https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T14:24:54Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94&diff=544203פלורידה2022-06-01T13:30:50Z<p>שלום בער גרינברג: /* בית משיח פורט לודרדייל */</p>
<hr />
<div>'''פלורידה''' - היא מדינה בדרום [[ארצות הברית]], השלישית במספר תושביה ב[[ארצות הברית]] ונכון לשנת [[תשע"ט]] מונה כ- 21,477,737 תושבים וכ-3% ממנה יהודים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ה[[שליחות|שליח]] הראשון לפלורידה שהוא גם השליח השני ל[[ארצות הברית]] הינו הרב [[אברהם קארף]] שהגיע למדינה בשנת [[תשכ"א]] ובשליחות הרבי החל להתיישב במדינת פלורידה.<br />
<br />
בשנה הראשונה לשליחות החל להסתובב ברחבי פלורידה כהוראת הרב חדוקוב אליו ולהיפגש עם מנהיגי הקהילות הרפורמיות ולשוחח איתם. הוא מסר בהם שיעורים לסטודנטים, וכך החל להקים מוסדות חינוך ומרכז יהדות פעיל.<br />
<br />
במדינה קיימת פעילות חב"דית רחבה, מידי שנה מתקיים באחד הערים במדינה שבוע שיעורים לסטודנטים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם הנקרא בשם "מיאמי תורה". בשבוע זה הם לומדים על היהדות והחסידות ונהנים מטיולים{{הערה|[https://chabad.info/news/334220/ פלורידה: תלמידי האוניברסיטה משתתפים בחוויה תורנית]}}. בתאריך [[ה' באייר]] בו אלפי ישראלים במדינה פוקדים פארק ענק במדינה, השלוחים מנצלים את ההזדמנות לצאת ולקרב אותם ופותחים שם דוכנים של הנחת תפילין, אפשרות לכתיבת לרבי באגרות קודש ועוד{{הערה|[https://chabad.info/news/146379/ פלורידה: מבצע תפילין עם אלפי ישראלים]}}.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו עוד שלוחים לפעילות במדינה ונכון לשנת [[תשפ"א]] יש במקום כ-250 בתי חב"ד.<br />
<br />
==בית משיח פורט לודרדייל==<br />
{{ערך מורחב|בית משיח 770 (פלורידה)}}<br />
מי שהקים את המקום ושימש כרב קהילת חב"ד בעיר זהו [[שליח]] [[הרבי]] הרב החסיד [[מרדכי ענתי]] ז"ל. במשך הזמן פעילות חב"ד גדלה והוקמה במקום קהילת חב"ד. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מהפעילות, עברו להתגורר בקהילות חב"ד בכל רחבי העולם.<br />
<br />
בית חב"ד במקום דאג להקים מרכז תשמישי קדושה, ישיבה ללימודי 'סמיכה', כולל ערב, מכון בר מצווה, בית תמחוי, מרכז צבאות ה', ספריה תורנית, מעונות, גני ילדים והוא בשלבי הקמת בית ספר.<br />
<br />
ברשותו עומד [[טנק מבצעים]] שפועל מידי יום ברחבי העיר. במשך השנים עברו 3 טנקים כאשר הטנק הישן (משנת תשנ"ג) משמש כמחסן, השני נמכר והשלישי הוא טנק חדיש ומשוכלל בו נוסעים מידי שבוע למרכזים וקניונים על מנת לעשות [[מבצעים]].<br />
<br />
בשנת תש"ס נפתח מכון [[סמיכה לרבנות]] כשמידי שנה מגיעה קבוצה של [[תמימים]] הנמצאים בישיבה ובד בבד עוזרים בפעילות הבית חב"ד עם [[טנק מבצעים]] הפועל במקום. לקראת ה[[יום טוב|חגים]] בבית חב"ד הפעילות בבית חב"ד בשיאה, ובעיקר בחגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[חנוכה]], [[פורים]] ו[[פסח]].<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
{{ערך מורחב|מוסדות חב"ד במיאמי}}<br />
[[קובץ:מוסדות חב"ד במיאמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסדות חב"ד במיאמי עד כיתה ה']]<br />
כחלק מהוראת הרבי אל הרב קארף שמרכז הפצת היהדות צריך להיות בעיר מיאמי ביץ' הקים במקום את חלק ממוסדות החינוך שפתח. <br />
<br />
מוסדות החינוך עד כיתה ה' נמצאים במתחם אחד בבנין ענק ומפואר השוכן בנורת' מיאמי ובו לומדים כ-1200 תלמידים. בבנין זה הכולל 7 קומות קיימים גני ילדים, תלמודי תורה בנים ובנות עד כיתה ה' בקומות נפרדות.<br />
<br />
במתחם אחר במיאמי ביץ' נמצאים המתיבתא (כיתות ו'-ח') ותומכי תמימים מיאמי.<br />
<br />
בחלקים אחרים בפלורידה ובמיאמי עצמה קיימים מספר מוסדות נוספים המשמשים את אלפי השלוחים ברחבי המדינה.<br />
<br />
==בתי כנסת חב"ד==<br />
* בית מנחם{{הערה|[https://chabad.info/news/105720/ פלורידה: הונחה אבן הפינה לבית כנסת חדש במיאמי ביטש]}} - הרב לייב שפירא<br />
* בית הכנסת ליד האוקיינוס - הרב דוד קודן, הרב לייבל קודן<br />
* בית הכנסת בוקה רטון - הרב שלום בער ליפסקר, הרב שיע רובינשטיין, הרב משה ברוק, הרב שלמה קטן, הרב שניאור זלמן ליפסקר, הרב שמואל טברדוביץ', הרב דב שוחט, הרב שייע פרקש<br />
* בית הכנסת רשב"י - הרב דניאל שהינו{{הערה|[https://chabad.info/news/55665/ הדינר השנתי המפואר של קהילת רשב"י פלורידה]}}<br />
* בית הכנסת הבבא סאלי - <br />
* בית הכנסת אהבת ישראל - הרב ליברמן<br />
* בית כנסת הנפש האלוקית - הרב ישראל נסרטי<br />
<br />
==שליחים==<br />
===מיאמי ביץ'===<br />
* בית חב"ד - הרב בן ציון קארף, הרב חיים סטרן והרב מנחם מענדל כץ<br />
* אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום<br />
* קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק<br />
* קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן<br />
* ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין<br />
* בית חב"ד על גלגלים - הרב זאב כץ<br />
* סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן<br />
<br />
===אלטמונטה ספרינגס===<br />
* בית חב"ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין<br />
* גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב<br />
* במכללת רולינס - הרב שמולי ססונקין<br />
* נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי<br />
* מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב<br />
* אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב ניסן זיבל, הרב מאיר לסוף<br />
<br />
===אבנטורה===<br />
* בית חב"ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין<br />
* דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין<br />
* the Waterways - ישראל בראוסנקין<br />
* סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון<br />
* גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי<br />
* מרכז חב"ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין<br />
* חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד<br />
* איילנד לקסס - הרב משה קייבמן<br />
* בית חב"ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב"ד לישראלים]}}<br />
* סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף<br />
* אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן<br />
* בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר<br />
* יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית<br />
* ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין<br />
* דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'<br />
* סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'<br />
* סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}<br />
* מכון אל"ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין<br />
* מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר<br />
* הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס<br />
<br />
===בוקה רטון===<br />
* בית חב"ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג<br />
* מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר<br />
* מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר<br />
* מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה<br />
* מרכז חב"ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל<br />
* מרכז חב"ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב<br />
* המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר<br />
* רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק<br />
* צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון<br />
<br />
===פורט לודרדייל===<br />
* [[בית משיח]] - הרב מרדכי ענתי<br />
<br />
===מקומות אחרים===<br />
* צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחר מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב"ד בצפון מיאמי ביטש]}}<br />
* פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ "שאל את הרב": כולל ערב בבית חב"ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}<br />
* הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}<br />
* דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}<br />
* קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב"ד לדון באבטחת המוסדות]}}<br />
* גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80280 פלורידה: נחנך בית חב"ד בעלות של כחמש מליון דולר]}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://col.org.il/news/122705 מדינה אחת, 200 בתי חב"ד]<br />
* [https://chabad.info/news/480414/ מבצע תפילין ענק בהפנינג ישראלים בפלורידה]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פלורידה|*]]</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A2_%D7%90%D7%93%D7%9D&diff=522644זרע אדם2022-02-17T20:48:01Z<p>שלום בער גרינברג: </p>
<hr />
<div>{{מקורות}}<br />
{{שינוי שם}}<br />
'''זרע אדם''' הוא כינוי ל[[נשמות]] של [[עולם האצילות]]{{הערה| לקוטי תורה פרשת צו ח' ב'}}, כגון [[נשמה|נשמות]] אדם הראשון לפני החטא {{הערה| לקוטי תורה צו ח ב}} ה[[נביא|נביאים]] ורבי שמעון בר יוחאי, דוד{{הערה|תרס"ו עמ' קנט'}} ואליהו{{הערה|תרס"ו עמ' קנט'}}, שהם עצמם מתוקנים, ואין עבודתם אלא בתוספת אורות ב[[עולם האצילות]]. [[נשמה|נשמות]] אלו הם מדרגה הגבוהה ב[[נשמה|נשמות]] ישראל, ושונות מ[[זרע בהמה]], שהם [[נשמה|נשמות]] הנמשכים מ[[עולמות בי"ע]].<br />
<br />
==ענינם==<br />
{{לפשט}}<br />
כתוב "וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה", שיש שני בחינות ומדרגות בכנסת ישראל, הראשון הוא בחינת זרע אדם, אדם מלשון אדמה לעליון שהם ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות שנמשכו מן [[עולם האצילות]] כמו [[נשמה|נשמות]] ה[[נביא|נביאים]] והמיוחד שבתנאים כמו [[רבי שמעון בר יוחאי]] וחביריו שנמשכים מבחינת אדם העליון דאצילות שרוכב על ה[[כסא]] שהוא בבחינת [[שם מ"ה]] של עולם האצילות שלא נפגע ב[[שבירת הכלים|שבירה]] שלכן הם דומים לעליון בכל שהם אינם מעורבים ברע. ועבודת [[נשמה|נשמות]] אלו היא לא לברר את עצמם כלל כי אין מעורב בנפשותם בחינת רע כלל מאחר שנמשכו מ[[אצילות]] שלא יגור במגורו רע כלל ולא נפגעו מהשבירה, ולכן כל עבודתם בעולם הזה הוא באופן אחד ממש, שכל עסקם ב[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא בכדי להוסיף אורות ב[[עולם האצילות]] ולא בשביל לברר בירורים [[קליפת נוגה]].<br />
אדמו"ר הזקן {{הערה| לקוטי תורה יד' ג'}} מסביר: שזרע אדם, בשונה מזרע בהמה שזה אדם שמתבונן בחיות האלוקית המסותרת בעולם וממנה מגיע לתשוקה להדבק בה' ונק' זרע בהמה כי התלהבותו מגיעה מהתבוננות בעולם, זרע אדם הוא בעל תורה ז"א אדם שלומד תורה (ומקשר את זרע אדם לאדם שעל הכיסא שבמאמר אחר מסביר זאת על עולם האצילות שהוא מעל הכיסא שזה עולם הבריאה).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[זרע בהמה]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר|חסידות}}<br />
[[קטגוריה:נפש]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%9C%22%D7%90&diff=506619אגל"א2021-11-20T18:26:32Z<p>שלום בער גרינברג: </p>
<hr />
<div>{{שמות}}'''אגל"א''' הינו שם משמות הקודש היוצא מראשי תיבות; "'''א'''תה '''ג'''יבור '''ל'''עולם '''א'''דני", וענינו כהמשך הברכה; "מחיה מתים אתה".<br />
<br />
דהיינו, משום שב[[שבירת הכלים]] נפלו [[רפ"ח ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] לבריאה - ל[[קליפת נוגה]] - בחינת "מות", ו[[קליפה]] זו נבראה על ידי אתה גיבור - [[מדת הגבורה]] וה[[צמצום]], לפיכך הנה באים [[נשמה|נשמות]] ישראל, שהם המבררים ומעלים את הניצוצות אל הקדושה - על ידי שמשתמשים בעניני העולם לצורך עבודת ה', ומשתמשים במדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] לבטל את הצמצום ולהגביר את הגילוי האלקי בעולם, על ידי זה שמחילים על העולם את אדנותו - שם א-דני (שם המורה על מדת הגבורה). ובזה הוא מחיה מתים.<br />
<br />
ועל פי זה תתפרש התפילה כדלהלן:<br />
<br />
אתה גיבור - שעל ידי זה נגרמת השבירה - מות,<br />
<br />
לעולם א - דני - החלת אדנות ה' על העולם,<br />
<br />
מחיה מתים אתה - תיקון השבירה והנפילה.<br />
<br />
ועוד הסבר בהסברת פסוק זה הוא כך:<br />
"אתה" דהיינו, שבהתחלה הי' מצב שאוא"ס הינו בגלוי בכל העולם ולכן אמר הכתוב אתה-ל' נוכח שמורה על גילוי איך שאוא"ס הינו בגלוי בעולם שלכן אפ' להצביע ולומר 'אתה' ולא הי' יכול להיות שום מצב של עולמות משום שהעולמות הינם גבול וכשאוא"ס שהינו בל"ג הוא מלא בכל החלל הרי שלא יכול להיות מצב של גבול ואח"כ כדי שיהי' התהוות העולמות הקב"ה הי' צריך לצמצם את אוא"ס והוא ע"י מדת הגבורה שעניינה צמצום וזהו שממשיך "גבור" היינו מדת הגבורה של ידה נעשה הצמצום ואח"כ יכול להיות מצב של התהוות העולמות ולכן ממשיך "לעולם" שזוהי הכוונה בצמוצום שיהיו עולמות אך גם זה לא תכלית הכוונה שהרי הכוונה היא שיהי' דירה לו ית' בתחתונים ולכן ממשיך "אדנ-י" שעניינו של שם זה הוא אדנות היינו איך שהקב"ה מולך על כל העולם שיתגלה בכל דבר גשמי איך שאמיתת מציאותו היא אלוקות ולכן האלוקות מולכת בעולם ללא שום דבר מנגד שיהי' בגאולה האמתו"ש ע"י כ"ק אד"ש מה"מ תו"מ ממ"ש.<br />
<br />
ועפ"ז תתפרש התפילה כדלהלן:<br />
<br />
אתה - אוא"ס המלא את כל החלל,<br />
<br />
גבור - הצמצום הראשון שפעל שהאור לא יהי' בגלוי כדי שיוכל להיות התהוות העולמות,<br />
<br />
לעולם - הי' התהוות העולמות,<br />
<br />
וכ"ז הוא בשביל - אדנ-י - שתתגלה מלכותו של הקב"ה בעולם בגאולה האמתו"ש ע"י משיח צדקנו.<br />
<br />
{{סגל}}<br />
{{קצרמר|חסידות}}<br />
[[קטגוריה:שמות ה']]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9D&diff=506611העלם2021-11-20T18:01:19Z<p>שלום בער גרינברג: </p>
<hr />
<div>העלם בכללות יכול לבטא ב' עניינים:<br />
<br />
א)העלם מצד האור שנקרא התכללות האור במאור והיינו שהאור קיים אך אינו בגלוי מאחר שבקירוב לעצם הרי הוא כאין ואפס בדוגמת זיו השמש שבודאי ישנו אצל השמש שאל"כ מאין נוצר אחר השמש אך אינו בגלוי מאחר שבטל כלפי השמש ומילא האור הוא בהעלם (שאינו בגלוי).<br />
<br />
ב)העלם מצד הנבראים והיינו שהאור הינו בגלוי אך יש העלם על האור עד"מ באדם שאינו מסוגל לקלוט אור גדול ביותר ויסתנוור מכך וכמו שפעל הצמצום הראשון שאף שהאור נמצא בגלוי בעולם בכ"ז איננו רואים אותו מאחר שנוצר העלם מעל גבי האור שלא יתגלה לנבראים.</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9D&diff=506610העלם2021-11-20T18:01:06Z<p>שלום בער גרינברג: </p>
<hr />
<div>העלם בכללות יכול לבטא ב' עניינים:<br />
<br />
א)העלם מצד האור שנקרא התכללות האור במאור והיינו שהאור קיים אך אינו בגלוי מאחר שבקירוב לעצם הרי הוא כאין ואפס בדוגמת זיו השמש שבודאי ישנו אצל השמש שאל"כ מאין נוצר אחר השמש אך אינו בגלוי מאחר שבטל כלפי השמש ומילא האור הוא בהעלם (שאינו בגלוי).<br />
ב)העלם מצד הנבראים והיינו שהאור הינו בגלוי אך יש העלם על האור עד"מ באדם שאינו מסוגל לקלוט אור גדול ביותר ויסתנוור מכך וכמו שפעל הצמצום הראשון שאף שהאור נמצא בגלוי בעולם בכ"ז איננו רואים אותו מאחר שנוצר העלם מעל גבי האור שלא יתגלה לנבראים.</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9D&diff=506581העלם2021-11-19T13:44:09Z<p>שלום בער גרינברג: יצירת דף עם התוכן "העלם בכללות יכול לבטא ב' עניינים א)שהאור הינו אור כ"כ נעלה עד שאין נגלה לנו וע"ד אור חזק כ"כ..."</p>
<hr />
<div>העלם בכללות יכול לבטא ב' עניינים א)שהאור הינו אור כ"כ נעלה עד שאין נגלה לנו וע"ד אור חזק כ"כ בגשמיות עד שהאדם אינו יכול לקולטו בעיניו ועוצם את עיניו או שמקבל מכת סנוורים וז"ש "יוצר אור ובורא חושך" היינו שהאור שמאיר לנו הינו בעולם היצירה (יוצר) משא"כ האור שנמצא בעולם הבריאה (בורא) הינו בהעלם "חושך" לגבינו העלם כזה הינו ע"ד אוא"ס שנמצא בעולם כמו לפני הצמצום הראשון וההבדל בין לפני הצמצום ללאחר הצמצום שלפני הצמצום האור הי' בגלוי משא"כ לאחר הצמצום נעשה העלם של האור אך כ"ז הוא לגבינו שאנו איננו רואים את האור אך באמת האור הוא בגילוי</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=478411אורות וכלים2021-05-27T19:26:09Z<p>שלום בער גרינברג: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}<br />
<br />
'''אורות וכלים''' הינו רעיון ומושג כללי בתורת החסידות, רעיון זה של אורות וכלים ניתן למצוא ולהבחין בכל דבר. אור - הוא שם כללי להתגלותו של דבר מעצמותו (כמו עד"מ אור גשמי המתפשט מהמאור). כלי - הוא שם כללי לכל דבר שמקבל מדבר אחר - על ידי שהכלי תופס את ההתגלות לפי הגדרותיו שלו, מציאות זולת המקבל את האור (ובדרך ממילא האור מתגלה במקום אחר על ידי הכלי).<br />
<br />
אמנם, המונח אורות וכלים מיוחס בעיקר לאורות וכלים של [[ספירות]] עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הכלים שהם ה[[ספירות]], אשר ענינם להגדיר ולהגביל את האור האלוקי בפעולתו ובצורתו. כלים אלו (על אף היותם מציאות נפרדת, הנחשבת זולת כלפי האור האלוקי) הם מציאות אלוקית גם כן, והם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. <br />
<br />
שתיהם יחד משמשים ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]]. ומאורות וכלים אלו השתלשל אורות וכלים כמו שהם למטה.<br />
<br />
==שרש האורות ושרש הכלים==<br />
אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול בהתפשטותו שאין לה סוף והוא מאחר שאין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט מהגדרות (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד ויכלו להתלבש בכל סוגי הכלים), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} מאחר שהוא מצויר ומוגבל בגדריו.<br />
<br />
בכללות, דבר זה מבטא שני קווים - האורות הם קו הגילוי והכלים הם קו ההעלם (אמנם יש מקומות שמבואר שהאור הוא קו ההעלם משום שטבע האור לעלות לשרשו ומקורו ולא להתגלות והכלי הוא קו הגילוי משום שטבעו לרדת ולגלות את מה שבתוכו).<br />
<br />
===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם===<br />
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל.<br />
<br />
משא"כ הכלים, אף שגם הם אלוקות{{הערה|ראה [[אגרת הקדש]] סימן כ' עמוד קל סע"א ואילך ובמאמר ד"ה כל השונה הלכות בכל יום תרס"ז (נדפס בספה"מ יו"ט של ר"ה תרס"ו ע' תכט).}} ומצד זה אף הם דבקים במקורם, מכל מקום הם נחשבים אלקות באופן שכבר נחשב מציאות מובדלת, (וכנ"ל, היא מציאות נפרדת שהיא גם דבוקה אך לא כדבר אחד) ולכן היא כבר מוגבלת ומצוירת. <br />
<br />
אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים:<br />
<br />
כשעלה{{הערה|[[עץ חיים|ע"ח]], וראה ערך [[צמצום הראשון]].}} ברצונו של ה' לברוא את העולם היה אוא"ס מלא כל החלל, ואז סילק ה' את האור ונשאר מקום פנוי, ואז חזר והמשיך [[קו]], ממנו בסוף נשתלשלו העולמות [[אבי"ע]]. אמנם על ידי הסילוק של האור הבל"ג נשאר ונגלה ה[[רשימו]] שהוא כח הגבול והעלם, מה שבכח ה' להעלים את האוא"ס.<br />
<br />
והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס{{הערה|[[עץ חיים|ע"ח]], הובא במאמר ד"ה לולב וערבה תרנ"ט.}}.<br />
<br />
===השרש מכריח את האור לירד בכלי===<br />
כמו שיתבאר לקמן (פיסקה - גילוי והעלם האור על ידי הכלים) האורות מצד עצמם אינם מתגלים אלא הם בטבעם "לעלות למעלה" משא"כ הכלים בטבעם "לרדת למטה", ולמרות ההפכיות שבהם, הכלי יכול להכריח כביכול את האור לרדת ולהתלבש בכלי, זאת משום שהרשימו ממנו באים הכלים, נעלה יותר מהקו ממנו באים האורות{{הערה|מאמר ד"ה יחיינו מיומיים תרנ"ט.}}.<br />
<br />
ואמנם הכלי להיותו העלם, אינו מרגיש את מעלת שרשו אף על פי כן, האור שהוא גילוי, כן מרגיש את שרש הכלים ומצד דרגה נעלית זו מעדיף לרדת בכלי היפך טבעו מצד עצמו ולכן נקרא זה הכרח (אך אין זה באמת הכרח שכן כל השפעה צריכה להיות בשמחה וברצון{{הערה|מאמר יחיינו מיומיים שם.}}).<br />
<br />
גם בפרט זה דומים האורות וכלים למשל של נפש וגוף, שגם בהם הנפש יורדת להתלבש בגוף על אף שבטבעה לעלות וטבע הגוף לרדת, מכל מקום יש לגוף שורש נעלה יותר מהנפש שכן הגוף מושרש ב[[סוכ"ע]] והנפש מושרשת ב[[ממכ"ע]] ומצד שרשו הנעלה יותר יכול הגוף להכריח את הנפש להתלבש בו. <br />
<br />
==דרגת הדביקות של אורות ושל כלים==<br />
'דביקות' הינו מושג המתאר שני דברים שהיו נפרדים והתאחדו ונעשו למציאות אחת{{הערה|במעלת התקשרות על דביקות ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד (נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך), שדביקות הוא ייחוד חיצוני מה־שאין־כן בהתקשרות שהוא ייחוד פנימי. וראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו. וראה ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד (עמ' 62 הערה 56), שמבאר את מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים לדבר אחד ממש. וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27 שמביא מ[[המשך תער"ב]] חילוק בין מלמטה למעלה לבין מלמעלה למטה, ומצד מלמעלה למטה ישנו מעלה בדביקות, אמנם לפועל הביאור במאמר שם הוא שמצד שתיהם ישנו מעלה בהתקשרות.}}.<br />
<br />
בענין הדביקות מביאים מהתורה שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה|ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש". אך תוכן{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} שני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של אורות ואחד דביקות של כלים. <br />
<br />
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם, אלא שישנו הבדל בין אופן היחס ודביקות של האורות למקורם לבין אופן היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה פיסקה 'שרש האורות וכלים'). באורות נרגש שהם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס{{הערה|והסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר גם האור הוא רק התפשטות היוצאת מן העצם}}, ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש. מה־שאין־כן בכלים, מצב הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם כשני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד{{הערה|בכל הנ"ל ראה מאמר פתח רבי שמעון הנ"ל עמ' קנד.}}.<br />
<br />
בנוסף לחילוק זה שבין האורות לכלים ביחס אל מקורם, ישנו הבדל נוסף בכלים עצמם, בין יחס הכלים לאורות לבין יחס הכלים למקורם. יחס הכלים לאורות שבתוכם הוא כמו יחס נפש וגוף, שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה|ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (וזה שהם מייחדים לגמרי אינו בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים. וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}.<br />
<br />
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת===<br />
בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים:<br />
*אופן אחד{{הערה|[[המשך]] ר"ה תש"ד פט"ו ואילך.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא בגודל הרגשת הקרבה. ועל זה נאמר שהדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם והמקור עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האב ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם).<br />
*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא עד כמה שני הדברים נפרדים וצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד. ועל זה נאמר שבאורות, מכיון שבאור נרגש המאור עצמו לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שנראים שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים. <br />
<br />
===איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד===<br />
{{ערך מורחב|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד}}<br />
מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו" (משמעותו של "איהו" יתבאר לקמן) לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. והנה בכפילות הלשון שאומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" מבואר שהזהר מדבר בשני דרגות שונות של אחדות ודביקות, ודבר זה מתבאר בשני אופנים:<br />
<br />
*אופן אחד{{הערה|כן מובא באגה"ק סימן כ' ובמאמר וידבר גו' פנחס תרע"ג.}}: ה"איהו" הראשון הולך על [[אוא"ס]] ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותה דרגה של דביקות ויחוד.<br />
*אופן שני{{הערה|וידבר גו' פנחס שם.}}: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים).<br />
<br />
==השמות של הקב"ה באורות וכלים==<br />
בשמותיו של הקב"ה ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: [[אדנ"י]], [[א"ל]], [[אלו"ה]], [[אלהי"ם]], [[אהי"ה]], [[שד"י]], [[צבאו"ת]]. הפירוש של שבעה שמות אלו הוא תיאור של תכונות ופעולות מסוימות בקב"ה (שם א"ל בחסד, שם אלוקים בגבורה), ושמות אלו הם ענין הכלים מכיון שהם מראים על הגבול שבאור אין סוף בתכונה מסוימת. מה שאין כן שם [[הוי']] הוא ענין האורות{{הערה|[[תורה אור]] ס, א.}}, שכן השם - הוי', אין לו שום פירוש{{הערה|בהמשך תרס"ו (עמ' תעו-ז) ביאר במה שכתוב ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']] ששם הוי' הוא מלשון מהוה, שאין זה פירוש הנלמד מתוך המילה אלא שהעובדה היא שההתהות היא משם הוי' אבל באמת אי אפשר ללמוד זאת מהמילה עצמה שאין לה שום פירוש.}}, ואינו מתאר פעולה או תכונה מסוימת ולכן נקרא שם הוי' "שם העצם" משום שהוא ענין האורות שהם גילוי מהעצם, והגילוי של העצם הוא כמו העצם.<br />
<br />
דבר הנובע מכך הוא מה שמוצאים ששם הוי' מתלוה לשאר השבע שמות כגון "ביום עשות הוי' אלוקים ארץ ושמים"{{הערה|בראשית ב, ד.}}, "הוי' צבאות"{{הערה|שמואל א' ט"ו, ב.}}, שכן אותו האור פשוט מתלבש בכל הכלים.<br />
<br />
ביאור זה בקשר שבין הכלים לשמותיו של הקב"ה הוא בנוגע לפרטי הכלים, מה שבכל כלי יש תכונה אחרת של הקב"ה, אך בעצם הענין שהכלים הם בעלי גבול ומעלימים, זה בא משם אלוקים בכל הכלים בשווה{{הערה|מאמר ד"ה וידעת תרצ"ג.}}.<br />
<br />
==התהוות הכלים מהאורות==<br />
למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרישמו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}.<br />
<br />
ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך על ידי הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר.<br />
<br />
התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}} וזהו שמובא בחסידות שאמיתית בריאת היש מאין הוא דווקא בכלים, מאחר שאור עניינו הוא התפשטות המאור שקיים כבר, ואפי' האורות שאינם בעולם האצילות אזי אמנם נעשה התעבות האור, אך סו"ס האור הוא '''התפשטות''' ממקורו, משא"כ הכלי הינו מציאות חדשה שעניינה להעלים והוא מתהווה ע"י האור, וזוהי אמיתית בריאת היש מהאין (אך גם האור הוא יש מאין, מאחר שלגבי למעלה מהצמצום הרי שלא תופס מקום כלל וז"ש "קונה (פי' בורא כידוע) הכל (כולל האורות)). <br />
<br />
משל המובא לדבר זה הוא מאותיות, שאף שהם מושרשות בדרגה נעלית ביותר - ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות וכפי שנראה במוחש שהאותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה, וגם במשל, באם יבטל המחדש - השכל או המדות, יתבטלו האותיות ממציאותם.<br />
<br />
דומה לכך הוא בהתהוות הכללית של הנבראים (בעולמות [[בי"ע]]) שעיקר ההתהוות של המציאות החדשה של נבראים נעשית על ידי ספירת ה[[מלכות]] משום שהיא מושרשת בעצמותו של ה', ולמרות זאת צריך לכח הגילוי של [[ז"א]] בשביל שיעורר את כח העצם שבמלכות, לפעול את פעולתה{{הערה|ראה בארוכה במאמר ד"ה לכל תכלה ראיתי תרנ"ט (ספה"מ תרנ"ט עמ' צח).}}.<br />
<br />
סיבה נוספת לכך שהכלים מתהווים מהאורות היא שמאחר וכל מטרת הכלים היא שיאירו בהם האורות בגילוי לכן צריך שיתהוו הכלים בעצמם מהאורות.<br />
<br />
==גילוי והעלם האור על ידי הכלים==<br />
===הצורך בכלי בכדי לגלות את האור===<br />
באור ישנם בכללות שתי דרגות: דרגא א' הוא "כמו שהוא לעצמו" והוא גם נקרא פנימיות האור, פירוש, בדרגא זו באור מורגש הדבר כמו שהוא בפשיטותו בעצמו ללא כל הגדרה חיצונית, וכמו למשל אדם שהשכיל איזה שכל, הרי אצלו במחשבתו יכול הוא להרגיש את השכל כמו שהוא בטהרתו - בשכלו, דבר שלא יוכל להעביר לזולת מבלי להגדיר את הדברים לפי האדם אליו מדבר. דרגא הב' באור הוא "כמו שהוא לזולתו", והוא נקרא גם חיצוניות האור, פירוש, דרגא זו באור הוא החלק ששייך להתגלות אל מציאות אחרת ממקורה, וכמו למשל אצל המשכיל, שלבד ממה שיודע את האור כמו שהוא אצל עצמו, יש אצלו גם את היכולת להסביר את השכל, אלא שאינו פנימיות השכל ואינו כמו שהוא בעצם. בנוגע לאורות וכלים, דרגת האור שמתלבש בכלי הוא חיצוניות האור - דרגא הב'.<br />
<br />
ביחס שבין האור לכלי מוצאים דבר והיפוכו, מצד אחד הכלי הוא מגביל ומעלים את האור ומצד שני מגלה אותו וכפי שהוזכר, האור צריך את הכלי כדי שיוכל להתגלות. בטעם הדבר שהאורות אינם יכולים להתגלות בעצמם אלא דווקא על ידי הכלים נתבארו שתי סיבות:<br />
<br />
*סיבה אחת:{{הערה|מאמר ביום השמע"צ תרע"ג, ועד"ז מאמר ד"ה וידעת היום תרנ"ז, והוא עומד עליהם תרע"ג.}} להיות שהאורות הם כל כך מופשטים מציור והגבלה, לכן אין להם אפשרות להתגלות אל הזולת - המקבלת דברים לפי ההגדרות המסוימות שלה ועד שלא יתלבשו בכלים ישארו הם בהעלם, ועל כן צריכים האורות להתלבש בכלים שהם בענינם הגבלה וציור מסוים המאפשר לאור להתגלות.<br />
<br />
*סיבה שניה:{{הערה|מאמר והוא עומד עליהם שם.}} טבע האור להיות בתנועה של [[רצוא]] והמשכות אל מקורו - המאור ולא לרדת ולהתגלות ולכן צריך שהכלי '''ימשיך''' את האור בכדי שהוא יתגלה (ראה לעיל פיסקה - שרש האורות ושרש הכלים).<br />
<br />
החילוק שבין שני האופנים הוא, שלפי האופן הראשון לא מתגלה כל כך האור אל הנבראים אמנם ייתכן שנמשך האור למטה אבל באופן השני האור אינו נמשך כלל משום שהוא מתכלל במקורו.<br />
<br />
אף על פי שהאורות וכלים הם הפכיים זה מזה, מכל מקום התלבשות האורות בכלים הוא באופן פנימי, דבר זה הוא בדוגמת הנפש והגוף, שאף הם שני הפכים גמורים ובכל זאת הנפש מתלבש בגוף באופן פנימי.<br />
<br />
===הכלי מסתיר על הפנימיות ומגלה את החיצוניות===<br />
האופן בו הכלי מאפשר לאור להתגלות הוא על ידי שהוא מגלה את האור בצורה מוגבלת ומצוירת, נמצא איפה שעצם מהותו של האור אינו מתגלה שכן האור כפי שהוא בעצמו אינו מוגבל, ומה שהתגלה נקרא חיצוניות האור, והעלמת הפנימיות וגילוי החיצוניות תלויים זה בזה, שעל ידי שהפנמיות הבלתי מוגבלת נעלמת, ממילא מתגלה החיצוניות של האור{{הערה|מאמר וידעת היום שם.}}. <br />
<br />
==חיצוניות ופנימיות הכלי==<br />
והנה בכלי ישנן שתי בחינות; חיצוניות ופנימיות, "חיצוניות הכלים הוא כח ההשפעה והפעולה חוץ לעצמותם, וכמו בגשמיות הרי כח המעשה הוא הפעולה בדבר שחוץ לעצמו, וענינו בחיצוניות הכלים הוא אור השייך לעולמות שלמטה.<br />
<br />
ופנימיות הכלים הוא מהות ועצמות הכלי כמו שהיא לעצמה, דענינה הוא מה שמתאחדת עם עצם האור שהוא למעלה מעלה מבחינת העולמות".<br />
<br />
ביאור הענין, הנה באור האלקי שבספירות ה[[אצילות]] ישנו עצם האור - פנימיותו כפי שהוא לעצמו, ויש בו גם החלק שבאור השייך להיות מושפע ומתקבל אצל ה[[נבראים]].<br />
<br />
כמו כן בכלי ישנו עצם הכלי - פנימיותו, דהיינו, היותו מוכן ומסוגל לקבל ולהכיל את עצם האור (וכמשל אברי [[גוף]] האדם, שבראם [[הקב"ה]] במתכונת והרכב פיזיולוגי המסוגל לקבל לתוכו אור וחיות הנפש), ומאידך יש בו גם התכונה להגביל ולצמצם האור המתלבש בהם ומתגלה באמצעותם, כדי שיושפע לנבראים.<br />
<br />
ועל פי זה יובן שפנימיות הכלי מאוחד עם פנימיות האור, ואילו חיצוניות הכלי משמש מעבר להשפעת חיצוניות האור.<br />
<br />
והמשל על זה, הוא הכלי בגשמיות, שעיקר ענינו הוא היותו בית קיבול להכיל את המשקה שבתוכו, ואילו האפשרות לצקת ממנו את המשקה אל מחוץ לו, הוא דבר נוסף על עיקר ענינו, כלומר - טפל.<br />
<br />
וכמו בגשמיות ממש - הנה הדופן הפנימי של הכלי הוא בסמיכות - ובא במגע - עם המשקה שבתוכו, ואילו חיצוניות הכלי אינו נוגע בתכולה, וכל ענינו רק לצקת ולהביא המשקה אל המקום שרוצה האדם. וכך גם באורות והכלים שבספירות האצילות.<br />
<br />
==אחדות ה' גם מצד הכלים==<br />
אמנם מה שהובא לעיל [[משל]] מאברי ה[[גוף]] לענין הכלים שבספירות, הנה אין המשל דומה לנמשל בכל הפרטים. כי אברי ה[[גוף]] לא נתהוו מהנפש המתלבשת בהם, ואילו הכלים שבספירות "הן גם כן בחינת אלקות והם נמשכים גם כן מעצם האלקות אלא שהוא על ידי [[צמצום|צמצומים]] רבים ועצומים שנצטמצם ונסתתר האור הפשוט עד שנתהוה ממנו מציאות [[חכמה]] ודעת".<br />
<br />
הוה אומר; מהתעבות האורות נתהוו הכלים. ועל זה נאמר ב[[זוהר]] הק': "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]", להורות שאיהו - עצמות [[אור אין סוף]] ב"ה, אחד עם חיוהי - האורות, וגרמוהי - הכלים, ואינן מציאות נפרדת ח"ו, אלא הוא ומדותיו אחד.<br />
<br />
אור אין-סוף - כשמו כן הוא, שאין לו סוף וגבול. והיינו, שאינו מוגבל ח"ו אפילו בבלתי-גבוליות שבו, שכשם שיש לו כח בלתי בעל-גבול, כך יש בו כח הגבול, ושניהם קוים שקולים בו.<br />
<br />
ושני כוחות אלו אינם בבחינת כוחות נפרדים ח"ו זה מזה - בהיותם כלולים באור אין סוף ב"ה, אלא הם רק בגדר בחינת יכולת שבאור אין סוף - שהוא יחיד ומיוחד - מה שביכולתו להאיר ולהתגלות, וביכולתו שלא להאיר, ואדרבה להעלים על האור.<br />
<br />
ומקו הבלי גבול שבאור אין סוף נאצלו האורות שבספירות, ואילו מקו וכח הגבול שבאור אין סוף - נאצלו ה[[כלים]] של הספירות.<br />
<br />
נמצא אפוא, שכל הגבול שבנבראים הוא מבחינת הכלים. והכלים מאוחדים באין סוף ב"ה, והן אלקות ממש לברוא [[יש מאין]]. ואם-כן כל הנבראים מאוחדים ב[[עצמותו]] יתברך.<br />
<br />
==מקורות לעיון:==<br />
<br />
* [[תניא]] לח. <br />
* [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד. <br />
* [[אגרת הקודש|אגה"ק]] כ. <br />
* [[תניא]] קונטרס אחרון - סימן ד.<br />
* [[דרך מצוותיך]] מצוות האמנת אלקות{{מקור|איזה פרק?}}, שרש מצות התפילה.{{מקור|איזה פרק?}}<br />
* [[ספר המאמרים תרצ"ה]] [[ד"ה]] ויקח ה' אלוקים וד"ה צהר תעשה. <br />
* [[ספר המאמרים תש"ד]] ד"ה בסוכות תשבו. <br />
* ספר המאמרים מלוקט - חלק ד' מאמר דיבור המתחיל אתה הראת לדעת.<br />
* ספר המאמרים מלוקט - חלק ה' מאמר דיבור המתחיל בשעה שעלה משה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספירות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:אורות וכלים]]</div>שלום בער גרינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=478410אורות וכלים2021-05-27T19:23:20Z<p>שלום בער גרינברג: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אורות וכלים|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}}<br />
<br />
'''אורות וכלים''' הינו רעיון ומושג כללי בתורת החסידות, רעיון זה של אורות וכלים ניתן למצוא ולהבחין בכל דבר. אור - הוא שם כללי להתגלותו של דבר מעצמותו (כמו עד"מ אור גשמי המתפשט מהמאור). כלי - הוא שם כללי לכל דבר שמקבל מדבר אחר - על ידי שהכלי תופס את ההתגלות לפי הגדרותיו שלו, מציאות זולת המקבל את האור (ובדרך ממילא האור מתגלה במקום אחר על ידי הכלי).<br />
<br />
אמנם, המונח אורות וכלים מיוחס בעיקר לאורות וכלים של [[ספירות]] עולם ה[[אצילות]] (אלא שיש בו פרטים השייכים בכל סוגי האורות וכלים), בו האור הוא ההתגלות האלקית הנמשכת מ[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא להאיר ולפעול את פעולתה על ידי הכלים שהם ה[[ספירות]], אשר ענינם להגדיר ולהגביל את האור האלוקי בפעולתו ובצורתו. כלים אלו (על אף היותם מציאות נפרדת, הנחשבת זולת כלפי האור האלוקי) הם מציאות אלוקית גם כן, והם מכח הגבול של עצמות אור אין סוף. <br />
<br />
שתיהם יחד משמשים ממוצע בין ה[[אור אין סוף]] לבין ה[[נבראים]]. ומאורות וכלים אלו השתלשל אורות וכלים כמו שהם למטה.<br />
<br />
==שרש האורות ושרש הכלים==<br />
אורות וכלים מסמלים שני הפכים, שכן אור במהותו הוא בלי גבול בהתפשטותו שאין לה סוף והוא מאחר שאין לו הגבלה הקובעת את אופן ציורו אלא הוא במהותו מופשט, ואף שיש בו ציור קצת שהרי יש אור ה[[ספירת החסד|חסד]] ואור ה[[ספירת הגבורה|גבורה]], מכל מקום אופן הגבלה זו אינה כמו ההגבלה בכלים וביחס לכלים נחשב פשוט מהגדרות (ועד ששייך שיהיה מצב של "[[אחליפו דוכתייהו]]" - שיתחלפו האורות בכלים שונים שזה מראה שהאור אינו באמת מצויר באופן אחד ויכלו להתלבש בכל סוגי הכלים), אמנם הכלי מצד שני הוא מוגבל בהתפשטותו{{הערה|כמאמר רז"ל (בפרקי היכלות) "שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות" ושיעור זה מדבר בכלים.}} מאחר שהוא מצויר ומוגבל בגדריו.<br />
<br />
בכללות, דבר זה מבטא שני קווים - האורות הם קו הגילוי והכלים הם קו ההעלם (אמנם יש מקומות שמבואר שהאור הוא קו ההעלם משום שטבע האור לעלות לשרשו ומקורו ולא להתגלות והכלי הוא קו הגילוי משום שטבעו לרדת ולגלות את מה שבתוכו).<br />
<br />
===השרש הוא הגורם לחילוק של גילוי והעלם===<br />
הסיבה לחילוק בין האור שבמהותו הוא גילוי ובלתי מוגבל לבין הכלי שמעלים ומגביל, נובע מיחסם אל ה[[אוא"ס]]: האור הוא דבוק באוא"ס שאינו מוגבל, ומכיון שהאור דבוק באוא"ס בתכלית ואין לו שום מציאות משל עצמו אלא כל מציאותו היא גילויו והתפשטותו של אוא"ס המאור, ולכן הוא מעין המאור, וזו גם הסיבה שהאור אינו מוגבל.<br />
<br />
משא"כ הכלים, אף שגם הם אלוקות{{הערה|ראה [[אגרת הקדש]] סימן כ' עמוד קל סע"א ואילך ובמאמר ד"ה כל השונה הלכות בכל יום תרס"ז (נדפס בספה"מ יו"ט של ר"ה תרס"ו ע' תכט).}} ומצד זה אף הם דבקים במקורם, מכל מקום הם נחשבים אלקות באופן שכבר נחשב מציאות מובדלת, (וכנ"ל, היא מציאות נפרדת שהיא גם דבוקה אך לא כדבר אחד) ולכן היא כבר מוגבלת ומצוירת. <br />
<br />
אמנם חילוק זה עצמו נובע מחילוק שישנו בשרשם של האורות וכלים:<br />
<br />
כשעלה{{הערה|[[עץ חיים|ע"ח]], וראה ערך [[צמצום הראשון]].}} ברצונו של ה' לברוא את העולם היה אוא"ס מלא כל החלל, ואז סילק ה' את האור ונשאר מקום פנוי, ואז חזר והמשיך [[קו]], ממנו בסוף נשתלשלו העולמות [[אבי"ע]]. אמנם על ידי הסילוק של האור הבל"ג נשאר ונגלה ה[[רשימו]] שהוא כח הגבול והעלם, מה שבכח ה' להעלים את האוא"ס.<br />
<br />
והמשכת האורות הוא מהקו, שענינו כח הגילוי ולכן היחס שלו לאוא"ס הוא שהם גילוי של אוא"ס משא"כ הכלים נמשכים מהרשימו שענינו כח ההעלם והגבול ולכן עניננו שאינו מורגש בו האוא"ס{{הערה|[[עץ חיים|ע"ח]], הובא במאמר ד"ה לולב וערבה תרנ"ט.}}.<br />
<br />
===השרש מכריח את האור לירד בכלי===<br />
כמו שיתבאר לקמן (פיסקה - גילוי והעלם האור על ידי הכלים) האורות מצד עצמם אינם מתגלים אלא הם בטבעם "לעלות למעלה" משא"כ הכלים בטבעם "לרדת למטה", ולמרות ההפכיות שבהם, הכלי יכול להכריח כביכול את האור לרדת ולהתלבש בכלי, זאת משום שהרשימו ממנו באים הכלים, נעלה יותר מהקו ממנו באים האורות{{הערה|מאמר ד"ה יחיינו מיומיים תרנ"ט.}}.<br />
<br />
ואמנם הכלי להיותו העלם, אינו מרגיש את מעלת שרשו אף על פי כן, האור שהוא גילוי, כן מרגיש את שרש הכלים ומצד דרגה נעלית זו מעדיף לרדת בכלי היפך טבעו מצד עצמו ולכן נקרא זה הכרח (אך אין זה באמת הכרח שכן כל השפעה צריכה להיות בשמחה וברצון{{הערה|מאמר יחיינו מיומיים שם.}}).<br />
<br />
גם בפרט זה דומים האורות וכלים למשל של נפש וגוף, שגם בהם הנפש יורדת להתלבש בגוף על אף שבטבעה לעלות וטבע הגוף לרדת, מכל מקום יש לגוף שורש נעלה יותר מהנפש שכן הגוף מושרש ב[[סוכ"ע]] והנפש מושרשת ב[[ממכ"ע]] ומצד שרשו הנעלה יותר יכול הגוף להכריח את הנפש להתלבש בו. <br />
<br />
==דרגת הדביקות של אורות ושל כלים==<br />
'דביקות' הינו מושג המתאר שני דברים שהיו נפרדים והתאחדו ונעשו למציאות אחת{{הערה|במעלת התקשרות על דביקות ראה מאמר ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד (נדפס בספר המאמרים מלוקט ג' עמ' קנא ואילך), שדביקות הוא ייחוד חיצוני מה־שאין־כן בהתקשרות שהוא ייחוד פנימי. וראה ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי תרומה מט, א, הובא גם בספר המאמרים עזר"ת עמ' פו. וראה ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד (עמ' 62 הערה 56), שמבאר את מעלת הדביקות על התקשרות, שבדביקות נעשים שני הדברים לדבר אחד ממש. וראה במאמר פתח רבי שמעון הנ"ל הערה *27 שמביא מ[[המשך תער"ב]] חילוק בין מלמטה למעלה לבין מלמעלה למטה, ומצד מלמעלה למטה ישנו מעלה בדביקות, אמנם לפועל הביאור במאמר שם הוא שמצד שתיהם ישנו מעלה בהתקשרות.}}.<br />
<br />
בענין הדביקות מביאים מהתורה שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה|ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש". אך תוכן{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} שני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של אורות ואחד דביקות של כלים. <br />
<br />
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם, אלא שישנו הבדל בין אופן היחס ודביקות של האורות למקורם לבין אופן היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה פיסקה 'שרש האורות וכלים'). באורות נרגש שהם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס{{הערה|והסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר גם האור הוא רק התפשטות היוצאת מן העצם}}, ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש. מה־שאין־כן בכלים, מצב הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם כשני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד{{הערה|בכל הנ"ל ראה מאמר פתח רבי שמעון הנ"ל עמ' קנד.}}.<br />
<br />
בנוסף לחילוק זה שבין האורות לכלים ביחס אל מקורם, ישנו הבדל נוסף בכלים עצמם, בין יחס הכלים לאורות לבין יחס הכלים למקורם. יחס הכלים לאורות שבתוכם הוא כמו יחס נפש וגוף, שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה|ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (וזה שהם מייחדים לגמרי אינו בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים. וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}.<br />
<br />
===דביקות ניכרת ודביקות בלתי ניכרת===<br />
בהגדרת הענין, מהו דביקות ניכרת ומהו דביקות שאינה ניכרת מצינו שני אופנים:<br />
*אופן אחד{{הערה|[[המשך]] ר"ה תש"ד פט"ו ואילך.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא בגודל הרגשת הקרבה. ועל זה נאמר שהדביקות של האורות הוא דבר הניכר וגלוי, משום שהוא נדבק ונעשה דבר אחד ממש עם מקורו וניכר איפה שהוא דבוק, משא"כ הכלים הם אמנם דבוקים אבל מכיון שהם והמקור עדיין נשארים מציאויות נפרדות, לא ניכר בהם הדביקות (כמשל האב ובן, שמראיה שטחית אינו ניכר היחס והדביקות ביניהם).<br />
*אופן שני{{הערה|מאמר זה היום תש"ו פ"ו.}}: ההדגשה במה שאומרים - "דביקות" היא עד כמה שני הדברים נפרדים וצריכים את פעולת הדביקות בכדי להתייחד. ועל זה נאמר שבאורות, מכיון שבאור נרגש המאור עצמו לא ניכר בהם שהם שני דברים שדבוקים אלא הם נראים כדבר אחד, משא"כ הכלים מכיון שנראים שהם שני דברים נפרדים, לכן גם אחרי הייחוד שלהם ניכר שיש שני דברים הדבוקים. <br />
<br />
===איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד===<br />
{{ערך מורחב|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד}}<br />
מאמר הזהר "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סע"ב).}} בא לתאר את היחס שבין "איהו" (משמעותו של "איהו" יתבאר לקמן) לאורות (חיוהי) ולכלים (גרמוהי) שהוא יחס של אחדות ודביקות. והנה בכפילות הלשון שאומר פעמיים איהו ופעמיים חד במקום לכתוב "איהו וחיוהי וגרמוהי חד" מבואר שהזהר מדבר בשני דרגות שונות של אחדות ודביקות, ודבר זה מתבאר בשני אופנים:<br />
<br />
*אופן אחד{{הערה|כן מובא באגה"ק סימן כ' ובמאמר וידבר גו' פנחס תרע"ג.}}: ה"איהו" הראשון הולך על [[אוא"ס]] ביחס אל האורות וה"איהו" השני הולך על האורות ביחס אל הכלים והסיבה לכפילות הוא משום שאין זה אותה דרגה של דביקות ויחוד.<br />
*אופן שני{{הערה|וידבר גו' פנחס שם.}}: ה"איהו" הראשון הולך על היחס בין מקור האורות עם האורות וה"איהו" השני הולך על היחס שבין מקור הכלים עם הכלים שאין זה אותו יחוד כנ"ל (וראה עוד לקמן שלאורות וכלים יש שרשים נפרדים).<br />
<br />
==השמות של הקב"ה באורות וכלים==<br />
בשמותיו של הקב"ה ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: [[אדנ"י]], [[א"ל]], [[אלו"ה]], [[אלהי"ם]], [[אהי"ה]], [[שד"י]], [[צבאו"ת]]. הפירוש של שבעה שמות אלו הוא תיאור של תכונות ופעולות מסוימות בקב"ה (שם א"ל בחסד, שם אלוקים בגבורה), ושמות אלו הם ענין הכלים מכיון שהם מראים על הגבול שבאור אין סוף בתכונה מסוימת. מה שאין כן שם [[הוי']] הוא ענין האורות{{הערה|[[תורה אור]] ס, א.}}, שכן השם - הוי', אין לו שום פירוש{{הערה|בהמשך תרס"ו (עמ' תעו-ז) ביאר במה שכתוב ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']] ששם הוי' הוא מלשון מהוה, שאין זה פירוש הנלמד מתוך המילה אלא שהעובדה היא שההתהות היא משם הוי' אבל באמת אי אפשר ללמוד זאת מהמילה עצמה שאין לה שום פירוש.}}, ואינו מתאר פעולה או תכונה מסוימת ולכן נקרא שם הוי' "שם העצם" משום שהוא ענין האורות שהם גילוי מהעצם, והגילוי של העצם הוא כמו העצם.<br />
<br />
דבר הנובע מכך הוא מה שמוצאים ששם הוי' מתלוה לשאר השבע שמות כגון "ביום עשות הוי' אלוקים ארץ ושמים"{{הערה|בראשית ב, ד.}}, "הוי' צבאות"{{הערה|שמואל א' ט"ו, ב.}}, שכן אותו האור פשוט מתלבש בכל הכלים.<br />
<br />
ביאור זה בקשר שבין הכלים לשמותיו של הקב"ה הוא בנוגע לפרטי הכלים, מה שבכל כלי יש תכונה אחרת של הקב"ה, אך בעצם הענין שהכלים הם בעלי גבול ומעלימים, זה בא משם אלוקים בכל הכלים בשווה{{הערה|מאמר ד"ה וידעת תרצ"ג.}}.<br />
<br />
==התהוות הכלים מהאורות==<br />
למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרישמו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}.<br />
<br />
ומה שבאורות יש ענין ששייך לכלים, הרי זה משום שגם אור ה[[קו]] ממנו באים האורות, נמשך על ידי הרשימו ולכן נכלל באורות בהעלם הכח של הרשימו והגבלה שזהו הכח של הכלים וזה נקרא ה'עביות שבאורות', אלא שבזמן שהוא עדיין באור יש לו הגדרות של אור שדבוק בתכלית, והתהוות הכלים היא כאשר האור מתעבה עוד יותר.<br />
<br />
התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}} וזהו שמבוא בחסידות שאמיתית בריאת היש מאין הוא דווקא בכלים, מאחר שאור עניינו הוא התפשטות המאור שקיים כבר, ואפי' האורות שאינם בעולם האצילות אזי אמנם נעשה התעבות האור, אך סו"ס האור הוא '''התפשטות''' ממקורו, משא"כ הכלי הינו מציאות חדשה שעניינה להעלים והוא מתהווה ע"י האור, וזוהי אמיתית בריאת היש מהאין. <br />
<br />
משל המובא לדבר זה הוא מאותיות, שאף שהם מושרשות בדרגה נעלית ביותר - ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות וכפי שנראה במוחש שהאותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה, וגם במשל, באם יבטל המחדש - השכל או המדות, יתבטלו האותיות ממציאותם.<br />
<br />
דומה לכך הוא בהתהוות הכללית של הנבראים (בעולמות [[בי"ע]]) שעיקר ההתהוות של המציאות החדשה של נבראים נעשית על ידי ספירת ה[[מלכות]] משום שהיא מושרשת בעצמותו של ה', ולמרות זאת צריך לכח הגילוי של [[ז"א]] בשביל שיעורר את כח העצם שבמלכות, לפעול את פעולתה{{הערה|ראה בארוכה במאמר ד"ה לכל תכלה ראיתי תרנ"ט (ספה"מ תרנ"ט עמ' צח).}}.<br />
<br />
סיבה נוספת לכך שהכלים מתהווים מהאורות היא שמאחר וכל מטרת הכלים היא שיאירו בהם האורות בגילוי לכן צריך שיתהוו הכלים בעצמם מהאורות.<br />
<br />
==גילוי והעלם האור על ידי הכלים==<br />
===הצורך בכלי בכדי לגלות את האור===<br />
באור ישנם בכללות שתי דרגות: דרגא א' הוא "כמו שהוא לעצמו" והוא גם נקרא פנימיות האור, פירוש, בדרגא זו באור מורגש הדבר כמו שהוא בפשיטותו בעצמו ללא כל הגדרה חיצונית, וכמו למשל אדם שהשכיל איזה שכל, הרי אצלו במחשבתו יכול הוא להרגיש את השכל כמו שהוא בטהרתו - בשכלו, דבר שלא יוכל להעביר לזולת מבלי להגדיר את הדברים לפי האדם אליו מדבר. דרגא הב' באור הוא "כמו שהוא לזולתו", והוא נקרא גם חיצוניות האור, פירוש, דרגא זו באור הוא החלק ששייך להתגלות אל מציאות אחרת ממקורה, וכמו למשל אצל המשכיל, שלבד ממה שיודע את האור כמו שהוא אצל עצמו, יש אצלו גם את היכולת להסביר את השכל, אלא שאינו פנימיות השכל ואינו כמו שהוא בעצם. בנוגע לאורות וכלים, דרגת האור שמתלבש בכלי הוא חיצוניות האור - דרגא הב'.<br />
<br />
ביחס שבין האור לכלי מוצאים דבר והיפוכו, מצד אחד הכלי הוא מגביל ומעלים את האור ומצד שני מגלה אותו וכפי שהוזכר, האור צריך את הכלי כדי שיוכל להתגלות. בטעם הדבר שהאורות אינם יכולים להתגלות בעצמם אלא דווקא על ידי הכלים נתבארו שתי סיבות:<br />
<br />
*סיבה אחת:{{הערה|מאמר ביום השמע"צ תרע"ג, ועד"ז מאמר ד"ה וידעת היום תרנ"ז, והוא עומד עליהם תרע"ג.}} להיות שהאורות הם כל כך מופשטים מציור והגבלה, לכן אין להם אפשרות להתגלות אל הזולת - המקבלת דברים לפי ההגדרות המסוימות שלה ועד שלא יתלבשו בכלים ישארו הם בהעלם, ועל כן צריכים האורות להתלבש בכלים שהם בענינם הגבלה וציור מסוים המאפשר לאור להתגלות.<br />
<br />
*סיבה שניה:{{הערה|מאמר והוא עומד עליהם שם.}} טבע האור להיות בתנועה של [[רצוא]] והמשכות אל מקורו - המאור ולא לרדת ולהתגלות ולכן צריך שהכלי '''ימשיך''' את האור בכדי שהוא יתגלה (ראה לעיל פיסקה - שרש האורות ושרש הכלים).<br />
<br />
החילוק שבין שני האופנים הוא, שלפי האופן הראשון לא מתגלה כל כך האור אל הנבראים אמנם ייתכן שנמשך האור למטה אבל באופן השני האור אינו נמשך כלל משום שהוא מתכלל במקורו.<br />
<br />
אף על פי שהאורות וכלים הם הפכיים זה מזה, מכל מקום התלבשות האורות בכלים הוא באופן פנימי, דבר זה הוא בדוגמת הנפש והגוף, שאף הם שני הפכים גמורים ובכל זאת הנפש מתלבש בגוף באופן פנימי.<br />
<br />
===הכלי מסתיר על הפנימיות ומגלה את החיצוניות===<br />
האופן בו הכלי מאפשר לאור להתגלות הוא על ידי שהוא מגלה את האור בצורה מוגבלת ומצוירת, נמצא איפה שעצם מהותו של האור אינו מתגלה שכן האור כפי שהוא בעצמו אינו מוגבל, ומה שהתגלה נקרא חיצוניות האור, והעלמת הפנימיות וגילוי החיצוניות תלויים זה בזה, שעל ידי שהפנמיות הבלתי מוגבלת נעלמת, ממילא מתגלה החיצוניות של האור{{הערה|מאמר וידעת היום שם.}}. <br />
<br />
==חיצוניות ופנימיות הכלי==<br />
והנה בכלי ישנן שתי בחינות; חיצוניות ופנימיות, "חיצוניות הכלים הוא כח ההשפעה והפעולה חוץ לעצמותם, וכמו בגשמיות הרי כח המעשה הוא הפעולה בדבר שחוץ לעצמו, וענינו בחיצוניות הכלים הוא אור השייך לעולמות שלמטה.<br />
<br />
ופנימיות הכלים הוא מהות ועצמות הכלי כמו שהיא לעצמה, דענינה הוא מה שמתאחדת עם עצם האור שהוא למעלה מעלה מבחינת העולמות".<br />
<br />
ביאור הענין, הנה באור האלקי שבספירות ה[[אצילות]] ישנו עצם האור - פנימיותו כפי שהוא לעצמו, ויש בו גם החלק שבאור השייך להיות מושפע ומתקבל אצל ה[[נבראים]].<br />
<br />
כמו כן בכלי ישנו עצם הכלי - פנימיותו, דהיינו, היותו מוכן ומסוגל לקבל ולהכיל את עצם האור (וכמשל אברי [[גוף]] האדם, שבראם [[הקב"ה]] במתכונת והרכב פיזיולוגי המסוגל לקבל לתוכו אור וחיות הנפש), ומאידך יש בו גם התכונה להגביל ולצמצם האור המתלבש בהם ומתגלה באמצעותם, כדי שיושפע לנבראים.<br />
<br />
ועל פי זה יובן שפנימיות הכלי מאוחד עם פנימיות האור, ואילו חיצוניות הכלי משמש מעבר להשפעת חיצוניות האור.<br />
<br />
והמשל על זה, הוא הכלי בגשמיות, שעיקר ענינו הוא היותו בית קיבול להכיל את המשקה שבתוכו, ואילו האפשרות לצקת ממנו את המשקה אל מחוץ לו, הוא דבר נוסף על עיקר ענינו, כלומר - טפל.<br />
<br />
וכמו בגשמיות ממש - הנה הדופן הפנימי של הכלי הוא בסמיכות - ובא במגע - עם המשקה שבתוכו, ואילו חיצוניות הכלי אינו נוגע בתכולה, וכל ענינו רק לצקת ולהביא המשקה אל המקום שרוצה האדם. וכך גם באורות והכלים שבספירות האצילות.<br />
<br />
==אחדות ה' גם מצד הכלים==<br />
אמנם מה שהובא לעיל [[משל]] מאברי ה[[גוף]] לענין הכלים שבספירות, הנה אין המשל דומה לנמשל בכל הפרטים. כי אברי ה[[גוף]] לא נתהוו מהנפש המתלבשת בהם, ואילו הכלים שבספירות "הן גם כן בחינת אלקות והם נמשכים גם כן מעצם האלקות אלא שהוא על ידי [[צמצום|צמצומים]] רבים ועצומים שנצטמצם ונסתתר האור הפשוט עד שנתהוה ממנו מציאות [[חכמה]] ודעת".<br />
<br />
הוה אומר; מהתעבות האורות נתהוו הכלים. ועל זה נאמר ב[[זוהר]] הק': "[[איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]", להורות שאיהו - עצמות [[אור אין סוף]] ב"ה, אחד עם חיוהי - האורות, וגרמוהי - הכלים, ואינן מציאות נפרדת ח"ו, אלא הוא ומדותיו אחד.<br />
<br />
אור אין-סוף - כשמו כן הוא, שאין לו סוף וגבול. והיינו, שאינו מוגבל ח"ו אפילו בבלתי-גבוליות שבו, שכשם שיש לו כח בלתי בעל-גבול, כך יש בו כח הגבול, ושניהם קוים שקולים בו.<br />
<br />
ושני כוחות אלו אינם בבחינת כוחות נפרדים ח"ו זה מזה - בהיותם כלולים באור אין סוף ב"ה, אלא הם רק בגדר בחינת יכולת שבאור אין סוף - שהוא יחיד ומיוחד - מה שביכולתו להאיר ולהתגלות, וביכולתו שלא להאיר, ואדרבה להעלים על האור.<br />
<br />
ומקו הבלי גבול שבאור אין סוף נאצלו האורות שבספירות, ואילו מקו וכח הגבול שבאור אין סוף - נאצלו ה[[כלים]] של הספירות.<br />
<br />
נמצא אפוא, שכל הגבול שבנבראים הוא מבחינת הכלים. והכלים מאוחדים באין סוף ב"ה, והן אלקות ממש לברוא [[יש מאין]]. ואם-כן כל הנבראים מאוחדים ב[[עצמותו]] יתברך.<br />
<br />
==מקורות לעיון:==<br />
<br />
* [[תניא]] לח. <br />
* [[שער היחוד והאמונה]] פרק ד. <br />
* [[אגרת הקודש|אגה"ק]] כ. <br />
* [[תניא]] קונטרס אחרון - סימן ד.<br />
* [[דרך מצוותיך]] מצוות האמנת אלקות{{מקור|איזה פרק?}}, שרש מצות התפילה.{{מקור|איזה פרק?}}<br />
* [[ספר המאמרים תרצ"ה]] [[ד"ה]] ויקח ה' אלוקים וד"ה צהר תעשה. <br />
* [[ספר המאמרים תש"ד]] ד"ה בסוכות תשבו. <br />
* ספר המאמרים מלוקט - חלק ד' מאמר דיבור המתחיל אתה הראת לדעת.<br />
* ספר המאמרים מלוקט - חלק ה' מאמר דיבור המתחיל בשעה שעלה משה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספירות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:אורות וכלים]]</div>שלום בער גרינברג