<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8</id>
	<title>חב&quot;דפדיה - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8"/>
	<updated>2026-04-11T03:19:32Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.1</generator>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&amp;diff=21695</id>
		<title>שיחה:רמת גן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&amp;diff=21695"/>
		<updated>2008-12-30T21:19:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מינצברג?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב בבית הכנסת הוא הרב ליפשיץ, בדקתי את זה טוב טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&amp;quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכאורה השם של הקטגוריה לא נכון, אא&amp;quot;כ אתה מתכנן לשנות את שמה--[[משתמש:M&amp;amp;n|M&amp;amp;amp;n]] 14:12, 20 נובמבר 2008 (EST).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;חסיד&#039;, אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב הסתלק בב&#039; ניסן תר&amp;quot;ף. משום כך, שורשי קהילת חב&amp;quot;ד ברמת גן שנבנתה רק בתרפ&amp;quot;א - חצי שנה לפחות לאחר הסתלקותו, לא יכולים להיות &amp;quot;נעוצים&amp;quot; בתקופתו. חשוב להקפיד על פרטים שכאלה בכדי לא לטעות בטעויות מביכות. תקנתי זאת בערך.  שלום בער.&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&amp;diff=21694</id>
		<title>שיחה:רמת גן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&amp;diff=21694"/>
		<updated>2008-12-30T21:18:54Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מינצברג?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרב בבית הכנסת הוא הרב ליפשיץ, בדקתי את זה טוב טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&amp;quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכאורה השם של הקטגוריה לא נכון, אא&amp;quot;כ אתה מתכנן לשנות את שמה--[[משתמש:M&amp;amp;n|M&amp;amp;amp;n]] 14:12, 20 נובמבר 2008 (EST).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&#039;חסיד&#039;, אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב הסתלק בב&#039; ניסן תר&amp;quot;ף. משום כך, שורשי קהילת חב&amp;quot;ד ברמת גן שנבנתה רק בתרפ&amp;quot;א - חצי שנה לפחות לאחר הסתלקותו, לא יכולים להיות &amp;quot;נעוצים&amp;quot; בתקופתו. חשוב להקפיד על פרטים שכאלה בכדי לא לטעות בטעויות מביכות.&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&amp;diff=21693</id>
		<title>רמת גן</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&amp;diff=21693"/>
		<updated>2008-12-30T21:13:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;העיר &#039;&#039;&#039;רמת גן&#039;&#039;&#039; שב[[ארץ ישראל]] הוקמה ב[[תרפ&amp;quot;א]] (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת [[תש&amp;quot;י]] (1950).&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קהילת [[חב&amp;quot;ד]] ברמת גן נוסדה בתקופת [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בית הכנסת &amp;quot;סוכת שלום&amp;quot; ==&lt;br /&gt;
בית כנסת [[חב&amp;quot;ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר ששימש אז -מר קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא&amp;quot;ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: &amp;quot;סוכת שלום&amp;quot; - על שם [[כ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]]&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב ר&#039; [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש&amp;quot;כ]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב [[רפאל נחמן כהן]] ור&#039; [[ישראל לייב ליפשיץ]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[שמחת תורה]] היו חסידי חב&amp;quot;ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, [[התוועדות|מתוועדים]] בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו&#039;[[קולע]]ס&#039; ברחובות העיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== רב בית הכנסת והקהילה ===&lt;br /&gt;
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו ר&#039; [[גדליה אקסלרוד]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בית הכנסת &amp;quot;היכל מרדכי&amp;quot; ==&lt;br /&gt;
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד&amp;quot;י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב&amp;quot;די. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הבית כנסת החדש כונה אז &amp;quot;בית הכנסת של ה&amp;quot;[[שפיץ חב&amp;quot;ד]]&amp;quot;. הבית כנסת נבנה בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - ר&#039; [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו &amp;quot;היכל מרדכי&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
=== מינוי רב לבית הכנסת &amp;quot;היכל מרדכי&amp;quot; ===&lt;br /&gt;
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנס, ומכהן בתפקיד זה עד היום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== בית חב&amp;quot;ד בעיר ==&lt;br /&gt;
ב[[שליחות]] הרבי הגיע לעיר הרב [[מרדכי גל]], שפתח [[בית חב&amp;quot;ד]] במרכז העיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב&amp;quot;ד נוסף בראשות הרב [[חגי הלוי]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== רבני הקהילה במשך השנים ==&lt;br /&gt;
* הרב [[משה אקסלרוד]].&lt;br /&gt;
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].&lt;br /&gt;
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== חסידים שחיו בקהילה ==&lt;br /&gt;
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].&lt;br /&gt;
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].&lt;br /&gt;
*הרב [[אהרון אופן]].&lt;br /&gt;
*הרב [[מאיר בליז&#039;ינסקי]].&lt;br /&gt;
*הרב [[משה מרדכי עמרמי]].&lt;br /&gt;
*הרב [[ישראל צבי הבר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קהילות חב&amp;quot;ד בארץ הקודש]].&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%AA%D7%90&amp;diff=16848</id>
		<title>אתערותא דלתתא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%AA%D7%90&amp;diff=16848"/>
		<updated>2008-05-04T11:00:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;פירוש המושג: &#039;&#039;&#039;אתערותא דלתתא&#039;&#039;&#039; הינו - התעוררות מלמטה. פעולתו של האדם שמצד עצמו מתעורר ונמשך לקרבת ה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהשאלה: ענין חסידי שהחל ביוזמת החסידים וקיבל לאחר מכן את אישורו של הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[אתערותא דלעילא]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{לימוד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%95&amp;diff=16847</id>
		<title>יהודה קלמן מרלו</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%9C%D7%95&amp;diff=16847"/>
		<updated>2008-05-04T10:56:24Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חתונתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש&#039;הגיע זמן הגאולה&#039;]]&lt;br /&gt;
הרב יהודה קלמן מארלאו נולד בי&#039; [[אדר א]] ה&#039;[[תרצ&amp;quot;ב]] ב[[פרנקפורט דמיין]] ש[[בגרמניה]], לאביו ר&#039; אברהם  -בנו של יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר&#039; ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער - ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד&amp;quot;א ש&amp;quot;רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון&amp;quot;). אביה היה ר&#039; יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==בארצות הברית==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ&amp;quot;ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח&amp;quot;צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שב[[ניו ג&#039;רסי]], שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת &#039;תורה ודעת&#039;. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר&#039; [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מנטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של ר&#039; יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם חסידות חב&amp;quot;ד באמצעות הרב [[שלום דובער גורדון]], אברך חב&amp;quot;די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר&#039; [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חתונתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת [[תשי&amp;quot;ט]] התחתן הרב עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי שליט&amp;quot;א]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ&amp;quot;ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, כאן התקבלה בביתם של משפחת בעקער. את הקידושין ערך [[הרבי]] ב[[יום חמישי]]  ד&#039; [[אדר]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]]. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==האירוע בסוכת בית חיינו==&lt;br /&gt;
ב[[חג הסוכות]] [[תש&amp;quot;ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==&lt;br /&gt;
במוצאי [[שבת]] קודש [[י&amp;quot;ז אדר תשמ&amp;quot;ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ&amp;quot;ו]]): &amp;quot;כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשמ&amp;quot;ז]] קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חז&amp;quot;ל &amp;quot;ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מפיץ בשורת הגאולה==&lt;br /&gt;
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בב&#039; [[ניסן]] [[תשנ&amp;quot;ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]. נאומו ערך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת קראון הייטס - &amp;quot;[[כאן צוה ה&#039; את הברכה]]&amp;quot;, אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב&amp;quot;ארץ אשר עיני ה&#039; אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה&amp;quot;, ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים &amp;quot;[[עד מתי]]&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה &amp;quot;עד מתי&amp;quot;, והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת &amp;quot;יחי&amp;quot;. אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פטירתו==&lt;br /&gt;
באחרית ימיו לקה במחלה קשה ממנה סבל במשך 7 חודשים, עד לפטירתו ביום [[כ&#039; סיון תש&amp;quot;ס]]. בהלוויתו השתתפו אלפי תושבי שכונת [[קראון הייטס]] ורבנים מרחבי העולם.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ|מארלאו]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א|מארלאו]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=16824</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=16824"/>
		<updated>2008-05-03T19:28:38Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;ספר התניא&#039;&#039;&#039; נקרא גם &#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור&#039; [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==סגולותיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד, אדמו&amp;quot;רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה&#039;|אמונה בה&#039;]], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה&#039; ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה.      &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב&amp;quot;ד, במיוחד י&amp;quot;ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י&amp;quot;ב פרקי תניא.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר&#039; משולם זוסיא מאניפולי ור&#039; לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[באור התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד ה[[חת&amp;quot;ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;. ה&#039;מורה שיעור&#039; נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול כהכנה ל&#039;ימים הנוראים&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות, נלמד החלק השני &#039;שער היחוד והאמונה&#039; בבתי הספר היסודיים החב&amp;quot;דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דפוסי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תר&amp;quot;ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&amp;quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&amp;quot;ד – [[קה&amp;quot;ת]] – בשנת תש&amp;quot;ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע&amp;quot;י מייסדה אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תשל&amp;quot;ח (1978) הורה אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש&amp;quot;ט: &amp;quot;יפוצו מעיינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&amp;quot;י חסידי חב&amp;quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תרגומיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא תורגם לשפות שונות ע&amp;quot;י צוותים מיוחדים  שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%90&amp;diff=16823</id>
		<title>אתערותא דלעילא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%90&amp;diff=16823"/>
		<updated>2008-05-03T19:21:43Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;פירוש המושג: &#039;&#039;&#039;אתערותא דלעילא&#039;&#039;&#039; הינו &#039;התעוררות מלמעלה&#039;. זאת אומרת -  פעולה מיוחדת מאת ה&#039; לעורר את נשמת האדם ולהעניק לה כוחות מיוחדים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהשאלה: ענין חסידי שמקורו בפניה מהרבי ללא הכנה מצד החסידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[אתערותא דלתתא]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{לימוד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%AA%D7%90&amp;diff=16822</id>
		<title>אתערותא דלתתא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%AA%D7%90&amp;diff=16822"/>
		<updated>2008-05-03T19:19:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;פירוש המושג: &#039;&#039;&#039;אתערותא דלתתא&#039;&#039;&#039; הינו - התעוררות מלמטה. פעולתו של האדם שמצד עצמו מתעורר ונמשך לקרבת ה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהשאלה: ענין חסידי שנפעל ביוזמת החסידים וקיבל את אישורו של הרבי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[אתערותא דלעילא]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{לימוד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%AA%D7%90&amp;diff=16821</id>
		<title>אתערותא דלתתא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%9C%D7%AA%D7%AA%D7%90&amp;diff=16821"/>
		<updated>2008-05-03T19:18:05Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;פירוש המושג: &#039;&#039;&#039;אתערותא דלתתא&#039;&#039;&#039; הינו - התעוררות מלמטה. פעולתו של האדם שמצד עצמו מתעורר ונמשך לקרבת ה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהשאלה: ענין שמקורו בפניה מהרבי ללא הכנה מצד החסידים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
*[[אתערותא דלעילא]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{לימוד}}&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_2&amp;diff=16820</id>
		<title>שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)/ארכיון 2</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_2&amp;diff=16820"/>
		<updated>2008-05-03T19:06:05Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* לתקן כותרת! */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ&amp;quot;ד, כשהרבי הי&#039; כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי&#039; מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר.          &lt;br /&gt;
[[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לתקן כותרת!==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקום:&amp;quot;מפעולותיו בין השנית: תשכ&amp;quot;א - תש&amp;quot;ל&amp;quot;  - צריך להיות: בין השנים&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פרט לכך, רשימה ארוכה של פירוט דקדקני מכל הוראה של הרבי שליט&amp;quot;א אינה מתאימה לערך אנציקלופדיוני. שלום בער&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לתקן הקישור ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תחת הכותרת משנית &amp;quot;בברלין&amp;quot; יש קישור בשם &amp;quot;ישראל ארי לייב&amp;quot; צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לתקן עוד קישור ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפעולותיו של הרבי בשנת תשל&amp;quot;ד ישנו קישור למילה &amp;quot;טנקים&amp;quot;, קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ&amp;quot;ל.[[משתמש:בני|בני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הכל מועתק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה זה מעניין?!?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הכל מועתק מ&amp;quot;סדר ההשתלשלות&amp;quot; של היום יום!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חכמים גדולים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:א. הערך אמור להכיל את העובדות ה&#039;יבשות&#039;, ולא סיפורים וכו&#039; אשר לכן מתאים הסגנון הנ&amp;quot;ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו&#039; תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
----&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח&lt;br /&gt;
וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
----&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?&lt;br /&gt;
:ב[[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: &amp;quot;בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון&amp;quot;. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חייו הנצחיים של הרבי==&lt;br /&gt;
על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].&lt;br /&gt;
:אז תן לי להבין... הרב עובדיה יוסף, הגר&amp;quot;מ פיינשטיין וכו&#039; לא מאמינים בתורת ישראל? או שמא יש כאן מחלוקת, ו&amp;quot;אלו ואלו דברי אלוקים חיים&amp;quot;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לכל השואלים והמתמיהים בתמימות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכל המעוניין לדעת פרטים על המופיע בערך שיגש אחר כבוד לעיין בערך [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של מלך המשיח]] שהוא כרגע עדיין בעריכה ובעז&amp;quot;ה בהמשך יופיעו הסברים מורחבים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 6 יולי 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פירושונים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר הגולש מחפש ערך ששמו &amp;quot;מנחם מענדל שניאורסון&amp;quot;, בפשטות כוונתו לכ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ולכן יגיע לערך זה. כאשר אבל אין כוונתו לרבי שליט&amp;quot;א, ישנן שתי אפשרויות: [[הצמח צדק]] ו[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש)|הרמ&amp;quot;מ - בנו של אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש]] (ואגב מסתבר שברוב המקרים כוונתו לרמ&amp;quot;מ, כי מי שמחפש את הצמח צדק יכתוב [[צמח צדק]](ותראו מה תהיה התוצאה)). על כן ערכתי דף שנקרא &amp;quot;[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]&amp;quot;, כדי שבן אדם שהגיע לדף של [[הרבי שליט&amp;quot;א]] והתכוון לדף אחר יוכל לעבור אליו. אך מכיון שדף זה מוגן ואין לי אפשרות לערכו, על כן הנני מבקש ממי שיש לו את האפשרות שישנה את ה&amp;quot;פירוש אחר&amp;quot; בדף הרבי שליט&amp;quot;א לדף של פירושונים הנ&amp;quot;ל. בתודה מראש.--[[משתמש:M&amp;amp;n|M&amp;amp;amp;n]] 15:52, 11 יולי 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישור חיצוני==&lt;br /&gt;
להלן קישורים ובהם כתבות על הצלת הרבי בימי השואה. כדאי להכניסם בשולי הערך כ&amp;quot;קישורים חיצוניים&amp;quot;, וכן לתקן אולי כמה ענינים הכתובים בערך זה.&lt;br /&gt;
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;amp;status=goto_id&amp;amp;id=3186&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;amp;status=goto_id&amp;amp;id=3214&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מלך המשיח? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני חושב שיש מקום להזכיר בגוף הערך, שיש קבוצה קטנה וזוטרה, ובכלליות ממש לא חשובה, שטוענת שהרבי נפטר. אתם יודעים, למען ההגינות... [[משתמש:Eytanar|Eytanar]] 15:11, 1 ספטמבר 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
:אין עניינינו בטענות ומענות. הדברים נכתבו ותוארו כחלק מתהליך ההתגלות של [[מלך המשיח]] &#039;&#039;&#039;ע&amp;quot;פ המקורות&#039;&#039;&#039;, ללא מתן פרשנות או &amp;quot;טענות&amp;quot; כלשהן על המציאות, לכאן או לכאן.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 1 ספטמבר 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איות שם משפחתו של הרבי צריך להיות כפי שהרבי כותב &amp;quot;שניאורסאהן&amp;quot; ==&lt;br /&gt;
ייש&amp;quot;כ, טופל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:37, 20 אוקטובר 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה הרעיון לעשות אתר חופשי על נושא מסוים שנוי במחלוקת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר האתר נוקט עמדה ולא נשאר נייטרלי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תהיו הוגנים, משיחיסטים[[משתמש:איזוטופ|איזוטופ]] 03:39, 28 אפריל 2008 (EDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_2&amp;diff=16819</id>
		<title>שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)/ארכיון 2</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_2&amp;diff=16819"/>
		<updated>2008-05-03T19:02:05Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ&amp;quot;ד, כשהרבי הי&#039; כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי&#039; מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר.          &lt;br /&gt;
[[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לתקן כותרת!==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקום:&amp;quot;מפעולותיו בין השנית: תשכ&amp;quot;א - תש&amp;quot;ל&amp;quot;  - צריך להיות: בין השנים&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
פרט לכך, רשימה ארוכה של פירוט דקדקני מכל הוראה של הרבי שליט&amp;quot;א אינה מתאימה לערך אנציקלופדיוני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לתקן הקישור ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תחת הכותרת משנית &amp;quot;בברלין&amp;quot; יש קישור בשם &amp;quot;ישראל ארי לייב&amp;quot; צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לתקן עוד קישור ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפעולותיו של הרבי בשנת תשל&amp;quot;ד ישנו קישור למילה &amp;quot;טנקים&amp;quot;, קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ&amp;quot;ל.[[משתמש:בני|בני]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== הכל מועתק ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מה זה מעניין?!?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הכל מועתק מ&amp;quot;סדר ההשתלשלות&amp;quot; של היום יום!&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חכמים גדולים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
:א. הערך אמור להכיל את העובדות ה&#039;יבשות&#039;, ולא סיפורים וכו&#039; אשר לכן מתאים הסגנון הנ&amp;quot;ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו&#039; תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
----&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח&lt;br /&gt;
וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
----&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?&lt;br /&gt;
:ב[[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: &amp;quot;בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון&amp;quot;. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חייו הנצחיים של הרבי==&lt;br /&gt;
על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].&lt;br /&gt;
:אז תן לי להבין... הרב עובדיה יוסף, הגר&amp;quot;מ פיינשטיין וכו&#039; לא מאמינים בתורת ישראל? או שמא יש כאן מחלוקת, ו&amp;quot;אלו ואלו דברי אלוקים חיים&amp;quot;?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== לכל השואלים והמתמיהים בתמימות ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לכל המעוניין לדעת פרטים על המופיע בערך שיגש אחר כבוד לעיין בערך [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של מלך המשיח]] שהוא כרגע עדיין בעריכה ובעז&amp;quot;ה בהמשך יופיעו הסברים מורחבים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 6 יולי 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== פירושונים ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר הגולש מחפש ערך ששמו &amp;quot;מנחם מענדל שניאורסון&amp;quot;, בפשטות כוונתו לכ&amp;quot;ק אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ולכן יגיע לערך זה. כאשר אבל אין כוונתו לרבי שליט&amp;quot;א, ישנן שתי אפשרויות: [[הצמח צדק]] ו[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש)|הרמ&amp;quot;מ - בנו של אדמו&amp;quot;ר המהר&amp;quot;ש]] (ואגב מסתבר שברוב המקרים כוונתו לרמ&amp;quot;מ, כי מי שמחפש את הצמח צדק יכתוב [[צמח צדק]](ותראו מה תהיה התוצאה)). על כן ערכתי דף שנקרא &amp;quot;[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]&amp;quot;, כדי שבן אדם שהגיע לדף של [[הרבי שליט&amp;quot;א]] והתכוון לדף אחר יוכל לעבור אליו. אך מכיון שדף זה מוגן ואין לי אפשרות לערכו, על כן הנני מבקש ממי שיש לו את האפשרות שישנה את ה&amp;quot;פירוש אחר&amp;quot; בדף הרבי שליט&amp;quot;א לדף של פירושונים הנ&amp;quot;ל. בתודה מראש.--[[משתמש:M&amp;amp;n|M&amp;amp;amp;n]] 15:52, 11 יולי 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישור חיצוני==&lt;br /&gt;
להלן קישורים ובהם כתבות על הצלת הרבי בימי השואה. כדאי להכניסם בשולי הערך כ&amp;quot;קישורים חיצוניים&amp;quot;, וכן לתקן אולי כמה ענינים הכתובים בערך זה.&lt;br /&gt;
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;amp;status=goto_id&amp;amp;id=3186&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;amp;status=goto_id&amp;amp;id=3214&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מלך המשיח? ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אני חושב שיש מקום להזכיר בגוף הערך, שיש קבוצה קטנה וזוטרה, ובכלליות ממש לא חשובה, שטוענת שהרבי נפטר. אתם יודעים, למען ההגינות... [[משתמש:Eytanar|Eytanar]] 15:11, 1 ספטמבר 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
:אין עניינינו בטענות ומענות. הדברים נכתבו ותוארו כחלק מתהליך ההתגלות של [[מלך המשיח]] &#039;&#039;&#039;ע&amp;quot;פ המקורות&#039;&#039;&#039;, ללא מתן פרשנות או &amp;quot;טענות&amp;quot; כלשהן על המציאות, לכאן או לכאן.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 1 ספטמבר 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== איות שם משפחתו של הרבי צריך להיות כפי שהרבי כותב &amp;quot;שניאורסאהן&amp;quot; ==&lt;br /&gt;
ייש&amp;quot;כ, טופל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:37, 20 אוקטובר 2007 (EDT)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
== מה הרעיון לעשות אתר חופשי על נושא מסוים שנוי במחלוקת ==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר האתר נוקט עמדה ולא נשאר נייטרלי?&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תהיו הוגנים, משיחיסטים[[משתמש:איזוטופ|איזוטופ]] 03:39, 28 אפריל 2008 (EDT)&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&amp;diff=16818</id>
		<title>יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&amp;diff=16818"/>
		<updated>2008-05-03T18:55:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[אדמו&amp;quot;ר]] &#039;&#039;&#039;יצחק דובער שניאורסון&#039;&#039;&#039; נולד בשנת [[תקצ&amp;quot;ה]] בעיירה [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו&amp;quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לאחר [[הסתלקות]] אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו&amp;quot;ר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו והוא מילא את מקומו כאדמו&amp;quot;ר בליאדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיבר את [[סידור מהרי&amp;quot;ד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב[[כ&#039; אייר עת&amp;quot;ר]] נסתלק ומנוחתו כבוד בליאדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:בית רבי]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=16817</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=16817"/>
		<updated>2008-05-02T13:45:01Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;ספר התניא&#039;&#039;&#039; נקרא גם &#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים [[ר&#039; זושא מאניפולי]] ו[[ר&#039; יהודה לייב הכהן]] על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==סגולותיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד, אדמו&amp;quot;רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה&#039;|אמונה בה&#039;]], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה&#039; ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה.      &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב&amp;quot;ד, במיוחד י&amp;quot;ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י&amp;quot;ב פרקי תניא.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר&#039; משולם זוסיא מאניפולי ור&#039; לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[באור התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד ה[[חת&amp;quot;ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;. ה&#039;מורה שיעור&#039; נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול כהכנה ל&#039;ימים הנוראים&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות, נלמד החלק השני &#039;שער היחוד והאמונה&#039; בבתי הספר היסודיים החב&amp;quot;דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==דפוסי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תר&amp;quot;ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&amp;quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&amp;quot;ר הרש&amp;quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&amp;quot;ד – [[קה&amp;quot;ת]] – בשנת תש&amp;quot;ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע&amp;quot;י מייסדה אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תשל&amp;quot;ח (1978) הורה אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש&amp;quot;ט: &amp;quot;יפוצו מעיינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&amp;quot;י חסידי חב&amp;quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תרגומיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא תורגם לשפות שונות ע&amp;quot;י צוותים מיוחדים  שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=13472</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=13472"/>
		<updated>2007-08-15T23:38:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;ספר התניא&#039;&#039;&#039; נקרא גם &#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד החת&amp;quot;ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;. ה&#039;מורה שיעור&#039; נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול כהכנה ל&#039;ימים הנוראים&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=12508</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=12508"/>
		<updated>2007-08-02T18:14:35Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&#039;&#039;&#039;ספר התניא&#039;&#039;&#039; נקרא גם &#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד החת&amp;quot;ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;. ה&#039;מורה שיעור&#039; נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול כהכנה ל&#039;ימים הנוראים&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3223</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3223"/>
		<updated>2007-02-23T07:54:09Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* לימוד התניא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד החת&amp;quot;ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;. ה&#039;מורה שיעור&#039; נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול כהכנה ל&#039;ימים הנוראים&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3221</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3221"/>
		<updated>2007-02-23T07:28:07Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* לימוד התניא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד החת&amp;quot;ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים, מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3220</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3220"/>
		<updated>2007-02-23T07:24:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* לימוד התניא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד החת&amp;quot;ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים, מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה. את &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בעיקר בחודש אלול.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3219</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3219"/>
		<updated>2007-02-23T07:20:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]]. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==לימוד התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשאדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ הנהיג את לימוד החת&amp;quot;ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים, מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&amp;quot;ט כסלו, &#039;ראש השנה לחסידות&#039;, ומסתיימת ב-י&amp;quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב&#039;קונטרס אחרון&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בישיבות חב&amp;quot;ד לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, &#039;לקוטי אמרים&#039;, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשאת &#039;אגרת התשובה&#039; לומדים בחודש אלול.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית &#039;אגרת התשובה&#039;, לאחר מכן &#039;שער היחוד והאמונה&#039; ו&#039;לקוטי אמרים&#039;, ולבסוף &#039;אגרת הקודש&#039; ו&#039;קונטרס אחרון&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &amp;quot;כעומד לפני המלך&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3218</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3218"/>
		<updated>2007-02-23T07:03:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קדושתו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==השפעתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&amp;quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3217</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3217"/>
		<updated>2007-02-23T06:47:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חשיבותו ומעלתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&amp;quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3213</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3213"/>
		<updated>2007-02-23T05:52:25Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* פירושי חסידים */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3212</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3212"/>
		<updated>2007-02-23T05:48:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* פירושי חסידים */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039;, ה&#039;בלתי מוגה&#039;, ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סנדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3211</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3211"/>
		<updated>2007-02-23T05:46:14Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* פירושי התניא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו &#039;בלתי מוגה&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039; ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;, כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סנדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3208</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3208"/>
		<updated>2007-02-23T05:40:04Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* פירושי התניא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו בלתי מוגה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי &#039;התוועדויות&#039; ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סנדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3207</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3207"/>
		<updated>2007-02-23T05:39:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאורים באגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&amp;quot;ט ןעם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו בלתי מוגה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרץ ספרי &#039;התוועדויות&#039; ונלקטו ל&#039;תורת מנחם - תפארת לוי יצחק&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סנדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3198</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3198"/>
		<updated>2007-02-23T05:00:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* פירושי חסידים */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. הודפס ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, שביאר את הערותיו ברבות משיחותיו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סנדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3197</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3197"/>
		<updated>2007-02-23T04:59:22Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, ה[[אדמו&amp;quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;[[בינוני]]&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;[[מוח שליט על הלב]]&#039; כדרך למימוש [[אהבת ה&#039;]] [[יראת ה&#039;|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה&#039;]], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&amp;quot;ת]] [[נה&amp;quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&amp;quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הערות וציונים]]&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[לוח התיקון]]&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]] המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;[[שיעורים בספר התניא]]&#039;. מאת [[אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוטי לוי יצחק]]&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי הספרים שהובאו אליו לגלותו. הודפס ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, שביאר את הערותיו ברבות משיחותיו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ביאור הרנ&amp;quot;ג]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[הלקח והלבוב]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אלכסנר סנדר יודאסין]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[ליקוט פירושים]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[פניני התניא]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;[[משכיל לאיתן]]&#039;&#039;&#039; - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3145</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3145"/>
		<updated>2007-02-22T05:26:48Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* פירושי התניא */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו - היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות וציונים&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לוח התיקון&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעות בספר &#039;שיעורים בספר התניא&#039;. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ליקוטי לוי יצחק&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי לוי יצחק שניאורסאהן. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאור הרנ&amp;quot;ג&#039;&#039;&#039; - מאת הרב נחום גולדשמיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הלקח והלבוב&#039;&#039;&#039; - מאת הרב אלכסנר סענדער יודאסין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ליקוט פירושים&#039;&#039;&#039; - מאת הרב אהרון חיטריק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פניני התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;משכיל לאיתן&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יקותיאל גרין.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3144</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3144"/>
		<updated>2007-02-22T05:25:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו - היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות וציונים&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לוח התיקון&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעים בספר &#039;שיעורים בספר התניא&#039;. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ליקוטי לוי יצחק&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי לוי יצחק שניאוסאהן. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאור הרנ&amp;quot;ג&#039;&#039;&#039; - מאת הרב נחום גולדשמיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הלקח והלבוב&#039;&#039;&#039; - מאת הרב אלכסנר סענדער יודאסין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ליקוט פירושים&#039;&#039;&#039; - מאת הרב אהרון חיטריק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פניני התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;משכיל לאיתן&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יקותיאל גרין.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3143</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3143"/>
		<updated>2007-02-22T05:23:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר מספר שמות:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו - היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מאוחר יותר, התבטא ר&#039; יהודה ליב הכהן, &amp;quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&amp;quot;. ואילו ר&#039; זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==פירושי התניא==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&amp;quot;תורה שבכתב&amp;quot; של חסידות חב&amp;quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===חיבורים ופירושים של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות וציונים&#039;&#039;&#039; - מאת אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לוח התיקון&#039;&#039;&#039; - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - חיבור שנכתב ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א המכיל גם &amp;quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&amp;quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&amp;quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הערות&#039;&#039;&#039; - מופיעים בספר &#039;שיעורים בספר התניא&#039;. מאת אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===פירושי חסידים===&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שערי היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - מאת רבי אהרון מסטרשלה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פירוש&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יעקב קדנר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ליקוטי לוי יצחק&#039;&#039;&#039; - הערות לספר התניא. מאת רבי לוי יצחק שניאוסאהן. אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א ביאר&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שיעורים בספר התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע&amp;quot;י אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א שהוסיף את הערותיו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ביאור הרנ&amp;quot;ג&#039;&#039;&#039; - מאת הרב נחום גולדשמיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;הלקח והלבוב&#039;&#039;&#039; - מאת הרב אלכסנר סענדער יודאסין.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ליקוט פירושים&#039;&#039;&#039; - מאת הרב אהרון חיטריק.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;פניני התניא&#039;&#039;&#039; - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.&lt;br /&gt;
&#039;&#039;&#039;&lt;br /&gt;
*משכיל לאיתן&#039;&#039;&#039; - מאת הרב יקותיאל גרין.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3116</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3116"/>
		<updated>2007-02-22T04:18:39Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* תוכנו ואופיו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; ויראת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארט&#039; חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039; ויראתו, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ויראת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &amp;quot;נפרדת&amp;quot; ממנו - היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3113</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3113"/>
		<updated>2007-02-22T04:07:46Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* מטרתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3026</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3026"/>
		<updated>2007-02-20T06:22:07Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חלקיו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוסף על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3024</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3024"/>
		<updated>2007-02-20T06:20:53Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חלקיו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה&#039; וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3012</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3012"/>
		<updated>2007-02-20T05:57:38Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חלקיו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&amp;quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3004</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3004"/>
		<updated>2007-02-20T05:55:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חלקיו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3001</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3001"/>
		<updated>2007-02-20T05:53:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* רקע היסטורי */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3000</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=3000"/>
		<updated>2007-02-20T05:45:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* מטרתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2998</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2998"/>
		<updated>2007-02-20T05:44:31Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* מטרתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; כדרך למימוש אהבת ה&#039;- בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;. ואילו חלקו השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&amp;quot;ה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2994</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2994"/>
		<updated>2007-02-20T05:37:44Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: /* חשיבותו ומעלתו */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום שלא כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2992</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2992"/>
		<updated>2007-02-20T05:31:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ספר התניא נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2990</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2990"/>
		<updated>2007-02-20T05:28:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו==   &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;שער היחוד והאמונה&#039;&#039;&#039; - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).&lt;br /&gt;
    &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת התשובה&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;אגרת הקודש&#039;&#039;&#039; - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;קונטרס אחרון&#039;&#039;&#039; - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.&lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
==מטרתו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==תוכנו ואופיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חשיבותו ומעלתו==   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2988</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2988"/>
		<updated>2007-02-20T05:26:12Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שער היחוד והאמונה - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).    &lt;br /&gt;
אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.  &lt;br /&gt;
אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.  &lt;br /&gt;
קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו. &lt;br /&gt;
מטרתו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכנו ואופיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשיבותו ומעלתו   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2987</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2987"/>
		<updated>2007-02-20T05:25:08Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על *ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות *ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שער היחוד והאמונה - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).    &lt;br /&gt;
אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.  &lt;br /&gt;
אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.  &lt;br /&gt;
קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו. &lt;br /&gt;
מטרתו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכנו ואופיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשיבותו ומעלתו   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2986</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2986"/>
		<updated>2007-02-20T05:24:20Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על *ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים:&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
לקוטי אמרים - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שער היחוד והאמונה - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).    &lt;br /&gt;
אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.  &lt;br /&gt;
אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.  &lt;br /&gt;
קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו. &lt;br /&gt;
מטרתו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכנו ואופיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשיבותו ומעלתו   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2985</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2985"/>
		<updated>2007-02-20T05:22:59Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על *ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===לספר חמישה חלקים:=== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
====לקוטי אמרים==== - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שער היחוד והאמונה - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).    &lt;br /&gt;
אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.  &lt;br /&gt;
אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.  &lt;br /&gt;
קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו. &lt;br /&gt;
מטרתו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכנו ואופיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשיבותו ומעלתו   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2984</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2984"/>
		<updated>2007-02-20T05:22:25Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על *ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;ספר של בינונים&#039;&#039;&#039; - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תניא&#039;&#039;&#039; - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;תורה שבכתב של החסידות&#039;&#039;&#039; -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==חלקיו==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
===לספר חמישה חלקים:=== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
לקוטי אמרים - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שער היחוד והאמונה - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).    &lt;br /&gt;
אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.  &lt;br /&gt;
אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.  &lt;br /&gt;
קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו. &lt;br /&gt;
מטרתו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכנו ואופיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשיבותו ומעלתו   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2983</id>
		<title>ספר התניא</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;diff=2983"/>
		<updated>2007-02-20T05:21:21Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;שלום בער: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;נקרא גם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; או &amp;quot;ספר של בינונים&amp;quot;. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב&amp;quot;ד. הודפס בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב&amp;quot;ד, האדמו&amp;quot;ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו &#039;בעל התניא&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==רקע היסטורי==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקל&amp;quot;ב (1772) ייסד אדמו&amp;quot;ר הזקן את חסידות חב&amp;quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל&amp;quot;ה - 1775) כתב אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורס את משנתו, משנת חסידות חב&amp;quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה&#039; ששאלוהו חסידיו ביחידות. בשנת תקנ&amp;quot;ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &amp;quot;כפרני&amp;quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&amp;quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת תקנ&amp;quot;ז (1797) שלח אדמו&amp;quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אמו&amp;quot;ר הזקן ב-כ&#039; כסלו תקנ&amp;quot;ז. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&amp;quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
==שמותיו== &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
לספר מספר שמות: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*&#039;&#039;&#039;לקוטי אמרים&#039;&#039;&#039; - כך מכנה אדמו&amp;quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &amp;quot;מלקט&amp;quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;תניא&amp;quot; הנפוץ יותר: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר של בינונים - כותב אדמו&amp;quot;ר הזקן בדף השער: &amp;quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&amp;quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&amp;quot;רי חב&amp;quot;ד (למעט בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א), ובראשי תיבות: סש&amp;quot;ב.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
תניא - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&amp;quot;תניא בסוף פרק ג&#039; דנדה&amp;quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&amp;quot;ר שליט&amp;quot;א, ולעתים: &amp;quot;תניא קדישא&amp;quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &amp;quot;לקוטי אמרים&amp;quot; המקורי: &amp;quot;לקוטי אמרים-תניא&amp;quot;.    &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
תורה שבכתב של החסידות -  כינוי זה ניתן לספר על ידי אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&amp;quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&amp;quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.         &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חלקיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לספר חמישה חלקים: &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
לקוטי אמרים - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה&#039;, אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה&amp;quot;בינוני&amp;quot;. מכיל הקדמה ונ&amp;quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797). &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
שער היחוד והאמונה - נקרא גם &#039;לקוטי אמרים חלק שני&#039;. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&amp;quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם &#039;חינוך קטן&#039; וי&amp;quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&amp;quot;ז (1797).    &lt;br /&gt;
אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה&#039;תשובה&#039; על פי החסידות. מכיל י&amp;quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&amp;quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&amp;quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&amp;quot;ר הזקן.  &lt;br /&gt;
אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו&amp;quot;ר הזקן, בהם הוראות לחסידיו בענייני עבודת  ה&#039;, וביאורים עמוקים בקבלה. מכיל ל&amp;quot;ב סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.  &lt;br /&gt;
קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק בסוגיות הנידונות בחלק הראשון &#039;לקוטי אמרים&#039;, שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט&#039; סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&amp;quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו. &lt;br /&gt;
מטרתו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&amp;quot;ד, הדוגלת ברעיון של &#039;מוח שליט על הלב&#039; - בחלקו הראשון של הספר, &#039;לקוטי אמרים&#039;; ושיטתה באמונה באחדות ה&#039;, אין עוד מציאות בעולם מלבד ה&#039; - בחלקו השני &#039; שער היחוד והאמונה&#039;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&amp;quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה&#039; התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &amp;quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&amp;quot;. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תוכנו ואופיו&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה&#039; כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד לממש אהבה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות &#039;ווארטי&#039; חסידות מעוררי הלב ניתן להגיע לאהבת ה&#039;, ולשיטת חסידות חב&amp;quot;ד הסבורה שהמוח הוא זה שיכוון את הלב. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורס אדמו&amp;quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&amp;quot;ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג&amp;quot;ת נה&amp;quot;י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
משום כך, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה&#039;, על מנת להגיע לאהבת ה&#039; בלבו.  &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בחלק השני, &#039;שער היחוד והאמונה&#039;, מבאר אדמו&amp;quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה&#039; אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה&#039; או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&amp;quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הסיבה לכך היא, כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&amp;quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&amp;quot;ה ומחיה את הנבראים אינה נפרדת מהקב&amp;quot;ה - שכן הוא נמצא בכל &amp;quot;עוצמתו&amp;quot; בכל מקום - אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו. &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&amp;quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חשיבותו ומעלתו   &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הזקן את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר&#039; זושא מאניפולי ור&#039; יהודה לייב הכהן על מנת שיכתב ו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ר&#039; לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, &amp;quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&amp;quot;. &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&amp;quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&amp;quot;כו&#039;&amp;quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו&#039; - &amp;quot;וכו&#039;&amp;quot;.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
אדמו&amp;quot;ר הריי&amp;quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. אדמו&amp;quot;ר הצמח צדק רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז...  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
ספר התניא נחשב לספר קדוש בכל תפוצות ישראל והשפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&amp;quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&amp;quot;ה על עולמו. הבעש&amp;quot;ט חידש שההשגחה של הקב&amp;quot;ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. ספר התניא, בביאורו את שיטת הבעש&amp;quot;ט, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.  &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&amp;quot;א, ר&#039; חיים מוולוז&#039;ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו &#039;נפש החיים&#039; שהאמת כשיטת החסידות בענין &amp;quot;צמצום של כפשוטו&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&amp;quot;ט &amp;quot;יפוצו מעינותיך חוצה&amp;quot;.   &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:ספרי אדמו&amp;quot;ר הזקן]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>שלום בער</name></author>
	</entry>
</feed>