https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%95%D7%982 2026-04-11T09:40:04Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=281155 2017-01-09T17:42:17Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;[[הסתלקותו]]&quot; ב־&quot;הסתלקותו&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים שמכאן ואילך התרחב יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]] אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקווה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגו&quot;ח ארה&quot;ב]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא היתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה ארגזים שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד אלו הוחרמו על ידי הרוסיים ונמצאו כעבור שנים. <br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהיתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1.ביצוע הגניבה. 2.הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3.השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה מקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדויות]] בעת שהספרייה היתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]].<br /> <br /> כשהתבקש בערי להחזיר את הספרים סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו (הרבנית חיה מושקא) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה.<br /> <br /> בינתיים נתברר שהנ&quot;ל החל במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה{{הערה|המקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456 (לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג]) מקורות אחרים כתוב שהיו כ 550 (לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י]).}}. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הובער הדיון לשטח בית המשפט.<br /> <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך ההכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב. ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]] את הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;, ולמוכרו במחיר של דולר אחד.<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור באלבום מיוחד.<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}. <br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> * '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D הרב חיים ברוך הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנית מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%90&diff=279536 2016-12-22T19:53:38Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;נשמות ישראל]]&quot; ב־&quot;נשמות ישראל &quot;</p> <hr /> <div>'''נברא''' הוא הכל זולתי הבורא ה' יתברך.<br /> <br /> == התחדשותם מהבורא בכל רגע ==<br /> הנברא חייב להתחדש בכל רגע על ידי ה' יתברך, שכן אין לנברא שום חיות ממקור עצמי שהרי &quot;אין עוד מלבדו&quot;, ורק הבורא בכוחו האין סופי הוא המהוום, בניגוד לכלי הנעשה על ידי אומן שמציאות הכלי (אף בהיותו חומר בלא צורה) מאפשרת את עשייתו לכלי.<br /> <br /> == מהו נברא ==<br /> נברא הוא כל דבר שהוא חוץ ממציאותו יתברך, אף הנעלה ביותר. אולם נאמר ש[[נשמות ישראל]] הם &quot;אלוקות שנעשה נברא&quot;. בספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] מתוארים הנבראים כבחינת זיו ו[[אור]] לגבי ה[[שמש]].<br /> <br /> == פעולתם בבורא ==<br /> הנבראים מצד עצמם אינם יכולים לפעול מאומה בבורא, וכלשון הפסוק &quot;אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו&quot; {{הערה|1=איוב לה, ו.}}. אולם, מצד רצונו יתברך על ידי קיום מצוות ולהיפך - עשיית עבירות - ח&quot;ו, הרי פועלים המשכה וגילוי שמו יתברך בעולם.<br /> <br /> == ביטול הנבראים בעולמות העליונים ==<br /> אף בעולמות הנעלים ביותר, כגון ב[[עולם הבריאה]], שבו ישנם [[מלאכים]] האומרים [[קדושה|קדוש]] פעם באלפיים שנה, ובין זמן לזמן הרי הם בביטול נעלה ביותר, הרי אף [[מלאכים]] אלו (וכל שכן נבראים נמוכים יותר) יש בהם בחינת מציאות כלשהי המעלימה ומסתרת על אלוקות.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=279535 2016-12-22T19:53:38Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;נשמות ישראל]]&quot; ב־&quot;נשמות ישראל &quot;</p> <hr /> <div>'''זיווג נשיקין''' הוא [[ייחוד]] חיצוני, בניגוד ל[[זיווג גופני]] שהוא ייחוד פנימי.<br /> <br /> ה[[מלאכים]] נמשכים מזיווג נשיקין, שהם בבחינת חיצוניות העולמות, מה שאין כן ב[[נשמות ישראל]] הנמשכים מ[[זיווג גופני]], שהם בבחינת פנימיות העולמות.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> זיווג נשיקין הוא ייחוד בבחינת רוחניות, ונמשך ממנו השפע כסדר ההשתלשלות. וכיוון שהמשכת שפע זו היא רק כסדר ההשתלשלות, מובן כי אינה נמשכת אלא מחיצוניות החכמה. מה שאין כן ב[[נשמות ישראל]] להיותם מ[[זיווג גופני]], שהוא גשמי בערך, הנה [[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן|נעוץ סופו בתחילתו]] שבו דווקא נמשך הארת הפנימיות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[זיווג גופני]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276552 2016-11-24T22:55:36Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> {{ניווט תאריכים|<br /> | פרויקט = [[חב&quot;דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]<br /> | הפניה = {{שם הדף}}<br /> | הקודם = תבנית:ב' בתמוז<br /> | הבא = תבנית:ד' בתמוז<br /> }}<br /> [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ל03]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;!-- התחילו עריכה מכאן --&gt;<br /> * ב[[ג' בתמוז]] [[תרי&quot;א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br /> * ב[[ג' בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - [[הרבי הריי&quot;צ ]]שוחרר מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קוסטרמה]]. יום זה מוגדר על ידי [[הרבי]] כאתחלתא דגאולה, ורבים מחסידי חב&quot;ד לא אומרים [[תחנון]] ביום זה .<br /> *ב[[ג' בתמוז]] [[תשי&quot;א]] - נולד הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ור&quot;מ בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br /> *ב[[ג' בתמוז]] [[תשי&quot;א]] - נולד הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *ב[[ג' בתמוז]] [[תנש&quot;א]] - נפטר הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].<br /> * '''ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ&quot;ד]] - [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] התכסה מעינינו, אך על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב&quot;ד ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום. רוב החסידים מאמינים, על פי דברי הרבי, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]]; ויחד עם זאת [[ציפיה לגאולה|מצפים]] ו[[עד מתי|תובעים]] את [[הגאולה השלימה]].'''</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276551 2016-11-24T22:55:25Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> {{ניווט תאריכים|<br /> | פרויקט = [[חב&quot;דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]<br /> | הפניה = {{שם הדף}}<br /> | הקודם = תבנית:י&quot;ב בתמוז<br /> | הבא = תבנית:י&quot;ד בתמוז<br /> }}<br /> [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ל13]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;!-- התחילו עריכה מכאן --&gt;<br /> *'''ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] קיבל תעודת שיחרור ויצא מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]]'''.<br /> *ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תש&quot;ל]] - הרב [[ברוך סלונים]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מודיעין]].<br /> *ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תשל&quot;ד]] - נפטר הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], ומנהל החשבונות של [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תשל&quot;ה]] - נולד הרב [[שניאור זלמן אוירכמן]], שליח הרבי בטלהסי שבפלורידה ובאוניברסיטת Florida State University.<br /> *ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תשל&quot;ו]] - נפטר הרב [[אהרן פופאק]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תשמ&quot;ב]] - הושלמה כתיבתו של [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר התורה הראשון שנכתב בהוראת הרבי לזכות]] [[צה&quot;ל|חיילי צה&quot;ל]].<br /> *ב[[י&quot;ג בתמוז]] [[תשס&quot;ה]] - נפטר הרב [[משה בנימין קפלן]], [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] מ[[קראון הייטס]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%99%22%D7%91_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276550 2016-11-24T22:55:23Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> {{ניווט תאריכים|<br /> | פרויקט = [[חב&quot;דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]<br /> | הפניה = {{שם הדף}}<br /> | הקודם = תבנית:י&quot;א בתמוז<br /> | הבא = תבנית:י&quot;ג בתמוז<br /> }}<br /> [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ל12]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;!-- התחילו עריכה מכאן --&gt;<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרכ&quot;ה]] - נפטר הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *'''ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - נולד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]]'''.<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרנ&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע לגיל מצוות. סעודה התקיימה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול שבליובאוויטש]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרנ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הכניס את בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעסקנות ציבורית, ומינה אותו למזכירו.<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרס&quot;ז]] - נפטר הרב [[יהודה לייב מנוחין]], ממנהלי [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרע&quot;א]] - נולד ר' [[צבי מילבסקי]], מבאי ביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של [[הרבי]]. <br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;פ]] - התקיימו קישורי התנאים של הרב [[שמריהו גוראריה]], גיס הרבי וחתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], עם רעייתו [[חנה גוראריה]].<br /> *'''ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבשר על שחרורו המלא מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]]''' (בעקבות חג מקומי, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת - ב[[י&quot;ג בתמוז]]).<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - נולד ר' [[יצחק גנזבורג|יצחק (איטשקע) גאנזבורג]], מפעילי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] - נולד הרב [[אברהם גולדברג]], ממייסדי ועסקני הקהילה החב&quot;דית ב[[צפת]], וממייסדי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ומכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרצ&quot;ה]] - החלה הוצאתו לאור של העלון [[חב&quot;ד בולעטין]], ביטאון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרצ&quot;ט]] - נולד ר' [[משה ליפש]], משגיח כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ז]] - נולד ר' [[מאיר וורזוב]], מפעילי ארגון [[חמ&quot;ה]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תשמ&quot;ב]] - נפתח בית חב&quot;ד בשכונת [[גילה (ירושלים)|גילה]] ב[[ירושלים]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תשמ&quot;ה]] - ב[[התוועדות]] חג הגאולה [[הרבי]] חשף לראשונה ברבים את [[פרשת הספרים]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תשנ&quot;ט]] - נפטר הרב [[ניסן מינדל]], מזכיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], ומעורכי הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].<br /> *ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תשע&quot;ה]] - נפטר הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], [[משגיח|משגיח ראשי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] ומנהל בית חב&quot;ד שדה התעופה JFK קנדי.</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=276549 2016-11-24T22:55:22Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> {{ניווט תאריכים|<br /> | פרויקט = [[חב&quot;דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]<br /> | הפניה = {{שם הדף}}<br /> | הקודם = תבנית:י&quot;ד בסיוון<br /> | הבא = תבנית:ט&quot;ז בסיוון<br /> }}<br /> [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|כ15]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;!-- התחילו עריכה מכאן --&gt;<br /> *ב[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרכ&quot;ד]] - נולד הרב [[חיים בן ציון רסקין]], מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *ב[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרס&quot;ה]] - נפטר ר' [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב&quot;ץ), מורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].*ב[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נלקח ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] בבית הסוהר 'שפולרקה' ב[[לנינגרד]].<br /> *ב[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרצ&quot;ג]] - נולד הרב [[גרשון בער ג'יקובסון]], מייסד העיתון היידי '[[אלגמיינר ז'ורנאל]]'.<br /> *ב[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרצ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[וורשה]] ועבר לעיר הסמוכה [[אטווצק]].<br /> *ב[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תשי&quot;ח]] - נולד הרב [[יהושע אדוט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בנימינה]].</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_16&diff=276548 2016-11-24T22:55:21Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div><br /> == אדמו&quot;רים ==<br /> <br /> בנושא שמות הערכים של אדמו&quot;רים שורר פה בלגן עצום שבדיוק שמתי לב אליו, ואולי הגיע הזמן לעשות בזה סדר. חלק מהאדמו&quot;רים נקראים רק בשמם - כמו רבי [[יואל טייטלבוים]]; חלק רק בשם חצרם - כמו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]; וחלק גם וגם - כמו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]. כדאי להחליט מה צריך להיות המדיניות הכללית, ואז לבצע (זו עבודה קשה, כי יהיה צורך למחוק הרבה דפי הפניה - תפקיד השמור למפעילי מערכת). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 06:11, 6 באפריל 2016 (UTC)<br /> :לדעתי, הכלל בכל האישים הוא, שיש לכתוב על פי שמם המלא (פרטי ומשפחה) ללא תארים חסידות וכו'. אך יוצאים מן הכלל הנם אישים הידועים בכינוי וכדו', וכמעט לא ידועים בשמם. למשל הרבי 'מקוצק' כלל לא ידוע בשם 'מורגנשטרן' ולכן ראוי אכן לקרוא לערך 'מנחם מנדל מקוצק'. לעומת 'שמחה בונם אלתר' {{כתב מחוק|מגור}}. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע&quot;ו 21:23, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> לדעתי שיע צודק, אך בכל אופן אפשר להוסיף הפניה.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 01:05, 12 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> ==ארכוב==<br /> נראה לי שהדף מספיק מלא ע&quot;מ לארכב אותו --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 20:43, 10 באפריל 2016 (UTC)<br /> : יש כמה נושאים שעדיין באמצע דיון&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:55, 10 באפריל 2016 (UTC)<br /> :#לכאורה אפשר לארכב לא את כל הנושאים (אינני יודע איך עושים את זה).<br /> :#נו אדרבה, אם כן, חשוב שהמשתמשים יצטרפו לדיונים שנמצאים באמצע על מנת לסיימם (ולא אסתיר שאני רומז לדיון הקודם...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:07, 12 באפריל 2016 (UTC)<br /> :::מדובר בנושא שלדעתי אינו ראוי דיו כדי להקדיש לו זמן מרובה כ&quot;כ כפי שעלולים להקדיש לו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בניסן ה'תשע&quot;ו, למניינם 04:39, 12 באפריל 2016 (UTC)<br /> ייתכן שהנושא עצמו הוא שולי, אבל הוא מסתעף מענין מרכזי יותר: חוסר הסדר והמדיניות הברורה בין הערכים בחב&quot;דפדיה - בעיה מהותית ורצינית, שלדעתי צריכה לתפוס תשומת לב גדולה יותר ממה שהיא תופסת בפועל. לפענ&quot;ד רוב התרומות המבורכות שנעשות מוסיפות רק בעוד פרט כזה או אחר, אבל חסר מאוד מאוד צעדים בכיוון הנ&quot;ל: אחידות וסדר בכל מרחבי חב&quot;דפדיה. ויה&quot;ר שבקרוב ממש ישתנו הדברים לטובה באופן של ניסי ניסים, אכי&quot;ר • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:47, 14 באפריל 2016 (UTC)<br /> :::::בוצע ארכוב חלקי. אכן נחוץ שיהיה סדר. ויש לקבוע כללים בכל דבר. עדיין תיקון בפועל של העניין הנ&quot;ל יקח זמן שכמדומני ראוי שיושקע בעניינים יותר חשובים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע&quot;ו 21:14, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == יחסה של חב&quot;דפדיה למגוון הדעות בחב&quot;ד ==<br /> <br /> היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:<br /> <br /> מה דעתכם? כיצד צריכה חב&quot;דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב&quot;ד?<br /> <br /> ואסביר: חב&quot;דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות '''חוצה''' (ראה [[חב&quot;דפדיה|כאן]]). כמובן, שהמטרה היא שב&quot;חוצה&quot; יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא &quot;השיטה המשיחיסטית&quot;).<br /> <br /> לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך [[האוהל]] כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב&quot;דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי&quot;צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה [[שיחה:האוהל|כאן]] ובארכיון).<br /> <br /> לכן גם חב&quot;דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[מרכז לענייני חינוך]], [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.<br /> <br /> ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב&quot;דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ&quot;ל).<br /> <br /> אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.<br /> <br /> בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל&quot;לא ילמדו עוד איש את רעהו&quot;! בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)<br /> <br /> :אגב, באותה המידה צריך להיות היחס ל[[חלוקת דולרים]] וכדומה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)<br /> ::אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב&quot;דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב&quot;דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]<br /> <br /> :::תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.<br /> <br /> :::&quot;קבל את האמת ממי שאמרה&quot;!<br /> <br /> :::אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא &quot;בדרך כלל&quot;) להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)<br /> ::::א. הביטוי המקורי הוא &quot;'''שמע''' האמת ממי שאמרה&quot;, ומשמעותו שאין הכרח '''לקבל''' את הדברים... (רמב&quot;ם בפתיחה למסכת אבות).<br /> ::::ב. הרמב&quot;ם עצמו בספר המצוות כתב: &quot;הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו&quot;.<br /> ::::ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה &quot;יתמו חטאים&quot; (ולא חוטאים ח&quot;ו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)<br /> <br /> :::::א. &quot;מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת&quot;ל אשר אנכי מצוך היום&quot; (קה&quot;ר פי&quot;ב, י). גם ברמב&quot;ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש&quot;אין הכרח&quot; לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).<br /> :::::ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב&quot;ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על '''דעתי האישית''' בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי&quot;כ לר&quot;מ וועכטער בארוכה.<br /> :::::ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!<br /> :::::אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב&quot;ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.<br /> :::::ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע&quot;י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).<br /> :::::אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)<br /> ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב&quot;דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> פשוט ילדים... אולי שמשהו יענה לעניין? דעתי האישית ש5778 צודק! אם כל הכבוד לדעתכם, נכנסים לכאן גם יהודים מחוץ לחב&quot;ד ורואים שבערך 'אוהל' אפי' לא מצוין ש'''רק''' בעיננו הגשמיות הרבי שם... זה פשוט חילול שם לויובאוויטש! אם ממש קשה לכם לכתוב כך (על אף שרוב מוחלט מחסידי חב&quot;ד כך חושבים..) אז תורידו את הערך לגמרי כבר יותר עדיף.<br /> <br /> == תאריכים וימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> משתמשים יקרים ואהובים! בזכותכם הנושא החשוב של ימי חב&quot;ד, שעמד בשוליים וסבל מהזנחה חריפה, נכנס לאט לאט לסדר - ע&quot;י התבניות של אירועים בלוח העברי, מעשה ידיו להתפאר של הרב [[משתמש:שיע.ק|שיע]] שליט&quot;א. הנני בזאת להזמין את כולם להשתתף בעריכת התבניות של ימי החודש (זה אמנם מעצבן קצת אבל לא מסובך. אפשר לראות בתבניות הקיימות, לדוגמא [[תבנית:כ&quot;ד בניסן]]).<br /> <br /> נושא שעלה לדיון בהמשך לכך (הדיון החל [[שיחת תבנית:השבוע בימי חב&quot;ד|כאן]]), האם התבניות צריכות לכלול אירועים כלליים ביהדות? מסתבר שכן, אבל מה הקריטריונים? נא לחוות דעתכם: מה צריך להכלל בתבניות (שמוצגות בעמוד הראשי), מה צריך להכלל בערכים של תאריכי הימים, ומה צריך להזרק לפח (או לגניזה). תודה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 09:42, 2 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> :לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך זה עובד. אם תוכל להסביר, בתודה מראש.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:27, 2 במאי 2016 (UTC)<br /> ::כדי לערוך את ה[[תבנית:השבוע בימי חב&quot;ד]] (שבעמוד הראשי) בקלות - צריך ליצור תבנית לכל יום בשנה (כמו [[תבנית:כ&quot;ד בניסן]]), שתכלול את האירועים שבו - אותם אירועים בערך של היום (כמו [[כ&quot;ד בניסן]], רק בסדר כרונולוגי. ואז אפשר לערוך את תבנית השבוע ע&quot;י קישורים לשבעת התבניות של ימי השבוע. בינתיים יש תבניות כאלו רק לימים שהתחלנו - מ[[תבנית:ט' בניסן|ט' ניסן]] עד [[תבנית:ו' באייר|ו' אייר]], כשהמגמה היא להמשיך ולהשלים את כל השנה לפי הסדר.<br /> ::כדי להבין יותר טוב, פשוט פתח את התבניות הנ&quot;ל, וגם את חלון העריכה שלהם, ותבין בקלות. כמו כן אתה יכול לעקוב בשיוניים אחרונים לראות מה עשיתי. בהצלחה! (ואגב, עדיין מחכה לדעות בנדון הנ&quot;ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:39, 2 במאי 2016 (UTC)<br /> :::כדאי אולי להעביר את הדיון לכאן.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:42, 2 במאי 2016 (UTC)<br /> :הערה קטנה ל'קרייזי', התבניות האלו לא נועדו כדי לערוך את 'תבנית השבוע בימי חב&quot;ד' אלא הרבה יותר מכך - ברגע שיהיו תבניות לכל השנה, נוכל לכתוב קוד כך שהאירועים יתחלפו אוטומטית ויפנו את זמנם של הצדיקים שעושים אותה כעת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע&quot;ו 21:04, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == ניקוד והערה ==<br /> <br /> הבחנתי בעורכים שונים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&amp;curid=25032&amp;diff=222433&amp;oldid=222218 לדוגמא]) שמדייקים לכתוב את הערה לפני הנקודה שבסוף המשפט, כמדומני שלפי כללי הניקוד בכתיבה מקובלת הערה באה לאחרי הניקוד. (גם ההגיון אומר שהניקוד הוא לצורך הקריאה בעוד הההערה היא משפט נוסף או מקור - הוספה על עצם המשפט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:50, 16 במאי 2016 (UTC)<br /> :לדעתי כן ראוי לעשות, שכן הנקודה באה לאחר סיום כל הטקסט ואילו ההערה לדעתי הוא כעין חלק מהטקסט שרק מפני אריכותו וקשרו המשני לענין - לא נכתב בפנים, והרי הנקודה אומרת כי הענין חזר מבחינת [[פרצוף]] שהוא גילוי לבחינת [[נקודה]] שהוא החכמה כפי שהיא בהעלם אצל החכם, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 13:59, 16 במאי 2016 (UTC)<br /> ::כמובן שציון להערה בא לפני הנקודה (לא ניקוד - נקודה) כפשוט בכללי הדקדוק הציוניים בהם משתמשים כאן, וכן הוא - להבדיל - בלקו&quot;ש ובכ&quot;מ. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:51, 16 במאי 2016 (UTC)<br /> :::על מה אתה מבסס כ&quot;כ בפשטות את דברך בקשר לכללי הכתיבה המקובלים? תעיינו באתר לאקדמיה ללשון העברית ותראו שהנכם טועים!.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:44, 16 במאי 2016 (UTC)<br /> באמת בכללי הניקוד הציוניים (יאבדו מהרה בביאת משיח) הפניה להערה באה אחרי פיסוק, ולהבדיל בתורת אד&quot;ש באה לפני פיסוק. לדעתי מצד ההגיון והקריאה אפשר כך ואפשר כך, ולכן אין צורך לשנות זאת בדוקא (אם כי אני אישית התרגלתי כנהוג בתורת אד&quot;ש - לפני הנקודה). עם זאת יש לשים לב שכאשר שמים הפניה לאחר הנקודה, שלא יהיה רווח מיותר ביניהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:07, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :כמדומני שאכן אין כלל ברור בדבר, ומתאים שבחב&quot;דפדיה, ייכתב בדווקא בדומה לספרי אד&quot;ש. (אני גם מתחבר מאוד להסבר ההגיוני של שלום). <br /> :אגב בויקיפדיה, הוכרע שניתן לכתוב כך או כך, אבל בכל ערך זה חייב להיות אחיד או כך כך. זו הכרעה מבלבלת ומועדת לטעויות. שהרי כל מי שלא מכירה יתבלבל, וגם מי שכן, לא תמיד יבחין כיצד סודרו ההערות האחרות באותו ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע&quot;ו 21:02, 17 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == אין בושה?! ==<br /> <br /> און ליין העתיקו את '''כל''' הערך על דוד גולדשטיין בלי לציין קרדיט. אין שום בושה?!... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]<br /> :אכן, לא פעם ראשונה שזה קורה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:39, 24 במאי 2016 (UTC)<br /> ::ואף אחד מהנהלת האתר לא רואה לנכון לנזוף בהם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:01, 24 במאי 2016 (UTC)<br /> :::אתה רשאי בזאת לראות זאת לעצמך לנכון. לרשימת ההעתקות המלאה - ראה [[חב&quot;דפדיה:ציטוטים מחב&quot;דפדיה|כאן]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:51, 24 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות! ==<br /> <br /> בחודשים האחרונים ניכרת תנופה מיוחדת בחב&quot;דפדיה, עקב הרשמה מוגברת של עורכים מוכשרים, שהחליטו להפוך את חב&quot;דפדיה למיזם מקצועי ומושקע במיוחד.<br /> <br /> במסגרת עבודתם בחודשים האחרונים, הוגהו אלפי ערכים בעבודה מסיבית מטעויות שונות הן בעבודה ידנית והן על ידי &quot;בוט&quot;, מאות ערכים נערכו מחדש, ואף חודש מיזם &quot;ערכים מומלצים&quot;, כשהערך האחרון שזכה להמלצה הוא הערך [[השיחה הידועה]] שנערך על ידי כל העורכים בחב&quot;דפדיה בעבודה משותפת ונבחר להיות ערך מומלץ.<br /> <br /> ואכן התנופה המחודשת באה לידי ביטוי באחוזי הצפיה הלא צפויים של חב&quot;דפדיה, כאשר תוך מספר שנים היא מגיעה למספר לא יאומן של 60,000,000 צפיות כשחסרים כ50 אלף צפיות אחרונות.<br /> <br /> אתם מוזמנים להיות אלו שיחדשו את הצפיה השישים מליון בחב&quot;דפדיה…<br /> <br /> לכניסה לעמוד הראשי<br /> <br /> מקור:<br /> <br /> [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA-60-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95/ כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות!]<br /> <br /> {{מזל טוב|}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ב בסיוון ה'תשע&quot;ו, למניינם 19:45, 28 ביוני 2016 (UTC)<br /> :{{תודה רבה}} לך השם! --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:29, 30 ביוני 2016 (UTC)<br /> ::מן הראוי לצייין כי בעקבות הפרסום באינפו ולאחריו כבר עברנו מזמן את השישים מליון !!!! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בסיוון ה'תשע&quot;ו, למניינם 17:25, 30 ביוני 2016 (UTC)<br /> :::אגב, האם זה אומר שיש רק חצי מיליון צפיות בחודש? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:19, כ&quot;ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::א. נראה לי שיותר. ב. חצי מליון זה הרבה. זה אומר 16,666 צפיות ביום, שהם 700 צפיות בשעה, שהם 11 צפיות בדקה. ולהעיר שמדובר על צפיות במרחב הערכים בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:33, 28 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == מלחמות עריכה ==<br /> <br /> הננו להבהיר לקהל הרחב ההולך וגדל של חב&quot;דפדיה שתי כללים בסיסיים, במקרה של דיעות חלוקות הגורמות למה שנקרא &quot;מלחמת עריכה&quot;:<br /> <br /> 1. הדרך לפתור דיעות חלוקות היא באמצעות שיחה משותפת בדף השיחה. הרי ככלות הכל, לכולנו מטרה משותפת: לעשות נחת רוח לרבי. מלחמה היא לא דרך &quot;חסידית&quot; כ&quot;כ לפתור חילוקי דיעות....<br /> <br /> 2. במקרה שבכל מקרה נוצרה מלחמת עריכה, או במקרה בו יש חילוקי דיעות על מספר כל שהוא שבערך, הערך חוזר לגרסא היציבה שלו, כפי שהיה לפני כל השינויים שגרמו לחילוקי דיעות. <br /> <br /> 3. בכל מקרה יש לזכור כי מטרתה של חב&quot;דפדיה היא הפצת תורת החסידות, וערכים אלו עומדים בחשיבות ראשונה. כולכם מוזמנים להשקיע כוחות בשיפוץ ערכים אלו, ובפרט בשיפוץ הערך שעומד עתה לעריכה משותפת על מנת להופכו ל&quot;ערך מומלץ&quot;, [[ניצוץ משיח]]. בואו נשקיע יחדיו בלימוד תורת החסידות כאן בחב&quot;דפדיה, לגלות אלקותו ית' בתחתונים ממש! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בסיוון ה'תשע&quot;ו, למניינם 13:36, 4 ביולי 2016 (UTC)<br /> :האם אין אפשרות לערוך הצבעה כאשר יש חילוקי דעות ולא הגיעו לעמק השווה? כך זה בויקיפדיה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 04:20, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::בטח שיש אפשרות. אבל לרוב מדובר במחלוקת עורכים 1 מול 1. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בסיוון ה'תשע&quot;ו, למניינם 04:54, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == ימי חב&quot;ד (?) ==<br /> <br /> לאחר [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%92_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&amp;curid=19583&amp;diff=242842&amp;oldid=242841 עריכתו ההגיונית הזו] של [[משתמש:חיילי משיח]], התעוררתי להציע לטפל כך בכל הערכים הדומים ולהוציא בכל הערכים את האירועים שאין להם '''שום''' הקשר חב&quot;די. מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:40, כ&quot;א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :זה לא הופיע בימי חב&quot;ד אלא בתאריכים היהודיים הקשורים ליום זה, ואני לא רואה בכך שום ריעותא שזה יופיע. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:40, 27 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::כפשוט שזה הופיע בתאריכים היהודיים, אבל גם בזה יש גבול. לפענ&quot;ד, חשוב לציין את יום פטירתם של [[הש&quot;ך]] וה[[אור החיים]], וגם של הרב [[מרדכי אליהו]]; אבל מה שהוא הוריד זה ראש ישיבת קרלין (הסיבה היחידה שהוא הופיע שם היא בגלל שהערך, עם כל ערכי התאריכים, הועתק ללא ביקורת מויקיפדיה). המבחן לדעתי צריך להיות: אם יש עליו ערך בחב&quot;דפדיה או שראוי שיהיה, להשאיר. ואם לא, למחוק. דעות? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:55, כ&quot;א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::אם מישהו יעלב שלא מופיע - להשאיר, ואם לא - למחוק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:12, 27 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::כמו להתראות. נגד מחיקה גורפת, וקשה להחליט מה הגדר המדויק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;א בתמוז ה'תשע&quot;ו, למניינם 17:28, 27 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::::נראה בעיני הקריטריון שהציע קרייזי. מי שנכתב או סביר שיכתב עליו בחב&quot;דפדיה להשאיר. ותו לא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א בתמוז ה'תשע&quot;ו 22:50, 27 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::גם לי נראה הקריטריון של קרייזי. {{קריצה}} ואם יש מישהו שחושב אחרת, כדאי לנסח הצעה אחרת עם קריטריון ברור (&quot;יעלב&quot; זה לא ממש ברור, אא&quot;כ מישהו מתכנן ליצור קשר עם משפחתו של הראש ישיבה ולבדוק אם הם נעלבו...) - ואז נוכל לדון ולהכריע.<br /> :::::חבל שהדיון הזה יסגר ללא מסקנה כמו שקורה לפעמים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:29, כ&quot;ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::::לא הבנתי למה מבקשים שאביע את דעתי שוב אחרי שהבעתי אותה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:10, 30 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::::הסברתי: כי הקריטריון &quot;יעלב&quot; אינו ברור. ואם אין ברצונך/כוונתך לפרט יותר, ז.א. שאני צריך לפעול לפי ההצעה שלי ולחכות להערות ממך אם תחשוב שאני טועה במשהו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:56, כ&quot;ו בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == תבנית תקנות הרבי ==<br /> <br /> הוספתי תבנית כי היא מוכרחת, רק שבזה עצמו צריך להחליט מה ראוי להיכלל ומה לא. יש הרבה תקנות 'קטנות' או 'חד פעמיות' כביכול. מה גם שלרובם יש שמות ארוכים ומתוסבכים. מי שיכול לעזור בניסוח, או לחילופין בהבעת עמדה על הוספת/מחיקת תקנות מהתבנית - מוזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:34, 28 ביולי 2016 (UTC)<br /> <br /> == ביטול קישור ימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> אם באמת מה שכתוב ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&amp;curid=18651&amp;diff=243961&amp;oldid=177035 תקציר העריכה הזה] נכון - צריך לעשות החלפת בוט לכל ערכי ימי חב&quot;ד, שהרי אף מתכנת לא יגיע בזמן הקרוב לסדר את זה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:56, 31 ביולי 2016 (UTC)<br /> :{{בוצע}} היו רק בודדים כאלו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ה בתמוז ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:33, 31 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::: יישר כח על ההתייחסות בקשר לקישור הכותרת אך כדאי להמשיך לטפל כיוון שהבעיה עדיין לא נפתרה ויש עוד הרבה תאריכים שהכותרת מקושרת.[[משתמש:לכתחילה|לכתחילה]] - [[שיחת משתמש:לכתחילה|שיחה]] 00:27, 1 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::::אשמח לקבל דוגמאות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 05:47, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::::יתכן והוא מתכון לכותרות נוספות בדפים השונים (לא הכותרת 'ימי חב&quot;ד'), שגורמים לאותה הבעיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:25, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::::::: הבעיה היא עדיין בקישור של ימי חב&quot;ד, מאוד קשה לציין בפרוטרוט כי מדובר בכמות גדולה ואפשר פשוט לבדוק בכל חודש החל מתשרי ישנם הרבה דוגמאות כאלה.[[משתמש:לכתחילה|לכתחילה]] - [[שיחת משתמש:לכתחילה|שיחה]] 23:09, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::::::::::ציין נא דוגמא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:30, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::::::::::הקרוב קרוב אלינו: [[ב' במנחם אב]] {{*}} [[ה' במנחם אב]] {{*}} [[ח' במנחם אב]] {{*}} [[י&quot;א במנחם אב]] {{*}} [[י&quot;ב במנחם אב]] {{*}} [[י&quot;ג במנחם אב]] {{*}} [[י&quot;ד במנחם אב]] {{*}} [[ט&quot;ו במנחם אב]] {{*}} [[ט&quot;ז במנחם אב]] {{*}} [[ י&quot;ז במנחם אב]] {{*}} [[י&quot;ט במנחם אב]] {{*}} [[כ' במנחם אב]] {{*}} [[כ&quot;א במנחם אב]] {{*}} [[כ&quot;ב במנחם אב]] {{*}} [[כ&quot;ג במנחם אב]] {{*}} [[כ&quot;ד במנחם אב]] {{*}} [[כ&quot;ה במנחם אב]] {{*}} [[כ&quot;ט במנחם אב]] {{*}} [[ל' במנחם אב]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:30, 9 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == סמל חב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> בסמל השם שלנו מופיע {כך} שימו לב שהסימון הנפוץ בחב&quot;דפדיה הוא [זה] אז למה שלא נשנה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:39, 31 ביולי 2016 (UTC)<br /> :כי זה יותר יפה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:55, 31 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::זה בכלל לא אמור להיות סוגריים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ה בתמוז ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:33, 31 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::להתראות, מה הקשר ליופי? ושלום מה זאת אומרת &quot;סוגריים&quot;?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:29, 1 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::[[משתמש:חבר|לחבר]] הסוגרים האלה { } יותר יפים מאלה [ ] ולכן הסמל ש (כמו כל סמל) אמור להיות יפה מסומן כך. ובכלל לא קשור לאיזה סוגרים משתמשים--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:46, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == ראו עוד/ראו גם ==<br /> <br /> קרייזי משיח מציע להחליף את כל ה&quot;ראו עוד&quot; ל&quot;ראו גם&quot; למען האחידות. מה דעתכם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:32, 3 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :{{תבנית:בעד}}--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 08:51, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:28, 4 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :{{בעד}}--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:38, 7 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :{{בעד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:43, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::{{בוצע}} [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|שיחה]] 05:42, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::{{תודה רבה|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:27, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == חדשות ואקטואלי' ==<br /> <br /> מה אתם אומרים על [[משתמש:חבר/ארגז חול|זה]]?(דרך אגב, [[משתמש:להתראות|להתראות]] בעד)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ה' באב ה'תשע&quot;ו 12:30, 9 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :להבעת דעות, ב[[שיחת משתמש:חבר/ארגז חול|דף השיחה שם]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:38, 9 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == גן עדן ==<br /> <br /> ישנם בחבדפדיה את הערכים: [[גן עדן התחתון]] [[גן עדן העליון]], אשר מפנים לחלקים ב[[770]], והערכים [[גן עדן העליון (בחסידות)]] ו[[גן עדן התחתון (בחסידות)]] מפנים לערך [[גן עדן]].<br /> <br /> אך לענ&quot;ד צריך לשנות את שמותיהם, אולי הערכים של בית רבינו יקראו עם (רבי), או (בית רבינו) או (770) או כיו&quot;ב. מה דעתכם? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:11, 9 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :אמת. מכיון ואין באמת ערך על 'גן עדן העליון בבית רבינו', הרי שלכאורה צריך להיות שלא יהיה דף הפניה בשם זה, אלא רק בדף של גן עדן העליון יהיה תבנית פירוש נוסף, שתפנה לפסקה המתאימה בערך על בית רבינו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:39, 9 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::אלא שקודם כל הם צריכים להיות ערכים (ולא רק הפניות). וכאן המקום להביע יישר כח עצום לרב הכתית שליט&quot;א על השקעתו הרבה בערך [[גן עדן]]! כן יירבו ערכי תוכן מלאים בחב&quot;דפדיה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:29, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::: האמת היא שאין בחסידות (שראיתי לע&quot;ע) כ&quot;כ הרבה אריכות על העליון והתחתון. &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 08:28, 10 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::אם לדעתך אין '''ולא יהיו''' ערכים כאלו, צריך לחפש א&quot;כ פתרון אחר לדפי ההפניה. בכל אופן לדעתי הפירוש העיקרי הוא ג&quot;ע העליון והמשני הוא חדר הרבי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:10, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == מה עם ערך על הספר הנפלא ענינו של משיח מאת הרב שד&quot;ב וולף??? חובה עליו ערך!!!! ==<br /> <br /> --[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 08:10, 10 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> טעות<br /> :לא יעזרו סימני שאלה וקריאה. אתה יכול פשוט לכתוב... בהצלחה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:40, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> אם מישהו &quot;יפתח את הצינור&quot;, השאר ימשיכו (אין לי עדיין את הספר ר&quot;ל ולכן אינני יכול לעשות זאת בעצמי), אני רק מקווה שלא יקימו את מאמר חז&quot;ל:&quot;המתחיל במצווה אומרים לו גמור&quot;..{{קריצה}} --[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 19:27, 10 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> מה דעתכם להחליף את העמוד הראשי לעיצוב חדש זה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 12:46, 10 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :לא זכיתי להבין מעלותיו. החסרונות שלו: 1) ההפניות לפורטלים פחות יפות. 2) יש רווח מיותר ענק. 3) דורש כמה דברים שאין לנו עדיין - ערכים מומלצים בכמות גדולה, עידכון שוטף בעוד כמה משבצות (חדשות ואקטואליה, נפטרו וכו'). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:38, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::עיצוב מאוד יפה. רק באם יעדכנו אותו כל הזמן, כלומר להחליף כל הזמן את התמונות ואת קטעי הידעת ואת כל שאר הקטגוריות בעמוד.--[[מיוחד:תרומות/213.151.43.92|213.151.43.92]] 21:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::אכן [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] צודק שלא כדאי להרבות בתבניות שדורשות עדכון, אמנם לדעתי כדאי לקדם את הנושא של ערך מומלץ בעמוד הראשי, להגיע לכדי 10 ערכים מומלצים וליצור לו תבנית מכובדת. גם היה כדאי לשנות את הסגנון לסגנון חדש יותר כב[[פורטל:גאולה ומשיח]]. גודל הקישורים לפורטלים לדעתי אינו קריטי ואפשר להקטינם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:17, 12 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::מעלותיו - התחדשות וחידוש לעמוד הראשי. תבנית חדשות ואקטואליה הוחלט בלא&quot;ה שמוסיפים לעמוד הראשי, ברוב דיעות. בנוגע לערך מומלץ, כבר יש לנו 4-5 ערכים מומלצים, ואת זה אפשר להחליף פ&quot;א בחודש, אז יש לנו כבר חצי שנה מסודרת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:10, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::#איפה הוחלט? מתי? למה?<br /> :::::#לא נראה לי ש-4-5 מומלצים מספיק, ובכל אופן שמתי לב שאין שם תבנית מומלץ, אלא ערך חדש. אבל לא הבנתי מה חשוב כ&quot;כ במעלת &quot;חידוש העמוד הראשי&quot;, והחסרונות עומדים באיבם.<br /> :::::חשוב לזכור שגם אם כעת יש תקופה פעילה, יכול להיות שתהיה אח&quot;כ תקופה רדומה. למשל, שמאז שנכנסתי לכאן עדיין אינני זוכר שהוחלפה [[תבנית:השבוע בימי חב&quot;ד]] בזמן, במשך יותר מ-3 שבועות ברצף. בא נראה שהתבנית תתחלף בזמן במשך חצי שנה, ואז יהיה מה לחשוב לרוץ לעידכונים שוטפים נוספים... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:35, י&quot;ד באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::::א. תסתכל בהיסטוריה של התבנית. היו יותר משלוש שבועות ברצף. ב. לענ&quot;ד צריך לנהוג באופן של לכתחילה אריבער, וזה מה שימשוך את המשתתפים לתרום. ג. 4-5 מומלצים אכן לא מספיק, אבל אפשר למצוא יותר מ4-5. כך לדוגמא הערכים הקרובים אלי: [[חנוכת הבית]], [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], [[ועידת הרבנים תר&quot;ג]], [[גזירת הקנטוניסטים]], [[סיפורי חסידים]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]], [[צה&quot;ל]], [[כתב אדמו&quot;ר הזקן]], [[ריקוד חסידי]], [[שינון תניא בעל פה]], ועוד ועוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:14, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::::[[משתמש:להתראות]], אבל בשביל שהערכים שהזכרת יהיו מומלצים בפועל, צריך שמישהו - אולי אתה - יציע אותם בפועל למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 16:01, 28 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::::::רק עניתי על הטענה שאין מספיק חומר למומלצים. יש עוד הרבה שראויים לכך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:36, 29 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == תולדות חייו של הרבי שליט&quot;א ==<br /> <br /> לאחר שנוכחתי שהערך על [[הרבי]] מסורבל ומלא בפרטים חשובים אבל לא שייכים לערך ביוגרפי מתומצת, החלטתי להעביר את החומר לסדרת ערכים מקיפה, שראויה שתהיה כאן בלאו הכי, שכל ערך בה יכלול תקופה מתולדות חייו של הרבי. וכך בערכים אלו יהיה פירוט מלא של כל פעולותיו של הרבי לפרטי פרטים, ובערך המרכזי יהיה רק הפרטים ההכרחיים והוא יהיה מתאים לקורא מבחוץ (ראה מה שהערתי [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בשיחה שם]]).<br /> <br /> מכיוון שמדובר במהלך מקיף ורציני רציתי לבקש חוות דעתכם לפני שאבצע. פתחתי בדף המשתמש שלי את הערכים: [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/הרבי בילדותו וצעירותו|הרבי בילדותו וצעירותו]], [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/הרבי בברלין|הרבי בברלין]], [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/הרבי בפריז|הרבי בפריז]], [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת הנשיאות של הרבי]]. כאשר בכולם יש תבנית שמאפשרת לנווט בקלות ביניהם, '''[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית:תולדות הרבי|תולדות הרבי]]'''.<br /> <br /> אשמח לשמוע הערות ודעות; ובפרט אשמח אם יעזרו בעריכת הערכים, שכנראה במוחש חסר בהם חומר רב. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:05, י&quot;א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :א. יישר כח על העבודה המאומצת. ב. ראה מה שהערתי בדף השיחה של התבנית. ג. היות ומדובר בחומר רב הכמות ורב האיכות, בפשטות יהיה יותר קל להוריד את הדברים למעשה אם תצביע על מקומות ספציפיים שצריך בהם עזרה פירוט והרחבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:12, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::א. יישר כח על היישר כח. ב. תיכף אענה שם. ג. יש בזה שני ענינים, 1) אני לא מחפש רק משהו ספציפי אלא סתם פשוט לשמוע דעות נוספות על ענין חשוב כזה. 2) אם שאלת אז הרבי בברלין ובפריז לוקים בחסר עצום ומשמעותי, וגם שאר הערכים צצריכים הרחבה דרסטית (בעצם כמעט רק העתקתי מהערך [[הרבי]] עם הוספות קלות). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:59, י&quot;א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == דיונים על איות ==<br /> <br /> שני דיונים על איות:<br /> <br /> 1. מה דעתכם, ברדיצ'ב (כמו שכותבים בעברית צחה) או ברדיטשוב (כמו שכותבים בספרות החסידית וכל מי שלא עם הארץ גמור)? ראו [[:קטגוריה:ניגוני רבי לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> 2. ראו [[שיחה:קריית מלאכי]]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 08:58, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :מועבר ל&quot;ברדיטשוב&quot;, &quot;קרית&quot;. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 17:14, 17 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> ==מנחם מנדל פוטרפס ==<br /> <br /> לידיעתכם, הערך נמצא ברשימת המתנה למומלצות. אם למישהו יש משהו לשפר, אנא עשו זאת עכשיו. אם לא, הביעו דעתכם בדף השיחה של הערך על מצבו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 22:39, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :אגב, לענ&quot;ד בכדי שיהיה ראוי לערך מומלץ צריך להיות הפניות לערכים מורחבים. האמנם? &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 22:58, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::איני חושב כך. כל ערך לגופו. כשמדובר בערך על בן אדם, לא שייך שיהיו ערכים מורחבים. רק בערך על נושא, אז יש צורך בהפניות לערכים מורחבים בתת נושאים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:02, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::אצלו צריך לפחות ל[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], וכיו&quot;ב. וכן הסיפור על הפ&quot;נ במחשבה. &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:06, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::הראשון בוצע. השני אתה מוזמן להוסיף, ייש&quot;כ מראש. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:08, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == קצרמר ==<br /> <br /> צריך לשנות את התמונה בקצרמר ללוגו העכשווי (אין לי מושג איך עושים את זה)--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ו 13:45, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :כל מקום שלא בהכרח צריך את הסמל הישן כדאי לשנות, התחלתי אם זה, השאלה אם מותר לשנות בדפי משתמש של אחרים--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ו 13:55, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::תודה לבני ברקי, מה לעשות אם [[משתמש:יואל]] ו[[משתמש:זלמי]]?--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ו 17:31, 16 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == תבניות הידעת ==<br /> <br /> לענ&quot;ד ראוי לקיים דיון על הקטעים המוצבים ב'הידעת' ולסנן מתוכם. להרגשתי יש שם קטעים רבים שחוסר הייחודיות שבהם לא מגרה את הקוראים לפתוח ולעיין. הייתי מציע שחמש-שש משתתפים פעילים יסכימו ליטול חלק בעבודת הסינון, וזה יעבוד בצורה שכל אחד יתן דירוג מאחד עד עשר לכל קטע, וקטעים שהממוצע שלהם יהיה משבע ומטה - ימחקו ויפנו את מקומם לקטעים מרתקים יותר. מה דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:03, 17 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :אגב, זה הזמן גם לעודד את כלל המשתפים להוסיף קטעי הידעת, מקסימום הם יימחקו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:03, 17 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::לענ&quot;ד, יש לעשות את הסינון רק לאחר שכבר יהיו מספיק תבניות, עדיף מידע לא כ&quot;כ מעניין ומושך מאשר תבנית שתקועה חודש. מצידי אין לי בעיה שימחקו תבניות שכתבתי, שיש מהם אכן שהם מעניינים בדרגת חשיבות משנית, אם המוחק יוסיף מיד תבנית אחרת יותר מעניינת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 22:49, 17 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::אני מפקפק ביכולת לגייס חמשה-שישה - אבל אם תתחיל לעשות משהו בנושא הידעת, עם קריטריונים ברורים מה צריכה להיות העבודה ואיך צריך להיות הידעת, אשתדל לעזור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:37, י&quot;ד באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::כמדומני שכתבתי קריטריונים ברורים: כל אחד מהששה ידרג מאחד עד עשר, ואחרי זה אעשה ממוצע וכל מה שיקבל ציון של שבע ומטה - ימחק{{הערה|השיקול בפשטות צריך להיות קטע שהמידע בו לא ידוע...}}. אתה מוכן להיות אחד מהששה? מי עוד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:01, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::ובנוגע לדברי רבינו שלום: א. כפי שאנו כבר רגילים מימים ימימה, אני חולק עליך {{קריצה}}. ב. אם זה יהפך למיזם קבוצתי, יהיו הרבה יותר תורמים בעלי מוטיבציה. ג. יש כל כך הרבה דברים מענינים, שחבל סתם למלא קטעים בעלי חשיבות משנית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:16, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::::::אני מסכים לכל יוזמה שהיא של מיזם קבוצתי, אדרבה ואדרבה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ד באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 06:25, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::::::איך לאחר הסכמה כזאת נלהבת המיזם הזה נתקע ולא מתקדם? אני חושב שזה מיזם די קל - כי לא צריך לערוך ערכים ארוכים וכו' אלא רק לעבור על קטעים קצרים, להעיר להגיה ואולי גם להוסיף... אני חושב שכדאי דחוף לסנן את הקטעים שיוצגו בעמוד הראשי. ובנוסף לקריטריון שהבאת - לא ידוע (ויש להוסיף, גם מעורר ענין ומפתיע משהו) - אני חושב שצריכים גם קריטריונים של: 1. מקשר להרבה ערכים '''כחולים''' בחב&quot;דפדיה. 2. '''בעל מקור מדוייק'''. וכמו כן, אין צורך למחוק קטעים שלא יעמדו בתנאים, אלא פשוט הם לא יזכו לעלות לעמוד הראשי. הסכמה? מוכנים להריץ את זה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:01, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::::::::הסכמה נלהבת יש, אבל ידיים עובדות לא כל כך. סוכם שצריך חמשה משתתפים. מי שמוכן להצטרף לעבודה, שיוסיף את שמו למטה. ברגע שנגיע לחמש - נוכל להתחיל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:59, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::::::::::כבר כתבתי לעיל {{ציטוטון|אני מפקפק ביכולת לגייס חמשה-שישה}}, והדברים בעינם עומדים. אבל גם בשניים-שלוש אפשר להזיז '''משהו''' לפחות, גם אם לא יגיע לשלימות הרצויה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:58, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> {{שבירה}}<br /> קדימה, בא נתחיל לעשות משהו! מקסימום משתמשים נוספים יצטרפו בהמשך... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:14, כ&quot;ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ===מי לה' אלי===<br /> # {{מצטרף}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:59, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> # {{מצטרף}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:01, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> #{{מצטרף|}}--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 22:53, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == שיטת הרבי בלימוד ==<br /> <br /> התחלתי בעריכת ערך חדש על [[שיטת הלימוד של הרבי]], והייתי שמח שהצבת תיבת 'בעבודה מתמשכת' לא תהיה לשווא, ויהיו מצטרפים נוספים שיעזרו בכתיבת הערך (שרובו כבר כתוב...). כולם מוזמנים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:08, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == הזמנת כבוד ==<br /> <br /> על פי הוראת הגאון החסיד וכו' וכו' '''רבי''' [[משתמש:שלום]] לפתוח כאן &quot;פסקה נמרצת&quot; בנושא - הריני קורא לכל המשתתפים לעשות בזאת את הצבעת חייהם ולהצביע למען הסרת החרפה והרחבת גבולות הקדושה באתרנו הנחמד, כאשר לכל רבותינו הקדושים יתווסף התואר המתבקש &quot;'''רבי'''&quot; בערכיהם. הדיון מחכה לכם ב[[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מנדל שניאורסון]]. בהצלחה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:09, כ' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :יודגש, כי הצעתי היא לכלול בתואר רבי את כל מי שנכלל בתואר אדמו&quot;ר או מנהיג עדה בישראל. לא כולל חסידים, חשובים ככל שיהיו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 05:15, 24 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::בהתאם לדברי [[משתמש:להתראות]] ההגיוניים, הדיון הועבר למקומו ב[[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מנדל שניאורסון]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:16, כ&quot;א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> == תנ&quot;ך ==<br /> <br /> בהיות שהמצב בערכים על ספרי [[תבנית:תנ&quot;ך|התנ&quot;ך]] הינו קטסטרופלי, החלטתי להקדיש לזה קצת זמן בין לבין. אך נתקלתי בעניין שכדאי להידבר עליו קודם למעשה:<br /> <br /> בערכים אלו ישנה פסקה - תוכן הספר, ובה סיכום מקוצר של הסיפורים והמאורעות שבספר. כל סיפור דורש ערך לעצמו, ואכ&quot;מ, אבל הסיפורים צריכים להיות מחולקים לפי פרקים (כמו בויקיפדיה), או לפי מאורעות, ובסוגריים יהיה כתוב איזה פרקים זה?<br /> <br /> אני מחכה לתגובות ענייניות (ולא להצבעה..). ישר כוח! &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:34, 26 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> :אני בעד לחלק את הספר לפי מאורעות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 15:25, 28 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::גם אני בעד מאורעות עם הוספת סוגריים לפרק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:34, 28 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == שמות הראשונים ==<br /> <br /> צריך לקבוע מדיניות ברורה בנוגע לשמות הראשונים, כך לדוגמא הערך על [[רש&quot;י]] [[הרי&quot;ף]] [[רמב&quot;ם]] [[ראב&quot;ד]] שנקראים כך ולא שלמה בן יצחקי וכו' לעומת [[שלמה בן מאיר]] (הרשב&quot;ם) [[משה בן נחמן]] [[רבינו שלמה בן אדרת]]<br /> כן יש להסיק לקבוע בנוגע לה' הידיעה הכתובה לדוגמא לפני הרי&quot;ף או המילה 'רבנו' הכתובה לפני הרשב&quot;א.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:34, 29 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד: צריך להקרא בשמו '''בדרך כלל''', אלא ש'''בכגון דא'''' - ברוב המקרים הוא מוכר בעיקר בכינויו ולכן צריך להיות כך [לדוגמא, אם תכתוב רבי &quot;אברהם בן דוד&quot; לא יבינו שהכוונה לראב&quot;ד, וכן רבי &quot;יצחק לוריא&quot; לא יבינו שהכוונה לאריז&quot;ל...] אפשר אמנם להוסיף הפניות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:18, כ&quot;ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::נכון. ובכל זאת צריך להשאיר את ההפניות הקודמות בשם המלא, כי יש בכל זאת אנשים שמכירים אותו בשם המלא ועשויים לחפש אותם כך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 14:42, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :::אכן לא חשבתי למחוק את כל ההפניות, רק שברשב&quot;ם היה נראה לי שאינו מוכר כלל בשמו ולכן רציתי למוחקו בשונה לדוגמה מהרמב&quot;ן, עכ&quot;פ לאחרי שראיתי דעתך ביטלתי את דעתי..--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:02, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == ערכים בחסידות ==<br /> <br /> לאחר ששמעתי טענות רבות ועצומות מפי אישים שונים על העזובה העצומה השוררת בעניני ערכי החסידות באנציקלופדיה החב&quot;דית היחידה ברשת (שהרי ענין היחידה קשור עם יחידו של עולם וכו' וכו'), ובהמשך לערכים שנוספו לאחרונה ([[שינוי המהות]], [[שינוי המציאות]], [[אתוון זעירין]] ו[[אתוון רברבין]]) הריני בזה להודיע ולבקש, שכל מי שפוגש במושגים '''חדשים''' בחסידות שאין עליהם ערך בחב&quot;דפדיה, שימצא את הדרך להודיע לי עליהם ואעשה זאת בשמחה ובזריזות. יחי המלך! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:45, 30 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :תרמתי לך בדף בקשת ערכים, ובל&quot;נ אמצא עוד. בכל אופן תמיד אפשר להזכר בדבר מלכות השבועי, חסידישע פרשה וכד' ולהיזכר במושגים הקיימים שם, כמעט תמיד יימצא משהו שלא קיים עליו ערך.<br /> :ואגב, העזובה לא קשורה בדוקא לערכים '''חדשים''' אלא גם ובעיקר בקיימים; האם ישנה סיבה לכך שציינת דוקא חדשים? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:59, כ&quot;ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::ראה מה שכתבתי למשתמש שלום בדף שיחתי. זה בדוקא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == טעות קטנה ==<br /> <br /> בטעות העליתי תמונה לפורטל אישי חב&quot;ד בשם [[:קובץ:מזכירות.jpg]] ולא שמתי לב שדרסתי תמונה ישנה בשם זה (כוונתי היתה להוסיף ולא להחליף). לא מצאתי שום דרך לשחזר, מישהו יודע? אשמח אם יעשו זאת. בתודה מראש לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:52, כ&quot;ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> {{בוצע|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:47, 1 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == צילום דפוס התניא ==<br /> <br /> בערכים על [[ספר התניא]], מופיע בכל פרק כותרת &quot;צילום ספר התניא&quot;, דא עקא שאיני רואה תועלת בצילום ספר התניא לאחר שכל הנוסח במלואו כבר מופיע, ועוד כותרת זו כבר מופיעה כאן קרוב ל7 שנים, מאז חיים נהר זכרונו לחיי השליחות מילא את הכותרות, ואין מי שימלא אותם על ידי העלאת פרקי התניא מלבד מספר פרקים בודדים. בכוונתי למחוק את כל הכותרות על ידי בוט. יש התנגדות? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באלול ה'תשע&quot;ו, למניינם 20:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :{{נגד}} לענ&quot;ד הצילום נחוץ עד מאד, וכידוע גודל הקדושה שבצורת דפי התניא עד שאפי' על ציוני השיעורים בצד לא ברור עד כמה זה 'חלק' וגם אם כן ה&quot;ז בתנאים והגבלות. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:48, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(4 בספט' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> ::אבל אנו לא מדפיסים את התניא, אלא סה&quot;כ מצטטים אותו באניצקלופדיה עם הקדמה קצרה. כמובן שאין ספק שאין להדפיס את התניא בשינוי צורת הדף. ומכל מקום, אין לי בעיה להשאיר, אם כבודו מוכן להעלות את הצילומים לאתר. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באלול ה'תשע&quot;ו, למניינם 22:54, 4 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> :::{{נגד}} לענ&quot;ד מוסיף הרבה הן לדף הערך שיראה מלא יותר, והן למי שרוצה להשתמש בחב&quot;דפדיה ככלי עזר (כמו מי שרוצה כיום לעצב מודעה, ומחפש תמונה של האישים המשתתפים בכינוס וכדו'...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:07, 5 בספטמבר 2016 (UTC)</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91&diff=276547 2016-11-24T22:55:21Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>&lt;includeonly&gt;{{#תנאי:{{{ערכים|}}}|{{תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד|{{{ערכים|}}}|ערכים מורחבים}}|{{#תנאי:{{{ערך|}}}|{{תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד|{{{ערך|}}}}}|{{#תנאי:{{{1|}}}|{{#קיים:{{{1}}}|{{תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד|[[{{{1|}}}]]}}|{{#שווה:{{{להשלים|}}}|כן|{{להשלים}}|{{קטגוריה בתבנית|[[קטגוריה:דפים עם תבנית הפניה לערך מורחב ותבנית להשלים]]|ללא קטגוריה={{#שווה:{{מרחב השם}}||{{{ללא קטגוריה|}}}|{{{ללא קטגוריה|כן}}}}}}}}}}}|&lt;span style=&quot;color: red;&quot;&gt;לא ציינת את שם הערך המורחב. מידע נוסף ניתן למצוא [[תבנית:הפניה לערך מורחב|כאן]].&lt;/span&gt;}}}}}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;<br /> תבנית זו היא תבנית הפניה שנועדה להפנות את הקוראים לערכים מורחבים, כאשר בערך הראשי יש רק תקציר של הערך המורחב. תבנית זו לא תופיע בערך כאשר הערך המורחב לא נכתב עדיין. ניתן למרות זאת לבקש את כתיבתו של הערך המורחב בשיטה המפורטת להלן בפסקה[[#להשלים|להשלים]].<br /> <br /> ==אופן שימוש==<br /> ישנן שתי דרכי שימוש - הפשוטה והפשוטה יותר. <br /> <br /> הדרך הפשוטה יותר:<br /> &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|שם-הערך}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> כאשר '''שם-הערך''' מוחלף בשם הערך המורחב, '''ללא שימוש''' ב-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; ו-&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;. בדרך כלל יש להשתמש בצורת שימוש זו.<br /> <br /> הדרך הפשוטה - מתאימה להצבת התבנית גם במקום שבו עדיין אין ערך מורחב, אך סביר שיכתב כזה:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|ערך=שם-הערך}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> כאשר '''שם-הערך''' מוחלף בשם הערך המורחב, והוא למעשה קישור, כגון &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[שם הערך]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[שם הערך|כותרת]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; או &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;[[שם הערך#פסקה|כותרת]]&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt; '''כולל שימוש''' בסוגריים מרובעים.<br /> <br /> ניתן גם להפנות למספר ערכים באמצעות הפרמטר &quot;ערכים&quot;:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|ערכים=[[שם ערך 1]], [[שם ערך 2]]}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> כאשר '''שמות-הערכים''' מוחלף בשמות הערכים בתוך קישורים, מופרדים בפסיקים.<br /> <br /> ==דוגמאות==<br /> ;קוד להדגמת השיטה הפשוטה יותר:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> תוצאה:<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> <br /> <br /> ;קוד להדגמת השיטה הפשוטה:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאת רוסיה]]}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> תוצאה:<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאת רוסיה]]}}<br /> <br /> <br /> ;דוגמה להפניה למספר ערכים:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|המאסר וגאולה]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|מאסר תרצ&quot;ח]]}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> תוצאה:<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|המאסר וגאולה]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|מאסר תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> <br /> ;דוגמה להפניה לפסקה בתוך ערך:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|ערך=[[רוסיה#בדור השביעי|רוסיה בדור השביעי]]}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> תוצאה:<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[רוסיה#בדור השביעי|רוסיה בדור השביעי]]}}<br /> <br /> <br /> ===להשלים===<br /> הפרמטר '''להשלים=כן''' יגרום להצגת התבנית {{תב|להשלים}} אם הערך המורחב עדיין לא נכתב. לפרמטר אין משמעות אם הערך המורחב קיים.<br /> <br /> ;דוגמה:<br /> :&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{ערך מורחב|היסטוריה של קראון הייטס|להשלים=כן}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;<br /> <br /> תוצאה:<br /> {{ערך מורחב|היסטוריה של קראון הייטס|להשלים=כן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תבניות תחזוקה|ערך מורחב, הפניה ל]]<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C/%D7%A2%D7%A5_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=276546 2016-11-24T22:55:19Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;&quot;<br /> | {{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{קו תחתון|זהו '''עץ הקטגוריות''' העתידי}}}}<br /> <br /> הדף נוצר בעקבות [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#קריאה לסדר בקטגוריות|הקריאה]] והחשיבות לסדר בקטגוריות.<br /> <br /> הדף התחלתי, ועל כן אין לראות בו כסופי. כשהדף יושלם ויאושר על ידי חבר המשתמשים - הקטגוריות יעודכנו לפי זה<br /> <br /> כולכם מוזמנים לעדכן ולשפר. דיונים ושאלות ניתן להעלות ב[[שיחת משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות|דף השיחה]]}}<br /> <br /> כדי להבין בצורה פשוטה איך ייראו הקטגוריות ו'תתיהם' קל יותר יהיה להסתכל בתוכן העניינים הממוקם בצד שמאל<br /> |- <br /> |}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות/תבניות ודפי חב&quot;דפדיה|עץ קטגוריות/תבניות ודפי חב&quot;דפדיה]]<br /> <br /> {{תוכן שמאל}}<br /> <br /> <br /> == מושגים ==<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מושגים בחסידות|מושגים בחסידות]] ===<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קליפות|קליפות]] ====<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|ערכים במבט החסידות]] ====<br /> <br /> === מושגים ביהדות ===<br /> ==== תנאים ואמוראים ====<br /> ==== ש&quot;ס ====<br /> ==== תפילה ====<br /> <br /> == אישים ==<br /> === רבותינו נשיאנו ===<br /> ==== אדמו&quot;ר הזקן ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==== אדמו&quot;ר האמצעי ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[, <br /> <br /> ==== אדמו&quot;ר הצמח צדק ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ועידת הרבנים תר&quot;ג]],<br /> <br /> ==== אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש|מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]] =====<br /> <br /> ==== אדמו&quot;ר שליט&quot;א ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], [[פרזידנט 1304]].<br /> <br /> === בית רבי ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אבות החסידות|אבות החסידות]] ===<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:חבורת הנסתרים|חבורת הנסתרים]] ====<br /> '''ערים לדוגמא:''' [[אדם בעל שם]], [[שלמה מבייב]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב|תלמידי הבעל שם טוב]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[גדליהו מליניץ]], [[זלמן מלוצק]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|תלמידי המגיד ממזריטש]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חיים חייקל מאמדור]], [[יהודה לייב מאניפולי]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:חסידים|חסידים]] ===<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:אישים בקהילות חב&quot;ד|אישים בקהילות חב&quot;ד]] ====<br /> <br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים|בני ברק]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חברון: אישים|חברון]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים|טשקנט]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים|ירושלים]]<br /> *[[:קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים|כפר חב&quot;ד]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים|מגדל העמק]]<br /> *[[:קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים|נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד: אישים|סמרקנד]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים|צפת]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קובנה: אישים|קובנה]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ראשון לציון: אישים|ראשון לציון]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן: אישים|רמת גן]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תל אביב: אישים|תל אביב]]<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר הזקן ====<br /> בקטגוריה זו יש להזין לאחר שם הקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|מייזליש משה'.<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר האמצעי ====<br /> בשביל לשמור על סדר האל&quot;ף בי&quot;ת בקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|חן, פרץ'.<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר הצמח צדק ====<br /> בשביל לשמור על סדר האל&quot;ף בי&quot;ת בקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|מייזליש, משה'.<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ====<br /> בשביל לשמור על סדר האל&quot;ף בי&quot;ת בקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|רוזנבלום, משה'.<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ====<br /> בשביל לשמור על סדר האל&quot;ף בי&quot;ת בקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|לנדא, יעקב'.<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ====<br /> בשביל לשמור על סדר האל&quot;ף בי&quot;ת בקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|שניאורסון, שניאור זלמן'.<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אליהו סימפסון]],<br /> <br /> ==== חסידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א ====<br /> בשביל לשמור על סדר האל&quot;ף בי&quot;ת בקטגוריה, יש להזין את שם משפחת החסיד ולאחריו שם פרטי. כזה: 'קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שפרינגר, יצחק'.<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מזכירים|מזכירים]] ====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] =====<br /> דוגמאות מופיעות למעלה, תחת הקטגוריה &quot;חסידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot;<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] =====<br /> דוגמאות מופיעות למעלה, תחת הקטגוריה &quot;חסידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:שלוחים|שלוחים]] ====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:שלוחים בעולם|שלוחים בעולם]] =====<br /> <br /> *[[:קטגוריה:שלוחים בארצות הברית|שלוחים בארצות הברית]]<br /> *[[:קטגוריה:שלוחים באירופה|שלוחים באירופה]]<br /> **[[:קטגוריה:שלוחים בצרפת|שלוחים בצרפת]]<br /> *[[:קטגוריה:שלוחים באסיה|שלוחים באסיה]]<br /> **[[:קטגוריה:שלוחים ברוסיה|שלוחים ברוסיה]]<br /> **[[:קטגוריה:שלוחים באוקראינה|שלוחים באוקראינה]]<br /> **[[:קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק|שלוחים במזרח הרחוק]]<br /> *[[:קטגוריה:שלוחים באפריקה|שלוחים באפריקה]]<br /> *[[:קטגוריה:שלוחים באוסטרליה|שלוחים באוסטרליה]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל|שלוחים בארץ ישראל]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יעקב שמולביץ]], [[מרדכי גל]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:שלוחים שנפטרו|שלוחים שנפטרו]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אהרון פופאק]], [[אליעזר ליפמן דוברבסקי]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש|השלוחים לארץ הקודש]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יצחק גולדברג]], [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך|שלוחים בשדה החינוך]] =====<br /> <br /> ====== [[:קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד|ראשי ישיבות חב&quot;ד]] ======<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], [[יצחק גולדברג]]<br /> <br /> ====== [[:קטגוריה:משפיעים בישיבות|משפיעים בישיבות]] ======<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יעקב זכריה קטן]], [[עופר מיודובניק]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:בוגרי ישיבות תומכי תמימים|בוגרי ישיבות תומכי תמימים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> *[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770|770]]<br /> (כל הקבוצע'ס)<br /> <br /> *[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים ברינוא|תומכי תמימים ברינוא]]<br /> *[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת|חח&quot;ל צפת]]<br /> *[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים שנחאי]]<br /> *[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים תל אביב]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם|חסידים שנהרגו על קידוש השם]] ====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|חסידים שנספו בשואה]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יצחק הורביץ]], [[ <br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית|חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יונה כהן]], [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:חברי מוסדות וארגונים|חברי מוסדות וארגונים]] ====<br /> <br /> ===== חברי מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יהודה לייב גרונר]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי אוצר החסידים|חברי אוצר החסידים]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מיכאל אהרון זליגסון]],<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי מרכז לענייני חינוך|חברי מרכז לענייני חינוך]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בנימין גורודצקי]],<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בנימין גורודצקי]],<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי מחנה ישראל|חברי מחנה ישראל]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בנימין גורודצקי]],<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש‏|חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש‏]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים‏|חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים‏]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' <br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית‏|חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל‏ |חברי ועד לבנין האוהל‏ ]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם‏ |חברי ועד למען שלימות העם‏ ]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חברי מטה משיח‏ |חברי מטה משיח‏]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:רבנים|רבנים]] ===<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:רבני מדינות|רבני מדינות]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ישעיה אלעזר כהן]], [[דוד לאו]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:רבני ערים|רבני ערים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יוחנן גוראריה]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים|רבני ערים חב&quot;דיים]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא&quot;''' [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[ישעיהו הרצל]], [[יוסף הכט]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:רבני עיירות ומושבים|רבני עיירות ומושבים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מנחם מענדל דוברבסקי]], [[זלמן ניימרק]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד|רבני קהילות חב&quot;ד]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חיים קיז'נר]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:רבני כפר חב&quot;ד|רבני כפר חב&quot;ד]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[נחום טרבניק]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> <br /> ;הערה - הקטגוריות הבאות הם קטגוריות כפולות<br /> <br /> ==== רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[דוד חנזין]], [[נתן נטע ברכהן]]<br /> <br /> ==== רבני חב&quot;ד בעבר ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יהודה קלמן מארלו]], [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> ==== רבני חב&quot;ד בהווה ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:משפיעים|משפיעים]] ===<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד|משפיעים בקהילות חב&quot;ד]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[זלמן לנדא]], [[מיכאל טייב]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:משפיעים בישיבות|משפיעים בישיבות]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[עופר מיודובניק]], [[יצחק אייזיק לנדא]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|ידידי חב&quot;ד]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[שלמה נקדימון]], [[דוד צ'ייס]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רים|אדמו&quot;רים]] ====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי אפטא|אדמו&quot;רי אפטא]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי ביאלא|אדמו&quot;רי ביאלא]] =====<br /> <br /> =====[[:קטגוריה:אדמו&quot;רי בית שומר אמונים|אדמו&quot;רי בית שומר אמונים]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא|אדמו&quot;רי בעלזא]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי גור|אדמו&quot;רי גור‏]]‏ =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי זלאטשאוו|אדמו&quot;רי זלאטשאוו]]‏ =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל‏|אדמו&quot;רי טשרנוביל‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי לעלוב|אדמו&quot;רי לעלוב]]‏ =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי מאקאווא|אדמו&quot;רי מאקאווא]]‏ =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי נדבורנא‏|אדמו&quot;רי נדבורנא‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי סקולען|אדמו&quot;רי סקולען]]‏ =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז‏|אדמו&quot;רי צאנז‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי קארלין‏|אדמו&quot;רי קארלין‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי ראדזין‏|אדמו&quot;רי ראדזין‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי רוז'ין‏|אדמו&quot;רי רוז'ין‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:אדמור&quot;י דינאוו‏|אדמור&quot;י דינאוו‏]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חצרות וחסידויות|חצרות וחסידויות]] =====<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:רבנים|רבנים]] ====<br /> <br /> ====[[:קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|רבנים ראשיים לישראל]]====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:רבני ליטא|רבני ליטא]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]] =====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין|רבנים שחתמו על הפסק דין]] =====<br /> <br /> ====[[:קטגוריה:נשיאי המדינה|נשיאי המדינה]]====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[שניאור זלמן שזר]], [[שמעון פרס]]<br /> <br /> ====[[:קטגוריה:חברי כנסת|חברי כנסת]]====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אליעזר מזרחי]], [[מנחם פרוש]]<br /> <br /> ====[[:קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|ראשי ממשלות ישראל]]====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יצחק שמיר]], [[בינימין נתניהו]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד|מנהלי מוסדות חב&quot;ד]] ===<br /> ====[[:קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה|מנהלי תלמודי תורה]]====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[משה דוד אייזנברגר]], [[יוסף אברהם פיזם]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים|עסקנים חב&quot;דיים]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יעקב גלויברמן]], [[מנחם מענדל הנדל]]<br /> <br /> === ידוענים חב&quot;דיים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אברהם פריד]], [[מיכאל וייגל]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:סופרים|סופרים]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אלי ויזל]], [[יצחק אלפסי]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים|סופרים חב&quot;דיים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ישראל אלפנביין]], [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אמנים|אמנים]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:משוררים|משוררים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[צבי יאיר]], [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)|זלדה מישקובסקי]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מוזיקאים|מוזיקאים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:'''<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:זמרים|זמרים]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אברהם פריד]],<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:ציירים|ציירים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ברוך נחשון]],<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:במאים|במאים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מיקי בהגן]],<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:שחקנים|שחקנים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מיכאל וייגל]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:בעלי תשובה|בעלי תשובה]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מיקי בהגן]], [[יחיאל הררי]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אנשי צבא|אנשי צבא]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[איציק סנדרוי]], [[ישראל הלפרין]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אנשי אקדמיה|אנשי אקדמיה]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יחיאל הררי]], [[יצחק קראוס]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אנשי תקשורת|אנשי תקשורת]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מתי טוכפלד]], [[עמי מיימון]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:עורכי דין|עורכי דין]] ===<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מתנגדים|מתנגדים]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אביגדור בן חיים|אביגדור]], [[יהושע צייטלין משקלוב|יהושע צייטלין]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:משכילים|משכילים]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> == [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד|קהילות חב&quot;ד]] ==<br /> === [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש|קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]] ===<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק|בני ברק]]'''; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: מוסדות|מוסדות]].<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חברון|חברון]]'''; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חברון: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חברון: מוסדות|מוסדות]]<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים|ירושלים]]'''; [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בירושלים|קהילות חב&quot;ד בירושלים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: מוסדות|מוסדות]].<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]'''; [[:קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים|אישים]], [[קטגוריה:רבני כפר חב&quot;ד|רבני כפר חב&quot;ד]], [[:קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות|מוסדות]]<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד|נחלת הר חב&quot;ד]]'''; [[:קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות|מוסדות]]<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת|צפת]]'''; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות|מוסדות]]<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ראשון לציון|ראשון לציון]]'''; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ראשון לציון: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ראשון לציון: מוסדות|מוסדות]]<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן|רמת גן]]'''; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רמת גן: אישים|אישים]]<br /> <br /> *'''[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תל אביב|תל אביב]]'''; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תל אביב: אישים|אישים]], [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תל אביב: מוסדות|מוסדות]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באירופה|קהילות חב&quot;ד באירופה]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארצות הברית|קהילות חב&quot;ד בארצות הברית]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בדרום אמריקה|קהילות חב&quot;ד בדרום אמריקה]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד במדינות ברית המועצות לשעבר|קהילות חב&quot;ד במדינות ברית המועצות לשעבר]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה|קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]‏ ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באוקראינה‏|קהילות חב&quot;ד באוקראינה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה הלבנה‏|קהילות חב&quot;ד ברוסיה הלבנה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד במזרח רוסיה‏|קהילות חב&quot;ד במזרח רוסיה]] ====<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט|טשקנט]]; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים|אישים]]<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד|סמרקנד]]; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד: אישים|אישים]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בליטא|קהילות חב&quot;ד בליטא]]‏ ====<br /> <br /> [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קובנה|קובנה]]; [[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קובנה: אישים| אישים]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בלטביה‏|קהילות חב&quot;ד בלטביה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו|קהילות חב&quot;ד שנכחדו]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[נעוול]], [[סטרדוב]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו בשואה|קהילות חב&quot;ד שנכחדו בשואה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[קובנה]], [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:עיירות חסידיות|עיירות חסידיות]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ליובאוויטש]], [[שצעדרין]]<br /> <br /> == ערכים בהשקפת חב&quot;ד ==<br /> === ציונות ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ציונות]], [[מדינת ישראל]], [[יום העצמאות]].<br /> <br /> == מנהגי חב&quot;ד ==<br /> === מנהגים למועדי השנה ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === מנהגים לשנה החסידית ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === תקנות ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> == פעילות חב&quot;דית ==<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[טנק מבצעים]]<br /> <br /> === מבצעי הרבי ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מבצע מזוזה]], [[מבצע תפילין]]<br /> <br /> == [[:קטגוריה:אירועים בהיסטוריה|אירועים בהיסטוריה]] ==<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אירועים ביהדות|אירועים ביהדות]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מתן תורה]], [[בריאת העולם]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אירועים בחסידות חב&quot;ד|אירועים בחסידות חב&quot;ד]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חורבן ליובאוויטש]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:היסטוריה חב&quot;דית|היסטוריה חב&quot;דית]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]],<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מלחמות]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[מלחמת העולם הראשונה]], [[מלחמת ששת הימים]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מלחמת העולם השניה|מלחמת העולם השניה]] ====<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:גטאות|גטאות]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[גטו קובנה]], <br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|חסידים שנספו בשואה]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[פייביש זיסמן]],<br /> <br /> === [[:קטגוריה:אתרים חב&quot;דיים|אתרים חב&quot;דיים]] ===<br /> ==== [[:קטגוריה:בתי כנסת|בתי כנסת]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בית הכנסת צמח צדק צפת]], [[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:אתרים בקראון הייטס|אתרים בקראון הייטס]] ====<br /> <br /> == [[:קטגוריה:מוסדות וארגונים|מוסדות וארגונים]] ==<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[קופת בחורים]], [[משלחת חב&quot;ד בג'וינט]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מוסדות לימוד תורניים|מוסדות לימוד תורניים]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בית הספר לתורת הגאולה]], <br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:ישיבות|ישיבות]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:'''<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד|ישיבות חב&quot;ד]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[תומכי תמימים]], [[אחי תמימים]], <br /> <br /> ===== ישיבות חב&quot;ד שנסגרו =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[תומכי תמימים קלינצי]], [[מגן אבות חברון]]<br /> <br /> ===== ישיבות חב&quot;ד בעולם =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ===== ישיבות חב&quot;ד ברוסיה =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[תפארת בחורים לנינגרד]], [[תומכי תמימים וויטבסק]]<br /> <br /> ===== ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חח&quot;ל צפת]], [[תומכי תמימים נתניה]], [[אור שמחה כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ===== ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], [[אוהלי תורה]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד באירופה|ישיבות חב&quot;ד באירופה]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ברינוא]], [[אחי תמימים חלם]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:ישיבות אחי תמימים|ישיבות אחי תמימים]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אחי תמימים תל אביב]], [[אחי תמימים חלם]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:כוללים|כוללים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[כולל משכן מנחם]], [[כולל תפארת זקנים]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מוסדות חינוך|מוסדות חינוך]] ===<br /> <br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים|מוסדות חינוך לבנים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים|תלמודי תורה ובתי ספר בנים]] =====<br /> (קטגוריה זו נכנסת גם תחת 'מוסדות לימוד תורניים)<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מוסדות חינוך לבנות|מוסדות חינוך לבנות]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בית רבקה]],<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מחנות קיץ|מחנות קיץ]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אורו של משיח]], [[חיילי המלך]],<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך|שלוחים בשדה החינוך]] ====<br /> קטגוריה זו נמצאת גם תחת ה[[:קטגוריה:שלוחים]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:בתי חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ===<br /> ==== [[:קטגוריה:בתי חב&quot;ד בארץ הקודש|בתי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם|בתי חב&quot;ד בעולם]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בוליביה]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:בתי חב&quot;ד בארצות הברית|בתי חב&quot;ד בארצות הברית]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:בתי חב&quot;ד באירופה|בתי חב&quot;ד באירופה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:בתי חב&quot;ד באסיה|בתי חב&quot;ד באסיה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מוסדות חסד|מוסדות חסד]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד|מנהלי מוסדות חב&quot;ד]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], [[שלמה רסקין]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:חברי מוסדות וארגונים|חברי מוסדות וארגונים]] ====<br /> ראו [[משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות#חברי מוסדות וארגונים|פירוט למעלה]]<br /> <br /> == [[:קטגוריה:גאוגרפיה|גאוגרפיה]] ==<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מדינות העולם|מדינות העולם]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[רוסיה]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:מדינת ישראל|מדינת ישראל]] ====<br /> (תת קטגוריות מתאימים נמצאים גם ב'ידידי חב&quot;ד')<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:ערים בארץ ישראל|ערים בארץ ישראל]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ראשון לציון]], [[צפת]]<br /> <br /> ====== [[:קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי|ערים שמסרו את מפתת העיר לרבי]] ======<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[נצרת עלית]], [[קרית גת]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:יישובים בארץ ישראל|יישובים בארץ ישראל]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בלפוריה]], [[אביטל]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:ערים בעולם|ערים בעולם]] ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אלמא אטא]], [[ניו יורק]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:ערים ברוסיה|ערים ברוסיה]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[סטרדוב]], [[פטרבורג]]<br /> <br /> === [[:קטגוריה:מקומות ואתרים|מקומות ואתרים]] ===<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:ארבעת ערי הקודש|ארבעת ערי הקודש]] ====<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:שכונות חב&quot;דיות|שכונות חב&quot;דיות]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[קריית חב&quot;ד צפת]], [[גבעת שושנה]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:אתרים חב&quot;דיים|אתרים חב&quot;דיים]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)]]<br /> <br /> ==== [[:קטגוריה:בתי עלמין|בתי עלמין]] ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> *[[:קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין על שם מונטיפיורי ניו יורק|אישים הטמונים בבית העלמין על שם מונטיפיורי ניו יורק]]<br /> <br /> ===== [[:קטגוריה:בתי עלמין בארץ הקודש|בתי עלמין בארץ הקודש]] =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[הר הזיתים]], [[הר המנוחות]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים|אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> **[[:קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים|אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]]<br /> *[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות|אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> <br /> == ספרים והוצאות לאור ==<br /> === ספרי חסידות ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ספרי רבותינו נשיאנו ====<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר הזקן =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ליקוטי תורה]], [[תורה אור]]<br /> <br /> ====== תניא ======<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ליקוטי אמרים]], [[אגרת הקודש]]<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר האמצעי =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אמרי בינה]], [[דרך חיים]]<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[דרך מצוותיך]], [[יהל אור]]<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[תורת שמואל]], [[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[קונטרס עץ חיים]], [[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]]<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ליקוטי דיבורים]], [[ספר הזכרונות]]<br /> <br /> ===== ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א =====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ליקוטי שיחות]], [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]<br /> <br /> ==== ספרי ביאורים בחסידות ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[ספר הערכים]], [[<br /> <br /> === ספרי גאולה ומשיח ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[אגרות קודש גאולה ומשיח]], [[ימות המשיח]]<br /> <br /> === סיפורי חסידים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === תולדות חסידים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:'''<br /> <br /> === גליונות ועלונים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חדור בד&quot;ם]],<br /> <br /> ==== קבצי הערות וספרי פלפולים ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> == ניגונים ==<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === סוגי ניגונים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגוני געגועים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגונים מיוחסים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגוני ניצחון ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגוני ריקוד ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגוני שמחה ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגונים לשבת ויום טוב ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגונים שונים ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגונים שנוגנו לפני הרבי ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === ניגוני רבותינו נשיאנו ===<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר הזקן ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר האמצעי ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> ==== ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א ====<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[<br /> <br /> === שירים באידיש ===<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[טייערע ברידער]], [[אויפן פריפעטשיק]]<br /> <br /> == נשי ובנות החסידים ==<br /> '''ערכים לדוגמא:''' [[חיה מושקא נימוטין]], [[דבורה אשכנזי]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=276545 2016-11-24T22:55:16Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{| class=&quot;collapsible autocollapse navbox nowraplinks&quot; style=&quot;width: 80%;border: 1px solid #E4DB77; background-color: #F6F4D5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right&quot;<br /> <br /> ! style=&quot;text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF&quot; colspan=&quot;2&quot; | '''מועדים חסידיים'''<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש תשרי]]}}<br /> | colspan=&quot;1&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[הסתלקות הרבנית חנה|'''הסתלקות הרבנית חנה''' (ו' תשרי תשכ&quot;ה)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|'''הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' (י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג)]] <br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש חשוון]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)#לידתו|'''לידת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''' (כ' חשון תרכ&quot;א)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[פרשת הספרים#הערעור|'''הנצחון הסופי במשפט הספרים''' (כ&quot;ה חשון תשמ&quot;ח)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש כסלו]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[שמיני עצרת תשל&quot;ח|'''הרבי יצא לראשונה לביתו לאחר האירוע הבריאותי''' (א' כסלו תשל&quot;ח)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[פרשת הספרים#הערעור|'''חזרת הספרים למקומם בספריית ליובאוויטש''' (ב' כסלו תשמ&quot;ח)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א#השידוך|'''הרבי בא בקשרי השידוכין עם הרבנית חיה מושקא''' (ג' כסלו תרפ&quot;ט)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)#לידתו|'''לידת אדמו&quot;ר האמצעי''' (ט' כסלו תקל&quot;ד)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)#הסתלקותו|'''הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי''' (ט' כסלו תקפ&quot;ח)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|'''אדמו&quot;ר האמצעי השתחרר ממאסרו''' (י' כסלו תקפ&quot;ז)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א#השבת חתן|'''שבת האופרופעניש של הרבי''' (י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[פרשת הספרים#המשפט|'''פסיקת בית המשפט הפדראלי שהרבי לא צריך להעיד''' (י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|'''חתונת הרבי''' (י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[המגיד ממזריטש#הסתלקותו|'''הסתלקות המגיד ממעזריטש''' (י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|'''אדמו&quot;ר הזקן שוחרר ממאסרו''' (י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש טבת]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[משפט הספרים|''''דידן דהספרים נצח'''' (ה' טבת תשמ&quot;ז)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[אדמו&quot;ר הזקן#הסתלקותו|'''הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן''' (כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[לידת הרבנית חנה|'''לידת הרבנית חנה''' (כ&quot;ח טבת תר&quot;מ)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש שבט]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[ספר תורה של משיח|'''סיום ספר תורה של משיח''' (ט' שבט תש&quot;ל)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ#הסתלקותו|'''הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''' (י' שבט תש&quot;י)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[סאטלייט#י' שבט תשנ&quot;ג|'''מעמד הסאטלייט העולמי לפרסום משיח''' (י' שבט תשנ&quot;ג)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[קבלת הנשיאות של הרבי|'''קבלת הנשיאות של הרבי''' (י&quot;א שבט תשי&quot;א)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#הסתלקותה|'''הסתלקות הרבנית חיה מושקא''' (כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש אדר]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#ארצות הברית|'''הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והגעתו לחצי כדור התחתון''' (ט' אדר שני ת&quot;ש)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''הולדת הרבנית חיה מושקא''' (כ&quot;ה אדר תרס&quot;א)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[האירוע הבריאותי (כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב)|'''האירוע הבריאותי''' (כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש ניסן]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)#הסתלקותו|'''הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''' (ב' ניסן תר&quot;פ)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#לידתו וצעירותו|'''הולדת הרבי שליט&quot;א''' (י&quot;א ניסן תרס&quot;ב)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)#הסתלקותו|'''הסתלקות אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'''' (י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[ברית אדמו&quot;ר שליט&quot;א|'''הכנסתו לברית של הרבי שליט&quot;א''' (י&quot;ח ניסן תרס&quot;ב)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[השיחה הידועה|'''מסירת האחריות להבאת הגאולה לידי החסידים''' (כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש אייר]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)#לידתו|'''לידת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' (ב' אייר תקצ&quot;ד)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|'''גילוי הדרך הישרה להבאת הגאולה - לימוד גאולה ומשיח''' (ו' אייר תנש&quot;א)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[ישראל אריה לייב שניאורסון#פטירתו|'''פטירת ר' ישראל אריה לייב שניאורסון''' (י&quot;ג אייר תשי&quot;ב)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד#חודש אייר תנש&quot;א|'''עידוד 'יחי' הראשון לעיני המצלמות'''' (ט&quot;ו אייר תנש&quot;א)]] <br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש סיון]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ#המאסר|'''לקיחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למאסר''' (ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[הצלת הרבי והרבנית|'''הצלת הרבי והרבנית והגעתם לחצי כדור התחתון''' (כ&quot;ח סיון תש&quot;א)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש תמוז]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ#מאמצים להצלת הרבי|'''התחלת הגאולה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''' (ג' תמוז תרפ&quot;ז)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#לידתו|'''לידת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''' (י&quot;ב תמוז תר&quot;מ)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ#הרבי משתחרר|'''שחרור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ממאסר''' (י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ז)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש מנחם אב]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''הסתלקות הגאון המקובל ר' לוי יצחק''' (כ' מנחם אב תש&quot;ד)]]<br /> |-<br /> !style=&quot;padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;&quot;|{{שורה אחת|[[חודש אלול]]}}<br /> | colspan=&quot;2&quot; width=&quot;100%&quot; align=&quot;right&quot;| [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#נישואיו|'''חתונת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ''' (י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[תומכי תמימים#ייסוד הישיבה|'''ייסוד ישיבת תומכי תמימים''' (ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[הבעל שם טוב#לידתו|'''הולדת הבעל שם טוב''' (ח&quot;י אלול נח&quot;ת)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)#לידתו וילדותו|'''הולדת אדמו&quot;ר הזקן''' (ח&quot;י אלול קה&quot;ת)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#רכישתו|'''רכישת וחנוכת הבית של 770''' (י&quot;ט-כ&quot;א אלול ת&quot;ש)]] {{צבע גופן|אפור|{{*}}}} [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)#לידתו וילדותו|'''הולדת אדמו&quot;ר ה'צמח צדק'''' (כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט)]]<br /> |-<br /> |}&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ניווט - הרבי]]&lt;/noinclude&gt;</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=276544 2016-11-24T22:53:56Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;חג הגאולה י&quot;ב תמוז&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה י&quot;ב תמוז&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:בועז_לרנר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בועז לרנר]]<br /> ר' '''בועז לרנר''' ([[תשי&quot;ב]], 1951 - [[י&quot;ד אייר]] [[תשע&quot;ה]]), היה [[חסיד חב&quot;ד]] שליח הרבי, מומחה ל[[מקווה|מקוואות]], טייס בחיל האוויר לשעבר ועסקן ציבורי בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:לרנר במקווה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לרנר בבדיקת מקווה ב[[קריית אונו]]]]<br /> {{קובץ|מצבת הרב לרנר}}<br /> נולד ב[[רמת גן]] ב[[ב' כסלו]] [[תשי&quot;ב]] להוריו יהודית ועזרא לרנר.<br /> <br /> בשנות שירותו ב[[צה&quot;ל]] התנדב בחיל האוויר, הוכשר כטייס וחתם על שירות קבע. לאחר השירות הצבאי, נסע לטיול ב[[דרום אמריקה]], שם נכנס ל[[בית חב&quot;ד]] ונפגש לראשונה ב[[תורת החסידות]].<br /> <br /> כשחזר לארץ החליט [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך ל[[חסיד]]. במכתב הראשון שכתב ל{{ה|רבי}} שאל מה שליחותו כעת בחיים, כתשובה כתב לו הרבי שעליו לשוב ולשרת בחיל האוויר. כשהגיע למפקדו עטור ב[[זקן]] התקשה להסביר למפקד את השינוי שחל בו, והמפקד חשב שהוא מהתל בו. לבסוף שב לשירות הצבאי, עד לפרישתו בגיל מבוגר.<br /> <br /> הרב לרנר שירת בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] תחת פיקודו של תא&quot;ל במילואים [[רן פקר]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב לרנר היה ידוע כמומחה בעל שם עולמי ל[[מקווה|מקוואות]], בעיקר ב[[מקווה חב&quot;ד|שיטת חב&quot;ד]], ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה לרנר עשרות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של [[בית דין רבני חב&quot;ד|רבני חב&quot;ד]] בארץ.<br /> <br /> הרב לרנר השתתף בעסקנות ציבורית לטובת הקהילה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ובין הפעולות ייסד את שכונת חב&quot;ד [[נחלת מנחם]] (נחלת מנחם א' ונחלת מנחם ב') ב[[קריית מלאכי]], בנה [[בית כנסת]] חב&quot;ד בשכונה ו[[מקווה]] המפואר ביותר באזור.<br /> <br /> הרב לרנר המציא מספר פטנטים המסייעים ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]] השונים, כמו 'ערכת מגן' הכוללת [[חת&quot;ת]] קטן ו[[קופת צדקה]] לרכבים. בתקופת טרום [[תוכנית ההתנתקות]], כשהתקיימה צעדה המונית ל[[גוש קטיף]] ב[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה י&quot;ב תמוז]] הכין 20,000 בקבוקונים של [[כוס של ברכה]] עם תמונה של [[הרבי]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] לחלוקה לצועדים.<br /> <br /> הרב לרנר עמד בראש ארגון &quot;עזרת חיה מושקא&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשע&quot;ה]], נסע לסייע לבניית מקווה חב&quot;ד בפיליפינים, נפטר בפתאומיות במהלך [[התוועדות]] י&quot;ד [[אייר]] - פסח שני - מדום לב והוא בן 64 שנים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] - שליח הרבי ל[[בית שאן]]<br /> <br /> ==חיבורו==<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] הוציא לאור קונטרס &quot;מקווה על גבי האוצר&quot;, בעניין [[מקווה בור על גבי בור]] כשיטת חב&quot;ד לפי תקנת [[הרבי הרש&quot;ב]]. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש&quot;ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש&quot;ב והרבי מלך המשיח.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * קונטרס &quot;[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81483 מקוה על גבי האוצר]&quot; להורדה, באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> * [http://chabad.info/blogs/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%98-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/ - משיחיסט בהמראה - על קרקע המציאות, טור לדמותו]<br /> * [http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8/ ידיעות אודות הרב לרנר] {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/616212678709.html זורע מקוואות מצמיח ישועות]''', זכרון להולכים, במלאות שנה לפטירת בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל: לרנר בועז}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי צבא]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%98_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%98_%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%95%D7%90&diff=276543 2016-11-24T22:53:56Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;חג הגאולה י&quot;ב תמוז&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה י&quot;ב תמוז&quot;</p> <hr /> <div>'''נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא''' (ידוע גם בשם '''ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא''') הינו [[ניגון]] בשפה הרוסית שעוסק ברעיון כי [[אין עוד מלבדו]] - מלבד הבורא. <br /> <br /> הניגון הולחן על ידי ר' [[מיכאל דבורקין]] בתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בזמן השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ברוסיה, הפך ניגון זה ל'המנון' שליוה את המאבק על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירת נפש]] בראשות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון קשור במיוחד ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה י&quot;ב תמוז]], הוא אף הושר על ידי ר' מיכאל דבורקין בקוסטרמה, עם קבלת בשורת השיחרור. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ש&quot;כ ב[[ספר הניגונים]] כפי שנרשם מפי ר' [[שניאור זלמן הלוי לוין]] ([[כפר חב&quot;ד]]).<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> מילות הניגון ברוסית, בתעתיק לעברית, ותרגומם (בסוגריים): <br /> <br /> '''ניֶע בַּאיוּסְיַא נִיקַאוָוא''' (איני מפחד מאף אחד), '''אִי נִי-וֶוערוּ נִיקַאוָוא''' (איני מאמין באף אחד),<br /> '''טָאלְקָא בוֹ{{הערה|המילה 'בו' היא קיצור של לכינוי הבורא 'ב-ו-ג-א', זאת על מנת להימנע מאמירת שמות קודש גם בשפות זרות}} אַדְנַאוָוא''' (רק [[ה' אחד]]).<br /> '''נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא''' (אין אף אחד),<br /> '''קְרָאִמיע בוֹ אַדְנַאוָוא''' (רק [[ה' אחד]]).<br /> <br /> ==מקור הניגון==<br /> מקור הניגון הוא ב[[תמים|תמימים]] ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע ל[[ליובאוויטש]] והושפע עמוקות מה[[משפיע]] [[ר']] [[מיכאל הזקן]] עד הפך ל[[חסיד]]. כשחזר ר' מיכאל דבורקין לביתו, הצטרף לעסק בעצי-יער שהיה ל[[אב]]יו, תוך כדי שהוא שר ניגון זה. <br /> <br /> ==התייחסויות מרבותינו נשיאנו==<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא על הניגון, שהוא תוצאה מלימוד [[חסידות]] בשפת המדינה, שעל ידי זה מבררים את השפה ומעלים אותה ל[[קדושה]]&lt;ref&gt;[[שיחה|שיחת]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אחרון של [[פסח]] ה'[[ת&quot;ש]]. [[ספר השיחות]] ה'ת&quot;ש ע' 85&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> <br /> על ניגון זה אמר ר' [[מיכאל דבורקין]]ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: אין זה ניגון אלא התבוננות. הגיב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: יש [[התבוננות]] בהלבשה ויש [[התבוננות]] מופשטת. ניגון זה הינו [[התבוננות]] מופשטת.&lt;ref&gt; [[ספר השיחות]] - [[תש&quot;ז]] שיחות חג הפסח עמ' 121.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> הניגון הושר אצל [[הרבי]] פעמים רבות, ובמיוחד בהתוועדויות [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]]. [[הרבי]] סיפר כי בהיוודע דבר הבשורה בי&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז, תפס ר' מיכאל בידיו בקבוק &quot;סאטקע&quot;, והחל להסתובב בשמחה גדולה סביב בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כשבפיו מתפזם ניגון זה. כאשר סיים הרבי לספר את הסיפור, החל לחפש יהודים מיוצאי [[רוסיה]] שינגנו את הניגון, אך לקח זמן רב עד שנמצא מישהו שידע לנגן את הניגון{{הערה|[[התוועדות]] י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ה, {{קישור חבד אינפו שמע|206|ניגון להקפות|ניחו&quot;ח - ניגוני חסידי חב&quot;ד #3}}}} הרבי כינה את הניגון 'ההמנון של יהודי רוסיה'{{הערה|[[התוועדות]] שבת פרשת האזינו תשמ&quot;ט}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [[ספר השיחות]] - [[תש&quot;ז]] שיחות חג הפסח עמ' 120.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;שמע<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|206|לימוד ניעט ניעט|ניגוני [[התוועדות]] הרבי - דיסק #2}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|265|ניעט ניעט|ניגוני [[התוועדות]] הרבי - דיסק #4}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|276|ניעט ניעט נעקאווא|ניגוני [[התוועדות]] הרבי - דיסק #5}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|871|ניע ביוס יא|ניחו&quot;ח - ניגוני חסידי חב&quot;ד #10}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|117|ניעט ניעט ניקאווא|ניחו&quot;ח - ניגוני חסידי חב&quot;ד #11}}<br /> ;וידאו<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69966 הניגון וסיפורו], הרבי מסביר אודות הניגון בשפה הרוסית {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%AA%D7%9E%D7%95/ הרבי מספר על הניגון ששר החסיד ברחובות עיר הגלות] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> ;קבצים<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/Expanded_derher_10_tammuz_5773.pdf Nyet Nyet Nikavoh], כתבה מקיפה ומפורטת על הניגון בשפה האנגלית, מתוך המגזין 'דערהר', תמוז [[תשע&quot;ג]] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%95&diff=276542 2016-11-24T22:52:49Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{תולדות הרבי}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> '''[[הרבי]]''' נולד ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ואמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. בתקופת '''[[ילד]]ותו וצעירותו''' התגורר בערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]] ועסק בלימוד ה[[תורה]], בעיקר באופן עצמאי. בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], ומאז שהה במחיצתו לעיתים תכופות והתעסק יחד איתו בעסקנות הכלל, כשלאחר [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יציאתם מרוסיה]] הפך הרבי לחתנו כאשר [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|התחתן]] עם ביתו, [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> ==הולדתו==<br /> [[הרבי]] נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א [[ניסן]] פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.<br /> <br /> ===ברית המילה===<br /> {{ערך מורחב|ברית אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> בשנותיו הראשונות התגורר הרבי עם הוריו ב[[ניקולייב]], ולמד ב'[[חדר]]' המקומי. בשנים מאוחרות סיפר הרבי כמה אפיזודות הזכורות לו מחיי אותו 'חדר'.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.}}.<br /> <br /> בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[תרע&quot;ד]]-[[תרע&quot;ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br /> <br /> ===בר מצוה===<br /> בשנת [[תרע&quot;ה]], ביום שישי - י&quot;א ב[[ניסן]] נחגגה ה[[בר מצוה]] של הרבי בדנייפרופטרובסק.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==בחרותו==<br /> בקיץ [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ&quot;ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br /> <br /> החל משנת [[תרפ&quot;ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ&quot;ו]] נסע בשליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39251 רישום לידתו של הרבי בפנקס הקהילה היהודית בניקולייב]<br /> <br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=276541 2016-11-24T22:52:48Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה עד שנת תשנ&quot;ב|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> <br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 יחידות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שרובן נכבשו בשנות [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח במקום שוק שחור ובו היו משיגים דברים אלו, כחלק מאותו שוויון ניסו השלטונות למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים.<br /> <br /> ==ההגבלות על הדת==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> שיטת הקומוניזם מורכבת בין השאר מאתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על הפצת יהדות ברוסיה{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. בנוסף נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> צורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==בתקופת מלחמת העולם השנייה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר.}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים קבועים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם. באותם מדינות פועלים מאות שלוחים המרוכזים תחת מספר ארגונים חב&quot;דים ושאינם, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] וארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטאן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם]]<br /> [[קטגוריה:מדינות אירופה]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_(%D7%AA%D7%A8%22%D7%A6)&diff=276540 2016-11-24T22:52:47Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''מסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]]''' היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]] נמשך קרוב לשנה, והסתיים ב[[כ&quot;א בתמוז]] [[תר&quot;צ]], ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארה&quot;ב, ביניהם: מלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[ס. לואיס]] ו[[ניו יורק]]. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב&quot;ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים ב[[ספר התניא]] שהחלו בעקבות הביקור.<br /> <br /> מטרה נוספת בביקור, היתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי{{הערה|1=ראו [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;st=&amp;pgnum=142 חלק י&quot;א אגרת ג'תתכח עמוד קט]: &quot;מטרת נסיעתי לארה&quot;ב לא היתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות היתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה&quot;׳י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'&quot;.}}.<br /> <br /> במידה רבה, ביקור זה היווה את הבסיס והיסוד להתיישבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית עשר שנים מאוחר יותר, בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]] ב[[ט' אדר ב' ת&quot;ש|ט' אדר שני ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==הרקע למסע==<br /> עם שחרורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] ואילוצו לצאת מגבולות ברית המועצות, החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפעול במקביל לשמירת הגחלת היהודית ברוסיה על ידי עידוד החסידים שנותרו מעבר למסך הברזל והעברת הוראות חשאיות עבורם, וכן ליצירת דעת קהל עולמית וגיוס כספים לתמיכה בפעילות היהודית מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תרפ&quot;ט]] כתב מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[חאטשע פייגין]] לראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] כי לטובת פעולותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נוצר מצב כי ישנו הכרח בעריכת מסע בארצות הברית, וביקש ממנו להכין את הדרוש לעריכת המסע.<br /> <br /> בהמשך לכך, נערכה אסיפת היערכות והכנה ב[[ד' ניסן]] אליה נקראו חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, ותוצאותיה דווחו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שכתב ב[[כ&quot;ז ניסן]] מכתב כללי אל חסידי חב&quot;ד במדינה: {{ציטוטון|הסכמתי למאות בעזרתו יתברך בקשת אנ&quot;ש שי' לבוא צלחה אל מדינתם הט' על משך איזה זמן, כמובן כאשר יסודרו כל עניני ההוצאה הדרושה בעתה ובזמנה ובזריזות, בכדי להגיע אל המועד המוגבל בהצלחה, לטובה ולברכה}}.<br /> <br /> לאחר הודעתו הרשמית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ביקורו המתוכנן, נערכו מספר אסיפות מקומיות בבתי הכנסת השונים בנוסח האר&quot;י בהם התפללו חסידי חב&quot;ד, וכן עוד אסיפה כללית נוספת שהתקיימה בחג הגאולה י&quot;ג תמוז.<br /> <br /> בתחילה נסתה אגודת חסידי חב&quot;ד לשכור אדם מיוחד שיתעסק בהכנות המעשיות לביקור, אך בפועל לא נמצא אדם מתאים לזה, והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] לקח את האחריות על עצמו.<br /> <br /> בראש חודש [[אלול]] החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהקביל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכן נשלח מכתב לראשי ולרבני הקהילות ברחבי ארצות הברית:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בא היום שקוינו וצפינו אליו בכליון ע־ינים, ואתנו יחד כל עם ישראל. יום ג', י&quot;ב [[אלול]] (17 לספטמבר) הוא היום שבו אנו מקוים לקבל פני גאון ישראל וקדושתו, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שניאורסאן שליט&quot;א, המפורסם בעולם בשם הרבי מליובאוויטש, הבא אלינו. חג יהיה היום הזה לבל אחינו בני ישראל בארה&quot;ב, בו נכונים רבבות אלפי ישראל מכל קצוי המדינה לזכות לקבל פני מגינה ולוחמה חגדול של התורה והיהדות המוסר נפשו בשביל כל הקדוש לעם ישראל.. תנו כבוד לתורה! הכינו וחושו לבוא להשתתף יחד עם כל גאוני וגדולי מדינתנו בקבלת פנים הנהדרת אשר תערך בשבילו! השם יתברך יעזרנו למצוא בהופעת צדיק דורנו נחם והתעודדות בצערנו הגדול של אומתנו, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.|מקור=}}<br /> <br /> ===הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית===<br /> בזמן בו טרחו חסידי חב&quot;ד בארצות הברית בהכנות לקראת בואו, ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאר הקודש|מסעו לארץ הקודש]] שהסתיים ב[[ט&quot;ז אב]], ולאחריו נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לבאדען שב[[גרמניה]], בה התעכב מיום רביעי [[כ&quot;ב אב]] עד יום שני [[ד' אלול]].<br /> <br /> במהלך ימי שהותו בגרמניה, נסע חתנו [[הרש&quot;ג]] לברלין וריגא, ובינתיים הגיע [[הרבי]] לבקרו ביום שישי [[א' אלול]] יחד עם הרב [[מנחם מענדל רוטשטיין]]. כאשר חזר הרש&quot;ג מריגא בד' אלול, חזר הרבי לברלין, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיך עם הרש&quot;ג בנסיעתם לארצות הברית דרך צרפת.<br /> <br /> בו' [[אלול]] נסעו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרש&quot;ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שנסעה לארצות הברית. לנסיעה זו הצטרפו ר' [[מרדכי דובין]], חתנו [[הרש&quot;ג]], ודודו הרב [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|משה הורנשטיין]], בעוד מזכיריו האישיים ר' [[חאטשע פייגין]] ור' [[חיים ליברמן]] נסעו מספר ימים קודם לכן.<br /> <br /> הנסיעה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> ==תחנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> עם הגעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית, השתכן בבית ששכר עבורו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת [[קראון הייטס]] שהיתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ&quot;מקום מגורי העשירים והמתיוונים&quot;.<br /> <br /> חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מס]ר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]]. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב [[אליעזר סילבר]] שכאשר הגיע לפגוש באדמו&quot;ר הריי&quot;צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: &quot;אני מקבל כסף רק מחסידים&quot;{{הערה|מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי&quot;צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה (&quot;[[דמי מעמד]]&quot;) הוא מקבל רק מחסידים.}}, ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו אלול]] שיגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב מיוחד אל חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, וביקש מהם לקבוע שיעור חסידות שבועי מידי יום שלישי בערב בכל קהילה חב&quot;דית ברחבי המדינה.<br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]], ביקשו לשכור עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב&quot;די, ולצורך כך שכרו דירה של רופא בשכונת בראנזוויל הסמוכה ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג.<br /> <br /> במשך ב' הימים של [[ראש השנה]] התפלל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.<br /> <br /> ביום כיפור שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך כל המעת-לעת בבית הכנסת, ובימי חג הסוכות שהה בדירתו שב[[קראון הייטס]], שם גם התוועד והתפלל עם חסידי חב&quot;ד שבאו לשהות במחיצתו.<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> בכ&quot;ה [[תשרי]] הוזמנו אנ&quot;ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב&quot;ד, נערכה חלוקה של חסידי חב&quot;ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ&quot;ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודה, כאשר בראש הפנקסים רשם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתב ידו: &quot;ובגלל הדבר הזה יברך השי&quot;ת אותם, ביתם, זרעם, וזרע זרעם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר&quot;.<br /> <br /> בסיום חודש חשון חזר ר' [[מרדכי דובין]] ללטביה, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות בארה&quot;ב, כאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב&quot;ד ויהודים מכל שדרות העם, מקבל אותם ל[[יחידות]] ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על [[טהרת המשפחה]].<br /> <br /> ב[[ראש חודש כסלו]] נערכה התוועדות עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת של הרב [[מנחם מענדל לוקשין]], חבר הנהלת אגודת חב&quot;ד בארה&quot;ב, ובהתוועדות זו השתתפו כחמשת אלפים איש, בתוכם רבני השכונה ורבנים נוספים מכל האזור, כאשר בית הכנסת עצמו כולל העזרת נשים היה מלא מפה לפה, בעוד מאות אנשים נותרים בחוץ, ורק בקושי הצליחו פקידי המשטרה המקומית לפלס דרך עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עד הבימה.<br /> <br /> ב[[י' כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לשכונת ברונקס, שם ערך התוועדות בבית הכנסת של הרב פרעדמעסקי שברחוב וושינגטון.<br /> <br /> ===הנסיעה לפילדלפיה===<br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש.<br /> <br /> עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית{{הערה|היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.}}, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה&quot;ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור{{הערה|פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו הפשוק מספר ויקרא: &quot;וקראתם דרור בארץ&quot;.}} המוצב מול הבנין, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: &quot;חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק&quot;.<br /> <br /> במשך כל יום זה, התענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא מסביר לרב [[ניסן טלושקין]] שהטעם לכך הוא ש&quot;מכבוד לא צריך להינות&quot;{{הערה|&quot;כבוד דארף מען אויסדארען&quot;.}}, וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים{{הערה|עדותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], נדפסה ב[[תולדות חב&quot;ד בארה&quot;ב]] פרק י&quot;ג.}}. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה, שם נותר לעיסוק אינטנסיבי בצרכי הכלל באמצעות מכתבים ששיגר למקורביו ואנשיו ברחבי העולם, כשמידי יום הקדיש ארבע שעות מידי ערב לקבלת אנשים פרטיים ל[[יחידות]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו.<br /> <br /> ===הנסיעה לבולטימור===<br /> התכנון המקורי לנסיעה ל[[בולטימור]] היה ב[[ה' טבת]], אך עקב סיבות שונות נדחתה הנסיעה בשבוע נוסף, וב[[י&quot;ב טבת]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור{{הערה|1={{קישור שטורעם|3197|artdays|סכנה חב&quot;דית בבולטימור ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י&quot;ז בטבת תשע&quot;ה}}}}.<br /> <br /> אף שהקהילה החב&quot;דית בעיר היתה קטנה ביותר, כיהן כרב העיר הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]], ונערכה עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קבלת פנים חגיגית בהשתתפות מאות ואלפים מתושבי העיר. חגיגת הפנים תוכננה להתקיים בבניין העירייה המקומי בהשתתפות משלחת נכבדי העיר ובראשם ראש העיר מר ויליאם פרדריק בראונינג שהיה אמור להעניק לו כאות כבוד את [[מפתח העיר]]. לפועל, ראש העיר איחר להגיע, ובשל כך התכניות השתבשו והמפתח לא נמצא, ובמקום זה העניק ראש העיר כשי ספר על תולדות העיר בחתימת ידו{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|52525|80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל||ה' שבט תש&quot;ע}}.}}.<br /> <br /> במשך שלושת השבועות בהן שהה בעיר, התגורר בבית שנשכר עבורו ב-2343 יוטא פלייס, ומידי יום קיבל אנשים ל[[יחידות]] במשך שלוש שעות מהשעה 6 ועד השעה 9 בערב. למרות זאת, מאות אנשים צבאו סביבות הבית במשך כל היום, והבית הפך למוקד משיכה עבור יהודי העיר, כאשר גם רבים מבני המעמד העליון נכנסו אל הרבי לפגישת יעוץ וברכה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג טבת]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק למשך יום אחד.<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] [[כ&quot;ד טבת]] נערכה התוועדות עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית כנסת גדול בעיר, בהשתתפות כ-800 אנשים, בהם כל רבני העיר כולל הרפורמים שבהם, וכן הצטופפו בעזרת נשים כ-400 נשים. במהלך רוב ההתוועדות דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באידיש, וכן אמר מאמר שהחל במילים 'יהי ה' אלוקינו עמנו'{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2994801 קונטרס עם המאמר, בצירוף מכתב בו מתאר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ההתוועדות ותוצאותיה].}}.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]], ואף התוועד שם בשבת, כאשר זמן שהותו שם הוקדש לעבודה ציבורית בלבד וכמעט ולא נפגש עם אנשים פרטיים למעט דמויות ציבוריות בעלות השפעה.<br /> <br /> ===הנסיעה לשיקאגו ודטרויט===<br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות (פופצעהן) קהל עצום של כחמשת אלפים אנשים,בהם רבנים ופוליטיקאים חסידים ותושבי העיר. הצפיפות היתה גדולה עד כדי כך, שהשוטרים היו צריכים לעמול יותר מחצי שעה כדי לפלס דרך למעברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ברחבה שמחוץ לתחנת הרכבת נעמד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מקום גבוה ובירך את הקהל.<br /> <br /> בסך הכל נותר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר במשך קרוב לחודשיים, כולל ימי חג הפורים וחג הפסח, ובמהלך זמן שהותו בעיר התקיימו התוועדויות ואסיפות רבות בהן נשא שיחות ודברי התעוררות ואמר מאמרים{{הערה|לקמן פירוט המאמרים והאסיפות שלא נכללו בגוף הערך: בליל שבת [[פרשת בשלח]] [[י&quot;ז שבט]] אמר את המאמר 'דעו כי ה' הוא אלקים', ובמוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[כ&quot;ד שבט]] אמר את המאמר 'אנכי ה' אלקיך' בבית הכנסת של ליובאוויטש בעיר. במוצאי שבת ראש חודש אדר התקיימה התוועדות בבית הכנסת צמח צדק בעיר, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שם מאמר [[דא&quot;ח]] שהחל במילים 'אם כסף תלוה'. ביום רביעי [[ה' אדר]] נערך באנקעט חגיגי לאנ&quot;ש בהשתתפות רבני העיר, וראש המדברים שם היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> במוצאי שבת [[פרשת כי תשא]] [[שבת פרה]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המאמר 'מים רבים' בבית הכנסת 'שערי תפילה', ולמחרת ביום ראשון [[כ&quot;ג אדר]] ביקר את ה[[תלמוד תורה]] היהודי בעיר, כשבערב התקיים כינוס בבית הכנסת החב&quot;די בעיר. במוצאי שבת פרשת החודש ב[[כ&quot;ט אדר]] אמר את המאמר 'יחיינו מיומיים'. בליל שבת פרשת ויקרא ז' ניסן אמר את המאמר 'ומעין מבית ה' יצא'. בסעודת אחרון של פסח אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמר שהחל במילים 'בורא ניב שפתיים' ובמוצאי שבת פרשת שמיני [[כ&quot;ח ניסן]] השתתף באסיפה של אנ&quot;ש בבית הכנסת החב&quot;די ואמר את המאמר 'כל המאריך באחד'.}}.<br /> <br /> ביום חמישי [[כ&quot;ט שבט]] נערכה עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קבלת פנים במשרד הרבנים בעיר, ובליל שבת [[א' אדר]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את סעודתו בשעה 11 בלילה, וכן למחרת החלה הסעודה בשעה מאוחרת ורק בשעה 4 אחר הצהריים התיישב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לסעודת שבת. בסעודות אלו השתתפו רבים מאנ&quot;ש בעיר, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שוחח עמם. ביום ראשון נערכה אסיפה גדולה בבית המדרש הגדול בעיר בהשתתפות כשלושת אלפים איש, שם דברו מספר רבנים ולאחריהם דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', וביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, עליהם התבטא מאוחר יותר במכתבו למשתתפי האסיפה כי &quot;ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות&quot;. ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> עקב הקביעות המיוחדת של [[חג הפורים]] באותה שנה, קיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סעודת פורים קצרה לאחרי מנחה, ובסעודה שנערכה מאוחר יותר בלילה, אמר את המאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק'.<br /> <br /> הימים שאחרי חג הפורים הוקדשו לקיום פגישות אישיות עם רבנים עסקני ציבור שנאטורים וחברי קונגרס שהגיעו ל[[יחידות]] אישית אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביום שני [[י&quot;ז אדר]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מביתו לבקר אצל חבר הקונגרס מר סאבאטה, ובמהלך הפגישה ביקש ממנו להשפיע על הקלת חוקי ההגירה לארה&quot;ב, ונתינת רשות חופשית לרבנים ואנשי דת להגר לארצות הברית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז אדר]] שיגר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב הרשאה ויפוי כח לרבי, שימכור עבורו את החמץ{{הערה|ככל הנראה הטעם לכך היה כדי שהחמץ יימכר באופן המהודר ביותר, בכל עיר לפי השעון הנהוג בה.}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש ניסן]] התקיים באנקעט חגיגי לכבוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון מאריסאן, ולמחרת הוציא לאור קונטרס מאמרים שאמר במהלך ימי החורף לרגל יום ההילולא העשירי ל[[הסתלקות]]ו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובאותו ערב אף אמר מאמר חסידות לאחר תפילת המנחה שהחל במילים 'מה יפית'.<br /> <br /> במהלך ימי שהותו בשיקגו, התקשר אליו יהודי אמיד בשם ר' משה גילמן, והזמינו להתגורר בביתו במשך ימי חג הפסח. בליל הראשון של [[ליל הסדר]] החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת השולחן בשעה שמונה וסיים בשעה אחת אחר חצות, ובלילה השני החל את ליל הסדר בשעה עשר וחצי בהשתתפות רבים מאנ&quot;ש, בסביבות השעה אחת הלכו רבים מהם ונותרו רק כעשרים איש. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיך בעריכת שולחן הסדר ואמירת שיחות הקודש עד שלוש וחצי לפנות בוקר.<br /> <br /> בעקבות השפעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במהלך ימי ביקורו בעיר, נוסד שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד ר' משה שאיעוויטש, שהמשיך שנים ארוכות לאחר הביקור ומשתתפיו זכו להתעניינות עקבית מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שבירך את אגודת הלומדים.<br /> <br /> בשבת האחרונה לפני נסיעתו הגיעו רבים לבית הכנסת החב&quot;די בעיר לקבל ממנו ברכת 'צאתכם לשלום', וביום ראשון [[כ&quot;ט ניסן]] נסע לתחנה הבאה במסעו ב[[דטרויט]]. גם כאשר יצא את העיר נאספו חסידים ותושבים רבים ללוותו, ואדמור הריי&quot;צ נפרד מהם באומרו: &quot;כאשר אני אלמד ואתם תלמדו - ניזכר אחד בשני&quot;.<br /> <br /> ===הנסיעה לס. לואיס===<br /> ===הביקור במילוואקי===<br /> ===הנסיעה לבוסטון===<br /> ביום ראשון [[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, והתאכסן בביתו של ליפשיץ, שהיה מראשי הקהילה היהודית במקום. לאחר מנוחה קלה, הרבי החל לקבל ל[[יחידות]] את ההמונים שצבאו על דלתות הבית, וכך נמשך הדבר גם בשאר הימים, בזמנים בהם לא יצא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למקומות נוספים לחזק שם את מצב היהדות.<br /> <br /> יום למחרת הגעתו, ביום שני, ערכה הקהילה קבלת פנים בביתו של יעקב תורמן. וכעשרה ימים לאחר הגעתו, בכ&quot;ח סיון, נערכה קבלת פנים רשמית בהשתתפות מושלים ואישי ציבור בכירים במדינה.<br /> <br /> באותו יום נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לצ'לסי, שם בירך את ילדי ה[[תלמוד תורה]] המקומי, ולאחר מכן חזר לביתו של מר ליפשיץ, שם שהה עד ג' תמוז.<br /> <br /> סך הכל התארך ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במדינה כשבועיים, ולנסיעותיו הצטרף חתנו, [[הרש&quot;ג]], שעזר לו בפעולותיו, ועמד לימינו בכל מה שהצטרך.<br /> <br /> ב[[יום ראשון]] [[ג' תמוז]] [[תר&quot;צ]], כשנסע הרבי [[הריי&quot;צ]] בדרכו מבוסטון בחזרה ל[[ניו יורק]], כשהגיע הרכבת לתחנת העיר וואסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב&quot;ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול &quot;בית ישראל&quot;, שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.<br /> <br /> ===הנסיעה השניה לוושינגטון===<br /> <br /> ==תוצאות הביקור==<br /> <br /> ==קטעים מועתקים לעריכה==<br /> יצא בכ&quot;ט ניסן לדטרויט, בו' [[אייר]] נסע לסט. לואיס עד ט&quot;ו באייר. בי&quot;ט [[סיוון]] נסע לבוסטון והסביבה עד ג' תמוז. בדרך חזרה לניו יורק עצר בווסטר, מסצ'וצצס לשעה קלה ונאם לפני קהל יהודי שבא לקבל את פניו, ובהמשך בתחנת הרכבת בספרינגפילד באו רבני העיר לקבל את פניו ובאותו ערב ערכו אירוע בעיר בהשתתפותו. את מסעו בארצות הברית סיים בביקור בבית הלבן בוושינגטון בפגישה עם הנשיא הרברט הובר בי&quot;ד תמוז. בפגישה הודה הרבי לנשיא על מתן חופש דת ליהודי ארצות הברית.<br /> <br /> במשך הביקור בחן את האפשרות להתיישב בארצות הברית אך בסופו של דבר החליט לשוב ולהשאר בריגה.<br /> <br /> על השבת האחרונה לפני הנסיעה חזרה לאירופה, מספר הרה&quot;ח הרב ישראל דזייקאבסאן בזיכרונותיו, וזה לשונו: &quot;...בש&quot;ק טרם נסיעתו.. נתאספו כל התלמידים התמימים להמלון (הוטל) שהתאכסן שם כ&quot;ק אדמו&quot;ר והתאכסנו שם וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הבטיח לשבת בהתוועדות עם התמימים יחי'. התאספו כל התמימים במלון. שיערנו שאחר התפ' ישב כ&quot;ק אדמו&quot;ר התוועדות. אחר גמר התפ' ישבנו בא' מן החדרים ועשו קידוש. חשבנו שבקרוב יקראו לחדר כ&quot;ק אדמו&quot;ר להיכנס, אך כ&quot;ק אדמו&quot;ר האריך בתפילתו עד שעה החמישית אחר הצהריים ואחר כך התפללו תפילת המנחה, וכשנכסנו להתוועדות דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר דברי תוכחה חדים יותר משעה וחצי, ממש לא היה לנו מקום לחתור להיכנס מפני בושת פנים. אל החוף באו עם הרב ללוותו מלאכות מכמה קהילות ועיירות, כ&quot;ק אדמו&quot;ר נאם לפני הנאספים ברכת פרידה ודברי עידוד...&quot; עכ&quot;ל הרה&quot;ח הרב ישראל דזייקאבסאן. לפני נסיעתו חזרה לאירופה התקבל אצל הרבי הריי&quot;צ בן שלמה, כתב העיתון היהודי בשפה האידית: &quot;דער מארגען זשורנאל&quot; ולפניו הביע הרבי הריי&quot;צ את כללות השקפתו על מצב היהדות בארה&quot;ב ועל ביקורו בה. הריאיון המלא עימו פורסם בשעתו בגיליונו של העיתון מיום 16 ביולי, 1930 למניינם.<br /> במשך ימי ביקורו של הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב נבדקה האפשרות להתיישבותו בה. נראה שכמעט הדבר הוחלט לחיוב. ביום כ&quot;ג [[סיוון]] תר&quot;ץ (1930 למניינם) כותב הרה&quot;ח הרב שלמה זלמן הבלין (אשר שהה באותה העת בארה&quot;ב) לבנו, בזה הלשון; &quot;בעזהי&quot;ת במשך חודש ימים ייסע כ&quot;ק שליט&quot;א חזרה לביתו צלחה לריגא, ובדעתו בעזהי&quot;ת לקבוע דירתו בארה&quot;ב, ויבוא חזרה משם עם ב&quot;ב שיחי'&quot;. עכ&quot;ל הרה&quot;ח הרב שלמה זלמן הבלין. הדיון באפשרות התיישבותו של הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב היחל בימים האחרונים של ביקורו בשיקאגו, כפי שמסופר בארוכה בעיתון היהודי בשפה האידית; &quot;שיקאגער קוריער&quot; בגיליונו מיום 29 באפריל, 1930 למניינם ובמספר מודעות ומכתבים שנשלחו בין אנ&quot;ש באותה התקופה.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> [[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי הריי&quot;צ]] בביקורו הראשון בארה&quot;ב ב[[תרפ&quot;ט]]]]<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ ומושל מרילנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וחתנו [[הרש&quot;ג]] עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי]]<br /> [[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=276539 2016-11-24T22:52:45Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק <br /> |תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|שמאל|250px|]]<br /> |כינוי=הרב הראשי<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ז אלול]]<br /> |מקום לידה=גרייבה, לטביה<br /> |תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]]<br /> |מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=זוומיל, ויסק, יפו, [[ירושלים]]<br /> |רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר&quot;ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי&quot;ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה&quot;לשם&quot;)<br /> }} <br /> הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט&quot;ז אלול]] [[תרכ&quot;ה]]-[[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי&quot;ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת &quot;מרכז הרב&quot; ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> הרב קוק נולד ב[[ט&quot;ז באלול]] [[תרכ&quot;ה]] בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב&quot;ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר&quot;א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ&quot;ץ שכונה &quot;רבי יצחק מגיד&quot;, נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.<br /> <br /> למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. ב[[ניסן]] [[תרמ&quot;ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת [[האדר&quot;ת]] שנפטרה בדמי ימיה בתרמ&quot;ט. בתר&quot;ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר&quot;ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ&quot;ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.<br /> <br /> הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב&quot;ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ&quot;ח ב[[אייר]] [[תרס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב&quot;ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.<br /> <br /> בסוף [[תרע&quot;ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]]. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת &quot;מחזיקי הדת&quot; בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב&quot;די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].<br /> ===הרבנות ופעולותיו השנויה במחלוקת===<br /> בג' ב[[אלול]] [[תרע&quot;ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר&quot;ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב&quot;ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב&quot;ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב&quot;ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב&quot;ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. <br /> <br /> נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]], במלאות שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].<br /> <br /> ==הקשר לחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> הרב קוק הוא מגזע חסידי חב&quot;ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב&quot;ד, והיה קשור ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד&quot;י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] &quot;החוזר מקאפוסט&quot; לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של &quot;החוזר&quot; והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.<br /> <br /> בי' בכסלו תר&quot;פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר&quot;ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר&quot;ג ולהסכים לרצון ירושלים...&quot;}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב&quot;ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב&quot;ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> {{להשלים|סיבה=חסרים פרטים מהותיים אודות ביקור הרבי הרי&quot;צ אצלו, ועוד}}<br /> <br /> בערב ראש חודש תמוז [[תרפ&quot;ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] ביקר הריי&quot;צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו. לקראת יב' תמוז [[תרפ&quot;ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י&quot;ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> במהלך ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק. לאחר הביקור, שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אגרת אל הרב קוק: &quot;כבוד ידידי הרה&quot;ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה&quot;י פטה&quot;ח כש&quot;ת מוהר&quot;ר אברהם יצחק שליט&quot;א&quot;.<br /> האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ&quot;ט]], ובה כותב האדמו&quot;ר גם: &quot;ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת&quot;ר שליט&quot;א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&amp;st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&amp;pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}<br /> ולסיום לאחר החתימה: &quot;פ&quot;ש וברכה לבנו הרה&quot;ג רבי צבי יהודה שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב&quot;ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].<br /> <br /> כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב&quot;ד להתפלל עבורו, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו{{מקור}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> * [[מסע הרבי לארץ הקודש]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&amp;st=&amp;pgnum=184&amp;hilite= אישים ושיטות].<br /> [[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי&quot;צ] - {{אינפו}}<br /> *[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק]<br /> *[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}<br /> *[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב&quot;ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&amp;page=1&amp;rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע&quot;ו<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט&quot;ז אדר]] - [[תרפ&quot;א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ&quot;ה]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|קוק אברהם יצחק]]<br /> [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=276538 2016-11-24T22:52:38Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>הרב '''חיים אליעזר הבר''' היה מאנשי קהילת חב&quot;ד ב[[פתח תקוה]], ממקושרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר קאליש שב[[פולין]] להוריו שנמנו על חסידי אלכסנדר והתייחסו כצאצאי [[המגן אברהם]].<br /> <br /> לאחר נישואיו קבע את מגוריו בעיר לודז', וכעבור תקופה החל להתקרב לחסידות חב&quot;ד בהשפעת אחיו הגדול הרב [[יעקב הבר]] שהתקרב ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> עם יציאתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מרוסיה לאחר שחרורו מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]], [[נסיעה לרבי|נסע להסתופף במחיצתו]] בחודש החגים, ובעקבות ביקורו בחצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בוורשה, הפך לחסיד חב&quot;ד נלהב.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] החליט לעלות לארץ הקודש, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומזכיריו השתדלו לסייע לו בהשגת ה[[סרטיפיקטים]] מתוך מטרה שישמש כמלווה אישי{{הערה|באותן שנים המצב הכספי אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה דחוק היות וחסידי חב&quot;ד ברוסיה היו נתונים במצב כלכלי גרוע, והכסף שכן הגיע לידיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימש להחזקת רשת החינוך המחתרתית.}} במסע המתוכנן של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש שלבסוף לא יצא אל הפועל.<br /> <br /> לאחר שקיבל את האישורים הנדרשים, עלה בגפו לארץ הקודש, ועם התבססותו במקום הביא את משפחתו בעקבותיו, קבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]] ומסר שיעורי חסידות, וזכה לעידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות התגורר ב[[תל אביב]] שם נפטר בשיבה טובה בחודש ניסן [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[ישראל צבי הבר]]<br /> *בנו, הרב שמחה בונים הבר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/31/169509601292.html המשב&quot;ק העלום במסע שהתבטל]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] מנחב אב תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הבר, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פתח תקוה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד תל אביב: אישים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276537 2016-11-24T22:52:36Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:שבעה עשר בתמוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הובקעה החומה]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=י&quot;ז בתמוז}}<br /> '''שבעה עשר בתמוז''' הוא יום [[תענית]] לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר [[ירושלים]] לקראת חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו{{קח|בית המקדש |השני}}. כאשר חל י&quot;ז בתמוז בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, [[י&quot;ח בתמוז]]. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים [[ימי בין המצרים]].<br /> <br /> ב[[ביאת המשיח]], יהפך שבעה עשר בתמוז - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]].<br /> <br /> ==אירועי היום==<br /> ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ&quot;ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י&quot;ז בתמוז ליום צום:<br /> <br /> * '''שבירת הלוחות''' - ב[[חג השבועות]], זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם [[עשרת הדברות]]. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל ה[[תורה]] וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד [[משה]] מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו ב[[חטא העגל]], ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם.<br /> <br /> *'''ביטול קרבן התמיד''' - את [[קרבן התמיד]] היו מקריבים ב[[בית המקדש]], מדי יום ביומו, [[כבש (בעל חי)|כבש]]אחד בבוקר ו[[כבש (בעל חי)|כבש]]אחד בין הערבים, בתור [[קרבן עולה]]. כשצר האוייב על [[ירושלים]] ובית המקדש, ולא היתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז. <br /> <br /> * '''בקיעת חומות [[ירושלים]]''' - בימי [[בית המקדש השני]] שמו הרומאים מצור על [[ירושלים]], ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - תחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.<br /> <br /> למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי&quot;ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני{{הערת שוליים|1=[[מגן אברהם]] בהל' ארבע תעניות.}} אך ב[[ירושלמי]] מובא כי לפי האמת גם בחורבן [[בית המקדש הראשון]] היתה הבקעת המצור בי&quot;ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון{{הערת שוליים|מובא שם.}}<br /> <br /> *'''שריפת התורה''' - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.<br /> <br /> * '''העמדת צלם בהיכל''' - ביום זה הועמד צלם [[עבודה זרה]] בהיכל [[בית המקדש]]. ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תענית ד, ה.}} חולקים אמוראים אודות צלם זה - לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן [[בית המקדש הראשון]], ולדעה שניה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן [[בית המקדש השני]].<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> העובדה שב[[חודש תמוז]] חל צום [[י&quot;ז בתמוז]], ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.<br /> <br /> אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה]] [[י&quot;ב תמוז]]. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, החל מי&quot;ז בתמוז, אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי [[תורת החסידות]] ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על פי ה[[שולחן ערוך]]) את הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח עמוד 315. ועוד.}}.<br /> <br /> כמו כן, העובדה שיום זה חל בי&quot;ז לחודש - ב[[גימטריא]] &quot;'''טוב'''&quot; - מגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|שיחות [[דבר מלכות]] פרשת חוקת ופרשת בלק תנש&quot;א. ועוד.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&amp;st=&amp;pgnum=172&amp;hilite= ביאורי הרבי על שבעה עשר בתמוז] בספר 'שערי המועדים - חודש תמוז'''<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=82 י&quot;ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=82&amp;article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55651 &quot;צום הרביעי&quot; אצל הרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> {{חגים וזמנים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תעניות]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%96%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=276536 2016-11-24T22:52:30Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]<br /> <br /> הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[כסלו]] [[ה'תר&quot;נ]] - [[כ&quot;א אדר|כ&quot;א אדר א']] [[תשל&quot;ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב&quot;ד]], ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב זוין נולד ב[[עיירה]] קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר&quot;נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]].<br /> <br /> בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב&quot;ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.<br /> <br /> בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]], כשעלה [[הרד&quot;ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את ה[[עיירה]] המקווה לא ייבנה.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית ברוסיה==<br /> <br /> בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה &quot;שיר השירים&quot;, או, רש&quot;י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו&quot;ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ&quot;ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של מו&quot;ח אדמו&quot;ר בענייני הפצת היהדות}}. <br /> <br /> בשנים [[תרס&quot;ד]]-[[תרפ&quot;ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע&quot;ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר&quot;פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.<br /> <br /> בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ&quot;א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם &quot;יגדיל תורה&quot;. לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ&quot;ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.<br /> <br /> בקייב ערך את הקובץ המדיני &quot;אחדות&quot;.<br /> <br /> ===קשריו עם הרבי הריי&quot;צ===<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] [[תרפ&quot;ז]], פתח [[הרבי הריי&quot;צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.<br /> <br /> קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ&quot;ד תשרי]] [[תרפ&quot;ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.<br /> <br /> כש[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ&quot;ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י&quot;ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.<br /> <br /> ב[[תשעה באב]], [[תרפ&quot;ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי&quot;צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].<br /> <br /> בשנים [[תרפ&quot;ט]]-[[תר&quot;צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]].<br /> <br /> במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.<br /> <br /> ==הכרותו עם הרבי==<br /> <br /> בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי&quot;צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.<br /> <br /> על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.<br /> <br /> ==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==<br /> <br /> מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי&quot;צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב&quot;ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב&quot;ד בעיר. <br /> <br /> שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.<br /> <br /> כתב בקביעות מאמרים ב&quot;[[הבוקר]]&quot; ובשבועון החרדי &quot;היסוד&quot;, בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון &quot;[[הצפה]]&quot; כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.<br /> <br /> ===תקופת ירושלים=== <br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ&quot;ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי&quot;צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון. <br /> <br /> ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט&quot;ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז&quot;ר]]. בשנת [[תש&quot;ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.<br /> <br /> בירושלים, אף החל לערוך את ה&quot;[[אנציקלופדיה תלמודית]]&quot;{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש&quot;ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ&quot;א [[אדר שני]] בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ===ייסוד ועד רבני חב&quot;ד=== <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב&quot;ד]] בארה&quot;ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב&quot;ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב&quot;ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ==האנציקלופדיה התלמודית==<br /> {{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}<br /> הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש&quot;ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.<br /> <br /> האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י&quot;ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.<br /> <br /> פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[ה'תשי&quot;ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;ילדיו<br /> * מרת שושנה.<br /> * הרב אהרן זווין.<br /> <br /> ;נכדיו<br /> *הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קרית אליהו, חיפה.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.<br /> *'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] הסדרה כוללת 37 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.<br /> *'''סופרים וספרים''' (ג&quot;כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).<br /> *'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי&quot;ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).<br /> *'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.<br /> *'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).<br /> *'''סיפורי חסידים''' (ג&quot;כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב&quot;ד ואדמו&quot;רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.<br /> *'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.<br /> * הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.<br /> *יוסף אשכנזי, '''[[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע&quot;ב.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.<br /> *צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ&quot;ו טבת תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ציונות דתית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A7&diff=276535 2016-11-24T22:52:24Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>'''ביקור [[ראקשיק]]''' הוא מסע בן שבוע וחצי בשערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במדינת [[ליטא]] ב[[חודש אדר]] [[תרצ&quot;א]], כחלק משורת ביקורים במושבות החסידים שקיים לאחר יציאתו מרוסיה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לאחר שחרורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] הכריחו אותו שלטונות המדינה לעזוב את [[רוסיה]], מתוך מטרה להחליש את השפעתו לחיזוק היהדות בברית המועצות.<br /> <br /> בכ&quot;ד [[תשרי]] תרפ&quot;ח יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את גבולות [[רוסיה]], והתיישב בריגא, ובחודש שבט של אותה שנה פתח ב[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ#מסעותיו|שורת מסעות ביקור במושבות החסידים]], תחילה בורשה שבפולין, ולאחר מכן בארץ ישראל ובארצות הברית.<br /> <br /> כבר מעת יציאתו מרוסיה רצו חסידי חב&quot;ד ב[[ליטא]] לשגר משלחת עם בקשה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיבוא לבקר במושבות החסידים במדינתם, אך נמנעו מכך בידעם את גודל התמסרותו לעסקנות הכלל{{הערה|למעט בקשה שיעבור דרך עירם בדרכו לארץ ישראל.}}. רק בשלהי הקיץ של שנת [[תר&quot;צ]] כאשר חזר ממסעותיו האמורים, העלו את רצונם בפני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נענה להפצרותיהם ומסר להם כי יערוך ביקור במדינתם בחודשי החורף, אך בעקבות חולשה שתקפה אותו לא יכל לערוך את הביקור כמתוכנן והוא נדחה לחודש אדר.<br /> <br /> ב[[ראש חודש אדר]] [[תרצ&quot;א]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ראקשיק]] שם התארח בביתו של הנגיד החסידי ר' [[פסח רוך]] שבנה במיוחד לרגל הביקור של הרבי בביתו חדר מיוחד{{הערה|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] אדר תשע&quot;ו עמוד 103.}}, וכן חיבר את הבית לרשת ה[[נורה חשמלית|חשמל]] במיוחד עבור הרבי, דבר נדיר באותם ימים{{הערה|{{קישור שטורעם|1429|artdays|לכבוד הרבי חובר הבית לחשמל|מערכת 'שטורעם'|ג' באדר ב' תשס&quot;ח}}.}}{{הערה|בספר [[רשימות דברים]] מסופר שכיסה את כל המראות בביתו לרגל בואו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכאשר נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבית ושאל אם חס ושלום אירע מקרה של אבל שבגללו המראות מכוסות, והורה להסיר את כל הכיסויים ואף ניגש להסתכל במראה כדי להראות שאין לו שום קפידה על המראות הנמצאות בבית.}}.<br /> <br /> במשך תקופת שהותו בעיר הגיעו חסידי חב&quot;ד מכל רחבי המדינה להתראות עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ולשמוע ממנו דברי חסידות והתעוררות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה בעיר במשך תשעה ימים, ובמהלכם קיבל ל[[יחידות]] במשך שעות רבות בכל יום, כאשר אשים החלו להיכנס ל[[יחידות]] מיד אחרי התפילה, והיחידויות נמשכו עד אמצע הלילה יום אחרי יום.<br /> <br /> בשבת [[פרשת תרומה]] אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המאמרים &quot;והבריח התיכון&quot; ו&quot;אתה אחד&quot;.<br /> <br /> במהלך ימי הביקור מסר הרבי ברכה מיוחדת בפני נשים, וכן שוחח עם קבוצות מתלמידי ישיבות טעלז ופוניבז', וכן נוסדה ביוזמתו 'אגודת נשים' לעידוד העיסוק בעניני טהרת המשפחה.<br /> <br /> לפני נסיעתו מהעיר ב[[ט' אדר]] אמר בבית בו התאכסן את המאמר &quot;נעשה נא עלית קיר קטנה&quot;, ולאחר מכן נפגש עם תלמידי הישיבה המקומית ותלמידי ותלמידות חיידר 'יבנה', וכן שוחח עם המדריכים שלהם, ולאחר מכן ליווהו מאות מבני העיר בדרכו לתחנת הרכבת בשירת וברכת צאתכם לשלום.<br /> <br /> הרב [[שמואל זלמנוב]] ממקורבי בית הרב, מתאר במכתב מיוחד לידידו הרב [[עזריאל זליג סלונים]] את הביקור: {{ציטוטון|בקשו והפצירו אותו עד בוש אנשי [[ליטא]] שיסור אליהם על איזה זמן, ונפנה לבקשתם ונסע לעיר ראקישקע על שבוע ימים קודם חג הפורים, וכפי שמספרים כ&quot;ק שבע רצון מאד מנסיעה זו, כי התאספו אליו במשך הזמן הקצר הזה כל אנ&quot;ש שי' הדרים במדינת ליטא, וגם הרבה אנשים שאינם חסידים התקרבו אליו, והקדימו לפתחו למאות ואלפים}}{{הערה|נדפס בספר [[עבד מלך (ספר)|עבד מלך]] עמוד 417.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מסע יאלטה]]<br /> *[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ הקודש]] <br /> *[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית]]<br /> *[[ביקור שיקאגו]]<br /> *[[המסע ללייקווד]]<br /> *[[ביקורי מוריסטון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/3/24 רשימת מזכיר הרבי]''', הרב [[חאטשע פייגין]] - ספר המאמרים קונטרסים חלק א' עמוד 304<br /> *[[לקוטי דיבורים]] בתרגום ללשון הקודש, חלק ה' עמוד 62 ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=276534 2016-11-24T22:52:19Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{חודש סיוון}}<br /> '''חודש סיון''' הינו החודש התשיעי בחודשי השנה. בלשון ה[[תורה]] הוא נקרא &quot;החודש השלישי&quot; שהוא שלישי מ[[ניסן]] ראש החדשים.<br /> <br /> ==מועדים בחודש==<br /> *[[שלושת ימי ההגבלה]].<br /> *[[חג השבועות]] בו התקיים [[מעמד הר סיני]].<br /> * [[ימי התשלומין]].<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> ===אירועים===<br /> *[[ג' בסיוון]] [[תקפ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] קיבל את הנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] באופן רשמי.<br /> *[[ד' בסיוון]] [[תקנ&quot;ח]] - הוגשה הלשנה נגד [[אדמו&quot;ר הזקן]] בטענה שתומך במהפכה הצרפתית.<br /> *[[ו' בסיוון]] [[תשל&quot;ח]] - [[הרבי]] הכריז על הקמת [[מכון להכנת דרושי דא&quot;ח לדפוס]], שיהיה תחת [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]].<br /> *[[ו' בסיוון]] [[תשנ&quot;ב]] - [[הרבי]] יצא לראשונה, מאז [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], ליוצאים ל[[תהלוכת חג השבועות]].<br /> *[[ז' בסיוון]] [[תקכ&quot;א]] - רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי]], בנו וממלא מקומו של [[הבעש&quot;ט]], העביר את תפקידו ל[[מגיד ממזריטש]], על פי הודעת אביו בחלומו.<br /> *[[ח' בסיוון]] [[תר&quot;ח]] - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש#חתונתו|אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התחתן (ב[[נישואין]] ראשונים).<br /> *[[ח' בסיוון]] [[תרל&quot;ב]] - מרת [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]] בת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] התחתנה עם ר' [[משה לייב גינזבורג (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה לייב גינזבורג]].<br /> *[[י' בסיוון]] [[תרכ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב#שידוכו|אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בא בקשרי השידוכים עם מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].<br /> *[[י' בסיוון]] [[תרצ&quot;ב]] - הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] התחחתן עם מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעיר לנדבורוב שב[[פולין]].<br /> *[[י&quot;א בסיוון]] [[תרפ&quot;א]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], התחתן עם מרת [[חנה גוראריה|חנה]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *[[י&quot;ג בסיוון]] [[תר&quot;ס]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], הוריו של [[הרבי]], התחתנו.<br /> *[[י&quot;ד בסיוון]] [[תרמ&quot;ב]] - הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], התחתן.<br /> *[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נלקח לבית הסוהר]] 'שׁפֹּלַרְקֶה'. נחקר שעות רבות ובסיום החקירה אמר לו החוקר לולב: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;.<br /> *[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרצ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[וורשה]] ועבר לעיר הסמוכה [[אטווצק]].<br /> *[[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] - [[הרבי]] ורעייתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], עלו על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל לכיון ניו יורק (אליה הגיעו ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]]).<br /> *[[י&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] - [[הרבי]] שלח מברק לחותנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו הוא מבשר לו שהוא בדרכו ל[[ארצות הברית]] לאחר שניצל מידי הנאצים.<br /> *[[כ' בסיוון]] [[תרס&quot;ב]] - ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] נסגרה בהוראת השלטונות, בעקבות הלשנה של ה&quot;[[משכילים]]&quot;.<br /> *[[כ&quot;ד בסיוון]] [[תשס&quot;ז]] - מיזם [[חב&quot;דפדיה]] עלה לרשת.<br /> *[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] - [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] הגיעו ל[[ארצות הברית]] מאירופה.<br /> *[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;ז]] - מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], אמו של הרבי, הגיעה מ[[צרפת]] בליווי בנה, הרבי, ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[ט&quot;ז בסיוון]] [[תרס&quot;ט]] - ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], נולד (לאחת הגרסאות).<br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> *[[א' בסיוון]] [[תרל&quot;ו]] - מרת [[דבורה לאה טברסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|דבורה לאה טברסקי]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (אשת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]]), נפטרה.<br /> *[[ו' בסיוון]] [[תק&quot;כ]] - [[הבעל שם טוב]], מייסד [[שיטת החסידות]], נפטר בהיותו בן ששים ואחת.<br /> *[[ט&quot;ו בסיוון]] [[תרס&quot;ה]] - ר' [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב&quot;ץ), מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נפטר.<br /> *[[ט&quot;ז בסיוון]] [[תקע&quot;ג]] - מרת [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|פריידא]], בתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], נפטרה ומנוחתה כבוד ב[[האדיטש]].<br /> *[[כ' בסיוון]] [[תש&quot;ס]] - הרב [[יהודה קלמן מרלו]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]], נפטר.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים == <br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|*]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=276533 2016-11-24T22:52:18Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שניה מימין)]]<br /> [[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה&quot;ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]<br /> '''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ&quot;ב]]-[[י' טבת]] [[תשל&quot;א]]) הייתה רעייתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הנשיא השישי של [[חסידות חב&quot;ד]], וחמותו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ&quot;ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> בקיץ [[תרפ&quot;ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו&quot;ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.<br /> <br /> מאז שנולדה ביתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[וורשא]] היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה. המצב היסב צער רב לה ולבני משפחתה. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש&quot;י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהילים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר [[י' שבט תש&quot;י]], במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל&quot;בית הרבי מליובאוויטש&quot;.<br /> בתחילה התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש&quot;ג]] ימלא את מקום בעלה, אך לאחר תקופה קצרה שינתה את דעתה. <br /> בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל&quot;א]] חלתה וב[[י' טבת]] [[תשל&quot;א]] השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערת שוליים|ע&quot;פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממנוה הוריד ממקומו של הרבי הריי&quot;ץ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק &quot;היכן החלות של בעלי&quot; ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}, וכל הנוכחים היו מזמנים &quot;ברשות אדוננו מורנו ורבינו&quot;. וכן הרבי מיעט מאוד בדיבור{{הערת שוליים|הדבורים בעת סעודות אלו נדפסו בסדרת הספרים &quot;[[המלך במסיבו]]&quot;.}} (אלא בעיקר רק ענה על שאלות ששאלו אותו) ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ{{הערת שוליים|כפי שהיה מנהגו של הרבי בחייו של הרבי הקודם שרוב הזמן הסתכל עליו וכמעט שלא הסיר ממנו את מבטו (ע&quot;פ השמועה).}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> '''בנותיה:''' <br /> * מרת [[חנה גוראריה]].<br /> * הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]].<br /> * הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].<br /> '''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].<br /> '''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], [[בטאון חב&quot;ד]] (תצלום באתר [[שטורעם נט]]).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=276532 2016-11-24T22:52:17Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מענדל רוטשטיין''' היה גביר חסידי עסקן ויהלומן תושב וורשה. עמד רבות לצד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעסקנותו יחד עם ידידו הרב [[מנחם מאניש מונסזון]], שימש כיו&quot;ר ועד העזרה ליהודי רוסיה, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים ורשא|וורשה]] ו[[תומכי תמימים אוטבוצק|אוטבוצק]].<br /> <br /> היה חבר ועד 'בית הכנסת אגודת חב&quot;ד' ברחוב דזיקא בוורשה, שקהל המתפללים העיקרי בו היו צעירי החסידים.<br /> <br /> בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת תרפ&quot;ז, היה מהעוסקים בהצלתו, ועל כך הודה לו הרבי במכתב מיוחד{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] חלק ט&quot;ז, אגרת ה'תתיח.}}.<br /> <br /> לאחר השחרור, הפך לשותף פעיל בעסקנותו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובחלק מהמכתבים אף מכנה אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 'ידידי' כפי שאכן התבטא בכך שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כתב אליו מכתבים הנושאים אופי אישי בו מספר לו על נסיעותיו ומעשיו גם כאשר הדבר לא קשור ישירות לעניני עסקנות הכלל, וכן קרא לו לבוא ולשוחח עמו בעת שהותו בגרמניה בימים שבין סיום [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] ו[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|מסעו לארה&quot;ב]] בחודש [[אלול]] של שנת [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> אודות תולדות חייו ובני משפחתו לא נשתמר בידינו מאומה, וככל הנראה נספה עם משפחתו ב{{ה|שואה}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ספר השיחות (הרבי הריי&quot;צ)|ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בלשון הקודש]] [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26464 חלק א' עמוד כ&quot;ה]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רוטשטיין, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד וורשה: אישים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%92_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276531 2016-11-24T22:52:09Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}<br /> '''י&quot;ג בתמוז''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש תמוז]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקל&quot;א]] - רבי חיים רפפורט, אב&quot;ד לבוב, נפטר.<br /> *[[תש&quot;י]] - רבי [[דוד טברסקי]] מרחמסטריווקא, נפטר.<br /> *[[תשי&quot;ח]] - החל המשבר הפוליטי סביב שאלת [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *'''[[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] קיבל תעודת שיחרור ויצא מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]]'''.<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - הושלמה כתיבתו של [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר התורה הראשון שנכתב בהוראת הרבי לזכות]] [[צה&quot;ל|חיילי צה&quot;ל]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תש&quot;ל]] - הרב [[ברוך סלונים]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מודיעין]].<br /> *[[תשל&quot;ה]] - הרב [[שניאור זלמן אוירכמן]], שליח הרבי בטלהסי שבפלורידה ובאוניברסיטת Florida State University.<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשל&quot;ד]] - הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], ומנהל החשבונות של [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[תשל&quot;ו]] - הרב [[אהרן פופאק]], משלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *[[תשס&quot;ה]] - הרב [[משה בנימין קפלן]], [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] מ[[קראון הייטס]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מאמרים על י&quot;ב-י&quot;ג בתמוז] - אתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]]<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ג|תמוז}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|י יג]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=276530 2016-11-24T22:52:07Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|left|thumb|300px|הרב דובין (מימין) עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (משמאל).]]הרב '''מרדכי דובין''' נולד בשנת [[תרמ&quot;ט]], למשפחת [[חסיד|חסידי]] [[חב&quot;ד]]. נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים בלטביה, ועזר רבות בשחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|ממאסרו]], ויציאתו מרוסיה. ב[[מלחמת העולם השניה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר..<br /> <br /> ==דמותו==<br /> ר' מרדכי נולד לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב&quot;ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו&quot;ר מפלגת &quot;אגודת ישראל&quot;. הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה). ומהעסקנים היהודים הבולטים באירופה. תרם רבות ל[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> זהירותו במצוות היתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה.<br /> <br /> עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרש]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תרפ&quot;ט]] אמר לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך. (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[עבודה]], עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[מדות]] לא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם)<br /> <br /> ב[[מלחמת העולם הראשונה]] סייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם.<br /> <br /> ==מאסרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], בעת מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא. <br /> <br /> לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליצאתו של הרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי&quot;צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי&quot;צ מהכלא ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]], הגיע ר' מרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי&quot;צ הורשה לעזוב את רוסיה.<br /> <br /> לאחר מכן התיישב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[תרפ&quot;ט]], לארה&quot;ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשיים.<br /> [[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]]<br /> ==מאסרו==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר. בשנת [[תש&quot;ה]] באחד מליליות החורף הודיעו לו על שחרורו ממאסר. דוקא צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, גרם להצלתו מידי הגרמנים ימ&quot;ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו [[שניאור זלמן דובין]] יחד עם כלתו [[איידל פאפנהיים]] לא שרדו את המלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה. <br /> [[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[שז&quot;ר]] והרצוג]] <br /> אחרי שיחוררו התגורר דובין במוסקבה. שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו. בשנת תש&quot;ח נאסר שוב על ידי הסובייטים על המשך פעולתו, ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר ב[[סיביר]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאד השתדל להצלתו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תש&quot;ח]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], בו הריי&quot;צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לדאוג בדרגים הסובייטים ב[[ארץ ישראל]], וב[[רוסיה]] לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[שז&quot;ר]] בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.<br /> <br /> לאחר שחרורו נדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר [[קובישוב]] ושם נפטר ב[[כ' אלול]] [[תשי&quot;ז]], מחמת חולשתו וטלטוליו הרבים. בתחילה נקבר ב[[עיירה]] טולא על ידי השלטונות, אחות יהודיה מקומית גילתה לחסידים על מותו וקבורתו של הרב דובין, ארונו נלקח במבצע חשאי ונקבר ב[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32521 הסיפור המלא שמאחורי קבורתו] - באתר [[חב&quot;ד און ליין]]{{בםך}}<br /> * זלמן רודרמן, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2677 עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה], סיפור חייו המלא, באתר [[שטורעם נט]] {{שטורעם}}<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_83121.html החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד], יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר [[חב&quot;ד און ליין]] {{בםך}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דובין, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ריגא: אישים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A2%D7%A8_%D7%90_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%98&diff=276529 2016-11-24T22:52:01Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>'''קער א וועלט היינט''' (= הפוך את העולם היום) הוא מטבע לשון חב&quot;די אותו טבע הרבי ב[[התוועדות]] מיוחדת ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשד&quot;מ]]. מטבע לשון זו נפוצה כסיסמאות במחנאות הקיץ, במודעות התעוררות המעודדות יציאה ל[[מבצעי הרבי|מבצעים]] ועוד.<br /> <br /> ==מקור הביטוי==<br /> לרגל [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה]] [[י&quot;ב תמוז]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], ערך הרבי [[התוועדות]] בהשתתפות אלפי חסידים ב-[[770]], ולקראת סופה דיבר בכאב על [[חורבן בית המקדש]] ועל כך שהדבר צריך לגעת לכל יהודי ולהניע אותו לפעולה משמעותית, עד ש'יהפוך את העולם' בדיוק כפי שהיה נוהג אם היה רואה את בית המקדש עומד ונחרב מולו, ואלו עיקרי דבריו בתרגום ללשון הקודש:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בנוגע לחורבן בית המקדש כותב [[יוסף רוזין|הרגצ'ובי]] שאין זה מאורע שאירע לפני 1900 שנה אלא החורבן נמשך בכל יום ויום!! וכן מפורש ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] – &quot;כל דור שאינו נבנה (בית המקדש) בימיו מעלין עליו כאילו {{מונחון|כך וכך|החריבו}}&quot;, ואם כן מובן עד כמה צריכה להיות ה[[צעקה]] &quot;[[עד מתי?!]]&quot; היום!!..., והרי אפילו יהודי שלבו כ&quot;לב האבן&quot; ועומד ורואה איך שבית המקדש נחרב ונשרף עכשיו, היה הרי &quot;מרעיש עולמות&quot; – &quot;אומרת תורת-אמת ותורת-חיים הוראה בחיים - קער אַ וועלט היינט!!!}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2420 השיחה המלאה של &quot;קער א וועלט&quot;]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/oro/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%91%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%A9-%D7%A7%D7%A2%D7%A8-%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%98-%D7%94%D7%99%D7%99/ קליפ מרגש בהפקת קעמפ אורו של משיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}} י&quot;ז אב תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.sichos.com/nosim.asp?id1=moshiach&amp;id2=5744-10-12 האזנה לשיחה ותמליל בשפת המקור ובתרגום ללשון הקודש]''' באתר [[השיחה היומית]]<br /> *{{קישור שטורעם|647|cols|קער א וועלט היינט / דעה||ג' במנחם-אב תשס&quot;ז}}<br /> <br /> [[קטגוריה:פתגמים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=276528 2016-11-24T22:51:58Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ביום [[י&quot;ב תמוז]]<br /> *[[י&quot;ט כסליו - חג הגאולה|חג הגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]], ביום [[י&quot;ט כסלו]]<br /> }}</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=276527 2016-11-24T22:51:55Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:יצחק גנזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב גנזבורג מקבל [[לעקאח]] מהרבי]] [[קובץ:יצחק גאנזבורג במצבע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק גאנזבורג ב[[מבצע תפילין]] לחיילים]]<br /> הרב '''יצחק (איטשקע) גאנזבורג''' היה מפעילי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בשנות היו&quot;דים והכ&quot;פים, וחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] באותם שנים. בשנת [[תשי&quot;ג]] הצטרף ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ר' איצ'קה יזם את [[מבצע מצה לתלמיד]] של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה]] [[י&quot;ב תמוז]] [[תרפ&quot;ז]] לאביו הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> <br /> עוד קודם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תרצ&quot;ז]], עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והיה מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> הרב גאנזבורג היה שותף פעיל ב[[ערב חב&quot;ד|ערבי חב&quot;ד]] שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא&quot;ח ופעיל נמרץ ב[[השליחות היחידה|בשורת הגאולה והגואל]] וזהותו של [[מלך המשיח]] בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו היתה הפצת בקבוקוני &quot;[[המים של הרבי]]&quot; בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על [[שבע מצוות בני נח]]. כמו-כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג ה[[פורים]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] פרסם את זכרונותיו, שנדפסו אחר כך בספר &quot;[[חייל בשירות הרבי]]&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] קיבל מהרבי הוראה להתעסק עם הוצאתו לאור של [[ספר התמימים]], ובהוראת הרבי זכה לעסוק בעצמו בהוצאתם לאור של שני החלקים הראשונים{{הערה|הראשון יצא לאור בשנת תש&quot;נ, והשני בשנת תשנ&quot;ב.}}. החלק השלישי יצא לאור בשנותיו האחרונות, ומכיון שהוא הרגיש שאין בכוחו לעסוק בזה בעצמו, ביקש מהנהלת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]] לסייע לו בעבודת האיסוף וההוצאה לאור.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד אדר|תענית אסתר]] [[תשס&quot;ו]] נפטר, ונטמן בחלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *'''אביו''': הרב [[משה דובער גנזבורג]] - חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]].<br /> * '''אמו''': מרת דובא (לבית דוטליבוב) נכדת האחים שפירא וצאצאית של ר' פנחס מקוריץ<br /> *'''חמיו''': הרב [[רפאל נחמן כהן]] - מחבר הספר [[שמועות וסיפורים]].<br /> *'''רעייתו''': גב' [[גיטה גנזבורג]].<br /> *'''בנו''': הרב [[יוסף גאנזבורג]], [[קנדה]].<br /> *'''חתנו''': הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]] - מנהל [[ועד להפצת שיחות]], [[קראון הייטס]].<br /> *'''חתנו''': הרב [[ישראל ברוד]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[אברהם רייניץ]], '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/548.pdf חייל בשירות הרבי]''', סקירה מקוצרת של תולדות חייו ופעולותיו, [[שבועון בית משיח]], גליון 548 עמוד 32.<br /> *[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=2266839d0 נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ&quot;ה] במסגרת פעילות [[האגודה למען הגאולה]] {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנזבורג יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] <br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=276526 2016-11-24T22:51:42Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{חודש סיוון}}<br /> '''ט&quot;ו בסיוון''' הוא היום החמשה עשר ב[[חודש סיוון]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'קצ&quot;ה - [[יהודה]] בן [[יעקב אבינו]], נולד.<br /> *ב'שי&quot;ד - יהודה בן יעקב אבינו, נפטר.<br /> *תמ&quot;א - רבינו יצחק מפוזנא נפטר.<br /> *[[תנ&quot;ח]] - רבי [[יעקב מעמדין]] (היעב&quot;ץ) נולד.<br /> *[[תרס&quot;א]] - רבי מנחם שלמה אבענד, אב&quot;ד נמירוב שבגליציה, נפטר.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - רבי אפרים פישל רבינוביץ', ראש ישיבת [[רוז'ין]] 'תפארת ישראל' ב[[ירושלים]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נלקח ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] בבית הסוהר 'שפולרקה' ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תרצ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[וורשה]] ועבר לעיר הסמוכה [[אטווצק]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרכ&quot;ד]] - הרב [[חיים בן ציון רסקין]], מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[לנינגרד]].<br /> *[[תרצ&quot;ג]] - הרב [[גרשון בער ג'יקובסון]], מייסד העיתון היידי '[[אלגמיינר ז'ורנאל]]'.<br /> *[[תשי&quot;ח]] - הרב [[יהושע אדוט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בנימינה]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרס&quot;ה]] - ר' [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב&quot;ץ), מורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד [[סיוון]] התשע&quot;ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{להיום יום|ט&quot;ו|סיון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ט יה]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=276525 2016-11-24T22:51:40Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשג.jpg|left|thumb|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] של [[הרבי]]]]<br /> הרב '''שמריהו גוראריה''' ([[א' בכסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ו' באדר א']] [[תשמ&quot;ט]]; מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הרש&quot;ג'''), היה חתנו של [[הרבי הריי&quot;צ]], גיסו של [[הרבי]] ומנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש&quot;ג במהלך [[התוועדות]]]]<br /> הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;פ]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק א' ע' 199.}} (שלושה חודשים לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש&quot;ב) נערכו קישורי ה[[תנאים]] בינו לבין בת [[הרבי הריי&quot;צ]] מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וב[[י&quot;א סיון]] [[תרפ&quot;א]] התקיימה חתונתם ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו [[הרבי הריי&quot;צ]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש&quot;ג נתמנה על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ל&quot;מנהל פועל&quot; ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.<br /> <br /> בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו של חמיו]] הרבי הרי&quot;יץ נטל הרש&quot;ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את [[רוסיה]] ל[[ריגה]] שב[[לטביה]], ומשם ל[[פולין]]. הרש&quot;ג התלווה לחמיו הרבי הריי&quot;צ בנסיעתו [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#ביקורו בארץ בישראל|לארץ ישראל]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של הרבי בארצות הברית]].<br /> <br /> כאשר הגיע עם הרבי הרי&quot;יץ ל[[ארצות הברית]], עבר לגור בקומה השלישית של [[770]]. על פי הוראת הרבי הריי&quot;צ{{הערה|בעת קישורי התנאים שלו.}} היה הרש&quot;ג מתוועד וחוזר [[מאמר דא&quot;ח]] בכל שבת ב[[רעווא דרעווין]] ב-770.<br /> <br /> ==התקשרותו לרבי==<br /> [[קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה בביתו בקומה השלישית שב-[[770]] ([[סיוון]] [[תשמ&quot;ה]]).]]<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרי&quot;יץ והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך בעקבות מקרה אחד התבטל לחלוטין לרבי: כאשר פעם אחת שאל את הרבי מניין הוא בטוח בדעתו בנושא מסויים, והרבי השיב: &quot;כך שמעתי מהרבי ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]&quot;. הרש&quot;ג הסביר כי היה ברור לו שגיסו הרבי איננו משקר ח&quot;ו, ואם הוא אומר שכך שמע - זו אמת. וכיון שהוא עצמו יודע שאינו בדרגה כזו, התקשר לרבי.}}, וב[[התוועדויות]] ישב לצידו. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש&quot;ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ&quot;א]], היה הרש&quot;ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי&quot;ג]] אמר הרש&quot;ג לרבי: &quot;אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתתייחסו אלי כפי שחותננו התייחס אלי&quot;{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.<br /> <br /> שנים רבות הרש&quot;ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי|<br /> מאמר כעין שיחה]].<br /> <br /> כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] - התנגד הרש&quot;ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש&quot;ג ובנו את ביתו.<br /> <br /> היתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - על אף שהיו אנשים עד אז שחשדו שאין התקשרותו לרבי שלימה, התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מכתב רש''ג לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרש&quot;ג לרבי, לקראת צאתו לביתו ב[[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח]]:... היות ששמעתי אשר כ&quot;ק גיסי אדמו&quot;ר שליט&quot;א יחזור היום - בשטומ&quot;צ - לביתו, אשר ע&quot;כ הנני לאחל...]]<br /> <br /> [[קובץ:הרשג 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ציון הרש&quot;ג ליד [[האוהל]] - ניו יורק]]<br /> <br /> בסוף ימיו היה הרש&quot;ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו.<br /> <br /> בבבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ&quot;ט]], נפטר הרש&quot;ג. ב[[התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי&quot;צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=355&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ תרומה, ו' אד&quot;ר תשמ&quot;ט].}}. למחרת התקיימה [[הלווייה|הלווייתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל.<br /> <br /> ===לאחר פטירתו===<br /> בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש&quot;ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י&quot;ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=373&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ&quot;ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד&quot;ה כל ישראל תשל&quot;ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש&quot;ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, &quot;שמריהו&quot;, ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, &quot;מנחם מענדל&quot;, שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&amp;st=&amp;pgnum=357&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ תרומה, ו' אדר תש&quot;נ].}}.<br /> <br /> בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&amp;st=&amp;pgnum=331&amp;hilite= שיחת ש&quot;פ תרומה, ב' אדר תנש&quot;א].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש&quot;ג והלימוד משמו, &quot;שמריהו&quot;, שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערת שוליים|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&amp;gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ&quot;ב] {{אודיו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, [[חנה גוראריה]] - בת הרבי הריי&quot;צ<br /> *בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%E2%80%A2-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/ &quot;כבוד קדושת גיסי אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1814 הקמת מצבתו של הרב גוראריה] ([[י&quot;ד באדר א']] [[תשמ&quot;ט]]){{וידאו}}{{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63932 הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי]{{וידאו}} - [[י&quot;ג באלול]] [[תשמ&quot;ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3749 הרבי מתפלל בביתו של הרש&quot;ג] {{וידאו}}{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92-%D7%A2%D7%94/ שיחת הרבי על הרב גוראריה] - ליל [[ז' אדר א']] [[תשנ&quot;ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59695 הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58467 הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה]{{תמונה}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26834 צרור תמונות מהרב גוראריה]{{תמונה}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/891/89059.jpg פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי]{{תמונה}} - ערב [[י' בשבט]] [[תשל&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ב]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80216 גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80226 הרש&quot;ג ושז&quot;ר]{{תמונה}}{{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוראריה, שמריהו}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=276524 2016-11-24T22:51:38Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:לאזאר ופוטין.jpg|left|thumb|250px|רבה הראשי של רוסיה הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]<br /> '''רוסיה''' היא המדינה הגדולה בעולם. בה נוסדה [[חסידות חב&quot;ד]] ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ&quot;ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]].<br /> <br /> <br /> ==האימפריה הרוסית==<br /> [[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}}<br /> מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע&quot;ח]] נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ&quot;ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, ב[[פולין]] חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא &quot;יגזלו&quot; את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו &quot;תחום המושב&quot;.<br /> <br /> בתקופה ההיא החל [[אדמו&quot;ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'{{הערה|רשימת אדמו&quot;ר הקודם &quot;אופן התייסדות [[חסידות חב&quot;ד]] דור ראשון דור שני&quot; (חוברת ו').}}. כמו כן האדמוה&quot;ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תקנ&quot;ט]] נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך לחזק את השלטון הטורקי האוייב את רוסיה ונכלא ב&quot;מבצר הפטרופלובסקי&quot;, לבסוף שוחרר ב[[י&quot;ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב&quot;ד. ב[[תקס&quot;א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה ש[[תורת החסידות]] נושאת תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן [[אדמו&quot;ר הזקן]] במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ&quot;ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.<br /> <br /> בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (הוצאת תשע&quot;ג) אגרת ח', תאור ייחסו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ&quot;א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ&quot;ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט&quot;ו עמ' ת&quot;נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ&quot;ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת [[צרפת]] צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.<br /> <br /> לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] קיבל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב&quot;ד]]''', כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצ&quot;צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם &quot;חברה תחיית המתים&quot; לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם‏{{הערה|קונטרס &quot;אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה&quot; בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים.<br /> <br /> בנוסף לכך, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&amp;st=&amp;pgnum=4 קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר&quot;ג]]}}<br /> כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[תר&quot;ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ&quot;צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע&quot;ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ&quot;א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם &quot;סופות בנגב&quot;. אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.<br /> <br /> [[תמונה:בייליס.jpg|left|thumb|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר&quot;ע]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ&quot;ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק&quot;א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים. נלחם נגד &quot;הרבנים מטעם&quot; שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. כמו כן רצתה הממשלה לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת&quot;ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר&quot;ע]], בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.<br /> <br /> ===משפט בייליס===<br /> {{ערך מורחב|משפט בייליס}}<br /> בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע&quot;א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי שיעזור לרב מאז&quot;ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט &quot;שמע ישראל&quot; ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.<br /> <br /> במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס&quot;ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים. <br /> <br /> ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע&quot;ד]] ייסד וועד בפטרוגרד ועד שדאגלצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש&quot;ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שם עמ' ש&quot;ו.}} והשו&quot;בים{{הערה|שם עמ' שי&quot;א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את ה[[עיירה]] ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון.<br /> <br /> ==ברית המועצות==<br /> {{ערך מורחב|ברית המועצות}}<br /> ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת שהתקיימה מ[[י&quot;א טבת]], [[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. <br /> <br /> בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ&quot;ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.<br /> <br /> ===ההגבלות על הדת===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] השתדל מאד שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה. <br /> <br /> לאחר ההפיכה השניה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות. <br /> <br /> עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חיידרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.<br /> <br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ===בתקופת מלחמת העולם השנייה===<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר.}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ===בדור השביעי===<br /> [[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות.<br /> <br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.<br /> <br /> ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תשנ&quot;א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס&quot;א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;וכתתו חרבותם לעיתים&quot; שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש&quot;פ [[שופטים]] תשנ&quot;א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.<br /> <br /> בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות.<br /> <br /> ==כיום==<br /> [[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' למוזיאון היהודי ברוסיה ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה כ205,000 יהודים ומומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]].<br /> <br /> ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> במקביל מנהלת מערכת &quot;אוצר חסידים&quot; בהנהלת הוצאת הספרים קה&quot;ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תשנ&quot;א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת &quot;אוצר חסידים&quot; את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב&quot;ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים.<br /> <br /> בתמוז [[תשע&quot;ג]], כינס נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים במוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות המוזיאון, תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי &quot;אוסף שניאורסון&quot; לידי חב&quot;ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76499 אגו&quot;ח העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3_%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב&quot;ד און ליין.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ע]].<br /> *שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה&quot;ת, [[תשנ&quot;ט]].<br /> *שלום דובער לוין, '''ארגון חב&quot;ד ברוסיה''' - תולדות אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ&quot;ט, [[תש&quot;ס]].<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ&quot;ד]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם]]<br /> [[קטגוריה:רוסיה|*]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8)&diff=276523 2016-11-24T22:51:36Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>::{{פירוש נוסף|נוכחי=מכון הוצאה לאור חב&quot;די|אחר=ספר המלקט הוראות מאדמו&quot;רי חב&quot;ד לתלמידי הישיבות|ראו=[[אשכילה בדרך תמים]]}}<br /> [[תמונה:אשכילה סמל.jpg|left|thumb|150px|סמל ההוצאה לאור]]<br /> '''אשכילה''' הנו בית הוצאה לאור, שנוסד בתל-אביב בשנת תש&quot;ע, על-ידי מספר [[תמימים]] בעלי כשרון כתיבה, אשר שמו לעצמם כמטרה להביא את [[תורת החסידות]] אל כל שדרות העם.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> ===מאפיינים===<br /> על מנת להצליח להגיע לכמה שיותר קוראים, וליצוק אל קרבם את ערכי החסידות, השתדלו המו&quot;לים לשוות לספרים מראה שאינו מזוהה עם הספרות הדתית, הספרים שבהוצאה זו נדפסים בכריכה רכה, מעומדים בסגנון המקובל כיום בספרים הנפוצים בשוק הסיפורת הארץ-ישראלי, וכתובים בשפה בהירה וקולחת, המתאימה את עצמה גם אל מי שאינו בקיא בניב הלשון החב&quot;די. <br /> <br /> מאותה סיבה, המו&quot;לים מנסים להצניע ככל האפשר את עובדת היותם חסידי חב&quot;ד מבטן ומלידה, וכותבים תחת שמות עט, זאת במטרה לממש מאמרו של [[מלך המשיח]] ל[[בעל-שם-טוב]]: &quot;אימתי קאתי מר - לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;.<br /> ===ספרים===<br /> נכון לשנת תשע&quot;ג, יצאו חמישה ספרים תחת הוצאה זו:<br /> :*'''סודם של חסידים''' - סיפורי התקרבותם וקורות חייהם של למעלה מעשרה חסידים, מלוקטים ממקורות החסידות, וארוגים כיריעה שלמה ומרתקת.<br /> :*'''איש האמונה''' - לקט [[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בנושאי אמונה ומדע. ייחודיותו של ספר זה על פני הליקוטים הנוספים שכבר התפרסמו בנושא זה (&quot;אמונה ומדע&quot; ו&quot;מה רבו מעשיך ה'&quot;) הוא, שנכללו בו גם האגרות שתורגמו מ[[אנגלית]] בשנים האחרונות, ונתפרסמו במרוצת השנים בשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]{{הערה| יש לציין כי בשוק הספרים כבר קיים ספר בעל אותו שם, של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}}.<br /> :*''''אבא'''' - סיפורים אישיים על הרבי '''מכלי ראשון''', כפי שנכתבו על-ידי הרב [[משה אורנשטיין]], ראש [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת תות&quot;ל נתניה]] (תחת שם העט 'ארי סמית'), ופורסמו בשעתו בשבועון כפר חב&quot;ד. ייחודיותם של סיפורים אלו, הינה מידת המהימנות שלהם.<br /> :*''''באתי לגני'''' - ביאור של הרב [[נדב כהן]] בשפה קלה ופשוטה, ל[[מאמר]] הראשון שנאמר על ידי [[הרבי]] בעת מעמד [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות]], בי' שבט תשי&quot;א.<br /> :*'''במסתרים''' - אלבום כרומו צבעוני המתעד את [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] ותולדות חייו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הנשיא השישי בשושלת חב&quot;ד. 180 עמודים, [[תשע&quot;ג]].<br /> {{תבנית:גלריה ספרי אשכילה}}<br /> <br /> ===בטאון===<br /> [[קובץ:בטאון אשכילה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הגליון הראשון - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה]]<br /> לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ה]] החל לצאת לאור מטעם 'אשכילה' כתב-עת מיוחד לחסידות, אשר מבוקשו: &quot;לשמש כלי להנחלת [[תורת החסידות]] החב&quot;דית, וליטול חלק במשימת דורנו - [[הפצת המעיינות]] חוצה - בין שדרות כל המפלגות&quot;{{הערה|ציטוט מתוך דבר העורך בגליון הראשון של כתב-העת.}}. הגליון נושא את שמו של בית ההוצאה לאור, והוא מודפס על דף כרומו צבעוני.<br /> <br /> <br /> <br /> '''מדורי הגליון''':<br /> *'''מחשבת החסידות''' - ביאור מושגים בתורת החסידות, מאת הרב [[מנחם מענדל פלדמן]].<br /> *'''נפלאות ב'היום יום'''' - מדור המתמקד בפתגמים מלוח '[[היום יום]]' ומאיר בהם נקודות מיוחדות, מאת הרב [[משה אורנשטיין]].<br /> *'''לדמותם של אישים''' - קווים לדמותם של גדולי החסידים מדורות עברו.<br /> *''''היום יום' מאוייר''' - אמנים ויוצרים מבטאים רעיונות מתוך לוח [[היום יום]] באמצעות ציורים ואיורים על פי תפיסת עולמם.<br /> *'''פרוזה''' - קטעי ספרות מאת זאב גינוסר (הרב שמעיה העכט).<br /> <br /> ==משתתפים==<br /> <br /> *הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] (שם עט: ארי סמית).<br /> *הרב [[זלמן גופין]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן - משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]]. <br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]] - מרבני קהילת חב&quot;ד ב[[קרית גת]] וחבר צוות [[תומכי תמימים קרית גת|ישיבת תות&quot;ל המקומית]].<br /> *הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] - מרבני קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן העכט]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומשלוחי הרבי בעיר.<br /> *הרב חיים לוריא - משלוחי הרבי באוקראינה.<br /> *הרב שמעיה העכט - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] (שם עט: זאב גינוסר).<br /> *הרב אליהו שוויכה - משלוחי הרבי ב[[תל אביב]].<br /> *הרב ישראל נחמן לרנר - ר&quot;מ בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידים חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] (שם עט: ישראל אלתר).<br /> *הרב מנחם שניאור מיודובניק - משיב ונו&quot;נ בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידים חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[דוד אולידורט]] - חבר הנהלת [[קה&quot;ת]] המרכזי.<br /> *ר' בנימין וילהלם - צפת.<br /> *ר' מנחם מענדל וולף - נתניה (שם עט: מנחם זאבי).<br /> *ר' שניאור זלמן סינגאווי (שם עט: דב סיני).<br /> <br /> ==חזון==<br /> בכריכת הספר הראשון שיצא לאור על ידם, תמצתו ההוגים את משנתם הרעיונית בשתי פסקאות קצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית הוצאה לאור 'אשכילה', נוסד בשנת 2010 בידי סופרים ויוצרים בתל-אביב אשר שמו רוחם ולבם לעסוק ביצירה מקורים ברוחה של [[חסידות חב&quot;ד]] ובהשראת משנתו של הרבי מלובביץ', ולהוליד ספרות חדשה בתחום [[הקבלה]] והחסידות.<br /> הורתה ולידתה של במה ספרותית זו, באה לאור קריאתו של הרבי מלובביץ', כי העיון והעיסוק ב[[תורת החסידות]] מחיש פעמי משיח וממהר את בוא הגאולה.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יחיאל הררי|ד&quot;ר יחיאל הררי]], [http://hitbonenut.net/archives/5360 מאמר השוואה בין ספר 'איש האמונה' בהוצאת 'אשכילה', לספרו של הרב סולובייצ'יק]<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64678 כתבה בחב&quot;ד אינפו - 'סודם של חסידים'] {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94/ הצצה ראשונית לכתב העת אשכילה]''' {{אינפו}} י&quot;א ניסן תשע&quot;ה<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_(%D7%A0%D7%90%D7%97%D7%A2)_%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7&diff=276522 2016-11-24T22:51:33Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם נחמן בן ציון (נאחע) קרסיק''' ([[תרנ&quot;ד]]-[[כ&quot;ה אדר|כ&quot;ה אדר שני]] [[תרצ&quot;ו]]) היה מהתלמידים שנשלחו על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] בעיר הקודש [[חברון]], ורבה האחרון של העיירה החב&quot;דית [[שצעדרין]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ד]] בעיירה לאפיץ, לאביו הרב מרדכי שמואל קרסיק ולאמו חיה שרה. מצד אביו היה מיוחס לחסיד ר' [[בנימין קלעצקער]] ומצד אמו ל{{ה|גאון מוילנא}}.<br /> <br /> בצעירותו נכנס ללמוד במחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים, וזכה להימנות על צוות ה[[חוזר|חוזרים]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. ובשנת [[תרע&quot;א]] נמנה על קבוצת ה[[תמים|תמימים]] ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלח לייסד את ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] תחת השגחתו והנהלתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]].<br /> <br /> שלוש שנים מאוחר יותר, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו כל הנתינים הזרים מגבולות הארץ והרב קרסיק חזר ל[[רוסיה]] שם הקים את ביתו עם רעייתו הניה, בת החסיד [[מנחם מענדל דיסקין]] (ליאדער) מ[[ליובאוויטש]], וקבע את מגוריו באודסה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] בעקבות [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מעצרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חשש שהשלטונות יגיעו לאסור גם אותו והוא ברח להתגורר בעיירה החב&quot;דית [[שצעדרין]] אצל אחיו הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] שכיהן באותן שנים כרב העיירה. שנה מאוחר יותר הצטרפו אליו גם שאר בני משפחתו, כולל חמיו.<br /> <br /> בשנים הראשונות למגוריו בשצעדרין, הציע את עצמו כמנהל חשבונות של הקולחוז שהוקם בסמיכות לעיירה, והתפרנס בדוחק מעבודה זו.<br /> <br /> בעקבות התנכלות השלטונות, הוכרח הרב אליעזר קרסיק בשנת [[תרצ&quot;ב]] לעזוב את העיירה, ואת מקומו ברבנות מילא הרב מנחם נאחע קרסיק, והיה לרב החב&quot;די האחרון שכיהן בה בפועל, היות שלאחר פטירתו החלה ה[[שואה]] הארורה שכילתה את כל תושביה.<br /> <br /> בגיל צעיר ביותר חלה במחלה קשה חסוכת מרפא, ומשפחתו המורחבת התגייסה לאסוף כספים עבור הטיפולים במחלתו והקלת כאביו. בביקורו של אחיינו ר' לייב קרסיק בקהילה החב&quot;דית ב[[לנינגרד]] הוא פגש את החסיד ר' [[שמואל אבא דוליצקי]] שסיפר כי באותו לילה חלם ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מלווה את נשמתו של הרב קרסיק בבית דין של מעלה ואומר: &quot;מסרו אותו אלי כי הוא מהתלמידים שלי&quot;.<br /> <br /> מאוחר יותר נודע, שבאותו לילה בו אירע ה[[חלום]] נפטר הרב קרסיק, ב[[כ&quot;ה אדר|כ&quot;ה אדר שני]] [[תרצ&quot;ו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *אחיו, הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] - [[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים ב[[שצעדרין]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> *בנו, מרדכי (מוטל) קרסיק - שרד את המלחמה, והתיישב בשנותיו המאוחרות ב[[באר שבע]]<br /> *בנו, שלום בער קרסיק (נספה בתקופת [[השואה]] ברוסטוב בשנת תש&quot;ב, יחד עם אמו)<br /> *בתו, רייזל קרסיק (נפטרה בגיל שנתיים)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/3/078337791619.html לדמותו של הרב נאחע קרסיק]''', בתוך כתבת תחקיר על העיירה [[שצעדרין]] ב[[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרסיק, מנחם נאחע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד שצעדרין: אישים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=276521 2016-11-24T22:51:29Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]<br /> '''מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] [[הריי&quot;צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את ברית המועצות, והגיע לריגא בירת לטביה. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י&quot;ב תמוז]]-[[י&quot;ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.<br /> <br /> השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות ב[[סיביר]]. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הומתו במיתות משונות על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).<br /> <br /> לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערת שוליים|פורים [[תרפ&quot;ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. יש אומרים ש'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למעצר היה התנגדותו הרבה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.<br /> <br /> ==המאסר==<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.&lt;br&gt; תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> <br /> בליל יום רביעי, [[ט&quot;ו בסיוון]] שנת [[תרפ&quot;ז]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערת שוליים|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב&quot;ד). לאחר דיון קצר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר&quot;. הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את בני ביתו ואמר: &quot;מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע&quot;.<br /> <br /> נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר לו: &quot;אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי&quot;. <br /> <br /> לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.<br /> <br /> לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערת שוליים|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ&quot;ח}}<br /> <br /> עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.<br /> דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי&quot;ת יעזור'.<br /> <br /> ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמרות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.<br /> <br /> מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.<br /> <br /> ==מאמצים להצלת הרבי==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> <br /> שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד&quot;ר אוסקר קוהן. כמו&quot;כ השתדלה גב' פישקובה, יו&quot;ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ&quot;ז, ובו כתב: &quot;מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות&quot;. <br /> <br /> המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[ג' תמוז תרפ&quot;ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה. <br /> <br /> במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.<br /> <br /> ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.<br /> לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.<br /> <br /> לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: &quot;ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.<br /> <br /> עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי&quot;ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי&quot;ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח&quot;ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות&quot;.<br /> <br /> כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.<br /> <br /> ==הרבי משתחרר==<br /> גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.<br /> <br /> כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.<br /> <br /> ==חגיגות הגאולה==<br /> [[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|left|thumb|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]<br /> במכתב שכתב האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב &quot;לא אותי בלבד גאל [[הקב&quot;ה]] בי&quot;ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה&quot;.<br /> <br /> ימי י&quot;ב וי&quot;ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ&quot;ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערת שוליים|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.<br /> <br /> גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ&quot;ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> *[[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז]]<br /> *[[ג' תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> *[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י&quot;ב תמוז.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב&quot;ד בפטרבורג''', [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;קבצים<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים]''' {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf [[מסירות נפש]] על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע&quot;א.{{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע&quot;ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 &quot;בלתי נכנע&quot;] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62667 [[התוועדות]] עם הרבי - י&quot;ב תמוז תשד&quot;מ]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים.{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי&quot;צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי&quot;ב י&quot;ג תמוז - {{חב}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{בית משיח}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%22%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276520 2016-11-24T22:51:28Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' [[אהרן חריטונוב]] שהיה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מצויין הלחין את ה[[ניגון]] לכבוד [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה]] [[י&quot;ב בתמוז|י&quot;ב י&quot;ג תמוז]], יום אשר בו יצא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחירות ממאסרו בעד עבודתו הקדושה ב[[מסירות נפש]] ממש, על הרבצת תורה וחיזוק היהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית.<br /> <br /> תנועות הניגון מביעות חירוף [[נפש]] להשם ולתורתו ואיתן תוקף ה[[אמונה]] מבלי חת, נגד כל מונע ומעכב לדרכי התורה והמצוה ב[[מסירות נפש]] ממש.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר הניגונים, עמוד נ&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=475 הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=142 הניגון מתוך] בביצוע [[ניחח]]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=751 הניגון מתוך &quot;ניגוני חסידי ליובאוויטש&quot;]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62635 הניגון בעיבודו של ר' גיל עקיביוב מתוך הדיסק 'חדווה דניגונא']{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3480 אצל הרבי] - {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים של ימים חסידיים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=276519 2016-11-24T22:51:16Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון<br /> |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]<br /> |תמונה= [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|מרכז|240px]]<br /> |תיאור=ה[[אדמו&quot;ר]] השביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=[[חסידי חב&quot;ד]] ברחבי העולם<br /> |חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#תורתו ומשנתו|בהמשך]])<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].<br /> <br /> הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ&quot;ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש&quot;י]] בסוף ספר דניאל (פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בילדותו וצעירותו]], [[ברית אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס&quot;ד]])]]<br /> הרבי נולד ביום שישי, [[י&quot;א בניסן]] [[תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש&quot;ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי&quot;א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י&quot;ח בניסן]] שנת [[תרל&quot;ח]].}}. הילד נקרא בשם &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו, ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br /> <br /> כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br /> |מקור=מכתב משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי<br /> |תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br /> :התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br /> :גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br /> :::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי&quot;צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כ&quot;שר ההשכלה&quot; שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]], לביקור אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי&quot;צ מרוסיה|יצא מרוסיה]], יחד עם הרבי הריי&quot;צ שהתעתד להיות חמיו, וכל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי&quot;צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת - ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> {{ערך מורחב|חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]] [[תרפ&quot;ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו&quot;רים רבים מרחבי פולין.<br /> <br /> להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]]‏ ‏‏‏&lt;ref&gt;‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי&quot;ד]] כרך א (י) עמ' 206. &lt;/ref&gt;‏<br /> |תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> לאחר חתונתו התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי&quot;צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב&quot;ד. כמו כן, החל הרבי הריי&quot;צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה&quot;ב]], עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[תש&quot;ב]]]]<br /> ב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עזב הרבי את [[לטביה]] ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.<br /> <br /> במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגה]]. כמו כן נסע לחצרו בחודש [[תשרי]] [[תר&quot;צ]], כאשר הרבי הריי&quot;צ [[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית|נסע לארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם ה[[חסידים]] שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.<br /> [[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.<br /> <br /> ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו ב[[פולין]].<br /> <br /> === בתקופת מלחמת העולם השניה ===<br /> {{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> <br /> בחודש [[כסלו]] [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת&quot;ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש&quot;א]].<br /> <br /> כל העת נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש&quot;א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]]. מאז התגורר הרבי בעיר זו.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל, וב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה&quot;ב]] התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש&quot;ב]] התמנה על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בשנת [[תש&quot;ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תש&quot;ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ&quot;ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ&quot;ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את חתנו הרבי כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ה[[הסתלקות]] כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.<br /> <br /> במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]], ב[[התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == פועלו והשפעתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br /> === השפעתו בעולם היהודי ===<br /> {{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}<br /> לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה &quot;ופרצת&quot;, הלקוחה מהפסוק &quot;ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה&quot;{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ&quot;ח י&quot;ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br /> <br /> מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב&quot;ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br /> <br /> הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], חלק י&quot;ח עמוד קע&quot;ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br /> <br /> פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת צדקה, [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ&quot;ג, עמוד 37.}}.<br /> <br /> בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב&quot;ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב&quot;ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב&quot;ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br /> <br /> ==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית חב&quot;ד]]}}<br /> חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם. <br /> <br /> מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב&quot;דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ&quot;ז טבת], ספריית חב&quot;ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב&quot;ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב&quot;ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב&quot;ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br /> כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> ==== תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי ====<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב&quot;ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב&quot;ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב&quot;ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב&quot;ם שמסיימים פעם בשנה.<br /> <br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> <br /> === השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br /> ==== שבע מצוות בני נח ====<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&amp;st=&amp;pgnum=611 כאן].}}<br /> <br /> את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.<br /> <br /> בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br /> <br /> ==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> ב[[תשל&quot;ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י&quot;א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז &quot;יום החינוך והשיתוף&quot; של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י&quot;א ניסן - יום הולדתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ&quot;יום חינוך&quot;.<br /> [[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]<br /> בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י&quot;א ניסן מספר רב של &quot;ימי חינוך&quot; בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==== רגע של שתיקה ====<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br /> <br /> קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br /> <br /> בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br /> <br /> ==תורתו ומשנתו==<br /> ===ספריו===<br /> [[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br /> <br /> מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br /> רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע&quot;ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש&quot;י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br /> [[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br /> <br /> איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).<br /> <br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br /> הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ נשא תנש&quot;א, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג; וראה גם שיחת ש&quot;פ וירא תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br /> <br /> אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; מודעות ענק עם תמונתו בכותרת &quot;יחי המלך המשיח&quot;. אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר &quot;[[והוא יגאלנו]]&quot;, ברוקלין תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש&quot;פ בא תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br /> <br /> #'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט&quot;ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br /> #'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י&quot;ד בתמוז]] בשנת [[תשט&quot;ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח&quot;י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים&quot;. חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br /> #'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ&quot;א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br /> #'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט &quot;שיר הכבוד&quot; הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br /> #'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ&quot;ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת &quot;כתר&quot; ש[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br /> #'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט&quot;ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי&quot;ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט ב[[חזרת הש&quot;ץ]] של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br /> #'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים &quot;כי אנו עמך&quot;, ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ&quot;ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br /> #'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ&quot;ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות &quot;לחיים&quot; ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br /> #'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש&quot;כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה&quot;סליחות&quot; שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br /> #'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי&quot;ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס&quot;ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br /> #'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.<br /> #'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט &quot;האדרת והאמונה&quot;, בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל&quot;ד]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס&quot;ז.<br /> * [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב&quot;ם]] במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב&quot;ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br /> <br /> ;היסטוריה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר &quot;נישואי הנשיאים&quot;<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186 &quot;ימי עברה וזעם&quot;] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|87945|&quot;הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי&quot; - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י&quot;ב שבט תשע&quot;ה}}<br /> ;תמונות<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> {{סדרה|הקודם=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=מ[[י&quot;א בניסן]] - [[תרס&quot;ב]]|הבא=-}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=276518 2016-11-24T22:51:16Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:בין המיצרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חורבן בית המקדש]]<br /> ימי '''בין המצרים''' - או בכינוי '''שלושת השבועות''' - הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] - יום בקיעת החומות של [[ירושלים]], ובין [[תשעה באב]] - יום חורבן [[בית המקדש]] פעמיים, {{קח| בית המקדש |הראשון|}} על ידי נבוכדנצר מלך בבל, ו{{קח|בית המקדש |השני}} על ידי טיטוס קיסר רומי. ימים אלו נחשבים כימי אבל ודין. דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל מראש [[חודש אב]] עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.<br /> <br /> ימי בין המצרים [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|יהפכו לששון ולשמחה]] ב[[ביאת המשיח]], והרבי מוסיף שיש להתחיל כבר כעת לטעום מכך על ידי הרגשת התוכן הפנימי שבחורבן וה[[גלות]], שכוונתם היא העליה הגדולה שתצמח מהם בגאולה.<br /> <br /> ==ענינם==<br /> אף על פי שימי בין המצרים הם ימי אבל וחורבן, הרי שבמבט עמוק יותר מגלה הרבי שגם בהם מודגשת הכוונה והתכלית שבשבילה היה החורבן, כדי להגיע לגאולה נעלית יותר. זו הסיבה שימי בין המצרים נקראים &quot;'''שלושת''' השבועות&quot; (ולא &quot;כ&quot;א יום&quot; וכדומה), כיון שהמספר [[שלוש]] רומז ל[[בית המקדש השלישי]]. היינו שכל מטרת הירידה והחורבן, היא להגיע לעליה הגדולה ביותר שבבית המקדש השלישי, שגדול ונעלה יותר מהבית הראשון והשני{{הערה|ראה שיחת ש&quot;פ מטות מסעי תש&quot;נ. ועוד.}}.<br /> <br /> ענין זה מתגלה במיוחד בדור האחרון, שבו רואים שב[[חודש תמוז]] ישנו - עוד '''לפני''' ימי בין המצרים והאבלות - את [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה]], [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]]. וזה מגלה את ענינו הכללי של חודש זה: שתכלית הכוונה של אירועי החורבן שקרו בו, אינה אלא בשביל הגאולה. ורואים זאת בגלוי עוד לפני שמתחילים ימי בין המצרים - כדי שמלכתחילה ידע היהודי את ענינם הפנימי, שהוא הגאולה. ולכן אף על פי שיהודי מוכרח לשמור על דיני האבלות כנפסק ב[[שולחן ערוך]], הוא מחפש עצות כיצד להוסיף בשמחה באופן המותר, כגון לימוד תורה במיוחד בעניני בית הבחירה, סיומי מסכת ועוד (ראה להלן בפיסקא 'הוראות הרבי'){{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח שיחת יב-יג תמוז (ע' 308).}}.<br /> <br /> ==דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)==<br /> בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.<br /> <br /> * אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.<br /> * לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.<br /> * לא נוהגים לעשות [[נישואין]] בזמן זה {{הערה|בקהילות מסוימות נהוג להנשא עד ר&quot;ח אב. וראה התוועדויות תשמ&quot;ח ח&quot;ד עמ' 79 הערה 19}}.<br /> <br /> ===הוראות הרבי===<br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] עורר הרבי [[לימוד עניני בית הבחירה|ללמוד את הלכות בית הבחירה]] בימי בין המצרים{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: [[לימוד התורה]] ובפרט בענייני בית הבחירה, ב[[צדקה]] - הוספה ב[[צדקה]] יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק &quot;ציון במשפט תפדה&quot;.<br /> <br /> == תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה אב) ==<br /> <br /> ===מנהגי תשעת הימים===<br /> * לא שותים [[יין]] ואוכלים בשר.<br /> * לא לובשים [[בגד|בגדים]] מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל ה[[בגד|בגדים]] לפני, או בדיעבד במקרה ששכחו ללבוש לפני ראש חודש לדרוך על הבגד כדי שיאבד את גיהוצו)<br /> <br /> הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.{{הערה|1=מתוך רשימה של המשב&quot;ק הרב [[חס&quot;ד הלברשטם]].}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים|סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,{{הערה|1=שם.}} ובשנת [[תשנ&quot;א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט&quot;ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת דברים תנש&quot;א}}.<br /> <br /> החומרות שנוהגים מתחילות מראש [[חודש אב]] ומנהג חב&quot;ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שבת חזון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה]''' - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשע&quot;ו]]<br /> *'''לקט משיחות הרבי לימי בין המצרים''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&amp;st=&amp;pgnum=243&amp;hilite= שערי המועדים - תמוז, ע' רנט] ואילך<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=82 ימי בין המצרים] - אתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)|חב&quot;ד בישראל]]<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=82&amp;article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47595 דיני בין המצרים ותשעה באב מאת הרב שאול רוזנבלט] - מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63029 שיעור בהלכות תשעת הימים] מאת הרב [[יקותיאל פרקש]]{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/534241 מה עושים ומה לא עושים בתשעת הימים?] - אתר {{בית חבד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=276517 2016-11-24T22:51:14Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:זוננפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זוננפלד]]<br /> הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' ([[ו' בכסלו]] ה'[[תר&quot;ט]] - [[י&quot;ט אדר]] ה'[[תרצ&quot;ב]]) - גאב&quot;ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]]. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם [[הרבי הריי&quot;צ]], ופעל למען יהודי [[רוסיה]] בשליחותו. בעת ביקור [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ארץ הקודש]] נפגש עמו מספר פעמים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> מוצאו היה ב[[עיירה]] וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר&quot;ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת&quot;ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים &quot;היראים&quot; הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.<br /> <br /> בה'[[תרל&quot;ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת&quot;ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת &quot;בתי אונגרין&quot;. יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל&quot;ח]] (1878) את &quot;בית הדין של החוגים היראים&quot;. השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. <br /> <br /> הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר&quot;פ]], בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי &quot;הועד הכללי כנסת ישראל&quot; שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'[[תר&quot;פ]] ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב&quot;ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] [[תר&quot;פ]] מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו &quot;להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים&quot;, בין החותמים היה גם נציג כולל חב&quot;ד, הרב דוב באייוער ליפמן.<br /> <br /> ==קשריו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ== <br /> ===בפעילות למען יהודי רוסיה===<br /> המכתב הראשון שנמצא שכתב רבי יוסף חיים ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]], הוא מחודשי הקיץ בשנת ה'[[תרפ&quot;א]], בתקופה שלאחר היבחרו כרבה הראשי של ירושלים. לא ידוע מה הניע אותו לכתוב את המכתב, וכן מה היה תוכנו. אך תשובתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] אליו, מיום [[י&quot;א בתמוז]] אותה השנה נדפסה ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ)|אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י&quot;ד אגרת ה'נה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי [[רוסיה]].<br /> <br /> כשהגיעה לאוזנו הבשורה על [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] בחודש [[סיון]] ה'[[תרפ&quot;ז]] פירסם בית הדין בראשותו קריאה להרבות בתפילה בכל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]], וביום [[ו' בתמוז]] נקבע יום תפילה כללי ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].<br /> <br /> לקראת [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ח]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|חג הגאולה]] הראשון של יציאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ממאסר, פרסם אגרת ברכה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בביטאון של '[[אגודת ישראל]]'{{הערת שוליים|האגרת פורסמה בגיליון [[י&quot;א תמוז]] ה'[[תרפ&quot;ח]]}}. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: {{ציטוטון|הרה&quot;ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה&quot;י פטה&quot;ח כו' וכו'}}. בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי [[ברית המועצות]], ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים {{ציטוטון|במדינות הידועים לכת&quot;ר}}{{הערת שוליים|לכאורה הכוונה ל[[צ'כסולובקיה]] ו[[הונגריה]].}}, מי מהם יוכל לעזור. בספר &quot;האיש על העדה&quot;, המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם [[הרבי הריי&quot;צ]] בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.<br /> <br /> התוארים שכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב זוננפלד הם מופלגים ומיוחדים, כן גם במכתב אחר משנת [[תרפ&quot;ט]] שנדפס באגרות קודש{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&amp;st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&amp;pgnum=226 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ע' תכ&quot;ז]}} {{ציטוטון|&quot;כבוד ידידי הרה&quot;ג המפורסם והנודע במרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב '''מחזיקי הדת ומחבבי תורה ולומדיה''', עה&quot;י פטה&quot;ח, '''יראת ד׳ אוצרו''' כש&quot;ת מוהר&quot;ר יוסף חיים שליט&quot;א}}.<br /> <br /> ====מבצע מצה תרפ&quot;ט====<br /> למרות שמרבית הפעולות שנעשו בנושא נעשו בחשאיות גמורה, מבצע אחד התפרסם. בחורף של שנת ה'[[תרפ&quot;ט]] דיכאו השלטונות ביד קשה כל ניסיון של אפיית [[מצות]]. בנוסף לזה היה המצב הכלכלי חמור, ומחירי הקמח זינקו, והיה חשש כבד שליהודי [[רוסיה]] לא יהיו מצות ב[[חג הפסח]]. [[הרבי הריי&quot;צ]] שיצא שנה קודם לכן מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]], החל בגיוס כספים עבור משלוחי מצות ליהודי רוסיה. באגרת ברכה ששלח [[הרבי הריי&quot;צ]] לרב זוננפלד, לקראת [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-80, ניצל הרבי את ההזדמנות וביקש את עזרתו בגיוס גדולי מנהיגי היהדות דאז, לעזר ליהודי רוסיה{{הערת שוליים|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש (ריי&quot;צ|אגרות קודש]] חלק ב', אגרת תכז}}. בהמשך, ביום [[כ&quot;ג בשבט]] שלח חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]], אגרת נוספת עם בקשות מפורטות יותר. לאגרת צורף 'קול קורא' עליו חתומים הרבי הריי&quot;צ, ה[[חפץ חיים]] והרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. הרש&quot;ג ביקש ממנו להוציא אגרת דומה, ולעורר במיוחד את יהודי סלובקיה והונגריה, האזורים בהם התגורר לפני עלותו לארץ הקודש. הרב זוננפלד נענה לקריאה, והוציא אגרת משלו. המבצע הצליח במיוחד, ועשרים ושמונה קרונות רכבת מלאים במצות נשלחו לברית המועצות. בסיום המבצע שלח אליו הרש&quot;ג דו&quot;ח מפורט ובו השתלשלות המבצע על כל פרטיו.<br /> <br /> ==בעת ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ ישראל==<br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר ב[[ארץ הקודש]] הושג לו הרישיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. בעיתון 'קול ישראל' פורסמה ידיעה, ובה ביקורו העתידי של [[הרבי הריי&quot;צ]] בארץ ישראל, והשתדלותו המיוחדת של הרב זוננפלד בהשגת הויזה. על הסיוע בהשגת הויזה שלח לו [[הרבי הריי&quot;צ]] מכתב תודה.<br /> <br /> לקראת בואו של הרבי הריי&quot;צ, הוציאו ארגונים ומוסדות מחוגים שונים כרוזים הקוראים לציבור להשתתף במעמד 'קבלת הפנים'.<br /> &quot;[[העדה החרדית]]&quot; בראשותו של הרב זוננפלד הוציאה כרוז תחת הכותרת &quot;תנו כבוד לתורה&quot;: {{ציטוטון|עם הרכבת המגיעה בשעה 9.15 ביום חמשי בבוקר [[ב' מנחם אב]], יגיע לשערי ארץ הקודש, הגאון הצדיק, בנש&quot;ק עומד בפרץ מציל ומושיע, עמוד הימני וכו' כקש&quot;ת האדמו&quot;ר מלובאויטש שליט&quot;א. מוקירי תורתנו הק' ומוקירי הפעולות הנשגבות של האדמו&quot;ר שליט&quot;א להצלת היהדות והחזקתה מתבקשים לחלוק כבוד לתורה, ולקבל את פני האדמו&quot;ר שליט&quot;א על יד הרכבת בכבוד הראוי לו. העדה החרדית, ועד העיר לקהלת האשכנזים. פעה&quot;ק [[ירושלים]] תובב&quot;א}}. הרב זוננפלד לא הסתפק בכרוז, אלא אף שלח נציג אישי מטעמו לקבלת הפנים.<br /> <br /> כשעה וחצי לאחר בוא [[הרבי הריי&quot;צ]] ל[[ירושלים]], הגיע לבקרו בבית המלון. [[הרבי הריי&quot;צ]] כתב ביומנו על הפגישה, {{ציטוטון|בשעה 11 הגיע הרב הזקן זוננפלד לתת שלום. זה היה כבוד גדול, הגם שהוא שלח כבר את נציגו, ובאמת בכך כבר יצא ידי חובתו, ואז האורח צריך לבוא קודם. אבל הוא עשה את שני הדברים, שלח את נציגו וגם הגיע בעצמו, הוא ישב כמה דקות ויצא.}}. לאחר שהרב זוננפלד יצא מהביקור נסע [[הרבי הריי&quot;צ]] ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ומשם נסע להחזיר ביקור בביתו של הרב זוננפלד. כשהרב זוננפלד שמע שהרבי הריי&quot;צ בדרכו אליו יצא לקראתו מלווה בקהל גדול, כפי שתיאר זאת [[הרבי הריי&quot;צ]] ביומנו: {{ציטוטון|ערכתי ביקור גומלין אצל הרב זוננפלד. בשומעו שהנני מגיע אליו, הוא יצא עם קהל גדול לקבל את פני, ישבתי אצלו 10 דקות ונסעתי למלון.. ומכניס אותי למעונו והוא הולך משמאל ומושיב אותי על כסאו ואומר דברי תורה בעניין יוסף אשר פרנס כל העולם עם הבר אשר לו}}.<br /> <br /> הפגישה הייתה לבבית מאוד, ועיקר השיחה נסב על דרכי הטיפול בהצלחת יהודים מרוסיה.<br /> <br /> שבוע אחר כך, ביום שישי [[י' במנחם אב]], ביקר הרבי בבית היתומים דיסקין, ובין מקבלי הפנים נכח הרב זוננפלד. ביום ראשון ביקר הרבי שוב אצל הרב זוננפלד, הפעם בלווית הרב הראשי הספרדי, הרב יעקב מאיר. הביקור ארך כ-40 דקות. ביומנו מתאר [[הרבי הריי&quot;צ]] את הביקור {{ציטוטון|הרב יעקב מארי נוסע עמי אצל הר&quot;ח זאננעפעלד, הוא בהתרגשות גדולה ומושיבני על כסאו}}.<br /> <br /> כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב&quot;ד בירושלים. הרב [[אברהם חיים נאה]] היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.<br /> <br /> ==הרבי מבקש להדפיס כתביו==<br /> [[הרבי]] ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה&quot;ג והרב כו' מוהרי&quot;ח זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו&quot;ח מתעסקים בזה וכמר עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'|מקור=[[אגרות קודש]], חלק י&quot;א אגרת ג'תמט}}.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ד]] נכנס אחד מנכדיו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי התעניין האם נשארו כתבים מסביו ב[[תורת הקבלה]]. הנכד השיב בחיוב, והרבי ביקש ממנו להדפיסם.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> על צאצאיו של הרב זוננפלד נמנים מספר [[חסידי חב&quot;ד]], ביניהם:<br /> *הרב שמעון זוננפלד - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יוסף חיים זוננפלד - [[ירושלים]].<br /> *הרב יעקב זוננפלד - שליח הרבי בשכונת רמות ירושלים.<br /> *הרב אלעזר גלבשטיין - ירושלים.<br /> *מרת מרים - רעיית ר' [[אברהם זיגמן]], ירושלים.<br /> *מרת רבקה - רעיית ר' [[ראובן דונין]].<br /> *הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] - מנהל [[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276516 2016-11-24T22:51:10Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ&quot;</p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}<br /> '''י&quot;ב בתמוז''' הוא היום השנים עשר ב[[חודש תמוז]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ק&quot;ח - [[רבינו יעקב בן אשר]] מחבר 'ארבעה טורים', נפטר.<br /> *[[תש&quot;ח]] - נערך פוגרום אכזרי ביהודים תושבי העיר קהיר, על ידי הערביים המקומיים. למעלה מאלף חמש מאות יהודים נהרגו. <br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תרנ&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע לגיל מצוות. סעודה התקיימה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול שבליובאוויטש]].<br /> *[[תרנ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הכניס את בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעסקנות ציבורית, ומינה אותו למזכירו.<br /> *[[תר&quot;פ]] - התקיימו קישורי התנאים של הרב [[שמריהו גוראריה]], גיס הרבי וחתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], עם רעייתו [[חנה גוראריה]].<br /> *'''[[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבשר על שחרורו המלא מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]]''' (בעקבות חג מקומי, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת - ב[[י&quot;ג בתמוז]]).<br /> *[[תרצ&quot;ה]] - החלה הוצאתו לאור של העלון [[חב&quot;ד בולעטין]], ביטאון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - נפתח בית חב&quot;ד בשכונת [[גילה (ירושלים)|גילה]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - ב[[התוועדות]] חג הגאולה הרבי חשף לראשונה ברבים את [[פרשת הספרים]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *'''[[תר&quot;מ]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נולד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]]'''.<br /> *[[תרע&quot;א]] - ר' [[צבי מילבסקי]], מבאי ביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של [[הרבי]]. <br /> *[[תרפ&quot;ז]] - הרב [[אברהם גולדברג]], ממייסדי ועסקני הקהילה החב&quot;דית ב[[צפת]], וממייסדי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ומכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]].<br /> *[[תרפ&quot;ז]] - ר' [[יצחק גנזבורג|יצחק (איטשקע) גאנזבורג]], מפעילי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br /> *[[תרצ&quot;ט]] - ר' [[משה ליפש]], [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]].<br /> *[[תש&quot;ז]] - ר' [[מאיר וורזוב]], מפעילי ארגון [[חמ&quot;ה]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרכ&quot;ה]] - הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - הרב [[ניסן מינדל]], מזכיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], ומעורכי הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הרה&quot;ח [[יקותיאל מנחם ראפ]], [[משגיח|משגיח ראשי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] ומנהל בית חב&quot;ד שדה התעופה JFK קנדי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29845 ממכתבי] [[הרבי]] אודות מהותו של היום - {{אינפו}}<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ב|תמוז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|י יב]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276515 2016-11-24T22:50:24Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}<br /> '''י&quot;ב בתמוז''' הוא היום השנים עשר ב[[חודש תמוז]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ק&quot;ח - [[רבינו יעקב בן אשר]] מחבר 'ארבעה טורים', נפטר.<br /> *[[תש&quot;ח]] - נערך פוגרום אכזרי ביהודים תושבי העיר קהיר, על ידי הערביים המקומיים. למעלה מאלף חמש מאות יהודים נהרגו. <br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תרנ&quot;ג]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע לגיל מצוות. סעודה התקיימה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול שבליובאוויטש]].<br /> *[[תרנ&quot;ה]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הכניס את בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעסקנות ציבורית, ומינה אותו למזכירו.<br /> *[[תר&quot;פ]] - התקיימו קישורי התנאים של הרב [[שמריהו גוראריה]], גיס הרבי וחתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], עם רעייתו [[חנה גוראריה]].<br /> *'''[[תרפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבשר על שחרורו המלא מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מאסרו]]''' (בעקבות חג מקומי, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת - ב[[י&quot;ג בתמוז]]).<br /> *[[תרצ&quot;ה]] - החלה הוצאתו לאור של העלון [[חב&quot;ד בולעטין]], ביטאון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> *[[תשמ&quot;ב]] - נפתח בית חב&quot;ד בשכונת [[גילה (ירושלים)|גילה]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - ב[[התוועדות]] חג הגאולה הרבי חשף לראשונה ברבים את [[פרשת הספרים]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *'''[[תר&quot;מ]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נולד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]]'''.<br /> *[[תרע&quot;א]] - ר' [[צבי מילבסקי]], מבאי ביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] - אביו של [[הרבי]]. <br /> *[[תרפ&quot;ז]] - הרב [[אברהם גולדברג]], ממייסדי ועסקני הקהילה החב&quot;דית ב[[צפת]], וממייסדי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ומכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]].<br /> *[[תרפ&quot;ז]] - ר' [[יצחק גנזבורג|יצחק (איטשקע) גאנזבורג]], מפעילי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br /> *[[תרצ&quot;ט]] - ר' [[משה ליפש]], [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]].<br /> *[[תש&quot;ז]] - ר' [[מאיר וורזוב]], מפעילי ארגון [[חמ&quot;ה]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרכ&quot;ה]] - הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מ[[חסיד|חסידיהם]] הגדולים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - הרב [[ניסן מינדל]], מזכיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], ומעורכי הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הרה&quot;ח [[יקותיאל מנחם ראפ]], [[משגיח|משגיח ראשי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] ומנהל בית חב&quot;ד שדה התעופה JFK קנדי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29845 ממכתבי] [[הרבי]] אודות מהותו של היום - {{אינפו}}<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ב|תמוז}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|י יב]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=276514 2016-11-24T22:50:19Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>'''פורים קטן''' הוא מועד הנחגג בקהילות ישראל ב[[שנה מעוברת|שנים מעוברות]] בתאריכים [[י&quot;ד באדר|י&quot;ד]]-[[ט&quot;ו באדר|ט&quot;ו]] ב[[אדר ראשון]], כציון ל[[פורים|חג הפורים]] שחל באותו תאריך ב[[אדר שני]] באותן שנים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לוח השנה היהודי מורכב משנים רגילות ושנים מעוברות, בהן ישנם שני חודשי אדר. בשנה מעוברת, חוגגים את חג הפורים ב[[י&quot;ד אדר שני]] ובערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] חוגגים אותו ב[[ט&quot;ו אדר שני]], ואילו באדר ראשון חוגגים בכל העולם שני ימים של 'פורים קטן'.<br /> <br /> לפי הירושלמי{{הערה|מגילה פ&quot;א ה&quot;ה.}}, נס ההצלה של פורים עצמו אירע בשנה מעוברת, וממילא יוצא שהנס אירע באדר ראשון.<br /> <br /> ==שמו ומנהגיו==<br /> החג מופיע לראשונה במהרי&quot;ל הלכות פורים, ובלשונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסידור: &quot;פורים קטן שהוא י&quot;ד וט&quot;ו באדר ראשון&quot;.<br /> <br /> בפורים קטן נוהגים להוסיף בשמחה, וכן לערוך סעודה מיוחדת, ואסור להתענות{{הערה|1=מלבד חתן ביום חופתו. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35 שיחת פורים קטן תשי&quot;א] בעת קבלת פנים של הרב [[צבי הירש חיטריק]].}} ולומר תחנון בתפילה.<br /> <br /> ישנן דעות בגמרא כי חג הפורים על כל מצוותיו נחגג דווקא באדר ראשון, היות ובמגילה כתוב 'בחודש השנים עשר' (מחודש ניסן), והחודש השנים עשר הוא אדר ראשון, אך דעות אלו לא התקבלו להלכה היות ומעדיפים 'לסמוך גאולה לגאולה' ולחגוג את נס ההצלה של פורים בסמיכות לנס ההצלה של פסח{{הערה|מסכת מגילה דף ו' סוף עמוד ב.}}. בשל כך, נפסק להלכה שאם מישהו אמר בטעות באדר ראשון את 'ועל הניסים' אינו צריך לחזור ולהתפלל היות ומעיקר הדין אכן כך היה ראוי לעשות{{הערה|חמד משה סק&quot;א.}}.<br /> <br /> ===וטוב לב משתה תמיד===<br /> בנוגע להלכה, מביא [[הרמ&quot;א]] ב[[שולחן ערוך]] שישנם שני דעות האם ישנו חיוב להרבות בסעודה ביום זה או לא, ומכריע שצריך להרבות קצת בסעודה כדי לצאת ידי חובת המחמירים ומסיים במשפט: &quot;וטוב לב משתה תמיד&quot;, ומשפט זה חותם את חלק ה'אורח חיים' בשולחן ערוך.<br /> <br /> הרבי מצטט משפט זה פעמים רבות, וב[[לקוטי שיחות]] מבאר שכל מקום שבו ישנו אפילו ספק קטן שצריך להרבות בשמחה, מוטל על יהודי להוסיף בשמחה{{הערה|לקוטי שיחות בתרגום ללשון הקודש חלק א' עמוד 156. י&quot;ד אדר ראשון תשמ&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==מאמרות רבותינו נשיאינו על פורים קטן==<br /> ===זה הקטן גדול יהיה===<br /> {{ציטוטון|בצחות לשון הנוסח זה הקטן גדול יהיה, הרי מפורים קטן זה, שגם שמחה קטנה, עלי הנאמר 'שמחה פורץ גדר', יזכו כל בני ישראל.. להוציאם מן המיצר והגבול אל המרחב בכל עניניהם}}{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד תכט.}}.<br /> <br /> ===כל הפושט יד נותנים לו===<br /> ב[[חלוקת דולרים]] בפורים קטן תשמ&quot;ו, עבר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ושאל את הרבי האם מה שנאמר &quot;כל הפושט יד נותנים לו&quot; הוא גם היום, והרבי השיב לו בחיוך: &quot;למה לא?&quot;...<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> ===אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> בשנת [[תרנ&quot;א]] התוועד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בפורים קטן בדירתה של [[הרבנית רבקה]]. ב[[התוועדות]] זו היה נוכח גם אחיו [[הרז&quot;א]] שחזר מאמר דא&quot;ח, ולאחר ה[[התוועדות]] שנמשכה כל הלילה הלך [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לטבול במקווה, ובעקבות כך התקרר ונפל למשכב והיה מרותק למטתו כששה שבועות, והבריא רק כחודש וחצי לאחר מכן בג' ניסן{{הערה|סה&quot;ש קיץ הש&quot;ת עמ' 149 ואילך. מובא בהוספות לספר המאמרים תרנ&quot;א, עמוד רנג.}}.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> ====תרפ&quot;ז====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> בפורים קטן [[תרפ&quot;ז]] נערכה ה[[התוועדות]] הידועה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית הכנסת המרכזי ב[[מוסקבה]] שם דיבר באופן גלוי על החובה לחזק את החינוך היהודי, ובעקבות אותה [[התוועדות]] שהרגיזה את אנשי ה[[ג.פ.א.וו.]] נאסר כעבור מספר חודשים ונגזר עליו דין מוות. באותה [[התוועדות]] גם אמר את מאמר 'וקיבל היהודים' (שאמר אותו ב[[שבת]] שקודם לכן שלוש פעמים נוספות.<br /> <br /> ====ת&quot;ש====<br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], נמלט [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברגעים האחרונים מ[[פולין]] הבוערת, ובהשתדלותו של העסקן הלטבי ר' [[מרדכי דובין]], הצליח ברגע האחרון ב[[שושן פורים]] קטן לעזוב את ריגא בדרכו לארצות הברית.<br /> <br /> ===הרבי===<br /> הרבי התוועד פעמים רבות בפורים קטן, ובחלק מהשנים אף שלח '[[מכתב כללי]]' לרגל תאריך זה, ומברק ברכה. בהרבה מהשנים אף נסע לציון של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בתאריך זה.<br /> <br /> ====תשי&quot;א====<br /> הרבי השתתף במעמד ה[[קבלת פנים]] לרב [[צבי הירש חיטריק]] ב[[פלטבוש]], ואמר שיחה שעסקה בעיקר בעניני חתונה.<br /> <br /> באותו יום שיגר הרבי שני [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], אחד הקורא לחיזוק [[כולל חב&quot;ד]] ופעולותיו, והשני עוסק בחיזוק החינוך היהודי.<br /> <br /> ====תשל&quot;ח====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[השלוחים לארץ הקודש]]}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נערכה בפורים קטן [[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] במהלכה נשא הרבי דברים אודות השלוחים ותפקידם המיוחד, ובסיומה אף העניק להם קנקני משקה. מאורע יוצא דופן ב[[התוועדות]] זו היה כאשר הרבי קרא באופן נדיר לנשות השלוחים לרדת גם הן לעזרת הגברים ולקבל ספרי קודש וכסף לצדקה.<br /> <br /> ====תשמ&quot;א====<br /> נערך [[ראלי]] מיוחד לילדי [[צבאות השם]] בהשתתפות הרבי, ובמהלך השיחה קישר הרבי בין 'פורים '''קטן'''' לכינוס המיועד עבור ילדים '''קטנים''', והורה לנגן את הניגון 'עוצו עצה ותופר.. אך צדיקים' (פסוקים הקשורים עם חג הפורים כמובא במדרש).<br /> <br /> ====תשד&quot;מ====<br /> ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[שבת]] [[פרשת כי תשא]] דרש הרבי באריכות שכל העניינים של פורים קטן יהיו מתוך שטורעם גדול, וב[[יחידות]] שנערכה בימים הסמוכים עם הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו&quot;ר ה'פני מנחם' מגור), שוחח איתו הרבי על פורים קטן ומקורו.<br /> <br /> בהערה מוגהת לשיחה זו ביאר הרבי את אריכות לשונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסידור בנוגע לפורים קטן, שברצונו לשלול חגים פרטיים אחרים שנקבעו על ידי קהילות יהודיות שונות לאורך הדורות שנקראו גם הם בשם 'פורים' (דוגמת פורים אמציסלב, ועוד).<br /> <br /> ====תשנ&quot;ב====<br /> [[תמונה:ואתה תצוה.jpg|left|thumb|300px|הרבי בסיום חלוקת הקונטרסים בפורים קטן תשנ&quot;ב]]<br /> {{ערך מורחב|ערך[[קונטרס פורים קטן - תשנ&quot;ב]]}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חילק הרבי בפורים קטן בצירוף דולר ל[[צדקה]] ופרוסת 'לעקאח' את המאמר '[[קונטרס ואתה תצווה|ואתה תצווה]]' המיוסד על המאמר שאמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[מוסקבה]] 65 שנים קודם לכן, והוא המאמר האחרון לעת עתה שהרבי חילק לחסידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1436509/jewish/-.htm בין פורים קטן לפורים גדול]''' {{בית חבד}} הסבר על פורים קטן באתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/ פורים קטן, יעקב הקטן ודוד הקטן]''' {{וידאו}} {{אינפו}} משיחת הרבי בפורים קטן תשמ&quot;א<br /> *הרב ברוין, '''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%98%D7%9F/ האם יש מצוה להיות בשמחה בפורים קטן?]''' {{וידאו}} {{אינפו}} קטע וידאו מהרב ברוין במסגרת פרוייקט ההלכה היומית, פורים קטן תשע&quot;ו<br /> <br /> {{פורים}}<br /> {{חגים וזמנים|מנהג ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פורים]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7.%D7%92.%D7%91.&diff=276513 2016-11-24T22:50:18Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל_KGB.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]]<br /> '''הוועדה לביטחון המדינה''' של [[רוסיה|ברית המועצות]] (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности{{כ}}{{הערה|בהגיה עברית: קוֹמִיטֶט גּוֹסוּדַּרְסְטְוֶנוֹי בֶּזוֹפַּסְנוֹסְטִי.}}, בראשי תיבות: '''ק.ג.ב.''') היה הארגון המחתרתי שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות, שהחליף שמות רבים במהלך קיומו. הארגון הוקם בשנת [[תרע&quot;ח]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר המפלגה ה[[בולשביקים|בולשביקית]] השתלטה על המדינה, והתקיים עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות בשנת [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==היסטוריית הארגון==<br /> הארגון הוקם בשנת [[תרע&quot;ח]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], לאחר ש[[רוסיה]] איבדה במלחמה שטחים רחבים, והמפלגה הבולשביקית הצליחה להפיל את השלטון ולהשתלט באופן דיקטטורי על מוסדות הממשלה. שמו הראשון של הארגון היה צ'קה (Всероссийская чрезвычайная комиссия по борьбе с контрреволюцией и саботажем) ומטרתו היה ליהאבק במתנגדי המהפכה הבולשביקית-קומוניסטית.<br /> <br /> בתחילה מוקמו משרדי הארגון בסמיכות למשרדי הממשלה ב[[סנט פטרבורג]], אך מספר חודשים לאחר מכן עברו משרדיו יחד עם משרדי הממשלה ל[[מוסקבה]] ונקבע בכיכר לוביאנקה, בבניין שהולאם על ידי הממלשה מחברת ביטוח פרטית כחלק מהמהפכה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] ששללה זכויות אישיות מאזרחים פרטיים והלאימה את הרכוש.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר החליף הארגון שמות רבים, שמותיו הידועים הינם: '''צ'קה''', '''ג.פ.או.''', '''או.ג.פ.או''', '''ק.ג.ב.''', ו'''נ.ק. ו. ד.'''. ועסק בהשלטה דיקטטורית של רצונותיו של העריצים שעמדו בראש הממשל. בתקופה בה פעל הארגון נערכו 'טיהורים' רבים, כשפקידי הק. ג. ב מוציאים להורג מאות אלפי אזרחים ללא דין וחשבון, ושולחים לגלות ב[[סיביר]] מספרים דומים. ההערכות הם שבתקופת שלטונו של [[סטאלין]] נעצרו ברוסיה כ-20 מליון איש, מתוכם הוצאו להורג שבע מליון איש.<br /> <br /> ==היבסקצייה==<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> עם הקמת הממשלה הסובייטית נאסרו התכנסויות ציבוריות מחשש לארגון מרד בשלטון הסובייטי, ונאסר חינוכם של נערים צעירים שיועדו להתחנך על ברכי המפלגה הקומוניסטית.<br /> <br /> לצורך השלטת דעותיהם של אנשי הממשל, הוקמה מחלקה יהודית מיוחדת, שתפקידה היה לגדוע כל פעילות יהודית, ולאסור את המארגנים ולדאוג שלא יוכלו לחזור ולפעול.<br /> <br /> אנשי המחלקה שהיו יהודים בעצמם, רדפו את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואת [[שלוחים|שלוחיו]], אך לא הצליחו למוטט את רשת ה[[ישיבה|ישיבות]] המחתרתיות ה[[תלמוד תורה|חדרים]] המחתרתיים וה[[מקווה|מקוואות]] שהוקמו בחשאי בכל רחבי [[רוסיה]], ולא הצליחו לכבות את הגחלת היהודית.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רוסיה הקומוניסטית]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=276512 2016-11-24T22:50:12Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:לאזאר ופוטין.jpg|left|thumb|250px|רבה הראשי של רוסיה הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]<br /> '''רוסיה''' היא המדינה הגדולה בעולם. בה נוסדה [[חסידות חב&quot;ד]] ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ&quot;ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]].<br /> <br /> <br /> ==האימפריה הרוסית==<br /> [[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}}<br /> מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע&quot;ח]] נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ&quot;ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, ב[[פולין]] חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא &quot;יגזלו&quot; את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו &quot;תחום המושב&quot;.<br /> <br /> בתקופה ההיא החל [[אדמו&quot;ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'{{הערה|רשימת אדמו&quot;ר הקודם &quot;אופן התייסדות [[חסידות חב&quot;ד]] דור ראשון דור שני&quot; (חוברת ו').}}. כמו כן האדמוה&quot;ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תקנ&quot;ט]] נאסר [[אדמו&quot;ר הזקן]] עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך לחזק את השלטון הטורקי האוייב את רוסיה ונכלא ב&quot;מבצר הפטרופלובסקי&quot;, לבסוף שוחרר ב[[י&quot;ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב&quot;ד. ב[[תקס&quot;א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה ש[[תורת החסידות]] נושאת תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן [[אדמו&quot;ר הזקן]] במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ&quot;ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.<br /> <br /> בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (הוצאת תשע&quot;ג) אגרת ח', תאור ייחסו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ&quot;א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ&quot;ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט&quot;ו עמ' ת&quot;נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ&quot;ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת [[צרפת]] צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.<br /> <br /> לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] קיבל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב&quot;ד]]''', כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הצ&quot;צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם &quot;חברה תחיית המתים&quot; לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם‏{{הערה|קונטרס &quot;אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה&quot; בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים.<br /> <br /> בנוסף לכך, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&amp;st=&amp;pgnum=4 קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר&quot;ג]]}}<br /> כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[תר&quot;ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ&quot;צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע&quot;ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ&quot;א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם &quot;סופות בנגב&quot;. אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.<br /> <br /> [[תמונה:בייליס.jpg|left|thumb|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר&quot;ע]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ&quot;ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק&quot;א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים. נלחם נגד &quot;הרבנים מטעם&quot; שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. כמו כן רצתה הממשלה לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת&quot;ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר&quot;ע]], בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.<br /> <br /> ===משפט בייליס===<br /> {{ערך מורחב|משפט בייליס}}<br /> בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע&quot;א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי שיעזור לרב מאז&quot;ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט &quot;שמע ישראל&quot; ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.<br /> <br /> במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס&quot;ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים. <br /> <br /> ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע&quot;ד]] ייסד וועד בפטרוגרד ועד שדאגלצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש&quot;ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שם עמ' ש&quot;ו.}} והשו&quot;בים{{הערה|שם עמ' שי&quot;א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את ה[[עיירה]] ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון.<br /> <br /> ==ברית המועצות==<br /> {{ערך מורחב|ברית המועצות}}<br /> ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת שהתקיימה מ[[י&quot;א טבת]], [[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. <br /> <br /> בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ&quot;ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.<br /> <br /> ===ההגבלות על הדת===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] השתדל מאד שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה. <br /> <br /> לאחר ההפיכה השניה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות. <br /> <br /> עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חיידרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.<br /> <br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ===בתקופת מלחמת העולם השנייה===<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר.}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ===בדור השביעי===<br /> [[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות.<br /> <br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.<br /> <br /> ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תשנ&quot;א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס&quot;א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;וכתתו חרבותם לעיתים&quot; שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש&quot;פ [[שופטים]] תשנ&quot;א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.<br /> <br /> בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות.<br /> <br /> ==כיום==<br /> [[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' למוזיאון היהודי ברוסיה ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה כ205,000 יהודים ומומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]].<br /> <br /> ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> במקביל מנהלת מערכת &quot;אוצר חסידים&quot; בהנהלת הוצאת הספרים קה&quot;ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תשנ&quot;א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת &quot;אוצר חסידים&quot; את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב&quot;ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים.<br /> <br /> בתמוז [[תשע&quot;ג]], כינס נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים במוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות המוזיאון, תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי &quot;אוסף שניאורסון&quot; לידי חב&quot;ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76499 אגו&quot;ח העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3_%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב&quot;ד און ליין.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ע]].<br /> *שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה&quot;ת, [[תשנ&quot;ט]].<br /> *שלום דובער לוין, '''ארגון חב&quot;ד ברוסיה''' - תולדות אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ&quot;ט, [[תש&quot;ס]].<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ&quot;ד]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם]]<br /> [[קטגוריה:רוסיה|*]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=276511 2016-11-24T22:50:11Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה עד שנת תשנ&quot;ב|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> <br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 יחידות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שרובן נכבשו בשנות [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח במקום שוק שחור ובו היו משיגים דברים אלו, כחלק מאותו שוויון ניסו השלטונות למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים.<br /> <br /> ==ההגבלות על הדת==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> שיטת הקומוניזם מורכבת בין השאר מאתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על הפצת יהדות ברוסיה{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. בנוסף נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> צורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==בתקופת מלחמת העולם השנייה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר.}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים קבועים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם. באותם מדינות פועלים מאות שלוחים המרוכזים תחת מספר ארגונים חב&quot;דים ושאינם, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] וארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטאן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בעולם]]<br /> [[קטגוריה:מדינות אירופה]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=276510 2016-11-24T22:49:57Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:התאחדות_החסידים.jpg|left|thumb|150px|לוגו הארגון]]<br /> '''התאחדות החסידים לקבלת פני [[משיח]]''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס&quot;ד]] בהנחיית יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. <br /> <br /> מטרת הארגון הינה ללבות את [[אור]] וחום ה[[אהבה]] וה[[התקשרות]] [[הרבי|לרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט&quot;א]], להפיץ את מעיינות [[תורה|תורתו]] והדרכותיו, ולסייע לכל [[יהודי]] ב[[אהבת ישראל]] ובמאור פנים - באור ה'נשמתיות' ה[[חב&quot;ד]]ית המקורית, כשכל הפעולות חדורות ומכוונות לנקודת [[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]] בפועל ממש'.<br /> <br /> == מפעולות הארגון ==<br /> מטרה זו מתבצעת באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]], תעמולה להחדרת מושגים [[חסיד]]ותיים באור ה[[גאולה]] על ידי עלונים וכרזות, שיעורים וסדנאות לאברכים, הפצת ה[[מכתב כללי]] של הרבי בעיתונים, הגרלה חודשית על טיסה ל[[770]].<br /> <br /> הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ו[[משפיע|משפיעי]] [[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ===עידוד הנסיעה לרבי===<br /> [[תמונה:עידוד הנסיעה.jpg|left|thumb|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת הארגון]]<br /> החל משנת [[תשס&quot;ז]] החל הארגון לפעול לעידוד ה[[נסיעה לרבי]] בין חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן העוסקים בחשיבות הנסיעה לחצר הרבי, וכן על ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ&quot;ש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ===התוועדויות וסמינריונים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[סמינר מקושר בכל]]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===מוקד 'עשה לך רב'===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] שיוצא תחת &quot;[[וועדת החינוך החבד&quot;י]]&quot; בשיתוף &quot;התאחדות החסידים&quot; סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב&quot;ד יש [[עשה לך רב]], ומה תדירות ההתייעצות איתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79846 תקדים: סקר עומק בחב&quot;ד 'האם מקיימים הוראת הרבי?']}}. שבוע לאחר מכן, יצא הארגון בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים, ומאפשרים התייעצות, גם באופן אנונימי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] {{אינפו}} כ&quot;א שבט התשע&quot;ד (22.01.2014)}}.<br /> <br /> ===מוקד הלכה למעשה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מכון הלכה - חב&quot;ד]]}}<br /> בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע&quot;ו]] ייסד הארגון מכון הלכה חב&quot;די במסגרתו משיבים רבנים המכהנים כמורי צדק בקהילות חב&quot;ד ברחבי ארץ על שאלות באמצעות מסרונים. בחודש [[סיוון]] הורחבה פעילות המכון למענה טלפוני, ותוך חודשים ספורים הפך המכון למוקד הלכתי פרקטי אליו פונים רוב חסידי חב&quot;ד בארץ לקבלת תשובות הלכתיות קצרות.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> ====בטאון 'ופרצת'====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ופרצת לקבלת פני משיח (גליון)]]}}<br /> *בטאון '''ופרצת לקבלת פני משיח''' הינו עלון תקופתי לעידוד היציאה ל[[מבצעי הרבי]], היוצא לאור לקראת חגים ומועדים חסידיים. בעלון המודפס בפורמט גדול על גבי נייר כרומו צבעוני, מובאים ציטוטים מוברחים מדברי הרבי על חשיבות היציאה למבצעים, והוא מופץ בחינם בריכוזי אנ&quot;ש. נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] יצאו לאור שלושים עלונים.<br /> <br /> ====מגזין 'דרך המלך'====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דרך המלך (מגזין)]]}}<br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשע&quot;ג]] החל הארגון בהוצאה לאור של מגזין חודשי ייחודי המיועד לאברכים צעירים, בו מתפרסמות כתבות עומק, תחקירים, וטורים פיננסיים וחינוכיים.<br /> <br /> העיתון נשלח למנויי הארגון, והוא כולל כחמישים עמודי צבע.<br /> <br /> ====כותרים נוספים====<br /> *'''נס [[פורים]] 5751''' - ניסי מלחמת המפרץ לאור נבואות הרבי, הוצאת [[התאחדות החסידים]], כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט.<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים]''' {{PDF}} - סיפור [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]].<br /> *מגילת י&quot;ט כסלו<br /> *הרבנית הצדקנית<br /> *ענינו של משיח<br /> <br /> == מבנה הארגון ==<br /> ===ניהול===<br /> *הרב ראובן קופצ'יק (מזכיר [[אגו&quot;ח]] באה&quot;ק).<br /> *הרב משה עבאד ([[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]).<br /> *הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - רכז פעילות ([[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]).<br /> <br /> ===חברי הנהלה===<br /> *הרב לוי יצחק נחשון - מנהל [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br /> *הרב אסף הלוי שעתל - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תפארת תמימים אולגה]].<br /> *הרב מנחם מענדל הראל - [[משגיח]] ור&quot;מ בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב אברהם מיידנצ'יק - מאנשי אגו&quot;ח בארה&quot;ק משנת [[תשס&quot;ג]].<br /> <br /> ===ועדה רוחנית===<br /> *הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> ===ועדה מייעצת=== <br /> *הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]] - מנהל הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] ומנכ&quot;ל &quot;[[יד לילד המיוחד]]&quot;.<br /> *הרב מאיר טרעגער - [[משגיח]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב שלום לבקיבקר - מנהל חינוכי בישיבת 'חנוך לנער' צפת.<br /> *הרב יונה נבון - ר&quot;מ בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br /> *הרב בנימין ערד - ר&quot;מ ב[[ישיבת דעת]] [[רחובות]].<br /> *הרב פרץ פרידמן - מנכ&quot;ל רשת מחנות הקיץ '[[אורו של משיח]]' - גן ישראל באה&quot;ק.<br /> *הרב שניאור קופצ'יק - חבר אגף הפעילות, [[שליח]] הרבי ב[[בית חב&quot;ד דלהי|דלהי]], [[הודו]].<br /> *הרב שניאור שחר - חבר אגף הפעילות, ר&quot;מ בישיבת [[חנוך לנער צפת]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://www.hisachdus.co.il hisachdus.co.il] האתר הרשמי של הארגון<br /> *[http://chabad.info/hagrala/ להצטרפות להגרלה החודשית על טיסה לרבי]<br /> *[http://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A/ דיווחים על פעולות הארגון] ([http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%FA%E0%E7%E3%E5%FA%20%E4%E7%F1%E9%E3%E9%ED%20%EC%F7%E1%EC%FA%20%F4%F0%E9%20%EE%F9%E9%E7 ארכיון דיווחים ישנים] - באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79697 התאחדות החסידים - סיפורו של ארגון] {{וידאו}} {{אינפו}} ה שבט התשע&quot;ד (06.01.2014)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82270 רבעון גדוש בעשיה להבאת הגאולה]''' - גליון המדווח על פעילות הארגון {{אינפו}} י&quot;ג [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (11.06.2014)<br /> *'''מגזין דרך המלך''' גליונות מספר: [http://upload.chabad.info/Derech%2020/index.html 20],[http://upload.chabad.info/Derech%2021/index.html 21], [http://upload.chabad.info/Derech%2022/index.html 22], [http://upload.chabad.info/Derech%2023/index.html 23], באתר חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%99%22%D7%91_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=276509 2016-11-24T22:49:56Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>#הפניה [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=276508 2016-11-24T22:49:55Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]<br /> |מקום פטירה=[[ארצות הברית]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הריי&quot;צ''' ([[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]) (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא ה[[אדמו&quot;ר]] השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנו של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו]]<br /> ===לידתו===<br /> ביום [[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]], נולד רבי יוסף יצחק. הוריו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי&quot;א אלול [[תרל&quot;ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר&quot;מ]], כשסביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד, ועל כך שנשכחה בברכות תוך בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על חלומה. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] בשנת [[תר&quot;מ]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וסבו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר לו: &quot;מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה&quot;. הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר &quot;כשתגדל תהיה רבי&quot; וברשימותיו של הריי&quot;צ הושמטה המילה &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> במהלך הברית היה הסבא [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת&quot;ש]] עמ' 14}}.<br /> <br /> ===חינוכו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע יאלטה]]}}<br /> את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. <br /> <br /> אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על &quot;המלמדים&quot;, מהבולטים שבהם היו: ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]], ור' [[ניסן סקאבלא]], ר' יקותיאל, ר' שמשון, אשר עליהם מספר רבות.<br /> <br /> את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תרמ&quot;ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר &quot;יאלטה&quot; שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ&quot;ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל&quot;ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו. <br /> <br /> ב[[תרמ&quot;ח]], החל אצלו שלב מעבר מילד לנער, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של &quot;רבי&quot;, והתחיל לצום בצומות.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תרנ&quot;א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ&quot;אזינקעס&quot; הסמוכה ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==בר מצווה==<br /> <br /> בי' תמוז [[תרנ&quot;א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מהעליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי&quot;א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו&quot;ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש&quot;י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. <br /> <br /> חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י&quot;א אייר]] [[תרנ&quot;ג]] חזר אביו [[מאמר]] &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, לקראת הבר מצווה למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br /> <br /> לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.<br /> <br /> בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ואדמו&quot;ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שתי הצעות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו&quot;ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו &quot;ונשאלה את פיה&quot;{{הערה|חומש בראשית פרק כד פסוק נז}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב: &quot;הרי באותה פרשה עצמה נאמר &quot;ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי&quot;{{הערה|חומש בראשית פרק כד פסוק מ'}}. ואכן התנאים בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ&quot;ח בסיון [[תרנ&quot;ו]] {{הערה| 1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br /> <br /> ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו: &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;. הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקח עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> מיד לאחר השבע ברכות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למנהלה בפועל. ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר המעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס&quot;ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב&quot;ד ביום ההסתלקות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: &quot;תדבר [[דא&quot;ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה {{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת&quot;. את הפתק הראה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו. <br /> <br /> חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא&quot;ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם. <br /> <br /> אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר&quot;פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]]: &quot;מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> ===המאסר הראשון===<br /> כשהיה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.<br /> <br /> ===המאסר השני===<br /> ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס&quot;ב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ). <br /> <br /> ביום שני י&quot;ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם. <br /> <br /> למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר להם כי הוא &quot;אזרח נכבד לדורותיו&quot; ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי &quot;שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים&quot;. למחרת בבוקר התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השלישי===<br /> [[קובץ:בית הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br /> <br /> ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס&quot;ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובידו הזמנה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון &quot;לרגל עניין נחוץ ואחראי&quot;. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: &quot;העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!&quot;. בשעה הנקובה התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br /> <br /> בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית. <br /> <br /> בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ את החלטת ועדת החקירה: &quot;לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו&quot;.<br /> <br /> על טופס ההחלטה התבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: &quot;אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קם, אמר: &quot;לילה טוב&quot; והלך.<br /> <br /> ===המאסר הרביעי===<br /> בחודש טבת תר&quot;ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסרו זה.}} על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסר זה{{מקור}}: &quot;מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא&quot;. <br /> <br /> ===המאסר החמישי===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תרע&quot;ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br /> <br /> ===המאסר השישי===<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת&quot;ש]])]]<br /> בקיץ שנת תר&quot;פ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br /> <br /> כשהגיע ל&quot;חצר-מוות&quot;, הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי &quot;ועד מבקרי הדתות&quot;, ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם ב[[אידיש]]: &quot;כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו&quot;{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא אומר: &quot;'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים&quot;. על כך השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם&quot;. <br /> <br /> לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו. <br /> <br /> שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השביעי===<br /> [[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> ====רקע====<br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב&quot;ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ&quot;ג באייר]] בשנת [[תרפ&quot;ד]], עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br /> <br /> ====המאסר====<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.&lt;br&gt; תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י&quot;ד בסיון]] [[תרפ&quot;ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;. בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד&quot;ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו&quot;ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br /> <br /> [[חסיד]]י חב&quot;ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י&quot;ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י&quot;ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br /> <br /> הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br /> <br /> ==עסקנותו==<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&amp;search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך י&quot;ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד&quot;ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br /> <br /> הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.<br /> <br /> הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> ==מסעותיו==<br /> <br /> <br /> ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br /> מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב&quot;ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] היתה<br /> באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר,<br /> הרבי נסע לוורשה ביום [[כ&quot;ח בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br /> ===ביקורו בארץ בישראל===<br /> ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ&quot;ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, הנני חושב במשך כשני שבועות&quot;.}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br /> <br /> אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ&quot;ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל&quot;שער יעקב&quot; (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש&quot;ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש&quot;ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל&quot;שער אברהם&quot; ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם בקהילת חב&quot;ד שבחברון.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד&quot;ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה. <br /> }}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב&quot;ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ&quot;ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=244 מכתב מתאריך כ&quot;ח [[סיוון]] תר&quot;ץ]}}<br /> <br /> <br /> ====יומן המסע====<br /> בזמן המסע כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יומן מסע ובו מתבטא בביטויים חריפים. יומן זה לא התפרסם אצל החסידים, וכשבחורים גנבו זאת מהחדר של הרבי, היה לרבי מורת רוח מזה{{הערה|כאשר אחד הבחורים כתב לרבי שלא ידע שלרבי אין נחת רוח מכך והוא שגג בקריאת היומן, הורה לו הרבי לתקן זאת בהקפדה על אמירת שיעורי החת&quot;ת.}}.<br /> <br /> ===ביקורו בארצות הברית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]]}}<br /> ביום [[י&quot;ב באלול]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור בארצות הברית. המונים ובראשם רבנים ועסקנים, קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורו. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בין היתר, במלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69362 אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרש&quot;ג בעת ביקורם בארה&quot;ב בשנת תרפ&quot;ט-תר&quot;צ יחד עם המושל של מרילנד דאז, אלברט ריטשי]{{תמונה}}}}. ביקורו הסתיים ביום [[כ&quot;א בתמוז]] [[תר&quot;צ]]. <br /> <br /> ביקור זה מכונה &quot;ביקור תר&quot;צ&quot; ובמהלכו, חיזק [[הרבי הריי&quot;צ]] את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב&quot;ד בפרט.<br /> <br /> ===במלחמת העולם השניה===<br /> [[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח &quot;האדמו&quot;ר מליובאוויטש בריא ושלם&quot; (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת&quot;ש]]]]<br /> [[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש&quot;ט]]]]בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד-קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br /> <br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] - הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).<br /> <br /> ביום שעזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב&quot;ד שבכל אירופה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> |תוכן=אל ידידינו אנ&quot;ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט&quot;א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ&quot;ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה&quot;י ובזכות הוד כ&quot;ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ארצות הברית==<br /> [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> ביום שני, ליל [[ט' באדר ב']] שנת [[ת&quot;ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באוניה &quot;דרטינגהלם&quot;, יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.<br /> <br /> ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל &quot;שלום עליכם&quot; וחלק אף בירך &quot;ברכת שהחיינו&quot;. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ&quot;ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת &quot;עונג שבת&quot; תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך &quot;ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש&quot; באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ&quot;ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב באב]] [[ת&quot;ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י&quot;ט אלול ת&quot;ש|י&quot;ט אלול]], נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגור בבניין. ביום [[כ&quot;א אלול ת&quot;ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש&quot;א]] הקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)]] במטרה &quot;לעורר את חסידי חב&quot;ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תש&quot;ב]], ב[[התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' [[אייר]] תש&quot;ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש&quot;ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br /> <br /> בעשר השנים בהם חי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב&quot;ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ&quot;ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות. <br /> <br /> בהתוועדויותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.<br /> <br /> ===קבלת האזרחות===<br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.]]<br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז באדר]] שנת [[תש&quot;ט]] הגיעה לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|לימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]: &quot;ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו&quot;ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך&quot;.}}.<br /> <br /> המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]) ועזר בנדרש.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש&quot;י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י&quot;א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br /> <br /> לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] שלוחים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב&quot;ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|סדרת המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ&quot;רשימות&quot; וחלק בסגנון סיפורי כגון &quot;ספר הזכרונות&quot; ועוד.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]]<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]<br /> *[[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר הזכרונות]]<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br /> *[[דברי ימי החוזרים]]<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]<br /> *[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]<br /> *[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]<br /> *[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> *[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br /> *'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[האוהל]]<br /> *[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> *'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> ===תולדות חיים===<br /> ;ילדות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55573 &quot;[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש&quot;]''' - סיפור לידתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br /> ;נישואין<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}} <br /> ;בתקופת ה[[שואה]]<br /> *[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}} <br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 מאמציו להצלת אדמו&quot;רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br /> ;הביקור בארץ הקודש<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3312 &quot;קול ישראל&quot; מדווח על ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br /> *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br /> ;הסתלקות<br /> *הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר &quot;אִסְתַּלַּק יְקָרָא&quot;, ט שבט התשע&quot;ג (20.01.2013)<br /> <br /> ===שונות===<br /> ;ספריו<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ&quot;ט]] וכן תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג, <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ז, תרפ&quot;ח-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד.<br /> *אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ&quot;ח-תרצ&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ&quot;ז-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&amp;pgnum=1 כרך ה'] - (ת&quot;ש-תש&quot;א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;pgnum=1 כרך ו'] - (תש&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;pgnum=1 כרך ז'] - (תש&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;pgnum=1 כרך ח'] - (תש&quot;ד-תש&quot;ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;pgnum=1 כרך ט'] - (תש&quot;ו-תש&quot;ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;pgnum=1 כרך י'] - (תש&quot;ט-תש&quot;י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;pgnum=1 כרך י&quot;א] - (מילואים, תר&quot;ס-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ב] - (מילואים, ת&quot;ש-תש&quot;י ומפתח לכרכים א'-י&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ג] - (מילואים, תרס&quot;א-תש&quot;י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ד] - (מילואים) <br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14165 גלריית תמונות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי&quot;צ] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br /> <br /> ;סיפורים<br /> *נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66535 כשהרבי הריי&quot;צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> }}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הריי&quot;צ}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ב בתמוז]] - [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] - [[תש&quot;י]]|הבא=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|8]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=276507 2016-11-24T22:49:49Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>#הפניה[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]</div>

שלום בוט2 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=276506 2016-11-24T22:49:49Z

<p>שלום בוט2: החלפת טקסט – &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]&quot; ב־&quot;מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]&quot;</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אליהו חיים אלטהויז<br /> |תמונה=[[קובץ:אלטהויז 2.jpg|250px]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=?<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[י' כסלו]] [[תש&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה=[[ריגא]]<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> הרב ה[[חסיד]] ר' '''אליהו חיים אלטהויז''' (נרצח על ידי הנאצים ב[[שואה]] ב[[י' כסלו]] [[תש&quot;ב]]), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|פנחס אלטהויז]] בעיר [[ניקולייב]], ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] נסע בשליחות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[עיירה]] [[פודוברנקה]] על מנת להפיץ [[יהדות]]. במהלך שהותו ב[[עיירה]], בשנת [[תר&quot;פ]], אירעה [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, וכאשר נודע לו על כך - התעלף.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[לנינגרד]], ומאז עבד לצידו של [[הרבי הריי&quot;צ]] וסייע בכל פעולותיו ל[[הפצת היהדות]] ולטובת יהודי [[רוסיה]] שנותרו מאחורי [[רוסיה הסובייטית|מסך הברזל]]. <br /> <br /> הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. ב[[התוועדות]] [[פורים תרפ&quot;ז]] פנה הרבי הריי&quot;צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם.<br /> <br /> קירובו למשפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי [[הרבי]] עם בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כאשר נאסר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב [[חיים ליברמן]], ל[[שמריהו גוראריה|רש&quot;ג]] ול{{ה|רבי}}{{הערת שוליים|1=ראו גם בהרחבה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&amp;st=&amp;pgnum=24&amp;hilite= אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק י&quot;ב עמ' 17].}}.<br /> <br /> כאשר נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[קסטרמה]], לקח איתו את ר' אלי' חיים, והוא המשיך ללוות את הרבי גם כאשר יצא את גבולות [[רוסיה]], והוא התיישב ליד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ריגא]], שם נותר עד [[השואה]].<br /> <br /> בריגא היה אחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' של [[אחות התמימים]] ב[[ריגא]].<br /> <br /> נספה ב[[שואה]] ביום [[י' כסלו]] [[תש&quot;ב]] יחד עם ר' [[יצחק הורביץ]] ור' [[יחזקאל פייגין]] -.<br /> <br /> ==יומניו==<br /> את שהותו במחיצת רבינו הריי&quot;צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות [[חסידות חב&quot;ד]] כמו ה[[התוועדות]] שנערכה ב[[פורים תרפ&quot;ז]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], חתונת [[הרבי]], שהות עדת החסידים ב[[ריגא]] ללא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תר&quot;צ]], כאשר שהה ב[[ארצות הברית]], ועוד.<br /> <br /> חלק מהיומנים פורסם ב[[ספר התולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], חלקם על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ב[[שבועון בית משיח]], וחלקם נותרו עלומים עד היום.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[ניגון לר' אליהו חיים אלטהויז (נ&quot;ז)]] <br /> *[[ניקולייב]]<br /> *[[ריגא]]<br /> *[[אחות תמימים ריגא]]<br /> *[[יחזקאל פייגין]]<br /> *[[יצחק הורביץ]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33502 יומן החתונה - תיאור הנהגת הרבי בחתונתו מיומנו של ר' אליהו חיים אלטהויז] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70028 ניגון געגועים המיוחס למשפחת אלטהויז] בביצוע ועיבוד של [[נדב בכר]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ריגא: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]</div>

שלום בוט2