חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד קרץ

2018-02-24T17:45:10Z

שלום בוט: החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]]]"

[[קובץ:דוד קרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד קרץ ב[[התוועדות|התוועדות חסידית]]]]
הרב '''דוד קרץ''' היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בעיר. נולד ביום [[י"ב בסיוון]] [[תש"א]] ונפטר ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] [[תשע"א]] יום [[סיום הרמב"ם]].

==קורות חייו==
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה שצולמה בהוראת הרבי. הרב קרץ עומד על הטנק (שני מימין) ([[תשל"ג]])]]
[[קובץ:דוד_קרץ_בצעירותו.jpg|ימין|ממוזער|250px|בצעירותו לומד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]]
הרב דוד קרץ נולד ביום [[י"ב בסיוון]] שנת [[תש"א]] ב[[חיפה]] לאביו הרב אריה קרץ. בבחרותו למד בישיבת כפר הרוא"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]].

בישיבת כפר הרוא"ה נמסר, באותה תקופה, שיעור ב[[ספר התניא]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. במקביל הכיר גם את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[ארגון את"ה]] ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות.

בשנת [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת [[תשי"ט]] עבר יחד עם ידידו, הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר [[שמחת תורה]]), בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכ"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד ל[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש ה[[אהבה]] והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר{{הערה| באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.}} [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי [[המזכירות]] ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה ה[[שליח ציבור]] והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים והוא חזר לארץ. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד ב[[תענך]] שהוקם באותן שנים.

הרב קרץ [[נישואין|נשא]] את רעייתו, מרת אודיל והזוג התגורר בתענך. כעבור תקופה נשלחו מטעם ה'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד ב[[נצרת עילית]]. בשלב מסויים החל לשמש כ[[משפיע]] קהילת חב"ד בעפולה וככזה היה עד לפטירתו. כ[[משפיע]] פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על [[תורת החסידות]], [[צבאות השם]] ועוד.

בשנת [[תשל"ג]], בעקבות הוראה של הרבי, הצטלם הרב קרץ עם חסידים נוספים ושלטים על [[עשרת המבצעים]], על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר ה[[מזכירות]] של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60756 התמונה שצולמה בהוראת הרבי]{{תמונה}}}}.

הרב קרץ הצטיין בחיבתו לספרים ודאג למלא את בתי הכנסת בעפולה בספרים. היה מדקדק בהלכות ובמנהגי חב"ד. באופן התנדבותי הכין וחילק לכל חתן וכלה חוברת "הכנות לחתונה" המלאים בהלכות, מנהגים ועצות פרקטיות לתקופה שבין סגירת השידוך לחתונה{{הערה|התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!}}. בשנותיו האחרונות החל להתעסק בהוצאה לאור של חוברת העוסקת בגיל חינוך של ילדים. חוברת זו מלקטת מכתבים של [[אדמו"רי חב"ד]] הקשורים להגעת הילד לגיל שלוש ולהשארת פאות הראש. בנוסף לכך מובאים [[מנהגי חב"ד]] הקשורים לאירוע זה, ואף מאמר קצר וקליט שאפשר יהיה ללמוד עם הילד{{הערה|את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.}}.

==פטירתו==
ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] שנת [[תשע"א]] נפטר הרב קרץ. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, בהם [[חסידי חב"ד]] מרחבי הארץ, אנשי קהילת חב"ד בעפולה, תושבי העיר, ידידיו, מושפעיו ובני משפחתו.

את מקומו של הרב קרץ כ[[משפיע]] בעפולה, ממלא בנו הרב [[שמואל קרץ]].

==משפחתו==
*הרב מנחם מענדל קרץ, [[צפת]].
*הרב לוי אריה קרץ - מנהל [[בית חב"ד]] גבעת המורה, [[עפולה]].
*הרב [[יוסף יצחק קרץ]] - [[קראון הייטס]].
*הרב שמואל קרץ ורעייתו מרת מרים קרץ- [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]], [[עפולה]].
*מרת דבורה לאה, אשת ר' אהרון מאיר קיי.
*התמים דובער קרץ.

==ראו גם==
*[[עפולה]]

==קישורים חיצוניים==
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60812 התבטאות נדירה מהרבי: בעל מדות ומעלות טובות]''' {{בית משיח|}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}
*{{קישור חבד אינפו|60597|הרב קרץ ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] בשנת [[תשכ"ו]]||{{תע|03/29/2011}}}}{{תמונה}}
*{{קישור חבד אינפו|60623|יומן אישי מחצר הרבי, ימי ניסן תשכ"ה|הרב דוד קרץ|{{תע|03/30/2011}}}} - אתר [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60623 יומן אישי מחצר הרבי, [[פורים]] תשכ"ו] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרץ, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]

דוד קרץ

2018-02-24T17:44:59Z

שלום בוט: החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]"

[[קובץ:דוד קרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד קרץ ב[[התוועדות|התוועדות חסידית]]]
הרב '''דוד קרץ''' היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] בעיר. נולד ביום [[י"ב בסיוון]] [[תש"א]] ונפטר ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] [[תשע"א]] יום [[סיום הרמב"ם]].

==קורות חייו==
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה שצולמה בהוראת הרבי. הרב קרץ עומד על הטנק (שני מימין) ([[תשל"ג]])]]
[[קובץ:דוד_קרץ_בצעירותו.jpg|ימין|ממוזער|250px|בצעירותו לומד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]
הרב דוד קרץ נולד ביום [[י"ב בסיוון]] שנת [[תש"א]] ב[[חיפה]] לאביו הרב אריה קרץ. בבחרותו למד בישיבת כפר הרוא"ה והיה מקורב אל ראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]].

בישיבת כפר הרוא"ה נמסר, באותה תקופה, שיעור ב[[ספר התניא]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. הרב קרץ שהשתתף בשיעור החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. במקביל הכיר גם את הרב [[אברהם דונין]] שכיהן באותה תקופה כראש [[ארגון את"ה]] ועסק רבות בהפצת חסידות בקרב בני ישיבות.

בשנת [[תשי"ח]], בהשפעתו המכריעה של הרב אברהם דונין, עבר הרב קרץ יחד עם מספר חבריו, לישיבה חב"דית. בשנת [[תשי"ט]] עבר יחד עם ידידו, הרב [[יוסף הרטמן]], לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבלו רבות מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]], ל[[קבוצה]] שבאותה שנה קיבלה אישור רק לחודשיים (עד לאחר [[שמחת תורה]]), בסיומם חזר לישיבה שהספיקה לעבור ל[[כפר חב"ד]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשכ"ה]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], שם שהה למעלה משנתיים וחצי עד ל[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]]. תקופה זו הייתה זכורה לו במשך כל חייו והיא העצימה את רגש ה[[אהבה]] והביטול שלו לרבי. הרב קרץ נהג שלא לעזוב את [[770]] כל עוד הרבי לא נסע לביתו. ביום הבהיר{{הערה| באותה שנה לא היה מפורסם בקרב החסידים מהותו של יום זה.}} [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תשכ"ה]] הסתיימה קבלת ה[[יחידות]] (של הלילה הקודם) בשעה חמש לפנות בוקר וחברי [[המזכירות]] ארגנו מנין מוקדם ל[[תפילת שחרית]] עבור הרבי. הרבי שהיה בשנת האבל על אימו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], היה ה[[שליח ציבור]] והרב קרץ כובד ב"פתיחת הארון" ל"קריאת התורה" והוא הגיש את [[ספר התורה]] אל הרבי.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] הורה הרבי לרב קרץ ב'יחידות' שיתעסק גם בשידוכים והוא חזר לארץ. זמן קצר לאחר שובו לארץ, נקרא על ידי הנהלת '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' לשמש כמחנך בבית ספר חב"ד ב[[תענך]] שהוקם באותן שנים.

הרב קרץ [[נישואין|נשא]] את רעייתו, מרת אודיל והזוג התגורר בתענך. כעבור תקופה נשלחו מטעם ה'רשת' למושב 'ברוש' בדרום הארץ. בסיום הפעילות בברוש קבע את מגוריו בעפולה ומונה למורה למחשבים בבית ספר חב"ד ב[[נצרת עילית]]. בשלב מסויים החל לשמש כ[[משפיע]] קהילת חב"ד בעפולה וככזה היה עד לפטירתו. כ[[משפיע]] פעל רבות על בני קהילתו וקירב יהודים רבים לדרך התורה והמצוות. שמר על קשר עם רבני הקהילות ובעלי ההשפעה בעיר. ארגן פעילות של שיעורי תורה, הקהלת קהילות, חלוקת והפצת חומר שבועי על [[תורת החסידות]], [[צבאות השם]] ועוד.

בשנת [[תשל"ג]], בעקבות הוראה של הרבי, הצטלם הרב קרץ עם חסידים נוספים ושלטים על [[עשרת המבצעים]], על גבי טנק צה"לי. התמונה פורסמה בעולם ואף הייתה תלויה תקופה ארוכה בחדר ה[[מזכירות]] של הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60756 התמונה שצולמה בהוראת הרבי]{{תמונה}}}}.

הרב קרץ הצטיין בחיבתו לספרים ודאג למלא את בתי הכנסת בעפולה בספרים. היה מדקדק בהלכות ובמנהגי חב"ד. באופן התנדבותי הכין וחילק לכל חתן וכלה חוברת "הכנות לחתונה" המלאים בהלכות, מנהגים ועצות פרקטיות לתקופה שבין סגירת השידוך לחתונה{{הערה|התמורה היחידה שביקש הרב קרץ עבור החוברת היה הערות ושיפורים, שבעקבותיהם יצאה החוברת בלמעלה מ-80 מהדורות!}}. בשנותיו האחרונות החל להתעסק בהוצאה לאור של חוברת העוסקת בגיל חינוך של ילדים. חוברת זו מלקטת מכתבים של [[אדמו"רי חב"ד]] הקשורים להגעת הילד לגיל שלוש ולהשארת פאות הראש. בנוסף לכך מובאים [[מנהגי חב"ד]] הקשורים לאירוע זה, ואף מאמר קצר וקליט שאפשר יהיה ללמוד עם הילד{{הערה|את החוברות ניתן להשיג גם כיום, לעילוי נשמתו, אצל משפחת קרץ בעפולה בטלפון: 04-6592724 או בדוא"ל hachanot@gmail.com.}}.

==פטירתו==
ביום [[כ"ג באדר|כ"ג באדר ב']] שנת [[תשע"א]] נפטר הרב קרץ. בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, בהם [[חסידי חב"ד]] מרחבי הארץ, אנשי קהילת חב"ד בעפולה, תושבי העיר, ידידיו, מושפעיו ובני משפחתו.

את מקומו של הרב קרץ כ[[משפיע]] בעפולה, ממלא בנו הרב [[שמואל קרץ]].

==משפחתו==
*הרב מנחם מענדל קרץ, [[צפת]].
*הרב לוי אריה קרץ - מנהל [[בית חב"ד]] גבעת המורה, [[עפולה]].
*הרב [[יוסף יצחק קרץ]] - [[קראון הייטס]].
*הרב שמואל קרץ ורעייתו מרת מרים קרץ- [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]], [[עפולה]].
*מרת דבורה לאה, אשת ר' אהרון מאיר קיי.
*התמים דובער קרץ.

==ראו גם==
*[[עפולה]]

==קישורים חיצוניים==
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60812 התבטאות נדירה מהרבי: בעל מדות ומעלות טובות]''' {{בית משיח|}} בתוך שבועון בית משיח - {{אינפו|}}
*{{קישור חבד אינפו|60597|הרב קרץ ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] בשנת [[תשכ"ו]]||{{תע|03/29/2011}}}}{{תמונה}}
*{{קישור חבד אינפו|60623|יומן אישי מחצר הרבי, ימי ניסן תשכ"ה|הרב דוד קרץ|{{תע|03/30/2011}}}} - אתר [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60623 יומן אישי מחצר הרבי, [[פורים]] תשכ"ו] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרץ, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד עפולה: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]

תבנית:הידעת?/ט"ז באלול

2016-07-24T17:53:01Z

שלום בוט: יצירת דף עם התוכן "מסופר שפעם בהתוועדות קודש של הרבי הרש"ב הבחורים מרוב השתוקקות לשמוע את המאמר ניגנ..."

מסופר שפעם ב[[התוועדות]] קודש של [[הרבי הרש"ב]] הבחורים מרוב השתוקקות לשמוע את ה[[מאמר]] ניגנו את ניגון ההכנה למאמר בחיפזון. הרבי הרגיש בדבר והקדיש שיחה שלימה לעניין, ותוכנה, שיהודי בעבודתו צריך לעשות כל דבר בשלימות וב[[פנימי|פנימיות]]. אפילו שהמדובר הוא אודות דבר שמשמש כהקדמה לעניין אחר - הרי בשעה שנמצא בהקדמה, הוא 'מונח' בזה לגמרי. ובכלל זהו עיקר גדול, שהיכן שנמצאים ואוחזים, שזה יהיה באמת.

תבנית:הידעת?

2016-07-24T17:52:12Z

שלום בוט:

[[קובץ:סימן שאלה11.png|left|35px|קישור=חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1|לארכיון קטעי "הידעת?"]]

{{הידעת?/141}} <div style="text-align:left;">'''[[חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 2|לארכיון קטעי "הידעת?"]]'''</div>

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות עמוד ראשי]]</noinclude>

תבנית:הידעת

2016-07-24T17:51:55Z

שלום בוט: הפניה לדף תבנית:הידעת?

#הפניה [[תבנית:הידעת?]]

נס מבצע פורים תשל"ו

2016-07-24T17:35:17Z

שלום בוט: /* פריצת המחסום */

[[תמונה:משמחים חיילים.jpg|left|thumb|250px|חסידי חב"ד משמחים חיילים]]
'''נס מבצע פורים תשל"ו''' התרחש בליל [[פורים|חג הפורים]] בשנת [[תשל"ו]]. משאית עם חסידי חב"ד יצאה ל[[מבצע פורים]] מ[[ירושלים]] לשכם, לשם חלוקת [[משלוח מנות|משלוחי מנות]] ל[[חיילי צה"ל]]. בתא הנהג ישבו נהג וחייל שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] [[יוסף יצחק גורביץ']] שהגיע כחודשיים קודם לכן עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, הרב [[יעקב אלחנן סגל]] גבאי [[בית הכנסת]] ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמימים משה רייניץ, ומנחם גליצנשטיין שהיו בחורים צעירים שרק נעשו בר מצווה.

==פריצת המחסום==

באמצע הדרך נעצרה המשאית בחריקה, וה'[[טנקיסט|טנקיסטים]]' והחיילים נחרדו לגלות מחסום אבנים החוסם את דרכם, וסביבו המוני ערבים עומדים מוכנים לפגוע, ח"ו. לאחר שמספר סלעים כבר נחתו על המשאית, והיריות שנורו על ידי החיילים לא הרתיעו את הערבים, החיילים רצו לחזור חזרה ולוותר על הנסיעה לשכם, אך השלוחים התעקשו להמשיך הלאה, שהרי בתור שלוחים של [[הרבי]] הנוסעים מכחו בודאי לא יאונה להם רע.

לאחר ויכוח עם החיילים, וכשהרב גורביץ' איים שאם לא ימשיכו כולם יחד הוא ירד מהרכב - הסכימו החיילים והמשיכו בנסיעה מהירה אל תוך המחסום, תוך כדי יריות באויר - להרתיע את הערבים. הרכב אכן פרץ את המחסום והמשיך בשעטה להמשך ה[[מבצעים]], תוך כדי שהערבים ממטירים עליו אבנים - אך ב"ה לא אירע מאומה.

בערבו של יום חזרו התמימים לירושלים והרב גורביץ דיווח ל[[מזכירות]] על כל הסיפור.

== התייחסות הרבי למאורע ==
למחרת ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשל"ו]], הרבי התייחס לענין בצורה מיוחדת.

הרבי תיאר את הסיפור שאירע זה עתה והשווה אותו לסיפור ה[[מגילת אסתר|מגילה]], שיהודי "לא יכרע ולא ישתחווה" אל מול הגוי, עד ש"נפל פחד היהודים עליהם". הרבי תיאר בפרטי פרטים את המאורע: מי נסע במכונית, היכן אירע המאורע, מה חשב איש הצבא וכיצד שכנעו אותו השלוחים.

את השיחה סיים הרבי בהוראה מסיפור זה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=
ההוראה מסיפור זה ברורה: אם יבוא מישהו וירצה "לספר" שיש 127 [[גויים]], המדברים בשם 127 מלכים . . צריך שהיהודי יהיה חכם, על ידי ה[[תורה]] ש"היא חכמתכם ובינתכם"; לא רק ב[[בית הכנסת]], אלא כהמשך הפסוק "לעיני כל העמים". ואז מתבטלים כל ה"מחסומים", אפילו אם עומדים שם בני אדם - משום ש"לב מלכים ביד ה'" ו"נפל פחד היהודים עליהם" - וגם ב[[ארץ הקודש]], עד לאופן של "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", וכהמשך הפסוק "ואולך אתכם קוממיות" – שעל ידי שיהודי מצפה ל"יוליכנו קוממיות", יהיה "נתתי שלום בארץ"}}

== קישור חיצוני ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1447 לשמיעת הסיפור] מאת [[הרבי]]{{שמע}} {{אינפו}}
{{פורים}}
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]][[קטגוריה:פורים]]

שיחה:מצות תפילין

2016-07-24T17:31:57Z

שלום בוט:

לא מוזכר כלום אודות השיטות ב'תפילין', ארבעה זוגות וכו'. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ד בניסן ה'תשע"ג 08:52, 25 במרץ 2013 (IST)
:הוספתי [[משתמש:שלום בוט|שלום בוט]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט|שיחה]] 17:31, 24 ביולי 2016 (UTC)

מודיעין עילית

2016-07-24T17:30:50Z

שלום בוט: /* כנסים ואירועים */

'''הספרייה החסידית''' בעיר [[מודיעין עילית]], העיר הגדולה ביותר ביהודה ושומרון, הוקמה בשכונת "אחוזת ברכפלד" בשנת [[תשס"ח]] ומשמשת כ[[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] אזורי.

הספרייה מנוהלת על ידי [[בית חב"ד]] מודיעין עילית, בראשות ה[[שליח]] הרב אלעזר מרדכי קניג.

בספרייה מתקיימות תפילות יום יום תמידין כסידרן על פי [[נוסח האר"י]] אשר ייסד [[אדמו"ר הזקן]] - בעיקר עבור מתפללים המתקרבים ל[[חסידות חב"ד]]. מידי שבת נערך "[[קידושא רבא]]" כיד המלך עבור המתפללים ומשתתפים אחרים.

בספרייה ישנם למעלה מ-2,000 ספרים שונים, כרבע מהם אינם שייכים לחסידות חב"ד והם נתרמו על ידי ראשי חסידויות שונות בארץ שביקשו להעשיר את הספריה בספריהם.

== כולל מנחם ==
בהיכל "הספרייה החסידית" לומדים עשרות אברכים מכל גווני הקשת החרדית-תורנית במסגרת "כולל מנחם" ללימוד החסידות.

מסגרת הכולל מתקיימת בנוסף לשיעורים הקבועים הנערכים בספרייה במהלך כל שעות היום ובהם: שיעור ב[[דף היומי]], שיעור ב[[תניא]] ושיעורים בהלכות שבת וב[[רמב"ם]].

חברי הכולל אחראים גם על פעילות "[[מבצע תפילין]]" מידי יום בקרב תושבי הישובים היהודיים שאינם דתיים סביב העיר מודיעין עילית. הפעילות כוללת בין השאר עזרה ברכישת [[תפילין]] ובדיקת כשרות התפילין ללא תשלום.

== כנסים ואירועים ==
בהיכל הספרייה נערכות התוועדיות ו"[[פברייגען]]" המוניים בתאריכים המיוחדים בחסידות חב"ד, לציבור תושבי העיר אשר נמנים בעיקר על הזרם הליטאי. גם מלווה מלכה, כנוסי תורה וחסידות ושיעורים מתקיימים מידי שבוע לציבור הרחב ובהם משתתפים באופן קבוע למעלה מ-150 איש.

== ארגון נשים ==
מידי פעם ב נסגרת "הספריה החסידית" עבור הקהל הרחב למספר שעות, בדרך כלל בשעות הערב. בזמן זה נערך "ערב נשים" המאורגן על ידי הרבנית דבורה לאה קניג, אשתו של השליח הרב אלעזר מרדכי.

כמו כן מתקיים כינוס נשים מידי שבוע ובו נערך גיבוש חסידי מיוחד עבור נשות הקהילה במודיעין עילית, תחת ניהולו של בית חב"ד המקומי.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

מודיעין עילית

2016-07-24T17:30:33Z

שלום בוט: /* כנסים ואירועים */

'''הספרייה החסידית''' בעיר [[מודיעין עילית]], העיר הגדולה ביותר ביהודה ושומרון, הוקמה בשכונת "אחוזת ברכפלד" בשנת [[תשס"ח]] ומשמשת כ[[בית חב"ד|מרכז חב"ד]] אזורי.

הספרייה מנוהלת על ידי [[בית חב"ד]] מודיעין עילית, בראשות ה[[שליח]] הרב אלעזר מרדכי קניג.

בספרייה מתקיימות תפילות יום יום תמידין כסידרן על פי [[נוסח האר"י]] אשר ייסד [[אדמו"ר הזקן]] - בעיקר עבור מתפללים המתקרבים ל[[חסידות חב"ד]]. מידי שבת נערך "[[קידושא רבא]]" כיד המלך עבור המתפללים ומשתתפים אחרים.

בספרייה ישנם למעלה מ-2,000 ספרים שונים, כרבע מהם אינם שייכים לחסידות חב"ד והם נתרמו על ידי ראשי חסידויות שונות בארץ שביקשו להעשיר את הספריה בספריהם.

== כולל מנחם ==
בהיכל "הספרייה החסידית" לומדים עשרות אברכים מכל גווני הקשת החרדית-תורנית במסגרת "כולל מנחם" ללימוד החסידות.

מסגרת הכולל מתקיימת בנוסף לשיעורים הקבועים הנערכים בספרייה במהלך כל שעות היום ובהם: שיעור ב[[דף היומי]], שיעור ב[[תניא]] ושיעורים בהלכות שבת וב[[רמב"ם]].

חברי הכולל אחראים גם על פעילות "[[מבצע תפילין]]" מידי יום בקרב תושבי הישובים היהודיים שאינם דתיים סביב העיר מודיעין עילית. הפעילות כוללת בין השאר עזרה ברכישת [[תפילין]] ובדיקת כשרות התפילין ללא תשלום.

== כנסים ואירועים ==
בהיכל הספרייה נערכות התוועדיות ו"[[פבריינגען]]" המוניים בתאריכים המיוחדים בחסידות חב"ד, לציבור תושבי העיר אשר נמנים בעיקר על הזרם הליטאי. גם מלווה מלכה, כנוסי תורה וחסידות ושיעורים מתקיימים מידי שבוע לציבור הרחב ובהם משתתפים באופן קבוע למעלה מ-150 איש.

== ארגון נשים ==
מידי פעם ב נסגרת "הספריה החסידית" עבור הקהל הרחב למספר שעות, בדרך כלל בשעות הערב. בזמן זה נערך "ערב נשים" המאורגן על ידי הרבנית דבורה לאה קניג, אשתו של השליח הרב אלעזר מרדכי.

כמו כן מתקיים כינוס נשים מידי שבוע ובו נערך גיבוש חסידי מיוחד עבור נשות הקהילה במודיעין עילית, תחת ניהולו של בית חב"ד המקומי.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

אשה

2016-07-24T17:28:19Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{לעריכה|מידע חסר ולא ערוך}}

==האשה ביהדות ובחסידות==

===שלילת עבודה זרה===
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי הזהב ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשם יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

== חיוב נשים במצוות ==
'''אשה''' חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.

מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏<ref>‏מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א‏</ref>, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏</ref>. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת שאול שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה‏‏<ref>בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו</ref>.

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>ו' כ"ג</ref> שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.

===מצוות תלמוד תורה===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל [[מצוות עשה]] שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.

הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|1=שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה"שקלא וטריא" (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה"ערמומית" שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. {{הערה|1=התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו עוד למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99 . ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.}} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש"...כאילו מלמדה תיפלות" כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד בתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.

====לימוד חסידות====
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע"פ בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד׳, עמ׳ 13}}

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}}

===צניעות וכבוד הציבור===
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.

אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור".
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}.

== ראו גם ==

*[[מבצע נרות שבת קודש]]
*[[מבצע טהרת המשפחה]]
*[[דירה בתחתונים#דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים|דירה '''נאה''' בתחתונים - שליחות הנשים]]

== לקריאה נוספת ==
* ליקוטי שיחות, כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
* זושא וולף, '''אל נשי ובנות ישראל''' ליקוט שיחות ערוכות של [[הרבי]]
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=196 מעמד האישה], אתר צא"ח בישראל.
* נחמה גרייזמאן, [http://www.nernechoma.org/reader_he.asp?NBID=4 בעיניה של אישה] - השקפה חסידית על תורת חיים
* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, [[תשס"ט]] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1613 תכונתה של אשה - ויתור] מאמר על דמותה של [[רחל אמנו]] - {{חב}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=238&article=2100 מעלת הנשים] מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - {{חב}}
* שולמית שמידע, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=1967 חכמות נשים בנתה ביתה] מאמר על דבורה הנביאה - {{חב}}
* יפתח לוזיה, [http://www.neshei.com/index.php?url=article_he&id=73865 נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ], כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013) {{וידאו}} - {{אינפו}}
* נעמה טוכפלד, [http://www.pnimiyut.org/contents.asp?aid=114503 בין פמיניזם לכוח נשי] באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
*{{קישור שטורעם|81483|news|מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל|מערכת שטורעם|כ' בתמוז תשע"ה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:נשים|*]]

תרנ"א

2016-07-24T17:28:13Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

==אירועים==

*בחורף תרנ"א הוקמה קהילת חב"ד ב[[וורשה]] בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות מוסקבה הורו לגרש את יהודי העיר.

*ב[[ח' בתמוז]] התרחשו קישורי התנאים של הרבנית [[חיה מושקא (בת המהר"ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן המהר"ש)]].

*ב[[י"א בתמוז]] החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להניח [[תפילין]] והוא בן 11 שנים.
*ב[[י' באלול]] התקיימה חתונתם של הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]].

{{תרנ"א ת"ש}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{כתב גדול|'''לצפיה בשנים מוקדמות יותר'''}}}}
{{תר"א תר"נ}}

{{תרנ"א}}

משה פיינשטיין

2016-07-24T17:28:11Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{ערך מובחר/למעלה|}}

{{דמות
|שם=משה פיינשטיין
|כינוי=הרב פיינשטיין
|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]]
|מקום לידה=[[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין
|תלמידיו=
|חיבוריו=ראו [[משה פיינשטיין#ספריו|בהמשך]]
|השתייכות=[[ליטא]]
}}

הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לרב דוד פיינשטיין מצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.

בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.

הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.

בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערת שוליים|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.

בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.

== הקשר עם חב"ד ==
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]
סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזני]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה ל[[אדמו"ר הזקן]] והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד.

הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערת שוליים|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערת שוליים|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערת שוליים|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}. בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערת שוליים|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.

ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם עוזרו האישי הרב [[שמחה עלברג]], במשך כשעה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתן]] [[פטור]] מ[[קריאת שמע]]". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערת שוליים|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.

בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערת שוליים|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערת שוליים|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערת שוליים|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שב[[מסירות נפש]] אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה היתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להלחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי רוסיה השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי היתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתב באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערת שוליים|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נבלה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערת שוליים|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.

גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח [[תפילין]] דררבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו [[תפילין]] הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 252 מאת חתנו, רק טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. בערב שבת פרשת שקלים [[תש"מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערת שוליים|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'.}}.

הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערת שוליים|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}. במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערת שוליים|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערת שוליים|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}.

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשל"ח]] לקראת חנוכת בית כנסת "[[בית מנחם]]" ב[[כפר חב"ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפלה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפלה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.

בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערת שוליים|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.

הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערת שוליים|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.

==תמיכה במבצעי הרבי==
[[קובץ:אסיפת רבני ארהב בעניין מיהו יהודי.JPG|ימין|ממוזער|250px|אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא [[מיהו יהודי]]]]
[[קובץ:מכתב עידוד פיינשטיין קליפורניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[קליפורניה]]]]
[[קובץ:הקדשה דברות משה בבא בתרא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת [[בבא בתרא]], אותו העניק לרבי.]]
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.

בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערת שוליים|במכבת אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרביסובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.

בשנת [[תשל"ו]] הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערת שוליים|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.

בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[שמיני עצרת תשל"ח|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערת שוליים|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום ל"ג בעומר תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}.

בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".

בשנת [[תשמ"ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב"ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערת שוליים|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.

את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], בהנהגת הרבי{{הערת שוליים|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו אלול שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמור"י חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערת שוליים|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה פלפול התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב שבת קודש כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה פלפול התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.

באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערת שוליים|היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה}}.

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:הקדשה דברות משה שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת שבת]], אותה העניק לרבי]]
[[קובץ:הקדשה דברות משה יבמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת יבמות]], אותה העניק לרבי]]
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]]
|תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}

לקראת [[י"א בניסן]] שנת [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור="ויהי בישורון מלך", [[תשמ"ב]]
|תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.}}

שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}

ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:

על הספר "דברות משה" על מסכת בבא בתרא כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של מסכת שבת כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יבתרך. למעחת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}}

==ספריו==
[[קובץ:אגרות משה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "אגרות משה"]]
*'''אגרות משה''' (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, [[תשי"ט]]-[[תשנ"ו]].
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס.
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
*'''דרש משה'''.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31-48.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו
;ספריו
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{ערך מובחר/למטה|}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

מתיבתא דרקיעא

2016-07-24T17:28:11Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

'''מתיבתא דרקיעא''' היא הישיבה שזוכים להיכנס אליה רק ה[[נשמה|נשמות]] שבגן עדן העליון. בישיבה זו לומדים את אותה תורה, אלא שהמושגים שבה הם רוחניים.

==שמה==
שמה של הישיבה הוא "מתיבתא ד'''רקיעא'''" (רקיע - בארמית), והטעם לזה הוא:

הפסוק אומר{{הערה|יחזקאל א, כב.}}: "ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח". חיות אלו מחולקות לשתי קטגוריות: חיות עליונות ותחתונות. התחתונות - ה[[מרכבה]] דבי"ע, מחנה מיכאל ומחנה גבריאל; והרקיע שעל ראשיהם הוא [[מלכות דאצילות]]. והעליונות - האבות אברהם יצחק ויעקב, שהם [[חג"ת]] דאצילות; והרקיע שעל ראשיהם הוא [[ספירת הבינה]].

ספירת הבינה מכונה "רקיע", מכיוון שהכינוי לשלושת הספירות כתר, [[חכמה]] ובינה; הוא: אור, מים ורקיע. או באופן אחר, שלושת מצבי הצבירה האפשריים: גז, נוזל וקרח. והרקיע הוא "מיא אגלידו"{{הערה|תוספתא לזהר פרשת בשלח (נ, ב). וראה אור התורה קרח ע' תרצז.}} - קיפאון של מים.

וההסברה בזה: הכתר והחכמה - האור והמים, אינם ניתפסים באופן מוגדר בידי האדם, ועל כן הם יכולים להיות מוטים לכאן ולכאן (שהמים ניידי); אבל הבינה - הקרח, הוא מוצק, ולכן אי אפשר לשנותו ולהטותו. אך מצד שני, דווקא כך ניתן לתופסו באופן מורגש וברור. ולכן נאמר "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", כיוון שדווקא לאחר שהאור (כתר וחכמה) נמשך בבינה שייך שהוא יאיר ויתקבל אצל ה[[נשמה|נשמות]] שבגן עדן.

ולכן גן עדן העליון נקרא "מתיבתא דרקיע", כיוון שהרקיע - בינה, הוא זה שיכול להמשיך את האור באופן שה[[נשמה|נשמות]] יהיו נהנים מ"[[זיו השכינה]]", באופן של השגה ממשית.

הרקיע שנמשך לגן עדן, הוא לא ה"רקיע העליון" - [[בינה]] המאירה על ה"חיות" שבעולם האצילות, אלא ה"רקיע התחתון" - ההמשכה של הבינה באמצעות הספירות [[חסד]] ו[[גבורה]], וההתפשטות שלהן נמתחת כרקיע על ה[[נשמה|נשמות]] שבגן עדן{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ה']].}}.

==הנכנסים למתיבתא==
הזוכים להיכנס למתיבתא, הם רק הצדיקים שעסקו בעולם הזה בתורה לשמה. והם זוכים לגילוי מה"רקיע" אשר נקרא "{{מונחון|רזא דאורייתא|סוד התורה}}", דהיינו, שמרקיע זה נוטף טל שהוא מזון הנשמות, אשר עניינו הוא - ידיעת סודם של כ"ב [[אותיות]]התורה{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ה']]. וראה גם [[תניא - פרק ה']].}}.

מכיוון שבגן עדן מאירה [[ספירת הבינה]], לכן גם ה[[קדוש ברוך הוא]] מגיע להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, מכיוון ש"קב"ה" זהו כינוי ל"[[ספירת התפארת]]" (או [[ז"א]]), והגילוי שם הוא הארה מכתר וחכמה דאצילות (דרך ספירת הבינה). במקומות אחרים{{הערה|ראה ספר הליקוטים - צמח צדק, ערך גן עדן סעיף י.}} מבואר, ש[[הקב"ה]] זה [[אור אין סוף]] ממש, והסיבה שהוא משתעשע, זה על דרך האמור ש"יותר ממה שהעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להניק"{{הערה|פסחים קיב, א.}}, ש[[הקב"ה]] נהנה מהשפעתו לצדיקים.

הסיבה שדווקא הם זוכים להיכנס לשם, היא מכיוון שעל ידי העסק והלימוד בתורה לשמה ממשיכים תוספת של גילוי אור בגן עדן, וכמו שכתוב{{הערה|משלי ג, יז.}} "דרכיה דרכי נועם" - שעל ידי התורה מגיעים ל"נועם", התענוג שבתורה שמתגלה.

==התורה שלומדים בה==
במתיבתא דרקיע, לומדים את אותה התורה שניתנה לנו, אלא שהם לומדים אותה באופן אחר, בנוגע לעניינים רוחניים.

;מצוות ציצית:
הציצית נעשית מצמר של כבשים, ועניין זה באצילות הוא על דרך העניין של הפסוק "והכשבים הפריד יעקב"{{הערה|ויצא ל, מ.}}, וכן "ושער רישיה כעמר נקא"{{הערה|דניאל ז, ט.}}. דהיינו, שה"שער" הוא [[י"ג תיקוני דיקנא]], וצריך להפריד אותם שלא יתערבו{{הערה|ראה לקוטי תורה אמור לט, א. אור התורה ויקרא ח"ב ע' תקצא.}}.

;מצוות תפילין:
*בתפילין ישנם ארבע פרשיות, שהם ארבעת המוחין שבאצילות - חכמה, [[בינה]] ודעת שכלול מחסד וגבורה.
*במלכות דתבונה יש שלוש עורות - פנימי, אמצעי וחיצוני: כאשר הוא חושב בדבר [[חכמה]] אלקית, זהו הלבוש הפנימי; וכאשר חושב בחכמות אחרות הנצרכות ללימוד התורה, זהו הלבוש האמצעי{{הערה|ראה גם לקו"ש חלק ז ע' 310.}}; וכאשר חושב בעניינים גשמיים, שאלו הם הלבושים היותר גסים ונחותים שבמחשבה. והיינו, שיש שלושה סוגי לבושים לאור הבינה (כמו שבמחשבה עצמה יש מחשבה, דיבור ומעשה). וזהו החילוק בין הרצועות והקשר של [[תפילין]] - האות ד', שהיא חיצוניות מלכות דתבונה, כמו שהרצועות נעשות מהעור החיצוני של הבהמה. מה שאין כן הקלף עצמו - שעליו כותבים את הפרשיות, זה נעשה על ידי שגוררים ומתקנים את העור, וממילא הוא יותר פנימי.

==לקריאה נוספת==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/22b.htm מאמר ד"ה קא מפלגי במתיבתא דרקיעא - לקוטי תורה פרשת תזריע].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גן עדן]]

לשכת עזרת אחים

2016-07-24T17:28:10Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:גיליון עזרת אחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות '[[ליובאוויטש]] בחבר העמים' בהוצאת 'לשכת עזרת אחים']]
'''לשכת עזרת אחים''' הינה מוסד שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות. המוסד הוקם בשנת [[תשכ"ד]] על ידי הרב [[משה לברטוב]].

בסוף שנות המ"מים, מונה הרב [[משה סלונים]] למנהל הארגון.
לאחר מכאן בשנותיו האחרונות (עד ה'תשנ"ה) לפעילות נוהל על ידי הרב משה סלונים והרב גדלי'ה קארף, שעזרו לשלוחים רבים ברחבי חבר העמים כמה שניתן.

עיקר העזרה של המוסד התבססה בשליחת שלוחים חשאיים ליהודים שחיו מאחורי מסך הברזל, ושליחת מזון ותשמישי קדושה (תפילין מזוזות, מצות לפסח וכו').

במשך השנים הצליח ר' משה לברטוב יחד עם חבריו להנהלה, להגדיל את המוסד למסגרת פעילות גדולה ועניפה מאד, כאשר כל הפעילות מתנהלת מתוך ביתו ששם הוקמו כל משרדי המוסד.

הפעילות במוסד זה היתה קשורה בחשאיות עצומה וסודיות מוחלטת, בגלל הסכנה ליהודים ברוסיה הסובייטית.

כל העת היה [[הרבי]] מעורב בכל פרטי פעילות המוסד ובכל הקורות אצל היהודים שם. בגלל החשאיות לא יכלו העסקנים והיהודים בבריה"מ להתקשר ישר אל [[מזכירות]] הרבי, ודברים רבים היו עוברים דרך ר' משה. לצורך זה אף סודרו כמה פעמים פגישות חשאיות של הרבי עם ר' משה בפתח ביתו של הרבי, באשר הרבי לא רצה שכמה פרטים והוראות בזה ידוברו בגלוי מתוך חדרו הקדוש, ופרטי הדברים היו ידועים רק למתי מספר.

כאשר החלה הפרסטרויקה, החל הארגון לשלוח שלוחים לברית המועצות ולימים חבר העמים.
חלק מהשלוחים, הינם קבועים, ותופסים היום מקום בשורה הראשונה של שלוחי חסידות חב"ד, ומאידך נשלחו בחורים רבים לסייע לשלוחים הקבועים, וגם לערים אחרות.

'[[ליובאוויטש בחבר העמים]] - חדשות עזרת אחים' הוא גיליון חדשות שיצא לאור על ידי הלשכה ודווח על פעולות השלוחים.

הוצאות הענק של הארגון, הכבידו, ולבסוף הארגון קרס, ובמקומו תפס את הנהגת השלוחים בחלק מחבר העמים ובעיקר בחלק מרוסיה - ארגון 'אור אבנר - חב"ד ליובאוויטש" שקרס בחלקו.

==לשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה==

עם נפילת ארגון 'עזרת אחים', הוקם לשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה, על ידי הרב '''זושא אבלסקי''' שהיה מפעיליו הנמרצים של הארגון בשנותיו הטובות בארגון בחורים לשליחות לימי הקיץ למדינות חבר העמים, ועוד. לאחר שהארגון נחלש, המשיך להפעילו במתכונת מצומצמת, למדינת [[מולדובה]] וגלילותיה שם מכהן הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] רבה הראשי של מולדובה בנו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] הרב הראשי לשעבר, כיום הארגון ממשיך ומסייע ליהדות ויהודי מולדובה ובירתה [[קישינב]], בין חברי הנהלת הלשכה כיום הינו הרב משה אבלסקי מקראון הייטס, שבשנים ההם היה מנהל משרדי הלשכה ומזכירו ועוזרו של הרב משה סלונים, שהפך את הארגון לממסדי וגדול, כיום פועלת לשכת עזרת אחים בארץ הקודש, כסניף של המרכז בניו יורק.

הלשכה מוציאה לאור גיליון חדשות מהודר בשם "[[אורות במדינה]]" המופץ לתורמים של יהדות ומוסדות חב"ד ליובאוויטש במדינת מולדובה וגלילותיה הגיליון יוצא לאור בעברית ובאנגלית.

==לשכת עזרת אחים ליובאוויטש==

לשכת עזרת אחים ליובאויטש ליהודי חבר העמים מפעילה מערכת הוצאה לאור המפיקה עזרים לחגי ומועדי ישראל לשלוחים הפועלים במדינות ועם יוצאי חבר העמים בארץ הקודש ובמחרבי תבל, ההפקות המהודרות בעיצוב מרשים בידי אומן נושאים בגאון את בשורת הגאולה והגואל, ומהווים נדבך נוסף בהכנת העולם לקבלת פני משיח.
עוד יוזמת הלשכה חלוקה בחינם של ספרי קודש לבתי כנסת ומוסדות הפועלים בחבר העמים ויוצאי ברית המועצות.

==קרן עזרת משה==

עם פטירתו הפתאומית של חבר לשכת עזרת אחים הרב משה אבלסקי, שהיה עוזרו ומזכירו של הרב משה סלונים בלשכה בניו יורק, ולאחר מכן כחבר הנהלה בעזרת אחים ליהדות מולדובה, הוקמה לזכרו ועל שמו קרן 'עזרת משה', המספקת תשמישי קדושה [[תפילין]] ומזוזות לצד ספרי קודש ליהדות מולדובה ומקומות נוספים.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]

אברהם יצחק קאהן

2016-07-24T17:28:10Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:אברהם יצחק קאהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של [[המגיד ממעזריטש]].

== התפעל מה[[ביטול]] ==

בשנת [[תשי"ט]] ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה[[יחידות]]. כך, למשל, כשנזקק [[הרבי]] לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.

האדמו"ר אמר ש[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני [[הרבי]] את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי [[ישראל]] ובפרט בין הלומדים".

במקום אחר {{הערה|1=רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.}} נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה ל[[עבודת התפילה]] וכיוצא בהם.

ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.

== כמו ליובאוויטש ==

בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי {{הערה|1=שיחות-קודש [[תשמ"א]] כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע
מיומן פרטי.}}: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי
ליובאוויטש'.

נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש...".

== "האם שקט בגבול"... ==

ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: {{הערה|1=מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.}} "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה [[התוועדות]] של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.

"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' {{הערה|1=שהיתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.}} ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם ה[[תפילה]]. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מ[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.

כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים בחנוכה אצל
החיילים, האם אתם מניחים [[תפילין]] עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים ב[[שמחה]] ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת [[תפילין]] לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".{{הערה|1=רוב התוכן בערך זה הוא מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג].}}

== אבי היה חסיד גדול של הרבי ==

בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ל[[יחידות]] {{הערה|1=תוכן אחת היחידויות פורסמה ב[[בית משיח]] גליון 266.}}. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעת לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...

"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=774 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.]}}

== משפחתו ==

*בנו רבי '''[[שמואל יעקב קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
*בנו רבי '''[[דוד קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אהרן.
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]|רשימה=אדמו"רי [[תולדות אהרן]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו"ר רבי [[דוד קאהן]] מתולדות האהרן והאדמו"ר רבי [[שמואל יעקב קאהן]] מ[[תולדות אברהם יצחק]]}}

== לקריאה נוספת ==

*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בית שומר אמונים|קאהן אברהם יצחק]]

טוביה פלס

2016-07-24T17:28:09Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:טוביה פלס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלס]]
ר' '''טוביה פלס''' הוא [[חסיד]] המתגורר ב[[כפר חב"ד]], בנו של ר' [[יעקב פלס]] ועוסק רבות ב[[מבצעי הרבי]]. מוכר בעיקר בזכות פעילותו בהפצת תורתו של הרבי לקהל הרחב.

== יוזמות המיוחסות אליו ==

== "מבצע פלס" ==
ב[[שבת חזון]] [[תש"ל]], בעת מלחמת ההתשה, שהה ר' טוביה אצל [[הרבי]]. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת הורה לו הרבי, שכשהוא מגיע לארץ, החל מ[[ט"ו באב]], יעבור בכל החזיתות, מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשם הרבי כי הוא מאחל ומברכם בהצלחה רבה. הרבי נתן לו בקבוק '[[משקה]]' לחלק לחיילים לאמירת '[[לחיים]]', ואף הורה לו לחלק להם [[תפילין]] תמורת תשלום סמלי של לירה אחת.

הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מ[[אנ"ש]] ששירתו ב[[צה"ל]]. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא.

הרבי הוסיף כי כל הוצאות הסיבוב כולל חלוקת התפילין יהיו על חשבונו הפרטי, וכדאי לסיים קודם ל[[חודש אלול]]{{הערה|המלים המדויקות שאמר לו הרבי, כפי שר' טוביה רשם אותם זמן קצר לאחר מכן: "כשתבוא לארץ, אזי מתחיל מיום ט"ו באב, תיסע לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), ותאמר שביקשתיך לבקרם ולמסור איחולי לבביים וברכתי להצלחה רבה, ולחלק מהמשקה, להרוצה בזה...

ולצעירי חב"ד ימסור מכאן כי מציעים על דבר זה, שכל איש המשרת ב[[צה"ל]] וזקוק ל[[תפילין]] שיתנו לו זוג [[תפילין]] על חשבוני. אך היות שמצוה אין צריך להיות בחינם, שימכרו במחיר סימלי של לירה אחת. וגם זה תמסור לאנשי הצבא בעת הביקור.

... ומכמה טעמים כדאי שלא תבקר יחידי, כי אם שזו תהיה קבוצה. צרף אליך עוד שנים או שלושה מ[[אנ"ש]] שי' שהיו בצבא (מ[[כפר חב"ד]] או מ[[ירושלים]]) ושכבר דיברו עם אנשי הצבא וכיוצא בזה. ובאם אפשרי כדאי שתקבלו רישיון ללבוש מדי צה"ל בעת הביקורים הנ"ל.

כל ההוצאות הכספיות בהנ"ל יכוסו מחשבוני. כל הביקורים כדאי שיהיו קודם חודש אלול".}}.

כשהגיע לארץ פנו [[צעירי חב"ד בארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ויצרו קשר עם קצין בדרגת אלוף שהעניק רשיונות כניסה למחנות והבסיסים שבגבולות, וכן אישר את לבישת המדים. יחד עם ר' טוביה הצטרפו ר' [[זושא וילימובסקי]] ר' [[זאב קסלמן]] ור' [[שמעון בקרמן]].

לאחר יומיים של פעילות כתב ר' זושא דו"ח לרבי בו ציין כי נמכרו כבר 58 זוגות [[תפילין]] במחיר סמלי והחיילים נתנו [[צדקה]] בסך של 12 לירות. את הכסף שלח לרבי וציין שאלו מחיילי צה"ל.

במשך עשרות שנים מקיים ר' טוביה [[התוועדות]] חסידית בביתו מידי שנה במוצאי [[יום הכיפורים]]. ה[[התוועדות]] הפכה למסורת ובעבר היו מתוועדים עד לאור הבוקר ואז היו [[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] ל[[חג הסוכות]].
=== דבר מלכות ===
בשבת [[פרשת ויחי]] [[תשנ"א]], דיבר [[הרבי שליט"א]] דברים מיוחדים בדבר מעלתם של בני ישראל ויצא חוצץ נגד כאלו שדברו בגנותם של ישראל.

לאחר שהשיחה הוגהה ויצאה לציבור החליט פלס להפיץ אותה בקנה מידה עולמי, דבר שהיה חסר עד אז בהפצת השיחות של הרבי שהגיעו לקהל מצומצם יחסית.

ההפצה הפכה לקבועה, כאשר בכל שבוע התפרסמה השיחה המוגהת של הרבי מהשבוע האחרון.

בתחילה יצאה החוברת בפורמט צילום של השיחה שהודפסה בשבועון כפר חב"ד בשם "דבר מלכות". עם הזמן התרחבה המתכונת והקונטרס הכיל בנוסף לליקוט השבועי גם אגרות קודש מובחרים.

הקבצים התקבלו באהדה רבה ברחבי העולם, ומידי שבוע הודפסו בעשרות אלפי עותקים ותפוצתם הייתה ברוב הישובים בארץ. שלושה חודשים לאחר שהחלה ההפצה ונחלה הצלחה אדירה, בחול המועד פסח התקיים בבני ברק כנס פעילים של מפיצי החוברות, שם סיפר בפני המשתתפים את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי על הפצת השיחות.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

כתב אדמו"ר הזקן

2016-07-24T17:28:08Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, [[תפילין]] ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת [[אותיות]]המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
==צורת האותיות==
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך העיירה [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לכ"ק אדמו"ר הזקן.

(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]]אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]]אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

;ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.

לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב מנחם מנדל אהרונוב (קנדה), הרב ח"ע מרינובסקי, הרב אליהו גבאי, הרב שמשון כהנא, ועוד. ראה כ"ז בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב יעקב טייב, '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

צה"ל

2016-07-24T17:28:07Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:אור לחייל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות חב"דית עם חיילי צה"ל במסגרת ארגון '[[אור לחייל]]']]
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל [[חג הפסח]]]]
'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל'''), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.

הרבי העניק יחס מיוחד לחיילי צה"ל ודאג להם באמצעות מכתבים שכתב ואנשים ששלח לעודד את רוחם, ואף התעניין בנוגע להתנהלות הצבא באופן פרטני אצל אישי הדרג הצבאי שהגיעו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו.

==היסטוריה==
עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים: ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל). עם סיום השלטון הבריטי והכרזת העצמאות פרצו תושביה הערביים של הארץ בסיוע המדינות השכנות במלחמה (שנודעה לימים בשם "מלחמת השחרור" או "מלחמת העצמאות") אל מול התושבים היהודים.

במהלך המלחמה, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל". הצבא שהוקם, הורכב על בסיס התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה' ומיזג לתוכו את לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י.

==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.

===מלחמת סיני (מבצע קדש)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}
{{להשלים|פסקה=כן}}

===מלחמת ששת הימים===
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.

למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה ש[[הקב"ה]] יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לאנשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}.

המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.

הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.

במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

===מלחמת יום הכיפורים===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}
{{להשלים|פסקה=כן}}

===מבצע יונתן (אנטבה)===
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.

ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.

בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.

===מלחמת לבנון הראשונה===
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.

לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.

בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.

בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת [[תשס"ו]] מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.

==בכירי צה"ל והרבי==
[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרמטכ"ל משה לוי ב'[[יחידות]]' בחדרו של [[הרבי]]]]
בכ' אדר א' [[תשד"מ]] ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר [[ספר התניא]] שהודפס בבית דפוס צבאי בארץ, בו הופיע סמל צה"ל לצד סמל [[קה"ת]]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.

כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), הרמטכ"ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.

רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם. נט.}}.

==מצוייני צה"ל==
[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מצויני צה"ל]]}}
ב[[כ"ג אב]] [[תשל"ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לטיול ב[[ניו יורק]], במהלכו הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי ב[[יחידות]].

הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ולברכה.

השיחה שנשא הרבי בפניהם הייתה ב[[לשון הקודש]]{{הערה|זאת השיחה היחידה שהרבי נשא בלשון הקודש}}, ובתוך הדברים שאמר בפניהם הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"ל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77381 הקלטה מהשיחה] באתר חב"ד אינפו}}.

==השירות בצה"ל==
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.

לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.

=== גיוס בני ישיבות ===
[[תמונה:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|left|thumb|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]
[[תמונה:משפחת_גרוזמן.jpg|left|thumb|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]
במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ.

בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.

===גיוס נשים===
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.

הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.

בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}.

===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונות הנוכחים, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.

לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[שמואל קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.

בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.

הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}.

==מי שברך לחיילי צה"ל==
למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיילי צה"ל העוסקים בהגנת העם והארץ, כשהם מעמדים את עצמם במצב של סכנת חיים יום יומית, וראויים לברכה, לפי מנהג חב"ד אין נוהגים לומר את הנוסח הקבוע שנוסח על ידי [[הרבנות הראשית]]{{הערה|הניסוח הראשוני של התפילה נערך על ידי הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]], להבדיל מנוסח ה'תפילה לשלום המדינה' שנוסח על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]].}}.

הסיבה לכך היא מכיון שנוסח התפילה של חסידי חב"ד נתקן על ידי [[אדמו"ר הזקן]], וישנה הקפדה רבה לא לשנות מנוסח התפילה, גם לא לצורך גדול{{הערה|מסיבה זו חסידי חב"ד אינם אומרים 'מי שברך' באופן קבוע גם לרבי, למרות שהוא יקר ואהוב על ידם.}}.

==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.

לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל היתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם ב[[מסירות נפש]] להגנת תושבי ארץ ישראל.

מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.

הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.

===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.

למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}.

===ספר תורה לחיילי צה"ל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יזם הרבי כתיבת ספר תורה מיוחד לאחדות חיילי צה"ל וכוחות הבטחון ולהוספה על שמירתם והגנתם בעם פעילותם המבצעית. בהוראת הרבי, הצליחו עסקני חב"ד בארץ להביא לכך שהנהגת [[צה"ל]] תיקח על עצמה את הפרוייקט, וב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] התקיים מעמד התחלת כתיבת האותיות בספר התורה.

חודש וחצי מאוחר יותר פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]], והתברר כי הרבי חזה את העתיד וביקש מהחסידים שסרו להוראותיו להזדרז עם התחלת הרישום, כדי להקדים רפואה למכה ולשמור על בטחונם של חיילי צה"ל.

בשעת המלחמה יצאו עשרות צוותות של חסידי חב"ד לעומק שטח לבנון ורשמו חיילים בחזית תוך כדי המלחמה, ובתוך פחות מחודש הצליחו לרשום 304,805 חיילים לספר התורה, וב[[י"ד תמוז]] התקיים טקס ההכנסה של ספר התורה הראשון לזכות חיילי צה"ל לבית הכנסת בצריפין בהשתתפות צמרת צה"ל.

===הדפסת [[תניא]] בבסיסי צה"ל===
{{להשלים|פסקה=כן}}

===מטה לגיבורי צה"ל===
[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.}}, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].

המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.

===אור לחייל===
{{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ז]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר האבות [[חברון]].

הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק [[תפילין]] לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות [[תפילין]] מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.

{{תבנית:גלריה צה"ל}}

== ראו גם ==
* [[הרבנות הצבאית]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77876_he_1.pdf לא יצא בצבא]''' {{PDF}} לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לגיוס בני ישיבות ושילובם בצה"ל {{אינפו}}
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70174 חב"ד הולכים לצבא. האומנם?!] שניאור חביב {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3320334 8 דברים שאמר הרבי על חיילי צה"ל] {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מדינת ישראל]]

ישראל אלתר

2016-07-24T17:28:05Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[תמונה:בית ישראל.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר רבי ישראל מגור]]
כ"ק אדמו"ר '''רבי ישראל אלתר מ[[גור]]''' ([[תרנ"ה]] - [[תשל"ז]]) בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] אחרי פטירתו.
==תולדותיו==
נולד בפולין באסרו [[חג הסוכות]] כ"ד [[תשרי]] [[תרנ"ה]]. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט מביליץ.

בזמן [[השואה]] ברח מפולין לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.

נפטר בב' [[אדר]] ה'[[תשל"ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]].

== יחסו לחב"ד ==
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר".

אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של [[ספר התניא]] (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).

תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).

== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==
האדמורי"ם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]}}
לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור]] שע"פ נוסח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.}}. וכן{{הערה|1=שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.}} גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אך יש אומרים{{הערת שוליים|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,{{הערה|1=שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).}} ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים."

לפי גרסא אחת{{הערת שוליים|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'{{הערה|1=שנדפס על-ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.}} מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין - נוסח ספרד{{הערה|1=וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".}} אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערת שוליים|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו"כ אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערת שוליים|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כו"כ פעמים."}}.

== קשריו עם הרבי ==
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:

כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות [[תפילין]] עבור הפעילים המניחים [[תפילין]] ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".

כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: "ממני הוא לא יכול להסתתר"...

עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: "יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'".{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27232 חב"ד און ליין]}}

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[מנחם משיב נפשי]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74630 המאמץ השמיימי להביא את הגאולה ● מיוחד] מתוך העתון "שעה טובה" {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר ישראל]]

משה ובר

2016-07-24T17:28:05Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{מפנה|משה ובר|מנכ"ל ארגון [[ארגון כולל תורה (אירופה)|כולל תורה]]|משה ובר (דנייפרובטרובסק)}}
[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ובר]]
הרב '''משה ובר''' ([[ה' בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' [[תש"ס]] 2000) היה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"ר]]ים ורבנים, בראשם הישמח משה - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני.

==תולדות חיים==
הרב משה ובר נולד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים.

[[התוועדות| התוועדויותיו]] עם תלמידי הישיבה הפכו עד מהרה לשם דבר ורבים נועצו בו. התייחד במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]], הנחשב לספר היסוד של חסידות חב"ד. הוא תבע מתלמידיו שלמות רוחנית, והעמיד אלפי תלמידים בשיטה ייחודית זו. רבים מחסידי חב"ד ראו בו כמי שמגלם בקומתו הרוחנית את מדרגת ה[[בינוני]] הנשגבת, כפי שהיא מבוארת ב[[ספר התניא]], ויש הטוענים שהרבי העיד עליו בפירוש שהוא בינוני..

עם הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ.

זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], רק תראה להם את הספר שלך".

ביחידות עם הרב [[שמעון יעקובוביץ]], שהיה ממושפעיו הקרובים ושימש כמשגיח לצידו בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים, התבטא [[הרבי]] כלפי ר' משה כי "אפילו הגבורה שבגבורה שלו, היא חסד שבחסד".

===הערכה===
[[קובץ:משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ובר]]
נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי [[ירושלים]] בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל.

הרב ובר שמר על קשר אישי קרוב עם מנהיגי היהדות החרדית מכל הזרמים, ובהם האדמו"ר רבי [[יואל מסאטמר]], פוסק ההלכה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], מנהיג [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], והדיין הרב [[משה הלברשטאם]]. האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], הרב [[דוד קאהן]], היה תלמידו בלימודי [[תורת החסידות]].

==פועלו==
רבי משה ובר התייחד והתפרסם בזכות מידת ה[[חסד]] שאפיינה אותו. את כל כולו נתן עבור הזולת. ביתו בן שני החדרים בשכונת [[בתי אונגרין]] בירושלים, שזכה לכינוי "מלון ובר", נודע כפתוח לרווחה לחסרי בית ומרי נפש. אף רעייתו, הרבנית מרים, עמדה לימינו והכינה מטעמים עבור האורחים הרבים. רבי משה ובר היה מכתת רגליו למרחקים על מנת לסייע לאנשים במצוקה.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר, יחד עם הרב יהודה דייטש מירושלים, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים". במסגרת הרשת, שהיתה חלוצת עולם התשובה בישראל, העבירה קבוצת רבנים מכל רחבי הארץ שיעורים בתורת ישראל בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה, במעברות ובמושבות. הרב ובר עצמו נהג לנדוד מדי יום לערי השדה, על מנת להעביר חלק משיעורי התורה. אחד הרבנים שצורפו על ידו למסירת השיעורים, הוא הרב [[ראובן אלבז]] שלימים הקים את ישיבת "אור החיים", המיועדת לחוזרים בתשובה.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים רבי משה ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי. מאות איש מניחים בו [[תפילין]] מדי יום. רבי משה ובר עצמו נוהג היה להקדיש שעות ניכרות במשך היום, על מנת להניח [[תפילין]] עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על המשך קשר. רבים שיחרו לפתחו על מנת לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.

כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה להר הבית בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך. בערב פסח תשכ"ח יצא הרב וובר ועימו קבוצה מחסידי חב"ד מירושלים למרחק רב מירושלים, הם חזרו ברגל רק לאחר כניסת החג, וזאת לפי הוראה שהגיעה מהרבי שהיות ויש אפשרות להקריב קרבן פסח יש חשש כרת להיות בירושלים בערב פסח. בשנה שאחרי הרבי אמר ש"הר הבית כבר לא בידינו" ואין אפשרות כלל להקריב קרבן.

==מורשתו==
בין התלמידים שהוחזרו על ידו בתשובה, נמנים דמויות מוכרות בציבוריות החרדית והישראלית כאחד. אחד מהם הוא הרב [[עידו ארליך-ובר]], מרצה חרדי נודע, המרבה להופיע בכלי התקשורת ולהרצות בנושאי יהדות שונים ועורך העלון השבועי המפורסם "שמעו ותחי נפשכם", שבאמצעותו הוא מפיץ את תורת רבי משה ובר. הרב עידו ארליך-ובר אף הוסיף לעצמו, כמחווה, את שם משפחתו של רבו.

הרב משה ובר היה חשוך ילדים. עם זאת, רבים מתלמידיו רואים בו מעין אב רוחני. אחיו היה רבי זלמן ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו היה הרב עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא, שהיה נשוי עם אחותו של הרב ובר.

בחורף [[תש"ס]] חלה הצדיק רבי משה ובר. למרות זאת, התאמץ להתמיד בסדר יומו, שכלל קבלת קהל עמוסה, הנחת [[תפילין]] עם מקורבים ברחבת הכותל המערבי ומסירת שיעורים בישיבות שבראשן עמד. השתדל בכל מאודו להסתיר את סבלו מעיניהם של הפוקדים את מעונו, אף אם הדבר עלה לו במאמץ רב.

ביום [[י"ח באדר|ח"י באדר]] [[ה'תש"ס]] השיב את נשמתו, לקול בכיותיהם של המוני תלמידיו. הוא נטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" ב[[הר המנוחות]] שב[[ירושלים]].

==ספריו==

* "ירים משה" - על חמישה חומשי תורה ומסכתות הש"ס.
* "ילקוט אמונה ובטחון" - פרקים ביסודות האמונה היהודית.
* "שמעו ותחי נפשכם" - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|95389|ילדוּת בצל גדלוּת ● אריה ארליך-ובר על האיש שליווה את ילדותו||ט"ז אדר תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ובר משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

תפילין רבינו תם

2016-07-24T17:28:04Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

קיימות ארבעה שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת ר"ת, ההלכה נפסקה כרש"י ולכן נהגו כל עם ישראל להניח [[תפילין]] הקרויות [[תפילין]] דרש"י. עם זאת נפסק ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".

על פי פנימיות התורה, [[תפילין]] דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה. [[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח [[תפילין]] דר"ת רק על פי הוראת הרבי, ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]] ועוד קודם לכן מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, עקב כך נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח [[תפילין]] דר"ת יחד עם [[תפילין]] דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

==מנהגי חב"ד בהנחת [[תפילין]] דר"ת==

מנהג להניח [[תפילין]] דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות [[קריאת שמע]] בהם, ויש נוהגים לומר גם פרשת קדש והיה כי יביאך.

בתפילין דר"ת אומרים תחלת ג' פרשיות דקריאת שמע ואחר כך וידבר גו' קדש.

בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".

כדאי ונכון להניח [[תפילין]] דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת [[תפילין]] דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), יכול להניחם כל היום.

==לקריאה נוספת==
'''[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]''', סימן ל"ד - המחלוקת בין [[רש"י]] לר"ת בסדר הנחת הפרשיות.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו

[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:תפילין]]

מאיר מאזוז

2016-07-24T17:28:03Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|left|thumb|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]]
הרב '''מאיר מאזוז''' נולד ב[[תוניס]] ביום [[י"ג ניסן]] בשנת [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]] (שהיה דיין ומנהיג עדת יהדות תוניס, ראש ישיבת "חברת התלמוד", מייסד ישיבת "כסא רחמים", ונודע בספרו שו"ת "איש מצליח").

ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

== קשרי אביו עם ליובאוויטש ==
{{ערך מורחב|מצליח מאזוז}}
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאד את פעולותיהם של [[שליח|שליחי]] [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה.

היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]].

== קשרי הרב מאיר מאזוז עם חב"ד ==
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאזוז קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי]]. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים (מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]]). מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי.

במאמרו שפורסם ב"[[שבועון כפר חב"ד]]"{{הערה|גליון 65 [[י"ג אלול]] [[תשמ"ב]].}} כתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.

"לעולם לא אשכח את לילות [[י"ט כסלו]] היפים והנעלים, או את [[יו"ד שבט]] ו[[י"ב תמוז]], במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט"א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים "והבדילנו מן התועים.}}

באחד מספריו שוציא הרב מזוז בעשור האחרון הוא מאריך במבוא לספר ובחריפות הוא פוסל ולועג להרבה מ[[מנהגי חב"ד]] כמו בנוגע לסעודה שלישית, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, וכן בוגע לזהותו של הרבי כמשיח.

כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספר [[ותורה יבקשו מפיהו]] בו עונה הרב וולפא על כל טענה ומסבירה בטוב טעם עם כל המקורות והטעמים.

== ברכת הרבי לילדים ==
הרב מאזוז כתב בגליון הנ"ל על ברכותיו של הרבי אליו לילדים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב"ד, בין שהוא מ[[חסידי חב"ד]] ובין שאינו מחסידי חב"ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת "בדידי הוי עובדא", ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות [[נישואין]] שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת "אהלי יוסף יצחק" בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי"ו הנ"ל אל האדמו"ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר ב[[תפלה]] את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על [[ציון]] כ"ק מורו וחמיו האדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|רבי יוסף יצחק]] בערב [[ראש השנה]], ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ"ו ב[[סיון]] ה'[[תשכ"ח]].}}

ב"שבועון כפר חב"ד" (גליון 991) סיפר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפני 12 שנה, רעייתי קיבלה אירוע מוחי ל"ע. ביום [[ד' בתשרי]] [[תנש"א]] לקחתי אותה ל[[בית רפואה]] "תל השומר", ואחרי בדיקות רבות ובדיקת סי-טי הרופא אמר לי: "זהו זה, היא תשאר ככה כל הזמן בלי הכרה. אין מה לעשות".

אחרי כמה ימים נסע תלמיד חכם אחד לרבי ובחזרתו לארץ הקודש הביא לי דולר מהרבי, ואמר: "הרבי אמר, הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". אחרי שבועיים, ברוך ה', פתאום היא פקחה את עיניה והתחילה לדבר.. ביום [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]] היינו אצל הרבי, אני ורעייתי , ותבדל לחיים בתנו גאולה תחי'. הרבי נתן לנו תשעה דולרים, ולא ידענו מדוע נתן דוקא תשעה. חזרנו לארץ ב[[יום שישי]] [[ט"ו בכסלו]]. רעייתי חיתה אחר כך תשע שנים בדיוק, היא נפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]]. תשעה דולרים - כאילו רמז לתשע שנים.}}

== מעודד תקנת לימוד [[הרמב"ם]] ==
ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד [[הרמב"ם]] היומי]], כשנשמעו קולות צורמים ב[[בני ברק]] נגד התקנה הקדושה, כתב הרב מאזוז מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר, ואחר-כך סיים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי [[הרמב"ם]] יום יום, הכוללים את כל דיני התורה שבעל פה בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח"ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי"ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב"א".}}

== הרב מאזוז ותורתו של הרבי ==
בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".

כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]].

כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).

כשביקר אצל הרבי ב[[י' כסלו]] [[תשנ"ב]], השתתף בחגיגת סיום הלכות שבת לרמב"ם שהתקיימה באותה תקופה ב-[[770]] - ואמר: "דוד המלך בתהלים רמז אודות [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ספר התניא]], באמרו: "כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי". "תאיר נרי" אלו שני אורותיו של רבי "שני-אור" אור הנגלה ואור החסידות. ואילו "תאיר נרי הויה אלקי" ראשי תיבות: "[[תניא]]".

== נבואת הרבי במלחמת המפרץ ==
בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אחרי [[תשעה באב]] התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו"ר מליובאוויטש עמד בתפלה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו"ר מהריי"ץ..

כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י"ז פעמים רצופות "שהחיינו".. חלום זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום [[פורים]] בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו "נסתיימה המלחמה" פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו"ר מליובאוויטש.. שביום פורים יגמר הכל.}}

== התבטאויותיו על [[אדמו"ר הריי"צ]] ==
ב[[התוועדות]] [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]] בבני ברק, אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשם "יוסף יצחק" רואים דברים נפלאים. "יוסף" בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. "יצחק" הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב"ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו "בני ברק" עולה בדיוק "יוסף יצחק".

"כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את [[הרבי הריי"צ]] זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה [[מסירות נפש]] היתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ"ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא..

"האם אפשר לעכל דרגא כזו של [[מסירות נפש]], להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים בסיביר, אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, "השומע ישמע והחדל יחדל". ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת.

"האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו"ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, [[מסירות נפש]] כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה?

"איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב"ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב"ד, שהרי הרי"ש והדל"ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה.

"ראו נא איזו טובה גדולה עשה [[הרמב"ם]] לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה). [[הרמב"ם]] כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז, א) על "פושעי ישראל בגופן" שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח [[תפילין]] "מעולם". ומכאן שאם הניח [[תפילין]] פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של "קרקפתא דלא מנח [[תפילין]] מעולם". אמרו חסידי חב"ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת [[תפילין]] בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה.}}

== יחסו לנושא משיח וגאולה והרבי כמלך המשיח ==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="יש האומרים שהדיבורים על ה[[גאולה]] ו[[משיח]], דומים ל"שבתאות". ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם ב[[תשעה באב]], ולא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם ב[[עשרה בטבת]]. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של ה[[תורה]].

"יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות [[משיח]]. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח, ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה "אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא".. חותנו של הרמ"א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא "ואני אומר שכנא שמו".. בעל "אור החיים" כותב בעצמו בפרשת ראה "משיח ה' שמו חיים".

"אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים "הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח". מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות בצדקה ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב?

"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור"י חב"ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..

"הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] שליט"א () חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] (ע"פ בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי|כדורי]] וכל הרבנים.. השי"ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.}}

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:מזוז, מאיר}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

זכריה גורי

2016-07-24T17:28:03Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[תמונה:זכריה גוריPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב זכריה גורי]]
הרב '''זכריה גורי''' ([[תש"ב]]-[[תשס"ז]]) היה משלוחי הרבי, שוחט, [[סופר סת"ם]], ורב מושב [[אביטל]] שבחבל ה[[תענכים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תימן]] ב[[י"ב טבת]] [[תש"ב]] להוריו יוסף ושושנה גורי. בהיותו עולל רך כבן שנה, נפטר אביו, ואמו נותרה לבדה עם ארבעת בניה.

בילדותו עלתה המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה במעברת 'זרנוגה' הסמוכה ל[[רחובות]]. בהיותם שם, לחצו אנשי 'הסוכנות' על אמו האלמנה שתשלח את ילדיה לקיבוצים, אולם היא עמדה בתוקף שילדיה יתחנכו ברוח ישראל סבא.

בימים ההם הוקם בזרנוגה בית ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], והרב [[זושא וילימובסקי]], ממנהלי הרשת, רשם את ילדי משפחת גורי לבית הספר. במקום זה למד הרב גורי במשך מספר שנים, עד שעבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

היה מתלמידיו המובחרים של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

==בשליחות הרבי==

בתקופה שלפני נישואיו שקד על לימודיו ב'כולל'. במקביל, ביקש את הסכמת [[הרבי]] ללמוד שחיטה וסופרות. ב[[קיץ]] [[תשכ"ז]] קיבל מענה מהרבי:

"במענה לשאלותיו: באם זהו מתאים לסדרי הכולל בו לומד - כדאי ללמוד להיות שוחט. כן כתיבת [[תפילין]] ומזוזות".

הרב גורי אכן למד שחיטת עופות וסופרות סת"ם. מספר חודשים לאחר מכן, הקים את ביתו עם הרבנית מזל. ב[[חודש כסלו]] [[תשכ"ח]] בא בברית הנישואין, וקבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]].

כשנה לאחר נישואיו עם רעייתו מזל, הציע הרב אברהם דונין לזוג הצעיר לעבור להתגורר במושב אביטל בחבל התענכים, שם הובטחה לרבנית משרת גננת בגן חב"ד. בעקבות זאת, לא לפני שקיבלו את ברכתו של הרבי, עברו השניים להתגורר באביטל.

בשלב מסוים קיבל הרב גורי הצעה ללמוד שחיטת בהמות בברזיל, במסגרת הרבנות הראשית לישראל. הרב גורי נרשם לקורס, אלא שבלי ברכת הרבי, לא העלה בדעתו לצאת לדרך. רק לאחר כחצי שנה, כאשר קיבל תשובה חיובית מהרבי, נסע עם הקבוצה הבאה לברזיל.

חודשים ארוכים שהה בברזיל ועסק בלימוד השחיטה, כאשר בנתיים התכנס ועד הישוב שדן בהצעה למנותו כרב הישוב 'אביטל'. 35 חברים מתוך 39 הסכימו בעד ההצעה למנותו כרב ושוחט של המושב.

רעייתו דיווחה לו על ההתפתחויות, והרב גורי כהרגלו כתב לרבי על ההצעה. הרבי השיבו כי עליו לשאול רב אם ראוי לקחת את תפקיד השוחט; שההצעה תבוא בלי מחלוקת ועם חוזה מתאים; וכן תלוי בהסכמתה של רעייתו. לסיום התנאים מסכם הרבי: "יתעניין בההצעה".

לאחר עיכובים רבים, התמנה הרב גורי בשנת [[תשל"ד]] לרב ושוחט של מושב אביטל, כשב[[חורף]] [[תשמ"ח]] הוכר גם על ידי הרבנות הראשית לישראל, אז נערך מעמד הכתרה רשמי רב רושם.

הרב גורי התחבב ביותר על בני המושב, והם הוקירוהו והעריכו אותו ואת מידותיו התרומיות. הם הבינו כי הוא משכמו ומעלה. הוא אמנם שימש כרב, אך הוא היה גם חבר של כל אחד מהתושבים.

[[מבצע טהרת המשפחה]] היה אחד הפרויקטים החשובים והקרובים ללבו של הרב גורי. יחד עם הרב ידגר טרח להקים [[מקווה]] במושב, כאשר במקביל דאג לבנייתם ותיקונם של מקוואות רבים באזורו. בנושא זה קיבל את הוראת הרבי ב[[חנוכה]] [[תשמ"ב]]:

"לכתבו על דבר המקואות במושבים דהספרדים שי' - כמובן יפנה אל הרבנים דשם, שירעישו על זה".

לאחר [[ג' תמוז]] המשיך לפרסם את [[בשורת הגאולה]] והגואל. כמו כן, עודד את מקורביו ובני משפחתו, להמשיך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות ה'אגרות קודש']].

==בעל הבית של 'תימן'==

את התפקיד "בעל הבית של תימן" קיבל הרב גורי ב[[תשרי]] [[תשל"א]], הפעם הראשונה שבה שהה אצל הרבי. היה זה בליל [[שמיני עצרת]], לפני ההקפה הרביעית, כאשר הרבי אמר:

"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" - שבעים האומות הם כנגד שבעים נפש של בני יעקב. היהודים הם בעלי בתים של העולם, ומכיוון שעל פי תורה הרבנים - מארי דאתרא - הם הבעלי בתים של המדינות - יש למנות בעלי בתים על כל המדינות ושהם ילכו להקפה זו.

אחרי שנקראו רבנים ממדינות רבות, הוקראו שמות של מדינות, ומי שהיה בעל [[סמיכה]] לרבנות, הגביה ידו. בין הרבנים שנבחרו היה הרב זכריה גורי שהתמנה כ"בעל הבית של תימן".

==פטירתו==

בשנים האחרונות חלה במחלה הידועה. לאחר מסכת טיפולים הודיעו לו הרופאים כי הממצאים נעלמו, אלא שייקח זמן עד שה[[גוף]] יחזור לעצמו בעקבות מסכת הטיפולים והתרופות. הרב גורי לא התמהמה, ושב לעבודת הקודש במלוא המרץ. הפרויקט הראשון שעמד נגד עיניו, היה הקמת מקווה נוסף במושבו.

באותם ימים ביקש לנסוע ל-[[770]] בכדי להודות לרבי על שהצליח להתגבר על המחלה, ובד בבד חשב לנצל את הזמן לגייס מימון למקווה.

לקראת [[סוכות]] [[תשס"ה]] הגיע ל'בית חיינו' כשהוא יושב בכסא גלגלים. המצב לא מנע ממנו להגיע לכמה תורמים, מהם קיבל עזרה. לדאבון לב, בסוף התקופה בה שהה ב'בית חיינו', חלה הידרדרות במצבו והוא אושפז, אז התברר כי המחלה התפרצה בשנית. הוא שב ארצה להמשך טיפולים. לאחר פטירתו החליטו בני המשפחה וידידיו להגשים את חלומו, ולבנות מקווה חדש במושב.

במשך ארבע שנים וחצי סבל ייסורים רבים, חווה כאבים וטיפולים, עליות ומורדות. אבל הרב גורי היה חזק כמו צור החלמיש, עד שהרופאים התלוננו כי הוא לא צועק מכאבים וזה מוזר בעיניהם.

נפטר ב[[י' ניסן]] [[תשס"ז]].

== משפחתו ==
'''רעייתו:'''
*הרבנית מזל, מפקחת הגנים באזור [[עפולה]] מטעם משרד החינוך.

'''בניו:'''
*הרב שניאור זלמן גורי, רב חבל [[תענך]] ומלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].
*עובדיה שמואל גורי, כפר חב"ד.

'''בנותיו:'''
*מרת שושנה לוי (מיאמי).
*מרת חיה אביעד (כפר סבא).
*מרת חנה קמל (עפולה).

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:גורי, זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2016-07-24T17:28:03Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=[[אדמו"ר הריי"צ]] מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}
{{דמות
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש"י]]
|מקום פטירה=[[ארצות הברית]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו]]
===לידתו===
ביום [[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. הוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסביו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד, ועל כך שנשכחה בברכות תוך בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה [[אדמו"ר הריי"צ]] וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.

===חינוכו===
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.

אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים", מהבולטים שבהם היו: ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]], ור' [[ניסן סקאבלא]], ר' יקותיאל, ר' שמשון, אשר עליהם מספר רבות.

את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]]}} במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו.

{{ערך מורחב|ערך=[[מסע יאלטה]]}}

ב[[תרמ"ח]], החל אצלו שלב מעבר מילד לנער, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והתחיל לצום בצומות.
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]].

==בר מצווה==

בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מהעליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדה"ז - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח [[תפילין]] של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח [[תפילין]] ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד [[אדמו"ר הריי"צ]] שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.

בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

==נישואיו==
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
לקראת שידוכיו הוצעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שתי הצעות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה את פיה"{{הערה|חומש בראשית פרק כד פסוק נז}}, גם כאן הם יציגו בפני [[אדמו"ר הריי"צ]] את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"{{הערה|חומש בראשית פרק כד פסוק מ'}}. ואכן התנאים בין [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] {{הערה| 1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.

ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לקח עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].

==מנהל תומכי תמימים==
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה בפועל. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנית. על מאסר זה כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר המעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.

ביום [[כ"ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר [[אדמו"ר הריי"צ]] ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס"ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.

בשנת [[תרע"ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את [[אדמו"ר הריי"צ]] שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה {{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה [[אדמו"ר הריי"צ]] לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. [[אדמו"ר הריי"צ]] חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל [[אדמו"ר הריי"צ]] לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

==מאסריו==
===המאסר הראשון===
כשהיה [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. [[אדמו"ר הריי"צ]] קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על [[אדמו"ר הריי"צ]] והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.

===המאסר השני===
ביום רביעי ז' אייר שנת תרס"ב, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ).

ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על [[אדמו"ר הריי"צ]] להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה [[אדמו"ר הריי"צ]] כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב [[אדמו"ר הריי"צ]] בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

[[אדמו"ר הריי"צ]] לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את [[אדמו"ר הריי"צ]] לכלא. לפנות ערב נקרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

===המאסר השלישי===
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]

ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את [[אדמו"ר הריי"צ]] והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. [[אדמו"ר הריי"צ]] נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעינים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". [[אדמו"ר הריי"צ]] קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

===המאסר הרביעי===
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מאסרו זה.}} על [[אדמו"ר הריי"צ]] והוא נאסר בפטרגרד. כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] על מאסר זה{{מקור}}: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

===המאסר החמישי===
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]] , בעקבות השתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

===המאסר השישי===
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת"ש]])]]
בקיץ שנת תר"פ, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. [[אדמו"ר הריי"צ]] הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם".

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין [[אדמו"ר הריי"צ]] לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. [[אדמו"ר הריי"צ]] חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו.

===המאסר השביעי===
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]]}}

====רקע====
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר מוהריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם [[אדמו"ר הריי"צ]] יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

====המאסר====
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי הק.ג.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר [[אדמו"ר הריי"צ]] מהמאסר ונסע לקסטרמה.

[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת [[אדמו"ר הריי"צ]] אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כש[[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל [[אדמו"ר הריי"צ]] אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].

==עסקנותו==
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.

הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

==מסעותיו==

===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, פולין היתה
באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר,
הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה בפולין ובליטא במשך שבועיים.
===ביקורו בארץ בישראל===
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור [[אדמו"ר הריי"צ]] ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך [[אדמו"ר הריי"צ]] בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] גם בקהילת חב"ד שבחברון.

[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].

ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את [[אדמו"ר הריי"צ]] 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור [[אדמו"ר הריי"צ]] והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה [[אדמו"ר הריי"צ]] על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.
}}

[[אדמו"ר הריי"צ]] נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].

====יומן המסע====
בזמן המסע כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] יומן מסע ובו מתבטא בביטויים חריפים. יומן זה לא התפרסם אצל החסידים, וכשבחורים גנבו זאת מהחדר של הרבי, היה לרבי מורת רוח מזה.

===ביקורו בארצות הברית===
ביום [[י"ב באלול]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור בארצות הברית. המונים ובראשם רבנים ועסקנים, קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורו. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר אדמו"ר הריי"צ, בין היתר, במלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69362 [[אדמו"ר הריי"צ]] והרש"ג בעת ביקורם בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ יחד עם המושל של מרילנד דאז, אלברט ריטשי]{{תמונה}}}}. ביקורו הסתיים ביום [[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]].

ביקור זה מכונה "ביקור תר"צ" ובמהלכו, חיזק [[הרבי הריי"צ]] את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרט.

===במלחמת העולם השניה===
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו"ר שליט"א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את [[אדמו"ר הריי"צ]] והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את [[אדמו"ר הריי"צ]] מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח [[אדמו"ר הריי"צ]] ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

ביום שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר באה"ק ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
}}

ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

==ארצות הברית==
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]
ביום שני, ליל [[ט' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" וחלק אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.

ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].

ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]] במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בעשר השנים בהם חי [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.

===קבלת האזרחות===
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|לימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.

המשלחת התקבלה בחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם [[אדמו"ר הריי"צ]] על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו"ר שליט"א]]) ועזר בנדרש.

==הסתלקותו==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.

לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] שלוחים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.

==חיבוריו==
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[אדמו"ר הריי"צ]] הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]]
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]
*[[דברי ימי החוזרים]]
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת תורת החסידות והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[תהלים אהל יוסף יצחק]].

==ראו גם==
*[[האוהל]]
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].

==קישורים חיצוניים==
{{טורים|מספר=2|תוכן=
===תולדות חיים===
;ילדות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}
;נישואין
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] {{אינפו}}
;בתקופת ה[[שואה]]
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}
;הביקור בארץ הקודש
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].
;הסתלקות
*הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)

===שונות===
;ספריו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג,
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}

;סיפורים
*נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ב בתמוז]] - [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] - [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]

לשון סגי נהור

2016-07-24T17:27:58Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

'''לשון סַגִּי נְהור''' היא צורת שימוש בשפה מהופכת, דיבור מהופך שבה אומרים ההפך ממה שמתכוונים. השימוש בלשון סגי נהור מופיע במקורות חז"ל לצורך שמירה על 'לשון נקייה', זאת על ידי נקיטת לשון חיובית כשהכוונה האמיתית היא למשמעות ההפוכה, השלילית.

==מקור הביטוי==
"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור<ref>מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.</ref>, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" <ref>[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם</ref> (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"<ref> [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א</ref>. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'</ref>, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'</ref>. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' <ref>[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'</ref>.

בחסידות מוסבר, שהעיוור הינו אכן "סגי נהור" כפשוטו - אל תוך עיניו נכנס אור גדול מידי, שכלי הראיה שלו אינם מסוגלים לקלוט. ולכן הוא איננו מסוגל לראות{{הערה|[[אור התורה]] בראשית תתרלח, ב. ב[[דבר מלכות]] לפרשת [[שופטים]] מוסיף [[הרבי]], שעל ידי הירידה הזמנית בכח הראיה שלו, מקבל העיוור אחר כך גילוי אור וראיה ביתר שאת וביתר עוז, כיתרון האור מן החושך.}}.

==אופנים אחרים של לשון סגי נהור==
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, על ידי היפוך גוף ראשון לגוף שלישי (לשון נסתר), או על ידי הסטת לשון הדיבור מפלוני לאלמוני, כדי להימנע מלומר דבר שלילי על מישהו שרוצים בטובתו. דוגמאות מן התורה:

*{{ציטוטון|ונלחם בנו '''ועלה''' (כשהכוונה: ועלינו) מן הארץ}}<ref>שמות א', י', על פי אחד מהפירושים [[רש"י]].</ref>.
*{{ציטוטון|הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה '''העם הזה לעמך'''}} (כשהכוונה: עמך לעם הזה)<ref>במדבר כ"ד, י"ד</ref>.

דוגמאות מן התלמוד:

*{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}} <ref>[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'</ref>.
*{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}} <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'</ref>.
*{{ציטוטון|כל הקורא [[קריאת שמע]] בלא [[תפילין]] כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא)<ref>[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'</ref>.
*{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של [[הקדוש ברוך הוא]] (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני)<ref>[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'</ref>.
*{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו)<ref>[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'</ref>.
*{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם)<ref>[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'</ref>.
*{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}} <ref>[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'</ref>.

ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל:

*{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה)<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"ז/א'</ref>.
*{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}<ref>[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'</ref>.

לעתים נדירות מצאנו ביטויים או כינויים הבאים בלשון סגי נהור אשר היפוך משמעותם נעשה מטובה לרעה. אחד מהם הוא התואר המובא בתורה לאשתו של משה - 'כושית'<ref>במדבר י"ב, י"א</ref>, ופירש [[רש"י]] כי בגלל יופיה היפכו את תוארה מ'נאה' ל'כושית', כדי שלא תשלוט בה [[עין הרע]]. וכן מובא בתלמוד התואר 'כושאי' (כושים) ככינוי בלשון סגי נהור לאנשים יפים<ref>[[מסכת סוכה]] דף נ"ג/א'</ref>.

==ראו גם==
* [[לשון נקיה]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים|סגי נהור]]

משה ברדוגו

2016-07-24T17:27:57Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:משה_ברדוגו_2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברדוגו (תש"ע)]]
[[קובץ:משה ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| יחד עם חלק מתלמידי כיתתו במסיבת סיום שנה]]
ר' '''משה ברדוגו''' הוא מלמד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]] ופעיל נמרץ בהפצת [[בשורת הגאולה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מרוקו]] ב[[כ"ט אייר]] [[תשי"ח]] להוריו יוסף וג'ולייט ברדוגו. בגיל חמש עלה לארץ יחד עם הוריו ובהמשך התקרב לחסידות חב"ד בזמן [[צה"ל|שירותו הצבאי]] ו[[בעל תשובה|חזר בתשובה]], ופעל במסגרת צה"ל לחזק את הזהות היהודית ולשכנע חברים ליחידה להניח [[תפילין]] ולקיים מצוות מעשיות נוספות.

לאחר נישואיו עם רעייתו חמדה, התיישב ב[[מגדל העמק]] והצטרף לצוות החינוכי של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|התלמוד תורה החב"די בעיר]].

בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] היה מיוזמי הקמפיין של "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" והתעסק רבות בהפצת סטיקרים וכרזות עם תמונת [[הרבי]] והכיתוב "{{יחי}}" בצפון [[ארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ב]] הוגש לרבי אלבום המתעד את פעילותו, ועל פני הרבי ניכרה שביעות רצון רבה.

בחורף [[תשנ"ג]] במהלך כינוס ארצי שנערך ל[[חסידי חב"ד]] הרצה על פעילותו ב[[הפצת בשורת הגאולה]] ונתן עצות מעשיות למשתתפים בהפצת בשורת הגאולה [[האופן המתקבל|באופן המתקבל]].

ביוזמתו ובמימונו, תלוי במשך למעלה מעשר שנים בכניסה המערבית למגדל העמק שלט חוצות ענק עם הכיתוב "ברוך הבא מלך המשיח", פועל רבות למען הפצת 'בשורת הגאולה' במגדל העמק עם רכבו המעוטר בשלטי 'ברוך הבא', מערכת כריזה ודגלי משיח.

==משפחתו==
[[קובץ:ישראל ברדוגו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ישראל ברדוגו מקבל את הפרס]]
*בנו, הצלם ישראל ברדוגו, זוכה פרס פוליצר לצילום ישראלי. תצלומיו נחשבים לאומנותיים ומוערכים בקהיליית הצלמים הישראלים, והוא מקיים תערוכות צילום ומוזמן לצלם אירועים בכל רחבי העולם ומחזיק טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות תחת השם "ברדוגו בשחקים".
*חתנו, הרב ישראל ירון - בעבר היה [[משפיע]] בישיבת חב"ד אולגה וכיום מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3096 היום הראשון של [[מוישי הולצברג]] בתלמוד תורה בכיתתו של הרב ברדוגו] {{וידאו}} (מסיום הדקה הראשונה ואילך) {{אינפו}}
{{מיון רגיל: ברדוגו משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

מוטי גל

2016-07-24T17:27:53Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]
הרב '''מוטי גל''' ('''מרדכי'''), ([[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] - [[י' באדר|י' אדר ב']] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] [[הרבי]], מנכ"ל מוסדות חב"ד, ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[רמת גן]].

==תולדות חיים==
הרב מרדכי גל נולד בעיר [[תל אביב-יפו|יפו]] ב[[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת ‘תל גיבורים' ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע"ש קוגל.

כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה"ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.

ב[[חודש שבט]] [[תשל"ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]], חזר והתגייס לצבא.

בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס. 'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל'.

כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים.

באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל"ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ל-13 שנים בכלא.

===התקרבות לרבי===
[[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
במשך שהותו ב[[ניו יורק]], תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת [[תשל"ח]]. בפעם הראשונה היתה כאשר [[הרבי]] יצא לתפילת [[ערבית]], ומבטו של [[הרבי]] נפגש במבטו של מוטי.

גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל [[הרבי]]. הרב אמיתי ימיני ויוסק'ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.

לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי [[חב"ד]] והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.

ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת - חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.

היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב[[770]] לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'[[מכון חנה]]', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: [[אבי פיאמנטה]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד.

הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו ל[[ניו יורק]] לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.

לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם ה[[משפיע]] בישיבת הדר התורה ר' [[אברהם דריזין]], והמשגיח הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב ב[[מנחם אב]] [[תשל"ט]].

אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב"ד]] כשר' מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק גינזבורג]].

===נכנס בעסקנות הכלל===
באותה תקופה החל לעסוק ב[[הפצת המעיינות]], יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו"ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות ב[[כפר חב"ד]], וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}.

בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע ‘[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]', נבחר על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר' [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ"ש חסידי חב"ד לצאת לרשום ילדים.

כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על [[רמת גן]]-[[גבעתיים]].

==שליח הרבי ברמן-גן==
כאשר החל לפעול ב[[רמת גן]], כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב"די המיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].

בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי [[תניא]] לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ב[[יחידות]] בשנת [[תשל"ט]] (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית).

בשנת [[תש"ס]] הקים את "בית מעשים טובים" ב[[רמת גן]] - מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר' יאיר ספיח.

בהמשך לכך, הקים גם את ארגון "יהודה וישראל" שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה - לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער.

עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום נווה', הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת ‘סוכת שלום'. הרב ישראל גורביץ' בקרית קריניצי, הרב חיים צדוק - ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע"ד ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.

בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את "מדרשת התעוררות" לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.

==בשליחות הרבי אל ראש הממשלה==
בשנת [[תש"נ]], כשהחל להתרקם "[[התרגיל המסריח]]", הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני [[חב"ד]], ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם.

בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל [[הרבי]], עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}.

ב[[י"ח ניסן]] [[תש"נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-[[770]] כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר.

==קולנוע גאולתי==
[[קובץ:מרדכי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל, כנס [[י"א ניסן]] של [[מטה משיח]], היכל נוקי', [[תש"ע]]]]
במקביל לפעילותו בעיר [[רמת גן]], החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי.

עוד קודם לכן, בשנת [[תנש"א]] כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר ל[[גאולה]], יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של [[הרבי]], והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.

בשנת [[תשנ"ו]] הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את [[בשורת הגאולה]] לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על [[הגאולה]] הקרובה.

בשנת [[תשע"א]] לקראת 20 שנה ל[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]], יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי [[ארץ הקודש]] להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.

== תקופת המחלה ==
כאשר התגלתה אצלו מחלה ממארת הגביר את פעילותו עשרת מונים, ונערכו מאות פעילויות, [[התוועדות|התוועדויות]] ואירועים לרפאותו. ב[[כ"ח ניסן]] [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]] לזכותו ורפואתו. בין היתר יזם הקרנת וידאו מהרבי בחצר בניין [[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], ו[[התוועדות]] אחדות ארצית.

== פטירתו ופעולות הנצחה ==
במהלך החודשים האחרונים לחייו הוחמרה מחלתו ובשל כך אף לא יכל להשתתף בחתונת בתו, שהתקיימה כשבוע וחצי לפני פטירתו.

ביום רביעי [[י' באדר|י' באדר ב']] [[ה'תשע"ד]] נפטר והובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד]] ב[[בית העלמין]] [[הר הזיתים]].

עוד קודם הלוויה הקים אחד ממקורביו של הרב גל דוכן [[תפילין]] במרכז העיר [[אור יהודה]] עם שלט סדר הנחת [[תפילין]] גדול ומואר. בקיץ [[תשע"ד]] הוציאו מקורביו קובץ ובו חלק מהתוועדויותיו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3808 הרב גל מספר: כך הפכתי לחסיד חב"ד] {{וידאו}}{{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60468 האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב]''', שבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/8/16/484600076542.html כתבת פרופיל]''' אתר שבועון 'בית משיח'
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76583 הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה]''', כתבה מאתר ynet {{אינפו}}.
* יעקב מן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76726 תודה ה' על הייסורים]''', עיתון בקהילה {{אינפו}} כ תמוז התשע"ג (28.06.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78898 הרב גל מספר על מחלה ואמונה]''', ראיון בעיתון 'שביעי', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013) {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3919 ענינו של ראש חודש]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

;טורים שנכתבו אחר פטירתו
* [[שימעלה פיזם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80749 סמל החיים עם הרבי, האמונה והעשיה]''', {{אינפו}}
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80895 איש של קצוות - איש של חיבורים, טור פרידה]''' {{אינפו}}
* שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/20/016526791269.html השליח שפרץ מרמת גן לארץ ישראל כולה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 920

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גל מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

יעקב נח שטרסברג

2016-07-24T17:27:51Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[תמונה:נח.jpg|left|thumb|280px|הרב יעקב נח שטרסברג]]
הרב '''יעקב נח שטרסברג''' נולד ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ו]] להוריו הרב שלום ואלטע פערל לישנר (את השם משפחה שטרסברג אימץ לעצמו בשנים מאוחרות יותר), משפחה חשובה וחסידית.

הרב יעקב נח היה דמות חסידית הראויה ללמוד ממנה. ללימוד התורה במחתרת נשאה אותו אמו על כפיים, כיון שנעליו נמכרו בעבור תרופות. כילד ברח מבית היתומים לאחר שמנעו ממנו שמירת מצוות. כתלמיד ישיבה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] למרות מכשולים מבית ומחוץ, שם שהה כעשר שנים. הוא היה '[[התקשרות|מקושר]]' מופלא בעודו מתווה לעצמו דרך מיוחדת בקשר עם הרבי. מספרים כי מעולם לא ביקש מהרבי על [[גשמיות]] גם כשהיה זקוק לכך. צנוע, איש אמת, ומכניס אורחים גדול.

בבוקר יום שני, [[י"ג במנחם אב]] [[תשס"ב]], נסתלק הרב יעקב נח שטרסברג לבית עולמו כשהוא בן 66 שנים.

==תולדות חיים==
===ילדותו===

בן ארבע היה כאשר גורש מביתו ומעירו סוניק שעל גדות הנהר סון שחצץ בין פולין לרוסיה. הגרמנים ימ"ש כבשו את העיר וגירשו חלק מהיהודים לרוסיה ובתוכם את משפחת לישנר.

לאחר טלטולים קשים הוגלתה המשפחה ל[[מחנה עבודה]] ב[[סיביר]], שם עבדו עבודות פרך וסבלו סבל רב. גם הילדים הקטנים, ובהם יעקב נח, באו לסייע בעבודת כריתת העצים תוך שהם שומרים שבת במסירות נפש.

כאשר החלה המלחמה בין גרמניה לרוסיה עזבו בני המשפחה את המקום, ויחד עם גולים אחרים הפליגו באנייה לעיר נובוסיבירסק ומשם הגיעו ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן.

===לימוד תורה במסירות נפש===

בהגיעם לסמרקנד מצאו עיר מליאה פליטים, בשל כך התקשו למצוא מקום להתגורר בו. במשך כמה חודשים חיו תחת כיפת השמיים. בין הפליטים פרצו מחלות מדבקות, ובעקבות כך יעקב נח ואחותו חלו ואושפזו בבית הרפואה.

לאחר שהתרפאו ויצאו מבית הרפואה, השיגו ההורים עליית גג בה היו קירות תקרה ורצפה ללא ריהוט וציוד מינימלי. המצב הקשה מתואר אף הוא באריכות בזכרונותיה של הגב' רוזנברג: "אמא הוציאה את שני הילדים מבית הרפואה ולא היה לה אף חתיכת לחם לתת.. היא בכתה כמו ילדה קטנה. החורף בשנת תש"ב התחיל להיות קשה וקר, אין במה ואיפה להתחמם, לא היה אוכל, לא היה במה להרוויח פרוטה והרעב הציק. כדי להשיג חתיכת לחם, צריך היה לעמוד בתור ארוך מבעוד לילה, הבריונים גברו ועד שהגיע התור שלי, אמרו לי נגמר".

ב[[חודש אדר]] של אותה שנה, חלה אחיו דוד וכתוצאה מהמחלה נפטר. בחודשי הקיץ חלו יעקב נח ואמו, ושוב הוא חזר לבית הרפואה, אלא שהפעם המחלה היתה קשה וממושכת, וכשיצאו מבית הרפואה היו צריכים ללמד אותם ללכת מחדש...

בכך לא תמו הצרות. למחרת יום כיפור תש"ג יצא אבי המשפחה ר' שלום לישנר לנסות למכור קופסת סיגריות כדי להביא אוכל הביתה. בעומדו בשוק נתפס על ידי שוטרים והואשם על מסחר אסור בשוק השחור. בשל כך נכלא בכלא הסובייטי, שם לא היה דין ולא דיין. ר' שלום הוכה על ידי השוטרים מכות נמרצות עד שנפח את נשמתו,. היה זה יום כ' בתשרי. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בסמרקנד.

יעקב נח היה ילד כבן שבע כשהתייתם מאביו. הסבל הרב של אותן שנים, הביא לידי כך שאף זיכרון לא נותר בקרבו מדמותו של אביו ומשבע שנות החיים שעשה במחיצתו.

לאחר פטירת האבא הוכנס היתום הצעיר לבית יתומים שם ניסו למנוע ממנו שמירת תורה ומצוות. הוא לא הסכים לכך ובהזדמנות הראשונה ברח מהמוסד.

כבר בילדותו היה יעקב נח חזק ברוחו ולא נשבר בפני הלחצים מצד הצוות החינוכי בבית היתומים. הוא ביקש לשמור מצוות בכל מחיר, זאת למרות שידע כי אם יישאר במוסד יזכה לארוחה הגונה, ומנגד, אם יחזור לבית, ירעב ללחם.

בהיותו בן שמונה החל יעקב נח ללמוד בחיידר המחתרתי. אלא שדא עקא - נעליים לא היו לו, לאחר שנמכרו עבור תרופות שהיו צריכים עבורו ועבור משפחתו. אמו לא וויתרה על כך ומדי יום הביאה אותו לחיידר על ידיה.

כבר אז ניכר היה בו ביעקב נח הצעיר לימים כי הוא בעל כישרון וניחן בחריפות רבה.

===תלמיד חריף ובר-הבנה===

בעת מלחמת העולם השנייה איבד הילד יעקב נח רבים מבני משפחתו המורחבת. לאחר המלחמה, בערב חג השבועות תש"ו, מימשו משפחת לישנר את זכותם כאזרחי פולין, וחצו את הגבול דרך לבוב אל פולין ומשם אל מחנה הפליטים בפאקינג שבגרמניה. כאן הצטרף יעקב נח לשורות התלמידים בישיבת "תומכי תמימים" שקמה במקום.

ביום יו"ד בכסלו [[תש"ט]] עזבה משפחת לישנר את אדמת אירופה הספוגה בדם קרוביהם, והפליגה אל חופי ארץ הקודש. במשך חודש ימים נמשך המסע וביום י"א בטבת עגנה ספינתם בחוף ימה של חיפה, משם נלקחו אל מחנה העולים בפרדס חנה. במחנה זה שהתה המשפחה כשבועיים ימים, עד אשר הגיעו חסידי חב"ד והביאום סמוך לתחנת הרכבת בלוד כדי להקים את גרעין ההתיישבות החב"דית.

ר' יעקב נח נכנס ללמוד ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת חב"ד בתל אביב]], שם שקד על לימוד הנגלה והחסידות עד שהוקמה הישיבה [[תומכי תמימים לוד|בלוד]]. או אז עבר יחד עם קבוצת תמימים ללמוד בישיבה בפרדס.

ה[[ר"מ|ר"מים]] וההנהלה לא יכלו להסתיר את התפעלותם מהיקף ידיעותיו והבנתו של הנער, למרות שרוב שנות הלימוד בילדותו נחסכו ממנו.

==שנים רבות ב-‏770 ==

בעודו לומד בישיבה בפרדס, השתוקק ר' יעקב נח לנסוע אל [[הרבי]] ולשהות במחיצתו. לאחר מאמצים רבים קיבל בחול המועד פסח [[תשט"ז]] את אישור הכניסה לארצות הברית. את האישור שלח לו הרב [[שמריהו גוראריה]] בהשתדלות הרב [[אברהם דרייזין]] חבר הנהלת הישיבה. שמחתו הרבה לא נמשכה זמן רב. נודע לו כי הנהלת הישיבה בפרדס לא הסכימה שבחור צעיר ייסע לארה"ב, וכי עליו להמשיך ללמוד בישיבה בארץ הקודש.

ר' יעקב נח לא אמר נואש. הוא השקיע מאמצים כבירים שנשאו פרי, ואחרי חג השבועות [[תשט"ז]] יצא מהארץ לצרפת במטרה להגיע מוקדם ככל האפשר לרבי. בינתיים ישב ולמד בישיבת חב"ד בברינואה, תוך המתנה לאישור על מנת להמשיך בדרך. שמונה חודשים נוספים חלפו והמאמצים נשאו פרי: בערב ראש השנה [[תשי"ז]] הגיע סוף סוף לרבי לא לפני סיוע שקיבל מהרב [[ניסן נמנוב]], [[משפיע]] בישיבה [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]].

קרוב לעשר שנים עשה ר' יעקב נח כתמים ב-‏770. היו אלו השנים הראשונות של נשיאות הרבי, וכל התנהגותו שיקפה הנהגה של חייל הבטל לאדונו ב[[מסירות נפש]] ממש.

זמן קצר לאחר שובו ארצה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שולמית תבלחט"א, בת ה[[משפיע]] הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

התקשרותו לרבי הייתה באופן מיוחד. תמיד הקפיד לקיים את דברי הרבי כלשונם. אל הרבי היה נוסע כמעט מידי שנה. שנה אחת חזר מ-‏770 ואיתו מסגרת של חלון... לשאלת בני משפחתו סיפר כי מצא את החלון בחצר 770. התברר כי היה זה חלון לא תקין בזאל הגדול שהוחלף ונזרק החוצה. ר' יעקב נח מפאת גודל חביבותו למקום משכנו של נשיא הדור, הרגיש זכות לקחת את החלון לביתו בירושלים.

את אופן ההתקשרות שלו לרבי מגדיר בנו הרב יוסף: "הוא היה בטל בתכלית לרבי. פעם, בעת שהיו לו בעיות משפטיות, שאלתי אותו למה הוא אינו פונה לרבי? הוא הסביר לי כי אינו רוצה להטריח את הרבי בענייניו הגשמיים... כך גם ביחידויות בהן היה - מעולם לא ביקש ברכות על ענייני [[גשמיות]].

==פטירתו==

בחודשים האחרונים לחייו, תקפה את ר' יעקב נח מחלה ממארת קשה שהתגלתה אצלו בשלב סופני. בגבורה עילאית חשק שפתיים והשתדל שלא להיות נסמך ונתמך על מכריו ולא להכביד על בני משפחתו הקרובים.

כיממה לפני פטירתו שוחרר מבית הרפואה, שהה בביתו ואף יצא לסידורים בעיר. בערבו של היום חלה החמרה במצבו והוא הובהל לבית הרפואה.

למחרת בבוקר הניח עמו חתנו הרב אלימלך בינשטוק [[תפילין]] וקרא עמו את הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

שעה קלה לאחר מכן, בבוקר יום שני, י"ג במנחם-אב תשס"ב, נסתלק הרב יעקב נח שטרסברג לבית עולמו כשהוא בן ס"ו שנים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שטרסברג יעקב נח]]

יצחק ידידיה פרנקל

2016-07-24T17:27:51Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{דמות
|שם=רבי יצחק ידידיה פרנקל
|תמונה=[[קובץ:יצחק ידידה פרנקל.JPG|שמאל|250px]]
|כינוי=
|תיאור=רב ראשי ב[[תל אביב]]
|תאריך לידה=[[כ"ו בתשרי]] [[תרע"ד]]
|מקום לידה=[[פולין]]
|תאריך פטירה=[[ד' באלול]] [[תשמ"ו]]
|מקום פטירה=[[תל אביב]]
|מקום פעילות=ריפין, פולין ותל אביב
|תפקידים נוספים=רב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד"
|רבותיו=רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה
|תלמידיו=
|חיבוריו="דרך ישרה"
|השתייכות=[[חסידות גור]]
}}
רבי '''יצחק ידידיה פרנקל''' היה רב בעיר ריפין שב[[פולין]] ורבה הראשי של [[תל אביב]]. היה ידיד של [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] [[תרע"ד]] ונפטר ביום [[ד' באלול]] [[תשמ"ו]].

==קורות חייו==
רבי יצחק ידידיה פרנקל נולד ביום [[כ"ו בתשרי]] שנת [[תרע"ד]] בעיירה לינטשיץ שב[[פולין]] לרב אהרן פרנקל שהיה גדול בתורה{{הערה|על גדלותו התורנית שלא אביו, העיד בנו, הרב יצחק ידידיה: "בקיאותו היתה כה גדולה עד שגם ספר ה"אגלי טל" היה שגור על לשונו".}}, רב בפולין ונכד לגדולי חסידי קוצק ומיוחס ל[[מהר"ל מפראג]].

בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלוצקי, רבי [[מנחם זמבה]] ורבי יחזקאל מאוסטרובצה וכבר אז נודע כעילוי ובעל הוראה גדול. הוסמך להוראה על ידי רבותיו וכן על ידי רבי שלום פרלוב מקודינוב (מחבר הספר "משמרת שלום"). הרב פרנקל גם היה בקיא בחלקי הדרוש ובספרי גדולי ה[[חסידות]].

בשנת [[תרצ"ב]] נשא לאשה את מרת חנה לאה ברנד וכעבור שנה, בשנת [[תרצ"ג]], בהיותו בן תשע עשרה, מונה לרב בעיר ריפין שבפולין. בתפקיד רב העיר ריפין, שימש כשנתיים, עד שרבו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל "אמרי אמת") הורה לו לעלות ל[[ארץ ישראל]].

ב[[חודש שבט]] שנת [[תרצ"ה]] הגיע לארץ והוסמך לרבנות על ידי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. הוא התיישב בשכונת פלורנטין בדרום [[תל אביב]] והחל ללמד בתלמוד תורה "סיני". מיד לאחר הגיעו למקום נבחר כרב השכונה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו. כמו כן כיהן כרב [[בית הכנסת]] "אהבת חסד" בשכונתו. בשנת [[תש"ח]] התמנה לחבר בית הדין של תל אביב-יפו בראשות הראב"ד הרב טולידאנו ובשנת [[תשל"ג]] נבחר לרבה האשכנזי ולראב"ד של העיר תל אביב. בתפקיד זה כיהן שלוש עשרה שנה, עד לפטירתו.

הרב פרנקל היה חתן פרס הרב קוק לספרות תורנית (1984) ופרס הרב מימון על ספרו "דרך ישרה". בשנת חייו האחרונה נבחר כ"אזרח כבוד" של העיר תל אביב.

חידושי תורתו נקבצו בספריו "דרך ישרה".

ביום [[ד' באלול]] שנת [[תשמ"ו]] נפטר ומנוחתו כבוד בבית הקברות 'נחלת יצחק' בתל אביב.

==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:יצחק ידידה פרנקל נואם בסיום הרמבם.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרנקל נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[תל אביב]]]]
הרב פרנקל היה בקשר עם תלמידי ישיבת חב"ד ב[[פולין]]. לאחר שעלה לארץ יצר קשר עם הרבנים החב"דים בתל אביב; רבי [[שאול דוב זיסלין]], רבי [[אלכסנדר יודסין]], רבי [[פנחס אלטהויז]] וחסידים נוספים במקום. הרב פרנקל היה משתתף בקביעות בהתוועדויות שנערכו ב[[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]]. באחד הפעמים אמר: {{ציטוטון|חשתי ביום הזה, שרגלי מובילות אותי מעצמן לכפר חב"ד, להיות במחיצת העדה המופלאה הזאת ביום חגה}}.

בשנת [[תשכ"א]] ביקר לראשונה אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שנמשכה כשעתיים. לאחר היחידות כתב מכתב למשפחתו: {{ציטוטון|לבני היקרים והחביבים. עתה השעה שתים בלילה יום ה'. אני חוזר מיחידות עם האדמו"ר מליובאוויטש. שעתיים הוא ישב אתי. הוא אישיות אצילה. הוא ביקשני מאוד למסור לך (לבנו הרב איסר שליט"א) דרישת שלום, ואמר שתרבה לכתוב, ושתדע שהוא קורא את כל מאמריך. הוא דיבר אתי על רבנות [[תל אביב]] ועל מצב הרבנות בכלל}}. לאחר שחזר לארץ תיאר הרב פרנקל למשפחתו את פרטי תוכן השיחה עם הרבי והפליא ברושם שנותר בו מאישיותו הקורנת של הרבי{{הערה|מפי בנו ר' איסר פרנקל.}}. ביום [[כ"ו באדר]] שנת [[תשכ"ח]] שיגר לו הרבי מכתב ברכה לבר מצווה של נכדו חיים אליעזר{{הערה|בשולי מכתב כותב הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות על דבר הנער.. ובטח, כפי המדובר בביקור כבוד תורתו כאן - מתעניין גם אודות אחות הנ"ל". מקטע זה ניתן להבחין עד כמה עמד עמו הרבי בקשר מעודכן בענין עסקנותו הציבורית בתל אביב.}}. בשנת [[תש"ל]] ביקר שוב אצל הרבי ביחידות ובין היתר התעניין אצלו הרבי לגבי מינויו כרב ראשי בתל אביב, כאשר הרב פרנקל טרם חשב על כך. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ב]] אכן מונה כרב ראשי בתל אביב{{הערה|על פי תיאור של הרב פרנקל בעצמו: "זכורני כשנכנסתי ל[[הרבי|רבי]]ל[[יחידות]] בשנת [[תש"ל]], הוא קם ממקומו ונגש אלי בחמימות ושאלתו הראשונה היתה "מה בקשר לרבנות ב[[תל אביב]]"? הייתי המום ונדהם, לא העלתי אז בדעתי לכהן כרב הראשי בתל אביב. אמרתי לו שאיני חושב על כך. כשהוא לא הרפה אמרתי לו שזה הרי תלוי במפלגות ולהם הרי יש את הרב שלהם. אמר לי אז הרבי שליט"א: "זה אני יודע ואולם מה אומרת [[תל אביב]] עצמה"?! ממש נדהמתי, ראיתי את החלטתו שאני אהיה רבה של [[תל אביב]] וזהו! הסוף אתם יודעים, כעבור שנתיים נבחרתי לרבה הראשי של תל אביב, הוא כבר ראה זאת אז. "מאד התפעלתי אז, כאשר הוא שוחח עמי בפרוטרוט על הרבה נושאים הקשורים לעולם הרבנות וארץ הקודש בהתמצאות מופלאה, עד שנוכחתי כי נהירין לו שבילין דארץ הקודש כמו שנהירין לו שבילין דרקיעא.}}.

{| class="infobox" style="width:45%; border: 2px solid #E5E5FF; background-color: #f9f9f9; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: right; font-size: 85%; clear:right;"
|-
|<div style="text-align: center;"> '''קטעים מראיון עם הרב פרנקל לאחר ביקורו אצל הרבי'''
</div>

הפגישה הזאת לפני שבוע עם הרבי שליט"א, באה לאחר ארבע עשרה שנה שלא התראינו. היה זה ביום שני [[פרשת בחוקותי]]. נכנסתי לבית המדרש בשעה 3:00 אחרי הצהרים לקראת תפלת מנחה. יום זה הוא אחד מימי התענית של בה"ב, והרבי היה שרוי בתענית. הקהל כולו, זקנים, אברכים וצעירים, המתין בחרדת קודש לבואו של הרבי שליט"א. הרב חודקוב שליט"א הישיש, עמד באותו ביטול רציני כפי שפגשתיו אז לפני 14 שנה. לפתע נפתחה דלת חדרו של הרבי שליט"א, והוא נכנס אל בית המדרש. כאשר ראה אותי הוא חייך חיוך רחב, ניגש אלי ואמר במאור פנים: תודה להשי"ת שאנו מתראים שוב, בינתיים ערכתם שמחות, נכדים ונינים ושידוכים, ה' יעזור שהכל יהיה בשמחה ומתוך הרחבה וטוב לבב. אמרתי לרבי: אנו רוצים לעשות משהו בתל אביב, מדובר על בנין ל"בית חב"ד". והרבי השיב: "כן, קיבלתי את המכתב, עליכם לדעת שאתם האפוטרופוס{{הערה|הכוונה היא לכך שהרב היה אפוטרופוס על בנין שהיה שייך למנוח בשם בידרמן והוא מסר חלק מהבנין לשימוש ל"בית חב"ד.}}. אמרתי שהבנין נמצא במרכז החילוניות, ליד ככר מלכי ישראל, והרבי אמר: "העיקר למלאות אותו בתוכן שיוכל להשפיע על העיר כולה".

"לאחר מכן אמר לי הרבי שליט"א:.. יעזור השי"ת שיהיו כל מעשיך בברכה והצלחה. כך דיבר עמי הרבי כעשרים דקות בבית המדרש, כאשר כל הקהל עומד ומביט בנו בהשתאות. לאחר מכן הסתובב הרבי, כשחיוך רחב זורח על פניו ונפנה לתפלת מנחה. התפלה נסתיימה, והנה הרבי שוב הסתובב אלי, כאשר הוא אוחז את הסידור בידו הק', ושוב החל לדבר עמי: "ראיתי שדיברתם בכינוס על קידוש ה', וגם ביום רביעי תדברו בענין זה. קידוש ה' זהו מסירות נפש, ובחסידות מבואר ש[[מסירות נפש]] זהו מסירת הרצון, להתקרב לקב"ה, ולכן אין ברכה על קידוש ה', כי אין ברכה על רצון". כך שוחחנו כחצי שעה והכל עדיין בבית הכנסת, כאשר הרבי מסביר בהרחבה את הענין של קידוש ה' ברבים דוקא וכו'. והוסיף: "יכולים לקיים קידוש ה' גם מתוך הרחבת הדעת". בסוף השיחה אמר: אני עושה אתכם לשליח למסור פריסת-שלום לאנ"ש וכן לשאר היהודים בארץ הקודש. הרי שמכם הוא ידידיה - ידיד ה', שזה מורה על השלום". וסיים בברכה: "ברכנוכם מבית ה'". לאחר כמה רגעים יצא הרב גרונר ואמר בשם הרבי, שכוונתו היא לכך, שאף על פי שהרבי שוחח אתי בבית הכנסת ולא בחדרו ביחידות, הרי הכבוד של קבלת פנים בבית ה' הוא גדול יותר, וגם הברכה גדולה יותר.

"ביום רביעי מצלצל אלי הרב גרונר ואומר, שהוא רואה חובה נעימה להודיעני, כי יתכן שבערב יקיים [[הרבי]] התועדות לרגל פסח שני. אלא שכרגיל הרבי לא מודיע קודם לכן.. הרבי נוסע לאוהל, ורק בערב סמוך לשעת ההתועדות ידעו.. מיהרתי לנסוע אל בית המדרש והגעתי אל האולם בדיוק כשהרבי שליט"א פתח בדבריו. הושבתי מאחוריו בספסל המיוחד שבו ישבו כל הנכבדים וזקני החסידים, שהאזינו בחרדת קודש לכל מילה היוצאת מפי הרבי שליט"א.

"מה אומר לכם, בעיני היה הרבי לאחר 14 שנים מהביקור הקודם, צעיר יותר ב 20- שנה מכפי שנראה היה אז. עד עכשיו אני המום ואיני יכול לעכל את הפלא הגדול הזה.. ממש קשה לתאר את המחזה הנדיר והקדוש כאשר הרבי מטייל בפרדס ובים הראשונים והאחרונים, כשכל מאחז"ל הוא מצטט עם המקור בדיוק, וכן תשובות הראשונים והאחרונים הכל בציטוט מדויק. הוא בונה בנין על גבי בנין בעמקות ורעננות נפלאה. עד עכשיו איני יכול להרגע מהרעננות והכוח העל טבעי שנגלה לעיני, שעות ארוכות בלי שום מנוחה ובלי סימני עייפות כלשהן, כשקהל אלפים ענק עומד על רגליו מבלי לאבד מילה.

"הדבר המפליא ביותר הוא הכוחות של הרבי. כשאדם מדבר במשך שעות הוא חייב להיות צרוד מעט או לחוש חולשה, אבל הרבי נשאר רענן וצלול ומלא כוחות, ממש לא יאומן כי יסופר. שמעתי הרבה דרשות מגדולים, גם מאמרי חסידות וביאורי חסידות שמעתי מפי גדולי המסבירים בחסידות בדורנו ובדור הקודם. אבל כל אלו אינם מגיעים לאפס קצהו מההסברה העמוקה והנפלאה של הרבי שליט"א. כשהוא מסביר משהו אפילו תינוקות של בית רבן יכולים להבין. הוא מניח את הדבר על השלחן כמו מנה על צלחת. ברור פשוט ובהיר. הרעננות והחיות העצומה של הרבי בהתועדות זה דבר שלא יאמן. זו חויה קדושה עצומה שלא תישכח, ואשר אני כל הזמן חי עדיין תחת רישומה. "לסיכום אינני יכול שלא לשוב ולהביע את התרגשותי והתפעלותי מהחוויה הקדושה, שאינה מרפה ממני, להפגש שוב עם הרבי שליט"א. היום דיברתי עם אב"ד מהחשובים והותיקים בארץ הקודש, וגם הוא התבטא כמוני, כי חבל מאד שבארה"ק לא זכינו למנהיג רוחני בשיעור קומתו של הרבי שליט"א. מי שלא רואה קשה לו להאמין עד כמה ל[[הרבי|רבי]]אין חיים גשמיים בכלל, וכי כל חייו 24 שעות ביממה, מסור ונתון בכל כחותיו הנפשיים והגופניים לכלל ישראל. האם אפשר למצוא עוד דוגמא של צדיק שלא יצא מד' אמותיו עשרות שנים, וכל כולו ממש מוקדש לכלל ישראל, בהשפעה קדושה שאין לה אח ורע.
|}
כאשר אחד מנכדיו מסר את ה[[תפילין]] שלו לבדיקה והיה איזשהו חסר בכשרותן, יעץ לו סבו, הרב פרנקל, לכתוב על כך לרבי{{הערה|תשובת הרבי הגיעה ביום [[י"ב באדר]] [[תשל"ד]]: "ישתדל להיות בקי בהלכות [[תפילין]] הצריכות, וגם בתוכן ב-ג מאמרי חסידות המדברים על דבר תפילין. בטח משתתף (וישתתף ביתר שאת) ב[[מבצע תפילין]] וה' יצליחם. בודאי שומר על שלושת השעורים השוים לכל נפש, בחומש [[תהילים]] ותניא, ועל כל פנים יעשה כן מכאן ולהבא"}}.

הרב פרנקל התכתב רבות עם הרבי בנושאי תורה ועבודת הרבנות. במכתב שכותב לו הרבי ביום [[כ"ח בטבת]] [[תשל"ו]], מודה לו על הערתו ב[[לקוטי שיחות]] ל[[פרשת ויגש]] ומסיים באיחול: "בכבוד ובברכה להצלחה בעבודתו בקודש, בקהילה קדישא, לעם קדוש, בארץ הקודש".

ב[[חודש אב]] שנת [[תשמ"ג]] כאשר חסידי סאטמר פגעו בחסידי חב"ד שלימדו חסידות בוויליאמסבורג, פרסם הרב פרנקל מכתב מחאה נגד מעשי האלימות: {{ציטוטון|הננו מצטרפים בדברינו אלה אל המחאה של גדולי התורה והיראה ב[[ארצות הברית]] בראשות הגאון הגדול רבי [[משה פיינשטיין]] שליט"א, אשר מחו נגד מעשה הפשע שבצעו אנשים רעים, בפגיעה גסה ובמכות קשות בחכמי [[תורה]] וגדולים ב[[יראה]] והשחתת זקנם כמעשה רשעים רחמנא-ליצלן, והכל בשל הרבצת תורת ה[[חסידות]] של [[חב"ד]], שחסידיה מסרו נפשם על שמירת קדשי ישראל והפצת דבר ה' בכל ארצות תבל}}.

ביום [[י"ב באייר]] שנת [[תשמ"ד]] הגיע הרב פרנקל פעם נוספת לביקור ב-[[770]]. היה זה לפני תפילת מנחה. כשנכנס הרבי לתפילה, הבחין ברב פרנקל שעמד בצד, התקדם לעברו ונתן לו "שלום עליכם" בשתי ידיו. הם שוחחו זמן ממושך וביקש ממנו שימתין לו אחר תפילת מנחה{{הערה|שיחתם הודפסה בספר "בצל החכמה" ע' 281.}}. כעבור מספר ימים השתתף ב[[התוועדות]] [[פסח שני]] של הרבי. את התרשמותו מהשיחה עם הרבי ומההשתתפות בהתוועדות, תיאר מאוחר יותר בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|1=גיליון מספר 146. קטעים נבחרים ממנו מצוטטים בחלונית בצד שמאל. במהלך הראיון אמר הרב פרנקל על אחד הנושאים עליהם דיבר הרבי בהתוועדות, שיש ללמוד מ[[פסח שני]] ש"אין דבר אבוד" וההוראה היא שאנו צריכים לבקש מ[[הקב"ה]] "למה נגרע? אנו רוצים את הגאולה!", הוסיף הרב פרנקל: "אולי, כוונתו של הרבי כשמסר לי את השליחות למסור ד"ש לאנ"ש וליהודים בארה"ק, היתה לעורר על חובת הדרישה לגאולה". כאשר כתב זאת העורך, הרב [[אהרן דב הלפרין]], אל הרבי, מחק הרבי את המילה "אולי" והוסיף: "וכפתגם הידוע: עס איז ניטא קין פארפאלן (=אין דבר אבוד) ובפרט שככותבו עושה זאת (הרב פרנקל) בפועל, והרי אפילו הרהור אחד של יהודי אחד יכול להכריע כו'. על אחת כמה וכמה כו', וזכות הרבים מסייעתו".}}. כאשר חזר לארץ, קיבלו את פניו משלחת של חסידי חב"ד, על פי הוראת הרבי, בנמל התעופה.

בספר "היכל מנחם"{{הערה|עמודים ס"ב-ס"ג}} נדפס מכתב תורני שכתב אליו הרבי בנושא התרת נידוי{{הערה|המכתב מיום [[ה' בסיוון]] [[תשמ"ד]]. עוסק בביאור דברי [[הרמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פרק ז' הלכה ז'. צילום מהמכתב נדפס בקובץ "בית חיינו" מס' 116.}}.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשמ"ד]] שלח לו הרב מברק ברכה לקראת השנה החדשה, בו כותב לו הרבי: "בכבוד ובברכה בפרט להצלחה בעבודת הקודש". בשולי המכתב הוסיף הרבי תודה על ספר נדיר ששלח לו הרב פרנקל ובתמורה הוא שולח ספר מראי מקומות ליד החזקה, שיצא לאור על ידי אברכי הכולל בניו יורק.

ב[[יום ראשון]] [[כ"א באדר א']] [[תשמ"ו]] בא שוב הרב פרנקל לבקר את הרבי. מיד כשהרבי ראה אותו, ניגש אליו ואמר לו: "כבוד-תורתו הדפיס בשנת [[תשמ"א]] ספר אחד, בשנת [[תשמ"ג]] ספר שני, הגיע הזמן להוציא לאור ספר שלישי". הרב פרנקל ביקש ברכה לבריאות. הרבי ענה לו: "אם מחזקים את הנפש, זה [[משפיע]] על בריאות הגוף. הרי נאמר שמועה טובה תדשן עצם, כלומר שבשורה טובה מבריאה את הנפש וגם תדשן עצם, היינו שלא רק הבשר אלא גם העצם מתחזקת". אחר כך הם דיברו על [[סיום הרמב"ם]](במחזור השני) שהיה אמור להערך בתל אביב זמן לא רב לאחר מכן.

כשחזר הרב פרנקל לארץ הקודש, נאלץ לעבור ניתוח מסובך ועוד לפני שהחלים מהניתוח, ביקש שיקחוהו לסיום הרמב"ם. המצב לא אפשר זאת ורק לאחר שיכנועי הרופאים הסכים לוותר על הנסיעה. במוצאי [[חג השבועות]], כשהרב [[יוסף גרליצקי]], [[שליח]] הרבי בתל אביב, עבר ב'[[כוס של ברכה]]' נתן לו הרבי בקבוק משקה עבור הרב פרנקל.

ביום [[כ' במנחם אב]] שנת [[תשמ"ו]] הייתה הופעתו הפומבית האחרונה של הרב פרנקל. היה זה בחגיגת סיום ה[[ספר תורה של ילדי ישראל]] בכותל המערבי ב[[ירושלים]]. במהלך האירוע אמר: {{ציטוטון|נרים ברכה ותהילת עולם לכבוד קדושת מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שאינו חוסך כל מאמץ, שמקדיש כל חייו יום וליל, להרבצת התורה ולהעמדת הדת על תילה, ולקרב את כל פזורי ישראל לאבינו שבשמים. יחזק השם-יתברך חילו וחיל כל עם ישראל, ובמהרה נזכה לאור חדש שיאיר על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו בהתגלות משיח צדקנו}}. בדרכו חזרה מהחגיגה, אמר לבנו:{{ציטוטון|היושב במרום עדי, שאין לי יותר כוחות [[גוף]] לשאת בנטל. מה שאני עושה, אינני עושה מכוח ה[[גוף]] אלא מכוח הנפש, ומהרגשת האחריות לגבי מה שאני נושא עלי. הפעם קראו לי ילדי ישראל, קמתי ועליתי!}}

לאחר פטירתו, שלח הרבי מכתב ניחומין לפני משפחתו{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לפטירת יצחק ידידיה פרנקל.JPG|צילום המכתב]]}}.

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:הקדשת יצחק ידידה פרנקל לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ההקדשה שכתב הרב פרנקל לרבי, בספרו "דרך ישרה" חלק ב']]
בספר "כבודה של תורה"{{הערה|[[תל אביב]], [[תשמ"ג]]}} הדפיס הרב פרנקל מאמר תורני ובהקדמתו כתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=ספר "כבודה של תורה"
|תוכן=מצטרף אני לברכתם של רבים רבים, לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שהגיע לגבורות. יתן לו השם-יתברך גבורה ועוצמה לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, וילך בכחו זה להושיע את ישראל.
}}

הרב פרנקל מסר חידושי תורה להדפסה בספר "סיומי [[הרמב"ם]] תשמ"ט" ובסופו כתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=ספר "סיומי [[הרמב"ם]] תשמ"ט"
|תוכן=הנני שולח ברכה מקרב לב ל[[הרבי|רבי]]שעבר מפ"ג שנים לשנת הד"ף, כן נזכה להתחיל ד"ף חדש, דף שבו תרבה הדעת ותתקרב הגאולה בעגלא דידן.
}}

בשער ספרו "דרך ישרה" ששלח אל הרבי בשנת [[תשמ"א]], כתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=ספר "דרך ישרה"
|תוכן=להוד הדרת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובביטש להגיעו לשנת הגבורות, בדיוק ביום הופעת הספר. הנני מגיש בכל הכבוד ויקר. יצחק ידידיה בן לאה
}}

בשנת [[תשמ"ג]], שלח את החלק השני של הספר "דרך ישרה" ובו כתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=
|תוכן=אל כבוד קדושת מאורן של ישראל האדמו"ר שליט"א מלובביטש. החלק השני של ספרי שיצא רק היום. יצחק ידידיה בן לאה פרנקל.
}}

==משפחתו==
*'''רעייתו''': מרת חנה לאה פרנקל.

*הרב [[איסר פרנקל]] - רב שיכון 'בבלי' בתל אביב.
*הרב יהודה אריה לייב פרנקל - דיין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.
*הרב שמעון מנחם פרנקל - רב בתל אביב.
*הרב יעקב אליהו פרנקל.
*חיה איטה לאו - אשת הרב [[ישראל מאיר לאו]].

==ראו גם==
*רבי [[איסר פרנקל]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 97-102.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]

קהת וייס

2016-07-24T17:27:46Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:קהת וייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וייס]]
הרב '''קהת ווייס''' ([[ז' סיון]] [[תרצ"ג]]-[[כ"ב אדר]] [[תש"ס]]) היה המנהל הראשון של מחנה הקיץ החב"די הראשון לילדים '[[קעמפ גן ישראל]]', שכיהן גם כשליח הרבי בפיטסבורג, שבפנסילבניה במשך 30 שנים, ומנהל ישיבת 'אחי תמימים פיסטבורג' ורב קהילת 'ישראל הצעיר' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בפיטסבורג שבפנסליבניה ב[[ז' סיון|חג השבועות]] [[תרצ"ג]], להוריו יחזקיהו שמואל ואסתר וייס, שהיו מנכבדי הקהילה היהודית המקומית.

כאשר נפתח בעיר הסניף של רשת ישיבות 'אחי תמימים', היה מהתלמידים הראשונים שהצטרפו לישיבה, ובהיותו בגיל 12 בשנת [[תש"ה]] נסע לפגוש לראשונה את [[אדמו"ר הריי"צ]] ונשאר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בהמלצת ובהתערבות הרבי, נישא בשנת [[תשט"ו]] לרעייתו מרים בתו של ר' [[משה דובינסקי]], והרבי שימש כמדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] בחופה.

===קעמפ גן ישראל===
בשנת [[תשט"ז]] עם פתיחתו של מחנה הקיץ החב"די '[[קעמפ גן ישראל]]' ביקש הרבי שיצרפו להנהלה אדם נשוי ואחראי, והנהלת הקעמפ בחרה ברב וייס שנמנה על מייסדיו ומנהליו של הקעמפ בשנותיו הראשונות.

כאשר ביקר הרבי במחנה, ניהל את הסיור לפמליית הרבי, וזכה ללוות אותה במהלך הסיור בקעמפ.

===בשליחות הרבי===
בשנת [[תשכ"ב]] נשלח על ידי הרבי לעיר הולדתו פיסטבורג, על מנת לעזור לר' [[שלום פוזנר]] בניהול סניף ישיבת 'אחי תמימים', ולאחר פטירתו של הרב גינזבורג, מילא את מקומו כמנהלה הבלעדי של הישיבה.

בשנת [[תשכ"ה]] נבצר מפעילות ציבורית במשך זמן ארוך בעקבות תאונת דרכים קשה שהיה מעורב בה, והרבי הורה לומר עליו 'מי שברך' במניין התפילה המרכזי ב-770, ולהניח לו [[תפילין]] על אף שהוא שוכב מחוסר הכרה.

לאחר שהחלים, נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי, שם הורה לו הרבי שהיות שפספס את ה[[מנהג]] ללמוד מסכת סוטה בימי ספירת העומר, עליו להשלים זאת על ידי כך שילמד את המסכת יחד עם פירוש נוסף.

במקביל לעיסוקיו בישיבה, פעל להפצת יהדות בין תושבי העיר, הקים גמ"ח שהלווה סכומי כסף גדולים ללא ריבית, והקים מערכת כשרות קטנה שפתחה בפני רבים את האפשרות לשמור על סטנדרט גבוה יותר בשמירה על כשרות המאכלים שלהם.

בשנותיו האחרונות חלה במחלה חשוכת מרפא, וב[[כ"ב אדר]] [[תש"ס]] נפטר.

==משפחתו==
*בנו, הרב יהודה בנימין וייס - שליח הרבי בנורט קרוליינה
*בנו, הרב שמעון ברוך בן ציון

==לקריאה נוספת==
*'''The Life and Legacy of Rabbi Kehos Weiss - חייו ומורשתו של הרב וייס''', בהוצאת המשפחה, תשע"ג

{{מיון רגיל:וייס, קהת}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

הגבלה עצמית

2016-07-24T17:27:45Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

'''הגבלה עצמית''' פירושה הוא שהאדם אף על פי שהוא בלתי מוגבל, הוא מחליט להיות מוגבל דוקא באופן זה ולא אחר.

==בקיום מצוות==
באור האלקי אין שום הגבלה. אולם [[הקב"ה]] הגביל את עצמו כביכול, שדוקא בצורה מסויימת נוכל לתפוס בו ולא בצורה אחרת, והיינו, שהמשכת האור תלויה בעשיה שלנו, והעשיה שלנו נקבעה על ידי [[הקב"ה]] באיזה אופן הדבר יעשה.

ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|המתחיל "אלה תולדות נח"}}משנת [[תרס"ו]] מתעכב לבאר מהי מהותה של המדידה וההגבלה שהגביל [[הקב"ה]] את עצמו במצוות שציוונו לקיים. כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] שולל תחילה היבטים מסויימים ולאחר מכן מסביר מהי ההגדרה הנכונה, וכך הוא כותב{{הערה|בע' נד שם}}:

{{ציטוט|תוכן=אנחנו מוכרחים בעשיית המצוה באופן כך וכך דוקא, והיינו, רק מפני שכך עלה ברצונו יתברך. וממילא אנו מוכרחים לעשות כך דוקא ולא באופן אחר ח"ו.
:ואם היה הרצון לחטוב עצים, היינו מוכרחים לחטוב עצים וכהאי גוונא. אבל אל המדידה בהרצון דמצות - מה שמדוד שיהיה כך וכך דוקא, אין שום טעם וסיבה כלל,
::וממילא אין כאן שום מדידה והגבלה בעצם האור, רק המדידה הוא דהמשכת האור יהי' על ידי עשיות אלו דוקא. אבל מה שנמשך בזה הוא בחינת אור העצמי כמו שהוא בלי מדה וגבול.|מרכאות=כן}}

לאחר מכן מדגים את ההשלכה מכך ב[[מצות תפילין]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מה שע"י ה[[תפילין]] נמשכים ד' מוחין, אין זה בחינת המוחין דסדר השתלשלות, אלא שנמשכים מוחין חדשים ממש. והיינו, דבהמוחין דחב"ד מאיר בחינת פנימיות ועצמות [[אור אין סוף]] ממש.}}

ובמילים פשוטות: [[הקב"ה]] בעצמו נמצא במעשה המצוות שלנו. ודווקא על ידי ההקפדה על פרטי קיום המצוה (תפילין עם רצועות שחורות ולא לבנות וכדומה) אנו מתקשרים אליו. ולאידך, אי-הקפדה על אופן קיום המצוה (הנחת [[תפילין]] עם רצועות לבנות; הנחתן על המצח; הוספת פרשיה נוספת בתפילין) - לא תפעל כלום. כלומר: זה לא יחשב כאילו קיימנו חצי מצוה, וממילא התקשרות חלקית להקב"ה, אלא אין במעשה זה ולא כלום (ואדרבה, באופנים מסויימים אף עבירה ואכ"מ).

==שמירת הסדרים==
עם הקמת [[תומכי תמימים]] אמר כ"ק אדמו"ר [[הרש"ב]], כי שמירת הסדרים היא הגבלה עצמית, והיינו, כי רק כך נמשכות הברכות לתמידי הישיבה; ובאופנים אחרים, אף שהם ענינים חסידיים, מכל מקום, צריך דוקא באופן הזה שצווה הרבי.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]

מצות מכונה

2016-07-24T17:27:44Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:מצות מכונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצות מכונה]]
'''מצות מכונה''', הן מצות ששלבי עשייתם נעשו על ידי מכונה. ברוב קהילות ישראל, אסרו מצות אלו מפני חששות שונות.

==היחס בחב"ד==
בקרב חסידי חב"ד ישנה הקפדה מיוחדת על אכילת מצות יד בלבד והתנזרות מוחלטת ממצות מכונה.

הרבי אף הורה שעדיף לתת לילדים קטנים לאכול [[קטניות]] ולא מצות מכונה כיון שהמצה היא סגולה לאמונה ובזה אין להקל.

==הפולמוס על הגדרת מצות מכונה בקרב רבני חב"ד==
בשנת [[תשס"ט]] התעורר פולמוס בקרב [[רב]]ני [[חב"ד]] סביב הגדרת מצות שנמכרו תחת השגחתו של רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]]. המצות מרודדות באופן ידני בין שני גלילים המחוברים למערכת גלגלי שיניים המונעית בעזרת ידית, והמחלוקת שהתעוררה הייתה האם 'מכונה' היא דוקא אוטומטית או שכל מה שאינו עבודת יד ישירה - דינו כמצת מכונה.

הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], כתבו מכתב חריף המזהיר מפני מצות מכונה הנמכרות תחת המותג 'עבודת יד'. הפולמוס נמשך גם בשנים הבאות.

בשנת [[תשע"א]] הוציא הרב [[מנחם מענדל נחשון]], ראש ישיבות חב"ד בנצרת עלית, קונטרס ארוך המבאר את שיטתו כי מצות אלו הנן מצות מכונה לכל דבר, וכי אלו בדיוק המצות שדובר עליהן בכל הדורות. בין הרב נחשון לרב הנדל התקיימה חליפת תגובות הדדית{{הערה|ראה פירוט הפולמוס ב'קישורים חיצוניים'}}. הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] הפיץ מכתב בו תמך ברב הנדל. הרב אשכנזי והרב [[גדליה אקסלרוד]] הוציאו מכתבים ובהם צידדו במסקנות הקונטרס של הרב נחשון שהמצות הנן מצות מכונה.

===תוכן מכתבו של הרב אשכנזי משנת תש"ע===

לאור הפולמוס בנוגע ל"מצות המכונה" של הרב הנדל, ידוע שמצות המכונה המקוריות היו בדיוק כפי שהם כיום במאפיית בהכשר הרב הנדל.

כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=ב[[אגרות קודש]] חלק ד' עמוד רכ"ו. ובעוד מקומות.}} מצטט את דברי השדי חמד שמתאר בדיוק כיצד נעשו מצות מכונה, והרי הם בדיוק כפי שהם נעשים כיום באותה מאפיה.

וכך מתוארת המכונה דאז (מ[[ברלין]] בשנת [[תרי"ח]]) בשדי-חמד{{הערה|1=אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה יג, יב.}} לאחר הבאת דברי האוסרים את מצות המכונה וביניהם הרבי הרש"ב: "במכונה הזאת הלא עינינו רואות כי הכל נעשה על ידי אדם. ואנשים העושים במלאכה - אחד לש העיסה על ידי העץ המוכן לזה, ואחר כך מושיט בידו לבין הואלצין (קנים מרדדים), ואחד או שניים מעגלין בגלגל. ואחר כך כשיוצא כמו מצה ארוכה כפי אורך השלחן הסמוך להואלצין ומחופה בטס מתכת (בלעך), לוקח ביד כמו שבעה או שמונה רעדליך מחוברים יחד קרובים זה לזה, ועובר על המצה הארוכה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, ונמצאת כולה מנוקבת. ואחר כך חותך בכלי עגול כמידת המצה. ואחר כך נותן בתנור שיש בו שני פיות - אחד נותן המצה מצד מזרח, דרך משל, והשני רודה מן התנור מצד דרום. ואם אחד יסלק ידו אף רגע, לא נעשית מלאכתו בידו. והכל במהירות ונקיות מופלאה. שיערתי בדעתי, כי בין הכל ישתהה ערך חמשה או ששה מינוט".

מי שקורא את התיאור על מצות המכונה האורגנליות שאותם אסר הרש"ב, מבין שהבעיה היא לא ה'כח גברא', שגם במצות מכונה המקוריות הכל היה כח גברא, אלא עניין שברובו זה על פי סוד, ואין לנו אלא דברי בן עמרם.

בטוחני שדברים אלו יעורר את [[אנ"ש]] לא לסטות כמלוא הנימה מדבריו הק' של הרבי.

===תגובתו של הרב הנדל===
הרב הנדל השיב במכתב ארוך ובו כותב כי הרב אשכנזי נוגע בדבר ולכן אינו יכול לפסוק בענין על פי ההלכה:

לגופו של ענין משיב הרב: אותה "מכונה" שמשתמשים בה במאפיית המצות שבהשגחתי, היא בדיוק כמו הפינרים שמשתמשים בהם לצורך הכנת המצות בכפר חב"ד. כל מי שיראה את הפינרים (מוטות הברזל הארוכות שבעזרתן לשים את הבצק ומרדדים אותו) יראה שזה פשוט אותו דבר: יש אדם שמסובב ידית עם שני גלגלים, כאשר מפאת הכח שהאדם הפעיל על המוט, נוצרה המצה. אם זו "מכונה", גם בכפר חב"ד המצות הן מצות מכונה".

מלבד זאת טוען הרב הנדל, שאף אחד מהרבנים שחתמו לא ביקר במאפייה ולא ראה מעולם במו עיניו כיצד מתבצעים הדברים, כי אם אכן היה רואה, לא היה מסוגל לכתוב כך. הדבר דומה לסיפור שסיפרו לגר"א שהחסידים אוכלים בתשעה באב, אלא שלא סיפרו לו שהיה מדובר בשבת".

הרב טוען, במכתבו עוד: כל המושג "ריחיים של יד" עובדים בדיוק באופן כזה. אם ההגדרה "מכונה" נופלת על המצות שבהשגחתי, הרי שמוכרחים לבטל את כל המושג "ריחיים של יד". כמו כן לפי שיטה זו אין מושג של עבודת גברא בציצית, [[תפילין]] ועוד מצוות רבות, כי גם הציצית נעשית בסיוע מכונה. אני מדגיש: לפי הגישה של הרב אשכנזי, אין מצב של ציצית שלא נעשית באמצעות מכונה".

דבר נוסף: המקום היחיד שנאמר בש"ס ובפוסקים שצריך להיות כח גברא הוא בנושא שחיטה, ושם יש הלכה שאם שמים סכין על גלגל והוא הולך ומסתובב ושוחט בכח גברא, השחיטה כשרה. כל שכן וקל וחומר במצות, שבה אין חיוב בש"ס ופוסקים על כח גברא אלא רק שיהיה לשמה.

הרב הנדל אומר, כי לפני שהחל לעסוק בעניין, התייעץ עם אביו, הרב [[יצחק הענדל]], ואמר לי שמדובר במפורש ב"כח גברא" למהדרין, על אף שאין צורך בכך בעניין זה של מצה.

===תגובת הרב אשכנזי===
בעקבות טענת הרב הענדל כי הרבנים האוסרים לא ראו מעולם את המאפייה, הוציאו הרב אשכנזי והרב ירוסלבסקי מכתב נוסף בו הם מבהירים כי שלחו צלם מיוחד שצילם את כל התהליך ורק אחרי כך אסרו את המצות.

==ראו גם==

* [[מצה]] - מצה בעבודת יד

== קישורים חיצוניים ==
=== דין מצות מכונה ===
* הרב מנחם מענדל אייזנברג, [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?159094 "מחמצת שאסרה תורה - מהי?"] - צות המכונה החדשות ודינם לאור ההלכה - אתר אוצר החכמה, ניתן לצפות ללא הרשמה רק ב-40 העמודים הראשונים (מתוך 52 עמודים ס"ה).
* אחד השלוחים [http://www.hageula.com/study/law/3705.html פניה לאנ"ש חסידי חב"ד בדבר "מצות מכונה"] (מובאים אגרות הרבי וכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא) - אתר הגאולה

=== הפולמוס על הגדרת מצות מכונה בקרב רבני חב"ד ===
'''תשס"ט'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45419 האם ידית הרידוד נחשבת מכונה?] צילום מכתבו הראשון של [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]], אליו הצטרף גם [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] ותגובתו הראשונה של [[ישראל יוסף הנדל|הרב הנדל]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45463 מה הם מצות מכונה? ● בעקבות הסערה] תגובת רב אנונימי המצדד ברב אשכנזי - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45464 פולמוס המצות ● הרבנים מגיבים] תגובות שניות של הרבנים אשכזני והנדל - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45474 ארבעת הקושיות של הרב הענדל] תגובה שניה של הרב הנדל - {{אינפו}}
'''תשע"א'''
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60672 מכונות המצה החדשות ● פולמוס] קונטרס הרואה במצות הללו מצות מכונה, נערך על ידי ראש ישיבות חב"ד בנצרת עלית הרב [[מנחם מענדל נחשון]]{{PDF}} - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60738 הרב נחשון: הרבנים אסרו המצות - אני רק מבאר] תגובה למכתבו של הרב הנדל - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60773 הפולמוס נמשך: הרב גינזבורג מכשיר, הרב הענדל מגיב] הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] תומך ברב הנדל, הרב הנדל מגיב לדברי הרב נחשון - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60863 הרב אקסלרוד: מחזק את קונטרס "ושמרתם את המצות"] הרב אקסלרוד תומך בקונטרס של הרב נחשון - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60780 הרב אשכנזי: מסכים עם הרב נחשון - המצות הם מכונה] - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60785 הרב הענדל לרב אשכנזי: מהיכן דנתוני?] תגובת הרב הענדל תמהה על הרב אשכנזי - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]

יצחק גליצנשטיין

2016-07-24T17:27:42Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:יצחק גליצנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יצחק גליצנשטיין''' ([[תרפ"ד]]-[[כ"א ניסן]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שעסק רבות ב[[מבצע תפילין]] וניהל את 'בנק התפילין הראשון'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] כבן בכור לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בעת מסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בארץ הקודש בשנת [[תרפ"ט]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי יחד עם אחיו הרב [[חנוך גליצנשטיין]], והרבי בירך אותו והבטיח "הוא יהיה חסיד".

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את רעייתו ביילא, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[חיים שאול ברוק]] והתיישב בירושלים.

כאשר הרבי פתח בשנת [[תשכ"ז]] ב[[מבצע תפילין]], לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן ב{{ה|כותל המערבי}} מידי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח [[תפילין]] בקביעות לממן לו רכישה של זוג [[תפילין]] חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי.

בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון".

לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים.

רעייתו ביילא נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשמ"ח]], בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה ב[[כ"א ניסן|שביעי של פסח]] [[תשס"ח]] בגיל 84.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[חנוך גליצנשטיין]]
*בנו, הרב ישראל גליצנשטיין - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב [[מנחם גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורב המועצה המקומית מעלה אפרים
*בתו, מרת זהבה גולד - קרית גת
*בתו, מרת חיה ויינר - לוד

{{מיון רגיל:גליצנשטיין, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]

יהודה זרחיה סגל

2016-07-24T17:27:40Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

רבי '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' (יליד שנת [[תרפ"ד]]), היה רב ואב"ד בקריית שלום בדרום [[תל אביב]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, שהיה מצאצאי השל"ה הקדוש.

בשנת [[תשי"ג]] נעשה לרב ואב"ד בקריית שלום בדרום תל אביב.

== עידוד מהרבי בעבודת הרבנות ==
{{חלונית
|כותרת=מאמרו על הרבי ב"שערים"
|תוכן=ב[[ט' ניסן]] [[תשל"ב]] פירסם מאמר ב"שערים" לקראת יום הולדת השבעים של הרבי, ובין השאר כתב:

"דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה [[סיביר]], ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד.

"זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, [[הרמב"ם]] והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי [[האר"י]] וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן.

"גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי ה[[עולם הזה]], וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו.

"ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפלות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים".

ועוד כתב במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר הגאון [[אדמו"ר הצמח צדק|בעל ה"צמח צדק"]] (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם [[אדמו"ר הזקן]] זי"ע ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה.

"כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל [[נפש]] יהודי מלכידה בידי ה[[סטרא אחרא]], מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".}}

כאשר דיבר עימו הרב איסר יהודה אונטרמן בשנת [[תשי"ג]] בענין קבלת הרבנות בתל אביב, היו רבנים בסביבת שכונת קריית שלום שחששו שמינוי רב נוסף באזור יזיק לפרנסתם, ורצו להפריע למינוי. אביו ר' שפטיה הציע לו לכתוב על כך אל [[הרבי]] ולבקש ברכתו. כשנודע לרבנים על הברכה והעידוד שהתקבלו מיד מהרבי - ביטלו דעתם ועזרו לו לקבל המישרה להתבסס בשכונה ולהשפיע בכל האזור.

באותו מכתב ברכה כותב אליו הרבי שרב בישראל צריך לדרוש מקהל עדתו עניינים של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] במעשה בפועל, ולא להסתפק בדרשות בעלמא. כמו-כן כותב לו אודות לימוד [[חת"ת]] (חומש [[תהילים]] ו[[תניא]]) בכל יום, כפי תקנת [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]].

הוא דיווח לרבי על כל פעולותיו עד שכמעט ולא עבר חודש ולכל היותר חודשיים בלי שישלח דו"ח מפורט. כתוצאה מעבודתו המסודרת יש כיום אלפי משפחות שומרי תורה, וביניהם בני תורה רבים בשכונה זו.

כמו-כן קיים קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל אביב, הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], (אביו של הרב רבי בערל שוורצמן שליט"א ראש ישיבת "בית התלמוד"), הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]] והרב [[שאול דב זיסלין]]. קשר מיוחד של לימוד תורה והתחזקות בדרכי החסידות, היה לו עם בן דודו של אביו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] (בעל "טבעות החושן" ו"נמוקי מלב"ם", ראש ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים).

מספר אברכים חסידי חב"ד כיום, התקרבו אל הרבי ותורתו בזכות ששלח אותם לרבי. בתקופות שונות היה מוסר שעורי תורה בבית הכנסת פא"י בקריית שלום ובבית-הכנסת "יוצאי אירופה" ב[[ספר התניא]], ב"[[תורה אור]]", וב[[מאמר]]י וחידושי הרבי.

== קשרי מכתביו עם הרבי ==
[[אגרות קודש]] רבות זכה לקבל מהרבי במשך עשרות שנים, מלאות בהדרכה בהנהגת הרבנות בתל אביב. זאת בנוסף לתשובות וביאורים בעניינים שונים בהלכה וב[[חסידות]].

בא' [[טבת]] [[תשט"ו]] אישר הרבי את הודעתו כי קנה בית בתל אביב, ובירכו תוך שמבאר לו את עניין קניין הבית ברוחניות על פי חסידות.

בו' [[תשרי]] [[תשט"ז]] (אגרת ג'תתטו) ענה על שאלתו בהלכה בעניין אם מותר לתלמיד להזכיר שם רבו בצירוף תואר כבוד.

בכ"א [[טבת]] [[תשט"ז]] (אגרת ד'מה) התפלא הרבי שאינו מזכיר במכתבו אם השתתף ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]].

באיגרת ד'שנב מהתאריך כ' [[אייר]] [[תשט"ז]] אישר הרבי בשמחה את ההודעה שהגאון קיבל פרס על חידושי תורה שכתב, וביאר על-פי תורה את עניין דפרס ושלא-על-מנת לקבל פרס, ועורר על פעולתו בהפצת תורה ויהדות בסביבתו, ועל דרך זה גם במכתב מיום א' [[שבט]] [[תשי"ח]] (אגרת ו'כז).

בכ"ב [[מנחם אב]] [[תשט"ז]] (איגרת ד'תרמג) הודיע הרבי שיזכירהו כבקשתו על [[אזכיר על הציון|הציון]] ושאל אם הייתה לו הזדמנות להפגש ולשוחח בדברי תורה עם [[התלמידים השלוחים]] לארץ הקודש.

בשלהי [[אדר]] [[תשי"ז]] (איגרת ה'שכה) עוררו על לימוד החסידות, וענה על שאלתו בספר "חנוכת התורה" בעניין אחי [[יוסף]] שדנוהו ע"ש סופו שיצא ממנו ירבעם בן נבט.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ז]] (איגרת ה'תשמב) עודדו להדפיס ספר מדריך לנשואין עם כל פרטי הדינים על-פי הפוסקים האחרונים, עם כל השאלות שהתעוררו בתקופתנו.

ב[[י"א סיון]] [[תשי"ח]] ביאר לו את פתגם [[הבעש"ט]] שכל ענין של [[לימוד התורה]] צריך להיות קשור עם [[אהבת ישראל]].

באגרת ו'תרלא מיום [[ו' טבת]] [[תשי"ט]] ענה על שאלותיו בספר תורה אור.

ב[[י"ד שבט]] [[תש"כ]] (איגרת ז'קצב) אישר הודעתו אודות [[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] וביאר עניין האור שבתורה ושבכוחו של יהודי להוסיף בתורה על ידי חידושיו.

במכתב מיום [[ח' כסלו]] [[תשכ"ג]] (איגרת ח'תקנו), ענה הרבי על שאלתו "בשו"ע יו"ד סו"ס רמ"ב: אם היית כ[[משה]], אמר ר"ע מלקין אותו". הוא הקשה על זה ממאמרי חז"ל המוכיחים שאפשר להגיע לדרגת משה רבנו, והרי ענה באריכות, תוך שהוא נוגע גם בביאור דרגתו של [[מלך המשיח]] שעליו נאמר "ונשא ממשה".

== הקדמתו לספר "כבודה של תורה" ==
בשנת [[תשמ"ג]] כתב בהקדמה לחידושי-תורה שמסר לספר "כבודה של תורה", שיצא בתל-אביב לכבוד הרבי: "מוקדש לרבי עטרת ראשנו, פאר הדור העמוד הימיני נר ישראל, הגאון האמיתי מורה הדור המלמד דעת ה' לכל דורנו, שזכה להניף את הדור כלפי מעלה, בהגיעו לגבורות. השי"ת יחזקהו ויאמצהו לאורך ימים וינחהו במעגלי צדק".

ב"כבודה של תורה" חלק ג' [[תשמ"ו]] שיבח את [[תקנת הרמב"ם]] היומי.

בקובץ הנ"ל חלק ד' בשנת [[תשמ"ח]] שנדפס לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], כתב: "רבנו אדמו"ר הגאון מליובאוויטש שליט"א, שניחון בכושר מנהיגות עצום חד בדרא לנווט את בעיות הדור השונות. וכן את הבעיות האישיות של כל הפונים אליו. הוא מתגלה בהדרו ולצערנו גם תוך כאבו, בהתגברו על האבל על הרבנית החסודה נוות ביתו.. כשהוא מתעלה מעל הכל.. ויכול להתנחם בכל המון החסידים שדבוקים בו".

== הקדמתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ==
בראש חידושי-תורה שמסר ב[[תשמ"ט]] לספר "כבוד חכמים - עטרת פז", כתב: "מוקדש ליום הולדת כ"ק עטרת ראשנו, עמוד הימיני של הדור אדמו"ר שליט"א. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. "המלך" כבר פירשו חז"ל (גיטין סב, א) "מאן מלכי רבנן" ע"ש. ואנו תפלה להשי"ת שיוסיף למלך זה בתורה ובחסידות, שנים טובות. ולאיזה סוג שנים אנו מייחלים? על זה עונה סיפא דקרא "שנותיו כמו דור ודור". שנים משובחות של פעילות טובה ותקינה. כאלה שמקיימים בכל דור ודור את היהדות.

"ויד ה' נטויה על הגאונים הפעילים האלה, ששרשרת הדורות מהר סיני ואילך תקבל עליה עול מלכות שמים באהבה, ללמוד וללמד ולקיים כל מצוותיה של תורה. ובימיו ובימינו תשרה ה[[שכינה]] בבית המקדש ויקוימו יעודי הנביאים אמן.. ומהמקום נבקש סיוע תמיד שנמצא חן וחסד לפניו, ואורך ימים טובים לכ"ק עטרת ראשנו מנהיגנו הגאון האמיתי אדמו"ר שליט"א, שלא רבים יחכמו להבין אף אפס קצות ארחותיו הקדושים. ויזכהו השי"ת עוד רבות בשנים להוסיף להנחותנו, ובימיו ובימינו יבוא גואל צדק אכי"ר".

== תשובת הרבי "לבדוק את התפילין" ==
באחד השנים חלה וחש בלבו. כאשר שכב ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] בא לבקרו הרה"ח [[יוסף גרליצקי]]. הוא ביקש מהרב גרליצקי שיכתוב עבורו [[פ"נ]] אל הרבי להזכירו לרפואה שלימה. התשובה שהגיעה מהרבי הייתה שהרב שליט"א ימסור לבדיקה את ה[[תפילין]] שלו, והרבי מוסיף שהוא מבקש להודיע לו את תוצאות הבדיקה.

כאשר שמע זאת הרב סגל הוא התפלא מאד, מכיון שקנה זמן קצר לפני זה [[תפילין]] חדשות - שני זוגות [[רש"י]] ור"ת, וכתב את הפרשיות אצל סופר מומחה ונודע, ומסרם פעמיים להגהה. הוא נתן את התפילין לרב גרליצקי שימסרם לבדיקה, ונמצא פסול במילה "לבבך", עד שהיה צורך להחליף את הפרשיות.

[[קטגוריה:רבנים|סגל יהודה]]

זמרוני זליג ציק

2016-07-24T17:27:33Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|300px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], מראשי [[איגוד המשפיעים]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את הרב אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|ע"פ ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו ר' אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, ר' [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שע"פ דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם.}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון בעולם===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב [[חיים חודקוב]], מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האו"ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בנוסף לפתיחת ה"[[בית חב"ד]]" הראשון בעולם על ידי הרב ציק, זכה וגם היה הראשון שהפעיל מאפיית [[מצות]] לילדים{{מקור}} והוביל את [[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}{{הערת שוליים|טנק המבצעים הראשון היה רכב רגיל, עליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש}}.

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא"ח באה"ק. בתשל"ו כשהגיעו השלוחים לאה"ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות" (כך מעיד הרב יוחנן גואריה). וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר אינטרנט ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}
{{פסקה חסרה}}

===הספר "תפילין של ימות המשיח"===
בחודש אלול תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו"כ [[הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ארבעה זוגות תפילין==

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות [[תפילין]] והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משלוחי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] מדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק.ירושלים
*בנו, ר' לוי יצחק.כפר חב"ד
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק.כפר חב"ד
*חתנו, ר' ברוך יוסף בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "ברית יוסף יצחק".
*חתנו, ר' אבירז בן מתתיהו בת ים

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א ניסן תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2016-07-24T17:27:32Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה= [[קובץ:הרבי מליובאוויטש.jpg|מרכז|ממוזער|240px|הרבי מליובאויטש]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. '''הרבי מ[[לובביץ']]''', או בקיצור '''הרבי''') הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי. מכהן כ[[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר כמלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. כמו כן נודע בזכות פעילותו להגברת הציפיה והמודעות בנושא ה[[משיח]].

הרבי נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) להוריו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. ביום ג' בתמוז [[תשנ"ד]] נעלם מעינינו; אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|ברית אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].

ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם אדמו"ר הריי"צ.

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל אדמו"ר הריי"צ על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל אדמו"ר הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|שמאל|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את לטביה ונסע לברלין בירת [[גרמניה]] שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם אדמו"ר הריי"צ וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות [[ארצות הברית]] ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח (הנאמר רק ע"י רבי, משא"כ שיחות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים ל[[התוועדות]] עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}. במסגרתם קורא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קורא הרבי לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

מאוחר יותר יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד בשליחותו: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הרבי מדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] [[מבצע כשרות|כשרות]], נתינת [[צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג: [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיבה בקנה מידה עצום עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לאלפים הפזורים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קורא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, רואה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי.

הרבי הביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך".
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-113-%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%9B/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום ([[אייר]] [[תשע"ו]]) הודפסו -100 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו 32 כרכים).

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם ראו אנשים רבים ברכות מופלאות.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר׳ [[ מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}
;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=אדמו"ר הריי"צ|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

זלמן טוביה אבלסקי

2016-07-24T17:27:30Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{דמות
|שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי
|תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]
|כינוי=הרב אבלסקי
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה,
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קרית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין

|תלמידיו=
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|השתייכות= חב"ד
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלת וממייסדיי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].

==תולדות חיים==
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]].

===בשליחות הריי"צ ברומניה===

בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.

===בחצר סקולען===

במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו"ר מסקולען על "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו"ר כי כל פעולה "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו"ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד.

[[הרבי]] מלך המשיח שליט"א התבטא לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול : "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.

בשנת תשע"א, ביקור ידידו האדמו"ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו"ר ביקר במוסדות [[חב"ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.

כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר.
מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו"ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.

==בעל הבית של מדינת רומניה==
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.

==פעילותו==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==ממקימי ומייסדי ה'רשת'==

כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.

בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] והרב זלמן אבלסקי מקיימי ומייסדי הרשת מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".

על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.

לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

===מקים בתי ספר חב"ד בארץ===

במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול [[תשי"ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר חב"ד במקומות הללו.
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.
ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי
חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא.
גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.

==שליח ומייסד קהילת חב"ד בקרית גת==

בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], מייסד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ו[[משפיע]] בישיבה, ייסד את בבית הכנסת חב"ד ובבית הספר "אהלי יוסף יצחק".

===השליח הראשון של הרבי בעיר===
בשנת תשי"ט יצא לשליחות הרבי אל עבר העיר קרית גת, תושבי הכפר היו בהלם על היציאה לשליחות, הנה רק היה ממייסדי הכפר, שכבר באים בו למנוחה ולנחלה אחרי הקשיים הרבים, וכעת יוצא ר' זלמן לדרך חדשה אל עבר עיר לא זרועה,החב"דניק הראשון הגיע לעיר, ומייסד בה את כל היהדות שיקם ופתח בתי כנסת, פיתח מודעות יהודית וכשרותית, פיתוח מוסדות חינוך והיה מענה לכל צורך ודבר יהודי וחסידי, כשגולת הכותרת היתה יסוד בית הספר חדש וניהולו במשך עשרות שנים, מוצלח, מיוחד ומוביל בתחום החינוך בארץ הקודש, שמו יצא למרחוק ואלפי בוגרים זוכרים את ימיהם היפים בחברת המנהל החביב ר' זלמן.

===מנהל בית הספר בקרית גת===

גולת הכותרת של כל הפעילות האדירה של הרב אבלסקי בקרית גת היא ללא ספק בית הספר בעיר, אותו ניהל ביד רמה. עשרות בשנים השקיע בו את כל מרצו במסירות ובעקשנות מעוררת השראה, חרף הקשיים זכה בית הספר לימים למצטיין באזור כולו, ובמאמצים רבים הביא לכך שמספר שנים, עמד בית הספר על שבע מאות תלמידים שמחים ומרוצים. בבית הספר הרב אבלסקי פיתח שיטה בשם ״חינוך חברתי״. מטרת החינוך החברתי הוא לא רק להקנות לתלמידים ידע, אלא גם לחנכם לחיים חברתיים מלאים, וכלשון הרבי ״עבודה בכוח עצמו״, שיטה שחוללה פלאים ונפלאות, המנהל ר' זלמן נתן לילדים רגש אחריות ומינה אותם לשלל תפקידים. בחכמתו הרבה ידע ר' זלמן לסלול נתיב לליבם הצעיר של תלמידיו ולהשריש בהם את עיקרי היהדות ודרכי החסידות, בנוסף לכך ערך מועדון יהודי נוסף בשעות אחר הצהריים לילדי העיר שטרם לומדים בבית הספר, אוטבוסים של המוסדות היו אוספים את הילדים מכל חלקי העיר על מנת להגיע לשעתיים רצופות ללמוד קצת אידישקיי'ט וחסידישקיי'ט כאחד מפיו מפיק המרגליות.

===יסוד הקהילה החב"דית בקרית גת===
בעקבות פעולותיו הרבות בקירוב תושבי העיר ובשיעורי התורה הרבים, יצר הרב אבלסקי את פסיפס אנשי חב"ד בעיר, ובעקבות המוסדות שהקים ובית הספר שניהל עד מהרה התגבשה לה קהילה חב"דית למופת. עוד ייסד והקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ו[[משפיע]] בית הכנסת. בתחלה אף מנין לא היה אך במרץ ובחיות של הרב אבלסקי המשיך מבלי להתפעל עד שבית הכנסת היה מלא אנשים.

===סיוע ישיר מהרבי ליהודי העיר===
בקיץ תשכ"א, מר גדעון נאור ראש העיר נכנס ליחידות אצל הרבי וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו, על פי בקשתו של השליח הרב זלמן אבלסקי. עם שובו לארץ הקודש כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי- התורה ליעדם. בט"ז באדר א' כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" ספרי התורה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

===הקמת ישיבת תומכי תמימים בקרית גת===
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת הרב צירלסון שהתקרבו לחב"ד מהעיר קישינב, על שם 'ישיבת קישינב' שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת . לניהול הישיבה הציע הרב אבלסקי את הרב דב טייכמן, שהינו אחד ממקרוביו הרבים שהביא לחסידות חב"ד שפעל בסקולען, הרב זלמן אבלסקי שישמש חבר הנהלה, ושימש [[משפיע]] דומננטי שהשפיע רבות
ועיצב את דמויות תלמידיו לחסידים ומקושרים של הרבי מהם רבים היום משפיעים ומעצבי 'דור החסידים' הבא.

===ארגון ערבי חב"ד===
בכל ערב ערכה כל חוליה ערב חב"ד מיוחד שלווה בניגוני חב"ד, שיחה על מהות החג ועוד. הרב אבלסקי היה לרוח החיה, למסור שיעורים והרצאות בערבי חב"ד בקיבוצים, שם דיבר בלהט חסידי, עודד המריץ ודרבן את אנשי הקיבוץ להתחזק בדרכי היהדות תורה ומצוות להכין עולם לגאולה, המדים היה שכל זאת היה נערך אחר יום מפרך, ואילו אדם הצופה מן הצד בטוח היה כאילו שעות של מנוחה קדמו להרצאותיו בקיבוצים.

===ליל סדר ציבורי ראשון בארץ הקודש===
ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש נערך בקרית גת על ידי הרב זלמן אבלסקי, לליל הסדר הזמין את כל ההורים והתלמידים של בית הספר, ומודעות הזמינו אף את יתר התושבים בעיר, על אף ההתנגדות נערך [[ליל הסדר|ליל סדר]] מוצלח ומיוחד והביא לקידוש שם שמים רב, שהתפרסם בעיתונות המקומית בעיר, מיד לאחר החג הרב אבלסקי דיווח על הסדר לרבי והגיעו ברכות מיוחדות, בשנים לאחר מכן נערכו כבר מספר סדרים בארגונו בעיר והפך הדבר למודל לחיקוי בכל רחבי ארצנו הקדושה.

==בכוח המשלח מברך יהודים==
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי
|מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע"ד]]
|תוכן=
"לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה.

"כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של [[הרמב"ם]] שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב"ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש"י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש"י סנהדרין ח, ע"א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב [[הרמב"ם]] – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.

יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם.

"כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.

"הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת".}}

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי

===חייל ראשון בחזית===
בכל מבצעי המצוות של הרבי, עמד תמיד בחזית בראש, נאם בחסד עליון וסחף את כולם בהתלהבות בחיות
ובדבריו המרתקים, השתתף במבצעים היסטוריים בתולדות חב"ד ועמד בראשם, כמו "חב"דניקים חטפו מטוס במבצע חנוכה" - מבצע חנוכה תשל"ג, מבצעי החגים בבסיסים שבחצי האי סיני, על גדות תעלת סואץ ובמקומות רבים נוספים. רוח דומינטית וחזקה היה הרב זלמן אבלסקי בכל פעולות רבות אלו.

===תכתובת יהודיות עם סופרים ויוצרים===
חלק נוסף בפעולות ה'ופרצת' הרבות הינה מסכת התכתבויות מעניינת ומרתקת עם היוצר והסופר משה שמיר, ערך השליח הרב זלמן אבלסקי, שלאחר התכתבות מעיינת עמו בדברי השקפה וחסידות, שבסופו של דבר הביאה לשינוי מהפכני בתפיסתו של האיש, כפי שראו זאת כולם בכתבות שפרסמו לאחר ההתכתבות הארוכה שנמשכה ביניהם, הלך המחשבה השתנה כלפי דברי החסידות והיהדות, התכתבויות מעין אלו המשיך הרב אבלסקי ברבות השנים, עם סופרים נוספים, אנשי הגות, ועמך בית ישראל, קיבלו מהרב אבלסקי מענות מפורטים על אמונה והשקפה, הצפייה לביאת המשיח, ואמונות החסידים בדור השביעי בזהותו של משיח הרבי מליובאוויטש, על פי מקורות תורתנו הקדושה, מובאים בטוב טעם ובכתיבה הספרותית השמורה לו.

===שיעורי תורה וכינוסים לאלפי עולים===
עם שנות העלי'ה לארץ, כינוסי ענק לאלפי עולים שיצאו זה עתה מברית המועצות נערכו על ידי ארגון חמ"ה בארץ הקודש, הרוח הפעילה והחיה של כינוסי הענק היה הרב אבלסקי השפעה רבה ומניבה על העולים הביא בנוסף להרצאות ושיעורים שמסר להם.

=== מייסד ומקים רשת שיעורי תורה וחסידות ברחבי הארץ ===
הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]].
הצלחה גדולה בשיעורים אלה, ורבים ממשתתפי השעורים הפכו לבעלי תשובה, שיעורים אלו הם הבסיס לכל הפעילות החב"דית בישובים היום כפי שמספרים כל השלוחים הפועלים בישוביםובקיבוצים על המהפכה הגדולה שערך שם. שיעורים רבים נמשכים עד עצם היום הזה.

==השליחות במולדובה==

בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

הרב אבלסקי קיים קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה והפצת שבע מצוות בני נח.

===שליחות של 'מסירות נפש'===
משפחת אבלסקי הגיע לקישינב עוד בתקופת הקומוניסטים. הרב אבלסקי היה עדיין ב״רשימה השחורה" שלהם. הם חיפשו אחריו שנים רבות. אך הוא ללא חת, בא לתוך לוע הארי בשם אחר, והחל מייד בפעילות מלאה וגלויה ובתנאים גשמיים גרועים ביותר. שליחות זו התחילה בתעוזה חזקה. בראשית הדרך כאן התברר שעלו עליהם. היו רגעים מסויימים שבהם יעצו להם ידידים לברוח ולנטוש את המקום במהירות הגדולה ביותר, אך משפחת אבלסקי לא נרתעה, עמדו בניסיון ודבקו בברכתו של אדמו"ר שליט"א ובשליחותו. ברוך השם ניסיון זה הניב פירות של מאות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] המפוזרים על פני כל העולם.

==='תומכי תמימים' בקישינב בהוראת הרבי===
ישיבת תומכי תמימים בקישינב מולדובה נוסדה בראשית שנת ה'תש"נ ברחוב "חב"ד ליובאוויטש" על ידי השליח הרב זלמן אבלסקי שעמד בראשה, לאחר שנפתחה הישיבה פנה הרב אבלסקי לרב משה סלונים מ'לשכת עזרת אחים', על מנת שידווח לרבי, שברוך השם נפתחה ישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לישיבה 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים'.
מענה הרבי שקיבל הרב סלונים בקשר לקישינב: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===סמינר חג הפסח בתש"נ בברית המועצות===
בקישינב נערך [[ליל הסדר|ליל סדר]] ענק וכל הקהילה יצאו יחד לסמינר פסח מיוחד בפרברי העיר קישינב, כשבמהלך כל החג מתוועד, מרצה, ומעורר השליח הרב אבלסקי
את יהודי מולדובה הרבים, התועדויות רבות מידי יום, סעודת משיח, פסח חסידי ויהודי רב עוצמה.

===כינוס השלוחים הראשון בברית המועצות===
כינוס השלוחים לשלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א במרחבי ברית המועצות לשעבר הכינוס נערך על ידי לשכת עזרת אחים – ליובאוויטש בחבר העמים, לכינוס המיוחד הגיעו כלל השלוחים מרחבי ברית המועצות )חבר העמים כיום(. ביום שלישי לפרשת ויקהל פיקודי כ"ו אדר ה'תש"נ נקהלו ובאו, מחזה מרנין היה להכנס לאולם הגדול דום-פיונערין מס' 1 שלמעשה שימש כמועדון הנוער הקומוניסטי, בו שלוחים דנים בביסוס והרחבת מפעל השליחות. המבוגר בשלוחים והרוח החיה בכינוס, 'הכהן הגדול מאחיו', הרב זלמן אבלסקי בהתלהבות רבה עודד את השלוחים לפעול במלוא המרץ והיה לרוח חיה במהלך הכינוס, הכל בהלם מהשליח הנמרץ, אך אז כולם הבינו מדוע הוא כה מצליח ומבוקש בקישינב וסביבותיה, בחיות מחודשת סיפר על ישיבת תו"ת והפעילות הגדולה במקום, 'אני ורעייתי הפכנו לזוג המפורסם במדינה, כולם רוצים לראיין אותנו בעיתונות ברדיו ובטלווזיה, קידוש השם גדול וברוך השם רואים פירות מבורכים'. גם ביתר כינוסי השלוחים היה הרוח החיה וקרא לשלוחים והפעילים של ׳לשכת עזרת אחים׳ להתמסר ולמנף את עבודת השליחות במדינות.

===התהלוכה הראשונה במדינות חבר העמים בל"ג בעומר תש"נ===
אותה קיים השליח הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה. דבר שהיה חידוש במיוחד, כי עד אז נערכו כינוסים בבתי כנסת בשקט, ור' זלמן אמר מצהירים על היהדות בגלוי לעין כל. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, לאחר התהלוכה כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה "נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - [[תשנ"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים. והיה מודל מוצלח לחיקוי.

===רב ראשי ראשון במדינות ברית המועצות===
בט"ו בשבט ה'תשנ"א הוכתר פאר השליח הרב זלמן אבלסקי לרב הראשי למדינה, היסטוריה של ממש במדינות אלו, מינוי רשמי של רב ממשלתי לכל המדינה, בטקס ממלכתי הוכתר
לרבה הראשי של מולדובה, במעמד נכחו ראש מממשלת הרופליקה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו, ראשי
הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו ברב אבלסקי, ונציגי קהילות יהודיות מיתר ברית המועצות.

===בית הספר הראשון במדינות חבר העמים===
מהפכה חינוכית לראשונה מזה שבעים שנה של השלטון הקומוניסטי הנוקשה לקראת תחילת הלימודים של שנת תשנ"ב, מייסד ומקים השליח לראשונה בית ספר יהודי מקומי, לאור הצלחתו של השליח במדינה והפעלת בתי ספר ליום ראשון בכל רחבי המדינה ובעיר הבירה, אחרי הצלחה כה מרשימה אמר אמן בעל כורחו גם שר החינוך במולדובה, כך שלבית הספר תהיה אף הכרה ממשלתית דבר שיביא לעזר רב ברישום התלמידים. בית הספר שימוקם במרכז העיר במבנה ששימש בעבר בית ספר יהיה המוסד החינוכי היהודי הראשון ברחבי ברית המועצות. היתר זה היה הראשון מסוגו בברית המועצות בעידן החדש.

===רחוב 'חב"ד ליובאוויטש' הראשון ברחבי החבר===
בית הכנסת נמצא ברחוב הנקרא )באופן רשמי( "רחוב חב״ד ליובאוויטש", במאמצים מרובים הביא השליח להישג נפלא זה שהפך לנושא מדובר בכל העולם כולו ותיירים באים לחזות בפלא.

==='מחנות הקיץ - גן ישראל' מולדובה===
מחנות הקיץ של קישינב ומולדובה היו לשם דבר. מדי שנה במשך חודשי הקיץ, מתקיימים שני מחנות קיץ עם פנימייה - אחד לבנים ואחד לבנות. מאות
ילדים משתתפים במחנה הקיץ ממשיכים מוסדות שלנו ־ בישיבות, במכון חמ"ש ובבית הספר. במסגרת מחנות הקיץ משתנים אנשים מן הקצה אל הקצה. במחנות הקיץ עשרות הבנים עוברים ברית מילה, ואת הבנות מכניסים אנו לבית הכנסת, מוציאים ספרי תורה ונותנים לכל אחת שם יהודי. ממחנות קיץ אלו ראו ניסים ונפלאות ומשפחות שלמות המתקרבות לדרך ישראל סבא.

==='קבלת פנים' לשלוחי 'עזרת אחים' ברחבי החבר===
באולם יוקרתי במרכז העיר השתתפו אלפי יהודים בקבלת פנים לשליח החדש של "עזרת אחים" אורחים נרגשים מיהודי העיר, וביניהם רבים מאנ״ש בעיר ושלוחי ״עזרת אחים״ במדינות חבר העמים. הנואם המרכזי - הרב זלמן אבלסקי, השליח והרב הראשי למולדובה, שהגיע במיוחד להקביל פני השלוחים ולעורר את הקהל בנושאי הגאולה, כך ביתר המקומות דרבן ודיבר עם שלוחים צעירים ומבוגרים לבוא ולפעול עם רבבות יהודי ברית המועצות.

===בשורת הגאולה ברחבי מדינות חבר העמים===
הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי והשליח למולדביה מטעם "לשכת עזרת אחים", מסר את המסע המרכזי באירוע ענק שנערך בקייב. מטרת האירוע המרכזית היא, לתת פרסומות מאסיבית לענייני משיח וגאולה ובשורתה. שם דיבר הרב אבלסקי באריכות על הניסים והנפלאות שנערכו ברוסי'ה – "שעשה לי נס במקום הזה" - שהרבי שליט"א ניבא מראש את הכל, לכאלו אירועים נסע ומסר הרצאות מרתקות במדינות רוסיה, בלורוס אוקראינה ועוד, באירועי ענק לאלפי יהודים צמאים.

==='הרבנות הראשית למולדובה' ו'פדרציית הקהילות'===
הרבנות הראשית למולדובה בראשות השליח והרב הראשי הרב אבלסקי, הדואג יחד עם פדרציית הקהילות ליהודי ויהדות מולדובה באשר הם, שרותי יהדות בכל תחום, בתי כנסת, קבורה יהודית ודאגה לבתי החיים במרחבי המדינה, מתוך מענה הולם לכל יהודי באשר הוא. הקהילות היהודיות הפזורות במרחבי המדינה זוכים לסיוע מתמיד משלוחים לחגי ומועדי ישראל לצד עלוני הסבר, ביקורי שלוחי ופעילי חב"ד בקהילות היהודיות המפיחים רוח חיים ושמחה של מצווה ביהודים יקרים אלו. השליח והרב הראשי, נפגש עם ראשי הממשל, חברי פרלמנט, רבנים ואישי ציבור מהארץ ומהעולם, בפגישות דנו אודות חיזוק יהדות מולדובה ומוכנות העולם לגאולה.

===בתי הכנסת ברחבי המדינה===
הרב אבלסקי ייסד, הקים והחיי'ה מהמסד עד הטפחות בתי כנסת ברחבי המדינה ומהם: קישינב: ברחוב חב"ד ליובאוויטש, ממוקם [[בית הכנסת]] המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", [[בית הכנסת]] היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצוין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים. בערים: בצלי, טירספול, בנדרי, אורגייב, וסורקה לכל בתי הכנסת נשלחו צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים
ותלמידי הישיבה הפוקדים את [[בית הכנסת]] בתקופות החגים. מסעות רבים ערך השליח הרב זלמן אבלסקי, הרב הראשי למולדובה, ברחבי הערים הכפרים בהם מתגוררים יהודים, יסד ומסר שיעורי תורה לרוב, הקמת מוסדות חינוך מועדוני צבאות השם ובתי ספר לימי ראשון ועוד, והדפסות [[ספר התניא]] קדישא, בעשר ערים ברחסי מולדובה.

===מוסדות חינוך וחסד===
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב מימדים המכיל גם את גני חב"ד, הפועלים ומחנכים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטנותם. בתי ספר חב"ד ליובאוויטש בקישינב, מהם יצאו עשרות בוגרים המנהלים אורח חיים יהודי וחסידי. חב"ד סטודנטים: הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, מופעל לרוותם בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל ושיעורי תורה לרוב. במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, בפיקוחו
ובעריכתו של השליח הרב אבלסקי, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", כמו כן הוציא המכון, חמישה ספרי יהדות בשפה הרוסית שנכתבו על ידי השליח הרב אבלסקי, הראשון על המהר"ל מפראג, השני על בת הש"ך, השלישי על מפעל השליחות, הרביעי על מלך המשיח, והחמישי על תולדות האדמו"ר הזקן, מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. קולג 'בית חי'ה מושקא', הרב אבלסקי הקים מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידות, על שם הרבנית חיה מושקא שניאורסון. בית חי' מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, ביקורי בית אצל נשים מבוגרות, וחב"ד סטודנטיות. עוד ייסד מרכזי חסד 'אחים' - אהבת חסד יהודי מולדובה, בהם נתמכים יהודים רבים ברחבי הערים במדינה בבית חם, המספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים 'בית חם' חלוקת מזון רחבת היקף.

==='טנק מבצעים' ברחבי הבירה===
"מצוה טנק" פועל בקישינב בראשות השליח הרב זלמן אבלסקי, הטנק מעטור בשלטי עשרת המבצעים ובבשורת הגאולה והגואל. הטנק אוייש על ידי התלמידים השלוחים המפיצים יהדות ברחובות הבירה קישינב, עשרות יהודים התרגשו עד דמעות, הניחו [[תפילין]] לראשונה בחייהם לאחר עשרות שנות דיכוי של ממשל הקומוניזם הנוקשה. כאשר תורמים שביקרו בלשכת הרבנות, השליח הרב אבלסקי הוציא להם בגאווה תמונות מפעולות טנק המבצעים, ואמר להם תראו מה כוחה של חב"ד.

===ארגון חב"ד ליוצאי מולדובה ו'בסרבי'ה'===
קשר מיוחד הקים הרב אבלסקי עם יוצאי מולדובה ו'בסרבי'ה', ובביקוריו בארץ הקודש ביקר בבתיהם ערך בריתות
מילה לילדים שנוספו, הרצאות בסמינים לעולי המדינות ברחבי הארץ ועוד כהנה רבות.

===מרכז חב"ד - 'שבע מצוות בני נח'===
את 'שבע מצוות בני נח' פרסם תדיר בטלווזיה ברדיו ובעיתונות השליח הרב אבלסקי, בשנה האחרונה קיבל הדבר משנה תוקף בהפקה מהודרת של אלפי כרטיסי שבע מצוות בני נח, בנוסף לפרוספקטים במבחר גדלים של שבע מצוות, ב[[חודש אייר]] ה'תשע"ד הכריז השליח על הקמת מרכזי שבע מצוות, והמרכז הראשון הושק, בעיצומה של שיירת אוטובוסים עוצמתית שחלפה במשך מספר שעות בכל רחבי העיר עם שילוט של שבע מצוות בני נח לצד בשורות הגאולה. את שיירת האוטובוסים המיוחדת ליווה השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה, ברכב מיוחד בראש השיירה, כאשר שלטי המצוות מעטרים את רכבו.

==תפקידיו==

* שליחו החשאי של אדמו"ר מהוריי"צ למדינת רומניה.
* חבר ארגון הפעילים.
* ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.
* חבר הנהלת צערי אגודת חב"ד.
* [[משפיע]] ומחנך.
* חבר הנהלת הישיבה ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים קרית גת.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות'' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ-תשמ"א]].
*'''בת הש"ך'' - סיפור המופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תשנ"א]].
*'''ופרצת - הרבי מליובאוויטש'' - ופרצת ומפעל השליחות של הרבי [[רוסית]], [[תשנ"ב]].
*'''תולדות המהר"ל'' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג [[רוסית]], [[תשנ"ד]].
*'''משיח'' - זהות משיח הרבי מליובאוויטש על פי מקורת התורה [[עברית]] ו[[רוסית]], [[תשס"ח]].
*'''אלעטר רבי'' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא [[רוסית]], [[תשע"ב]].

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד]] עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.

==ימי השבעה==
רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ"ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו"ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב"ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו"ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב"ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ"ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט"א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב"ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.

לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.
שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.

בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג"ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה"ר בחלקת חב"ד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.
בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.
באירועים חולק חוברת "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.

==פעולות לזכרו==
* '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע"י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.

* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.

== משפחתו ==

;אביו
הרב שמריהו אבלסקי - [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים.

;אחיו
הרה"ת שלום דובער אבלסקי.

;רעייתו
מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.

;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]] וממלא מקום אביו.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

שואל משה קליין

2016-07-24T17:27:30Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{אין תמונה|}}
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שבאוקראינה לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע, נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג להרבי מארץ ישראל.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול [[תשנ"ג]] נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזיגסטון]], ברוקלין ניו יורק

==לקריאה נוספת==
* [[שניאור זלמן ברגר]] '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37323 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''', תשורה משמחת ה[[נישואין]] של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח

{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]

שלום דובער פרידמן (שמי"ר)

2016-07-24T17:27:29Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן מרדכי אהרן).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]]
הרב '''שלום בער פרידמן''' נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], להוריו הרב [[מרדכי אהרן פרידמן|מרדכי אהרן]] ואסתר. אביו למד בצעירותו בישיבת '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], שם נחשב היה מ'בעלי הנגלה'. במקביל היה מפעילי חברת '[[פדיון שבויים]]' שתפקידה היה לפעול למען שחרור ה[[תמימים]] משירות בצבא הצאר.

==ילדותו==

בהיות שלום דובער כבן שלוש, עברה משפחתו להתגורר ב[[רוסטוב]]. אביו חינכו בדרכי התורה והחסידות, ובמקום להישלח ללמוד בבית ספר הממלכתי, הוא למד תורה בבית ולאחר מכן בישיבות מחתרתיות.

אביו שהיה מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב, נעצר על ידי המשטרה החשאית. היה זה בליל ראש-השנה [[תרצ"ו]], בשיאו של אחד מגלי המעצרים שנערכו באותם ימים. בו בלילה נעצרו גם החסידים ר' [[דוד לאבאק]], גיסו, רב העיר הרב [[משה מדליה]], ר' [[שמואל מענדל הלפרין]], ועוד שניים. כמה מהעצורים נשלחו ל[[סיביר]], מהם שבו לביתם בתום גלותם, בעוד הרב מדליה לא שב עוד לעולם. עקבותיו נעלמו ורק כעבור זמן נודע כי הוצא להורג,.

ר' [[מרדכי אהרן פרידמן]] שוחרר מהכלא הסובייטי, לאחר שנתיים של סבל ותלאה. רק בשנת [[תשי"ח]] קיבלה משפחתו מכתב ממפקד ה[[ק.ג.ב.]] ב[[רוסטוב]], בו הוא "מטהר" את ר' מרדכי אהרן.

==גלגוליו בישיבות תומכי תמימים==

באותם ימים למדו שני האחים, ר' שלום דובער ור' [[אברהם יוסף פרידמן|אברהם יוסף]], בישיבה המחתרתית שהתקיימה בעיר [[ברדיטשוב]]. את הישיבה הקים הרב [[יעקב שץ]] ואף לימד בה את שיעורי ה'נגלה' כשלצדו ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באסרו חג שבועות [[תרצ"ה]] כתב ר' [[יעקב שץ]] אל [[הרבי הריי"צ]]:

"לא מכבר באו עוד ב' פועלים [תלמידים] שיחיו, בני ה"ר מרדכי אהרן [פרידמן] מרוסטוב".

אנשי המשטרה החשאית תרו תדיר אחר תלמידי ישיבה. אלה עשו כל שביכולתם כדי להסתיר את מקום לימודם ומגוריהם.

צרה נוספת העיקה על התלמידים בברדיטשוב - נערים צעירים מבני העיר התנכלו להם בקביעות. התמימים שחבשו קסקטים וזקן קטן עיטר פניהם של אחדים מהם, היו מטרה לקבוצות נערי רחוב שהתנכלו להם. התמימים החליטו להערים על הנערים הגויים, ומאז, כל אימת שהלכו ברחוב, צעדו בגאון ובעוז כמו חיילים כשעל פיהם מארש עם המילים "אדון עולם..." הנערים הגויים חשבו כי מדובר בצעירים שעומדים לפני גיוס וכי הם מתאמנים לקראת גיוסם, ומאז חששו להציק להם...

לימים, כאשר נדדה הישיבה, נדד גם שלום דובער הצעיר יחד עם חבריו ועבר ללמוד בישיבה שנפתחה בעיר [[קורסק]].

בשנת [[תרצ"ו]] למד בישיבת 'תומכי תמימים' המחתרתית בעיר [[ז'יטומיר]]. בתחילה היו בישיבה רק ארבעה תלמידים: ר' שלום בער, ר' [[משה מרוזוב]], ר' [[ישעיה גופין]] ור' [[ניסן פינסון]]. המגיד שיעור היה ר' [[אליעזר פינסקי]] שלימד את התלמידים למרות הסכנה שבדבר. הלימודים התקיימו בבית כנסת ששכן בקצה העיר. לבית הכנסת היו כמה פתחים, מעלה ראשונה לעת חירום.

יום אביבי אחד של שנת תרצ"ו, הגיע לפתע שוטר ל'ביקור' פתע בבית כנסת. ארבעת התמימים, ובהם ר' שלום דובער, שקדו על לימודם בהתמדה רבה. ר' ניסן היה הראשון שראה את השוטר. הוא הספיק להודיע לכולם על הצרה המתרגשת ובאה. המגיד-שיעור ברח מיד ואחריו התלמידים. רק ר' ישעיה גופין לא הספיק להימלט והוא נלקח לתחנת המשטרה, שם נחקר ממושכות ולאחר מכן נצטווה לעזוב את העיר באופן מיידי.

על מה שקרה לאחר הביקור הזה, סיפר אחד התלמידים, ר' [[משה מרוזוב]]: "מאז החלפנו מקום לימודנו לחלק העיר הנקרא [[דעזיטענע]], שם למדנו בבית כנסת. נתקבצו אלינו עוד תלמידים: ה"ר [[העניך רפופורט]], ה"ר [[מונקע רפופורט]], ה"ר [[שלום לויטין]], וה"ר [[ברוך בראסלווער]]".

בחודשי החורף [[תרצ"ז]], הוחלט כי בז'יטומיר ילמדו תלמידי ה'זאל' - התלמידים המבוגרים, ואילו התלמידים הצעירים ובהם ר' שלום דובער פרידמן נשלחו לישיבות בערים אחרות.

לאחר חג הפסח [[תרצ"ז]] הגיע ר' שלום דובער ללמוד בישיבה שנפתחה בעיר [[קלינצי]], בה לימד הרב [[יוסף גולדברג]], שסיפר על קורות הישיבה:

"אחר פסח הגעתי לקלינצי, פתחתי שם מחלקה ולשם באו התלמידים ה"ר [[שלום מענדל קלמנסון]] ה"ר [[העניך רפופורט]] ה"ר [[שלום בער פרידמן]] ה"ר [[צבי הירש בראסלעווער]] ועוד... בקלינצי למדנו עד כ"ד כסלו [[תרח"צ]] שאז באו לאסרנו. לא הייתי באותה שעה בבית הכנסת וכך ניצלתי. וברחנו משם כולנו".

==קצין בצבא האדום==

בימי מלחמת העולם השנייה הוכרז ב[[ברית המועצות]] על גיוס חירום. כל גבר בגיל גיוס, גויס בעל כורחו. כל ה'פטורים' למיניהם בוטלו, וכל צעיר שהסתובב ברחוב, נלקח מיד על ידי הצבא ונשלח היישר אל החזית העקובה מדם. היו שהצליחו להתחבא, או שהציגו עצמם כחולים מסוכנים, אבל רבים גויסו בעל כורחם. גם חסידי חב"ד רבים גויסו בעל כורחם, ונקלעו לצרות, שכן מלבד הטרגדיות הקשות שהיו מנת חלקם של כלל החיילים במלחמה זו, הם סבלו מחוסר במזון כשר, אי-יכולת להניח [[תפילין]] והאפשרויות לשמירת מצוות היו קשות ומסוכנות.

לא כך היה עם ר' שלום דובער ששירת בימי המלחמה בתנאים טובים יחסית, כמפקד סוללת טילי נ. מ.. לתפקיד זה הגיע בזכות כך שסיים את לימודיו בטרם המלחמה, ובזכות כישוריו המבורכים והידע שלו, נשלח מיד לקורס קציני נ. מ. ומשם לפיקוד על סוללת טילים. הוא מילא את משימותיו במסירות וביעילות, אלא שכמעט ולא סיפר על כך מעולם. לקראת סוף המלחמה נמנה על משחררי העיר [[ריגה]].

לאחר המלחמה [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת הינדא (לבית פסבקוב, מגזע חסידי אלכסנדר), והשניים קבעו את ביתם בריגה. אל עיר זו הביא גם את הוריו, ר' מרדכי אהרן ומרת אסתר, כאשר במקביל המשיך את שירותו הצבאי בבסיס הסמוך לריגה. הוא מילא שורה של תפקידים סודיים ורגישים, כך שגם לאחר שחרורו, נקרא מידי פעם לשירות מילואים.

בגין דרגתו הבכירה, יכול היה לשמור על כשרות ולהתפלל כדבעי גם בימי המלחמה הטרופים, כפי שסיפר בנו ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]:

"את הטלית והתפילין החביא אבא בדרך קבע בתנור שעמד במשרדו. מידי יום מצא את הזמן להסתגר במשרדו - משרד קצין בצבא האדום בתוככי מחנה סודי - התעטף בטלית, הניח [[תפילין]] והתעצם בתפילתו. גם כשרות המזון לא הייתה בעיה כה גדולה, שכן בהיותו קצין, יכול היה להיכנס בחופשיות למטבח ולקחת ירקות ופירות ומוצרים נוספים שאין בהם בעיות כשרות".

==לאחר השחרור==

לאחר שחרורו התקבל לעבודה במפעל העוסק במערכות פסטור חלב. במסגרת תפקידו היה עליו לנסוע ברחבי לטביה ולתקן מערכות מסוג זה. את עבודתו עשה בקבלנות, כך יכול היה שלא לעבוד בשבת. בכל ימות השבוע קם השכם בבוקר וסיים את עבודתו רק בשעות המאוחרות, וזאת כדי שיוכל לסיים את התוכנית השבועית שהוטלה עליו עד ליום שישי.

בשבתות היה מתפלל בבית כנסת חב"ד של ריגה, בו התפללו כשני מניינים של חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר. בחגים ובימים הנוראים אורגנו מניינים בבתי החסידים, ולעיתים ר' שלום דובער אף אירח את המניין החב"די בביתו.

בין החסידים שהתגוררו בעיר באותן שנים, נמנו: הרב [[אברהם גודין]], הרב [[נחום יצחק לרמן]], הרב [[נחום בעסער]], הרב [[נתן נטע ברכהן|נות'קה ברכהן]], הרב [[זלמן לוין]], הרב [[שלמה פייגין]], הרב [[ישראל קונסון]] עליהם השלום. ויבלחט"א: הרב [[שמואל לייב פרוס|מול'ע פרוס]] ובנו הרב [[זושא פרוס|זושא]] ועוד.

ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהתקיימו בבתי החסידים, היה ר' שלום בער הרוח החיה. את ההתוועדויות פתח בלימוד שיחה של הרבי מלך המשיח, שהגיעה לידיו בדרך לא דרך. לאחר מכן היה מחלק 'משקה' למשתתפים, כאשר בד בבד ניצח על הנגינה החסידית שהשתפכה בנעימות, לעתים גם אל תוך הלילה.

===נסיעה סודית לסמרקנד===

את ילדיו נאלץ לשלוח ללמוד ב"[[שקולע]]", אולם במקביל שכר להם מלמדים שלימדום תורה. ביניהם היו הרב נחום יצחק לרמן והרב נחום בעסער, שניהם מחשובי חסידי חב"ד בעיר.

רעייתו מרת הינדא סיפרה כי לשכנים החטטנים, היו מספרים כי המלמד הוא מורה לאנגלית...

הלימוד בשעות אחר הצהרים לא סיפק את החסיד שספג בעצמו חינוך חסידי אוטנטי.
את בנו הבכור [[שניאור זלמן פרידמן|שניאור זלמן]] שלח ל[[סמרקנד]] בהיותו בגיל שבע עשרה, ל'השתלמות חסידית'. הוא למד שם מספר חודשים נגלה וחסידות, וכסיפור כיסוי - סיפרו כי הוא נסע לדוד שלו ב[[סאראטוב]] לנפוש על גדות נהר הוולגה. האווירה בבית הייתה כה סודית, עד שאפילו אחיו ואחותו הצעירה חשבו באמת ובתמים כי אחיהם נסע לנפוש בסאראטוב. ההורים אפילו דאגו שיגיעו לביתם מכתבים מהאח השוהה בסאראטוב.

ר' שניאור זלמן סיפר שלא רק הם לא ידעו את האמת, גם התלמידים שלמדו איתו בסמרקנד לא ידעו את האמת. כולם ידעו שהגיע מסאראטוב.

בסמרקנד התגורר ר' שניאור זלמן בביתו של ה[[משפיע]] הרב [[מיכאל מישולובין]]. הלימודים התקיימו בביתו מבוקר ועד ערב אצל מגידי השיעורים הרב [[משה ניסלביץ]] והרב [[יעקב נוטיק]]".

==שמונה שנות סירוב==

הקשיים בקיום מצוות הביאו את משפחת פרידמן להחלטה נחושה - לעזוב את המדינה. הם הגישו פעם אחר פעם בקשות ל'[[אוביר]]', אך נדחו בתואנה שראש המשפחה שירת בצבא בתפקידים רגישים, והוא עלול לגלות סודות למדינות זרות.

שוב ושוב ניסו לקבל אישור, עד שבשנת [[תשל"א]], לאחר שמונה שנות סירוב, קיבלו את האישור הנכסף ועלו לארץ הקודש.

==בארץ הקודש==

לאחר תקופת מגורים קצרה ב[[כפר חב"ד]] ובמרכז קליטה ב[[שדרות]], השתקעה משפחת פרידמן בשכונת סנהדריה המורחבת ב[[ירושלים]], שכונה שרק הוקמה בימים ההם.

לפרנסתו עבד ר' שלום דובער כחשמלאי בכיר בבית הרפואה 'הדסה עין כרם'. כאשר הוצעה לו משרת חשמלאי בישיבה בירושלים, שיגר מיד מכתב ל[[רבי]] בו ביקש ברכה לעבור לעבוד בישיבה, כך קיווה לעבוד בסביבת לומדי תורה. אולם הרבי השיב להפך: חשוב עד מאוד שחסיד חב"ד יישאר במשרה כה חשובה, ממנה יוכל להשפיע יהדות על עובדים רבים.

תושבים ותיקים בשכונה זוכרים כי בימי ה'בראשית' של השכונה, סייע ר' שלום דובער לרבים בעבודות חשמל בדירותיהם החדשות, למרות שמעבודתו ב'הדסה' התפרנס בכבוד ולא נזקק לזוטות שכאלו.

==ממייסדי ארגון שמי"ר==

ר' שלום דובער פרידמן נמנה גם על מייסדי ארגון [[שמי"ר]], והיה מהפעילים הבולטים בו. במשך שנים רבות עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה. הוא נסע להרצות בפני העולים החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה של שנות הלמ"דים הראשונות והחדיר בהם אידישקייט וחסידות.

כאשר ארגון שמי"ר, הקים 'כולל' לעולים חדשים המתקרבים ליהדות, החל למסור שם שיעורי תורה, ובזכותו התקרבו רבים ליהדות ולחסידות. במקביל לעבודתו הרוחנית, ניהל במסירות את החשבונות הכספיים של ארגון שמי"ר שפעל גדולות ונצורות בקרב יהודי חבר העמים בארץ הקודש.

==פטירתו==

בעשור האחרון לחייו חלה וסבל ייסורים קשים. נפטר בשבת [[פרשת ויחי]], [[י"ד טבת]] [[תשס"ו]], והלוויתו התקיימה למחרת ביום ראשון, כשרבים מחסידי חב"ד באים להשתתף בלוויה.

{{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:שמי"ר]]

פרשיית הממזרים

2016-07-24T17:27:28Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

'''פרשת הממזרים''' (או '''פסק דין האח והאחות''') הוא כינוי לפולמוס אודות פסק דין שפסק הרב [[שלמה גורן]] ב[[כסליו]] [[תשל"ג]] (פורסם ב-19 בנובמבר 1972). פסק הדין התיימר לטהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, והביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי, ו[[הרבנות הראשית]] לישראל.

==רקע היסטורי==

בשנת 1923, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר.

==הדיון בבתי הדין==
ב-1956 הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים ל[[נישואין]], כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים [[תפילין]] בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל" אך הרב [[יוסף שלום אלישיב]] פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז"ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".

התיק חזר לבית הדין הרבני בפתח תקווה, ששמע עדים נוספים, בין השאר את עדותו של גבאי שסיפר כי תקופה ארוכה היה בורקובסקי מבקר בבית הכנסת בשבתות, ומצד שני עדויות אחרות לפיהן נצפה בתפילה עומד חסר מעש כמו "ניצב", ולבסוף הכריע שבורקובסקי יהודי וקביעת הממזרות תקפה. התיק הושב לדיון נוסף בערכאת הערעור בבית הדין הרבני הגדול. אל הרבנים אלישיב וישראלי הצטרף הרב עובדיה יוסף. בניגוד לפסק דין הביניים, התקבלה הפעם פה אחד החלטה קצרה ולא מנומקת - לא לשנות את פסק הדין של בית הדין בפתח תקווה.

הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים, ניסה להקים בית דין מיוחד שידון בפרשה מחדש, אולם נתקל בהתנגדות הדיינים שטענו שאין מקום לפסול את בית הדין הרבני הגדול מלדון בנושא על פי ההלכה שאסור לבית דין לערער אחרי פסיקותיו של בית דין אחר כי אסור להחזיקם כטועים. בספטמבר 1971 הודיעו שבעת דייני בית הדין הרבני הגדול שהם מוכנים לשוב ולדון בתיק‏.
===הרקע להתערבות גורן===

בעודו הרב הצבאי הראשי כתב הרב גורן פסק שבו מנה יסודות הלכתיים שלדעתו מאפשרים הקלה בבעיה ההלכתית. עם התמשכות הפרשה לאורך שנים ניסה שר הביטחון משה דיין להתערב לטובת השניים. גם ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה אותם לשיחה ומצוקתם נגעה ללבה. בעקבות הפרשה העלתה סיעת הליברלים העצמאיים הצעת חוק שנועדה להתיר [[נישואין]] אזרחיים לפסולי חיתון, והדבר גרם משבר קואליציוני.
מצה"ל עבר הרב גורן לרבנות הראשית בתל אביב, ולאחר מכן התמודד על כס הרב הראשי האשכנזי. מעל מערכת הבחירות לרב הראשי ריחפה הפרשה כעננה. בסופו של דבר הרב גורן נבחר לרב ראשי כמחליפו של הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה בעל השקפה מחמירה בעניין האח והאחות. לצד הרב גורן נבחר הרב עובדיה יוסף כראשון לציון וכמחליפו של הרב ניסים.

==פסיקת בית הדין המיוחד==

הרב גורן החליט כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, היה מוכן להזדהות בשמו. כל השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", לפי טענתו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל.

פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר שנודע על מתן פסק הדין. הוא הסתמך על צרור טיעונים, שכולם נועדו להוכיח כביכול כי לא קיימת חזקת גירות על גר זה. כדי לבסס טענתו זו הוא צירף צרור טענות : באחת מהטענות טען מכיוון שלא ידוע בבירור פרטים אודות מעמד הגירות נחשבת זו כ"חזקה שאין עימה טענה", למרות שכמובן שהדין "חזקה שאין עימה טענה" קשור לחזקות משפטיות כמו חזקת שלוש שנים וחזקת ממון ולא לחזקות באיסורים שאינן קשורים לדיני טענות כלל, הוא הסתמך על עדויות של פסולי עדות שלא שמרו על אורח חיים יהודי, ובנוסף הביא הרב גורן דעה יחידה בראשונים שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה. הוא צירף טענות של ראשונים ועל סמך "פסק" זה "התיר" את שני הממזרים לבוא בקהל.

==תגובת הרבי==
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.

ללא ספק - אמר הרבי - ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כוהן עם גרושה וכדומה.

הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפדל" הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.

הרבי קרא לרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.

בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש. הרב לנדא הסביר, שכאשר לדיין הפוסק יש אינטרס אישי בפסק, פסק הדין אינו תקף. על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שכתב מכתב חריף, והרב אלישיב על פסק הרב גורן ש"לכדי ליצנות לא הגיע".

בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]

שושלת סקוליע

2016-07-24T17:27:27Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:סקוליא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד יצחק אייזיק מסקוליא]]
'''חסידות סקאליע''', הינה בת חסידות זלוטשוב. האדמו"ר הראשון לבית סקאליע, רבי '''אליעזר חיים ראבינאוויטש''', היה בן אחר בן להמגיד מזלאטשוב.

הרבי יוסף מיאמפולי, היה בנו של רבי המגיד [[יחיאל מיכל מזלאטשוב]] זצוק"ל.

בנו היה רבי יצחק ב"ר יוסף מיאמפאלא חתן הרה"ק ר' [[ברוך ממזיבוז]], בן בתו של ה[[בעל שם טוב]]. בנו רבי ברוך רבינוביץ' מיאמפאלא.

בנו רבי אליעזר חיים רבינוביץ' מיאמפאלא [[ניו יורק]], יש אומרים שהוא היה ה[[אדמו"ר]] הראשון שהתיישב ב[[ארה"ב]].

בניו:
*רבי שמואל אברהם רבינוביץ' מיאמפאלא-בראנזוויל ידוע בשם "דער בראנזווילער".
*רבי ברוך פנחס רבינוביץ' מסקוליא חתן רבי אשר ישעיה מקולביסוב.

נכדיו:
בני ר' שמואל אברהם מבראנזוויל;
*רבי ברוך, רב דקהילת בני אברהם במינעסאטע.
*רבי דוד יצחק מדיטרויט.

בני ר' ברוך פנחס מסקאליע;
*רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקאליע - [[ווליאמסבורג]] (נפטר [[תשל"ט]]).
*רבי מיכל רבינוביץ'.
*רבי ישראל רבינוביץ' מקישינוב-מיאמי.

== הרבי מסקוליא ומבצעי הרבי ==

הצדיק ר' דוד יצחק אייזק שיבח בפני מקורביו את מבצע תפילין.וסיפר שבצעירותו הניח [[תפילין]] לבחור אחד שלא שמר תומ"צ,והחזירו בתשובה.

הרב לייב ציוויאק, סבו של האדמו"ר מסקאליע שליט"א מצד אמו, היה אצל הרבי ב[[יחידות]] בי"ג תמוז [[תשמ"א]],{{הערה|1= כפי שמובא בספר "בצל החכמה", (ושם (עמ' 149) מובא גם הסיפור עם האדמו"ר עצמו אך זה מגוחך, כי האדמו"ר עדיין לא נולד אז. [[יחידות]] זו נדפסה גם ב"הוספות" לשיחות קודש תשמ"א, עמ' 770 ואילך.}} וסיפר שבשעה שיצא ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ממאסרו בשנת [[תרפ"ז]], הורה לו סבו לעבור לפני התיבה ל[[תפילת שחרית]], ואחר כך ציווה לו לומר [[הלל]] אחר [[שמונה עשרה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=940 בית משיח 442].

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חיים משה יהודה בלוי

2016-07-24T17:27:27Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[תמונה:חיים.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]
הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' נולד ביום [[ד' חשוון]] בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]]- [[גרמניה]] להוריו הרב ר' ירמיהו הכהן ולאה.

למד בצעירותו בישיבת מיר ובהמשך חייו, כשהגיע לארצות הברית, התקשר בלב ונפש [[הרבי|להרבי]]. שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כתבי יד היה לומד כמעט כל היום כולו, מכל מקום קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת"י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה.

נפטר אור לג' אייר תשס"ג, עשר שנים (בדיוק) אחרי פטירת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (באותו יום וכמעט באותו שעה).

==שנות צעירותו==
משחר נעוריו הצטיין באופן יוצא מן הכלל בהתמדה ושקידה ב[[לימוד התורה]], וב[[יראת שמים]]. ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי .

משהגיע לאזניו שמע ישיבת מיר המפורסמת ובפרט שמע שיעוריו של הבעל מוסר המפורסם המשגיח הרב ר' ירוחם הלוי לבוביץ , השתוקק מאד ללמוד בישיבה זו, והפציר באביו לשלחו לשם. משאמר לו אביו שאין הפרוטה מצויה לכסות את כל הוצאות הנסיעה, התחיל ללמד ילדים צעירים עד שחסך פרוטה לפרוטה וצבר את הסכום הדרוש לנסיעה.

בשנת תרצ"ב, והוא בן י"ט שנה, הגיע לראשונה למיר שבליטא והמשיך ללמוד בהתמדה ושקידה. חבריו לספסל הלימודים התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וכינו אותו "ר' משה יהודה". עד מהרה הסתגל בתוככי הישיבה והיה מלוקחי מוסרו של הרב ירוחם. הוא הקפיד לרשום בדייקנות יתירה את שיעוריו כל שבוע ושמר בחדרו כמות חשובה מרשימותיו. פעם, ב[[ליל שבת]], שברה רוח סערה את החלון שבחדרו ונרות ה[[ש"ק]] נפלו מעל השלחן והתלקחה שריפה קטנה. בידעו את האהבה העצומה שרכש לרשימותיו, חשש אולי מרוב בהלתו יתחיל לחפש היתר להצלתם, והחליט לעזוב את חדרו הבוער ולברוח לבית המדרש. אמר ועשה. אכן, היראת-שמים שלו בערה באין ערוך יותר מהשריפה שבחדרו.

לא ארכו ימי שבתו בישיבה, והנה נפל למשכב ונחלה במחלת הירקון. למרות מצבו הקריטי החליט לנסוע לראדין [[ברכה|להתברך]] מאת החפץ-חיים. אמנם בהגיעו לראדין נתאכזב בשמעו שהחפץ חיים נסע להנפש בעיר-הנופש גאלישאק. הבחור לא התייאש והמשיך בנסיעתו עד שהגיע לעיר הנופש, שם ראה את החפץ-חיים שמרוב חולשתו היה שוכב במחצלת התלויה בין האילנות. הוא שפך לבו המר לפני המשמש, והתחנן לו שיתן לו לגשת ולבקש את ברכתו. המשמש ענה לו שאין זה מדרכו של החפץ-חיים ליתן ברכות מחשש שמא תתקיים הברכה ויחזיק טובה לעצמו באמרו שהוא [[צדיק]]... אך המשמש יעץ לו לעשות איזה חסד עם החפץ-חיים, כך שירגיש כמו בעל-חוב אליו, ויסכים לברכו כפריעת חוב על הטובה שעשה לו.

ויספר לו המשמש שבאותו היום ביקש החפץ-חיים לקרוא לבעל נכדתו ר' אליעזר גינזבורג שיבוא אצלו, והציע לר' משה יהודה להציע להחפץ-חיים להיות שליח להביאו אצלו. [[החפץ חיים]] קיבל את ההצעה ושאל את הבחור אולי יש לו איזה בקשה, וצעק לו המשמש באזנו (החפץ-חיים היה כמעט חרש בסוף ימיו) "הבחור רוצה ברכה לבריאות"! והשיב החפץ חיים: "הלוואי". רחמ"י לא היה שבע רצון מהתשובה שלא היה במובנה הבטחה. שוב שאלו החפץ-חיים מה בקשתך עוד? ורמ"י ביקש ברכה ל"שטייגען אין לערנען" (=להתעלות בלימוד), והחפץ-חיים ענה [[אמן]]. כשמוע ר' משה יהודה את הברכה יוצא מפי החפץ-חיים שמח [[שמחה]] גדולה, כי אמר בלבו שהא בהא תליא, שהרי אי אפשר לעלות בבקיאות וחריפות בתורה בלי [[גוף]] בריא, וחזר לישיבת מיר בשמחה רבה ולמד שם יומם ולילה והתעלה בעבודת ה' בדרך המוסר, וברכת החפץ חיים התקיימה בו במילואה.

==ימי מלחמת העולם השניה==
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]]
הנער המשיך את למודיו בהתמדה עצומה, עד שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] וכל תלמידי הישיבה נסו לנפשם לעיר ווילנא שהיתה אמורה להסתפח לליטא שהיתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). הפליטים ניסו כל מיני אופנים להציל את נפשם. כמה מהם הוגלו על ידי השלטון הרוסי ל[[סיביר]] כשחטאם היחידי היה -שהעזו לבקש היתר יציאה.

לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הייתה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור. בחורי הישיבה היו מסופקים באמיתת הדברים, שהרי אולי זה רק תרגיל לתפוס את הפליטים ולגרשם לסיביר בגלל עצם הבקשה ליציאה, וגם בגלל החזקת מטבע זר. נוסף לזה, לאסוף סכום אגדי כזה בימים ההם היה כמעט בלתי אפשרי. ולאידך, להשאר ברוסיה בימים ההם -היה סכנת נפשות ממש, ברוחניות.

באמצע הויכוחים והשיקולים באם לקחת סיכון לגשת לשלטונות או לישאר ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשמע קולו של האברך הצעיר ר' משה יהודה. האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את "גורל [[הגר"א]]", ומכיון שהיה מנוסה בזה הוא נבחר לעשיית הגורל. הגורל נפל על הפסוק {{הערה|1=שמות יט, ד.}}: {{ציטוטון|ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי}}. הבחורים קלטו את המסר.

סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ובמנין מצומצם (מאימת המלכות), ביום י"ג [[שבט]] תש"א. אחיה היה הרב ר' דוב יהודה שוחט, רב מפורסם בעיר טורונטו. ואחותה היא הרבנית עטל חודקוב - תבלחט"א - אשתו של הרב חיים מרדכי חודקוב.

תחת פיקוחו של הרב ר' לייב מאלין, אחד מבוגרי הישיבה, הגישו כולם היתר-יציאה והצליחו לקבל ויזות. המשך הסיפור ידוע הוא - הישיבה עברה מווילנא דרך סיביר ליפן, ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. שם נולדו לר' משה יהודה שנים מארבעת ילדיו.

כל ימי שהותו בשנחאי, למרות המצב הקשה ולמרות הפצצות הנופלות, המשיך ללמוד בבית המדרש בשקידה עצומה, והקפיד מאד על [[תפילה בציבור]].

==התקרבותו לחב"ד==

מקום משכנו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, אהב אותם וכיבדם, והם גם-כן החזירו לו אהבה. כשהדפיסו שם את [[ספר התניא]], נתנו לו התלמידים עותק והתחיל מאז להתעניין יותר ויותר ב[[חסידות חב"ד]] ולהוקיר את דרכה. הלימוד וההתעמקות ב[[ספר התניא]] עשה את שלו, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך חסידות חב"ד והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.

עיקר התקרבותו לחב"ד היה בבואו לארצות הברית, על ידי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ועוד יותר על ידי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר"ר חמ"א חודקוב עליו.

בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארה"ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.

כאשר הגיע לארה"ב התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אמר בהתפעלות להרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענהו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}.

כשראה את השלימות שאפשר להשיג על ידי חסידות חב"ד, התקרב יותר ויותר לליובאוויטש ולרבי. בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].

==מקושר וחסיד==

מטבע נפשו היה נוטה תמיד לחפש את האמת, וכשראה מדת האמת אצל הרבי התקשר אליו בכל נימי נפשו. עד כדי כך שכל הוראה למעשה שיצאה מפי הרבי, הייתה אצלו קודש קדשים, והקפיד מאד לקיימה.

*כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת (כעשרים שנה בבית-הכנסת ‘אהבת אחים' ובית-הכנסת ‘קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת ‘אברהם וצבי הירש', בבורו פארק. הבעלי בתים שלו, הם (לעת עתה) רחוקים מעדת החסידים, ובפרט מליובאוויטש. ובכל זאת, בכל פעם ופעם שיצאה הוראה למעשה מהרבי, מסר את זה (בדרכו המיוחדת) לבעלי-בתים שלו. יותר מכך: תבע מהם שיקיימוה - מבלי לומר להם כלל מאין יצאו הדברים... בהסמכו על מה שהרבי אמר לו, שהעיקר הוא הבפועל ממש, ולא ה"בשם אומרו", ומוטב להעלים את שם הממציא באם יתוסף בהמעשה בפועל. באופן כזה הצליח לסדר בבית-הכנסת שלו כמה וכמה תקנות ומבצעי הרבי. כגון: מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע תורה, [[סעודת משיח]] באחרון של פסח (כהנהגת הגר"א), שיעור רמב"ם בבית-הכנסת, זעקת עד מתי, וכו' וכו'.

*כשהרבי תבע ב[[שמחת תורה]] תורה [[תשי"ד]] שלא ילמדו עם קטנים למודי חול, לכל הפחות עד שיתמלאו להם תשע שנים, היה הוא מהראשונים שהוציא את בנו (מאיר שי') מלימוד לימודי חול - הגם שזה היה דבר מאד נדיר בימים ההם.

(כשנתמלאו לבנו ט' שנים שאל רמ"י את הרבי האם להמשיך בלימודי חול? והרבי ענה: לחכות עוד שנה. ככלות השנה שוב שאל, והרבי ענה: כן (שיכול ללמוד לימודי חול), אבל לא ללמוד זאת יותר משעה וחצי ליום, ובזה גופא רק הדברי-חול הכי נחוצים. הרמ"י מילא בדייקנות את דברי הרבי, וגם בנו הצעיר (ראובן ירמיהו שי') היה מהראשונים שמסרו ללמוד בישיבת אהלי תורה - ישיבה בלי לימודי חול כלל. דבר חידוש ומאד מוזר בימים ההם.

*כשהרבי התחיל את [[מבצע תפילין]] העולמי, ואחר כך את [[מבצע מזוזה]], והסביר באריכות את גודל מעלתם, התחיל לפעול בזה במלוא המרץ. כל אימת שהיה נוסע ברחבי [[ארצות הברית]] וקנדה לרגל מכירת ספריו, היה דורש ברבים אודות הנחיצות של [[תפילין]] ומזוזות, ושיהיו כשרים דוקא. אפילו במשך מחלתו בחדשיו האחרונים היה מדבר תמיד אודות חשיבות ההתעסקות בזה.

בנסיעותיו הסביר לכל מי שפגש מהם [[תפילין]] ומזוזות כשרים, ואשר מזוזות קטנות (שהיו נפוצות מאוד אצל יהודים מסורתיים בזמן ההוא) כמעט תמיד פסולות, וכדי להרגיע את אכזבתם, נתן להם מזוזות ותפילין חדשים במחירים מסובסדים מכספו הפרטי.

חיבה יתירה נודעת לו למצות תפילין, שאם דל הוא (בגשמיות או ברוחניות) ואין ידו משגת, היה הרחמ"י נותן לו זוג [[תפילין]] במתנה בתנאי שיבטיח לו שיניחם בכל יום. בעיירות שלא היו מצויים סופרים הביא סופרים מניו-יורק על חשבונו למשך כמה ימים כדי שיבדקו את התפילין והמזוזות של כל מאן דבעי. במבצע זה המשיך גם בשכבו על מטת חליו.

וזאת הייתה צוואתו: "כל מי שרוצה לעשות לי נחת-רוח (לאחרי פטירתי) שיתעסק בזיכוי הרבים במצוות תפלין ומזוזות (כשרים)". סמוך לפטירתו ציוה שיכתבו על מצבתו: "כל מי שיתעסק בזיכוי הרבים במצות [[תפילין]] ומזוזות יקבל שכר טוב מן השמים".

*מאז יצא הרבי עם התקנה של לימוד ה[[רמב"ם]], לא הלך לישון, ואפילו לא אכל ארוחת ערב עד שגמר את השיעור היומי של הרמב"ם, שלשה פרקים ליום! - וזאת בנוסף לשאר שיעוריו, שארכו אצלו משך כמה וכמה שעות!

*כשנפטרה אשת-נעוריו ב"ג כסלו תשמ"ג, לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני.

כחסיד בכל לבו ונפשו מילא גם בזה את רצונו של הרבי, והתחתן למרת איטא תחי' אנסבאכער - תבלחט"א.

כמו כן קיים שאר הוראותיו ותקנותיו של הרבי בקפדנות יתירה, בדרכו המיוחדת.

==המוציא לאור==

בארה"ב הגיע הזמן לחפש פרנסה, והרב בלוי הרגיש חובה לעצמו לעסוק בתחום רוחני, כשלמי תודה להשי"ת עבור שהצילו מכבשן האש. בהשגחה פרטית נודע שבן-דוד אביו, פרופ' אלכסנדר מרקס, רכש אוצר בלום של כתבי יד הראשונים. הרב בלוי נסע אליו לראות ולבדוק את אוצרו הטוב.

מר מארקס קיבלו בידידות ופתח לו את שערי ספרייתו. הרב בלוי מצא שם הרבה כתבי יד, וסיפר לכמה מגדולי התורה את מה שראו עיניו. כולם יעצו לו פה אחד שיקח ממנו לראשונה את הריטב"א על מסכת בבא בתרא. הרב בלוי ניגש אל המלאכה והעתיק את כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו.

בהיותו מטופל בבנים הוצרך למקור פרנסה מיידי, ונודע לו שהמוסד "ישיבת ר' יצחק אלחנן" מעונין לתת תמיכה הגונה לעבודה זו, אבל בתנאי שיעבוד אצלם בושינגטון-הייטס, דבר שלא היה לפי רוחו כלל. הוא החליט להתייעץ בזה עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ.

ביום חמישי, ט' חשון זכה להיכנס ל[[יחידות]], ושאל את פי כ"ק אדמו"ר מהריי"צ בזה. הרבי השיבו בזה"ל: "איך האלט אז איהר זאלט די שטעלע אננעמען, אבער איהר זאלט ארבעטן אין דער היים" [=הנני סבור שעליך לקחת את המשרה, אך עליך לעבוד בבית]. אמר לו הרמ"י: שלא יסכימו לזה מנהלי ה[[כולל]] שאצל ישיבת רי"א. שאלו הרבי: למה? והשיב: "ווייל זיי ווילן זיך מיט מיר פוצן" [=הם מעוניינים "להתהדר" בי]. השיבו הרבי בבת שחוק: "זיי ווילן זיך מיט אייך פוצן? זאלט איהר זיי גוט אויספוצן! [=הם רוצים להתהדר בך? אתה תהדר אותם טוב מאוד]... [[הרבי הריי"צ]] גם הורה לו לסדר שם שיעור בספר התניא, וכך עשה.

הרב חודקוב גם הציע לו להתייעץ עם הרבי אודות אופן העריכה. הרבי יעץ לו כמה ענינים, וביניהם: להוסיף הערות וציונים משלו, ולא להסתפק בהעתקת הכת"י גרידא; מושג שלא היה רגיל כל כך אז כמו היום.

אך עבודתו שם לא ארכה זמן רב, כי הם רצו שכל הספרים היוצאים לאור יודפסו תחת המוסד שלהם, ולזה לא הסכים הרב בלוי בשום אופן, והקשר שביניהם נתבטל. הרב בלוי המשיך לעבוד באופן עצמאי, וכך הוציא לאור לראשונה את חידושי הריטב"א על מסכת בבא בתרא. ספר הריטב"א נתקבל בהתלהבות עצומה בכל תפוצות ישראל. ובמשך כל השנים כינו אותו כולם: המו"ל של הריטב"א על בבא בתרא.

אחר כך המשיך בעריכת כתבי יד נוספים מאוסף זה, וכתבי יד הנמצאים בספריות מפורסמות ברחבי העולם, כמו בריטיש מוזיאום, אוקספורד ואפילו הואטיקן.

[כדאי לציין: הרב בלוי אף פעם לא ביקר בוואטיקן, וגם לא ביקר בשום ספריה מחוץ לארה"ב וקנדה. כל כתבי-היד שקיבל הכל נשלח לו על ידי הדואר. וכל השמועות אודות נסיעותיו לשם וכו' הן בדויות לגמרי.

ומעשה שהיה כך היה:יום אחד, בישבו באמצע עבודתו באחת מהספריות המפורסמות בארצות הברית, פגש בכומר שהיה יושב כמבולבל ופניו זועפים. שאלו הרב בלוי לפשר הדבר, וענה לו, שהוא חוקר עכשיו בצורת הנקודות שהיו נהוגים אצל הספרדים לפני אלף שנה ("ניקוד עליון"), וכותב ספר בנושא זה, וזה נחוץ לו כדי שיוכל לקבל דוקטורט ולעלות דרגה בווטיקן. ענה לו הרב בלוי שהוא מוכן לעזור לו בזה, אבל בתנאי שבזמן שיעלה במשרתו בהווטיקן ימסור לו צילומים מכתבי יד שהרב בלוי יבחור ויחפוץ בהם. וכך הווה].

==שקידה ללא גבולות==
[[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]]
שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כת"י היה לומד כמעט כל היום כולו, מכל מקום קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת"י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה.

חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מסכת ברכות]], בכל בוקר היה לומדה כשלש שעות בע"פ בעיניים ובאזניים סגורות (כדי שלא להתבלבל), ובכל ערב היה לומדה כשלש שעות מבפנים עשרות דפים ליום! כך שמס' ברכות היתה שגורה על לשונו ממש אות באות. היה שומר על שיעוריו בעקביות. ביום הכיפורים (שמרבים בו בתפלה), היה קם משנתו בשעה חמש בבוקר, כדי שיוכל לסיים את שיעורי הבוקר קודם תפלת שחרית.

==פטירתו==

נפטר אור ל[[ג' אייר]] [[תשס"ג]], עשר שנים (בדיוק) אחרי פטירת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (באותו יום וכמעט באותו שעה).

==משפחתו==
*בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי]].
*בנו, ר' [[ראובן בלוי]] - מנהל [[770 live]].
*בתו, נחמה קסטל.
*בתו, רחל אלישביץ.

== קישורים חיצונים ==
[http://www.hebrewbooks.org/rishonim, סדרת הספרים שהוציא לאור הרב בלוי, "שיטת הקדמונים"] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, חיים משה יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

יצחק הוטנר

2016-07-24T17:27:26Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{דמות
|שם=יצחק הוטנר
|כינוי=הרב הוטנר
|תמונה=[[קובץ:הוטנר.jpg|250px]]
|תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין
|תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]]
|מקום לידה= וורשה
|תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]]
|חיבוריו=
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}

הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים.
==תולדות חיים==
נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות.

ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה בארצות הברית - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.

ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, הרב אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות.

הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו.

בסוף שנות ה-60 (בין [[תשכ"ה]] ל[[תש"ל]]) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעתים תדירות. בשנת ה'תש"ל, בדרכו לארץ, נחטף המטוס עליו שהה עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור, והוא הונחת בעל כורחו בירדן, עד לשחרורו. בשנת ‏‏ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, כאשר הוקמה בשכונת הר נוף שבעיר, ישיבה המבוססת על הגותו בשם "ישיבת פחד יצחק" וכן כולל אברכים בשם אור אליהו. בהיותו בארץ ישראל שימש גם כנשיא מכון [[ירושלים]] והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד. בחשוון [[תשמ"א]] לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
== עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ==

הוא עמד בקשר רצוף עם ה[[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי.

הקשר בינו לרבי התמיד לאחר מינויו, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת מיהו יהודי ונסיעת האוניות הישראליות בשבת.

== בביקור אצל הרבי ==

בספר [[שיחות קודש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} מובא בנוגע לביקורו של רבי יצחק אצל הרבי כדי לנחמו על פטירת אמו הרבנית הצדקנית: רבי יצחק בא לביקור ניחום אבלים, ושאל אותו
הרבי בענין מה שאומרים ואמרו אמן בקדיש. רבי יצחק התרגש מאוד ומרוב פחד ואימה ענה: אין אומר ואין דברים, אחר כך כשיצא יצא כשפניו אל הרבי (ופני קדשו של הרבי היו אז נוראים - המעתיק).

== מכתביו לרבי ==
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים היתה לרב הוטנר עם הרבי,שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות
רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו.

הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיום והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין מתעסק. בשנים האחרונות שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפירסומים כאילו התבטא נגד ליוובאוויטש במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטוים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו

== הרבי דואג לשלומו ==

רבי יצחק, היה עוסק רבות בתורת [[המהר"ל מפראג]].

בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הגר"י הוטנר ומשפחתו.

בסמוך לאותו אירוע מבהיל, שהיה בסמיכות ליום [[ח"י אלול]] - יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים מרגשים בבית מדרשו. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין [[ספר התניא]] לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י, וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת כי תבא, ח"י אלול תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. התקבלה והתקיימה עתירתו של הרבי וזכות המהר"ל עמדה למי שזכה לעסוק כל כך בתורתו, ולכל הנלווים עליו.

==לקריאה נוספת==
* הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]].
* שבועון בית משיח, גיליון מס' 153.

== קישורים חיצונים ==

[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חיים ברלין]]

שבעה

2016-07-24T17:27:25Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

{{בעבודה מתמשכת|הפסקאות הקשורות לרבותינו נשיאינו, הוספת תמונות שיאווררו את הערך הארוך הזה, הוספת קישורים פנימיים וחיצוניים, הגהה, עיצוב}}
מנהג ה'''שבעה''' הוא אחד מדיני [[אבלות]], החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים (ראו [[שבעה (אבלות)#דינים ומנהגים|להלן]]). ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות.

בשבת שבתוך שבעת ימי השבעה חלים דיני אבלות רק בדברים שבצנעה אך האבלים הולכים לבית הכנסת, וכן כאשר באמצע ימי השבעה חל חג, האבלות נעצרת ומתבטלת{{הערה|אך אם לא הספיקו להתחיל לשבת שבעה, וכן כאשר נפטר בחג ונטמן בחול המועד וכיוצא בזה - השבעה נדחית ויושבים שבעה ימים לאחר החג.}}.

==מקור המנהג==
המקור הראשון לניחום אבלים הוא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף יד.}}, שם מסופר שלאחר פטירת [[אברהם אבינו]] הגיע [[הקב"ה]] לנחם את יצחק, כמו שכתוב: "ויהי אחר מות אברהם, ויברך אלקים את יצחק בנו"{{הערה|בראשית פרק כה פסוק י"א.}}.

מקור התקנה הוא מ[[משה רבינו]], שתיקן להם לישראל שלושה ימים לבכי ושבעה להספד.

הרמב"ם בהלכות אבלות{{הערה|פרק יד, הלכה א'.}} כותב שמצוות אבלות הינה מדרבנן, אך ישנם דעות אחרות{{הערה|תלמידי רבינו יונה על מסכת ברכות, ריש פרק 'מי שמתו מוטל לפניו'.}} הסוברות שמצווה זו הינה מדאורייתא, ונכללת במצוות גמילות חסדים.

על אף שלכל הדעות זוהי מצווה, אין מברכים עליה מכיון שקיומה תלוי באבלים שצריכים להתנחם בדברים ששומעים, וכל מצווה שקיומה תלוי בידי אחרים אין מברכים עליה{{הערה|תולדות הרשב"א חלק א' סימן י"ח, אבודרהם שער ג.}}.

==דינים ומנהגים==
שבעת ימי האבלות כרוכים בדינים ומנהגים רבים, חלקם מדברי סופרים, וחלקם לפי מנהגי חב"ד. להלן מצויינים המנהגים לפי סדר ימי השבעה, על פי המופיע בספרי חב"ד ועל פי הנהגות שנהגו רבותינו נשיאינו בעצמם בימי האבלות אחר קרוביהם. בהערות מובאים מקורות המנהגים ומקרים החורגים מהדין הפשוט.

בדיני אבלות ישנם פרטים נוספים רבים התלויים בגורמים שונים, עליהם יש לשאול רב מורה הוראה, אך ההוראה הכללית היא להקל{{הערה|עירובין מו, א: "הלכה כדברי המקל באבל". הובא על ידי הרבי בנוגע להנחת [[תפילין]] לאחר הקבורה ביום הראשון של האבלות בלא ברכה (תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356).}}.

===הנחת [[תפילין]] ביום הראשון===
אף שבשולחן ערוך כתוב שאסור על האבל להניח [[תפילין]] ביום הקבורה{{הערה|סימן שפח סעיף א. דין הנלמד מהפסוק 'פארך חבוש עליך'.}}, מנהג חב"ד להניח [[תפילין]] לאחר הקבורה אם עדיין לא שקעה השמש, ולהניח בלא ברכה{{הערה|מובא במעבר יבק מאמר שפת אמת פרק לד. וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] באבלות אחר אמו [[הרבנית שטערנא שרה]]. מדברי הרבי בניחום אבלים אצל משפחת גורדון, תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356.}}, וכן מניחים [[תפילין דרבינו תם]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו חקרי מנהגים להרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] חלק א'.}}.

===סעודת הבראה===
הסעודה הראשונה שאוכל האבל לאחר הקבורה - אסורה להיות משלו, וידידיו ושכניו מביאים לו סעודה הקרויה סעודת הבראה{{הערה|לסעודה זו יש מספר יוצאים מן הכלל: א) כאשר הנפטר נקבר לאחר חצות של יום שישי שאסור לקבוע סעודה. ב) כאשר הנפטר הוא תינוק שלא מלאו לו שלושים יום. ג) כאשר האבל יושב בנידוי.}}. בסעודה זו נוהגים לתת לאבל לאכול ביצים או תבשיל של עדשים, המסמלים את האבלות שהינה כגלגל החוזר בעולם.

===ישיבה ושכיבה===
על האבלים לשבת על חפץ{{הערה|כאשר הרבי היה באבלות, ישב על הארגז שישב בציבור בתשעה באב.}} או כסא שגובהו פחות משלושה טפחים (24 ס"מ).

באם בין האבלים ישנם כאלו שהישיבה על מקום נמוך קשה להם, יכולים לשבת על כסא רגיל.

אסור לשבת על הרצפה, אלא בהפסק של חפץ כל שהוא, אך לא בהפסק בגד המשמש כלבוש.

===פתיחה בדברים===
אף שהאבל צריך לפתוח בדברים, אין הוא צריך לפתוח בדברים עם כל אחד ואחד מהמנחמים, אלא ברגע שפתח לאחד, אף שלאחר מכן מצטרפים אנשים נוספים לשיחה - אין הוא צריך לפתוח עמם בדברים ומותר להם להשתתף בשיחה{{הערה|תשובות וביאורים, סימן רכא.}}.

===נוסח הניחום===
לפני שהמנחמים נפטרים מלפני האבלים, אומרים להם (לכתחילה צריכים האבלים עצמם לשבת{{הערה|ש"ך, שולחן ערוך סימן שפז סעיף קטן א.}}, אך אסור לומר להם לשבת{{הערה|דרכי חסד סימן כה סעיף ב.}}): "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים"{{הערה|ביאור הנוסח, ראו אגרות קודש חלק כ"ג עמוד רז. לקוטי שיחות חלק י' עמוד 209. תורת מנחם מנחם ציון חלק ב' עמוד 347.}}, ועל המנחמים להשיב אמן.

בדוחק, מותר לנחם את האבל גם בשבת, ומי שמנחם את האבל בשבת לא יאמר בנוסח הרגיל אלא יאמר: "שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא".

===איסורי הנאה ומלאכה===
במשך שבעת ימי האבלות אסור לאבלים לעסוק במלאכה{{הערה|אלא אם כן הם מוכרחים עד שלא יהיה להם מה לאכול אם לא יעסקו בכך, שאז מותר להם לעשות בדוחק בצנעה.}} ובמסחר, וכן אסורים בכתיבה{{הערה|למעט מה שהותר לכתוב בחול המועד.}}, ואסורים לצאת מהבית בו יושבים ומקבלים תנחומים{{הערה|איסור היציאה הוא לצורך טיול ולצורך מסחר, אך במקרה הצורך מותר בשביל דברים אחרים.}}.

בנוסף לכך, אסורים בדברים המביאים להם הנאה, הכוללים את איסורי ההנאה שבתעניות{{הערה|רחיצה של כל ה[[גוף]] (את הפנים והידיים מותר לרחוץ במים קרים), סיכה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה.}}, וכן אסורים להסתפר ולגלח את שערם, לגהץ את בגדיהם או ללבוש בגדים חדשים או לכבס את בגדיו, והגברים צריכים ללבוש את הבגד העליון שקרעו בזמן הקבורה במשך כל שבעת הימים.

כמו כן האבלים אסורים בכל דבר שמביא אותם לידי שמחה, ובשל כך אסורים אפילו להחזיק תינוק בידיהם.

===תפילות בבית האבל===
נוהגים לסדר מניני תפילה בבית האבלים, והוא זכות לנשמת הנפטר. במקרה שיש מספר אבלים מעל גיל בר מצווה, מארגנים מנין נפרד לכל אחד.

את פרק המשניות 'איזהו מקומן' שקודם התפילה, מסיימים האבלים בלחש היות ואסור ללמוד בציבור, ואחד המתפללים אומר זאת בקול במקומם{{הערה|תורת מנחם חלק מא עמוד 44.}}, וכן אין אומרים [[ברכת כהנים]] בחזרת הש"ץ, ולא תחנון ונפילת אפיים {{הערה|גם במקרה שהתפילה בבית הנפטר מתקיימת שלא בנוכחות אחד האבלים.}}, והאבל לא יעלה לתורה, אפילו אם בטעות קראו לו.

בסיום התפילה ואמירת שיעור התהילים היומי (שגם אותו מסיימים האבלים בלחש{{הערה|תורת מנחם רשימות היומן עמוד תיג. צדיק למלך חלק ז' עמוד 234.}}), מסיים אחד המתפללים את פרקי המשניות בקול והאבלים אומרים קדיש, ולאחר מכן אומרים המתפללים את מזמור מ"ט בתהילים והאבל אומר קדיש נוסף.

גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט.

===לימוד תורה===
האבל אסור בלימוד תורה, ואיסור זה כולל גם [[בעל קורא|קריאה בתורה]] בשעת התפילה ועליה לתורה{{הערה|כך פסק ר"ת וכן נהג הרבי באבלות אחר קרוביו, בשונה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שעלה לתורה, ואף בעליות שלא היה רגיל בהם שלא בזמן האבלות ועל כך כתב הרבי: "לא מצאתי טעם על זה, ובמילא לא מלאני ליבי לנהוג ככה" (אג"ק ח"ו ע' קד).}}, אך מותר לו ללמוד את ספר איוב, ואת נבואת ירמיהו על החורבן, וכן את הלכות אבלות ב[[שולחן ערוך]] ואת פרק 'אלו מגלחין' שבמסכת [[מועד קטן]], וגם זה מותר לו ללמוד רק לעצמו אך לא ללמד לאחרים{{הערה|לרב מורה הוראה שיושב שבעה מותר לענות באופן פרטי למי ששואל אותו.}}.

מותר ללמוד חסידות - ספר המנהגים (ע"ז?) והחי יתן אל ליבו עמוד נב

והרבי אף הסביר את הטעם לכך שהיות וכתוב ש"אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו", וטעם איסור לימוד תורה באבלות היות שדברי התורה משמחים לב, אין סתירה בין איסור הלימוד לבין ההיתר ללמוד חסידות שהינה רזי תורה ונמסרת רק למי שלבו 'דואג בקרבו'{{הערה|המלך במסיבו חלק ב' עמוד סא.}}.

===הספדים===
על פי מנהג חב"ד, לא מספידים את הנפטר, אך בימי השבעה מספרים סיפורים ופתגמים אודות הנפטר.

===אבלות בשבת===
בערב שבת מתפללים [[מנחה]] מוקדם ככל האפשר, ולאחר [[תפילת מנחה]] לא אומרים את פרק מט, ומזמן [[מנחה]] קטנה ואילך מותר להתחיל בהכנות לשבת, ומי שנוהג לטבול במקווה - יכול לטבול בערב שבת אף כשהוא אבל.

בשבת אסורים לנהוג במנהגי אבלות שבפרהסיא, ובשל כך מותר ללכת להתפלל בבית הכנסת, ללבוש בגדים מכובסים, ונשים מותרות להתאפר, ויש להיזהר מלהראות מנהגי אבלות ברבים.

מנהגי אבלות שבצנעה נותרים גם בשבת, והאבל אסור בלימוד תורה ובתשמיש.

===סיום השבעה===
ביום האחרון של השבעה נוהגים להתפלל מוקדם יותר משאר הימים{{הערה|אף שכתוב 'בהשכמה', לא נהג כך הרבי בסיום השבעה אחר הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], וכשנשאל על כך על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב הרבי שזה לאו בדוקא היות וקשור עם טרחא דציבורא (נטעי גבריאל הלכות אבלות חלק א' עמוד תשמז.}}.

לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה.

נוהגים לומר 'לחיים' בסיום השבעה{{הערה|כך שאל הרבי את חותנו בסיום השבעה, והסכים עמו, וכן נהג בעצמו לאחר סיום השבעה אחר הרבנית חיה מושקא, שהורה לערוך [[התוועדות]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] (יומן שנת הקהל [[תשמ"ח]] עמוד 171).}}.

אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת [[תשמ"ח]] בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}.

לאחר שקמים מהשבעה, בטלים דיני אבלות ומותר להתרחץ ולהחליף את הבגדים, ונוהגים לעלות אל הקבר ולומר שם פרקי תהילים{{הערה|נוהגים לומר מזמורים: ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד, וק"ל, וכן לומר מתוך פרק קיט את קבוצות הפסוקים המתחילים באותיות שמו הפרטי של הנפטר וכן [[אותיות]]'נשמה'.}} וקדיש.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
*היות שעיקר מצוות הניחום הוא שדעתו של האבל תתיישב על ידי דברי הניחומים, ניתן לנחם גם על ידי מכתב{{הערה|תשובות וביאורים, סימן רכא.}}

==אבלות אצל רבותינו נשיאינו==
===אדמו"ר הזקן===
לא ישב שבעה. אף שידע ברוח הקודש על פטירת אביו ר' ברוך ובנו ר' משה, לא רצה לשבת שבעה כדי שלא תיגרם קולא בעקבות שימוש ברוח הקודש.
{{פסקה חסרה}}

===אדמו"ר הצמח צדק===
ראה חיים עם אשה אשר אהבת, וביאור הרבי.
{{פסקה חסרה}}

===אדמו"ר הרש"ב===
אבלות בערב חג, הספיק לשוחח בלי נעליים עם הרי"מ בזפלוב.
{{פסקה חסרה}}

===אדמו"ר הריי"צ===
====אחר הרבנית שטערנא שרה====
אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]] נפטרה ב[[י"ג שבט]] [[תש"ב]], בהיותו ב[[שיקגו]]. מי שהתעסק עם סידורי הלוויה והקבורה היה חתנו, [[הרבי שליט"א]].

כאשר הגיע לניו יורק, נהג במנהגי השבעה.
{{פסקה חסרה}}

===הרבי שליט"א===
{{פסקה חסרה}}
*אביו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] - [[כ' אב]] [[תש"ד]]
*חותנו, כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] - [[י' שבט]] [[תש"י]]
*אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]]
*אמו, [[הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]
*רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]]

==ניחום אבלים אצל רבותינו נשיאינו==
לאורך השנים, אירעו מספר הזדמנויות שהרבי הלך בעצמו לנחם אבלים{{הערה|דברי הרבי במעמדים אלו נדפסו בספר תורת מנחם מנחם ציון חלק ב'.}}:
*הרב [[מנחם מענדל קונין]], אחר פטירת זוגתו שרה רבקה - תחילת [[אלול]] [[תש"ג]]
*משפחת העכט, אחר פטירת אביהם ר' [[יהושע העכט]]{{הערה|נפטר ב[[כ"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}} - [[תמוז]] [[תשי"ג]]
*[[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], אחר פטירת בתו חיה רוזה - [[י"ט חשון]] [[תשי"ד]]
*[[יהודה אריה פרלוב|האדמו"ר מנובומינסק]], אחר פטירת זוגתו אסתר רייזל - [[ט' טבת]] [[תשי"ד]]
*[[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ|האדמו"ר מקופישניץ]], אחר פטירת אחותו מרת חוה, אשת [[אליעזר הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] - [[י' אדר שני]] [[תשי"ד]]
*[[מאיר ירחמיאל קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], אחר פטירת אביו [[שמעון שלום מאמשינוב|האדמו"ר מאמשינוב]] - [[מנחם אב]] [[תשי"ד]]
*משפחת גורדון, אחר פטירת אמם מרת זישא, אשת הרב [[יוחנן גורדון]] - [[כ"ט תמוז]] [[תשי"ז]]
*[[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ|האדמו"ר מקופישניץ]], אחר פטירת אחיו ר' מרדכי שרגא - [[ג' מנחם אב]] [[תשי"ח]]
*משפחת בוטמן, אחר פטירת אמם מרת יהודית, אשת הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] - [[כ"ג אדר]] [[תש"כ]]
*הרב [[שמריהו גוראריה]], אחר פטירת אמו מרת שיינדל, אשת הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] - [[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]]
*הרב [[שמריהו גוראריה]], אחר פטירת אחות מרת סוניה, אשת הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] - [[י' אדר]] [[תשל"ד]]

==לקריאה נוספת{{הערה|כאשר ניגש רב ושאל את הרבי בנוגע לרצונו לערוך ספר על דיני אבלות, השיב לו הרבי: "אצלנו אין כותבים ספרים על אבלות, כתוב ספר על מועדים וימי שמחה". אך כאשר נשאלה אותה שאלה על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב לו הרבי שזה נצרך, וכדאי לתרגם את הספר גם לאנגלית (שלחן מנחם ח"ד ע' רמד).}}==
*[[ועד הנחות בלשון הקודש]], '''תורת מנחם - מנחם ציון''', [[קה"ת]] [[תשנ"ה]]
*[[היכל מנחם ירושלים]], '''שלחן מנחם''' חלק ה' סימנים קנג-קנח
*[[יצחק דב אושפאל]], '''דרכי חסד''', ניו יורק תשל"ה
*[[לוי יצחק גרליק]], '''הקיצו ורננו שוכני עפר'''
*[[ישראל גרנובטר]], '''מעשה מלך''', פרק כ"ו - שמחות ויארצייט
*[[משה צבי נאה]], '''נחמו עמי'''
*[[שמעון גדסי]], '''שמירת השמחות''', עמוד 193-212, [[כפר חב"ד]] תשע"ד
*[[גבריאל ציננער]], '''נטעי גבריאל הלכות אבלות'''

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

לוי פרסמן

2016-07-24T17:27:25Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
הרב '''לוי פרסמן''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"פ]]-[[י"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]].

== ילדותו ==
הר' לוי פרסמן נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] בעיירה טלנשט שבמחוז בסרביה.

הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.

בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השניה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.

הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו בעיירה ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג נשארו בחיים.

== התקרבותו לחב"ד ==
הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל ראש השנה תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.

מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.

המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר חסידות חב"ד התחולל כאשר בשנת [[תש"ח]] נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' [[יצחק גרשון בוראוויק]] מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.

הדבר הראשון שמשך אותו אל חסידות חב"ד היתה עבודת התפילה. בשבת הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.

כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...

== חתונתו ועלייתו לארץ ==
בשנת [[תשי"א]], התחתן עם מרת מלכה למשפחת גולדשמיד בתו של ר' יצחק ומרת דינה בטשקנט.

בשנת [[תשל"א]] עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]].

== פטירתו ==
באור ל[[י"ב טבת]] ה'[[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

{{מיון רגיל:פרסמן לוי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

יונה איידלקופ

2016-07-24T17:27:25Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:חדת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב יונה איידלקופ עם ילדי מוסד [[חדרי תורה אור]]]]
הרב [[יונה איידלקופ]] שכונה בפי חסידים "ר' יונה רוסטובע'ר", וכונה על ידי [[הרבי]] בשם "ר' יונה עושה אידישקייט", היה עסקן רב פעלים ב[[רוסטוב]] ובתחום החינוך בארץ הקודש וניהל את רשת מוסדות [[חדרי תורה אור]]. לאחר פטירתו כתב עליו הרבי "ורבים השיב מעוון".

==תולדות חיים==
{{חלונית
|תוכן= "'ר' יונה עושה אידישקייט' כינה אותו הרבי, וזאת על שום פעילותו הכבירה בכל התחומים, לאחר פטירתו כתב עליו הרבי ורבים השיב מעוון, תואר המסמל יותר מכל את עשייתו הברוכה. הוא פעל בתחום החינוך עסק במבצעים ותרם למען התפתחות [[כפר חב"ד]]. למרות עיסוקיו הרבים מצא זמן לפעול רבות למען הפרט. כשהיה רואה את אחד מתושבי [[כפר חב"ד]] ופניו אינם כתמול שלשום, היה מברר את אשר על ליבו ועוזר לו כפי יכולתו".
|מקור=מתוך הכריכה האחורית לספר [[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]
|רקע= #FFFFFF}}
ר' יונה נולד ב[[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]]. ובצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[רוסטוב]], שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. ב[[רוסטוב]] השתתף בהעברת ה'ציון' של [[אדמו"ר הרש"ב]] לפי הוראות הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.

===עסקן חינוכי בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרי תורה אור]]}}
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. בארץ מצא כר נרחב לפעילות בהפצת המעיינות חוצה. יחד עם הרב [[משה ירוסלבסקי]] אירגן את הקמת [[חדרי תורה אור]] בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.

במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. היתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ליחידות לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע לארצות הברית היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.

קשרים אלה ניצלו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] למען [[הפצת המעיינות]] וה[[מבצעים]].

תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון ל[[כפר חב"ד]] היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט [[שז"ר]] היה הוא תמיד מצטרף למשלחת ולא בכדי. הפרזידנט שז"ר התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.

===פעילות מאחורי מסך הברזל===
קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות [[ברית המועצות]]. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל, חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות לקברי [[רבותינו נשיאינו]]. פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.

===שנותיו האחרונות===
ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, [[מבצע תפילין]] ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. את [[מבצע תפילין]] החל עוד שנים רבות, לפני שהרבי הכריז על המבצע.

נפטר בתחילת שנת [[תשכ"ז]]. בשנה זו החל [[מבצע תפילין]], ותמונתו מניח [[תפילין]] עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[זאוויל איידלקופ]].

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן ברגר, '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בהוצאת המשפחה, [[תשס"ז]].
*'''עושה אידישקייט''', תולדות הרה"ח ר' יונה איידלקאפף, תשורה משמחת הנשואין של דוד וחנה פולטוראק, ט' שבט תשע"ב.

{{מיון רגיל: איידלקופ יונה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רוסטוב: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

יחיאל מלוב

2016-07-24T17:27:24Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[קובץ:מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''יחיאל מלוב''', מפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] לשעבר, איש חינוך, ראש [[חוג ידידי חב"ד]] ויו"ר עמותת פתחי עולם. [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]], [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד "אור ישראל" ומנהל [[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]].

הרב מלוב משמש כ[[שליח]] בעיר ראשון לציון, וקירב מאות רבות ל[[תורה]] ו[[מצוות]]. ייסד מספר עמותות חסד והקים את [[בית סוזנה]] ומוזיאון יהודי.

בשנת [[תשד"מ]] מסר הרב מלוב את [[מפתח העיר]] ראשון לציון ל{{ה|רבי}} וקיבל על כך ברכת "יישר כוח".

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' טבת]] [[תש"ט]] להוריו אהרון מרדכי וחיה מלוב בצפון [[תל אביב]]. אביו היה החלבן של השכונות באזור והיה מתעסק רבות ב[[מבצע תפילין]]. בילדותו למד ב[[חיידר]] החסידי בעיר והתחנך אצל הרב [[פולע כהן]]. בישיבה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו עם רעייתו חיה סימה, התיישב ב[[ראשון לציון]] והחל לפעול בעסקנות הכלל.

== מפועלו ==
[[קובץ:זושא פרטיזן, יחיאל מלוב, זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[זושא פרטיזן]], מלוב, ור' [[זלמן אבלסקי]]]]
[[קובץ:שרון ועומרי מניחים תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מלוב מניח [[תפילין]] ל[[אריק שרון]] ובנו עומרי ב[[בר מצווה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]]]
=== כמפקח ברשת אוהלי יוסף יצחק ===
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] והיה ידידו הטוב של ר' [[זושא פרטיזן]]. בשנת [[תשמ"ו]] כשהורה [[הרבי]] שכל אחד ימנה [[עשה לך רב]] בחר הרב מלוב בר' זושא פרטיזן.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23773 חשיפה: מושפעי הפרטיזן] באתר [[col]]}}

בשנות עבודתו כמפקח ברשת קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]], [[מזכיר|מזכירו]] האישי של [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

בשנת [[תשל"ז]] ביקש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מהרב מלוב להכין את עומרי בנו של [[אריאל שרון]], אז שר החקלאות, לקראת ה[[בר מצווה]]. בפגישה הראשונה אמר לו אריק "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי". השיעורים היו אחת לשבוע מוקדם בבוקר כדי שגם אריק יוכל להשתתף בביתם ב[[רחובות]]. אחרי הבר מצווה שנחגגה בכפר מלל הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] שם הניחו [[תפילין]] ו{{קישור אם יש|עליה לתורה|עלו לתורה}}. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] [[תשל"ז]] שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך".{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}

אחרי הבר מצווה ביקש אריק להמשיך לשמור על קשר, ובמשך שנתיים אחת לחודש היו נפגשים ולומדים ביחד.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי] באתר [[col]]}}

=== חוג ידידי חב"ד ===
כשר' [[משה סלונים]] עזב את הארץ העביר לידיו את ניהול [[חוג ידידי חב"ד]].

=== בית סוזנה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית סוזנה]]}}
בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוקם בתחילה כחדר בבית ספר של תנועת ש"ס במרכז העיר. בחדר נמסרו שיעורי תורה והונצחו בו חללי מערכות ישראל. עם השנים התרחבה הפעילות והוקם מבנה חדש בסמוך לגני חב"ד במרכז העיר. את המבנה תרם מר שמואל רויטמן, קונסול הכבוד של מדינת [[מולדובה]] ואיש עסקים.

בבית סוזנה פעיל [[בית כנסת]] "גיבורי ישראל" על שם חללי מערכות ישראל, מוזיאון יהודי, עמותת חסד, וישיבת ערב לחיילי [[צבאות ה']].

בשנת [[תשע"ד]] "אימץ" מועדון הכדורסל של מכבי ראשון לציון את מרכז החסד שבהנהלתו, והוזמן להדליק את הנר השמיני של [[חנוכה]] במועדון.{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_79659.html נר שמיני עם המכבים מראשון לציון] באתר [[col]]}} מאז התפתחו הקשרים, ושחקני הקבוצה משתתפים בשיעור שבועי בבית סוזנה.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%A6_%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90_80428.html מה עשו שחקני מכבי ראשל"צ בשיעור גמרא?] באתר [[col]]}}

== משפחתו ==
;אחיו ואחיותיו
* ר' חיים מ[[בני ברק]]
* ר' אברהם מ[[ניו יורק]]
* ר' בנימין מ[[כפר חב"ד]]
* גב' יהודית, אשת ר' [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63469 מחנך צריך לחשוב על תלמידו 24 שעות ביממה], משא חינוכית של הרב מלוב במלון ניר עציון במסגרת ועידת המחנכים של צאגו"ח באתר [[col]].
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 הרב מלוב מתארח במדור "מילה של חסיד"] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: מלוב יחיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חוג ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

משה ניסן וינר

2016-07-24T17:27:24Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

הרב '''משה ניסן וינר''' הוא מחבר ספרים המתגורר בניו-יורק, שזכה להדרכות שונות מהרבי בקשר להוצאה לאור של ספריו.

==ספריו==
*'''כבודה בת מלך''' - ספר העוסק בדיני מלבוש, כיסוי ראש וצניעות לנשים. לספר הסכמות של גדולי ישראל ו[[רבני חב"ד]]. הודפס לראשונה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשמ"א]].
*'''הַדְרַת פָּנִים זָקָן''' - ליקוט דברי גדולי ישראל בדבר האיסור החמור של גילוח הזקן והזכות הנפלאה של וגידול הזקן לאור ההלכה. לספר 700 עמוד ועליו הסכמות גדולי ישראל מכל החוגים ורבני חב"ד. הודפס לראשונה ב[[ניו יורק]] שנת [[תשל"ח]].
*'''הנחת [[תפילין]] דרבינו תם - טענות ומענות''', קונטרס שיצא לאור כתשורה לחתונת נכדו.

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/21303 הספר 'הדרת פנים זקן' חלק א'] - [[היברו-בוקס]]
*[http://hebrewbooks.org/21348 הספר 'הדרת פנים זקן' חלק ב'] - היברו-בוקס

[[קטגוריה:רבנים]]

משה לברטוב

2016-07-24T17:27:23Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

[[תמונה:משה לברטוב.jpg|left|thumb|250px|הרב משה לברטוב בקבלת [[כוס של ברכה]] מ[[הרבי]]]]
הרב '''משה לברטוב''' נולד ב[[כ"ט באב|ערב ר"ח אלול]] [[תרפ"ט]], לאביו הרב [[דובער לברטוב]]. אביו היה נין ונכד מיוצאי חלציו של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].

זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

היה המייסד והמנהל של '[[לשכת עזרת אחים]]'.

אחרי מחלה ממושכת, וקבלת [[יסורים]] באהבה, הוא נפטר בחליו בבית הרפואה מאנט סיני שבניו יורק, ב[[ה' אלול]] [[תשס"ה]] אחר חצות.

==שנות ילדותו==

בימי ילדותו, גר ר' משה עם משפחתו בעיר [[מוסקבא]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "[[מארינע ראשצע]]", שאביו היה העסקן הראשי בניהולו והחזקתו.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הגדול ר' שלום. שני האחים ר' משה ואחיו ר' שלום היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא במעמד שלשה נוכחים: הוא (הר' משה), אביו והרב [[בערל גורביץ]]. ו"[[לחיים]]" נאמר אז על כוסיות של חלב.

אחרי שהחלה המלחמה, פינו את כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים. אביו ר' דובער חלה אז מאד, והוא נאלץ ללמוד בעצמו. חלק מזמנו עבד בשדה בקולחוז בכדי להרויח מעט קמח למחיית המשפחה. בתום המלחמה, כאשר חזרו לעיר מוסקבה, היה אביו חולה עדיין, וכך, למרות צעירותו נפל עליו עול העסקנות של ניהול [[בית הכנסת]] במקום אביו. הוא הצליח בעז"ה לייסד מנין בכל יום, הוא בעצמו היה הבעל-קורא.

בשנת [[תש"ד]] בהיותו בגיל 15, נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שנה וחצי של לימודים, נשלח לעיר [[קוטאיס]] שבמדינת גרוזיה.

==בריחה מרוסיה==

לא חלפו שבועיים מאז הגיע לקוטאיס, ונודע לו על הבריחה של אנ"ש מרוסיה. בדרך לא דרך ובהשגחה פרטית ונסים רבים הגיעו גם ר' משה ואחיו ר' שלום ל[[לבוב]], ואחרי ששהו חצי שנה בעיר לבוב הגיע ההזדמנות והשנים עלו על הרכבת שחצתה את הגבול. משם הגיעו לאוסטריה, ושם נוסדה הישיבה מחדש. לאחר תקופה עבר ר' משה ביחד עם כל הישיבה לעיר [[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא צרפת]], שם קיימת הישיבה עד היום הזה. הוא זכה להיות מתלמידיה הראשונים.

במשך כמה שנים ישב ר' משה על התורה ועל העבודה בישיבה בברינוא. ואחרי זה בשנת [[תש"י]] זכה להיות בין הבחורים שנבחרו בהוראת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לפני שעזבו את ברינוא בשנת [[תש"י]] נסתלק כ"ק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו אז הוראה מ[[הרבי]] [[מלך המשיח]] שעליהם לבוא, באמרו: "היות והרבי אמר שתבואו, בטח חייבים אתם לבוא".

==במחיצת הרבי==

בעת [[התוועדות]] [[שמיני עצרת]] ה'[[תשי"א]], התעניין הרבי אצל הבחורים האם הת' משה לברטוב (שהיה על האניה בדרכו מפאריז) כבר הגיע לארה"ב.

באותם ימי בראשית, זכה ר' משה להיות מבחירי התמימים ב[[770]]. הוא גם זכה להיות ראשון לדבר שבקדושה להנציח בעט עופרת כמה מהאירועים ואימרות קודש (ב"[[יחידות]]" ו"התוועדות") של שנים ההם. חלק מיומנו התפרסם בספר "[[ימי בראשית]]" (רובו של יומן זה נמצא בכתובים ולא נתפרסם עדיין). ר' משה גם נמנה אז על ה"[[חוזרים]]", וקרה לפעמים שכאשר החוזר הרב [[יואל כהן]] לא היה נוכח בעת אמירת השיחה, השתמש הרבי (לעריכת ההגהות וכו') ברשימה שנערכה על ידי ר' משה.

באותן שנים זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, וכמה פעמים נקרא על-ידי הרב [[חודקוב]] אל הרבי ליחידויות מיוחדות. כמה פעמים פנה אליו הרבי בהוראה מיוחדת בעת ההתוועדויות, כאשר מסופרים פרטי הדברים ביומנו שרשם בשנים ההם.

אחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים בברוקלין במשך כמה שנים, נשלח על ידי הרבי לעיר פיטסבורג לשמש בתור משגיח רוחני במתיבתא שם. בתקופה זו התחתן ונשא לאשה את זוגתו מרת ברכה (לבית מוסקאל), כאשר מסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה הרבי בעצמו.

ב[[תשי"ט]] נסגרה הישיבה ור' משה חזר לניו יורק, שם עבד כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ברונקס]].

בשנת [[תשכ"ד]], ייסד וניהל את '[[לשכת עזרת אחים]]'.

ר' משה היה גם סופר סת"ם מומחה, והתמסר בשנותיו האחרונות לכתיבת פרשיות [[תפילין]] ומזוזות, במיוחד עבור ה[[שלוחים]] ברחבי ארה"ב.

בשנים האחרונות כתב גם ספר של זכרונות אודות ימי ה[[מסירות נפש]] ועסקנות של אביו ר' דובער, ותורגם לאנגלית בשם "[[האיש שניצח את הקג"ב]]".

מלבד היותו מפורסם כתלמיד-חכם מופלג עם ידיעה עצומה בנגלה ו[[דא"ח]]. היה גם מעורב באירגון עניני [[צדקה]] וחסד לזולת. הוא גם זכה כמה פעמים להיות הש"ץ בימים נוראים בביהכ"נ 770 במנין של הרבי. ובמשך כמה שנים הוא היה הבעל קורא (ביחד עם הרב [[דוד רסקין]]) במנין של הרבי.

בשנים האחרונות היה המגיד שיעור ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[‏770]].

==פטירתו==

אחרי מחלה ממושכת, וקבלת [[יסורים]] באהבה, הוא נפטר בחליו בבית הרפואה מאנט סיני שבניו יורק, ביום שישי [[ה' אלול]] [[תשס"ה]] אחר חצות.

==משפחתו==
===בניו===
* הרב יוסף יצחק - שליח בעיר אוסטין, טקסס.
* הרב דובער - שליח בעיר ס. פה ניו מקסיקו.
* הרב נטע - שליח בעיר אובערוויל צרפת.
===חתניו===
*הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]].
*הרב לוי מרוזוב - שליח בעיר מלבורן אוסטרליה.

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2260 '''הרב משה לברטוב'''] - כתבה על ר' משה לאחר פטירתו בתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 524.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|לברטוב משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לברטוב משה]]

גבעת שמואל

2016-07-24T17:27:23Z

שלום בוט: החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין "

'''גבעת שמואל''' היא עיר ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]] הגובלת עם [[רמת גן]], [[פתח תקווה]], [[בני ברק]] ו[[קרית אונו]]. גבעת שמואל נקראת על שם העסקן הציוני הדתי שמואל פינלס. היא הוקמה בשנת [[תש"ד]], הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תש"ט]] ועיר ב[[תשס"ח]]. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל[[תשס"ט]], יש בגבעת שמואל 20,800 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.9%‏.

== בית חב"ד ==
מנהל: הרב שבתי פישר. פעילי בית חב"ד: הרב ''' צפריר אנוש''', הרב '''משה אלון''', הרב '''יוסף יצחק פינקוביץ'''' והרב '''זיו קצבי'''. הרב אלון הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תש"ס]]. הרב אלון עורך בדיקות [[תפילין]] ומזוזות לכל המעוניין וכן עוסק בהפצת ספרי חב"ד בעיר.

'''היציאה לשליחות''': בשנת [[תשנ"א]] כתבו הרב שבתי פישר, אז אברך בכולל בקרית מלאכי ואשתו רייזי אל [[הרבי]] בבקשה לקבל את הסכמתו להיות שלוחיו בגבעת שמואל. זאת, לאחר שזוג אחר פנה אל הרבי בבקשה זו ולא נענה. לאחר שהוברר כי הזוג ויתר על רצונו לצאת בשליחות הרבי לגבעת שמואל פנו הרב שבתי וזוגתו בנידון ובאותו יום התקבלה תשובתו של הרבי "ויהא בהצלחה, אזכיר על הציון"(הרבי ציין שיתפלל להצלחתם על ציונו הקדוש של חמיו רבי יוסף יצחק). בכח ברכה זו יצאו הרב פישר וזוגתו לשליחות ובכוחה ממשיכים הם עד עצם היום הלאה.

== פעילות חב"ד בעיר ==
בית חב"ד מקיים פעילות ברחבי העיר במהלך כל חגי השנה. בנוסף עורך בית חב"ד פעילות ושירותים לכל גיל במהלך השנה.

'''בית כנסת חב"ד''' - במקום מתקיים תפילות בכל יום, שיעורי תורה, ספרייה, והתוועדויות.

'''מקווה טהרה''' - בחודש [[מנחם אב]] [[תשס"ח]] נחנך בעיר מקווה. מקווה יחודי המשלב ספא ומקווה טהרה הבנוי על פי שיטת חב"ד.

'''מעון חב"ד''' - מעון חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ד]]. במקום קיים חדר גילאי שנה-שנתיים וחדר לילדים בגילאי שלוש-ארבע. בגן עובד צוות המונה 2 גננות ו 4 סייעות.

'''מכון בר מצווה''' - בבית חב"ד מכין נערים לקראת קבלת עול המצוות. הנערים לומדים מהי התורה ומהן המצוות, מדוע מניחים [[תפילין]] על הראש ועל הזרוע ומהי מורשת אבות.

'''מדרשת 'אור מנחם'''' - בעקבות תשובות הרבי ב"[[אגרות קודש]]" ודרישת הציבור נפתחה מדרשה לציבור הרחב בבית חב"ד הפתוח במשך השבוע.

'''רשת שיעורי תורה''' - במסגרת פעילות בית חב"ד נמסרים שיעורי תורה מגוונים לגברים ונשים בפרשת שבוע, הלכה, חסידות וטהרת המשפחה.

'''התוועדויות''' - מרכיב חשוב בחיים החסידיים הינו ה[[התוועדות]] החסידית אשר מורכבת משבת אחים גם יחד, מסביב לשולחנות ערוכים בכל טוב אשר מאפשר "בראש טוב" לשוחח בדברי תורה וסיפורים חסידיים אשר תורמים למשתתפים גם ידע וגם חיות ואנרגיה חיובית בחייהם. ההתוועדויות מתקיימות בבית חב"ד בכל שבת אחרי [[תפילת שחרית]] ומוסף וכן מועדים שונים. בנוסף ניתן להירשם בבית חב"ד לשירות הודעות SMS על מנת לקבל תזכורת על ה[[התוועדות]] הקרובה.

'''הכשרת מטבחים''' - אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי הוא מבצע כשרות. המעוניינים להכשיר את המטבח בביתם או לדעת כיצד לנהל מטבח כשר יכולים לפנות אל בית חב"ד.

'''מבצע תפילין, מזוזה ונרות שבת קודש''' - מצוות [[תפילין]] ומזוזה הן בעלות סגולה מיוחדת להגנה ושמירה, מכאן החשיבות הרבה להבטיח את תקינותם של פריטים אלה. ההלכה קובעת כי מזוזות יש לבדוק כל שלוש וחצי שנים וגם [[תפילין]] רצוי לבדוק בפרקי זמן אלו. הרבי ממליץ לבדוק את התפילין והמזוזות גם בכל שנה, בפרט אם אנו רואים שמשהו בקשר ליושבי הבית אינו כשורה. על מנת לאפשר זאת לכל המעוניין, מעמיד בית חב"ד שירות של [[בדיקת תפילין]] ומזוזות. קיימת אפשרות של רכישת [[תפילין]] ומזוזות מאמצעות בית חב"ד.

מבצע הדלקת נרות שבת קודש וחג על ידי נשי ובנות ישראל (מגיל שלוש לפחות) הוא חביב מאד על הרבי והוא רואה בו פעולה המפיצה אור רוחני בעולם ומזרזת את הגאולה. מנהג יפה הוא לתת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות. זמן ההדלקה הוא עת רצון לבקשות על בני הבית או על כל מי שזקוק. פעילות בית חב"ד מחלקות בימי שישי במרכזי הקניות ערכת הדלקת נרות על מנת לאפשר לכל המעוניינת בכך להוסיף אור של קדושה בעולם ולזרז את ביאת המשיח.

== קישורים חיצוניים ==
[http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]