https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9B%D7%9D+%D7%90%D7%97%D7%93 2026-04-10T23:47:59Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&diff=821078 2026-01-29T12:21:33Z

<p>שכם אחד: /* בחסידות חב&quot;ד */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{מפנה|חברא קדישא|הקבוצה הנבחרת מתלמידיו הקרובים הבעל שם טוב ומהגיד ממעזריטש|חבריא קדישא}}<br /> '''חברא קדישא - גמילות חסד של אמת''' הוא ארגון יהודי קהילתי הקיים בכל קהילה יהודית שיש בסמוך לה בית עלמין יהודי, העוסק בטהרת וקבורת המת.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ה'חברא קדישא' מוזכרת כבר בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], מועד קטן כז, ב.}}, והכינוי שלה 'חברת חסד של אמת' על יסוד דברי יעקב ליוסף &quot;ועשית עמדי חסד ואמת&quot;, וכפירוש רש&quot;י על המקום: &quot;חסד ואמת – חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול&quot;.<br /> <br /> בעבר, נהגו לכנות בקהילות גם חבורות נוספות בשם 'חסד של אמת', כגון ארגונים שעסקו עם חינוך יתומים, טיפול בחולים וכיוצא בזה, אך בחלוף הזמן הכינוי הפך למזוהה עם העיסוק בטהרת וקבורת המת בלבד.<br /> <br /> כמו כן, בשנים עברו, מלבד הדאגה לצרכי הנפטרים נמנו אנשי החברה קדישא על מובחרי העדה, ולקחו חלק בהנהגת העדה לצד פרנס העיר, הגבאי ורב הקהילה, וניהלו פנקסים מסודרים שתיעדו אירועים וציוני דרך חשובים בקשר עם הקהילה.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] פועלות בישראל מעל 600 אגודות של חברא קדישא, ומלבד תפקידיהן בטהרת הנפטרים וקבורתם, מופקדים חלקם על תחזוקת בית העלמין, בתי ההספדים, ועריכת טקסים הקשורים באבל ונחמה, דוגמת [[יארצייט|אזכרות]], ניהול מערכות מידע לאיתור קברים לתועלת קרובי המשפחה והסדרת דרכי הגישה ואבטחתם, ועוד.<br /> <br /> ==תפקידים==<br /> אנשי החברא קדישא דואגים ל[[טהרת המת]] ורוחצים את גוף הנפטר מכף הרגל ועד הראש, מטבילים אותו במקווה, ועוטפים אותו בתכריכים, וכן מלווים את קרובי הנפטר בתהליך ה[[לוויה]], עוסקים בחפירת הקבר והכנת חלקות הקבורה, וכן לקבורת המת.<br /> <br /> במידה ומדובר באדם ערירי, דואגים אנשי החברא קדישא לאמירת [[קדיש]], וכן לכל הנצרך עבור סידור צרכיו של [[מת מצווה]].<br /> <br /> ברוב הקהילות, לצד אנשי החברה קדישא העוסקים בטהרת וקבורת הנפטרים, ישנה קבוצת נשים העוסקות בטהרת הנפטרות.<br /> <br /> אגודות חברא קדישא הממוקמים במקומות מרכזיים וכוללים חברים רבים, מחולקים בתוכם לקבוצות קטנות כאשר המנהל של כל קבוצה מכונה 'ראש דגל'.<br /> <br /> על פי המנהג, אנשי החברא קדישא צריכים לאשר את נוסח ה[[מצבה]]{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/342307/ עדות הרב ליפסקר, בתוך שבועון בית משיח].}}.<br /> <br /> ===זק&quot;א===<br /> כיון שעל פי הלכה מחוייבים להביא לקבורה כל מה שנותר מהנפטר, כולל שאריות דם, שערות, ציפרניים וכדומה, על אנשי החברא קדישא מוטל לאתר את כל הפריטים בהן עלול להישאר דברים אלו ולהביא אותם לקבורה יחד עם הנפטר.<br /> <br /> עם התחלת טרור הפיגועים ברחבי ארץ הקודש, הוקמה יחידה התנדבותית שעסקה ב''''ז'''יהוי ''''ק'''רבנות ''''א'''סון (זק&quot;א), ודאגה לזהות את הקרבנות ולטפל בממצאים ממקום הפיגועים ולהביאם עם הנפגעים לקבר ישראל.<br /> <br /> במשך השנים התפתח הארגון וצבר ידע ונסיון רב, ולצד שיגור משלחות למקומות אסון, מכשיר הארגון מתנדבים בכל רחבי העולם שיסייעו במקומות הצורך בטיפול בכבוד הנפטרים והבאתם לקבר ישראל כפי הנדרש על פי הלכה.<br /> <br /> ==תקנות ומנהגים==<br /> רוב תקנות החברא קדישא הנהוגות כיום, מיוסדות על התקנות שניסח [[המהר&quot;ל מפראג]], שייסד את החברא קדישא העתיקה ביותר שהשתמר ממנה תיעוד.<br /> <br /> בין התקנות הנהוגות עד היום בין אנשי החברא קדישא, הוא יום צום (אותו נוהגים לקבוע בחלק מהקהילות ב[[ז' באדר]], יום לידת ופטירת [[משה]], ובחלק מהקהילות ב[[ט&quot;ו כסלו]]{{הערה|1=הנוהגים לערוך בט&quot;ו כסלו, עושים זאת גם כאשר חל בערב שבת קודש, ושוברים את הצום רק לאחר תפילת ערבית של ליל שבת, [https://chabad.info/seven-seventy/737825/ ראו בכתבה באתר חב&quot;ד אינפו].}}) בו מתענים אנשי החברא קדישא על מנת לכפר על מצבים בהם ייתכן ופגעו בכבודם של הנפטרים, וכן עבור אותם נפטרים שמקום קבורתם לא נודע. ביום זה גם נהוג לעסוק במינויים השונים הקשורים עם פעילות החברא קדישא. כמו בכל תענית ציבור, נוהגים אנשי החברא קדישא לקרוא בתורה אף כשהתאריך חל ביום חול שאין בו קריאת התורה, וקוראים גם בתפילת מנחה. בשנים עברו זכו אנשי החברא קדישא לקבל ביום זה מהרבי דולר להצלחה, והרבי אף הוסיף דולר נוסף וברכה &quot;לאריכות ימים ושנים טובות&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/737825/ ראו בכתבה באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> על פי המנהג, מי שנמנה על חברי החברא קדישא בעיירה אחת, היה זכאי להתמנות לכל תפקיד ציבורי בכל מקום אחר כיון שהיתה זו מעין עדות שכבר דקדקו ובדקו אחריו במקומו שהוא אדם כשר וראוי לעסוק בתפקידים ציבוריים.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] נבחר לשמש כחבר בחברא קדישא בהיותו בגיל 10 בלבד.<br /> <br /> [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נבחר והתמנה לשמש כ&quot;גבאי החברא קדישא&quot; ב[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] ב[[תשרי|חודש תשרי]] [[תרמ&quot;ח]], וכפי שהיה נהוג אצלם, הובילו אותו ב[[שמחת תורה]] בלוויית עם רב לבית הכנסת. באותו מעמד אמר את ה[[מאמר]] &quot;אין הקב&quot;ה בא בטרוניא&quot;&lt;ref&gt;[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/י&quot;ב טבת|פתגם ליום י&quot;ב טבת]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בערים בהן פועלות קהילות חב&quot;דיות גדולות ומבוססות, ישנה חברא קדישא מיוחדת לעדת החסידים. לעיתים, כאשר יש נפטר חב&quot;די בקהילה שאין בה חברא קדישא של חסידי חב&quot;ד, מגיעים אנשי החברא קדישא החב&quot;דית הפועלת בסמיכות מקום ועוסקת בטהרה ובקבורה, תוך עדיפות שהעוסקים בכבוד הנפטרים יהיו חסידים יראי שמים המקפידים על טבילה במקווה וכו', וכן ינהגו בתהליך הקבורה כפי מנהגי ותקנות רבותינו נשיאינו, אך לא תמיד הדבר מתאפשר ותלוי בהסכמתם של אנשי החברא קדישא המקומית.<br /> *'''[[חברא קדישא קראון הייטס|חברא קדישא חסידי חב&quot;ד קראון הייטס]]:''' הוקמת בשנת [[תש&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כאגף ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]]. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאים הראשיים היו [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום משמשים בחברא קדישא ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] ר' [[שלום ישראל חודקוב]] ר'[[יהודה לייב פוזנר]], ר' אליהו עבער, ור' משה שמוקלער. ר' [[בערל ליפסקר]] משמש כיום כמזכיר. בין נשות החברא קדישא נמנו לאורך השנים גברת גיטלין וגברת שטרנברג.<br /> *'''חברא קדישא חסידי חב&quot;ד פריז:''' בניהול הרב מנחם מענדל פרץ.<br /> *'''חברא קדישא חסידי חב&quot;ד מוסקבה:''' בניהול הרב [[דוד בלוך]]. רב החברא קדישא - הרב שניאור זלמן כהן. חברי האגודה: הרב [[משה תמרין]], הרב [[עובדיה איסקוב]], הרב דוד קארפאוו, הרב [[שמואל קופרמן]], ועוד.<br /> *'''חברא קדישא חסידי חב&quot;ד ירושלים:''' על חברי האגודה נמנים הרב [[מנחם שוחט]], הרב [[מנחם וייספיש]], ועוד.<br /> *'''חברא קדישא חסידי חב&quot;ד צפת:''' על חברי האגודה נמנים הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[עופר מיודובניק]], ועוד.<br /> *'''חברא קדישא חסידי חב&quot;ד מונטריאול:''' על חברי האגודה נמנים הרב משה נוטיק, ועוד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קבורה]]<br /> * [[הלוויה]]<br /> * חלקות חב&quot;ד: [[חלקת אנשי ליובאוויטש|אנשי ליובאוויטש ניורק יורק]] • [[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי|מונטיפיורי, קווינס]] • [[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין בהר הזיתים|הר הזיתים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''דרכי חסד''', בעריכת הרב [[יצחק דובער אושפאל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1455999 החוויה האישית שלי כמתנדב ב'חברא קדישא']''' {{בית חבד}}<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אבלות]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90&diff=816152 2025-12-28T13:39:44Z

<p>שכם אחד: /* שם הערך */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>חיים, מה ההבדל בין [[י&quot;ב מנחם אב]] [[תק&quot;כ]] ל[[י&quot;ב מנחם אב]] '''שנת''' [[תק&quot;כ]]???[[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 13:36, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :קצת יותר מפורט ובגוף הערך נראה לי שעדיף להוסיף את המילה &quot;שנה&quot;. בכל אופן, שינוי משמעותי יותר הוא יצירת לינק נפרד לתאריך בחודש ולשנה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:52, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::המילה &quot;שנה&quot; הופכת את הערך למפורט??? [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 13:54, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :::את המשפט. כן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 14:04, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::::סברא מוזרה במיוחד. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 14:09, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך ==<br /> <br /> מן הראוי לשנות את שם הערך מ'סטערנא' ל'הרבנית סטערנא' [[משתמש:שכם אחד|שכם אחד]] - [[שיחת משתמש:שכם אחד|שיחה]], 15:39, ח' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:39, 28 בדצמבר 2025 (IST)</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=816151 2025-12-28T13:36:43Z

<p>שכם אחד: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:אוהל רבניות1.jpeg|ממוזער|המבנה החדש לאוהל הרבניות מהאוויר]]<br /> [[קובץ:אוהל הרבניות2.jpeg|ממוזער|מצבות הרבניות בתוך האוהל]]<br /> '''אוהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]''' הינו אוהל ב[[בית העלמין בליובאוויטש]] שבו קבורות [[סטערנא|הרבנית סטערנא]], [[הרבנית שיינא]], [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], וכן נשים נוספות מ[[פורטל:בית רבי|בית רבי]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> בשנות הנו&quot;ן, מצאו את המצבות של הרבניות. עד לא מזמן עמד האזור שומם, מלבד שרידי מצבות שנמצאו סביב ושלט קטן. בשנות הסמ&quot;ך הקימו גדר לבנה ליד המצבות. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] החליט הארגון &quot;[[ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים]]&quot; בראשותו של [[גבריאל גורדון]], להקים מבנה חדש שבתוכו יעמדו המצבות של הרבניות. האוהל החדש נבנה בעזרת הנגיד ר' [[יוסף יצחק פאפאק]] ובסיוע ארגון &quot;[[אוהלי צדיקים - גדר אבות]]&quot;. האוהל נמצא בקצה של ה[[בית העלמין בליובאוויטש|בית העלמין]]. בכניסה לאוהל ניתן להדליק נרות לזכר הרבניות. <br /> <br /> באוהל הרבניות קבורות: [[הרבנית שטערנא שרה]] (אשת [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[הרבנית שיינא]] (אשת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]), [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] (אשת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]), ועוד כמה וכמה נשים מ[[פורטל:בית רבי|בית רבי]]{{הערה|לדוגמא, קבורה שם [[אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]}}. מיקום קבורתם של הרבניות באופן מדוייק לא נודע, מלבד [[הרבנית רבקה]] (אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) שטמונה מאחורי [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש|אוהל רבותינו נשיאנו]] בנפרד, במרכז [[בית העלמין בליובאוויטש|בית העלמין]].<br /> {{אוהלי רבותינו נשיאנו}}{{ליובאוויטש}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://col.org.il/news/123263 בבית החיים בעיירה ליובאוויטש בנו את 'אוהל הרבניות'] {{COL}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[בית העלמין בליובאוויטש]]<br /> * [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%90&diff=816148 2025-12-28T13:29:48Z

<p>שכם אחד: /* אירועים */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5651}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5651}}<br /> <br /> ==אירועים==<br /> *בחורף תרנ&quot;א הוקמה קהילת חב&quot;ד ב[[ורשה]] בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות [[מוסקבה]] הורו לגרש את יהודי העיר.<br /> *ב[[ח' בתמוז]] התרחשו קישורי התנאים של הרבנית [[חיה מושקא (בת המהר&quot;ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן המהר&quot;ש)]]. <br /> *ב[[י&quot;א בתמוז]] החל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להניח [[תפילין]] והוא בן 11 שנים. <br /> *בחודש [[אב (חודש)|מנחם אב]] התרחש המאסר הראשון של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> *ב[[י' באלול]] התקיימה חתונתם של הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]] עם הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]].<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[ה' בשבט]] - הרב [[אפרים אליעזר ילס]], רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה ונשיא כבוד של אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה, ומגדולי מעריציו של הרבי.<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5651}}<br /> {{MIHY|תשרי|1890|9|15|1975|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1890|10|15|1975|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1890|11|13|1975|1|11111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1890|12|12|1975|0|44411|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1891|1|10|1970|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר א'|1891|2|9|1970|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר ב'|1891|3|11|1970|1|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1891|4|9|1970|0|11111|11111|11125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1891|5|9|1970|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1891|6|7|1970|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1891|7|7|1970|1|11111|11111|11111|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1891|8|5|1970|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1891|9|4|1970|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%90&diff=813132 2025-12-08T18:24:59Z

<p>שכם אחד: /* משפחתו */ הרחבה</p> <hr /> <div>רבי '''ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ (צפת)|ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש&quot;ט]] - ששמו היה ישראל.}} ברוך מ&quot;[[המעיין הלבן]]&quot; (ווייסקוואליקער)'''{{הערה|כן נקרא ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ (סה&quot;ש תש&quot;ב עמ' 150), ע&quot;ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש&quot;ב מכונה בשם &quot;ר' ברוך ר' משה'ס&quot; ע&quot;ש סביו ר' משה מפוזנא.}} (תפ&quot;ג{{הערה|אגרות קודש חלק ב' ע' קד}} - [[ח' חשוון|ח' תשרי תקנ&quot;ב)]] אביו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], היה צדיק נסתר מחסידי [[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי&quot;צ ב&quot;[[ספר הזכרונות]]&quot;. שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. &quot;ספר הזכרונות&quot; מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו, וקירבוהו לבעש&quot;ט ולתנועת החסידות.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> כפי המסופר בספר הזכרונות{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר&quot;ש (נדפסה ב&quot;כרם חב&quot;ד&quot; 4, עמ 7), נכתב: &quot;השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ&quot;ל גר בעיר פראג, ובד&quot;כ היה איש פלאי, והיה נחבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...&quot;. אולם העיר שם ר&quot;י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י&quot;ד) &quot;נולדתי בלאזנע&quot;, וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי&quot;צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש&quot;ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא&quot;כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ&quot;ב, תרצ&quot;ה. שיחת סעודת הצהרים י&quot;ט כסלו תרצ&quot;ג, בתוספת הערות ומ&quot;מ) ששם כותב הרבי &quot;ר' ברוך, אביו של אדה&quot;ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע&quot;ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט (&quot;ויארסט&quot;: יחידת מידה לאורך) מליאזנע&quot;. ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי&quot;צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ&quot;ע.}}, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לרבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ול[[רחל (זקנת אדמו&quot;ר הזקן)|רחל]] פוזנר. הוריו גרו בתחילה בפוזנא, ושם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. אמנם בעקבות התגברות תנועת המשכילים עברו הוריו לעיר ויטבסק, וכשלוש שנים לאחר מכן נולד בנם ברוך.<br /> <br /> ברוך ניחן בכישרונות ברוכים, וכבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. אביו ר' שניאור זלמן היה מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. ברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. בספר הזכרונות מסופרים על כמה מעשים שאירעו באותה תקופה, שנחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.<br /> <br /> ==התייתמותו ונדודיו==<br /> בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות, התייתם ברוך גם מאביו וגם מאימו. בויטבסק היתה לו דודה בשם פריידא, שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. אמנם מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.<br /> <br /> שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם. ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.<br /> <br /> ב&quot;ספר הזכרונות&quot; מסופר בארוכה על תקופת נדודיו של ברוך, המקומות בהם היה, וסיפורים אשר שמע או ראו בתקופה זו. מאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב&quot;ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו. במהלך נדודיו ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, מי שלימים נעשה לחותנו. <br /> <br /> בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק משריי, שנעשה אחר כך לאחד הרמי&quot;ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר בויטבסק וללמוד בישיבת דודו.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. ברוך הציג לחתנו מספר תנאים:<br /> א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.<br /> ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.<br /> ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.<br /> <br /> לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.<br /> <br /> ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את [[נישואיו]] לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.<br /> <br /> לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ&quot;ך, משניות, רמב&quot;ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.<br /> <br /> (בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב&quot;ספר הזכרונות&quot; אודות ר' ברוך. שאר הפרטים מכאן ואילך, ידועים משיחות הרבי הריי&quot;צ, וממקורות שונים).<br /> <br /> בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח&quot;י אלול תק&quot;ג. קביעות ח&quot;י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י&quot;ז אלול תק&quot;ג, ערב שבת קודש &quot;כי תבא&quot;{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 151. סה&quot;ש תש&quot;ה עמ 117}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם &quot;מעין לבן&quot; (באידיש &quot;וייסקוואליק&quot;. כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה&quot;ש תש&quot;ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש&quot;ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.<br /> <br /> ==התקרבותו לבעש&quot;ט==<br /> לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ&quot;ד-תק&quot;ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר. <br /> <br /> באותו קיץ של שנת תק&quot;ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|וראה סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 98, שמספר שם שפעם אחת ביקר כ&quot;ק האדמו&quot;ר הצ&quot;צ בעיירה דוברומיסל, ופגש שם זקנים שזכרו את ר' ברוך, ואת חברו ר' יצחק שאול.}}, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב{{הערה|שיחת ח&quot;י אלול תש&quot;ג}}. <br /> <br /> ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש&quot;ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151}}.<br /> <br /> ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26}}. שניהם היו נוסעים אל הבעל שם טוב בסוד, והעלימו את הדבר אחד מהשני. פעם אחת בשנת תק&quot;ז הם נפגשו יחד אצל הבעל שם טוב, והגיס התפעל מאד, כי הר&quot;ב היה נחשב לבעל מדות, וכיצד היה יכול להעלים את הדבר כל הזמן, שהוא נוסע אל הבעל שם טוב{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ה עמ' 117}}. <br /> <br /> בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש&quot;ט, ונחשב למכובד בקרב שאר תלמידי הבעש&quot;ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות{{הערה|ראה סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש עמ' 124-125. ועוד}}.<br /> <br /> ==לידת רבינו הזקן ושנות ילדותו==<br /> כשעברה שנה לאחר נישואיו, ואשתו הרבנית רבקה לא נפקדה, היה ר' ברוך בצער, ולאחר התייעצות עם חברו ר' יצחק שאול, החליט ללכת אל הבעל שם טוב, ובהסכמת אשתו הרבנית מרת רבקה נסעו הוא וזוגתו{{הערה|ראה הערות וציונים לסה&quot;ש תש&quot;ג, עמ' 237}} בחודש מנחם אב תק&quot;ד, למזיבוז אל הבעל שם טוב. <br /> <br /> הבעל שם טוב היה עורך סעודה בכל שנה בח&quot;י אלול ואומר תורה, כך היה גם בח&quot;י אלול תק&quot;ד, שקביעותו היתה ביום רביעי. בברכת הלחיים שברך הבעל שם סרב את ר' ברוך אמר &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 153}}. עוד לפני זה התבטא הבעש&quot;ט אשר ישנה נשמה חדשה שצריכה לרדת לעולם. באותו זמן היה ר' ברוך אצל הבעש&quot;ט, אך גם הוא לא הבין במה מדובר{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ה עמ' 120}}. וגם מהבעש&quot;ט העלימו את הדבר (שמדובר בנשמת רבינו הזקן){{הערה|שם עמ' 127}}.<br /> <br /> לפני נסיעתם חזרה של ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה ממזיבוז, נכנסו אל הבעל שם טוב לקבל את ברכת הפרידה. הרבנית רבקה שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה למורנו הבעל שם טוב &quot;כשהשי&quot;ת ימלא ברכתו הקדושה של מורנו הבעל שם טוב בבן זכר חי וקיים, תקדישו לתורה ועבודה בדרכו של מורנו הבעל שם טוב&quot;. ר' ברוך שאל את הבעש&quot;ט האם לעבור לגור במקום אחר, והבעש&quot;ט ענה לו שלנשמה של הילד טוב יותר לגור במקום שיש אנשים מועטים, כלומר חוטאים מועטים{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ה עמ' 117}}. מורנו הבעל שם טוב ראה התעוררותם הגדולה של ר' ברוך והרבנית רבקה, וברכם, ונסעו שמחים וטובי לב. <br /> <br /> כידוע, היתה הרבנית רבקה למדנית, ובכל יום היו לה שיעורי לימוד בסדר קבוע, אך היה זה בהצנע לכת, וחוץ מבעלה ר' ברוך לא ידע מזה אף אחד. כשהרבנית רבקה חזרה לביתה מביקורה אצל מורנו הבעל שם טוב, נסעה אל גיסתה הרבנית דבורה לאה בויטבסק, למסור לה מה שמורנו הבעל שם טוב אמר להם, מה ששמעה ומה שראתה בדרכי ההנהגה של מורנו הבעל שם טוב, ומה ששמעה שתלמידיו הקדושים התפלאו מאד מסדר עבודתו והנהגתו של מורנו הבעל שם טוב באותו חודש תשרי, שהיה שונה מכל השנים. הרבנית רבקה ביקשה את גיסתה הרבנית לתת לה סדר מה ללמוד בשיעוריה הקבועים, והיות והיא בטוחה שברכתו של הבעל שם טוב תתממש, היא רוצה שתתן לה סדר הנהגה בתפילה ולימוד בימי העיבור. בטוחה היתה הרבנית רבקה בברכתו והבטחתו של מורנו הבעל שם טוב, ומה מאושרת היתה להודיע לבעלה ר' ברוך שברכת מורנו הבעל שם טוב מתמלאת למזל טוב.<br /> <br /> ואף שבטוחים היו שמורנו הבעל שם טוב יודע ממילוי ברכתו, החליטו ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה להודיעו על כך, ובתחילת חודש אדר שני נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שברכתו הצליחה, וזוגתו הרבנית נפקדה. מורנו הבעל שם טוב שמח מאד לשמוע בשורה זו, והתענין במיוחד על זמן התחלת העיבור. וכשר' ברוך אמר לו, הורה לו מורנו הבעל שם טוב לברך ברכת שהחיינו בלי שם ומלכות, שיסע מיד חזרה לביתו למסור בשמו ברכת מזל טוב לרבנית, והזהירו בכמה אזהרות. ר' ברוך שב לביתו שמח וטוב לב.<br /> <br /> ביום רביעי ח&quot;י אלול שנת תק&quot;ה, נולד רבנו הזקן{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 153}}, באחוזת אביו{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ד עמ' 118}}.<br /> <br /> ליום הכיפורים שנת תק&quot;ו, נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. כשנכנס אליו הזהירו מורנו הבעל שם טוב שלא יספר לאף אחד שנולד לו בן, ואת השם שנתנו לו. כשעמד ר' ברוך לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה איך להתנהג עם הילד, לשמור עליו בדרך כלל, ובזמני הקיץ להיות אתו בשדות. מורנו הבעל שם טוב הזהירו מאד לשמור את הילד מעין רואים בכלל, ומנשים דברניות בפרט.<br /> <br /> כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק&quot;ז, שאלוהו מורנו הבעל שם טוב בפרטיות על ההנהגה עם הילד, וחזר והזהירו שלא לספר לאף אחד מילדו זה. אחרי חג הסוכות כשר' ברוך היה מוכן לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה לשנה שלימה בשביל הילד, והזהירו מאד על שמירת הילד מעין רואים, ושלא יספר על חכמותיו כמנהגם של הורים מסויימים.<br /> <br /> כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק&quot;ח, התענין שוב על סדר ההנהגה עם הילד. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שכשהגיע לביתו אמרה לו אשתו הרבנית שביום ההולדת של הילד בח&quot;י אלול התחיל לדבר יותר טוב, ובמשך שנת תק&quot;ז הרגישו ההורים שיש לילד זכרון מופלא ותפיסא בלתי רגילה, מה שהילד שומע פעם אחת הרי זה כמונח בקופסא אצלו. מורנו הבעל שם טוב הזהיר שוב את ר' ברוך באזהרה חמורה שיעלים שהשי&quot;ת ברכם בבן זכר, וכשישאלוהו יענה בקצרה שמקווים הם להשי&quot;ת שבטח יהיה בהצלחה. <br /> <br /> כשר' ברוך נכנס אל מורנו הבעל שם טוב לקבל רשות לנסוע הביתה ולקבל ברכת הפרידה, סיפר למורנו הבעל שם טוב על החלטתם להביא את הילד אל מורנו הבעל שם טוב בח&quot;י אלול הבא, כשיצטרכו לגזוז שערות ראשו ולהניח לו פיאות הראש. מורנו הבעל שם טוב הסכים, והזהיר עוד הפעם לשמור את הילד מעין רואים, ושהאם והדודה דבורה לאה יסעו עם הילד, שיבואו בח&quot;י אלול אחרי התפילה, ואחרי שהוא יגזוז את שערות ראשו ויניח לו פיאות, יסעו מיד חזרה. ושיזהרו שאף אחד לא ידע מכך. <br /> <br /> כשר' ברוך הגיע לביתו מצא שבמשך שני החדשים שהוא לא היה בבית, נהיה הילד בקי בהרבה פרקי תהלים, הוא הרגיש שלילד יש תפיסא בלתי רגילה וזכרון מופלא, ומה ששומע פעם אחת הוא זוכר תמיד. <br /> <br /> ביום הרביעי ח&quot;י באלול תק&quot;ח, באו הרבנית רבקה וגיסתה הרבנית דבורה לאה עם הילד למזיבוז, אל מורנו הבעל שם טוב. ומיד אחרי שמורנו הבעל שם טוב חינך את הילד בפיאות הראש וברכו, הזהירן לנסוע מיד חזרה לביתן, ושלא ידברו ביניהן על מקום היותן וברכן בשנה טובה ובנסיעה כשורה.<br /> <br /> שהיה רבינו בגיל שש שנים, למד עם אחיו ר' מרדכי בגן הפירות, את הפסוקת &quot;אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ&quot; עם פירוש רש&quot;י. ר' מרדכי לא יכל להבין כיצד אפשר לדעת איזו קרקע טובה יותר לזריעתם של פירות מסויימים, הסביר לו אחיו הרבי את הדבר, והמחיש לו בראיה ניצחת, שכן אפשר לשמוע איך מעיינות המים זורמים באדמה, ומתחת לתל האבנים הלבן, אמר לו הרבי הזקן, עובר מעיין מים חזק. במשך הזמן פרץ המעיין דרך תל האבנים הלבן, ונתהווה בריכת מים גדולה, שכעבור מספר שנים בשעה שפרצה מגיפת הבהמות, הביאה בריכה זו ברכה וטובה רבה לכל העיירות בסביבה, וקראו לבריכה בשם המעיין הלבן (ביעלי רוטשעס){{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ב עמ' 150.}}. <br /> <br /> כשהגיע בנו לגיל 10, התחיל אביו ר' ברוך ללמוד עימו שו&quot;ע חושן משפט. ר' ברוך עצמו היה גאון גדול ובקי גדול בסדר נזיקין, וכפי שסיפר בעצמו, קיבל את ידיעותיו הרבות בזה מחמיו ר' אברהם הגנן, שהיה גם הוא גאון ובקי בסדר נזיקין{{הערה|סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 57. וראה שם שאדה&quot;ז היה נוהג לשאול אצל הרי&quot;ב מה שלמד מסבו ר&quot;א הגנן}}. והודות לביקאותו של ר' ברוך בתחום זה, גם רבינו הזקן וגם אחיו של ר' משה, נהיו למדנים ובקיאים גדולים בסדר נזיקין{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;א שיחת חג השבועות.}}. אדה&quot;ז פעם אמר שאת התענוג בחו&quot;מ, קיבל מאביו ר' ברוך, ואת גילוי אליהו ורוה&quot;ק קיבל מאמו הרבנית רבקה (וגם הרבי הרש&quot;ב התבטא פעם, שמה שנדפס על דף השער של שו&quot;ע אדה&quot;ז בהוצאת קאפוסט הפסוק &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, זה רמז לכך שאת ידיעותיו של רבינו הזקן בחו&quot;מ, קיבל מאביו ר' ברוך{{הערה|שם.}}).<br /> <br /> בביתו רבינו הזקן היה רואה כיצד אביו מייקר ומכבד את האנשים הפשוטים, והדבר השפיע עליו עמוקות{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ז עמ' 149}}. לימים היה רבינו הזקן היה אומר, שמאביו ר' ברוך הוא למד מהי אהבת ישראל, מדוד ר' יוסף יצחק למד מהי אהבת התורה, ואצל המגיד ממעזריטש למד מהי אהבת ה'{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ח עמ' 219}}. <br /> <br /> מזמן לזמן היו החסידים המבקרים את ר' ברוך, משוחחים אף עם רבינו הזקן, שהיה אז ילד כבן עשר, והתפלאו מאד מגאונותו הרבה וכישרונותיו{{הערה|ראה גם סה&quot;ש תש&quot;ד עמ' 133}}, אך אביו ר' ברוך מאד לא היה שבע רצון מזה, אשר כפי הנזכר קיבל הוראה מהבעש&quot;ט שלא ידעו ולא יפרסם על בנו. פעם אחת בעת ששהה אצלם הרב ר' מאיר אייזיק מהרקי, שהיה אחד מתלמידי הבעש&quot;ט והה&quot;מ, למדן מפורסם ועוסק בדרכי החסידות, ושוחח עם רבינו הזקן, והתפעל מאד מעומק ידיעותיו. כשהגיע חג הפסח אמר לו ר' ברוך שיחזור לעירו, ולא יסמוך על הרב הממלא מקום שנשאר שם. כשחזר ר' אייזק לעירו גילה שאכן הממלא מקום טעה בדבר הלכה, ובזכות חזרתו העירה נצלו כולם מדבר מכשול{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;א שיחת שביעי של פסח}}.<br /> <br /> לקראת הבר מצוה של בנו שניאור זלמן, התאספו לאחוזת ר' ברוך הרבה גאונים, מויטבסק, ממינסק ומפלוצק. הגאונים שתפסו מקום מרכזי ביותר בחגיגה, והם: ר' ברוך, אבי רבינו הזקן. ר' יוסף יצחק משריי, גיסו של ר' ברוך. ור' משה ראובן, בנו של הגאון ר' אברהם זאת מבשינקאוויטש, שמילא את מקומו בראשות הישיבה שם. ור' אברהם מאיר, תלמידו של בעל סדר הדורות. גם ר' משה מפוזנא, סביו של ר' ברוך, הגיע, ויחד ערכו חגיגה גדולה שנמשכה שבעה ימים, אשר בכל יום היה סעודת מצוה עם הרבה חידושי תורה. כפי המסופר חידושיו של בעל הבר מצוה עצמו התעלו על חידושי כולם, ואז הסמיכו הגאונים את רבינו הזקן לרבנות, ורב המקום כתב זאת בפנקס החברא קדישא לזכרון לדורות{{הערה|סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 59}}.<br /> <br /> ==המשך תולדות חייו עד פטירתו==<br /> אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב ברשימותיו: &quot;הרב ר' ברוך אביו של אאזמו&quot;ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב&quot;.<br /> <br /> בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פכ&quot;ד.}} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו&quot;ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי&quot;ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.<br /> <br /> בעיר זו נפטר בתאריך [[ח תשרי]] [[תקנ&quot;ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.<br /> <br /> בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.}}.<br /> <br /> == מצבת רבי ברוך ==<br /> [[קובץ:מצבת רבי ברוך.jpg|ממוזער|מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו&quot;ר הזקן.]]<br /> על המצבה חרוט{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן, מהדורה ראשונה, הורה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, להתאמץ להשיג את התצלום מהאדמו&quot;ר מסעליש, ולהדפיסו בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב&quot;עבודת הקודש&quot; ע' לה. הדבר נסקר גם ב&quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית&quot; פרק ב.}}:<br /> :'''פ&quot;נ<br /> :'''איש תם'''<br /> :'''וישר הרבני''' '''המ''''<br /> :'''והמופלג מ' ישראל'''<br /> :'''ברוך ב&quot;מ''' '''אברהם'''<br /> :'''ז&quot;ל''' '''נפ' ח' לחדש'''<br /> :'''תשרי שנ' תקנ&quot;ב'''<br /> :'''לפ&quot;ק''' '''תנצב&quot;ה'''<br /> <br /> הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר{{הערה|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם{{הערה|1=[[שם ושארית]] עמ' 45.}}{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&amp;st=&amp;pgnum=8 אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן במבוא].}}. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם [[הרבי]]&lt;ref&gt;שמיני עצרת תש&quot;ל. &lt;sup&gt;[דרושה הבהרה: המצבה לא היתה ידועה אז, ובמילא לא היתה סתירה]&lt;/sup&gt;&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשבועון בית משיח פורסם מכתב מזכיר הרבי הרב ניסן מינדל ובו מציין כי המציבה הנוכחית היא מציבה חדשה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.<br /> <br /> ==מנהגים ואמרות המיוחסים אליו==<br /> בספר השיחות תש&quot;ב (שיחת ליל ב דר&quot;ה) כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד כ&quot;ק רבנו הזקן, כבר בימי נערותו היה כ&quot;ק רבנו הזקן נוהג בכל היממה הראשונה של ראש השנה, מאחרי מנחת ערב ראש השנה עד תפלת ערבית של הלילה השני של ראש השנה, לעסוק באמירת תהלים. כפי שראה את אביו הרב ר' ברוך נוהג כך ובהנהגה זו נהג הוד כ&quot;ק רבנו הזקן גם כשגדל&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תש&quot;ג (עמ' 153), כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור&quot;י חב&quot;ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח&quot;י אלול&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תרצ&quot;ט (עמ' 356), מספר הרבי הריי&quot;צ, בשם הרבי המהר&quot;ש: &quot;שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש&quot;ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש&quot;ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב&quot;ה אמר להמלאכים &quot;נעשה אדם בצלמנו כדמותנו&quot; שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב&quot;ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו &quot;מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו&quot;? השיב להם הקב&quot;ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ&quot;ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תש&quot;ט (עמ' 336): &quot;הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק היה שואל אצלי לפעמים &quot;מה אתה זוכר&quot;, והיה מסביר לי ענינים שארעו בעבר הזכורים לי. המשפט &quot;מה אתה זוכר&quot; מקובל מהצדיק ר' ברוך, אבי רבינו הזקן, שהבעש&quot;ט שאל אותו. וכך היה שואל הבעש&quot;ט את שאר התלמידים...&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תש&quot;ז (עמ' 102): &quot;כשהייתי ילד שמעתי מאבי את הסיפור, שאדה&quot;ז שמע מאביו ר' ברוך, שכשהיה אצל הבעש&quot;ט בליל הסדר בפסח, שאלו התלמידים את כ&quot;ק מורנו הבעש&quot;ט מה נשתנה, עם הנוסח &quot;טאטע איך וועל דיר פרעגן פיר קושיות&quot; ועם הניגון הידוע לזה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ילדיו:<br /> *[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)|רבי שניאור זלמן - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[יהודה לייב מינוביץ'|רבי יהודה לייב - מהרי&quot;ל מיאנאוויטש]]<br /> *[[מרדכי פוזנר|רבי מרדכי פויזנער]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> *מרת שרה, אשת [[ישראל קאזיק (גיס אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ישראל קאזיק]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.<br /> *'''[[ימי חב&quot;ד (ספר)|ימי חב&quot;ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=12 ח' תשרי].<br /> *[[מענדי קורטס]], '''כך גיליתי את המצבה''' - הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו&quot;ר הזקן, לצד תגליות על המקום מאת הרב [[ברוך אוברלנדר]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1938 עמוד 30.<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-פנימיות-118-NET.pdf גם ברוך יהיה]''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 209–214<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/65f0d607ee5dd_1710282247.pdf ר' ברוך - תולדות חיי הרה&quot;ק ר' ברוך נ&quot;ע אבי כ&quot;ק רבינו הזקן נ&quot;ע]''', תשורה משמחת הנישואין של מאיר שלמה וחסיא יוכבד וילהלם, ב' אדר שני תשפ&quot;ד, כפר חב&quot;ד<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view תולדות רבי ברוך אבי אדמו&quot;ר הזקן]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ&quot;ה, עמוד 86<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://col.org.il/news/113472 זכרון להולכים: יארצייט אביו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן נ&quot;ע {{col}}]<br /> <br /> {{סדר הדורות מהמהר&quot;ל עד אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{עץ משפחת פבזנר}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A6%27%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=808578 2025-11-02T19:47:23Z

<p>שכם אחד: ניסוח</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וואלף הלוי''' (מכונה: וועלוול'ה) '''קריצ'בסקי''' הוא משלוחי הרבי לדוברי [[רוסית]] ב[[רמת גן]], העוסק גם בכתיבת שירה ותוכן. במשך תקופה היה מ[[שליחות|שלוחי הרבי]] ל[[מוסקבה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד לרב [[מענדל קריצ'בסקי]] ולמרים.<br /> <br /> גדל בתל ציון.<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחתן עם דבורה לאה לבית [[מרגולין (פירושונים)|מרגולין]] מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בני הזוג יצאו לשליחות ב[[מוסקבה]] אך חזרו לאחר תקופה.<br /> <br /> מיד לאחר מכן יצאו לשליחות ב[[רמת גן]] לדוברי [[רוסית]] - שם מתעסק הרב קריצ'בסקי עם מגוון גילאים וידיו רב לו בפעילות עניפה.<br /> <br /> הרב קריצ'בסקי משמש אף ככותב עבור [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|רשת מחנות הקיץ 'גן ישראל']].<br /> <br /> == שיריו ==<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] כתב את ההמנון של [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] - 'אין אידשקייט ניטא וואקשייען' [=ביהדות אין מנוחה]<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] כתב המנון נוסף עבור הישיבת קיץ - 'געגועים לימים בהירים'{{הערה|[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] כתב שיר מרגש על הת' [[שלום דב בער ליפש]] ע&quot;ה עם מלאות שנתיים לפטירתו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קריצ'בסקי, וולעוול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קריצ'בסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:מוזיקאים]]<br /> [[קטגוריה:משוררים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרגולין]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A6%27%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=808577 2025-11-02T19:46:51Z

<p>שכם אחד: עריכה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וואלף הלוי''' (מכונה: וועלוול'ה) '''קריצ'בסקי''' הוא משלוחי הרבי לדוברי [[רוסית]] ב[[רמת גן]], העוסק גם בכתיבת שירה ותוכן. לשעבר היה מ[[שליחות|שלוחי הרבי]] ל[[מוסקבה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד לרב [[מענדל קריצ'בסקי]] ולמרים.<br /> <br /> גדל בתל ציון.<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחתן עם דבורה לאה לבית [[מרגולין (פירושונים)|מרגולין]] מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בני הזוג יצאו לשליחות ב[[מוסקבה]] אך חזרו לאחר תקופה.<br /> <br /> מיד לאחר מכן יצאו לשליחות ב[[רמת גן]] לדוברי [[רוסית]] - שם מתעסק הרב קריצ'בסקי עם מגוון גילאים וידיו רב לו בפעילות עניפה.<br /> <br /> הרב קריצ'בסקי משמש אף ככותב עבור [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|רשת מחנות הקיץ 'גן ישראל']].<br /> <br /> == שיריו ==<br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] כתב את ההמנון של [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] - 'אין אידשקייט ניטא וואקשייען' [=ביהדות אין מנוחה]<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] כתב המנון נוסף עבור הישיבת קיץ - 'געגועים לימים בהירים'{{הערה|[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] כתב שיר מרגש על הת' [[שלום דב בער ליפש]] ע&quot;ה עם מלאות שנתיים לפטירתו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קריצ'בסקי, וולעוול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קריצ'בסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:מוזיקאים]]<br /> [[קטגוריה:משוררים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרגולין]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=808301 2025-10-30T23:03:37Z

<p>שכם אחד: /* ספרים וחוברות שיזם וסייע בהוצאתם לאור */ הרחבה ועריכה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל [[וועד הנחות בלה&quot;ק]]|אחר=סבו, ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|ראו=חיים שאול ברוק}}<br /> [[קובץ:16-06-2022-12-19-27-IMG 8092.jpg|ממוזער|הרב חיים שאול ברוק בהרצאה על [[תורת הרבי]]]]<br /> הרב '''חיים שאול ברוק''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הוא מנהל [[ועד הנחות בלשון הקודש]] ועוסק רבות בהוצאה לאור של תורת הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק (במרכז) בצעירותו, ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> [[קובץ:חש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק (משמאל) על ציון [[ר' לויק|אביו של הרבי]]]]<br /> [[קובץ:דודי פרקש עם חיים שאול ברוק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] (משמאל), ביחד עם העסקן החבד&quot;י ר' [[דודי פרקש]] (מימין)]]<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ד תמוז]] [[תשכ&quot;ז]] לאביו הרב [[מנחם מענדל ברוק]] ולאימו מרת חנה, כנכד ל[[משפיע]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראשון לציון]] הרב [[חיים שאול ברוק]], וכצאצא (מצד אימו) לרבה של ירושלים, הגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|סביו מצד אמו היה הרב מנחם מאניש שיינברגר, שהיה נשוי עם נכדת הגרי&quot;ח זוננפלד. בנוסף, הוא נחשב לצאצא ישיר של בעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יהוסף שלזינגר.}}.<br /> <br /> את שנות לימודיו הראשונות עשה במוסדות [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ובגיל צעיר נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br /> <br /> בעודו בחור היה מהקרובים ביותר ל[[חוזר]] הראשי הרב [[יואל כהן]], והחל לעסוק בעזרה למכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], בהדפסת וההדרת ספריו של הרבי. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הדפיס במסגרת [[ועד כתבי קודש]] שהקים יחד עם חברו גרשון אייכהורן, את סדרת הספרים [[שיחות קודש]] הכוללת את השיחות שנאמרו על ידי הרבי בין השנים תש&quot;י-תשמ&quot;א.<br /> <br /> בשנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב עסק יחד עם הרב [[צבי הירש נוטיק]] בהכנת מאמרים שנמסרו לרבי ל[[הגהה]] ויצאו לאור בקונטרסים לקראת חגים ומועדים, ולאחר מכן בסדרת הספרים '[[ספר המאמרים מלוקט]]'. כשבתשרי תשנ&quot;ב הרבי הודיע לנוגעים בדבר שסוכם שיותר לא יגיה מאמרים. בעודו אחרי אמרית [[לחיים]] פנה ר' חיים שאול אל הרבי בליל שמחת תורה{{הערה|בעת שהרבי הולך להקפות שידוע היה שזהו זמן מסוגל ורבים ביקשו אז ברכות}} וביקש ברכה שנזכה למאמרים מוגהים והרבי השיב &quot;אמן&quot; וכעבור זמן מה התחדש סדר הגהת המאמרים{{הערה|https://col.org.il/news/124386 הרב ברוק מספר על פרשיית הפסקת ההגהה ובקשת הברכה] (דקה 3:00 ואילך)}}.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תשנ&quot;ב]] התמנה בהוראת הרבי{{דרוש מקור}} לנהל את 'ועד הנחות בלה&quot;ק', תפקיד בו הוא ממשיך לעסוק עד היום.<br /> <br /> בחודשי הקיץ של אותה שנה, יזם את הוצאת קבצי [[צדי&quot;ק למלך]] שפירסמה בשבעה קבצים סיפורים רשימות יחידויות ומענות הקשורים לרבי, מתוך ארכיוניים פרטיים של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן, עסק הרב ברוק במערכת [[פאקס א שיחה]] בכתיבת קיצורים מ[[שיחה|שיחות]] שנאמרו על ידי הרבי ומאמרותיו של הרבי בשעת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] ושליחתם בפקס לכל רחבי העולם, על מנת שהחסידים יהיו מעודכנים במהרה בדברי הרבי.<br /> <br /> כאשר הרבי החל להעלות את רף העיסוק במשיח ולדבר עליו באופן מוחשי ועכשווי, היה מראשי החסידים שלקחו את העניין במלוא הרצינות, וביטוי לכך בזה שהיה הראשון שחבש לראשו [[כיפת 'יחי']], אך לאחר ג' תמוז שינה את דעותיו בהדרגתיות.<br /> <br /> עם מציאתם של [[רשימות (ספר)|הרשימות הפרטיות]] של הרבי, נמסרו לידיו הכתבים והוא מונה לעמוד בראש צוות ההוצאה לאור.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] חשף לציבור את זכרונותיה של [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]] אימו של הרבי{{הערה|חלק מהזכרונות פורסמו קודם לכן, אך בשנת [[תשע&quot;א]] הגיעו לידיו החוברות המקוריות הכוללות את הזכרונות בשלימותם.}}.<br /> <br /> כיום במקביל לעבודתו בהוצאה לאור של סדרת ספרי [[תורת מנחם - התוועדויות]] (נכון לשנת תשפ&quot;ד יצאו לאור שמונים ושניים ספרים, ה'תש&quot;י - תשל&quot;ה, ארבעים ושלוש ספרים תשמ&quot;ב - תשנ&quot;ב), עוסק הרב ברוק בפרסום מכתבים ומענות של הרבי, והינו מחברי המערכת של אחת מסדרות ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] שבהוצאת ועד הנחות בלה&quot;ק.<br /> <br /> הרב ברוק נשוי עם בלומא גיטל (משמשת כמחנכת ב[[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]]) לבית משפחת רובינשטיין, ומתגורר ליד בית חיינו בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==ספרים וחוברות שיזם וסייע בהוצאתם לאור==<br /> *[[תורת מנחם התוועדויות]]<br /> *[[ספר המאמרים - מלוקט|ספר המאמרים (מלוקט)]]<br /> *ספרי מאמרי הרבי המסודרים לפי שנים<br /> *[[יין מלכות]]<br /> *[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]<br /> *[[רשימות (ספר)|רשימות]]<br /> *[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - חלקים כ&quot;ט ואילך שבהוצאת ועד הנחות בלה&quot;ק<br /> *[[צדי&quot;ק למלך]]<br /> *[[לקוטי אמרים תניא השלם|תניא השלם]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, שניאור זלמן ברוק - [[קראון הייטס]].<br /> * בתו, חיה מושקא - קראון הייטס.<br /> * בנו, הרב יוסף יצחק ברוק{{הערה|[https://anash.org/wedding-brook-mochkin/ שמחת החתונה של ברוק-מוצקין {{אנש}}]}} - [[קראון הייטס]].<br /> * בתו, שטערנא שרה, אשת הרב מנחם מענדל מונדשיין - [[מוסקבה]], [[רוסיא]].<br /> * בנו, הרב מאיר שלמה ברוק - גיינזוויל, [[פלורידה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=1587 סקירה על ההוצאה לאור של תורת הרבי לאורך השנים] {{אודיו}} {{חב&quot;ד און ליין|}} י&quot;ב [[תשרי]] תשס&quot;ד (ההקלטה לא זמינה)<br /> *[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=30757 הרב ברוק חוגג את יום הולדת ה-40] {{שטורעם}} כ&quot;ה תמוז תשס&quot;ז {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה&quot;ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע&quot;ה}}<br /> *[https://heichalmenachemmonsey.org/2_nissan_5769/ התוועדות ב’ ניסן תשס”ט – הרב חיים שאול ברוק]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הרב יואל כהן]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D&diff=808299 2025-10-30T22:48:05Z

<p>שכם אחד: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא השלם.jpg|ממוזער|ספר &quot;תניא השלם&quot;]]<br /> הספר '''לקוטי אמרים תניא השלם''' או '''התניא השלם''' הינה מהדורה מיוחדת של [[ספר התניא]] הכוללת מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע&quot;י [[הרבי]] ב[[רשימות|רשימותיו]], יחד עם ליקוט ביאורים ופירושים מכל ספרי וכתבי [[רבותינו נשיאינו]] שנדפסו, מראי מקומות נוספים, ופירוש צמוד תמציתי המבוסס בעיקר על רשימות שיעורי התניא שנכתבו על ידי הרב יוסף ויינברג עבור שיעורו השבועי ברדיו, והוגהו על ידי הרבי. <br /> <br /> הספר יצא לאור בקיץ [[תשפ&quot;ה]] תחת הוצאת לאור [[קה&quot;ת]] ו&quot;מכון התניא השלם&quot; וכולל ב' כרכים גדולים ועבי כרס, המקיפים את כל חלק &quot;ליקוטי אמרים&quot; בתניא. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> מתוכן דבריו של [[הרבי]] ניתן לראות שרצה להדפיס מהדורה מיוחדת של ספר התניא עם מראי מקומות, הגהות והערות, בנוסף ליקוט ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] על ספר התניא. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] כתב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;א ע' ל&quot;ז}}: &quot;אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה&quot;. וכן בשנת [[תש&quot;ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] ח&quot;ב ע' קצ&quot;ב}}: &quot;יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'&quot;. <br /> <br /> על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מ[[פתח דבר]] שהוא הרבי בשנת [[תשי&quot;ד]] לספר [[מפתח ענינים לספר התניא]]: {{ציטוטון|&quot;הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'&quot;.}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] הוקם &quot;מכון התניא השלם&quot; בהנהלתו של הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] וצוות עורכים רחב, ובתמיכתו של ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]], בכדי להוציא את הספר לאור. החל מ[[י&quot;ח באלול|ח&quot;י אלול]] [[תשע&quot;ד]] החל לצאת לאור בחוברות ע&quot;י קה&quot;ת. לאחר כ-13 שנה השולמה העבודה, ובשנת [[תשפ&quot;ה]] יצא לאור הספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע&quot;י [[הרבי]] ב[[רשימות|רשימותיו]], פירוש קצר שמיוסד על הספר [[שיעורים בספר התניא]] שהוגה ע&quot;י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מתוך &quot;[[לקוטי לוי יצחק]]&quot; ו&quot;[[תורת לוי יצחק]]&quot;. <br /> <br /> הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, [[אנ&quot;ש]] וה[[שלוחים]] ו[[תלמידי התמימים]], וכלל לומדי ומעייני [[תורת החסידות]] בחוגים הכי רחבים{{הערה|[https://col.org.il/news/171347 ציפייה במאות קהילות בעולם לקראת הגעת סט התניא החדש] {{COL}}}}.<br /> <br /> == מבנה הספר ==<br /> '''א'. פנים התניא:''' בראש כל עמוד נמצאות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתם של ספרי תניא הרגילים. נוסח התניא תוקן ע&quot;פ &quot;לוח התיקון&quot; בעריכת הרבי. <br /> <br /> '''ב'. מדור &quot;מראי מקומות&quot;:''' לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה&quot;מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים&quot;, וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים, ברובם - מתוך ספר מראי מקומות לפסוקים מחז&quot;ל כו' בספר התניא להרב [[יעקב עמנואל שוחט]], ומתוך &quot;תניא מבואר&quot; בעריכת הרב [[אברהם אלאשווילי]]. <br /> <br /> '''ג'. מדור &quot;לקוטי פירושים&quot;:''' במדור זה הוכנסו כל הביאורים והפירושים מכתבי וספרי רבותינו נשיאינו, ובנוסף הערות וביאורים של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] מתוך הספרים [[לקוטי לוי יצחק|&quot;לקוטי לוי יצחק&quot;]] ו[[תורת לוי יצחק|&quot;תורת לוי יצחק&quot;]], ובעיקר מתוך &quot;לקוטי לוי יצחק - על התניא&quot;. במדור נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות. כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה&quot;ג ציוני מראי מקומות. <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://www.google.com/search?q=hatanya&amp;oq=ha&amp;gs_lcrp=EgZjaHJvbWUqBggBECMYJzIGCAAQRRg5MgYIARAjGCcyDQgCEAAYgwEYsQMYgAQyDQgDEAAYgwEYsQMYgAQyBggEEEUYPDIGCAUQRRg8MgYIBhBFGDwyCggHEAAYsQMYgAQyEAgIEAAYgwEYsQMYgAQYigUyEAgJEC4YgwEYsQMYgAQYigUyBwgKEC4YgAQyDQgLEAAYgwEYsQMYgAQyEAgMEAAYgwEYsQMYgAQYigUyCggNEC4YsQMYgAQyDQgOEC4Y1AIYsQMYgATSAQg0MjMxajBqOagCDrACAQ&amp;client=ms-android-xiaomi-terr1-rso2&amp;sourceid=chrome-mobile&amp;ie=UTF-8#ebo=0 אתר &quot;התניא השלם&quot;]<br /> * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3819650 חלק מפרקי &quot;התניא השלם&quot;] בגירסתם הראשונית, כפי שנדפסו כ'תדפיס' בחוברות במשך השנים, לקריאה ולהורדה, באתר [[בית חב&quot;ד (אתר)|בית חב&quot;ד]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה: ספרי ביאורים על התניא]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]<br /> [[קטגוריה:מפתחות לתורת רבותינו נשיאינו]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%94&diff=802405 2025-09-15T20:31:52Z

<p>שכם אחד: /* בעלי שמועה לאורך הדורות */ הרחבה</p> <hr /> <div>התואר '''בעל שמועה''' הינו כינוי לאדם בעל חוש זכרון, שהסתובב הרבה בין [[זקני החסידים]] ושמע מהם [[סיפור חסידי|סיפורים]] אודות תולדות ה[[חסידות]] וגדולי החסידים. מידה רבה של חשיבות מיוחסת לבעל שמועה דייקן, המעביר את הסיפורים בדיוק כפי ששמע מבלי להוסיף תיאורים וכדומה{{הערה|בספר 'באר החסידות' מגדיר המחבר את המושג: מי שיודע להקשיב, לתפוס את העיקר.}}.<br /> <br /> רבים מבעלי השמועה היו מפרטים ממי שמעו את הסיפור, באיזו הזדמנות, ובאיזה הקשר.<br /> <br /> מקור הביטוי שאול מלשון חז&quot;ל: &quot;האומר שמועה בשם אומרה, יראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו&quot;{{הערה|ירושלמי, שקלים פרק ב' הלכה ה'.}}.<br /> <br /> ==בעלי שמועה בחסידות חב&quot;ד==<br /> אחד מה'בעלי שמועה' הראשונים בתולדות החסידות היה רבי [[הלל מפאריטש]], שהופקד על ידי רבותינו נשיאינו להדריך את האברכים, והיה נותן משקל רב ל[[סיפור חסידי|סיפור החסידי]] בחינוך האברכים. בכל פעם שהיה מגיע אברך חדש, היה מספר סיפור ונוהג לדרוש מתלמידיו לנסות למצוא בעצמם מה ניתן ללמוד ממנו{{הערה|רשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, &quot;אבות החסידות&quot;.}}.<br /> <br /> בדורות האחרונים, דרשו [[הרבי הריי&quot;צ]] [[הרבי]] במפגיע מבעלי השמועה בוגרי ישיבות תומכי תמימים שיעלו על גבי הכתב את הסיפורים שזוכרים. בעקבות הוראתו של הרבי יצאו לאור מספר ספרים בסגנון זה, ובראשם: שמועות וסיפורים ([[רפאל נחמן כהן|רפאל כהן]]), ליקוטי סיפורים ([[חיים מרדכי פרלוב|פרלוב]]), רשימות דברים ([[יהודה חיטריק|חיטריק]]), לשמע אוזן ([[שניאור זלמן דוכמן|דוכמאן]]).<br /> <br /> ==בכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ברשימותיו ובשיחותיו, מתאר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצבעים חיים כמה מבעלי השמועה בדורות הקודמים, ומתיאורים אלו משתקפת דמותו של ה'בעל שמועה' החב&quot;די.<br /> <br /> {{ציטוטון|את החסיד ר' פסח המלמד היה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] קורא ה&quot;בעל שמועה&quot;, כי הוא המקבל השני מהחסיד הישיש רבי שמשון המלמד (ממקושרי [[הבעל שם טוב]])}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמוד 69.}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|ר' שמואל גורביץ (מאזינקער), [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהה אצלו ספק לא היה כותבו בספרי זכרונותיו}}{{הערה|מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כ' [[אייר]] תרנ&quot;ו. לקוטי דיבורים בלה&quot;ק חלק ד' עמוד 728.}}.<br /> <br /> על סבתו [[הרבנית רבקה]] רעייתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כותב: {{ציטוטון|הסבתא הרבנית רבקה הייתה בעלת שמועה, וכל סיפור שלה היה מדוייק, מתי וממי שמעה אותו וכן הייתה מתארת תיאור כללי מהמספר וזמן המאורע והסיפור}}{{הערה|ספר המאמרים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התשי&quot;א, עמוד 64.}}.<br /> <br /> בנוגע לדודו [[הרז&quot;א]], אחיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז&quot;א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא}}{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.}}.<br /> <br /> על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|מורי השלישי רבי [[ניסן סקאבלא]] ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק}}.<br /> <br /> וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, [[הרד&quot;ץ חן]] מ[[צ'רניגוב]], מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: {{ציטוטון|בבוקר בשעה השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב [[הרד&quot;ץ חן|דוד צבי מצ'רניגוב]]. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא.. כל שמועה וסיפור אשר הרה&quot;ח רד&quot;ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא}}{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ג' עמוד כא.}}.<br /> <br /> ==בעלי שמועה לאורך הדורות==<br /> *ר' [[פינחס רייזס]]<br /> *ר' [[הלל מפאריטש]]<br /> *ר' [[דוד צבי הירש חן]]<br /> *ר' [[אברהם לנדא מזעמבין]]<br /> *[[שמואל הורביץ (מאזינקער)]]<br /> *[[הרז&quot;א]]<br /> *ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]<br /> *ר' [[מרדכי יואל דוכמן]]<br /> *ר' [[שילם קוראטין]]<br /> *ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]]<br /> *ר' [[דובער יפה]]<br /> *ר' [[אברהם אבא פרסון]]<br /> *ר' [[שמואל נוטיק]]<br /> *ר' [[יוסף חיים שלמה שניאורסון]]<br /> *ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]<br /> *ר' [[בצלאל וילשאנסקי]]<br /> *ר' [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *ר' [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *ר' [[טוביה בלקין]]<br /> *ר' [[חיים ברוך דוכמן]]<br /> *ר' [[דובער שמשון יפה]]<br /> *ר' [[שמואל לויטין]]<br /> *ר' [[רפאל נחמן כהן]]<br /> *ר' [[מנחם מענדל נוביקוב]]<br /> *ר' [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]<br /> *ר' [[יחיאל מיכל פיקרסקי]]<br /> *ר' [[אליהו אריה לייב גרוס]]<br /> *ר' [[יהודה חיטריק]]<br /> *ר' [[אליעזר ננס]]<br /> *ר' [[יוסף לבנהרץ]]<br /> *ר' [[שלום פלדמן]]<br /> *בנו, ר' [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *ר' [[שלום בער נוטיק]]<br /> *ר' [[משה ניסלביץ']]<br /> *ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *ר' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]]<br /> *ר' [[יצחק דוד גרונר]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *ר' [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]]<br /> *ר' [[אברהם חיים אליהו לנדא]]<br /> *ר' [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *ר' [[אליהו קוק]]<br /> *ר' [[חיים יצחק כהן]]<br /> *ר' [[אברהם קוזלינר]]<br /> *ר' [[טוביה ליצמן]]<br /> *ר' [[שלום דובער לבקובסקי]]<br /> *ר' [[יעקב הלוי לוין]]<br /> *ר' [[יוסף יצחק כץ|יוסף יצחק הכהן כ&quot;ץ]]<br /> *ר' [[אשר פרקש]]<br /> *ר' [[יצחק אקסלרוד]]<br /> *ר' [[שלום דובער רייכמן]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%94&diff=802404 2025-09-15T20:22:50Z

<p>שכם אחד: /* בעלי שמועה לאורך הדורות */ הרחבה</p> <hr /> <div>התואר '''בעל שמועה''' הינו כינוי לאדם בעל חוש זכרון, שהסתובב הרבה בין [[זקני החסידים]] ושמע מהם [[סיפור חסידי|סיפורים]] אודות תולדות ה[[חסידות]] וגדולי החסידים. מידה רבה של חשיבות מיוחסת לבעל שמועה דייקן, המעביר את הסיפורים בדיוק כפי ששמע מבלי להוסיף תיאורים וכדומה{{הערה|בספר 'באר החסידות' מגדיר המחבר את המושג: מי שיודע להקשיב, לתפוס את העיקר.}}.<br /> <br /> רבים מבעלי השמועה היו מפרטים ממי שמעו את הסיפור, באיזו הזדמנות, ובאיזה הקשר.<br /> <br /> מקור הביטוי שאול מלשון חז&quot;ל: &quot;האומר שמועה בשם אומרה, יראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו&quot;{{הערה|ירושלמי, שקלים פרק ב' הלכה ה'.}}.<br /> <br /> ==בעלי שמועה בחסידות חב&quot;ד==<br /> אחד מה'בעלי שמועה' הראשונים בתולדות החסידות היה רבי [[הלל מפאריטש]], שהופקד על ידי רבותינו נשיאינו להדריך את האברכים, והיה נותן משקל רב ל[[סיפור חסידי|סיפור החסידי]] בחינוך האברכים. בכל פעם שהיה מגיע אברך חדש, היה מספר סיפור ונוהג לדרוש מתלמידיו לנסות למצוא בעצמם מה ניתן ללמוד ממנו{{הערה|רשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, &quot;אבות החסידות&quot;.}}.<br /> <br /> בדורות האחרונים, דרשו [[הרבי הריי&quot;צ]] [[הרבי]] במפגיע מבעלי השמועה בוגרי ישיבות תומכי תמימים שיעלו על גבי הכתב את הסיפורים שזוכרים. בעקבות הוראתו של הרבי יצאו לאור מספר ספרים בסגנון זה, ובראשם: שמועות וסיפורים ([[רפאל נחמן כהן|רפאל כהן]]), ליקוטי סיפורים ([[חיים מרדכי פרלוב|פרלוב]]), רשימות דברים ([[יהודה חיטריק|חיטריק]]), לשמע אוזן ([[שניאור זלמן דוכמן|דוכמאן]]).<br /> <br /> ==בכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> ברשימותיו ובשיחותיו, מתאר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצבעים חיים כמה מבעלי השמועה בדורות הקודמים, ומתיאורים אלו משתקפת דמותו של ה'בעל שמועה' החב&quot;די.<br /> <br /> {{ציטוטון|את החסיד ר' פסח המלמד היה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] קורא ה&quot;בעל שמועה&quot;, כי הוא המקבל השני מהחסיד הישיש רבי שמשון המלמד (ממקושרי [[הבעל שם טוב]])}}{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמוד 69.}}.<br /> <br /> {{ציטוטון|ר' שמואל גורביץ (מאזינקער), [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהה אצלו ספק לא היה כותבו בספרי זכרונותיו}}{{הערה|מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כ' [[אייר]] תרנ&quot;ו. לקוטי דיבורים בלה&quot;ק חלק ד' עמוד 728.}}.<br /> <br /> על סבתו [[הרבנית רבקה]] רעייתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כותב: {{ציטוטון|הסבתא הרבנית רבקה הייתה בעלת שמועה, וכל סיפור שלה היה מדוייק, מתי וממי שמעה אותו וכן הייתה מתארת תיאור כללי מהמספר וזמן המאורע והסיפור}}{{הערה|ספר המאמרים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התשי&quot;א, עמוד 64.}}.<br /> <br /> בנוגע לדודו [[הרז&quot;א]], אחיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז&quot;א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא}}{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.}}.<br /> <br /> על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|מורי השלישי רבי [[ניסן סקאבלא]] ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק}}.<br /> <br /> וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, [[הרד&quot;ץ חן]] מ[[צ'רניגוב]], מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: {{ציטוטון|בבוקר בשעה השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב [[הרד&quot;ץ חן|דוד צבי מצ'רניגוב]]. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא.. כל שמועה וסיפור אשר הרה&quot;ח רד&quot;ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא}}{{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ג' עמוד כא.}}.<br /> <br /> ==בעלי שמועה לאורך הדורות==<br /> *ר' [[פינחס רייזס]]<br /> *ר' [[הלל מפאריטש]]<br /> *ר' [[דוד צבי הירש חן]]<br /> *ר' [[אברהם לנדא מזעמבין]]<br /> *[[שמואל הורביץ (מאזינקער)]]<br /> *[[הרז&quot;א]]<br /> *ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]<br /> *ר' [[מרדכי יואל דוכמן]]<br /> *ר' [[שילם קוראטין]]<br /> *ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]]<br /> *ר' [[דובער יפה]]<br /> *ר' [[אברהם אבא פרסון]]<br /> *ר' [[שמואל נוטיק]]<br /> *ר' [[יוסף חיים שלמה שניאורסון]]<br /> *ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]<br /> *ר' [[בצלאל וילשאנסקי]]<br /> *ר' [[חיים אליהו מישולובין]]<br /> *ר' [[משה יהודה רייכמן]]<br /> *ר' [[טוביה בלקין]]<br /> *ר' [[חיים ברוך דוכמן]]<br /> *ר' [[דובער שמשון יפה]]<br /> *ר' [[שמואל לויטין]]<br /> *ר' [[רפאל נחמן כהן]]<br /> *ר' [[מנחם מענדל נוביקוב]]<br /> *ר' [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]<br /> *ר' [[יחיאל מיכל פיקרסקי]]<br /> *ר' [[אליהו אריה לייב גרוס]]<br /> *ר' [[יהודה חיטריק]]<br /> *ר' [[אליעזר ננס]]<br /> *ר' [[יוסף לבנהרץ]]<br /> *ר' [[שלום פלדמן]]<br /> *בנו, ר' [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *ר' [[שלום בער נוטיק]]<br /> *ר' [[משה ניסלביץ']]<br /> *ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> *ר' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]]<br /> *ר' [[יצחק דוד גרונר]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *ר' [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]]<br /> *ר' [[אברהם חיים אליהו לנדא]]<br /> *ר' [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *ר' [[אליהו קוק]]<br /> *ר' [[חיים יצחק כהן]]<br /> *ר' [[אברהם קוזלינר]]<br /> *ר' [[טוביה ליצמן]]<br /> *ר' [[שלום דובער לבקובסקי]]<br /> *ר' [[יעקב הלוי לוין]]<br /> *ר' [[יוסף יצחק כץ|יוסף יצחק הכהן כ&quot;ץ]]<br /> *ר' [[אשר פרקש]]<br /> *ר' [[יצחק אקסלרוד]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=802177 2025-09-13T23:10:45Z

<p>שכם אחד: עריכה</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> |תוכן={{יישור טקסט|מרכז|'''שבת סליחות בליובאוויטש'''}}<br /> &quot;בכל יום נוסף מתקרבים יותר לשבת סליחות. את החסידות של שבת סליחות היו שומעים בכוונת הלב אחרת לגמרי. בליל שבת של ערב סליחות היו בדרך כלל ממעטים בשינה, כי לא היו יכולים לישון, האדם לא מצא לו מקום, ולמקוה היו הולכים לפני שהאיר אור היום.<br /> <br /> במקוה כבר פוגשים באנשים רבים, כולם ממהרים, על כולם ניתן להכיר ששבת זו שונה מכל שבתות השנה, הרי היא השבת שלפני סליחות.<br /> <br /> במוח הולמות המחשבות המחשבות הזורמות בגאון. ברעיון חולפת הזעקה הסוערת של &quot;ולך ה’ הצדקה&quot; ועוד יותר מכך ההרגשה של &quot;ולנו בושת הפנים&quot;, טובלים בלב שבור, והאדם מבקר את עצמו, האם טבילה היא אכן טבילה של תשובה אמיתית בחרטה על העבר וקבלה על להבא, או שהיא חלילה בבחינת &quot;טובל ושרץ בידו&quot;.<br /> <br /> כשעברו ליד המנינים – בית המדרש ו&quot;בנימין’ס שטיבל&quot; – היו שומעים קהל אנשים אומרים תהלים.<br /> <br /> אמירת התהלים באותה שבת היתה גם היא שונה מאמירת התהלים בכל השנה, למרות שאלה הם אותם יהודים פשוטים המתאספים כל יום בהשכמה לומר תהלים. ובשבת היו באים גם אלה שכל השבוע היו שוהים – לרגל עסקיהם – בעיירות וביישובים. אך אותה שבת שונה גם אצלם מכל השבתות, כל אחד עסוק עם עצמו, ובקול אמירת התהלים נשמע קול פנימי של &quot;מקיף&quot; חסידי.<br /> <br /> כאשר שבו מהמקוה היו הולכים לחזור את המאמר, דבר שלקח כמה שעות. כרגיל היו נכנסים ל&quot;חזרה&quot;, וממשיכים לחזור את המאמר עד התפלה, ובשעה שלש היו אוכלים סעודת שבת קודש.<br /> <br /> סעודת שבת קודש של שבת סליחות – על שולחנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב – היתה אף היא שונה מסעודות שבת קודש של כל השנה, היא היתה קצרה יותר. הסעודות בכלל בליובאוויטש לא ארכו זמן רב, אלא שלפרקים היו מתוועדים בהן, מספרים סיפור או חוזרים על אימרה.<br /> <br /> לסעודות השבת בליובאוויטש היה סדר מסודר. בכלל היה לליובאוויטש סדר קבוע בכל הדברים ומוגבל בהגבלות של זמן ומקום. בשבת סליחות היה הכל בקיצור, שכן בכל דבר הורגש ריח הימים הנוראים.&quot;<br /> <br /> |מקור=לקוטי-דיבורים חלק א' עמוד 153. ספר השיחות ה'ש&quot;ת עמוד יח.}}<br /> <br /> '''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל ל[[שבת]] שערב שבוע ה[[סליחות]]. [[חסידים]] רבים נהגו לנסוע לרבותיהם לשבת זו, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שב[[מוצאי שבת]]. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.<br /> <br /> בחלק מהשנים שבת זו היא גם &quot;[[שבת מברכים]]&quot; בה נוהגים בכל מנהגי שבת מברכים חוץ מאמירת ברכת החודש, וחלק מהשנים היא שבת אחת קודם לכן.<br /> <br /> ==שבת סליחות הסמוכה לראש השנה==<br /> הרבי מציין את הרמז בכך ששבת סליחות חלה בפרשת כי תבוא (בחלק מהשנים), בה מופיעים צ&quot;ח קללות, כמנין סל&quot;ח{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/09/09-09-2015-13-48-43-%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90.pdf שבת סליחות תשמ&quot;ה, קובץ 'כי בא מועד' עמוד 16] ([https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3773970 וראו דברי החיד&quot;א על רמז זה]).}}.<br /> <br /> כאשר שבת סליחות סמוכה ל[[ראש השנה]] (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני [[ראש חודש]], אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות.<br /> <br /> ===שחרית===<br /> אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל ה[[תהלים]]{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 30.}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש{{הערה|לבוש ר&quot;ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ&quot;א סעיף מז}}.<br /> <br /> [[הבעש&quot;ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב&quot;ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י&quot;א פעמים בשנה{{הערה|ספר-המנהגים (מנהגי ר&quot;ה). נתבאר בהרחבה ב[https://drive.google.com/file/d/1a1VJ4D3NIVLOsQm0BpRvTwBMVikbEkhk/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות ח&quot;ט שיחה ב' לפרשת נצבים].}}.<br /> <br /> אומרים 'אב הרחמים'{{הערה|'התוועדויות' תש&quot;נ חלק ד' עמ' 299}}.<br /> <br /> ===צדקה===<br /> בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ&quot;ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על ידי צדקה דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}].<br /> <br /> ==סעודה והתוועדות==<br /> לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות{{הערה|'התוועדויות' [[תשי&quot;א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ&quot;ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ&quot;ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.<br /> <br /> סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות ב[[ליובאוויטש]] לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים הייתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכדומה{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 233}}. <br /> <br /> ==מוצאי שבת סליחות==<br /> ===התוועדות===<br /> בהתוועדות ימי הסליחות בליובאוויטש הגיעו המתוועדים לסליחות &quot;שאקלדיקערהייט&quot; (מתנדנדים) מה&quot;עד דלא ידע&quot; דההתוועדות שלפנ&quot;ז!... ואף שאין להשוות בין התקופות, הרי כל העניינים ניתנו לכאו&quot;א בירושה{{הערה|משיחת ליל ג' דסליחות תנש&quot;א}}.<br /> <br /> ===הלבושים===<br /> מנהגו של [[הרבי]] לצאת לסליחות לבוש ב[[בגד|בגדי]] שבת.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול{{הערה|מהרב רפאל הכהן}}.<br /> <br /> ===שעת אמירת הסליחות===<br /> סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. ב[[המניין של הרבי|מניין של הרבי]] אמירת ה&quot;סליחות&quot; הראשונה במוצאי שבת קודש בשעה 1:00 בלילה.<br /> <br /> ===צדקה ומאמר===<br /> כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את [[מאמר]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] ד&quot;ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב&quot;כ, עניין בתושבע&quot;פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו{{הערה|משיחת שבת סליחות תשל&quot;ד}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סליחות]]<br /> *[[ג' דסליחות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15525&amp;CategoryID=2428 שבת סליחות בלי סליחות], שיחת השבוע<br /> *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1201&amp;CategoryID=748 שבת סליחות בעיירה ליובאוויטש] באתר צעירי חב&quot;ד<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_10.html שמחים אך רציניים באמירת הסליחות: 'שאקלידקערהייט', על שום מה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{שבת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%9A&diff=800828 2025-09-04T14:46:14Z

<p>שכם אחד: עריכה, הרחבה</p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''עסן עסט זיך''' הוא מה[[חסיד]] ר' [[טוביה בעלקין]] ותוכנו הוא: התאוננות ותביעה מעצמו על חסרון הטוב טעם ב[[תורה]] וב[[תפילה]]; האכילה - נעשית כאילו מעצמה, השתיה - נעשית באופן טבעי, ה[[שינה]] - בכלל... אבל מה לעשות כאשר זה מגיע לתפילה ו[[לימוד]] שצריך הרבה מאמץ.<br /> <br /> לניגון זה גירסה נוספת ושונה קצת והובא ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'). נרשם מפי קבוצת המנגנים של חברת [[ניח&quot;ח]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ט ב[[ספר הניגונים]] (גירסה נוספת - ניגון קצ&quot;ז).<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> <br /> במקור ביידיש: <br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=עסן - עסט זיך, טרינקען - טרינקט זיך, וואס זאל מען טאן אז עס דאווענט זיך ניט?{{ש}}עסן - עסט זיך, שלאפן - שלאפט זיך, וואס זאל מען טאן אז עס לערנט זיך ניט?}}<br /> בתרגום (לא מדוייק&lt;ref&gt;יש לציין ולהדגיש שמשמעות מילות הניגון ביידיש לא מתייחסת לעצם האכילה, השתייה והשינה. וכן לאידך לא על מצב של יהודי שלא לומד ומתפלל חלילה (כפי שניתן להבין בטעות מהתרגום לעברית). אלא ההתאוננות והתביעה מעצמנו היא על כך שאת ההתעסקות בענייני הגוף הגשמיים אנו עושים באופן טבעי, לעומת העיסוק בלימוד ובתפילה שלא מגיע מתוכנו באופן טבעי או שלא הולך בקלות.&lt;/ref&gt;) לעברית: <br /> {{ציטוט|תוכן=לאכול - אוכלים, לשתות - שותים, מה נעשה שלא מתפללים?{{ש}} לאכול - אוכלים, לישון - ישנים, אבל מה נעשה שלא לומדים?}}<br /> <br /> <br /> ב[[חוברת סדר ניגונים]] מובא{{הערה|ניגון קצ&quot;ג.}} שר' [[שניאור זלמן לוין]] מכפר חב&quot;ד היה נוהג לשיר לחן זה על המילים בתפילת שבת 'קדשנו במצוותיך'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/17-05-Essen-Est-Zich-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQS1N3ZF9ucGZMT1U/view?usp=sharing לשמיעת ניגון ק&quot;ט] ו[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOFFSVHRTbFVyTmM/view?usp=sharing ניגון קצ&quot;ז] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{צליל}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/%D7%A2%D7%A1%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%9A.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{צליל}}<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140699/jewish/Essen-Est-Zich.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&quot;ח]] {{צליל}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=313 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי מלך המשיח] {{צליל}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=527 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{צליל}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56314 לשמיעת הניגון בביצוע יענקי דסקל] {{צליל}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%9F_%D7%A2%D7%A1%D7%98_%D7%96%D7%99%D7%9A.mp3 לשמיעת הניגון בביצוע חב&quot;ד יישפיל] {{צליל}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{מיון רגיל:עסן עסט זיך}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=799700 2025-08-30T19:39:57Z

<p>שכם אחד: עריכה</p> <hr /> <div>{{מפנה|מנחם כהן}}<br /> [[קובץ:מנחם הכהן.jpg|250px|ממוזער|הרב כהן ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> הרב '''מנחם הכהן''' ([[כ&quot;ב בתמוז|כ&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ב]] - [[ו' באלול|ו' אלול]] [[תשפ&quot;ה]]) היה רב תנועת המושבים, ובעבר רב ההסתדרות, רבה הראשי של [[רומניה]] וחבר כנסת מטעם מפלגת &quot;המערך&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ&quot;ב]] לרב מרדכי הכהן. למד בישיבת חברון והוסמך לרבנות, ולאחר מכן שימש בצבא. לאחר מכן שימש גם בתור רב צבאי בחיל הים ולאחר מכן כעוזרו של הרב [[שלמה גורן]] שהיה אז הרב הראשי ל[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] שימש כרב &quot;תנועת המושבים&quot; - ארגון העוסק להסתדרות המושבים אל מול מוסדות המדינה. היה חבר בההסתדרות ועמד בראש סיעת &quot;העובד הדתי&quot; שבהסתדרות, ושימש למשך תקופה כרב התנועה. עם הצטרפותה של תנועת &quot;העובד הדתי&quot; למפגלת המערך - העבודה, שימש הרב כהן כחבר כנסת מטעמה בין השנים [[תשל&quot;ד]] - [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ח]] - [[תשע&quot;א]] שימש כרבה הראשי של יהדות [[רומניה]].<br /> <br /> הרב כהן היה מיודד עם [[הרבי]] וזכה להיכנס למספר יחידויות. כשנכס ל[[יחידות]] הראשונה אל הרבי בשנות היודי&quot;ם, שאלו הרבי עם כניסתו &quot;מה אתה באמת: חסיד או מתנגד?&quot; הרב כהן השיב לו &quot;חסיד&quot;. הרב שאל &quot;איזה חסיד?&quot; והוא השיב &quot;ברסלב&quot;. הרבי הביט בו דקה ואז הגיב בחיוך: &quot;אני מבין, כי אין להם רבי. ואתה אינך זקוק לרבי!&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות כשהתלונן אצל הרבי ב[[יחידות]], שהוא נרדף בשל השתייכותו למפלגת &quot;מפא&quot;י - המערך&quot; ורצונו לעזוב את הפוליטיקה, אמר לו הרבי בסיום היחידות: &quot;ר' מנחם, רצוני לומר לך: איפה שיש חסידות יש מתנגדים...&quot;. במשך השנים נהג הרב כהן בהצבעותיו בכנסת כדעת הרבי, ופעל גם לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשכ&quot;ה]] שהה ב[[ניו יורק]], הוא הגיע לנחם את הרבי על פטירתו אמו הרבנית [[חנה שניאורסון]], ולאחר מכן לבקשת הרבי השתתף בתפילות [[יום כיפור]] ב[[770]], ולאחר מכן גם ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בה גם כובד לבקשת הרבי באמירת הפסוק &quot;כוהניך&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום לאופר, [https://col.org.il/news/141216 &quot;הרבי הזמין אותי להתפלל אתו ביום כיפור&quot; • ריאיון מיוחד], באתר [[חב&quot;ד און ליין]] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *הרב מנחם הכהן, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/12/394.-Vayigash-5783.pdf &quot;קיבוץ גלויות&quot;], '''[[הסיפור שלי]]''' גל' 394, ו' טבת תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{מיון רגיל:הכהן, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=799698 2025-08-30T19:39:05Z

<p>שכם אחד: עדכון</p> <hr /> <div>{{מפנה|מנחם כהן}}<br /> [[קובץ:מנחם הכהן.jpg|250px|ממוזער|הרב כהן ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> הרב '''מנחם הכהן''' ([[כ&quot;ב בתמוז|כ&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ב]]- [[ו' באלול|ו' אלול]] [[תשפ&quot;ה]]) היה רב תנועת המושבים, ובעבר רב ההסתדרות, רבה הראשי של [[רומניה]] וחבר כנסת מטעם מפלגת &quot;המערך&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ&quot;ב]] לרב מרדכי הכהן. למד בישיבת חברון והוסמך לרבנות, ולאחר מכן שימש בצבא. לאחר מכן שימש גם בתור רב צבאי בחיל הים ולאחר מכן כעוזרו של הרב [[שלמה גורן]] שהיה אז הרב הראשי ל[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] שימש כרב &quot;תנועת המושבים&quot; - ארגון העוסק להסתדרות המושבים אל מול מוסדות המדינה. היה חבר בההסתדרות ועמד בראש סיעת &quot;העובד הדתי&quot; שבהסתדרות, ושימש למשך תקופה כרב התנועה. עם הצטרפותה של תנועת &quot;העובד הדתי&quot; למפגלת המערך - העבודה, שימש הרב כהן כחבר כנסת מטעמה בין השנים [[תשל&quot;ד]] - [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ח]] - [[תשע&quot;א]] שימש כרבה הראשי של יהדות [[רומניה]].<br /> <br /> הרב כהן היה מיודד עם [[הרבי]] וזכה להיכנס למספר יחידויות. כשנכס ל[[יחידות]] הראשונה אל הרבי בשנות היודי&quot;ם, שאלו הרבי עם כניסתו &quot;מה אתה באמת: חסיד או מתנגד?&quot; הרב כהן השיב לו &quot;חסיד&quot;. הרב שאל &quot;איזה חסיד?&quot; והוא השיב &quot;ברסלב&quot;. הרבי הביט בו דקה ואז הגיב בחיוך: &quot;אני מבין, כי אין להם רבי. ואתה אינך זקוק לרבי!&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות כשהתלונן אצל הרבי ב[[יחידות]], שהוא נרדף בשל השתייכותו למפלגת &quot;מפא&quot;י - המערך&quot; ורצונו לעזוב את הפוליטיקה, אמר לו הרבי בסיום היחידות: &quot;ר' מנחם, רצוני לומר לך: איפה שיש חסידות יש מתנגדים...&quot;. במשך השנים נהג הרב כהן בהצבעותיו בכנסת כדעת הרבי, ופעל גם לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשכ&quot;ה]] שהה ב[[ניו יורק]], הוא הגיע לנחם את הרבי על פטירתו אמו הרבנית [[חנה שניאורסון]], ולאחר מכן לבקשת הרבי השתתף בתפילות [[יום כיפור]] ב[[770]], ולאחר מכן גם ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בה גם כובד לבקשת הרבי באמירת הפסוק &quot;כוהניך&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום לאופר, [https://col.org.il/news/141216 &quot;הרבי הזמין אותי להתפלל אתו ביום כיפור&quot; • ריאיון מיוחד], באתר [[חב&quot;ד און ליין]] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *הרב מנחם הכהן, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/12/394.-Vayigash-5783.pdf &quot;קיבוץ גלויות&quot;], '''[[הסיפור שלי]]''' גל' 394, ו' טבת תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{מיון רגיל:הכהן, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=799697 2025-08-30T19:35:15Z

<p>שכם אחד: עדכון</p> <hr /> <div>{{מפנה|מנחם כהן}}<br /> [[קובץ:מנחם הכהן.jpg|250px|ממוזער|הרב כהן ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> הרב '''מנחם הכהן''' ([[תרצ&quot;ב]]- [[ו' באלול|ו' אלול]] [[תשפ&quot;ה]]) היה רב תנועת המושבים, ובעבר רב ההסתדרות, רבה הראשי של [[רומניה]] וחבר כנסת מטעם מפלגת &quot;המערך&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ&quot;ב]] לרב מרדכי הכהן. למד בישיבת חברון והוסמך לרבנות, ולאחר מכן שימש בצבא. לאחר מכן שימש גם בתור רב צבאי בחיל הים ולאחר מכן כעוזרו של הרב [[שלמה גורן]] שהיה אז הרב הראשי ל[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] שימש כרב &quot;תנועת המושבים&quot; - ארגון העוסק להסתדרות המושבים אל מול מוסדות המדינה. היה חבר בההסתדרות ועמד בראש סיעת &quot;העובד הדתי&quot; שבהסתדרות, ושימש למשך תקופה כרב התנועה. עם הצטרפותה של תנועת &quot;העובד הדתי&quot; למפגלת המערך - העבודה, שימש הרב כהן כחבר כנסת מטעמה בין השנים [[תשל&quot;ד]] - [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ח]] - [[תשע&quot;א]] שימש כרבה הראשי של יהדות [[רומניה]].<br /> <br /> הרב כהן היה מיודד עם [[הרבי]] וזכה להיכנס למספר יחידויות. כשנכס ל[[יחידות]] הראשונה אל הרבי בשנות היודי&quot;ם, שאלו הרבי עם כניסתו &quot;מה אתה באמת: חסיד או מתנגד?&quot; הרב כהן השיב לו &quot;חסיד&quot;. הרב שאל &quot;איזה חסיד?&quot; והוא השיב &quot;ברסלב&quot;. הרבי הביט בו דקה ואז הגיב בחיוך: &quot;אני מבין, כי אין להם רבי. ואתה אינך זקוק לרבי!&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות כשהתלונן אצל הרבי ב[[יחידות]], שהוא נרדף בשל השתייכותו למפלגת &quot;מפא&quot;י - המערך&quot; ורצונו לעזוב את הפוליטיקה, אמר לו הרבי בסיום היחידות: &quot;ר' מנחם, רצוני לומר לך: איפה שיש חסידות יש מתנגדים...&quot;. במשך השנים נהג הרב כהן בהצבעותיו בכנסת כדעת הרבי, ופעל גם לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשכ&quot;ה]] שהה ב[[ניו יורק]], הוא הגיע לנחם את הרבי על פטירתו אמו הרבנית [[חנה שניאורסון]], ולאחר מכן לבקשת הרבי השתתף בתפילות [[יום כיפור]] ב[[770]], ולאחר מכן גם ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בה גם כובד לבקשת הרבי באמירת הפסוק &quot;כוהניך&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום לאופר, [https://col.org.il/news/141216 &quot;הרבי הזמין אותי להתפלל אתו ביום כיפור&quot; • ריאיון מיוחד], באתר [[חב&quot;ד און ליין]] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *הרב מנחם הכהן, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/12/394.-Vayigash-5783.pdf &quot;קיבוץ גלויות&quot;], '''[[הסיפור שלי]]''' גל' 394, ו' טבת תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{מיון רגיל:הכהן, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90&diff=792283 2025-08-06T05:49:41Z

<p>שכם אחד: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:י קאליפא.jpg|ממוזער|הרב קאליפא (משמאל) עם הרב [[יעקב ישראל הרצוג]] ([[תשפ&quot;ג]]) הפועל בסעודיה]]<br /> הרב '''ירמיהו קאליפא''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הינו מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], מעסקני חב&quot;ד ב[[אה&quot;ק]] ומפעילי [[מבצע משיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' חשוון]] [[תשכ&quot;ד]] ב[[באר שבע]] למשפחה מסורתית. <br /> לערך בשנת תשמ&quot;ב גויס ל[[צבא]], והתמנה למפקד טנק. כעבור זמן קצר מגיוסו פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ולחם בה לאורך כל שנות שירותו בצבא.<br /> <br /> לאחר שחרורו נסע לארצות הברית והתגורר בניו יורק, שם התקרב על ידי תלמידי ה[[קבוצה]] לחסידות [[חב&quot;ד]], והחל להגיע בתדירות ל-[[770]], לאורך כל שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אפרת למשפחת שפילברג, עבר להתגורר בשכונת ברונקס שבניו־יורק, על פי הוראת הרבי, בה פעל לקירוב יהודים והביא רבים מהם לבקר אצל הרבי.<br /> <br /> ביום ראשון י&quot;ז סיוון תש&quot;נ, עבר לפני הרבי השליח הרב [[קלמן דרוק]] מבאר שבע, יחד עם הרב קאליפא, והציג אותו בפני הרבי. הרבי פנה אל הרב קאליפא ואמר: &quot;באר שבע היא עיר האבות, בכל יום בתפילה יהודי מזכיר וישב אברהם בבאר שבע, אזי, זה העיר שלך, ועל אחריותך להוסיף בה עוד יותר בה בכל העניינים של אברהם אבינו, של יצחק בנו ושל יעקב בנו. בשורות טובות, הצלחה רבה&quot;.<br /> <br /> כעבור מספר שנים, עבר עם רעייתו להתגורר בעיר הולדתו באר שבע, והחל לפעול בה בהפצת היהדות והחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] ייסד בעיר את ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)]] ומשמש מאז כמנהלה.[[קובץ:ירמי ראליפא.jpg|ממוזער|הרב ירמיהו לוחץ את ידו של ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ' (תשע&quot;ט)]]<br /> <br /> ==פעילות ארצית==<br /> * '''אגו&quot;ח''' - שימש כיד ימינו של יו&quot;ר [[אגו&quot;ח בישראל]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה מיידנצ'יק,]] וסייע לו רבות בעבודתו. לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק, עסק רבות למען ביסוס מעמדם של חברי אגו&quot;ח. בנוסף, הפיק את &quot;כנס המנהלים השנתי&quot; המתקיים מטעם אגו&quot;ח.<br /> * '''הפצת משיח''' - במשך השנים ידוע כעוסק רבות בהפצת ענייני גאולה ומשיח ברחבי ארץ הקודש. במיוחד סייע לרב [[זמרוני ציק]] בארגון 'כינוסי משיח' ופעולותיו הנוספות לפרסום בשורת הגאולה. הפיק וניהל במשך מספר שנים את כינוסי הענק השנתיים של [[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]] לקראת י&quot;א ניסן, ואת שבתוני 'שבת שכולה משיח'. השתתף בהקמת 'המטה המשותף' שנועד לאחד סביבו את כלל הארגונים החב&quot;דיים להפצת ופרסום בשורת הגאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו'''<br /> *ר' מנחם מענדל קאליפא - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> *ר' לוי יצחק קאליפא - באר שבע. <br /> '''חתניו'''<br /> *ר' צבי הלל - באר שבע.<br /> *ר' מנחם מענדל זרביב - באר שבע.<br /> *הרב ישראל ירדני - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] - אופקים.<br /> *ר' אדי גנדמן - באר שבע.<br /> *ר' [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן הלוי סגל]] - באר שבע.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/928634/ השליח וסגן ראש עיריית באר שבע הגיעו לומר תודה לרבי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/661623/ ביום הבוחר: השליח חיזק את ידידו השר בשמירת ג' השלמויות] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/473249/ באר שבע: כמיטב המסורת השליח אצל ראש העיר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/954748/ באר שבע: ראש העיר ומכובדים בשמחת חתונת בת השליח] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78454 ראש העיר באר שבע בשמחת מנכ&quot;ל הישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60056 תמונת היום] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60031 אגו&quot;ח: הוועדה הנבחרת מגבשת את סדר היום] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קאליפא, ירמיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90&diff=792252 2025-08-05T22:47:44Z

<p>שכם אחד: עריכה, הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:י קאליפא.jpg|ממוזער|הרב קאליפא (משמאל) עם הרב [[יעקב ישראל הרצוג]] ([[תשפ&quot;ג]]) הפועל בסעודיה]]<br /> הרב '''ירמיהו קאליפא''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הינו מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], מעסקני חב&quot;ד ב[[אה&quot;ק]] ומפעילי [[מבצע משיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' חשוון]] [[תשכ&quot;ד]] ב[[באר שבע]] למשפחה מסורתית. <br /> לערך בשנת תשמ&quot;ב גויס ל[[צבא]], והתמנה למפקד טנק. כעבור זמן קצר מגיוסו פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ולחם בה לאורך כל שנות שירותו בצבא.<br /> <br /> לאחר שחרורו נסע לארצות הברית והתגורר בניו יורק, שם התקרב על ידי תלמידי ה[[קבוצה]] לחסידות [[חב&quot;ד]], והחל להגיע בתדירות ל-[[770]], לאורך כל שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אפרת למשפחת שפילברג, עבר להתגורר בשכונת ברונקס שבניו־יורק, על פי הוראת הרבי, בה פעל לקירוב יהודים והביא רבים מהם לבקר אצל הרבי.<br /> <br /> כעבור מספר שנים, עבר עם רעייתו להתגורר בעיר הולדתו באר שבע, והחל לפעול בה בהפצת היהדות והחסידות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] ייסד בעיר את ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)]] ומשמש מאז כמנהלה.[[קובץ:ירמי ראליפא.jpg|ממוזער|הרב ירמיהו לוחץ את ידו של ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ' (תשע&quot;ט)]]<br /> <br /> ==פעילות ארצית==<br /> * '''אגו&quot;ח''' - שימש כיד ימינו של יו&quot;ר [[אגו&quot;ח בישראל]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה מיידנצ'יק,]] וסייע לו רבות בעבודתו. לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק, עסק רבות למען ביסוס מעמדם של חברי אגו&quot;ח. בנוסף, הפיק את &quot;כנס המנהלים השנתי&quot; המתקיים מטעם אגו&quot;ח.<br /> * '''הפצת משיח''' - במשך השנים ידוע כעוסק רבות בהפצת ענייני גאולה ומשיח ברחבי ארץ הקודש. במיוחד סייע לרב [[זמרוני ציק]] בארגון 'כינוסי משיח' ופעולותיו הנוספות לפרסום בשורת הגאולה. הפיק וניהל במשך מספר שנים את כינוסי הענק השנתיים של [[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]] לקראת י&quot;א ניסן, ואת שבתוני 'שבת שכולה משיח'. השתתף בהקמת 'המטה המשותף' שנועד לאחד סביבו את כלל הארגונים החב&quot;דיים להפצת ופרסום בשורת הגאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו'''<br /> *ר' מנחם מענדל קאליפא - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> *ר' לוי יצחק קאליפא - באר שבע. <br /> '''חתניו'''<br /> *ר' צבי הלל - באר שבע.<br /> *ר' מנחם מענדל זרביב - באר שבע.<br /> *הרב ישראל ירדני - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] - אופקים.<br /> *ר' אדי גנדמן - באר שבע.<br /> *ר' [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן הלוי סגל]] - באר שבע.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/928634/ השליח וסגן ראש עיריית באר שבע הגיעו לומר תודה לרבי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/661623/ ביום הבוחר: השליח חיזק את ידידו השר בשמירת ג' השלמויות] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/473249/ באר שבע: כמיטב המסורת השליח אצל ראש העיר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/954748/ באר שבע: ראש העיר ומכובדים בשמחת חתונת בת השליח] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78454 ראש העיר באר שבע בשמחת מנכ&quot;ל הישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60056 תמונת היום] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60031 אגו&quot;ח: הוועדה הנבחרת מגבשת את סדר היום] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קאליפא, ירמיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90&diff=792248 2025-08-05T22:20:54Z

<p>שכם אחד: עריכה, הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:י קאליפא.jpg|ממוזער|הרב קאליפא (משמאל) עם הרב [[יעקב ישראל הרצוג]] ([[תשפ&quot;ג]]) הפועל בסעודיה]]<br /> הרב '''ירמיהו קאליפא''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הינו מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], מעסקני חב&quot;ד ב[[אה&quot;ק]] ומפעילי [[מבצע משיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' חשוון]] [[תשכ&quot;ד]] ב[[באר שבע]] למשפחה מסורתית. <br /> לערך בשנת תשמ&quot;ב גויס ל[[צבא]], והתמנה למפקד טנק. כעבור זמן קצר מגיוסו פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ולחם בה לאורך כל שנות שירותו בצבא.<br /> <br /> לאחר שיחרורו טס לגור בארה&quot;ב, שם התקרב על ידי תלמידי ה[[קבוצה]] לחסידות [[חב&quot;ד]], והחל להגיע בתדירות ל-[[770]], לאורך כל שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אפרת למשפחת שפילברג, עבר להתגורר בשכונת ברונקס שבניו־יורק. על פי הוראת הרבי, בה פעל לקירוב יהודים ואף זכה והביא מקורבים רבים לרבי.<br /> <br /> ביום ראשון י&quot;ז סיוון תש&quot;נ, עבר לפני הרבי במעמד חלוקת הדולרים, יחד עם השליח הרב קלמן דרוק מבאר שבע. הרבי פנה אל הרב קאליפא ואמר: &quot;באר שבע היא עיר האבות, בכל יום בתפילה יהודי מזכיר וישב אברהם בבאר שבע, אזי, זה העיר שלך ועל אחריותך להוסיף בה עוד יותר בה בכל העניינים של אברהם אבינו של יצחק בנו ושל יעקב בנו. בשורות טובות, הצלחה רבה&quot;.<br /> <br /> כעבור מספר שנים, חזר להתגורר בבאר שבע, והחל לפעול בה בהפצת היהדות.[[קובץ:ירמי ראליפא.jpg|ממוזער|הרב ירמיהו לוחץ את ידו של ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ' (תשע&quot;ט)]]<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> * '''אגו&quot;ח''' - במשך שנים היה ל'יד ימינו' של יו&quot;ר [[אגו&quot;ח בישראל]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועזר לו בכל המצטרך, לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק עמד לימין משפחתו ולימין הרב [[משה אשכנזי]] לשלימות אגו&quot;ח בישראל במשך מספר שנים. בהמשך התבקש על ידי הנהלת אגו&quot;ח להפיק את &quot;כנס המנהלים השנתי&quot; בו כל שנה מתאספים מנהלי מוסדות חב&quot;ד בישראל ואף שימש כחבר הוועד המתכנן את תוכניות הכינוס.<br /> * '''הפצת משיח''' - במשך שנים רבות עוסק בהפצת ענייני גאולה ומשיח ברחבי אה&quot;ק ועסק בזאת יחד עם יו&quot;ר [[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]] הרב [[זמרוני ציק]] אירגן עימו כינוסי משיח ופעולות רבות וחשובות בפירסום בשורת הגאולה. כמו&quot;כ התבקש על ידי ארגון [[מטה משיח]] להפיק את כינוסי הענק שנערכו לרגל י&quot;א ניסן בשתתפות עשרות אלפי אנשים, נשים וטף מכלל המגזרים וכן הפיק וניהל במשך מספר שנים את אירועי &quot;שבת שכולה משיח&quot; המתקיימות מספר פעמים בשנה ומחזקות את אנ&quot;ש באה&quot;ק בענייני משיח וגאולה, היה שותף בהקמת &quot;המטה המשותף&quot; אירגון שאיחד סביבו את כלל האירוגנים החב&quot;דיים להפצת פרסום בשורת הגאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו'''<br /> *ר' מנחם מענדל קאליפא - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> *ר' לוי יצחק קאליפא - באר שבע. <br /> '''חתניו'''<br /> *ר' צבי הלל - באר שבע.<br /> *ר' מנחם מענדל זרביב - באר שבע.<br /> *הרב ישראל ירדני - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] - אופקים.<br /> *ר' אדי גנדמן - באר שבע.<br /> *ר' [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן הלוי סגל]] - באר שבע.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/928634/ השליח וסגן ראש עיריית באר שבע הגיעו לומר תודה לרבי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/661623/ ביום הבוחר: השליח חיזק את ידידו השר בשמירת ג' השלמויות] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/473249/ באר שבע: כמיטב המסורת השליח אצל ראש העיר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/954748/ באר שבע: ראש העיר ומכובדים בשמחת חתונת בת השליח] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78454 ראש העיר באר שבע בשמחת מנכ&quot;ל הישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60056 תמונת היום] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60031 אגו&quot;ח: הוועדה הנבחרת מגבשת את סדר היום] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קאליפא, ירמיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

שכם אחד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90&diff=792245 2025-08-05T22:11:27Z

<p>שכם אחד: עריכה, הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:י קאליפא.jpg|ממוזער|הרב קאליפא (משמאל) עם הרב [[יעקב ישראל הרצוג]] ([[תשפ&quot;ג]]) הפועל בסעודיה]]<br /> הרב '''ירמיהו קאליפא''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הינו מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], מעסקני חב&quot;ד ב[[אה&quot;ק]] ומפעילי [[מבצע משיח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' חשוון]] [[תשכ&quot;ד]] ב[[באר שבע]] למשפחה מסורתית. <br /> לערך בשנת תשמ&quot;ב גויס ל[[צבא]], והתמנה למפקד טנק. כעבור זמן קצר מגיוסו פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ולחם בה לאורך כל שנות שירותו בצבא.<br /> <br /> לאחר שיחרורו טס לגור בארה&quot;ב, שם התקרב על ידי תלמידי ה[[קבוצה]] לחסידות [[חב&quot;ד]], והחל להגיע בתדירות ל-[[770]], לאורך כל שנת [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אפרת למשפחת שפילברג, עבר להתגורר בשכונת ברונקס שבניו־יורק. על פי הוראת הרבי, בה פעל לקירוב יהודים ואף זכה והביא מקורבים רבים לרבי.<br /> <br /> בהמשך, חזר להתגורר בבאר שבע, והחל לפעול בה בהפצת היהדות.<br /> <br /> ==שליחותו לבאר שבע==<br /> [[קובץ:ירמי ראליפא.jpg|ממוזער|הרב ירמיהו לוחץ את ידו של ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ' (תשע&quot;ט)]]<br /> ביום ראשון [[י&quot;ז סיוון]] [[תש&quot;נ]], עבר לפני הרבי במעמד [[חלוקת הדולרים]], יחד עם השליח הרב [[קלמן דרוק]]. הרבי פנה אל הרב קאליפא ואמר &quot;באר שבע היא עיר האבות, בכל יום בתפילה יהודי מזכיר וישב אברהם בבאר שבע, אזי, זה העיר שלך ועל אחריותך להוסיף בה עוד יותר בה בכל העניינים של אברהם אבינו של יצחק בנו ושל יעקב בנו. בשורות טובות, הצלחה רבה&quot;.<br /> <br /> בהמשך, עם התרחבות הפעילות החב&quot;דית בעיר, בשנת [[תשס&quot;ב]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] בעידודו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] אז יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> בהמשך הביא את הרב [[מנחם כהן]], לכהן כרבה של הקהילה שהתפתחה סביב בית הכנסת.<br /> <br /> פועלו של הרב קאליפא ידוע בקרב תושבי העיר ובעיקר עם אנשי העסקים בבאר שבע, קשריו הרבים עם ראש העיר וצמרת הנהלת העיר וכן עם רב העיר ורבני השכונות הם לעזר רב לכל ענייני השליחות בבאר שבע, מוכר לתושבי העיר בכלל ולחברי קהילת חב&quot;ד בפרט בזכות הצעותיו המועילות ובסיוע הרב שנותן לכל מבקש באשר הוא, ביד רחבה ובנפש חפצה.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> * '''אגו&quot;ח''' - במשך שנים היה ל'יד ימינו' של יו&quot;ר [[אגו&quot;ח בישראל]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועזר לו בכל המצטרך, לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק עמד לימין משפחתו ולימין הרב [[משה אשכנזי]] לשלימות אגו&quot;ח בישראל במשך מספר שנים. בהמשך התבקש על ידי הנהלת אגו&quot;ח להפיק את &quot;כנס המנהלים השנתי&quot; בו כל שנה מתאספים מנהלי מוסדות חב&quot;ד בישראל ואף שימש כחבר הוועד המתכנן את תוכניות הכינוס.<br /> * '''הפצת משיח''' - במשך שנים רבות עוסק בהפצת ענייני גאולה ומשיח ברחבי אה&quot;ק ועסק בזאת יחד עם יו&quot;ר [[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]] הרב [[זמרוני ציק]] אירגן עימו כינוסי משיח ופעולות רבות וחשובות בפירסום בשורת הגאולה. כמו&quot;כ התבקש על ידי ארגון [[מטה משיח]] להפיק את כינוסי הענק שנערכו לרגל י&quot;א ניסן בשתתפות עשרות אלפי אנשים, נשים וטף מכלל המגזרים וכן הפיק וניהל במשך מספר שנים את אירועי &quot;שבת שכולה משיח&quot; המתקיימות מספר פעמים בשנה ומחזקות את אנ&quot;ש באה&quot;ק בענייני משיח וגאולה, היה שותף בהקמת &quot;המטה המשותף&quot; אירגון שאיחד סביבו את כלל האירוגנים החב&quot;דיים להפצת פרסום בשורת הגאולה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו'''<br /> *ר' מנחם מענדל קאליפא - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> *ר' לוי יצחק קאליפא - באר שבע. <br /> '''חתניו'''<br /> *ר' צבי הלל - באר שבע.<br /> *ר' מנחם מענדל זרביב - באר שבע.<br /> *הרב ישראל ירדני - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] - אופקים.<br /> *ר' אדי גנדמן - באר שבע.<br /> *ר' [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן הלוי סגל]] - באר שבע.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/928634/ השליח וסגן ראש עיריית באר שבע הגיעו לומר תודה לרבי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/661623/ ביום הבוחר: השליח חיזק את ידידו השר בשמירת ג' השלמויות] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/473249/ באר שבע: כמיטב המסורת השליח אצל ראש העיר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/simches/954748/ באר שבע: ראש העיר ומכובדים בשמחת חתונת בת השליח] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78454 ראש העיר באר שבע בשמחת מנכ&quot;ל הישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60056 תמונת היום] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60031 אגו&quot;ח: הוועדה הנבחרת מגבשת את סדר היום] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קאליפא, ירמיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

שכם אחד