חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-29T15:43:25Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.

במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.

לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).

מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל"ט]] - )<ref>לא הוזכר בין ילדי מהרי"ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ"מ משלהי תר"נ מובא שהיה אז נער בן י"א שנה.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-29T15:40:57Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.

במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.

לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).

מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל"ט]] - )<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-29T15:34:16Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.

במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.

לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).

מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך תרל"ז - )<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-29T15:33:45Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע<ref>בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).</ref> (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.

במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.

לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).

מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לערך תרל"ז<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:50:08Z

שיקגו:

הרבנית שיינא ברכה נולדה בערך בשנת [[תרי"ט]] לאביה [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[אוורוטש]] ולאמה הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]], היא נישאה להרב נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.

אחותה הצעירה הייתה [[הרבנית שטרנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].

בתה מרת דבורה לאה נישאה להרב [[שלמה הכהן הורנשטיין]] (בן הרב יואל אחיו של הרב שאול זלמן אבי הרב [[משה הורנשטיין]]), הוא היה דר בשנותיו האחרונות בארה"ב, והיה לו קשר חם עם [[הרבי]], היה מגיע רבות ל770, והרבי היה שולח לו משלוח מנות בכל שנה, ואף להלוייתו נסע הרבי לאיסט סייד במנהטן להשתתף בו.

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:48:25Z

שיקגו:

הרבנית שיינא ברכה נולדה בערך בשנת [[תרי"ט]] לאביה [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[אוורוטש]] ולאמה הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]], היא נישאה להרב נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.

אחותה הצעירה הייתה [[הרבנית שטרנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].

בתה מרת דבורה לאה נישאה להרב [[שלמה הכהן הורנשטיין]] (בן הרב יואל אחיו של הרב שאול זלמן אבי הרב [[משה הכהן הורנשטיין]]), הוא היה דר בשנותיו האחרונות בארה"ב, והיה לו קשר חם עם [[הרבי]], היה מגיע רבות ל770, והרבי היה שולח לו משלוח מנות בכל שנה, ואף להלוייתו נסע הרבי לאיסט סייד במנהטן להשתתף בו.

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-18T19:44:40Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בנו הרב אהרן משה שניאורסון, חתן דודו הרב משולם זושא מטלומטש<ref>היה חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]], אחיו של אשתו היה רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]] מהורניסטייפול, שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.</ref> נפטר בגיל צעיר, בנו הוא הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב"ד בטשרקאס<ref>בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין.</ref>.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]], אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:43:57Z

שיקגו:

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:41:56Z

שיקגו:

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:35:50Z

שיקגו:

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:35:12Z

שיקגו:

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:34:52Z

שיקגו:

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:32:19Z

שיקגו:

הרבנית שיינא ברכה נולדה בערך בשנת [[תרי"ט]] לאביה רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש]] ולאמה הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]], היא נישאה להרב נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:31:20Z

שיקגו:

הרבנית שיינא ברכה נולדה בערך בשנת [[תרי"ט]] לאביה רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש]] ולאמה הרבנית [[חנה (נכדת הצמח צדק)]], היא נישאה להרב נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.

משתמש:שיקגו/שיינא ברכה דוליצקא

2023-05-18T19:30:30Z

שיקגו: יצירת דף עם התוכן "הרבנית שיינא ברכה נולדה בערך בשנת תרי"ט לאביה רבי יוסף יצחק מאוורוטש ולאמה הרבנית ח..."

הרבנית שיינא ברכה נולדה בערך בשנת [[תרי"ט]] לאביה רבי [[יוסף יצחק מאוורוטש]] ולאמה הרבנית [[חנה (נכדת הצמח צדק)]], היא נישאה להרב נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.
<gallery>

</gallery>

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-18T19:17:02Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בנו הרב אהרן משה שניאורסון, חתן דודו הרב משולם זושא מטלומטש<ref>היה חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]], אחיו של אשתו היה רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]] מהורניסטייפול, שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.</ref> נפטר בגיל צעיר, בנו הוא הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב"ד בטשרקאס<ref>בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין.</ref>.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]], אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' שלמה הכהן הורנשטיין נכד [[אדמו"ר מהר"ש]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-18T19:14:47Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בנו הרב אהרן משה שניאורסון, חתן דודו הרב משולם זושא מטלומטש<ref>היה חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]], אחיו של אשתו היה רבי [[מרדכי דב טברסקי מהורניסטייפול]], שלימים נעשה מחותנו על ידי שבנו הרב נחום זלמן נשא את בתו שטערנא פייגא.</ref> נפטר בגיל צעיר, בנו הוא הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה האב"ד בטשרקאס<ref>בנו הוא הרב יוסף משה שניאורסון היה אבי רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין.</ref>.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]], אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' שלמה הכהן הורנשטיין נכד [[אדמו"ר מהר"ש]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]

ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)

2023-05-18T15:55:07Z

שיקגו:

רבי '''ברוך (שמואל)'''{{הערה|בית רבי פרק י"א. אך ראה לקמן שהתגלתה בעיירת ליובאוויטש מצבת נכדו ר' שמואל אהרן, ומכך מוכח שהיה שמו רק ברוך.}} היה בנו השני של [[אדמו"ר האמצעי]]. נקרא כנראה על שם סבו ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך פוזנר]] אביו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], עמ' 9 - 10.}}.

ב[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] נשא לאשה את הרבנית ביילא רייזא בת דודו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. בספר [[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]] ישנם כמה [[מאמר|מאמרים]] שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] בעת החתונה{{הערה|דברים ח"ב, עמ' תק"נ.}}.
== משפחתו ==
* בנו, ר' שניאור זלמן שניאורסון - [[רב]] העיר באחמוט{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91&pgnum=44 שם ושארית ע' 44].}}.
*בנו שמואל אהרן שניאורסון - נפטר [[א' חשוון]] [[תר"ג]]{{הערה|[https://chabad.info/news/740360/ בעיירה ליובאוויטש: התגלתה מצבת נכד אדמו"ר האמצעי] ב{{אינפו}}.}}
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 97.
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)

2023-05-18T15:53:17Z

שיקגו:

רבי '''ברוך (שמואל)'''{{הערה|בית רבי פרק י"א.}} היה בנו השני של [[אדמו"ר האמצעי]]. נקרא כנראה על שם סבו ר' [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך פוזנר]] אביו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], עמ' 9 - 10.}}.

ב[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] נשא לאשה את הרבנית ביילא רייזא בת דודו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[אדמו"ר הזקן]]. בספר [[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]] ישנם כמה [[מאמר|מאמרים]] שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] בעת החתונה{{הערה|דברים ח"ב, עמ' תק"נ.}}.
== משפחתו ==
* בנו, ר' שניאור זלמן שניאורסון - [[רב]] העיר באחמוט{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91&pgnum=44 שם ושארית ע' 44].}}.
*בנו שמואל אהרן שניאורסון - נפטר [[א' חשוון]] [[תר"ג]]{{הערה|[https://chabad.info/news/740360/ בעיירה ליובאוויטש: התגלתה מצבת נכד אדמו"ר האמצעי] ב{{אינפו}}.}}
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 97.
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-18T15:42:28Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.

במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.

לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).

מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:49:35Z

שיקגו: /* משפחתו */

ה[[אדמו"ר]] '''נחום דובער שניאורסון''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[ה'תר"ב]] לאביו ה[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ולאמו חנה (לבית [[טברסקי]] בת ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]). הוא היה בן הזקונים של אביו, נקרא על שמם של שני זקניו, ר' [[נחום מצ'רנוביל]] [[אדמו"ר האמצעי|והאדמו"ר האמצעי]].

אביו שימש ב[[אדמו"ר]]ות בעיר [[אוורוטש]] ולאחר [[הסתלקות]] אביו מילא האדמו"ר נחום דובער את מקומו.

הנהגתו הייתה בסגנון חסידות צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד.

האדמו"ר נחום דובער היה אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאד ואמר עליו "גיסי הוא עובד ה' באמת בלב נשבר".

בחודשים האחרונים לחייו חלה ונסע לעיר [[קייב]], שם עבר ניתוח ונסתלק לאחר כמה ימים ב[[ח' כסלו]] [[תרנ"ו]]. מנוחתו כבוד בקייב בשנת תשע"ט נתגלה ושופץ קברו ע"י ארגון קברי צדיקים.

==משפחתו==
ילדיו:
*הרבנית בתיה שניאורסון, אשת הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בן [[אדמו"ר המהר"ש]].
*הרבנית חיה מוסיא, אשת הרב [[שלמה חיים פרלוב]] בנו של הרה"ק ר' אהרן האדמו"ר מ[[קוידנוב]], לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו אך היה רק לתקופה קצרה כי הסתלק שנה אחת אחרי חותנו<ref>הותיר אחריו בן בשם יוסף יצחק בן ציון ובת. בשנת תרס"ו נשאה אלמנתו להרה"ג ר' [[משה נחום ירושלימסקי]] אב"ד קיעלץ ועוד.</ref>.
*חתנו הרב נח יוסף בועז פרלוב בן ר' יצחק, נכד ר' שלמה חיים האדמו"ר הראשון מקוידנוב, אחר פטירת גיסו מילא את מקומו ברבנות<ref>יתכן ששמש ברבנות עוד בחיי חותנו שככונה בתואר אדמו"ר עוד בחייו.</ref>.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ח' טבת]] [[תרנ"ו]]|הבא=[[חסידות צ'רנוביל]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון נחום דובער]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|שניאורסון נחום דובער]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]

יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:30:41Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].

הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]].

בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.

== משפחתו ==
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.
* בנו הרב אהרן משה שניאורסון, נפטר בגיל צעיר, בנו הרב נחום זלמן שניאורסון היה האב"ד בטשרקאס.
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|שניאורסון יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]

שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:24:55Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[הרב]] '''שניאור זלמן מרדכי שניאורסאהן''' ([[ת"ר]] - [[כ"ד ניסן]] [[תרכ"ו]]) היה [[רב]] ב[[ז'יטומיר]], מחבר [[קונטרס שם הגדולים]] על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וכן ספר בשם "הערות וחידושים"{{הערה|1=מוזכר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=88c38b8d-0d8a-4afb-b31b-a1d58a47379f&st=%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94 בחוברת כ"א] ב[[רשימות|רשימות הרבי]], אך לא ידוע לנו עליו.}}.
==תולדות חיים==
נולד ל[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[אוורוטש]] ונכד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[ת"ר]], אחותו היא [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].

בגיל שבע עשרה כבר נתמנה לרב העיר [[ז'יטומיר]].

נשא לאשה את הרבנית פעריל, בת דודתו הרבנית [[דבורה לאה זלמנסון]] בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[כ"ד ניסן תרכ"ו]] נפטר בהיותו והוא בן 26 בלבד. היה זה כשבועיים לאחר פטירת סבו אדמו"ר הצמח צדק.

תשובות ממנו נדפסו ב[[התמים]] חלק ו', עמוד ל"ט-מ'.
==משפחתו==
* בתו, מרת רבקה גינזבורג אשת מר אשר גינזבורג המכונה בשם "אחד העם".

* בתו, מרת שרה שיינא אשת רבי משה הלברשטאם מקשאנוב, בנו של רבי דוד האדמו"ר הראשון מקשאנוב, ונכד רבי [[חיים הלברשטאם]] הדברי חיים מצאנז.

==לקריאה נוספת==
*בני הצמח צדק, עמ' 210 - 211.
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:24:39Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[הרב]] '''שניאור זלמן מרדכי שניאורסאהן''' ([[ת"ר]] - [[כ"ד ניסן]] [[תרכ"ו]]) היה [[רב]] ב[[ז'יטומיר]], מחבר [[קונטרס שם הגדולים]] על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וכן ספר בשם "הערות וחידושים"{{הערה|1=מוזכר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=88c38b8d-0d8a-4afb-b31b-a1d58a47379f&st=%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94 בחוברת כ"א] ב[[רשימות|רשימות הרבי]], אך לא ידוע לנו עליו.}}.
==תולדות חיים==
נולד ל[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[אוורוטש]] ונכד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[ת"ר]], אחותו היא [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].

בגיל שבע עשרה כבר נתמנה לרב העיר [[ז'יטומיר]].

נשא לאשה את הרבנית פעריל, בת דודתו הרבנית [[דבורה לאה זלמנסון]] בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[כ"ד ניסן תרכ"ו]] נפטר בהיותו והוא בן 26 בלבד. היה זה כשבועיים לאחר פטירת סבו אדמו"ר הצמח צדק.

תשובות ממנו נדפסו ב[[התמים]] חלק ו', עמוד ל"ט-מ'.
==משפחתו==
* בתו, מרת רבקה גינזבורג אשת מר אשר גינזבורג המכונה בשם "[[אחד העם]]".

* בתו, מרת שרה שיינא אשת רבי משה הלברשטאם מקשאנוב, בנו של רבי דוד האדמו"ר הראשון מקשאנוב, ונכד רבי [[חיים הלברשטאם]] הדברי חיים מצאנז.

==לקריאה נוספת==
*בני הצמח צדק, עמ' 210 - 211.
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:24:15Z

שיקגו:

[[הרב]] '''שניאור זלמן מרדכי שניאורסאהן''' ([[ת"ר]] - [[כ"ד ניסן]] [[תרכ"ו]]) היה [[רב]] ב[[ז'יטומיר]], מחבר [[קונטרס שם הגדולים]] על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וכן ספר בשם "הערות וחידושים"{{הערה|1=מוזכר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=88c38b8d-0d8a-4afb-b31b-a1d58a47379f&st=%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94 בחוברת כ"א] ב[[רשימות|רשימות הרבי]], אך לא ידוע לנו עליו.}}.
==תולדות חיים==
נולד ל[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[אוורוטש]] ונכד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[ת"ר]], אחותו היא [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].

בגיל שבע עשרה כבר נתמנה לרב העיר [[ז'יטומיר]].

נשא לאשה את הרבנית פעריל, בת דודתו הרבנית [[דבורה לאה זלמנסון]] בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[כ"ד ניסן תרכ"ו]] נפטר בהיותו והוא בן 26 בלבד. היה זה כשבועיים לאחר פטירת סבו אדמו"ר הצמח צדק.

תשובות ממנו נדפסו ב[[התמים]] חלק ו', עמוד ל"ט-מ'.
==משפחתו==
* בתו, מרת רבקה גינזבורג אשת מר אשר גינזבורג המכונה בשם "אחד העם".

* בתו, מרת שרה שיינא אשת רבי משה הלברשטאם מקשאנוב, בנו של רבי דוד האדמו"ר הראשון מקשאנוב, ונכד רבי [[חיים הלברשטאם]] ה[[דברי חיים]] מצאנז.
==לקריאה נוספת==
*בני הצמח צדק, עמ' 210 - 211.
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:11:58Z

שיקגו: /* משפחתה */

הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]] התחתנה עם הרב החסיד [[לוי יצחק זלמנסון|רבי לוי יצחק]]{{הערה|[[היום יום]] עמ' 13.}} נכד האדמו"ר האמצעי.

===משפחתה===
*בנה ר' שניאור זלמנסון, נשא לאשה את בת דודה מרת פרלה דבורה בת [[המהרי"ן]].
*בנה הרב ר' יוסף זלמנסון.
*בתה הרבנית רבקה, אשת הרב ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] מוויטבסק בנו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מליאדי.
*בתה הרבנית פעריל, אשת בן דודה הרב ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], בנו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטוש]], בנו של [[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&pgnum=208&hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:09:16Z

שיקגו: /* משפחתה */

הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]] התחתנה עם הרב החסיד [[לוי יצחק זלמנסון|רבי לוי יצחק]]{{הערה|[[היום יום]] עמ' 13.}} נכד האדמו"ר האמצעי.

===משפחתה===
*בנה ר' שניאור זלמנסון, שינה את שמו לשניאורסון, נשא לאשה את בת דודה מרת פרלה דבורה בת [[המהרי"ן]].
*בנה הרב ר' יוסף זלמנסון.
*בתה הרבנית רבקה, אשת הרב ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] מוויטבסק בנו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מליאדי.
*בתה הרבנית פעריל, אשת בן דודה הרב ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], בנו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטוש]], בנו של [[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&pgnum=208&hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:08:15Z

שיקגו:

האדמו"ר רבי '''יצחק דובער שניאורסון''' היה האדמו"ר השני בשושלת [[חסידות חב"ד - ליאדי]], בעל '[[סידור מהרי"ד]]'.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו.

במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו"ר הצמח צדק. באחת הפעמים בהם הביא לסבו פ"נ, אמר הצמח צדק: "הוילע רוחניות" = רוחניות בלבד{{הערה|'בני הצמח צדק' עמ' 353 הערה 3.}}.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו"ר.

כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו, ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]], והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]]. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו"רי [[ראדזמין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב"ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר בשנת ה'[[תרס"ה]] (1905).

מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד הסתלקותו, לאחר כשלושים וחצי שנות נשיאות. לאחר הסתלקותו לא היה ממשיך לחסידות{{הערה|אך ברבנות כן, בנו הרה"ק ר' שלום שכנא שניאורסאהן בליאדי.}}, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]].

לאחר הסתלקות בן דודו [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט]] התקשרו אליו הרבה מ[[חסידי קאפוסט]].

ב[[כ' ניסן]] [[עת"ר]] נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.

כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.

==ספריו==
* [[סידור מהרי"ד]].
* ליקוטי מאמרים.

==משפחתו==
*בנו, רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] מ[[ליאדי]].
*בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] - רב ב[[הומיל]], [[סיראטין]], [[וויטבסק]].
*בנו, מר ברוך שניאורסון, סוחר מ[[סמולנסק]].

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקצ"ה]] - [[כ' אייר]] [[תר"ע]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, יצחק דובער}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]

דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:05:28Z

שיקגו: /* משפחתה */

הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]] התחתנה עם הרב החסיד [[לוי יצחק זלמנסון|רבי לוי יצחק]]{{הערה|[[היום יום]] עמ' 13.}} נכד האדמו"ר האמצעי.

===משפחתה===
*בנה ר' שניאור זלמנסון, שינה את שמו לשניאורסון, נשא לאשה את בת דודה מרת פרלה דבורה בת [[המהרי"ן]].
*בנה הרב ר' יוסף זלמנסון.
*בתה הרבנית רבקה, אשת הרב ר' יהודה לייב שניאורסון מוויטבסק בנו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מליאדי.
*בתה הרבנית פעריל, אשת בן דודה הרב ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], בנו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטוש]], בנו של [[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&pgnum=208&hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T15:02:28Z

שיקגו: /* משפחתה */

הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]] התחתנה עם הרב החסיד [[לוי יצחק זלמנסון|רבי לוי יצחק]]{{הערה|[[היום יום]] עמ' 13.}} נכד האדמו"ר האמצעי.

===משפחתה===
*בנה ר' שניאור זלמנסון, שינה את שמו לשניאורסון, נשא לאשה את בת דודה מרת פרלה דבורה בת המהרי"ן.
*בנה הרב ר' יוסף זלמנסון.
*בתה הרבנית רבקה, אשת הרב ר' יהודה לייב שניאורסון מוויטבסק.
*בתה הרבנית פעריל, אשת בן דודה הרב ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], בנו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטוש]], בנו של [[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&pgnum=208&hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T14:58:43Z

שיקגו: /* משפחתה */

הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]] התחתנה עם הרב החסיד [[לוי יצחק זלמנסון|רבי לוי יצחק]]{{הערה|[[היום יום]] עמ' 13.}} נכד האדמו"ר האמצעי.

===משפחתה===
*בנה ר' שניאור זלמנסון, נשא לאשה את בת דודה מרת פרלה דבורה בת המהרי"ן.
*בנה הרב ר' יוסף זלמנסון.
*בתה הרבנית רבקה, אשת הרב ר' יהודה לייב שניאורסון מוויטבסק.
*בתה הרבנית פעריל, אשת בן דודה הרב ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], בנו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטוש]], בנו של [[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&pgnum=208&hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-17T14:58:20Z

שיקגו: /* משפחתה */

הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]] התחתנה עם הרב החסיד [[לוי יצחק זלמנסון|רבי לוי יצחק]]{{הערה|[[היום יום]] עמ' 13.}} נכד האדמו"ר האמצעי.

===משפחתה===
*בנה ר' שניאור זלמנסון נשא לאשה את בת דודה מרת פרלה דבורה בת המהרי"ן.
*בנה הרב ר' יוסף זלמנסון.
*בתה הרבנית רבקה, אשת הרב ר' יהודה לייב שניאורסון מוויטבסק.
*בתה הרבנית פעריל, אשת בן דודה הרב ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], בנו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק מאוורוטוש]], בנו של [[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&pgnum=208&hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]

יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T23:12:27Z

שיקגו: /* משפחתו */

{{דמות
|שם=יהודה לייב שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|250px]]
|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תקס"ח]]
|מקום לידה=[[ליאדי]]
|תאריך פטירה=[[ג' חשוון]] [[תרכ"ז]]
|מקום פטירה=[[קאפוסט]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=[[קאפוסט]]
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]], [[קאפוסט]].
|מקום פעילות=[[קאפוסט]]
|מספר בשושלת=ראשון
|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|אם=[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]
|בת זוג=
|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "[[מגן אבות]]"
|השתייכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}
רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.

[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.

במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.

בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. בזזו"ש נשא לאשה את מרת שרה.

===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.

===עם אביו הצמח צדק===
{{להשלים}}
יחד עם אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את [[ליקוטי תורה]]{{הערה|[[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.}}. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על ה[[קץ]] של שנת [[תר"ח]], והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת ט'.}}.

בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.

===ייסוד חסידות קאפוסט===
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
ביום [[ג' אלול]] [[תרכ"ו]] עזב את עיר [[ליובאוויטש]], והושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה'מגן אבות'.

== תפילתו ==

סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=חובת+הלבבות&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.

== משפחתו ==
*בנו רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], בעל ה[[מגן אבות]].
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=אליהו+חתן+אדמו%22ר+הזקן&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=מקאפוסט הערות לאג"ק]}}.
*בנו מזוו"ש רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
*בתו רחל אשת הרב [[מנחם מניש מונסזון]]{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות}}.
*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.

==קישורים חיצוניים==
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים מהמהרי"ל]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf כרכרה ללא סוסים ברחוב הראשי של בברויסק]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 27

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T23:11:58Z

שיקגו: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=יהודה לייב שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|250px]]
|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תקס"ח]]
|מקום לידה=[[ליאדי]]
|תאריך פטירה=[[ג' חשוון]] [[תרכ"ז]]
|מקום פטירה=[[קאפוסט]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=[[קאפוסט]]
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]], [[קאפוסט]].
|מקום פעילות=[[קאפוסט]]
|מספר בשושלת=ראשון
|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|אם=[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]
|בת זוג=
|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "[[מגן אבות]]"
|השתייכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}
רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.

[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.

במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.

בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. בזזו"ש נשא לאשה את מרת שרה.

===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.

===עם אביו הצמח צדק===
{{להשלים}}
יחד עם אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את [[ליקוטי תורה]]{{הערה|[[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.}}. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על ה[[קץ]] של שנת [[תר"ח]], והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת ט'.}}.

בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.

===ייסוד חסידות קאפוסט===
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
ביום [[ג' אלול]] [[תרכ"ו]] עזב את עיר [[ליובאוויטש]], והושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה'מגן אבות'.

== תפילתו ==

סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=חובת+הלבבות&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.

== משפחתו ==
*בנו רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], בעל ה[[מגן אבות]].
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=אליהו+חתן+אדמו%22ר+הזקן&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=מקאפוסט הערות לאג"ק]}}.
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
*בתו רחל אשת הרב [[מנחם מניש מונסזון]]{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות}}.
*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.

==קישורים חיצוניים==
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים מהמהרי"ל]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf כרכרה ללא סוסים ברחוב הראשי של בברויסק]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 27

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T23:10:32Z

שיקגו: /* משפחתו */

{{דמות
|שם=יהודה לייב שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:מהריל.jpg|250px]]
|תיאור=מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=[[תקס"ח]]
|מקום לידה=[[ליאדי]]
|תאריך פטירה=[[ג' חשוון]] [[תרכ"ז]]
|מקום פטירה=[[קאפוסט]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=[[קאפוסט]]
|חסידות=[[חב"ד-קאפוסט]]
|מקום מגורים=[[ליאדי]], [[ליובאוויטש]], [[קאפוסט]].
|מקום פעילות=[[קאפוסט]]
|מספר בשושלת=ראשון
|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]
|הבא=בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=אביו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]
|אם=[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]
|בת זוג=
|ילדים=רבי [[שלמה זלמן]] מקאפוסט, בעל הספר "[[מגן אבות]]"
|השתייכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]]
}}
רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' (מכונה '''המהרי"ל מקאפוסט'''. [[תקס"ח]]-[[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]) הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[שושלת חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]].

==תולדות חיים==
===נעוריו===
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.

[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.

במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.

בי"ד חשון [[תקפ"ה]] נשא לאשה את שרה בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד.

===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

ההתקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא המשיך להתקשר אליו וסירב להתקשר לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תר"ג]] הוא הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. הצמח צדק לאחר שחזר מהאסיפה פנה לאשתו: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.

===עם אביו הצמח צדק===
{{להשלים}}
יחד עם אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את [[ליקוטי תורה]]{{הערה|[[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.}}. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על ה[[קץ]] של שנת [[תר"ח]], והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת ט'.}}.

בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.

===ייסוד חסידות קאפוסט===
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
ביום [[ג' אלול]] [[תרכ"ו]] עזב את עיר [[ליובאוויטש]], והושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], ונהג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה'מגן אבות'.

== תפילתו ==

סדר התפילה שלו היה ב[[דביקות]] ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח את התנאי.

פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח את התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע ל[[חזרת הש"ץ]] לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=חובת+הלבבות&pgnum=15 אוצר סיפורי חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי ה[[משפיע]] רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}}.

== משפחתו ==
*בנו רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], בעל ה[[מגן אבות]].
*בנו רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון מרצ'יצה]], שנפטר בערך בתשרי תר"ע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=5cddfe29-be75-4334-9b3f-05b2c67b77c4&st=אליהו+חתן+אדמו%22ר+הזקן&pgnum=45 שם ושארית]}}, ולפי גירסא אחרת - ט"ז תשרי תרס"ט{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=fc870084-a43e-4638-a498-d16f0a52e5e2&st=מקאפוסט הערות לאג"ק]}}.
*בנו רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[באברויסק]].
*בתו רחל אשת הרב [[מנחם מניש מונסזון]]{{הערה|ראה [[רשימת ענינים וסיפורים - רב"ש]] - עמ' נד, ובהערות}}.
*בתו, רבקה - נפטרה ערב חג השבועות תרי"ב בצעירותה{{הערה|על פי מצבתה שהתגלתה בשנים האחרונות בליובאוויטש.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''"גיבור כארי: אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט"''', [[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"א - ק"פ.

==קישורים חיצוניים==
* [http://audio.chassidus.com/audio/nigun שני ניגונים מהמהרי"ל]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf כרכרה ללא סוסים ברחוב הראשי של בברויסק]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 27

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תקס"ח]] - [[ג' חשון]] [[תרכ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] מקאפוסט}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, יהודה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:49:13Z

שיקגו:

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.

במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.

לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).

מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:47:47Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:47:19Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד.<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:45:49Z

שיקגו: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד.<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:43:29Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד.<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:42:05Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל<ref>אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא</ref>. במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:41:33Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref></ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל<ref>אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא</ref>. במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:40:51Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן וולס:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד<ref>הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל<ref>אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא</ref>. במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו <ref>מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד שערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.</ref>.
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר<ref>עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד</ref> עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
* בתו, הרבנית שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט<ref>חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל</ref>.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חישא בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T22:02:19Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן, שנכתב בערך בשנת תר"נ, קורא לר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T21:57:27Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת רמ"מ שניאורסאן נכדו של מהרי"ן שנכתב בערך בשנת תר"נ, קורא לר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מובא במסמכי העיר ניעזין אבל בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T21:54:52Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת רמ"מ שניאורסאן נכדו של מהרי"ן שנכתב בערך בשנת תר"נ, קורא לר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב, לא ברור מתי נולד.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T21:54:36Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - לאחר פטירת אביו נשאר בניעזין לזמן מרובה ואף שסירב לקבל נשיאות רשמית היה חוזר מאמרי דא"ח, לאחמ"כ כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת רמ"מ שניאורסאן נכדו של מהרי"ן שנכתב בערך בשנת תר"נ, קורא לר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה, היה עשיר, וגר בניעזין (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא ברור מתי נולד<ref>אינו מצוי במסמכי העיר ניעסין בבני המהרי"ן אבל בלוח היום יום מובא בין ר' משה לר' נחום.</ref>.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T21:50:31Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת רמ"מ שניאורסאן נכדו של מהרי"ן שנכתב בערך בשנת תר"נ, קורא לר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב, לא ברור מתי נולד.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T21:49:44Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד<ref>במכתב מאת רמ"מ שניאורסאן נכדו של מהרי"ן שנכתב בערך תר"נ קורא ר' שניאור דוב הבכור, ואולי לא היה הבכור ממש ורק בכור הבנים (עכ"פ שנשארו בחיים).</ref>.
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב, לא ברור מתי נולד.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]

ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-05-16T21:42:57Z

שיקגו: /* משפחתו */

[[קובץ:מכתב רבי ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]]
[[אדמו"ר]] '''רבי ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר [[הסתלקות]] אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].

[[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]], לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, מרת חנה חישא בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]].
===נשיאותו===
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".

ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי [[רוסיה]], כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד [[הסתלקות]]ו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי.

==משפחתו==
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו<ref> ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד ועוד.</ref>:

מזוו"ר:
* בתו, פרלה דבורה<ref>עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.</ref>, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בערך בשנת תקצ"ג.
מזוו"ש:
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], לא ברור מתי נולד.
* בתו, אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז.
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרט"ו.
* בתו, שטערנא<ref>בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.</ref> אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח.
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]).
מזווג שלישי:
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -).
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -).
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -).
* בנו, דוד (ב' סיון [[תרל"ג]] -).
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -).
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -).
* בנו, רבי יעקב, לא ברור מתי נולד.
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]).
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/619%20-%20Reliving%20the%20Past%20%28III%29.pdf ר' ישראל נח מניעז'ין]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ניעז'ין|ניעז'ין]]|שנה=[[תקע"ה]] - [[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]]