חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אביגדור דיקשטיין

2026-02-17T18:19:20Z

שיחת חולין בטהרה:

לא חשוב--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 17:40, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ה 17:40, 13 בפברואר 2025 (IST)
:{{א|מענדל סופר}} {{א|אלי}} הערך נראה כמועתק מויקיפדיה לאחר שהערך ינוסח מחדש יוכלו להעבירו למרחב הערכים. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:45, 13 בפברואר 2025 (IST)
:: יש חשיבות, לא מובנת העברתו למרחב האישי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:09, י"ז בשבט, ה'תשפ"ה)

== ביקורת ==

יש מקום לביקורת? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 15:47, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 15:47, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

:ממש לא! [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:49, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::למה? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 15:50, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 15:50, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::לפי מה שכתב @[[משתמש:דער פלעצעל תמים|דער פלעצעל תמים]] הוא יעץ לתת סנקציות על הבחורים [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 15:54, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 15:54, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:::אם העובדה כבר מופיעה אין בדיוק ביקורת להוסיף בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:57, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::הוא כתב את זה כביקורת ומחקתי (כי זה היה ללא דיון) [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 15:59, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 15:59, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::: בעבר נתתי לינק בדף זה לכתבות על דיקשטיין באתר הבלוג בעולמם של חרדים של ר' [[חיים שאולזון]] בו מובאות ביקורות רבות על מעשי הגייס של דיקשטיין אך [[משתמש:שלום עליכם]] מחק את הקישור. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:06, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 16:06, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] שתיקה כהודאה? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 18:25, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 18:25, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:::האם מישהו מתנגד להחזיר את הביקורת? @[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] תוכל להביא מקור? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 19:48, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 19:48, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:::: [inn.co.il/news/667066 סא"ל דיקשטיין: הסנקציה היחידה שעובדת לגיוס חרדים – עיכובים בנתב"ג] בערוץ 7. (אגב, הסנקציה הזו מפריעה יותר מכל לחב"דניקים - להם מסלול לימוד בקבוצה) אם מסכימים פה אפשר לתת קישורים רבים לאתר הבלוג בעולמם של חרדים של ר' [[חיים שאולזון]] --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:52, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 19:52, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] אתה מתנגד להחזיר את הביקורת? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 19:55, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 19:55, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::כן, אין לזה מקור. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:58, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::יש, ברכת הגאולה הביא [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:02, כ"ג באב, ה'תשפ"ה 20:02, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::עכשיו אני רואה, האתר אצלי חסום. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:23, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::: @[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] יש מקור. מדוע הסרת? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 12:49, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 12:49, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::זה עדיין בדיון [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:08, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::עבר שלוש ימים מאז שהביאו מקור ואף אחד לא ענה על זה, למה זה עדין בדיון? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 22:18, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 22:18, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::::@[[משתמש:Z770|Z770]] חשבתי שאתה נגד ביקורת [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:20, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::::::אני נגד ביקורת שלא לפי הכללים אם הביקורת כאן לא לפי הכללים (גם בדבר קטן) אני אתנגד לה לגמרי [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 22:23, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 22:23, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::::::או שהביקורת לא לפי ההלכה (לא כ"כ בקיא בהלכות לה"ר וכו') [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 22:25, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 22:25, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::::::: ההתר דאין מחניפים לרשעים, עיין בחפץ חיים כלל ד סעיף ז. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:27, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 22:27, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::::::::::השאלה אם הוא נכנס לכלל של אֵין פַּחַד אֱלֹקים לְנֶגֶד עֵינָיו וכו' (בענינינו הרבי) [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 22:33, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 22:33, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

לכל פסקת הביקורת אין שום מקור. לא הוא מחליט על אכיפה (הוא לא משטרה צבאית) ולא על אופניה. הוא בטח לא "מוביל קו קשוח".
ואני לא מתחיל לדבר על ההזיה שטוענת שהוא פעל לביטול הסכם חב"ד. ההסכם פשוט לא יכול להיות, כי אין שום חוק או הסדר חוקי כלשהו, שמסדיר את מעמדם של בני הישיבות בכלל ואת דחיית גיוסם (כאשר הסכם חב"ד פעל תחת החוק).
אני סבור שיש למחוק כליל את כל הקטע, עד שיביאו מקור '''אמין''' לטענות האלו, ולא - הבלוג של שאולוזון, שאליו כל אחד יכול לשלוח מה שבא לו והוא מעלה הכל - לא נחשב כמקור אמין. [[משתמש:שיחת חולין בטהרה|שיחת חולין בטהרה]] - [[שיחת משתמש:שיחת חולין בטהרה|שיחה]], 20:19, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 20:19, 17 בפברואר 2026 (IST)

משה דיקשטיין

2022-10-31T20:45:30Z

שיחת חולין בטהרה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:משה דיקשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב משה דיקשטיין]]
הרב '''משה דיקשטיין''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הינו מ[[שליח|שלוחי הרבי]] [[באר שבע]] ורב בית הכנסת ''''קדושי אושוויץ'''' שבשכונה ד'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשט"ו]] ב[[תל אביב]], לאביו ר' שלמה דיקשטיין, יהודי ניצול שואה אשר עלה לארץ ישראל לאחר ששימש 'זונדרקומנדו'{{הערה|יחידה מיוחדת (תרגום מגרמנית) שעסקה במלאכת גופות היהודים הנרצחים במחנות ההשמדה, רוב אנשי הזונדרקומנדו נורו למוות}} במחנה ההשמדה 'מיידנק'. בצעירותו למד בישיבת נחלים והתמחה במיוחד בתחום הרפואה כך שכאשר נפגש עם מנהל מחלקת הלב ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] איכילוב אמר האחרון לרב [[יוסף בא-גד]] (ראש ישיבת נחלים) שהוא צופה לר' משה עתיד מזהיר בתחום הרפואה אך למרות זאת הרב משה התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ולאחר מכן בשנת [[תשל"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] .
[[קובץ:משה דיקשטיין1.jpg|ממוזער|הרב משה מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה ולמד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במשך כשנתיים. אחר כך בהוראת הרבי נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן אמר לו הרבי שיסע ל[[ארץ ישראל]] ולא יחזור כל עוד והוא לא חתן.

לאחר תקופה השתדך עם רעייתו מרת שושנה בתו של ר' [[יוסף לבנהרץ]]. חתונתם התקיימה בי"ג [[תמוז]] בשנת [[תשל"ט]].

בשנת [[תש"מ]] הרב משה היה ממארגני [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הגדולה בארץ שהתקיימה ב[[תל אביב]], שבעקבותיה התבטא אודותיו [[הרבי]] - "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

בשנה זו גם עבר להתגורר ב[[באר שבע]], שם ניהל מכון לעולים מ[[רוסיה]] תחת הרב [[תנחום בורושנסקי]]. בנוסף לזאת, היה ממקימי בית הספר חב"ד בעיר וכיהן כמורה בו.

בשנת [[תשמ"ג]], שר לראשונה את הניגון "[[הרבי שליט"א (ניגון)|הרבי שליט"א]]" בפני הרבי שעודד את השירה.

שימש כרכז פעילות בתנועת הנוער [[צבאות השם]] ב[[ארץ הקודש]], ומנהל מחלקת שיעורי תורה במרכז [[ניידות חב"ד באה"ק]]. כיום הוא מוסר הרצאות לתלמידים בכיתות ז' ח' בבתי ספר שאינם מקפידים על שמירת כל המצוות באזור הדרום על [[חגי ישראל]] ומצוות ה[[תפילין]] בתור הכנה ל[[בר מצווה]]. וכן הוא מפקד זק"א במחוז [[באר שבע]] ואף זכה לאות מצטיין הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38745 חסיד חב"ד קיבל אות מצטיין ארגון זק"א]{{אינפו}}}}, וכמו כן משמש כ[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|מכשיר המטבחים]] של [[בית חב"ד]] באר שבע ועובד ב'מרכז מצוות למהדרין' בניהולו של הרב [[תנחום בורושנסקי]].

תפקידו במילואים רב מחוז דרום בפיקוד העורף וכמפקד אנו"ח ('''א'''יתור '''נ'''פגעים '''וח'''ללים) באיזור דרום ודרגתו היא רב סרן{{הערה|1=[https://chabad.info/in-focus/48995/ תמונת היום] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ב]] קיבל מטעם עיריית [[באר שבע]] את אות 'יקיר הנוער לשנת 2012' על פעילותו בבתי הספר התיכוניים בעיר במסירת הרצאות וקורסים 'הכנה ל[[בר מצווה]]'{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70247 חסיד חב"ד נבחר ליקיר הנוער של באר שבע]{{אינפו}}}}.

ב[[י"ט בכסלו]] ה'[[תשע"ה]] זכה הרב דיקשטיין באות 'מגן ראש העיר' באר שבע לשנת תשע"ד. תעודת הוקרה הוענקה לו על ידי ראש העיר במעמד שיצר הד תקשורתי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85293 אות מגן ראש העיר באר שבע הוענק לרב משה דיקשטיין]{{אינפו}}}}, בשנת [[תשפ"ב]] קיבל תעודת הערכה על ניהול סניף זק"א בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134021 דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו ==
;בניו
*הרב מנחם מענדל דיקשטיין - מלמד ב[[חיידר]] חב"ד ב[[חולון]].
*הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - שו"ב ו[[שליח]] [[הרבי]] למלבורן, [[אוסטרליה]].
*הרב אליהו דיקשטיין - שליח הרבי ומלמד ב[[חיידר מנחם]] ב[[מוסקבה]].
*הרב אביגדור דיקשטיין - שליח הרבי ב[[צה"ל]] בדרגת רב סרן - כפר חב"ד.
*הרב שלמה דיקשטיין - שליח הרבי לשכונת רבין ב[[בית שאן]], רכז סניפי [[צבאות השם]] ומנהל 'מרכז הכשרה והדרכה'.
*הרב חיים אברהם שמואל דיקשטיין - ר"מ ביש"ק נצרת עילית.
*הרב שניאור זלמן דיקשטיין - [[משפיע]] בקהילת [[בית משיח פלורידה]].

;חתניו
*ר' יונתן פורסט - [[רחובות]].
*ר' מרדכי מנחם מנור - [[באר שבע]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%93-news-video/825662/ ראש עריית באר שבע בברכה לרב דיקשטיין {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72868 '''"אנחנו קוראים לזה השגחה פרטית"'''] אתר החדשות ynet מביא פרופיל קצר על הרב דיקשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53652 '''המילון של המתנדב החב"די'''] - ניוזק"א, עלון מתנדבי הארגון זק"א
*[http://ih.chabad.info/upload/Derech11/index.html#p=15 '''אורחים לליל הסדר'''] - מגזין '[[דרך המלך]]' של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[ניסן]] תשע"ד
*[https://col.org.il/tags/tag/713 תגית 'משה דיקשטיין' ב{{COL}}]

==לקריאה נוספת ==
*נתן אברהם, '''הוא רצוי ומעשיו רצויים''' - הרב משה דיקשטיין מספר על מסכת קירובים להם זכה מהרבי מלך המשיח, שבועון [[בית משיח]] גיליון 695.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/3/40.html 40 שנה של מבצע כשרות בבאר שבע]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 955, י"א טבת תשע"ה
*'''[https://chabad.info/magazine/656492/ "ראיתי את הניסים בזירות הפיגוע במו עיניי" • ראיון]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] י"ט אדר תשפ"א {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיקשטיין, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

שלום דובער דיקשטיין

2022-10-31T20:43:16Z

שיחת חולין בטהרה:

[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] (תשע"ד)]]
הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' (יליד [[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]]), הוא [[שו"ב]] בקהילת חב"ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד]] לישראלים בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] ולאמו מרת שושנה (בתו של הרב [[יוסף לבנהרץ]]) - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שסיים את לימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה במקום. באותה תקופה החל ללמוד [[שחיטה]].

לאחר נישואיו בשנת [[תשס"ה]] עם רעייתו מרת אסתר שרה למשפחת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב ממלבורן, אוסטרליה, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לעבוד כשוחט בקהילה, בהדגישו את גודל השליחות בעבודת קודש זו. מאז משמש כשוחט ובודק – במקביל לעבודתו כשליח בבית חב"ד לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]] וכן פועל בקרב הקהילה היהודית במלבורן ומעביר מידי שבוע שיעורי תורה לאנשי עסקים ואנשי הקהילה היהודית.

בנוסף, הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ודואג להם לעופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש. ביניהם הרב [[יוסי לוי]] במנילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64232 'שחיטת ליובאוויטש' גם בפיליפינים] באתר [[חב"ד אינפו]].}}, [[פיליפינים]]; הרב [[בנימין אדרעי]] בטוקיו, [[יפן]]; והרב אליאב בן עטר בנלסון, [[ניו זילנד]].

מדי שנה משמש הרב דיקשטיין כשוחט ב[[כפרות]] שנערכות על ידי ארגון [[אש"ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.

[[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את חיבורו: לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "שמלה חדשה" (תש"פ)]]
הרב דיקשטיין עוסק רבות בבירור נושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של "[[שחיטת ליובאוויטש]]" בשיעורים שמעביר ובמאמרים שהוציא לאור.

==חיבוריו==
*'''וזבחת כאשר צויתך''' – בירור, ראשוני מסוגו, בנושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של שחיטת ליובאוויטש{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.
*'''שמלה חדשה עם 'בגדי מלכות'''' - ליקוט פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf "שמלה חדשה - עם בגדי מלכות"]''' {{PDF}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין "[[דרך המלך]]"
*'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב"די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]

קלמן דרוק

2022-10-31T20:38:08Z

שיחת חולין בטהרה:

[[קובץ:קלמן דרוק.jpg|ממוזער|הרב דרוק (ראשון מימין) ב[[הדפסת התניא]] בשכונת נאות לון ב[[באר שבע]] שבניהול חתנו הרב משה אריאל הכהן רוט. מימין לשמאל: הרב קלמן דרוק, חתנו הרב משה אריאל הכהן רוט, ראש העיר מר רוביק דנילוביץ', השליח לבית חב"ד שכונה א' בבאר שבע הרב [[שניאור זלמן גורליק]] והרב יצחק בן שימול ([[תשע"א]])]]
הרב '''קלמן קלונימוס דרוק''', הינו שליח לעיר [[באר שבע]], משפיע קהילת חב"ד בשכונה א' ומנהל רשת גני חב"ד בבאר שבע.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יהודה אריה לייב דרוק]] ולאמו מרת רבקה.

בשנת [[תשכ"ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חזרתו לארץ הקודש, נמנה על [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (מירה) בת הרב [[יוסף לבנהרץ]], היה אמור בשנת [[תשל"ה]] להיכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[צפת]], אך עקב הצורך שהתעורר בו ב[[באר שבע]], הסכים מנהל הכולל הרב [[אריה לייב קפלן]] לוותר על הצטרפותו בתנאי שיצא לשליחות לבאר שבע.

במשך מספר שנים שימש כמחנך ב[[בית הספר חב"ד ברוש]].

בעת שנכנס אל הרבי ל[[יחידות]] בחודש תשרי תשל"ז, שאל את הרבי אודות רכישת רכב שיהיה לו לעזר בשליחות, והרבי שלל זאת באמרו: "בכלל, נהג צריך להיות אדם מיושב ושיהיה בדוק ומנוסה, וכן - להכיר את הדרכים היטב. במיוחד באזורכם - בנגב, שם הכבישים צרים מאוד"{{הערה|שבועון התקשרות גליון כה, בשלח תשנ"ה, עמוד 10.}}.

הקים ומייסד את רשת גני חב"ד ב[[באר שבע]], ומשמש כשותף בניהול מערך השליחות בבאר שבע עם הרב [[שניאור זלמן גורליק]].

רעייתו מרת מרים (מירה) משמשת כמנהלת הספריה החינוכית 'תפארת מנחם' בעיר.

==משפחתו==
*חתנו, הרב משה אריאל הכהן רוט - שליח הרבי בשכונת נאות-לון, [[באר שבע]].
==לקריאה נוספת==
*'''עיר גנים''', ר. חיימוביץ', שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 334 ע' 11-16

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/140211 מדהים: אחרי 3 הבטחות נולדו 2 זוגות תאומים במשפחה]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרוק, קלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:משפחת דרוק]]
[[קטגוריה: אישים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יוסף לבנהרץ

2022-10-31T20:37:14Z

שיחת חולין בטהרה:

[[קובץ:לבנהרץ יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לבנהרץ בעת תפילתו]]
[[קובץ:יוסף לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבנהרץ (משמאל) יושב בשולחן הנשיאות על יד הרב [[נפתלי רוט]], בחגיגה שאורגנה על ידי נכדו (חתן בתו) הרב '''משה אריאל רוט''' - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת 'נאות לון' ב[[באר שבע]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעל שמועה]] תושב [[כפר חב"ד]]|אחר=סמנכ"ל בדימוס של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]|ראו=[[יוסף יצחק לבנהרץ]]}}

הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' ([[תרפ"ט]], 1929 - [[ז' באב]] [[תשע"ו]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי מתושבי [[כפר חב"ד]], שהתגורר בשנותיו האחרונות ב[[באר שבע]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, כשנוכחו בקושי לשמור על המצוות באוירה הציונית ששררה בארץ, חזרו להתגורר ב[[מוסקבה]] בירת רוסיה.

עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי"ג]] [[נישואין|נשא את]] רעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן ב[[צרנוביץ]].

בעקבות הקפדתם על שמירת השבת, עברו האחים ר' יוסף ור' זלמן יואל מצ'רנוביץ לפרונזה (כיום בישקק) בירת קירגיסטן, בה עסקו במפעל טקסטיל. לאחר שנים אחדות, כשנולדו להם ילדים, עברו ל[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן שבה הייתה קהילה חסידית פעילה.

בשנת [[תשכ"ה]], לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ"ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).

נודע כ[[בעל שמועה]] חסידי ובעל חוש מיוחד ל[[סיפורי חסידים]] וב[[התוועדות|התוועדויות]] בבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)]]' הרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ב[[רוסיה]] תחת אימת השלטון הקומוניסטי.

בשנותיו האחרונות התגורר ב[[באר שבע]] עד לפטירתו ביום חמישי [[ז' באב]] [[תשע"ו]] בגיל 87.

==משפחתו==
*בתו, מרת מרים (מירה) -מנהלת ספריית חב"ד [[באר שבע]], רעייתו של הרב [[קלמן דרוק]] - כיהן בעבר כ[[שליח]] הרבי ביישוב ברוש וכיום מנכ"ל רשת מעונות יום וגני ילדים בבאר שבע.
*בתו, מרת שושנה - מורה ומחנכת בבי"ס ממ"ד חב"ד עוזיאל באר שבע, רעייתו של הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי בבאר שבע.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח [[תשע"ג]] {{PDF}} {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/17/568731126054.html הילד החסידי שגדל מול לוביאנקה האיום]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ט"ו [[מנחם אב]] תשע"ו

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד במעשיו'''

{{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]

משתמש:ישראל בטח בהשם/שלום דובער מישולובין

2021-12-27T19:42:00Z

שיחת חולין בטהרה:

[[קובץ:שולם.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מישולובין בהתוועדות בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]]]]

הרב '''שלום דובער מישולובין''' (יליד שנת תשנ"ד, 1994) הוא [[שליח]] ורב בית כנסת חב"ד בשכונת יפה נוף ב[[בית שמש]], ו[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשנ"ד]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[ישראל אלחנן מישולובין]] מעסקני חב"ד בביתר ולאמו מרת מרים יוכבד.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]] שבה דודו, הרב [[מרדכי מישולובין]] משמש כראש הישיבה ואביו הוא אחד ממנהליה ור"מ בישיבה, בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ולאחר מכן חזר ל-770 והשלים את לימודי ה[[סמיכה]] לרבנות אותה קיבל מראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. כבר אז עסק בפילפול וחינוך, שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770]] והיה פעיל ב[[את"ה העולמי]] ולמשך זמן קצר היה מחנך בתלמוד תורה.

בשנת [[תשע"ו]] נשא למרת חנה בת ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים תשע"ט עבר ל[[בית שמש]] והתמנה לשמש כמשפיע בשיעור א' ישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], משמש גם כר"מ בכיתת העשרה לגמרא עיונא. ייסד שיעור לימוד שיחות באידיש{{הערה|לקו"ש ומאמרים באידיש}} ומנהל מחלקת הפצת והגהת שיחות בישיבה.

במקביל שימש כשליח בשכונת קריית בן אליעזר בעיר ולאחר כחצי שנה עבר לשכונת יפה נוף החרדית והצטרף למשפחת השלוחים הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]. מאז הגעתם, חלה תנופת התפתחות גדולה במניין החב"די שמשמש בית למתפללים מכל גווני הקשת, חרדיים, חב"דניקים ונערים מתמודדים.

בבית חב"ד לאורך השנה מתקיימת גם פעילות עונתית, [[מבצע לולב]] בחג [[סוכות]], מסיבות [[חנוכה]] לנוער, מסיבות ו[[מגילת אסתר|קריאות מגילה]] ב[[פורים]], [[מבצע מצה|חלוקת מצה שמורה]] ב[[פסח]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ענק לילדים בל"ג בעומר]], מסיבות [[שבועות]] לילדים, [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] ב[[יומא דפגרא|יומי דפגרא]], שיעורי [[חסידות]] ועוד.

במקביל לתנופה זו, עם כניסתו לתפקיד החלה הקהילה בתהליך לרכישת ושיפוץ מבנה מסודר שיוכל לשמש את המניין והפעילות בצורה קבועה ומסודרת.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: מישולובין, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים בית שמש]]

שלום דובער דיקשטיין

2021-12-27T15:45:02Z

שיחת חולין בטהרה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שלום דיקשטיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] (תשע"ד)]]
הרב '''שלום דובער דיקשטיין''' הוא [[שו"ב]] בקהילת חב"ד ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד]] לישראלים בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ף מרחשוון]] [[תשמ"ב]] לאביו הרב [[משה דיקשטיין]] משלוחי הרבי ב[[באר שבע]] ולאמו מרת שושנה.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים בקריית גת]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שסיים את לימודי ה'[[סמיכה]]' ב[[מרכז דוברי עברית]] ב[[מונטריאול]], התבקש על ידי השליח, הרב [[חיים שלמה כהן]], להישאר שנה נוספת ולנהל את תכנית לימודי הסמיכה שם. באותה תקופה החל ללמוד [[שחיטה]].

לאחר נישואיו בשנת [[תשס"ה]] עם רעייתו מרת אסתר שרה למשפחת ר' יצחק צבי הכהן יעדוואב - מלבורן, אוסטרליה, התבקש על ידי הרב [[יצחק דוד גרונר]] לעבוד כשוחט בקהילה, בהדגישו את גודל השליחות בעבודת קודש זו. מאז משמש כשוחט ובודק – במקביל לעבודתו כשליח בבית חב"ד לישראלים בהנהלת הרב [[דודו לידר]] וכן פועל בקרב הקהילה היהודית במלבורן ומעביר מידי שבוע עשרות שיעורי תורה לאנשי עסקים ואנשי הקהילה היהודית.

בנוסף, הרב דיקשטיין מסייע לשלוחים שנמצאים בחלקים מרוחקים של הגלובוס, ודואג להם לעופות ובשר בשחיטת ליובאוויטש. ביניהם הרב [[יוסי לוי]] במנילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64232 'שחיטת ליובאוויטש' גם בפיליפינים] באתר [[חב"ד אינפו]].}}, [[פיליפינים]]; הרב [[בנימין אדרעי]] בטוקיו, [[יפן]]; והרב אליאב בן עטר בנלסון, [[ניו זילנד]].

מדי שנה משמש הרב דיקשטיין כשוחט ב[[כפרות]] שנערכו על ידי ארגון [[אש"ל - הכנסת אורחים]] ב[[קראון הייטס]] בערב יום הכיפורים.

[[קובץ:שלום דיקשטיין עם הרב שלמה עמאר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב דיקשטיין מציג בפני הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] את חיבורו: לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "שמלה חדשה" (תש"פ)]]
הרב דיקשטיין עוסק רבות בבירור נושא השחיטה במשנת חב"ד וענינה של "[[שחיטת ליובאוויטש]]" בשיעורים שמעביר ובמאמרים שהוציא לאור{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/602521/ וזבחת כאשר ציוותיך]''' קובץ מקיף על שחיטת ליובאוויטש.}}.

הוציא לאור לקט "בגדי מלכות" החונה על הספר "[[שמלה חדשה]]", המלקט את פסקי רבותינו נשיאינו בנושא שחיטה ובדיקה במקומות שפסקם שונה מהמקובל{{הערה|תדפיס מתוך החיבור '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf "שמלה חדשה - עם בגדי מלכות"]''' {{PDF}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/88056/ בעל עסק חסידי: שחיטת ליובאוויטש בליובאוויטש]''' במגזין "[[דרך המלך]]"
*'''[https://chabad.info/video/documentary/610958/ השוחט החב"די מסביר על השחיטה היהודית]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/654680/ סכין של אמת: סיפורו המופלא של סכין השחיטה]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיקשטיין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]

יהושע דוברבסקי

2021-11-16T21:11:41Z

שיחת חולין בטהרה:

[[קובץ:יהושע דובראווסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהושע דובראווסקי]]
[[קובץ:דובראבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהושע בילדותו (יושב במרכז השורה הראשונה) שני שורות מעליו: עומד אביו הרב אליעזר ליפמאן]]

הרב '''יהושע (היישקע) דובראווסקי''' ([[תרפ"ח]] - [[כ"ט אייר]] [[תש"ע]]) היה סופר חב"די-[[אידיש|אידי]] בולט בדור השביעי. שימש כחבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]".

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]] - שנפטר בהיות יהושע נער בן 12.

בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אוסנת), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שלוזינגר.

כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]].

כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום.

עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל"ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]].

כתבותיו הרבות מהוות יצירה תוכנית וקלסית, שבה מצייר הן את חיי היהודים בעבר, והן את דרך המחשבה של היהודים כעת בארצות הברית.

בשנת [[תשנ"ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]].

החזיק קופת גמ"ח עזרה לחתנים וכלות.

בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]]. סידרה זו תורגמה לעברית ב[[שבועון בית משיח]], ויצאה לאור בספר.

נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ"ט אייר]] [[תש"ע]].

==משפחתו==
*אביו, הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*בנו, הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי]]
*בנו, הרב [[יוסף יצחק דוברבסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] בעיר קוריטיבה, [[ברזיל]]
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] לקהילת דוברי צרפתית בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].
*חתנו, הרב שמואל גורביץ - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר ליאון צרפת
*חתנו, הרב בן ציון גייסינסקי - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר בתסדע ארצות הברית
*חתנו, הרב משה הכהן כצמן - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר סטטן איילנד ארצות הברית

==ספרו==
*'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של הרב [[פרץ מוצ'קין]], שכתיבתו החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]].

==לקריאה נוספת==
*אברהם רייניץ, '''הרבי: "על דובראווסקי אפשר לסמוך"''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742
*'''אי, היישקע! אי־אי־אי־י־י, היישקע!!!''' - א. אברהם משרטט קווים ליצירות הספרותיות החסידיות של הרב דובראווסקי - {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742

== קישורים חיצוניים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61955 במלאת שנה לפטירתו: זוכרים את גדול הסופרים החסידיים] - {{אינפו}}

===מאמריו של הרב דובראווסקי בנושאים:===

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 'יום העצמאות']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34410 'קנאות מעושה']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23090 'הצעירים בליובאוויטש']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55370 'התמימים של "אחרי ג' תמוז"']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55230 '"שיר השירים" שבין רבי לחסיד']

{{מיון רגיל:דוברבסקי, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]

ברית מילה

2021-11-15T14:58:53Z

שיחת חולין בטהרה: /* שעת הברית */

{{סוגיה
|שם הסוגיה=ברית מילה
|מקרא=[[פרשת לך לך]] יז, א-יד; [[פרשת תזריע]] יב, ג
|משנה=[[מסכת שבת]], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01085.html#HtmpReportNum0018_L5 פרק יט]
|תלמוד בבלי=[[מסכת שבת]], פרק [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=130&format=pdf 'רבי אליעזר דמילה']
|משנה תורה לרמב"ם=[http://www.mechon-mamre.org/i/26.htm הלכות מילה]
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצווה רטו. [[ספר החינוך]] מצווה ב
|מאמרים=[[תורה אור]] לך לך ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/3/12A ולא יקרא], ד"ה בעצם היום הזה; [[לקוטי תורה]] תזריע ד"ה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/7/20c וביום השמיני]; סידור עם דא"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=43365&st=%u05d4%u05de%u05d9%u05dc%u05d4 שער המילה]; [[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/2 מצות מילה]
|שיחות=נלקטו בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15785&st=&pgnum=15&hilite= שערי מילה]
}}

[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
מצוות '''מילה''' היא ה[[מצווה]] הראשונה שבה נצטווה [[אברהם אבינו]], ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. אך משנתנה תורה, אנחנו מצווים במצוה זו, לא בגלל מצות אברהם אבינו, אלא מפני שכך נצטוינו בתורה{{הערה|[[הרמב"ם]] בפירוש המשנה למסכת חולין פרק ז' משנה ו'.}}. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ל[[לידה]]. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.

מצווה זו הינה אחת מעמודי היסוד של עם ישראל, כיוון שהיא מהווה חתימה של ה' בבשרנו. וכל יהודי (גם מי שעודנו [[ערל]]) מכונה "מהול" (לעומת הגויים שכולם נקראים "ערלים"). אחד משלושת חלקי תהליך הגירות הוא ברית מילה.

המצווה נחלקת לשני חלקים, את החלק הראשון - חתיכת הערלה, קיבל אברהם אבינו. ואת השני - הפריעה, קיבלו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ.

==המצווה==
ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר [[אברהם אבינו]] מל את עצמו בגיל 99 שנים, והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו [[יצחק]].

מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:
:{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה|מקור=בראשית יז, יד}}

==בחסידות==
פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות ל[[קליפת נוגה]] המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של [[קליפת נוגה]], על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמצומים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של [[אברהם אבינו]] נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.

פירוש מילה הוא מ"ל [[י"ה]], שהוא גילוי של [[אבא]] ו[[אמא]], שהוא בחינת ה[[ביטול]] שבכח מ"ה שבנפש.

בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שה[[אהבה]] תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏{{הערה|1=תורה אור סוף פרשת לך לך}}.
===הבדלת הקליפות ממידת החסד===
רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית. אבל קודם המילה, מצד [[מידת החסד]] הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה.

ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם. כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים".

וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.

אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.

ואז תמשך השפעת החיות רק לצד הקדושה ולבני ישראל המאוחדים בקודש העליון - בחינת חכמתו שבאצילות ורצונו יתברך שלמעלה מאצילות - בחינת אור אין-סוף ב"ה, ובאמצעותם תמשך חיות גם לחולין על טהרת הקודש המתבררים מהרע שבהם ומתעלים לקדושה, וכן לחסידי אומות העולם הבטלים לישראל ומסייעים בידם לעבוד את ה'.

פעולה זו של הסרת הכיסוי מהאור האלקי הנמשך לעולם, החלה בהסרת הערלה של אברהם אבינו, שבזה נמשך האור והכח האלקי רק לראוי שבבניו - "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בישמעאל ח"ו, ואף גם זאת - "ביצחק וגו'" ולא כל "יצחק" למעט עשיו שיצא מיצחק.

== מנהגי ברית מילה ==

ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום{{הערה|1= כ"ח אדר ב'}}: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).

בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.

בברכת המזון על סעודת המילה אומרים: בקשות "הרחמן" מיוחדות לברית מילה.

על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים{{הערה|כאשר נולד הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] (כיום שליח הרבי ל[[כרמיאל]]), ביקש אביו הרב [[מרדכי ריבקין]] מהרבי שיהיה [[סנדק]] בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שאז ה[[סנדק|סנדקאות]] היא כמו 'בשליחות' של הרבי. שבועון כפר חב"ד 1915 עמוד 40). ועל דרך זה אירע גם עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] (עדותו נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] פרשת נח תשע"ב).}}, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית.

נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל [http://w3.chabad.org/media/pdf/887/WBsr8877493.pdf "אשרי תבחר ותקרב"] (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] ב[[וואכנאכט|ליל יום הברית]] של נכדו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] באור ל[[כ"ו מרחשוון]] [[תשט"ז]], והוגה על ידו בשנת [[תנש"א]] - לקראת [[י"ח ניסן]] במלאת 89 שנים לברית של הרבי.

רבותינו נשיאינו הקפידו שלא לשנות שום דבר מהמנהגים המקובלים בברית מילה, דוגמת המציצה בפה, והתנגדו בתקיפות לאלו שהעלו טענות שונות על סכנות בריאותיות וכדומה שיש במנהגי ברית המילה המסורתיים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf עמוד 22, צילום מכתב אדמו"ר הריי"צ לרב חיים בן ציון רסקין].}}.

===שעת הברית===
הגמרא במסכת פסחים ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf ד, א.]) מביאה [[ברייתא]]: {{ציטוטון| . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות
שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . .}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסג סעיף א.

עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{מקור}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.

נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ב[[רוב עם הדרת מלך]]. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[גורליק]] כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ה[[התוועדות]] מעוררים בציבור ענייני [[יראת שמים]] שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל ה[[מצוות]] "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.

==להרחבה==
*[[דרך מצוותיך]], מצוות מילה
*פרשת לך לך ב[[תורה אור]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[שערי מילה]]''', ליקוט מדברי [[הרבי]] בנושא [[ברית מילה]], בעריכת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ומערכת [[היכל מנחם ירושלים]], בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים]], [[תשנ"ח]]
*'''[[ברית נתן]]''', לקט מנהגי ברית מילה, מאת הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[אהלי שם]], [[תשס"ו]]
*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אפשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורביץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]]
*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של הצמח צדק''', שבועון בית משיח גליון כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 34

==ראו גם==
* [[מבשרי אחזה אלוה]]
* [[ערלה]]
* [[פדיון הבן]]
* [[וואכנאכט (ליל ברית)]]
* [[סנדק]]
* [[קוואטער]]
* [[שמירת הברית]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A6%D7%A4%D7%AA.pdf חוברת הדרכה - מהלידה ועד הברית]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]
* הרב [[יהושע מונדשיין]], ''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf#page=149 ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
* הרב [[יוסף אברהם פיזם]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/28/780815678721.html ליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע למהות הפנימית של ברית מילה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1670705#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ברית מילה - כל מה שרציתם לדעת]''' {{בית חבד}}
*הרב טייכטל, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e394dad97859_1580813741.pdf פסקי הרב - הלכות מילה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/133977 סדר ברית מילה עם ליקוטי טעמים מנהגים ופנינים] {{PDF}}{{COL}}

;מולטימדיה
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4509486#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content איך עושים ברית מילה?]''' {{וידאו}} סרטון בהפקת ערוץ יהדותון
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134166 מהי ברכת הברית? ומה מנהגנו באמירת עלינו לשבח אחר הברית?]''' {{COL}}{{וידאו}}
* הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2886 שיעור וידאו] במאמר ד"ה "למנצח על השמינית", מתוך הספר [[לקוטי תורה]] פרשת תזריע, ל[[אדמו"ר הזקן]] {{וידפו}}
*הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726422/ מתורת הצמח צדק: "ברית מילה"]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/726732/ לקט מיוחד מחלוקת דולרים: צדקה עבור הרך הנימול]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
{{אירועים יהודיים}}
[[קטגוריה:ברית מילה]]
[[קטגוריה:האבות]]

תבנית:הידעת?/14

2021-04-25T13:51:53Z

שיחת חולין בטהרה:

ר' [[ישראל אריה לייב]] - אחיו של [[הרבי שליט"א]], היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. על חיבוריו אלו, העיד פרופסור רוזנבלום, שניכר שהכותב הוא גאון במתמטיקה, למרות שלא למד אותה באונברסיטה.
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות הידעת?|1]]</noinclude>

צבי לייב לוין

2021-04-23T08:52:31Z

שיחת חולין בטהרה:

הרב '''צבי לייב לוין''' ([[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]]-[[י"ז אלול]] [[תנש"א]]) היה [[סופר סת"ם]] חסיד חב"ד, מנהל ומייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]] ב[[מרוקו]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[פריז]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נעוועל]] ב[[ח' תמוז]] [[תרפ"ח]] לאביו הרב [[פייטל לוין]].

לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה יחד עם אלפי חסידים במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', ולאחר קבלת ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה.

היה נשוי עם מרת טויבע, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]].

התמחה כ[[סופר סת"ם]], ורכש ידע נרחב בייצור בתים לתפילין ובעיבוד עורות לכתיבה.

עסק בהפצת מעיינות החסידות, ועם התרחבות פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], התבקש על ידי שליח הרבי הרב [[מיכאל ליפסקר]] להצטרף לשלוחי הרבי במדינה ולייסד [[בית מדרש חב"ד לעניני סת"ם - מרוקו|בית ספר להכשרת סופרי סת"ם]]. יחד עם קבוצת התלמידים שהכשיר, לימד את האמונות גם את הרב [[מיכאל ליפסקר]] וכאשר גורש ממרוקו לאחר מעט יותר משנה, החליף אותו הרב ליפסקר בתפקיד מנהל בית המדרש.

לאחר גירושו ממרוקו, קבע את מגוריו ב[[פריז]] והמשיך שם את פעילותו להפצת יהדות.

שימש גם כ[[בעל תפילה]].

בשנת [[תשי"ח]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש החגים, וכאשר פגש בר' [[איצ'קע גנזבורג]] בשעת ההמתנה לתפילה, התחבקו באהבת רעים חסידית, כשתוך כדי הרבי נכנס ועוד לפני שהספיקו לעמוד במקומם הבחין הרבי בפרץ של האהבת חסידים והביט כשחיוך קל על פניו, ולאחר מכן התבטא ש"זוהי [[אהבה]] חסידית".

נפטר ב[[י"ז אלול]] [[תנש"א]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[מאיר אבצן]]
*גיסו, הרב [[שלמה מטוסוב]]
==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''השליח שגורש ממרוקו וחולל 'מהפכה צרפתית' יהודית''', [[שבועון בית משיח]], מס' 1249
{{מיון רגיל:לוין, לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2021-01-05T13:42:48Z

שיחת חולין בטהרה: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}
{{דמות
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]
|מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==ילדותו==
===לידתו===
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ביום [[י"ב תמוז תר"מ]]. הוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], נישאו בי"א אלול [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים ש[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.

===ילדותו וחינוכו===
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]].בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי , ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.

שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].

אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו.את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].בצעירותו היה [[אדמו"ר הריי"צ]] חוזר משניות בע"פ בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בע"פ היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין הבוחן]], עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]].באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן.

===בר מצווה===

בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה [[תפילין]] קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

===צעירותו===
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים.בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]].

החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]].במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.

===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו===
====[[מסע יאלטא]]====
{{ערך מורחב|מסע יאלטא}}
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.

====המסע למוזניקס (תרנ"א)====
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]].

====הנסיעה לאליווקא====
בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]].

==נישואיו==
===קישורי התנאים===
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי"צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכשנכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172])}}.

התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].

עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.

===בין קישורי התנאים לחתונה===

ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}.

בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.

===החתונה===
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב [[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ו[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].

ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ.

==מנהל תומכי תמימים==
מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.

בעת כהונת [[אדמו"ר הריי"צ]] כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וכמה פעמים שבהם נאסר או שהישיבה נסגרה.

ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].

ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.

במשך השנים היה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.

==פעולותיו למען יהודי רוסיה==
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.

בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].

אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.

בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

==מאסריו==
===המאסר הראשון===
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109.}}.

[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט]]
===המאסר השני===
ביום רביעי ז' [[אייר]] שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.

ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

===המאסר השלישי===
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

===המאסר הרביעי===
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

===המאסר החמישי===
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

===המאסר השישי===
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]
בקיץ שנת תר"פ, בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

===המאסר השביעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}
[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]

====רקע====
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

====המאסר====
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].

==עסקנותו בפולין==
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

==מסעותיו==
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה ב[[פולין]] וב[[ליטא]] במשך שבועיים.

===ביקורו בארץ בישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]}}

ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].

ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.
}}

אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].

שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}

===המסע לארצות הברית===
[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]]
[[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}
לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].

הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].

במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

ב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.

ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.

ב[[י"ג כסלו]] נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם ב[[בולטימור]] נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

ב[[כ"ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].

ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].

באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י"ט סיון]] [[תר"צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].

בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.

הביקור הסתיים ב[[כ"א תמוז]] [[תר"צ]], אז חזר הרבי ל[[פולין]].

===במלחמת העולם השניה===
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה ב[[אהבה]] עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
}}

ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

==ארצות הברית==
[[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ו[[יראת שמים]] ובעבודת הכלל}}.

ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].

[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] [[תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}.

===קבלת האזרחות===
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.

המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}}}}.

==הסתלקותו==
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.

אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.

==משפחתו==
* בתו, הרבנית [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].
* בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].
* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה בתאריך [[ב' תשרי]] [[תש"א]]{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מ[[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.

==ספריו==
{{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].
*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-3 כרכים.
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים]] אהל יוסף יצחק.

==ראו גם==
*[[האוהל]]
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.
*'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].

==קישורים חיצוניים==
{{טורים|מספר=2|תוכן=
===תולדות חיים===
;ילדות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}
;נישואין
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}
;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_90_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A5_%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]].
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [["בית חב"ד"]].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב"ד בישראל]].
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]".
*[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%91/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]".
;בתקופת ה[[שואה]]
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}
;הביקור בארץ הקודש
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].
;הסתלקות
*'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}
*הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)

===שונות===
;ספריו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג,
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6_%D7%A0%D7%A2_%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_76361.html גלריית תמונות] {{col}}

;סיפורים
*נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}

;לדמותו
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A2%D7%94/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]

}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר"פ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון יוסף יצחק]]

משתמש:שיחת חולין בטהרה

2020-07-07T11:36:36Z

שיחת חולין בטהרה: יצירת דף עם התוכן "ב"ה 'רק בהיותו בן י"ג שנה ויום אחד - כשנעשה איש'. מצטרף לחב"דפדיה בצורה רשמית, לאחר מאות ערי..."

ב"ה

'רק בהיותו בן י"ג שנה ויום אחד - כשנעשה איש'.

מצטרף לחב"דפדיה בצורה רשמית, לאחר מאות עריכות ללא שם משתמש.

מסתבר שהויכוחים הרבים שלי עם [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]], [[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן]] ו[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] בעניין 'ויקיפדיה או חב"דפדיה' פעלו את פעולתם. חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם.