https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T07:49:30Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=760691משתמש:שטיינברג/טיוטה2025-04-22T19:54:12Z<p>שטיינברג: יצירת דף עם התוכן "יהודה לייב לאטר הרב יהודה לייב לאטר הינו משלוחי הרבי לדוברי צרפתית בישראל, שימש כשליח בפאריז שבצרפת. תולדות חיים נולד בטולוז שבצרפת בשנת לאביו הרב יוסף יצחק ולאימו למד ב בשנת נישא ל החל משנת שימש כשליח הרבי בפאריז שבצרפת ואף מופיע בספר השלוחים פעילות..."</p>
<hr />
<div>יהודה לייב לאטר<br />
הרב יהודה לייב לאטר הינו משלוחי הרבי לדוברי צרפתית בישראל, שימש כשליח בפאריז שבצרפת.<br />
<br />
תולדות חיים<br />
<br />
נולד בטולוז שבצרפת בשנת לאביו הרב יוסף יצחק ולאימו<br />
<br />
למד ב<br />
<br />
בשנת נישא ל<br />
<br />
החל משנת שימש כשליח הרבי בפאריז שבצרפת ואף מופיע בספר השלוחים<br />
<br />
פעילותו כיום עם המקורבים<br />
<br />
פעילותו כיום מתמקמת בעיקר ב770 בכפר חב"ד פעילויות מסביב למעגל השנה סיורים בכפר חב"ד התוועדויות שיעורים ועוד<br />
<br />
בשנים האחרונות החל לשמש ככותב בעלון לפרשת השבוע בצרפתית "La Paracha de la semaine" (הפרשה של השבוע)<br />
<br />
משפחתו<br />
<br />
רעייתו<br />
<br />
בנו ר' מנחם מענדל לאטר מונה כגבאי ב770 כפר חב"ד החל משנת תשס"ד<br />
<br />
בנו ר' לוי יצחק לאטר שליח הרבי בשכונת גבעת שאול בירושלים<br />
<br />
בנו ר' שניאור זלמן לאטר מתגורר בצרפת<br />
<br />
חתנו ר' דניאל רוזנטל מנהל הסיורים בבית אגו"ח 770 כפר חב"ד</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=760659770 כפר חב"ד2025-04-22T18:12:44Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ: 770 בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|בנית 770, במרכז הרב [[זושא וילמובסקי]] משמאלו הרב [[מנחם לרר]]]]<br />
'''בית אגודת חסידי חב"ד - 770, כפר חב"ד''' הוא העתק מדוייק של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] שהוקם - בהוראתו הישירה של הרבי - בשנת [[תשמ"ו]]. לאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק של [[חדר הרבי]] הנמצא בבניין.<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
==הקמת הבניין==<br />
[[קובץ:בונים את 770.jpg|ממוזער|מהלך הבניה]]<br />
ב[[י"ד תמוז]] [[תשמ"ה]], הודיע [[הרבי]] על בקשתו כי יבנה ב[[ארץ הקודש]] בנין של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] - ושהבנין יבנה ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לקראת [[חודש תשרי]] [[ה'תשמ"ו]], נסע לחצרות קדשינו חבר וועד [[כפר חב"ד]], ר' גרשון סודקביץ’, והוא, בלי ידע מוקדם בהנדסה ובאדריכלות, ביחד עם עוד בחור, מדד את ההיקף החיצוני של [[770]].<br />
<br />
ב[[חודש כסליו]] [[תשמ"ו]], קיבלו אישור ממשרד הפנים בארץ, להקמת הבניין.<br />
<br />
===הנחת אבן הפינה===<br />
חצי שנה לאחר הוראת [[הרבי]] להקמת הבניין, נערך ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, [[כ"ו בטבת]] [[תשמ"ו]], המעמד המרגש של הנחת אבן הפינה ל'בית אגודת חסידי חב"ד, אהל יוסף יצחק ליובאוויטש', בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד.<br />
<br />
עשרה ימים קודם לכן, בעיצומה של [[התוועדות]] [[שבת קודש]] [[פרשת ויחי]], [[ט"ז טבת]] [[תשמ"ו]], נתן [[הרבי]] בקבוק 'משקה' להרה"ח ר' [[אריה ליב קפלן|אריה לייב קפלן]], יושב ראש [[ארגון הגג]] של מוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] והשליח הראשי לעיה"ק [[צפת]], והורה לו שיחלק מה'משקה' לקהל הנוכחים במעמד הקרוב של הנחת אבן הפינה ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===המשך הבניה===<br />
הבניה התקדמה בעצלתיים, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שהתחילו את הבניה אך עוד לא סיימו. באותה הזדמנות הרבי אף הורה לסיים את כל הבנין עד [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ו]]. הבקשה התקבלה בארץ הקודש ללא כל הכנה מוקדמת, ולאחר שסיימו רק את בניית השלד, כאשר אף אחד מהעוסקים בבניה אינו מאמין שהדבר אכן אפשרי לגמור את עבודות הבניה תוך פחות מחודשיים את כל הבניה, ובפרט כשמדובר בהעתק מדוייק של בנין מרוחק מעבר לים, ובשימוש בחומרים שאינם בנמצא{{הערה|את אבני הבנין ייצרו במפעל על פי הזמנה מיוחדת, וכן חומרים נוספים שהיו נצרכים לבניה הוזמנו באופן מיוחד.}}.<br />
<br />
למרות התחזיות השליליות, החלו עשרות עובדים להשתתף בבניית הבניין מסביב לשעון במשך כל שעות היממה{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]] שלמד ב[[תומכי תמימים לוד]] באותה שנה, מספר כי בדרך חזרה מ[[מבצע תפילין]] היו התמימים עוברים דרך כפר חב"ד, ומסייעים בבניית הבנין}}, כשלצורך העניין התגייס האדריכל הראשי של הבניה הרב [[מרדכי גורליק]] שהתמסר לענין בכל נפשו, קבלן העבודה מר דוד מררי, מנהל המפעל החסיד ר' גרשון סודקביץ, ממונה הבטיחות האדריכל [[זאב גכטמן]] וקבלן עבודות האלומיניום מר רמי בונה.<br />
<br />
נגד כל התחזיות, הפלא אירע וסיימו את הבניה בזמן. [[חנוכת הבית]] התקיימה באור ל[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]]. באור לט"ו תמוז ובמוצאי ט"ו תמוז התקיימה [[יחידות לאורחים]] לאלו שהגיעו לבקר בחצר הרבי בימים הסמוכים לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, ובמהלך היחידות הרבי דיבר על חגיגת חנוכת הבית המתקיימת בכפר חב"ד.<br />
<br />
החגיגה עצמה שולבה במסיבת השנתית ה-19 של בר המצווה לילדי גיבורי צה"ל שנפלו במערכה על הגנת ארץ ישראל, ועל פי הערכות המשטרה השתתפו בחגיגה בכפר חב"ד למעלה מעשרים וחמישה אלף איש. מנחה האירוע היה הרב [[נפתלי רוט]], והנואמים היו הרב [[ישראל לייבוב]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צא"ח]] שהקריא את מברקו של הרבי לחוגגים, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבו של כפר חב"ד, יו"ר הועד הרב [[מנחם לרר]], תת אלוף בני דקל, שגריר ארצות הברית בישראל מר תומס פיקרינג, ראש הממשלה ושר החוץ מר [[יצחק שמיר]], השר אברהם ורדיגר ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[מרדכי אליהו]] שאף כובד בקביעת המזוזה.<br />
<br />
==התוכניות==<br />
כשהתחילו בהכנות לבניין גילו כי התוכניות של הבניין המקורי בניו יורק - נעלמו. או אז החליטו לשלוח את ה"אדריכל החסידי מנחל'ה" לניו יורק כדי שיראה את הבניין ויפיק תוכניות חדשות, הרבי הסכים לאדריכל - ([[מרדכי מנשה גורליק]]) להסתובב בכל פינה ב-[[770]], לצלם ולהפיק תוכניות חדשות, ואכן בעזרת אחיינו - הת' [[זלמן גורליק]]{{הערה|כיום כמנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]].}} ששהה אז ב'קבוצה', הסתובב בכל פינה ב-[[770]] והפיק תוכניות חדשות ומדויקות של המבנה.<br />
<br />
==התייחסות מהרבי==<br />
{{להשלים}}<br />
הרבי התבטא, כי "כשיבוא זמן וירצו להיזכר ברגעי היחידות כאן, כשהדבר לא יתאפשר עוד, יוכלו להיכנס אל הבית בכפר חב"ד ולהיזכר באותם רגעים"{{הערה|מפי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ששמע מהרב [[בנימין גורודצקי]] ששמע מהרבי בתקופה בה הוא הורה על הקמת הבניין (כפר חב"ד ע' 638).}}<br />
<br />
==העברת הבניין ליו"ר אגו"ח החדש==<br />
[[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו"ר אגו"ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]]<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==הבניין כיום==<br />
[[קובץ:ישראליק מיידנציק 770.jpg|שמאל|ממוזער|ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] על רקע 770]]<br />
<br />
בניין זה מהווה חלק אינטגרלי מהסיור ב[[כפר חב"ד]], ולאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק חדר ה[[יחידות]] של הרבי הנמצא בבניין, אך עם זאת רבים מחסידי חב"ד נוהגים שלא להיכנס לחדר הרבי.<br />
<br />
בבניין מתקיים מדי [[ליל שישי]] [[התוועדות חסידית]] עד לאור הבוקר עם משפיעים ושלוחים מרחבי העולם, מארגן ההתוועדות הוא ר' [[יוסף יצחק לידר]] מ[[ראשון לציון]].<br />
<br />
בשבתות נערכים במקום התוועדויות, [[משפיע]] בית הכנסת עד לפטירתו היה הרב [[מיכה שטיינמץ]], כיום משפיע בית הכנסת הוא הרב [[זושא וולף]].<br />
<br />
כיש מחסידי חב"ד הנוהגים לערוך בחצר הבניין את טקסי [[חופה]], לעיתים נערך טקס החופה במקום על אף שסעודת ה[[נישואין]] מתקיימת במקום מרוחק יותר כגון ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום 'כולל אברכים' בראשות הרב [[שלום דובער לבקובסקי]], משרדי מכון אוצרו של משיח, [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]] ושני האחרונים פועלים במקום תמורת תשלום שכירות לאגו"ח.<br />
<br />
מנהל הבניין שהתמנה בברכתו של הרבי וכפי פס"ד הרבנים מתשס"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 פסק הבי"ד באתר COL]}} הוא הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]. הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] הכריז שהמנהל הוא הרב [[מנחם לאטר]] - תושב כפר חב"ד. האחראי על הסיורים בבנין הוא הרב דניאל רוזנטל גיסו של הרב לאטר{{הערה|תושב כפר חב"ד לשעבר המתגורר כיום בלוד}}.<br />
<br />
===הקומה השלישית===<br />
בקומה השלישית שוכנת הספרייה{{הערה|[https://col.org.il/news/72951 פרסום ראשון: הספרייה החדשה בכפר-חב"ד ● תיעוד מיוחד{{col}}][https://col.org.il/news/75530 בניית ספריית אגו"ח בכפר-חב"ד לקראת סיום ● תמונות{{col}}]}} שנבנתה בהוראה ישירה של הרבי{{הערה|שיחת ט"ו תמוז תשמ"ה}}.<br />
<br />
לאחר משפט הספרים אמר הרבי ששניים מהספרים שנגנבו יוכנסו לספריה הנמצאת ב-770 בכפר חב"ד{{מקור}}.<br />
<br />
החל משנת [[תשפ"א]] מתקיים בקומה זו מניין תפילה בשם 'לאטר שול'.<br />
<br />
בשבתות נערכים בקומה השניה של הבניין התוועדויות למתפללי המניין בקומה השלישית, משפיעי בית הכנסת הם הרבנים [[דוד אבא זלמנוב]] ו[[יהודה לייב לאטר]]. <br />
<br />
===פארק 770===<br />
[[קובץ:פארק 770.jpg|שמאל|ממוזער|פארק 770 בסמוך לבית אגו"ח ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
בשנת [[תשע"ו]] נבנה מסביב לבית 770 - פארק הכולל מדשאות, עצים, שבילי הליכה וספסלים, שמו הוא "פארק 770" והוא נבנה על ידי [[ועד מקומי כפר חב"ד]], ובסיוע "קרן קימת לישראל"{{הערה|1=[https://chabad.info/news/156258/ פארק הרבי בכפר חב"ד ייחנך בקרוב] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;היסטוריה: תהליך הבניה וההקמה<br />
* [[זושא וולף]], '''[https://kfar-chabad.com/wp-content/uploads/2021/06/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-770-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93.pdf נחלת נשיא הדור]''', בהוצאת גבאי ומתפללי בית הכנסת 770, תמוז תשפ"א {{PDF}} באתר kfar-chabad.com<br />
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/499.-Vayigash-5785.pdf נחלה לנשיא דורנו בכפר חב"ד]''' ראיון בעלון 'הסיפור שלי' עם הרב [[מרדכי גרליק]] {{PDF}}<br />
* '''[https://col.org.il/news/122652 הילדים של אז משחזרים: כך הנחנו אבן פינה ל-770 בכפר חב"ד]''', כ"ו טבת תש"פ {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131984 35 שנה לחנוכת 770: הוראות הרבי והפרוטוקולים נחשפים]''' {{COL}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62370 כך נבנה 770 בכפר חב"ד]''', גלריית תמונות {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/164336/ כך נערכו המדידות ב-770]''', גלריית תמונות {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
;שונות<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21884 הסיפורים שמאחורי בנין אגו"ח בארץ]''' ראיון עם מנהל הבניין הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/44356 אינדקס התיירות מציע: ביקור ב'770' חוייה לכולם]''' {{COL}}<br />
* '''[https://chabad.info/news/164593 התוועדות לציון 30 שנה לחנוכת בית אגו"ח בכפר חב"ד]''', ט״ז בתמוז ה׳תשע״ו {{אינפו}} <br />
* '''[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב]''', גלריית תמונות {{תמונה}}{{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:770]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב"ד]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=636275דוד אבא זלמנוב2023-09-27T10:47:58Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב"ד ועבר לטובת תפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'. (מנהל גם את המכון ללמידת אומנות תקיעת השופר) <br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
חתנו הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=636273דוד אבא זלמנוב2023-09-27T10:47:28Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] פוטר מהישיבה בכפר חב"ד ועבר לטובת תפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'. (מנהל גם את המכון ללמידת אומנות השופר) <br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
חתנו הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=604899כפר חב"ד2023-06-25T12:48:18Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-'''1,800''' משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
{{להשלים}}<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
===ספר התורה מהרבי הריי"צ===<br />
במהלך שנת תש"ט שלך הרבי הריי"צ ספר תורה לכפר חב"ד עם השנים פרוכת ספר התורה התישנה, ולאחר שנלקח לתיקון, בח' סיון ה'תשע"ח הוחזר למקומו לבית הכנסת בית מנחם. ונערכה הכנסת ספר תורה גדולה במיוחד, שיצאה מחדר הרבי ב770 בכפר חב"ד, לבית מנחם.<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים.<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]] (נסגר והתמזג עם [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]])<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] תיכון<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] מכללה<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=604891כפר חב"ד2023-06-25T12:45:52Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-'''1,800''' משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
{{להשלים}}<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
===ספר התורה מהרבי הריי"צ===<br />
במהלך שנת תש"ט שלך הרבי הריי"צ ספר תורה לכפר חב"ד עם השנים ספר התורה התישן, ולאחר שנלקח לתיקון, בח' סיון ה'תשע"ח הוחזר למקומו לבית הכנסת בית מנחם. ונערכה הכנסת ספר תורה גדולה במיוחד, שיצאה מחדר הרבי ב770 בכפר חב"ד, לבית מנחם.<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים.<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]] (נסגר והתמזג עם [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]])<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] תיכון<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] מכללה<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=604881כפר חב"ד2023-06-25T12:42:25Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-'''1,800''' משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
{{להשלים}}<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
===ספר התורה מהרבי הריי"צ===<br />
במהלך שנת תש"ט שלך הרבי הריי"צ ספר תורה לכפר חב"ד עם השנים ספר התורה היתישיין, ולאחר שנלקח לתיקון, בח' סיון ה'תשע"ח הוחזר למקומו לבית הכנסת בית מנחם ונערכה הכנסת ספר תורה גדולה במיוחד שיצאה מחדר הרבי ב770 בכפר חב"ד לבית מנחם<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים.<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]] (נסגר והתמזג עם [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]])<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] תיכון<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] מכללה<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=604877כפר חב"ד2023-06-25T12:40:16Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-'''1,800''' משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
{{להשלים}}<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
==ספר התורה מהרבי הריי"צ==<br />
במהלך שנת תש"ט שלך הרבי הריי"צ ספר תורה לכפר חב"ד עם השנים ספר התורה היתישיין ולאחר שנלקח לתיקון בח' סיון ה'תשע"ח הוחזר למקומו לבית הכנסת בית מנחם ונערכה הכנסת ספר תורה גדולה במיוחד שיצאה מחדר הרבי ב770 בכפר חב"ד לבית מנחם<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים.<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]] (נסגר והתמזג עם [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]])<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] תיכון<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] מכללה<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=604821כפר חב"ד2023-06-25T12:14:54Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>{{לשכתב}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}<br />
{{כפר חב"ד|<br />
|שם=כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]<br />
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי<br />
|כפר=<br />
|שטח שיפוטי=2,500 דונם<br />
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן<br />
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך<br />
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]<br />
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.<br />
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]<br />
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]<br />
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]<br />
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]<br />
|משפיעים בבירה=<br />
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד<br />
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|תלמוד תורה אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד<br />
|בתי כנסת=22 בתי כנסת<br />
|מספר משפחות=1,800 משפחות<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]<br />
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]<br />
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=<br />
}}<br />
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר נמצא הריכוז הגדול בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-'''1,800''' משפחות{{מקור}}.<br />
<br />
היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]]{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.<br />
<br />
==שם הכפר==<br />
{{להשלים}}<br />
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.<br />
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.<br />
<br />
הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
===רעיון ההקמה===<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ ישראל. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], הרב קרסיק יחד עם גיסו [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ובדקו את הלך הרוח, ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|נשיא וחסיד, עמ' 83.}}.<br />
<br />
ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1359}}, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח.<br />
<br />
ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] אז לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. <br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית בארצות הברית לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.<br />
<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [מר שזר] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.<br />
<br />
באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]].}}.<br />
<br />
===יסוד הכפר===<br />
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]<br />
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]<br />
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]<br />
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר [[חיים שפירא]] מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]<br />
במקביל לוועד לסידור הפליטים, הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], שלצידו:ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.<br />
<br />
חברי אג"וח סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל חסידי חב"ד רבים החלו ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] להתיישב במקום באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.<br />
<br />
במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.<br />
<br />
[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב המיתולוגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]<br />
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.<br />
<br />
הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] תש"ט, באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}<br />
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבנה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.<br />
<br />
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
===השנים הראשונות===<br />
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנו את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב העיר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|התמים הראשון, עמ' 100 - 101.}}. לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.<br />
<br />
לאחר שנודע לרבי שלבנות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ט]] הוקם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]], לזכר נרצחי בית הספר למלאכה. בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[תל אביב]] לכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]], ובשנת [[תשל"ג]] - הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].<br />
<br />
ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נפטר הרב הרב גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.<br />
<br />
===משנות הממי"ם ואילך===<br />
{{להשלים}}<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.<br />
<br />
בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, דגם של [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]]. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד הדגם של 770.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד חדש בשם "[[חדר ליובאוויטש]]". ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] ו[[ישיבת הבוכרים]].<br />
<br />
==בירת ארץ ישראל==<br />
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.<br />
<br />
כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.<br />
<br />
==התייחסויות מהרבי==<br />
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדים בכפר חב"ד]]]]<br />
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:""בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'איגרות-קודש' כרך חי עמ' צ}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.<br />
<br />
[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.<br />
<br />
ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:<br />
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי' עמ' 180}}}}.<br />
<br />
בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי' עמ' עמ' 187-186}}}}.<br />
<br />
במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}.<br />
<br />
== גאוגרפיה ==<br />
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]<br />
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).<br />
<br />
=== שכונות ורחובות===<br />
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]<br />
<br />
בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.<br />
<br />
הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]<br />
*בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]]<br />
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]<br />
*[[אור אבנר]]<br />
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]<br />
*איגוד תלמידי הישיבות - [[את"ה המרכזי - 770]]<br />
*[[אשנב לחב"ד]]<br />
*[[מטה משיח באה"ק]]<br />
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"<br />
*[[יד לילד המיוחד]]<br />
*[[מכון לוי יצחק]]<br />
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]<br />
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]<br />
*[[שבועון בית משיח]]<br />
*[[שבועון כפר חב"ד]]<br />
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]<br />
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
<br />
=== בתי כנסת ===<br />
<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]<br />
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]<br />
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים<br />
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]<br />
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.<br />
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]<br />
*[[בית כנסת 'המרכזי']]<br />
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br />
*בית הכנסת "אהל יעקב"<br />
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד<br />
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]<br />
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]<br />
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]<br />
*[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]<br />
*ברק'ה שול. ע"ש הרב [[שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}<br />
*בית הכנסת לצעירים גבעת ליובאוויטש. רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]<br />
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]<br />
*שערי אליהו<br />
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'<br />
*דן יואל'ס שול <br />
*משכן יעקב<br />
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי<br />
*צמח צדק<br />
<br />
=== מוסדות חינוך ===<br />
<br />
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]<br />
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]]]<br />
*גני ילדים.<br />
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]<br />
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]<br />
*[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש]] (נסגר והתמזג עם [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב"ד|חדר אור ליובאוויטש]])<br />
*[[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב"ד|אור ליובאוויטש]]<br />
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] תיכון<br />
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] מכללה<br />
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br />
*מוסדות [[אור שמחה]]<br />
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[משה הלל]]<br />
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]]<br />
*ישיבת 'אהלי מנחם מענדל' לבוגרי קבוצה, בראשות הרב זלמן טורנהיים והרב [[יהודה לייב נחמנסון]]{{הערה|1=נוסד בשנת הלימודים תשפ"ב.[https://chabad.info/news/725274/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}<br />
*[[גן ישראל כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== מבני ציבור ===<br />
<br />
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].<br />
* המועצה האזורית שדות דן.<br />
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.<br />
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".<br />
* מרפאת קופת "מאוחדת".<br />
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])<br />
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.<br />
*אולם ה[[תלמוד תורה]].<br />
*אולם [[הפנסאים]].<br />
<br />
===שונות===<br />
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש<br />
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה<br />
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.<br />
* שני פרדסי אתרוגים.<br />
<br />
=== מקוואות ===<br />
* המקוה המרכזי.<br />
* מקוה [[בית מנחם]].<br />
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.<br />
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.<br />
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]].<br />
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
== כלכלה ==<br />
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.<br />
<br />
בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.<br />
<br />
סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.<br />
<br />
== תחבורה ==<br />
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.<br />
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.<br />
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].<br />
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.<br />
* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.<br />
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.<br />
<br />
=== תחנת הרכבת ===<br />
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}<br />
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.<br />
<br />
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.<br />
<br />
ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].<br />
<br />
== ועד כפר חב"ד ==<br />
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]<br />
<br />
[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}<br />
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).<br />
<br />
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.<br />
<br />
אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:<br />
<br />
הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.<br />
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.<br />
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].<br />
<br />
{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}<br />
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרבי בנושא.<br />
<br />
אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].<br />
<br />
== רבני כפר חב"ד ==<br />
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.<br />
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].<br />
<br />
== כפר חב"ד ב' ==<br />
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}<br />
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.<br />
<br />
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים. <br />
<br />
<gallery widths="150px" ;"<br />
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8"><br />
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר<br />
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי<br />
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד<br />
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד<br />
</gallery><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד?<br />
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].<br />
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].<br />
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''<br />
;מדיה<br />
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}<br />
*[|95522|בסרטון חדש: ציורים מכפר חב"ד פרי מכחולו של יחיאל אופנר|כ"ג אדר תשע"ו] {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
;כתבות היסטוריות<br />
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}<br />
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]<br />
;גלריה<br />
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=604240תש"פ2023-06-21T16:07:30Z<p>שטיינברג: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5780}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5780}}<br />
* לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
* ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר [[תהלים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]]{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות.<br />
* קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות ה[[קורונה]],התחזקה האחדות בקרב [[תנועת החסידות|חסידי]] [[חב"ד]] והובל קמפיין בראשות הרב [[בערל לאזאר]] שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד.<br />
*[[בית חיינו 770]] נסגר לציבור ופסקה בו הפעילות הקהילתית למשך כחודשים וחצי, עקב פריצת נגיף ה'[[קורונה]]' ו[[קורונה|הגבלות ההתקהלות]]. ביום [[כ"ב אדר]]<br />
*לאחר סגירת [[770]] ב[[כ"ב אדר]]. נפתח ביום [[ל' בסיוון]] לציבור, מאז חזר לפעילות מלאה. תלמידי הקבוצה נכנסו מיד עם פתיחת [[הזאל הגדול]] בשמחה בשירה ובזמרה.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].<br />
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].<br />
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br />
* ב[[י"ד ניסן]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.<br />
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].<br />
*ב[[י"ד בסיוון]] - הרב [[שמואל גדליה בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.<br />
*ב[[ט"ז בתמוז]] - הרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] זכה לברכה לבנים מהרבי.<br />
* ב[[י"ז בתמוז]] הרב [[ברוך אייזנברג]] מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקווה]].<br />
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[נס כרמון]], משלוחי הרבי ב[[גדרה]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], מחשובי הדיינים ועורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
בחודש [[טבת]]-[[כסלו]] החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:<br />
*ב[[כ"ה באדר]] - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' ב[[פריז]].<br />
*ב[[כ"ז באדר]] - הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]].<br />
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].<br />
*ב[[ג' בניסן]] - הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' חיים צבי קוניקוב, [[מלמד]] מ[[קראון הייטס]], שהיה '[[בעל קורא]]' של הרבי.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.<br />
*ב[[ה' בניסן]] - הרב [[גדליה קארף]], ראש [[עזרת אחים]] ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], קראון הייטס.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[מרדכי חן]], משפיע בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב [[אשר הבר]], מחנך בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].<br />
*ב[[ט' בניסן]] - הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.<br />
*ב[[ט"ז בניסן]] - הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.<br />
*ב[[י"ח בניסן]] - ר' מרדכי קופמן, בופלו.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' אהרן יעקב קארף, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"א בניסן]] - ר' גדליה שמלברג, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"ב בניסן]] - הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]].<br />
*ב[[ה' באייר]] - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.<br />
*ב[[י"ב מנחם אב]] - הרב [[יעקב ימיני]], שליח הרבי ל[[כפר סבא]] ומאנ"ש מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5780}}<br />
{{MIHY|תשרי|2019|9|30|1974|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2019|10|30|1974|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2019|11|29|1974|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2019|12|29|1974|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2020|1|27|1992|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2020|2|26|1992|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2020|3|26|1992|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2020|4|25|1992|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2020|5|24|1992|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2020|6|23|1992|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2020|7|22|1992|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2020|8|21|1992|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=604239תש"פ2023-06-21T16:06:09Z<p>שטיינברג: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5780}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5780}}<br />
* לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
* ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר [[תהלים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]]{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות.<br />
* קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות ה[[קורונה]],התחזקה האחדות בקרב [[תנועת החסידות|חסידי]] [[חב"ד]] והובל קמפיין בראשות הרב [[בערל לאזאר]] שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד.<br />
*[[בית חיינו 770]] נסגר לציבור ופסקה בו הפעילות הקהילתית למשך כחודשים וחצי, עקב פריצת נגיף ה'[[קורונה]]' ו[[הגבלות ההתקהלות|קורונה]]. ביום [[כ"ב אדר]]<br />
*לאחר סגירת [[770]] ב[[כ"ב אדר]]. נפתח ביום [[ל' בסיוון]] לציבור, מאז חזר לפעילות מלאה. תלמידי הקבוצה נכנסו מיד עם פתיחת [[הזאל הגדול]] בשמחה בשירה ובזמרה.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].<br />
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].<br />
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br />
* ב[[י"ד ניסן]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.<br />
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].<br />
*ב[[י"ד בסיוון]] - הרב [[שמואל גדליה בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.<br />
*ב[[ט"ז בתמוז]] - הרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] זכה לברכה לבנים מהרבי.<br />
* ב[[י"ז בתמוז]] הרב [[ברוך אייזנברג]] מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקווה]].<br />
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[נס כרמון]], משלוחי הרבי ב[[גדרה]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], מחשובי הדיינים ועורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
בחודש [[טבת]]-[[כסלו]] החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:<br />
*ב[[כ"ה באדר]] - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' ב[[פריז]].<br />
*ב[[כ"ז באדר]] - הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]].<br />
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].<br />
*ב[[ג' בניסן]] - הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' חיים צבי קוניקוב, [[מלמד]] מ[[קראון הייטס]], שהיה '[[בעל קורא]]' של הרבי.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.<br />
*ב[[ה' בניסן]] - הרב [[גדליה קארף]], ראש [[עזרת אחים]] ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], קראון הייטס.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[מרדכי חן]], משפיע בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב [[אשר הבר]], מחנך בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].<br />
*ב[[ט' בניסן]] - הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.<br />
*ב[[ט"ז בניסן]] - הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.<br />
*ב[[י"ח בניסן]] - ר' מרדכי קופמן, בופלו.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' אהרן יעקב קארף, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"א בניסן]] - ר' גדליה שמלברג, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"ב בניסן]] - הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]].<br />
*ב[[ה' באייר]] - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.<br />
*ב[[י"ב מנחם אב]] - הרב [[יעקב ימיני]], שליח הרבי ל[[כפר סבא]] ומאנ"ש מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5780}}<br />
{{MIHY|תשרי|2019|9|30|1974|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2019|10|30|1974|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2019|11|29|1974|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2019|12|29|1974|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2020|1|27|1992|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2020|2|26|1992|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2020|3|26|1992|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2020|4|25|1992|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2020|5|24|1992|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2020|6|23|1992|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2020|7|22|1992|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2020|8|21|1992|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=604238תש"פ2023-06-21T16:04:48Z<p>שטיינברג: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5780}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5780}}<br />
* לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
* ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר [[תהלים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]]{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות.<br />
* קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות ה[[קורונה]],התחזקה האחדות בקרב [[תנועת החסידות|חסידי]] [[חב"ד]] והובל קמפיין בראשות הרב [[בערל לאזאר]] שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד.<br />
*[[בית חיינו 770]] נסגר לציבור ופסקה בו הפעילות הקהילתית למשך כחודשים, עקב פריצת נגיף ה'[[קורונה]]' ו[[הגבלות ההתקהלות|קורונה]]. ביום [[כ"ב אדר]]<br />
*לאחר סגירת [[770]] ב[[כ"ב אדר]]. נפתח ביום [[ל' בסיוון]] לציבור, מאז חזר לפעילות מלאה. תלמידי הקבוצה נכנסו מיד עם פתיחת [[הזאל הגדול]] בשמחה בשירה ובזמרה.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].<br />
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].<br />
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br />
* ב[[י"ד ניסן]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.<br />
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].<br />
*ב[[י"ד בסיוון]] - הרב [[שמואל גדליה בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.<br />
*ב[[ט"ז בתמוז]] - הרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] זכה לברכה לבנים מהרבי.<br />
* ב[[י"ז בתמוז]] הרב [[ברוך אייזנברג]] מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקווה]].<br />
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[נס כרמון]], משלוחי הרבי ב[[גדרה]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], מחשובי הדיינים ועורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
בחודש [[טבת]]-[[כסלו]] החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:<br />
*ב[[כ"ה באדר]] - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' ב[[פריז]].<br />
*ב[[כ"ז באדר]] - הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]].<br />
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].<br />
*ב[[ג' בניסן]] - הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' חיים צבי קוניקוב, [[מלמד]] מ[[קראון הייטס]], שהיה '[[בעל קורא]]' של הרבי.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.<br />
*ב[[ה' בניסן]] - הרב [[גדליה קארף]], ראש [[עזרת אחים]] ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], קראון הייטס.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[מרדכי חן]], משפיע בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב [[אשר הבר]], מחנך בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].<br />
*ב[[ט' בניסן]] - הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.<br />
*ב[[ט"ז בניסן]] - הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.<br />
*ב[[י"ח בניסן]] - ר' מרדכי קופמן, בופלו.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' אהרן יעקב קארף, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"א בניסן]] - ר' גדליה שמלברג, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"ב בניסן]] - הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]].<br />
*ב[[ה' באייר]] - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.<br />
*ב[[י"ב מנחם אב]] - הרב [[יעקב ימיני]], שליח הרבי ל[[כפר סבא]] ומאנ"ש מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5780}}<br />
{{MIHY|תשרי|2019|9|30|1974|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2019|10|30|1974|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2019|11|29|1974|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2019|12|29|1974|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2020|1|27|1992|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2020|2|26|1992|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2020|3|26|1992|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2020|4|25|1992|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2020|5|24|1992|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2020|6|23|1992|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2020|7|22|1992|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2020|8|21|1992|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=604232תש"פ2023-06-21T15:58:48Z<p>שטיינברג: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5780}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5780}}<br />
* לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
* ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר [[תהלים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]]{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות.<br />
* קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות ה[[קורונה]],התחזקה האחדות בקרב [[תנועת החסידות|חסידי]] [[חב"ד]] והובל קמפיין בראשות הרב [[בערל לאזאר]] שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד.<br />
*לאחר שבית חיינו 770 נסגר ופסקה הפעילות בו למשך כחודשים, עקב פריצת נגיף ה'קורונה' והגבלות ההתקהלות. נפתח ביום [[ל' בסיוון]] לציבור, מיני אז חזר לפעילות מלאה. תלמידי הקבוצה נכנסו מיד עם פתיחת [[הזאל הגדול]] בשמחה בשירה ובזמרה.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].<br />
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].<br />
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br />
* ב[[י"ד ניסן]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.<br />
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].<br />
*ב[[י"ד בסיוון]] - הרב [[שמואל גדליה בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.<br />
*ב[[ט"ז בתמוז]] - הרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] זכה לברכה לבנים מהרבי.<br />
* ב[[י"ז בתמוז]] הרב [[ברוך אייזנברג]] מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקווה]].<br />
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[נס כרמון]], משלוחי הרבי ב[[גדרה]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], מחשובי הדיינים ועורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
בחודש [[טבת]]-[[כסלו]] החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:<br />
*ב[[כ"ה באדר]] - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' ב[[פריז]].<br />
*ב[[כ"ז באדר]] - הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]].<br />
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].<br />
*ב[[ג' בניסן]] - הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' חיים צבי קוניקוב, [[מלמד]] מ[[קראון הייטס]], שהיה '[[בעל קורא]]' של הרבי.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.<br />
*ב[[ה' בניסן]] - הרב [[גדליה קארף]], ראש [[עזרת אחים]] ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], קראון הייטס.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[מרדכי חן]], משפיע בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב [[אשר הבר]], מחנך בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].<br />
*ב[[ט' בניסן]] - הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.<br />
*ב[[ט"ז בניסן]] - הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.<br />
*ב[[י"ח בניסן]] - ר' מרדכי קופמן, בופלו.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' אהרן יעקב קארף, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"א בניסן]] - ר' גדליה שמלברג, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"ב בניסן]] - הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]].<br />
*ב[[ה' באייר]] - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.<br />
*ב[[י"ב מנחם אב]] - הרב [[יעקב ימיני]], שליח הרבי ל[[כפר סבא]] ומאנ"ש מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5780}}<br />
{{MIHY|תשרי|2019|9|30|1974|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2019|10|30|1974|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2019|11|29|1974|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2019|12|29|1974|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2020|1|27|1992|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2020|2|26|1992|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2020|3|26|1992|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2020|4|25|1992|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2020|5|24|1992|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2020|6|23|1992|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2020|7|22|1992|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2020|8|21|1992|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=604230תש"פ2023-06-21T15:57:37Z<p>שטיינברג: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5780}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5780}}<br />
* לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
* ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר [[תהלים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]]{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות.<br />
* קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות ה[[קורונה]],התחזקה האחדות בקרב [[תנועת החסידות|חסידי]] [[חב"ד]] והובל קמפיין בראשות הרב [[בערל לאזאר]] שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד.<br />
*לאחר שבית חיינו 770 נסגר ופסקה הפעילות בו למשך כחודשים, עקב פריצת נגיף ה'קורונה' והגבלות ההתקהלות. נפתח ביום [ל' בסיוון] לציבור, מיני אז חזר לפעילות מלאה. תלמידי הקבוצה נכנסו מיד עם פתיחת [הזאל הגדול] בשמחה בשירה ובזמרה.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].<br />
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].<br />
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br />
* ב[[י"ד ניסן]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.<br />
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].<br />
*ב[[י"ד בסיוון]] - הרב [[שמואל גדליה בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.<br />
*ב[[ט"ז בתמוז]] - הרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] זכה לברכה לבנים מהרבי.<br />
* ב[[י"ז בתמוז]] הרב [[ברוך אייזנברג]] מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקווה]].<br />
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[נס כרמון]], משלוחי הרבי ב[[גדרה]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], מחשובי הדיינים ועורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
בחודש [[טבת]]-[[כסלו]] החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:<br />
*ב[[כ"ה באדר]] - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' ב[[פריז]].<br />
*ב[[כ"ז באדר]] - הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]].<br />
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].<br />
*ב[[ג' בניסן]] - הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' חיים צבי קוניקוב, [[מלמד]] מ[[קראון הייטס]], שהיה '[[בעל קורא]]' של הרבי.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.<br />
*ב[[ה' בניסן]] - הרב [[גדליה קארף]], ראש [[עזרת אחים]] ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], קראון הייטס.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[מרדכי חן]], משפיע בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב [[אשר הבר]], מחנך בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].<br />
*ב[[ט' בניסן]] - הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.<br />
*ב[[ט"ז בניסן]] - הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.<br />
*ב[[י"ח בניסן]] - ר' מרדכי קופמן, בופלו.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' אהרן יעקב קארף, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"א בניסן]] - ר' גדליה שמלברג, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"ב בניסן]] - הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]].<br />
*ב[[ה' באייר]] - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.<br />
*ב[[י"ב מנחם אב]] - הרב [[יעקב ימיני]], שליח הרבי ל[[כפר סבא]] ומאנ"ש מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5780}}<br />
{{MIHY|תשרי|2019|9|30|1974|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2019|10|30|1974|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2019|11|29|1974|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2019|12|29|1974|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2020|1|27|1992|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2020|2|26|1992|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2020|3|26|1992|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2020|4|25|1992|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2020|5|24|1992|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2020|6|23|1992|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2020|7|22|1992|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2020|8|21|1992|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A4&diff=604222תש"פ2023-06-21T15:50:09Z<p>שטיינברג: /* אירועים */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5780}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5780}}<br />
* לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".<br />
* ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המילה שנבחרה מן השמים בספר [[תהלים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]]{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}. בנוסף, על בסיס הצעת הרבי בשנות הנו"נים על שנת נפלאות, היו שהציעו שראשי התיבות יהיו '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות.<br />
* קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהייתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*כתוצאה מהאסונות הרבים בקהילות חב"ד עקב התפרצות ה[[קורונה]],התחזקה האחדות בקרב [[תנועת החסידות|חסידי]] [[חב"ד]] והובל קמפיין בראשות הרב [[בערל לאזאר]] שמטרתו הייתה להוסיף כמה שיותר באחדות בין חסידי חב"ד<br />
* לאחר שהכניסה לבית חיינו 770 נסגרה לציבור עקב פריצת נגיף ה'קורונה'. חזר ונפתח ביום [ל' בסיוון] לאחר שהוקלו ההגבלות. תלמידי הקבוצה נכנסו פנימה בשמחה בשירה ובזמרה.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מעמודי התווך של [[ניידות חב"ד]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].<br />
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].<br />
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].<br />
* ב[[י"ד ניסן]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.<br />
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].<br />
*ב[[י"ד בסיוון]] - הרב [[שמואל גדליה בליז'ינסקי]], מראשוני הפעילים להפצת יהדות וחסידות בקיבוצים, וזכה לבצע שליחויות אישיות מהרבי.<br />
*ב[[ט"ז בתמוז]] - הרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] זכה לברכה לבנים מהרבי.<br />
* ב[[י"ז בתמוז]] הרב [[ברוך אייזנברג]] מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].<br />
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקווה]].<br />
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[נס כרמון]], משלוחי הרבי ב[[גדרה]].<br />
*ב[[ל' במנחם אב]] - הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], מחשובי הדיינים ועורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].<br />
<br />
====נגיף הקורונה====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}<br />
בחודש [[טבת]]-[[כסלו]] החל להתפשט בעולם נגיף הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:<br />
*ב[[כ"ה באדר]] - הרב מסעוד טובול, שליח הרבי ומנהל 'בית חנה' ב[[פריז]].<br />
*ב[[כ"ז באדר]] - הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]].<br />
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת.<br />
*ב[[כ"ט באדר]] - הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[ב' בניסן]] - ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].<br />
*ב[[ג' בניסן]] - הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' חיים צבי קוניקוב, [[מלמד]] מ[[קראון הייטס]], שהיה '[[בעל קורא]]' של הרבי.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.<br />
*ב[[ד' בניסן]] - ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.<br />
*ב[[ה' בניסן]] - הרב [[גדליה קארף]], ראש [[עזרת אחים]] ובעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], קראון הייטס.<br />
*ב[[ז' בניסן]] - הרב [[מרדכי חן]], משפיע בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב [[אשר הבר]], מחנך בקראון הייטס.<br />
*ב[[ח' בניסן]] - הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].<br />
*ב[[ט' בניסן]] - הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.<br />
*ב[[ט"ז בניסן]] - הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.<br />
*ב[[י"ח בניסן]] - ר' מרדכי קופמן, בופלו.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס.<br />
*ב[[י"ט בניסן]] - ר' אהרן יעקב קארף, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"א בניסן]] - ר' גדליה שמלברג, [[קראון הייטס]].<br />
*ב[[כ"ב בניסן]] - הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.<br />
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]].<br />
*ב[[ה' באייר]] - הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.<br />
*ב[[י"ב מנחם אב]] - הרב [[יעקב ימיני]], שליח הרבי ל[[כפר סבא]] ומאנ"ש מ[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5780}}<br />
{{MIHY|תשרי|2019|9|30|1974|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2019|10|30|1974|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2019|11|29|1974|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2019|12|29|1974|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2020|1|27|1992|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|2020|2|26|1992|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2020|3|26|1992|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|2020|4|25|1992|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|2020|5|24|1992|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2020|6|23|1992|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2020|7|22|1992|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2020|8|21|1992|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=604112נחלת הר חב"ד2023-06-21T14:21:54Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]]. כיום מתגוררים בה יותר מ'''אלף וחמש מאות''' משפחות [[חב"ד]]יות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כש[[כפר חב"ד]] עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.<br />
<br />
==תהליכי הקמה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
==התפתחות נחלת הר חב"ד==<br />
<br />
*'''תשכ"ט''' –<br />
<br />
*הרבי מקים את נחלת הר חב"ד<br />
<br />
*הרבי שולח 2 ספרי תורה<br />
<br />
*נוסד תלמוד תורה חב"ד <br />
<br />
*נוסד בית ספר בנות חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"ל''' –<br />
<br />
*נוסד בית ספר למלאכה<br />
<br />
<br />
*'''תשל"א''' -<br />
<br />
*הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה, בראשות הרב [[בערל ריקמן]], הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ב''' –<br />
<br />
*הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
*נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]].<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ו''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת המרכזי<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשל"ח''' –<br />
<br />
*חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תש"מ''' –<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה<br />
<br />
*חנוכת בית כנסת 'חבסוב' לעולי בוכרה<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשד"מ''' –<br />
<br />
*נוסדה ישיבת בית הר"מ<br />
<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ה''' –<br />
<br />
*נוסד תיכון בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשמ"ז''' –<br />
<br />
חנוכת קומפלקס בית חנה<br />
<br />
<br />
*'''תשנ"ח''' –<br />
<br />
חנוכת מקוה חיה מושקא<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ה''' -<br />
*חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה<br />
<br />
<br />
*'''תשע"ט''' - <br />
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6}}<br />
<br />
<br />
*'''תשפ"ג''' -<br />
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה"<br />
<br />
==נחלה מתרחבת==<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות הקרובות לשכונת חב"ד. יש המעריכים כי בקרית מלאכי גרים למעלה מ-1500 משפחות חסידי חב"ד.<br />
<br />
==[[ועד נחלת הר חב"ד]]==<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל. <br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]]<br />
בעבר:<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*הרב משה לרנר<br />
*הרב יוסף יוזביץ<br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[חיים שטיינר]]<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ט]], בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]]. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי.<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה <br />
*בתי כנסת לעולי בוכרה.<br />
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'.<br />
*בית הכנסת 'בית משיח'.<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'.<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]].<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]].<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
<br />
==מקוואות==<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.<br />
*המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנה"ל תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
*תלמוד תורה - מנהלים: הרב נתן וולף, הרב יחזקאל כהן, הרב קפלן, הרב מנגמי<br />
*בית הספר בנות - מנהלים/ות: גב' סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' הבר, גב' שוויכה <br />
*תיכון בית חנה - מנהלות: גב' עזריאל<br />
*בית הספר למלאכה<br />
*מעון יום [[חמ"ה]]<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]<br />
*[[ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן<br />
*כולל תפארת זקנים.<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אליעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציג חב"ד בעירייה - ר' [[בצלאל מזרחי]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
}}<br />
<br />
==פגיעת הטיל בנחל'ה==<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22<br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=586127770 כפר חב"ד2023-03-28T11:44:03Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ: 770 בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנית 770, במרכז הרב [[זושא וילמובסקי]] משמאלו הרב [[מנחם לרר]]]]<br />
'''בית אגודת חסידי חב"ד - 770, כפר חב"ד''' הוא העתק מדוייק של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] שהוקם - בהוראתו הישירה של הרבי - בשנת [[תשמ"ו]]. לאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק של [[חדר הרבי]] הנמצא בבניין.<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
==הקמת הבניין==<br />
[[קובץ:בונים את 770.jpg|ממוזער|מהלך הבניה]]<br />
ב[[י"ד תמוז]] [[תשמ"ה]], הודיע [[הרבי]] על בקשתו כי יבנה ב[[ארץ הקודש]] בנין של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] - ושהבנין יבנה ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לקראת [[חודש תשרי]] [[ה'תשמ"ו]], נסע לחצרות קדשינו חבר וועד [[כפר חב"ד]], ר' גרשון סודקביץ’, והוא, בלי ידע מוקדם בהנדסה ובאדריכלות, ביחד עם עוד בחור, מדד את ההיקף החיצוני של [[770]].<br />
<br />
ב[[חודש כסליו]] [[תשמ"ו]], קיבלו אישור ממשרד הפנים בארץ, להקמת הבניין.<br />
<br />
===הנחת אבן הפינה===<br />
חצי שנה לאחר הוראת [[הרבי]] להקמת הבניין, נערך ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, [[כ"ו בטבת]] [[תשמ"ו]], המעמד המרגש של הנחת אבן הפינה ל'בית אגודת חסידי חב"ד, אהל יוסף יצחק ליובאוויטש', בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד.<br />
<br />
עשרה ימים קודם לכן, בעיצומה של [[התוועדות]] [[שבת קודש]] [[פרשת ויחי]], [[ט"ז טבת]] [[תשמ"ו]], נתן [[הרבי]] בקבוק 'משקה' להרה"ח ר' אריה לייב קפלן, יושב ראש ארגון הגג של מוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] והשליח הראשי לעיה"ק צפת, והורה לו שיחלק מה'משקה' לקהל הנוכחים במעמד הקרוב של הנחת אבן הפינה ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===המשך הבניה===<br />
הבניה התקדמה בעצלתיים, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שהתחילו את הבניה אך עוד לא סיימו. באותה הזדמנות הרבי אף הורה לסיים את כל הבנין עד [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ו]]. הבקשה התקבלה בארץ הקודש ללא כל הכנה מוקדמת, ולאחר שסיימו רק את בניית השלד, כאשר אף אחד מהעוסקים בבניה אינו מאמין שהדבר אכן אפשרי לגמור את עבודות הבניה תוך פחות מחודשיים את כל הבניה, ובפרט כשמדובר בהעתק מדוייק של בנין מרוחק מעבר לים, ובשימוש בחומרים שאינם בנמצא{{הערה|את אבני הבנין ייצרו במפעל על פי הזמנה מיוחדת, וכן חומרים נוספים שהיו נצרכים לבניה הוזמנו באופן מיוחד.}}.<br />
<br />
למרות התחזיות השליליות, החלו עשרות עובדים להשתתף בבניית הבניין מסביב לשעון במשך כל שעות היממה{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]] שלמד ב[[תומכי תמימים לוד]] באותה שנה, מספר כי בדרך חזרה מ[[מבצע תפילין]] היו התמימים עוברים דרך כפר חב"ד, ומסייעים בבניית הבנין}}, כשלצורך העניין התגייס האדריכל הראשי של הבניה הרב [[מרדכי גורליק]] שהתמסר לענין בכל נפשו, קבלן העבודה מר דוד מררי, מנהל המפעל החסיד ר' גרשון סודקביץ, ממונה הבטיחות האדריכל [[זאב גכטמן]] וקבלן עבודות האלומיניום מר רמי בונה.<br />
<br />
נגד כל התחזיות, הפלא אירע וסיימו את הבניה בזמן. [[חנוכת הבית]] התקיימה באור ל[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]]. באור לט"ו תמוז ובמוצאי ט"ו תמוז התקיימה [[יחידות לאורחים]] לאלו שהגיעו לבקר בחצר הרבי בימים הסמוכים לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, ובמהלך היחידות הרבי דיבר על חגיגת חנוכת הבית המתקיימת בכפר חב"ד.<br />
<br />
החגיגה עצמה שולבה במסיבת השנתית ה-19 של בר המצווה לילדי גיבורי צה"ל שנפלו במערכה על הגנת ארץ ישראל, ועל פי הערכות המשטרה השתתפו בחגיגה בכפר חב"ד למעלה מעשרים וחמישה אלף איש. מנחה האירוע היה הרב [[נפתלי רוט]], והנואמים היו הרב [[ישראל לייבוב]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צא"ח]] שהקריא את מברקו של הרבי לחוגגים, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבו של כפר חב"ד, יו"ר הועד הרב [[מנחם לרר]], תת אלוף בני דקל, שגריר ארצות הברית בישראל מר תומס פיקרינג, ראש הממשלה ושר החוץ מר [[יצחק שמיר]], השר אברהם ורדיגר ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[מרדכי אליהו]] שאף כובד בקביעת המזוזה.<br />
<br />
==התוכניות==<br />
כשהתחילו בהכנות לבניין גילו כי התוכניות של הבניין המקורי בניו יורק - נעלמו. או אז החליטו לשלוח את ה"אדריכל החסידי מנחל'ה" לניו יורק כדי שיראה את הבניין ויפיק תוכניות חדשות, הרבי הסכים לאדריכל - ([[מרדכי מנשה גורליק]]) להסתובב בכל פינה ב-[[770]], לצלם ולהפיק תוכניות חדשות, ואכן בעזרת אחיינו - הת' [[זלמן גורליק]]{{הערה|כיום כמנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]].}} ששהה אז ב'קבוצה', הסתובב בכל פינה ב-[[770]] והפיק תוכניות חדשות ומדויקות של המבנה.<br />
<br />
==התייחסות מהרבי==<br />
{{להשלים}}<br />
הרבי התבטא{{מקור}} שמי שלא מתאפשר לו לבוא ל770 בניו יורק יוכל לבוא ל770 בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הבניין כיום==<br />
[[קובץ:ישראליק מיידנציק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|, ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] על רקע 770]]<br />
<br />
בניין זה מהווה חלק אינטגרלי מהסיור ב[[כפר חב"ד]], ולאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק חדר ה[[יחידות]] של הרבי הנמצא בבניין, אך עם זאת רבים מחסידי חב"ד נוהגים שלא להכנס לחדר הרבי.<br />
<br />
בבניין מתקיים כל [[ליל שישי]] [[התוועדות חסידית]] עד לאור הבוקר עם משפיעים ושלוחים מכל רחבי העולם, מארגן ההתוועדות הוא ר' יוסק'ה לידר מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן יש מחסידי חב"ד שנוהגים לערוך בחצר הבניין את טקס החופה, ולעיתים נערך טקס החופה במקום על אף שסעודת ה[[נישואין]] מתקיימת במקום מרוחק יותר כגון ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום 'כולל אברכים' בראשות הרב [[שלום דובער לבקובסקי]], משרדי מכון אוצרו של משיח, [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
מנהל הבניין שהתמנה בברכתו של הרבי וכפי פס"ד הרבנים מתשס"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 פסק הבי"ד באתר COL]}} הוא הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]. הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] הכריז שהמנהל הוא ר' מנחם לאטר- תושב כפר חב"ד, אך ההכרזה לא זכתה להכרה מטעם רבני חב"ד ואף בקושי לתוקף רשמי. <br />
האחראי על הסיורים בבנין הוא הרב דניאל רוזנטל תושב כפ"ח לשעבר שמתגורר כיום בלוד.<br />
<br />
===הקומה השלישית===<br />
בקומה השלישית שוכנת הספרייה שגם אותה אמר הרבי לבנות בכפר חב"ד<br />
<br />
לאחר משפט הספרים אמר הרבי ששני ספרים מהספרים שנגנבו ילכו לספריה הנמצאת בכפר חב"ד<br />
<br />
בתקופת מגפת הקורונה התקיים מנין חצרות בחצר הבית של הרב [[יהודה לייב לטאר]] לאחר מגפת הקורונה עבר המנין לקומה השלישית ב770 <br />
מכהן כגבאי ר' מנחם לטאר וכמשפיע ר' דוד אבא זלמנוב <br />
===פארק 770===<br />
[[קובץ:פארק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק 770 בסמוך לבית אגו"ח ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
מסביב 770 נבנה "פארק 770" בסיוע '''קרן קימת לישראל'''<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62370 כך נבנה 770 בכפר חב"ד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/164336/ כך נערכו המדידות ב-770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/44356 אינדקס התיירות מציע: ביקור ב'770' חוייה לכולם] {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21884 הסיפורים שמאחורי בנין אגו"ח בארץ - ראיון] {{אינפו|}}<br />
*[https://chabad.info/news/164593/ התוועדות לציון 30 שנה לחנוכת בית אגו"ח בכפר חב"ד] {{אינפו|}}<br />
*[http://www.chabadonweb.com/files/56/770/1.doc קטעים משיחות הרבי אודות '770' בכפר חב"ד]<br />
*[https://col.org.il/news/122652 הילדים של אז משחזרים: כך הנחנו אבן פינה ל-770 בכפר חב"ד], כ"ו טבת תש"פ {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131984 35 שנה לחנוכת 770: הוראות הרבי והפרוטוקולים נחשפים]''' {{COL}}<br />
* [[זושא וולף]], '''[https://kfar-chabad.com/wp-content/uploads/2021/06/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-770-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93.pdf נחלת נשיא הדור]''', בהוצאת גבאי ומתפללי בית הכנסת 770, תמוז תשפ"א<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:770]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=586123770 כפר חב"ד2023-03-28T11:37:13Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ: 770 בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנית 770, במרכז הרב [[זושא וילמובסקי]] משמאלו הרב [[מנחם לרר]]]]<br />
'''בית אגודת חסידי חב"ד - 770, כפר חב"ד''' הוא העתק מדוייק של [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] שהוקם - בהוראתו הישירה של הרבי - בשנת [[תשמ"ו]]. לאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק של [[חדר הרבי]] הנמצא בבניין.<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
==הקמת הבניין==<br />
[[קובץ:בונים את 770.jpg|ממוזער|מהלך הבניה]]<br />
ב[[י"ד תמוז]] [[תשמ"ה]], הודיע [[הרבי]] על בקשתו כי יבנה ב[[ארץ הקודש]] בנין של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] - ושהבנין יבנה ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לקראת [[חודש תשרי]] [[ה'תשמ"ו]], נסע לחצרות קדשינו חבר וועד [[כפר חב"ד]], ר' גרשון סודקביץ’, והוא, בלי ידע מוקדם בהנדסה ובאדריכלות, ביחד עם עוד בחור, מדד את ההיקף החיצוני של [[770]].<br />
<br />
ב[[חודש כסליו]] [[תשמ"ו]], קיבלו אישור ממשרד הפנים בארץ, להקמת הבניין.<br />
<br />
===הנחת אבן הפינה===<br />
חצי שנה לאחר הוראת [[הרבי]] להקמת הבניין, נערך ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, [[כ"ו בטבת]] [[תשמ"ו]], המעמד המרגש של הנחת אבן הפינה ל'בית אגודת חסידי חב"ד, אהל יוסף יצחק ליובאוויטש', בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד.<br />
<br />
עשרה ימים קודם לכן, בעיצומה של [[התוועדות]] [[שבת קודש]] [[פרשת ויחי]], [[ט"ז טבת]] [[תשמ"ו]], נתן [[הרבי]] בקבוק 'משקה' להרה"ח ר' אריה לייב קפלן, יושב ראש ארגון הגג של מוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] והשליח הראשי לעיה"ק צפת, והורה לו שיחלק מה'משקה' לקהל הנוכחים במעמד הקרוב של הנחת אבן הפינה ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
===המשך הבניה===<br />
הבניה התקדמה בעצלתיים, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שהתחילו את הבניה אך עוד לא סיימו. באותה הזדמנות הרבי אף הורה לסיים את כל הבנין עד [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ו]]. הבקשה התקבלה בארץ הקודש ללא כל הכנה מוקדמת, ולאחר שסיימו רק את בניית השלד, כאשר אף אחד מהעוסקים בבניה אינו מאמין שהדבר אכן אפשרי לגמור את עבודות הבניה תוך פחות מחודשיים את כל הבניה, ובפרט כשמדובר בהעתק מדוייק של בנין מרוחק מעבר לים, ובשימוש בחומרים שאינם בנמצא{{הערה|את אבני הבנין ייצרו במפעל על פי הזמנה מיוחדת, וכן חומרים נוספים שהיו נצרכים לבניה הוזמנו באופן מיוחד.}}.<br />
<br />
למרות התחזיות השליליות, החלו עשרות עובדים להשתתף בבניית הבניין מסביב לשעון במשך כל שעות היממה{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]] שלמד ב[[תומכי תמימים לוד]] באותה שנה, מספר כי בדרך חזרה מ[[מבצע תפילין]] היו התמימים עוברים דרך כפר חב"ד, ומסייעים בבניית הבנין}}, כשלצורך העניין התגייס האדריכל הראשי של הבניה הרב [[מרדכי גורליק]] שהתמסר לענין בכל נפשו, קבלן העבודה מר דוד מררי, מנהל המפעל החסיד ר' גרשון סודקביץ, ממונה הבטיחות האדריכל [[זאב גכטמן]] וקבלן עבודות האלומיניום מר רמי בונה.<br />
<br />
נגד כל התחזיות, הפלא אירע וסיימו את הבניה בזמן. [[חנוכת הבית]] התקיימה באור ל[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]]. באור לט"ו תמוז ובמוצאי ט"ו תמוז התקיימה [[יחידות לאורחים]] לאלו שהגיעו לבקר בחצר הרבי בימים הסמוכים לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, ובמהלך היחידות הרבי דיבר על חגיגת חנוכת הבית המתקיימת בכפר חב"ד.<br />
<br />
החגיגה עצמה שולבה במסיבת השנתית ה-19 של בר המצווה לילדי גיבורי צה"ל שנפלו במערכה על הגנת ארץ ישראל, ועל פי הערכות המשטרה השתתפו בחגיגה בכפר חב"ד למעלה מעשרים וחמישה אלף איש. מנחה האירוע היה הרב [[נפתלי רוט]], והנואמים היו הרב [[ישראל לייבוב]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צא"ח]] שהקריא את מברקו של הרבי לחוגגים, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבו של כפר חב"ד, יו"ר הועד הרב [[מנחם לרר]], תת אלוף בני דקל, שגריר ארצות הברית בישראל מר תומס פיקרינג, ראש הממשלה ושר החוץ מר [[יצחק שמיר]], השר אברהם ורדיגר ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[מרדכי אליהו]] שאף כובד בקביעת המזוזה.<br />
<br />
==התוכניות==<br />
כשהתחילו בהכנות לבניין גילו כי התוכניות של הבניין המקורי בניו יורק - נעלמו. או אז החליטו לשלוח את ה"אדריכל החסידי מנחל'ה" לניו יורק כדי שיראה את הבניין ויפיק תוכניות חדשות, הרבי הסכים לאדריכל - ([[מרדכי מנשה גורליק]]) להסתובב בכל פינה ב-[[770]], לצלם ולהפיק תוכניות חדשות, ואכן בעזרת אחיינו - הת' [[זלמן גורליק]]{{הערה|כיום כמנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]].}} ששהה אז ב'קבוצה', הסתובב בכל פינה ב-[[770]] והפיק תוכניות חדשות ומדויקות של המבנה.<br />
<br />
==התייחסות מהרבי==<br />
{{להשלים}}<br />
הרבי התבטא{{מקור}} שמי שלא מתאפשר לו לבוא ל770 בניו יורק יוכל לבוא ל770 בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הבניין כיום==<br />
[[קובץ:ישראליק מיידנציק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|, ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] על רקע 770]]<br />
<br />
בניין זה מהווה חלק אינטגרלי מהסיור ב[[כפר חב"ד]], ולאורך ימות השנה מבקרים בבניין עשרות אלפי נערים, תיירים ואישי ציבור, המקבלים הסבר ממצה על חסידות חב"ד ומתפללים בהעתק חדר ה[[יחידות]] של הרבי הנמצא בבניין, אך עם זאת רבים מחסידי חב"ד נוהגים שלא להכנס לחדר הרבי.<br />
<br />
בבניין מתקיים כל [[ליל שישי]] [[התוועדות חסידית]] עד לאור הבוקר עם משפיעים ושלוחים מכל רחבי העולם, מארגן ההתוועדות הוא ר' יוסק'ה לידר מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן יש מחסידי חב"ד שנוהגים לערוך בחצר הבניין את טקס החופה, ולעיתים נערך טקס החופה במקום על אף שסעודת ה[[נישואין]] מתקיימת במקום מרוחק יותר כגון ב[[כפר חב"ד ב']].<br />
<br />
בנוסף, פועלים במקום 'כולל אברכים' בראשות הרב [[שלום דובער לבקובסקי]], משרדי מכון אוצרו של משיח, [[שבועון כפר חב"ד]], ו[[סניף קה"ת ארץ הקודש]].<br />
<br />
מנהל הבניין שהתמנה בברכתו של הרבי וכפי פס"ד הרבנים מתשס"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 פסק הבי"ד באתר COL]}} הוא הרב [[ישראל מיידנצ'יק]]. הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] הכריז שהמנהל הוא ר' מנחם לאטר- תושב כפר חב"ד, אך ההכרזה לא זכתה להכרה מטעם רבני חב"ד ואף בקושי לתוקף רשמי. <br />
האחראי על הסיורים בבנין הוא הרב דניאל רוזנטל תושב כפ"ח לשעבר שמתגורר כיום בלוד.<br />
<br />
===הקומה השלישית===<br />
בקומה השלישית שוכנת הספרייה שגם אותה הרבי לבנות בכפר חב"ד<br />
<br />
לאחר משפט הספרים אמר הרבי ששני ספרים מהספרים שנגנבו ילכו לספריה הנמצאת בכפר חב"ד<br />
<br />
בתקופת מגפת הקורונה התקיים מנין חצרות בחצר הבית של הרב [[יהודה לייב לטאר]] לאחר מגפת הקורונה עבר המנין לקומה השלישית ב770 <br />
מכהן כגבאי ר' מנחם לטאר וכמשפיע ר' דוד אבא זלמנוב <br />
===פארק 770===<br />
[[קובץ:פארק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פארק 770 בסמוך לבית אגו"ח ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
מסביב 770 נבנה "פארק 770" בסיוע '''קרן קימת לישראל'''<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62370 כך נבנה 770 בכפר חב"ד] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/164336/ כך נערכו המדידות ב-770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/44356 אינדקס התיירות מציע: ביקור ב'770' חוייה לכולם] {{COL}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21884 הסיפורים שמאחורי בנין אגו"ח בארץ - ראיון] {{אינפו|}}<br />
*[https://chabad.info/news/164593/ התוועדות לציון 30 שנה לחנוכת בית אגו"ח בכפר חב"ד] {{אינפו|}}<br />
*[http://www.chabadonweb.com/files/56/770/1.doc קטעים משיחות הרבי אודות '770' בכפר חב"ד]<br />
*[https://col.org.il/news/122652 הילדים של אז משחזרים: כך הנחנו אבן פינה ל-770 בכפר חב"ד], כ"ו טבת תש"פ {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131984 35 שנה לחנוכת 770: הוראות הרבי והפרוטוקולים נחשפים]''' {{COL}}<br />
* [[זושא וולף]], '''[https://kfar-chabad.com/wp-content/uploads/2021/06/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-770-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93.pdf נחלת נשיא הדור]''', בהוצאת גבאי ומתפללי בית הכנסת 770, תמוז תשפ"א<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:770]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=586119דוד אבא זלמנוב2023-03-28T11:21:13Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] עזב את הישיבה בכפר חב"ד לטובת תפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'.<br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
חתנו הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>שטיינברגhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=586118דוד אבא זלמנוב2023-03-28T11:20:38Z<p>שטיינברג: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד אבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב]]<br />
הרב '''דוד אבא זלמנוב''', הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]. [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה|תומכי תמימים באור יהודה]] ומלפנים בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]], [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]].<br />
<br />
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.<br />
<br />
לאחר החתונה נתמנה ל[[ר"מ]] ומנהל רוחני בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. עם סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]] עבר להיות [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובערך בשנת [[תנש"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] עזב את הישיבה בכפר חב"ד לטובת תפקיד [[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]. <br />
<br />
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם#קומת המרתף|נחלת דוד-מנין זושא]] (בקומת המרתף של בית הכנסת [[בית מנחם]]) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת [[לטאר-שול]] הממוקם ב[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]] בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר הנהלת [[איגוד המשפיעים]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקער)|שמואל זלמנוב]] והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'.<br />
<br />
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר דוד אבא<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[שמואל אהרן וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]], ויוזם ומנהל ארגון [[פרדס - במה לחכמה יהודית]]<br />
*חתנו הרב [[אהרון יואל בייטש]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]] ומרצה בארגון 'פרדס'<br />
*בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל [[בית חב"ד]] ב[[ערד]]<br />
חתנו הרב [[ישראל נח גנזבורג]]<br />
{{מיון רגיל: זלמנוב, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>שטיינברג