https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2 2026-04-12T17:51:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=88192 2010-09-28T16:46:16Z

<p>שטארקערעבע: /* אתרי אגו&quot;ח */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)]]}}<br /> [[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש''' הינו ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונועד לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב&quot;ד בארץ ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] באה&quot;ק ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא&quot;ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}} . נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחודש [[תמוז]] שנת [[תש&quot;א]].<br /> <br /> ==התייסדות==<br /> בחודש תמוז שנת תש&quot;א ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגו&quot;ח ומינה לחברי ועד המייסד של אגו&quot;ח בכל עיר, מושבה וקיבוץ ב[[ארץ הקודש]], את הרבנים: [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]].<br /> <br /> עם הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] ע&quot;י [[הרבי|כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת [[תשי&quot;א]] כמחלקה לצעירים תחת אגו&quot;ח, מוצאים אנו בסדרת ה'[[אגרות קודש]]', כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של [[אגו&quot;ח]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]], כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ&quot;ש, ושאר צרכי [[אנ&quot;ש]] והנהגתם נשארת בידי [[אגו&quot;ח]].<br /> <br /> ==מעמדה של אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> בתשובה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש&quot;א כתב [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]]:<br /> תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' באה&quot;ק בידי אגו&quot;ח באה&quot;ק הוא בידי אגו&quot;ח באה&quot;ק ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי' (להעיר ש - 1. את התיבה ועד כתב הרבי בתוך חצאי עיגול שבא למעט. 2. את התיבות &quot;בידי [[אגו&quot;ח]] ב[[ארץ הקודש]]&quot; כפל [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בכתי&quot;ק (ואפשר שהכוונה להדגיש ש&quot;תוקף וכו' שבידי אגו&quot;ח הוא אכן בידי אגו&quot;ח ובראשם הרבנים ולכן עליהם לפעול בענין ששאלו את פיו הק').<br /> <br /> ==חלוקת העבודה בין אגו&quot;ח למוסדות== <br /> על חלוקת העבודה בין אגו&quot;ח למוסדות כותב כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ באגרת למוסדות חב&quot;ד באה&quot;ק מתאריך י&quot;ג כסלו תשי&quot;ב (אג&quot;ק ח&quot;ה ע' עז-ח): במענה על שאלתם אודות חוות דעתי בענין סדר המוסדות והנהלתם . . הנה בכלל שתי חלוקות בדבר:א. כלפי פנים. ב. כלפי חוץ. <br /> <br /> א. בעניני פנים, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי' לו אוטונומי' שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי' מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברו, אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג&quot;כ בקישור ישר עם כאן. <br /> <br /> ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב&quot;ד, היינו שאגודת חב&quot;ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה&quot;ק אשר חותם עליהם. <br /> <br /> ==מחלקות אגו&quot;ח ==<br /> [[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> *'''[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערת שוליים|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד נשי [[חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו ג&quot;כ לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> *'''[[נשי ובנות חב&quot;ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד סיון ה'תשי&quot;א: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.<br /> *'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> *'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב&quot;דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו&quot;ח.<br /> *'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב&quot;די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] באה&quot;ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;שבת חינוך&quot; אחת בשנה.<br /> *'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> *'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס&quot;ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> *'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס&quot;ד נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגו&quot;ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע&quot;פ הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז תשמ&quot;ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב&quot;ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> *'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ&quot;ג]] במסגרת אגו&quot;ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט&quot;א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> *'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> *'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע&quot;ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע&quot;ה. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.<br /> <br /> ==פעולות אגו&quot;ח==<br /> <br /> מאז הקמת אגו&quot;ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגו&quot;ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב&quot;ד, שיכון חב&quot;ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ. <br /> <br /> אגו&quot;ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר. <br /> <br /> ===[[בול חב&quot;ד]]===<br /> במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו. <br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ&quot;ק אד&quot;ש חי&quot;ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]]. <br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע&quot;ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו&quot;ט ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו&quot;ח הפעילים, חברי &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק ע&quot;ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ==אסיפות אגו&quot;ח== <br /> חשיבות רבה מייחס הרבי לאסיפות הנהלת אגו&quot;ח, וכך כותב באגרת להנהלת אגו&quot;ח מיום יו&quot;ד מנ&quot;א ה'תשי&quot;ב: הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ&quot;ד סיון, ח' תמוז, שני מכתבים מט&quot;ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד וי&quot;ג תמוז. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. <br /> <br /> באגרת אחרת להנהלת אגו&quot;ח מתאריך כ&quot;ג מנ&quot;א ה'תשט&quot;ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו&quot;ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו. <br /> <br /> ===אסיפה משותפת לכל החברים=== <br /> באמצע אגרת להנהלת אגו&quot;ח שנדפסה ב[[אגרות קודש]] חכ&quot;ה ע' קנא, כותב הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר: . . קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו' . .<br /> <br /> ===חברי הנהלה פעילים=== <br /> מענינת ביותר הוספת [[הרבי]] בשולי מכתבו לאגו&quot;ח מיום כ&quot;ד [[סיון]] ה'[[תשי&quot;א]]:<br /> כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה.<br /> <br /> ==תפקידה של אגודת חסידי חב&quot;ד== <br /> <br /> ===ייצוג, פיקוח ונטילת יוזמה=== <br /> באגרת לועד הפועל של אגו&quot;ח באה&quot;ק מיום ט' אלול ה'תשי&quot;א, מגדיר כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ בבירור את תפקידה של אגו&quot;ח (אג&quot;ק ח&quot;ד עמ' תס): מתפקידי אגו&quot;ח: (א) לייצג את אנ&quot;ש בענינים שונים [. .], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ&quot;ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ&quot;ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב&quot;ד בפ&quot;ע, וכן איגוד נשי חב&quot;ד [. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באה&quot;ק ת&quot;ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה&quot;. <br /> <br /> באגרות אחרות באים שוב הדברים בפירוט יותר, כשאודות ייצוג המוסדות מוצאים אנו באגרות-קודש ח&quot;ה ע' רסא את הדברים דלהלן: בכל הענינים השייכים למו&quot;מ כלפי חוץ, וכמו עם באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו', הנה זה מוטל ביחוד על אגודת חב&quot;ד. אלא שבענינים המתאימים, יש לצרף ג&quot;כ אחד מב&quot;כ הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו&quot;ח ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב&quot;ד בקול אחד ע&quot;י אגו&quot;ח הוא מעניני' העיקריים, ואכן לאחר שנוסדה אגו&quot;ח מחדש בשנת ה'[[תש&quot;נ]], עמדו הרבנים על כך שייצוגה של [[חב&quot;ד]] בכנסת וכו' יהי' רק ע&quot;י אגו&quot;ח.<br /> <br /> ===הקמת מוסדות חדשים ומטה לעניני [[משיח]]=== <br /> כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב&quot;ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב&quot;ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו&quot;ח. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א' מ&quot;ח תשט&quot;ז (חכ&quot;א ע' שיד) על הצעתם להקים ישיבת חב&quot;ד בעירם: <br /> <br /> בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת אגודת [[חב&quot;ד]] אשר באה&quot;ק ת&quot;ו (רח' פיארברג 22, [[תל אביב]]) ולברר עמהם המצב באשר הוא שם. <br /> <br /> דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמים, גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה של אגו&quot;ח מחדש, קיבלו רבים מענות קודש מכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ בענין אגו&quot;ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכלל: לר' איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים (בשנת תשמ&quot;ט): הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים, אזכיר על הציון. <br /> <br /> לר' ניסן-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת (בשנת ה'תנש&quot;א): להתעניין אצל אגו&quot;ח&quot;. או בנוסח אחר: &quot;בנוגע לאפרת שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק וכן לע&quot;ל. <br /> <br /> לר' אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת [[בית חב&quot;ד]] שם: א) ע&quot;ד פתיחת [[בית חב&quot;ד]]: בהתייעצות באגו&quot;ח דאה&quot;ק. ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> על פתיחת גנון חב&quot;ד בערד (בשנת [[תשנ&quot;א]]): בעצת אגו&quot;ח באה&quot;ק אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> על-דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים (חודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]]): בטח בהסכמת אגו&quot;ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת [[ה'תש&quot;נ]]), בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]]): הרי זה ענין כללי בכל ארה&quot;ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב&quot;ד הכללית בארה&quot;ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה&quot;צ. <br /> <br /> לר' [[משה ניסלביץ]]' (יו&quot;ר [[חמ&quot;ה]]) מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] בנוגע לפעילות עם ילדי העולים (חודש [[חשון]] [[ה'תשנ&quot;ב]]): יעשה שטורעם באגו&quot;ח באה&quot;ק. <br /> <br /> על הצעת הרב [[דוד נחשון]] להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ&quot;ז שייך לאגו&quot;ח וועד רבני [[אנ&quot;ש]] שבאה&quot;ק אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> [[בית חב&quot;ד]] ב[[עכו]] רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, ונתקבל על-כך המענה במוצש&quot;ק פ' תצוה [[תשמ&quot;ט]]: כמובן - שייך לאגו&quot;ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו&quot;ל.. ספר?! אזכיר עה&quot;צ.<br /> <br /> ===שמירה על הנקודה הכללית דפעולות [[חב&quot;ד]] ===<br /> נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו&quot;ח היא - האחריות הכללית על פעולות [[חב&quot;ד]] שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ&quot;א סיון תשי&quot;ד): נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש&quot;מבטיחים&quot; להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ&quot;ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ&quot;ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ&quot;ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב&quot;ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהי' . . ובא אני בזה גם לאגו&quot;ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו&quot;ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב&quot;ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה&quot;ק נשיאינו, ועאכו&quot;כ שלא יעשו ענינים הפכים מזה.<br /> <br /> ===ביקורת על המוסדות=== <br /> בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו&quot;ח לפקח על המוסדות ע&quot;י מבקרים, ומפרט את תפקידם. וכך כותב באגרות-קודש ח&quot;ה ע' קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד. <br /> <br /> ד. מובן מעצמו שהן אגו&quot;ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה. <br /> <br /> ה. כתוצאה מכל הנ&quot;ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ&quot;ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד. <br /> <br /> כאשר המבקרים הפסיקו את עבודתם, התאונן על כך הרבי באגרת מתאריך י&quot;ג ניסן ה'תשי&quot;ג (אג&quot;ק ח&quot;ז ע' רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות&quot;ח בעד הביאור בזה. <br /> <br /> מבקר מיוחד מינה כבוד קדושת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] על עבודת אגו&quot;ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו&quot;ח מיום כ&quot;ג טבת ה'תשי&quot;ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו&quot;ח: במענה על מכ' מד' טבת, בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו&quot;ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע&quot;ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו&quot;ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי' לפעול בזה, ובכ&quot;ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ&quot;ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א&quot;א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו&quot;ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ&quot;ל קשור בענין של עשי' ופעולות ממשיות, (ע&quot;פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו. <br /> <br /> ===קשר עם אישי ציבור ורבנים=== <br /> [[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]<br /> כפי הנראה, כחלק מענין ייצוג המוסדות ו[[אנ&quot;ש]] במשרדים וכו', הורה הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבור, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו&quot;ח מתאריך א' ניסן ה'תשט&quot;ז: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע&quot;ל, הרי ע&quot;ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז&quot;ר שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות&quot;ח מראש על הטרחה בכל זה. <br /> <br /> באגרת שלפנינו מתאריך יו&quot;ד כסלו [[תשט&quot;ו]], מבקש הרבי מהנהלת אגו&quot;ח לבקר אצל אלו שחזרו מביקור אצלו, ע&quot;מ לשמוע מה התחייבו שם ([[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' קכח-ט): זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצוה&quot;ב, כיון שיש כמה ענינים שהנ&quot;ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ&quot;ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ&quot;פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח&quot;כ לכאן -בפרטיות - מהפגישה והשיחה <br /> <br /> באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרות-קודש ח&quot;ה ע' שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו&quot;ח לבקר את &quot;הרב אבוחצירא ע&quot;פ בקשתי להבעת כבוד&quot;.<br /> <br /> ===ידיעות מהנעשה באה&quot;ק ובפרט בכרם חב&quot;ד=== <br /> כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ ביקש לקבל מאגו&quot;ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה&quot;ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב&quot;ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו&quot;ח בתאריך כ&quot;א סיון ה'[[תשי&quot;ד]] ([[אגרות קודש]] ח&quot;ט ע' קכו-ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי' של [[אגודת ישראל]]. <br /> <br /> א) הנה כיון שכו&quot;כ ענינים דאה&quot;ק ת&quot;ו שאגו&quot;ח עוברת עליהם בשתיקה גמורה, אף כאלו שנוגעים בתחומה, הרי עאכו&quot;כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי . . ויה&quot;ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה&quot;ק ת&quot;ו מאגודת חב&quot;ד. <br /> <br /> ב) בהמשך להנ&quot;ל, אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב&quot;ד, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב&quot;ד באה&quot;ק ת&quot;ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל של עתה באתי, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועד, כיון שזה נוגע בפרט לי&quot;ב תמוז הבע&quot;ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב&quot;ד (כי אפי' י&quot;ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותו), ולכן יש לנצלו בכרם חב&quot;ד ביחוד, ע&quot;י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודם, ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ&quot;נ חב&quot;ד. והוא נוסף על השאלה העיקרית, שמוכרח לשמור על צורתם דבתכ&quot;נ אלו ולפתחם, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם על בתי מתפללי בית הכנסת, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן עם הידיעה כללית צריך להיות ג&quot;כ ידיעה במהות אנשים הנ&quot;ל. ואחכה לידיעות מפורטות, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו&quot;ח האפשריות בבתכ&quot;נ אלו, בקשר עם הנ&quot;ל. <br /> <br /> דבר נוסף אותו אנו למדים מאגרת זו - התפקיד לשמור על צורתם של בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ולפתחם, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו&quot;ח. <br /> <br /> באגרת אחרת מאותה שנה כותב [[הרבי]] (ח&quot;ח ע' קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב&quot;ד ועבודת חב&quot;ד.<br /> <br /> ===עמידה על המשמר בנוגע לפרסומים על חב&quot;ד בעיתונות=== <br /> בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ&quot;א [[סיון]] [[תשי&quot;ד]]) מעורר הרבי את חברי הנהלת אגו&quot;ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו&quot;ח, כנראה, שלא הגיבו ע&quot;ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ&quot;ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ&quot;ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ&quot;פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ&quot;ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד. <br /> <br /> באגרת אחרת מתאריך י&quot;ג [[תשרי]] [[תשט&quot;ו]] ([[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב&quot;ד בעיתונות: נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב&quot;ד, אף שפלא שלא נזכרה ג&quot;כ אגודת נשי ובנות חב&quot;ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד&quot;ז במכ&quot;ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה. <br /> <br /> כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו&quot;ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה&quot;ק בנוגע לחב&quot;ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו&quot;ד מנ&quot;א ה'תשי&quot;ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב&quot;ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל. <br /> <br /> ===הסדרת מקומות עבודה ל[[אנ&quot;ש]]=== <br /> כחלק בלתי נפרד מעבודתה של [[אגו&quot;ח]] רואה [[הרבי]] את הדאגה לפרט, לכל [[חסיד]] ב[[ארץ הקודש]], וכפי שהדברים מבוארים ב[[אגרות קודש]] ח&quot;ח ע' שז: <br /> <br /> כדאי הי' לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב&quot;ד]] וכן רבנים ושו&quot;בים [[חב&quot;ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ&quot;ש]] ו[[חב&quot;ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ&quot;ש]], או גזע [[אנ&quot;ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים. <br /> <br /> בהזדמנויות נוספות מדגיש [[הרבי]] את הצורך בסידור משרות רבנות ל[[אנ&quot;ש]], כמו ב[[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' קד: <br /> <br /> בכלל צריך הי' לעשות רשימה בתוככי [[אנ&quot;ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה&quot;ק ת&quot;ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי' צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענען) כל ענין וענין בעוד מועד.<br /> <br /> ===סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות ===<br /> ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו&quot;ח כדי לקבל הלוואה, או עזרה כספית להכנסת כלה, לבנין מקוה בשיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], או אפי' לקניית פאות לנשים{{הערת שוליים|לדוגמא באגרת מתאריך יו&quot;ד מנ&quot;א ה'[[תשי&quot;ב]]: לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר -אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה. או באגרת אחרת להנהלת אגו&quot;ח שנדפסה ב[[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' קד: זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם עד&quot;ז מהנעשה בפועל.}}<br /> <br /> בהזדמנויות רבות במהלך השנים, הורה הרבי לאגו&quot;ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה&quot;ק, ובדגש שייבנו כשיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר נ&quot;ע]], לדוגמא במכתב{{הערת שוליים|מיועד לאגו&quot;ח מתאריך י&quot;ג ניסן ה'תשי&quot;ג.}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע&quot;י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהי' התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח, כי כן הי' המדובר עם הרב ברזל שי' שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף ע&quot;ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה&quot;ח דאברוסקין שי' מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק&quot;ן לא&quot;י לפ&quot;ע, וא&quot;כ לדעתי גם זה נכון. וע&quot;פ הנ&quot;ל שיהי' כדרישת תקנת כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע.}} <br /> <br /> ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]]{{הערת שוליים|מתאריך ו' טבת ה'תשט&quot;ו.}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|1=מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות גמ&quot;ח של אנ&quot;ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב&quot;ד שע&quot;י כת&quot;ר שליט&quot;א אצל הוו&quot;ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר&quot;ד גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק ת&quot;ו)&quot;.}}<br /> <br /> ===השגת כתי&quot;ק מרבותינו נשיאינו=== <br /> באגרת שלפנינו מתאריך כ&quot;א סיון ה'תשי&quot;ד, כמו גם באגרות נוספות, מעורר הרבי את הנהלת אגו&quot;ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות ([[אגרות קודש]] ח&quot;ט ע' קכו-ז): <br /> <br /> בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה&quot;ק ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא&quot;ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל עד&quot;ז או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה&quot;ק ת&quot;ו הי' אפשר לקנות ביכלעך הנ&quot;ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועכ&quot;פ באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא&quot;&quot;ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי ע&quot;מ להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף. <br /> <br /> ==חברי אגו&quot;ח== <br /> אגו&quot;ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו&quot;ח מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] (אג&quot;ק שלו ח&quot;ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע. <br /> <br /> וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. <br /> <br /> === יו&quot;רים וחברי ההנהלה בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ ===<br /> ככל מוסד, יש לאגו&quot;ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו&quot;ח מתאריך ט' אלול ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] ח&quot;ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ&quot;פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו'). <br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] (אג&quot;ק ח&quot;ה ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד. <br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] ח&quot;ה ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב&quot;ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יו&quot;רים במשך השנים:<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> === יו&quot;ר וחברי הנהלה בין השנים תש&quot;נ - תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו&quot;ח. לתפקיד יו&quot;ר אגו&quot;ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. <br /> עמו היו החברים: <br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בת&quot;א.<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. <br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת תנש&quot;א צורפו החברים:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ופוטר:<br /> <br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> === יו&quot;ר וחברי הנהלה משנת תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגו&quot;ח את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו&quot;ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו&quot;ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. <br /> * הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.<br /> <br /> === אגו&quot;ח משנת תשס&quot;ד ===<br /> [[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו&quot;ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו&quot;ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו&quot;ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו&quot;ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנהל בית אג&quot;ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע&quot;י אגו&quot;ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br /> בחג הפסח בשנת תשס&quot;ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו&quot;ח במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ&quot;ש. נוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו). <br /> <br /> בערב [[שביעי של פסח]] תשס&quot;ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] (חזר בו לבסוף והצטרף להחלטת בית הדין) – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]] ע&quot;ה.<br /> <br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה. המצב הנוכחי הוא ששני הצדדים עתרו לבית המשפט העליון ששלח את הצדדים לגישור אצל השופט בדימוס מר מאיר שמגר. הגישור לא הצליח והעניין חזר לבית המשפט. בינתיים אין לשום צד צו מניעה להשתמש בשם העמותה וכל אחד מהצדדים פועל תחת השם &quot;אגו&quot;ח&quot;.<br /> <br /> ==== הרכב ופעולות העמותה תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====<br /> * יו&quot;ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב. <br /> * חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]]. <br /> * חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].<br /> * מזכ&quot;ל: הרב אריאל למברג.<br /> * מנהל קשרי החוץ: הרב צבי יהודה פז. <br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.<br /> * ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.<br /> <br /> ==== הרכב ופעולות העמותה תחת הרב שמואל גרייזמן ====<br /> * יו&quot;ר: הרב [[שמואל גרייזמן]]<br /> * חברי אגו&quot;ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו&quot;ר [[ועדת החינוך החב&quot;די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], (הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).)<br /> * מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי. <br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.<br /> <br /> ====חברים שאינם מזוהים====<br /> *הרב [[שמואל חפר]]<br /> *הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> ===אתרי אגו&quot;ח===<br /> *[http://www.chabad.co.il/? '''חב&quot;ד בישראל''' - שע&quot;י אגו&quot;ח]<br /> *[http://www.chabad770.org/ אתר משרדי אגודת חסידי חב&quot;ד]<br /> *[http://www.chabad.co.il/kenes5770/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות החמישי]<br /> <br /> ===פעילות===<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים - חב&quot;ד אינפו]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח]<br /> *[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פעילות אגו&quot;ח]<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=88190 2010-09-28T16:37:22Z

<p>שטארקערעבע: /* הרכב ופעולות העמותה תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב */ פוליטיקה לא שייכת!</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)]]}}<br /> [[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> '''אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש''' הינו ארגון-על של [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונועד לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב&quot;ד בארץ ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב&quot;ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום י&quot;ט [[תמוז]] ה'[[תש&quot;א]]: &quot;נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב&quot;ד]] באה&quot;ק ת&quot;ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ&quot;ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא&quot;ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}} . נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחודש [[תמוז]] שנת [[תש&quot;א]].<br /> <br /> ==התייסדות==<br /> בחודש תמוז שנת תש&quot;א ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגו&quot;ח ומינה לחברי ועד המייסד של אגו&quot;ח בכל עיר, מושבה וקיבוץ ב[[ארץ הקודש]], את הרבנים: [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]].<br /> <br /> עם הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] ע&quot;י [[הרבי|כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת [[תשי&quot;א]] כמחלקה לצעירים תחת אגו&quot;ח, מוצאים אנו בסדרת ה'[[אגרות קודש]]', כמה וכמה מכתבים בהם מחלק הרבי את עבודתם של [[אגו&quot;ח]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]], כשהעבודה בהפצת המעיינות והפצת היהדות עוברת בעיקר לידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], והדאגה למוסדות, לביסוסם, לייצוגם, וכן האחריות על הקהילות, בתי הכנסת, משרות לאנ&quot;ש, ושאר צרכי [[אנ&quot;ש]] והנהגתם נשארת בידי [[אגו&quot;ח]].<br /> <br /> ==מעמדה של אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> בתשובה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש&quot;א כתב [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]]:<br /> תוקף והנהגת וענין [[אנ&quot;ש]] שי' באה&quot;ק בידי אגו&quot;ח באה&quot;ק הוא בידי אגו&quot;ח באה&quot;ק ובראשם (ועד) רבני אנ&quot;ש שי' (להעיר ש - 1. את התיבה ועד כתב הרבי בתוך חצאי עיגול שבא למעט. 2. את התיבות &quot;בידי [[אגו&quot;ח]] ב[[ארץ הקודש]]&quot; כפל [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בכתי&quot;ק (ואפשר שהכוונה להדגיש ש&quot;תוקף וכו' שבידי אגו&quot;ח הוא אכן בידי אגו&quot;ח ובראשם הרבנים ולכן עליהם לפעול בענין ששאלו את פיו הק').<br /> <br /> ==חלוקת העבודה בין אגו&quot;ח למוסדות== <br /> על חלוקת העבודה בין אגו&quot;ח למוסדות כותב כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ באגרת למוסדות חב&quot;ד באה&quot;ק מתאריך י&quot;ג כסלו תשי&quot;ב (אג&quot;ק ח&quot;ה ע' עז-ח): במענה על שאלתם אודות חוות דעתי בענין סדר המוסדות והנהלתם . . הנה בכלל שתי חלוקות בדבר:א. כלפי פנים. ב. כלפי חוץ. <br /> <br /> א. בעניני פנים, הנה לפי דעתי טוב ונכון הדבר אשר לכל מוסד תהי' לו אוטונומי' שלו, ויעמוד בקישור ישר לכאן. מובן שאין זה שולל שיהי' מעין קונטרול או בקורת מאיש או מוסד על גבי חברו, אשר פועל הקונטרול הזה יעמוד ג&quot;כ בקישור ישר עם כאן. <br /> <br /> ב. מה שאין כן בנוגע כלפי חוץ, הרי בכמה ענינים מוכרח הדבר, ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא-כח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב&quot;ד, היינו שאגודת חב&quot;ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זה, את כל המוסדות באה&quot;ק אשר חותם עליהם. <br /> <br /> ==מחלקות אגו&quot;ח ==<br /> [[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> *'''[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי&quot;א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו&quot;ח, בשם [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], כ&quot;ד [[סיון]] [[תשי&quot;א]]: &quot;לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ&quot;ש והקרובים לרוח [[חב&quot;ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו&quot;.}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו&quot;ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב&quot;ד{{הערת שוליים|&quot;פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ&quot;ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בפ&quot;ע, וכן איגוד נשי [[חב&quot;ד]], שבטח יתארגנו ג&quot;כ לחטיבה בפ&quot;ע&quot;.}}.<br /> *'''[[נשי ובנות חב&quot;ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד &quot;צעירי אגודת חב&quot;ד&quot; ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב&quot;ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot;{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב&quot;אגרות קודש&quot;, כ&quot;ד סיון ה'תשי&quot;א: &quot;לדעתי צריך היה לארגן באגו&quot;ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב&quot;ד ואת כל אלה אשר רוח חב&quot;ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון &quot;נשי ובנות חב&quot;ד&quot; שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו&quot;ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ&quot;ח [[תמוז]] [[תשי&quot;ב]]: &quot;ארגון נשי ובנות חב&quot;ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב&quot;ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.<br /> *'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ&quot;ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב&quot;ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו&quot;ח בארה&quot;ק.<br /> *'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב&quot;דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו&quot;ח.<br /> *'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב&quot;די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ&quot;ש]] באה&quot;ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו&quot;שבת חינוך&quot; אחת בשנה.<br /> *'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו&quot;ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> *'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס&quot;ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם &quot;מחנכים מייעצים&quot;, שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ&quot;ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br /> *'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס&quot;ד נפתח [[770 כפר חב&quot;ד|בבית אגו&quot;ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע&quot;פ הוראת הרבי מליל ט&quot;ו תמוז תשמ&quot;ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב&quot;ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br /> *'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ&quot;ג]] במסגרת אגו&quot;ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב&quot;ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].<br /> *'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט&quot;א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br /> *'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב&quot;ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ &quot;ניהול המוסדות&quot; המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו&quot;ל ב[[תשס&quot;ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br /> *'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ&quot;ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע&quot;ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע&quot;ה. מנכ&quot;ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.<br /> <br /> ==פעולות אגו&quot;ח==<br /> <br /> מאז הקמת אגו&quot;ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב&quot;ד. אגו&quot;ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב&quot;ד, שיכון חב&quot;ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ. <br /> <br /> אגו&quot;ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר. <br /> <br /> ===[[בול חב&quot;ד]]===<br /> במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו. <br /> <br /> לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ&quot;ק אד&quot;ש חי&quot;ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]]. <br /> <br /> במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע&quot;ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו&quot;ט ראשון של חג הפסח [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו&quot;ח הפעילים, חברי &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;, ובני משפחתו של הר&quot;ש מיידנצ'יק ע&quot;ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> <br /> ==אסיפות אגו&quot;ח== <br /> חשיבות רבה מייחס הרבי לאסיפות הנהלת אגו&quot;ח, וכך כותב באגרת להנהלת אגו&quot;ח מיום יו&quot;ד מנ&quot;א ה'תשי&quot;ב: הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ&quot;ד סיון, ח' תמוז, שני מכתבים מט&quot;ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו&quot;ד וי&quot;ג תמוז. ולפלא שאין הפ&quot;כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. <br /> <br /> באגרת אחרת להנהלת אגו&quot;ח מתאריך כ&quot;ג מנ&quot;א ה'תשט&quot;ז מעורר הרבי גם בענין האסיפות: בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו&quot;ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו. <br /> <br /> ===אסיפה משותפת לכל החברים=== <br /> באמצע אגרת להנהלת אגו&quot;ח שנדפסה ב[[אגרות קודש]] חכ&quot;ה ע' קנא, כותב הרבי בצער באמצע המכתב במאמר המוסגר: . . קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב&quot;ד ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו' . .<br /> <br /> ===חברי הנהלה פעילים=== <br /> מענינת ביותר הוספת [[הרבי]] בשולי מכתבו לאגו&quot;ח מיום כ&quot;ד [[סיון]] ה'[[תשי&quot;א]]:<br /> כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה.<br /> <br /> ==תפקידה של אגודת חסידי חב&quot;ד== <br /> <br /> ===ייצוג, פיקוח ונטילת יוזמה=== <br /> באגרת לועד הפועל של אגו&quot;ח באה&quot;ק מיום ט' אלול ה'תשי&quot;א, מגדיר כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ בבירור את תפקידה של אגו&quot;ח (אג&quot;ק ח&quot;ד עמ' תס): מתפקידי אגו&quot;ח: (א) לייצג את אנ&quot;ש בענינים שונים [. .], דהיינו שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ&quot;ש. (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו. (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם. (ד) פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ&quot;ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חסידי חב&quot;ד בפ&quot;ע, וכן איגוד נשי חב&quot;ד [. .] (ה) להיות ער לכל המתרחש באה&quot;ק ת&quot;ו, לבא בהצעות ולקחת האיניציאטיווה [=יוזמה] לפעולות חדשות הדרושות לפי שעה&quot;. <br /> <br /> באגרות אחרות באים שוב הדברים בפירוט יותר, כשאודות ייצוג המוסדות מוצאים אנו באגרות-קודש ח&quot;ה ע' רסא את הדברים דלהלן: בכל הענינים השייכים למו&quot;מ כלפי חוץ, וכמו עם באי-כח הסוכנות והשרים השונים וכו', הנה זה מוטל ביחוד על אגודת חב&quot;ד. אלא שבענינים המתאימים, יש לצרף ג&quot;כ אחד מב&quot;כ הצעירים הנכנסים בהנהלת אגו&quot;ח ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> כאן המקום לציין כי נושא הייצוג של חב&quot;ד בקול אחד ע&quot;י אגו&quot;ח הוא מעניני' העיקריים, ואכן לאחר שנוסדה אגו&quot;ח מחדש בשנת ה'[[תש&quot;נ]], עמדו הרבנים על כך שייצוגה של [[חב&quot;ד]] בכנסת וכו' יהי' רק ע&quot;י אגו&quot;ח.<br /> <br /> ===הקמת מוסדות חדשים ומטה לעניני [[משיח]]=== <br /> כידוע חפץ בהקמתם של מוסדות ובתי חב&quot;ד חדשים ככל האפשרי על-ידי העסקנים והשלוחים בכל מקום שהוא. בכל הנוגע לארץ הקודש ביקש הרבי שכל הרוצה להקים מוסד (ובכמה מקרים גם) בית חב&quot;ד או לפתוח אגודה, יפנה קודם לאגו&quot;ח. וכך כותב הרבי באגרת לעסקני עיר הקודש טבריא מתאריך א' מ&quot;ח תשט&quot;ז (חכ&quot;א ע' שיד) על הצעתם להקים ישיבת חב&quot;ד בעירם: <br /> <br /> בענינים כמו אלו עליהם לפנות להנהלת אגודת [[חב&quot;ד]] אשר באה&quot;ק ת&quot;ו (רח' פיארברג 22, [[תל אביב]]) ולברר עמהם המצב באשר הוא שם. <br /> <br /> דברים אלו חזרו על עצמם עשרות פעמים, גם בשנים האחרונות ממש עם ביסוסה של אגו&quot;ח מחדש, קיבלו רבים מענות קודש מכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ בענין אגו&quot;ח ונביא כאן כמה דוגמאות המלמדות על הכלל: לר' איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים (בשנת תשמ&quot;ט): הקמת אגודות שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק, ולרבנים פוסקי דינים, אזכיר על הציון. <br /> <br /> לר' ניסן-חסדיאל נחשון על הצעת שליחות באפרת (בשנת ה'תנש&quot;א): להתעניין אצל אגו&quot;ח&quot;. או בנוסח אחר: &quot;בנוגע לאפרת שייך לאגו&quot;ח באה&quot;ק וכן לע&quot;ל. <br /> <br /> לר' אריה פרקש מיבנאל בקשר לפתיחת [[בית חב&quot;ד]] שם: א) ע&quot;ד פתיחת [[בית חב&quot;ד]]: בהתייעצות באגו&quot;ח דאה&quot;ק. ב) באם יסכימו - אז הסכמה וברכה אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> על פתיחת גנון חב&quot;ד בערד (בשנת [[תשנ&quot;א]]): בעצת אגו&quot;ח באה&quot;ק אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> על-דבר פתיחת מוסד חדש בירושלים (חודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]]): בטח בהסכמת אגו&quot;ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> מענה להרב אהרן שפירא מפרדס כץ (משלהי שנת [[ה'תש&quot;נ]]), בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]]): הרי זה ענין כללי בכל ארה&quot;ק ובמילא שייך לאגודת חסידי חב&quot;ד הכללית בארה&quot;ק ולא ליחידים וקבוצות כפשוט אזעה&quot;צ. <br /> <br /> לר' [[משה ניסלביץ]]' (יו&quot;ר [[חמ&quot;ה]]) מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] בנוגע לפעילות עם ילדי העולים (חודש [[חשון]] [[ה'תשנ&quot;ב]]): יעשה שטורעם באגו&quot;ח באה&quot;ק. <br /> <br /> על הצעת הרב [[דוד נחשון]] להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח: כ&quot;ז שייך לאגו&quot;ח וועד רבני [[אנ&quot;ש]] שבאה&quot;ק אזכיר עה&quot;צ. <br /> <br /> [[בית חב&quot;ד]] ב[[עכו]] רצו להוציא לאור ספר מסוים וכתבו על-כך לכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, ונתקבל על-כך המענה במוצש&quot;ק פ' תצוה [[תשמ&quot;ט]]: כמובן - שייך לאגו&quot;ח הכללית, ולא שכל מחלקה הו&quot;ל.. ספר?! אזכיר עה&quot;צ.<br /> <br /> ===שמירה על הנקודה הכללית דפעולות [[חב&quot;ד]] ===<br /> נקודה חשובה ביותר שהוטלה על אגו&quot;ח היא - האחריות הכללית על פעולות [[חב&quot;ד]] שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים, ולדוגמא - הזהירות שלא להתחבר לאיזו מפלגה בכל צורה שהיא, דבר עליו הזהיר הרבי פעמים רבות, אחת מהם בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ&quot;א סיון תשי&quot;ד): נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש&quot;מבטיחים&quot; להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ&quot;ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ&quot;ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ&quot;ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב&quot;ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהי' . . ובא אני בזה גם לאגו&quot;ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו&quot;ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב&quot;ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבוה&quot;ק נשיאינו, ועאכו&quot;כ שלא יעשו ענינים הפכים מזה.<br /> <br /> ===ביקורת על המוסדות=== <br /> בכמה מהאגרות כותב הרבי כי מתפקידי אגו&quot;ח לפקח על המוסדות ע&quot;י מבקרים, ומפרט את תפקידם. וכך כותב באגרות-קודש ח&quot;ה ע' קלז: תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד. <br /> <br /> ד. מובן מעצמו שהן אגו&quot;ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה. <br /> <br /> ה. כתוצאה מכל הנ&quot;ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ&quot;ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד. <br /> <br /> כאשר המבקרים הפסיקו את עבודתם, התאונן על כך הרבי באגרת מתאריך י&quot;ג ניסן ה'תשי&quot;ג (אג&quot;ק ח&quot;ז ע' רכב): כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות&quot;ח בעד הביאור בזה. <br /> <br /> מבקר מיוחד מינה כבוד קדושת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] על עבודת אגו&quot;ח עצמה, וכשבאו בתלונות שהמבקר אינו מתאים -ענה הרבי באגרת להנהלת אגו&quot;ח מיום כ&quot;ג טבת ה'תשי&quot;ב, והסביר בה את תפקידו ומטרתו של מבקר אגו&quot;ח: במענה על מכ' מד' טבת, בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו&quot;ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע&quot;ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר ר קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו&quot;ח עד עתה -איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר הי' לפעול בזה, ובכ&quot;ז לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ&quot;ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד א&quot;א להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו&quot;ח ושמה הטוב, ושם ליוברוויטש הנה צ&quot;ל קשור בענין של עשי' ופעולות ממשיות, (ע&quot;פ מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו. <br /> <br /> ===קשר עם אישי ציבור ורבנים=== <br /> [[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו&quot;ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]<br /> כפי הנראה, כחלק מענין ייצוג המוסדות ו[[אנ&quot;ש]] במשרדים וכו', הורה הרבי לשמר את הקשר עם אישי ציבור, להעביר אליהם מצה שמורה לליל הסדר ועוד, כמו באגרת הבאה להנהלת אגו&quot;ח מתאריך א' ניסן ה'תשט&quot;ז: ובקשר עם ימי חג הפסח הבע&quot;ל, הרי ע&quot;ד דאשתקד מטובם לשלוח בשמי א זאץ [=מצה] שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז&quot;ר שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות&quot;ח מראש על הטרחה בכל זה. <br /> <br /> באגרת שלפנינו מתאריך יו&quot;ד כסלו [[תשט&quot;ו]], מבקש הרבי מהנהלת אגו&quot;ח לבקר אצל אלו שחזרו מביקור אצלו, ע&quot;מ לשמוע מה התחייבו שם ([[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' קכח-ט): זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצוה&quot;ב, כיון שיש כמה ענינים שהנ&quot;ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ&quot;ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ&quot;פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח&quot;כ לכאן -בפרטיות - מהפגישה והשיחה <br /> <br /> באגרות אחרות מבקש הרבי לבקר אצל רבנים ונכבדים, כמו למשל באגרות-קודש ח&quot;ה ע' שב אנו מוצאים את בקשתו של הרבי מאגו&quot;ח לבקר את &quot;הרב אבוחצירא ע&quot;פ בקשתי להבעת כבוד&quot;.<br /> <br /> ===ידיעות מהנעשה באה&quot;ק ובפרט בכרם חב&quot;ד=== <br /> כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ ביקש לקבל מאגו&quot;ח ידיעות מפורטות ומתאימות על הנעשה באה&quot;ק באופן כללי ובפרט בקהילות חב&quot;ד, וכך כותב הרבי להנהלת אגו&quot;ח בתאריך כ&quot;א סיון ה'[[תשי&quot;ד]] ([[אגרות קודש]] ח&quot;ט ע' קכו-ז): במענה על שאלתם שהגיעתני, מה עליהם לעשות בקשר עם הכנסי' של [[אגודת ישראל]]. <br /> <br /> א) הנה כיון שכו&quot;כ ענינים דאה&quot;ק ת&quot;ו שאגו&quot;ח עוברת עליהם בשתיקה גמורה, אף כאלו שנוגעים בתחומה, הרי עאכו&quot;כ שאין הכרח להתערב בענין מפלגתי . . ויה&quot;ר ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה&quot;ק ת&quot;ו מאגודת חב&quot;ד. <br /> <br /> ב) בהמשך להנ&quot;ל, אלא שנוגע עוד יותר בכרם חב&quot;ד, הוא מה שכתבתי מכבר בשאלת מצב בתי כנסיות חב&quot;ד באה&quot;ק ת&quot;ו ומהנעשה אתם. ועד עתה לא קיבלתי מענה . . ועל של עתה באתי, אשר אם כבר יש אצלם ידיעות בזה כדאי להודיע בעוד מועד, כיון שזה נוגע בפרט לי&quot;ב תמוז הבע&quot;ל, שזהו היומא דפגרא היחידי במשך השנה ששייך ביחוד לחב&quot;ד (כי אפי' י&quot;ט כסלו, הרי ישנם גם מחסידי פולין שחוגגים אותו), ולכן יש לנצלו בכרם חב&quot;ד ביחוד, ע&quot;י פרסום הראוי בזמן המתאים מקודם, ומובן שבזה הרי יש לנצל האפשריות דבתכ&quot;נ חב&quot;ד. והוא נוסף על השאלה העיקרית, שמוכרח לשמור על צורתם דבתכ&quot;נ אלו ולפתחם, היינו להוסיף השפעתם על הסביבה וגם על בתי מתפללי בית הכנסת, שבמדה גדולה תלוי זה בהנהלת הבית הכנסת והרב או המגיד שיעור שלהם. ולכן עם הידיעה כללית צריך להיות ג&quot;כ ידיעה במהות אנשים הנ&quot;ל. ואחכה לידיעות מפורטות, וכן להצעה מצדם אודות הפעולה דאגו&quot;ח האפשריות בבתכ&quot;נ אלו, בקשר עם הנ&quot;ל. <br /> <br /> דבר נוסף אותו אנו למדים מאגרת זו - התפקיד לשמור על צורתם של בתי כנסת [[חב&quot;ד]] ולפתחם, דבר שחוזר על עצמו באגרות נוספות של הרבי לאגו&quot;ח. <br /> <br /> באגרת אחרת מאותה שנה כותב [[הרבי]] (ח&quot;ח ע' קצח): אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב&quot;ד ועבודת חב&quot;ד.<br /> <br /> ===עמידה על המשמר בנוגע לפרסומים על חב&quot;ד בעיתונות=== <br /> בהמשך האגרת שהובאה לעיל (כ&quot;א [[סיון]] [[תשי&quot;ד]]) מעורר הרבי את חברי הנהלת אגו&quot;ח בענין נוסף שתחת אחריותם: נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו&quot;ח, כנראה, שלא הגיבו ע&quot;ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ&quot;ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ&quot;ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ&quot;פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ&quot;ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד. <br /> <br /> באגרת אחרת מתאריך י&quot;ג [[תשרי]] [[תשט&quot;ו]] ([[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' יב) - הביע הרבי שביעות רצון מפרסום רשימת מוסדות חב&quot;ד בעיתונות: נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב&quot;ד, אף שפלא שלא נזכרה ג&quot;כ אגודת נשי ובנות חב&quot;ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד&quot;ז במכ&quot;ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה. <br /> <br /> כמו-כן ביקש הרבי מהנהלת אגו&quot;ח לשלוח אליו את כל הנדפס בעיתונות באה&quot;ק בנוגע לחב&quot;ד, כמו באגרת שלפנינו מתאריך יו&quot;ד מנ&quot;א ה'תשי&quot;ב: זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב&quot;ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל. <br /> <br /> ===הסדרת מקומות עבודה ל[[אנ&quot;ש]]=== <br /> כחלק בלתי נפרד מעבודתה של [[אגו&quot;ח]] רואה [[הרבי]] את הדאגה לפרט, לכל [[חסיד]] ב[[ארץ הקודש]], וכפי שהדברים מבוארים ב[[אגרות קודש]] ח&quot;ח ע' שז: <br /> <br /> כדאי הי' לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב&quot;ד]] וכן רבנים ושו&quot;בים [[חב&quot;ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ&quot;ש]] ו[[חב&quot;ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ&quot;ש]], או גזע [[אנ&quot;ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים. <br /> <br /> בהזדמנויות נוספות מדגיש [[הרבי]] את הצורך בסידור משרות רבנות ל[[אנ&quot;ש]], כמו ב[[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' קד: <br /> <br /> בכלל צריך הי' לעשות רשימה בתוככי [[אנ&quot;ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות באה&quot;ק ת&quot;ו, ואם מועט מספרם ביותר - הי' צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח (באווארענען) כל ענין וענין בעוד מועד.<br /> <br /> ===סיוע כספי לאנ&quot;ש ולחיזוק היהדות ===<br /> ביחד עם עבודת הכלל לא פסח הרבי על הסיוע לפרט ובכמה מקרים הפנה אנשים שונים לאגו&quot;ח כדי לקבל הלוואה, או עזרה כספית להכנסת כלה, לבנין מקוה בשיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], או אפי' לקניית פאות לנשים{{הערת שוליים|לדוגמא באגרת מתאריך יו&quot;ד מנ&quot;א ה'[[תשי&quot;ב]]: לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר -אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה. או באגרת אחרת להנהלת אגו&quot;ח שנדפסה ב[[אגרות קודש]] ח&quot;י ע' קד: זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם עד&quot;ז מהנעשה בפועל.}}<br /> <br /> בהזדמנויות רבות במהלך השנים, הורה הרבי לאגו&quot;ח להתעסק עם בנייתם ושיפוצם של מקואות ברחבי אה&quot;ק, ובדגש שייבנו כשיטת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר נ&quot;ע]], לדוגמא במכתב{{הערת שוליים|מיועד לאגו&quot;ח מתאריך י&quot;ג ניסן ה'תשי&quot;ג.}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע&quot;י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ&quot;ל שיהי' התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו&quot;ח, כי כן הי' המדובר עם הרב ברזל שי' שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף ע&quot;ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה&quot;ח דאברוסקין שי' מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק&quot;ן לא&quot;י לפ&quot;ע, וא&quot;כ לדעתי גם זה נכון. וע&quot;פ הנ&quot;ל שיהי' כדרישת תקנת כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע.}} <br /> <br /> ובענין השימוש בפאה נכרית כותב הרבי באגרת לרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]]{{הערת שוליים|מתאריך ו' טבת ה'תשט&quot;ו.}}: <br /> <br /> {{ציטוטון|1=מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות גמ&quot;ח של אנ&quot;ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב&quot;ד שע&quot;י כת&quot;ר שליט&quot;א אצל הוו&quot;ח כו' [[משה דובער גנזבורג|הר&quot;ד גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק ת&quot;ו)&quot;.}}<br /> <br /> ===השגת כתי&quot;ק מרבותינו נשיאינו=== <br /> באגרת שלפנינו מתאריך כ&quot;א סיון ה'תשי&quot;ד, כמו גם באגרות נוספות, מעורר הרבי את הנהלת אגו&quot;ח להשיג כתבי יד וספרי חסידות ([[אגרות קודש]] ח&quot;ט ע' קכו-ז): <br /> <br /> בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה&quot;ק ת&quot;ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא&quot;ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל עד&quot;ז או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה&quot;ק ת&quot;ו הי' אפשר לקנות ביכלעך הנ&quot;ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועכ&quot;פ באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא&quot;&quot;ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי ע&quot;מ להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף. <br /> <br /> ==חברי אגו&quot;ח== <br /> אגו&quot;ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב&quot;ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב&quot;ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב&quot;ד. ולא רק חסידי חב&quot;ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב&quot;ד, כפי שכותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו&quot;ח מתאריך י&quot;ט [[תמוז]] [[תש&quot;א]] (אג&quot;ק שלו ח&quot;ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב&quot;ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע. <br /> <br /> וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. <br /> <br /> === יו&quot;רים וחברי ההנהלה בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ ===<br /> ככל מוסד, יש לאגו&quot;ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו&quot;ח מתאריך ט' אלול ה'תשי&quot;א ([[אגרות קודש]] ח&quot;ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו&quot;ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ&quot;פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב&quot;ד]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] וכו'). <br /> <br /> וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י&quot;ג [[כסלו]] [[תשי&quot;ב]] (אג&quot;ק ח&quot;ה ע' עח): כיון שאגו&quot;ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב&quot;ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו&quot;ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד. <br /> <br /> או ב[[אגרות קודש]] ח&quot;ה ע' קלז: אגו&quot;ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב&quot;ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו&quot;ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br /> <br /> יו&quot;רים במשך השנים:<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *יו&quot;ר אגו&quot;ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> === יו&quot;ר וחברי הנהלה בין השנים תש&quot;נ - תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו&quot;ח. לתפקיד יו&quot;ר אגו&quot;ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. <br /> עמו היו החברים: <br /> * הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] שמונה לסגן היו&quot;ר.<br /> * הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב&quot;ד בת&quot;א.<br /> * הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br /> * הרב [[שמואל חפר]] יו&quot;ר מכללת [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. <br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br /> * הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו&quot;ר [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת תנש&quot;א צורפו החברים:<br /> * הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. <br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] יו&quot;ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> * הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ופוטר:<br /> <br /> * הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> === יו&quot;ר וחברי הנהלה משנת תשס&quot;ב ===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יזמו חסידי חב&quot;ד, בהנהגת אחד מחברי אגו&quot;ח את מבצע &quot;נתניהו טוב ליהודים&quot;, יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו&quot;ח. יו&quot;ר אגו&quot;ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו&quot;ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו&quot;ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס&quot;ב, ארבעה חברים חדשים:<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. <br /> * הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ&quot;ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> * הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר&quot;מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.<br /> <br /> === אגו&quot;ח משנת תשס&quot;ד ===<br /> [[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו&quot;ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו&quot;ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו&quot;ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו&quot;ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ&quot;מ בליניצקי, מנהל בית אג&quot;ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע&quot;י אגו&quot;ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br /> בחג הפסח בשנת תשס&quot;ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו&quot;ח במכתב לרבני אנ&quot;ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ&quot;ש. נוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב&quot;דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צעירי חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו). <br /> <br /> בערב [[שביעי של פסח]] תשס&quot;ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו&quot;ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] (חזר בו לבסוף והצטרף להחלטת בית הדין) – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]] ע&quot;ה.<br /> <br /> מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה. המצב הנוכחי הוא ששני הצדדים עתרו לבית המשפט העליון ששלח את הצדדים לגישור אצל השופט בדימוס מר מאיר שמגר. הגישור לא הצליח והעניין חזר לבית המשפט. בינתיים אין לשום צד צו מניעה להשתמש בשם העמותה וכל אחד מהצדדים פועל תחת השם &quot;אגו&quot;ח&quot;.<br /> <br /> ==== הרכב ופעולות העמותה תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====<br /> * יו&quot;ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב. <br /> * חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]]. <br /> * חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].<br /> * מזכ&quot;ל: הרב אריאל למברג.<br /> * מנהל קשרי החוץ: הרב צבי יהודה פז. <br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.<br /> * ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.<br /> <br /> ==== הרכב ופעולות העמותה תחת הרב שמואל גרייזמן ====<br /> * יו&quot;ר: הרב [[שמואל גרייזמן]]<br /> * חברי אגו&quot;ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו&quot;ר [[ועדת החינוך החב&quot;די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], (הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).)<br /> * מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי. <br /> * מנהל [[770 כפר חב&quot;ד|בית אגו&quot;ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.<br /> <br /> ====חברים שאינם מזוהים====<br /> *הרב [[שמואל חפר]]<br /> *הרב [[יהושע יוזביץ']]<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> <br /> ===אתרי אגו&quot;ח===<br /> *[http://www.chabad.co.il/? '''חב&quot;ד בישראל''' - שע&quot;י אגו&quot;ח]<br /> *[http://www.chabad.co.il/kenes5770/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות החמישי]<br /> <br /> ===פעילות===<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים - חב&quot;ד אינפו]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו&quot;ח]<br /> *[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=%F9%EC%E7 פעילות אגו&quot;ח]<br /> <br /> ;שונות<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] <br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|*]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=88189 2010-09-28T16:34:35Z

<p>שטארקערעבע: /* ברוך הבא! */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:36, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> תודה. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''<br /> <br /> ==חתימה==<br /> {{עזרה חתימה}}<br /> --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:38, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :תודה. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]''' 13:39, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == ברוך בואך ==<br /> <br /> כפי שהובהר פעמים רבות, בואם של משתמשים לא משיחסטים לחב&quot;דפדיה היא תועלת גדולה, למען יצוג הולך לכל הצדדים. אנו מצפים לראות אותך תורם בקביעות ובאובייקטיביות. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:16, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :שלום, אולי תעזור עם התמונות בדף השיחה שלו. למד אותו שאפשר לעשות גלריות, לא חייבים להחליף כל הזמן תמונות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:19, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::אוכל לעזור לו. רק שידע שאחת מהגרסאות בדף המשתמש גובל ב[[כפירה]] כשהוא ללא הסבר נוסף, ראו [[שיחה:עצמות ומהות]]. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:22, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::מה, שקרינסקי מנהל את חב&quot;ד?.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:29, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::זה כפירה (אולי) בדברי [[הרבי]] לגבי נצחיות דור השביעי. מדובר [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&amp;oldid=84234 בכפירה חמורה יותר], בבורא העולם, כפי שכתבתי שם. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:31, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == ברוך הבא! ==<br /> <br /> א. אנו שמחים לקראת בואו של כל משתמש (א)ו-תורם לחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> ב. לא מומלץ להגיע למקום ולהכריז מיד על מגרעות שלו.<br /> <br /> ג. (איך אתה יכול להיות תלמיד של גודלברג ושל זלמן גאפין יחדיו?)...<br /> <br /> ד. ד&quot;ש חמה לאיינער, מנתם ציון, לויק770 וחבורתם.... ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> א. תודה.<br /> <br /> ב. מה לעשות שזה האמת.<br /> <br /> ג. &quot;ארור מי שיש לו רב אחד&quot;, אמרה הגמרא.<br /> <br /> ד. אמסור. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=88188 2010-09-28T16:33:54Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]. חבר ב[[המטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי נולד ב[[חודש תשרי]] בשנת [[תש&quot;ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים 770]]. בתקופת בחרותו אף סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].<br /> <br /> נישא למרת שולמית (לבית הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הוסמך לרבנות ע&quot;י הרב [[הירש בער]] ע&quot;ה רבה של [[ויטבסק]], שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר&quot;ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם עוד כמה משפחות לייסד את [[נחלת הר חב&quot;ד]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' דסליחות של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.<br /> <br /> בסיום תפקידו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]] כמזכיר בית דין רבני חב&quot;ד, מינה אב-בית-דין הרב [[שלמה יוסף זווין]] את הרב ירוסלבסקי למחליפו. בתקופה מאוחרת יותר, חלו שינויים בהגדרת תפקיד המזכיר, בעקבות הוראת הרבי שלבית-דין יהיה הנהלה והמזכיר יהיה מעין 'ראש בין הדין'. בהנהלת בית הדין היו חברים גם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] מונה על ידי הגאון רבי חיים פינטו, רב העיר, והרב יוסף ישראל בלוי לאב&quot;ד העיר.<br /> <br /> בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] הוא רב קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ימי תמימים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ירוסלבסקי יצחק יהודה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|ירוסלבסקי יצחק יהודה]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=88017 2010-09-21T18:37:51Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' כוללת את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] והודפסו על ידי &quot;[[ועד הנחות בלה&quot;ק]]&quot;. <br /> <br /> החלק הראשון שהוציא לאור הועד הוא כולל את השנים [[תשמ&quot;ב]] – [[תשנ&quot;ב]] ובו 43 חלקים, בסדרה זו, השיחות והמאמרים מופיעים על-פי סדר אמירתם. וגם המאמרים שהוגהו בקונטרסים מובאים גם. <br /> <br /> החלק המתקדם של הסדרה, &quot;תורת מנחם - התוועדויות&quot;, מיועד לכלול את שיחותיו ומאמריו של הרבי בין השנים [[תש&quot;י]] - [[תשמ&quot;א]]. עד עתה יצאו 41 חלקים, כעת הם אוחזים בתחילת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> השיחות שבסדרה נאמרו בהזדמנויות שונות ונרשמו על ידי השומעים. רובם [[בלתי מוגה|לא עברו את הגהת]] הרבי, לפני הופעתם בדפוס, והם על אחריות השומעים בלבד. שיחות המופיעות בסדרה ו[[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי – צוינו בהתאם.<br /> <br /> במקביל לשיחות, נוספו גם פרסומים שונים שהופיעו בסמיכות לזמן אמירת השיחה.<br /> <br /> בתחילת כל כרך, מופיע מפתח מפורט על כל הנושאים המדוברים. בסוף כל שנה מובא [[מפתח ענינים]] לכל השנה. בסוף כל עשור, יוצא מפתח ענייניםלכל עשור.<br /> <br /> ==מערכת הסדרה==<br /> <br /> *עורך ראשי הגה&quot;ח הרב [[דוד פלדמן]].<br /> <br /> *מנהל כללי הרב חיים שאול ברוק.<br /> <br /> *עריכת מראי המקומות לשיחות ומפתח העניינים הרב ישראל שמעון קלמנסון.<br /> <br /> *עריכת מראי המקומות למאמרים הגה&quot;ח הרב [[אהרון לייב ראסקין]]<br /> <br /> *עריכת תוכן העניינים הרב מענדי קפלן והרב שייע מרנץ.<br /> <br /> *הגהה הרב [[משה זליקובסקי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=88016 2010-09-21T18:33:35Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>'''מורי ורבותי'''<br /> <br /> &lt;gallery&gt;<br /> תמונה:39509.jpg|<br /> תמונה:ר' יואל כהן.jpg|<br /> תמונה:גולדברג 1.jpg|<br /> תמונה:גופין 3.jpg|<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> [מטרתי היא אחת ויחידה: לתקן את העיוות האיום השורר בערכים השונים בחב&quot;דפדיה]<br /> <br /> (מי שהמליץ לי על המקום הוא [[משתמש:איינער]]. את הטכנולוגיה של 'ויקי' אני מכיר מויקיפדיה ומויקי חב&quot;ד)</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84259 2010-08-09T13:54:43Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>'''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''<br /> [[קובץ:ירחמיאל בנימין קליין.jpg|מרכז|ממוזער|600px|השותק.]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84258 2010-08-09T13:53:27Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>'''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''<br /> [[קובץ:עובדיה.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מרן.]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=84256 2010-08-09T13:50:09Z

<p>שטארקערעבע: /* העשור החמישי (מתשנ&quot;א) */ עובדה.</p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|left|thumb|250px|הרבי שליט&quot;א, [[ל&quot;ג בעומר]]]]{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' - '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''' (מכונה '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש&quot;י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח&lt;ref&gt;פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.&lt;/ref&gt;, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> ===צעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}) ונקרא &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו. בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br /> <br /> כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב&quot;ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: &quot; &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות&quot;.<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע&quot;ד-תרע&quot;ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> עוד בשנת תרע&quot;ט אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;}}. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br /> <br /> במהלך החתונה עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב&quot;ד והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה&quot;ב, עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br /> <br /> בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאידך, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב&quot;דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום י&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש&quot;י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש&quot;י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;רבי&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;[[הגהה|הוגה]] על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ&quot;ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי&quot;א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום יו&quot;ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. ב[[ג' בתמוז]] מת הרבי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br /> *'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח&quot;י באלול]] שנת [[תשל&quot;ו]].<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם הלחין בעצמו:<br /> <br /> #[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]<br /> #[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]<br /> #[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]<br /> #[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]<br /> #[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]<br /> #[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]<br /> #[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]<br /> #[[ניגון כי אנו עמך (א)]]<br /> #[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]<br /> #[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]<br /> #[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]<br /> #[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]<br /> #[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש'', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]][[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54752 הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; באתר ynet] - חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> ;וידאו<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84255 2010-08-09T13:49:17Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>'''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''<br /> [[קובץ:קרינסקי.JPG|מרכז|ממוזער|600px|'''הרב חיים יהודא קרינסקי''', מנהיג [[חב&quot;ד]] בעולם. האיש וההחסידות. ברקע תמונתה של הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון]], אשת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]] זי&quot;ע.]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&diff=84251 2010-08-09T13:46:17Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>{{שמות}}'''עצמות ומהות''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הקב&quot;ה, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג &quot;עצמות&quot; מתייחס לעצם הא-ל כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הקב&quot;ה וכיוצ&quot;ב)! <br /> <br /> לגבי מהותו ועצמותו של הקב&quot;ה נאמר כי &quot;אני הוי&quot;ה לא שיניתי&quot;, שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו אין כל הגילויים בעולמות, ואפילו ב[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] תופסים מקום ח&quot;ו, ואפילו לא כטיפה באוקיינוס.<br /> <br /> הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת הקבלה והחסידות. אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על [[משפיע]] שדחק בחבירו הצעיר שיסביר לו &quot;מה זה עצמות&quot;. ההוא כמובן טען חזור וטעון ש&quot;עצמות - אי אפשר להסביר!&quot;. אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה הצעיר וניסה להגיד משהו. כשרק פתח הוא את פיו, סתר לו ואמר לו &quot;אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!&quot;..<br /> <br /> אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''.<br /> <br /> הרבי הוא עצמו&quot;ה בגוף.<br /> <br /> [[קטגוריה:שמות ה']]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=84250 2010-08-09T13:45:06Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|left|thumb|250px|הרבי שליט&quot;א, [[ל&quot;ג בעומר]]]]{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' - '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''' (מכונה '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא [[עצמות ומהות]] המלובשת ב[[גוף]]{{הערת שוליים|לקו&quot;ש ח&quot;ב עמוד 504.}}, ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש&quot;י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח&lt;ref&gt;פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.&lt;/ref&gt;, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> ===צעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}) ונקרא &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו. בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br /> <br /> כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב&quot;ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: &quot; &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות&quot;.<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע&quot;ד-תרע&quot;ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> עוד בשנת תרע&quot;ט אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;}}. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br /> <br /> במהלך החתונה עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב&quot;ד והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה&quot;ב, עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br /> <br /> בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאידך, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב&quot;דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום י&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש&quot;י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש&quot;י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;רבי&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;[[הגהה|הוגה]] על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ&quot;ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי&quot;א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום יו&quot;ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. ב[[חודש תמוז]] עבר להנהיג את חב&quot;ד בצורה אחרת, יותר רוחנית, באמצעות חסידיו{{הערת שוליים|לפי שיחתו בלקו&quot;ש חל&quot;ה ויחי.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br /> *'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח&quot;י באלול]] שנת [[תשל&quot;ו]].<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם הלחין בעצמו:<br /> <br /> #[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]<br /> #[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]<br /> #[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]<br /> #[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]<br /> #[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]<br /> #[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]<br /> #[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]<br /> #[[ניגון כי אנו עמך (א)]]<br /> #[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]<br /> #[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]<br /> #[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]<br /> #[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]<br /> #[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש'', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]][[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54752 הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; באתר ynet] - חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> ;וידאו<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=84249 2010-08-09T13:41:24Z

<p>שטארקערעבע: /* העשור החמישי (מתשנ&quot;א) */</p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG|left|thumb|250px|הרבי שליט&quot;א, [[ל&quot;ג בעומר]]]]{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]] [[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' - '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''' (מכונה '''הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ')''', '''מלך המשיח''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב&quot;ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש&quot;י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח&lt;ref&gt;פרק י&quot;ב פסוק י&quot;ב.&lt;/ref&gt;, &quot;אשרי המחכה ויגיע&quot; וגו': &quot;..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;, כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> ===צעירותו===<br /> [[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בילדותו]][[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ומרת [[הרבנית חנה|חנה]] (בת ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דרך ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו&quot;ר הצמח צדק{{הערת שוליים|הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}) ונקרא &quot;מנחם מענדל&quot; על שם סב-סבו. בשנת [[תרס&quot;ט]] התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).<br /> <br /> כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, [[נגלה]] ו[[נסתר]]. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב&quot;ד בפרט.. באחד ממכתביו{{הערת שוליים|משנת [[תשט&quot;ז]], למר יצחק בן צבי}} כותב הרבי: &quot; &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות&quot;.<br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע&quot;ד-תרע&quot;ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]]. באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]&lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] נסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ&quot;ג]].}}.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ה]] נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ&quot;ז]] [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ח]] עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] (1929) התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> עוד בשנת תרע&quot;ט אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים]]}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישא הרבי ל[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], בתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;}}. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות{{הערת שוליים|כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר את השבע ברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נ&quot;ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין!}}.<br /> <br /> במהלך החתונה עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב&quot;ד והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום.<br /> <br /> על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br /> <br /> === בברלין ופריז ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו לארה&quot;ב, עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תש&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|כעדות הד&quot;ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;}}. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br /> <br /> בחודש תשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.<br /> <br /> בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[[אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, דרך הרבי ששהה בפריז.<br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מאידך, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב&quot;דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br /> <br /> באביב [[ת&quot;ש]], ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> בשנת ת&quot;ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בסוף קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br /> <br /> === בדרך לארצות הברית ===<br /> [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br /> <br /> ביום י&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;{{הערת שוליים|קובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot;.}}. בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי&quot;ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפה פינטו&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב התחיל לסייע לאדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת [[תש&quot;י]] (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש&quot;י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש&quot;י}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי&quot;ב]]]]<br /> כשנודע על הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערת שוליים|או הרמ&quot;מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;רבי&quot;}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ&quot;נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br /> <br /> ביו&quot;ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא&quot;ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;[[הגהה|הוגה]] על ידי כ&quot;ק שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;ע&quot;י הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot;. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח&quot;י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ&quot;ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי&quot;א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד&quot;ה &quot;[[באתי לגני]]&quot;, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר, נאמר וכו'.<br /> <br /> לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: &quot;חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה&quot;.}}.<br /> <br /> ==פעולותיו{{הערת שוליים|הקדמת [[היום יום]]}}==<br /> ===העשור הראשון ([[תשי&quot;ב]]-[[תש&quot;כ]])===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל&quot;ח]]]]<br /> *שנת [[תשי&quot;ב]] (1952): ייסוד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> *שנת [[תשי&quot;ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> *שנת [[תשי&quot;ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]]; ייסוד קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;; ייסוד [[מבצע מצה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br /> *שנת [[תשט&quot;ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br /> *שנת [[תשי&quot;ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> *שנת [[תשי&quot;ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot; וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב&quot;דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> *שנת [[תשי&quot;ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף &quot;המרכז לענייני חינוך&quot; שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br /> *שנת [[תש&quot;כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר &quot;[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]&quot;}}; ייסוד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ===העשור השני ([[תשכ&quot;א]]-[[תש&quot;ל]])===<br /> *שנת [[תשכ&quot;א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> *שנת [[תשכ&quot;ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ה]] (1965): ייסוד [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> *שנת [[תשכ&quot;ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br /> *שנת [[תשכ&quot;ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה. <br /> *שנת [[תשכ&quot;ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> ===העשור השלישי ([[תשל&quot;א]]-[[תש&quot;מ]])===<br /> [[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות]]<br /> *שנת [[תשל&quot;א]] (1971): יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br /> *שנת [[תשל&quot;ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות. <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י&quot;ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot; לנשים (&quot;[[עשה לך רב]]&quot;).<br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] (1978): בעקבות הסכמי &quot;קעמפ דיוויד&quot; מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה&quot;תניא&quot; בכל העולם.<br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ===העשור הרביעי ([[תשמ&quot;א]]-[[תש&quot;נ]])===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; נלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot;; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br /> *שנת [[תשד&quot;מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב&quot;ם]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב&quot;ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ו]] (1986): ייסוד [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב&quot;ד הקיימים; ב[[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ז]] (1987): ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br /> *שנת [[תשמ&quot;ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו&quot;ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;; ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ&quot;ל; יום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה; מסיום ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש&quot;י על פרשת השבוע.<br /> *שנת [[תשמ&quot;ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (שסימנה בקלפי &quot;ג&quot;); מייסד שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב&quot;אסרו חג&quot;; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> ===העשור החמישי (מ[[תשנ&quot;א]])===<br /> [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|[[י' שבט תשנ&quot;ג]]]]<br /> *שנת [[תש&quot;נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; שחולק ביום יו&quot;ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט&quot;א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! ו&quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; והמשיך והרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> *שנת [[תנש&quot;א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת &quot;סדרים ציבוריים&quot; ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].<br /> *שנת [[תשנ&quot;ג]] (1993): ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> *שנת [[תשנ&quot;ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודש [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. ב[[חודש תמוז]] עבר להנהיג את חב&quot;ד בצורה אחרת, יותר רוחנית, באמצעות חסידיו{{הערת שוליים|לפי שיחתו בלקו&quot;ש חל&quot;ה ויחי.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''אגרות קודש''']] (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב, שהוגהו על ידו.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.<br /> *[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.<br /> *[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי&quot;א-תשמ&quot;ח.<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.<br /> *'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש&quot;ח-תש&quot;ט (מי&quot;ט כסלו לי&quot;ט כסלו).<br /> *[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}. חלקם לוקטו ויצאור לאור).<br /> *'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]'''.<br /> *'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.<br /> *'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.<br /> *'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח&quot;י באלול]] שנת [[תשל&quot;ו]].<br /> *'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ&quot;א-תשנ&quot;ב).<br /> *'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br /> במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם הלחין בעצמו:<br /> <br /> #[[ניגון אנעים זמירות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אנעים זמירות]]<br /> #[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ניגון אסדר לסעודתא]]<br /> #[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]<br /> #[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]<br /> #[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]<br /> #[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]<br /> #[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]<br /> #[[ניגון כי אנו עמך (א)]]<br /> #[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]<br /> #[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]<br /> #[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]<br /> #[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]<br /> #[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]<br /> <br /> ===דיסקוגרפיה===<br /> *'''תנועות הרבי מחב&quot;ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> ;ביוגרפיה<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש&quot;י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי&quot;א]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ;אלבומים<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> * זליקובסקי וגינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> * [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב&quot;ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ;מחקרים<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ&quot;ה]] - [[תש&quot;ע]].<br /> * הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש'', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב&quot;ש]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> ;תורתו<br /> *[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]][[תשנ&quot;ו]].<br /> *יעקב גוטליב, '''&quot;שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב&quot;ם במשנת חב&quot;ד&quot;''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], &quot;'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש&quot;, הוצאת [[שמי&quot;ר]], [[תש&quot;ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]]).<br /> ;שונות<br /> * הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;כללי<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - אתר [[chabad.co.il]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39286 שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17439 &quot;הרבי חי וקיים&quot; - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54752 הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; באתר ynet] - חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> ;וידאו<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - וידיאו על נבואותיו של הרבי.<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> *[http://www.portraitofaleader.org/ אתר של תמונות נדירות מהרבי] - מכון אבנר<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84247 2010-08-09T13:39:05Z

<p>שטארקערעבע: /* חתימה */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:36, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> תודה. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''<br /> <br /> ==חתימה==<br /> {{עזרה חתימה}}<br /> --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:38, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :תודה. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]''' 13:39, 9 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=84245 2010-08-09T13:38:10Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ&quot;ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנכ&quot;ל [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. <br /> הרב אהרונוב מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בה'[[תשס&quot;ד]] מינו אותו חלק מהחברים ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגו&quot;ח, ויש שמערערים על המינוי. הנושא נידון בבית המשפט.<br /> <br /> הוא בנו של ר' [[מענדל אהרונוב]] מ[[קנדה]]. <br /> <br /> בעבר שימש כמנכ&quot;ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ח]], נחקר אהרונוב בחשד להלבנת הון באמצעות עמותה [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צא&quot;ח]] שבראשותו{{מקור}}.<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84243 2010-08-09T13:37:18Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:36, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> תודה. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=84242 2010-08-09T13:36:55Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ&quot;ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנכ&quot;ל [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. <br /> הרב אהרונוב מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בה'[[תשס&quot;ד]] מינו אותו[[בית דין רבני חב&quot;ד]] ליו&quot;ר אגו&quot;ח, ויש שמערערעים על כך.<br /> <br /> הוא בנו של ר' [[מענדל אהרונוב]] מ[[קנדה]]. <br /> <br /> בעבר שימש כמנכ&quot;ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ח]], נחקר אהרונוב בחשד להלבנת הון באמצעות עמותה [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צא&quot;ח]] שבראשותו{{מקור}}.<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=84241 2010-08-09T13:36:26Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ&quot;ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומנכ&quot;ל [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. <br /> הרב אהרונוב מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]]. בה'[[תשס&quot;ד]] מינו אותו הרה&quot;ג והרה&quot;ח הרב ירוסלבסקי וחבריו ל[[בית דין רבני אנ&quot;ש]] ליו&quot;ר אגו&quot;ח ויש שמערערעים על כך.<br /> <br /> הוא בנו של ר' [[מענדל אהרונוב]] מ[[קנדה]]. <br /> <br /> בעבר שימש כמנכ&quot;ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ח]], נחקר אהרונוב בחשד להלבנת הון באמצעות עמותה [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש|צא&quot;ח]] שבראשותו{{מקור}}.<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אהרונוב יוסף יצחק]] <br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84239 2010-08-09T13:35:01Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>'''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''<br /> [[קובץ:39509.jpg|מרכז|ממוזער|400px|עצמות ומהות כפי שהעמיד עצמו בגוף]]<br /> <br /> [[קובץ:ר' יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגדה]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84238 2010-08-09T13:34:13Z

<p>שטארקערעבע: הסרת כל התוכן מדף זה</p> <hr /> <div></div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84237 2010-08-09T13:34:02Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>ניסוי. '''[[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]'''</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84236 2010-08-09T13:33:15Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>ניסוי. '''א שטקארקער!'''</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84235 2010-08-09T13:32:47Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>ניסוי. [[משתמש:שטארקערעבע|א שטקארקער!]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84234 2010-08-09T13:31:16Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>שטארקער!!<br /> <br /> [[קובץ:39509.jpg|מרכז|ממוזער|400px|עצמות ומהות כפי שהעמיד עצמו בגוף]]<br /> <br /> [[קובץ:ר' יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגדה]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84231 2010-08-09T13:26:14Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרבי באוהל.jpg||מרכז|400px|מודל לחיקוי]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84230 2010-08-09T13:26:01Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרבי באוהל.JPG||מרכז|400px|מודל לחיקוי]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84229 2010-08-09T13:25:06Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>'''שטארקער-רעבע: שטארק אין א עניינים פון רבי'ן!'''</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84228 2010-08-09T13:24:18Z

<p>שטארקערעבע: דף חדש: שטארקער-רעבע: שטאר אין א עניינים פון רבי&#039;ן!</p> <hr /> <div>שטארקער-רעבע: שטאר אין א עניינים פון רבי'ן!</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84227 2010-08-09T13:23:38Z

<p>שטארקערעבע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG||מרכז|1000px|מודל לחיקוי]]</div>

שטארקערעבע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%A2&diff=84226 2010-08-09T13:23:22Z

<p>שטארקערעבע: מודלים לחיקוי</p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א - תמונה קטנה.JPG||מרכז|1000px|מודל לחיקוי]]<br /> <br /> [[קובץ:ר' יואל כהן.jpg|ימין|300px|מודל מספר 2]]<br /> [[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|300px|מודל מספר 3]]</div>

שטארקערעבע