חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:שולם ס.

2026-04-09T18:55:09Z

שולם ס.: עדכון

=== עריכות אנונימיות ===
שם המשתמש הקודם שלי (האנונימי)<ref>ערכתי עוד 23 עריכות מכתובת נוספת - 212.76.104.159 ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/212.76.104.159 תרומות])</ref> - <bdi>[[משתמש:81.218.140.41|81.218.140.41]]</bdi>. ([[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|<bdi>תרומות</bdi>]]) ערכתי ממשתמש זה כ-120 עריכות ויצרתי 2 ערכים: הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]] ו[[כפר יונה]].

=== [[חב"דטקסט]] ו[[חב"דציטוט]] ===
* [[zitut:משתמש:שולם_ס.]] [[zitut:עמוד_ראשי]] קישור ל[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1. דף המשתמש שלי] ב[[חב"דטקסט]] ([https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 עמוד ראשי])
* קישור לדף המשתמש שלי ב[[חב"דציטוט]] (עמוד ראשי) (עוד לא מתאפשר) [[zitut:משתמש:שולם_ס.|דף המשתמש שלי]] [[zitut:עמוד_ראשי|עמוד ראשי]]

=== מספר העריכות שלי בחב"דפדיה ===

מספר העריכות שערכתי ב[[חב"דפדיה]]: [[מיוחד:תרומות/שולם ס.|כ-2,600]].

== ערכים ודפים שיצרתי ==

=== ערכים שיצרתי ===
מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]], [[מועצה אזורית חוף הכרמל]], [[מועצה אזורית שדות דן]], [[מועצה אזורית באר טוביה]].

ערכים נוספים: [[כפר יונה]]<ref name=":0">יצרתי מכתובת אנונימית - <bdi>[[משתמש:81.218.140.41|81.218.140.41]]</bdi></ref>, הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]<ref name=":0" />, [[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]], [[עתלית]], [[שלוחי הרבי]], [[רשימת דפוסי התניא]], [[זכריה|זכריה (מושב)]].

==== ערכים משמעותיים ====
הערכים הנצפים ביותר:

1) [[כפר יונה]] - 6,294 צפיות<ref>מקום 2,909 ב[[חב"דפדיה]] מבחינת [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=2500 מספר הצפיות] ...</ref> (נכון ל[[כ"ב בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

2) [[רשימת דפוסי התניא]] - עם 6,088 צפיות<ref>מקום 3,025 ב[[חב"דפדיה]] מבחינת [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=3000 מספר הצפיות] ...</ref> (נכון ל[[כ"ב בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

3) [[שלוחי הרבי]] - עם 5,772 צפיות<ref>מקום 3,222 ב[[חב"דפדיה]] מבחינת [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=3000 מספר הצפיות] ...</ref> (נכון ל[[כ"ב בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

הערכים הארוכים ביותר:

1) [[רשימת דפוסי התניא]] - באורך 208,858 בתים<ref>מקום שני (לבינתיים) ב[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=0 רשימת הערכים הארוכים] של [[חב"דפדיה]] (בעיקר בזכות [[משתמש:מנחם מענדל סלומון|מנחם מענדל סלומון]] ([[מיוחד:תרומות/מנחם מענדל סלומון|תרומות]]) ו[[משתמש:ש. סלומון|ש. סלומון]] ([[מיוחד:תרומות/ש. סלומון|תרומות]]))</ref> (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

2) [[שלוחי הרבי]] - באורך 33,751 בתים<ref>מקום 102 ב[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=0 רשימת הערכים הארוכים] של [[חב"דפדיה]]</ref>.

3) [[מועצה אזורית מטה יהודה]] - באורך 15,695 בתים.

=== דפים אחרים ===
קטגוריות שיצרתי: [[:קטגוריה:מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]], [[:קטגוריה:מגילות|מגילות]], [[:קטגוריה:כתובים|כתובים]], [[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]], [[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]], [[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]], [[:קטגוריה:מועצה אזורית חוף הכרמל|מועצה אזורית חוף הכרמל]], [[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]].

[[עזרה:דף משנה|טיוטות]] שאני עובד עליהן כעת: [[משתמש:שולם ס./אפריקה|אפריקה]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית אשכול|מועצה אזורית אשכול]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית חוף אשקלון|מועצה אזורית חוף אשקלון]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית גזר|מועצה אזורית גזר]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית חבל מודיעין|מועצה אזורית חבל מודיעין]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית אלונה|מועצה אזורית אלונה]], [[משתמש:שולם ס./תלמוד תורה 'אהלי מנחם' תל אביב|תלמוד תורה 'אהלי מנחם' תל אביב]], [[משתמש:שולם ס./סיני|חצי האי סיני]], [[משתמש:שולם ס./ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)|ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)]], [[משתמש:שולם ס./מנחם מענדל חביב|מנחם מענדל חביב]], [[משתמש:שולם ס./קובה (יפן)|קובה (יפן)]].

ערכים ששיפרתי משמעותית: [[משנה תורה לרמב"ם]], [[השואה]], הרב [[צמח אברהם]], [[מועצה אזורית מרחבים]], [[מלחמת העולם השנייה]], הרב [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]].

== ציוני דרך ב[[חב"דפדיה]] ==

=== עריכות ===
התחלתי לערוך (באנונימיות) - ב[[י"ב בתמוז|י"ב תמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

פתחתי את חשבון המשתמש שלי - ב[[ד' במנחם אב|ד' מנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=prev&oldid=790116 העריכה ה-100] - ב[[ז' במנחם אב|ז' מנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=prev&oldid=796631 העריכה ה-500] - ב[[כ"ה במנחם אב|כ"ה מנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&oldid=801667 העריכה ה-1,000] - ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94&diff=prev&oldid=813522 העריכה ה-1,500] - ב[[כ"ב בכסלו|כ"ב כסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1./%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%9F&diff=prev&oldid=815961 העריכה ה-2,000] - ב[[ו' בטבת|ו' טבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%27%D7%AA%D7%A2%22%D7%96&oldid=830241 העריכה ה-2,500] - ב[[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

=== ערכים ===
[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=798823 יצרתי את הערך החמישי] - [[מועצה אזורית עמק חפר]] - ב[[ג' באלול|ג' אלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&oldid=815554 יצרתי את הערך העשירי] - [[שלוחי הרבי]] - ב[[ג' בטבת|ג' טבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}

{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה טס ל[[הרבי|רבי]] 13 פעמים!'''
|טקסט משתמשת=''משתמשת זו ביקרה בבית חיינו 770!'''
|מסגרת=#808080
|רקע=DC 14 3C
|רקע תמונה=#BDBDAD
|צבע טקסט=black
|תמונה=770 Eastern Parkway.jpg
|גודל תמונה=38px
|קישור=תבנית:תיבת משתמש
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תיבות משתמש|שם התיבה]]
</noinclude>

{{משתמש - מצפה לגאולה}}

{{משתמש - תמים}}

{{משתמש - אחדות}}

<div style="float:left;border:1px solid #FF0000;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FF9F80"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFCF3D; text-align: center; font-size: 15pt; color: black;" | [[קובץ:770 ח.jpg|קישור=קבוצה]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | משתמש זה הינו מ[[קבוצה]] [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה#קבוצה תשפ"ד|פ"ד]]!
|}</div><noinclude>
[[קטגוריה:תיבות משתמש|קבוצה]]
</noinclude>

{{תיבת משתמש
|טקסט=למשתמש זה יש חשבונות גם ב [[חב"דטקסט]] וב[[חב"דציטוט]] וישמח לשמוע על מצטרפים נוספים למיזמים!
|טקסט משתמשת=חב"דציטוט
|מסגרת=#808080
|רקע=#eeee99
|רקע תמונה=#bbbbff
|צבע טקסט=black
|תמונה=חבד.jpg
|גודל תמונה=50px
|קישור=
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}

<noinclude>
[[קטגוריה:תיבות משתמש|חב"דציטוטי]]
</noinclude>

{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה ערך כ-2,600 עריכות למען [[חב"דפדיה]]
|טקסט משתמשת=משתמשת זו ערכה {{{1}}} עריכות למען [[חב"דפדיה]]
|מסגרת=#808080
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=#FFFFFF
|צבע טקסט=black
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=38px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}

{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 14 ערכים למען [[חב"דפדיה]]'''
|מסגרת=#808080
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=#FFFFFF
|צבע טקסט=black
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=38px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>

<noinclude>

{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 8 קטגוריות למען [[חב"דפדיה]]'''
|מסגרת=#808080
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=#FFFFFF
|צבע טקסט=black
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=38px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>
[[קטגוריה:תיבות משתמש|מספר דפים]]
</noinclude>
<noinclude>

[[משתמש:שולם ס./ארגז חול|ארגז חול - סטטיסטיקות ועוד]]

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

== נתונים מספריים מעניינים מ[[חב"דפדיה]](נכון ל[[י"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
הערך הנצפה ביותר שעוסק במקום (יבשת/מדינה/עיר/שכונה) הוא - [[אלעד]] - עם 118,060 צפיות<ref>ואחריו - עיר הקודש [[צפת]] - עם 87,603 צפיות (מקום 12 בחב"דפדיה)</ref> (מקום חמישי בחב"דפדיה!)

הערך הנצפה ביותר שעוסק ב[[חב"ד באינטרנט|אתר אינטרנט חב"די]] הוא - [[חב"ד אינפו]] - עם 105,655 צפיות<ref>ואחריו - <bdi>[[JEM]]</bdi> (ג'ם) - עם 89,226 צפיות (מקום 11 בחב"דפדיה!)</ref> (מקום שישי בחב"דפדיה!)

הערך הנצפה ביותר שעוסק בחסיד [[חסידות חב"ד|חב"ד]] הוא - הרב [[יואל כהן]] - עם 89,991 צפיות<ref>אחריו - אחיו של הרבי, הוו"ח [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - עם 64,033 צפיות (מקום 16 בחב"דפדיה)

ואחריו - הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] - עם 62,900 צפיות (מקום 17 בחב"דפדיה)</ref> (מקום עשירי בחב"דפדיה!)

הערך הנצפה ביותר שעוסק בישיבה חב"דית הוא - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] - עם 51,479 צפיות<ref>אחריו - [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] - עם 44,927 צפיות (מקום 49 בחב"דפדיה)

ואחריו - [[תומכי תמימים נתניה (קטנה)]] - עם 34,261 צפיות (מקום 104 בחב"דפדיה)</ref> (מקום 35 בחב"דפדיה)

הערך הנצפה ביותר שעוסק בשנה הוא - [[תשפ"ד]] - עם 49,833 צפיות (מקום 39 בחב"דפדיה)

== קישורים ==

* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages דפים מובילים במספר הצפיות בחב"דפדיה]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=12000 הדפים האחרונים במספר הצפיות]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=0 ערכים ארוכים]
* [[חב"דפדיה:מיזמים/סטטיסטיקות]]
* [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 6]]

== מידע חשוב לעורכי ומשתמשי [[חב"דפדיה]] ==
הדרך לחפש '''חיפוש פנימי''' (של מילה, או משפט מסויימים) '''בתוך ערך''' היא: הקשה על F ועל ctrl ביחד (ואז - ניתן לחפש בתוך חלונית החיפוש שתיפתח למעלה).

{{סטטיסטיקה 3}}

== הערות שוליים ==

מנחם מענדל אורנשטיין

2026-04-07T11:18:16Z

שולם ס.: עדכון העובדות המדוייקות

[[קובץ:הרב מנחם מענדל אורנשטיין עם תלמידים.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אורנשטיין ב[[התוועדות חסידית]] עם תלמידים ([[תשפ"ה]])]]
[[קובץ:הרב מנחם מענדל אורנשטיין עם תלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אורנשטיין עם תלמיד ([[תשפ"ו]])]]
[[קובץ:הרב אורנשטיין שני מימין.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אורנשטיין (שני מימין) ([[תשפ"ד]])]]
הרב '''מנחם מענדל (מענדל'ה) אורנשטיין''' הוא מנהל רוחני ומשגיח בשבתות של ישיבת [[תומכי תמימים נתניה (קטנה)]] וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים נתניה (גדולה)]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[משה אורנשטיין]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה (קטנה)|תומכי תמימים נתניה]] ולנחמה דינה.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים נתניה ו[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה]], ונמנה על עורכי בטאון [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

ב[[חשוון]] [[תשע"ט]] נשא את עדינה לבית נפרסטק{{הערה|יודי, [https://chabad.info/simches/418765/ גלריית הלילה: חתונת משפחות אורנשטיין-נפרסטק] ט"ז במרחשוון ה׳תשע"ט {{אינפו}} [https://col.org.il/news/114068 אמש בכפר חב"ד: חתונת אורנשטיין - נפרסטק ● הגלריה היומית] ט"ז חשוון ה׳תשע"ט {{חב"ד און ליין}}}}, קבע את מקום מגוריו ב[[כפר חב"ד]], והחל את עבודתו החינוכית כמשגיח בשבתות בישיבת תומכי תמימים נתניה. בהמשך - עבר להתגורר ב[[נתניה]].

בשנת [[תשפ"ד]] התמנה לשמש כמנהל רוחני ומנהל לימודים בישיבה{{הערה|בכתבה [https://chabad.info/shishi-info-magazine/993547/ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש] מא׳ באלול ה׳תשפ״ג מוזכר כמשגיח שבת, ואילו בכתבה [https://chabad.info/special/1128749/ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש] מל׳ באב ה׳תשפ״ד מוזכר כמנהל לימודים. ראו גם אזכור לתפקידו אצל: אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/news/1046198/ חלוקת דולרים בישיבת תות"ל נתניה] כ"ז בטבת ה׳תשפ"ד {{אינפו}}}}, עם כניסתו לתפקיד פעל להעלאת ושיפור מצבה הרוחני של הישיבה, באמצעות מתן יחס אישי של צוות הישיבה ו[[התלמידים השלוחים]] לתלמידים, התוועדויות חסידיות של משפיעי הישיבה מדי סעודת ליל שבת ועוד.

ב[[אלול]] [[תשפ"ה]], היה שותף להקמת כיתת הישיבה הגדולה של תומכי תמימים נתניה המהווה מסגרת ייעודית לתלמידים בוגרי הישיבה הקטנה, ומשמש בה כמנהל{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/08/02-08-2025-20-10-05-מכתב-ישיבה-גדולה-תשפו.pdf מכתב הנהלת הישיבה הקטנה על פתיחת הכיתה]}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אור יהודה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ו]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה גדולה]]

אלעד

2026-04-07T01:54:21Z

שולם ס.: תיקון קישור

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=התוועדות אלעד.jpg
|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל הכלל חסידי בעיר
|עיר=[[אלעד]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], [[הרב שניאור זלמן סלונים]]
|מוסדות בקהילה= [[בית חב"ד]], גני חב"ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד|ישיבה קטנה]]
|מספר משפחות בקהילה=כ-250
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}

'''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז [[ארץ ישראל|בארץ]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-50,000 תושבים, מתוכם כ-300 משפחות של חסידי [[חב"ד]].

== קהילות חב"ד ==
===בית כנסת "בית מנחם"===
בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "[[שבת]] סליחות", ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב"ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.

לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ"ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב"ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.

יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, [[ארון קודש]] ופרוכת, במה ל[[קריאת התורה]], עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).

עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]].

בבית כנסת מסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית הרב אברהם אליעזר זיגלבוים.

ב[[ב' ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]].

בשנת [[תשע"ד]] אירע ניסיון הצתה של [[בית הכנסת]].

===בית כנסת 'דרך מצוותיך'===
ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב"ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב"ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של "פאר מנחם" רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]].

לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "[[דרך מצוותיך]]" שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס חב"ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב"ד בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.

בשנת [[תשע"ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ"ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ"ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.

=== בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) ===
עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת [[תשס"ה]], להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב"ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב"ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] תשס"ו, פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב"ד לקראוון ברובע A ברחוב האב"ד ב[[אדר]] תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המניין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.

בשנת [[תש"ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.

משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].

===בית הכנסת חב"ד "אהל רינה" מערב אלעד ===

בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.
לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר.
בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד.
בשנת תשע"ח הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל"אהל רינה".
בשנת תשפ"ב בכ"ד שבט, אישר רב קהילת חב"ד אלעד הרה"ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב"ד אלעד.
בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב"ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב"ד בהנהגת השליח הרב סילברמן בשכונת מערב אלעד.
בשנת תשפ"ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.

===רבני הקהילה===
ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.

לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.

ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.

===משפיעי הקהילה===
לאחר פתיחת המניין השלישי של חב"ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב"שלום בית".

מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו"כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן.

בביהכנ"ס "דרך מצוותיך" משמש הרב [[דוד יואל ויינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ"ב.

===נציגי חב"ד בעירייה===
בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר.

בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשפ"ד]] נבחר שוב ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר.

==מוסדות חב"ד==
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב"ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא"ח בארץ הקודש|צא"ח]] בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד ובח"י אלול [[תשפ"א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה . ב ו' שבט תשפ"ו התמנה הרב שניאור זלמן סלונים כשליח נוסף , וב ה' אדר תשפ"ו התמנה הרב מנחם כהן כשליח לשכונת מערב אלעד.
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש"ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש"ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד בארץ הקודש נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד לרחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי.
*'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס"ב]] פנו הורי גני חב"ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב"ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב"ד הוחלט למנות את הרה"ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה"ל [[תשס"ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס"ה]]. כיום מכהן כיו"ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה "פאר מנחם" מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.
*'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.
*'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.
*'''כוללי ערב מרכז חמ"ש''' - סניף "[[מעייני ישראל]]" בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק סילברמן]].
*'''גמ"חים''' - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
*'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.
*'''נשי ובנות חב"ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר
*'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].
*'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.

===ייסוד מקווה טהרה אלעד===
לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.

ב[[חודש אדר]] [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.

בי"א חשוון [[תש"ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.

בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].

==לקריאה נוספת==
*'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 30
*'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב"די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}

{{מחוז המרכז}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אלעד|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[en:El'ad]]

יוסף סלומון (כפר חב"ד)

2026-04-07T01:51:07Z

שולם ס.: הוספת פרט וקישורים

[[קובץ:הרב יוסף סלומון.jpg|ממוזער|הרב יוסף סלומון בחתונת נכדתו]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל תפילה ובעל שמועה בכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי ורבה הראשי של בולגריה|ראו=[[יוסף סלמון]]}}
הרב '''יוסף סלומון''' ([[כ"א באייר]] [[תש"י]] - [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו]]) היה [[בעל שמועה]] מוותיקי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], בעל תפילה ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א באייר]] [[תש"י]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לר' חיים זיידל סלומון - ניצול {{ה|שואה}} ולמרת מאשה.

הוריו רצו שיקבל חינוך תורני, ושלחו אותו לתלמוד תורה 'יסודי התורה' של אגודת ישראל.

בשנת [[תשכ"א]] החליטו הוריו להגר ל[[ארצות הברית]] בעקבות דודיו. שם התגוררו ברובע הברונקס שב[[ניו יורק סיטי|ניו יורק]]. בתחילה - דודם של הילדים שלח אותם ללמוד בבית ספר לא יהודי כדי שירכשו השכלה, אך אימו התעקשה על חינוך יהודי והעבירה אותם למסגרות יהודיות, כשאותו העבירה לישיבת [[אחי תמימים ברונקס]], של הרב [[מרדכי דוב אלטיין|מרדכי אלטיין]].

ב[[אלול]] [[תשכ"ד]] נכנס ללמוד בישיבה ברחוב בדפורד שב[[ברוקלין]].

זכה להשתתף ב[[הלוויה|הלויית]] [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ב[[תשכ"ה]].
[[קובץ:שלשלת היחס של שלשלת האור - מאת ר' יוסף סלומון.jpg|ממוזער|עבודת המחקר של הרב סלומון על הייחוס של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ל[[אדם הראשון]] - מתוך התשורה לחתונת בנו]]
בקיץ [[תשכ"ז]] נכנס ליחידות אצל [[הרבי]].

בשנת [[תשכ"ט]] למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

ב[[י' בשבט|י' שבט]] [[תש"ל]], זכה להשתתף במעמד המיוחד של סיום והכנסת [[ספר תורה של משיח]] ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]].

ב[[חודש סיוון|סיוון]] [[תשל"ב]] נשא את דבוניא<ref>נפטרה ב[[י"ז בטבת|י"ז טבת]] [[תשס"א]]</ref> בת ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל רסקין]].

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ו]], נכנס עם רעייתו אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ל[[יחידות]], וביקש ברכה עבור זרעא חיא וקיימא. שנתיים לאחר מכן, ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשל"ח]], נולד לו בנו הבכור שנקרא על שמו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] - [[חיים לוי יצחק סלומון|לוי יצחק]]. ב[[כ"א באייר]] ([[יום הולדת|יום הולדתו]]) [[תשמ"ב]] - נולדו לו תאומות - חיה מושקא וחנה.

בשנת [[תשמ"ו]] ניהל 'שטורעם' גדול בכדי שיבנו מוסד ל[[חינוך על טהרת הקודש#מוסדות|חינוך בנות על טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]].

פעל [[הדפסת התניא|להדפיס את ספר התניא]] בציון רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[טבריה]], ב[[בית שניאורסון בחברון|בית שניאורסון]] ב[[חברון]] ובבית הכנסת של ה"[[חיים בן עטר|אור החיים]]" ב[[ירושלים]].[[קובץ:שלשלת היחס של רבניות בית רבי - מאת ר' יוסף סלומון.jpg|ממוזער|עבודת המחקר של הרב סלומון על הייחוס של הרבניות ל[[אברהם אבינו]] - מתוך התשורה לחתונת בנו]]הרב סלומון היה בעל שמועה הבקי בתולדות החסידות, באירועים חסידיים שהתרחשו ובתאריכיהם. סייע בליקוט חומר עבור הספר [[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]{{הערה|יוסף יצחק קמינצקי, '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&st=&pgnum=4 ימי חב"ד]''' עמ' 4 {{הב|}}}}. כמו כן - חקר, ליקט ומצא את הייחוס של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] דור אחר דור מ[[דוד המלך]]. בעבודת מחקר נוספת שעשה - מצא את הייחוס של הרבניות ל[[אברהם אבינו]] ולכמה מגדולי ישראל במהלך הדורות.

בתקופה של לפני כ-30 שנה, ביתו של הרב סלומון היה ידוע כאחד מ-3 בתים בכפר חב"ד בהם היה מסך וידאו, ורבים מתושבי הכפר היו מתקבצים אצלו לעיתים, לצפות ב'וידאו של הרבי'.

התפרסם בציבור החרדי בעקבות ששימש [[בעל קורא]] בשטיבלאך ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]]<ref>[https://www.bhol.co.il/news/1722253 ה'בעל קורא' המפורסם שפעל להקמת בית ספר על טהרת הקודש הלך לעולמו]

(בחדרי חרדים)</ref>.

התגורר בכפר חב"ד ושימש כבעל תפילה וכבעל קורא ב[[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת נחום יצחק]].

הייתה לו חיות מיוחדת ב[[מבצע תפילין]]<ref>[https://col.org.il/news/10357 "יגעת ומצאת - תאמין"] {{חב"ד און ליין}}</ref>. כבר לפני שיצא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במבצע (בשנת [[תשכ"ז]]), עסק הרב סלומון בזיכוי יהודים ב[[מצות תפילין|הנחת תפילין]].

נפטר ביום רביעי, [[כ"ט באדר]] [[ה'תשפ"ו]]<ref>[https://chabad.info/bdh/1302498/ כפר חב"ד: הרב יוסף סלומון ע"ה] {{אינפו}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/175249 ברוך דיין האמת: בעל התפילה הרב יוסף סלומון ע"ה מכפר חב"ד] {{Col}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/175274 ראש עיריית כפר יונה - אלברט טייב, מניח תפילין בעת ביקור ניחום אבלים אצל שלוחי הרבי בעיר - הרב לוי יצחק סלומון ואחותו - הגננת חנה טורנהיים, היושבים 'שבעה' אחר פטירת אביהם - ר' יוסף סלומון ז"ל] {{Col}}</ref>.

== משפחתו ==
*אחיו, ר' שלמה סלומון - [[קווינס]]
*אחיו, ר' יצחק סלומון - [[קריית גת]]
*אחיו, ר' צבי סלומון, [[קראון הייטס]]
*אחותו, מרת רינה (לייכטר) כהן - [[צפת]]
*גיסו, הרב [[שמואל קורץ]] - [[כפר חב"ד]]
*גיסו, הרב בנציון רסקין - כפר חב"ד
*גיסו, הרב [[לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד)|לוי יצחק רסקין]] - כפר חב"ד
* בנו, הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]] - [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] וסמנכ"ל בית חב"ד [[כפר יונה]]
*בתו, חיה מושקא, אשת הרב [[שמואל אלישע רייניץ]] - משלוחי הרבי ב[[בית שאן]]
*בתו, חנה, אשת הרב [[מנחם מענדל טורנהיים]] - שליח הרבי ורב בית כנסת חב"ד כפר יונה
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בדפורד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]

יקותיאל גרין

2026-04-07T01:47:24Z

שולם ס.: קישור ותיקון קישור

{{דמות
|תמונה=יקותיאל גרין.jpg
|שם=יקותיאל גרין
|תאריך לידה=[[י"ד כסלו]] [[תש"ד]]
|תאריך פטירה=[[ב' באדר א']] [[תשפ"ב]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תחומי עיסוק=[[משפיע]] וסופר חב"די
|חיבוריו=[[יקותיאל גרין#ספריו|ראה להלן]]
|אב=דוד גרין
|בת זוג=רחל
}}
הרב '''יקותיאל גרין''' ([[י"ד בכסלו]] [[ה'תש"ד]], 11 בדצמבר 1943 - [[ב' באדר]] א' [[ה'תשפ"ב]] 3 בפברואר 2022) היה [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]], וסופר חב"די שהוציא לאור עשרות ספרי חסידות עם ביאורים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רמת גן]] ב[[י"ד כסלו]] [[תש"ד]] לאביו [[דוד משה גרין]] ואמו מרת שרה. כילד למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. בתחילה למד בישיבת הדרום ב[[רחובות]], אולם לאחר מכן בעידודו של הרבי עבר בשנת [[תשכ"ב]] ל[[תומכי תמימים לוד]]. בשנת [[תשכ"ד]] הפליג באוניה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחריה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[בנימין לוין]]. קבע בהוראת [[הרבי]] את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו למד ב[[כולל]], ולאחר מכן לימד בישיבה ב[[לוד]]. בשנת [[תש"ל]] התחיל לנהל את [[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית ספר למלאכה]]{{הבהרה}}. ניהל גם במשך תקופה את סמינר [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]. ניהל גמ"ח כספים שגמל חסדים לאנ"ש מכל רחבי ארץ הקודש.

הרב גרין חיבר ספרי ביאור על נושאים ב[[תורת החסידות]], חלקם בהוראתו הישירה של [[הרבי]]. ספריו יוצאים במסגרת [[חסידות לעם]].

נפטר בגיל 78 ב-[[ב' באדר א']] [[ה'תשפ"ב]] (3 בפברואר 2022) מ[[נגיף הקורונה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/759634/ אבידה גדולה: המשפיע והסופר הרב יקותיאל גרין ע"ה] {{אינפו}}.}}, ונטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]].

==ספריו==
[[קובץ:גרין אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרין מעניק לרבי את אחד מספריו במהלך [[חלוקת דולרים]]]]
*'''מאמר כללי החינוך וההדרכה''' - מנוקד ומבואר. בסופו מופיע ליקוט מביאורי [[רבותינו נשיאנו]] בנושא [[חינוך]]. יצא לאור בהוצאת [[חסידות לעם]] ב[[עברית]] וב[[אנגלית]].
*'''[[אהבה]] ו[[אחדות]] ב[[אור]] ה[[חסידות]]''' - לקט של אימרות ופתגמים, הוראות ו[[סיפור]]ים מאדמו"רי חב"ד, בנושא [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], בליווי הסברים וביאורים.
*'''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''' - ביאר מורחב של [[מצוות]] [[אהבת ישראל]] במשנתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הרעיון המרכזי של הספר הוא - הקשר בין אהבת ישראל ו[[תפילה]], שרק באמצעות ההקדמה לתפילה "הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך", תתקבל תפילת ה[[יהודי]] ל[[טוב]]ה ול[[ברכה]].
*'''באתי לגני המבואר''' - ביאור [[מאמר]] [[באתי לגני]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], מלוקט מתורת [[הרבי]]. יצא ב[[עברית]] ובאנגלית. במהדורה ה[[עברית]] מופיע המאמר עם [[ניקוד]] ופיסוק ולאחריו הביאור. במהדורה האנגלית, מופיע המאמר ב[[לשון הקודש]], לאחריו המאמר ב[[אנגלית]] ורק אחר כך הביאור באנגלית.
*'''[[ה' אחד]]''' - ביאור מאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] "כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו". בו מבאר הרבי הרי"צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של [[ה' אחד]] ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה תורת חסידות את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות ה']] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את ה[[השגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.
*'''הגדה של פסח עם מנהגי חב"ד''', הודפס לראשונה בשנת ה'[[תשמ"ו]], [[הרבי]] [[מלך המשיח]] נתן את הערותיו וברכתו להוצאתה. הגדה זו כוללת הדרכה מעשית ומפורטת כמובא בהלכה וכפי מנהגי הרבי בשילוב פניני שאר הרביים להגדה.
*'''שנאת חינם ודרכי מניעתה''' - ביאור על מאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ד"ה "איתא בזוהר" המבוסס על מאמר ד"ה "החלצו" שנאמר בשנת [[תרנ"ט]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
*'''תניא לילדים''' - סדרת ספרים המבארים ומנקדים את [[ספר התניא]] לילדים. בספר פרק הסבר על הנפשות, מהותם ואופן תפקודם. בנוסף הוא מכיל ליקוט מ[[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם ה[[יצר הרע]] באופן מעשי. עד כה יצאו לאור שלושה ספרים המבארים את הפרקים א' - ט' בספר התניא.
*'''אהבת ישראל במשנת [[חב"ד]]''' - ביאור מצוות אהבת ישראל במקורות ה[[חב"ד]]ים; [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב|פרק ל"ב]] שב[[ספר התניא]], מאמר ד"ה "אהבת ישראל" שב[[דרך מצוותיך]] ו[[שיחה|שיחתו]] של הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ז.
*'''חיי עולם וחיי שעה''' - ביאור, תרגום וניקוד על מאמר של אדמו"ר הריי"צ.
*'''התפילין במשנת חב"ד''' - ליקוט מאמרי רבותינו נשיאינו בענין התפילין, עיקר הספר עוסק במאמר "איתא במדרש תילים" שאמרו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] ב[[בר מצווה]] שלהם.
*'''סדר ברכת הנהנין''' - ביאור ומקורות פסקי [[אדמו"ר הזקן]], בקונטרס [[סדר ברכת הנהנין]].
*'''תיקון המידות''' - ביאור [[תורת חב"ד]] בעניין תיקון המידות. יצא לאור לקראת [[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]].
*'''ואתה תצוה''' - ביאור ותרגום המאמר [[ד"ה]] "ואתה תצווה", המאמר האחרון שהרבי הגיה וחילק לחסידים. המאמר עוסק בהחרבה בנושא החדרת ה[[אמונה]] ב[[פנימי]]ות ב[[נפש]] ה[[יהודי]] על ידי נשיא הדור.
*'''שמע בני''' - לקט משיחותיו של [[הרבי]], שאמרם ל[[ילדים]] ב[[ראלי|כנסי]] [[צבאות ה']] בשנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]].

===משכיל לאיתן===
משכיל לאיתן היא סדרה המבארת את [[ספר התניא]]. תחילה יצאו הביאורים בחוברת שהכילה סיכומים משיעורים של הרב גרין לתלמידיו ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית ספר למלאכה]], על שנים-עשר פרקי התניא הראשונים. החוברת נשלחה לרבי, שכתב הנחיות והערות על הספר. בין היתר, הציע הרבי להתדבר עם זקני [[משפיע|המשפיעים]] שלמדו [[תניא]] ב[[פולין]] וכיוצא בזה. הרבי המשיך וכתב כי הוא כותב את ההערות כדי לעודד, וסיים: הוסיף ב[[הפצת המעיינות]] ואשרי חלקו וימשיך בכיוון זה{{הערה|מכתב מה' אלול תשמ"ב, ספר היכל מנחם חלק ב' עמ' קסז-קסח.}}.

הביאור יצא לאור ב-22 כרכים.

חלקים מהביאור תורגמו גם לשפה ה[[אנגלית]].

==משפחתו==
*בנו, ר' בנימין גרין - מתגורר ב[[כפר חב"ד]], עסקן חב"די הפועל לקליטת יהודי אירופה.
*בתו מרת חנה קורנט - [[כפר חב"ד]].
*בתו מרת נחמה ליברוב - [[קראון הייטס]].
*בתו מרת לאה, רעיית ר' יוסף יצחק פרידמן - [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''יחידות לכל החיים''', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 30
*'''המשפיע שביאר והפיץ חסידות לאלפים''', שניאור זלמן לווין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 14-20.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26657 שיעור אודיו מהרב גרין בנושא 'לימוד עניני גאולה ומשיח']
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83856 שוני ההבעה בין חסידות חב"ד לחסידות הכללית] - {{אינפו|}}
*[http://chabadpedia.co.il/images/a/af/הכפר_של_הרבי.pdf ראיון עם הרב גרין בעלון "הכפר של הרבי"]
*'''[https://col.org.il/news/128571 מה חידש ספר התניא? ראיון מאלף עם הרב יקותיאל גרין]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678046/ זקניך ויאמרו לך: התפילה בהלכה ובחסידות]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_19.html הרב יקותיאל גרין במשא מאלף על התקשרות לרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/693.pdf ראיון עם הרב יקותיאל גרין על אהבת ישראל]''', {{בית משיח}} גליון 693 י"ד אדר תשס"ט

{{תבנית:גלריה ספרי הרב גרין}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרין יקותיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[en:Yekusiel Green]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]

חב"דפדיה:שימוש בבינה מלאכותית

2026-04-07T01:44:23Z

שולם ס.: יצירת דף הפניה

#הפניה [[חב"דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]]

משתמש:שולם ס./ארגז חול

2026-04-07T00:50:52Z

שולם ס.:

== דפים שיצרתי - סטטיסטיקות ==

=== ערכים ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות
(נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה /
העברה
!תאריך היצירה
בתור טיוטה
!מספר
העורכים
!מספר
העריכות
!אורך
(בבתים)
|-
|הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]
|3,364
|1) [[י"ב בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|11
|38
|3,499
|-
|[[כפר יונה]]
|5,739
|2) [[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|5
|42
|7,719
|-
|[[מועצה אזורית לב השרון]]
|2,623
|3) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|7,508
|-
|[[מועצה אזורית עמק חפר]]
|2,663
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2) [[י"ח במנחם אב|י"ח באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|20
|10,671
|-
|[[מועצה אזורית חוף השרון]]
|2,129
|5) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|3) [[י"ט במנחם אב|י"ט באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|6,914
|-
|[[מועצה אזורית דרום השרון]]
|2,115
|6) [[ד' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|17
|10,153
|-
|[[מועצה אזורית מטה יהודה]]
|3,132
|7) [[י"ד באלול]] [[ה'תשפ"ה]]
|5) [[ט' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|32
|15,695
|-
|[[מועצה אזורית חוף הכרמל]]
|1,967
|8) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|6) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|7
|13,361
|-
|[[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
|1,155
|9) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|7) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|23
|4,896
|-
|[[עתלית]]
|1,833
|10) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|5
|11
|5,910
|-
|[[שלוחי הרבי]]
|4,523
|11) [[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|6
|26
|33,751
|-
|[[רשימת דפוסי התניא]]
|5,498
|12) [[ח' בשבט]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>על ידי [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]</ref>
|9) [[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|7
|139
|208,858
|-
|[[מועצה אזורית שדות דן]]
|959
|13) [[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|8) [[כ"ד בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|1
|12
|6,823
|-
|[[זכריה]]
|457
|14) [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10) [[י"ד באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>יצירה בתור [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94&oldid=829223 דף הפניה]</ref>
|2
|6
|3,530
|}

=== קטגוריות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה
!מספר הדפים הכלולים
|-
|[[:קטגוריה: מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]]
|309
|1) [[ח' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מגילות|מגילות]]
|253
|2) [[כ"א בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|-
|[[:קטגוריה:כתובים|כתובים]]
|176
|3) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]]
|201
|4) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|6
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]]
|351
|5) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|21
|-
|[[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
|147
|6) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]]
|88
|7) [[כ"ח באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|}

=== דפי משתמש ודפי שיחה ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך יצירה
!אורך (בבתים)
!מספר המשתתפים
|-
|[[משתמש:81.218.140.41]]
|615
|4) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|666
| 1
|-
|[[שיחת משתמש:81.218.140.41]]
|449
|1) [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1,419
|3
|-
|[[משתמש: שולם ס.]]
|9,699
|3) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|14,657
| 3
|-
|[[שיחת משתמש: שולם ס.]]
|3,093
|2) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|8,884
|10
|}

=== הערך "[[שלוחי הרבי]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (מתוך הערך "[[שליחות]]") ב[[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[כ"ט בטבת]] - 1,000 צפיות.

[[א' באדר]] - 2,500 צפיות.

תחילת [[חודש ניסן|ניסן]] - 5,000 צפיות.

=== הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (בתור טיוטה) ב[[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[ח' בשבט]] - [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] העביר אותו ל'מרחב הערכים'.

[[י"ג בשבט]] - 500 צפיות.

[[כ"א בשבט]] - 1,500 צפיות.

[[כ"ו בשבט]] - 2,000 צפיות.

[[ה' באדר]] - 3,000 צפיות.

[[ט"ז באדר]] - 4,000 צפיות.

[[כ"ח באדר]] - 5,000 צפיות.

[[כ' בניסן]] - 6,000 צפיות.

=== הערך "[[כפר יונה]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו<ref>בתור משתמש אנונימי - [[משתמש:81.218.140.41|81.218.140.41]]</ref> ב[[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[[י"ח בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]] - 6,000 צפיות.

==== [[משתמש:שולם ס.]] - תיעוד ====
יצרתי אותו ב[[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[[י"ג בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]] - 10,000 צפיות.

== השוואות מעניינות בין ערכים ==

=== [[מלחמה|מלחמות]] [[מדינת ישראל|ישראל]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ו באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[מלחמת השחרור]]
|4,779
|-
|[[מלחמת ששת הימים]]
|15,904
|-
|[[מלחמת יום הכיפורים]]
|7,867
|-
|[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|4,753
|-
|[[מלחמת המפרץ]]
|23,943
|-
|[[מלחמת לבנון השנייה]]
|1,395
|-
|[[מלחמת חרבות ברזל]]
|33,025
|}

=== [[עיר|ערים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ירושלים]]
|16,419
|-
|[[תל אביב-יפו]]
|20,757
|-
|[[חיפה]]
|24,659
|-
|[[פתח תקווה]]
|7,227
|-
|[[ראשון לציון]]
|7,431
|-
|[[נתניה]]
|31,446
|-
|[[בית שמש]]
|27,961
|-
|[[כפר סבא]]
|15,133
|-
|[[מודיעין-מכבים-רעות]]
|1,978
|-
|[[לוד]]
|35,791
|-
|[[צפת]]
|53,985
|-
|[[כרמיאל]]
|513
|-
|[[אופקים]]
|25,391
|-
|[[כפר יונה]]
|2,575
|-
|[[יהוד]]
|1,722
|-
|[[מגדל העמק]]
|27,845
|-
|[[בית שאן]]
|3,375
|-
|[[כפר חב"ד]]
|29,279
|-
|[[קריית מלאכי]]
|7,615
|-
|[[נחלת הר חב"ד]]
|25,329
|}

=== [[חב"דפדיה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ט"ז בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת גדולה]]
|34,731
|-
|[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש גדולה]]
|4,118
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת קטנה]]
|55,005
|-
|[[תומכי תמימים נתניה (קטנה)|נתניה קטנה]]
|37,151
|-
|[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בית שמש קטנה]]
|34,175
|-
|[[תומכי תמימים לוד|לוד]]
|44,236
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת גדולה]]
|33,640
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת קטנה]]
|15,836
|-
|[[תומכי תמימים אלעד|אלעד]]
|15,175
|}

=== [[אבות|האבות]] [[קדושה|הקדושים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ט"ז בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[אברהם אבינו]]
|15,040
|-
|[[יצחק אבינו]]
|5,974
|-
|[[יעקב אבינו]]
|11,482
|}

=== שפות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[לשון הקודש]]
|3,255
|-
|[[יידיש]]
|24,669
|-
|[[ארמית]]
|3,565
|-
|[[עברית]]
|12,297
|-
|[[רוסית]]
|20,506
|-
|[[צרפתית]]
|2,276
|}

=== מדינות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!מספר היהודים במדינה
!מספר המשפחות החב"דיות במדינה
|-
|[[ארץ ישראל]]
|10,904
|
|
|-
|[[מדינת ישראל]]
|21,015
|
|
|-
|[[ארצות הברית]]
|6,629
|
|
|-
|[[רוסיה]]
|33,951
|
|
|-
|[[ברית המועצות]]
|12,769
|
|
|-
|[[בריטניה]]
|3,128
|
|
|-
|[[צרפת]]
|24,982
|
|
|-
|[[גרמניה]]
|18,806
|
|
|-
|[[ספרד]]
|10,433
|
|
|-
|[[הודו]]
|26,124
|
|
|-
|[[סין]]
|2,615
|
|
|-
|[[תאילנד]]
|2,167
|
|
|-
|[[קנדה]]
|5,750
|
|
|-
|[[ארגנטינה]]
|2,199
|
|
|-
|[[מצרים]]
|10,565
|
|
|-
|[[מרוקו]]
|27,749
|
|
|-
|[[מלטה]]
|5,412
|
|
|}

=== [[אומות העולם|גויים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[נשיאי ארצות הברית]]
|19,167
|-
|[[חאבייר מיליי]]
|8,628
|-
|[[דונלד טראמפ]]
|3,285
|-
|[[סדאם חוסיין]]
|2,082
|-
|[[יוסיף סטלין]]
|4,301
|-
|[[וילהלם השני]]
|880
|-
|[[ניקולאי השני]]
|489
|}

== העורכים המובילים ב[[חב"דפדיה]] (נכון ל[[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
1) [[משתמש:שלום|שלום]] ([[מיוחד:תרומות/שלום|תרומות]]) - 39,916 עריכות (כולל [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] ([[מיוחד:תרומות/שלום עליכם|תרומות]]) - 41,389 עריכות).

2) [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקת קונטרסים|תרומות]]) - 37,888 עריכות.

3) [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[מיוחד:תרומות/להתראות|תרומות]]) - 33,864 עריכות.

4) [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[מיוחד:תרומות/חיים נהר|תרומות]]) - 33,633 עריכות.

5) [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ([[מיוחד:תרומות/יוסף בן מלמד|תרומות]]) - 27,211 עריכות.

6) [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[מיוחד:תרומות/שיע.ק|תרומות]]) - 22,433 עריכות.

7) [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]) - 20,865 עריכות.

8) [[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]] ([[מיוחד:תרומות/שמואל חיים|תרומות]]) - 16,155 עריכות.

9) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ([[מיוחד:תרומות/ברכת הגאולה|תרומות]]) - 13,454 עריכות.

10) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד של הרבי|תרומות]]) - 12,931 עריכות.

11) [[משתמש:חסיד|חסיד]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד|תרומות]]) - 12,650 עריכות.

11) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] ([[מיוחד:תרומות/אליהו ב.|תרומות]]) - 11,792 עריכות.

12) [[משתמש:חבר|חבר]] ([[מיוחד:תרומות/חבר|תרומות]]) - 11,359 עריכות.

13) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] ([[מיוחד:תרומות/ב. א. א.|תרומות]]) - 11,045 עריכות.

14) [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ([[מיוחד:תרומות/חב"דפדי פעיל|תרומות]]) - 10,281 עריכות.

=== בוטים ===
1) [[משתמש:חלוקה בוט|חלוקה בוט]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקה בוט|תרומות]]) - 27,797 עריכות.

2) [[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] ([[מיוחד:תרומות/שיע בוט|תרומות]]) - 17,632 עריכות.

3) שלום בוט ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט|תרומות]]) - 14,699 עריכות.

4) שלום בוט2 ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט2|תרומות]]) - 12,050 עריכות.

== דפי משתמש ודפי שיחה עם מספר צפיות גבוה ==

=== דפי משתמש ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]]
|26,144
|-
|[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]
|19,681
|-
|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]]
|17,026
|-
|[[משתמש:מ. רובין|מ.רובין]]
|16,019
|-
|[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]]
|14,336
|-
|[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]]
|10,936
|-
|[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]
|10,814
|-
|[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]
|10,116
|-
|[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]]
|9,068
|-
|[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]
|8,887
|-
|[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]
|8,811
|-
|[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
|7,184
|-
|[[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]]
|5,514
|-
|[[משתמש:להתראות|להתראות]]
|5,073
|-
|[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]
|4,779
|}

=== דפי שיחה ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]
|96,349
|-
|[[שיחת משתמש:שיע.ק]]
|70,071
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד]]
|62,003
|-
|[[שיחת משתמש:להתראות]]
|51,394
|-
|[[שיחת משתמש:ספרא רבא]]
|49,217
|-
|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחת משתמש:מ.רובין]]
|31,660
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד של הרבי]]
|13,590
|-
|[[שיחת משתמש:שלום עליכם]]
|10,953
|}

== ערכים מעניינים שמצאתי ==

* הרב [[דוד מנדלבוים]]
* הרב [[שלמה גלעדי]] (בעל שיעורי הסמיכה הידועים)

== כתבות עם תובנות חשובות ==
[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון]<ref>תובנה חשובה במיוחד - בסוף הכתבה</ref> {{אינפו}}

== הערות שוליים ==

משתמש:שולם ס./ארגז חול

2026-04-04T18:11:37Z

שולם ס.:

== דפים שיצרתי - סטטיסטיקות ==

=== ערכים ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות
(נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה /
העברה
!תאריך היצירה
בתור טיוטה
!מספר
העורכים
!מספר
העריכות
!אורך
(בבתים)
|-
|הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]
|3,364
|1) [[י"ב בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|11
|38
|3,499
|-
|[[כפר יונה]]
|5,739
|2) [[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|5
|42
|7,719
|-
|[[מועצה אזורית לב השרון]]
|2,623
|3) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|7,508
|-
|[[מועצה אזורית עמק חפר]]
|2,663
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2) [[י"ח במנחם אב|י"ח באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|20
|10,671
|-
|[[מועצה אזורית חוף השרון]]
|2,129
|5) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|3) [[י"ט במנחם אב|י"ט באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|6,914
|-
|[[מועצה אזורית דרום השרון]]
|2,115
|6) [[ד' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|17
|10,153
|-
|[[מועצה אזורית מטה יהודה]]
|3,132
|7) [[י"ד באלול]] [[ה'תשפ"ה]]
|5) [[ט' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|32
|15,695
|-
|[[מועצה אזורית חוף הכרמל]]
|1,967
|8) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|6) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|7
|13,361
|-
|[[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
|1,155
|9) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|7) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|23
|4,896
|-
|[[עתלית]]
|1,833
|10) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|5
|11
|5,910
|-
|[[שלוחי הרבי]]
|4,523
|11) [[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|6
|26
|33,751
|-
|[[רשימת דפוסי התניא]]
|5,498
|12) [[ח' בשבט]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>על ידי [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]</ref>
|9) [[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|7
|139
|208,858
|-
|[[מועצה אזורית שדות דן]]
|959
|13) [[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|8) [[כ"ד בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|1
|12
|6,823
|-
|[[זכריה]]
|457
|14) [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10) [[י"ד באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>יצירה בתור [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94&oldid=829223 דף הפניה]</ref>
|2
|6
|3,530
|}

=== קטגוריות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה
!מספר הדפים הכלולים
|-
|[[:קטגוריה: מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]]
|309
|1) [[ח' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מגילות|מגילות]]
|253
|2) [[כ"א בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|-
|[[:קטגוריה:כתובים|כתובים]]
|176
|3) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]]
|201
|4) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|6
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]]
|351
|5) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|21
|-
|[[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
|147
|6) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]]
|88
|7) [[כ"ח באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|}

=== דפי משתמש ודפי שיחה ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך יצירה
!אורך (בבתים)
!מספר המשתתפים
|-
|[[משתמש:81.218.140.41]]
|615
|4) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|666
| 1
|-
|[[שיחת משתמש:81.218.140.41]]
|449
|1) [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1,419
|3
|-
|[[משתמש: שולם ס.]]
|9,699
|3) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|14,657
| 3
|-
|[[שיחת משתמש: שולם ס.]]
|3,093
|2) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|8,884
|10
|}

=== הערך "[[שלוחי הרבי]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (מתוך הערך "[[שליחות]]") ב[[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[כ"ט בטבת]] - 1,000 צפיות.

[[א' באדר]] - 2,500 צפיות.

תחילת [[חודש ניסן|ניסן]] - 5,000 צפיות.

=== הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (בתור טיוטה) ב[[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[ח' בשבט]] - [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] העביר אותו ל'מרחב הערכים'.

[[י"ג בשבט]] - 500 צפיות.

[[כ"א בשבט]] - 1,500 צפיות.

[[כ"ו בשבט]] - 2,000 צפיות.

[[כ"ח בשבט]] - 2,500 צפיות.

[[ה' באדר]] - 3,000 צפיות.

[[ט"ז באדר]] - 4,000 צפיות.

[[כ"ח באדר]] - 5,000 צפיות.

=== הערך "[[כפר יונה]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו<ref>בתור משתמש אנונימי - [[משתמש:81.218.140.41|81.218.140.41]]</ref> ב[[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[[י"ח בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]] - 6,000 צפיות.

==== [[משתמש:שולם ס.]] - תיעוד ====
יצרתי אותו ב[[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[[י"ג בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]] - 10,000 צפיות.

== השוואות מעניינות בין ערכים ==

=== [[מלחמה|מלחמות]] [[מדינת ישראל|ישראל]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ו באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[מלחמת השחרור]]
|4,779
|-
|[[מלחמת ששת הימים]]
|15,904
|-
|[[מלחמת יום הכיפורים]]
|7,867
|-
|[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|4,753
|-
|[[מלחמת המפרץ]]
|23,943
|-
|[[מלחמת לבנון השנייה]]
|1,395
|-
|[[מלחמת חרבות ברזל]]
|33,025
|}

=== [[עיר|ערים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ירושלים]]
|16,419
|-
|[[תל אביב-יפו]]
|20,757
|-
|[[חיפה]]
|24,659
|-
|[[פתח תקווה]]
|7,227
|-
|[[ראשון לציון]]
|7,431
|-
|[[נתניה]]
|31,446
|-
|[[בית שמש]]
|27,961
|-
|[[כפר סבא]]
|15,133
|-
|[[מודיעין-מכבים-רעות]]
|1,978
|-
|[[לוד]]
|35,791
|-
|[[צפת]]
|53,985
|-
|[[כרמיאל]]
|513
|-
|[[אופקים]]
|25,391
|-
|[[כפר יונה]]
|2,575
|-
|[[יהוד]]
|1,722
|-
|[[מגדל העמק]]
|27,845
|-
|[[בית שאן]]
|3,375
|-
|[[כפר חב"ד]]
|29,279
|-
|[[קריית מלאכי]]
|7,615
|-
|[[נחלת הר חב"ד]]
|25,329
|}

=== [[חב"דפדיה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ט"ז בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת גדולה]]
|34,731
|-
|[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש גדולה]]
|4,118
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת קטנה]]
|55,005
|-
|[[תומכי תמימים נתניה (קטנה)|נתניה קטנה]]
|37,151
|-
|[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בית שמש קטנה]]
|34,175
|-
|[[תומכי תמימים לוד|לוד]]
|44,236
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת גדולה]]
|33,640
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת קטנה]]
|15,836
|-
|[[תומכי תמימים אלעד|אלעד]]
|15,175
|}

=== [[אבות|האבות]] [[קדושה|הקדושים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ט"ז בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[אברהם אבינו]]
|15,040
|-
|[[יצחק אבינו]]
|5,974
|-
|[[יעקב אבינו]]
|11,482
|}

=== שפות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[לשון הקודש]]
|3,255
|-
|[[יידיש]]
|24,669
|-
|[[ארמית]]
|3,565
|-
|[[עברית]]
|12,297
|-
|[[רוסית]]
|20,506
|-
|[[צרפתית]]
|2,276
|}

=== מדינות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!מספר היהודים במדינה
!מספר המשפחות החב"דיות במדינה
|-
|[[ארץ ישראל]]
|10,904
|
|
|-
|[[מדינת ישראל]]
|21,015
|
|
|-
|[[ארצות הברית]]
|6,629
|
|
|-
|[[רוסיה]]
|33,951
|
|
|-
|[[ברית המועצות]]
|12,769
|
|
|-
|[[בריטניה]]
|3,128
|
|
|-
|[[צרפת]]
|24,982
|
|
|-
|[[גרמניה]]
|18,806
|
|
|-
|[[ספרד]]
|10,433
|
|
|-
|[[הודו]]
|26,124
|
|
|-
|[[סין]]
|2,615
|
|
|-
|[[תאילנד]]
|2,167
|
|
|-
|[[קנדה]]
|5,750
|
|
|-
|[[ארגנטינה]]
|2,199
|
|
|-
|[[מצרים]]
|10,565
|
|
|-
|[[מרוקו]]
|27,749
|
|
|-
|[[מלטה]]
|5,412
|
|
|}

=== [[אומות העולם|גויים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[נשיאי ארצות הברית]]
|19,167
|-
|[[חאבייר מיליי]]
|8,628
|-
|[[דונלד טראמפ]]
|3,285
|-
|[[סדאם חוסיין]]
|2,082
|-
|[[יוסיף סטלין]]
|4,301
|-
|[[וילהלם השני]]
|880
|-
|[[ניקולאי השני]]
|489
|}

== העורכים המובילים ב[[חב"דפדיה]] (נכון ל[[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
1) [[משתמש:שלום|שלום]] ([[מיוחד:תרומות/שלום|תרומות]]) - 39,916 עריכות (כולל [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] ([[מיוחד:תרומות/שלום עליכם|תרומות]]) - 41,389 עריכות).

2) [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקת קונטרסים|תרומות]]) - 37,888 עריכות.

3) [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[מיוחד:תרומות/להתראות|תרומות]]) - 33,864 עריכות.

4) [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[מיוחד:תרומות/חיים נהר|תרומות]]) - 33,633 עריכות.

5) [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ([[מיוחד:תרומות/יוסף בן מלמד|תרומות]]) - 27,211 עריכות.

6) [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[מיוחד:תרומות/שיע.ק|תרומות]]) - 22,433 עריכות.

7) [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]) - 20,865 עריכות.

8) [[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]] ([[מיוחד:תרומות/שמואל חיים|תרומות]]) - 16,155 עריכות.

9) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ([[מיוחד:תרומות/ברכת הגאולה|תרומות]]) - 13,454 עריכות.

10) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד של הרבי|תרומות]]) - 12,931 עריכות.

11) [[משתמש:חסיד|חסיד]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד|תרומות]]) - 12,650 עריכות.

11) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] ([[מיוחד:תרומות/אליהו ב.|תרומות]]) - 11,792 עריכות.

12) [[משתמש:חבר|חבר]] ([[מיוחד:תרומות/חבר|תרומות]]) - 11,359 עריכות.

13) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] ([[מיוחד:תרומות/ב. א. א.|תרומות]]) - 11,045 עריכות.

14) [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ([[מיוחד:תרומות/חב"דפדי פעיל|תרומות]]) - 10,281 עריכות.

=== בוטים ===
1) [[משתמש:חלוקה בוט|חלוקה בוט]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקה בוט|תרומות]]) - 27,797 עריכות.

2) [[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] ([[מיוחד:תרומות/שיע בוט|תרומות]]) - 17,632 עריכות.

3) שלום בוט ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט|תרומות]]) - 14,699 עריכות.

4) שלום בוט2 ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט2|תרומות]]) - 12,050 עריכות.

== דפי משתמש ודפי שיחה עם מספר צפיות גבוה ==

=== דפי משתמש ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]]
|26,144
|-
|[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]
|19,681
|-
|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]]
|17,026
|-
|[[משתמש:מ. רובין|מ.רובין]]
|16,019
|-
|[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]]
|14,336
|-
|[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]]
|10,936
|-
|[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]
|10,814
|-
|[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]
|10,116
|-
|[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]]
|9,068
|-
|[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]
|8,887
|-
|[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]
|8,811
|-
|[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
|7,184
|-
|[[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]]
|5,514
|-
|[[משתמש:להתראות|להתראות]]
|5,073
|-
|[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]
|4,779
|}

=== דפי שיחה ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]
|96,349
|-
|[[שיחת משתמש:שיע.ק]]
|70,071
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד]]
|62,003
|-
|[[שיחת משתמש:להתראות]]
|51,394
|-
|[[שיחת משתמש:ספרא רבא]]
|49,217
|-
|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחת משתמש:מ.רובין]]
|31,660
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד של הרבי]]
|13,590
|-
|[[שיחת משתמש:שלום עליכם]]
|10,953
|}

== ערכים מעניינים שמצאתי ==

* הרב [[דוד מנדלבוים]]
* הרב [[שלמה גלעדי]] (בעל שיעורי הסמיכה הידועים)

== כתבות עם תובנות חשובות ==
[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון]<ref>תובנה חשובה במיוחד - בסוף הכתבה</ref> {{אינפו}}

== הערות שוליים ==

משתמש:שולם ס./ארגז חול

2026-04-03T08:30:26Z

שולם ס.:

== דפים שיצרתי - סטטיסטיקות ==

=== ערכים ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות
(נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה /
העברה
!תאריך היצירה
בתור טיוטה
!מספר
העורכים
!מספר
העריכות
!אורך
(בבתים)
|-
|הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]
|3,364
|1) [[י"ב בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|11
|38
|3,499
|-
|[[כפר יונה]]
|5,739
|2) [[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|5
|42
|7,719
|-
|[[מועצה אזורית לב השרון]]
|2,623
|3) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|7,508
|-
|[[מועצה אזורית עמק חפר]]
|2,663
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2) [[י"ח במנחם אב|י"ח באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|20
|10,671
|-
|[[מועצה אזורית חוף השרון]]
|2,129
|5) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|3) [[י"ט במנחם אב|י"ט באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|6,914
|-
|[[מועצה אזורית דרום השרון]]
|2,115
|6) [[ד' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|17
|10,153
|-
|[[מועצה אזורית מטה יהודה]]
|3,132
|7) [[י"ד באלול]] [[ה'תשפ"ה]]
|5) [[ט' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|32
|15,695
|-
|[[מועצה אזורית חוף הכרמל]]
|1,967
|8) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|6) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|7
|13,361
|-
|[[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
|1,155
|9) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|7) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|23
|4,896
|-
|[[עתלית]]
|1,833
|10) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|5
|11
|5,910
|-
|[[שלוחי הרבי]]
|4,523
|11) [[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|6
|26
|33,751
|-
|[[רשימת דפוסי התניא]]
|5,498
|12) [[ח' בשבט]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>על ידי [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]</ref>
|9) [[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|7
|139
|208,858
|-
|[[מועצה אזורית שדות דן]]
|959
|13) [[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|8) [[כ"ד בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|1
|12
|6,823
|-
|[[זכריה]]
|457
|14) [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10) [[י"ד באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>יצירה בתור [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94&oldid=829223 דף הפניה]</ref>
|2
|6
|3,530
|}

=== קטגוריות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה
!מספר הדפים הכלולים
|-
|[[:קטגוריה: מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]]
|309
|1) [[ח' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מגילות|מגילות]]
|253
|2) [[כ"א בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|-
|[[:קטגוריה:כתובים|כתובים]]
|176
|3) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]]
|201
|4) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|6
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]]
|351
|5) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|21
|-
|[[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
|147
|6) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]]
|88
|7) [[כ"ח באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|}

=== דפי משתמש ודפי שיחה ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך יצירה
!אורך (בבתים)
!מספר המשתתפים
|-
|[[משתמש:81.218.140.41]]
|615
|4) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|666
| 1
|-
|[[שיחת משתמש:81.218.140.41]]
|449
|1) [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1,419
|3
|-
|[[משתמש: שולם ס.]]
|9,699
|3) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|14,657
| 3
|-
|[[שיחת משתמש: שולם ס.]]
|3,093
|2) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|8,884
|10
|}

=== הערך "[[שלוחי הרבי]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (מתוך הערך "[[שליחות]]") ב[[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[כ"ט בטבת]] - 1,000 צפיות.

[[א' באדר]] - 2,500 צפיות.

תחילת [[חודש ניסן|ניסן]] - 5,000 צפיות.

=== הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (בתור טיוטה) ב[[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[ח' בשבט]] - [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] העביר אותו ל'מרחב הערכים'.

[[י"ג בשבט]] - 500 צפיות.

[[כ"א בשבט]] - 1,500 צפיות.

[[כ"ו בשבט]] - 2,000 צפיות.

[[כ"ח בשבט]] - 2,500 צפיות.

[[ה' באדר]] - 3,000 צפיות.

[[ט"ז באדר]] - 4,000 צפיות.

[[כ"ח באדר]] - 5,000 צפיות.

==== [[משתמש:שולם ס.]] - תיעוד ====
יצרתי אותו ב[[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[[י"ג בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]] - 10,000 צפיות.

== השוואות מעניינות בין ערכים ==

=== [[מלחמה|מלחמות]] [[מדינת ישראל|ישראל]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ו באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[מלחמת השחרור]]
|4,779
|-
|[[מלחמת ששת הימים]]
|15,904
|-
|[[מלחמת יום הכיפורים]]
|7,867
|-
|[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|4,753
|-
|[[מלחמת המפרץ]]
|23,943
|-
|[[מלחמת לבנון השנייה]]
|1,395
|-
|[[מלחמת חרבות ברזל]]
|33,025
|}

=== [[עיר|ערים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ירושלים]]
|16,419
|-
|[[תל אביב-יפו]]
|20,757
|-
|[[חיפה]]
|24,659
|-
|[[פתח תקווה]]
|7,227
|-
|[[ראשון לציון]]
|7,431
|-
|[[נתניה]]
|31,446
|-
|[[בית שמש]]
|27,961
|-
|[[כפר סבא]]
|15,133
|-
|[[מודיעין-מכבים-רעות]]
|1,978
|-
|[[לוד]]
|35,791
|-
|[[צפת]]
|53,985
|-
|[[כרמיאל]]
|513
|-
|[[אופקים]]
|25,391
|-
|[[כפר יונה]]
|2,575
|-
|[[יהוד]]
|1,722
|-
|[[מגדל העמק]]
|27,845
|-
|[[בית שאן]]
|3,375
|-
|[[כפר חב"ד]]
|29,279
|-
|[[קריית מלאכי]]
|7,615
|-
|[[נחלת הר חב"ד]]
|25,329
|}

=== [[חב"דפדיה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ט"ז בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת גדולה]]
|34,731
|-
|[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש גדולה]]
|4,118
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת קטנה]]
|55,005
|-
|[[תומכי תמימים נתניה (קטנה)|נתניה קטנה]]
|37,151
|-
|[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בית שמש קטנה]]
|34,175
|-
|[[תומכי תמימים לוד|לוד]]
|44,236
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת גדולה]]
|33,640
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת קטנה]]
|15,836
|-
|[[תומכי תמימים אלעד|אלעד]]
|15,175
|}

=== [[אבות|האבות]] [[קדושה|הקדושים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ט"ז בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[אברהם אבינו]]
|15,040
|-
|[[יצחק אבינו]]
|5,974
|-
|[[יעקב אבינו]]
|11,482
|}

=== שפות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[לשון הקודש]]
|3,255
|-
|[[יידיש]]
|24,669
|-
|[[ארמית]]
|3,565
|-
|[[עברית]]
|12,297
|-
|[[רוסית]]
|20,506
|-
|[[צרפתית]]
|2,276
|}

=== מדינות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!מספר היהודים במדינה
!מספר המשפחות החב"דיות במדינה
|-
|[[ארץ ישראל]]
|10,904
|
|
|-
|[[מדינת ישראל]]
|21,015
|
|
|-
|[[ארצות הברית]]
|6,629
|
|
|-
|[[רוסיה]]
|33,951
|
|
|-
|[[ברית המועצות]]
|12,769
|
|
|-
|[[בריטניה]]
|3,128
|
|
|-
|[[צרפת]]
|24,982
|
|
|-
|[[גרמניה]]
|18,806
|
|
|-
|[[ספרד]]
|10,433
|
|
|-
|[[הודו]]
|26,124
|
|
|-
|[[סין]]
|2,615
|
|
|-
|[[תאילנד]]
|2,167
|
|
|-
|[[קנדה]]
|5,750
|
|
|-
|[[ארגנטינה]]
|2,199
|
|
|-
|[[מצרים]]
|10,565
|
|
|-
|[[מרוקו]]
|27,749
|
|
|-
|[[מלטה]]
|5,412
|
|
|}

=== [[אומות העולם|גויים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[נשיאי ארצות הברית]]
|19,167
|-
|[[חאבייר מיליי]]
|8,628
|-
|[[דונלד טראמפ]]
|3,285
|-
|[[סדאם חוסיין]]
|2,082
|-
|[[יוסיף סטלין]]
|4,301
|-
|[[וילהלם השני]]
|880
|-
|[[ניקולאי השני]]
|489
|}

== העורכים המובילים ב[[חב"דפדיה]] (נכון ל[[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
1) [[משתמש:שלום|שלום]] ([[מיוחד:תרומות/שלום|תרומות]]) - 39,916 עריכות (כולל [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] ([[מיוחד:תרומות/שלום עליכם|תרומות]]) - 41,389 עריכות).

2) [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקת קונטרסים|תרומות]]) - 37,888 עריכות.

3) [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[מיוחד:תרומות/להתראות|תרומות]]) - 33,864 עריכות.

4) [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[מיוחד:תרומות/חיים נהר|תרומות]]) - 33,633 עריכות.

5) [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ([[מיוחד:תרומות/יוסף בן מלמד|תרומות]]) - 27,211 עריכות.

6) [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[מיוחד:תרומות/שיע.ק|תרומות]]) - 22,433 עריכות.

7) [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]) - 20,865 עריכות.

8) [[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]] ([[מיוחד:תרומות/שמואל חיים|תרומות]]) - 16,155 עריכות.

9) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ([[מיוחד:תרומות/ברכת הגאולה|תרומות]]) - 13,454 עריכות.

10) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד של הרבי|תרומות]]) - 12,931 עריכות.

11) [[משתמש:חסיד|חסיד]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד|תרומות]]) - 12,650 עריכות.

11) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] ([[מיוחד:תרומות/אליהו ב.|תרומות]]) - 11,792 עריכות.

12) [[משתמש:חבר|חבר]] ([[מיוחד:תרומות/חבר|תרומות]]) - 11,359 עריכות.

13) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] ([[מיוחד:תרומות/ב. א. א.|תרומות]]) - 11,045 עריכות.

14) [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ([[מיוחד:תרומות/חב"דפדי פעיל|תרומות]]) - 10,281 עריכות.

=== בוטים ===
1) [[משתמש:חלוקה בוט|חלוקה בוט]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקה בוט|תרומות]]) - 27,797 עריכות.

2) [[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] ([[מיוחד:תרומות/שיע בוט|תרומות]]) - 17,632 עריכות.

3) שלום בוט ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט|תרומות]]) - 14,699 עריכות.

4) שלום בוט2 ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט2|תרומות]]) - 12,050 עריכות.

== דפי משתמש ודפי שיחה עם מספר צפיות גבוה ==

=== דפי משתמש ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]]
|26,144
|-
|[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]
|19,681
|-
|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]]
|17,026
|-
|[[משתמש:מ. רובין|מ.רובין]]
|16,019
|-
|[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]]
|14,336
|-
|[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]]
|10,936
|-
|[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]
|10,814
|-
|[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]
|10,116
|-
|[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]]
|9,068
|-
|[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]
|8,887
|-
|[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]
|8,811
|-
|[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
|7,184
|-
|[[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]]
|5,514
|-
|[[משתמש:להתראות|להתראות]]
|5,073
|-
|[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]
|4,779
|}

=== דפי שיחה ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]
|96,349
|-
|[[שיחת משתמש:שיע.ק]]
|70,071
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד]]
|62,003
|-
|[[שיחת משתמש:להתראות]]
|51,394
|-
|[[שיחת משתמש:ספרא רבא]]
|49,217
|-
|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחת משתמש:מ.רובין]]
|31,660
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד של הרבי]]
|13,590
|-
|[[שיחת משתמש:שלום עליכם]]
|10,953
|}

== ערכים מעניינים שמצאתי ==

* הרב [[דוד מנדלבוים]]
* הרב [[שלמה גלעדי]] (בעל שיעורי הסמיכה הידועים)

== כתבות עם תובנות חשובות ==
[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון]<ref>תובנה חשובה במיוחד - בסוף הכתבה</ref> {{אינפו}}

== הערות שוליים ==

משתמש:שולם ס./ארגז חול

2026-03-31T10:18:50Z

שולם ס.: משתמש שולם ס. - תיעוד

== דפים שיצרתי - סטטיסטיקות ==

=== ערכים ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות
(נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה /
העברה
!תאריך היצירה
בתור טיוטה
!מספר
העורכים
!מספר
העריכות
!אורך
(בבתים)
|-
|הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]
|3,364
|1) [[י"ב בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|11
|38
|3,499
|-
|[[כפר יונה]]
|5,739
|2) [[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|5
|42
|7,719
|-
|[[מועצה אזורית לב השרון]]
|2,623
|3) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|7,508
|-
|[[מועצה אזורית עמק חפר]]
|2,663
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2) [[י"ח במנחם אב|י"ח באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|20
|10,671
|-
|[[מועצה אזורית חוף השרון]]
|2,129
|5) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|3) [[י"ט במנחם אב|י"ט באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|6,914
|-
|[[מועצה אזורית דרום השרון]]
|2,115
|6) [[ד' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|17
|10,153
|-
|[[מועצה אזורית מטה יהודה]]
|3,132
|7) [[י"ד באלול]] [[ה'תשפ"ה]]
|5) [[ט' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|32
|15,695
|-
|[[מועצה אזורית חוף הכרמל]]
|1,967
|8) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|6) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|7
|13,361
|-
|[[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
|1,155
|9) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|7) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|23
|4,896
|-
|[[עתלית]]
|1,833
|10) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|5
|11
|5,910
|-
|[[שלוחי הרבי]]
|4,523
|11) [[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|6
|26
|33,751
|-
|[[רשימת דפוסי התניא]]
|5,498
|12) [[ח' בשבט]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>על ידי [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]</ref>
|9) [[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|7
|139
|208,858
|-
|[[מועצה אזורית שדות דן]]
|959
|13) [[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|8) [[כ"ד בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|1
|12
|6,823
|-
|[[זכריה]]
|457
|14) [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10) [[י"ד באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>יצירה בתור [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94&oldid=829223 דף הפניה]</ref>
|2
|6
|3,530
|}

=== קטגוריות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה
!מספר הדפים הכלולים
|-
|[[:קטגוריה: מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]]
|309
|1) [[ח' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מגילות|מגילות]]
|253
|2) [[כ"א בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|-
|[[:קטגוריה:כתובים|כתובים]]
|176
|3) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]]
|201
|4) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|6
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]]
|351
|5) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|21
|-
|[[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
|147
|6) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]]
|88
|7) [[כ"ח באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|}

=== דפי משתמש ודפי שיחה ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך יצירה
!אורך (בבתים)
!מספר המשתתפים
|-
|[[משתמש:81.218.140.41]]
|615
|4) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|666
| 1
|-
|[[שיחת משתמש:81.218.140.41]]
|449
|1) [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1,419
|3
|-
|[[משתמש: שולם ס.]]
|9,699
|3) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|14,657
| 3
|-
|[[שיחת משתמש: שולם ס.]]
|3,093
|2) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|8,884
|10
|}

=== הערך "[[שלוחי הרבי]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (מתוך הערך "[[שליחות]]") ב[[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[כ"ט בטבת]] - 1,000 צפיות.

[[א' באדר]] - 2,500 צפיות.

=== הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (בתור טיוטה) ב[[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[ח' בשבט]] - [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] העביר אותו ל'מרחב הערכים'.

[[י"ג בשבט]] - 500 צפיות.

[[כ"א בשבט]] - 1,500 צפיות.

[[כ"ו בשבט]] - 2,000 צפיות.

[[כ"ח בשבט]] - 2,500 צפיות.

[[ה' באדר]] - 3,000 צפיות.

[[ט"ז באדר]] - 4,000 צפיות.

[[כ"ח באדר]] - 5,000 צפיות.

==== [[משתמש:שולם ס.]] - תיעוד ====
יצרתי אותו ב[[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[[י"ג בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]] - 10,000 צפיות.

== השוואות מעניינות בין ערכים ==

=== [[מלחמה|מלחמות]] [[מדינת ישראל|ישראל]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ו באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[מלחמת השחרור]]
|4,779
|-
|[[מלחמת ששת הימים]]
|15,904
|-
|[[מלחמת יום הכיפורים]]
|7,867
|-
|[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|4,753
|-
|[[מלחמת המפרץ]]
|23,943
|-
|[[מלחמת לבנון השנייה]]
|1,395
|-
|[[מלחמת חרבות ברזל]]
|33,025
|}

=== [[עיר|ערים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ירושלים]]
|16,419
|-
|[[תל אביב-יפו]]
|20,757
|-
|[[חיפה]]
|24,659
|-
|[[פתח תקווה]]
|7,227
|-
|[[ראשון לציון]]
|7,431
|-
|[[נתניה]]
|31,446
|-
|[[בית שמש]]
|27,961
|-
|[[כפר סבא]]
|15,133
|-
|[[מודיעין-מכבים-רעות]]
|1,978
|-
|[[לוד]]
|35,791
|-
|[[צפת]]
|53,985
|-
|[[כרמיאל]]
|513
|-
|[[אופקים]]
|25,391
|-
|[[כפר יונה]]
|2,575
|-
|[[יהוד]]
|1,722
|-
|[[מגדל העמק]]
|27,845
|-
|[[בית שאן]]
|3,375
|-
|[[כפר חב"ד]]
|29,279
|-
|[[קריית מלאכי]]
|7,615
|-
|[[נחלת הר חב"ד]]
|25,329
|}

=== [[חב"דפדיה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת גדולה]]
|28,157
|-
|[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש גדולה]]
|2,302
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת קטנה]]
|45,422
|-
|[[תומכי תמימים נתניה (קטנה)|נתניה קטנה]]
|29,302
|-
|[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בית שמש קטנה]]
|28,747
|-
|[[תומכי תמימים לוד|לוד]]
|25,505
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת גדולה]]
|28,495
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת קטנה]]
|12,020
|-
|[[תומכי תמימים אלעד|אלעד]]
|8,541
|}

=== [[אבות|האבות]] [[קדושה|הקדושים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[אברהם אבינו]]
|12,497
|-
|[[יצחק אבינו]]
|4,539
|-
|[[יעקב אבינו]]
|10,655
|}

=== שפות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[לשון הקודש]]
|3,255
|-
|[[יידיש]]
|24,669
|-
|[[ארמית]]
|3,565
|-
|[[עברית]]
|12,297
|-
|[[רוסית]]
|20,506
|-
|[[צרפתית]]
|2,276
|}

=== מדינות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!מספר היהודים במדינה
!מספר המשפחות החב"דיות במדינה
|-
|[[ארץ ישראל]]
|10,904
|
|
|-
|[[מדינת ישראל]]
|21,015
|
|
|-
|[[ארצות הברית]]
|6,629
|
|
|-
|[[רוסיה]]
|33,951
|
|
|-
|[[ברית המועצות]]
|12,769
|
|
|-
|[[בריטניה]]
|3,128
|
|
|-
|[[צרפת]]
|24,982
|
|
|-
|[[גרמניה]]
|18,806
|
|
|-
|[[ספרד]]
|10,433
|
|
|-
|[[הודו]]
|26,124
|
|
|-
|[[סין]]
|2,615
|
|
|-
|[[תאילנד]]
|2,167
|
|
|-
|[[קנדה]]
|5,750
|
|
|-
|[[ארגנטינה]]
|2,199
|
|
|-
|[[מצרים]]
|10,565
|
|
|-
|[[מרוקו]]
|27,749
|
|
|-
|[[מלטה]]
|5,412
|
|
|}

=== [[אומות העולם|גויים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[נשיאי ארצות הברית]]
|19,167
|-
|[[חאבייר מיליי]]
|8,628
|-
|[[דונלד טראמפ]]
|3,285
|-
|[[סדאם חוסיין]]
|2,082
|-
|[[יוסיף סטלין]]
|4,301
|-
|[[וילהלם השני]]
|880
|-
|[[ניקולאי השני]]
|489
|}

== העורכים המובילים ב[[חב"דפדיה]] (נכון ל[[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
1) [[משתמש:שלום|שלום]] ([[מיוחד:תרומות/שלום|תרומות]]) - 39,916 עריכות (כולל [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] ([[מיוחד:תרומות/שלום עליכם|תרומות]]) - 41,389 עריכות).

2) [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקת קונטרסים|תרומות]]) - 37,888 עריכות.

3) [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[מיוחד:תרומות/להתראות|תרומות]]) - 33,864 עריכות.

4) [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[מיוחד:תרומות/חיים נהר|תרומות]]) - 33,633 עריכות.

5) [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ([[מיוחד:תרומות/יוסף בן מלמד|תרומות]]) - 27,211 עריכות.

6) [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[מיוחד:תרומות/שיע.ק|תרומות]]) - 22,433 עריכות.

7) [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]) - 20,865 עריכות.

8) [[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]] ([[מיוחד:תרומות/שמואל חיים|תרומות]]) - 16,155 עריכות.

9) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ([[מיוחד:תרומות/ברכת הגאולה|תרומות]]) - 13,454 עריכות.

10) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד של הרבי|תרומות]]) - 12,931 עריכות.

11) [[משתמש:חסיד|חסיד]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד|תרומות]]) - 12,650 עריכות.

11) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] ([[מיוחד:תרומות/אליהו ב.|תרומות]]) - 11,792 עריכות.

12) [[משתמש:חבר|חבר]] ([[מיוחד:תרומות/חבר|תרומות]]) - 11,359 עריכות.

13) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] ([[מיוחד:תרומות/ב. א. א.|תרומות]]) - 11,045 עריכות.

14) [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ([[מיוחד:תרומות/חב"דפדי פעיל|תרומות]]) - 10,281 עריכות.

=== בוטים ===
1) [[משתמש:חלוקה בוט|חלוקה בוט]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקה בוט|תרומות]]) - 27,797 עריכות.

2) [[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] ([[מיוחד:תרומות/שיע בוט|תרומות]]) - 17,632 עריכות.

3) שלום בוט ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט|תרומות]]) - 14,699 עריכות.

4) שלום בוט2 ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט2|תרומות]]) - 12,050 עריכות.

== דפי משתמש ודפי שיחה עם מספר צפיות גבוה ==

=== דפי משתמש ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]]
|26,144
|-
|[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]
|19,681
|-
|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]]
|17,026
|-
|[[משתמש:מ. רובין|מ.רובין]]
|16,019
|-
|[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]]
|14,336
|-
|[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]]
|10,936
|-
|[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]
|10,814
|-
|[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]
|10,116
|-
|[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]]
|9,068
|-
|[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]
|8,887
|-
|[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]
|8,811
|-
|[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
|7,184
|-
|[[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]]
|5,514
|-
|[[משתמש:להתראות|להתראות]]
|5,073
|-
|[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]
|4,779
|}

=== דפי שיחה ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]
|96,349
|-
|[[שיחת משתמש:שיע.ק]]
|70,071
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד]]
|62,003
|-
|[[שיחת משתמש:להתראות]]
|51,394
|-
|[[שיחת משתמש:ספרא רבא]]
|49,217
|-
|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחת משתמש:מ.רובין]]
|31,660
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד של הרבי]]
|13,590
|-
|[[שיחת משתמש:שלום עליכם]]
|10,953
|}

== ערכים מעניינים שמצאתי ==

* הרב [[דוד מנדלבוים]]
* הרב [[שלמה גלעדי]] (בעל שיעורי הסמיכה הידועים)

== כתבות עם תובנות חשובות ==
[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון]<ref>תובנה חשובה במיוחד - בסוף הכתבה</ref> {{אינפו}}

== הערות שוליים ==

ניגונים על פרקי הרבי

2026-03-29T22:53:43Z

שולם ס.: הסרת קישור לפירושונים

[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע"א]])]]
'''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י"א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].

==היסטוריה==
[[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ"ב]]

את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים "[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שב[[תהלים ס"א|פרק ס"א]]; הניגון על המילים "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שב[[תהלים ס"ב|פרק ס"ב]]; הניגון על המילים "צמאה לך נפשי" שב[[תהלים ס"ג|פרק ס"ג]], וכיוצא בזה.

ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש"ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חב"דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: "[[כי אלקים יושיע ציון]]" ב[[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]; " ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש"פ)
[[אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; ו"[[ואלקים מלכי מקדם]]" ב[[תהלים ע"ד]], וכיוצא בזה.
את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה.
באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים.
למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה"ש הרבי עודדו בחזקה.
בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.

כך היה הסדר מפרק ס"ט עד לפרק פ' (משנת [[תש"ל]] עד שנת [[תשמ"א]] (ועד בכלל)).

בשנת [[תשל"א]] לא הותאם ניגון לי"א ניסן ובתשרי תשל"ב הביא הרה"ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''
לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות.

לשנת [[תשל"ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל"ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.

לשנת [[תשל"ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.
ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.

בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע"א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב"ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה'
והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן.

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים "[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבתהלים פרק פ"א.

הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי.

וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ"ב]]:
ות"ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.

בשנת [[תשמ"ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע"י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].

בשנת [[תשמ"ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.

לשנת [[תנש"א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע"י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.

גם ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ"ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה"ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ"ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו.

אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש"ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.

וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי"א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי"א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.

את הנח"ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו"ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת"י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל"ה]].

==בחירת הניגון==
[[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]
בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.

אך משראו "מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ"ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ"ז להקים ועדה מיוחדת בשם "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]". ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.

==התערבות הרבי==

אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.

בניגון לפרק פ"ח (בשנת [[תשמ"ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים "[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]", והלחין עליהם ניגון.

בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר{{הערה|[[מדיה:הניגון הנבחר לשנת תשמ"ט.MP3 | תבוא לפניך ]]}}, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.

כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י"א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים "תבא לפניך תפילתי".

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: "שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.

וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ"ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.

== ניגונים ומלחינים שהרבי עודד ==
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
=== ניגונים שהותאמו לפסוקים ===

* שנת [[תש"ל]] - [[תהלים ס"ט|פרק ס"ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=692 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשל"ב]] - [[תהלים ע"א|פרק ע"א]]:

# [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ג]] - [[תהלים ע"ב|פרק ע"ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=697 להאזנה לניגון]'''.

*שנת [[תשל"ד]] - [[תהלים ע"ג|פרק ע"ג]]: [[ניגון של"ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).

*שנת [[תשל"ה]] - [[תהלים ע"ד|פרק ע"ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ו]] - [[תהלים ע"ה|פרק ע"ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ז]] - [[תהלים ע"ו|פרק ע"ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ח]] - [[תהלים ע"ז|פרק ע"ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

*שנת [[תשל"ט]] - [[תהלים ע"ח|פרק ע"ח]]:

# [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

# [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''.

* שנת [[תש"מ]] - [[תהלים ע"ט|פרק ע"ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=704 להאזנה לניגון]'''.

* שנת [[תשמ"א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=705 להאזנה לניגון]'''.

=== ניגונים שהולחנו במיוחד ===
* שנת [[תשמ"ב]] - [[תהלים פא|פרק פ"א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשמ"ג]] - [[תהלים פ"ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.
* שנת [[תשד"מ]] - [[תהלים פ"ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].
* שנת [[תשמ"ה]] - [[תהלים פ"ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.
* שנת [[תשמ"ו]] - [[תהלים פ"ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.
* שנת [[תשמ"ז]] - [[תהלים פ"ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשמ"ח]] - [[תהלים פ"ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=712 להאזנה].
* שנת [[תשמ"ט]] - [[תהלים פ"ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"נ]] - [[תהלים פ"ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תנש"א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ב]] - [[תהלים צ"א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ג]] - [[תהלים צ"ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].

== ניגונים שנבחרו על ידי הועד ==
* שנת [[תשנ"ד]] - [[תהלים צ"ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקער]]- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].
* שנת [[תשנ"ה]] - [[תהלים צ"ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ו]] - [[תהלים צ"ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשנ"ז]] - [[תהלים צ"ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ח]] - [[תהלים צ"ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]
* שנת [[תשנ"ט]] - [[תהלים צ"ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ס]] - [[תהלים צ"ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ב]] - [[תהלים ק"א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ג]] - [[תהלים ק"ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מתתיהו פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ד]] - [[תהלים ק"ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע"פ מענה הרבי באגרות קודש לר' ישראל גרנובטר ([[לקוטי שיחות]] כרך כ"א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט"א].}}.
* שנת [[תשס"ה]] - [[תהלים ק"ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ו]] - [[תהלים ק"ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ז]] - [[תהלים ק"ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ח]] - [[תהלים ק"ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשס"ט]] - [[תהלים ק"ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נחום פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תש"ע]] - [[תהלים ק"ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"א]] - [[תהלים ק"י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק"י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ב]] - [[תהלים קי"א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ג]] - [[תהלים קי"ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ד]] - [[תהלים קי"ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ה]] - [[תהלים קי"ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ו]] - [[תהלים קט"ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].
* שנת [[תשע"ז]] - [[תהלים קט"ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ"ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]
* שנת [[תשע"ח]] - [[תהלים קי"ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י"א ניסן תשע"ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשע"ט]] - [[תהלים קי"ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].
* שנת [[תש"פ]] - [[תהלים קי"ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].
* שנת [[תשפ"א]] - [[תהלים ק"כ|פרק ק"כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ב]] - [[תהלים קכ"א|פרק קכ"א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע"י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ג]] - [[תהלים קכ"ב|פרק קכ"ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע"י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ד]] - [[תהלים קכ"ג|פרק קכ"ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע"י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-הניגון-הנבחר-קאפיטל-קכג-לוי-יצחק-ניאזוב.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ה]] - [[תהלים קכ"ד|פרק קכ"ד]]: [[לולי ה' שהיה לנו]] - הולחן ע"י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה'_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה].
*שנת [[תשפ"ו]] - [[תהלים קכ"ה|פרק קכ"ה]]: [[שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)|שיר המעלות הבוטחים בה']] - הולחן ע"י הת' מאיר ששונקין. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה].

== ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ==
[[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]
[[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש"ס - שנת היובל]]
בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י"א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד.

ואלו הם:

=== ניגונים שהרבי עודד ===
* לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.
* לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ"ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.
*לכבוד [[י' שבט]] [[תש"נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[קבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון "[[ויתן בפי שיר חדש]]" על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76393 להאזנה]).

=== ניגונים שנבחרו ===
*לכבוד י' שבט [[תש"ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון "[[וקדשתם את שנת החמישים]]" על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון "[[תשמיעני ששון ושמחה]]" על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.
*לכבוד י' שבט [[תשע"ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון "לדוד מזמור" (שהולחן במקורו בשנת תשס"ב על פרק ק"א, כנ"ל) את המילים: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד".
* לכבוד [[י' שבט]] [[תש"פ]] - 70 שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז"ל]] הקשורים בשלימות ומעלת "שבעים שנה"{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.}}: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח". "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה". והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי"ח: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך", ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י"א ניסן במשך השנים - להאזנה]''' {{דרייב}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).
*'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], באתר {{COL}}
* {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י"א בניסן תשס"ז}} {{שטורעם}}
*לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי"א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת "זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש")
*[https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm לרגל שנת החיים: ניגון חדש לכבוד הרבי• להאזנה] {{הגאולה}}
*[https://he.chabad.org/ מה זה "הפרק של הרבי" ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב"ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהלים בפרק עצמו.}}.
*ספר היכל הנגינה הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים [[תשס"ח]].

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)

2026-03-29T22:51:14Z

שולם ס.: תבנית איחוד (כפילות)

{{איחוד|משתמש:ברכת הגאולה/שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון) (2)|שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)}}{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
'''שיר המעלות הבוטחים בה'''' הוא [[ניגונים על פרקי הרבי|ניגון]] שהולחן בשנת [[תשפ"ו]] לכבוד יום הולדתו ה-124 של [[הרבי]] ב[[י"א בניסן]], אז החלו באמירת מזמור [[תהלים קכ"ה]], המזמור המתאים לשנותיו של הרבי.

הניגון הולחן על ידי הת' מאיר שלמה ששונקין. הפסוקים עליהם הולחן הניגון, הם הפסוקים שנתבארו עלי ידי הרבי ב[[כ' בחשוון]] [[תשמ"ה]], יום הולדתו ה-124 של [[אדמו"ר הרש"ב]].

==מילות הניגון==
{{ציטוט|

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב:

יְרוּשָׁלַ‍ִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ חַי וְקַיָּם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
|מקור=[[תהלים קכ"ה]]}}

==ראו גם==
*[[ניגונים על פרקי הרבי]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-הניגון-הנבחר-סופי.mp3?_=1 להאזנה לניגון]''' {{צליל}}
* [https://chabad.info/musicnews/1304154/ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם: נבחר הניגון לקאפיטל קכ"ה] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]

יאיר לפיד

2026-03-29T22:40:48Z

שולם ס.: קישור ודקדוק

[[קובץ:לפיד מקבל מצות.jpg|ממוזער|מר יאיר לפיד בקבלת מצות לפני פסח מהרב [[יוסף יהודה ליפש (רמת אביב)|יהודה ליפש]]]]
'''יאיר לפיד''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הוא יו"ר מפלגת "יש עתיד", חבר כנסת מטעמה ויו"ר האופוזיציה. בעבר היה ראש הממשלה ה-14 (הזמני) ושר החוץ של [[מדינת ישראל]]. לפני כניסתו לפוליטיקה היה איש תקשורת ושחקן. בתקופתו כעיתונאי סקר בכתבה נרחבת את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ואת [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] וכיום יש לו קשר ידידותי עם [[שלוחי הרבי]] באזור מגוריו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח חשוון]] [[תשכ"ד]] לטומי לפיד ולשולמית (שולה) לפיד. שימש במשך שנים ארוכות כאיש תקשורת ושחקן.

בשנת [[תשע"ג]] הקים את מפלגת "יש עתיד", וזכה ב[[בחירות לכנסת]] ב-19 מנדטים. לאחר הבחירות הקים עם [[נפתלי בנט]] את "ברית האחים", מה שמנע מכניסת המפלגות החרדיות לממשלה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80510 פעם קראו לזה הדרת נשים היום קוראים לזה שווין בנטל] סעיף ג'. {{אינפו}}}}. בשנת [[תשע"ה]] קיבל בבחירות 11 מנדטים, אך לא נכנס לממשלה. בשנת [[תשע"ט]] התמודד בשיתוף עם [[בני גנץ]] במסגרת המפלגה "כחול לבן" במהלך שלוש מערכות בחירות, עד שגנץ פירק את החיבור והצטרף ל[[בנימין נתניהו]] להקמת ממשלה.

לאחר הבחירות שנערכו בשנת [[תשפ"א]] חבר למפלגת ימינה של [[נפתלי בנט]] יחד עם מפלגות השמאל והמפלגה הערבית - רע"ם, ויחד הקימו ממשלה משותפת, כשלפיד ובנט מתחלקים בראשות הממשלה ברוטציה{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ "עלה בידי": לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] {{אינפו}}.}}.

בליל [[ב' תמוז]] [[תשפ"ב]] (1 ביולי 2022) בחצות לילה לאחר פיזור הכנסת והתפטרותו של ראש הממשלה [[נפתלי בנט]], נכנס לתפקידו כראש ממשלת המעבר של ישראל עד קיום [[הבחירות לכנסת]]. בבחירות שנערכו, הפסיד הגוש שבראשותו את הרוב. בה' טבת תשפ"ג (29 בדצמבר 2022) סיים את כהונתו כראש הממשלה.

כיום מכהן כיו"ר האופוזיציה.[[קובץ:יאיר לפיד.jpg|ממוזער|הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[יהודה ליפש]] אצל יאיר לפיד ב[[מבצע ארבעת המינים]]]]

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:לפיד.jpg|שמאל|ממוזער|יאיר לפיד בפעם הראשונה שלו בית חב"ד רמת אביב, בטקס הנצחה לקצין שנהרג על קידוש ה', [[תשפ"ד]]]]
בתקופת עבודתו כעיתונאי בעיתון [[מעריב]], פרסם לפיד בשנת [[תשמ"ז]] כתבה מקיפה ואוהדת על [[הרבי]], תחת הכותרת "משיח עכשיו"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82029 אייר תשמ"ז: יאיר לפיד בכתבה על הרבי "משיח עכשיו"] באתר {{אינפו}}.}}.

לפיד מקורב ל[[שליח]] [[הרבי]] בשכונתו - רמת אביב - הרב [[יהודה ליפש]]{{הערה|שם=הערכה}}, ופעל לטובת הבית חב"ד במהלך הוויכוחים שנסובו סביבו{{הערה|[https://col.org.il/news/90500 נאומו המדובר של יאיר לפיד ב"יום ההצדעה לרבי" ● צפו בוידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}. לפיד הביע מספר פעמים בפומבי את הערכתו כלפי חב"ד{{הערה|שם=הערכה|[https://chabad.info/news/600233/ השליח חשף בראיון: כשיאיר לפיד אמר קדיש על אביו] באתר {{אינפו}}.}}. במהלך אירועי יום ההצדעה לרבי ב[[תמוז]] [[תשע"ח]], התבטא לפיד על תנועת חב"ד: "חב"ד תמיד ידעה למצוא את המאחד, ומה שמאפיין את חסידיה אלה [[אהבת ישראל]] ו[[יהדות]] ללא כפייה"{{הערה|[https://col.org.il/news/112087 התקשרות מדווחת בהרחבה על יום ההצדעה לרבי בכנסת] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

במהלך ה[[בחירות]] לכנסת ה-24 בשנת [[תשפ"א]] פורסם שלפיד התבטא בשיחה עם אחד מראשי חב"ד ש"אם תתמכו במפלגה של סמוטריץ' ובן גביר, אני ארדוף אתכם. נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב"ד בעולם. נגמר הסיפור שלכם על אהבת ישראל". התבטאות זו הובילה לגל של גינויים מכלל הציבור והוצאת הבהרה של יאיר לפיד בנושא{{הערה|[https://chabad.info/news/654273/ לפיד פנה לחב"ד: "אם תתמכו בסמוטריץ' נגמר הסיפור שלכם" {{אינפו}}].}}.

לקראת היארצייט של אביו בשנת תשפ"ב הקדיש השליח הרב ליפש את התפילות וההתוועדויות בשבת לעילוי נשמת אביו, והוסיף "לזכות בנו, מר יאיר לפיד, שר החוץ וראש הממשלה החליפי, תושב שכונתנו וידיד בית חב"ד". לפיד הגיב על כך: "שלחו לי החבר'ה של חב"ד, זה מרגש"{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419737.html 'יארצייט' לטומי לפיד בבית הכנסת של חב"ד: "ולזכות בנו"] באתר כיכר השבת.}}.

עם מלאות מאה ועשרים שנה להולדת הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] פרסם לפיד וידאו בו קרא ללמוד מהרבי לרגל י"א בניסן בציינו שהרבי "הוא של כולנו"{{הערה|[https://col.org.il/news/137818 שר החוץ לפיד קרא ללמוד מהרבי לרגל י"א בניסן: "הוא של כולנו"] ‏‏{{חב"ד און ליין}}}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/123278 כשיאיר לפיד גילה בקיאות בפרק ל"ב בתניא • אל תחמיצו] באתר {{חב"ד און ליין|}}
* [https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/779472/ השר לפיד בברכה לחסידי חב"ד: "הרבי הוא של כולנו"] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/special/1100604/ יאיר לפיד, גליון ׳סופשבוע׳ של עיתון ׳מעריב׳, ב׳ אייר תשמ"ז{{אינפו}}]
*[https://chabadupdates.com/archives/21881 יאיר לפיד מפתיע: ברכה אישית לחב״ד וסיפור שלא הכרתם] באתר עדכוני חב"ד {{וידאו|}}
{{סדרה|הקודם=[[נפתלי בנט]]|הבא=[[בנימין נתניהו]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[ב' תמוז]] [[תשפ"ב]] - [[ה' טבת]] [[תשפ"ג]]}}

{{ראשי ממשלת ישראל|יאיר לפיד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לפיד, יאיר}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]

יציאת מצרים

2026-03-29T22:27:55Z

שולם ס.: תיקון קישור

[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]]
לאחר שבני ישראל היו ב[[ארץ מצרים]] במשך כ-210 שנים, [[הקב"ה]] שלח את משה רבינו להוציאם משם. התהליך שארך כשנה, כלל את עשרת המכות, נטילת ממונם של המצריים וקרבן פסח; ומכונה "'''יציאת מצרים'''".

==השיעבוד==
בני ישראל, נדרשו לתקן את חטאי [[אדם הראשון]], שפגם בניצוצות הקדושה והורידם למקום טומאה ונשלחו למצרים וסבלו יסורים, במשך מאתים ועשר שנים, ובעיקר במשך כשמונים שנה שאז עיקר תוקף השעבוד.

השעבוד התחיל בפה רך, בתשלום ולחץ פסיכולוגי, אך לאחר תקופה הפך השעבוד להיות שעבוד אמיתי, פיזי ופסיכולוגי, במטרה להשפיל את עם ישראל רוחנית ופיזית, במטרה להשמיד את עם ישראל, בטענה כי "פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו", ניתנו גם עבודות בלתי מתאימות לעובדים, עבודת גברים לנשים (כגון עבודות בניה) ועבודות נשים לגברים (ניקוי בתים). השעבוד כלל גם השמדות של ילדים שנקברו בעודם חיים בקירות מוות לאחר שבני ישראל לא השלימו את בנייתם, והיה גם ובעיקר רוחני, וגרם לבני ישראל להיות במדריגה רוחנית נחותה ביותר, עד שלפי דברי [[האר"י]] הגיעו כמעט ל[[חמישים שערי טומאה]], לו היו נשארים שם ולו זמן מועט.

==עשרת המכות==
{{ערך מורחב|עשרת המכות}}

==היציאה==
כדי שיצאו ישראל מצריים בזכות ולא בחסד, נתן להם הקב"ה (לפני מכת בכורות) שתי מצוות: דם פסח ודם מילה. עניינם בחסידות ראה [[דם|כאן]].

לאחר מכת בכורות, נכנע [[פרעה]] ל[[משה]] ו[[אהרן]] והסכים לשחרר את בני ישראל. פרעה מיהר לשחררם כמה שיותר מהר, ורק ביקש מהם שילכו, ואכן, בני ישראל, ובהם כ-600 אלף גברים מגיל עשרים ומעלה, יצאו ממצרים אל המדבר מאתיים ועשר שנים לאחר ירידת יעקב אבינו ומשפחתו למצרים, בבוקר ט"ו ניסן שנת ב' תמ"ח לבריאת העולם, ומאז חוגגים את היום הזה כחג ה[[פסח]].

לאחר שלשה ימים התהפך לבו של פרעה והוא שלח שליח שיבדוק אם בני ישראל לא בורחים לו, לאחר שגילה שהם בורחים, הוא רדף אחריהם יחד עם כל צבאו, אז התרחש נס [[קריעת ים סוף]].

==בתורת החסידות==
===יציאת מצרים===
שמה של ארץ "[[מצרים]]", מקביל למשמעות "מיצר" וגבול; וב[[עבודת ה']] - הגבלות על הנפש שמפריעים לה לעבוד את ה' בשחרור וללא הגבלות. ההגבלות הללו קיימות בשני אופנים: א. שה[[נפש הבהמית]] מצירה ל[[נפש האלוקית]]. ב. שהנפש האלוקית מוגבלת ביכולותיה להתעלות בקדושה (שכן אם היא תוכל לעלות ללא הגבלה, היא [[ביטול במציאות|תתבטל במציאות]]).

המשמעות של יציאת מצרים ב[[עבודת השם]] היא, הסרת המיצר והגבול. היינו שהשכל שב[[מוח]] יאיר בלב במדות טובות בפועל{{הערה|[[תבנית:היום יום/ד' שבט|היום יום ד' שבט]].}}. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'.

ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ"ז|פרק מ"ז]] מבאר את המאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל דור ודור וכל [[יום]] ויום חייב [[אדם (בני ישראל)|אדם]] לראות עצמו כאילו הוא יצא היום מ[[מצרים]].}}

[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי יציאה תמידית זו עליה נאמר כי היא מתרחשת כל יום ועל אדם לחוש בכך, יציאה זו היא יציאת [[נפש אלוקית|נפש האלהית]] ממאסר ה[[גוף]] [[משכא דחויא]] ליכלל ביחוד [[אור אין סוף]] ברוך הוא על ידי עסק ה[[תורה]] וה[[מצוות|מצות]].

יציאה זו מתרחשת בפרט בקבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]] באמירת {{ציטוטון|ה' אלהינו [[ה' אחד]]}}. המילה '''אלהינו''' הנאמרת ב[[שמע ישראל]] הוא על דרך הנאמר על [[אברהם אבינו]] "אלהי אברהם", עקב ביטולו של אברהם ל[[אור אין סוף]] ב"ה. אברהם זכה לכך עקב מעשיו, ולבני ישראל ניתן במתנה הכוח להתבטל לה' על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

מסיבה זו, מסביר אדמו"ר הזקן, תקנו את פרשת יציאת מצרים בשעת [[קריאת שמע]] דווקא, אף ש[[מצוות זכירת יציאת מצרים|היא]] מצוה בפני עצמה ולא חלק ממצות קריאת שמע. רמז לכך קיים פרשת יציאת מצרים במילים {{ציטוטון|אני ה' אלהיכם}}, המורות על ביטול הנפש לה.

===מצרים דקדושה ודקליפה===
במספר מאמרים{{הערה|כגון לכן אמור לבני ישראל וביאורו שב[[לקוטי תורה]] ל[[פרשת וארא]].}} רומזת בחינת מצרים לצואר - מקום חיבור הראש והגוף. כדי שתוכל ההתבוננות השכלית להשתנות ולהוליד מציאות של רגש (מידות) עליה לעבור תהליך צמצום הדרגתי (הנמשל לעיתים גם לתהליך ההריון, העיבור והלידה). בתחילה נולדת בשכל מסקנה שכלית הנקראת [[תבונה]], לאחר מכן רגש שכלי הנקרא [[שערי בינה]], מזה יכולות להוולד המוחין שבמידות, ורק אז מתהווה רגש בלב. והיינו, בין רחבות ההתבוננות השכלית לבין רחבות הרגש ישנו מקום צר, שבו העניין כבר אינו שכל אך עדיין אינו רגש. נמצא, שגם בקדושה ישנו עניין של "מצרים, והוא תהליך הולדת הרגש מהשכל.
ועניינו ב[[קליפה]], שמאחר ובשלב המעבר (בעוד העניין "צר") העניין אינו בתוקף אצל האדם, לכן יכולים הרגלי האדם ותאוות העולם להפריע, ולמנוע את הולדת המידות. היינו: בשכל האובייקטיבי אין ליצר כל אחיזה, וכשהאדם כבר מולהב באהבה גלויה הרי היצר כבר נוצח. הנקודה היחידה שבה הוא יכול "לתפוס" את האדם היא בשלב המעבר משכל למידות. זהו מה שפרעה "עומד על היאור" - היאור הוא הנהר המוליך את השכל אל הרגש, ושם עומד פרעה. ובמשל הגוף הנ"ל (שמצרים הוא הצואר): פרעה אותיות "העורף", שבו נמצאים שלושת [[שרי פרעה (בחסידות)|שרי פרעה]] המפריעים לחיבור המח והלב. {{ערך מורחב|ערך=[[שרי פרעה (בחסידות)]]}}

==תורת החסידות==
תורת החסידות נמשלה ליציאת מצרים. אך מעלה יתירה בה: יציאת מצרים היא ענין של שבירה ועזיבה ולכן הלכו ממצרים. יציאת מצרים של חסידות היא בירור ותיקון, יציאה ממצרי והגבלות העולם, יציאה זו צריכה להעשות 'מתוך העולם', הפנמה שהעולם טוב כיון שזהו הרי רצונו יתברך, זהו על ידי [[עבודת ה'|עבודה]] של חסידות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ה' טבת|היום יום כ"ה טבת]]}}.

ב[[יציאת מצרים]] של [[חסידות]], ה[[מצווה]] של סיפור יציאת מצרים היא לספר סיפורים [[חסיד]]יים ול[[פנימיות|הפנים]]. סיפור צריך להביא להתעוררות [[מידה]] טובה, [[חיות]] פנימי בהידור מצווה, והפנמת דרכי הנועם של [[תורת החסידות]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט מנחם אב|היום יום כ"ו מנחם אב]]}}.

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:יציאת מצרים]]

שלוחי הרבי

2026-03-29T20:58:06Z

שולם ס.: המשך רשימת היישובים בארץ בהם יש שלוחים

[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג ה[[שליחות]] הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל [[עיר]] ויישוב בעולם שבו נמצאים [[עם ישראל|יהודים]], ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

== היסטוריה ==
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|[[בית חב"ד]] הגדול בעולם ב[[ניו ג'רזי]]]]
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש [[חודש אייר|אייר]] תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט"ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי"ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5,000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.}}.

== שליחות בישיבות ==
{{הפניה לערך מורחב|התלמידים השלוחים}}
מזמן התייסדות [[תומכי תמימים]] היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות ב[[אוסטרליה]], ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני [[סמיכה]] ברחבי העולם כולו.

== שליחות במסגרת המל"ח ==
{{הפניה לערך מורחב|שליחות המל"ח}}
[[שליחות המל"ח]] - [[מרכז לענייני חינוך]] (מוכרת בשם '''מרכז שליחות''') - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת [[תש"ח]] הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז].}}. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י], ועוד.}}.

אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו{{הערה|1=ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= אחרון של פסח תש"ט]. שיחת הרבי [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. וראה להרחבה בערך [[שליחות המל"ח#התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי|שליחות המל"ח]].}}.

== שליחות בשדה החינוך ==
{{הפניה לערך מורחב|חינוך}}
שליחות בשדה החינוך - (במסגרת) [[רשת אהלי יוסף יצחק]] - הינה פעילות חב"דית ללימוד [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] בכל ימות השנה (למעט חופשות פסח, תשרי, וחופשת הקיץ<ref>בחופשות הקיץ נמצאים הילדים ב[[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפים]], ולפעמים (תלוי לפי מקום) מתקיים גם קיטנות ו[[אורו של משיח (קעמפ)|דיי קעמפים]] [= קעמפ ללא שינה] בחופשת הפסח.</ref>) במסגרת פעילות זו מלמדים רבנים, [[מלמד תינוקות|מחנכים]], ומורים, את הילדים שנמצאים ב[[תלמוד תורה]].

את פעילות זו עודדו [[רבותינו נשאינו|רבותינו נשיאנו]] במשך השנים ללמד מתוך [[מסירות נפש]], רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת<ref>"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).</ref> הרבי, ואף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות<ref>מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא".</ref>.

אחד הביטויים לכך שהעוסקים בתחום החינוך נחשבים כשלוחי הרבי, היה בעובדה שבזמן עריכת [[ספר השלוחים]] הורה הרבי לכלול בספר גם את החסידים שעוסקים בשדה החינוך.

== כל יהודי ==
{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו{{הערה|סקירה על פעילותם של יהודים באוקראינה כ'שגרירי אור' בתקופת מלחמת אוקראינה - רוסיה ראו, {{כפר||כל יהודי הוא שליח|2134|130|תשפ"ו}}}}:
{{ציטוט|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].|מירכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל|מירכאות=כן}}
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]|מירכאות=כן}}

== הוראות הרבי ==
{{להשלים}}
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא [[ליקוט מענות קודש]] תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.

=== שליחות לאחר שנת לימודים בכולל===
הרב [[יהודה לייב רסקין]] נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] חודשים ספורים לאחר נישואיו{{הערה|מפי הרב [[חיים הלל רסקין]], '''להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).}}.

הרב [[הלל בארון]] סייע לפעילותו של הרב [[שמואל קפלן]] בעודו בחור ומדי שבוע נסע מ[[ניו יורק]] ל[[בולטימור]] כדי לארגן תפילה ב[[מניין]], משלא מצא מחליף לארגון המניין לתקופה שלאחר נישואיו כתב לרבי (בעצת הרב [[אברהם אזדבא]]) על כך, הרבי השיב במענה שייצא לשליחות מייד לאחר חתונתו{{הערה|בשם הרב [[חיים הלל רסקין]], '''כשצריך לצאת לשליחות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 19 (מדור קוראים כותבים).}}.

עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות{{הערה|אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.}}, השיב הרבי שכ[[תמים]] חייב הוא להיות [[פנימי]] ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו ב[[כולל]] כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול{{הערה|הרב יוסף יצחק חיטריק, '''להיות מורה פנימי''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).}}.

כך גם ב[[מענה]] לרב [[בערל לאזאר]] שחפץ לצאת לשליחות מיד לאחר חתונתו ברוסיה וכתב על כך לרבי, השיב הרבי שב[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה הראשונה לנישואין]] על האישה להיות סמוכה לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&st=&pgnum=67 מענה קעב] {{הב}}.}}.

במספר הזדמנויות נוספות הורה הרבי לצאת לשליחות רק לאחר שנת לימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=557&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540]. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה. ובספר שליחות כהלכתה.}}.

=== שליח עושה שליח ===
בשיחת [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר [[חז"ל]] "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים{{הערה|קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.}} - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=467&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460].}}.

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף{{הערה|1=ראו שיחת י"ד שבט תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=278&hilite= התוועדויות חלק ב', ע' 256]). כ' אדר שני תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=509&hilite= שם ע' 487]). ועוד.}}.

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

=== השליחות היחידה ===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות היחידה}}
במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות קודש של הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

* יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

== קבוצות שלוחים לארץ הקודש ==

=== תשט"ז ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)}}
בקיץ [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמשה|אירוע הרצח בבית הספר למלאכה]], שלח הרבי לראשונה [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]]. השלוחים היו קבוצת [[תמימים|תלמידים]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. הם שהו בארץ במשך כחודש - מ[[ה' מנחם אב]], עד [[א' באלול]]. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

=== תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש}}
שלוש קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

== כינוס השלוחים ==

=== כינוס השלוחים העולמי ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}
החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]].

=== כינוס השלוחות ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחות העולמי}}{{להשלים}}

=== כינוס השלוחים בארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים בארץ הקודש}}
הכינוס הראשון נערך ב[[נהריה]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. במענה על ההודעה על קיום הכינוס ועל התכניות, השיב הרבי "אזכיר על הציון להצלחה רבה", ו"אזכיר על הציון לבשורות טובות - על פי המדובר לאחרונה בריבוי - ומיוסד בשיחותיו וכו' ד[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|מו"ח אדמו"ר]] והזמן גרמא - תיכף להילולא ד[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]".

בשנה השניה התקיים הכינוס במלון מוריה שב[[אילת]], והשתתפו בו כמאה וחמישים מנהלי בתי חב"ד.

לקראת הכינוס של שנת [[תנש"א]], שלח הרבי באור ל[[כ"א בטבת|כ"א טבת]] הוראה באמצעות [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]: "בקשר לכינוס מנהלי בתי חב"ד ד[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] שיתקיים השבוע החל מיום שלישי - בטח ישתתפו בו '''כל''' סניפי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח שבארץ הקודש]]"

=== כינוס השלוחים לארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים לארץ הקודש}}{{להשלים}}

== מספר השלוחים לפי יבשות, מדינות וערים ==
{{להשלים}}

=== יבשות ===

* '''אמריקה -'''

* '''[[אירופה]] -'''

* '''[[אוסטרליה]] -'''

* '''אסיה (חוץ מ[[ארץ ישראל]]) -'''

* '''אפריקה -'''

=== מדינות ===

* אוגנדה -
* [[אוזבקיסטן]] -
* [[אוסטריה]] -
* [[אוסטרליה]] -
* [[אוקראינה]] -
* אורוגוואי -
* [[אזרבייג'ן]] -
* איחוד האמירויות -
* [[איטליה]] -
* איי בהאמה -
* איי סיישל -
* אינדונזיה -
* איסלנד -
* אירלנד -
* אל סלוודור -
* אלבניה -
* אנגולה -
* אנדורה -
* אסטוניה -
* אקוודור -
* [[ארגנטינה]] -
* ארובה (אי) -
* ארמניה -
* [[ארצות הברית]] -
* אתיופיה -
* בולגריה -
* בוליביה -
* [[בלגיה]] -
* [[בלארוס]] -
* ברבדוס -
* [[ברזיל]] -
* [[בריטניה]] -
*ברמודה (אי) -
*[[גאורגיה]] -
*גאנה -
*גואטמלה -
*[[גרמניה]] -
*גרנדה -
*ג'מייקה -
*דנמרק -
*דרום אפריקה -
*[[הודו]] -
*[[הולנד]] -
*הונג קונג -
*[[הונגריה]] -
*הונדורס -
*[[הפיליפינים]] -
*הרפובליקה הדומיניקנית -
*הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו -
*וייטנאם -
*ונצואלה -
*זמביה -
*חוף השנהב -
*[[טורקיה]] -
*טנזניה -
*[[ארץ ישראל|ישראל]] -
*[[יוון]] -
*[[יפן]] -
*לוקסמבורג -
*[[לטביה]] -
*[[ליטא]] -
*מאוריציוס -
*מדגסקר -
*[[מולדובה]] -
*מונטנגרו -
*מונקו -
*[[מלטה]] -
*[[מקסיקו]] -
*מקדוניה הצפונית -
*[[מרוקו]] -
*נורווגיה -
*ניגריה -
*ניו זילנד -
*ניקרגואה -
*נמיביה -
*נפאל -
*סיישל -
*[[סין]] -
*סינגפור -
*סלובניה -
*סלובקיה -
*ס. לוסיה -
*ס. קיטס ונוויס -
*[[ספרד]] -
*סרביה -
*סרי לנקה -
*[[פולין]] -
*פולינזיה הצרפתית -
*פורטוגל -
*פינלנד -
*פנמה -
*פרגוואי -
*פרו -
*צ'ילה -
*צ'כיה -
*[[צרפת]] -
*קולומביה -
*קוסטה ריקה -
*קוריאה הדרומית -
*[[קזחסטן]] -
*קירגיזסטן -
*קמבודיה -
*[[קנדה]] -
*קניה -
*[[קפריסין]] -
*[[קרואטיה]] -
*ראוניון (אי) -
*רואנדה -
*[[רומניה]] -
*[[רוסיה]] -
*שוודיה -
*[[שווייץ|שוויץ]] -
*[[תאילנד]] -

=== ערים ויישובים בארץ ישראל ===

* [[אביטל]] -

* אביעזר -

* [[אבן יהודה]] -

* [[אבני חפץ (יישוב)|אבני חפץ]] -

* אדרת -
* [[אופקים]] -
* [[אור יהודה]] -
* [[אור עקיבא]] -
* אורה - עמינדב -
* [[אורות (מושב)|אורות]] -
* [[אורנית]] -
* [[אזור]] -
* אחיטוב -
* אחיסמך -
* [[אחיעזר]] -
* אילניה -
* [[אילת]] -
* אירוס -
* [[איתמר (יישוב)|איתמר]] -
* איתן -
* אלדד -
* אלון -
* [[אלון מורה]] -
* אליאב -
* אליכין -
* אליפלט -
* אלישיב -
* [[אלעד]] -
* [[אלפי מנשה]] -
* [[אלקנה]] -
* [[אמירים]] -
* אניעם -
* [[אפרת]] -
* ארבל -
* [[אריאל]] -
* [[אשדוד]] -
* אשדות יעקב מאוחד -
* אשכולות -
* אשלים -
* [[אשקלון]] -
* אשתאול -

=== מדינות בארצות הברית ===

* אוהיו -

* אוקלהומה -

* אורגון -

* איווה -

* איידהו -

* אילינוי -

* אינדיאנה -

* אלבמה -

* אלסקה -

* אריזונה -

* ארקנסו -

* ג'ורג'יה -

* דלאוור -

* דקוטה הדרומית -

* דקוטה הצפונית -

* הוואי -

* [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] -

* ויומינג -

* ויסקונסין -

* וירג'יניה -

* וירג'יניה המערבית -

* ורמונט -

* טנסי -

* טקסס -

* יוטה -

* לואיזיאנה -

* מונטנה -

* [[מיזורי]] -

* מיין -

* מינסוטה -

* מיסיסיפי -

* [[מישיגן]] -

* [[מסצ'וסטס]] -

* מרילנד -

* נברסקה -

* נבדה -

* [[ניו ג'רזי]] -

* ניו המפשייר -

* [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] -

* ניו מקסיקו -

* [[פלורידה]] -

* [[פנסילבניה]] -

* קולורדו -

* קונטיקט -

* [[קליפורניה]] -

* קנזס -

* קנטקי -

* קרוליינה הדרומית -

* קרוליינה הצפונית -

== ראו גם ==

* [[שליחות]]
* [[השליחות היחידה]]
* [[עשרת המבצעים]]
* [[טנק המבצעים]]
* [[ופרצת]]
* [[כינוס השלוחים העולמי]]
* [[כינוס השלוחות העולמי]]
* [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]
* [[התלמידים השלוחים]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], הוצאת [[קה"ת]], תשמ"ז, תשפ"ב
* הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
* הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
* הרב [[לוי יצחק ליברוב]], '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
* '''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
* ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
* '''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
* [[ארי טננבוים]], '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 82.
* '''כ"ק מו"ח אדמו"ר עומד ומשמש במרום ומברך ומצליח את שלוחיו''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 98

== קישורים חיצוניים ==

* [[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''
* [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%91:_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר "יומנים"
* [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851
* בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל"ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב"ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] תשע"ז {{קישור שבור}}
* '''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש"פ
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
* פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ"ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: "שליח עושה שליח" ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]

תבנית:מועצה אזורית מרום הגליל

2026-03-29T20:45:53Z

שולם ס.: תיקון קישור

{{ניווט מועצה אזורית
|שם=מועצה אזורית מרום הגליל
|מחוז=מחוז הצפון
|קיבוצים=[[פרוד (קיבוץ)|פרוד]]
|מושבים=[[אביבים]] • [[אמירים]] • [[דוב"ב]] • [[דלתון (מושב)|דלתון]] • [[חזון (מושב)|חזון]] • [[טפחות (מושב)|טפחות]] • [[כפר שמאי]] • [[כרם בן זמרה]] • [[מירון (מושב)|מירון]] • [[כפר חושן]] • [[עלמה (מושב)|עלמה]] • [[שזור]] • [[שפר]]
|יישובים קהילתיים=[[אור הגנוז (יישוב)|אור הגנוז]] • [[ביריה]] • [[בר יוחאי (יישוב)|בר יוחאי]] • [[כלנית (יישוב)|כלנית]] • [[כפר חנניה]] • [[ליבנים]] • [[עמוקה]]
|קבוצה נוספת 2=כפרים [[דרוזים]] ו[[צ'רקסים]]
|רשימה נוספת 2=[[עין אל-אסד]] • [[ריחאניה]]
|קבוצה נוספת 3=יישובים לא מוכרים
|רשימה נוספת 3=[[ענבר (יישוב)|ענבר]] • [[כדיתה|קדיתא]]
|מפה=Israel_Map_-_Merom_HaGalil_Regional_Council_Zoomin.svg
|בחירה={{{בחירה|}}}
}}<noinclude>
[[קטגוריה:תבניות ניווט - מועצות אזוריות ישראליות|מרום הגליל]]
[[קטגוריה:תבניות ניווט - מועצות אזוריות במחוז הצפון|מרום הגליל]]
</noinclude>

אלקנה

2026-03-29T20:43:44Z

שולם ס.: ניסוח ודקדוק

[[קובץ:הרב יצחק קעניג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב יצחק קעניג ב[[קריאת המגילה]]]]'''אלקנה''' הוא ייושב באזור יהודה ושומרון. הוקם בכ"ח [[אייר]] [[תשל"ז]], עשר שנים לאחר שחרור ירושלים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"א]]. שמו של היישוב נקרא כך על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של [[שמואל הנביא]] - אלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה היישוב כ-4,500 תושבים.

== בית חב"ד ==
מנהל: הרב [[יצחק קעניג]]. הגיע ל[[אלקנה]] בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת 'אוהל לאה', בו מתקיים תפילות שיעורים והתוועדויות. מעון חב"ד, גן חב"ד, ספריית חב"ד. במהלך השנה מפעיל בית חב"ד מרכז חסד, המחלק מצרכי [[מזון]] לנזקקים וכן מוצרי הלבשה והנעלה. לקראת החגים נשלח לאלפי משפחות נזקקות כל המצרכים הבסיסיים לסייע ככל הניתן. בית חב"ד מפעיל גמ"ח לתשמישי קדושה.

לקראת החגים פועל בית חב"ד בקרב חיילים ואנשי הביטחון המשרתים בגזרת מערב השומרון. פעילי בית חב"ד מחלקים את מצוות החג כ[[חנוכה]] ו[[פורים]].

בנוסף עורך בית חב"ד ערבי נשים, הרצאות, מועדון לילדים, מועדון נוער, מסיבות ואירועים לקראת כל חג וחג. בתהלוכת [[ל"ג בעומר]] ביישוב גודל משנה לשנה כמות הילדים כאשר בשנת [[תש"ע]] היה השתתפות שיא, מעל חמש מאות ילדים והורים בתהלוכה.

בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ד]] חנך בית חב"ד, טנק מבצעים חדש. הטנק פועל כיום ביישוב בנוסף לטנק של ניידות חב"ד העורך מדי פעם פעילות ביישוב.

בחודש [[תמוז]] [[תשס"ט]] הוחלט בהנהלת הבית חב"ד, להמשיך בהצלחה ולפתוח עוד גן חובה בנוסף למסגרות הקיימות.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E0%EC%F7%F0%E4 חדשות בית חב"ד אלקנה] {{אינפו}}

{{מחוז יהודה ושומרון}}
[[קטגוריה:יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:ערים ביהודה ושומרון]]

קריאת מגילה

2026-03-29T20:42:54Z

שולם ס.: שינוי יעד דף ההפניה

#הפניה [[קריאת המגילה]]

מגילת אסתר

2026-03-29T20:42:17Z

שולם ס.: הסרת קישור שגוי

[[קובץ:הרבי_בפורים בקריאת המגילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בעת קריאת המגילה]]

'''מגילת [[אסתר]]''' היא אחד מעשרים וארבע ספרי הקודש, בחלק ה'כתובים' של ה[[תנ"ך]] המספרת את סיפור [[חג הפורים]] כמובא בחז"ל שביקשה אסתר הדסה בת אביחיל מהסנהדרין שיכתבוה לדורות וכן עשו.

המגילה נקראת בברכה ב[[חג הפורים]] בלילה ובבוקר.

ב[[חסידות חב"ד]] נאמרו מאמרים רבים על מגילת אסתר וביאור סיפורה על דרך ה[[חסידות]].

==סיפור המגילה==
[[קובץ:מגילת אסתר.jpg|שמאל|250px|מגילת אסתר]]
[[קובץ:הרבי מגילה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מגילת אסתר]]
[[קובץ:הרבי מגילה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מגילת אסתר]]
[[קובץ:הרבי מגילה3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מגילת אסתר]]
המאורעות המתוארים במגילת אסתר אירעו במהלך גלות בבל, תחת מלכותו של המלך [[אחשורוש]] שמלך בפרס ומדי ושלט על 127 מדינות{{הערה|ועל פי הסבר הגמרא, כלל שלטונו את העולם כולו.}}. באותה תקופה עמד [[בית המקדש השני]] שמם - לאחר שהחל להבנות בשנת ג'ש"צ, אך בנייתו הופסקה עם עלות אחשוורוש לשלטון בשנת ג'שצ"ב.

מאורעות המגילה מתחילים בשנת ג'שצ"ה, שהיא השנה השלישית למלכותו של אחשוורוש, אז ערך את המשתאות והרג את המלכה [[ושתי]]{{הערה|לאחר שסירבה להתיצב לפניו}} ; ממשיכה בגזירת [[המן האגגי|המן]] שנחתמה ב[[י"ג ניסן]] בשנת ג'ת"ד, שנת שתים עשרה למלכותו; ב[[י"ד באדר]] בשנה שלאחריה - ג'ת"ה - ניצחו היהודים את אויביהם וכעבור שנה, בשנת ג'ת"ו (שהייתה השנה האחרונה למלכותו של אחשוורוש), נקבע יום זה ל[[חג הפורים]]{{הערה|1=על פי [[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&hilite=81ac685d-f89f-4473-9ea9-4e55eced30a3&st=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%A8&pgnum=155 סדר הדורות חלק א', שנת ג'שצ"ה ואילך].}}.

====תקציר פרקי המגילה====
*'''פרק ראשון''' מתאר סדרת משתאות ראוותניים שערך המלך אחשורוש לשריו, שרי המדינות שבמלכותו, ולתושבי עירו - עיר הבירה שושן. במהלך המשתאות קרא למלכה, ושתי, להתייצב לפניו והיא סירבה. לאור זאת, הוציאה המלך להורג.
*'''פרק שני''' מספר על ניסיונותיו של אחשורוש למצוא מלכה חילופית, שמסתיימים בשנה השביעית למלכותו (היא שנת ג'שצ"ט), אז הוא בוחר ב[[אסתר|אסתר הדסה]] - בת דודו של [[מרדכי היהודי]] - כמלכה. הפרק מסתיים בהצלחתה של אסתר לסכל, בעזרת מרדכי, ניסיון התנקשות בחיי המלך על ידי שני סריסיו, בגתן ותרש.
*'''פרק שלישי''' מספר על עלייתו לגדולה של השר [[המן האגגי|המן]], שפקד על כל הציבור להשתחוות לו; וכאשר סירב מרדכי לכרוע ולהשתחוות בפניו, החליט לגזור גזירת השמדה על העם היהודי כולו - באישור המלך.
*'''פרק רביעי''' מתאר את פעולותיו של מרדכי לביטול גזירת ההשמדה הנוראית: ראשית, קריאת [[צום]] ו[[תפילה]]; ושנית, קריאה לאסתר המלכה לבוא לעזרת עמה ולהכנס אל המלך לבקש את ביטול הגזירה.
*'''פרק חמישי''' מספר על כניסתה של המלכה הדסה אסתר למלך, בה היא נושאת חן לפניו, והם מסכמים על מפגש למחרת למשתה של המלך, המלכה ו[[המן האגגי|המן]]. בינתיים מחליט [[המן האגגי|המן]] לעשות עץ בגובה חמישים אמה, ולתלות עליו את מרדכי.
*'''פרק שישי''' מספר כיצד נודדת שנתו של המלך בלילה שלפני המשתה, ואז קוראים לפניו בספר זכרונותיו בדיוק את הקטע המתאר כיצד הציל אותו מרדכי ממוות. המלך נזכר שמרדכי לא קיבל על כך גמול, ואז, כשמגיע המן לבקש מהמלך לתלות את מרדכי - מתהפך הגלגל, והמלך מצווה על [[המן האגגי|המן]] להוביל את מרדכי על הסוס המלכותי ולקרוא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
*'''פרק שביעי''' מתאר את המשתה של המלך ו[[המן האגגי|המן]] אצל המלכה, בו מתחננת המלכה לבטל את גזירת [[המן האגגי|המן]] כשהיא חושפת לפניו לראשונה את מוצאה היהודי. המלך מתכעס ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
*'''פרק שמיני''' ממשיך ומתאר כיצד נותן המלך לאסתר ולמרדכי את בית [[המן האגגי|המן]], ומוציא פקודה המתירה ליהודים להתגונן ולהתנקם בכל מי שינסה להשמידם. כמו כן נוחל מרדכי כבוד גדול בחצר המלך.
*'''פרק תשיעי''' מתאר את היום שהיה מיועד להשמדת היהודים - י"ג אדר - בו "נהפוך הוא", והיהודים נוחלים ניצחון גדול בכל מושבותיהם. לאחר מכן מתואר כיצד נקבע יום המנוחה מהמלחמה, י"ד באדר, לחג ה[[פורים]] ומעשה המאורעות נכתב על ידי אסתר כ"אגרת הפורים".
*'''פרק עשירי''' חותם בקצרה בכך ששאר מאורעות מלכות אחשורוש נכתבו בספרי דברי הימים של פרס ומדי, ומתאר את גדלותו של מרדכי כמשנה למלך.

===סעודת אחשוורוש===
{{ערך מורחב|ערך=[[סעודת אחשוורוש]] {{*}} [[ושתי המלכה]]}}
מגילת אסתר פותחת בתיאור '''סעודת אחשוורוש''' - סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]] בשנה השלישית למלוכתו: המשתה הראשון נערך במשך מאה ושמונים יום, לשריו ועבדיו. והמשתה השני נערך במשך שבעה ימים, לתושבי העיר שושן. במקביל למשתה השני התקיים משתה נשים על ידי המלכה [[ושתי]]. בשתי המשתאות מתארת המגילה פאר ראוותני ושפע גדול אותו הציג אחשוורוש בפני המשתתפים, על מנת להראות את כבודו וגדולתו.

ביום השביעי למשתה קרא המלך למלכה ושתי לבוא לפניו כדי להציג את יפיה בפני הנוכחים. המלכה סירבה, ובשל כך קצף עליה המלך ולאחר התייעצות עם חכמיו, החליט להדיח אותה מכס המלכה ולהרוג אותה. כמו כן, הוציא פקודה לכל מדינות שלטונו בה קבע שהגברים יהיו השליטים על נשותיהם.

===מלכה חדשה===
לאחר שאחשורוש מתפכח מיינו, הוא מתאכזב על כך שהרג את ושתי, והוא מורה להוציא להורג את חכמיו, והוא מתאבל עליה. משרתיו מציעים לו לאסוף בתולות מכל העולם על מנת לחפש מביניהן אחת שתהיה ראויה למלוך תחת ושתי. אחשורוש תאב הזימה מסכים מיד, ומוציא צו להביא את כל הנערות הבתולות, ובהמשך נכללות בצו זה גם הנשואות. סדר הבחירה של הנשים הוא, שהן מובאות ל"בית הנשים" של המלך תחת השגחת הגא סריס המלך, ועליהן לעבור קודם תהליך של מירוק של שניים עשר חודש, ששה בשמן המור, וששה בבשמים ובשאר תמרוקי נשים. לאחר מכן הן מגיעות בלילה אל המלך, וחוזרות (לאחר אי בחירתן) בבוקר לבית הפלגשים, תחת השגחת שעשגז סריס המלך.

[[מרדכי היהודי]] שהיה מגולי ירושלים, ומזרעו של שמעי בן קיש אבי שאול, היה מתושבי שושן, ולאחר שהורי אסתר נפטרו הוא לקח אותה לאימוץ, או לאשה ("לבת" כפשוטו, או מלשון "לבית"). ובהמשך הימים היא נלקחה גם היא אל הארמון, היא מוצאת חן בעיני כולם, והיא מופלית בשל כך לטוב, אך היא לא מספר את מוצאה על פי פקודתו של מרדכי.

אסתר נכנסת אל המלך בחודש טבת בשנה השביעית למלכותו. היא מוצאת חן בעיניו, והוא שם כתר בראשה וממליכה תחת ושתי. והוא עושה משתה לרגל נישואיו אשר נקרא "משתה אסתר", ונותן הנחה במיסים לכל תושבי המדינות. אך אסתר עדיין לא מוכנה לספר מהו מוצאה.

===ניסיון התנקשות===
{{ערך מורחב|בגתן ותרש}}
לאחר מכן מרדכי מתמנה להיות פקיד ב"שער המלך", והוא שומע באחד הימים את בגתן ותרש, שנים משומרי שער הארמון מתכננים להתנקש בחיי אחשורוש. הם מנהלים ביניהם שיחה בטרסית, בכדי שאף אחד לא יבין, אבל מרדכי שהיה חבר בסנהדרין הכיר את כל השבעים לשון, וכאשר הוא שמע, הוא אמר לאסתר לומר למלך.

אסתר מגיעה למלך, ומספרת לו בשם מרדכי על התכניות, המלך בודק, ואכן יש רעל באוכל, והוא מורה לתלות את בגתן ותרש. וכן לכתוב בספר זיכרונותיו שמרדכי גמל לו טובה בזה.

===עליית המן===
לאחר מכן [[המן האגגי|המן]] בן המדתא מזרע אגג מלך [[עמלק]] עלה לגדולה, המלך מינה אותו לשר הכי גבוה בממלכה, ומורה לכולם להשתחוות אליו. המן מנצל את ההזדמנות ושם צלם עליו, בכדי להכשיל את בני ישראל בעבודה זרה.

יהודים רבים נכשלו, אך מרדכי הקפיד שלא להשתחוות אליו. כאשר באו אליו עבדי המלך, הוא אמר להם שהוא יהודי, ועל כן הוא לא יכול להשתחוות להמן. המן שומע וכועס, והוא לא כועס רק על מרדכי, אלא על כל בני ישראל אשר בממלכה.

===הגזירה===
[[המן האגגי|המן]] מחליט להשמיד את כל היהודים באשר הם. והוא מפיל גורלות על החודש, ועל היום, וכאשר נופל הגורל על חודש אדר, הוא שמח כיוון שאז אין שום זכות במזל לבני ישראל (ב[[ניסן]] - טלה - [[קרבן פסח]] וכו'), והמזל הוא [[דגים]] - שהדגים הגדולים בולעים את הקטנים, וכן שמשה רבינו נפטר בחודש זה.

[[המן האגגי|המן]] ניגש לאחשורוש ומציע לו עסקה - אני אתן לך עשרת אלפים כיכרי כסף, ותיתן לי רשות [[מיתה|להרוג]] את כל ה[[יהודים]]. אחשורוש נותן לו את טבעתו שבה הוא חותם על הגזירות, ואומר לו - אין לי צורך בכסף, אני גם כן מעוניין להיפטר מהיהודים, ותעשה מה שאתה רוצה.

הוא אוסף את הסופרים, ומורה להם לכתוב אגרות להורות לכל העמים להתכונן לתאריך שבו הם ישמידו את היהודים, את האגרות הוא שולח על ידי רצים לכל המדינות, ומתיישב עם אחשורוש לשתות.

כשהגזירה נודעת ל[[מרדכי]] הוא קורע את בגדיו ויוצא לרחוב שעל יד שער המלך לבוש שק ואפר. הצו בינתיים מגיע גם ליתר היהודים באימפריה שגם כן מתאבלים וצמים. מרדכי יוצר קשר עם אסתר ומנסה לשכנעה להשפיע על ה[[מלך]] לבטל את הצו. זוהי משימה מסוכנת, שכן מי שניגש אל ה[[מלך]] ללא הזמנה חייב ברגיל מיתה. לאחר דין ודברים נענית אסתר לדרישתו של מרדכי. היא מתקבלת אצל המלך ומבקשת ממנו שתערוך משתה לו ולהמן. במשתה עצמו מבקשת אסתר מן המלך לקיים משתה נוסף אתו ועם המן למחרת היום. המן שב אל ביתו מן המשתה הראשון כשהוא מרוצה, אך שהוא פוגש במרדכי שמסרב להשתחוות בפניו הוא מתמרמר. בעצת זרש אשתו ואוהביו הוא מכין עץ בגובה חמישים אמה (כ-25 מטר) כדי לבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי בהקדם האפשרי.
===="בלילה ההוא נדדה שנת המלך"====
{{ערך מורחב|בלילה ההוא נדדה שנת המלך}}
באותו [[לילה]] נודדת שנתו של ה[[מלך]] והוא מבקש שיקראו בפניו ב"ספר דברי הימים" של [[פרס]]. ה[[ספר]] נפתח באקראי במקום שבו מסופר על הצלתו מהתנקשותם של בגתן ותרש, ואחשוורוש מבקש לגמול למרדכי על המעשה. הוא מתייעץ לשם כך עם אחד השרים העומדים לשרתו, במקרה המן, שהגיע למקום באותה שעה כדי לבקש מן המלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין. אחשוורוש שואל אותו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו", ומאחר שהמן סבור שהמלך מתכוון אליו, הוא מפרט בפניו שורה של מחוות כבוד יוצאות דופן: הלבשת האיש בבגדי המלך, הרכבתו על סוסו של המלך והולכתו ברחובות העיר על ידי אחד משרי המלך הגבוהים ממנו תוך קריאה: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". אחשוורוש מצוה על המן לעשות כפי שתיאר למרדכי, ושהוא עצמו יהיה השר שיוליכו ברחובות העיר. לאחר המעשה שב המן לביתו ומספר לאשתו וליועציו על השפלתו, והם עונים לו: "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו".
====ביטול הגזירה====
בקושי מספיק המן לחזור אל ביתו מן המשימה המבזה והוא מובהל בחזרה אל המשתה השני שעורכת אסתר. במשתה שואל אחשוורוש בפעם השלישית מהי בקשתה ויינתן לה עד חצי המלכות. אז מבקשת אסתר להציל את חייה ואת חיי עמה. אחשוורוש אינו מבין את פשר דבריה של אסתר ומבקש הסבר. בתגובה, מגלה אסתר את מוצאה היהודי ומצביעה על המן כ"אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה". המלך קם בכעס ויוצא אל הגינה, המן מנסה לנצל זמן זה על-מנת לבקש את נפשו מאסתר אך בטעות נופל למרגלות מיטתה בדיוק כשאחשוורוש חוזר מהגינה. כאשר חוזר המלך ומוצא את המן בתנוחה זו עם המלכה, מתגבר כעסו. בדיוק אז מגיע חרבונה, מסריסי המלך, ומצביע על העץ אשר הכין המן למרדכי. המלך מצוה ללא שהיות לתלות את המן עליו "על ששלח ידו ביהודים", ורק אז נרגע מכעסו.

המלך נותן לאסתר את בית [[המן]], וכשנודעת לו קרבתו של מרדכי לאסתר, אף מעביר ב[[י"ג באדר]] את טבעתו - אשר עד אז הייתה אצל המן - למרדכי. אסתר ממנה את מרדכי כאחראי על בית המן ומתחננת לפני המלך להחזיר את ספרי הגזירה שנשלחו לכל רחבי הממלכה. אחשוורוש בתגובה אומר כי בעקבות בקשתו להשמיד את היהודים, ייתן בידיהם לנקום ולתלות את המן על העץ, אך שאין באפשרותו של איש להשיב את צו המלך שכבר נכתב, נחתם ונשלח בשם המלך. אחשוורוש מציע במקום לבטל את החוקים הראשונים לכתוב חוקים נוספים - וחדשים, ובהם לתת בידי היהודים להתגונן מפני שונאיהם. את ההרשאה לכתוב את אשר יחפצו בו נותן אחשוורוש בידי אסתר ומרדכי לכתוב ליהודים תחת שם, צו וחתימת המלך. וכך נעשה, הכתבים הראשונים שנכתבו בכ"ג בסיון ושגזרו על השמדת היהודים ביום המיועד י"ג באדר, יותר משלושת רבעי שנה לפני תאריך התפוקה, לא בוטלו. אך נבנו התשתיות; נכתבו והוכנו (אם כי לא נשלחו עד הי"ג באדר) צווים חדשים שיתירו ליהודים להתגונן בפני אויביהם.

בהגיע היום, י"ג באדר, אשר בו היה אמור להתבצע הטבח ביהודים, יוצאת ההודעה המתירה ליהודים להגן על עצמם מפני אויביהם. כשההודעה הגיעה היהודים חגגו את כניסת הצו, ולאחר מכן התאגדו בכל מדינות המלך אחשוורוש על מנת לנקום באלו שהרעו להם. עוד באותו היום, י"ג באדר, עם הגעת ההודעה, היוצרות מתהפכות והיהודים החיים בערים הקרובות לבירה ובערים ללא החומות קמים, נלחמים בחזרה ומנצחים את הקמים עליהם ואת שונאיהם. היהודים ניצלים מאבדון וחוגגים את נס הגעת צו המלך החדש המתיר להם להתגונן, דבר שגרם גם להרבה מעמי הארץ לצדד ולהצטרף בהגנה על היהודים. כשהיתר לא הצטרפו לטבוח ביהודים ולא התערבו לטובת הטובחים כי נפל עליהם פחד מהיהודים. זאת על הנס שקרה בעצם העמדת צו המלך החדש ברגע האחרון, אשר אפשר להם להתגונן. זאת בנוסף לפחד שנפל עליהם ממרדכי היהודי ששמו התפשט ברחבי הממלכה כיועצו החדש והבכיר ביותר של המלך (כשלא כדאי להסתכסך עם אדם במעמדו אם יש רצון להתחבב על המלך ועל אנשי חצרו).

המגילה אינה מונה את מספר ההרוגים היהודים אך מפרטת כי מספר ההרוגים (בי"ג באדר) בשושן הבירה עמד על חמש מאות איש מאויבי היהודים, ובנוסף עשרת בני המן. אסתר מבקשת יום נוסף להמשך הלחימה בשושן הבירה, ובאותו יום (י"ד באדר) נתלים עשרת בני המן שנהרגו ביום האתמול, ונהרגים עוד שלוש מאות איש בשושן. על אף שבצווים המלכותיים הותר ליהודים במפורש שלל האויבים, המגילה מדגישה ש"בביזה לא שלחו את ידם". המגילה מונה כי בשאר מדינות המלך הרגו היהודים (בי"ד באדר) שבעים וחמישה אלף איש ושוב לא שלחו את ידם בביזה;

כפי שסיפור המגילה מתחיל בשמחה (משתה) הוא מסתיים בשמחה (משתה). היהודים היושבים בערי הפרזות (ערים שאינן מוקפות חומה) חוגגים ומקיימים משתה ביום שבו נחו מהלחימות הוא יום [[י"ד באדר]]; והיהודים היושבים בשושן, אשר בה נמשכו הלחימות בדומה לערים מוקפות החומות עד י"ד באדר, חוגגים בט"ו באדר. החגיגות כוללות שמחה ומשתה, [[משלוח מנות]] איש לרעהו, ו[[מתנות לאביונים]].

===קביעת החג===
סופה של המגילה משקף את תהליך החלת חגיגות ה[[פורים]] והמשתה (ברוח מנהגי הפרסים) בחברה היהודית בגולה, תוך משלוח האיגרות פעמיים לרגל קביעת החג בקרב כל יהודי הממלכה (זאת לשם הדגשת חשיבותו וההכרח שבכיבודו). כשהחגיגות נקבעו לסמל את הישרדות עם-ישראל שלא נמחק ולא ימחק ("וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם") ואת ה"נהפוך הוא" - החודש שהפך מסמל לעצב ולאבל (על גזירת ההשמדה); לשמחה וחג (על נס ההצלה). כשהשם פורים נקבע על שם הפור שהפיל המן לקביעת יום תחולת הצו המורה על השמדת היהודים.

==כותבה==
[[מרדכי]] ו[[אסתר]] ב[[רוח הקודש]]{{הערה|עפ"י [[מסכת מגילה]]}}
{{להשלים}}

==שמה==
מגילת אסתר נקבעה על שמה שהיא בעיקר התעסקה בכתיבתו ובקביעתו כמסופר בגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה]] דף ז ע"א.}} אודות בקשתה מהחכמים "כתבוני לדורות".{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק טז שיחה לפורים (א).}}

הרבי ביאר בפנימיות הענין את הטעם שהמגילה נקראת דווקא על שם אסתר ולא על שם מרדכי ואת ההוראה מכך בעבודת השם{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 937-1066.}}.

==ביאורי החסידות במגילת אסתר==
===הקורא את המגילה למפרע לא יצא===
הרבי ציטט וביאר במספר שיחות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] [https://www.chabad.org/torah-texts/7207680 חלק ו' ע' 189], ו[https://www.chabad.org/torah-texts/7210800 עמ' 385]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=344&hilite= חלק ז' ע' 332]. שיחת פּורים תשל"ו [[שיחות קודש]] [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://chabad.org/media/pdf/1353/bsrC13538892.pdf עמ' 599]. שיחת פורים תשמ"ב, [[תורת מנחם התוועדויות]], [https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1235/NznP12358880.pdf עמ' 945]. [[דברי משיח]], [https://drive.google.com/file/d/16VzbkcRvgGwVuy3tYx0feWcCvB4iboHQ/view קובץ לשבת פרשת תרומה תשפ"ו עמ' 4].}} את פירושו הפנימי של [[הבעל שם טוב]] על דברי המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא"{{הערה|תלמוד בבלי, מגילה יז, א}}: כשהקורא את המגילה אינו חש שהנס מתרחש בזמנו אלא חושב שמדובר בארוע שקרה בעבר, הוא לא יצא ידי חובת קריאת המגילה{{הערה|[[כתר שם טוב]] מהדורת קה"ת, הוספות '''[https://chabadlibrary.org/books/300010622 סימן ק']'''.}}

===שם השם במגילה===
הטעם שלא נזכר שם הוי' בכל מגילת אסתר, הוא לפי שבפורים הוא גילוי [[אור אין סוף]], שלמעלה מ[[הויה]].{{הערה|1= [[תורה אור]] דרושים על מגילת אסתר ק, ב. קכא, רע"ג. ובכ"מ.}}

ענין זה שבכל מגילת אסתר לא נתפרש שמו של [[הקב"ה]] - מורה על ההעלם וההסתר של זמן ה[[גלות]], כך, שכאשר "קוראים את כל המגילה", לא מוצאים - טוענים עיני בשר - "שמו של הקב"ה" גם לא פעם אחת.

נמצינו למדים, שגם בזמן כזה אין מצבם של בני ישראל תלוי בחוקי ה[[טבע]], אלא בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], שלכן: כאשר "נהנו מסעודתו של אותו [[רשע]]" - נתהפך ממצב טבעי הכי בטוח לגזירה הכי איומה ר"ל, מעומק רום לעומק תחת; וכיצד נעשה ביטולה של גזירה הכי איומה זו - דוקא על ידי עמידה ב[[מסירות נפש]] על היותם "יהודים"{{הערה|1= ראה [[תורה אור]] מגן אברהם צז, א. צט, ב.}}, "כל הכופר ב[[עבודה זרה]] נקרא יהודי"{{הערה|1= [[מסכת מגילה]] יג, רע"א.}}, שאז, נעשה ביטול הגזירה גם בניגוד לחוקי המדינה ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ז]] חלק ב' עמ' 166.}}.

==מגילת אדמו"ר המהר"ש==
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש]]}}
מבין רבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר המהר"ש]] היה היחיד שעסק בפועל ב[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]] בהוראת הרופאים, ואף העניק מגילת אסתר לכל אחד מבניו.

המגילות שהעניק לבניו [[אדמו"ר הרש"ב]] ור' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] הגיעו לידינו, אך המגילה של בנו [[הרז"א]] לא הגיעה לידינו{{הערה|מגילת אדמו"ר הרש"ב נמצאת בספריה (וחלקים ממנה התפרסמו על ידי הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש על מנת שילמדו ממנה) ומגילת הרמ"מ נמצאת כיום בידיהן של חמש האחיות בנות הדסה קרליבך (משכונת המלך), שירשה אותה מאביה.}}.

==מבצע פורים==
{{ערך מורחב|מבצע פורים}}
מבצע פורים הוא מבצע ש[[הרבי]] יסד, ובו יוצאים [[חסידי חב"ד]] בעולם להביא את שמחת [[חג הפורים]] לאחרים ולזכות [[יהודים]] רבים ככל האפשר [[פורים#מצוות החג ומנהגיו|במצוותיו]]: [[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]], ובין היתר לקרוא את המגילה לאלו שלא שמעו קריאת המגילה באותו היום, ולהוציא אותם ידי חובת המצווה.

==לקריאה נוספת==
*'''לקיים את אגרת הפורים הזאת''', שבועון [[בית משיח]] מדור '[[והבט פני משיחך]]' גליון י' אדר תש"פ עמוד 50

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/02/23-02-2018-03-49-11-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1.pdf תדפיס ממגילת אסתר עם ביאורי הרבי]''' {{PDF}}
*[[הרבי הריי"צ]], '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=9&hilite= לקוטי דיבורים חלק ג']''' ליקוט כ"א (שיחת [[פורים]] תש"א) - סיפור מאורעות המגילה והקבלתו לזמננו
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15818&pgnum=1 שערי מגילה]''' - ליקוט ביאורי [[הרבי]] על מגילת אסתר
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10355&CategoryID=1831 כתבוני לדורות], בתוך גליון התקשרות
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80435 מיוחד לפורים: 'לראות את סיפור המגילה'] - {{אינפו}}
* [https://chabad.info/beis-medrash/37156/ קריאת המגילה בנוסח חב"ד] {{אינפו}}
* ר' מיכאל סלאוין, [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94.mp3 קריאת המגילה] {{צליל}}
*'''[https://col.org.il/news/123325 המגילות של הרבי נחשפות כעת לראשונה • הסטנדרים וסיפורם]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652327/ הלכות פורים: דיני קריאת המגילה עם הרב יקותיאל פרקש]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/654578/ רבי יומי: היתכן שהמגילה נקראת רק על שם אסתר?]''' {{וידפו}}
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/03/02-03-2025-22-32-46-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8-B5.pdf, https://chabad.info/service/1185498/ '''מגילת אסתר כהכנה לקריאה במבצעים'''] {{אינפו}}

{{פורים}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כתובים]]
[[קטגוריה:מגילות]]
[[קטגוריה:מגילת אסתר]]
[[קטגוריה:פורים]]

מועצה אזורית עמק חפר

2026-03-29T20:34:43Z

שולם ס.: קישורים

[[קובץ:הרב יוסף קרסיק תשפ"ד.jpeg|ממוזער|הרב [[יוסף קרסיק]] - שליח הרבי בבת חפר ורב המועצה האזורית עמק חפר]]
'''מועצה אזורית עמק חפר''' היא מועצה אזורית באזור השרון של מחוז המרכז ב[[ארץ ישראל|ישראל]], השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים [[חדרה]] בצפון ו[[נתניה]] בדרום.

המועצה הוקמה בשנת [[ת"ש]] והיא המועצה האזורית הראשונה שהוקמה ב[[ארץ ישראל|ישראל]].

המועצה כוללת 41 יישובים והיא השנייה בגודלה בישראל מבחינת מספר היישובים (אחרי [[מועצה אזורית מטה יהודה]]).

שטחה של המועצה הוא כ-130 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המועצה כ-43,000 תושבים.

רבה של המועצה ו[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ביישוב בת חפר הוא הרב [[יוסף קרסיק]].

== יישובי המועצה ==
{| class="wikitable"
|+
!שם היישוב
!מספר התושבים
!שנת הקמה
|-
|אביחיל
|כ-1,250
|[[תרצ"ב]]
|-
|אומץ
|כ-800
|[[תש"ט]]
|-
|אחיטוב
|כ-1,500
|[[תשי"א]]
|-
|אלישיב
|כ-700
|[[תרצ"ד]]
|-
|בארותיים
|כ-1,150
|[[תש"ט]]
|-
|בורגתא
|כ-1,100
|[[תש"ט]]
|-
|בחן
|כ-1,150
|[[תשי"ד]]
|-
|בית הלוי
|כ-800
|[[תש"ה]]
|-
|בית חרות
|כ-900
|[[תרצ"ג]]
|-
|בית ינאי
|כ-350
|[[תרצ"ד]]
|-
|בית יצחק - שער חפר
|כ-2,300
|[[ת"ש]]
|-
|ביתן אהרון
|כ-300
|[[תרצ"ו]]
|-
|בת חן
|כ-450
|[[תשכ"ז]]
|-
|בת חפר
|כ-5,000
|[[תשנ"ו]]
|-
|גאולי תימן
|כ-400
|[[תש"ח]]
|-
|גבעת חיים איחוד
|כ-1,250
|[[תשי"ב]]
|-
|גבעת חיים מאוחד
|כ-1,250
|[[תרצ"ב]]
|-
|גבעת שפירא
|כ-350
|[[תשי"ח]]
|-
|גן יאשיה
|כ-1,000
|[[תש"ט]]
|-
|הדר עם
|כ-800
|[[תרצ"ג]]
|-
|המעפיל
|כ-950
|[[תש"ז]]
|-
|העוגן
|כ-800
|[[תש"ז]]
|-
|חבצלת השרון
|כ-400
|[[תרצ"ה]]
|-
|חגלה
|כ-750
|[[תרצ"ג]]
|-
|חופית
|כ-900
|[[תשט"ו]]
|-
|חיבת ציון
|כ-950
|[[תרצ"ג]]
|-
|חניאל
|כ-850
|[[תש"י]]
|-
|חרב לאת
|כ-900
|[[תש"ז]]
|-
|יד חנה
|כ-1,000
|[[תש"י]]
|-
|כפר הרא"ה
|כ-1,350
|[[תרצ"ד]]
|-
|כפר ויתקין
|כ-2,100
|[[תרצ"ג]]
|-
|כפר חיים
|כ-650
|[[תרצ"ג]]
|-
|כפר ידידיה
|כ-800
|[[תרצ"ה]]
|-
|כפר מונש
|כ-900
|[[תש"ו]]
|-
|מכמורת
|כ-1,300
|[[תש"ה]]
|-
|מעברות
|כ-1,000
|[[תרצ"ג]]
|-
|משמר השרון
|כ-700
|[[תרצ"ג]]
|-
|עולש
|כ-1,300
|[[תש"ט]]
|-
|עין החורש
|כ-900
|[[תרצ"א]]
|-
|צוקי ים
|כ-250
|[[תשט"ז]]
|-
|שושנת העמקים
|כ-500
|[[תשי"א]]
|}

== אלישיב ==
היישוב '''אלישיב''' שוכן בין [[חדרה]] ל[[נתניה]].

[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] במושב הוא הרב יואל טייטלבוים.

== בארותיים - עולש ==
'''בארותיים''' ו'''עולש''' הם שני מושבים הסמוכים זה לזה (מושב עולש נקרא בעבר "בארותיים ב'"), השוכנים סמוך לנחל אלכסנדר.

[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בשני היישובים הוא הרב שירן דוידוביץ' (מתגורר בעולש).

== בת חפר ==
'''בת חפר''' הוא היישוב הגדול ביותר במועצה אזורית עמק חפר.

[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בבת חפר ורב המועצה האזורית עמק חפר הוא הרב [[יוסף קרסיק]].

== חבצלת השרון ==
מושב '''חבצלת השרון''' שוכן מצפון ל[[נתניה]].

[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] במושב הוא הרב שי בן אודיז.

== כפר הרא"ה ==
מושב '''כפר הרא"ה''' שוכן מדרום ל[[חדרה]].

=== שיעורי התניא ===
בקיץ [[תשט"ו]] פתח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שיעור [[ספר התניא|תניא]] בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה, בה למד באותה תקופה. מוסר השיעור היה הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי|מאיר בליז'ינסקי]], שהיה מגיע במיוחד מ[[רמת גן]].

בקיץ [[תשי"ז]], החליף את הרב הרטמן (בארגון השיעור) - אחיו, הרב [[יוסף הרטמן]], שניהל את השיעור עד סוף שנת [[תשי"ט]].

חלק מהתלמידים שהשתתפו בשיעורים אלו, הפכו ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. ביניהם: הרב [[דוד קרץ]], הרב [[רפאל עמוס קרניאל]] והרב [[יגאל פיזם]]<ref>[https://chabad.info/blogs/480929/ 'שלושים לרב יגאל פיזם ע"ה • טור אישי] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref>.

=== אורו של משיח ושבת צבאות ה' ===
בשנים האחרונות קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה מארח את קעמפ '[[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]]'<ref>[https://chabad.info/news/809226/ אורו של משיח: הצצה לקמפוס המפואר של הקעמפ] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref><ref>[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/974721/ אורו של משיח: היום הראשון בקעמפ • גלריה ראשונה] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref><ref>[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/1237027/ מעצמה של הרבי: התמונה המרכזית של קעמפ אורו של משיח] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref> ואת שבת [[צבאות השם (ישראל)|צבאות ה']]<ref>[https://chabad.info/child/1177384/ כפר הרואה: תיעוד ענק מערב וצאת 'שבת צבאות השם'] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref>.

== כפר מונש ==
המושב '''כפר מונש''' שוכן בסמוך ל[[נתניה]].

[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בכפר מונש ובמכללת רופין הסמוכה - הוא הרב [[שי צ'רבינסקי|יהושע שי צ'רבינסקי]].

== מכמורת ==
מושב מכמורת שוכן מדרום ל[[חדרה]].

[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ורב המושב הוא הרב נתנאל בן מעש.
{{ניווט קבוצות
| כותרת = [[השרון]]
| יישור טקסט = ימין
| מוסתר = כן
| קבוצה1 = [[עיר|ערים]]
| רשימה1 = [[הוד השרון]] • [[הרצליה]] • [[טייבה]] • [[טירה (עיר)|טירה]] • [[כפר יונה]] • [[כפר סבא]] • [[כפר קאסם]] • [[נתניה]] • [[קלנסווה]] • [[ראש העין]] • [[רמת השרון]] • [[רעננה]]
| קבוצה2 = [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]]
| רשימה2 = [[מועצה אזורית עמק חפר]] • [[מועצה אזורית לב השרון]] • [[מועצה אזורית חוף השרון]] • [[מועצה אזורית דרום השרון]]
| קבוצה3 = [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]]
| רשימה3 = [[זמר (יישוב)|זמר]] • [[אבן יהודה]] • [[אליכין]] • [[פרדסיה]] • [[קדימה-צורן]] • [[תל מונד]] • [[כפר שמריהו]] • [[ג'לג'וליה]] • [[כפר ברא]]
| קבוצה4 = [[מועצות אזוריות לשעבר]]
| רשימה4 = [[מועצה אזורית השרון התיכון]] • [[מועצה אזורית הירקון]] • [[מועצה אזורית מפעלות אפק]] • [[מועצה אזורית השרון הצפוני]] • [[מועצה אזורית הדר השרון]]
| קטגוריה = <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - ישראל - יישובים ומקומות|ערי השרון]]</noinclude>
}}{{ניווט קבוצות
| כותרת = [[מחוז המרכז]]
| הסתרה = כן
| מוסתר = כן
| תמונה = {{מפת איתור/מחוזות ישראל|מחוז המרכז|רוחב=90}}
| קבוצה1 = [[נפות ישראל|נפות]]
| רשימה1 = [[נפת השרון]] • [[נפת פתח תקווה]] • [[נפת רמלה]] • [[נפת רחובות]]
| קבוצה2 = [[עיר|ערים]]
| רשימה2 = [[אלעד]] • [[באר יעקב]] • [[גבעת שמואל]] • [[גני תקווה]] • [[הוד השרון]] • [[טייבה]] • [[טירה (עיר)|טירה]] • [[יבנה]] • [[יהוד-מונוסון]] • [[כפר יונה]] • [[כפר סבא]] • [[כפר קאסם]] • [[לוד]] • [[מודיעין-מכבים-רעות]] • [[נס ציונה]] • [[נתניה]] • [[פתח תקווה]] • [[קלנסווה]] • [[ראש העין]] • [[ראשון לציון]] • [[רחובות]] • [[רמלה]] • [[רעננה]]
| קבוצה3 = [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]]
| רשימה3 = [[אבן יהודה]] • [[אליכין]] • [[בית דגן]] • [[בני עי"ש]] • [[גדרה]] • [[ג'לג'וליה]] • [[גן יבנה]] • [[זמר (יישוב)|זמר]] • [[כוכב יאיר צור יגאל]] • [[כפר ברא]] • [[מזכרת בתיה]] • [[סביון (יישוב)|סביון]] • [[פרדסיה]] • [[קדימה-צורן]] • [[קריית עקרון]] • [[שוהם (יישוב)|שוהם]] • [[תל מונד]]
| קבוצה4 = [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]]
| רשימה4 = [[מועצה אזורית ברנר|ברנר]] • [[מועצה אזורית גדרות|גדרות]] • [[מועצה אזורית גזר|גזר]] • [[מועצה אזורית גן רווה|גן רווה]] • [[מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]] • [[מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה]] • [[מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין]] • [[מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון]] • [[מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]] • [[מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק]] • [[מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר]] • [[מועצה אזורית שדות דן|שדות דן]]
| קבוצה5 = [[מינהלת מקומית|ועדי רובע עירוני]]
| רשימה5 = [[נוה מונוסון]] • [[מכבים-רעות]]
}}
<noinclude> </noinclude>

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:מועצות אזוריות בישראל]]
<references />
[[קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז]]

מועצה אזורית עמק חפר

2026-03-29T20:29:25Z

שולם ס.: שינוי מיקום התמונה

[[קובץ:הרב יוסף קרסיק תשפ"ד.jpeg|ממוזער|הרב [[יוסף קרסיק]] - שליח הרבי בבת חפר ורב המועצה האזורית עמק חפר]]
'''מועצה אזורית עמק חפר''' היא מועצה אזורית באזור השרון של מחוז המרכז ב[[ארץ ישראל|ישראל]], השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים [[חדרה]] בצפון ו[[נתניה]] בדרום.

המועצה הוקמה בשנת [[ת"ש]] והיא המועצה האזורית הראשונה שהוקמה ב[[ארץ ישראל|ישראל]].

המועצה כוללת 41 יישובים והיא השנייה בגודלה בישראל מבחינת מספר היישובים (אחרי [[מועצה אזורית מטה יהודה]]).

שטחה של המועצה הוא כ-130 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המועצה כ-43,000 תושבים.

רבה של המועצה ושליח הרבי ביישוב בת חפר הוא הרב [[יוסף קרסיק]].

== יישובי המועצה ==
{| class="wikitable"
|+
!שם היישוב
!מספר התושבים
!שנת הקמה
|-
|אביחיל
|כ-1,250
|[[תרצ"ב]]
|-
|אומץ
|כ-800
|[[תש"ט]]
|-
|אחיטוב
|כ-1,500
|[[תשי"א]]
|-
|אלישיב
|כ-700
|[[תרצ"ד]]
|-
|בארותיים
|כ-1,150
|[[תש"ט]]
|-
|בורגתא
|כ-1,100
|[[תש"ט]]
|-
|בחן
|כ-1,150
|[[תשי"ד]]
|-
|בית הלוי
|כ-800
|[[תש"ה]]
|-
|בית חרות
|כ-900
|[[תרצ"ג]]
|-
|בית ינאי
|כ-350
|[[תרצ"ד]]
|-
|בית יצחק - שער חפר
|כ-2,300
|[[ת"ש]]
|-
|ביתן אהרון
|כ-300
|[[תרצ"ו]]
|-
|בת חן
|כ-450
|[[תשכ"ז]]
|-
|בת חפר
|כ-5,000
|[[תשנ"ו]]
|-
|גאולי תימן
|כ-400
|[[תש"ח]]
|-
|גבעת חיים איחוד
|כ-1,250
|[[תשי"ב]]
|-
|גבעת חיים מאוחד
|כ-1,250
|[[תרצ"ב]]
|-
|גבעת שפירא
|כ-350
|[[תשי"ח]]
|-
|גן יאשיה
|כ-1,000
|[[תש"ט]]
|-
|הדר עם
|כ-800
|[[תרצ"ג]]
|-
|המעפיל
|כ-950
|[[תש"ז]]
|-
|העוגן
|כ-800
|[[תש"ז]]
|-
|חבצלת השרון
|כ-400
|[[תרצ"ה]]
|-
|חגלה
|כ-750
|[[תרצ"ג]]
|-
|חופית
|כ-900
|[[תשט"ו]]
|-
|חיבת ציון
|כ-950
|[[תרצ"ג]]
|-
|חניאל
|כ-850
|[[תש"י]]
|-
|חרב לאת
|כ-900
|[[תש"ז]]
|-
|יד חנה
|כ-1,000
|[[תש"י]]
|-
|כפר הרא"ה
|כ-1,350
|[[תרצ"ד]]
|-
|כפר ויתקין
|כ-2,100
|[[תרצ"ג]]
|-
|כפר חיים
|כ-650
|[[תרצ"ג]]
|-
|כפר ידידיה
|כ-800
|[[תרצ"ה]]
|-
|כפר מונש
|כ-900
|[[תש"ו]]
|-
|מכמורת
|כ-1,300
|[[תש"ה]]
|-
|מעברות
|כ-1,000
|[[תרצ"ג]]
|-
|משמר השרון
|כ-700
|[[תרצ"ג]]
|-
|עולש
|כ-1,300
|[[תש"ט]]
|-
|עין החורש
|כ-900
|[[תרצ"א]]
|-
|צוקי ים
|כ-250
|[[תשט"ז]]
|-
|שושנת העמקים
|כ-500
|[[תשי"א]]
|}

== אלישיב ==
היישוב '''אלישיב''' שוכן בין [[חדרה]] ל[[נתניה]].

שליח הרבי במושב הוא הרב יואל טייטלבוים.

== בארותיים - עולש ==
'''בארותיים''' ו'''עולש''' הם שני מושבים הסמוכים זה לזה (מושב עולש נקרא בעבר "בארותיים ב'"), השוכנים סמוך לנחל אלכסנדר.

שליח הרבי בשני היישובים הוא הרב שירן דוידוביץ' (מתגורר בעולש).

== בת חפר ==
'''בת חפר''' הוא היישוב הגדול ביותר במועצה אזורית עמק חפר.

שליח הרבי בבת חפר ורב המועצה האזורית עמק חפר הוא הרב [[יוסף קרסיק]].

== חבצלת השרון ==
מושב '''חבצלת השרון''' שוכן מצפון ל[[נתניה]].

שליח הרבי במושב הוא הרב שי בן אודיז.

== כפר הרא"ה ==
מושב '''כפר הרא"ה''' שוכן מדרום ל[[חדרה]].

=== שיעורי התניא ===
בקיץ [[תשט"ו]] פתח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שיעור [[ספר התניא|תניא]] בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה, בה למד באותה תקופה. מוסר השיעור היה הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי|מאיר בליז'ינסקי]], שהיה מגיע במיוחד מ[[רמת גן]].

בקיץ [[תשי"ז]], החליף את הרב הרטמן (בארגון השיעור) - אחיו, הרב [[יוסף הרטמן]], שניהל את השיעור עד סוף שנת [[תשי"ט]].

חלק מהתלמידים שהשתתפו בשיעורים אלו, הפכו ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. ביניהם: הרב [[דוד קרץ]], הרב [[רפאל עמוס קרניאל]] והרב [[יגאל פיזם]]<ref>[https://chabad.info/blogs/480929/ 'שלושים לרב יגאל פיזם ע"ה • טור אישי] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref>.

=== אורו של משיח ושבת צבאות ה' ===
בשנים האחרונות קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' בכפר הרא"ה מארח את קעמפ '[[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]]'<ref>[https://chabad.info/news/809226/ אורו של משיח: הצצה לקמפוס המפואר של הקעמפ] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref><ref>[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/974721/ אורו של משיח: היום הראשון בקעמפ • גלריה ראשונה] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref><ref>[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/1237027/ מעצמה של הרבי: התמונה המרכזית של קעמפ אורו של משיח] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref> ואת שבת [[צבאות השם (ישראל)|צבאות ה']]<ref>[https://chabad.info/child/1177384/ כפר הרואה: תיעוד ענק מערב וצאת 'שבת צבאות השם'] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref>.

== כפר מונש ==
המושב '''כפר מונש''' שוכן בסמוך ל[[נתניה]].

שליח הרבי בכפר מונש ובמכללת רופין הסמוכה - הוא הרב [[שי צ'רבינסקי|יהושע שי צ'רבינסקי]].

== מכמורת ==
מושב מכמורת שוכן מדרום ל[[חדרה]].

שליח הרבי ורב המושב הוא הרב נתנאל בן מעש.
{{ניווט קבוצות
| כותרת = [[השרון]]
| יישור טקסט = ימין
| מוסתר = כן
| קבוצה1 = [[עיר|ערים]]
| רשימה1 = [[הוד השרון]] • [[הרצליה]] • [[טייבה]] • [[טירה (עיר)|טירה]] • [[כפר יונה]] • [[כפר סבא]] • [[כפר קאסם]] • [[נתניה]] • [[קלנסווה]] • [[ראש העין]] • [[רמת השרון]] • [[רעננה]]
| קבוצה2 = [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]]
| רשימה2 = [[מועצה אזורית עמק חפר]] • [[מועצה אזורית לב השרון]] • [[מועצה אזורית חוף השרון]] • [[מועצה אזורית דרום השרון]]
| קבוצה3 = [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]]
| רשימה3 = [[זמר (יישוב)|זמר]] • [[אבן יהודה]] • [[אליכין]] • [[פרדסיה]] • [[קדימה-צורן]] • [[תל מונד]] • [[כפר שמריהו]] • [[ג'לג'וליה]] • [[כפר ברא]]
| קבוצה4 = [[מועצות אזוריות לשעבר]]
| רשימה4 = [[מועצה אזורית השרון התיכון]] • [[מועצה אזורית הירקון]] • [[מועצה אזורית מפעלות אפק]] • [[מועצה אזורית השרון הצפוני]] • [[מועצה אזורית הדר השרון]]
| קטגוריה = <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - ישראל - יישובים ומקומות|ערי השרון]]</noinclude>
}}{{ניווט קבוצות
| כותרת = [[מחוז המרכז]]
| הסתרה = כן
| מוסתר = כן
| תמונה = {{מפת איתור/מחוזות ישראל|מחוז המרכז|רוחב=90}}
| קבוצה1 = [[נפות ישראל|נפות]]
| רשימה1 = [[נפת השרון]] • [[נפת פתח תקווה]] • [[נפת רמלה]] • [[נפת רחובות]]
| קבוצה2 = [[עיר|ערים]]
| רשימה2 = [[אלעד]] • [[באר יעקב]] • [[גבעת שמואל]] • [[גני תקווה]] • [[הוד השרון]] • [[טייבה]] • [[טירה (עיר)|טירה]] • [[יבנה]] • [[יהוד-מונוסון]] • [[כפר יונה]] • [[כפר סבא]] • [[כפר קאסם]] • [[לוד]] • [[מודיעין-מכבים-רעות]] • [[נס ציונה]] • [[נתניה]] • [[פתח תקווה]] • [[קלנסווה]] • [[ראש העין]] • [[ראשון לציון]] • [[רחובות]] • [[רמלה]] • [[רעננה]]
| קבוצה3 = [[מועצה מקומית|מועצות מקומיות]]
| רשימה3 = [[אבן יהודה]] • [[אליכין]] • [[בית דגן]] • [[בני עי"ש]] • [[גדרה]] • [[ג'לג'וליה]] • [[גן יבנה]] • [[זמר (יישוב)|זמר]] • [[כוכב יאיר צור יגאל]] • [[כפר ברא]] • [[מזכרת בתיה]] • [[סביון (יישוב)|סביון]] • [[פרדסיה]] • [[קדימה-צורן]] • [[קריית עקרון]] • [[שוהם (יישוב)|שוהם]] • [[תל מונד]]
| קבוצה4 = [[מועצה אזורית|מועצות אזוריות]]
| רשימה4 = [[מועצה אזורית ברנר|ברנר]] • [[מועצה אזורית גדרות|גדרות]] • [[מועצה אזורית גזר|גזר]] • [[מועצה אזורית גן רווה|גן רווה]] • [[מועצה אזורית דרום השרון|דרום השרון]] • [[מועצה אזורית חבל יבנה|חבל יבנה]] • [[מועצה אזורית חבל מודיעין|חבל מודיעין]] • [[מועצה אזורית חוף השרון|חוף השרון]] • [[מועצה אזורית לב השרון|לב השרון]] • [[מועצה אזורית נחל שורק|נחל שורק]] • [[מועצה אזורית עמק חפר|עמק חפר]] • [[מועצה אזורית שדות דן|שדות דן]]
| קבוצה5 = [[מינהלת מקומית|ועדי רובע עירוני]]
| רשימה5 = [[נוה מונוסון]] • [[מכבים-רעות]]
}}
<noinclude> </noinclude>

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:מועצות אזוריות בישראל]]
<references />
[[קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז]]

שלוחי הרבי

2026-03-29T19:49:32Z

שולם ס.: המשך

[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג ה[[שליחות]] הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל [[עיר]] ויישוב בעולם שבו נמצאים [[עם ישראל|יהודים]], ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

== היסטוריה ==
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|[[בית חב"ד]] הגדול בעולם ב[[ניו ג'רזי]]]]
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש [[חודש אייר|אייר]] תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט"ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי"ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5,000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.}}.

== שליחות בישיבות ==
{{הפניה לערך מורחב|התלמידים השלוחים}}
מזמן התייסדות [[תומכי תמימים]] היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות ב[[אוסטרליה]], ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני [[סמיכה]] ברחבי העולם כולו.

== שליחות במסגרת המל"ח ==
{{הפניה לערך מורחב|שליחות המל"ח}}
[[שליחות המל"ח]] - [[מרכז לענייני חינוך]] (מוכרת בשם '''מרכז שליחות''') - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת [[תש"ח]] הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז].}}. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י], ועוד.}}.

אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו{{הערה|1=ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= אחרון של פסח תש"ט]. שיחת הרבי [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. וראה להרחבה בערך [[שליחות המל"ח#התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי|שליחות המל"ח]].}}.

== שליחות בשדה החינוך ==
{{הפניה לערך מורחב|חינוך}}
שליחות בשדה החינוך - (במסגרת) [[רשת אהלי יוסף יצחק]] - הינה פעילות חב"דית ללימוד [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] בכל ימות השנה (למעט חופשות פסח, תשרי, וחופשת הקיץ<ref>בחופשות הקיץ נמצאים הילדים ב[[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפים]], ולפעמים (תלוי לפי מקום) מתקיים גם קיטנות ו[[אורו של משיח (קעמפ)|דיי קעמפים]] [= קעמפ ללא שינה] בחופשת הפסח.</ref>) במסגרת פעילות זו מלמדים רבנים, [[מלמד תינוקות|מחנכים]], ומורים, את הילדים שנמצאים ב[[תלמוד תורה]].

את פעילות זו עודדו [[רבותינו נשאינו|רבותינו נשיאנו]] במשך השנים ללמד מתוך [[מסירות נפש]], רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת<ref>"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).</ref> הרבי, ואף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות<ref>מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא".</ref>.

אחד הביטויים לכך שהעוסקים בתחום החינוך נחשבים כשלוחי הרבי, היה בעובדה שבזמן עריכת [[ספר השלוחים]] הורה הרבי לכלול בספר גם את החסידים שעוסקים בשדה החינוך.

== כל יהודי ==
{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו{{הערה|סקירה על פעילותם של יהודים באוקראינה כ'שגרירי אור' בתקופת מלחמת אוקראינה - רוסיה ראו, {{כפר||כל יהודי הוא שליח|2134|130|תשפ"ו}}}}:
{{ציטוט|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].|מירכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל|מירכאות=כן}}
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]|מירכאות=כן}}

== הוראות הרבי ==
{{להשלים}}
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא [[ליקוט מענות קודש]] תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.

=== שליחות לאחר שנת לימודים בכולל===
הרב [[יהודה לייב רסקין]] נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] חודשים ספורים לאחר נישואיו{{הערה|מפי הרב [[חיים הלל רסקין]], '''להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).}}.

הרב [[הלל בארון]] סייע לפעילותו של הרב [[שמואל קפלן]] בעודו בחור ומדי שבוע נסע מ[[ניו יורק]] ל[[בולטימור]] כדי לארגן תפילה ב[[מניין]], משלא מצא מחליף לארגון המניין לתקופה שלאחר נישואיו כתב לרבי (בעצת הרב [[אברהם אזדבא]]) על כך, הרבי השיב במענה שייצא לשליחות מייד לאחר חתונתו{{הערה|בשם הרב [[חיים הלל רסקין]], '''כשצריך לצאת לשליחות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 19 (מדור קוראים כותבים).}}.

עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות{{הערה|אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.}}, השיב הרבי שכ[[תמים]] חייב הוא להיות [[פנימי]] ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו ב[[כולל]] כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול{{הערה|הרב יוסף יצחק חיטריק, '''להיות מורה פנימי''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).}}.

כך גם ב[[מענה]] לרב [[בערל לאזאר]] שחפץ לצאת לשליחות מיד לאחר חתונתו ברוסיה וכתב על כך לרבי, השיב הרבי שב[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה הראשונה לנישואין]] על האישה להיות סמוכה לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&st=&pgnum=67 מענה קעב] {{הב}}.}}.

במספר הזדמנויות נוספות הורה הרבי לצאת לשליחות רק לאחר שנת לימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=557&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540]. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה. ובספר שליחות כהלכתה.}}.

=== שליח עושה שליח ===
בשיחת [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר [[חז"ל]] "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים{{הערה|קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.}} - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=467&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460].}}.

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף{{הערה|1=ראו שיחת י"ד שבט תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=278&hilite= התוועדויות חלק ב', ע' 256]). כ' אדר שני תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=509&hilite= שם ע' 487]). ועוד.}}.

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

=== השליחות היחידה ===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות היחידה}}
במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות קודש של הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

* יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

== קבוצות שלוחים לארץ הקודש ==

=== תשט"ז ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)}}
בקיץ [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמשה|אירוע הרצח בבית הספר למלאכה]], שלח הרבי לראשונה [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]]. השלוחים היו קבוצת [[תמימים|תלמידים]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. הם שהו בארץ במשך כחודש - מ[[ה' מנחם אב]], עד [[א' באלול]]. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

=== תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש}}
שלוש קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

== כינוס השלוחים ==

=== כינוס השלוחים העולמי ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}
החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]].

=== כינוס השלוחות ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחות העולמי}}{{להשלים}}

=== כינוס השלוחים בארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים בארץ הקודש}}
הכינוס הראשון נערך ב[[נהריה]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. במענה על ההודעה על קיום הכינוס ועל התכניות, השיב הרבי "אזכיר על הציון להצלחה רבה", ו"אזכיר על הציון לבשורות טובות - על פי המדובר לאחרונה בריבוי - ומיוסד בשיחותיו וכו' ד[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|מו"ח אדמו"ר]] והזמן גרמא - תיכף להילולא ד[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]".

בשנה השניה התקיים הכינוס במלון מוריה שב[[אילת]], והשתתפו בו כמאה וחמישים מנהלי בתי חב"ד.

לקראת הכינוס של שנת [[תנש"א]], שלח הרבי באור ל[[כ"א בטבת|כ"א טבת]] הוראה באמצעות [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]: "בקשר לכינוס מנהלי בתי חב"ד ד[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] שיתקיים השבוע החל מיום שלישי - בטח ישתתפו בו '''כל''' סניפי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח שבארץ הקודש]]"

=== כינוס השלוחים לארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים לארץ הקודש}}{{להשלים}}

== מספר השלוחים לפי יבשות, מדינות וערים ==
{{להשלים}}

=== יבשות ===

* '''אמריקה -'''

* '''[[אירופה]] -'''

* '''[[אוסטרליה]] -'''

* '''אסיה (חוץ מ[[ארץ ישראל]]) -'''

* '''אפריקה -'''

=== מדינות ===

* אוגנדה -
* [[אוזבקיסטן]] -
* [[אוסטריה]] -
* [[אוסטרליה]] -
* [[אוקראינה]] -
* אורוגוואי -
* [[אזרבייג'ן]] -
* איחוד האמירויות -
* [[איטליה]] -
* איי בהאמה -
* איי סיישל -
* אינדונזיה -
* איסלנד -
* אירלנד -
* אל סלוודור -
* אלבניה -
* אנגולה -
* אנדורה -
* אסטוניה -
* אקוודור -
* [[ארגנטינה]] -
* ארובה (אי) -
* ארמניה -
* [[ארצות הברית]] -
* אתיופיה -
* בולגריה -
* בוליביה -
* [[בלגיה]] -
* [[בלארוס]] -
* ברבדוס -
* [[ברזיל]] -
* [[בריטניה]] -
*ברמודה (אי) -
*[[גאורגיה]] -
*גאנה -
*גואטמלה -
*[[גרמניה]] -
*גרנדה -
*ג'מייקה -
*דנמרק -
*דרום אפריקה -
*[[הודו]] -
*[[הולנד]] -
*הונג קונג -
*[[הונגריה]] -
*הונדורס -
*[[הפיליפינים]] -
*הרפובליקה הדומיניקנית -
*הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו -
*וייטנאם -
*ונצואלה -
*זמביה -
*חוף השנהב -
*[[טורקיה]] -
*טנזניה -
*[[ארץ ישראל|ישראל]] -
*[[יוון]] -
*[[יפן]] -
*לוקסמבורג -
*[[לטביה]] -
*[[ליטא]] -
*מאוריציוס -
*מדגסקר -
*[[מולדובה]] -
*מונטנגרו -
*מונקו -
*[[מלטה]] -
*[[מקסיקו]] -
*מקדוניה הצפונית -
*[[מרוקו]] -
*נורווגיה -
*ניגריה -
*ניו זילנד -
*ניקרגואה -
*נמיביה -
*נפאל -
*סיישל -
*[[סין]] -
*סינגפור -
*סלובניה -
*סלובקיה -
*ס. לוסיה -
*ס. קיטס ונוויס -
*[[ספרד]] -
*סרביה -
*סרי לנקה -
*[[פולין]] -
*פולינזיה הצרפתית -
*פורטוגל -
*פינלנד -
*פנמה -
*פרגוואי -
*פרו -
*צ'ילה -
*צ'כיה -
*[[צרפת]] -
*קולומביה -
*קוסטה ריקה -
*קוריאה הדרומית -
*[[קזחסטן]] -
*קירגיזסטן -
*קמבודיה -
*[[קנדה]] -
*קניה -
*[[קפריסין]] -
*[[קרואטיה]] -
*ראוניון (אי) -
*רואנדה -
*[[רומניה]] -
*[[רוסיה]] -
*שוודיה -
*[[שווייץ|שוויץ]] -
*[[תאילנד]] -

=== ערים ויישובים בארץ ישראל ===

* [[אביטל]] -

* אביעזר -

* [[אבן יהודה]] -

* [[אבני חפץ (יישוב)|אבני חפץ]] -

* אדרת -
* [[אופקים]] -
* [[אור יהודה]] -
* [[אור עקיבא]] -
* אורה - עמינדב -
* [[אורות (מושב)|אורות]] -
* [[אורנית]] -
* [[אזור]] -
* אחיטוב -
* אחיסמך -
* [[אחיעזר]] -
* אילניה -
* [[אילת]] -
* אירוס -
* [[איתמר (יישוב)|איתמר]] -
* איתן -

=== מדינות בארצות הברית ===

* אוהיו -

* אוקלהומה -

* אורגון -

* איווה -

* איידהו -

* אילינוי -

* אינדיאנה -

* אלבמה -

* אלסקה -

* אריזונה -

* ארקנסו -

* ג'ורג'יה -

* דלאוור -

* דקוטה הדרומית -

* דקוטה הצפונית -

* הוואי -

* [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] -

* ויומינג -

* ויסקונסין -

* וירג'יניה -

* וירג'יניה המערבית -

* ורמונט -

* טנסי -

* טקסס -

* יוטה -

* לואיזיאנה -

* מונטנה -

* [[מיזורי]] -

* מיין -

* מינסוטה -

* מיסיסיפי -

* [[מישיגן]] -

* [[מסצ'וסטס]] -

* מרילנד -

* נברסקה -

* נבדה -

* [[ניו ג'רזי]] -

* ניו המפשייר -

* [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] -

* ניו מקסיקו -

* [[פלורידה]] -

* [[פנסילבניה]] -

* קולורדו -

* קונטיקט -

* [[קליפורניה]] -

* קנזס -

* קנטקי -

* קרוליינה הדרומית -

* קרוליינה הצפונית -

== ראו גם ==

* [[שליחות]]
* [[השליחות היחידה]]
* [[עשרת המבצעים]]
* [[טנק המבצעים]]
* [[ופרצת]]
* [[כינוס השלוחים העולמי]]
* [[כינוס השלוחות העולמי]]
* [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]
* [[התלמידים השלוחים]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], הוצאת [[קה"ת]], תשמ"ז, תשפ"ב
* הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
* הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
* הרב [[לוי יצחק ליברוב]], '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
* '''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
* ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
* '''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
* [[ארי טננבוים]], '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 82.
* '''כ"ק מו"ח אדמו"ר עומד ומשמש במרום ומברך ומצליח את שלוחיו''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 98

== קישורים חיצוניים ==

* [[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''
* [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%91:_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר "יומנים"
* [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851
* בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל"ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב"ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] תשע"ז {{קישור שבור}}
* '''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש"פ
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
* פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ"ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: "שליח עושה שליח" ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]

קרואטיה

2026-03-29T19:41:30Z

שולם ס.: ניסוח ודקדוק

{{קצרמר}}'''קרואטיה''' היא מדינה ביבשת [[אירופה]] הגובלת בחבל הבלקן, ב[[הונגריה]] ועוד.

שטחה של המדינה הוא כ-56,600 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה המדינה כ-4 מיליון תושבים, מתוכם כ-2,000 [[בני ישראל|יהודים]]. רובם מתגוררים בעיר הבירה - זאגרב.

== היסטוריה ==
=== בשואה ===
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] נרצחו בקרואטיה כ-30,000 [[עם ישראל|יהודים]].

כיום ישנן בקרואטיה 3 קהילות יהודיות מרכזיות.

=== הקשר לחב"ד ===
בשנת [[תשס"ד]] הגיע הרב [[פנחס ירוחם פישל זקלס]] לזאגרב ומאז - משמש כ[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] הראשי לקרואטיה.

בבית חב"ד כיום: [[בית כנסת]] מפואר, [[מקווה]], חדר אירוח ואוכל, גני ילדים, בית ספר יהודי, ועוד.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://col.org.il/news/24163 סוכה ראשונה בקרואטיה אחרי 80 שנה] {{חב"ד און ליין}}

{{מדינות באירופה}}
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

קרואטיה

2026-03-29T19:36:59Z

שולם ס.: הסרת קובץ ריק (נמחק בשל הפרת זכויות יוצרים)

{{קצרמר}}'''קרואטיה''' היא מדינה ביבשת [[אירופה]] הגובלת בחבל הבלקן, [[הונגריה]] ועוד.

שטחה של המדינה הוא כ-56,600 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה המדינה כ-4 מיליון תושבים, מתוכם כ-2,000 [[בני ישראל|יהודים]]. רובם מתגוררים בזאגרב.

== היסטוריה ==
=== בשואה ===
בעת מלחמת העולם השנייה נרצחו כ-30,000 יהודים.

לאחר מכן היהדות שגשגה וכיום ישנם 3 קהילות מרכזיות, ביניהם פעילות חב"ד.

=== הקשר לחב"ד ===
בשנת תשס"ד הגיע הרב [[פנחס ירוחם פישל זקלס]] לקרואטיה ומשמש כיום כשליח הראשי למדינה ולזאגרב.

כיום מתקיים בבית חב"ד: בית כנסת מפואר, מקווה, חדר אירוח ואוכל, גני ילדים, בית ספר.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://col.org.il/news/24163 הסוכה הראשונה לאחר כ80 שנה בקראוטיה] {{חב"ד און ליין}}

{{מדינות באירופה}}
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

משתמש:שולם ס.

2026-03-29T01:09:57Z

שולם ס.: עדכון

=== עריכות אנונימיות ===
שם המשתמש הקודם שלי (האנונימי)<ref>ערכתי עוד 23 עריכות מכתובת נוספת - 212.76.104.159 ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/212.76.104.159 תרומות])</ref> - <bdi>[[משתמש:81.218.140.41|81.218.140.41]]</bdi>. ([[מיוחד:תרומות/81.218.140.41|<bdi>תרומות</bdi>]]) ערכתי ממשתמש זה כ-120 עריכות ויצרתי 2 ערכים: הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]] ו[[כפר יונה]].

=== [[חב"דטקסט]] ו[[חב"דציטוט]] ===
* [[zitut:משתמש:שולם_ס.]] [[zitut:עמוד_ראשי]] קישור ל[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1. דף המשתמש שלי] ב[[חב"דטקסט]] ([https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 עמוד ראשי])
* קישור לדף המשתמש שלי ב[[חב"דציטוט]] (עמוד ראשי) (עוד לא מתאפשר) [[zitut:משתמש:שולם_ס.|דף המשתמש שלי]] [[zitut:עמוד_ראשי|עמוד ראשי]]

=== מספר העריכות שלי בחב"דפדיה ===

מספר העריכות שערכתי ב[[חב"דפדיה]]: [[מיוחד:תרומות/שולם ס.|כ-2,600]].

== ערכים ודפים שיצרתי ==

=== ערכים שיצרתי ===
מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]], [[מועצה אזורית חוף הכרמל]], [[מועצה אזורית שדות דן]], [[מועצה אזורית באר טוביה]].

ערכים נוספים: [[כפר יונה]]<ref name=":0">יצרתי מכתובת אנונימית - <bdi>[[משתמש:81.218.140.41|81.218.140.41]]</bdi></ref>, הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]<ref name=":0" />, [[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]], [[עתלית]], [[שלוחי הרבי]], [[רשימת דפוסי התניא]], [[זכריה|זכריה (מושב)]].

==== ערכים משמעותיים ====
הערכים הנצפים ביותר:

1) [[כפר יונה]] - 5,739 צפיות<ref>מקום 3,027 ב[[חב"דפדיה]] מבחינת [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=3000 מספר הצפיות] ...</ref> (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

2) [[רשימת דפוסי התניא]] - עם 5,500 צפיות<ref>מקום 3,184 ב[[חב"דפדיה]] מבחינת [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=3000 מספר הצפיות] ...</ref> (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

3) [[שלוחי הרבי]] - עם 4,535 צפיות<ref>מקום 3,990 ב[[חב"דפדיה]] מבחינת [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=3500 מספר הצפיות] ...</ref> (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

הערכים הארוכים ביותר:

1) [[רשימת דפוסי התניא]] - באורך 208,858 בתים<ref>מקום שני (לבינתיים) ב[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=0 רשימת הערכים הארוכים] של [[חב"דפדיה]] (בעיקר בזכות [[משתמש:מנחם מענדל סלומון|מנחם מענדל סלומון]] ([[מיוחד:תרומות/מנחם מענדל סלומון|תרומות]]) ו[[משתמש:ש. סלומון|ש. סלומון]] ([[מיוחד:תרומות/ש. סלומון|תרומות]]))</ref> (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]).

2) [[שלוחי הרבי]] - באורך 33,751 בתים<ref>מקום 102 ב[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=0 רשימת הערכים הארוכים] של [[חב"דפדיה]]</ref>.

3) [[מועצה אזורית מטה יהודה]] - באורך 15,695 בתים.

=== דפים אחרים ===
קטגוריות שיצרתי: [[:קטגוריה:מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]], [[:קטגוריה:מגילות|מגילות]], [[:קטגוריה:כתובים|כתובים]], [[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]], [[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]], [[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]], [[:קטגוריה:מועצה אזורית חוף הכרמל|מועצה אזורית חוף הכרמל]], [[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]].

[[עזרה:דף משנה|טיוטות]] שאני עובד עליהן כעת: [[משתמש:שולם ס./אפריקה|אפריקה]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית אשכול|מועצה אזורית אשכול]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית חוף אשקלון|מועצה אזורית חוף אשקלון]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית גזר|מועצה אזורית גזר]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית חבל מודיעין|מועצה אזורית חבל מודיעין]], [[משתמש:שולם ס./מועצה אזורית אלונה|מועצה אזורית אלונה]], [[משתמש:שולם ס./תלמוד תורה 'אהלי מנחם' תל אביב|תלמוד תורה 'אהלי מנחם' תל אביב]], [[משתמש:שולם ס./סיני|חצי האי סיני]], [[משתמש:שולם ס./ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)|ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)]], [[משתמש:שולם ס./מנחם מענדל חביב|מנחם מענדל חביב]], [[משתמש:שולם ס./קובה (יפן)|קובה (יפן)]].

ערכים ששיפרתי משמעותית: [[משנה תורה לרמב"ם]], [[השואה]], הרב [[צמח אברהם]], [[מועצה אזורית מרחבים]], [[מלחמת העולם השנייה]], הרב [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]].

== ציוני דרך ב[[חב"דפדיה]] ==

=== עריכות ===
התחלתי לערוך (באנונימיות) - ב[[י"ב בתמוז|י"ב תמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

פתחתי את חשבון המשתמש שלי - ב[[ד' במנחם אב|ד' מנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=prev&oldid=790116 העריכה ה-100] - ב[[ז' במנחם אב|ז' מנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=prev&oldid=796631 העריכה ה-500] - ב[[כ"ה במנחם אב|כ"ה מנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C&oldid=801667 העריכה ה-1,000] - ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94&diff=prev&oldid=813522 העריכה ה-1,500] - ב[[כ"ב בכסלו|כ"ב כסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A1./%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%9F&diff=prev&oldid=815961 העריכה ה-2,000] - ב[[ו' בטבת|ו' טבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

ערכתי את [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%27%D7%AA%D7%A2%22%D7%96&oldid=830241 העריכה ה-2,500] - ב[[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

=== ערכים ===
[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=798823 יצרתי את הערך החמישי] - [[מועצה אזורית עמק חפר]] - ב[[ג' באלול|ג' אלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]].

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&oldid=815554 יצרתי את הערך העשירי] - [[שלוחי הרבי]] - ב[[ג' בטבת|ג' טבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}

{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה טס ל[[הרבי|רבי]] 13 פעמים!'''
|טקסט משתמשת=''משתמשת זו ביקרה בבית חיינו 770!'''
|מסגרת=#808080
|רקע=DC 14 3C
|רקע תמונה=#BDBDAD
|צבע טקסט=black
|תמונה=770 Eastern Parkway.jpg
|גודל תמונה=38px
|קישור=תבנית:תיבת משתמש
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תיבות משתמש|שם התיבה]]
</noinclude>

{{משתמש - מצפה לגאולה}}

{{משתמש - תמים}}

{{משתמש - אחדות}}

<div style="float:left;border:1px solid #FF0000;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FF9F80"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFCF3D; text-align: center; font-size: 15pt; color: black;" | [[קובץ:770 ח.jpg|קישור=קבוצה]]
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | משתמש זה הינו מ[[קבוצה]] [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה#קבוצה תשפ"ד|פ"ד]]!
|}</div><noinclude>
[[קטגוריה:תיבות משתמש|קבוצה]]
</noinclude>

{{תיבת משתמש
|טקסט=למשתמש זה יש חשבונות גם ב [[חב"דטקסט]] וב[[חב"דציטוט]] וישמח לשמוע על מצטרפים נוספים למיזמים!
|טקסט משתמשת=חב"דציטוט
|מסגרת=#808080
|רקע=#eeee99
|רקע תמונה=#bbbbff
|צבע טקסט=black
|תמונה=חבד.jpg
|גודל תמונה=50px
|קישור=
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}

<noinclude>
[[קטגוריה:תיבות משתמש|חב"דציטוטי]]
</noinclude>

{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה ערך כ-2,600 עריכות למען [[חב"דפדיה]]
|טקסט משתמשת=משתמשת זו ערכה {{{1}}} עריכות למען [[חב"דפדיה]]
|מסגרת=#808080
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=#FFFFFF
|צבע טקסט=black
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=38px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}

{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 14 ערכים למען [[חב"דפדיה]]'''
|מסגרת=#808080
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=#FFFFFF
|צבע טקסט=black
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=38px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>

<noinclude>

{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 8 קטגוריות למען [[חב"דפדיה]]'''
|מסגרת=#808080
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=#FFFFFF
|צבע טקסט=black
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=38px
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
<noinclude>
[[קטגוריה:תיבות משתמש|מספר דפים]]
</noinclude>
<noinclude>

[[משתמש:שולם ס./ארגז חול|ארגז חול - סטטיסטיקות ועוד]]

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

== נתונים מספריים מעניינים מ[[חב"דפדיה]](נכון ל[[י"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
הערך הנצפה ביותר שעוסק במקום (יבשת/מדינה/עיר/שכונה) הוא - [[אלעד]] - עם 118,060 צפיות<ref>ואחריו - עיר הקודש [[צפת]] - עם 87,603 צפיות (מקום 12 בחב"דפדיה)</ref> (מקום חמישי בחב"דפדיה!)

הערך הנצפה ביותר שעוסק ב[[חב"ד באינטרנט|אתר אינטרנט חב"די]] הוא - [[חב"ד אינפו]] - עם 105,655 צפיות<ref>ואחריו - <bdi>[[JEM]]</bdi> (ג'ם) - עם 89,226 צפיות (מקום 11 בחב"דפדיה!)</ref> (מקום שישי בחב"דפדיה!)

הערך הנצפה ביותר שעוסק בחסיד [[חסידות חב"ד|חב"ד]] הוא - הרב [[יואל כהן]] - עם 89,991 צפיות<ref>אחריו - אחיו של הרבי, הוו"ח [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - עם 64,033 צפיות (מקום 16 בחב"דפדיה)

ואחריו - הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] - עם 62,900 צפיות (מקום 17 בחב"דפדיה)</ref> (מקום עשירי בחב"דפדיה!)

הערך הנצפה ביותר שעוסק בישיבה חב"דית הוא - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] - עם 51,479 צפיות<ref>אחריו - [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] - עם 44,927 צפיות (מקום 49 בחב"דפדיה)

ואחריו - [[תומכי תמימים נתניה (קטנה)]] - עם 34,261 צפיות (מקום 104 בחב"דפדיה)</ref> (מקום 35 בחב"דפדיה)

הערך הנצפה ביותר שעוסק בשנה הוא - [[תשפ"ד]] - עם 49,833 צפיות (מקום 39 בחב"דפדיה)

== קישורים ==

* [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages דפים מובילים במספר הצפיות בחב"דפדיה]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:PopularPages&limit=500&offset=12000 הדפים האחרונים במספר הצפיות]
* [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=0 ערכים ארוכים]
* [[חב"דפדיה:מיזמים/סטטיסטיקות]]
* [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 6]]

== מידע חשוב לעורכי ומשתמשי [[חב"דפדיה]] ==
הדרך לחפש '''חיפוש פנימי''' (של מילה, או משפט מסויימים) '''בתוך ערך''' היא: הקשה על F ועל ctrl ביחד (ואז - ניתן לחפש בתוך חלונית החיפוש שתיפתח למעלה).

{{סטטיסטיקה 3}}

== הערות שוליים ==

משתמש:שולם ס./ארגז חול

2026-03-29T00:56:43Z

שולם ס.: עדכון

== דפים שיצרתי - סטטיסטיקות ==

=== ערכים ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות
(נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה /
העברה
!תאריך היצירה
בתור טיוטה
!מספר
העורכים
!מספר
העריכות
!אורך
(בבתים)
|-
|הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]]
|3,364
|1) [[י"ב בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|11
|38
|3,499
|-
|[[כפר יונה]]
|5,739
|2) [[י"ג בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|
|5
|42
|7,719
|-
|[[מועצה אזורית לב השרון]]
|2,623
|3) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1) [[י"ז במנחם אב|י"ז באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|7,508
|-
|[[מועצה אזורית עמק חפר]]
|2,663
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2) [[י"ח במנחם אב|י"ח באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|20
|10,671
|-
|[[מועצה אזורית חוף השרון]]
|2,129
|5) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|3) [[י"ט במנחם אב|י"ט באב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1
|23
|6,914
|-
|[[מועצה אזורית דרום השרון]]
|2,115
|6) [[ד' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4) [[ג' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|17
|10,153
|-
|[[מועצה אזורית מטה יהודה]]
|3,132
|7) [[י"ד באלול]] [[ה'תשפ"ה]]
|5) [[ט' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|32
|15,695
|-
|[[מועצה אזורית חוף הכרמל]]
|1,967
|8) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|6) [[ח"י באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|2
|7
|13,361
|-
|[[ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
|1,155
|9) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|7) [[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|4
|23
|4,896
|-
|[[עתלית]]
|1,833
|10) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|5
|11
|5,910
|-
|[[שלוחי הרבי]]
|4,523
|11) [[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|
|6
|26
|33,751
|-
|[[רשימת דפוסי התניא]]
|5,498
|12) [[ח' בשבט]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>על ידי [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]</ref>
|9) [[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|7
|139
|208,858
|-
|[[מועצה אזורית שדות דן]]
|959
|13) [[י"ז באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|8) [[כ"ד בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|1
|12
|6,823
|-
|[[זכריה]]
|457
|14) [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10) [[י"ד באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]<ref>יצירה בתור [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94&oldid=829223 דף הפניה]</ref>
|2
|6
|3,530
|}

=== קטגוריות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך היצירה
!מספר הדפים הכלולים
|-
|[[:קטגוריה: מועצות אזוריות בישראל|מועצות אזוריות בישראל]]
|309
|1) [[ח' באלול]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מגילות|מגילות]]
|253
|2) [[כ"א בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|-
|[[:קטגוריה:כתובים|כתובים]]
|176
|3) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|10
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אמריקה|מדינות אמריקה]]
|201
|4) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|6
|-
|[[:קטגוריה:מדינות אירופה|מדינות אירופה]]
|351
|5) [[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|21
|-
|[[:קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים|אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]
|147
|6) [[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|11
|-
|[[:קטגוריה:מועצות אזוריות במחוז המרכז|מועצות אזוריות במחוז המרכז]]
|88
|7) [[כ"ח באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]
|5
|}

=== דפי משתמש ודפי שיחה ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"א בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!תאריך יצירה
!אורך (בבתים)
!מספר המשתתפים
|-
|[[משתמש:81.218.140.41]]
|615
|4) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|666
| 1
|-
|[[שיחת משתמש:81.218.140.41]]
|449
|1) [[ט"ו בתמוז]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|1,419
|3
|-
|[[משתמש: שולם ס.]]
|9,699
|3) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|14,657
| 3
|-
|[[שיחת משתמש: שולם ס.]]
|3,093
|2) [[ד' במנחם אב]] [[תשפ"ה|ה'תשפ"ה]]
|8,884
|10
|}

=== הערך "[[שלוחי הרבי]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (מתוך הערך "[[שליחות]]") ב[[ג' בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[כ"ט בטבת]] - 1,000 צפיות.

[[א' באדר]] - 2,500 צפיות.

=== הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - תיעוד ===
יצרתי אותו (בתור טיוטה) ב[[כ"ט בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]].

[[ח' בשבט]] - [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] העביר אותו ל'מרחב הערכים'.

[[י"ג בשבט]] - 500 צפיות.

[[כ"א בשבט]] - 1,500 צפיות.

[[כ"ו בשבט]] - 2,000 צפיות.

[[כ"ח בשבט]] - 2,500 צפיות.

[[ה' באדר]] - 3,000 צפיות.

[[ט"ז באדר]] - 4,000 צפיות.

[[כ"ח באדר]] - 5,000 צפיות.

== השוואות מעניינות בין ערכים ==

=== [[מלחמה|מלחמות]] [[מדינת ישראל|ישראל]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ו באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[מלחמת השחרור]]
|4,779
|-
|[[מלחמת ששת הימים]]
|15,904
|-
|[[מלחמת יום הכיפורים]]
|7,867
|-
|[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|4,753
|-
|[[מלחמת המפרץ]]
|23,943
|-
|[[מלחמת לבנון השנייה]]
|1,395
|-
|[[מלחמת חרבות ברזל]]
|33,025
|}

=== [[עיר|ערים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ירושלים]]
|16,419
|-
|[[תל אביב-יפו]]
|20,757
|-
|[[חיפה]]
|24,659
|-
|[[פתח תקווה]]
|7,227
|-
|[[ראשון לציון]]
|7,431
|-
|[[נתניה]]
|31,446
|-
|[[בית שמש]]
|27,961
|-
|[[כפר סבא]]
|15,133
|-
|[[מודיעין-מכבים-רעות]]
|1,978
|-
|[[לוד]]
|35,791
|-
|[[צפת]]
|53,985
|-
|[[כרמיאל]]
|513
|-
|[[אופקים]]
|25,391
|-
|[[כפר יונה]]
|2,575
|-
|[[יהוד]]
|1,722
|-
|[[מגדל העמק]]
|27,845
|-
|[[בית שאן]]
|3,375
|-
|[[כפר חב"ד]]
|29,279
|-
|[[קריית מלאכי]]
|7,615
|-
|[[נחלת הר חב"ד]]
|25,329
|}

=== [[חב"דפדיה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב בטבת]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת גדולה]]
|28,157
|-
|[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|בית שמש גדולה]]
|2,302
|-
|[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת קטנה]]
|45,422
|-
|[[תומכי תמימים נתניה (קטנה)|נתניה קטנה]]
|29,302
|-
|[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בית שמש קטנה]]
|28,747
|-
|[[תומכי תמימים לוד|לוד]]
|25,505
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת גדולה]]
|28,495
|-
|[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת קטנה]]
|12,020
|-
|[[תומכי תמימים אלעד|אלעד]]
|8,541
|}

=== [[אבות|האבות]] [[קדושה|הקדושים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ה בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[אברהם אבינו]]
|12,497
|-
|[[יצחק אבינו]]
|4,539
|-
|[[יעקב אבינו]]
|10,655
|}

=== שפות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[לשון הקודש]]
|3,255
|-
|[[יידיש]]
|24,669
|-
|[[ארמית]]
|3,565
|-
|[[עברית]]
|12,297
|-
|[[רוסית]]
|20,506
|-
|[[צרפתית]]
|2,276
|}

=== מדינות ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[כ"ב בכסלו]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
!מספר היהודים במדינה
!מספר המשפחות החב"דיות במדינה
|-
|[[ארץ ישראל]]
|10,904
|
|
|-
|[[מדינת ישראל]]
|21,015
|
|
|-
|[[ארצות הברית]]
|6,629
|
|
|-
|[[רוסיה]]
|33,951
|
|
|-
|[[ברית המועצות]]
|12,769
|
|
|-
|[[בריטניה]]
|3,128
|
|
|-
|[[צרפת]]
|24,982
|
|
|-
|[[גרמניה]]
|18,806
|
|
|-
|[[ספרד]]
|10,433
|
|
|-
|[[הודו]]
|26,124
|
|
|-
|[[סין]]
|2,615
|
|
|-
|[[תאילנד]]
|2,167
|
|
|-
|[[קנדה]]
|5,750
|
|
|-
|[[ארגנטינה]]
|2,199
|
|
|-
|[[מצרים]]
|10,565
|
|
|-
|[[מרוקו]]
|27,749
|
|
|-
|[[מלטה]]
|5,412
|
|
|}

=== [[אומות העולם|גויים]] ===
{| class="wikitable sortable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[י"ב באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[נשיאי ארצות הברית]]
|19,167
|-
|[[חאבייר מיליי]]
|8,628
|-
|[[דונלד טראמפ]]
|3,285
|-
|[[סדאם חוסיין]]
|2,082
|-
|[[יוסיף סטלין]]
|4,301
|-
|[[וילהלם השני]]
|880
|-
|[[ניקולאי השני]]
|489
|}

== העורכים המובילים ב[[חב"דפדיה]] (נכון ל[[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]]) ==
1) [[משתמש:שלום|שלום]] ([[מיוחד:תרומות/שלום|תרומות]]) - 39,916 עריכות (כולל [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] ([[מיוחד:תרומות/שלום עליכם|תרומות]]) - 41,389 עריכות).

2) [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקת קונטרסים|תרומות]]) - 37,888 עריכות.

3) [[משתמש:להתראות|להתראות]] ([[מיוחד:תרומות/להתראות|תרומות]]) - 33,864 עריכות.

4) [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[מיוחד:תרומות/חיים נהר|תרומות]]) - 33,633 עריכות.

5) [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ([[מיוחד:תרומות/יוסף בן מלמד|תרומות]]) - 27,211 עריכות.

6) [[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] ([[מיוחד:תרומות/שיע.ק|תרומות]]) - 22,433 עריכות.

7) [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]) - 20,865 עריכות.

8) [[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]] ([[מיוחד:תרומות/שמואל חיים|תרומות]]) - 16,155 עריכות.

9) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] ([[מיוחד:תרומות/ברכת הגאולה|תרומות]]) - 13,454 עריכות.

10) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד של הרבי|תרומות]]) - 12,931 עריכות.

11) [[משתמש:חסיד|חסיד]] ([[מיוחד:תרומות/חסיד|תרומות]]) - 12,650 עריכות.

11) [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] ([[מיוחד:תרומות/אליהו ב.|תרומות]]) - 11,792 עריכות.

12) [[משתמש:חבר|חבר]] ([[מיוחד:תרומות/חבר|תרומות]]) - 11,359 עריכות.

13) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] ([[מיוחד:תרומות/ב. א. א.|תרומות]]) - 11,045 עריכות.

14) [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ([[מיוחד:תרומות/חב"דפדי פעיל|תרומות]]) - 10,281 עריכות.

=== בוטים ===
1) [[משתמש:חלוקה בוט|חלוקה בוט]] ([[מיוחד:תרומות/חלוקה בוט|תרומות]]) - 27,797 עריכות.

2) [[משתמש:שיע בוט|שיע בוט]] ([[מיוחד:תרומות/שיע בוט|תרומות]]) - 17,632 עריכות.

3) שלום בוט ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט|תרומות]]) - 14,699 עריכות.

4) שלום בוט2 ([[מיוחד:תרומות/שלום בוט2|תרומות]]) - 12,050 עריכות.

== דפי משתמש ודפי שיחה עם מספר צפיות גבוה ==

=== דפי משתמש ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]]
|26,144
|-
|[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]]
|19,681
|-
|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]]
|17,026
|-
|[[משתמש:מ. רובין|מ.רובין]]
|16,019
|-
|[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]]
|14,336
|-
|[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]]
|10,936
|-
|[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]
|10,814
|-
|[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]
|10,116
|-
|[[משתמש:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]]
|9,068
|-
|[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]
|8,887
|-
|[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]
|8,811
|-
|[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]
|7,184
|-
|[[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]]
|5,514
|-
|[[משתמש:להתראות|להתראות]]
|5,073
|-
|[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]]
|4,779
|}

=== דפי שיחה ===
{| class="wikitable"
|+
!
!מספר הצפיות (נכון ל[[ב' בניסן]] [[תשפ"ו|ה'תשפ"ו]])
|-
|[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]
|96,349
|-
|[[שיחת משתמש:שיע.ק]]
|70,071
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד]]
|62,003
|-
|[[שיחת משתמש:להתראות]]
|51,394
|-
|[[שיחת משתמש:ספרא רבא]]
|49,217
|-
|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחת משתמש:מ.רובין]]
|31,660
|-
|[[שיחת משתמש:חסיד של הרבי]]
|13,590
|-
|[[שיחת משתמש:שלום עליכם]]
|10,953
|}

== ערכים מעניינים שמצאתי ==

* הרב [[דוד מנדלבוים]]
* הרב [[שלמה גלעדי]] (בעל שיעורי הסמיכה הידועים)

== כתבות עם תובנות חשובות ==
[https://chabad.info/blogs/605079/ על אחדות ותחרות, ומי כאן "רלוונטי"? • סערת הראיון]<ref>תובנה חשובה במיוחד - בסוף הכתבה</ref> {{אינפו}}

== הערות שוליים ==

שלוחי הרבי

2026-03-29T00:00:27Z

שולם ס.: תיקון שגיאה

[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג ה[[שליחות]] הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל [[עיר]] ויישוב בעולם שבו נמצאים [[עם ישראל|יהודים]], ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

== היסטוריה ==
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|[[בית חב"ד]] הגדול בעולם ב[[ניו ג'רזי]]]]
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש [[חודש אייר|אייר]] תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט"ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי"ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5,000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.}}.

== שליחות בישיבות ==
{{הפניה לערך מורחב|התלמידים השלוחים}}
מזמן התייסדות [[תומכי תמימים]] היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות ב[[אוסטרליה]], ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני [[סמיכה]] ברחבי העולם כולו.

== שליחות במסגרת המל"ח ==
{{הפניה לערך מורחב|שליחות המל"ח}}
[[שליחות המל"ח]] - [[מרכז לענייני חינוך]] (מוכרת בשם '''מרכז שליחות''') - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת [[תש"ח]] הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז].}}. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י], ועוד.}}.

אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו{{הערה|1=ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= אחרון של פסח תש"ט]. שיחת הרבי [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. וראה להרחבה בערך [[שליחות המל"ח#התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי|שליחות המל"ח]].}}.

== שליחות בשדה החינוך ==
{{הפניה לערך מורחב|חינוך}}
שליחות בשדה החינוך - (במסגרת) [[רשת אהלי יוסף יצחק]] - הינה פעילות חב"דית ללימוד [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] בכל ימות השנה (למעט חופשות פסח, תשרי, וחופשת הקיץ<ref>בחופשות הקיץ נמצאים הילדים ב[[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפים]], ולפעמים (תלוי לפי מקום) מתקיים גם קיטנות ו[[אורו של משיח (קעמפ)|דיי קעמפים]] [= קעמפ ללא שינה] בחופשת הפסח.</ref>) במסגרת פעילות זו מלמדים רבנים, [[מלמד תינוקות|מחנכים]], ומורים, את הילדים שנמצאים ב[[תלמוד תורה]].

את פעילות זו עודדו [[רבותינו נשאינו|רבותינו נשיאנו]] במשך השנים ללמד מתוך [[מסירות נפש]], רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת<ref>"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).</ref> הרבי, ואף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות<ref>מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא".</ref>.

אחד הביטויים לכך שהעוסקים בתחום החינוך נחשבים כשלוחי הרבי, היה בעובדה שבזמן עריכת [[ספר השלוחים]] הורה הרבי לכלול בספר גם את החסידים שעוסקים בשדה החינוך.

== כל יהודי ==
{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו{{הערה|סקירה על פעילותם של יהודים באוקראינה כ'שגרירי אור' בתקופת מלחמת אוקראינה - רוסיה ראו, {{כפר||כל יהודי הוא שליח|2134|130|תשפ"ו}}}}:
{{ציטוט|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].|מירכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל|מירכאות=כן}}
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]|מירכאות=כן}}

== הוראות הרבי ==
{{להשלים}}
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא [[ליקוט מענות קודש]] תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.

=== שליחות לאחר שנת לימודים בכולל===
הרב [[יהודה לייב רסקין]] נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] חודשים ספורים לאחר נישואיו{{הערה|מפי הרב [[חיים הלל רסקין]], '''להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).}}.

הרב [[הלל בארון]] סייע לפעילותו של הרב [[שמואל קפלן]] בעודו בחור ומדי שבוע נסע מ[[ניו יורק]] ל[[בולטימור]] כדי לארגן תפילה ב[[מניין]], משלא מצא מחליף לארגון המניין לתקופה שלאחר נישואיו כתב לרבי (בעצת הרב [[אברהם אזדבא]]) על כך, הרבי השיב במענה שייצא לשליחות מייד לאחר חתונתו{{הערה|בשם הרב [[חיים הלל רסקין]], '''כשצריך לצאת לשליחות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 19 (מדור קוראים כותבים).}}.

עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות{{הערה|אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.}}, השיב הרבי שכ[[תמים]] חייב הוא להיות [[פנימי]] ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו ב[[כולל]] כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול{{הערה|הרב יוסף יצחק חיטריק, '''להיות מורה פנימי''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).}}.

כך גם ב[[מענה]] לרב [[בערל לאזאר]] שחפץ לצאת לשליחות מיד לאחר חתונתו ברוסיה וכתב על כך לרבי, השיב הרבי שב[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה הראשונה לנישואין]] על האישה להיות סמוכה לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&st=&pgnum=67 מענה קעב] {{הב}}.}}.

במספר הזדמנויות נוספות הורה הרבי לצאת לשליחות רק לאחר שנת לימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=557&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540]. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה. ובספר שליחות כהלכתה.}}.

=== שליח עושה שליח ===
בשיחת [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר [[חז"ל]] "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים{{הערה|קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.}} - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=467&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460].}}.

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף{{הערה|1=ראו שיחת י"ד שבט תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=278&hilite= התוועדויות חלק ב', ע' 256]). כ' אדר שני תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=509&hilite= שם ע' 487]). ועוד.}}.

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

=== השליחות היחידה ===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות היחידה}}
במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות קודש של הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

* יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

== קבוצות שלוחים לארץ הקודש ==

=== תשט"ז ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)}}
בקיץ [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמשה|אירוע הרצח בבית הספר למלאכה]], שלח הרבי לראשונה [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]]. השלוחים היו קבוצת [[תמימים|תלמידים]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. הם שהו בארץ במשך כחודש - מ[[ה' מנחם אב]], עד [[א' באלול]]. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

=== תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש}}
שלוש קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

== כינוס השלוחים ==

=== כינוס השלוחים העולמי ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}
החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]].

=== כינוס השלוחות ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחות העולמי}}{{להשלים}}

=== כינוס השלוחים בארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים בארץ הקודש}}
הכינוס הראשון נערך ב[[נהריה]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. במענה על ההודעה על קיום הכינוס ועל התכניות, השיב הרבי "אזכיר על הציון להצלחה רבה", ו"אזכיר על הציון לבשורות טובות - על פי המדובר לאחרונה בריבוי - ומיוסד בשיחותיו וכו' ד[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|מו"ח אדמו"ר]] והזמן גרמא - תיכף להילולא ד[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]".

בשנה השניה התקיים הכינוס במלון מוריה שב[[אילת]], והשתתפו בו כמאה וחמישים מנהלי בתי חב"ד.

לקראת הכינוס של שנת [[תנש"א]], שלח הרבי באור ל[[כ"א בטבת|כ"א טבת]] הוראה באמצעות [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]: "בקשר לכינוס מנהלי בתי חב"ד ד[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] שיתקיים השבוע החל מיום שלישי - בטח ישתתפו בו '''כל''' סניפי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח שבארץ הקודש]]"

=== כינוס השלוחים לארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים לארץ הקודש}}{{להשלים}}

== מספר השלוחים לפי יבשות, מדינות וערים ==
{{להשלים}}

=== יבשות ===

* '''אמריקה -'''

* '''[[אירופה]] -'''

* '''[[אוסטרליה]] -'''

* '''אסיה (חוץ מ[[ארץ ישראל]]) -'''

* '''אפריקה -'''

=== מדינות ===

* אוגנדה -
* [[אוזבקיסטן]] -
* [[אוסטריה]] -
* [[אוסטרליה]] -
* [[אוקראינה]] -
* אורוגוואי -
* [[אזרבייג'ן]] -
* איחוד האמירויות -
* [[איטליה]] -
* איי בהאמה -
* איי סיישל -
* אינדונזיה -
* איסלנד -
* אירלנד -
* אל סלוודור -
* אלבניה -
* אנגולה -
* אנדורה -
* אסטוניה -
* אקוודור -
* [[ארגנטינה]] -
* ארובה (אי) -
* ארמניה -
* [[ארצות הברית]] -
* אתיופיה -
* בולגריה -
* בוליביה -
* [[בלגיה]] -
* [[בלארוס]] -
* ברבדוס -
* [[ברזיל]] -
* [[בריטניה]] -
*ברמודה (אי) -
*[[גאורגיה]] -
*גאנה -
*גואטמלה -
*[[גרמניה]] -
*גרנדה -
*ג'מייקה -
*דנמרק -
*דרום אפריקה -
*[[הודו]] -
*[[הולנד]] -
*הונג קונג -
*[[הונגריה]] -
*הונדורס -
*[[הפיליפינים]] -
*הרפובליקה הדומיניקנית -
*הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו -
*וייטנאם -
*ונצואלה -
*זמביה -
*חוף השנהב -
*[[טורקיה]] -
*טנזניה -
*[[ארץ ישראל|ישראל]] -
*[[יוון]] -
*[[יפן]] -
*לוקסמבורג -
*[[לטביה]] -
*[[ליטא]] -
*מאוריציוס -
*מדגסקר -
*[[מולדובה]] -
*מונטנגרו -
*מונקו -
*[[מלטה]] -
*[[מקסיקו]] -
*מקדוניה הצפונית -
*[[מרוקו]] -
*נורווגיה -
*ניגריה -
*ניו זילנד -
*ניקרגואה -
*נמיביה -
*נפאל -
*סיישל -
*[[סין]] -
*סינגפור -
*סלובניה -
*סלובקיה -
*ס. לוסיה -
*ס. קיטס ונוויס -
*[[ספרד]] -
*סרביה -
*סרי לנקה -
*[[פולין]] -
*פולינזיה הצרפתית -
*פורטוגל -
*פינלנד -
*פנמה -
*פרגוואי -
*פרו -

=== ערים ויישובים בארץ ישראל ===

* [[אביטל]] -

* אביעזר -

* [[אבן יהודה]] -

* [[אבני חפץ (יישוב)|אבני חפץ]] -

* אדרת -
* [[אופקים]] -
* [[אור יהודה]] -
* [[אור עקיבא]] -
* אורה - עמינדב -
* [[אורות (מושב)|אורות]] -
* [[אורנית]] -
* [[אזור]] -
* אחיטוב -
* אחיסמך -
* [[אחיעזר]] -
* אילניה -
* [[אילת]] -
* אירוס -
* [[איתמר (יישוב)|איתמר]] -
* איתן -

=== מדינות בארצות הברית ===

* אוהיו -

* אוקלהומה -

* אורגון -

* איווה -

* איידהו -

* אילינוי -

* אינדיאנה -

* אלבמה -

* אלסקה -

* אריזונה -

* ארקנסו -

* ג'ורג'יה -

* דלאוור -

* דקוטה הדרומית -

* דקוטה הצפונית -

* הוואי -

* [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] -

* ויומינג -

* ויסקונסין -

* וירג'יניה -

* וירג'יניה המערבית -

* ורמונט -

* טנסי -

* טקסס -

* יוטה -

* לואיזיאנה -

* מונטנה -

* [[מיזורי]] -

* מיין -

* מינסוטה -

* מיסיסיפי -

* [[מישיגן]] -

* [[מסצ'וסטס]] -

* מרילנד -

* נברסקה -

* נבדה -

* [[ניו ג'רזי]] -

* ניו המפשייר -

* [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] -

* ניו מקסיקו -

* [[פלורידה]] -

* [[פנסילבניה]] -

* קולורדו -

* קונטיקט -

* [[קליפורניה]] -

* קנזס -

* קנטקי -

* קרוליינה הדרומית -

* קרוליינה הצפונית -

== ראו גם ==

* [[שליחות]]
* [[השליחות היחידה]]
* [[עשרת המבצעים]]
* [[טנק המבצעים]]
* [[ופרצת]]
* [[כינוס השלוחים העולמי]]
* [[כינוס השלוחות העולמי]]
* [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]
* [[התלמידים השלוחים]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], הוצאת [[קה"ת]], תשמ"ז, תשפ"ב
* הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
* הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
* הרב [[לוי יצחק ליברוב]], '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
* '''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
* ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
* '''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
* [[ארי טננבוים]], '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 82.
* '''כ"ק מו"ח אדמו"ר עומד ומשמש במרום ומברך ומצליח את שלוחיו''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 98

== קישורים חיצוניים ==

* [[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''
* [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%91:_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר "יומנים"
* [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851
* בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל"ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב"ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] תשע"ז {{קישור שבור}}
* '''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש"פ
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
* פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ"ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: "שליח עושה שליח" ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]

שלוחי הרבי

2026-03-28T23:50:21Z

שולם ס.: המשך

[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג ה[[שליחות]] הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל [[עיר]] ויישוב בעולם שבו נמצאים [[עם ישראל|יהודים]], ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

== היסטוריה ==
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|[[בית חב"ד]] הגדול בעולם ב[[ניו ג'רזי]]]]
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש [[חודש אייר|אייר]] תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט"ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי"ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5,000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.}}.

== שליחות בישיבות ==
{{הפניה לערך מורחב|התלמידים השלוחים}}
מזמן התייסדות [[תומכי תמימים]] היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות ב[[אוסטרליה]], ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני [[סמיכה]] ברחבי העולם כולו.

== שליחות במסגרת המל"ח ==
{{הפניה לערך מורחב|שליחות המל"ח}}
[[שליחות המל"ח]] - [[מרכז לענייני חינוך]] (מוכרת בשם '''מרכז שליחות''') - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת [[תש"ח]] הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז].}}. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י], ועוד.}}.

אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו{{הערה|1=ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= אחרון של פסח תש"ט]. שיחת הרבי [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. וראה להרחבה בערך [[שליחות המל"ח#התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי|שליחות המל"ח]].}}.

== שליחות בשדה החינוך ==
{{הפניה לערך מורחב|חינוך}}
שליחות בשדה החינוך - (במסגרת) [[רשת אהלי יוסף יצחק]] - הינה פעילות חב"דית ללימוד [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] בכל ימות השנה (למעט חופשות פסח, תשרי, וחופשת הקיץ<ref>בחופשות הקיץ נמצאים הילדים ב[[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפים]], ולפעמים (תלוי לפי מקום) מתקיים גם קיטנות ו[[אורו של משיח (קעמפ)|דיי קעמפים]] [= קעמפ ללא שינה] בחופשת הפסח.</ref>) במסגרת פעילות זו מלמדים [[רבנים]], [[מלמד תינוקות|מחנכים]], ו[[מלמד (פירושונים)|מורים]], את הילדים שנמצאים ב[[תלמוד תורה]],

את פעילות זו עודדו [[רבותינו נשאינו]] במשך השנים ללמד מתוך [[מסירות נפש]], רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' [[יעקב יוסף רסקין]] לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת<ref>"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).</ref> הרבי, ואף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות<ref>מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא".</ref>.

אחד הביטויים לכך שהעוסקים בתחום החינוך נחשבים כשלוחי הרבי, היה בעובדה שבזמן עריכת [[ספר השלוחים]] הורה הרבי לכלול בספר גם את החסידים שעוסקים בשדה החינוך.

== כל יהודי ==
{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו{{הערה|סקירה על פעילותם של יהודים באוקראינה כ'שגרירי אור' בתקופת מלחמת אוקראינה - רוסיה ראו, {{כפר||כל יהודי הוא שליח|2134|130|תשפ"ו}}}}:
{{ציטוט|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].|מירכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל|מירכאות=כן}}
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]|מירכאות=כן}}

== הוראות הרבי ==
{{להשלים}}
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא [[ליקוט מענות קודש]] תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.

=== שליחות לאחר שנת לימודים בכולל===
הרב [[יהודה לייב רסקין]] נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] חודשים ספורים לאחר נישואיו{{הערה|מפי הרב [[חיים הלל רסקין]], '''להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).}}.

הרב [[הלל בארון]] סייע לפעילותו של הרב [[שמואל קפלן]] בעודו בחור ומדי שבוע נסע מ[[ניו יורק]] ל[[בולטימור]] כדי לארגן תפילה ב[[מניין]], משלא מצא מחליף לארגון המניין לתקופה שלאחר נישואיו כתב לרבי (בעצת הרב [[אברהם אזדבא]]) על כך, הרבי השיב במענה שייצא לשליחות מייד לאחר חתונתו{{הערה|בשם הרב [[חיים הלל רסקין]], '''כשצריך לצאת לשליחות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 19 (מדור קוראים כותבים).}}.

עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות{{הערה|אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.}}, השיב הרבי שכ[[תמים]] חייב הוא להיות [[פנימי]] ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו ב[[כולל]] כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול{{הערה|הרב יוסף יצחק חיטריק, '''להיות מורה פנימי''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).}}.

כך גם ב[[מענה]] לרב [[בערל לאזאר]] שחפץ לצאת לשליחות מיד לאחר חתונתו ברוסיה וכתב על כך לרבי, השיב הרבי שב[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה הראשונה לנישואין]] על האישה להיות סמוכה לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&st=&pgnum=67 מענה קעב] {{הב}}.}}.

במספר הזדמנויות נוספות הורה הרבי לצאת לשליחות רק לאחר שנת לימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=557&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540]. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה. ובספר שליחות כהלכתה.}}.

=== שליח עושה שליח ===
בשיחת [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר [[חז"ל]] "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים{{הערה|קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.}} - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=467&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460].}}.

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף{{הערה|1=ראו שיחת י"ד שבט תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=278&hilite= התוועדויות חלק ב', ע' 256]). כ' אדר שני תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=509&hilite= שם ע' 487]). ועוד.}}.

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

=== השליחות היחידה ===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות היחידה}}
במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות קודש של הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

* יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

== קבוצות שלוחים לארץ הקודש ==

=== תשט"ז ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)}}
בקיץ [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמשה|אירוע הרצח בבית הספר למלאכה]], שלח הרבי לראשונה [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]]. השלוחים היו קבוצת [[תמימים|תלמידים]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. הם שהו בארץ במשך כחודש - מ[[ה' מנחם אב]], עד [[א' באלול]]. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

=== תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש}}
שלוש קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

== כינוס השלוחים ==

=== כינוס השלוחים העולמי ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}
החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]].

=== כינוס השלוחות ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחות העולמי}}{{להשלים}}

=== כינוס השלוחים בארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים בארץ הקודש}}
הכינוס הראשון נערך ב[[נהריה]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. במענה על ההודעה על קיום הכינוס ועל התכניות, השיב הרבי "אזכיר על הציון להצלחה רבה", ו"אזכיר על הציון לבשורות טובות - על פי המדובר לאחרונה בריבוי - ומיוסד בשיחותיו וכו' ד[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|מו"ח אדמו"ר]] והזמן גרמא - תיכף להילולא ד[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]".

בשנה השניה התקיים הכינוס במלון מוריה שב[[אילת]], והשתתפו בו כמאה וחמישים מנהלי בתי חב"ד.

לקראת הכינוס של שנת [[תנש"א]], שלח הרבי באור ל[[כ"א בטבת|כ"א טבת]] הוראה באמצעות [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]: "בקשר לכינוס מנהלי בתי חב"ד ד[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] שיתקיים השבוע החל מיום שלישי - בטח ישתתפו בו '''כל''' סניפי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח שבארץ הקודש]]"

=== כינוס השלוחים לארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים לארץ הקודש}}{{להשלים}}

== מספר השלוחים לפי יבשות, מדינות וערים ==
{{להשלים}}

=== יבשות ===

* '''אמריקה -'''

* '''[[אירופה]] -'''

* '''[[אוסטרליה]] -'''

* '''אסיה (חוץ מ[[ארץ ישראל]]) -'''

* '''אפריקה -'''

=== מדינות ===

* אוגנדה -
* [[אוזבקיסטן]] -
* [[אוסטריה]] -
* [[אוסטרליה]] -
* [[אוקראינה]] -
* אורוגוואי -
* [[אזרבייג'ן]] -
* איחוד האמירויות -
* [[איטליה]] -
* איי בהאמה -
* איי סיישל -
* אינדונזיה -
* איסלנד -
* אירלנד -
* אל סלוודור -
* אלבניה -
* אנגולה -
* אנדורה -
* אסטוניה -
* אקוודור -
* [[ארגנטינה]] -
* ארובה (אי) -
* ארמניה -
* [[ארצות הברית]] -
* אתיופיה -
* בולגריה -
* בוליביה -
* [[בלגיה]] -
* [[בלארוס]] -
* ברבדוס -
* [[ברזיל]] -
* [[בריטניה]] -
*ברמודה (אי) -
*[[גאורגיה]] -
*גאנה -
*גואטמלה -
*[[גרמניה]] -
*גרנדה -
*ג'מייקה -
*דנמרק -
*דרום אפריקה -
*[[הודו]] -
*[[הולנד]] -
*הונג קונג -
*[[הונגריה]] -
*הונדורס -
*[[הפיליפינים]] -
*הרפובליקה הדומיניקנית -
*הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו -
*וייטנאם -
*ונצואלה -
*זמביה -
*חוף השנהב -
*[[טורקיה]] -
*טנזניה -
*[[ארץ ישראל|ישראל]] -
*[[יוון]] -
*[[יפן]] -
*לוקסמבורג -
*[[לטביה]] -
*[[ליטא]] -
*מאוריציוס -
*מדגסקר -
*[[מולדובה]] -
*מונטנגרו -
*מונקו -
*[[מלטה]] -
*[[מקסיקו]] -
*מקדוניה הצפונית -
*[[מרוקו]] -
*נורווגיה -
*ניגריה -
*ניו זילנד -
*ניקרגואה -
*נמיביה -
*נפאל -
*סיישל -
*[[סין]] -
*סינגפור -
*סלובניה -
*סלובקיה -
*ס. לוסיה -
*ס. קיטס ונוויס -
*[[ספרד]] -
*סרביה -
*סרי לנקה -
*[[פולין]] -
*פולינזיה הצרפתית -
*פורטוגל -
*פינלנד -
*פנמה -
*פרגוואי -
*פרו -

=== ערים ויישובים בארץ ישראל ===

* [[אביטל]] -

* אביעזר -

* [[אבן יהודה]] -

* [[אבני חפץ (יישוב)|אבני חפץ]] -

* אדרת -
* [[אופקים]] -
* [[אור יהודה]] -
* [[אור עקיבא]] -
* אורה - עמינדב -
* [[אורות (מושב)|אורות]] -
* [[אורנית]] -
* [[אזור]] -
* אחיטוב -
* אחיסמך -
* [[אחיעזר]] -
* אילניה -
* [[אילת]] -
* אירוס -
* [[איתמר (יישוב)|איתמר]] -
* איתן -

=== מדינות בארצות הברית ===

* אוהיו -

* אוקלהומה -

* אורגון -

* איווה -

* איידהו -

* אילינוי -

* אינדיאנה -

* אלבמה -

* אלסקה -

* אריזונה -

* ארקנסו -

* ג'ורג'יה -

* דלאוור -

* דקוטה הדרומית -

* דקוטה הצפונית -

* הוואי -

* [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] -

* ויומינג -

* ויסקונסין -

* וירג'יניה -

* וירג'יניה המערבית -

* ורמונט -

* טנסי -

* טקסס -

* יוטה -

* לואיזיאנה -

* מונטנה -

* [[מיזורי]] -

* מיין -

* מינסוטה -

* מיסיסיפי -

* [[מישיגן]] -

* [[מסצ'וסטס]] -

* מרילנד -

* נברסקה -

* נבדה -

* [[ניו ג'רזי]] -

* ניו המפשייר -

* [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] -

* ניו מקסיקו -

* [[פלורידה]] -

* [[פנסילבניה]] -

* קולורדו -

* קונטיקט -

* [[קליפורניה]] -

* קנזס -

* קנטקי -

* קרוליינה הדרומית -

* קרוליינה הצפונית -

== ראו גם ==

* [[שליחות]]
* [[השליחות היחידה]]
* [[עשרת המבצעים]]
* [[טנק המבצעים]]
* [[ופרצת]]
* [[כינוס השלוחים העולמי]]
* [[כינוס השלוחות העולמי]]
* [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]
* [[התלמידים השלוחים]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], הוצאת [[קה"ת]], תשמ"ז, תשפ"ב
* הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
* הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
* הרב [[לוי יצחק ליברוב]], '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
* '''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
* ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
* '''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
* [[ארי טננבוים]], '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 82.
* '''כ"ק מו"ח אדמו"ר עומד ומשמש במרום ומברך ומצליח את שלוחיו''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 98

== קישורים חיצוניים ==

* [[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''
* [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%91:_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר "יומנים"
* [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851
* בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל"ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב"ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] תשע"ז {{קישור שבור}}
* '''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש"פ
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
* פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ"ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: "שליח עושה שליח" ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]

שכונת סנהדריה

2026-03-27T10:12:10Z

שולם ס.: תיקון שגיאה וסדר

{{פירוש נוסף|נוכחי=שכונה שהוקמה בקו התפר של ירושלים עם הגבול הירדני|אחר=שכונה שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים כהרחבה לשכונה זו|ראו=[[סנהדריה המורחבת]]}}
שכונת '''סנהדריה''' היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, הממוקמת על אחד מעורקי התחבורה הראשיים בעיר, גובלת בצומת בר אילן, שכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, ובין העלמין סנהדריה, המהווה את מקור ההשראה לשמה של השכונה על שם קבריהם של 70 חכמי הסנהדרין שטמונים בפאתי השכונה.

השכונה כוללת בתוכה את שיכון פאג"י{{הערה|החל להתאכלס בשנת תש"ו.}}, ופועלת בה קהילה חב"דית ותיקה.

==היסטוריה==
בשנת תרפ"ו התקיימה הנחת אבן הפינה לשכונה שיועדה עבור הציבור החרדי (בדומה לשכונה הסמוכה שהוקמה לאחריה שמואל הנביא), והיא הוקמה על קו התפר של ירושלים עם הגבול הירדני.

ב[[פרעות תרפ"ט]] ניסו הערבים לטבוח בתושבי השכונה, ואף בשנים שלאחר מכן ב[[מלחמת השחרור]] ולאחר מכן, היא סבלה מביקוש ירוד בשל הסכנה הגדולה במגורים בה בהיותה צמודה לגבול הירדני, ומחירי הדיור בשכונה היו מהנמוכים ביותר בירושלים כולה, דבר שנמשך עד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ושחרור העיר, והקמת השכונות הסמוכות לה, שמואל הנביא, [[סנהדריה המורחבת]], ורמת אשכול.

בסמוך לשכונה ולבית הכנסת החב"די, שוכן בית עלמין בו טמונים מספר דמויות בולטות דוגמת הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[יהושע הוטנר]] הצדיק הירושלמי ר' [[אריה לוין]], הד"ר ר' [[אלי שוסהיים]] ועוד, וכן דמויות חב"דיות דוגמת הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]], הרב [[מיכאל נמני]], הרב [[אברהם יהודה חן]].

עוד לפני הקמת בית הכנסת החב"די, פעל בשכונה הרב [[טוביה בלוי]] וארגן מניין חב"די לאמירת תהילים ב[[שבת מברכים]] לפני התפילה ופעולות נוספות, ובשנת [[תשכ"ג]] נוסד בתרומת החסיד ר' [[אברהם פרשן]] בית כנסת חב"ד 'בית המדרש בית חנה - חב"ד ליובאוויטש' ברחוב אוריאל (על שמו של הרב [[אוריאל צימר]]{{הערה|1=[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72342 יובל לבית כנסת חב"ד בסנהדריה] {{אינפו}}}}).

בית הכנסת, הכולל 2 קומות, נבנה בסמיכות ממש לבית העלמין שבפאתי השכונה.

בין מייסדי בית הכנסת, נמנה הרב [[יוסף יהודא מרטון]] ור' [[שמשון לייב הלפרין]].

הרב [[טוביה בלוי]] שימש כרב בית הכנסת, עד שעבר לשמש כרב קהילת חב"ד בשכונת נווה יעקב.

כיום, רב בית הכנסת הוא הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] וגבאי בית הכנסת הוא אחיו, הרב אפרים קעניג.

בשכונה פעלה [[ישיבת עוז מאיר חב"ד]] בראשות הרב [[שמעון אליטוב]].

==אישים בקהילה==
*ר' [[יששכר דב וולס]]
*ר' [[אברהם דב מנדלסון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]]

י"ג בניסן

2026-03-27T04:03:18Z

שולם ס.: קישורים והסרת קישור מיותר

{{חודש ניסן}}
'''י"ג בניסן''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש ניסן]]. בסיום יום זה, בצאת הכוכבים, עורכים [[בדיקת חמץ]].

==אירועים ביהדות==
*ב'מ"ז - [[אברהם אבינו]] ו[[ישמעאל]] מלו את עצמם.
*ג'רי"ג - [[חזקיהו]] המלך חלה.
*ג'ת"ד - [[המן האגגי|המן]] הפיל פור להשמיד את ה[[בני ישראל|יהודים]].
*ג'ת"ד - סופרי מלך [[אחשוורוש]] נקראו לכתוב את גזירת [[המן האגגי|המן]] ונשלחו ספרים בכל המדינות.
*של"ה - רבי [[יוסף קארו]], מגדולי [[ארץ ישראל]] ומחבר פירוש ה'בית יוסף' על ה'טור', ה'[[שולחן ערוך]]', ה'כסף משנה' על ה[[רמב"ם]], נפטר.
*שמ"ה - הרב [[שמעון בן לביא]], [[בריאות ורפואה|רופא]], מקובל, פילוסוף, ורב, מחבר הספר כתם פז, ומחבר הפיוט המושר בכל קהילות ישראל [[בר יוחאי]], רב קהילת טריפולי-לוב, נפטר.
*ש"ס - רבי [[רבי משה אלשיך|משה אלשיך]], תלמידו של רבי [[יוסף קארו]] ומחבר פירוש האלשיך על ה[[תורה]] ועוד ספרים רבים, נפטר.
*[[תשנ"ב]] - רבי יצחק אייזיק מושקוביץ, ראש ישיבת רומא ומחבר הספר 'בית יצחק', נפטר.
*[[תש"ה]] - הרב [[מאיר מאזוז]] מכונה '''הנאמ"ן''' ב"ר מצליח מאזוז, ראש [[ישיבת כסא רחמים]] [[בני ברק]], מחבר הספר, קיצור שולחן ערוך איש מצליח, ועוד ספרים רבים, נולד.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[תש"מ]] – הרבי נשא שיחה פתאומית בזאל הקטן בקשר עם המצב ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf סקירה ותמונות בתוך מגזין 'אחסידישע דערהער' ניסן תש"פ עמוד 57 ואילך].}}.
*[[תשמ"ז]] – הרבי מייסד [[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד חדש בירושלים]] עבור עולי [[ברית המועצות]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*'''[[תרכ"ו]] – הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''.
*[[תשס"ג]] – הרב [[אברהם גולדברג]] ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית ב[[צפת]].
*[[תשס"ו]] – הרב [[מנחם מענדל שם טוב]].
*[[תש"ע]] – הרב [[חיים אשכנזי]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"ג|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יג]]

משתמש:ב. א. א./שמואל קורץ

2026-03-27T03:57:09Z

שולם ס.: תבנית מחיקה - כבר קיים ערך כזה

{{למחיקה|סיבה=כבר קיים ערך כזה}}{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל קורץ''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא [[חסיד]] המתגורר ב[[כפר חב"ד]], אבי משפחת קורץ בחב"ד.

==תולדות חיים==
נולד בקיבוץ [[חפץ חיים]] ב[[כ"ה טבת]] [[תש"ז]] לאביו ר' [[מנחם מענדל קורץ]] ולאמו מרת חנה.

למד בישיבה הליטאית "קול תורה" ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
למד ב[[קבוצה]] בשנת [[תשכ"ז]].

התחתן עם מרת צביה בת ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מענדל רסקין]].

עבד שנים רבות ב"חברא קדישא" בעיר [[תל אביב]].

כיום הוא יושב ושוקד על לימוד התורה.

הרב קורץ הוא מתפלל ותיק ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[יצחק קורץ]], משלוחי הרבי בשכונת [[פסגת זאב]] ב[[ירושלים]].
*בנו, ר' [[שניאור זלמן קורץ]] - [[שליח הרבי]] לישוב [[מיתר]].
*בנו, ר' [[דוד קורץ]], [[בית דגן]].
*בנו, ר' יעקב יוסף קורץ - [[שליח הרבי]] בישוב [[שדה משה]].
*חתנו, ר' [[יעקב מאיר קוביטשעק]] שליח הרבי ורב העיר סרטוב והמחוז (ברוסיה).
*חתנו, ר' [[יצחק דב גלבשטיין]] - מנהל ה"חברא קדישא" פרושים בירושלים.

שיחה:רבי משה איסרליש

2026-03-27T03:53:37Z

שולם ס.: עבר שבוע

== שינוי שם ==

עדיף לענ"ד [[הרמ"א]] או [[רמ"א]] - זה שם מוכר יותר בפער •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:40, 18 בפברואר 2026 (IST)

:בשביל זה יש הפניה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:12, 18 במרץ 2026 (IST)
::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] להוריד את תבנית שינוי השם? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:25, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 02:25, 20 במרץ 2026 (IST)

י"א בניסן

2026-03-27T03:51:37Z

שולם ס.: אחידות

{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות{{הערה|סדר עולם רבא, פרק י"א.}}.
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*'''[[תר"י]] – נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].'''
*[[תש"ג]] – יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי ב[[לשון הקודש]].
*[[תש"ז]] – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.
*[[תשכ"ב]] – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.
*תשכ"ב – הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.
*[[תשכ"ט]] – [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] – ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].
*[[תשל"ח]] – חנוכת בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)]], נשלחה הזמנה לרבי. הרבי שלח [[כתר של ספר תורה|כתר תורה]] ודולרים לממונים, ומברק מיוחד לחוגגים.
*[[תשמ"א]] – הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[תשמ"ב]] – הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
*[[תשמ"ד]] – אברכים [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חילקו]] בשם הרבי את ספר התניא מהדורת האלף, הכולל את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
*[[תשמ"ה]] – הפעם האחרונה לעת עתה שהרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] ביום זה. [[סיום הרמב"ם]] הראשון.
*[[תשמ"ו]] – [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].
*[[תשמ"ז]] – יצא לאור הכרך הראשון של [[אגרות-קודש]].
*[[תשמ"ט]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] ללא הודעה מוקדמת את קונטרס "אהבת ישראל" בצירוף דולר, לכאו"א שעבר את גיל ה[[בר מצוה]]. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך לחלק לכל אחד שלושה שטרות דולר.
*[[תש"נ]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל"ח]] בביתו שברחוב [[פרזדינט (רחוב)|פרזידנט]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*'''[[תרס"ב]] – [[הרבי מלך המשיח|הרבי]] נולד ל[[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]] שבדרום [[אוקראינה]].'''
*[[תרפ"ד]] – הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח]]ו האישי של הרבי ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].
*[[תש"ט]] – ר' [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".
*[[תשכ"ט]] – הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*[[תשל"ד]] - [[משה הורביץ]], הגבאי בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]].
*[[תשל"ח]] - הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]], שליח הרבי וסמנכ"ל בית חב"ד [[כפר יונה]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ד]] – [[התמים]] [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תש"ע]] – הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].

==ציון היום==
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.

בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].

החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).

החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].

לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}}. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].

לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/29.htm חלק מהברכות באתר ספריית ליובאוויטש]}}. הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] ו[[שבועון בית משיח]].

כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים מיוחדים]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה המנהג היה לקחת מנגינה קיימת של ניגון חב"די ולהתאים למילים, החל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).

כהכנה ליום זה מדפיסים [[קובץ י"א ניסן|קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות]] על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.

כמו"כ מידי שנה לציון היום - מתקיימת [[שיירת הטנקים]] ענקית - שעוברת ברחבי העיר ניו יורק.

==עניינו==
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:
{{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}

בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).

האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}.

ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו{{הערה|שם=כב שבט נב}}.
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}.

ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|שם=יא מז}}.
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}}. ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}.
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל{{הערה|שם=מט}}.

==לקריאה נוספת==
*'''כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26
*'''תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_27.html התוועדות סוערת עם הרב יוסף יצחק אופן לרגל י"א ניסן • צפו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ITxiO5XiAxQuLbweW_DizP2bzfym48ro/view?usp=drive_link י"א ניסן תש"נ. הרב זלמן גורארי' מברך את הרבי לכבוד יום הולדתו.] ארכיון משיח
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {{PDF}} קישור שבור (כ"א אדר תשפ"ג)
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/13X2NagGxG2G76ENbmRUl9bvDJrnu17ph/view?usp=drivesdk בשמן קדשי משחתיו]''' - קובץ אודות י"א ניסן
* '''קובץ י"א ניסן: [https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/03/Master-114_Master-114.pdf שנת הקי"ד] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2016-13-22-56-Master-115-8v-NEW.pdf שנת הקט"ו] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/03-04-2017-00-28-15-Master-116.pdf שנת הקט"ז] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/23-03-2018-18-13-48-קובץ-יא-ניסן-שנת-הקיז.pdf שנת הקי"ז] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/09-04-2019-12-58-04-Kovetz-11-Nisan-118.pdf שנת הקי"ח] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-17-22-15-Kovetz-119.pdf שנת הקי"ט] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-17-17-06-Kovetz-11-Nissan-120.pdf שנת הק"כ]''' {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf שנת הקכ"א]''' {{PDF}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/כולו_אורה.pdf כולו אורה]''', סקירת י"א ניסן במחיצת הרבי לאורך השנים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] {{PDF}}
*[https://col.org.il/news/161918 כך נראתה חגיגת י"א ניסן המרכזית בשנת תנש"א{{וידאו}}{{col}}]
*הרב חיים דלפין, [https://sinun770.org/יא-ניסן-יום-הולדת-של-הרבי-הניגון-על-המז/ י"א ניסן , יום הולדת של הרבי , הניגון על המזמור של התהילים בהתוועדות , הרב חיים דלפין שנת תשפ"ו] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו|}}
{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"א|ניסן}}

[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]
[[קטגוריה:י"א ניסן]]

שמירת שבת כהלכתה

2026-03-27T03:40:24Z

שולם ס.: אין הסכמה - 'שלום עליכם' מתנגד

{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=15.03.2026}}
[[קובץ:שמירת שבת כהלכתה.jpg|ממוזער|המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה]]
'''שמירת שבת כהלכתה''' הוא ספר [[הלכה]] העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.

הספר יצא בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים ומשמש [[הלכה]] למעשה לבית היהודי.

==מבנה הספר==
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת.

בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות, למשל בענין מנהד הדלקת נר כל אשה ובת{{הערה|שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ג ועיין שם הערה נ}}, מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש"{{הערה|בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל"ט, את מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש" (מדובר במכתב מהרבי (מי"ט סיוון תשי"ב) שמופיע בקובץ הנ"ל בעמ' 74 בעניין זה.)}}. וכן בעניין ברכה על הנר במוצש"ק שחל ביו"ט {{הערה|שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע"ה, הערה לב, מביא זאת ממנהגי חב"ד שנדפסו בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן.}}

חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה".

==קבלת הספר==
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה.

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר.

בשנת [[תשכ"ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס [[הרב קוק]]' על ספר זה.

==מהדורות הספר==
את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל שהכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן.
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. לדברי המערכת, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה. הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשכ"ה
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א). בספר זה הוכנסו הדעות המחמירות יותר לגוף הטקסט כשהמקלות עברו להערות שוליים. נוספו לעריכתו הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן ויצא בירושלים בהוצאת מוריה, תשל"ט (חלק א') ותשמ"ט (חלק ב').
*שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לשינויים הטכנולוגיים (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א) ובהוספת פסקי הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, תש"ע

===תרגומים וספרים נוספים===
הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ו[[אנגלית]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]]

בתי חב"ד בארץ הקודש

2026-03-25T06:32:47Z

שולם ס.: /* כ */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]].
נכון לשנת [[תשפ"ה]] קיימים מעל ל-800 סניפים ב[[ארץ ישראל]].
* לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו '''[http://www.chabad.org.il/Branchs/Index.asp?CategoryID=146 אלפון בתי חב"ד]'''

==בתי חב"ד לפי שם היישוב==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - ביישוב [[בית חב"ד]] נוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.
*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תנש"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''[[מנחם נוימן]]''' ופתח בית חב"ד במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''[[חנוך קליין]]''' ומאוחר יותר הרב '''זלמן זלמנוביץ''''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.
*'''אדרת''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''[[מיכאל מויאל]]''' - הגיע לאדרת בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. ב[[חודש שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.
*אילניה- הרב '''גיל חדד''' רב המושב אילניה שבגליל התחתון (הגיע למקום בתש"ע).
*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''[[ישראל הרשקוביץ]]''' - הגיע לאופקים בשנת [[תשמ"ד]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'. [[ישיבת חנוך לנער]] המסונפת למוסדות [['חנוך לנער']] צפת.
*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב [[טוביה בולטון]]. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח [[שלום בער הנדל]]. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב [[שלמה כץ]] ובשכונת 'נווה רבין' - הרב [[שלום דובער הנדל]].
*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''[[אליעזר שמולביץ]]''' - הגיע לאור עקיבא בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''[[יואל מן]]'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד]]ים יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.
*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן הרוש'''. הגיע לאורנית בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''[[שמעון ירדני]]'''. הגיע לאזור בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מדי שבוע.
[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה [[התוועדות]] לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב אחוזת ברק לכבוד יום הולדת של הרבי.
*'''[[אילת]]''' - רב העיר: הרב [[יוסף הכט]]. מנהל: הרב '''[[שמואל מנחם קליין]]''', שליח ראשי: הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]]. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב הכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד (בהנהלת הרבנית לאה אייזנבך), בית תמחוי גדול וישיבה לבעלי תשובה. בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר" לנזקקים, הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב ארז בנדטוביץ', בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''[[ארז בנדטוביץ]]'''. בנמל התעופה פועל הרב לוי ליפש.
*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''[[יהודה רובין]]''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב איתמר פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.
*'''[[אלונה]]''' - מנהל: הרב '''[[אריה לייב רובין]]'''. הגיע בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת ביישובים גבעת ניל"י, עמיקם ואביאל.
*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''[[יהודה רובין]]'''ע"ה. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''[[יצחק סנדרוי]]''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], יצהר, [[איתמר]], הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. ב[[חג החנוכה]] פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.
*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק סילברמן]]'''. הגיע לאלעד בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר אלעד פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)|אברהם אשר בלינוב]]. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.
*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''[[יצחק שטינמיץ]]'''. הגיע לאלפי מנשה בשנת [[תשס"ה]], כיום הרב השליח הוא הרב '''[[שניאור רסקין]]'''.
*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע לאלקנה בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org לאתר חב"ד אלקנה]
*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של [[הרבי הריי"צ]] מהכלא הסובייטי.
*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''[[ניסן חסדיאל נחשון]]'''. הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.
*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל הרצל]]'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.
*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מושקוביץ'''. הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל בהנהלת הרב '''ששון כרמל''' שהחל את פעילותו שנת [[תשס"ד]] (עוד בימי היותה "מכללת אריאל בשומרון").
*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גודמן]]'''. הגיע לאשדוד בשנת [[תשמ"א]]. בעיר עשר בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, בית הספר חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים ועשרים בתי חב"ד בשכונות:
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע ח'''' - מנהל: הרב '''[[שלום אברהם מגידמן]]'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''[[מרדכי מנשה לאופר]]'''.
.
*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל ליברמן'''. הגיע לאשקלון בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב '''אברהם קוסקס'''.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב '''אורי כהן'''.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב '''שניאור ליברמן'''.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל גורליק'''.
*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''[[אבנר אקוע]]'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר [[בית שמש]] השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב [[חג השבועות]] לקריאת [[עשרת הדברות]].

===ב===
'''[[באר גנים]]''' ישוב לחלק ממגורשי גוש קטיף שבנו את בית הקבע, מנהל: הרב [[שמואל כהן שמואל אליעזר כהן|שמואל כהן]].
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב [[שמואל בקרמן]]. ביישוב באר יעקב פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
:* [http://www.beeryakov.com beeryakov.com] אתר חב"ד באר יעקב
*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[משה דיקשטיין]], הרב [[מאיר קריצ'בסקי]], הרב [[ניצן חלק]], הרב [[ירמיהו קאליפא]], והרב [[יוסף קעניג]].
בעיר באר שבע פועלים כשלושים בתי חב"ד. בעיר מוסדות לכל הגילאים - מעון, גנים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון, [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]], [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|ישיבה גדולה]], כולל אברכים.
*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב שמואל שחר. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].
*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.
*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב [[נחום שטרסברג]].
*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב [[שמואל גרומך]].
*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.
*'''בית עזרא''' - שליח הרבי ורב המושב הוא הרב [[ראובן ישראל סויסא]].
*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[שלום בער שמולביץ]]. הרב שמואל רייניץ.
:'''[[בית שאן - עמק]]''' - מנהל: הרב [[רועי תור]].
*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ויינר]]. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר בית שמש פועלים עשרה בתי כנסת חב"דיים, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב [[יעקב טורנהיים]].
*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב [[נועם בר טוב]].
*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.
*'''[[בני עטרות]]''' - מנהל: הרב [[זאב דב הלפרין]].
*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב [[אהרון קרניאל]].
*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב [[יהושע אדוט]]. שלוחים נוספים: הרב [[מנחם מענדל ערד (בנימינה)|מנחם מענדל ערד]].
*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב [[סעדיה מעטוף]]. במושב ברקת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
:* [http://www.bareketsheli.com לאתר חב"ד ברקת]
*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[[בת ים]]''' את בית חב"ד בעיר הקים הרב [[זמרוני ציק]] והוא מנוהל כיום בידי בנו, הרב [[חיים ציק]]. בעיר מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. שלוחים נוספים בבת ים: הרב [[יצחק רחימי]], הרב שניאור רחימי (בית חב"ד שכונת עמידר), הרב מנחם מענדל גבאי, הרב יעקב בלום, הרב שמואל פורטמן (לדוברי רוסית) ועוד.
*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב [[רמיאל מאור]]. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב [[יצחק יהונתן כהן]].

===ג===
*'''גאולים''' - מנהל: הרב אריה ארזי.
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.
*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]. פועל לצידו חתנו הרב משה יצחק העכט.
*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.
*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות [[תרפ"ט]] פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.
*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.
'''[[רמת גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ניימרק.
*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בעבר ניהל את בית חב"ד: הרב [[חגי אנגלמן]], כיום אין שליח במושב, ופועל בו הרב שניאור זלמן ניסלביץ' מביתר עילית.
*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל לויטין]].
*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב [[שבתאי פישר]]. הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תנש"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.
*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. בעיר גבעתיים פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב [[בנימין קרניאל]].
*'''[[גמזו]]''' - מנהל: הרב [[עמי ברעם]].
*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט ולצידו הרב מנחם מענדל מנגמי.
*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב [[אבשלום קיל]]. הגיע לגן נר בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית הספר יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, [[מקווה]] טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org לאתר חב"ד גן נר]

*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].
*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]].
*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב [[גרשון שנור]]. ביישוב גני תקווה פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי, שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים עם ילדי היישוב.
*'''[[דולב]]''' - מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' יוסף יצחק אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח.
*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל גליס]]. מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח הרב אורי שחר, שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש - הרב [[מנחם מענדל גליס]] ורעייתו, שכונת ממשית - הרב ניתאי פש ורעייתו, שכונת השחר - הרב בנימין גליס ורעייתו.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב [[שמשון טל]]. בעיר הוד השרון פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', [[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבת תומכי תמימים]], ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''הר אדר''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)]].
*'''[[הרצליה]]''' - מייסד: הרב [[ישראל הלפרין]]. מנהל הבית חב"ד: הרב [[תמיר קסטיאל]]. בעיר הרצליה פועלים שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''זיתן''' - מנהל: הרב [[שאול יוסף הרשקוביץ]].
*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק פריימן]]. הגיע לזכרון יעקב בשנת [[תשנ"ז]].
** [http://www.zichronyaakov.org לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''זנוח''' - מנהל: הרב יניב כהן.
שליח נוסף - הרב מענדי מזרחי.

===ח===
*'''חבצלת השרון''' - מנהל: הרב שי בן אודיז.
*'''[[חברון]] - [[קריית ארבע]]''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקריית ארבע: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר חברון - [[קריית ארבע]] פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע]
*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
בעיר חדרה פועל בית כנסת חב"ד, מעונות, גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון ובית תמוי.
:מנכ"ל מוסדות חב"ד בעיר - הרב יוסף וקסלשטיין.
:מנהל פעילות בית חב"ד - השליח הרב שלמה שוורץ.
:כל רחבי העיר - השליח הרב שניאור זלמן בליניצקי.
:גבעת אולגה - השליח הרב [[שאול אקסלרוד]]
:שכונת ניסן וברנדייס - השליח הרב ברוך בקרמן.
:מתחם וילג' מול החוף - השליח הרב לוי לסקר.
:שכונת נווה חיים - השליח הרב טוביה כשדן הגיע לחדרה בשנת [[תשס"ה]].
:שכונת ויצמן - השליח הרב שמואל רייניץ.
:שכונת הפארק - השליח הרב מנחם ליפסקר.
:שכונת רמב"ם ותחנה מרכזית - השליח הרב דוב הלפרין.
:שכונת חדרה הצעירה - השליח הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
:שכונת האוצר - השליח הרב משה דוב ברוד.
:שכונת קדמת ים - השליח הרב דניאל אלפנט.
:שכונת עין הים (חופים) - השליח הרב אהרן קטורזה הגיע בשנת [[תשע"ד]].
:שכונת בית אליעזר - השליח ורב השכונה הרב [[אליהו אסולין]].
:שכונת אחוזת דניה - השליח הרב אהרון קוביטשעק.
:שכונת ביתר - השליח הרב מרדכי גרוזמן.
:חב"ד לנוער - השליח הרב אליהו לוין.
:חב"ד במרכז הרפואי 'הלל יפה' - השליח הרב שניאור זלמן מעטוף.
:חב"ד לדוברי צרפתית - השליח הרב מאיר חיון, מנהל בית חב"ד.
:חב"ד לדוברי צרפתית צעירים - השליח הרב מנחם מענדל וענונו.
:חב"ד לדוברי צרפתית שכונת הפארק - השליח הרב חיים הלל אנגלברג.
:חב"ד בעליה - השליח הרב יוסי אדלר.
:שכונת נחליאל - הרב מאיר מחפוץ.
:רחוב תרנ"א ו[[תפארת זקנים לוי יצחק|כולל תפארת לוי יצחק]] - הרב מנחם מענדל הבר.
:שכונת אפרים וראש כולל [[מכון תורה שלימה|תורה שלימה]] - הרב [[יואב אקריש]].
*'''[[חולון]]''' - שליח ראשי ומנכ"ל המוסדות הרב [[דוד גוראריה]] מנהל: הרב [[ירחמיאל גורליק]]. הגיע לחולון בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קריית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קריית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.
*'''חיספין''' - מנהל: הרב ישראל הבר.
*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב [[משה דב גינזבורג]]. הגיע לחיפה בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]].
:'''חיפה - שכונת הדר''' - מנהל: הרב [[שאול דוד בורשטיין]] בית חב"ד לעולי ברית המועצות(דוברי רוסית) משנת תשס"ד פועל כיום עם בית תמחוי , גן ילדים ובית-ספר תלמוד תורה.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילשאנסקי.
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קריית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב [[אורי למברג]].
*'''חצור הגלילית''' - מנהל: הרב [[ניסן מור יוסף]].
*'''[[חריש]]''' - מנהל: הרב דוד כהן.
:'''חריש - בצוותא''' - מנהל: הרב שכטר.
:'''חריש - צרפתים''' - מנהל: הרב דוד פאכרט.
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב [[ברק כוכבי]]. ביישוב חשמונאים פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קרמר]].
**'''טבריה - שכונת האמהות''' - מנהל: הרב שניאור זלמן טורקוב.
**'''טבריה - שיכון ג'''' - מנהל: הרב שניאור זלמן בלוי.
**'''טבריה - נוף פוריה''' - מנהל: הרב [[רפאל נחמן לבנוני]].
**'''טבריה - בית חב"ד המרכזי''' - מנהל: הרב ראובן גול.
**'''טבריה - מרכז היר''' - מנהל: הרב יאיר פרדני.
**'''טבריה - מרכז התיירות''' - מנהל: הרב יונה זילברשטרום.
**'''טבריה - שכונת קריית שמואל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליפשיץ.
**'''טבריה - שכונת פלוס 200''' - מנהל: הרב מנחם מענדל רייניץ.
**'''טבריה - שכונת מיכאלאנגלו''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ביטון.
**'''טבריה - טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.
*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב [[יחזקאל מרקוביץ]], הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.
**'''טירת כרמל - שכונת גלי כרמל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרברצ'יק.
*'''טנא - עומרים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב דניאל עמרם, הרב שמעון שניאורסון, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר).
*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק לרר]]. בעיר יבנה פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com לאתר חב"ד יבנה]
*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.
*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.
*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קריית הסביונים''' - מנהל: הרב [[שמואל וולף]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il לאתר חב"ד יהוד]
*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב [[שמעון אלהרר]]. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/[[בת מצווה]] על המצדה', כתיבת [[ספר תורה]] על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''[[ינוב]]''' - מנהל: [[הרב צמח אברהם]].
*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב [[יעקב רייצס]].
*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב [[מיכאל קלמן]].
*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן. ביישוב, המונה למעלה מ2,000 תושבים, מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. בישוב ישנו גן חב"ד (מנוהל על ידי הרב אלי איתן), בית כנסת חב"ד (הגבאי הוא ר' יאיר סלמי), וישיבת חב"ד (בראשות הרב [[איציק סנדרוי]]).

ביצהר וסביבותיה פועל הרב שלום כלפון עם [[חיילי צה"ל]], יחד עם תלמידים מהישיבה ביצהר.
*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב [[נועם דקל]]. הגיע ליקנעם בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org לאתר חב"ד יקנעם]
*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב [[חיים וולף]].
*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב [[דוב גרינברג]].
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' שליח: הרב לוי יצחק שפרינגר
*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.
*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.
*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב [[שלמה ליפש]].
*'''[[כפר בילו]]''' - מנהל: הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']].
*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב [[אריה זבולון וועג]].
*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר גבירץ]].
*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב [[משה מרינובסקי]].
*'''[[כפר הנשיא]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר וילהלם]]
*'''[[כפר וויתקין]]''' - מנהל: [[חיים דוד וילהלם]]
*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב [[יוסף הרטמן]].
*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר ולא שליח: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
** [http://www.chabad.org.il לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: [[הרב דוד לסלבוים]].
:בית חב"ד כפר חב"ד בהנהלת הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']].
*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב [[נחמיה שמרלינג]].
:סמנכ"ל בית חב"ד - הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]].
:רב בית כנסת חב"ד - הרב מנחם מענדל טורנהיים.
:שכונת יפה נוף - הרב דניאל ווסק.
:[[חב"ד לנוער]] - הרב מוטי אהרונסון.
:שכונת שרונה - הרב [[צמח אברהם]].
:שכונת שרונה - הרב יוסף יצחק אברהם.
:בית חב"ד לדוברי צרפתית - הרב בנימין בלאיש.
:רב בית הכנסת תהילת ה' - הרב יעקב יוסף.
:שכונת גבעת אלונים - הרב חנן ליפש.
*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע [[שי צ'רבינסקי]].
*'''[[כפר נטר]]''' - מנהל: הרב [[נפתלי מינצברג]].
*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב [[יואל ימיני]]. מנהל פעילות: הרב יעקב מזרחי.
:'''כפר סבא''' - מנהל: הרב [[אהרון קנייבסקי]]. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:'''כפר סבא - שכונות מזרחיות''' - מנהל: הרב שי עזיזה.
:* [http://www.chabadks.co.il לאתר חב"ד כפר סבא]
*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב [[שלום דובער פריימן]].
*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ברוד]].
*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]].
*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ריבקין]]. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
:* [http://www.karmiel.co.il לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ביסטריצקי]].
*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
:לוד - יהודי גרוזיה - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב [[ישעיהו אבני]].
*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה חב"דית בפתח היישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב [[שמואל גרוזמן]] והרב משה גרוזמן. במקום נערכות מסיבות [[חנוכה]] לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים וגם נערכת התהלוכה הכי מפוארת בארץ בהשתתפות אלפי ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}
*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
:'''מגדל העמק - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט, הרב יעקב יוסף רסקין והרב מנחם מענדל רוזנשיין.
*'''[[מודיעין-מכבים-רעות]]''' - מנהל: הרב [[ברוך סלונים]].
*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]].
מודיעין עילית - גרין פארק - מנהל: הרב מנחם טרבניק.
*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב [[אריה גרינברג]]. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[מטה יהודה]] - המועצה האיזורית הגדולה בישראל, עם כ - 60 יישובים, מנוהל על ידי הרב [[יצחק יהודה ציטרון]], וכיום גם בשיתוף חתנו הרב [[נתנאל סוחייק]]
*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב [[משה ששונקין]].
*'''[[מיטב]]''' - מנהל: רעיית הרב [[אברהם דונין]].
*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קורץ]].
*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב [[נתנאל יעקב בן מעש]].
*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב [[דוד ועקנין]].
*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב [[אברהם שמלה]].
:* [http://www.maale-adumim.com לאתר חב"ד מעלה אדומים]
*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]], בעיר פועלים בית הכנסת, [[מקווה]] חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.
*'''[[ישוב מעלות|מעלות]]''' - מנהל: הרב [[יגאל כספי]].
*'''[[מעגלים]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[ליאור מלכה]].
*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.
*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב [[שמואל ונקרט]].
*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב [[צבי הירש חיים סלונים]].
*'''מרחביה''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].
*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות בשנת תשס"ה מיד לאחר חתונתו.
:* [http://www.chabadmerchavim.com לאתר חב"ד מרחבים]
* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.
*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.
*'''מתן וירחיב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה.
*'''[[נהריה]]''' - מנהל:
* '''נווה זיו''' - מנהל: הרב שמואל חי חתן
*'''נוה ירק''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.
*'''נווה מונסון''' - מנהל: הרב יעקב סגל.
*'''[[נווה מיכאל]]''' - מושב בעמק האלה, במטה יהודה, בעבר הבית חב"ד נוהל על ידי הרב [[שמואל כצנשטיין]] וכיום מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל נמירובסקי]]
*'''[[נוף הגליל]]''' - מנהל: הרב [[שמשון הלפרין]].
*'''נופית''' - מנהל: הרב [[מיכאל קישון]].
*'''נורדיה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.
*'''[[ניצן]] - [[גוש קטיף]] - [[נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב [[יגאל קירשנזפט]], הרב פנחס קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]
*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.
*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.
*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב [[שגיא הר שפר]]. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
:* [http://www.ness-ziona.com לאתר חב"ד נס ציונה].
*'''[[נעלה]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[יוסף נחום קליימן]].
:* [http://www.chabadelit.com לאתר חב"ד נצרת עילית]
*'''נשר''' - מנהל: הרב [[משה קורנט]].
*'''[[נמל התעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].
*'''קריית נמל התעופה''' - מנהל: הרב [[נחום סטולין]].
*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.
*'''[[נתניה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב [[נח סוליש]].
** [http://www.chabad-netanya.org לאתר חב"ד נתניה]
:'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
:'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב [[צבי וילהלם]].
:'''נתניה - מרכז''' - מנהל:בית משיח מרכז ממש (הרב [[יוסי טאוב]], הרב [[אלעזר פרץ]]).
:'''נתניה - מזרח (קריית השרון)''' - מנהל: הרב [[יצחק טייכטל]].
:'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' בקריית השרון - מנהל: הרב רפאל דבי.
:'''נתניה - אזור תעשיה קריית אליעזר''' - מנהל: הרב שלום אברהמסון.
:'''נתניה - גבעת האירוסים''' - מנהל: הרב [[אליסף לויוב]].
:'''נתניה - מרכז העיר''' - מנהל: הרב יוסי לויוב, הרב אריאל לויוב.
:'''נתניה - לב נתניה''' - מנהל: הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]]
:'''נתניה - דוברי רוסית''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל טייכמן]].
:'''נתניה - עיר ימים - רמת פולג''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - אזור התעשיה קריית ספיר''' - מנהל: הרב יוסי ולפא.
:'''נתניה - מכללת נתניה''' - מנהל: הרב שניאור לנדא.
:'''נתניה - נת 600''' - מנהל: הרב כתריאל אלפרוביץ.
:'''נתניה - גלי ים''' - מנהל: הרב אשר רבינוביץ.
:'''נתניה - קריית נורדאו''' - מנהל: הרב משיח מוריאל.
:'''נתניה - אגמים''' - מנהל: הרב רפאל לויוב.
:'''נתניה - ניצה''' - מנהל: הרב מאיר שלמה גליצנשטיין.
:'''נתניה - רמת חן''' - מנהל: הרב שלמה חיים דרורי.
:'''נתניה - חב"ד לנוער''' - מנהל: הרב חן סודר הרב מוטי אהרונסון.
:'''נתניה - חב"ד לנוער הצרפתי''' - מנהל: הרב יוני ספר.
:'''נתניה - אזורים''' - מנהל: הרב מנחם מגידיש.
:'''נתניה - נווה אביבים''' - מנהל: הרב מענדי פלדמן.
:'''נתניה - נווה איתמר''' - מנהל: הרב אברימי וולס.
:'''נתניה - כוכב הצפון''' - מנהל: הרב אהרון חיים לאיינס.
:'''נתניה - דוברי צרפתית עיר ימים - פולג''' - מנהל: הרב ראובן בלאיש.
:'''נתניה - דוברי צרפתית נת 600''' - מנהל: הרב אלכסנדר סעדון.
:'''נתניה - מערב מרכז העיר''' - מנהל: הרב מוטי גלבשטיין.
:'''נתניה - מכללת וינגט''' - מנהל: הרב אריאל רוזנטל.
:'''נתניה - חסד בקהילה''' - מנהל: הרב [[לוי סגל]].
:'''נתניה - בן ציון''' - מנהל: הרב שלום אטל.
:'''נתניה - אגמים ג''' - מנהל: הרב יוסי וולפא.

===ס===
*'''[[סביון]]''' - מנהל: הרב [[שמואל ביסטריצקי]]. בנוסף, פועל ביישוב השליח הרב יוסף מאיר הכהן{{הערה|[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%94%D7%9F תגית: הרב יוסף כהן], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב [[זיו שרעבי]].
*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.
*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.
*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קפלן]].

===ע===
*'''עולש''' - מנהל: הרב שירן דוידוביץ'.
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.
*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.
*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם טל]].
*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב [[נתן אוירכמן]].
*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org לאתר חב"ד עלי]
*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב [[יהודה אלחרר]].
*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.
*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]].
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.
*'''[[עפרה]]''' - מנהל: הרב יחיאל שאמילוב.
*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.
*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]].
*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קורנט]]. כיום פועל במקום גם בנו, הרב מענדי קורנט.
*'''פרדסיה''' - מנהל: הרב [[מאיר מור יוסף]].
* [http://www.ness-ziona.com לאתר חב"ד פרדסיה]
*'''פרוד''' - מנהל: הרב אהרון שיפמן.
*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב [[אשר זאב דייטש]].
:פתח תקווה - אחדות-מפ"ם - מנהל: הרב מענדי כלפון.
:פתח תקווה - אם המושבות הותיקה - מנהל: הרב מרדכי גרליק.
:פתח תקווה - אם המושבות החדשה - מנהל: הרב ינון קופצ׳יק.
:פתח תקווה - בית רפואה בילינסון - מנהל: הרב אפי סגל, שליח נוסף: הרב עמית פליישר.
:פתח תקווה - בית רפואה לילדים שניידר - מנהל: הרב שמואל בן יעקב.
:פתח תקוה - המרכז השקט - מנהל: הרב יוסי אקסלרוד.
:פתח תקווה - כפר אברהם - מנהל: הרב חמדי גנץ.
:פתח תקווה - מחנה יהודה - מנהל: הרב דניאל ויגלר.
:פתח תקווה - מטלון - מנהל: הרב ישראל דייטש.
:פתח תקוה - נוה גן - מנהל: הרב חיים מרטון.
:פתח תקוה - נוה דקלים - מנהל: הרב [[לוי דורון]].
:פתח תקוה - עין גנים - מנהל: הרבה טוביה גינזבורג.
:פתח תקווה - רמת ורבר - מנהל: הרב לוי זלמנוב.
:פתח תקווה - שוק ושכונה - מנהל: הרב טל סגס.
:פתח - שעריה - מנהל: הרב ירון חודורוב.
:פתח תקווה - תקומה - מנהל: הרב קלמן תמרין.
* [http://www.chabadpt.org לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.
*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קירש]].
*'''[[צור יצחק]]''' - מנהל: הרב [[שמואל גליצינשטיין]].
**[https://www.chabad-ty.com לאתר בית חב"ד צור יצחק]
*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע לצורן בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
:'''צפת''' - איבקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
:'''צפת''' - מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
:'''צפת''' - מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
:'''צפת''' - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
:'''צפת''' - נוף כינרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
:'''צפת''' - עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
:'''צפת''' - רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטרוי]].
:'''צפת''' - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב אליהו סקורי.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.
*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.
*'''[[קוממיות]]''' - מנהל: משפחת לוי.
*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע לקיסריה בשנת [[תשס"ב]]. את הפעילות בפארק תעשייה קיסריה מנהל הרב שמואל זלמנוביץ. ישנו [[בית הכנסת]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.
*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.
*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.
*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב שניאור פרסיקו. שיעורי תורה ב[[פרשת השבוע]], [[תניא]], [[פנימיות התורה]] ועוד. מענה לכל צורך יהודי [[תפילין]], [[מזוזות]], [[בר מצוה]] ועוד.
*'''[[קריית ארבע]] (חברון)''' - מנהל: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ו[[בתי כנסת]] [[חב"ד]].
:* [http://www.chabad-hebron.com לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*'''[[קריית אתא]]''' - מנהל: הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
:*'''[[קריית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
:* [http://www.chabadka.org לאתר חב"ד קריית אתא]
*'''[[קריית גת]]''' - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].
*'''[[קריית טבעון]]''' - מנהל: הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]].
:'''[[קריית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קריית טבעון - קריית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]].
:'''[[קריית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קריית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[קריות]]''' - שליח הראשון: הרב יגאל פיזם
מנהל בתי חב"ד : הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
:*'''קריות - [[קרית ביאליק]]''' - מנהל: הרב נחום יצחק.
הרב מעין יצחק
הרב אביחי יצחק
[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קריית ביאליק]
:*'''קריות - קרית ביאליק גבעת הרקפות''' - מנהל: הרב [[פנחס מרטון]].
:*'''קריות - קרית ביאליק לנוער''' - מנהל: הרב יוסי גולדשטיין.
:*'''קריות - קרית ביאליק צור שלום''' - מנהל: הרב אברהם חדד.
:*'''קריות - כפר ביאליק שכונה''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
:*'''קריות - קרית ים ב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ברוק.
:*'''קריות - קרית ים ד''' - מנהל: הרב אורן ירמיהו.
:*'''קריות - קרית ים סביוני ים''' - מנהל: הרב אהרן גופין.
:*'''קריות - קרית ים פסגות ים וגלי ים''' - מנהל: הרב משה ביסטריצקי.
:*'''קריות - קרית מוצקין''' - מנהל: הרב שמואל ג׳רופי.
:*'''קריות - קרית מוצקין נווה גנים''' - מנהל: הרב שמעון אייזנבך.
:*'''קריות - קרית מוצקין מרכז''' - מנהל: הרב רוזנברג.
:*'''קריות - קרית מוצקין משכנות האומנים''' - מנהל: הרב חיים טברדוביץ.
:*'''קריות - קרית חיים מזרחית''' - מנהל: הרב לוי אוירכמן.
חב"ד לנוער: הרב שמואל בורש
:*' ''קריות - קרית חיים מערבית''' - מנהל: הרב ישראל קוט.
*'''[[קריית מלאכי]]''' - מנהל הרב [[דניאל אליעזר ליפא קורצוויל]]. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב [[אלימלך הרצל]], באיזור המרכז המסחרי פועל "בית משיח" בהנהלת הרב [[שלום פש]]. בשכונת "בר יהודה" פועל הרב [[אהרון מנגמי]]. בשכונת '''כרמי הנדיב''' פועל בית חב"ד על ידי השליח הרב [[מנחם ליצמן]].
*'''[[קריית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.
*'''קריית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.
*'''[[קריית שמונה]]''' - מנהל: הרב [[יגאל ציפורי]].
*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע לקרני שומרון בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא<ref>[http://www.chabadrh.org.il לאתר חב"ד ראש העין]</ref>.
*'''[[ראש העין]]''' פסגות אפק E הרב לוי הניג
*'''ראש העין - נצבא''' הרב אלעזר קניג.
*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. הגיע לעיר לאחר נישואיו עם ערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את [[בית הכנסת]] העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה. לצידו פועל בשליחות הרב יוסף שמחה גינזבורג.
*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב [[יצחק גרוזמן]].
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]], בעיר פועלת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]]<ref>[http://www.rishonlezion.org לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]</ref>.
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות אשלים''' - מנהל: הרב [[אריאל גורן]].
:'''ראשון לציון - נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנהל: הרב [[ינון ששון]].
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב [[אהרון יואל בייטש]] שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב [[חנן כוחונובסקי]]<ref>[http://www.m-chesed.net לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]</ref>.
:'''ראשון לציון''' - חב"ד בעליה - הרב שניאור רייניץ.
:'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.
*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. מנהל פעילות: הרב [[מיכאל רייניץ]].
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קריית משה''' - מנהל: הרב [[שמעון שעאר]].
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב [[משה טברדוביץ]].
:'''רחובות - מזרח''' מנהל: הרב [[נחמיה קפלון]].
:'''רחובות - פארק המדע''' - מנהל: הרב [[יחיאל גלוכובסקי]].
:* [http://www.chabadrehovot.co.il לאתר חב"ד רחובות]
*'''[[רינתיה]]''' - מנהל: הרב חיים וויספיש.
*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.
*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.
*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]].
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב [[חגי הלוי]].
:'''רמת גן - אוניברסיטת בר-אילן '''הרב שי שור.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלי.
:* [http://www.chabadmaromnave.com לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק. הרב מולע מזרחי.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.
:'''רמת גן - מרכז מודעות''' - יו"ר: הרב [[אסף סימון]]. מנהלת: הרבנית [[פרומה ויצהנדלר]] אשת הרב [[שמעון ויצהנדלר]]. הרב [[צבי ונטורה]].
*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב [[יהודה בוטמן]].
:* [http://www.chabad-rh.co.il לאתר חב"ד רמת השרון]
*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן וולסוב]].
* [http://www.ramatyishay.com לאתר חב"ד רמת ישי]
*'''רמת נפתלי''' - מנהל: הרב מנחם מענדל חורי.
*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: [[הרב יוסף יצחק נוימן]].
*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב [[אליהו שדמי]] הגיע לרעננה בשנת תשמ"ו. בעיר רשת גני ילדים ומעונות, בית ספר, ארגון שפרה ופועה עזר לילדות, מקווה טהרה, ארגון נוער בת מלך, שיעורים ביהדות, בית כנסת, בדיקה ואספקה של תפילין ומזוזות, עזרה לנזקקים ופעילות סביב מעגל השנה.
:* [http://www.chabadraanana.com לאתר חב"ד רעננה]
:'''רעננה - דוברי צרפתית''' - הרב מנחם מענדל מימון
:'''רעננה - שכונת לב הפארק''' - הרב יוסף יצחק וינקרט.
:'''רעננה - שכונת הפרחים''' - הרב הרב דוד אבא זלמנוב
:'''רעננה - שכונת נווה זמר''' - הרב רפאל ברבי
:'''רעננה - [[חב"ד לנוער]]''' - הרב לירן רוזנווסר
:'''רעננה - קניון רננים''' - מנהל: הרב ברוך שנהב
:'''רעננה - שכונת מזרח העיר''' - הרב מנחם מענדל פרוס
:'''בית משיח''' - הרב משה כהן והרב [[שלמה זלמן לנדא]].

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב [[משה זאב פיזם]].
:* [http://www.chabadsderot.com לאתר חב"ד שדרות]
*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גרינברג]].
*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.
*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב [[בני נחום]].
*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], אחריו ניהל אותו הרב [[יצחק קניג]], (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.
*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.
*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב [[זבולון נתנוב]].
*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
:* [http://www.chabadtlv.org לאתר חב"ד תל אביב]
*'''[[תל אביב]]'''-מנהל: הרב עדי אלפנט [[בית חב"ד לצעירים וסטודנטים]]
:'''תל אביב - בית חדש למדרש''' - מנהל: הרב דוד עזיזה.
:'''תל אביב - [[ממעל ממש]]''' - מנהלים: הרב [[טל זיו]], הרב יובל ברנס, הרב חנוך וינר.
:'''תל אביב - נווה צדק''' - מנהל: הרב אבי קלי.
:'''תל אביב - נווה עופר''' - מנהל: הרב [[שמואל מחפוץ]].
:'''תל אביב - התקווה''' - מנהל: הרב [[אפרים דגן]]. תפילות, שיעורי תורה, חנות לתשמישי קדושה. וכן במקום פועלת [[דרכי תמימים תל אביב|ישיבה גדולה]].
:'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל.
:'''[[תל אביב - קריית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
:'''תל אביב - פארק צמרת''' - מנהל: הרב חיים אלימלך.
:'''תל אביב - שכונת צהלה''' - מנהל: הרב לוי גערליצקי.
:'''תל אביב - שכונת סי אן סן''' - מנהל: הרב מנדי גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת גינדי''' - מנהל: הרב ישראל גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב לוי אלפרוביץ
:'''תל אביב - שכונת תל חיים''' - מנהל: הרב דוד זוהר
:* [http://www.kshalom.com לאתר חב"ד תל אביב - קריית שלום]
:'''[[תל אביב]] - [[רמת אביב]]''' - מנהל: הרב [[דוד אושקי]]. הרב [[יהודה ליפש]].
:* [http://www.chabadaviv.com לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב [[שלום גליצנשטיין]].
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
:* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]
*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].
*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.
*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב [[דוד טל]].
*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.
*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב [[דוד דהן]].

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בתי חב"ד בעולם]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אתר חב"ד בעולם]
* [http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Index.asp?CategoryID=60 אתר צעירי חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

בתי חב"ד בארץ הקודש

2026-03-25T06:32:11Z

שולם ס.: /* כ */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]].
נכון לשנת [[תשפ"ה]] קיימים מעל ל-800 סניפים ב[[ארץ ישראל]].
* לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו '''[http://www.chabad.org.il/Branchs/Index.asp?CategoryID=146 אלפון בתי חב"ד]'''

==בתי חב"ד לפי שם היישוב==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - ביישוב [[בית חב"ד]] נוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.
*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תנש"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''[[מנחם נוימן]]''' ופתח בית חב"ד במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''[[חנוך קליין]]''' ומאוחר יותר הרב '''זלמן זלמנוביץ''''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.
*'''אדרת''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''[[מיכאל מויאל]]''' - הגיע לאדרת בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. ב[[חודש שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.
*אילניה- הרב '''גיל חדד''' רב המושב אילניה שבגליל התחתון (הגיע למקום בתש"ע).
*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''[[ישראל הרשקוביץ]]''' - הגיע לאופקים בשנת [[תשמ"ד]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'. [[ישיבת חנוך לנער]] המסונפת למוסדות [['חנוך לנער']] צפת.
*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב [[טוביה בולטון]]. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח [[שלום בער הנדל]]. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב [[שלמה כץ]] ובשכונת 'נווה רבין' - הרב [[שלום דובער הנדל]].
*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''[[אליעזר שמולביץ]]''' - הגיע לאור עקיבא בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''[[יואל מן]]'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד]]ים יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.
*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן הרוש'''. הגיע לאורנית בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''[[שמעון ירדני]]'''. הגיע לאזור בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מדי שבוע.
[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה [[התוועדות]] לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב אחוזת ברק לכבוד יום הולדת של הרבי.
*'''[[אילת]]''' - רב העיר: הרב [[יוסף הכט]]. מנהל: הרב '''[[שמואל מנחם קליין]]''', שליח ראשי: הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]]. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב הכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד (בהנהלת הרבנית לאה אייזנבך), בית תמחוי גדול וישיבה לבעלי תשובה. בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר" לנזקקים, הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב ארז בנדטוביץ', בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''[[ארז בנדטוביץ]]'''. בנמל התעופה פועל הרב לוי ליפש.
*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''[[יהודה רובין]]''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב איתמר פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.
*'''[[אלונה]]''' - מנהל: הרב '''[[אריה לייב רובין]]'''. הגיע בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת ביישובים גבעת ניל"י, עמיקם ואביאל.
*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''[[יהודה רובין]]'''ע"ה. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''[[יצחק סנדרוי]]''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], יצהר, [[איתמר]], הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. ב[[חג החנוכה]] פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.
*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק סילברמן]]'''. הגיע לאלעד בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר אלעד פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)|אברהם אשר בלינוב]]. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.
*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''[[יצחק שטינמיץ]]'''. הגיע לאלפי מנשה בשנת [[תשס"ה]], כיום הרב השליח הוא הרב '''[[שניאור רסקין]]'''.
*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע לאלקנה בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org לאתר חב"ד אלקנה]
*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של [[הרבי הריי"צ]] מהכלא הסובייטי.
*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''[[ניסן חסדיאל נחשון]]'''. הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.
*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל הרצל]]'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.
*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מושקוביץ'''. הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל בהנהלת הרב '''ששון כרמל''' שהחל את פעילותו שנת [[תשס"ד]] (עוד בימי היותה "מכללת אריאל בשומרון").
*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גודמן]]'''. הגיע לאשדוד בשנת [[תשמ"א]]. בעיר עשר בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, בית הספר חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים ועשרים בתי חב"ד בשכונות:
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע ח'''' - מנהל: הרב '''[[שלום אברהם מגידמן]]'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''[[מרדכי מנשה לאופר]]'''.
.
*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל ליברמן'''. הגיע לאשקלון בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב '''אברהם קוסקס'''.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב '''אורי כהן'''.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב '''שניאור ליברמן'''.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל גורליק'''.
*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''[[אבנר אקוע]]'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר [[בית שמש]] השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב [[חג השבועות]] לקריאת [[עשרת הדברות]].

===ב===
'''[[באר גנים]]''' ישוב לחלק ממגורשי גוש קטיף שבנו את בית הקבע, מנהל: הרב [[שמואל כהן שמואל אליעזר כהן|שמואל כהן]].
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב [[שמואל בקרמן]]. ביישוב באר יעקב פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
:* [http://www.beeryakov.com beeryakov.com] אתר חב"ד באר יעקב
*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[משה דיקשטיין]], הרב [[מאיר קריצ'בסקי]], הרב [[ניצן חלק]], הרב [[ירמיהו קאליפא]], והרב [[יוסף קעניג]].
בעיר באר שבע פועלים כשלושים בתי חב"ד. בעיר מוסדות לכל הגילאים - מעון, גנים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון, [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]], [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|ישיבה גדולה]], כולל אברכים.
*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב שמואל שחר. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].
*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.
*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב [[נחום שטרסברג]].
*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב [[שמואל גרומך]].
*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.
*'''בית עזרא''' - שליח הרבי ורב המושב הוא הרב [[ראובן ישראל סויסא]].
*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[שלום בער שמולביץ]]. הרב שמואל רייניץ.
:'''[[בית שאן - עמק]]''' - מנהל: הרב [[רועי תור]].
*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ויינר]]. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר בית שמש פועלים עשרה בתי כנסת חב"דיים, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב [[יעקב טורנהיים]].
*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב [[נועם בר טוב]].
*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.
*'''[[בני עטרות]]''' - מנהל: הרב [[זאב דב הלפרין]].
*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב [[אהרון קרניאל]].
*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב [[יהושע אדוט]]. שלוחים נוספים: הרב [[מנחם מענדל ערד (בנימינה)|מנחם מענדל ערד]].
*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב [[סעדיה מעטוף]]. במושב ברקת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
:* [http://www.bareketsheli.com לאתר חב"ד ברקת]
*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[[בת ים]]''' את בית חב"ד בעיר הקים הרב [[זמרוני ציק]] והוא מנוהל כיום בידי בנו, הרב [[חיים ציק]]. בעיר מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. שלוחים נוספים בבת ים: הרב [[יצחק רחימי]], הרב שניאור רחימי (בית חב"ד שכונת עמידר), הרב מנחם מענדל גבאי, הרב יעקב בלום, הרב שמואל פורטמן (לדוברי רוסית) ועוד.
*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב [[רמיאל מאור]]. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב [[יצחק יהונתן כהן]].

===ג===
*'''גאולים''' - מנהל: הרב אריה ארזי.
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.
*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]. פועל לצידו חתנו הרב משה יצחק העכט.
*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.
*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות [[תרפ"ט]] פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.
*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.
'''[[רמת גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ניימרק.
*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בעבר ניהל את בית חב"ד: הרב [[חגי אנגלמן]], כיום אין שליח במושב, ופועל בו הרב שניאור זלמן ניסלביץ' מביתר עילית.
*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל לויטין]].
*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב [[שבתאי פישר]]. הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תנש"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.
*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. בעיר גבעתיים פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב [[בנימין קרניאל]].
*'''[[גמזו]]''' - מנהל: הרב [[עמי ברעם]].
*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט ולצידו הרב מנחם מענדל מנגמי.
*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב [[אבשלום קיל]]. הגיע לגן נר בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית הספר יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, [[מקווה]] טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org לאתר חב"ד גן נר]

*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].
*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]].
*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב [[גרשון שנור]]. ביישוב גני תקווה פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי, שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים עם ילדי היישוב.
*'''[[דולב]]''' - מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' יוסף יצחק אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח.
*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל גליס]]. מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח הרב אורי שחר, שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש - הרב [[מנחם מענדל גליס]] ורעייתו, שכונת ממשית - הרב ניתאי פש ורעייתו, שכונת השחר - הרב בנימין גליס ורעייתו.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב [[שמשון טל]]. בעיר הוד השרון פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', [[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבת תומכי תמימים]], ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''הר אדר''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)]].
*'''[[הרצליה]]''' - מייסד: הרב [[ישראל הלפרין]]. מנהל הבית חב"ד: הרב [[תמיר קסטיאל]]. בעיר הרצליה פועלים שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''זיתן''' - מנהל: הרב [[שאול יוסף הרשקוביץ]].
*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק פריימן]]. הגיע לזכרון יעקב בשנת [[תשנ"ז]].
** [http://www.zichronyaakov.org לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''זנוח''' - מנהל: הרב יניב כהן.
שליח נוסף - הרב מענדי מזרחי.

===ח===
*'''חבצלת השרון''' - מנהל: הרב שי בן אודיז.
*'''[[חברון]] - [[קריית ארבע]]''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקריית ארבע: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר חברון - [[קריית ארבע]] פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע]
*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
בעיר חדרה פועל בית כנסת חב"ד, מעונות, גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון ובית תמוי.
:מנכ"ל מוסדות חב"ד בעיר - הרב יוסף וקסלשטיין.
:מנהל פעילות בית חב"ד - השליח הרב שלמה שוורץ.
:כל רחבי העיר - השליח הרב שניאור זלמן בליניצקי.
:גבעת אולגה - השליח הרב [[שאול אקסלרוד]]
:שכונת ניסן וברנדייס - השליח הרב ברוך בקרמן.
:מתחם וילג' מול החוף - השליח הרב לוי לסקר.
:שכונת נווה חיים - השליח הרב טוביה כשדן הגיע לחדרה בשנת [[תשס"ה]].
:שכונת ויצמן - השליח הרב שמואל רייניץ.
:שכונת הפארק - השליח הרב מנחם ליפסקר.
:שכונת רמב"ם ותחנה מרכזית - השליח הרב דוב הלפרין.
:שכונת חדרה הצעירה - השליח הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
:שכונת האוצר - השליח הרב משה דוב ברוד.
:שכונת קדמת ים - השליח הרב דניאל אלפנט.
:שכונת עין הים (חופים) - השליח הרב אהרן קטורזה הגיע בשנת [[תשע"ד]].
:שכונת בית אליעזר - השליח ורב השכונה הרב [[אליהו אסולין]].
:שכונת אחוזת דניה - השליח הרב אהרון קוביטשעק.
:שכונת ביתר - השליח הרב מרדכי גרוזמן.
:חב"ד לנוער - השליח הרב אליהו לוין.
:חב"ד במרכז הרפואי 'הלל יפה' - השליח הרב שניאור זלמן מעטוף.
:חב"ד לדוברי צרפתית - השליח הרב מאיר חיון, מנהל בית חב"ד.
:חב"ד לדוברי צרפתית צעירים - השליח הרב מנחם מענדל וענונו.
:חב"ד לדוברי צרפתית שכונת הפארק - השליח הרב חיים הלל אנגלברג.
:חב"ד בעליה - השליח הרב יוסי אדלר.
:שכונת נחליאל - הרב מאיר מחפוץ.
:רחוב תרנ"א ו[[תפארת זקנים לוי יצחק|כולל תפארת לוי יצחק]] - הרב מנחם מענדל הבר.
:שכונת אפרים וראש כולל [[מכון תורה שלימה|תורה שלימה]] - הרב [[יואב אקריש]].
*'''[[חולון]]''' - שליח ראשי ומנכ"ל המוסדות הרב [[דוד גוראריה]] מנהל: הרב [[ירחמיאל גורליק]]. הגיע לחולון בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קריית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קריית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.
*'''חיספין''' - מנהל: הרב ישראל הבר.
*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב [[משה דב גינזבורג]]. הגיע לחיפה בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]].
:'''חיפה - שכונת הדר''' - מנהל: הרב [[שאול דוד בורשטיין]] בית חב"ד לעולי ברית המועצות(דוברי רוסית) משנת תשס"ד פועל כיום עם בית תמחוי , גן ילדים ובית-ספר תלמוד תורה.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילשאנסקי.
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קריית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב [[אורי למברג]].
*'''חצור הגלילית''' - מנהל: הרב [[ניסן מור יוסף]].
*'''[[חריש]]''' - מנהל: הרב דוד כהן.
:'''חריש - בצוותא''' - מנהל: הרב שכטר.
:'''חריש - צרפתים''' - מנהל: הרב דוד פאכרט.
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב [[ברק כוכבי]]. ביישוב חשמונאים פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קרמר]].
**'''טבריה - שכונת האמהות''' - מנהל: הרב שניאור זלמן טורקוב.
**'''טבריה - שיכון ג'''' - מנהל: הרב שניאור זלמן בלוי.
**'''טבריה - נוף פוריה''' - מנהל: הרב [[רפאל נחמן לבנוני]].
**'''טבריה - בית חב"ד המרכזי''' - מנהל: הרב ראובן גול.
**'''טבריה - מרכז היר''' - מנהל: הרב יאיר פרדני.
**'''טבריה - מרכז התיירות''' - מנהל: הרב יונה זילברשטרום.
**'''טבריה - שכונת קריית שמואל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליפשיץ.
**'''טבריה - שכונת פלוס 200''' - מנהל: הרב מנחם מענדל רייניץ.
**'''טבריה - שכונת מיכאלאנגלו''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ביטון.
**'''טבריה - טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.
*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב [[יחזקאל מרקוביץ]], הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.
**'''טירת כרמל - שכונת גלי כרמל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרברצ'יק.
*'''טנא - עומרים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב דניאל עמרם, הרב שמעון שניאורסון, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר).
*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק לרר]]. בעיר יבנה פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com לאתר חב"ד יבנה]
*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.
*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.
*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קריית הסביונים''' - מנהל: הרב [[שמואל וולף]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il לאתר חב"ד יהוד]
*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב [[שמעון אלהרר]]. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/[[בת מצווה]] על המצדה', כתיבת [[ספר תורה]] על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''[[ינוב]]''' - מנהל: [[הרב צמח אברהם]].
*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב [[יעקב רייצס]].
*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב [[מיכאל קלמן]].
*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן. ביישוב, המונה למעלה מ2,000 תושבים, מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. בישוב ישנו גן חב"ד (מנוהל על ידי הרב אלי איתן), בית כנסת חב"ד (הגבאי הוא ר' יאיר סלמי), וישיבת חב"ד (בראשות הרב [[איציק סנדרוי]]).

ביצהר וסביבותיה פועל הרב שלום כלפון עם [[חיילי צה"ל]], יחד עם תלמידים מהישיבה ביצהר.
*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב [[נועם דקל]]. הגיע ליקנעם בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org לאתר חב"ד יקנעם]
*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב [[חיים וולף]].
*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב [[דוב גרינברג]].
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' שליח: הרב לוי יצחק שפרינגר
*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.
*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.
*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב [[שלמה ליפש]].
*'''[[כפר בילו]]''' - מנהל: הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']].
*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב [[אריה זבולון וועג]].
*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר גבירץ]].
*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב [[משה מרינובסקי]].
*'''[[כפר הנשיא]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר וילהלם]]
*'''[[כפר וויתקין]]''' - מנהל: [[חיים דוד וילהלם]]
*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב [[יוסף הרטמן]].
*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר ולא שליח: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
** [http://www.chabad.org.il לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: [[הרב דוד לסלבוים]].
:בית חב"ד כפר חב"ד בהנהלת הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']].
*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב [[נחמיה שמרלינג]].
:סמנכ"ל המוסדות - הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]].
:רב בית כנסת חב"ד - הרב מנחם מענדל טורנהיים.
:שכונת יפה נוף - הרב דניאל ווסק.
:[[חב"ד לנוער]] - הרב מוטי אהרונסון.
:שכונת שרונה - הרב [[צמח אברהם]].
:שכונת שרונה - הרב יוסף יצחק אברהם.
:בית חב"ד לדוברי צרפתית - הרב בנימין בלאיש.
:רב בית הכנסת תהילת ה' - הרב יעקב יוסף.
:שכונת גבעת אלונים - הרב חנן ליפש.
*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע [[שי צ'רבינסקי]].
*'''[[כפר נטר]]''' - מנהל: הרב [[נפתלי מינצברג]].
*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב [[יואל ימיני]]. מנהל פעילות: הרב יעקב מזרחי.
:'''כפר סבא''' - מנהל: הרב [[אהרון קנייבסקי]]. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:'''כפר סבא - שכונות מזרחיות''' - מנהל: הרב שי עזיזה.
:* [http://www.chabadks.co.il לאתר חב"ד כפר סבא]
*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב [[שלום דובער פריימן]].
*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ברוד]].
*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]].
*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ריבקין]]. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
:* [http://www.karmiel.co.il לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ביסטריצקי]].
*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
:לוד - יהודי גרוזיה - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב [[ישעיהו אבני]].
*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה חב"דית בפתח היישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב [[שמואל גרוזמן]] והרב משה גרוזמן. במקום נערכות מסיבות [[חנוכה]] לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים וגם נערכת התהלוכה הכי מפוארת בארץ בהשתתפות אלפי ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}
*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
:'''מגדל העמק - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט, הרב יעקב יוסף רסקין והרב מנחם מענדל רוזנשיין.
*'''[[מודיעין-מכבים-רעות]]''' - מנהל: הרב [[ברוך סלונים]].
*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]].
מודיעין עילית - גרין פארק - מנהל: הרב מנחם טרבניק.
*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב [[אריה גרינברג]]. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[מטה יהודה]] - המועצה האיזורית הגדולה בישראל, עם כ - 60 יישובים, מנוהל על ידי הרב [[יצחק יהודה ציטרון]], וכיום גם בשיתוף חתנו הרב [[נתנאל סוחייק]]
*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב [[משה ששונקין]].
*'''[[מיטב]]''' - מנהל: רעיית הרב [[אברהם דונין]].
*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קורץ]].
*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב [[נתנאל יעקב בן מעש]].
*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב [[דוד ועקנין]].
*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב [[אברהם שמלה]].
:* [http://www.maale-adumim.com לאתר חב"ד מעלה אדומים]
*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]], בעיר פועלים בית הכנסת, [[מקווה]] חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.
*'''[[ישוב מעלות|מעלות]]''' - מנהל: הרב [[יגאל כספי]].
*'''[[מעגלים]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[ליאור מלכה]].
*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.
*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב [[שמואל ונקרט]].
*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב [[צבי הירש חיים סלונים]].
*'''מרחביה''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].
*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות בשנת תשס"ה מיד לאחר חתונתו.
:* [http://www.chabadmerchavim.com לאתר חב"ד מרחבים]
* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.
*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.
*'''מתן וירחיב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה.
*'''[[נהריה]]''' - מנהל:
* '''נווה זיו''' - מנהל: הרב שמואל חי חתן
*'''נוה ירק''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.
*'''נווה מונסון''' - מנהל: הרב יעקב סגל.
*'''[[נווה מיכאל]]''' - מושב בעמק האלה, במטה יהודה, בעבר הבית חב"ד נוהל על ידי הרב [[שמואל כצנשטיין]] וכיום מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל נמירובסקי]]
*'''[[נוף הגליל]]''' - מנהל: הרב [[שמשון הלפרין]].
*'''נופית''' - מנהל: הרב [[מיכאל קישון]].
*'''נורדיה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.
*'''[[ניצן]] - [[גוש קטיף]] - [[נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב [[יגאל קירשנזפט]], הרב פנחס קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]
*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.
*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.
*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב [[שגיא הר שפר]]. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
:* [http://www.ness-ziona.com לאתר חב"ד נס ציונה].
*'''[[נעלה]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[יוסף נחום קליימן]].
:* [http://www.chabadelit.com לאתר חב"ד נצרת עילית]
*'''נשר''' - מנהל: הרב [[משה קורנט]].
*'''[[נמל התעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].
*'''קריית נמל התעופה''' - מנהל: הרב [[נחום סטולין]].
*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.
*'''[[נתניה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב [[נח סוליש]].
** [http://www.chabad-netanya.org לאתר חב"ד נתניה]
:'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
:'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב [[צבי וילהלם]].
:'''נתניה - מרכז''' - מנהל:בית משיח מרכז ממש (הרב [[יוסי טאוב]], הרב [[אלעזר פרץ]]).
:'''נתניה - מזרח (קריית השרון)''' - מנהל: הרב [[יצחק טייכטל]].
:'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' בקריית השרון - מנהל: הרב רפאל דבי.
:'''נתניה - אזור תעשיה קריית אליעזר''' - מנהל: הרב שלום אברהמסון.
:'''נתניה - גבעת האירוסים''' - מנהל: הרב [[אליסף לויוב]].
:'''נתניה - מרכז העיר''' - מנהל: הרב יוסי לויוב, הרב אריאל לויוב.
:'''נתניה - לב נתניה''' - מנהל: הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]]
:'''נתניה - דוברי רוסית''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל טייכמן]].
:'''נתניה - עיר ימים - רמת פולג''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - אזור התעשיה קריית ספיר''' - מנהל: הרב יוסי ולפא.
:'''נתניה - מכללת נתניה''' - מנהל: הרב שניאור לנדא.
:'''נתניה - נת 600''' - מנהל: הרב כתריאל אלפרוביץ.
:'''נתניה - גלי ים''' - מנהל: הרב אשר רבינוביץ.
:'''נתניה - קריית נורדאו''' - מנהל: הרב משיח מוריאל.
:'''נתניה - אגמים''' - מנהל: הרב רפאל לויוב.
:'''נתניה - ניצה''' - מנהל: הרב מאיר שלמה גליצנשטיין.
:'''נתניה - רמת חן''' - מנהל: הרב שלמה חיים דרורי.
:'''נתניה - חב"ד לנוער''' - מנהל: הרב חן סודר הרב מוטי אהרונסון.
:'''נתניה - חב"ד לנוער הצרפתי''' - מנהל: הרב יוני ספר.
:'''נתניה - אזורים''' - מנהל: הרב מנחם מגידיש.
:'''נתניה - נווה אביבים''' - מנהל: הרב מענדי פלדמן.
:'''נתניה - נווה איתמר''' - מנהל: הרב אברימי וולס.
:'''נתניה - כוכב הצפון''' - מנהל: הרב אהרון חיים לאיינס.
:'''נתניה - דוברי צרפתית עיר ימים - פולג''' - מנהל: הרב ראובן בלאיש.
:'''נתניה - דוברי צרפתית נת 600''' - מנהל: הרב אלכסנדר סעדון.
:'''נתניה - מערב מרכז העיר''' - מנהל: הרב מוטי גלבשטיין.
:'''נתניה - מכללת וינגט''' - מנהל: הרב אריאל רוזנטל.
:'''נתניה - חסד בקהילה''' - מנהל: הרב [[לוי סגל]].
:'''נתניה - בן ציון''' - מנהל: הרב שלום אטל.
:'''נתניה - אגמים ג''' - מנהל: הרב יוסי וולפא.

===ס===
*'''[[סביון]]''' - מנהל: הרב [[שמואל ביסטריצקי]]. בנוסף, פועל ביישוב השליח הרב יוסף מאיר הכהן{{הערה|[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%94%D7%9F תגית: הרב יוסף כהן], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב [[זיו שרעבי]].
*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.
*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.
*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קפלן]].

===ע===
*'''עולש''' - מנהל: הרב שירן דוידוביץ'.
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.
*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.
*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם טל]].
*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב [[נתן אוירכמן]].
*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org לאתר חב"ד עלי]
*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב [[יהודה אלחרר]].
*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.
*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]].
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.
*'''[[עפרה]]''' - מנהל: הרב יחיאל שאמילוב.
*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.
*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]].
*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קורנט]]. כיום פועל במקום גם בנו, הרב מענדי קורנט.
*'''פרדסיה''' - מנהל: הרב [[מאיר מור יוסף]].
* [http://www.ness-ziona.com לאתר חב"ד פרדסיה]
*'''פרוד''' - מנהל: הרב אהרון שיפמן.
*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב [[אשר זאב דייטש]].
:פתח תקווה - אחדות-מפ"ם - מנהל: הרב מענדי כלפון.
:פתח תקווה - אם המושבות הותיקה - מנהל: הרב מרדכי גרליק.
:פתח תקווה - אם המושבות החדשה - מנהל: הרב ינון קופצ׳יק.
:פתח תקווה - בית רפואה בילינסון - מנהל: הרב אפי סגל, שליח נוסף: הרב עמית פליישר.
:פתח תקווה - בית רפואה לילדים שניידר - מנהל: הרב שמואל בן יעקב.
:פתח תקוה - המרכז השקט - מנהל: הרב יוסי אקסלרוד.
:פתח תקווה - כפר אברהם - מנהל: הרב חמדי גנץ.
:פתח תקווה - מחנה יהודה - מנהל: הרב דניאל ויגלר.
:פתח תקווה - מטלון - מנהל: הרב ישראל דייטש.
:פתח תקוה - נוה גן - מנהל: הרב חיים מרטון.
:פתח תקוה - נוה דקלים - מנהל: הרב [[לוי דורון]].
:פתח תקוה - עין גנים - מנהל: הרבה טוביה גינזבורג.
:פתח תקווה - רמת ורבר - מנהל: הרב לוי זלמנוב.
:פתח תקווה - שוק ושכונה - מנהל: הרב טל סגס.
:פתח - שעריה - מנהל: הרב ירון חודורוב.
:פתח תקווה - תקומה - מנהל: הרב קלמן תמרין.
* [http://www.chabadpt.org לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.
*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קירש]].
*'''[[צור יצחק]]''' - מנהל: הרב [[שמואל גליצינשטיין]].
**[https://www.chabad-ty.com לאתר בית חב"ד צור יצחק]
*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע לצורן בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
:'''צפת''' - איבקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
:'''צפת''' - מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
:'''צפת''' - מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
:'''צפת''' - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
:'''צפת''' - נוף כינרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
:'''צפת''' - עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
:'''צפת''' - רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטרוי]].
:'''צפת''' - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב אליהו סקורי.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.
*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.
*'''[[קוממיות]]''' - מנהל: משפחת לוי.
*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע לקיסריה בשנת [[תשס"ב]]. את הפעילות בפארק תעשייה קיסריה מנהל הרב שמואל זלמנוביץ. ישנו [[בית הכנסת]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.
*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.
*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.
*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב שניאור פרסיקו. שיעורי תורה ב[[פרשת השבוע]], [[תניא]], [[פנימיות התורה]] ועוד. מענה לכל צורך יהודי [[תפילין]], [[מזוזות]], [[בר מצוה]] ועוד.
*'''[[קריית ארבע]] (חברון)''' - מנהל: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ו[[בתי כנסת]] [[חב"ד]].
:* [http://www.chabad-hebron.com לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*'''[[קריית אתא]]''' - מנהל: הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
:*'''[[קריית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
:* [http://www.chabadka.org לאתר חב"ד קריית אתא]
*'''[[קריית גת]]''' - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].
*'''[[קריית טבעון]]''' - מנהל: הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]].
:'''[[קריית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קריית טבעון - קריית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]].
:'''[[קריית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קריית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[קריות]]''' - שליח הראשון: הרב יגאל פיזם
מנהל בתי חב"ד : הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
:*'''קריות - [[קרית ביאליק]]''' - מנהל: הרב נחום יצחק.
הרב מעין יצחק
הרב אביחי יצחק
[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קריית ביאליק]
:*'''קריות - קרית ביאליק גבעת הרקפות''' - מנהל: הרב [[פנחס מרטון]].
:*'''קריות - קרית ביאליק לנוער''' - מנהל: הרב יוסי גולדשטיין.
:*'''קריות - קרית ביאליק צור שלום''' - מנהל: הרב אברהם חדד.
:*'''קריות - כפר ביאליק שכונה''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
:*'''קריות - קרית ים ב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ברוק.
:*'''קריות - קרית ים ד''' - מנהל: הרב אורן ירמיהו.
:*'''קריות - קרית ים סביוני ים''' - מנהל: הרב אהרן גופין.
:*'''קריות - קרית ים פסגות ים וגלי ים''' - מנהל: הרב משה ביסטריצקי.
:*'''קריות - קרית מוצקין''' - מנהל: הרב שמואל ג׳רופי.
:*'''קריות - קרית מוצקין נווה גנים''' - מנהל: הרב שמעון אייזנבך.
:*'''קריות - קרית מוצקין מרכז''' - מנהל: הרב רוזנברג.
:*'''קריות - קרית מוצקין משכנות האומנים''' - מנהל: הרב חיים טברדוביץ.
:*'''קריות - קרית חיים מזרחית''' - מנהל: הרב לוי אוירכמן.
חב"ד לנוער: הרב שמואל בורש
:*' ''קריות - קרית חיים מערבית''' - מנהל: הרב ישראל קוט.
*'''[[קריית מלאכי]]''' - מנהל הרב [[דניאל אליעזר ליפא קורצוויל]]. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב [[אלימלך הרצל]], באיזור המרכז המסחרי פועל "בית משיח" בהנהלת הרב [[שלום פש]]. בשכונת "בר יהודה" פועל הרב [[אהרון מנגמי]]. בשכונת '''כרמי הנדיב''' פועל בית חב"ד על ידי השליח הרב [[מנחם ליצמן]].
*'''[[קריית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.
*'''קריית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.
*'''[[קריית שמונה]]''' - מנהל: הרב [[יגאל ציפורי]].
*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע לקרני שומרון בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא<ref>[http://www.chabadrh.org.il לאתר חב"ד ראש העין]</ref>.
*'''[[ראש העין]]''' פסגות אפק E הרב לוי הניג
*'''ראש העין - נצבא''' הרב אלעזר קניג.
*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. הגיע לעיר לאחר נישואיו עם ערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את [[בית הכנסת]] העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה. לצידו פועל בשליחות הרב יוסף שמחה גינזבורג.
*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב [[יצחק גרוזמן]].
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]], בעיר פועלת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]]<ref>[http://www.rishonlezion.org לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]</ref>.
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות אשלים''' - מנהל: הרב [[אריאל גורן]].
:'''ראשון לציון - נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנהל: הרב [[ינון ששון]].
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב [[אהרון יואל בייטש]] שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב [[חנן כוחונובסקי]]<ref>[http://www.m-chesed.net לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]</ref>.
:'''ראשון לציון''' - חב"ד בעליה - הרב שניאור רייניץ.
:'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.
*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. מנהל פעילות: הרב [[מיכאל רייניץ]].
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קריית משה''' - מנהל: הרב [[שמעון שעאר]].
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב [[משה טברדוביץ]].
:'''רחובות - מזרח''' מנהל: הרב [[נחמיה קפלון]].
:'''רחובות - פארק המדע''' - מנהל: הרב [[יחיאל גלוכובסקי]].
:* [http://www.chabadrehovot.co.il לאתר חב"ד רחובות]
*'''[[רינתיה]]''' - מנהל: הרב חיים וויספיש.
*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.
*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.
*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]].
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב [[חגי הלוי]].
:'''רמת גן - אוניברסיטת בר-אילן '''הרב שי שור.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלי.
:* [http://www.chabadmaromnave.com לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק. הרב מולע מזרחי.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.
:'''רמת גן - מרכז מודעות''' - יו"ר: הרב [[אסף סימון]]. מנהלת: הרבנית [[פרומה ויצהנדלר]] אשת הרב [[שמעון ויצהנדלר]]. הרב [[צבי ונטורה]].
*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב [[יהודה בוטמן]].
:* [http://www.chabad-rh.co.il לאתר חב"ד רמת השרון]
*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן וולסוב]].
* [http://www.ramatyishay.com לאתר חב"ד רמת ישי]
*'''רמת נפתלי''' - מנהל: הרב מנחם מענדל חורי.
*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: [[הרב יוסף יצחק נוימן]].
*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב [[אליהו שדמי]] הגיע לרעננה בשנת תשמ"ו. בעיר רשת גני ילדים ומעונות, בית ספר, ארגון שפרה ופועה עזר לילדות, מקווה טהרה, ארגון נוער בת מלך, שיעורים ביהדות, בית כנסת, בדיקה ואספקה של תפילין ומזוזות, עזרה לנזקקים ופעילות סביב מעגל השנה.
:* [http://www.chabadraanana.com לאתר חב"ד רעננה]
:'''רעננה - דוברי צרפתית''' - הרב מנחם מענדל מימון
:'''רעננה - שכונת לב הפארק''' - הרב יוסף יצחק וינקרט.
:'''רעננה - שכונת הפרחים''' - הרב הרב דוד אבא זלמנוב
:'''רעננה - שכונת נווה זמר''' - הרב רפאל ברבי
:'''רעננה - [[חב"ד לנוער]]''' - הרב לירן רוזנווסר
:'''רעננה - קניון רננים''' - מנהל: הרב ברוך שנהב
:'''רעננה - שכונת מזרח העיר''' - הרב מנחם מענדל פרוס
:'''בית משיח''' - הרב משה כהן והרב [[שלמה זלמן לנדא]].

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב [[משה זאב פיזם]].
:* [http://www.chabadsderot.com לאתר חב"ד שדרות]
*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גרינברג]].
*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.
*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב [[בני נחום]].
*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], אחריו ניהל אותו הרב [[יצחק קניג]], (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.
*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.
*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב [[זבולון נתנוב]].
*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
:* [http://www.chabadtlv.org לאתר חב"ד תל אביב]
*'''[[תל אביב]]'''-מנהל: הרב עדי אלפנט [[בית חב"ד לצעירים וסטודנטים]]
:'''תל אביב - בית חדש למדרש''' - מנהל: הרב דוד עזיזה.
:'''תל אביב - [[ממעל ממש]]''' - מנהלים: הרב [[טל זיו]], הרב יובל ברנס, הרב חנוך וינר.
:'''תל אביב - נווה צדק''' - מנהל: הרב אבי קלי.
:'''תל אביב - נווה עופר''' - מנהל: הרב [[שמואל מחפוץ]].
:'''תל אביב - התקווה''' - מנהל: הרב [[אפרים דגן]]. תפילות, שיעורי תורה, חנות לתשמישי קדושה. וכן במקום פועלת [[דרכי תמימים תל אביב|ישיבה גדולה]].
:'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל.
:'''[[תל אביב - קריית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
:'''תל אביב - פארק צמרת''' - מנהל: הרב חיים אלימלך.
:'''תל אביב - שכונת צהלה''' - מנהל: הרב לוי גערליצקי.
:'''תל אביב - שכונת סי אן סן''' - מנהל: הרב מנדי גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת גינדי''' - מנהל: הרב ישראל גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב לוי אלפרוביץ
:'''תל אביב - שכונת תל חיים''' - מנהל: הרב דוד זוהר
:* [http://www.kshalom.com לאתר חב"ד תל אביב - קריית שלום]
:'''[[תל אביב]] - [[רמת אביב]]''' - מנהל: הרב [[דוד אושקי]]. הרב [[יהודה ליפש]].
:* [http://www.chabadaviv.com לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב [[שלום גליצנשטיין]].
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
:* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]
*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].
*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.
*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב [[דוד טל]].
*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.
*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב [[דוד דהן]].

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בתי חב"ד בעולם]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אתר חב"ד בעולם]
* [http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Index.asp?CategoryID=60 אתר צעירי חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

כפר יונה

2026-03-25T06:31:44Z

שולם ס.:

[[קובץ:הרב שמרלינג, הרב סלומון והרב שוויצה.jpg|ממוזער|הרב [[נחמיה שמרלינג]] (מימין) והרב [[חיים לוי יצחק סלומון]] (משמאל) - בפעילות בגן חב"ד בעיר, עם רבה של העיר - הרב עוזי שוויצה (באמצע)]]
'''כפר יונה''' היא עיר בשרון, ליד [[נתניה]]. היא נוסדה בשנת [[תרצ"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשע"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה העיר כ-30,000 תושבים.

==שלוחי הרבי לעיר==
בחודש [[שבט]] [[תשמ"ט]] הגיע לכפר יונה ב[[שלוחי הרבי|שליחות הרבי]] - הרב [[נחמיה שמרלינג]].

מאז ועד היום - הצטרפו תחתיו 9 שלוחים נוספים:

*הרב [[לוי יצחק סלומון|חיים לוי יצחק סלומון]] - סמנכ"ל בית חב"ד.
*הרב מנחם מענדל טורנהיים - רב בית כנסת חב"ד.
*[[קובץ:הרב חיים לוי יצחק סלומון והרב בנימין בלאיש - משלוחי הרבי לכפר יונה.jpg|ממוזער|הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]] והרב בנימין בלאיש - משלוחי הרבי בעיר]]הרב דניאל ווסק - שליח הרבי לשכונת יפה נוף.
*הרב מוטי אהרונסון - [[חב"ד לנוער]].
*הרב [[צמח אברהם]] - שליח הרבי לשכונת שרונה.
*הרב יוסף יצחק אברהם - שליח נוסף בשרונה<ref>[https://chabad.info/news/1011153/ הראשונים בתשפ"ד: ארבעה בתי חב"ד חדשים לקבלת פני משיח] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref>.
*הרב בנימין בלאיש - בית חב"ד לדוברי צרפתית<ref>[https://col.org.il/news/133587 מתנה לרבי לתשפ"ב: בית חב"ד ה-23 לצרפתים נחנך בכפר יונה] {{חב"ד און ליין}}</ref>.
*הרב יעקב יוסף<ref>[https://chabad.info/news/958980/ בפתח תקווה וכפר יונה: בתי חב"ד חדשים להכנת העולם לגאולה] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref> - רב בית הכנסת 'תהילת ה<nowiki>''</nowiki>.
*הרב חנן ליפש - שליח הרבי לשכונת גבעת אלונים<ref>[https://chabad.info/news/1249750/ משפחת השלוחים בכפר יונה מתרחבת] {{חב"ד אינפו}}</ref>.

בסך הכל ישנן בכפר יונה כ-25 משפחות חב"דיות.

==מוסדות חב"ד בעיר==
מוסדות חב"ד בעיר כוללים:

*גני חב"ד - עם למעלה מ-120 ילדים<ref>[https://col.org.il/news/7553 גן ילדים חב"די חדש בכפר-יונה] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/113229 כפר יונה: נחנכו מבני גני חב"ד החדשים והמפוארים] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref><ref>[https://chabad.info/news/405980/ כפר יונה: ראש העיר קבע מזוזה במבנה החדש של הגנים] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref>. מנוהלים על ידי הרב [[לוי יצחק סלומון|חיים לוי יצחק סלומון]].

'''4 בתי כנסת חב"ד:'''

*בית כנסת חב"ד המרכזי - ברחוב הברוש. מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל טורנהיים.

*[[קובץ:הרב נחמיה שמרלינג והרב מוטי אהרונסון (מחב''ד לנוער) במבצע תפילין בעיר.jpg|ממוזער|הרב נחמיה שמרלינג והרב מוטי אהרונסון ([[CTeen|חב"ד לנוער]] בכפר יונה) ב[[מבצע תפילין]] בעיר]]בית כנסת חב"ד בשכונת שרונה - מנוהל על ידי הרב [[צמח אברהם]].

*בית כנסת חב"ד לדוברי צרפתית - מנוהל על ידי הרב בנימין בלאיש<ref>[https://chabad.info/news/1106439/ הכנסת ספר תורה התקיימה בכפר יונה] {{אינפו}}</ref>.

*בית כנסת חב"ד בשכונת יפה נוף - מנוהל על ידי הרב דניאל ווסק.

בנוסף - הרב [[נחמיה שמרלינג]] (השליח הראשי) - הוא רב בית הכנסת 'המרכזי'.

'[[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]]' - עזרה ליולדות<ref>[https://col.org.il/news/114142 כפר יונה: ערב הוקרה ל"שפרה ופועה"] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref> - מנוהל על ידי הגברת שרה מלכה ווסק.

==פעילויות נוספות==
הרב [[נחמיה שמרלינג]] פועל בבסיס הצבאי 'בית ליד' שבכפר יונה; שיעורי תורה, פעילויות חגים<ref>[https://chabad.info/news/134996/ פעילות שיא במבצע פורים בכפר יונה] - דיווח באתר {{אינפו}}</ref> וכדו'.

כחלק מפעילותו בתור רב בית הכנסת 'המרכזי', מוסר הרב שמרלינג שיעורי תורה רבים בנגלה ובחסידות.

הרב מוטי אהרונסון פועל עם הנוער בעיר - בפעילויות של עזרה לקשישים, שיעורי תורה, ועוד.

מידי שנה - ב[[ל"ג בעומר]] - נערכת על ידי בית חב"ד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בהשתתפות מאות ילדים והורים<ref>[https://col.org.il/news/47051 מאות השתתפו בתהלוכת ל"ג בעומר בכפר יונה] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/82863 למעלה מ-1000 ילדים בארועי ל"ג בעומר בכפר יונה] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/118553 כפר יונה: גם ראש העיר החדשה צעדה בתהלוכה] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref>.

כמו כן - נערכות [[מבצע חנוכה|הדלקות חנוכיה]] מרכזיות, [[מבצע שבועות|קריאת עשרת הדיברות]] בחג השבועות, [[קריאת המגילה]] בפורים במספר מוקדים, ועוד.

מתקיימים מספר שיעורי תורה קבועים, ערבי נשים, התוועדויות ביומי דפגרא ועוד.

== הדפסות התניא ==
[[ספר התניא]] [[הדפסת התניא|הודפס]] בכפר יונה 4 פעמים:

בפעם הראשונה - בשנת [[תשמ"ה]] (הוצאה: ב'תשכ"ב).

בפעם השנייה - ב[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשע"ב]], על ידי בית חב"ד כפר יונה, בהשתתפות ילדי גני חב"ד והוריהם<ref>[https://col.org.il/news/70984 כפר יונה: הדפסת ספר התניא וחנוכת בית הכנסת המחודש] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}</ref> (הוצאה: ו'סז).

בפעם השלישית - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט-כ' כסלו]] [[תשפ"א]], בבית חב"ד לדוברי [[צרפתית]] (הוצאה: ז'תקנ"ב).

בפעם הרביעית - ב[[ה' בטבת|ה' טבת]] [[תשפ"ה]], על ידי הרב [[צמח אברהם]], בבית הכנסת הספרדי בשכונת שרונה (הוצאה: ח'תקפ"ג).

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94/ תגיות: כפר יונה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/171137 התרגשות בכפר יונה: נחנך מקווה טהרה מפואר ראשון בשיטת חב"ד] - דיווח באתר {{חב"ד און ליין}}

{{ערי השרון}}
{{מחוז המרכז}}

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

יוסף סלומון (כפר חב"ד)

2026-03-24T03:45:01Z

שולם ס.: ביטול גרסה 835665 של ברכת הגאולה (שיחה) הגדרה לא ממצה

[[קובץ:הרב יוסף סלומון.jpg|ממוזער|הרב יוסף סלומון בחתונת נכדתו]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל תפילה ובעל שמועה בכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי ורבה הראשי של בולגריה|ראו=[[יוסף סלמון]]}}
הרב '''יוסף סלומון''' ([[כ"א באייר]] [[תש"י]] - [[כ"ט באדר]] [[תשפ"ו]]) היה [[בעל שמועה]] מוותיקי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], בעל תפילה ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א באייר]] [[תש"י]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לר' חיים זיידל סלומון - ניצול {{ה|שואה}} ולמרת מאשה.

הוריו רצו שיקבל חינוך תורני, ושלחו אותו לתלמוד תורה 'יסודי התורה' של אגודת ישראל.

בשנת [[תשכ"א]] החליטו הוריו להגר ל[[ארצות הברית]] בעקבות דודיו. שם התגוררו ברובע הברונקס שב[[ניו יורק סיטי|ניו יורק]]. בתחילה - דודם של הילדים שלח אותם ללמוד בבית ספר לא יהודי כדי שירכשו השכלה, אך אימו התעקשה על חינוך יהודי והעבירה אותם למסגרות יהודיות, כשאותו העבירה לישיבת [[אחי תמימים ברונקס]], של הרב [[מרדכי דוב אלטיין|מרדכי אלטיין]].

ב[[אלול]] [[תשכ"ד]] נכנס ללמוד בישיבה ברחוב בדפורד שב[[ברוקלין]].

זכה להשתתף ב[[הלוויה|הלויית]] [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ב[[תשכ"ה]].
[[קובץ:שלשלת היחס של שלשלת האור - מאת ר' יוסף סלומון.jpg|ממוזער|עבודת המחקר של הרב סלומון על הייחוס של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ל[[אדם הראשון]] - מתוך התשורה לחתונת בנו]]
בקיץ [[תשכ"ז]] נכנס ליחידות אצל [[הרבי]].

בשנת [[תשכ"ט]] למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

ב[[י' בשבט|י' שבט]] [[תש"ל]], זכה להשתתף במעמד המיוחד של סיום והכנסת [[ספר תורה של משיח]] ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]].

ב[[חודש סיוון|סיוון]] [[תשל"ב]] נשא את דבוניא<ref>נפטרה ב[[י"ז בטבת|י"ז טבת]] [[תשס"א]]</ref> בת ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל רסקין]].

ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ו]], נכנס עם רעייתו אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ל[[יחידות]], וביקש ברכה עבור זרעא חיא וקיימא. שנתיים לאחר מכן, ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשל"ח]], נולד לו בנו הבכור שנקרא על שמו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] - [[חיים לוי יצחק סלומון|לוי יצחק]]. ב[[כ"א באייר]] ([[יום הולדת|יום הולדתו]]) [[תשמ"ב]] - נולדו לו תאומות - חיה מושקא וחנה.

בשנת [[תשמ"ו]] ניהל 'שטורעם' גדול בכדי שיבנו מוסד ל[[חינוך על טהרת הקודש#מוסדות|חינוך בנות על טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]].

פעל [[הדפסת התניא|להדפיס את ספר התניא]] בציון רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[טבריה]], ב[[בית שניאורסון בחברון|בית שניאורסון]] ב[[חברון]] ובבית הכנסת של ה"[[חיים בן עטר|אור החיים]]" ב[[ירושלים]].[[קובץ:שלשלת היחס של רבניות בית רבי - מאת ר' יוסף סלומון.jpg|ממוזער|עבודת המחקר של הרב סלומון על הייחוס של הרבניות ל[[אברהם אבינו]] - מתוך התשורה לחתונת בנו]]הרב סלומון היה בעל שמועה הבקי בתולדות החסידות, באירועים חסידיים שהתרחשו ובתאריכיהם. סייע בליקוט חומר עבור הספר [[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]{{הערה|יוסף יצחק קמינצקי, '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&st=&pgnum=4 ימי חב"ד]''' עמ' 4 {{הב|}}}}. כמו כן - חקר, ליקט ומצא את הייחוס של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] דור אחר דור מ[[דוד המלך]]. בעבודת מחקר נוספת שעשה - מצא את הייחוס של הרבניות ל[[אברהם אבינו]] ולכמה מגדולי ישראל במהלך הדורות.

בתקופה של לפני כ-30 שנה, ביתו של הרב סלומון היה ידוע כאחד מ-3 בתים בכפר חב"ד בהם היה מסך וידאו, ורבים מתושבי הכפר היו מתקבצים אצלו לעיתים, לצפות ב'וידאו של הרבי'.

התפרסם בציבור החרדי בעקבות ששימש [[בעל קורא]] בשטיבלאך ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]]<ref>[https://www.bhol.co.il/news/1722253 ה'בעל קורא' המפורסם שפעל להקמת בית ספר על טהרת הקודש הלך לעולמו]

(בחדרי חרדים)</ref>.

התגורר בכפר חב"ד ושימש כבעל תפילה וכבעל קורא ב[[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת נחום יצחק]].

הייתה לו חיות מיוחדת ב[[מבצע תפילין]]<ref>[https://col.org.il/news/10357 "יגעת ומצאת - תאמין"] {{חב"ד און ליין}}</ref>. כבר לפני שיצא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] במבצע (בשנת [[תשכ"ז]]), עסק הרב סלומון בזיכוי יהודים ב[[מצות תפילין|הנחת תפילין]].

נפטר ביום רביעי, [[כ"ט באדר]] [[ה'תשפ"ו]]<ref>[https://chabad.info/bdh/1302498/ כפר חב"ד: הרב יוסף סלומון ע"ה] {{אינפו}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/175249 ברוך דיין האמת: בעל התפילה הרב יוסף סלומון ע"ה מכפר חב"ד] {{Col}}</ref><ref>[https://col.org.il/news/175274 ראש עיריית כפר יונה - אלברט טייב, מניח תפילין בעת ביקור ניחום אבלים אצל שלוחי הרבי בעיר - הרב לוי יצחק סלומון ואחותו - הגננת חנה טורנהיים, היושבים 'שבעה' אחר פטירת אביהם - ר' יוסף סלומון ז"ל] {{Col}}</ref>.

== משפחתו ==
*אחיו, ר' שלמה סלומון - קווינס
*אחיו, ר' יצחק סלומון - קריית גת
*אחיו, ר' צבי סלומון, [[קראון הייטס]]
*אחותו, מרת רינה (לייכטר) כהן
*גיסו, הרב [[שמואל קורץ]] - [[כפר חב"ד]]
*גיסו, הרב בנציון רסקין - כפר חב"ד
*גיסו, הרב [[לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד)|לוי יצחק רסקין]] - כפר חב"ד
* בנו, הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]] - [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] וסמנכ"ל בית חב"ד [[כפר יונה]]
*בתו, חיה מושקא, אשת הרב [[שמואל אלישע רייניץ]] - משלוחי הרבי ב[[בית שאן]]
*בתו, חנה, אשת הרב [[מנחם מענדל טורנהיים]] - שליח הרבי ורב בית כנסת חב"ד כפר יונה
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בדפורד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]

חיים יהודה קרינסקי

2026-03-24T00:56:32Z

שולם ס.: סדר, פיסוק והסרת קישורים מיותרים

{{דמות
|תמונה=יוד'ל קרינסקי.JPG
|כינוי= הרב חיים יהודה קרינסקי
|תאריך לידה=[[ט"ו בכסלו]] [[תרצ"ד]]
|מקום לידה=[[בוסטון]] [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר הנהלת ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]
}}
[[קובץ:קרינסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרינסקי לצד [[הרבי]]]]
[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ומזכירו של [[הרבי הריי"צ]] [[חיים ליברמן]]]]

הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל''', הרחי"ק; נולד ב[[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]], 3 בדצמבר 1933) הוא חבר [[המזכירות]] של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]] וה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן בשנת [[תש"ו]] ל[[תומכי תמימים 770]]. עוד לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עמד הרב קרינסקי בקשר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג'}} עם [[הרבי]], והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים.

בשנת [[תש"י]] נכנס הרבי לזאל הקטן ב-[[770]] ושאל למי מהבחורים יש רישיון נהיגה, ר' יוד'ל שהיה שם אמר שהוא יכול להסיע את הרבי, ומאז נהיה לנהגו של הרבי בנסיעותיו ל[[אוהל]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.}}.

בתחילת שנות היודי"ם יצא בשליחות ה'מרכז' לעיירה נידחת ולא הצליח לפעול מאומה, והיה מאוכזב מכך. הרבי דיבר עליו בשיחה ואמר שלמרות שהוא חושב שהוא לא פעל מאומה, האמת היא שבעת הליכתו ברחוב, הסתכל עליו יהודי מהחלון ונזכר ביהדותו ובזכות זה חזר בתשובה{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], שיחת מטות מסעי תשי"ב; שיחת י"ג תמוז תשט"ו, עמ' 7 - 9; 34.}}.

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי לארץ הקודש יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים]] על מנת לעודד את רוח התושבים. ב[[ט"ו תמוז]] [[תשי"ז]] נישא לדבורה בת ר' [[זאב קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

בשנת [[תשי"ז]], לפני חתונתו, התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי, והחל לעבוד בפועל ב[[כ"ה תשרי]] [[תשי"ח]]{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/2624831/jewish/A-Conversation-with-the-Rebbes-Secretary.htm A Conversation with the Rebbe’s Secretary] (מאנגלית: שיחה עם מזכירו של הרבי) דקה 30:15, באתר [[בית חב"ד (אתר)|Chabad.org]] {{וידאו}} {{בית חב"ד}}.}}. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ורתם אותם לטובת [[חב"ד]].

זמן קצר לאחר כניסתו לעבוד במזכירות, הורה לו הרבי להתחיל לערוך גליון לפרסום ידיעות חב"דיות, שיישלח למערכות העיתונים ומערכות תקשורת. גליון זה נקרא על פי הוראת הרבי בשם "[[Lubavitch News Service]]" [=שירות החדשות של ליובאוויטש].

בנוסף שימש כנהגו האישי של [[הרבי]] בנסיעותיו ל[[אוהל]]. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף ה[[פ"נ]]ים, מתנות וכספים שהתקבלו ב[[חלוקת דולרים]]. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית [[חנה שניאורסון]], והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.}}.

במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן{{הערה|במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".}}, ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/74.htm תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74].}}.

בשנת [[תש"מ]] ייסד יחד עם בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] את הארגון "[[ג'ם]]".

לרב קרינסקי [[יומן]] מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו ב[[תשורה|תשורות]] לשמחות צאצאיו.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשל"ו]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]]. היה גם חבר ב[[קרן חמ"ש]].

ב[[משפט הספרים]] היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של [[חסידות חב"ד]] להשבת הספרים לספריה. בשנת [[תשמ"ט]] החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת [[הרבי]]. עסק גם בריהוט [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ובהשגת ספרים לספרייה.

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה כתב הרבי צוואה נוספת בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.}}. לאידך, [[ועד רבני ליובאוויטש]] פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך] {{קישור שבור|כ"ט טבת}}.}}.

בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}.

החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בנוגע לניהול '[[הזאל הגדול]]' ב-[[770]], בין [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] שבראש עומדים הרב [[אברהם שם טוב]] והרב קרינסקי, לבין [[גבאי בית הכנסת 770]].

==ביקורת==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], נמנע להופיע לקריאה ב[[בית דין|דין תורה]] אצל [[בד"צ קראון הייטס]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]], בהסתמכו על פסיקתם של [[וועד רבני ליובאוויטש]], אשר פסקו שהדיון בעניני הצוואה צריך להיות אצלם ולא אצל [[בד"צ קראון הייטס|הבד"צ דקראון הייטס]], הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/7c99a19cdfb49d0489ea2d44f722df9f.jpg צילום המכתב]}}. לטענת הרב קרינסקי, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]].

ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמצד הבית דין ב[[קראון הייטס]] כתב ה"לא צייתא לדינא" בטל כליל{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 לאחר 15 שנה: הוסר כתב ה"לא צייתי לדינא" ● כל הפרטים] {{חב"ד און ליין}}}}, ו"אין ליטפל עוד בנושא זה כלל", שכן התובעים באותה תביעה תבעו את הבי"ד באופן אישי באופן "מלא חוצפה ושקרים" ומכיון שכך אסור לבי"ד ולחבריו לעסוק בתביעה זו והינם מושכים ידיהם ממנה לגמרי, כיון שהינם נוגעים בדבר. עוד הוסיף באותו מכתב שלפסק הקודם אין כל ערך מכיון שכעת מסכימים הנתבעים להתייצב בפני ב"ד. לעומתו טוענים{{הבהרה}} כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] {{חב"ד אינפו}}}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]]{{הערה|לראשונה בשנת [[תשס"ה]], בשנים [[תשס"ח]], [[תשס"ט]] - במקום הרביעי ובשנים [[תשע"א]], [[תשע"ב]] במקום הראשון, בשנת [[תשע"ג]] במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'}}. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' ו"ממשיך דרכו של הרבי" בתנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך בצורה רשמית, דבר ששהיו שקיבלו בביקורת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפחתו ==
*רעייתו דבורה<ref>נפטרה ב[[י' כסלו]] [[תשע"ג]]</ref>
* בנו, הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מייסד [[jem]], [[קראון הייטס]]
* בנו, הרב [[שמעיה קרינסקי (קראון הייטס)|שמעיה קרינסקי]] - קראון הייטס
* בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - קראון הייטס
* בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - [[שליח הרבי]] בניו המפשייר
* בתו, מרת שיינא ביילא, אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - קראון הייטס
* בתו, מרת חנה, אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - קראון הייטס

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].
* '''"בלחודוהי"''' (חלק ראשון) גילויים מרתקים של הרב קרינסקי במגזין '''[[תחיינו]]''' גליון מס' 5. '''"בשליחותיה קא עבידנא"''' (חלק שני) בגליון מס' 6. [[אליעזר זקליקובסקי]].
*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
*'''לצד הרבי בימי הבראשית''', {{שבועון כפר חב"ד}} 1893 עמוד 76

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/256.-Emor-5780.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]''', בראיון לתכנית 'המפגש שלי', המופקת על ידי חברת [[jem]], משוכתב בגליון 'הסיפור שלי', [[פרשת אמור]] [[תש"פ]]
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=50092 תשורה נדירה > חשיפות רבות מעבוה"ק אצל הרבי]''' {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/100980 תשנ"ג: נאומו הכאוב של הרב קרינסקי בכינוס השלוחים העולמי והד"ש מהרבי]''' {{COL}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קרינסקי]]
[[en:Chaim Yehuda Krinsky]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]

אייל חלק

2026-03-24T00:19:59Z

שולם ס.: פיסוק וקישורים

[[קובץ:הרב אייל חלק תשפ"ה. 04-08-2025-19-47-50- I6A0161-Large-1536x1024.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אייל חלק. [[תשפ"ה]]]]
הרב '''אייל חלק''' (נולד בשנת [[תשכ"ט]], 1969) הוא רב ומשפיע [[בית הכנסת משכן יעקב]] ב[[כפר חב"ד]]. בעל ידע אקדמי בחשמל, אלקטרוניקה ומחשבים. בעבר שימש כשליח הרבי בשכונת "נאות אברהם" בבאר שבע ועסק בתפקידי הוראה [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"ט]] (1969) לר' יוסף ולחווה ב[[באר שבע]].

בבחרותו למד בישיבת וולפסון בבני עקיבא.

שירת ב[[צה"ל]] ביחידות מובחרות.

את לימודו האקדמי רכש באוניברסיטת "בן גוריון" בעיר באר שבע שם גם הכיר את הרב [[יחזקאל סופר]] ששימש שם שליח הרבי וכך התקרב לתורת חב"ד והחל לפעול בשליחות באוניברסיטה.

בשנת [[תשנ"ה]] נשא את אורלי חנה בת ר' [[שמעון אמיתי]].

לאחר חתונתו למד ב[[כולל אור זרוע]] אצל הרב [[מאיר אהרון]] ובכולל של הרב יהודה דרעי ובכולל שעל ידי מסודות "בית מוריה" כ-10 שנים לימודי דיינות ורבנות.

בשנים [[תשס"ו]] - [[תשע"א]] עבד בתלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע שבהנהלת אחיו הרב [[ניצן חלק]] תחילה בתור מורה ולאחר כמנהל חינוכי במוסד.

בעבר שימש כשליח הרבי בשכונת "נאות אברהם" בבאר שבע.

בשנת [[תשפ"א]] שינה את מקום מגוריו ל[[כפר חב"ד]].

משמש כרב ומשפיע בית הכנסת משכן יעקב.

עסק לפרנסתו בעבר כמרצה למתמטיקה ופיזיקה במכללת סמי שמעון בבאר שבע. משמש כמחנך בתיכון באזור המרכז.

==משפחתו==
*אחיו, ר' אריאל חלק - [[באר שבע]]
*אחיו, ר' [[ניצן חלק]] - באר שבע
*אחיו, ר' עוזי חלק - [[תל אביב-יפו|תל אביב]]
*חתנו, הרב אליהו סינגאווי - באר שבע
*חתנו הרב יניב גלילי - [[כפר חב"ד]]
*בנו, הרב מנחם מנדל חלק - [[ירושלים]]
*בנו, ר' יוסף זכריה חלק - [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו, שלום דובער{{הערה|נפטר בצעירותו בשנת [[תשס"ו]]}}

{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חלק, אייל}}
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת חלק]]
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]

חיים לוי יצחק סלומון

2026-03-23T23:42:22Z

שולם ס.: פיסוק, דקדוק וקישורים

[[קובץ:תמונה של - הרב חיים לוי יצחק סלומון.jpg|ממוזער|הרב חיים לוי יצחק סלומון]]
הרב '''חיים לוי יצחק סלומון''' (נולד בשנת [[תשל"ח]]) הוא [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] וסמנכ"ל בית חב"ד [[כפר יונה]] שבאזור השרון.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשל"ח]] ב[[כפר חב"ד]] לר' [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף]]<ref>נפטר ב[[כ"ט באדר|כ"ט אדר]] [[תשפ"ו]]</ref> ולדבוניא{{הערה|נפטרה ב[[י"ז בטבת]] [[תשס"א]]}} סלומון כנכד לר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל רסקין.]]

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

לקראת שנת [[תשנ"ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשס"א]] נשא את רעייתו פנינה - בת המחנך הרב אפרים קעניג מ[[שכונת סנהדריה|סנהדריה]] שב[[ירושלים]], ובקיץ [[תשס"ב]] יצאו ב[[שלוחי הרבי|שליחות הרבי]], לפתוח מוסדות לימוד חב"דיים ב[[כפר יונה]], תחת השליח הראשי - הרב [[נחמיה שמרלינג]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] הקים את גן חב"ד הראשון ב[[כפר יונה]] - 'גן דבוניא'. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונים 4 גני חב"ד שתחת ניהולו למעלה מ-120 ילדים.

בנוסף לניהול מוסדות חינוך חב"ד, ניהל את בית הכנסת חב"ד בעיר (שאותו ייסד ר' אריה שמעיה) עד שנת [[תשע"ב]], בה עבר בית כנסת חב"ד בעיר למבנה אחר, בניהול השליח הרב מנחם מענדל טורנהיים.

פעולות נוספות של הרב סלומון בעיר: הקמת ארגון '[[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]]' לעזרה ליולדות ב[[כפר יונה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], [[מבצע חנוכה|אירועי חנוכה]] חב"דיים בעיר ועוד.

== משפחתו ==
*חתנו, הרב חנן ליפש - שליח הרבי לשכונת גבעת אלונים ב[[כפר יונה]]<ref>[https://chabad.info/news/1249750/ משפחת השלוחים בכפר יונה מתרחבת] {{אינפו}}</ref>

== קישורים חיצוניים ==
* [https://col.org.il/news/7553 גן ילדים חבד"י חדש בכפר יונה] באתר {{col}}
* [https://col.org.il/news/113229 כפר יונה: נחנכו מבני גני חב"ד החדשים והמפוארים] באתר {{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלומון, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים בכפר יונה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]

שיחת תבנית:עץ משפחת רסקין

2026-03-23T23:38:28Z

שולם ס.: ביטול גרסה 836385 של שולם ס. (שיחה) טעות. כבר קיים

גג,איפה משפחת וישצקי? תקשיב העבודה רבה בקטע הזה,כדאי לעבוד קשה בשביל תוצאה טובה. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 18:41, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 18:41, 15 ביוני 2025 (IDT)
:[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] טופל לבקשתך (יש עדיפות לבנים ונכדים לפני חתנים). [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 18:51, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 18:51, 15 ביוני 2025 (IDT)
::כדאי לעשות גם אילן בפ"ע וכו' וכו',יש מלא עבודה שניתן לעשות כאן. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 19:00, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 19:00, 15 ביוני 2025 (IDT)
:::[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]], אני עובד כעת על פרוייקט לעשות כמה שיותר עצי משפחה למשפחות הגדולות ע"מ שכל אחד יוכל לראות שכל חב"ד זה משפחה אחת גדולה, שים לב שרוב עצי המשפחה שכבר עשיתי קשורים זה בזה באיזה אופן. בכל מקרה אני עובד כעת על אילנות נוספים. שנזכה לשמוע רק בש"ט בעז"ה, בברכה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 19:38, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 19:38, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::אשמח אם תרחיב בחתני ר' [[שאול רסקין]] וכו' ונכדיו. --[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]] - [[שיחת משתמש:תמיםצעיר770|שיחה]], 20:33, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 20:33, 15 ביוני 2025
(IDT)

[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]], יטופל בעז"ה בק"מ, בברכה, [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 23:51, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 23:51, 16 ביוני 2025 (IDT)

[[משתמש:תמיםצעיר770|תמיםצעיר770]], טופל לבקשתך. בברכה, [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:20, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 12:20, 17 ביוני 2025 (IDT)

== מנחם מענדל רסקין ==

יש לו עץ משפחה שלם למנחם מענדל רסקין (בן יעקב יוסף) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:39, ט' בטבת, ה'תשפ"ו 11:39, 29 בדצמבר 2025 (IST)

:@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]], טופל. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 15:29, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 15:29, 29 בינואר 2026 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:57, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 20:57, 29 בינואר 2026 (IST)
:::@[[משתמש:גג|גג]] יש עוד כמה אנשים להוסיף (דבוניא - הבת שלו (אשת ר' יוסף סלומון), בנם - חיים לוי יצחק סלומון, בנים של צביה קורץ, של בנצי רסקין ושל יצחק רסקין [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:02, י"א בשבט, ה'תשפ"ו 21:02, 29 בינואר 2026 (IST)
::::@[[משתמש:גג|גג]] תוכל לעזור? (בנוסף - חדש - ר' [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]] ע"ה - חתן של ר' מענדל רסקין) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 23:32, ג' בניסן, ה'תשפ"ו 23:32, 21 במרץ 2026 (IST)
:::::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]], תתייג אותי מחר אי"ה בל"נ אני יעבוד על זה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 23:51, ד' בניסן, ה'תשפ"ו 23:51, 22 במרץ 2026 (IST)
::::::@[[משתמש:גג|גג]] תודה רבה על ההוספה.
::::::אשמח אם תוכל להוסיף גם: 1) [[חיים לוי יצחק סלומון]] (הבן של ר' יוסף סלומון). 2) [[יצחק קורץ]] (הבן של [[שמואל קורץ]]). 3) לאה, אשת [[יעקב מאיר קוביטשעק]] (החתן של שמואל קורץ). 4) [[דוד קורץ]] (הבן של שמואל קורץ). 5) [[יעקב יוסף קורץ]] (הבן של שמואל קורץ).
::::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 01:29, ו' בניסן, ה'תשפ"ו 01:29, 24 במרץ 2026 (IST)

שיחת תבנית:עץ משפחת רסקין

2026-03-23T23:37:02Z

שולם ס.: /* מנחם מענדל רסקין */ תגובה

שלמה חיים ויינפלד

2026-03-23T23:35:07Z

שולם ס.: קישורים ודקדוק

{{אין תמונה}}

הרב '''שלמה חיים ויינפלד''' הוא איש ציבור בכפר חב"ד. מוסר שיעורי תורה ומשמש כמשפיע באזור מגוריו, חבר המועצה האזורית של [[כפר חב"ד]] - [[מועצה אזורית שדות דן|שדות דן]], יו"ר ועד המנהל הלכתית את [[כשרות OK|ועד הכשרות OK]].

==תולדות חיים==
נולד להוריו הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] ולאמו ב[[ירושלים]].

למד במוסדות [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחריהם נסע לשנת [[קבוצה]], בהמשך נשא את דבורה (לבית משפחת [[בנציון רסקין]]).

===פעילותו הציבורית===
בשנת [[תשע"ח]] נבחר לכהן כחבר המועצה האזורית שדות דן. הרב ויינפלד הוא ממשפיעי בית הכנסת נחום יצחק וממרביצי התורה שם.

הרב ויינפלד היה בעבר אחד מראשי ההוצאה לאור של שי למורא ולאחר מכן שימש כנציג של ארגון הכשרות העולמי כשרות OK בארץ הקודש.

בשנת תש"פ, לאחר שדודו הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש ארגון הכשרות OK - נפטר ממחלת הקורונה, התמנה לעמוד בראש הוועד המנהל הלכתית את הארגון ה-ok הבינלאומי.

{{מיון רגיל:ויינפלד, שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יוסף סלמון

2026-03-23T23:32:20Z

שולם ס.: פיסוק, קישור ותיקון קישור

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי ורבה הראשי של בולגריה|אחר=בעל תפילה ובעל שמועה בכפר חב"ד|ראו=[[יוסף סלומון (כפר חב"ד)]]}}
[[קובץ:יוסף סלומון בולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב סלמון]]
הרב '''יוסף סלמון''' (יליד שנת [[תשל"ח]]) הוא רבה הראשי של מדינת [[בולגריה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' סיון]] [[תשל"ח]] ב[[ראשון לציון]] לאביו הרב [[אברהם סלמון|אברהם]] ולאימו מרת שושנה.

התחנך במוסדות חב"ד בעיר הולדתו עד סיום שנות לימודיו ב[[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]]. לאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|ישיבה גדולה בקרית גת]]. לאחר שנתיים בקריית גת נסע ללמוד בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אוהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].

נסע עם קבוצת בחורים מאהלי תורה לשנה שליחות ב[[בודפסט]] ב[[הונגריה]], אצל שליח הרבי הרב [[ברוך אוברלנדר]].

נישא לרעייתו לאה תמר בת ר' [[יעקב ברגמן]] מ[[ירושלים]].

לאחר שנה בלימוד בכולל בשנה הראשונה לאחר נישואיו יצא לשליחות למדינת [[בולגריה]].

כיום מנהל ביד רמה את [[בית חב"ד]] המרכזי ב[[בולגריה]] בעיר הבירה [[סופיה]] ידיו רב לו בפעולות והפצת המעיינות במדינה.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל סלמון
*חתנו - הרב מנחם מענדל הלוי סגל<ref>בנו של הרב [[יוסף יצחק סגל (פולטבה)|יוסף יצחק סגל (פולטובה)]].</ref>
*אחיו, הרב [[שלמה סלמון]] - שליח הרבי ורבה של [[קרמנצ'וג]]
*אחותו, לאה - אשת הרב [[צבי בלוי]] מהנהלת [[כולל חב"ד ביתר עלית]]
*אחותו, שרה - אשת הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] משלוחי הרבי ל[[דנייפר]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.kikar.co.il/haredim-news/373354 רב חב"ד בולגריה: 'מכבדים כאן זהות יהודית'] באתר כיכר השבת

== הערות שוליים ==
<references />
{{מיון רגיל:סלמון, יוסף}}
[[קטגוריה:משפחת סלמון]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחת תבנית:עץ משפחת רסקין

2026-03-23T23:29:27Z

שולם ס.: /* מנחם מענדל רסקין */ תגובה

מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)

2026-03-23T23:18:51Z

שולם ס.: מחיקת פירוט מיותר

{{פירוש נוסף|נוכחי=גבאי בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד|אחר=שליח הרבי במונטריאול|ראו=מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)}}
[[קובץ:מענדל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל רסקין כשמאחוריו תמונת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]]]]
הרב '''מנחם מענדל רסקין''' ([[תרפ"א]] - [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]]), זכה לשהות במחיצת ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]], מעסקני ומייסדי [[כפר חב"ד]], גבאי [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד]] וממנהלי קופת גמ"ח ו[[מעות חיטים]] בכפר חב"ד.
יו"ר אגודת השוחטים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] רבות בשנים.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] [[בברויסק]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות. בין היתר למד אצל ר' [[ישראל לוין|ישראל לוין (נעוולער)]] והיה מקורב אליו ביותר. במשך השנים מסר הרב ראסקין עשרות סיפורים מפי ר' ישראל. בחודש [[אב]] [[תש"א]] נסע הרב רסקין אל משפחתו, ל[[לנינגרד]]. אלא שמחמת הפצצות הנאצים נאלצו כולם לנסוע ל[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]].

==הקשר לר' [[לוי יצחק שניאורסון]]==
[[קובץ:מענדל רסקין אלול תשיג.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב רסקין, [[חודש אלול|אלול]] [[תשי"ג]]]]
כאשר גרו ב[[אלמא אטא]] היו בני משפחת רסקין סועדים את שכנם, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], אבי [[הרבי]]. זכה הרב רסקין שהיה במחיצתו יותר מכולם. נזדמן שב[[תשעה באב]] [[תש"ד]], עשרה ימים לפני פטירתו, שהה הרב רסקין במחיצת ר' לוי יצחק. עיכב ר' לוי יצחק את הרב רסקין בביתו ולא נתן לו לשבור את הצום. עיכוב זה הציל אותו מגיוס, כיון שכל הערב המתינה לו מכונית משטרה במטרה לגייסו, ורק אחרי שנסעה שחרר ר' לוי יצחק את הרב רסקין ורק אז הגיע לביתו, מבלי לדעת את אשר התרחש.

==מחוץ לרוסיה==

בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצאו אביו ואחותו, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה, ובראשם הבן הבכור, ר' מנחם מענדל. הם התאכסנו אצל גיסו, ר' [[דוד ברוומן]] שם התקיימה חתונתו בג' תמוז תש"ו. בחודש [[מנחם אב]] [[תש"ו]] יצא בבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]], ובחודש [[אלול]] הגיע לאוסטריה, משם יצא ל[[פוקינג]].

הרב רסקין [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה, בת דודו הרב [[יצחק רסקין]]. בשנת [[תש"ט]] עלה הרב רסקין ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]], שהיה אז בראשית דרכו. הרב רסקין היה מייסדיו ומראשי עסקניו. שימש כגבאי [[בית הכנסת 'המרכזי']] ב[[כפר חב"ד]]. לתפקיד זה מונה על ידי הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ועל ידי המייסד וה[[משפיע]] של בית-הכנסת, הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]].

יחד עם ידידו ר' [[יחזקאל שפרינגר]] ניהל קופת גמ"ח ואת "[[מעות חיטים]]" ב[[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[שבת קודש]], [[כ"ז חשוון]] [[תש"ע]].

רעייתו נפטרה ב[[ערב חג הסוכות]] [[תשפ"ד]].

==משפחתו==
* זוגתו, שרה<ref>נפטרה ב[[י"ד תשרי]] [[תשפ"ד]]</ref> (בת ר' [[יצחק רסקין]])
* בתו צביה, רעיית הרב [[שמואל קורץ]] - [[כפר חב"ד]]
* בתו דבוניא סלומון{{הערה|נפטרה [[י"ז טבת]] [[תשס"א]]}} אשת הרב [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]] - [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' [[בנציון רסקין]] גבאי - בית הכנסת "[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]]" בשיכונים החדשים ב[[כפר חב"ד]] (על שם הרב [[נחום יצחק פינסון]])
* בנו, ר' [[לוי יצחק (איצ'ה) רסקין|לוי יצחק (איצ'קה) רסקין]] - יו"ר ארגון חסד כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13526 הרב רסקין מספר על ר' לוי יצחק] - [[שיחת השבוע]] ([[אב (חודש)|מנחם-אב]] [[תשס"ה]])

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]

תבנית:עץ משפחת רסקין

2026-03-23T23:13:27Z

שולם ס.:

{{עץ משפחה/התחלה}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | | | | |חי|חי=[[חיים בן ציון רסקין]]|}}
{{עץ משפחה| |.|-|-|-|-|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|^|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|,|}}
{{עץ משפחה|שר| | | | | |יצ| | | | | | | |של| | | | | | | | | | | | | |יע|שר=[[שרה קצנלבויגן]]|יצ=[[יצחק רסקין]]|של=[[שלמה רסקין (רודניא)]]|יע=[[יעקב יוסף רסקין]]|}}
{{עץ משפחה| |!| | | |.|-|-|-|+|-|-|-|,| | | |.|-|^|-|ז|-|-|-|,| | | |.|-|-|-|-|-|^|-|ז|-|-|-|ז|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|ז|-|-|-|,|}}
{{עץ משפחה|יהוש| |מי| |סי| |רח| |שא| |של| |סימ| |מנ| | | | | |שלו| |דו| |יהוד| | | | | |יצ| |צב|צב=צביה|יהוש=[[יהושע רסקין]]|מי=מינא, אשת [[אברהם אהרון חן]], ([[תבנית:עץ משפחת חן|עץ משפחת חן]])|סי=סימא חסיא אשת [[מאיר איטקין]]|רח=רחל, אשת [[ניסן פינסון]]|שא=[[שאול רסקין]]|של=[[שלום דובער רסקין]]|מנ=[[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)]]|דו=[[דוד רסקין]]|שלו=[[שלום דובער רסקין (לונדון)]]|יהוד=[[יהודה לייב רסקין]]|יצ=[[יצחק רסקין]]|סימ=סימה חאשע אשת [[משה וישצקי]]|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | |.|-|-|-|ז|-|-|-|(| | | |)|-|-|-|,| | | |)|-|-|-|,| | | |)|-|-|-|,| | | |)|-|-|-|,| | | |!| | | |:|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | |מנו| |יהוד| |בת| |יהוש| |של| | |!| | |דב| |לו| |חנ| |צב| |מנ| |חי| |דו|דו=[[דוד ברוומן]]|חי=[[חיים הלל רסקין]]|יהוש=[[יהושע רסקין (קרית מלאכי)]]|של=[[שלמה רסקין (צפת)]]|לו=[[לוי יצחק רסקין]]|מנ=[[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]|צב=[[צבי הירש רסקין]]|חנ=חנה|מנו=מנוחה רחל אשת [[שמואל קטן]]|יהוד=יהודית אשת [[יששכר דוד קלויזנר]]|בת=בתיה אשת [[אלכסנדר זושא דן]]|דב=דבוניא, אשת [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]]|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | |.|-|-|-|ז|-|-|-|(| | | |!| | | |)|-|ז|-|,| | | | | | | |:| | | | | | | |!|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | |שמ| |אר| |של| |לו| |בנ|!|לוי| | | | | |יוס| |תנ|~|חנ|חנה=חנה, [[תבנית:עץ משפחת הרטמן|עץ משפחת הרטמן]]|תנ=[[תנחום מטוסוב]]|חנ=חנה|של=[[שלמה רסקין (פרנקפורט)]]|אר=[[אריה זאב רסקין]]|שמ=[[שמואל רסקין (בודפסט)]]|לו=[[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]]|יוס=[[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]], ([[תבנית:עץ משפחת גוראריה|עץ משפחת גוראריה]])|בנ=[[בנציון רסקין]]|לוי=[[לוי יצחק (איצ'קה) רסקין]]|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |!| | | | | |.|-|`| |!| |'|-|ז|-|-|-|,|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | | | | |עץ|~|מנ| | | |דב| |צב| |שמ| |שני|שני=[[שניאור רסקין]]|שמ=[[שמואל רסקין (חולון)]]|צב=צביה, אשת [[שמואל קורץ]]|עץ=[[תבנית:עץ משפחת ברוד|עץ משפחת ברוד]]|מנ=[[מנחם מענדל רסקין (קפריסין)]]|דב=דבורה, אשת [[שלמה חיים ויינפלד]]|}}
{{עץ משפחה/סוף}}
<noinclude>
[[קטגוריה:עצי משפחה|רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין|עץ משפחת רסקין]]

תבנית:עץ משפחת רסקין

2026-03-23T23:11:49Z

שולם ס.:

{{עץ משפחה/התחלה}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | | | | |חי|חי=[[חיים בן ציון רסקין]]|}}
{{עץ משפחה| |.|-|-|-|-|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|^|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|-|,|}}
{{עץ משפחה|שר| | | | | |יצ| | | | | | | |של| | | | | | | | | | | | | |יע|שר=[[שרה קצנלבויגן]]|יצ=[[יצחק רסקין]]|של=[[שלמה רסקין (רודניא)]]|יע=[[יעקב יוסף רסקין]]|}}
{{עץ משפחה| |!| | | |.|-|-|-|+|-|-|-|,| | | |.|-|^|-|ז|-|-|-|,| | | |.|-|-|-|-|-|^|-|ז|-|-|-|ז|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|ז|-|-|-|,|}}
{{עץ משפחה|יהוש| |מי| |סי| |רח| |שא| |של| |סימ| |מנ| | | | | |שלו| |דו| |יהוד| | | | | |יצ| |צב|צב=צביה|יהוש=[[יהושע רסקין]]|מי=מינא, אשת [[אברהם אהרון חן]], ([[תבנית:עץ משפחת חן|עץ משפחת חן]])|סי=סימא חסיא אשת [[מאיר איטקין]]|רח=רחל, אשת [[ניסן פינסון]]|שא=[[שאול רסקין]]|של=[[שלום דובער רסקין]]|מנ=[[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)]]|דו=[[דוד רסקין]]|שלו=[[שלום דובער רסקין (לונדון)]]|יהוד=[[יהודה לייב רסקין]]|יצ=[[יצחק רסקין]]|סימ=סימה חאשע אשת [[משה וישצקי]]|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | |.|-|-|-|ז|-|-|-|(| | | |)|-|-|-|,| | | |)|-|-|-|,| | | |)|-|-|-|,| | | |)|-|-|-|,| | | |!| | | |:|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | |מנו| |יהוד| |בת| |יהוש| |של| | |!| | |דב| |לו| |חנ| |צב| |מנ| |חי| |דו|דו=[[דוד ברוומן]]|חי=[[חיים הלל רסקין]]|יהוש=[[יהושע רסקין (קרית מלאכי)]]|של=[[שלמה רסקין (צפת)]]|לו=[[לוי יצחק רסקין]]|מנ=[[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]|צב=[[צבי הירש רסקין]]|חנ=חנה|מנו=מנוחה רחל אשת [[שמואל קטן]]|יהוד=יהודית אשת [[יששכר דוד קלויזנר]]|בת=בתיה אשת [[אלכסנדר זושא דן]]|דב=דבוניא, אשת [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]]|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | |.|-|-|-|ז|-|-|-|(| | | |!| | | |)|-|ז|-|,| | | | | | | |:| | | | | | | |!|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | |שמ| |אר| |של| |לו| |בנ|!|לוי| | | | | |יוס| |תנ|~|חנ|חנה=חנה, [[תבנית:עץ משפחת הרטמן|עץ משפחת הרטמן]]|תנ=[[תנחום מטוסוב]]|חנ=חנה|של=[[שלמה רסקין (פרנקפורט)]]|אר=[[אריה זאב רסקין]]|שמ=[[שמואל רסקין (בודפסט)]]|לו=[[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]]|יוס=[[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]], ([[תבנית:עץ משפחת גוראריה|עץ משפחת גוראריה]])|בנ=[[בנציון רסקין]]|לוי=[[לוי יצחק (איצ'ה) רסקין]]|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |!| | | | | |.|-|`| |!| |'|-|ז|-|-|-|,|}}
{{עץ משפחה| | | | | | | | | | | | | | | | |עץ|~|מנ| | | |דב| |צב| |שמ| |שני|שני=[[שניאור רסקין]]|שמ=[[שמואל רסקין (חולון)]]|צב=צביה, אשת [[שמואל קורץ]]|עץ=[[תבנית:עץ משפחת ברוד|עץ משפחת ברוד]]|מנ=[[מנחם מענדל רסקין (קפריסין)]]|דב=דבורה, אשת [[שלמה חיים ויינפלד]]|}}
{{עץ משפחה/סוף}}
<noinclude>
[[קטגוריה:עצי משפחה|רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין|עץ משפחת רסקין]]

שלוחי הרבי

2026-03-23T22:03:55Z

שולם ס.: המשך מיזם

[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]]
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג ה[[שליחות]] הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל [[עיר]] ויישוב בעולם שבו נמצאים [[עם ישראל|יהודים]], ומונה מעל ל-6,000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

== היסטוריה ==
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|[[בית חב"ד]] הגדול בעולם ב[[ניו ג'רזי]]]]
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש [[חודש אייר|אייר]] תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט"ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי"ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5,000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.}}.

== שליחות בישיבות ==
{{הפניה לערך מורחב|התלמידים השלוחים}}
מזמן התייסדות [[תומכי תמימים]] היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות ב[[אוסטרליה]], ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני [[סמיכה]] ברחבי העולם כולו.

== שליחות במסגרת המל"ח ==
{{הפניה לערך מורחב|שליחות המל"ח}}
[[שליחות המל"ח]] - [[מרכז לענייני חינוך]] (מוכרת בשם '''מרכז שליחות''') - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת [[תש"ח]] הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז].}}. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י], ועוד.}}.

אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו{{הערה|1=ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= אחרון של פסח תש"ט]. שיחת הרבי [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. וראה להרחבה בערך [[שליחות המל"ח#התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי|שליחות המל"ח]].}}.

== שליחות בשדה החינוך ==
{{להשלים}}

== כל יהודי ==
{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו:
{{ציטוט|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].|מירכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל|מירכאות=כן}}
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]|מירכאות=כן}}

== הוראות הרבי ==
{{להשלים}}
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא [[ליקוט מענות קודש]] תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.

=== שליחות לאחר שנת לימודים בכולל===
הרב [[יהודה לייב רסקין]] נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] חודשים ספורים לאחר נישואיו{{הערה|מפי הרב [[חיים הלל רסקין]], '''להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).}}.

הרב [[הלל בארון]] סייע לפעילותו של הרב [[שמואל קפלן]] בעודו בחור ומדי שבוע נסע מ[[ניו יורק]] ל[[בולטימור]] כדי לארגן תפילה ב[[מניין]], משלא מצא מחליף לארגון המניין לתקופה שלאחר נישואיו כתב לרבי (בעצת הרב [[אברהם אזדבא]]) על כך, הרבי השיב במענה שייצא לשליחות מייד לאחר חתונתו{{הערה|בשם הרב [[חיים הלל רסקין]], '''כשצריך לצאת לשליחות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2112 עמ' 19 (מדור קוראים כותבים).}}.

עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות{{הערה|אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.}}, השיב הרבי שכ[[תמים]] חייב הוא להיות [[פנימי]] ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו ב[[כולל]] כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול{{הערה|הרב יוסף יצחק חיטריק, '''להיות מורה פנימי''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).}}.

כך גם ב[[מענה]] לרב [[בערל לאזאר]] שחפץ לצאת לשליחות מיד לאחר חתונתו ברוסיה וכתב על כך לרבי, השיב הרבי שב[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה הראשונה לנישואין]] על האישה להיות סמוכה לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&st=&pgnum=67 מענה קעב] {{הב}}.}}.

במספר הזדמנויות נוספות הורה הרבי לצאת לשליחות רק לאחר שנת לימוד ב[[כולל אברכים]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=557&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 540]. ראו בהרחבה הנלקט בזה באסיף מנהגים והנהגות – מעגל החיים, פרק כה. ובספר שליחות כהלכתה.}}.

=== שליח עושה שליח ===
בשיחת [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר [[חז"ל]] "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים{{הערה|קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.}} - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=467&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460].}}.

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף{{הערה|1=ראו שיחת י"ד שבט תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=278&hilite= התוועדויות חלק ב', ע' 256]). כ' אדר שני תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=509&hilite= שם ע' 487]). ועוד.}}.

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

=== השליחות היחידה ===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות היחידה}}
במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות קודש של הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

* יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

== קבוצות שלוחים לארץ הקודש ==

=== תשט"ז ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)}}
בקיץ [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמשה|אירוע הרצח בבית הספר למלאכה]], שלח הרבי לראשונה [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]]. השלוחים היו קבוצת [[תמימים|תלמידים]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. הם שהו בארץ במשך כחודש - מ[[ה' מנחם אב]], עד [[א' באלול]]. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

=== תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח ===
{{הפניה לערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש}}
שלוש קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

== כינוס השלוחים ==

=== כינוס השלוחים העולמי ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}
החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]].

=== כינוס השלוחות ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחות העולמי}}{{להשלים}}

=== כינוס השלוחים בארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים בארץ הקודש}}
הכינוס הראשון נערך ב[[נהריה]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. במענה על ההודעה על קיום הכינוס ועל התכניות, השיב הרבי "אזכיר על הציון להצלחה רבה", ו"אזכיר על הציון לבשורות טובות - על פי המדובר לאחרונה בריבוי - ומיוסד בשיחותיו וכו' ד[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|מו"ח אדמו"ר]] והזמן גרמא - תיכף להילולא ד[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]".

בשנה השניה התקיים הכינוס במלון מוריה שב[[אילת]], והשתתפו בו כמאה וחמישים מנהלי בתי חב"ד.

לקראת הכינוס של שנת [[תנש"א]], שלח הרבי באור ל[[כ"א בטבת|כ"א טבת]] הוראה באמצעות [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]: "בקשר לכינוס מנהלי בתי חב"ד ד[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] שיתקיים השבוע החל מיום שלישי - בטח ישתתפו בו '''כל''' סניפי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח שבארץ הקודש]]"

=== כינוס השלוחים לארץ הקודש ===
{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים לארץ הקודש}}{{להשלים}}

== מספר השלוחים לפי יבשות, מדינות וערים ==
{{להשלים}}

=== יבשות ===

* '''אמריקה -'''

* '''[[אירופה]] -'''

* '''[[אוסטרליה]] -'''

* '''אסיה (חוץ מ[[ארץ ישראל]]) -'''

* '''אפריקה -'''

=== מדינות ===

* אוגנדה -
* [[אוזבקיסטן]] -
* [[אוסטריה]] -
* [[אוסטרליה]] -
* [[אוקראינה]] -
* אורוגוואי -
* [[אזרבייג'ן]] -
* איחוד האמירויות -
* [[איטליה]] -
* איי בהאמה -
* איי סיישל -
* אינדונזיה -
* איסלנד -
* אירלנד -
* אל סלוודור -
* אלבניה -
* אנגולה -
* אנדורה -
* אסטוניה -
* אקוודור -
* [[ארגנטינה]] -
* ארובה (אי) -
* ארמניה -
* [[ארצות הברית]] -
* אתיופיה -
* בולגריה -
* בוליביה -
* [[בלגיה]] -
* [[בלארוס]] -
* ברבדוס -
* [[ברזיל]] -
* [[בריטניה]] -
*ברמודה (אי) -
*[[גאורגיה]] -
*גאנה -
*גואטמלה -
*[[גרמניה]] -
*גרנדה -
*ג'מייקה -
*דנמרק -
*דרום אפריקה -
*[[הודו]] -
*[[הולנד]] -
*[[הונגריה]] -
*הונדורס -
*[[הפיליפינים]] -
*הרפובליקה הדומיניקנית -
*הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו -

=== ערים ויישובים בארץ ישראל ===

* [[אביטל]] -

* אביעזר -

* [[אבן יהודה]] -

* [[אבני חפץ (יישוב)|אבני חפץ]] -

* אדרת -
* [[אופקים]] -
* [[אור יהודה]] -
* [[אור עקיבא]] -
* אורה - עמינדב -
* [[אורות (מושב)|אורות]] -
* [[אורנית]] -
* [[אזור]] -
* אחיטוב -
* אחיסמך -
* [[אחיעזר]] -
* אילניה -
* [[אילת]] -
* אירוס -
* [[איתמר (יישוב)|איתמר]] -
* איתן -

=== מדינות בארצות הברית ===

* אוהיו -

* אוקלהומה -

* אורגון -

* איווה -

* איידהו -

* אילינוי -

* אינדיאנה -

* אלבמה -

* אלסקה -

* אריזונה -

* ארקנסו -

* ג'ורג'יה -

* דלאוור -

* דקוטה הדרומית -

* דקוטה הצפונית -

* הוואי -

* [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] -

* ויומינג -

* ויסקונסין -

* וירג'יניה -

* וירג'יניה המערבית -

* ורמונט -

* טנסי -

* טקסס -

* יוטה -

* לואיזיאנה -

* מונטנה -

* [[מיזורי]] -

* מיין -

* מינסוטה -

* מיסיסיפי -

* [[מישיגן]] -

* [[מסצ'וסטס]] -

* מרילנד -

* נברסקה -

* נבדה -

* [[ניו ג'רזי]] -

* ניו המפשייר -

* [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] -

* ניו מקסיקו -

* [[פלורידה]] -

* [[פנסילבניה]] -

* קולורדו -

* קונטיקט -

* [[קליפורניה]] -

* קנזס -

* קנטקי -

* קרוליינה הדרומית -

* קרוליינה הצפונית -

== ראו גם ==

* [[שליחות]]
* [[השליחות היחידה]]
* [[עשרת המבצעים]]
* [[טנק המבצעים]]
* [[ופרצת]]
* [[כינוס השלוחים העולמי]]
* [[כינוס השלוחות העולמי]]
* [[כינוס השלוחים בארץ הקודש]]
* [[התלמידים השלוחים]]

== לקריאה נוספת ==

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], הוצאת [[קה"ת]], תשמ"ז, תשפ"ב
* הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
* הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
* הרב [[לוי יצחק ליברוב]], '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
* '''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
* ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
* '''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
* [[ארי טננבוים]], '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 82.
* '''כ"ק מו"ח אדמו"ר עומד ומשמש במרום ומברך ומצליח את שלוחיו''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 98

== קישורים חיצוניים ==

* [[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''
* [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%91:_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר "יומנים"
* [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851
* בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל"ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב"ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל [[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] תשע"ז {{קישור שבור}}
* '''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש"פ
* '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
* פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ"ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' '''{{*}}''' '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: "שליח עושה שליח" ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]