https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99+%D7%A0%D7%97+4חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T13:04:48Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%AA_%D7%94%27_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=832105אחת שאלתי מאת ה' (ניגון)2026-03-10T18:18:57Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>'''אחת שאלתי מאת ה'''' הינו [[ניגון חסידי]] המושר על ידי החסיד ר' [[שמעון לזרוב (טקסס)]], [[שליח]] הרבי ב[[יוסטון]], [[טקסס]]. <br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
הניגון חובר כשהיה הרב לזרוב, ב[[צרפת]] לאחר ששהה שם בשליחות [[הרבי]] במשך כשנה, והיה במרה שחורה וחפץ היה לנסוע ל[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי, כשהגיע לשגרירות [[ארה"ב]] היא נסגרה, ובעודו יושב על שדרת הפארק - הרחוב הראשי באותה העיר, מתוך געגועיו החל לנגן את הניגון, בקשר עם ה[[תהלים כ"ז|קאפיטל תהלים]] שנוהגים לומר בימי [[חודש אלול]] 'אחת שאלתי' המבטא את רצונו להגיע למחוז חפצו - ביתו - ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
הניגון התקבל בקרב קהל [[תלמידי התמימים]] ב[[ארץ ישראל|ארץ]], נוהגים לנגן זאת בימי ההכנה ל[[נסיעה לרבי]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
הניגון התפרסם על ידו לראשונה בחודש [[תשרי]] [[תשע"ו]] בכינוס של ה[[ועד תלמידי התמימים העולמי]].<br />
<br />
הרב לזרוב אף נוהג לשיר שיר זה באוזני מקורבים רבים לפני כניסה ל[[אוהל]].<br />
<br />
הניגון מושר בחצרות אדמו"רים על המילים "יש בורא עולם אין עוד מלבדו", הניגון התפרסם בעיקר על ידי רבי [[ישראל הגר]], האדמו"ר מויז'ניץ{{הערה|דוד דמן, [https://he.mishpacha.com/column/יש-בורא-עולם-יש/ '''יש בורא עולם, יש!'''] עיתון משפחה, י"ז כסלו תשפ"ו.}}. במספר חצרות מנגנים את הניגון ב[[פורים]]{{הערה|[https://ahblicklive.com/post.php?u_id=GNOB8tTuJkoXpPKloKr מען זינגט יש בורא עולם אין סאטמאר] באתר AhBlickLive.com. [https://yiddishvideos.com/פורים-אין-חצר-הקודש-זוועהיל/ פורים אין חצר הקודש זוועהיל] דקה: 00:49 באתר Yiddish Videos. וידאו 'כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן • פורים תשפ"ה בעת משתה היין אצל כ"ק אדמו"ר מסקולען ירושלים שליט"א' בערוץ היוטיוב סקולען skulen.}}.<br />
<br />
==מילות הניגון==<br />
{{ציטוט|תוכן=אחת שאלתי, מאת ה', אותה אבקש<br />
<br />
שבתי בבית ה' כל ימי חיי<br />
<br />
לחזות בנועם ה'<br />
<br />
ולבקר בהיכלו<br />
<br />
כי יצפנני בסוכו<br />
<br />
יסתירני בסתר אוהלו<br />
<br />
בצור ירוממני<br />
<br />
לחזות בנועם ה'<br />
<br />
ולבקר בהיכלו<br />
<br />
הפ"נ נתקבל<br />
<br />
אזכיר על הציון<br />
<br />
הזכרתיו על הציון<br />
<br />
ויבשר טוב<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/112848 ביצוע הניגון על ידי ר' שמעון לזרוב] ׁׁׁׁ{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני ר' שמעון לזרוב]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A1&diff=829000שאול רייצס2026-03-01T20:25:27Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שאול רייצעס.jpg|הרב שאול רייצעס|ממוזער]]<br />
הרב '''שאול רייצעס''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הוא ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]] ור"מ ב[[ישיבת חזון אליהו]] בתל אביב.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בי' אדר שני תשמ"א ב[[צפת|עיר הקודש צפת]] לרב [[יעקב רייצס|יעקב]] וברכה רייצעס בת הרה"ח [[אורי בן שחר]]. למד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב"ד בצפת]], ובשנת תשנ"ב זכה להיות אצל הרבי במשך חודש כסלו בהיותו נער צעיר כבן 11, למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד, ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] בשנת [[תשס"א]].<br />
<br />
הוסמך לרבנות ב[[שבט]] [[תשס"ד]] על ידי הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו.<br />
<br />
בתמוז [[תשס"ד]] התחתן עם בתו של הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] רבקה רייצעס, ועבר להתגורר בעיר [[תל אביב]]. והתמנה לצוות [[ישיבת חזון אליהו|ישיבת חב"ד חזון אליהו]] בתל אביב. בשנת [[תשס"ו]] החל לשמש כ[[שליח]] בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירת סבו הרה"ח [[אורי בן שחר]] התמנה תחתיו לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בבית הכנסת גאולת ישראל בתל אביב.<br />
<br />
עם תחילת הקמת [[פרוייקט לקוטי שיחות]] החל למסור במסגרתו שיעור בכל שבוע.<br />
<br />
הרב רייצס נחשב למרצה ידוע בתורת הרבי וב[[ספר התניא]] והוא מוזמן רבות על ידי [[שלוחי הרבי]] בארץ ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
בנו - הת' המובחר מנחם מענדל רייצעס - בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] <br />
<br />
בנו - ישעיהו אורי רייצעס - 'תמים' מובחר בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] [[לוד]]<br />
<br />
בנו - שניאור זלמן רייצעס <br />
<br />
בנו - לוי יצחק רייצעס - עוזר לאביו בשליחותו ובכל הענייינים<br />
<br />
בנו - אלחנן יהודה לייב רייצעס<br />
<br />
בתו - שרה רייצעס<br />
<br />
בתו - חיה מושקא רייצעס<br />
<br />
בתו - חנה רייצעס<br />
<br />
בתו - שיינדי רייצעס{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:רייצס, שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רייצס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בן שחר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A1&diff=828996שאול רייצס2026-03-01T20:22:34Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שאול רייצעס.jpg|הרב שאול רייצעס|ממוזער]]<br />
הרב '''שאול רייצעס''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הוא ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]] ור"מ ב[[ישיבת חזון אליהו]] בתל אביב.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בי' אדר שני תשמ"א ב[[צפת|עיר הקודש צפת]] לרב [[יעקב רייצס|יעקב]] וברכה רייצעס בת הרה"ח [[אורי בן שחר]]. למד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב"ד בצפת]], ובשנת תשנ"ב זכה להיות אצל הרבי במשך חודש כסלו בהיותו נער צעיר כבן 11, למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד, ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] בשנת [[תשס"א]].<br />
<br />
הוסמך לרבנות ב[[שבט]] [[תשס"ד]] על ידי הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו.<br />
<br />
בתמוז [[תשס"ד]] התחתן עם בתו של הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]] רבקה רייצעס, ועבר להתגורר בעיר [[תל אביב]]. והתמנה לצוות [[ישיבת חזון אליהו|ישיבת חב"ד חזון אליהו]] בתל אביב. בשנת [[תשס"ו]] החל לשמש כ[[שליח]] בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירת סבו הרה"ח [[אורי בן שחר]] התמנה תחתיו לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בבית הכנסת גאולת ישראל בתל אביב.<br />
<br />
עם תחילת הקמת [[פרוייקט לקוטי שיחות]] החל למסור במסגרתו שיעור בכל שבוע.<br />
<br />
הרב רייצס נחשב למרצה ידוע בתורת הרבי וב[[ספר התניא]] והוא מוזמן רבות על ידי [[שלוחי הרבי]] בארץ ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
בנו - הת' המובחר מנחם מענדל רייצעס - לומד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] <br />
<br />
בנו - ישעיהו אורי רייצעס - 'תמים' מובחר בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] [[לוד]]<br />
<br />
בנו - שניאור זלמן רייצעס <br />
<br />
בנו - לוי יצחק רייצעס - עוזר לאביו בשליחותו ובכל הענייינים<br />
<br />
בנו - אלחנן יהודה לייב רייצעס<br />
<br />
בתו - שרה רייצעס<br />
<br />
בתו - חיה מושקא רייצעס<br />
<br />
בתו - חנה רייצעס<br />
<br />
בתו - שיינדי רייצעס{{קצרמר|אישים}}<br />
{{מיון רגיל:רייצס, שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רייצס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גופין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בן שחר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=561670אליהו חיים קרליבך2022-08-23T11:56:02Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]]<br />
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה {{ה|כותל המערבי}}]]<br />
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה.<br />
<br />
נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]].<br />
<br />
לאחר פטירת אביו ר' נפתלי ב[[כ"ב כסלו]] [[תשכ"ח]], החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות בית הכנסת{{הערה|באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.<br />
<br />
בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.<br />
<br />
ב[[כ"ו אדר]] [[תש"נ]] לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]]<br />
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.<br />
<br />
ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא משקה להתוועדות.<br />
<br />
במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}.<br />
<br />
באחת מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה הנפלאה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".<br />
<br />
זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה (אשת כ"ק אדמו"ר הרי"צ) |הרבנית נחמה דינה]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=117&lang=hebrew הרבי החב"די השישי]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=120&lang=hebrew גדול המצפים לישועה]''', מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת שטערנא סיטרון - לוס אנג'לס<br />
*בתו, מרת שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה<br />
*בתו, מרת ביילא דיין<br />
*בתו, מרת פריידא לאופר<br />
*בתו, מרת אסתר קוגל - ברוקלין<br />
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת<br />
*נכדו, הרב איצי הורביץ - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95&diff=328110רדיו2020-01-25T17:25:58Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>'''רדיו''' הוא כינוי לאמצעים וטכנולוגיות המשמשים להעברה (שידור וקליטה) של מידע באמצעות גלי רדיו. כיום מתייחס המושג בעיקר להעברה של קול. כשידור רחב (Broadcast), שידורי הרדיו מתבצעים מתחנות רדיו ומתקבלים אצל קהל המאזינים באמצעות מקלטי רדיו.<br />
<br />
[[הרבי]] עודד את השימוש ברדיו לשם [[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות]] ה[[חסידות]], שלא כ[[רב]]נים מסויימים שנמנעו מלהשתמש ברדיו אף לדברים חיוביים. הרבי נימק זאת בהסבירו שלא ייתכן לומר שבריאה של [[הקדוש ברוך הוא]] היא לבטלה, שלא לשם שימוש ה[[קדושה]], ואף יותר מכך - השימוש ברדיו הוא חלק מתהליך התגלות וביאת ה[[משיח]].<br />
<br />
==שיעורי חסידות ברדיו==<br />
הרדיו נכנס לשימוש הקדושה בשנת [[תש"כ]], כשהרב [[נחום גולדשמיד]] התחיל לשדר ב'קול ישראל' שיעור [[תניא]] דו-שבועי בן רבע שעה, ושיעור חודשי באידיש ב"קול ציון לגולה". בשנת [[תש"כ]] התחיל הרב [[יוסף וינברג]] לשדר ברדיו היהודי של ניו יורק שיעורי [[תניא]] ברמה פשוטה. הרבי חיבב את השיעור הזה, ואף הגיה את השיעורים האלו לפני שנאמרו ברבים. משיעורים אלו חברו הספרים "[[שיעורים בספר התניא]]"{{הערה|על פי השמועה, מספרים שהרבי נהג ליטול את ידיו ל[[סעודת מלוה מלכה]], ובמשך הסעודה נוהג להאזין לשיעור התניא ברדיו}}.<br />
<br />
גם התוועדויותיו של הרבי שודרו ברדיו היהודי של ניו-יורק עם תרגום וסיכום קצר ב[[אנגלית]] על ידי הרב [[יעקב יהודה העכט]].<br />
<br />
=== שיעורי רדיו כיום ===<br />
ב[[ארץ ישראל]] קיימים כיום כמה ערוצי רדיו בעלי תוכן יהודי, ואף נמסרים שיעורי [[חסידות]] על גבי הרדיו.<br />
<br />
מידי [[יום חמישי]], משודרת תוכנית [[התוועדות חסידית]] ברדיו 'כאן מורשת'.<br />
<br />
בשכונת [[קראון הייטס]] פועל כיום רדיו משיח וגאולה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רדיו מבשר טוב]]<br />
*[[רדיו משיח וגאולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93_%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_64834.html החסיד שנשאר עד היום ב'קול ישראל' בזכות הרבי]{{וידאו}} - ראיון עם ר' אברהם זיגמן עורך מוזיקה בערוץ הרדיו רשת ג' {{COL}}<br />
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Hayovel%20-%20Tanya%20on%20the%20Radio%20-%205770.pdf קובץ היובל - חמישים שנה לשידורי הועד להפצת חסידות בארה"ב] {{PDF}}<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52823 50 שנה ליסוד שיעור הרדיו השבועי של הרב וינברג], יום חמישי, כ' שבט [[תש"ע]] {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=325574תלמוד תורה2019-11-27T12:41:15Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>::{{פירוש נוסף|נוכחי=מוסד חינוך חב"די לבנים|אחר=מצוות תלמוד תורה|ראו=[[לימוד תורה]]}}<br />
[[קובץ:כיתה חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה ב[[עיירה]] החסידית ([[זלמן קליימן]])]]<br />
<br />
'''תלמוד תורה''' (נקרא גם בשם "חדר") הינו מוסד חינוך לימודי, המיועד לבנים בגילאי 6-14 (כיתות א'-ח'). על פי הוראת [[הרבי]], לימודי החול בתלמודי התורה נלמדים רק בשעות היום המאוחרות, ושעות הבוקר מוקדשות ללימודי קודש בלבד. <br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ז]] ישנם למעלה מעשרים תלמודי תורה חב"דיים בכל רחבי הארץ, המכילים קרוב לשבעת אלפים ילדים.<br />
<br />
==לימוד תורה עם ילדים==<br />
לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי [[קריאת שמע]]: "ולמדתם אותם את בניכם".<br />
<br />
סדר זה נמשך עד זמן התנאים, אז תיקן רבי יהושע בן גמלא שיושיבו מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכמו ששנינו במשת בבא בתרא{{הערה|דף כא, עמוד א.}}: "זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".<br />
<br />
להלכה נפסק{{הערה|טור, יורה דעה סימן רמה, ס"ק ז.}}:" מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות. ואם לא הושיבו מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן".<br />
<br />
לאורך כל שנות הגלות, התקיימו לימודי התורה עם ילדים במתכונות שונות, בחלק מהמדינות היה נהוג להושיב [[מלמד]] פרטי ללמוד עם הילדים, והלימוד היה מתבצע בביתו הפרטי של המלמד, ובחלק מהמדינות היתה מערכת לימוד מסודרת ששוכנה במבנים שהוקצו על ידי הקהילה במיוחד למטרה זו.<br />
<br />
העיסוק העיקרי בתלמודי התורה היה חומש עם פירוש רש"י, נביאים וכתובים, לימוד המשניות, וכשהילדים היו כשירים לכך - החלו ללמוד עמהם גמרא.<br />
<br />
[[קובץ:חיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיידר ב[[עיירה]] נובוגרוידק]]<br />
===על טהרת הקודש===<br />
{{ערך מורחב|חינוך על טהרת הקודש}}<br />
עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של [[תנועת ההשכלה]], נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.<br />
<br />
בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב"ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.<br />
<br />
גם בארצות החופש, כאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אמריקה]], המשיך [[אדמו"ר הריי"צ]] להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא "אמריקה איז ניט אנדערש" (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br />
<br />
הטענה המרכזית של המתנגדים היתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזה תנאי לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך [[הרבי הריי"צ]] טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, המשיך [[הרבי]] את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות{{הערה|[[שמחת תורה]] תשט"ו.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!<br />
הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י"ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של [[הקב"ה]] לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!}}<br />
<br />
===לימודי קודש - בתחילת היום===<br />
במקומות אחרים הורה הרבי{{הערה|בשנת תש"ב, כשממשלת אמריקה ניסתה להכריח להקדים את לימודי החול ללימודי הקודש, שיגר [[אדמו"ר הריי"צ]] עשרות מכתבים חריפים וניהל תעמולה מסועפת, בה הוא כתב: '''"הגזירה להכריח את לימודי החול ללימודי הקודש היא גזירה איומה"''' ([[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ח"ו, עמ' שפד). וכך הורה גם הרבי באותיות מפורשות: "בשעות הבוקר ילמדו לימודי קודש דוקא, ולימודי חול יהיו רק אחר חצות היום, כיון שבבוקר, כשהראש הוא לאחר מנוחה זהו הזמן הטוב ביותר, וכפסק [[הרמב"ם]] "כל חלב להוי'", ורק במשך היום, אזי יכול לעסוק בהענין ד"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה"" (שיחת שבת פרשת קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד).}}, כי גם במקומות בהם מוכרחים ללמוד גם לימודי חול, יש להקדים את לימודי הקודש לשעות הבוקר, בהם הילדים רעננים יותר, וממילא הם השעות המובחרות והמוצלחות יותר בלימוד{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשמ"ה.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גם בבתי הספר בהם לומדים רק מספר שעות ביום לימודי קודש ולא כל היום, חובה להשתדל שהזמן המוקדש ללימודי קודש יהיה בתחילת היום דווקא, סמוך לזמן ההשכמה - כאשר הילד רענן ורגוע, יוכל ללמוד תורה באיכות גבוהה הרבה יותר מאשר בסוף היום לאחר שהתעייף. שלא כדעת הטועים שהעיקר למלא את "מכסת" שעות לימודי הקודש ואין זה משנה אם בתחילת היום, באמצעו או בסופו}}<br />
<br />
בעקבות התעמולה של הרבי, נפתחו מספר מוסדות לימוד על טהרת הקודש בהם לא לומדים הילדים מקצועות חול לחלוטין, מוסדות אלו קיבלו מהרבי תמיכה ועידוד מיוחדים.<br />
<br />
בארץ הקודש, מתקיים מידי שנה '[[כנס המחנכים]]' מטעם ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]", בו מתכנסים מורים בתלמודי התורה מכל רחבי הארץ, ודנים בצוותא בסוגיות העומדות על הפרק, ושומעים הרצאות מקצועיות מפי אנשי חינוך ומרצים מיוחדים.<br />
<br />
==תלמודי תורה חב"ד==<br />
במהלך השנים זכו מנהלי מוסדות תלמודי התורה החב"דיים להוראות רבות מהרבי, הן בנוגע לתכניות הלימודים, והן בנוגע לדילמות שונות הקשורות עם קשיים פיננסים, התנהלות מול מורים ותלמידים החורגים מהנורמות המקובלות, לקיחת תשלומים, ועוד.<br />
<br />
אחד מהדברים המאפיינים ביותר את תלמודי התורה החב"דיים, הוא שילובם של תלמידים מכלל המגזרים בתוך תלמודי התורה, אף שהדבר עלול במקרים מסויימים להחליש את רמת הלימודים בכיתה, ואף לחשוף את התלמידים החב"דיים למושגים הזרים מעולמה של חסידות, בשל מפגש בלתי אמצעי עם ילדים מבתים לא חב"דיים.<br />
<br />
הרבי דרש במפגיע ממנהלי המוסדות לקבל את כלל התלמידים, ואפילו כאלו הבאים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf לא להכניס ילדים מבתי שאינם שומרי תורה ומצוות - זהו היפך שיטת ליובאוויטש], בתוך תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 7.}}, ואף ניסה להשפיע גם על חסידויות אחרות שינהגו כך.<br />
<br />
===חינוך במוסדות חב"ד דווקא===<br />
הרבי דרש מחסידי חב"ד להתמסר לעבודה במוסדות חב"ד דווקא, גם כאשר העבודה שם לא מספיק מסודרת או שיש בעיות כספיות במוסד הגורמות לעיכוב במשכורות וכיוצא בזה.<br />
<br />
כמו כן דרש הרבי מחסידי חב"ד לשלוח את ילדיהם להתחנך דווקא במוסדות השייכים לרבותינו נשיאינו, ולהעדיף אותם בכל מצב על פני מוסדות אחרים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lifshitz-Shusterman%20-%20Tammuz%2010%2C%205762.pdf עמודים 10-11].}}.<br />
<br />
==תלמודי תורה חב"ד בארץ הקודש==<br />
תלמודי התורה החב"דיים הפועלים כיום ברחבי הארץ, פועלים על פי הוראותיו הקדושות של הרבי בנושאי חינוך, ומחנכים את התלמידים בדרך החסידות, מתוך [[התקשרות]] איתנה [[הרבי|לרבי שליט"א]]. ברוב המוסדות, פועלים בסמיכות לתלמודי התורה גם גני חב"ד, העומדים תחת הנהלת "[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]".<br />
<br />
;פריסת תלמוד התורה החב"דיים ברחבי ארץ הקודש:<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* [[תלמוד תורה חב"ד אור יהודה|אור יהודה]]<br />
* [[בית שמש]] - 'תפארת שמואל'<br />
* [[ביתר#מוסדות חב"ד בעיר|ביתר]] - 'תפארת מנחם'<br />
* [[ביתר#מוסדות חב"ד בעיר|ביתר]] - 'אהלי מנחם'<br />
* [[בני ברק#מוסדות חב"ד בעיר|בני ברק]]<br />
* [[חדרה]]<br />
* [[חולון]]<br />
* [[בית ספר נער ישראל|ירושלים - שכונת גילה]]<br />
* [[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]<br />
* [[רמות|ירושלים - שכונת רמות]]<br />
* [[כפר חב"ד#מוסדות בכפר חב"ד|כפר חב"ד - תלמוד תורה]]<br />
* [[אהלי תורה - חדר אידיש|כפר חב"ד - חדר אידיש]]<br />
* [[חדר ליובאוויטש|כפר חב"ד - בית ליובאוויטש]]<br />
* [[לוד#מוסדות חב"ד בעיר|לוד]]<br />
* [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
* [[נצרת עלית]]<br />
* [[דברי מנחם נתניה|נתניה]]<br />
* [[עמנואל#מוסדות חב"ד בעיר|עמנואל]]<br />
* [[פתח תקווה#מוסדות וארגוני חב"ד בעיר|פתח תקוה]]<br />
* [[מוסדות אור מנחם (צפת)|צפת]]<br />
* [[קרית גת#מוסדות חב"ד בעיר|קרית גת]]<br />
* [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל|קרית שמואל]]<br />
* [[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]]<br />
* [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]]<br />
* [[תל ציון]]<br />
}}<br />
בנוסף לתלמודי התורה, פועלים ברחבי הארץ עשרות מוסדות חינוך נוספים תחת רשת החינוך [[רשת אהלי יוסף יצחק|"אהל יוסף יצחק"]], ומיועדים לציבור הכללי.<br />
<br />
בסיום מסלול הלימוד בתלמודי התורה, ממשיכים התלמידים את לימודיהם ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] הפזורים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[הכנסה לחיידר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*"[[הקריאה והקדושה]]" חוברת 23, [[מנחם אב]] תש"ב עמ' י'.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות לימוד תורניים]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:חסידות]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=325573תלמוד תורה2019-11-27T12:40:42Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>::{{פירוש נוסף|נוכחי=מוסד חינוך חב"די לבנים|אחר=מצוות תלמוד תורה|ראו=[[לימוד תורה]]}}<br />
[[קובץ:כיתה חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה ב[[עיירה]] החסידית ([[זלמן קליימן]])]]<br />
<br />
'''תלמוד תורה''' (נקרא גם בשם "חדר") הינו מוסד חינוך לימודי, המיועד לבנים בגילאי 6-14 (כיתות א'-ח'). על פי הוראת [[הרבי]], לימודי החול בתלמודי התורה נלמדים רק בשעות היום המאוחרות, ושעות הבוקר מוקדשות ללימודי קודש בלבד. <br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ז]] ישנם למעלה מעשרים תלמודי תורה חב"דיים בכל רחבי הארץ, המכילים קרוב לשבעת אלפים ילדים.<br />
<br />
==לימוד תורה עם ילדים==<br />
לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי [[קריאת שמע]]: "ולמדתם אותם את בניכם".<br />
<br />
סדר זה נמשך עד זמן התנאים, אז תיקן רבי יהושע בן גמלא שיושיבו מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכמו ששנינו במשת בבא בתרא{{הערה|דף כא, עמוד א.}}: "זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".<br />
<br />
להלכה נפסק{{הערה|טור, יורה דעה סימן רמה, ס"ק ז.}}:" מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות. ואם לא הושיבו מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן".<br />
<br />
לאורך כל שנות הגלות, התקיימו לימודי התורה עם ילדים במתכונות שונות, בחלק מהמדינות היה נהוג להושיב [[מלמד]] פרטי ללמוד עם הילדים, והלימוד היה מתבצע בביתו הפרטי של המלמד, ובחלק מהמדינות היתה מערכת לימוד מסודרת ששוכנה במבנים שהוקצו על ידי הקהילה במיוחד למטרה זו.<br />
<br />
העיסוק העיקרי בתלמודי התורה היה חומש עם פירוש רש"י, נביאים וכתובים, לימוד המשניות, וכשהילדים היו כשירים לכך - החלו ללמוד עמהם גמרא.<br />
<br />
[[קובץ:חיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיידר ב[[עיירה]] נובוגרוידק]]<br />
===על טהרת הקודש===<br />
{{ערך מורחב|חינוך על טהרת הקודש}}<br />
עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של [[תנועת ההשכלה]], נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.<br />
<br />
בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב"ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.<br />
<br />
גם בארצות החופש, כאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אמריקה]], המשיך [[אדמו"ר הריי"צ]] להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא "אמריקה איז ניט אנדערש" (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br />
<br />
הטענה המרכזית של המתנגדים היתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזה תנאי לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך [[הרבי הריי"צ]] טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, המשיך [[הרבי]] את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות{{הערה|[[שמחת תורה]] תשט"ו.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!<br />
הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י"ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של [[הקב"ה]] לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!}}<br />
<br />
===לימודי קודש - בתחילת היום===<br />
במקומות אחרים הורה הרבי{{הערה|בשנת תש"ב, כשממשלת אמריקה ניסתה להכריח להקדים את לימודי החול ללימודי הקודש, שיגר [[אדמו"ר הריי"צ]] עשרות מכתבים חריפים וניהל תעמולה מסועפת, בה הוא כתב: '''"הגזירה להכריח את לימודי החול ללימודי הקודש היא גזירה איומה"''' ([[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ח"ו, עמ' שפד). וכך הורה גם הרבי באותיות מפורשות: "בשעות הבוקר ילמדו לימודי קודש דוקא, ולימודי חול יהיו רק אחר חצות היום, כיון שבבוקר, כשהראש הוא לאחר מנוחה זהו הזמן הטוב ביותר, וכפסק [[הרמב"ם]] "כל חלב להוי'", ורק במשך היום, אזי יכול לעסוק בהענין ד"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה"" (שיחת שבת פרשת קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד).}}, כי גם במקומות בהם מוכרחים ללמוד גם לימודי חול, יש להקדים את לימודי הקודש לשעות הבוקר, בהם הילדים רעננים יותר, וממילא הם השעות המובחרות והמוצלחות יותר בלימוד{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשמ"ה.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גם בבתי הספר בהם לומדים רק מספר שעות ביום לימודי קודש ולא כל היום, חובה להשתדל שהזמן המוקדש ללימודי קודש יהיה בתחילת היום דווקא, סמוך לזמן ההשכמה - כאשר הילד רענן ורגוע, יוכל ללמוד תורה באיכות גבוהה הרבה יותר מאשר בסוף היום לאחר שהתעייף. שלא כדעת הטועים שהעיקר למלא את "מכסת" שעות לימודי הקודש ואין זה משנה אם בתחילת היום, באמצעו או בסופו}}<br />
<br />
בעקבות התעמולה של הרבי, נפתחו מספר מוסדות לימוד על טהרת הקודש בהם לא לומדים הילדים מקצועות חול לחלוטין, מוסדות אלו קיבלו מהרבי תמיכה ועידוד מיוחדים.<br />
<br />
בארץ הקודש, מתקיים מידי שנה '[[כנס המחנכים]]' מטעם ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]", בו מתכנסים מורים בתלמודי התורה מכל רחבי הארץ, ודנים בצוותא בסוגיות העומדות על הפרק, ושומעים הרצאות מקצועיות מפי אנשי חינוך ומרצים מיוחדים.<br />
<br />
==תלמודי תורה חב"ד==<br />
במהלך השנים זכו מנהלי מוסדות תלמודי התורה החב"דיים להוראות רבות מהרבי, הן בנוגע לתכניות הלימודים, והן בנוגע לדילמות שונות הקשורות עם קשיים פיננסים, התנהלות מול מורים ותלמידים החורגים מהנורמות המקובלות, לקיחת תשלומים, ועוד.<br />
<br />
אחד מהדברים המאפיינים ביותר את תלמודי התורה החב"דיים, הוא שילובם של תלמידים מכלל המגזרים בתוך תלמודי התורה, אף שהדבר עלול במקרים מסויימים להחליש את רמת הלימודים בכיתה, ואף לחשוף את התלמידים החב"דיים למושגים הזרים מעולמה של חסידות, בשל מפגש בלתי אמצעי עם ילדים מבתים לא חב"דיים.<br />
<br />
הרבי דרש במפגיע ממנהלי המוסדות לקבל את כלל התלמידים, ואפילו כאלו הבאים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf לא להכניס ילדים מבתי שאינם שומרי תורה ומצוות - זהו היפך שיטת ליובאוויטש], בתוך תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 7.}}, ואף ניסה להשפיע גם על חסידויות אחרות שינהגו כך.<br />
<br />
===חינוך במוסדות חב"ד דווקא===<br />
הרבי דרש מחסידי חב"ד להתמסר לעבודה במוסדות חב"ד דווקא, גם כאשר העבודה שם לא מספיק מסודרת או שיש בעיות כספיות במוסד הגורמות לעיכוב במשכורות וכיוצא בזה.<br />
<br />
כמו כן דרש הרבי מחסידי חב"ד לשלוח את ילדיהם להתחנך דווקא במוסדות השייכים לרבותינו נשיאינו, ולהעדיף אותם בכל מצב על פני מוסדות אחרים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lifshitz-Shusterman%20-%20Tammuz%2010%2C%205762.pdf עמודים 10-11].}}.<br />
<br />
==תלמודי תורה חב"ד בארץ הקודש==<br />
תלמודי התורה החב"דיים הפועלים כיום ברחבי הארץ, פועלים על פי הוראותיו הקדושות של הרבי בנושאי חינוך, ומחנכים את התלמידים בדרך החסידות, מתוך [[התקשרות]] איתנה [[הרבי|לרבי שליט"א]]. ברוב המוסדות, פועלים בסמיכות לתלמודי התורה גם גני חב"ד, העומדים תחת הנהלת "[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]".<br />
<br />
;פריסת תלמוד התורה החב"דיים ברחבי ארץ הקודש:<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* [[תלמוד תורה חב"ד אור יהודה|אור יהודה]]<br />
* [[בית שמש]] - 'תפארת שמואל'<br />
* [[ביתר#מוסדות חב"ד בעיר|ביתר]] - 'תפארת מנחם'<br />
* [[ביתר#מוסדות חב"ד בעיר|ביתר]] - 'אהלי מנחם'<br />
* [[בני ברק#מוסדות חב"ד בעיר|בני ברק]]<br />
* [[חדרה]]<br />
* [[חולון - 'בני מנחם']]<br />
* [[בית ספר נער ישראל|ירושלים - שכונת גילה]]<br />
* [[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]<br />
* [[רמות|ירושלים - שכונת רמות]]<br />
* [[כפר חב"ד#מוסדות בכפר חב"ד|כפר חב"ד - תלמוד תורה]]<br />
* [[אהלי תורה - חדר אידיש|כפר חב"ד - חדר אידיש]]<br />
* [[חדר ליובאוויטש|כפר חב"ד - בית ליובאוויטש]]<br />
* [[לוד#מוסדות חב"ד בעיר|לוד]]<br />
* [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
* [[נצרת עלית]]<br />
* [[דברי מנחם נתניה|נתניה]]<br />
* [[עמנואל#מוסדות חב"ד בעיר|עמנואל]]<br />
* [[פתח תקווה#מוסדות וארגוני חב"ד בעיר|פתח תקוה]]<br />
* [[מוסדות אור מנחם (צפת)|צפת]]<br />
* [[קרית גת#מוסדות חב"ד בעיר|קרית גת]]<br />
* [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל|קרית שמואל]]<br />
* [[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]]<br />
* [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]]<br />
* [[תל ציון]]<br />
}}<br />
בנוסף לתלמודי התורה, פועלים ברחבי הארץ עשרות מוסדות חינוך נוספים תחת רשת החינוך [[רשת אהלי יוסף יצחק|"אהל יוסף יצחק"]], ומיועדים לציבור הכללי.<br />
<br />
בסיום מסלול הלימוד בתלמודי התורה, ממשיכים התלמידים את לימודיהם ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] הפזורים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[הכנסה לחיידר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*"[[הקריאה והקדושה]]" חוברת 23, [[מנחם אב]] תש"ב עמ' י'.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות לימוד תורניים]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:חסידות]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=325572תלמוד תורה2019-11-27T12:40:06Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>::{{פירוש נוסף|נוכחי=מוסד חינוך חב"די לבנים|אחר=מצוות תלמוד תורה|ראו=[[לימוד תורה]]}}<br />
[[קובץ:כיתה חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה ב[[עיירה]] החסידית ([[זלמן קליימן]])]]<br />
<br />
'''תלמוד תורה''' (נקרא גם בשם "חדר") הינו מוסד חינוך לימודי, המיועד לבנים בגילאי 6-14 (כיתות א'-ח'). על פי הוראת [[הרבי]], לימודי החול בתלמודי התורה נלמדים רק בשעות היום המאוחרות, ושעות הבוקר מוקדשות ללימודי קודש בלבד. <br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ז]] ישנם למעלה מעשרים תלמודי תורה חב"דיים בכל רחבי הארץ, המכילים קרוב לשבעת אלפים ילדים.<br />
<br />
==לימוד תורה עם ילדים==<br />
לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי [[קריאת שמע]]: "ולמדתם אותם את בניכם".<br />
<br />
סדר זה נמשך עד זמן התנאים, אז תיקן רבי יהושע בן גמלא שיושיבו מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכמו ששנינו במשת בבא בתרא{{הערה|דף כא, עמוד א.}}: "זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".<br />
<br />
להלכה נפסק{{הערה|טור, יורה דעה סימן רמה, ס"ק ז.}}:" מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות. ואם לא הושיבו מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן".<br />
<br />
לאורך כל שנות הגלות, התקיימו לימודי התורה עם ילדים במתכונות שונות, בחלק מהמדינות היה נהוג להושיב [[מלמד]] פרטי ללמוד עם הילדים, והלימוד היה מתבצע בביתו הפרטי של המלמד, ובחלק מהמדינות היתה מערכת לימוד מסודרת ששוכנה במבנים שהוקצו על ידי הקהילה במיוחד למטרה זו.<br />
<br />
העיסוק העיקרי בתלמודי התורה היה חומש עם פירוש רש"י, נביאים וכתובים, לימוד המשניות, וכשהילדים היו כשירים לכך - החלו ללמוד עמהם גמרא.<br />
<br />
[[קובץ:חיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיידר ב[[עיירה]] נובוגרוידק]]<br />
===על טהרת הקודש===<br />
{{ערך מורחב|חינוך על טהרת הקודש}}<br />
עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של [[תנועת ההשכלה]], נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.<br />
<br />
בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב"ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.<br />
<br />
גם בארצות החופש, כאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[אמריקה]], המשיך [[אדמו"ר הריי"צ]] להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא "אמריקה איז ניט אנדערש" (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br />
<br />
הטענה המרכזית של המתנגדים היתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזה תנאי לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך [[הרבי הריי"צ]] טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, המשיך [[הרבי]] את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות{{הערה|[[שמחת תורה]] תשט"ו.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!<br />
הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י"ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של [[הקב"ה]] לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!}}<br />
<br />
===לימודי קודש - בתחילת היום===<br />
במקומות אחרים הורה הרבי{{הערה|בשנת תש"ב, כשממשלת אמריקה ניסתה להכריח להקדים את לימודי החול ללימודי הקודש, שיגר [[אדמו"ר הריי"צ]] עשרות מכתבים חריפים וניהל תעמולה מסועפת, בה הוא כתב: '''"הגזירה להכריח את לימודי החול ללימודי הקודש היא גזירה איומה"''' ([[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ח"ו, עמ' שפד). וכך הורה גם הרבי באותיות מפורשות: "בשעות הבוקר ילמדו לימודי קודש דוקא, ולימודי חול יהיו רק אחר חצות היום, כיון שבבוקר, כשהראש הוא לאחר מנוחה זהו הזמן הטוב ביותר, וכפסק [[הרמב"ם]] "כל חלב להוי'", ורק במשך היום, אזי יכול לעסוק בהענין ד"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה"" (שיחת שבת פרשת קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד).}}, כי גם במקומות בהם מוכרחים ללמוד גם לימודי חול, יש להקדים את לימודי הקודש לשעות הבוקר, בהם הילדים רעננים יותר, וממילא הם השעות המובחרות והמוצלחות יותר בלימוד{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשמ"ה.}}:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גם בבתי הספר בהם לומדים רק מספר שעות ביום לימודי קודש ולא כל היום, חובה להשתדל שהזמן המוקדש ללימודי קודש יהיה בתחילת היום דווקא, סמוך לזמן ההשכמה - כאשר הילד רענן ורגוע, יוכל ללמוד תורה באיכות גבוהה הרבה יותר מאשר בסוף היום לאחר שהתעייף. שלא כדעת הטועים שהעיקר למלא את "מכסת" שעות לימודי הקודש ואין זה משנה אם בתחילת היום, באמצעו או בסופו}}<br />
<br />
בעקבות התעמולה של הרבי, נפתחו מספר מוסדות לימוד על טהרת הקודש בהם לא לומדים הילדים מקצועות חול לחלוטין, מוסדות אלו קיבלו מהרבי תמיכה ועידוד מיוחדים.<br />
<br />
בארץ הקודש, מתקיים מידי שנה '[[כנס המחנכים]]' מטעם ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]", בו מתכנסים מורים בתלמודי התורה מכל רחבי הארץ, ודנים בצוותא בסוגיות העומדות על הפרק, ושומעים הרצאות מקצועיות מפי אנשי חינוך ומרצים מיוחדים.<br />
<br />
==תלמודי תורה חב"ד==<br />
במהלך השנים זכו מנהלי מוסדות תלמודי התורה החב"דיים להוראות רבות מהרבי, הן בנוגע לתכניות הלימודים, והן בנוגע לדילמות שונות הקשורות עם קשיים פיננסים, התנהלות מול מורים ותלמידים החורגים מהנורמות המקובלות, לקיחת תשלומים, ועוד.<br />
<br />
אחד מהדברים המאפיינים ביותר את תלמודי התורה החב"דיים, הוא שילובם של תלמידים מכלל המגזרים בתוך תלמודי התורה, אף שהדבר עלול במקרים מסויימים להחליש את רמת הלימודים בכיתה, ואף לחשוף את התלמידים החב"דיים למושגים הזרים מעולמה של חסידות, בשל מפגש בלתי אמצעי עם ילדים מבתים לא חב"דיים.<br />
<br />
הרבי דרש במפגיע ממנהלי המוסדות לקבל את כלל התלמידים, ואפילו כאלו הבאים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf לא להכניס ילדים מבתי שאינם שומרי תורה ומצוות - זהו היפך שיטת ליובאוויטש], בתוך תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 7.}}, ואף ניסה להשפיע גם על חסידויות אחרות שינהגו כך.<br />
<br />
===חינוך במוסדות חב"ד דווקא===<br />
הרבי דרש מחסידי חב"ד להתמסר לעבודה במוסדות חב"ד דווקא, גם כאשר העבודה שם לא מספיק מסודרת או שיש בעיות כספיות במוסד הגורמות לעיכוב במשכורות וכיוצא בזה.<br />
<br />
כמו כן דרש הרבי מחסידי חב"ד לשלוח את ילדיהם להתחנך דווקא במוסדות השייכים לרבותינו נשיאינו, ולהעדיף אותם בכל מצב על פני מוסדות אחרים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lifshitz-Shusterman%20-%20Tammuz%2010%2C%205762.pdf עמודים 10-11].}}.<br />
<br />
==תלמודי תורה חב"ד בארץ הקודש==<br />
תלמודי התורה החב"דיים הפועלים כיום ברחבי הארץ, פועלים על פי הוראותיו הקדושות של הרבי בנושאי חינוך, ומחנכים את התלמידים בדרך החסידות, מתוך [[התקשרות]] איתנה [[הרבי|לרבי שליט"א]]. ברוב המוסדות, פועלים בסמיכות לתלמודי התורה גם גני חב"ד, העומדים תחת הנהלת "[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]".<br />
<br />
;פריסת תלמוד התורה החב"דיים ברחבי ארץ הקודש:<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* [[תלמוד תורה חב"ד אור יהודה|אור יהודה]]<br />
* [[בית שמש]] - 'תפארת שמואל'<br />
* [[ביתר#מוסדות חב"ד בעיר|ביתר]] - 'תפארת מנחם'<br />
* [[ביתר#מוסדות חב"ד בעיר|ביתר]] - 'אהלי מנחם'<br />
* [[בני ברק#מוסדות חב"ד בעיר|בני ברק]]<br />
* [[חדרה]]<br />
* [[חולון - בני מנחם]]<br />
* [[בית ספר נער ישראל|ירושלים - שכונת גילה]]<br />
* [[שיכון חב"ד (ירושלים)|ירושלים - שיכון חב"ד]]<br />
* [[רמות|ירושלים - שכונת רמות]]<br />
* [[כפר חב"ד#מוסדות בכפר חב"ד|כפר חב"ד - תלמוד תורה]]<br />
* [[אהלי תורה - חדר אידיש|כפר חב"ד - חדר אידיש]]<br />
* [[חדר ליובאוויטש|כפר חב"ד - בית ליובאוויטש]]<br />
* [[לוד#מוסדות חב"ד בעיר|לוד]]<br />
* [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|מגדל העמק]]<br />
* [[נצרת עלית]]<br />
* [[דברי מנחם נתניה|נתניה]]<br />
* [[עמנואל#מוסדות חב"ד בעיר|עמנואל]]<br />
* [[פתח תקווה#מוסדות וארגוני חב"ד בעיר|פתח תקוה]]<br />
* [[מוסדות אור מנחם (צפת)|צפת]]<br />
* [[קרית גת#מוסדות חב"ד בעיר|קרית גת]]<br />
* [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל|קרית שמואל]]<br />
* [[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]]<br />
* [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]]<br />
* [[תל ציון]]<br />
}}<br />
בנוסף לתלמודי התורה, פועלים ברחבי הארץ עשרות מוסדות חינוך נוספים תחת רשת החינוך [[רשת אהלי יוסף יצחק|"אהל יוסף יצחק"]], ומיועדים לציבור הכללי.<br />
<br />
בסיום מסלול הלימוד בתלמודי התורה, ממשיכים התלמידים את לימודיהם ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] הפזורים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
*[[הכנסה לחיידר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*"[[הקריאה והקדושה]]" חוברת 23, [[מנחם אב]] תש"ב עמ' י'.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות לימוד תורניים]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:חסידות]]</div>שבתאי נח 4https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F&diff=323714חולון2019-08-22T08:02:32Z<p>שבתאי נח 4: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד<br />
|עיר=חולון<br />
|תמונה=[[קובץ:חולון ס"ת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הכנסת ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד המרכזי בחולון (תשע"ו)]]<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|מוסדות בקהילה=רשת גני חב"ד, [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, ישיבה לתלמידי חו"ל<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[דוד גוראריה]], הרב ירחמיאל גורליק<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-100<br />
}}<br />
'''חוֹלוֹן''' היא העיר התשיעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. היא ממוקמת מדרום-מזרח ל[[תל אביב]], מצפון ל[[ראשון לציון]], ממזרח ל[[בת ים]] וממערב לכביש 4. ואוכלוסייתה מונה כ-200,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת ה'תש"א כאיחוד של חמש שכונות מ[[תל אביב]]: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת ה'תש"ב.<br />
<br />
קהילת [[חב"ד]] [[חולון]] מונה לערך כמאה משפחות מ[[אנ"ש]] חסידי חב"ד.<br />
<br />
==הסטוריה==<br />
<br />
הקהילה נוסדה לערך בשנת [[תשל"ו]] כאשר הגיע למקום הרב [[יוסף יצחק לידר]] ופתח שם את [[בית חב"ד]].<br />
לאחר מכן בפורים שנת תשמ"ט הוא קיבל מכתב רשמי מהרבי לפתיחת "בית חב"ד ומיד הצטרפו אילו הרב לוי וילימובסקי ובהמשך הרב טובי והבה.<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נסע הרב וילימובסקי ל[[מגדל העמק]] בשנת תשמ״ד הגיע הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] לכנן כרב הקהילה וכרבה של שכונת קרית שרת. בשנת תשנ״ח מונה למנהל בית חב"ד - הרב [[ירחמיאל גורליק]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה הרב גוראריה לרבה הראשי של העיר. והרב פנחס אלטהויז מונה במקומו לרב שכונת שרת <br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתחה במקום [[תומכי תמימים חולון]] בראשות הרב [[שלמה חיים פלדמן]].<br />
<br />
== הקהילה כיום ==<br />
<br />
=== רבני הקהילה ===<br />
<br />
*הרב הראשי לחולון - הגאון החסיד הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]. <br />
*רב [[שכונה]] בחולון - הרב פנחס אלטהויז. <br />
*רב ביכנ"ס - הרב מרדכי נחומובסקי. <br />
*רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ. <br />
*רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין. <br />
*רב ביכנ"ס האשכנזי קב"ג - הרב דניאל סתהון. <br />
*רב ביכנ"ס ישורון - הרב חיים ברוך רוזן. <br />
*רב ביכנ"ס גרוזינים - חב"ד - הרב יוסף מירלשווילי.<br />
<br />
[[קובץ:הדפסת תניא חולון(1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא באזור התעשיה בחולון בהשתתפות הרב הראשי לחולון הרב יוחנן גוראריה (תשע"ג)]]<br />
<br />
== בתי חב"ד ==<br />
*בית חב"ד חולון - יו"ר הרב [[דוד גורארי']]<br />
מנהל: הרב ירחמיאל גורליק שהגיע לעיר בשנת [[תש"ס]].<br />
*קרית אילון - מנהל: הרב מנחם מנדל שטיינברגר.<br />
*קרית בן גוריון - מנהל: הרב [[דניאל סתהון]] שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ה]].<br />
*שיכון ותיקין - מנהל: הרב שמואל רסקין.<br />
*נווה ארזים - מנהל: הרב חיים וילהלם.<br />
*שיכון ותיקין - הרב שמואל רסקין<br />
*אגרובנק - הרב חיים ברוך רוזן.<br />
*קרית עבודה - הרב מאיר הלפרין שהגיע לעיר בשנת [[תשנ"ד]]<br />
*גרין ועם - הרב בעריש ביר.<br />
בעיר פועלים שמונה [[גני חב"ד]], [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', בית ספר חב"ד לבנות, וישיבה לתלמידי חו"ל.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד ==<br />
מוסדות החינוך הראשונים של [[חב"ד]] בחולון היו גני הילדים שהקים הרב דניאל סתהון. הגן הראשון הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. במשך השנים [[תשנ"ח]] - [[תשע"ד]] הוקמו גנים נוספים סך הכל ישנם בחולון שמונה גנים ומעונות לגילאי 3 חודשים עד גיל 5 שנים. חמשה גנים מתוך השמונה קרואים "גן גולדי" על שם השליחה מרת אלטא גולדה גיטה סתהון אשת הרב דניאל סתהון.<br />
<br />
בעיר ישנה ישיבת [[תומכי תמימים חולון|תומכי תמימים]] שמנהלה הוא הרב [[דוד גוראריה]]. <br />
בשנת [[תשע"ג]] הקים הרב דוד גוראריה את כולל תורה שלמה וכולל אהלי מנחם ברחוב התומר 5. ראש הכולל הינו הרב מנחם הבלין.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] הקים הרב דוד גוראריה את תלמוד תורה בני מנחם. מנהלו החינוכי הוא הרב יהושע שמעוני.<br />
בשנת [[תשע"ד]] הקים הרב דוד גוראריה את בית ספר בנות מנחם, המנהלת היא מרת רוחמה שטיינברגר.<br />
כמו כן קיימים 8 גני תלמוד תורה בני מנחם המונים כ300 תלמידים.<br />
<br />
בעיר ישנם חמשה מקוואות [[בור על גבי בור]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]<br />
*[http://www.chabadholon.com לאתר חב"ד דרום חולון]<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%9C%D7%92-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-7650-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-80000-%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0/ שיא ב[[ל"ג בעומר]] בחולון: 7,650 משתתפים, 80,000 מאזינים] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%93%D7%99%D7%99-%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%92%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F/ דיי קעמפ חדש: גן ישראל חולון] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%98%D7%A7%D7%A1-%D7%9E/ חגיגה בחולון: הילדים נכנסו לחדר בטקס מרשים ומרגש] {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון|*]]</div>שבתאי נח 4