https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C+%D7%9B%D7%94%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T05:45:37Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=226743משה קליין2016-05-27T05:25:18Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>הרב '''משה קליין''' הינו [[סופר סת"ם]] ו[[מוהל]] ידוע, מנהל מרכז הסת"ם 'הסופר' ב[[קראון הייטס]], שזכה [[משמש בקודש|לשמש בקודש]] את הרבי בשנים [[תשנ"ב]]-[[תשנ"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[אברהם אליעזר קליין]] ולאמו מרת לאה.<br />
<br />
לאחר חתונתו התיישב ב[[קראון הייטס]], וכמסורת המשפחה התמחה בכתיבת והגהת [[ספר תורה|ספרי תורה]] והחל לעסוק בתחום כשהוא משקיע בעיקר בהגהה ממוחשבת של הספרים, תחום שהיה חדש באותה שעה והקנה לו פרסום גדול.<br />
<br />
לאורך השנים התנדב במסגרת ארגון '[[הצלה קראון הייטס|הצלה]]', ולאחר המאורע הבריאותי של הרבי ב[[כ"ז אדר]] הצטרף לר' [[אברהם (אינגי) ביסטריצקי]] והקדיש את כל עיתותיו לשמש את הרבי בקודש פנימה.<br />
<br />
הוא זכה לשמש את הרבי באופן יום-יומי במשך למעלה משנתיים, ולאחריהם ראה ברכה רבה במעשיו ובית המלאכה שבהנהלתו התרחב והתפתח למעצמה של ממש.<br />
<br />
הרב קליין מוזמן לעיתים קרובות לבתי חב"ד שונים ברחבי העולם{{הערה|1=ראו לדוגמא:[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38947 הרב משה קליין אורח קהילת השלוחים ברוסיה] {{אינפו}} י"ד סיון [[תשס"ח]] (17.06.2008)}} על מנת לעשות שם את ה'סיום' של כתיבת הספר, וספרי התורה שכותב ידועים בהידורם והינם בעלי ביקוש רב.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בן דודו, ר' [[ירחמיאל בנימין קליין]] - היה חבר צוות [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|65502|news|סיפורו של 'הסופר' ■ מסע מרתק לעולם הסת"ם|כתב שטורעם בארה"ב|ט"ז באלול תשע"ג}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|90559|תשנ"ד עם הרבי ● מרטיט||ב' תמוז תשע"ה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קליין, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=226742שיחת קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה2016-05-27T05:19:10Z<p>שאול כהן: יצירת דף עם התוכן "אפשר למחוק את הקטגוריה במילא היא ריקה."</p>
<hr />
<div>אפשר למחוק את הקטגוריה במילא היא ריקה.</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99)&diff=226741בית ישראל (מרכז רפואי)2016-05-27T05:16:29Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרכז רפואי בית ישראל.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הרפואה בית ישראל. צילום: מפות גוגל]]<br />
'''בית ישראל''' הוא [[בית רפואה]] יהודי בשדרה הראשונה ב[[מנהטן]].<br />
<br />
לאחר האירוע הבריאותי של [[הרבי]] ב[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ד]]{{הערה|שנתיים בדיוק לאחר האירוע הראשון ב{{ה|אוהל}} בשנת [[תשנ"ב]], ובדיוק בשעה שהתקיימה בארץ עצרת תפילת המונית לבריאותו של הרבי.}} בו עבר אירוע לב נוסף, צוות המזכירות העביר את הרבי למרכז הרפואי 'בית ישראל'{{הערה|המעבר נעשה על פי הוראתו של המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]], בניגוד להוראתו המפורשת של הרבי באירוע דומה בשנת [[תשל"ח]].}}.<br />
<br />
אחרי שהרבי הגיע לבית הרפואה, הגיעו בחורי ה'[[קבוצה]]' ושאר הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותו זמן ללמוד על יד החדר, והוקמה וועדה מיוחדת שדאגה לשמור על הסדר במקום ולקבוע את האישורים למי מותר להגיע ובאלו זמנים. לצורך קיומם של סדרי הלימודים בסמיכות למקום שהותו של הרבי, ייחדה הנהלת בית הרפואה אולם שלם שהוסב ל[[זאל]] של ישיבת תומכי תמימים, ובכל ערב היו מגיעים הבחורים מ[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ללמוד שם. ואף יצא קובץ הערות מישיבה זו בשם "קובץ בית ישראל".<br />
<br />
ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים הגיעו גם [[אנ"ש]] תושבי [[קראון הייטס]] לשבות במקום, וחלקם היו עושים את הדרך רגלית בצהרי יום השבת{{הערה|מרחק של שעה הליכה.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[בנימין ליפקין]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%95_%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%A2%D7%A6%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_81252.html היום בו הזמן החב"די עצר מלכת]''', תיאור יום כ"ז באדר [[תשנ"ד]] מנקודת מבטו של בחור {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מקומות ואתרים]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=226737שניאור זלמן לבקובסקי2016-05-27T05:10:28Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה|חסר פירוט}}<br />
[[תמונה:הרב לבקובסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב שניאור זלמן לבקובסקי]]<br />
הרב '''[[שניאור זלמן לבקובסקי]]''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומייסד מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770]].מתוך התחשבות בקהל תלמידיו המגוון מוסר הרב את שיעוריו הן בלשון הקודש והן באידיש.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב לבקובסקי נולד לאביו הרב [[נחום לבקובסקי]] והתחתן עם בתו של הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]{{הערה|מעניין לציין שבאופן די נדיר, הרבי אישר לזוג לדחות את החתונה כשנה לאחר השידוך, על מנת שהכלה תסיים את לימודיה.}}.<br />
<br />
אשתו מרת שרה מנהלת את [[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].<br />
[[קובץ:הרב לאבקובסקי בשדה התעופה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבקובסקי ב[[מבצע תפילין]] בבית חב"ד נתב"ג]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[עקיבא גרשון וגנר]] - ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר]''', ט"ו סיון [[תשע"ה]] {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לבקובסקי שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=226736זושא פוזנר2016-05-27T05:04:37Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:זושא פויזנר.jpg|left|thumb|250px|הרב זושא פויזנר ב[[התוועדות]]]]<br />
הרב '''זושא פוזנר''' הוא מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]], יושב ראש "[[ועדת החינוך החב"די]]", [[משפיע]] בקהילת חב"ד בעיר [[לוד]] וכן בישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריות|קרית שמואל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב פוזנר נולד בשנת [[תרצ"ו]] לאביו הרב [[שלום פויזנר]], עליו התבטא [[אדמו"ר הריי"צ]] "שלום איז מיינער [=שלום הוא שלי]".<br />
<br />
נכח במעמד קבלת הנשיאות על ידי [[הרבי]] ב[[י"א שבט תשי"א]].<br />
<br />
זכה להיות מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[רצח בבית ספר למלאכה|הרצח המחריד בבית ספר למלאכה]]. הרב פויזנר קיבל מברק מהרבי להישאר בארץ הקודש, בעוד שכל השלוחים חזרו בחזרה ל-[[770]]. לאחר כשנתיים שב הרב פויזנר ל-770, והרבי הורהו להשתלב בעבודת החינוך ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], תוך הדרכות מפורטות על מהות העבודה.<br />
<br />
טרם יציאתו לארץ הקודש, ב[[ט' אלול]] [[תשח"י]], ארגן [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צא"ח דארצות הברית]] [[התוועדות]] "צאתכם לשלום" ב-770, בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[דוד רסקין]] לכבוד נסיעתו בשליחות הרבי לארץ הקודש. בהתוועדות נכח קהל מועט שלהפתעתו - הודיע הרב [[חודקוב]] כי הרבי ייכנס להתוועדות קצרה לרגל נסיעתו לשליחות!<br />
אחר דקות ספורות נכנסהרבי ונשא דברים קצרים, בהם התבטא בביטויים נדירים על אלו העוסקים בעבודת החינוך בשליחותו, ובירך את ר' זושא פויזנר בברכות מאליפות. נקודת השיחה הוגהה על ידי הרבי והיא מובאת ב[[ליקוטי שיחות]] חלק ב' בהוספות.<br />
<br />
===תפקידיו===<br />
בעבר כיהן כ[[משפיע]], ר"מ לחסידות ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכיום הינו משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. היה בעל תפקיד מנהלתי במשרד מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ הקודש, ובמשך עשרות שנים היה איש הקשר בין חב"ד לשגרירות ארה"ב בישראל. <br />
<br />
הרב פויזנר הנו יושב ראש [[ועדת החינוך החב"די]] מייסודה של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], וחבר הנהלת אגו"ח.<br />
ב[[תמוז]] [[תשע"א]] מונה למשפיע כללי [[תומכי תמימים קריות|בישיבות חב"ד בקרית-שמואל]], חיפה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
;אביו:<br />
הרב [[שלום פויזנר]] - שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי שליט"א]] לפיטסבורג.<br />
<br />
*רעייתו מרת יהודית פוזנר (לבית בכודי).<br />
<br />
;אחיו:<br />
*הרב [[יצחק זלמן פוזנר]], שליח הרבי בטנסי<br />
*הרב [[יהודה לייב פוזנר]] - [[קראון הייטס]]<br />
<br />
;גיסיו:<br />
*הרב [[יחזקאל דערן]]<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[מילאנו]], [[איטליה]]<br />
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] - חבל התענך, [[ארץ הקודש]].<br />
<br />
;ילדיו:<br />
*בנו ר' יוסף יצחק פויזנר - [[שליח]] לבירמינגהם, אלבמה, [[ארצות הברית]].<br />
*בנו ר' מנחם מענדל - שליח לפלנטיישן, פלורידה.<br />
*בנו ר' שמואל לייב עובדי' - שליח בדייוי, פלורידה.<br />
<br />
*חתנו ר' יוסף יצחק נפרסטק - מצוות [[שבועון כפר חב"ד]].<br />
*חתנו ר' שניאור זלמן ליברוב - [[שליח]] לרובע פלטבוש שב[[ניו יורק]]<br />
*חתנו ר' אורן פופר - [[קראון הייטס]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 "ג' תמוז מזווית אחרת" ראיון מרתק עם ר' זושא פויזנר] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46658 "דור האנטר" - ראיון מיוחד עם ר' זושא פויזנר]<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1963 הרב פויזנר: בג' תמוז צריך להתפוצץ!] {{וידפו}}<br />
*'''[http://chabad.info/opinions/%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93/ על גז'ענות ועל דור ראשון בחב"ד]''', בתוך מגזין [[דרך המלך]] כ"ה בתמוז [[תשע"ה]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פוזנר, זושא}}<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=226735ישראל יצחק פיקרסקי2016-05-27T04:54:54Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב ישראל יצחק פיקרסקי<br />
|תמונה=[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]<br />
|כינוי=הרב פיקרסקי<br />
|תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ה]]<br />
|מקום לידה=בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]]<br />
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br />
|מקום פעילות=פולין וניו יורק<br />
|תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק<br />
|רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים"<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]. התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]<br />
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נשא את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.<br />
<br />
הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]].<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]<br />
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]].<br />
<br />
הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] פלפול תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".<br />
<br />
בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.<br />
<br />
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שילמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערת שוליים|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]].<br />
<br />
הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".<br />
<br />
===הצלה על ידי הרבי===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי<br />
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.<br />
|תוכן=<br />
"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.<br />
<br />
"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.<br />
<br />
"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג אהבת ישראל בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ישראל של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!<br />
<br />
"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! <br />
<br />
"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}}<br />
<br />
סיפר הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".<br />
<br />
==ציטוטים על הרבי==<br />
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:<br />
<br />
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}.<br />
<br />
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]]על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.<br />
<br />
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}.<br />
<br />
*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.<br />
<br />
בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר<br />
|תוכן=לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן<br />
}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]<br />
*'''חקרי הלכות''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
*הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]<br />
*[http://hebrewbooks.org/30440 הספר 'חקרי הלכות' חלק א'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/3296 הספר 'חקרי הלכות' חלק ב'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31600 הספר 'חקרי הלכות' חלק ג'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31599 הספר 'חקרי הלכות' חלק ד'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31598 הספר 'חקרי הלכות' חלק ה'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31700 הספר 'חקרי הלכות' חלק ו'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31615 הספר 'חקרי הלכות' חלק ז'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31614 הספר 'חקרי הלכות' חלק ח'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31613 הספר 'חקרי הלכות' חלק ט'] - אתר היברו-בוקס<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=226734ישראל יצחק פיקרסקי2016-05-27T04:51:11Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב ישראל יצחק פיקרסקי<br />
|תמונה=[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]<br />
|כינוי=הרב פיקרסקי<br />
|תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]<br />
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ה]]<br />
|מקום לידה=בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]]<br />
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br />
|מקום פעילות=פולין וניו יורק<br />
|תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק<br />
|רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים"<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]. התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]<br />
הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] נשא את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.<br />
<br />
הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]].<br />
<br />
==הקשר עם חב"ד==<br />
[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]<br />
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]].<br />
<br />
הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ"ד בטבת]] באחת השנים, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] פלפול תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?".<br />
<br />
בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.<br />
<br />
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.<br />
<br />
ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שילמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב|רבנות]]. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי'.. יהי רצון שיהא בהצלחה רבה.. אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויהי רצון שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "[[עשה לך רב]]". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא - הרב פיקרסקי - יהיה הרב שלו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערת שוליים|בשנת [[תשמ"ח]] כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]].<br />
<br />
הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".<br />
<br />
===הצלה על ידי הרבי===<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי<br />
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.<br />
|תוכן=<br />
"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.<br />
<br />
"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.<br />
<br />
"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. יתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג אהבת ישראל בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל לאהבת ישראל של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!<br />
<br />
"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?! <br />
<br />
"אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}}<br />
<br />
סיפר הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|שם=ראיון}}: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".<br />
<br />
==ציטוטים על הרבי==<br />
ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:<br />
<br />
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א}}.<br />
<br />
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם.. אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה הרבי משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות ל[[הרבי|רבי]]על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם}}.<br />
<br />
*בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תש"נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם.. אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה.. הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות על ידי פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק"ה עמוד ב'}} מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות.}}.<br />
<br />
*במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.<br />
<br />
בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר<br />
|תוכן=לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן<br />
}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:חקרי הלכות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]<br />
*'''חקרי הלכות''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br />
.*הגדה של פסח<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]<br />
*[http://hebrewbooks.org/30440 הספר 'חקרי הלכות' חלק א'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/3296 הספר 'חקרי הלכות' חלק ב'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31600 הספר 'חקרי הלכות' חלק ג'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31599 הספר 'חקרי הלכות' חלק ד'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31598 הספר 'חקרי הלכות' חלק ה'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31700 הספר 'חקרי הלכות' חלק ו'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31615 הספר 'חקרי הלכות' חלק ז'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31614 הספר 'חקרי הלכות' חלק ח'] - אתר היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/31613 הספר 'חקרי הלכות' חלק ט'] - אתר היברו-בוקס<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פיקרסקי ישראל יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=226732גרשון מענדל גרליק2016-05-27T04:46:20Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:גרשון מענדל גרליק.jpg|left|thumb|250px|הרב גרשון מענדל גרליק]]<br />
הרב '''גרשון מענדל גרליק''' משמש כ[[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשי"ט]]. בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
==בצעירותו==<br />
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק (שני מימין) בצעירותו]]<br />
נולד ב[[רוסיה]], והתחנך בישיבות המחתרתיות. לאחר יציאתו מרוסיה הגיע ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל ה[[עבודה]] במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]].<br />
<br />
קירבה מיוחדת היתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.<br />
<br />
==השליחות==<br />
בשנת [[תשי"ט]] נשלח על ידי הרבי למדינת איטליה, וכך זכה להיות מראשוני ה[[שלוחים]] שנסעו מעבר לים להפצת היהדות ומעיינות ה[[חסידות]]. הגיע למילאנו כ[[רב]] הקהילה האשכנזית, ומאז במשך למעלה מ50 שנה מנהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.<br />
<br />
יחס מיוחד קיבל ר' גרשון מענדל מהרבי בקשר לשליחותו באיטליה כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמא ל"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב איסר יהודה אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==פעילותו ברבנות==<br />
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] חסידית]]<br />
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב וויינברג, הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועומדים איתו בקשר מתמיד. <br />
<br />
הרב גרליק חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.<br />
<br />
ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב, הכריז "{{יחי}}" שלשה פעמים ובזה הסתכם כל נאומו.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|עם הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], יו"ר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)]]]]<br />
*הרב [[חיים מאיר גרליק]] - אביו.<br />
*הרב [[בן ציון גרליק]] - אחיו.<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] - גיסו.<br />
* הרב יוסף פרמן - גיסו. <br />
*מרת יוכבד זלמנוב - אחותו.<br />
*מרת הדסה פרמן - אחותו.<br />
*הרב [[שלום פויזנר]] - חותנו.<br />
<br />
;בניו<br />
*הרב [[לוי יצחק גרליק]] - [[קראון הייטס]] רב המרכז הארופאי בבריסל.<br />
*הרב [[יוסף גרליק]] - [[קראון הייטס]].<br />
*הרב [[משה גרליק]] - השליח הראשון לאיחוד האירופאי.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[אברהם חזן]] - שליח במילאנו ומהנהלת מרכז לעיני חינוך איטליה.<br />
*הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] - שליח ומנהל בית חב"ד מילאנו. (חמיו של הרב [[סנדר וילשאנסקי]])<br />
*הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מנכ"ל חברת [[JEM]] ודוד של הרב [[ סנדר וילשאנסקי]]<br />
*הרב [[גרינברג]] - שליח בטקסס<br />
*נכדו(חתן חתנו):הרב:[[סנדר וילשאנסקי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389396.jpg טור של הרב גרליק]''' - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1264784 סמיכה לרבנות]''' - הרב גרליק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרליק, גרשון מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מילאנו: אישים]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=226730גרשון מענדל גרליק2016-05-27T04:45:13Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:גרשון מענדל גרליק.jpg|left|thumb|250px|הרב גרשון מענדל גרליק]]<br />
הרב '''גרשון מענדל גרליק''' משמש כ[[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשי"ט]]. בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
==בצעירותו==<br />
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק (שני מימין) בצעירותו]]<br />
נולד ב[[רוסיה]], והתחנך בישיבות המחתרתיות. לאחר יציאתו מרוסיה הגיע ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל ה[[עבודה]] במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]].<br />
<br />
קירבה מיוחדת היתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.<br />
<br />
==השליחות==<br />
בשנת [[תשי"ט]] נשלח על ידי הרבי למדינת איטליה, וכך זכה להיות מראשוני ה[[שלוחים]] שנסעו מעבר לים להפצת היהדות ומעיינות ה[[חסידות]]. הגיע למילאנו כ[[רב]] הקהילה האשכנזית, ומאז במשך למעלה מ50 שנה מנהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.<br />
<br />
יחס מיוחד קיבל ר' גרשון מענדל מהרבי בקשר לשליחותו באיטליה כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמא ל"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב איסר יהודה אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==פעילותו ברבנות==<br />
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] חסידית]]<br />
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב וויינברג, הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועומדים איתו בקשר מתמיד. <br />
<br />
הרב גרליק חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.<br />
<br />
ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב, הכריז "{{יחי}}" שלשה פעמים ובזה הסתכם כל נאומו.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|עם הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], יו"ר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)]]]]<br />
*הרב [[חיים מאיר גרליק]] - אביו.<br />
*הרב [[בן ציון גרליק]] - אחיו.<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] - גיסו.<br />
* הרב יוסף פרמן - גיסו. <br />
*מרת יוכבד זלמנוב - אחותו.<br />
*מרת הדסה פרמן - אחותו.<br />
*הרב [[שלום פויזנר]] - חותנו.<br />
<br />
;בניו<br />
*הרב [[לוי יצחק גרליק]] - [[קראון הייטס]] רב המרכז הארופאי בבריסל.<br />
*הרב [[יוסף גרליק]] - [[קראון הייטס]].<br />
*הרב [[משה גרליק]] - השליח הראשון לאיחוד האירופאי.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[אברהם חזן]] - שליח במילאנו ומהנהלת מרכז לעיני חינוך איטליה.<br />
*הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] - שליח ומנהל בית חב"ד מילאנו. (חמיו של הרב [[סנדר וילשנסקי]])<br />
*הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מנכ"ל חברת [[JEM]] ודוד של הרב [[ סנדר וילשנסקי]]<br />
*הרב [[גרינברג]] - שליח בטקסס<br />
*נכדו(חתן חתנו):הרב:[[סנדר וילשנסקי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389396.jpg טור של הרב גרליק]''' - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1264784 סמיכה לרבנות]''' - הרב גרליק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרליק, גרשון מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מילאנו: אישים]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=226729גרשון מענדל גרליק2016-05-27T04:43:39Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:גרשון מענדל גרליק.jpg|left|thumb|250px|הרב גרשון מענדל גרליק]]<br />
הרב '''גרשון מענדל גרליק''' משמש כ[[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשי"ט]]. בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
==בצעירותו==<br />
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק (שני מימין) בצעירותו]]<br />
נולד ב[[רוסיה]], והתחנך בישיבות המחתרתיות. לאחר יציאתו מרוסיה הגיע ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל ה[[עבודה]] במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]].<br />
<br />
קירבה מיוחדת היתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.<br />
<br />
==השליחות==<br />
בשנת [[תשי"ט]] נשלח על ידי הרבי למדינת איטליה, וכך זכה להיות מראשוני ה[[שלוחים]] שנסעו מעבר לים להפצת היהדות ומעיינות ה[[חסידות]]. הגיע למילאנו כ[[רב]] הקהילה האשכנזית, ומאז במשך למעלה מ50 שנה מנהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.<br />
<br />
יחס מיוחד קיבל ר' גרשון מענדל מהרבי בקשר לשליחותו באיטליה כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו בהתוועדות והביאו כדוגמא ל"שליח שמחולל מהפכות".<br />
<br />
במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב איסר יהודה אונטרמן בתור רב ראשי עד סוף ימיו.<br />
<br />
==פעילותו ברבנות==<br />
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] חסידית]]<br />
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב וויינברג, הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועומדים איתו בקשר מתמיד. <br />
<br />
הרב גרליק חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.<br />
<br />
ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב, הכריז "{{יחי}}" שלשה פעמים ובזה הסתכם כל נאומו.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|עם הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], יו"ר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)]]]]<br />
*הרב [[חיים מאיר גרליק]] - אביו.<br />
*הרב [[בן ציון גרליק]] - אחיו.<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] - גיסו.<br />
* הרב יוסף פרמן - גיסו. <br />
*מרת יוכבד זלמנוב - אחותו.<br />
*מרת הדסה פרמן - אחותו.<br />
*הרב [[שלום פויזנר]] - חותנו.<br />
<br />
;בניו<br />
*הרב [[לוי יצחק גרליק]] - [[קראון הייטס]] רב המרכז הארופאי בבריסל.<br />
*הרב [[יוסף גרליק]] - [[קראון הייטס]].<br />
*הרב [[משה גרליק]] - השליח הראשון לאיחוד האירופאי.<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב [[אברהם חזן]] - שליח במילאנו ומהנהלת מרכז לעיני חינוך איטליה.<br />
*הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] - שליח ומנהל בית חב"ד מילאנו.<br />
*הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מנכ"ל חברת [[JEM]] ודוד שלהרב [[ סנדר וילשנסקי]]<br />
*הרב [[גרינברג]] - שליח בטקסס<br />
*נכדו(חתן חתנו):הרב:[[סנדר וילשנסקי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389396.jpg טור של הרב גרליק]''' - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1264784 סמיכה לרבנות]''' - הרב גרליק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גרליק, גרשון מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מילאנו: אישים]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=226727שלמה איידלמן2016-05-27T04:38:18Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלמה איידלמן''' ([[תש"ה]]-[[תש"ס]]) היה ממייסדי קהילת חב"ד ב[[רחובות]] ושימש כגבאי במשך עשרות שנים בבית הכנסת של הקהילה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פתח תקוה]] בשנת [[תש"ה]] לאביו הרב [[ישראל מרדכי איידלמן]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר נישואיו התיישב ב[[רחובות]] והיה ממייסדי קהילת חב"ד במקום.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]], ובמהלך הביקור גם זכה להניח בשעת כניסתו של הרבי לתפילה ב{{ה|זאל הקטן}} ספר תהילים בו קרא הרבי מספר פרקים , וכך זכה שיהיה ברשותו ספר תהילים שהרבי התפלל בו.<br />
עם פתיחת [[בית כנסת חב"ד]] בעיר, לקח על עצמו את תחזוקו ותפעולו, והתמנה כגבאי ראשי של בית הכנסת.<br />
<br />
עם הקמת של ישיבת [[תומכי תמימים רחובות|תומכי תמימים המקומית]], ניכרה דאגתו לרווחת התמימים כשהיה נוהג לבקר בישיבה לעיתים קרובות, ולדאוג למחסורם. פעמים רבות היה רוכש בדרכו לישיבה מיני מאפה ומעניק אותם לבחורי הישיבה. היה מכניס אורחים גדול.<br />
גם כשהיה מבקר ב-[[770]] היה דואג לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], ומנסה לסייע ככל יכולתו.<br />
נפטר בדמי ימיו ב[[ב' סיון]] [[תש"ס]], ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br />
<br />
{{מיון רגיל:איידלמן, שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: אישים]]</div>שאול כהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=226724טבריה2016-05-27T04:32:05Z<p>שאול כהן: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד<br />
|עיר=טבריה<br />
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טבריה במבט אוירי]]<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|מוסדות בקהילה=שני בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]<br />
}}<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}<br />
<br />
'''טבריה''' היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.<br />
<br />
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]]. <br />
<br />
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]].<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בטבריה 42,287 תושבים.<br />
<br />
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר==<br />
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]<br />
<br />
ביום ראשון, [[ה' במנחם אב]], [[תרפ"ט]]. ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'. <br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימור [[הרמב"ם]] בקברו]]<br />
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]<br />
<br />
*שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].<br />
<br />
*מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]]. (חתן הרב קרמר)<br />
<br />
*רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.<br />
<br />
*טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
*שתי בתי כנסת חב"ד.<br />
*גני ילדים.<br />
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.<br />
*ישיבת חב"ד. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס"ט והינה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
==ציון ה[[רמב"ם]]==<br />
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. <br />
<br />
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
== טבריה והגאולה ==<br />
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהיתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}<br />
<br />
==מפתח העיר==<br />
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד בעיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]</div>שאול כהן