חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אהרן מסטרשלה

2024-09-03T18:05:31Z

רשימות שליט"א: /* פיצוץ רשימעס */ פסקה חדשה

==שמו==
אמנם אפשר לכתוב את שם משפחתו ככה, אולם ישנו קושי לאיתורו דרך מנועי חיפוש, שכן שמו מפורסם כנכתב בדרך מעט שונה. על כן, בכדי שיוכלו למצוא דף זה בכלל, או להגיע אליו בקלות יותר בפרט, אני ממליץ לשנות את הכותרת תחת השם "[[אהרן מסטראשעלא]]" (או שכל אחד יכול להציע הצעות). {{אנונימי}}
:כך הוא השם הערך בויקיפדיה העברית, מכיוון שכך הביטוי בעברית. אך בשביל מנועי גוגל ניתן גם ליצור הפניות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בטבת ה'תשע"ב, למניינם 22:21, 27 בדצמבר 2011 (UTC)
::ליתר דיוק, כך הוא '''הכתיב''' בעברית. בעוד הכתיב שהציעה אנונימי הוא לפי כללי הדקדוק באידיש. עשיתי הפניה אבל חשוב לציין שהפניה 'נחשבת' הרבה פחות בגוגל ומופיעה במקום נמוך יותר בחיפוש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 12:01, 28 בדצמבר 2011 (UTC)

משהוא כתב "דומה כי הוא היחיד שמזכיר בספריו את דעת החסידות ביחס לצמצום שקדם לצמצום הראשון שמובא בספרי הקבלה, אותה הוא מכנה "בקיעה".
מחקתי שכן מדובר בבורות!
מאן דהוא כתב-מחלוקת נוספת היתה ביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי היא רק לעזור להגיע אל החסידות ואין הכרח לדבוק בדרכי הרבי, ואילו אדמו"ר האמצעי טען כי הרבי הוא העיקר וחשיבות רבה להתדבק בדרכיו.
נשמע כמו קשקוש [העיקר הוא הרבי- איפה שמענו כאלו דברים בחב"ד מה עם העבודה בכח עצמו הפך הענין דפולין, אכן הרבי הוא הנשיא ושקול ככולם וכו' וכל הנתינת כח לעבודה הוא ממנו אבל מכאן ועד להציב זאת כנגד אמירה שהעיקר הוא תורת החסידות,ברי לי שלא ר' ארון סבר כך ולא אדמו"ר האמצעי סבר כך. ברור ששניהם הסכימו שהנשיא הוא הכל ומצד שני שעיקר החסידות היא בלימודה, מה שאולי ניתן לומר שר' ארון אמר שכשם שבזמן הבעש"ט ההנהגה לא עברה בדווקא לבנו כידוע כך גם בחב"ד כתר הנשיאות שייך לא בדווקא לצאצאי הרבי אלא לגדולים שבתלמידיו ] אני מוחק את הדברים עד שיביאו מקור ברור!--[[מיוחד:תרומות/31.44.133.135|31.44.133.135]] 10:18, 27 בדצמבר 2012 (IST)
:לדעתי האיות באידיש צריך להיות "סטראשעלע", ולא "סטראשעלא"--[[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 09:49, כ"ז באלול, ה'תש"ף 09:49, 16 בספטמבר 2020 (UTC)
::כאשר מסתכלים בספרי שיחות אדמו"ר הריי"צ, באמת כתוב '''סטראשעלע''' ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 09:53, כ"ז באלול, ה'תש"ף

==ספרו==
מעניין שלא כתבו שבשער היחוד והאמונה שלו הוא חולק על אדמו"ר האמצעי בחריפות גדולה ונוראה עד שאדמו"ר האמצעי נאלץ להשיב לו על כך. מישהו יודע יותר פרטים בנושא? --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 07:03, 3 בנובמבר 2016 (UTC)

== פיצוץ רשימעס ==

מוקשה מאוד הענין שערך זה גדוש ברשימות.
כמו שהסתדרו ללא הסיפורים שברימות עד ג' תמוז, כך ניתן למחוק אותם מהערך גם לאחר גניבתם ופירסומם.{{משוב}} [[משתמש:רשימות שליט"א|רשימות שליט"א]] - [[שיחת משתמש:רשימות שליט"א|שיחה]], 21:05, ל' באב, ה'תשפ"ד 21:05, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

מדייק במאמר

2024-09-03T18:02:20Z

רשימות שליט"א:

'''מדייק במאמר''' הינו סדרת ספרים שיוצאת לאור מדי שנה בשנה לרגל [[יו"ד שבט]] על ידי המשפיע הרב [[זאב וואלף בער אדלר]].

הסדרה עוסקת ב[[ספר המאמרים (באתי לגני)|מאמרי באתי לגני]] שנלמדים מדי שנה ביו"ד שבט, כהוראת הרבי.

הקובץ עושה עריכה מדוייקת של לשון הרבי מתוך סליל ההקלטה, ומדייק בכל אות שיוצאת מפי קודשו, גם כאשר הרבי מתחיל לומר מילה או משנה למילה אחרת מובא הלשון הראשון בסוגריים.

הערות וציונים בדרך נקראים בשם "דקדוקי תורה", למטה מופיע ציוני מקורות לכאו' ללשון הרב, מהקלטות או מספרים שונים.

==קבצים שיצאו==
*ד"ה באתי לגני ה'תשט"ז (נ.י. תשע"ו).
*תדפיס מס' ומדייק במאמר על ד"ה באתי לגני ה'תשי"ז (נ.י. תשע"ז).
*תדפיס מס' ומדייק במאמר על ד"ה באתי לגני ה'תשי"ח (נ.י. תשע"ח).
*תדפיס מס' ומדייק במאמר על ד"ה באתי לגני ה'תשי"ט (נ.י. תשע"ט).
*תדפיס מס'ומדייק במאמר על ד"ה באתי לגני ה'תש"כ (נ.י. תש"פ).

[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]
{{קצרמר}}

ספר המאמרים (באתי לגני)

2024-09-03T18:00:17Z

רשימות שליט"א: /* מהדורות נוספות */

[[קובץ:ספר המאמרים באתי לגני - הוצאת תשפ"ד.png|שמאל|ממוזער|300px|ספר המאמרים - באתי לגני]]
[[קובץ:באתי לגני.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר]]
[[קובץ:באתי לגני נדב כהן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|באתי לגני - מבואר על ידי הרב נדב כהן]]
סט '''ספר המאמרים - באתי לגני''', מכיל ב' כרכים המרכזים את כל ה[[מאמר]]ים המתחילים בפסוק [[באתי לגני]] שנאמרו על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] מהשנים [[תשי"א]] - [[תשמ"ח]]{{הערה|וכן את המשך 'באתי לגני - תש"י' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.}}.

== היסטוריה ==

החל מ[[י' שבט תשי"א]], החל הרבי לומר מידי י' שבט מאמר המתחיל בפסוק באתי לגני<ref>הסיבה לכך -ראה מה שכתב כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א ב[[ספר המאמרים תשי"א (מלוקט)|ספר המאמרים תשי"א]] -מלוקט ע' 178. </ref>.

מאמרים אלו מיוסדים על המשך 'באתי לגני' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הוציאו לאור לקראת יום [[הסתלקות]]ו [[י' שבט תש"י]], המאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ מכיל עשרים סעיפים, במשך השנים ביאר הרבי בכל שנה אות אחרת של המאמר לפי הסדר, כך שכעבור עשרים שנה סיים הרבי את ביאור המאמר בפעם הראשונה. וכעבור עשרים שנה נוספות סיים הרבי שוב את הביאור על כל (כמעט) המאמר בפעם השניה<ref>אודות סדר הלימוד של פרק לשנה - ראה ספר המאמרים באתי לגני חלק א' ע' 358.</ref>.

כל המאמרים האלו מרוכזים בספר באתי לגני, חלקם [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי. מאמרים נוספים הקשורים למאמרי באתי לגני, גם נדפסו בספר זה, כגון מאמרים המתחילים בפסוק 'היושבת בגנים' המתאים בתוכנם למאמרים אלו בדרך כלל.

הסדרה נדפסה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]].

בשנת [[תשפ"ד]] הודפס הסט בהקלדה מחדש ובתוספת [[מראי מקומות]] בשולי העמוד. חלק מהמאמרים נערכו מחדש בהשוואה להקלטות הקיימות{{הערה|על-פי הפתח-דבר.}}.

== תורת מנחם - ספר המאמרים באתי לגני ==

לקראת [[י' שבט]] [[תש"ע]] הוציא [[ועד הנחות בלה"ק]] מהדורה חדשה של הספרים, לאחר שהם עברו עריכה מחודשת לרוב על פי ההקלטות הקיימות, וכן בתוספת ריבוי הערות ומראי מקומות שהרבי ציין על העותק שניתן לו, הנמצא ב[[ספריית אגו"ח]].

כמו כן שונה הסדר, בכרך הראשון מופיעים פרקים א-י, ובשני יא-כ. בכל פרק מובא החלק ממאמר [[הרבי הריי"צ]], והמאמרים שאמר הרבי בשני המחזורים, וכשהסביר הרבי עניין שדובר במאמר בשיחות שלאחרי זה, הובא זה גם. סדרה זו יצאה תחת השם "[[תורת מנחם]] - ספר המאמרים באתי לגני"{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=40455 "תורת מנחם - באתי לגני" כעת בהוצאה חדשה], באתר [[שטורעם.נט]], י"ב טבת תש"ע.}}.

לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

== מהדורות נוספות ==
*'''באתי לגני המבואר''' - ביאור מאמר באתי לגני של אדמו"ר הריי"צ, מלוקט מתורת הרבי. יצא בעברית ובאנגלית. מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''באתי לגני''' - ביאור של הרב [[נדב כהן]] בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.
*[[מדייק במאמר]] -ראה ערכו.

== ראו גם ==
* [[ספר המאמרים פרשיות]]
* [[קבלת הנשיאות]]
* [[יו"ד שבט]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''ספר המאמרים - באתי לגני''': [https://drive.google.com/file/d/1GKQaeEBN7Nf93u4vvLk0i436kY92rAxq/view?usp=sharing כרך א'] {{PDF}} [https://abc770.org/book/באתי-לגני-א/ גירסת טקסט] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1IoBG-VLIGRE-nQYXKkBgybPHwh8b5R6L/view?usp=sharing כרך ב'] {{PDF}} [https://abc770.org/book/באתי-לגני-ב/ מאמרים בודדים בגירסת טקסט]
* '''מאמרי באתי לגני כקביעות שנת תשפ"ד''': [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/12/25-12-2023-09-02-21-Basi-Lgani-84-HP-8c.pdf הקובץ] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/12/23-12-2023-17-05-32-bosilegani5784-1.pdf תמלול (עם עריכה קלה) מסרט ההקלטה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)

2024-09-03T17:57:31Z

רשימות שליט"א: /* ספר המאמרים - קונטרסים */

[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:סהמ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים תרצ"ד-תרצ"ה, שנדפס לראשונה ב[[כ"ב שבט]] [[תשפ"ב]].]]
[[קובץ:סהמ קונטרסים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים - קונטרסים]]
'''ספר המאמרים - [[אדמו"ר הריי"צ]]''' היא סדרת ספרים (כ-20 כרכים{{הערה|ספר המאמרים - ע"ס השנים: [[תר"פ]] - [[תשי"א]] (ט"ז כרכים - ע"פ ההוצאה החדשה), [[ספר המאמרים - אידיש]] וספר המאמרים - קונטרסים (ג' כרכים).}}) של ה[[מאמר]]ים שאמר אדמו"ר הריי"צ במהלך שנות נשיאותו.

== ספרי הסדרה ==
*ספר המאמרים - [[תר"פ]]־[[תרפ"א]]{{הערה|שם=מו,מז|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"ו; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ז.}}.

=== ספר המאמרים - [[תרפ"ב]]־[[תרפ"ג]]===

שבעה מאמרים הודפסו בספר שיצא לאור בשנת [[תשמ"ו]], שש שנים לאחר מכן חילק [[הרבי]] "קונטרס מאמרים תרפ"ב", ובו ג' מאמרים נוספים מאותה שנה.

*ספר המאמרים - [[תרפ"ד]]{{הערה|שם=מו|ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ה]]{{הערה|שם=מו}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ו]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשמ"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תרפ"ז]]{{הערה|הוצאה ראשונה (כ'ספר המאמרים תרפ"ז') - ברוקלין, תשמ"א; הוצאה שניה (כ'ספר המאמרים תרפ"ז-תרפ"ח') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.

===ספר המאמרים [[תרפ"ח]]===

כולל חלק גדול מהמאמרים שאמר (או כתב) אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ח. בחודש [[חשוון]] תרפ"ח אדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר ב[[ריגא]] שב[[לטביה]], ועל כן רוב המאמרים משנה זו נאמרו בלטביה, ומיעוטם ב[[רוסיה]] או ב[[וורשה]] (בעת ביקור שאירע באותה שנה). חלק מן המאמרים לא הגיעו לידי [[קה"ת]], ולכן לא נדפסו בספר{{הערה|ד"ה "צהר תעשה", "קטנתי", "אין עומדים להתפלל", "ועתה שמע", "ועשו לי מקדש" ו"זכור".}}.

בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם חלק מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|מכתבים]], סקירות קצרות ותיאורים שונים על אירועים שהתרחשו עם [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שנה. הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי קה"ת בשנת [[תשל"ה]], ובשנת [[תש"מ]] ע"י [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]]. במהדורה שלישית (ביחד עם ספר המאמרים תרפ"ז) נדפס על ידי קה"ת - בשנת [[תשמ"ו]], ב"[[דפוס עזרא]]", על ידי הרב [[מרדכי שוסטערמאן]].

*ספר המאמרים - [[תרפ"ט]]{{הערה|ברוקלין, תש"נ.}}.
*ספרי המאמרים - [[תר"צ]]־[[תרצ"א]]; [[תרצ"ב]]־[[תרצ"ג]] - '''נמצאים בדפוס'''{{הערה|לקראת [[ראש השנה]] [[ה'תשפ"ד]] י"ל [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf קונטרס מאמרי ראש השנה תר"צ], תדפיס מתוך 'ספר המאמרים - תר"צ-תרצ"א'.}}.

===ספר המאמרים - [[תרצ"ד]]־[[תרצ"ה]]===

יצא לאור לראשונה לקראת [[כ"ב שבט]] [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]{{הערה|'''[https://www.chabad.fm/144/13566.html ספרי קה"ת חדשים יצאו לאור לרגל כ"ב בשבט]''' {{חב"ד אף אם}}}}, ואחריו י"ל ''''קונטרס מאמרים - תרצ"ד'''' - ובו שבעה מאמרים שהודפסו לראשונה מכתי"ק{{הערה|שם=פב|ברוקלין, תשפ"ב.}}.

*ספר המאמרים - [[תרצ"ו]]־[[תרצ"ז]]{{הערה|ברוקלין, תשמ"ט.}}.
*ספר המאמרים - [[תרח"ץ]]{{הערה|ברוקלין, תשמ"ח.}}.
*ספר המאמרים - [[תרצ"ט]]־[[ה'ש"ת]]{{הערה|'ספר המאמרים - תרצ"ט' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ו; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ד; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - קיץ ה'ש"ת' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תשט"ו. 'ספר המאמרים - ה'ש"ת' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תרצ"ט-ה'ש"ת') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"א]]־[[תש"ב]]־[[תש"ג]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"א' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ד, הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ב' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ד; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ב; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ג' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ג; הוצאה שניה - ברוקלין, תשט"ז; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"א-ג') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"ד]]־[[תש"ה]]־[[תש"ו]]־[[תש"ז]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"ד' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשט"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ה' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ו-ז' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"ז; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ג; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"ד-ז') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"ח]]־[[תש"ט]]{{הערה|'ספר המאמרים - תש"ח' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשח"י; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תש"ט' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"א; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"ח-ט') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.
*ספר המאמרים - [[תש"י]]־[[תשי"א]] (מלוקט){{הערה|'ספר המאמרים - תש"י' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשכ"א; הוצאה שניה - ברוקלין, תש"ל; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תשל"ג; הוצאה רביעית - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה חמישית - כפר חב"ד, תש"מ. 'ספר המאמרים - תשי"א' לבד: הוצאה ראשונה - ברוקלין, תשי"ב; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ו; הוצאה שלישית - כפר חב"ד, תש"מ. ההוצאה החדשה (כ'ספר המאמרים - תש"י-י"א') - ברוקלין, תשמ"ו.}}.

=== ספר המאמרים - אידיש ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר המאמרים אידיש]]}}

ספר המאמרים - [[אידיש]] כולל את המאמרים שהודפסו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בשפת האידיש, במדור 'ילמדנו רבנו' בירחון [[הקריאה והקדושה]]. הספר כולל חמישים ושלוש מאמרים{{הערה|בעיתונים הודפסו 60 מאמרים, אך השבע הראשונים נדפסו בלשון הקודש ולכן לא נכללו בספר.}}. המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]] ששפתו העיקרית הייתה אידיש. על תרגום המאמרים היו אחראים צוותי [[קה"ת]] והקריאה והקדושה, בראשות [[הרבי]]. המתרגם הראשי היה העיתונאי [[אהרן לעוויט]]-הירש, אשר ידוע בשם "י. סגל".

ספר זה היה הראשון מספרי המאמרים של אדמו"ר הריי"צ שראו את אור הדפוס{{הערה|למעשה זהו הספר הראשון [[קובץ שלשלת האור|ב'שער' הראשון ב'היכל']] של אדמ"ר הריי"צ.}}, ולקראת ההדפסה הרבי מלך המשיח שליט"א עצמו העיר בו את הערותיו.

הספר יצא לאור לראשונה על ידי הוצאת קה"ת בחורף [[תש"ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה מיו"ר קה"ת (בתקופה ההיא) - [[הרבי]]. לאחר שנתיים בשנת [[תש"ח]], הדפיסה הוצאת קה"ת במינכן, בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה. בשנים [[תשט"ז]], [[תשכ"ח]] ו[[תשמ"ו]] הדפיסה הוצאת קה"ת ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר. הוצאה חדשה בתרגום ללשון הקודש נדפסה בתשע"ה.

===ספר המאמרים - קונטרסים===

סדרת 'ספר המאמרים קונטרסים' כוללת שלשה חלקים, בהם אוגדו המאמרים - שיצאו לאור בקונטרסים על ידי האדמו"ר הריי"צ (מאז היציאה מ[[רוסיה]]) בין השנים [[תרפ"ח]]-[[תש"ח]]-חלקים א' וב', וחלק ג' -בשנים תשי"ב -ג, וכמה קונטרסים בודדים נוספים - בספרים, הקונטרסים נדפסו באופן כללי במתכונתם המקורית, וצורפו אליהם גם ההוספות שנלוו אליהם בהוצאה לאור המקורית, בהן ליקוטי הנהגות וקטעי שיחות של אדמו"ר הריי"צ, שנערכו על ידי [[הרבי]], ולוקטו לאחר מכן בריבוי הוספות -לספר המנהגים.

מהספרים, הושמטו שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ שכבר נדפסו בסדרת [[לקוטי דיבורים]], ומסיבה זו לא הודפסו בסדרה זו הקונטרסים שכללו שיחות בלבד.

הסדרה החלה לצאת לאור בשנת [[תשכ"ב]], כרך שני יצא לאור גם הוא בשנת תשכ"ב, והכרך השלישי יצא לאור בשנת [[תשל"ז]]. במהלך השנים נדפסו מהדורות נוספות (על ידי [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]], בשנים [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]]). בשנת [[תש"פ]] נדפסה הסדרה כולה בהוצאה חדשה ומתוקנת על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

המאמרים שיצאו לאור בשנים תש"ח -תשי"א, לוקטו לספרים שנקראו על שמם, כיוון שבאותם שנים [כמעט] לא היו מאמרים<ref>ראה גם ספר השיחות תשנ"ב חלק א' ע' 292 [דבר מלכות בא סעיף יב] ואילך.</ref>. מתוכם, רק ספר המאמרים תשי"א נקרא מלוקט -למרות שכל המאמרים שנדפסו בשנים לפני כן היו מלוקטים ממאמרים שנאמרו שנים רבות קודם לכן<ref>למשל, המאמר של באתי לגני תשי"א, נאמר בכלל בשנת תרפ"ג. [התוועדויות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א תשמ"ו חלק ב' ע' 402.] </ref> - כנראה על מנת להבדיל בינו לבין של הרבי שליט"א מלך המשיח<ref>להעיר: א. אין זה כל כך מדויק, שהרי מאמרי הרבי משנת תשי"א לא נדפסו בשום מהדורא כספר בפני עצמו.

ב. כעין זה מצינו בספר המאמרים של שנת תר"פ -של אדמו"ר הרש"ב מכונה -פר"ת, ושל אדמו"ר הריי"צ תר"פ [-תרפ"א].</ref>

==קישורים חיצונים==
* '''ספר המאמרים''': [https://tablet.otzar.org/#/book/143359/p/1/t/4680787321234/fs/0/start/0/end/0/c תר"פ־תרפ"א]{{הערה|הקישור לספר זה הוא לאתר 'אוצר החכמה', והגישה מוגבלת בחלק מהעמודים למי שלא מנוי.}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d8/5682-83_-_תרפ_ב-פ_ג.pdf תרפ"ב־תרפ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/5684_-_תרפ_ד.pdf תרפ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d8/5685_-_תרפ_ה.pdf תרפ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/5686_-_תרפ_ו.pdf תרפ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/10/5687_-_תרפ_ז.pdf תרפ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fc/5688_-_תרפ_ח.pdf תרפ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/24/5689_-_תרפ_ט.pdf תרפ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/47/5696_-_תרצ_ו.pdf תרצ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/59/5697_-_תרצ_ז.pdf תרצ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/5698_-_תרח_צ.pdf תרח"צ] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b4/ה_שת.pdf ה'ש"ת] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/תש_א.pdf תש"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תש_ב.pdf תש"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d1/תש_ג.pdf תש"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/66/תש_ד.pdf תש"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/תש_ה.pdf תש"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/תש_ו.pdf תש"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/תש_ז.pdf תש"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/15/תש_ח.pdf תש"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/87/תש_ט.pdf תש"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b6/תש_י.pdf תש"י] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/תשי_א_(מלוקט).pdf תשי"א - מלוקט] {{PDF}}
* '''ספר המאמרים קונטרסים''': [https://chabadpedia.co.il/images/e/ec/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_א'.pdf כרך א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_ב'.pdf כרך ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/fb/ספר_המאמרים_קונטרסים_-_חלק_ג'.pdf כרך ג'] {{PDF}}
* '''מאמרים נוספים''':
{{טורים|תוכן=
* [https://chabadpedia.co.il/images/6/6e/ואני_תפלתי_-_תרפ.pdf ד"ה ואני תפלתי לך הוי' - תר"פ]{{הערה|שם=פד|ברוקלין, תשפ"ד.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/קרוב_ה'_לכל_קראיו_-_תרפ.pdf ד"ה קרוב הוי' לכל קוראיו - תר"פ]{{הערה|שם=פד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/00/קדושים_תהיו_-_תר%22פ.pdf ד"ה קדושים תהיו כי קדוש אני - תר"פ]{{הערה|שם=פד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/9/96/קונטרס_מאמרים_תרפ%22ב_-_יו%22ד_שבט_תשנ%22ב.pdf קונטרס מאמרים - תרפ"ב]{{הערה|שם=נב|ברוקלין, תשנ"ב.}} (חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א{{הערה|ב[[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]]; ראה ערך [[קונטרס מאמרים - תרפ"ב]].}}).
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/תרפ_ב_-_וכל_העם.pdf ד"ה וכל העם - תרפ"ב]{{הערה|שם=סב|ברוקלין, תשס"ב.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/71/תרפ_ב_-_כי_תשא%2C_דבר_גו_ויקחו_לי_תרומה.pdf ד"ה כי תשא, דבר גו' ויקחו לי תרומה - תרפ"ב]{{הערה|שם=סג|ברוקלין, תשס"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/תרפ_ב_-_נחמו_נחמו.pdf ד"ה נחמו נחמו - תרפ"ב]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf קונטרס מאמרי ראש השנה תר"צ]{{הערה|ברוקלין, תשפ"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/תרצ_-_יהי_ה_אלקינו_עמנו.pdf ד"ה יהי הוי' אלקינו עמנו - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/7/78/תרצ_-_מים_רבים.pdf ד"ה מים רבים - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/d/d4/תרצ_-_רבי_אומר.pdf ד"ה רבי אומר - תר"צ]{{הערה|שם=סג}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/תרצ_א_-_ביום_שמיני_עצרת.pdf ד"ה ביום שמיני עצרת - תרצ"א]{{הערה|שם=סד|ברוקלין, תשס"ד.}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/תרצ_א_-_בסוכות_תשבו.pdf ד"ה בסוכות תשבו - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/2/2e/תרצ_א_-_בראשית_ברא.pdf ד"ה בראשית ברא - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/תרצ_א_-_הבאים_ישרש_יעקב.pdf ד"ה הבאים ישרש יעקב - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/f/ff/תרצ_א_-_ויצא_יעקב.pdf ד"ה ויצא יעקב - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/תרצ_א_-_וקבל_היהודים.pdf ד"ה וקבל היהודים - תרצ"א]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/תרצ_א_-_צהר_תעשה.pdf ד"ה צהר תעשה לתיבה - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/תרצ_א_-_שמאלו_תחת_לראשי.pdf ד"ה שמאלו תחת לראשי - תרצ"א]{{הערה|שם=סד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/4/4c/תרצ_ג_-_פנים_בפנים.pdf ד"ה פנים בפנים - תרצ"ג]{{הערה|שם=סג}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/12/תרצ_ד_-_החודש_הזה_וא_ר_אלעזר.pdf ד"ה החדש הזה לכם, א"ר אלעזר - תרצ"ד]{{הערה|שם=צ"ד|ברוקלין, תשס"ג. נכנס בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרצ"ד (ברוקלין, תשפ"ב).}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/1/13/תרצ_ד_-_חג_הפסח.pdf קונטרס חג הפסח - תרצ"ד]{{הערה|שם=צ"ד}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תרח_צ_-_והאיש_משה_עניו.pdf והאיש משה עניו - תרח"צ]{{הערה|ברוקלין, תשנ"ג.}}.
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/תש_-_קטנתי.pdf ד"ה קטנתי מכל החסדים - ה'ש"ת]{{הערה|שם=פב}}.
}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

2024-09-03T14:52:24Z

רשימות שליט"א: /* הדרכת צעירי החסידים */

{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=אדמו"ר האמצעי.jpg
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=[[ניעז'ין]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|רבותיו= אביו אדמו"ר הזקן
|תלמידיו= חסידי חב"ד
|חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

'''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.

==תולדות חיים==
===לידתו===
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.

בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}.

בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].

===חינוכו===
עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד תינוקות|מלמד]] מיוחד{{הערה|המלמד מליאזנא, זקנו של ר' דובער ב"ר פסח מלמד. ספה"ש השי"ת עמ' 395.}}, מתלמידי המגיד שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד. מלמד נוסף היה ר' [[אברהם מליעפלי]].

כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.

===בר מצווה===
{{הערה|1=תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו"ר האמצעי, מסר אדמו"ר הריי"צ בכ"ה שבט תרצ"ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|ב. ג.]] השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות}}לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג, נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' נג.}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.

===נישואיו===
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.

===הדרכת צעירי החסידים===
בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.

באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.
יצויין שהרב הקדוש ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] כתב לאדמו"ר הזקן במכתב משנת תקנ"ח ,,וחס אנכי על זרעי' דאבא, ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים וכלי מלחמה אין לו, ואיה רחמי האב על הבן."

===קבלת הנשיאות===
בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

===ליובאוויטש===
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.

מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

===חברון===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.

===מאסרו וגאולתו===
[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
בשנת [[תקפ"ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

===הסתלקותו===
[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].

אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====
אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב].}}.

ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.

== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.
מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.

==ספריו==
חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ"ה.}}.

חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

===הספרים שהודפסו על ידו===
*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)
*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])
*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)
*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)
*[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)
*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)
*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)
*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)
*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו)

===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===
*קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]]
*[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה
*[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]])
*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.

==תקנותיו וחידושיו==
{{פסקה חסרה}}
היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}
אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.
בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו"ר האמצעי]] מביט בהם.
אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

==תואר פניו==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק "'''כאילו''' הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

==משפחתו==
*בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''
*בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].'''
*בתו '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.
*בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].
*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].
*בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].
*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].
*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.
*בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.
*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].
*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]
*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם
*הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]'''
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

2024-09-03T14:34:41Z

רשימות שליט"א: /* בר מצווה */

{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=אדמו"ר האמצעי.jpg
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=[[ניעז'ין]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|רבותיו= אביו אדמו"ר הזקן
|תלמידיו= חסידי חב"ד
|חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר האמצעי
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

'''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - ט' בכסלו [[תקפ"ח]]), הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו"ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו"ר השלישי של תנועת חב"ד, ה'צמח-צדק', לאדמו"ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו"רים.

==תולדות חיים==
===לידתו===
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.

בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}.

בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].

===חינוכו===
עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], [[מלמד תינוקות|מלמד]] מיוחד{{הערה|המלמד מליאזנא, זקנו של ר' דובער ב"ר פסח מלמד. ספה"ש השי"ת עמ' 395.}}, מתלמידי המגיד שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד. מלמד נוסף היה ר' [[אברהם מליעפלי]].

כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.

===בר מצווה===
{{הערה|1=תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו"ר האמצעי, מסר אדמו"ר הריי"צ בכ"ה שבט תרצ"ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|ב. ג.]] השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות}}לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ"ג, נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' נג.}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.

===נישואיו===
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.

רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

ואכן, בגלל ש[[אדמו"ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש"ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.

===הדרכת צעירי החסידים===
בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.

באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.

===קבלת הנשיאות===
בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.

חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות".

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

===ליובאוויטש===
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.

הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.

מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

===חברון===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.

===מאסרו וגאולתו===
[[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
בשנת [[תקפ"ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ"ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

===הסתלקותו===
[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר האמצעי}}
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ"ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].

אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====
אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב].}}.

ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.

== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.
מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה"ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו"ר ז"ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו"ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.

==ספריו==
חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו"ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ"ה.}}.

חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

===הספרים שהודפסו על ידו===
*[[סידור עם דא"ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר "ביאורי הזוהר" מיוחס לפעמים לאדמו"ר האמצעי) (תקע"ו)
*קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע"ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])
*[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע"ז - ח"א, תקע"ח - ח"ב)
*[[דרך חיים]] - ח"ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע"ט)
*[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק"פ)
*[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ"א)
*[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ"א)
*[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ"ב)
*[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח"א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו"ר האמצעי בעצמו; בראשית ח"ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש"ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ"ו)

===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===
*קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרו]]
*[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה
*[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]])
*[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ"ק [[אדמו"ר הזקן]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה"ז, אדמוה"א ואדמו"ר הצ”צ.

==תקנותיו וחידושיו==
{{פסקה חסרה}}
היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}
אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.
בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו"ר האמצעי]] מביט בהם.
אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.

==תואר פניו==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק "'''כאילו''' הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

==משפחתו==
*בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''
*בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].'''
*בתו '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.
*בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].
*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].
*בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].
*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י"ד שבט]] [[תקס"ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].
*בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.
*בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.
*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תקצ"ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].
*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]
*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם
*הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}
*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]'''
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

סידור עם דא"ח

2024-09-03T14:17:54Z

רשימות שליט"א:

[[קובץ:תפילות מכל השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסידור]]
'''סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המילות על פי דא"ח''' (מכונה בקיצור: '''סידור עם דא"ח'''), הוא [[סידור]] שנדפס לראשונה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], הכולל את [[סידור אדמו"ר הזקן]] בתוספת [[מאמר|מאמרי חסידות]] ("דא"ח") שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בסדר ה[[תפילה]] וה[[מועדים]].

הספר הוא מהספרים הראשונים שנדפסו ב[[תורת חב"ד]].

==המאמרים בספר==
מנהגו של אדמו"ר הזקן היה לומר בכל [[ליל שבת]] מאמרי חסידות בפני קבוצת יחידי סגולה, שעליהם נמנו בניו וכמה מבחירי החסידים. לאחר אמירת המאמרים היו כמה מהשומעים כותבים [[הנחה|הנחות]] מהם, וכן דנים באריכות בענינים שהתבארו במאמר. מתוך מאמרים אלו ליקט [[אדמו"ר האמצעי]] את אלו שהודפסו בסידור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&st=&pgnum=10&hilite= הקדמת אדמו"ר האמצעי לסידור].}}. חלקם היו למראה עיניו של אדמו"ר הזקן, וחלקם הוגהו על ידי [[הרבי הצמח צדק]].
==מבנה הספר==
הסידור נחלק לשערים על סדר הסידור. בחלק הראשון באים עשרה שערים, ובחלק השני באים ששה עשר שערים (כדלהלן). בחלק מהשערים יש מדורי משנה, כגון בשער התפילה יש מדור לשחרית. בכל שער ומדור באים כמה דרושים:
{{טורים|
'''חלק ראשון'''
* ציצית
* תפילין
* תפילה
* קריאת שמע
* נפילת אפים
* תלמוד תורה
* נטילת ידים
* ברכת המזון
* דרושים לחתונה
* מילה
'''חלק שני'''
* כוונת המקוה
* שבת
* ראש חדש
* מועדים
* אלול
* ראש השנה
* תקיעות
* יום הכפורים
* סוכות
* לולב
* סוכות
* חנוכה
* פורים
* חג המצות
* ל"ג בעומר
* שבועות}}

==הוצאות הספר==
ספר זה הוא החיבור הראשון של מאמרי אדמו"ר הזקן שהדפיס בנו אדמו"ר האמצעי לאחר [[הסתלקות]] אביו, בשנת [[תקע"ו]], ב[[קאפוסט]]. בספר נדפסו [[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה לפי תקנת רבינו הזקן]], כשלצידו מאמרי חסידות שלו המבארים את נוסחאות התפילה וענינים השייכים למצוות ולמועדים הנזכרים בסידור. ברוב ההוצאות נדפס נוסח התפילה באמצע הדף וסביבו המאמרים.

בפעם השניה הודפס הספר בשנת [[תקע"ח]] ב[[ברדיצ'ב]] עם הוספת מאמרים חדשים.

ההוצאה החמישית נדפסה בשנת [[תרכ"ג]] ב[[ז'יטומיר]], ורוב ההוצאות שאחריה הודפסו בתבנית הוצאה זו.

בשנת [[תשכ"ה]] הודפסה בהוראת הרבי מהדורה מתוקנת של ספר זה עם מפתחות שנכתבו ע"י [[ר' אליהו חיים קרליבך]] והערות ומראי מקומות ארוכים ומורחבים שערך [[לייבל גרונר|ר' יהודה לייב גרונר]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}} חלק גדול מההערות שלו עוסקות בעיקר בחלק ההלכות שבסידור, והשוואתם עם מנהגי חב"ד בפועל, ורק מיעוטם במאמרים שבסידור.

בשנת [[תשע"ט]] הסידור הודפס מחדש בשני חלקים, באותיות מרובעות ובתוספת הערות וציונים. וכשאזל מהמדפים - הודפס מחדש.

==ראו גם==
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[סידור תהילת ה']]
*[[סידור תורה אור]]
*[[סידור רוסטוב]]

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|תפילות מכל השנה|חלק ראשון|24943|דפוס ראשון, קאפוסט, תקע"ו}}
* {{היברובוקס|סדר תפילות מכל השנה|חלק ראשון|43365|ברוקלין תשכ"ה}}
* {{היברובוקס|סדר תפילות מכל השנה|חלק שני|43366|ברוקלין תשכ"ה}}
* '''סדר תפילות מכל השנה''', ברוקלין תשע"ט: {{היברובוקס||חלק ראשון|60793||ללא}}, {{היברובוקס||חלק שני|60794}}
[[קטגוריה:סידורים]]
{{הערות שוליים}}

ברוך שמעון שניאורסון

2024-08-29T12:15:11Z

רשימות שליט"א: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=רבי ברוך שמעון שניאורסון
|תמונה=ברוך שמעון שניאורסון.JPG
|כינוי=ראש ישיבת צ'יבין
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ"ה במנחם אב]] [[תרע"ג]]
|מקום לידה=[[קראקא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תשס"א]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=חבר ב[[מועצת גדולי התורה]]
|רבותיו=רבי [[מאיר שפירא]]
|תלמידיו=
|חיבוריו="ברכת שמעון" על ה[[ש"ס]]
|השתייכות=צ'יבין
}}

הרב '''ברוך שמעון שניאורסון''' היה גאון בתורה, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] טשיבין, חבר במועצת גדולי התורה. שימש במשך תקופה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נולד ב[[כ"ה במנחם אב]] [[תרע"ג]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
הרב ברוך שמעון שניאורסון נולד ב[[קראקא]] ביום [[כ"ה במנחם אב]] שנת [[תרע"ג]] לרב יוסף משה שניאורסון (שהיה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונשוי עם צאצאית של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|הרב יוסף משה שניאורסון, אביו של הרב ברוך שמעון, היה בנו של הרב נחום זלמן שניאורסון שהיה אב"ד בצ'רקס שהיה בנו של הרב אהרן משה בן הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] וחתנו של הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], נכדו של הרב [[יעקב ישראל מצ'רקס]], חתן [[אדמו"ר האמצעי]].}}.) בעריכת ה[[ברית מילה]] נקרא "ברוך" על שם [[ישראל ברוך פוזנר]], אביו של [[אדמו"ר הזקן]] ו"שמעון" על שם סבו (אבי אמו). בהיותו בן שלוש עשרה נסע להתברך מפי ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]], רבי יששכר דוב רוקח, שקירבו ונתן לו לעלות ל'מפטיר' בבית הכנסת הגדול, דבר שהיה מאוד לא שגרתי אצלו.

בבחרותו למד בישיבות; רדומישלא אצל הרב חיים ענגיל, ישיבת "כתר תורה" של חסידי [[רדומסק]] ואצל הגאון ר' שאול זאב עטינגר. בשנת [[תרצ"א]] הגיע ל"ישיבת חכמי לובלין" והיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[מאיר שפירא]]. כשלמד בישיבת חכמי לובלין התפרסם כגאון בתורה ומתמיד גדול ומונה על ידי הרב שפירא לבחון את התלמידים החדשים על מאתיים הדפים שנדרשו להיבחן, כל אחד במסכתות שלמד.

ב[[מלחמת העולם השנייה]] נדד ל[[רוסיה]], שם ישב בצריף עזוב ועסק בתורה. כשניסה להבריח את הגבול מלמברג לווילנא, נתפס והושב בכלא למשך כשנה, לאחר מכן הוגלה להרי אוראל ב[[סיביר]], שם סבל רבות מרעב תוך כדי עבודת פיזית קשה בקור של סיביר. באחד הימים חלה במחלת הטיפוס והיה בטוח שקיצו קרב. לפתע ראה את רבו ב[[חלום]] שאומר לו "אחוז באבנטי ותינצל" והוא אכן ניצל. כשסיים את הגלות בסיביר עבר לבוכארה והמשיך ללמוד תורה, למרות התנאים הקשים ששררו גם שם. בהיותו בבוכארה פגש את הרב [[דוב בעריש וידנפלד]], אב"ד של צ'יבין, שהכירו עוד מלובלין ושם החליט על לקיחתו כחתן לבתו. בסיום המלחמה חזר לקרקא ומצא את חידושי התורה שלו ושל סבו (ה"ברוך טעם") אותם הטמין לפני שברח.

בקיץ שנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מבלי שהיו בידיו האישורים מהממשל הבריטי ונאלץ להסתתר מהמשטרה הבריטית. לאחר שעזבו הבריטים את הארץ יכל להמשיך ללמוד בשקט והוא עשה זאת אצל חמיו.

בשנת [[תשי"ב]] הוכתר כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והחזיק בתפקיד כארבע שנים. לאחר מכן, על פי בקשת חותנו, עבר לכהן כראש ישיבת צ'יבין ב[[ירושלים]]. בתפקיד זה כיהן קרוב לחמישים שנה, בהם לימד תורה לאלפי תלמידים. במקביל גם שימש כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]].

בשנת [[תשנ"ט]] חלה ובמשך שנתיים סבל יסורים. בתקופה מסויימת התחזק קצת והמשיך למסור שיעורים בישיבה, אך באמצע שנת [[תשס"א]] התגברה המחלה וביום ה[[שבת]] [[פרשת שלח]], ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת תשס"א נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]], בסמיכות לחמיו.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:ברוך שמעון שניאורסון נואם בכנס סיום הרמבם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שמעון שניאורסון נואם בכנס ל[[סיום הרמב"ם]]]]
[[קובץ:הספר ברכת שמעון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'ברכת שמעון' על [[מסכת פסחים]]]]
רבי ברוך שמעון היה מקורב מאוד אל [[הרבי]]. בשנת [[תש"ח]], עוד לפני שהרבי קיבל את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב שניאורסון מאמר על [[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה בניהולו של הרבי. במאמרו הוא מתאר את ייחודיותם של החיבורים בהוצאת קה"ת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=|תוכן=אחד המכשירים היעילים של [[חסידי חב"ד]] בתעמולתם למען היהדות, היא החברה להוצאת ספרים בשם "[[קרני הוד תורה]]" בהנהלת הרב מנחם שניאורסאהן (חתן [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש]]). ונפלא הוא איך אנשים מהגרים חדשים, תפסו במבט ראשון את כל הפסיכולוגיה האמריקאית, וחדרו לעומק נשמתם של הדור הצעיר והמבוגר גם יחד, וסיגלו הוצאתם על פי רוחו של הקורא, בלשון הקודש, באידיש, ובאנגלית. ועם זאת, ירכוש לו ידיעות תורניות מרובות, ובעיקר ימשך לאוירה יהודית אמיתית. ואין הבדל אם יהיה זה ירחון לבני הנעורים, או פניה אל האשה העבריה, לוח שנתי, או מאמרים ושיחות מכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש. כל הדרכים מובילות למטרה אחת, לרומם את קרן התורה והיהדות".}}

בהמשך הוא מתייחס ל[[ספר צמח צדק|שו"ת של אדמו"ר הצמח צדק]] שנערך על ידי הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=|תוכן=עבודה גדולה וחשובה למאד עשה בזה הרב הגאון רבי מנחם שניאורסאהן שליט"א, באספו אחת לאחת מכל הכתבי יד שביד כ"ק חותנו האדמו"ר שליט"א, וגם מהנדפס בשם הצמח צדק במקומות שונים.. גם עשה אזנים לתורה בעשותו מפתחות לענינים הנאספים, מפתחות הענינים על פי א-ב, הערות ביבליוגרפיות, והגהה מדויקת להפליא. מכל דבר קטן וגדול ניכרת יד אומן מובהק.}}

הרב שניאורסון הרבה לעסוק בכתבי אדמו"ר הצמח צדק, לאחר הוצאתם לאור על ידי קה"ת והיה מתכתב עם הרבי בנושאים הנידונים שם{{הערה|באגרת של הרבי - תנ"ב - מיום [[כ"ב בשבט]] שנת [[תש"ט]] עונה הרבי באריכות על שאלותיו של הרב שניאורסון בשו"ת הצמח צדק. בין היתר עוסק המכתב בעיקר בענין אמירת 'מזמור לתודה' בערב [[פסח]] ובענין הקרבת [[קרבן תודה]] בערב [[יום הכיפורים]] והמסתעף מכך.}}. לגבי מאמריו של הרב שניאורסון על הוצאת הספרים - קה"ת, התעניין הרבי פעם ושאל: {{ציטוטון|אתעניין לדעת אם הדפיס הררב"ש עוד איזה מאמרים בנוגע ל[[קה"ת]] [[מל"ח]] וכו'}}{{הערה|באגרת מס' תנ"ה הממוען אל הרב [[חנוך הענדל הבלין]].}}.

הרב שניאורסון ביקר במוסדות התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]], בחן שם את התלמידים ודיווח לרבי על תוצאות הבחינה. כתגובה הודה לו הרבי על הדיווח{{הערה|מכתב הרבי מיום [[כ' בניסן]] [[תשי"ז]] - אגרת ה'שפד ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]}}.

בשנת [[תשכ"ז]] ביקר לראשונה אצל הרבי ב-[[770]]. במהלך הביקור דיבר איתו הרבי על הצורך שתלמידי ישיבה יקבעו זמן ללימוד [[תורת החסידות]]. בביקור נוסף דובר על ה"גנרטור שבת" שהותקן ב[[כפר חב"ד]] והרבי ביקש ממנו שישתדל שיתקינו גנרטור כזה בשכונות נוספות ובמוסדות תורניים. הרבי גם ביקש ממנו שידפיס את חידושי התורה שלו. כעבור מספר שנים ביקר אצלו הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] תוך כדי שעסק בהגהת ספרו החדש. אמר על כך הרב שניאורסון: "כרגע אני עסוק בקיום ההוראה של הרבי, שציווני לפרסם בדפוס ספר משיעורים וחידושים שכתבתי".

ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ט]]{{הערה|הפרטים דלקמן עפ"י [https://drive.google.com/file/d/1c0ajQtyzjtBUyHMl0zwVKeW2dkWfiZ94/view יומן שבועון בית חיינו] ו[https://drive.google.com/file/d/1_GXdEg_AqRHqcHEfbdn4a2Y70PdiIWqJ/view יומנו הפרטי של אברהם מאן שהיה אז בחור ב-770]}} הגיע ל-[[770]] עם שני מלווים כשהיה נראה נרגש ושאל היכן הוא המשרד של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|מכך הובן שביקורו תוכנן מראש ושתוכנן שהביקור יהיה סודי ולכן שיכנס דרך הדלת האחורית שממנה הרבי נכנס ל[[גן עדן העליון]] כשחוזר מהאוהל, דרך המשרד של המזכיר הרב גרונר - יומן מאן}} ונכנס דרכו ל[[גן עדן התחתון]] שם דיבר עם המזכירים ואחרי מספר דקות נכנס לבדו ל[[גן עדן העליון]] ל[[יחידות]] בת חצי שעה. עם תום היחידות ליווה אותו הרבי עד פתח החדר, והוא שוב יצא מהדלת האחורית{{הערה|היה זה להפתעת כולם שחשבו שיצא מהדלת הקדמית ושאולי אפילו הרבי ילווה אותו החוצה - יומן בית חיינו}}. כשיצא היה נראה מרוגש כפליים ממה שהיה מרוגש בכניסתו. מיד כשיצא הקיפו אותו הרבה מהבחורים שחשבו שיספר משהו אך הוא לא היה מוכן לספר כלום וכמעט לא הוציא הגה ומיד נכנס למכוניתו כך שתוכן היחידות נותר עלום.

הרב שניאורסון חתם על העצומה לעידוד [[מבצע תפילין]] של הרבי. היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד. ביניהם; כנסי [[סיום הרמב"ם]], [[כינוס תורה]] שנערך ב[[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לזכרו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי ובכינוס ה"שלושים" ל[[הסתלקות]] הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי.

==ציטוטים על הרבי==
באחד מנאומיו של הרב ברוך שמעון שניאורסון בכינוסים התורניים, אמר: {{ציטוטון|רבים שואלים את עצמם, מה פשר הצלחתה הגדולה של תנועת חב"ד, שגשוגה והתפתחותה בארץ ובעולם במתכונת בלתי רגילה. חז"ל גילו לנו את הסוד: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מ[[עושר]]". חסידי חב"ד הם הם שקיימו ומקיימים את התורה מעוני. ב[[מסירות נפש]] ובתנאי מצוקה קשים ביותר, מאחורי מסך הברזל. והם בהנהגתם של האדמו"רים הקדושים, היוו את החלוץ שלפני מחנה שומרי גחלת הקודש. אין כמותם ראוים וזכאים לקיום התורה מעושר.}}

בשנת [[תשנ"ב]] נתנו לו את הספר "שערי אמונה" בהוצאת [[מכון היכל מנחם]]. במכתב תודה הוא כתב על שיטות [[הראשונים]] בנושא [[השגחה פרטית]] הנידון בספר. על הבקשה שיתן הסכמה לספר, כתב: {{ציטוטון|הנני בזה בתודה על הספר החשוב "שערי אמונה" ששלחתם לי, ועם ההוצאה מצורפת הברכה כי יברך ה' חילכם להגדיל תורה ולהאדירה, ותלכו מחיל אל חיל אכי"ר. ועל בקשתכם לכתוב דברי הערכה על הספר, בטח שאין כוונתכם על תוכן הדרושים שבספר, שהרי דברי [[הרבי]] הם, ירפאהו השם יתברך בקרוב, ודבריו לא זקוקים להערכתי.}}

באחד ממאמריו על הרבי כתב: {{ציטוטון|לדבר על מעלותיו ועל גדולתו של הרבי, דומה שאינו שייך. כשם שלא שייך להעריך את עוצם מסירות נפשו עבור כל ישראל. מי שהכיר מקרוב את מסירות הנפש ברוסיה, ומי שיודע על מה שנעשה היום בכל רחבי תבל, הרי יודע ומבין שאין כלל מילים שיוכלו לתאר זאת. אני הגבר ראיתי בעני עמי. כאשר היינו ב[[רוסיה]] בשעות הקשות, וראיתי את מסירות נפשם של החסידים, שנתקדשו ונזדככו ביסורים ועינויים והחזיקו את הדת. והכל מכוחו של הרבי.. כמה שנאמר לא נגיע לאפס קצה גדולתו של הרבי.}}

ביום [[ט"ו באלול]] שנת [[תשנ"ז]] נערכה חגיגה לציון שנת המאה להיווסדות [[ישיבת תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. בחגיגה השתתף הרב שניאורסון ובנאומו אמר: {{ציטוטון|עכשיו כשמדברים כל כך הרבה על ההכנות לביאת המשיח, צריך לדעת שהתלמידים הלומדים תורה הם הם עיקר הכנת העולם לביאת המשיח, כי כל הלימוד בזמן הזה הוא הכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא", שאז תהיה התגלות פנימיות התורה וכל מעשינו בגלות הם הכנה ללימוד תורתו של משיח. תומכי תמימים עברה זמנים קשים מאד ב[[רוסיה]] והתלמידים למדו יומם ולילה ב[[מסירות נפש]] תורה לשמה, בלי לחכות לגדולות ובלי לקבל פרסים.. ובזכות מייסדי הישיבה יזכו התמימים להתקשר בקב"ה. תודה לא-ל שגם אני זכיתי להיות תקופה מסוימת סמוך לישיבה, ושימשתי טבעת בשלשלת הזהב, והתלמידים דאז נעשו גדולים בתורה וחסידות לתפארת בית ישראל ולתפארת [[חסידות חב"ד]]. ויהי רצון שהישיבה תמשיך לתת פירות ופירי פירות, ונזכה לביאת המשיח במהרה בימינו אמן.}}

==ספריו==
*'''ברכת שמעון''' - חידושי תורה על ה[[ש"ס]].
*הערות על ספר הרוקח הגדול.
יש לו ספר על התורה
יש גם חיבור ממנו על האור החיים הק'

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 225-230.
*'''ברכת שמעון''', בתוך [https://drive.google.com/file/d/1gM9NU5XkJq0FY463Q9iK4rkM89W4BAkq/view מוסף 'המבשר' תורני ערב שבת פרשת שלח תשפ"א]

==קישורים חיצוניים==
*'''ספרי ברכת שמעון''': [http://hebrewbooks.org/19907 על מסכתות [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ו[[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]]] {{*}} [http://hebrewbooks.org/19908 על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]] ו[[מסכת פסחים|פסחים]]] {{PDF}} - {{הב}}
*'''[https://chabad.info/magazine/599207/ "בליובאוויטש אוהבים חסיד אמיתי ולא שמאטע!"]''', בתוך ביטאן 'איבערלעבן', [[התלמידים השלוחים]] [[תומכי תמימים נתניה]], אייר תש"פ.
*[https://free.otzar.org/#/book/141424/p/1/t/0.87821818986883551234/fs/0/start/0/end/0/c קובץ פרדס התמים שערך בתשי"ד בישיבה בלוד].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שניאורסון ברוך שמעון}}
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]

מאה שערים (ספר)

2024-08-27T13:29:02Z

רשימות שליט"א: /* מהדורות הספר */

[[קובץ:שער מאה שערים.png|250px|ממוזער|שער הספר מאה שערים]]
הספר '''מאה שערים''' הוא ליקוט של חמישים אמרות וחמישים אגרות מ[[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

== על הספר ==

הספר<ref>בכלל על הדפסתו הראשונה של הספר -ראה גם בכתבי הרח"א ביחובסקי ע' 12. </ref> נדפס בתור הוספה לסידור "מאה שערים", שנדפס על ידי הרבנים [[חיים אליעזר ביכובסקי|חיים אליעזר ביחאווסקי]] ו[[חיים מאיר הילמאן]], בעיר [[ברדיטשוב]] בשנת [[תער"ג|תרע"ג]] לכבוד שנת המאה ל[[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.

הספר גם מכיל בדיוק מאה עמודים [למעט לוח הראשי תיבות].

כדרך הדפסת ספרים באותו זמן, שהספר מחולק לכמה קונטרסים, שניתן גם לקנותם מכורכים, גם ספר זה לא הי' כרוך בדווקא עם הסידור, וניתן הי' לקנותו גם בפני עצמו.

חלק גדול מהאמרות והאגרות שנדפסו בספר, נמצאים באוסף כתבי היד ב[[ספריית אדמו"ר שליט"א|ספריית אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], ורובם בשינויים{{הערה|השינויים לא צוינו בספר.}}. המו"ל של ההוצאה הראשונה (תער"ג) לא ציינו את המקור למאמרים והמכתבים, וקרוב לודאי שהם הועתקו מ[[כתבי יד]] מעתיק{{הערה|ע"פ ה'פתח דבר' להוצאת תשכ"ז.}}.

כמה מהליקוטים שבספר נדפסו בספרי ליקוטים נוספים, בהם נדפסו אגרות קודש של [[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|כגון גנזי נסתרות ([[ירושלים]], [[תרפ"ד]]); משנת יואל (ירושלים, [[תש"א]]) ועוד. וראה בהערות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שנדפסו בסוף הספר מאה שערים.}}.

הספר נדפס באותיות כתב רש"י.

== מהדורות הספר ==

בשנת [[תשכ"ז]] נדפס הספר מחדש ב[[הוצאת קה"ת]]{{הערה|מכיון שההו"ל של הספר נגמרה בסמיכות לימי [[חנוכה]], הודפס בסוף הספר מכתב [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]] מ[[זאת חנוכה]] [[תשכ"ז]].}}, דפוס צילום מהוצאת תער"ג עם הוספות. לרגל הוצאה זו הואיל [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] להעיר הערות על האמרות וכו', ונדפסו בסוף הספר{{הערה|בחמישה עמודים.
יש להעיר שכאשר חזרו ונדפסו המאמרים והאגרות שבספר, בספרים הנפוצים יותר [אגרות קודש וכיוצא בזה], נשמטו מהם כל ההערות שכתב הרבי על אותם מאמרים/ אגרות. ונקוה שיתוקן הדבר.}}. עיקר ענינן של ההערות הוא ביבליוגרפי, ציון מקומות נוספים [כנ"ל הערה 3] בהם נדפסה האגרת /אמרה, וכן שינויי נוסחאות בין ההדפסות.<ref>מעניינת הערתו של הרבי על דבר הדורש תיקון שלא תוקן עד עתה:

שני המכתבים מאדמו"ר הזקן הנדפסים בסוף סידור תהלת ה', נדפסו גם במאה שערים. בסופו של השני, נרשם "שניאור זלמן בלאא"מ ברוך זצ"ל", ובהערה בשולי הגליון "שם[ במאה שערים, שעליו דובר בהערות שלפי זה]: במוה' ברוך נ"י."

ובהערותיו כאן מציין הרבי שאמנם גם במאה שערים נדפס כבסידור, וצריך לתקן ל "גנזי נסתרות".

ונקווה שמדפיסי סידור תהלת ה' [יהיו מי שיהיו] יתקנו טעות זו. </ref> אם כי חלק גדול מהם מוקדש להערות תוכניות.

הספר נדפס שוב באותה שנה ובשנת [[תשל"ד]] ע"י [[סניף קה"ת בכפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ו]] ע"י הוצאת קה"ת בברוקלין עם תיקונים והוספות.

בשנת תשס"ה יצא הספר בהוצאה חדשה ובאותיות מרובעות, כהוראת הרבי<ref>שיחת ש"פ קדושים תשמ"ט (ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 431). וראה גם שיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270). </ref>, כשבסופה רשימה של המקומות בספרי [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק)|אגרות קודש]], [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[מאמרי אדמו"ר האמצעי (ספר)|מאמרי אדמו"ר האמצעי]] ו[[אור התורה (ספר)|אור התורה]] שבהם חזרו ונדפסו מאמרים אלו. מהדורה זו חזרה ונדפסה עוד כמה פעמים.

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e4/מאה_שערים.pdf מאה שערים]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:ספרים שונות]]

חיים מאיר היילמן

2024-08-27T13:14:09Z

רשימות שליט"א: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב הילמאן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים מאיר היילמן]]
הרב '''חיים מאיר היילמן''' (בכתיב [[אידיש|אידי]]: '''היילמאַן''', נכתב גם '''הילמן''') '''מליעפלי'''{{הערה|לפל (Lepel).}} (מכונה: '''מאיר ליעפליער'''; [[תרט"ו]], 1855 - [[י"ג בחשוון]] [[תרפ"ח]], 8 בנובמבר 1927) היה [[חסידות חב"ד-קאפוסט|חסיד חב"ד-קאפוסט]], ביוגרף, מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] ומוציא לאור של ספרי [[אדמו"רי חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליעפלי]] בשנת [[תרט"ו]], לאביו הרב אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' [[מנחם מענדל מליעפלי]].

היה חסיד של האדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] ואחיו הרב [[שמריה נח שניאורסון]] וכן לאדמו"רי [[חסידות ליאדי]], אך פעם אחת נסע ל[[ליובאוויטש]]<ref>השערת עורכי הספר "רשימת ענינים וסיפורים", בהערה במבואם לספר.</ref>.

בין השנים [[תר"ס]] - [[תרס"ב]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק ב[[הוצאה לאור]] של ה[[ספר בית רבי]] והספר [[מגן אבות]], שיצאו לאור לבסוף בשנת [[תרס"ב]].

בשנת [[תרס"ז]] נסע ל[[ניו יורק]] והדפיס שם ספרון בשם 'בית ישראל' על ר' [[ישראל מרוז'ין]].

הוא לא השתקע ב[[אמריקה]] ובמשך זמן מה ישב בעיר רזיצ'א שבפלך [[ויטבסק]], ושימש שם כ[[משפיע]] ל[[אנ"ש]], וכנראה{{הערה|השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] במאמר הנ"ל.}} שהיה זה אחר שובו מ[[אמריקה]].

בשנים [[תרע"ב]]-[[תרע"ג]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק שם (בצוותא חדא עם הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]]) בהדפסת ספרי [[דא"ח]]: "[[אור התורה]]" (לבראשית), "[[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]]", "[[סידור מהרי"ד]]", "[[חנה אריאל]]" ו"[[פלח הרמון]]" על שיר-השירים.

ספר נוסף שלו, שהדפסתו נקטעה באותו מועד, הוא ספרו "אשכול רימנים" לתולדותיהם של צדיקי ה[[חסידות]]: פורת יוסף, תולדות הרה"ק ר' [[יעקב יוסף מפולנאה]]; פרי צדי"ק, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]]; פרי רמן, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].

בשנת [[תרע"ח]] שהה ב[[פולטבה]] והתעסק בהדפסת התהלים "[[יהל אור]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באותה השנה נפטר עליו אביו הרב אברהם שמואל.

במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]], עד פטירתו בשנת [[תרפ"ג]].

ידוע שהי' נוכח בכמה מן ה[[התוועדות|התוועדוית]] של [[י"ט כסלו]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. ישנה עדות מהימנה לכך שהיה נוכח ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] דשנת [[תרפ"ז]], וכן ידוע שהיה נוכח בהתוועדויות נוספות - אך לא ידוע בדיוק מתי.

הרב חיים מאיר היילמאן נפטר בתאריך [[י"ג בחשוון]], כנראה בשנת [[תרפ"ח]].

==קישורים חיצוניים==
* [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=271 בית רבי] מאמר באתר שטורעם נט, ד' [[אלול]] תשס"ח
* {{HebrewBooks|הילמן, חיים מאיר, 1855-1927|'''בית רבי'''|3751|{{כ}}ברדיטשוב תרס"ב|עמוד=}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הילמן, חיים מאיר}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]]

לקוטי דיבורים (ספר)

2024-08-18T15:44:10Z

רשימות שליט"א: /* מהדורות הספר */

[[קובץ:לקוטי דבורים.jpg|שמאל|ממוזער|230px|שער הספר]]
'''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות.

==תוכן הספר==
הספר מכיל ארבעה חלקים.

תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].

בסוף חלק ד' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסר הרבי]] ב[[תרפ"ז]], וזכרונות מילדותו, שנזכר בהם במהלך המאסר.

הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם<ref>אין זה מדויק. בשנת תר"ץ נדפסה מהדורא קמא של שיחת שמחת תורה של אותה שנה, ולאחר כמה שנים (תרצ"ז) נדפסה מהדורא בתרא -היא הנדפסת בלקוטי דיבורים.

אך ייתכן שנדפסה ללא אישור מאדמו"ר הריי"צ.</ref> למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. ייתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית.

==מהדורות הספר==
במקורו הודפס הספר רובו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בארבעה חלקים שאוחדו לשתי כרכים.

בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר ב'''חמשה''' חלקים, שאוחדו לשלשה כרכים. החלק החמישי, הוא שיחות של אדמו"ר הריי"צ שלא נדפסו -בקונטרסים בפני עצמם- בתור לקוטי דיבורים [חלקם בתור "קונטרסים" -הכינוי המקובל למאמרים] ונדפסו בתור הוספה בסופם של כל אחד מארבעת חלקי הלקוטי דיבורים.

בשנת תשפ"א נשלמה הדפסת [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]], המכילה בתוכה את כל הליקוטי דיבורים.

בהמשך לכך, ב[[תשפ"ב]]<ref>בדף השער (ובסוף ההקדמה) התאריך הוא (ח"י אלול) תשפ"א. ומובן שלא שייך להדפיס ולהפיץ וכיו"ב -בדרך כלל- תוך שבועיים.</ref> יצאה לאור ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] מהדורה חדשה, בה פנים הספר נסדר מחדש ונוספו בו תיקונים רבים, הערות, מפתחות [ע"י הרב יהושע העשיל יארמוש] ועוד, על ידי [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|הרב אהרן לייב רסקין]] [שערך את רובו של ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ].{{ש}}ב[[י"ט כסלו|י"ט]] [[כסלו]] [[תשפ"ג]] החלה [[הוצאת ספרים קה"ת]] להוציא לאור מהדורה לנוער בשפה קלה וברורה ומותאמת לילדים.

הספר תורגם גם לאנגלית.

==חשיבותו==
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לארצות הברית]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ה[[התוועדות]] אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם<ref>קובץ כ"ח סיוון - יובל שנים [חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לכאו"א] ע' 21. </ref>.

== קישורים חיצונים ==
;מהדורה מקורית:
*{{היברובוקס||חלק ראשון|39169}}
*{{היברובוקס||חלק שני|39170}}
*{{היברובוקס||חלק שלישי|39166}}
*{{היברובוקס||חלק רביעי|39165}}
*[https://www.kehot.org/Content/kuntreisim/1/15/2019/--.pdf '''לקוטי דיבורים''', לקוטים א־ב], תדפיס מהמהדורה החדשה, קה"ת, ברוקלין, תשע"ט
;מהדורה מתורגמת:
*{{היברובוקס||חלק ראשון|39163}}
*{{היברובוקס||חלק שני|39168}}
*{{היברובוקס||חלק שלישי|39167}} - ליקוט כ"א פורים תש"א - ליקוט ל' ל"ג בעומר תש"ט
*{{היברובוקס||חלק רביעי|39164}}
*{{היברובוקס||חלק חמישי|39162}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]