https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F 2026-04-14T22:00:44Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=28522 2009-07-01T04:59:35Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תיקון בהקלדה</p> <hr /> <div>הרב ישעיה (שייע) וייס נולד בחנוכה תש”א. הוריו שהתגוררו בבני ברק היו חרדים לכל דבר מצווה, וחינכוהו בדרך התורה ויראת שמיים. <br /> <br /> בהיותו בחור צעיר, נמשך ר’ שייע לחב”ד על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].בשבתות ובחופשות אירגן [[מסיבות שבת]] לילדים בבית כנסת חב&quot;ד ב[[רמת יצחק]]. <br /> <br /> לאחר שבא בברית הנישואין עם הגב’ רינה לבית תעיזי, התגורר בקרית גת, שם עבד כמורה-חייל בבית ספר חב”ד. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, שאוהב לסייע לזולת. איש אמת היה והיושר היה חלק ממנו. <br /> <br /> באותם שנים כתב לרבי מידי חודש דו”ח על כל פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים. לאחר זמן חשב כי בכך הוא מטריח את הרבי לשווא, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל “איפה הדו”ח?” <br /> <br /> לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב”ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, סייע להם בכל מאודו. בכל פעם שהיו צריכים לתקן מכונת כביסה, מקרר וכדו’, היה הוא מזדרז להגיע לביתם גם אם היה זה בשעת לילה מאוחרת. מובן שהוא עשה זאת ללא תשלום. <br /> <br /> תפקידו בצבא הלם את תכונותיו: חובש קרבי. בתפקידו זה הציל חייהם של חיילים רבים בקרבות מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים. <br /> <br /> בעיצומן של קרבות מלחמת יום הכיפורים, חודשים ספורים לפני פטירתו, לא יצר קשר עם ביתו. תוהו ובוהו שררו באותם ימי מלחמה, ושלטונות הצבא הודיעו בטעות למשפחה על היעדרו. <br /> <br /> במשך חודש ימים הגיעו לביתו הודעות סותרות ומבולבלות: נהרג, נעדר, לא ידוע וכו’, עד שלבסוף התברר כי הוא חי, בריא ושלם, ולוחם אי-שם בחצי האי סיני. <br /> <br /> לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב והוא שימש כאבא ואמא לארבעת ילדיו הקטנים, אותם חינך בדרכי התורה והחסידות ולעשיית טוב לכל יהודי באשר הוא. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[ז' סיון תשל&quot;ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר’ שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וייס ישעיה]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1&diff=28521 2009-07-01T04:57:35Z

<p>רפאל צבי הרטמן: אירגן מסיבות שבת ברמת יצחק</p> <hr /> <div>הרב ישעיה (שייע) וייס נולד בחנוכה תש”א. הוריו שהתגוררו בבני ברק היו חרדים לכל דבר מצווה, וחינכוהו בדרך התורה ויראת שמיים. <br /> <br /> בהיותו בחור צעיר, נמשך ר’ שייע לחב”ד על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].בשבתות ובחופשות אירגן [[מסיבות שבת]] לילדים בבית כנסת חב&quot;ד [[ברמת יצחק]]. <br /> <br /> לאחר שבא בברית הנישואין עם הגב’ רינה לבית תעיזי, התגורר בקרית גת, שם עבד כמורה-חייל בבית ספר חב”ד. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, שאוהב לסייע לזולת. איש אמת היה והיושר היה חלק ממנו. <br /> <br /> באותם שנים כתב לרבי מידי חודש דו”ח על כל פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים. לאחר זמן חשב כי בכך הוא מטריח את הרבי לשווא, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל “איפה הדו”ח?” <br /> <br /> לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב”ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, סייע להם בכל מאודו. בכל פעם שהיו צריכים לתקן מכונת כביסה, מקרר וכדו’, היה הוא מזדרז להגיע לביתם גם אם היה זה בשעת לילה מאוחרת. מובן שהוא עשה זאת ללא תשלום. <br /> <br /> תפקידו בצבא הלם את תכונותיו: חובש קרבי. בתפקידו זה הציל חייהם של חיילים רבים בקרבות מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים. <br /> <br /> בעיצומן של קרבות מלחמת יום הכיפורים, חודשים ספורים לפני פטירתו, לא יצר קשר עם ביתו. תוהו ובוהו שררו באותם ימי מלחמה, ושלטונות הצבא הודיעו בטעות למשפחה על היעדרו. <br /> <br /> במשך חודש ימים הגיעו לביתו הודעות סותרות ומבולבלות: נהרג, נעדר, לא ידוע וכו’, עד שלבסוף התברר כי הוא חי, בריא ושלם, ולוחם אי-שם בחצי האי סיני. <br /> <br /> לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב והוא שימש כאבא ואמא לארבעת ילדיו הקטנים, אותם חינך בדרכי התורה והחסידות ולעשיית טוב לכל יהודי באשר הוא. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> ב[[ז' סיון תשל&quot;ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר’ שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|וייס ישעיה]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_(%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=28520 2009-07-01T04:53:01Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* הארבעה שנהרגו */ קישור</p> <hr /> <div>בז' [[סיון]] בשנת [[תשל&quot;ד]] (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), במכונית שעשתה דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל. <br /> <br /> רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ע”ה, שניהם תושבי [[שיכון חב&quot;ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[אלימלך קפלן]] ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו. <br /> <br /> ==עדות הרב יעקב אופן==<br /> <br /> הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו:<br /> <br /> רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ ישעיה וייס ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו.<br /> <br /> “לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם”.<br /> <br /> == טרגדיה כפולה ==<br /> <br /> הדבר הראשון שעשה ר' בעריש, הוא נסע לבית גיסו הרב יעקב נח שטרסברג משם התקשר ל[[מזכירות]] כדי להודיע ל[[הרבי|רבי]] על התאונה הקשה. מישהו הזכיר לו בעדינות כי כעת אצל הרבי מוצאי [[יום טוב שני של גלויות]]. עד כדי כך היה נסער שלא זכר זאת. <br /> <br /> עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם. <br /> <br /> == הארבעה שנהרגו ==<br /> <br /> רב גאון וקשיש, בעל משפחה, אברך צעיר וכלה בטרם נישואיה. ארבעתם היו יחידי סגולה, מיוחדים בחבורה. <br /> <br /> השתלשלות הארועים היתה מורכבת במעט; דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון. <br /> <br /> בעל המכונית שהיה אמור להיות בה, לא נסע בה, והוא נתן את מכוניתו לנהג אחר. דווקא הנוסעים שהיו אמורים להישאר בביתם - נסעו לחתונה. <br /> <br /> מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב (שייע) [[ישעיה וייס]] להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. בתחילה שהה כמה חודשים בצבא במסגרת קרבות מלחמת יום הכיפורים. כשחזר מהמלחמה, נפלה רעייתו למשכב, והוא סייע לה רבות בשמשו כאב וכאם לילדיו. זו הסיבה שבגינה לא הירשה לעצמו לנסוע לאירועים. <br /> <br /> גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את הרב, וגם ישתתף בשמחת חתן וכלה, וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב [[שיכון חב”ד בלוד]], ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר. <br /> <br /> נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכו ל[[כפר חב&quot;ד]] כדי לקחת את הרב הישיש. בכפר הצטרף גם הת’ יעקב אופן שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב מיילך קפלן. כך נסעו שלושתם לכותל המערבי ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן. <br /> <br /> גם ר’ יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו היתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב. <br /> <br /> גיסתו הכלה נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, עבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. היא היתה עסוקה וטרודה עד למעלה מראש, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר ונמהר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]]. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. <br /> <br /> בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב הביתה. היא שמעה מגיסה ר’ יחיאל כי ישנה מכונית שיוצאת לכיוון לוד, והיא הצטרפה לנסיעה. <br /> <br /> כך נקבע מלמעלה מי ייסע עם המונית ומי יישאר מאחור, ויוותר לחיים.<br /> <br /> == ההלוויה ==<br /> <br /> למחרת בצהריים התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מבית הרפואה ‘שערי צדק’ הישן. <br /> <br /> כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של ה’בית ישראל’ מגור, לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. <br /> <br /> האדמו”ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו.<br /> <br /> באותו יום נטמנו ארבעה הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה. <br /> <br /> == התייחסות הרבי לאירוע ==<br /> <br /> <br /> כבר בשבת הקרובה, י”א [[סיון]], הקדיש הרבי [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף האמונה, והידיעה שרק מה’ יצא הדבר -יש אל מי לבוא בטענות.<br /> <br /> לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מלך המשיח מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ושיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג’ תמוז. <br /> <br /> בתחילת האגרות כותב הרבי: “בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל”ע ול”ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה”. <br /> <br /> באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היא לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. <br /> <br /> במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות תורה ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.<br /> <br /> ==נספח - שיחות הרבי אודות התאונה==<br /> <br /> ידוע מה שכתב [[הרמב”ם]] ש”בזמן שתבוא צרה . . ידעו הכל שבגלל מעשיהם כו’’. ולכן, “יפחד וידאג ויפשפש במעשיו”. אבל, ישנם ענינים שככל שמחפשים כו’ לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. <br /> <br /> וכפי שמצינו בפ’ תבוא, שלאחרי שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר -“והפלה ה’ את מכותך”... דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל.<br /> <br /> -[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ”ק מו”ח אדמו”ר]] אמר פעם לא’ שרצה להסביר את המאורעות של השואה: “מ’דררף דעם אויבערשטן ניטפררענטפערן”. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן ע”פ שכל, והוא בבחינת “והפלה ה’”... ובמילא אין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> ופשוט, שאין זה בסתירה ח”ו לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות ח”ו בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בה’, והידיעה הודאית שרק מה’ יצא הדבר - יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות... <br /> <br /> ולאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקב”ה כו’) - הרי מקור הדברים הוא בדברי הגמרא: “אתא משה אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמי’ ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו אי’ נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו אי’ גבורותיו, לא אמר גבור . . היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה . . מתוך שיודעין בהקב”ה שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו”. <br /> <br /> כלומר, אף שמשה רבינו אמר “הגבור והנורא”, ואנשי כנסת הגדולה (ש”החזירו עטרה ליושנה”) “אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו . . ואלו הן נוראותיו כו”‘, מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד”הגבור והנורא”, לא היו יכולים לומר “הגבור והנורא”, כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת -”מתוך . . שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו”... <br /> <br /> ועל דרך זה בנדון-דידן -שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחרי שמפשפשים בהמעשים כו’), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקב”ה), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד”והפלה ה’”, ובמילא, “שרייט ער”... <br /> <br /> '''ובודאי שהקב”ה בעצמו מצטער על זה''' <br /> <br /> ומ”ש בהמשך הכתובים (לאחרי “והפלה ה’ גו”‘) “והי’ כאשר שש ה’ עליכם להיטיב אתכם גו’ כן ישיש ה’ עליכם וגו”‘, הרי הפירוש בזה הוא ש”ישיש את אויביכם עליכם”, כי, שמחתו של הקב”ה אינה אלא “להיטיב אתכם” - <br /> <br /> שכן, אף שיודע שכתוצאה מזה נעשה אצל בני ישראל מעמד ומצב ש”לבי ער... להקב”ה לתורה ומצוותי”‘ [תמורת המעמד ומצב ד”אני ישנה, בגלותא”], מכל-מקום, מצטער על כך שהתעוררות זו באה על-ידי ענינים כאלה... <br /> <br /> אלא מאי, אם מצטער מזה, למה עשה ה’ ככה, ומי מעכב בעדו?! -הרי ענין זה גופא הוא באופן ד”והפלה ה”‘... <br /> <br /> אמנם מצינו בגמרא שרבה בר בר חנה שמע “בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי (”מן הגלות, כדכתיב קראי טובא בנביאים”, ועל זה אומר “אוי לי”, “משום דבכל צרתם לו צר”), ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי”, ועל זה אמרו לו חכמים “הי’ לך לומר לו מופר לך”, היינו, שבכחו של יהודי להפר שבועתו של הקב”ה. <br /> <br /> ועד”ז בנדון-דידן: אף שנאמר בפסוק “והפלה ה’ וגו”‘ בנוגע לענינים דהיפך הטוב, בכחם של בני-ישראל -עי”ז שעבודתם בעניני קדושה היא באופן ד”והפלה”, למעלה מטעם ודעת -להפר ולבטל את ה”והפלה” דהיפך הטוב, באופן שמכאן ולהבא יהיו רק ענינים טובים, “להיטיב אתכם”, בטוב הנראה והנגלה. <br /> <br /> ולא עוד, אלא שבטוב הנראה והנגלה גופא יתוסף באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, “נחלה בלי מצרים” -כפי שכותב אדמו”ר הצ”צ, מה שהעתיק מכי”ק אדמו”ר הזקן, וז”ל: “שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרים, יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, ולזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמי’ שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו’”, ומסיים הצ”צ “עכ”ל הזהב”. <br /> <br /> והרי ענין זה נדפס כבר, וידוע הפתגם,שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, והעיקר -שיומשך למטה מעשרה טפחים כפשוטו ממש, ובקרוב ממש. <br /> <br /> '''חיזוק “מוסדות תורה” במקומות שאירעו בהם ענין דהיפך החיים ל”ע''' <br /> <br /> ובפרט באותם מקומות בהם אירעו ענינים הבלתי רצויים, יש לעסוק בכל המבצעים הנ”ל -מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע ספרים -עוד ביתר שאת ויתר עז. <br /> <br /> שכל המבצעים הרי הם שמירה והצלה, כמדובר (בהתוועדויות הקודמות) באריכות, ובפרט מבצע תורה, שלתורה ישנה הרי מעלה מיוחדת, וכמבואר באריכות בתניא (פכ”ג) שמצות הינם “אברין דמלכא” מה-שאין-כן תורה הרי “אורייתא וקוב”ה כולה חד”, הרי על-ידי שלומדים תורה, לוקחים אח הקב”ה עצמו, ובאמצעות זה הרי השמירה היא עוד ביתר שאת, כמובן. <br /> <br /> ובכלל זה הינו גם הענין של מוסדות תורה. יש לחזק את כל מוסדות החינוך בהם לומדים תורה -הן אותם מוסדות הקבועים במשך כל ימי השנה, הן את מוסדות החינוך הפועלים בזמן הקיץ (שכן גם מוסדות אלו, כיון שלומדים בהם תורה, ואורייתא וקוב”ה כולה חד, הינם ג”כ ענין ד”קבוע”), <br /> <br /> פשיטא שח”ו למעט במוסדות אלו, כולל גם -שכל אותם מוסדות לתקופת הקייץ שהתקיימו בשנה העברה, יתקיימו אף בשנה זו, ואדרבה: צריכה להיות אף הוספה בזה, <br /> <br /> וכנ”ל שעל-ידי התחזקות והוספה בלימוד התורה ובחיזוק מוסדות התורה, לוקחים את הקב”ה עצמו, ועל-ידי-זה מוסיפים בהשמירה, <br /> <br /> וכיון שזה וכל המבצעים הרי הם שמירה הבאה מהקב”ה, הרי השמירה היא באופן כזה שמלכתחילה לא יהיה ענין ואפילו מחשבה הפכית (”להעביר גו’ את מחשבתו”). וכמ”ש כל המחלה גו’ לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך, דמכיון ש”אני ה’ רופאך” הרי הרפואה באופן כזה ד”לא אשים עליך” מלכתחילה, וכמו שנתבאר בהתועדויות הקודמות. <br /> <br /> עוד ענין שיש צורך להבהיר -ענין זה נוגע בכלל וביחוד במקומות אלו בהם אירעו הענינים בלתי רצויים: <br /> <br /> כיון שבחודש זה -שבעה עשר בתמוז, והחורבן היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם דבר המביא להמשכת כל הברכות וכמ”ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ש”כולנו כאחד” מהווה כלי ל”ברכנו אבינו”, וכמבואר בתניא (פרק לב) וב”החלצו מאתכם אנשים” באריכות.<br /> <br /> (י”א סיון ה’תשל”ד ([[בלתי מוגה]]), ומשיחת שבת פרשת קרח, ב’ תמוז תשל”ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]] -בקשר לתאונה)<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר]<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_(%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=28519 2009-07-01T04:49:45Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* הארבעה שנהרגו */ הוספת קישורים</p> <hr /> <div>בז' [[סיון]] בשנת [[תשל&quot;ד]] (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), במכונית שעשתה דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל. <br /> <br /> רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ע”ה, שניהם תושבי [[שיכון חב&quot;ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[אלימלך קפלן]] ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו. <br /> <br /> ==עדות הרב יעקב אופן==<br /> <br /> הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו:<br /> <br /> רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ ישעיה וייס ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו.<br /> <br /> “לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם”.<br /> <br /> == טרגדיה כפולה ==<br /> <br /> הדבר הראשון שעשה ר' בעריש, הוא נסע לבית גיסו הרב יעקב נח שטרסברג משם התקשר ל[[מזכירות]] כדי להודיע ל[[הרבי|רבי]] על התאונה הקשה. מישהו הזכיר לו בעדינות כי כעת אצל הרבי מוצאי [[יום טוב שני של גלויות]]. עד כדי כך היה נסער שלא זכר זאת. <br /> <br /> עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם. <br /> <br /> == הארבעה שנהרגו ==<br /> <br /> רב גאון וקשיש, בעל משפחה, אברך צעיר וכלה בטרם נישואיה. ארבעתם היו יחידי סגולה, מיוחדים בחבורה. <br /> <br /> השתלשלות הארועים היתה מורכבת במעט; דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון. <br /> <br /> בעל המכונית שהיה אמור להיות בה, לא נסע בה, והוא נתן את מכוניתו לנהג אחר. דווקא הנוסעים שהיו אמורים להישאר בביתם - נסעו לחתונה. <br /> <br /> מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב [[ישעיה (שייע) וייס]] להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. בתחילה שהה כמה חודשים בצבא במסגרת קרבות מלחמת יום הכיפורים. כשחזר מהמלחמה, נפלה רעייתו למשכב, והוא סייע לה רבות בשמשו כאב וכאם לילדיו. זו הסיבה שבגינה לא הירשה לעצמו לנסוע לאירועים. <br /> <br /> גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את הרב, וגם ישתתף בשמחת חתן וכלה, וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב [[שיכון חב”ד בלוד]], ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר. <br /> <br /> נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכו ל[[כפר חב:ד]] כדי לקחת את הרב הישיש. בכפר הצטרף גם הת’ יעקב אופן שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב מיילך קפלן. כך נסעו שלושתם לכותל המערבי ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן. <br /> <br /> גם ר’ יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו היתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב. <br /> <br /> גיסתו הכלה נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, עבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. היא היתה עסוקה וטרודה עד למעלה מראש, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר ונמהר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]]. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. <br /> <br /> בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב הביתה. היא שמעה מגיסה ר’ יחיאל כי ישנה מכונית שיוצאת לכיוון לוד, והיא הצטרפה לנסיעה. <br /> <br /> כך נקבע מלמעלה מי ייסע עם המונית ומי יישאר מאחור, ויוותר לחיים.<br /> <br /> == ההלוויה ==<br /> <br /> למחרת בצהריים התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מבית הרפואה ‘שערי צדק’ הישן. <br /> <br /> כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של ה’בית ישראל’ מגור, לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. <br /> <br /> האדמו”ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו.<br /> <br /> באותו יום נטמנו ארבעה הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה. <br /> <br /> == התייחסות הרבי לאירוע ==<br /> <br /> <br /> כבר בשבת הקרובה, י”א [[סיון]], הקדיש הרבי [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף האמונה, והידיעה שרק מה’ יצא הדבר -יש אל מי לבוא בטענות.<br /> <br /> לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מלך המשיח מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ושיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג’ תמוז. <br /> <br /> בתחילת האגרות כותב הרבי: “בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל”ע ול”ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה”. <br /> <br /> באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היא לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. <br /> <br /> במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות תורה ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.<br /> <br /> ==נספח - שיחות הרבי אודות התאונה==<br /> <br /> ידוע מה שכתב [[הרמב”ם]] ש”בזמן שתבוא צרה . . ידעו הכל שבגלל מעשיהם כו’’. ולכן, “יפחד וידאג ויפשפש במעשיו”. אבל, ישנם ענינים שככל שמחפשים כו’ לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. <br /> <br /> וכפי שמצינו בפ’ תבוא, שלאחרי שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר -“והפלה ה’ את מכותך”... דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל.<br /> <br /> -[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ”ק מו”ח אדמו”ר]] אמר פעם לא’ שרצה להסביר את המאורעות של השואה: “מ’דררף דעם אויבערשטן ניטפררענטפערן”. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן ע”פ שכל, והוא בבחינת “והפלה ה’”... ובמילא אין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> ופשוט, שאין זה בסתירה ח”ו לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות ח”ו בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בה’, והידיעה הודאית שרק מה’ יצא הדבר - יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות... <br /> <br /> ולאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקב”ה כו’) - הרי מקור הדברים הוא בדברי הגמרא: “אתא משה אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמי’ ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו אי’ נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו אי’ גבורותיו, לא אמר גבור . . היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה . . מתוך שיודעין בהקב”ה שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו”. <br /> <br /> כלומר, אף שמשה רבינו אמר “הגבור והנורא”, ואנשי כנסת הגדולה (ש”החזירו עטרה ליושנה”) “אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו . . ואלו הן נוראותיו כו”‘, מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד”הגבור והנורא”, לא היו יכולים לומר “הגבור והנורא”, כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת -”מתוך . . שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו”... <br /> <br /> ועל דרך זה בנדון-דידן -שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחרי שמפשפשים בהמעשים כו’), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקב”ה), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד”והפלה ה’”, ובמילא, “שרייט ער”... <br /> <br /> '''ובודאי שהקב”ה בעצמו מצטער על זה''' <br /> <br /> ומ”ש בהמשך הכתובים (לאחרי “והפלה ה’ גו”‘) “והי’ כאשר שש ה’ עליכם להיטיב אתכם גו’ כן ישיש ה’ עליכם וגו”‘, הרי הפירוש בזה הוא ש”ישיש את אויביכם עליכם”, כי, שמחתו של הקב”ה אינה אלא “להיטיב אתכם” - <br /> <br /> שכן, אף שיודע שכתוצאה מזה נעשה אצל בני ישראל מעמד ומצב ש”לבי ער... להקב”ה לתורה ומצוותי”‘ [תמורת המעמד ומצב ד”אני ישנה, בגלותא”], מכל-מקום, מצטער על כך שהתעוררות זו באה על-ידי ענינים כאלה... <br /> <br /> אלא מאי, אם מצטער מזה, למה עשה ה’ ככה, ומי מעכב בעדו?! -הרי ענין זה גופא הוא באופן ד”והפלה ה”‘... <br /> <br /> אמנם מצינו בגמרא שרבה בר בר חנה שמע “בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי (”מן הגלות, כדכתיב קראי טובא בנביאים”, ועל זה אומר “אוי לי”, “משום דבכל צרתם לו צר”), ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי”, ועל זה אמרו לו חכמים “הי’ לך לומר לו מופר לך”, היינו, שבכחו של יהודי להפר שבועתו של הקב”ה. <br /> <br /> ועד”ז בנדון-דידן: אף שנאמר בפסוק “והפלה ה’ וגו”‘ בנוגע לענינים דהיפך הטוב, בכחם של בני-ישראל -עי”ז שעבודתם בעניני קדושה היא באופן ד”והפלה”, למעלה מטעם ודעת -להפר ולבטל את ה”והפלה” דהיפך הטוב, באופן שמכאן ולהבא יהיו רק ענינים טובים, “להיטיב אתכם”, בטוב הנראה והנגלה. <br /> <br /> ולא עוד, אלא שבטוב הנראה והנגלה גופא יתוסף באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, “נחלה בלי מצרים” -כפי שכותב אדמו”ר הצ”צ, מה שהעתיק מכי”ק אדמו”ר הזקן, וז”ל: “שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרים, יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, ולזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמי’ שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו’”, ומסיים הצ”צ “עכ”ל הזהב”. <br /> <br /> והרי ענין זה נדפס כבר, וידוע הפתגם,שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, והעיקר -שיומשך למטה מעשרה טפחים כפשוטו ממש, ובקרוב ממש. <br /> <br /> '''חיזוק “מוסדות תורה” במקומות שאירעו בהם ענין דהיפך החיים ל”ע''' <br /> <br /> ובפרט באותם מקומות בהם אירעו ענינים הבלתי רצויים, יש לעסוק בכל המבצעים הנ”ל -מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע ספרים -עוד ביתר שאת ויתר עז. <br /> <br /> שכל המבצעים הרי הם שמירה והצלה, כמדובר (בהתוועדויות הקודמות) באריכות, ובפרט מבצע תורה, שלתורה ישנה הרי מעלה מיוחדת, וכמבואר באריכות בתניא (פכ”ג) שמצות הינם “אברין דמלכא” מה-שאין-כן תורה הרי “אורייתא וקוב”ה כולה חד”, הרי על-ידי שלומדים תורה, לוקחים אח הקב”ה עצמו, ובאמצעות זה הרי השמירה היא עוד ביתר שאת, כמובן. <br /> <br /> ובכלל זה הינו גם הענין של מוסדות תורה. יש לחזק את כל מוסדות החינוך בהם לומדים תורה -הן אותם מוסדות הקבועים במשך כל ימי השנה, הן את מוסדות החינוך הפועלים בזמן הקיץ (שכן גם מוסדות אלו, כיון שלומדים בהם תורה, ואורייתא וקוב”ה כולה חד, הינם ג”כ ענין ד”קבוע”), <br /> <br /> פשיטא שח”ו למעט במוסדות אלו, כולל גם -שכל אותם מוסדות לתקופת הקייץ שהתקיימו בשנה העברה, יתקיימו אף בשנה זו, ואדרבה: צריכה להיות אף הוספה בזה, <br /> <br /> וכנ”ל שעל-ידי התחזקות והוספה בלימוד התורה ובחיזוק מוסדות התורה, לוקחים את הקב”ה עצמו, ועל-ידי-זה מוסיפים בהשמירה, <br /> <br /> וכיון שזה וכל המבצעים הרי הם שמירה הבאה מהקב”ה, הרי השמירה היא באופן כזה שמלכתחילה לא יהיה ענין ואפילו מחשבה הפכית (”להעביר גו’ את מחשבתו”). וכמ”ש כל המחלה גו’ לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך, דמכיון ש”אני ה’ רופאך” הרי הרפואה באופן כזה ד”לא אשים עליך” מלכתחילה, וכמו שנתבאר בהתועדויות הקודמות. <br /> <br /> עוד ענין שיש צורך להבהיר -ענין זה נוגע בכלל וביחוד במקומות אלו בהם אירעו הענינים בלתי רצויים: <br /> <br /> כיון שבחודש זה -שבעה עשר בתמוז, והחורבן היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם דבר המביא להמשכת כל הברכות וכמ”ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ש”כולנו כאחד” מהווה כלי ל”ברכנו אבינו”, וכמבואר בתניא (פרק לב) וב”החלצו מאתכם אנשים” באריכות.<br /> <br /> (י”א סיון ה’תשל”ד ([[בלתי מוגה]]), ומשיחת שבת פרשת קרח, ב’ תמוז תשל”ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]] -בקשר לתאונה)<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר]<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_(%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=28518 2009-07-01T04:46:30Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* עדות הרב יעקב אופן */</p> <hr /> <div>בז' [[סיון]] בשנת [[תשל&quot;ד]] (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), במכונית שעשתה דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל. <br /> <br /> רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ע”ה, שניהם תושבי [[שיכון חב&quot;ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[אלימלך קפלן]] ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו. <br /> <br /> ==עדות הרב יעקב אופן==<br /> <br /> הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו:<br /> <br /> רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ ישעיה וייס ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו.<br /> <br /> “לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם”.<br /> <br /> == טרגדיה כפולה ==<br /> <br /> הדבר הראשון שעשה ר' בעריש, הוא נסע לבית גיסו הרב יעקב נח שטרסברג משם התקשר ל[[מזכירות]] כדי להודיע ל[[הרבי|רבי]] על התאונה הקשה. מישהו הזכיר לו בעדינות כי כעת אצל הרבי מוצאי [[יום טוב שני של גלויות]]. עד כדי כך היה נסער שלא זכר זאת. <br /> <br /> עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם. <br /> <br /> == הארבעה שנהרגו ==<br /> <br /> רב גאון וקשיש, בעל משפחה, אברך צעיר וכלה בטרם נישואיה. ארבעתם היו יחידי סגולה, מיוחדים בחבורה. <br /> <br /> השתלשלות הארועים היתה מורכבת במעט; דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון. <br /> <br /> בעל המכונית שהיה אמור להיות בה, לא נסע בה, והוא נתן את מכוניתו לנהג אחר. דווקא הנוסעים שהיו אמורים להישאר בביתם - נסעו לחתונה. <br /> <br /> מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב ישעיה (שייע) וייס להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. בתחילה שהה כמה חודשים בצבא במסגרת קרבות מלחמת יום הכיפורים. כשחזר מהמלחמה, נפלה רעייתו למשכב, והוא סייע לה רבות בשמשו כאב וכאם לילדיו. זו הסיבה שבגינה לא הירשה לעצמו לנסוע לאירועים. <br /> <br /> גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את הרב, וגם ישתתף בשמחת חתן וכלה, וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב שיכון חב”ד בלוד, ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר. <br /> <br /> נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכו ל[[כפר חב:ד]] כדי לקחת את הרב הישיש. בכפר הצטרף גם הת’ יעקב אופן שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב מיילך קפלן. כך נסעו שלושתם לכותל המערבי ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן. <br /> <br /> גם ר’ יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו היתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב. <br /> <br /> גיסתו הכלה נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, עבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. היא היתה עסוקה וטרודה עד למעלה מראש, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר ונמהר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]]. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. <br /> <br /> בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב הביתה. היא שמעה מגיסה ר’ יחיאל כי ישנה מכונית שיוצאת לכיוון לוד, והיא הצטרפה לנסיעה. <br /> <br /> כך נקבע מלמעלה מי ייסע עם המונית ומי יישאר מאחור, ויוותר לחיים.<br /> <br /> == ההלוויה ==<br /> <br /> למחרת בצהריים התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מבית הרפואה ‘שערי צדק’ הישן. <br /> <br /> כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של ה’בית ישראל’ מגור, לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. <br /> <br /> האדמו”ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו.<br /> <br /> באותו יום נטמנו ארבעה הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה. <br /> <br /> == התייחסות הרבי לאירוע ==<br /> <br /> <br /> כבר בשבת הקרובה, י”א [[סיון]], הקדיש הרבי [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף האמונה, והידיעה שרק מה’ יצא הדבר -יש אל מי לבוא בטענות.<br /> <br /> לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מלך המשיח מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ושיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג’ תמוז. <br /> <br /> בתחילת האגרות כותב הרבי: “בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל”ע ול”ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה”. <br /> <br /> באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היא לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. <br /> <br /> במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות תורה ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.<br /> <br /> ==נספח - שיחות הרבי אודות התאונה==<br /> <br /> ידוע מה שכתב [[הרמב”ם]] ש”בזמן שתבוא צרה . . ידעו הכל שבגלל מעשיהם כו’’. ולכן, “יפחד וידאג ויפשפש במעשיו”. אבל, ישנם ענינים שככל שמחפשים כו’ לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. <br /> <br /> וכפי שמצינו בפ’ תבוא, שלאחרי שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר -“והפלה ה’ את מכותך”... דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל.<br /> <br /> -[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ”ק מו”ח אדמו”ר]] אמר פעם לא’ שרצה להסביר את המאורעות של השואה: “מ’דררף דעם אויבערשטן ניטפררענטפערן”. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן ע”פ שכל, והוא בבחינת “והפלה ה’”... ובמילא אין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> ופשוט, שאין זה בסתירה ח”ו לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות ח”ו בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בה’, והידיעה הודאית שרק מה’ יצא הדבר - יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות... <br /> <br /> ולאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקב”ה כו’) - הרי מקור הדברים הוא בדברי הגמרא: “אתא משה אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמי’ ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו אי’ נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו אי’ גבורותיו, לא אמר גבור . . היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה . . מתוך שיודעין בהקב”ה שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו”. <br /> <br /> כלומר, אף שמשה רבינו אמר “הגבור והנורא”, ואנשי כנסת הגדולה (ש”החזירו עטרה ליושנה”) “אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו . . ואלו הן נוראותיו כו”‘, מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד”הגבור והנורא”, לא היו יכולים לומר “הגבור והנורא”, כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת -”מתוך . . שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו”... <br /> <br /> ועל דרך זה בנדון-דידן -שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחרי שמפשפשים בהמעשים כו’), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקב”ה), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד”והפלה ה’”, ובמילא, “שרייט ער”... <br /> <br /> '''ובודאי שהקב”ה בעצמו מצטער על זה''' <br /> <br /> ומ”ש בהמשך הכתובים (לאחרי “והפלה ה’ גו”‘) “והי’ כאשר שש ה’ עליכם להיטיב אתכם גו’ כן ישיש ה’ עליכם וגו”‘, הרי הפירוש בזה הוא ש”ישיש את אויביכם עליכם”, כי, שמחתו של הקב”ה אינה אלא “להיטיב אתכם” - <br /> <br /> שכן, אף שיודע שכתוצאה מזה נעשה אצל בני ישראל מעמד ומצב ש”לבי ער... להקב”ה לתורה ומצוותי”‘ [תמורת המעמד ומצב ד”אני ישנה, בגלותא”], מכל-מקום, מצטער על כך שהתעוררות זו באה על-ידי ענינים כאלה... <br /> <br /> אלא מאי, אם מצטער מזה, למה עשה ה’ ככה, ומי מעכב בעדו?! -הרי ענין זה גופא הוא באופן ד”והפלה ה”‘... <br /> <br /> אמנם מצינו בגמרא שרבה בר בר חנה שמע “בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי (”מן הגלות, כדכתיב קראי טובא בנביאים”, ועל זה אומר “אוי לי”, “משום דבכל צרתם לו צר”), ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי”, ועל זה אמרו לו חכמים “הי’ לך לומר לו מופר לך”, היינו, שבכחו של יהודי להפר שבועתו של הקב”ה. <br /> <br /> ועד”ז בנדון-דידן: אף שנאמר בפסוק “והפלה ה’ וגו”‘ בנוגע לענינים דהיפך הטוב, בכחם של בני-ישראל -עי”ז שעבודתם בעניני קדושה היא באופן ד”והפלה”, למעלה מטעם ודעת -להפר ולבטל את ה”והפלה” דהיפך הטוב, באופן שמכאן ולהבא יהיו רק ענינים טובים, “להיטיב אתכם”, בטוב הנראה והנגלה. <br /> <br /> ולא עוד, אלא שבטוב הנראה והנגלה גופא יתוסף באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, “נחלה בלי מצרים” -כפי שכותב אדמו”ר הצ”צ, מה שהעתיק מכי”ק אדמו”ר הזקן, וז”ל: “שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרים, יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, ולזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמי’ שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו’”, ומסיים הצ”צ “עכ”ל הזהב”. <br /> <br /> והרי ענין זה נדפס כבר, וידוע הפתגם,שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, והעיקר -שיומשך למטה מעשרה טפחים כפשוטו ממש, ובקרוב ממש. <br /> <br /> '''חיזוק “מוסדות תורה” במקומות שאירעו בהם ענין דהיפך החיים ל”ע''' <br /> <br /> ובפרט באותם מקומות בהם אירעו ענינים הבלתי רצויים, יש לעסוק בכל המבצעים הנ”ל -מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע ספרים -עוד ביתר שאת ויתר עז. <br /> <br /> שכל המבצעים הרי הם שמירה והצלה, כמדובר (בהתוועדויות הקודמות) באריכות, ובפרט מבצע תורה, שלתורה ישנה הרי מעלה מיוחדת, וכמבואר באריכות בתניא (פכ”ג) שמצות הינם “אברין דמלכא” מה-שאין-כן תורה הרי “אורייתא וקוב”ה כולה חד”, הרי על-ידי שלומדים תורה, לוקחים אח הקב”ה עצמו, ובאמצעות זה הרי השמירה היא עוד ביתר שאת, כמובן. <br /> <br /> ובכלל זה הינו גם הענין של מוסדות תורה. יש לחזק את כל מוסדות החינוך בהם לומדים תורה -הן אותם מוסדות הקבועים במשך כל ימי השנה, הן את מוסדות החינוך הפועלים בזמן הקיץ (שכן גם מוסדות אלו, כיון שלומדים בהם תורה, ואורייתא וקוב”ה כולה חד, הינם ג”כ ענין ד”קבוע”), <br /> <br /> פשיטא שח”ו למעט במוסדות אלו, כולל גם -שכל אותם מוסדות לתקופת הקייץ שהתקיימו בשנה העברה, יתקיימו אף בשנה זו, ואדרבה: צריכה להיות אף הוספה בזה, <br /> <br /> וכנ”ל שעל-ידי התחזקות והוספה בלימוד התורה ובחיזוק מוסדות התורה, לוקחים את הקב”ה עצמו, ועל-ידי-זה מוסיפים בהשמירה, <br /> <br /> וכיון שזה וכל המבצעים הרי הם שמירה הבאה מהקב”ה, הרי השמירה היא באופן כזה שמלכתחילה לא יהיה ענין ואפילו מחשבה הפכית (”להעביר גו’ את מחשבתו”). וכמ”ש כל המחלה גו’ לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך, דמכיון ש”אני ה’ רופאך” הרי הרפואה באופן כזה ד”לא אשים עליך” מלכתחילה, וכמו שנתבאר בהתועדויות הקודמות. <br /> <br /> עוד ענין שיש צורך להבהיר -ענין זה נוגע בכלל וביחוד במקומות אלו בהם אירעו הענינים בלתי רצויים: <br /> <br /> כיון שבחודש זה -שבעה עשר בתמוז, והחורבן היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם דבר המביא להמשכת כל הברכות וכמ”ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ש”כולנו כאחד” מהווה כלי ל”ברכנו אבינו”, וכמבואר בתניא (פרק לב) וב”החלצו מאתכם אנשים” באריכות.<br /> <br /> (י”א סיון ה’תשל”ד ([[בלתי מוגה]]), ומשיחת שבת פרשת קרח, ב’ תמוז תשל”ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]] -בקשר לתאונה)<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר]<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%27_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%93_(%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%94)&diff=28517 2009-07-01T04:44:00Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* עדות הרב יעקב אופן */ הוספת קישורים וויס ובעריש</p> <hr /> <div>בז' [[סיון]] בשנת [[תשל&quot;ד]] (מוצאי [[אסרו חג]] [[חג השבועות]]), במכונית שעשתה דרכה מחתונה ב[[ירושלים]] למרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה [[חסיד|חסידים]]. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל. <br /> <br /> רגעים אחדים לאחר מכן, הגיע למקום רכב נוסף שחזר מהחתונה. נהג הרכב היה ר’ יוסף פרסיה ע”ה, ועמו ה[[משפיע]] הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ע”ה, שניהם תושבי [[שיכון חב&quot;ד לוד]]. באופן טבעי עצרו בצד הדרך כדי להושיט עזרה לנפגעים. כשיצאו החוצה, נחרדו לראות את הרב [[אלימלך קפלן]] ע”ה, רב שכונת חב”ד בלוד, עומד ליד המכונית ההפוכה, והוא זב דם. כשהתקרבו לרכב, נגלה לעיניהם מחזה נורא ואיום: כולם שכבו מדממים, חלק נאנקו בפצעי המוות וחלק דממו. לא היה ברור מי מהם כבר הלך לעולמו. <br /> <br /> ==עדות הרב יעקב אופן==<br /> <br /> הנוסע היחיד במונית שנותר כיום בעלמא דין, לאורך ימים ושנים טובות, הוא הרב יעקב אופן. וזוהי עדותו:<br /> <br /> רק ב[[השגחה פרטית]] עליתי לאותה מכונית. איני יודע איך נודע לי על הרכב שנסע מלוד לירושלים ובחזרה. הנסיעה חזרה נסיעה לילית שקטה. אני זוכר את דמותו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] יושב ליד הנהג כשהוא מכונס בתוך עצמו. שאר הנוסעים ישבו מאחור. אני שוחחתי עם ר’ [[ישעיה]] [[וייס]] ע”ה. כברת דרך לאחר שער הגיא, סטה לפתע הרכב בחדות ימינה לכיוון שולי הכביש. הוא התהפך כמה פעמים עד אשר חזר על עומדו. המצב היה נורא ואיום. הרב גרליק כנראה נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את ר’ [[ישעיה וייס]], אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג הצעירה, הראתה עוד סימני חיים, אבל היא הייתה במצב אנוש. לפי מצבו של ר’ יחיאל היה נראה כי סופו מתקרב. הייתה אפילו מחשבה שהוא אינו בין החיים. מכל מקום, את ר’ יחיאל וגיסתו נחמה העלינו לרכבו של ר’ יוסף פרסיה שהגיע בנתיים למקום, והוא דהר לבית הרפואה. יחד עמו נסע הרב [[בעריש רוזנברג]]. בגין החשיכה ומצב הפצועים לא הבין ר’ בעריש כי הפצועים שהוא נושא עמו ברכב, אינם אלא בתו וחתנו.<br /> <br /> “לדאבון ליבי, כאשר כבר הגענו לבית הרפואה קבעו הרופאים את מותם”.<br /> <br /> == טרגדיה כפולה ==<br /> <br /> הדבר הראשון שעשה ר' בעריש, הוא נסע לבית גיסו הרב יעקב נח שטרסברג משם התקשר ל[[מזכירות]] כדי להודיע ל[[הרבי|רבי]] על התאונה הקשה. מישהו הזכיר לו בעדינות כי כעת אצל הרבי מוצאי [[יום טוב שני של גלויות]]. עד כדי כך היה נסער שלא זכר זאת. <br /> <br /> עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם. <br /> <br /> == הארבעה שנהרגו ==<br /> <br /> רב גאון וקשיש, בעל משפחה, אברך צעיר וכלה בטרם נישואיה. ארבעתם היו יחידי סגולה, מיוחדים בחבורה. <br /> <br /> השתלשלות הארועים היתה מורכבת במעט; דומה היה שמכונית המוות עשתה סיבובים מיוחדים כדי להעלות את האנשים עליהם נגזר האסון. <br /> <br /> בעל המכונית שהיה אמור להיות בה, לא נסע בה, והוא נתן את מכוניתו לנהג אחר. דווקא הנוסעים שהיו אמורים להישאר בביתם - נסעו לחתונה. <br /> <br /> מסתבר כי אבי הכלה ביקש מהרב ישעיה (שייע) וייס להביא את הרב גרליק לחתונה בהיותו המסדר קידושין. תקופה ארוכה קודם לכן לא יצא הרב וייס לארועים ולשמחות. בתחילה שהה כמה חודשים בצבא במסגרת קרבות מלחמת יום הכיפורים. כשחזר מהמלחמה, נפלה רעייתו למשכב, והוא סייע לה רבות בשמשו כאב וכאם לילדיו. זו הסיבה שבגינה לא הירשה לעצמו לנסוע לאירועים. <br /> <br /> גם הפעם סירב לבקשת אבי הכלה, אולם לאחר הפצרות חוזרות ונשנות נענה בחיוב, באומרו לרעייתו כי בנסיעה זו יקיים כמה מצוות: גם ילווה את הרב, וגם ישתתף בשמחת חתן וכלה, וגם יסייע לידיד. בעל המכונית, תושב שיכון חב”ד בלוד, ניצל מהתאונה כשהחליט לתת את המכונית לחבר. <br /> <br /> נהג הרכב ועמו הרב וייס יצאו מלוד בדרכו ל[[כפר חב:ד]] כדי לקחת את הרב הישיש. בכפר הצטרף גם הת’ יעקב אופן שלמד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משום מה הוחלט לפתע לשוב ללוד כדי לקחת את הרב מיילך קפלן. כך נסעו שלושתם לכותל המערבי ומשם לאולם החתונה. בתמונות שצולמו בחתונה נראים השלושה יושבים סביב אותו שולחן. <br /> <br /> גם ר’ יחיאל גולדברג שנסע ברכב, לא יצא זמן רב קודם לכן לאירועים. אביו נפטר בחודש [[אדר]] שנה קודם לכן, והוא היה בשנת האבל עד סוף חודש אדר. לאחר מכן הגיעו ימי [[ספירת העומר]] בהם אין אירועים, וזו היתה החתונה הראשונה בה השתתף לאחר זמן רב. <br /> <br /> גיסתו הכלה נחמה רוזנברג, בת כיתתה של הכלה, עבדה באותה שנה כמדריכה בפנימיית [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. היא היתה עסוקה וטרודה עד למעלה מראש, ורק בימי חופשה בודדים התכוננה לחתונתה. באותו יום מר ונמהר, נסעה ל[[בני ברק]] כדי לרכוש [[פיאה]]. לאחר שחזרה אמרה כי למרות עייפותה הרבה, רצונה להצטרף לנסיעה כדי לשמח את הכלה. <br /> <br /> בעת החתונה גברה עייפותה, והיא החליטה להקדים ולשוב הביתה. היא שמעה מגיסה ר’ יחיאל כי ישנה מכונית שיוצאת לכיוון לוד, והיא הצטרפה לנסיעה. <br /> <br /> כך נקבע מלמעלה מי ייסע עם המונית ומי יישאר מאחור, ויוותר לחיים.<br /> <br /> == ההלוויה ==<br /> <br /> למחרת בצהריים התקיימה הלוייה רבתית משותפת לכל ארבעת ההרוגים. ההלוויה יצאה מבית הרפואה ‘שערי צדק’ הישן. <br /> <br /> כאשר חלפה ההלוויה ליד ביתו של ה’בית ישראל’ מגור, לתדהמת כולם יצא האדמו”ר מביתו וליוה את הארונות כברת דרך ארוכה. <br /> <br /> האדמו”ר הכיר היטב את [[שניאור זלמן גרליק|הרב גרליק]], ואף כיבדו מאוד. היה זה כאשר הרב גרליק בא לפני מועצת גדולי התורה בראש משלחת מיוחדת על מנת להעביר אליהם את דברי הרבי בנושא חזית דתית מאוחדת. כשהרב גרליק נכנס, קם ה’בית ישראל’ ממקומו והגיש לו את כיסאו. גם כעת בא ה’בית ישראל’ לכבדו.<br /> <br /> באותו יום נטמנו ארבעה הארונות בהר הזיתים זה בסמוך לזה. <br /> <br /> == התייחסות הרבי לאירוע ==<br /> <br /> <br /> כבר בשבת הקרובה, י”א [[סיון]], הקדיש הרבי [[שיחה]] שלימה בקשר לתאונה, ובטון כאוב במיוחד אמר שזהו עניין שאינו מובן על פי שכל, ואין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> הרבי הבהיר שדווקא מצד תוקף האמונה, והידיעה שרק מה’ יצא הדבר -יש אל מי לבוא בטענות.<br /> <br /> לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מלך המשיח מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ושיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג’ תמוז. <br /> <br /> בתחילת האגרות כותב הרבי: “בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו’ ל”ע ול”ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה”. <br /> <br /> באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב[[מבצעים]] כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה היא לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים. <br /> <br /> במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו ב[[שבת]] האחרונה אודות התחזקות במבצעים, חיזוק מוסדות תורה ו[[אהבת ישראל]] באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.<br /> <br /> ==נספח - שיחות הרבי אודות התאונה==<br /> <br /> ידוע מה שכתב [[הרמב”ם]] ש”בזמן שתבוא צרה . . ידעו הכל שבגלל מעשיהם כו’’. ולכן, “יפחד וידאג ויפשפש במעשיו”. אבל, ישנם ענינים שככל שמחפשים כו’ לא יכולים למצוא ולא יכולים להבין למה אירעו דברים כאלה. <br /> <br /> וכפי שמצינו בפ’ תבוא, שלאחרי שנימנו ריבוי ענינים בלתי-רצויים, מוסיף הכתוב ענין חדש, גרוע יותר -“והפלה ה’ את מכותך”... דבר פלא שאינו מובן בשכל כלל.<br /> <br /> -[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ”ק מו”ח אדמו”ר]] אמר פעם לא’ שרצה להסביר את המאורעות של השואה: “מ’דררף דעם אויבערשטן ניטפררענטפערן”. צריכים לידע שזהו ענין שאינו מובן ע”פ שכל, והוא בבחינת “והפלה ה’”... ובמילא אין להצדיק את הקב”ה. <br /> <br /> ופשוט, שאין זה בסתירה ח”ו לענין האמונה, ואין זה גורם שום חלישות ח”ו בענין האמונה, ואדרבה: מצד תוקף האמונה בה’, והידיעה הודאית שרק מה’ יצא הדבר - יש לו אל מי לפנות ולבוא בטענות... <br /> <br /> ולאלה התמהים איך אפשר להתבטא כן (שאין להצדיק את הקב”ה כו’) - הרי מקור הדברים הוא בדברי הגמרא: “אתא משה אמר הא-ל הגדול הגבור והנורא, אתא ירמי’ ואמר, נכרים מקרקרין בהיכלו אי’ נוראותיו, לא אמר נורא. דניאל אמר, נכרים משתעבדים בבניו אי’ גבורותיו, לא אמר גבור . . היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה . . מתוך שיודעין בהקב”ה שאמתי הוא (מסכים על האמת ושונא את השקר) לפיכך לא כיזבו בו”. <br /> <br /> כלומר, אף שמשה רבינו אמר “הגבור והנורא”, ואנשי כנסת הגדולה (ש”החזירו עטרה ליושנה”) “אתו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורותיו . . ואלו הן נוראותיו כו”‘, מכל מקום, כאשר רואים בעיני בשר מאורע שהוא ההיפך ד”הגבור והנורא”, לא היו יכולים לומר “הגבור והנורא”, כיון שזהו היפך ממה שרואים הם, ואינם יכולים לומר דבר שהוא היפך האמת -”מתוך . . שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו”... <br /> <br /> ועל דרך זה בנדון-דידן -שכאשר רואים מאורע שאינו מובן בשכל כלל (גם לאחרי שמפשפשים בהמעשים כו’), צריכים לומר את האמת (ולא לחפש להצדיק את הקב”ה), שאין הדבר מובן בשכל כלל, אלא זהו באופן ד”והפלה ה’”, ובמילא, “שרייט ער”... <br /> <br /> '''ובודאי שהקב”ה בעצמו מצטער על זה''' <br /> <br /> ומ”ש בהמשך הכתובים (לאחרי “והפלה ה’ גו”‘) “והי’ כאשר שש ה’ עליכם להיטיב אתכם גו’ כן ישיש ה’ עליכם וגו”‘, הרי הפירוש בזה הוא ש”ישיש את אויביכם עליכם”, כי, שמחתו של הקב”ה אינה אלא “להיטיב אתכם” - <br /> <br /> שכן, אף שיודע שכתוצאה מזה נעשה אצל בני ישראל מעמד ומצב ש”לבי ער... להקב”ה לתורה ומצוותי”‘ [תמורת המעמד ומצב ד”אני ישנה, בגלותא”], מכל-מקום, מצטער על כך שהתעוררות זו באה על-ידי ענינים כאלה... <br /> <br /> אלא מאי, אם מצטער מזה, למה עשה ה’ ככה, ומי מעכב בעדו?! -הרי ענין זה גופא הוא באופן ד”והפלה ה”‘... <br /> <br /> אמנם מצינו בגמרא שרבה בר בר חנה שמע “בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי (”מן הגלות, כדכתיב קראי טובא בנביאים”, ועל זה אומר “אוי לי”, “משום דבכל צרתם לו צר”), ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי”, ועל זה אמרו לו חכמים “הי’ לך לומר לו מופר לך”, היינו, שבכחו של יהודי להפר שבועתו של הקב”ה. <br /> <br /> ועד”ז בנדון-דידן: אף שנאמר בפסוק “והפלה ה’ וגו”‘ בנוגע לענינים דהיפך הטוב, בכחם של בני-ישראל -עי”ז שעבודתם בעניני קדושה היא באופן ד”והפלה”, למעלה מטעם ודעת -להפר ולבטל את ה”והפלה” דהיפך הטוב, באופן שמכאן ולהבא יהיו רק ענינים טובים, “להיטיב אתכם”, בטוב הנראה והנגלה. <br /> <br /> ולא עוד, אלא שבטוב הנראה והנגלה גופא יתוסף באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, “נחלה בלי מצרים” -כפי שכותב אדמו”ר הצ”צ, מה שהעתיק מכי”ק אדמו”ר הזקן, וז”ל: “שמעתי מפי קדושי עליון על שאומרים ומרגלא בפומא דאינשי שאחר השריפה מתעשרים, יען כי השתלשלות מדות העליונות הקדושות וסדרן כך חסד דין רחמים, ולזאת אחר מדת הדין בשריפה מתעוררת מדת הרחמי’ שהיא גדולה ממדת החסד שבתחלה, כנודע שהיא מדתו של יעקב נחלה בלי מצרים מבריח מן הקצה כו’”, ומסיים הצ”צ “עכ”ל הזהב”. <br /> <br /> והרי ענין זה נדפס כבר, וידוע הפתגם,שדבר שבדפוס הוא לדורי דורות, והעיקר -שיומשך למטה מעשרה טפחים כפשוטו ממש, ובקרוב ממש. <br /> <br /> '''חיזוק “מוסדות תורה” במקומות שאירעו בהם ענין דהיפך החיים ל”ע''' <br /> <br /> ובפרט באותם מקומות בהם אירעו ענינים הבלתי רצויים, יש לעסוק בכל המבצעים הנ”ל -מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע ספרים -עוד ביתר שאת ויתר עז. <br /> <br /> שכל המבצעים הרי הם שמירה והצלה, כמדובר (בהתוועדויות הקודמות) באריכות, ובפרט מבצע תורה, שלתורה ישנה הרי מעלה מיוחדת, וכמבואר באריכות בתניא (פכ”ג) שמצות הינם “אברין דמלכא” מה-שאין-כן תורה הרי “אורייתא וקוב”ה כולה חד”, הרי על-ידי שלומדים תורה, לוקחים אח הקב”ה עצמו, ובאמצעות זה הרי השמירה היא עוד ביתר שאת, כמובן. <br /> <br /> ובכלל זה הינו גם הענין של מוסדות תורה. יש לחזק את כל מוסדות החינוך בהם לומדים תורה -הן אותם מוסדות הקבועים במשך כל ימי השנה, הן את מוסדות החינוך הפועלים בזמן הקיץ (שכן גם מוסדות אלו, כיון שלומדים בהם תורה, ואורייתא וקוב”ה כולה חד, הינם ג”כ ענין ד”קבוע”), <br /> <br /> פשיטא שח”ו למעט במוסדות אלו, כולל גם -שכל אותם מוסדות לתקופת הקייץ שהתקיימו בשנה העברה, יתקיימו אף בשנה זו, ואדרבה: צריכה להיות אף הוספה בזה, <br /> <br /> וכנ”ל שעל-ידי התחזקות והוספה בלימוד התורה ובחיזוק מוסדות התורה, לוקחים את הקב”ה עצמו, ועל-ידי-זה מוסיפים בהשמירה, <br /> <br /> וכיון שזה וכל המבצעים הרי הם שמירה הבאה מהקב”ה, הרי השמירה היא באופן כזה שמלכתחילה לא יהיה ענין ואפילו מחשבה הפכית (”להעביר גו’ את מחשבתו”). וכמ”ש כל המחלה גו’ לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך, דמכיון ש”אני ה’ רופאך” הרי הרפואה באופן כזה ד”לא אשים עליך” מלכתחילה, וכמו שנתבאר בהתועדויות הקודמות. <br /> <br /> עוד ענין שיש צורך להבהיר -ענין זה נוגע בכלל וביחוד במקומות אלו בהם אירעו הענינים בלתי רצויים: <br /> <br /> כיון שבחודש זה -שבעה עשר בתמוז, והחורבן היה בגלל היפך אהבת חנם, על כן יש להשתדל ולהתחזק בענין אהבת ישראל, עד באופן דאהבת חנם דבר המביא להמשכת כל הברכות וכמ”ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ש”כולנו כאחד” מהווה כלי ל”ברכנו אבינו”, וכמבואר בתניא (פרק לב) וב”החלצו מאתכם אנשים” באריכות.<br /> <br /> (י”א סיון ה’תשל”ד ([[בלתי מוגה]]), ומשיחת שבת פרשת קרח, ב’ תמוז תשל”ד (מוגה), [[תרגום חופשי]] משפת ה[[אידיש]] -בקשר לתאונה)<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1306 שבועון בית משיח - סקירה מאת שניאור זלמן ברגר]<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99&diff=28222 2009-06-23T09:52:36Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;ראה גם&#039;&#039;&#039; */ הוספת קישור חיצוני</p> <hr /> <div>'''תולדות משפחת הרב מלאדי''' הוא ספר המתאר שמונה דורות [[מרבנו הזקן]]בתקופה של מאתים שנה. הספר כולל מגילת יוחסין של [[הרב מלאדי]] בעל [[התניא]], תולדותיו, מידותיו בקודש. כמו כן תולדות הרב [[אליעזר גרייבר]] אבי משפחת [[סלונים]].<br /> את הספר חיבר מר [[מנחם שמואל סלונים]], נדפס ב[[ירושלים]] [[ה'תש&quot;ו]] <br /> 304 עמודים.<br /> <br /> == '''ראה גם''' ==<br /> [[ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]][באתר http://www.chabadlibrary.org/index.html] שם ניתן לעיין בכל תוכן הספר.<br /> [[[[קטיגוריה]]: [[ספרות חב&quot;ד]], [[ספרי חסידים]], [[תולדות חסידים]]]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99&diff=28221 2009-06-23T09:47:23Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תיקון טכני קטגוריה</p> <hr /> <div>'''תולדות משפחת הרב מלאדי''' הוא ספר המתאר שמונה דורות [[מרבנו הזקן]]בתקופה של מאתים שנה. הספר כולל מגילת יוחסין של [[הרב מלאדי]] בעל [[התניא]], תולדותיו, מידותיו בקודש. כמו כן תולדות הרב [[אליעזר גרייבר]] אבי משפחת [[סלונים]].<br /> את הספר חיבר מר [[מנחם שמואל סלונים]], נדפס ב[[ירושלים]] [[ה'תש&quot;ו]] <br /> 304 עמודים.<br /> <br /> == '''ראה גם''' ==<br /> [[ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]][באתר] שם ניתן לעיין בכל תוכן הספר.<br /> [[[[קטיגוריה]]: [[ספרות חב&quot;ד]], [[ספרי חסידים]], [[תולדות חסידים]]]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99&diff=28220 2009-06-23T09:42:24Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תולדות משפחת הרב מלאדי (ספר)</p> <hr /> <div>'''תולדות משפחת הרב מלאדי''' הוא ספר המתאר שמונה דורות [[מרבנו הזקן]]בתקופה של מאתים שנה. הספר כולל מגילת יוחסין של [[הרב מלאדי]] בעל [[התניא]], תולדותיו, מידותיו בקודש. כמו כן תולדות הרב [[אליעזר גרייבר]] אבי משפחת [[סלונים]].<br /> את הספר חיבר מר [[מנחם שמואל סלונים]], נדפס ב[[ירושלים]] [[ה'תש&quot;ו]] <br /> 304 עמודים.<br /> <br /> == '''ראה גם''' ==<br /> [[ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]][באתר] שם ניתן לעיין בכל תוכן הספר.<br /> [[קטיגוריה: [[ספרות חב&quot;ד]], [[ספרי חסידים]], [[תולדות חסידים]]]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=28219 2009-06-23T07:22:34Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* שיוך לקטגוריות: חסידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ובוגרי ישיבות חב&quot;ד תת קטגוריה ישיבת מגן אבות</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרטמן לפני 90 שנה.jpg|left|thumb|250px|הרב משה שמואל הרטמן בתמונה משנת תרע&quot;ו, בצד שמאל. לצידו בנו ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן|נחמן הרטמן]], ובתו רבקה]]<br /> הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת [[חב&quot;ד]] ב[[חברון]], רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] היא מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל שהיה שוחט וחזן ולאימו מרת מרים, בשנת [[תרנ&quot;ו]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[ארץ ישראל|בארץ הקודש]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הישמח משה.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים [[תר&quot;ע]]-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרי.<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרטמן שמואל משה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חב&quot;ד-ישיבת מגן אבות|הרטמן שמואל משה]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=28218 2009-06-23T07:15:55Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תיקון הגדרה &quot;למד בישיבת חב&quot;ד בחברון&quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרטמן לפני 90 שנה.jpg|left|thumb|250px|הרב משה שמואל הרטמן בתמונה משנת תרע&quot;ו, בצד שמאל. לצידו בנו ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן|נחמן הרטמן]], ובתו רבקה]]<br /> הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת [[חב&quot;ד]] ב[[חברון]], רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] היא מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל שהיה שוחט וחזן ולאימו מרת מרים, בשנת [[תרנ&quot;ו]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[ארץ ישראל|בארץ הקודש]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הישמח משה.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים [[תר&quot;ע]]-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרי.<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרטמן שמואל משה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרטמן שמואל משה]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=28217 2009-06-23T07:09:15Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל */ תיקון שגיאת כתיב לאפרי</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרטמן לפני 90 שנה.jpg|left|thumb|250px|הרב משה שמואל הרטמן בתמונה משנת תרע&quot;ו, בצד שמאל. לצידו בנו ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן|נחמן הרטמן]], ובתו רבקה]]<br /> הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] שורשי, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] היא מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל שהיה שוחט וחזן ולאימו מרת מרים, בשנת [[תרנ&quot;ו]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[ארץ ישראל|בארץ הקודש]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הישמח משה.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים [[תר&quot;ע]]-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרי.<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרטמן שמואל משה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרטמן שמואל משה]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=28205 2009-06-23T05:18:13Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תמונת הרה&quot;ח משה שמואל הרטמן</p> <hr /> <div>ל[[רפאל צבי הרטמן]], ברכות לכניסתך ל[[חב&quot;דפדיה]]. ברכות על כתיבת הערך המפורט. אבל כדאי לך להיעזר בכללים הנהוגים כאן. ולכל לראש, קרא שוב את מה שכתבת לפני לחיצה על שמירה, בדוק שהכל מובן, מדוקדק, והקישורים נכונים. למשל - אי אפשר לקשר לראובן ז&quot;ל כהן אלא ל[[ראובן כהן]] ז&quot;ל. כמו כן כל רווח בתחילת שורה יוצר מסגרת לא מתאימה. מלבד זאת, חב&quot;דפדיה היא אנציקלופדיה, בה צריך לכתוב ולכתוב אבל גם לתמצת, ואין צורך להכביר בפרטים שאינם קשורים כלל. אי אפשר לכתוב את כל המחותנים והיכן לימד כל שנה עם כל הפרטים שבכך. ובנוגע לרבנית מנוחה רחל - כבר מזמן בוטלה האגדה, שהיא המתיישבת הראשונה בחברון. ועיין בערך [[חברון]][[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:42, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> מתי ואיך התקרב לחב&quot;ד? כדאי שתעלה תמונה שלו. העובדה שהרבי שלח לו אגרת היא לא מתאימה לפה, כי כל אחד שהיה קצת קרוב ובודאי חסיד, קיבל עשרות אגרות. אם יש ציטוט מיוחד מהאגרת, תביאה לפה בשמחה [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:48, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> ::אני רואה שאתה ממשיך בעריכה. יישר כח. אני יפוש מעט, ואשוב מאוחר יותר, גם לערך חשוב ומפורט זה [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:50, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :::יישר כח לרפאל צבי על הערך המיוחד, ועמי כמה הערות: בערך יש מעט גוונים של הספד, וצריך לצובעם בגוונים אנציקלופדיים. הסבתא, מרת מושקא דבורה. שם משפחתה? הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות. כדאי לפרט. עזר למצבם הגשמי של הרב. שמו?<br /> הוא היה חבר הנהלת איגוד הצאצאים, או ערך פעולות עצמאיות באיגוד זה? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:05, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> איך אני עונה לך/לכם? איך אני מעלה תמונה שלו? רפאל צבי הרטמן<br /> :תמונה - אתה יכול לתת לנו קישור למקום ממנו נעלה. לענות - כמו שעכשיו...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> שלחתי תמונה שלו ושל אביו משה שמואל הרטמן באימל [[משתמש:רפאל צבי הרטמן]]<br /> :כיוון שאין לי אפשרות גישה לאיימל - ולחב&quot;דניק - בעל התיבה אין כ&quot;כ זמן להיות פה, אולי כדאי שתיתן קישור למקום באינטרנט שבו התפרסמו התמונות - ע&quot;מ שנוכל להעלות אותם כאן מוקדם ככל האפשר. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> מצורף קישור בתמונה הילד הוא ר' נחמן והמבוגר אביו מש הרטמן<br /> http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35706<br /> התמונה צולמה מספר שנים לאחר שלמד בישיבה בחברון [[משתמש:רפאל צבי הרטמן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_-_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=28146 2009-06-22T07:26:14Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* משמשת את הרבנית מנוחה רחל */תיקוני הקלדה</p> <hr /> <div>הגב' '''מושקא דבורה אפשטיין - לוין''' נולדה ב[[חברון]] לאביה הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)]] ולאימה מרת רעכיל. היא בת נין [[אדמו&quot;ר הזקן]] ונכדת [[הרבנית מנוחה רחל]].<br /> <br /> == משמשת את הרבנית מנוחה רחל ==<br /> בשנותיה האחרונות של [[הרבנית מנוחה רחל]], קשה היה לה להסתדר לבדה, לשם כך נשלחה נכדתה מושקא דבורה לשמשה, ביחד עם בת דודתה פעשא הדסה, עד פטירתה של הרבנית בשנת [[תרמ&quot;ח]].<br /> <br /> הרבנית מנוחה רחל הבטיחה לה לפני פטירתה שתקבל את דירתה ואכן, ההבטחה קוימה.<br /> <br /> == זכרונה ==<br /> <br /> מרת מושקא דבורה הייתה בעלת זכרון נדיר, וידעה לפרט את כל הקשרים המשפחתיים מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד בני הדור השביעי שלו. הרבתה לספר זכרונות מ&quot;הבובע (הסבתא) מנוחה רחל&quot; ומה ששמעה ממנה על [[רבותינו נשיאנו]] ומתולדות [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> == בירושלים ==<br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תשי&quot;ד]] התגוררה [[במאה שערים]] ב[[ירושלים]]<br /> <br /> == פגישתה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], כאשר ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] ונכח ב[[ירושלים]], ניגשה אליו מרת מושקא דבורה לבקשת ברכה, וביניהם התפתחה שיחה ארוכה.<br /> <br /> == פטירתה ==<br /> <br /> נפטרה ביום הבהיר [[כ&quot;ח סיוון]] [[תשי&quot;ד]] ומונחתה כבוד בחלקת חב&quot;ד בהר המנוחות - ירושלים.<br /> <br /> == משפחתה ==<br /> <br /> *אביה: הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> <br /> *אימה: מרת רעכיל<br /> <br /> *בעלה בזיווג ראשון: הרה&quot;ח ר' נחמן אפשטין.<br /> <br /> *בנותיה ממנו:<br /> <br /> * מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] אשת הרה&quot;ח [[משה שמואל הרטמן]].<br /> * מרת [[מנוחה רחל גלבשטיין]] אשת הרה&quot;ח [[שמעון גלבשטיין]].<br /> * מרת יוכבד צירל הורביץ אשת הרה&quot;ח מאיר.<br /> <br /> *בעלה בזיווג שני: הרה&quot;ח [[מנחם מענדל לוין]]<br /> <br /> *בנה מזיווג זה: הרב דוד ליב (לוי) לוין.<br /> *ביתה מזיווג זה: מרת חמדה זיסיל רכיל לוין.<br /> <br /> == '''לקריאה נוספת''' ==<br /> [[ספר הצאצאים]]<br /> <br /> [[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_-_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=28145 2009-06-22T07:22:25Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* בירושלים */ מאה שערים הוספת קישור פנימי</p> <hr /> <div>הגב' '''מושקא דבורה אפשטיין - לוין''' נולדה ב[[חברון]] לאביה הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)]] ולאימה מרת רעכיל. היא בת נין [[אדמו&quot;ר הזקן]] ונכדת [[הרבנית מנוחה רחל]].<br /> <br /> == משמשת את הרבנית מנוחה רחל ==<br /> בשנותיה האחרונות של [[הרבנית מנוחה רחל]], קשה היה לה להסתדר לבדה, לשם כך נשלחה נכדתה מושקא דבורה לשמשה, ביחד עם בת דודתה פעשא הדסה, עד פטירתה של הרבני בשת [[תרמ&quot;ח]].<br /> <br /> הרבנית מנוחה רחל הבטיחה לה לפני פטירתה שתקבל את דירתה ואכן, ההבטחה קוימה.<br /> <br /> == זכרונה ==<br /> <br /> מרת מושקא דבורה הייתה בעלת זכרון נדיר, וידעה לפרט את כל הקשרים המשפחתיים מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד בני הדור השביעי שלו. הרבתה לספר זכרונות מ&quot;הבובע (הסבתא) מנוחה רחל&quot; ומה ששמעה ממנה על [[רבותינו נשיאנו]] ומתולדות [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> == בירושלים ==<br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תשי&quot;ד]] התגוררה [[במאה שערים]] ב[[ירושלים]]<br /> <br /> == פגישתה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], כאשר ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] ונכח ב[[ירושלים]], ניגשה אליו מרת מושקא דבורה לבקשת ברכה, וביניהם התפתחה שיחה ארוכה.<br /> <br /> == פטירתה ==<br /> <br /> נפטרה ביום הבהיר [[כ&quot;ח סיוון]] [[תשי&quot;ד]] ומונחתה כבוד בחלקת חב&quot;ד בהר המנוחות - ירושלים.<br /> <br /> == משפחתה ==<br /> <br /> *אביה: הרב [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> <br /> *אימה: מרת רעכיל<br /> <br /> *בעלה בזיווג ראשון: הרה&quot;ח ר' נחמן אפשטין.<br /> <br /> *בנותיה ממנו:<br /> <br /> * מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] אשת הרה&quot;ח [[משה שמואל הרטמן]].<br /> * מרת [[מנוחה רחל גלבשטיין]] אשת הרה&quot;ח [[שמעון גלבשטיין]].<br /> * מרת יוכבד צירל הורביץ אשת הרה&quot;ח מאיר.<br /> <br /> *בעלה בזיווג שני: הרה&quot;ח [[מנחם מענדל לוין]]<br /> <br /> *בנה מזיווג זה: הרב דוד ליב (לוי) לוין.<br /> *ביתה מזיווג זה: מרת חמדה זיסיל רכיל לוין.<br /> <br /> == '''לקריאה נוספת''' ==<br /> [[ספר הצאצאים]]<br /> <br /> [[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=28139 2009-06-21T19:42:40Z

<p>רפאל צבי הרטמן: הודעה: ששלחתי תמונות נחמן ש&#039; ש&#039; הרטמן ואביו משה שמואל</p> <hr /> <div>ל[[רפאל צבי הרטמן]], ברכות לכניסתך ל[[חב&quot;דפדיה]]. ברכות על כתיבת הערך המפורט. אבל כדאי לך להיעזר בכללים הנהוגים כאן. ולכל לראש, קרא שוב את מה שכתבת לפני לחיצה על שמירה, בדוק שהכל מובן, מדוקדק, והקישורים נכונים. למשל - אי אפשר לקשר לראובן ז&quot;ל כהן אלא ל[[ראובן כהן]] ז&quot;ל. כמו כן כל רווח בתחילת שורה יוצר מסגרת לא מתאימה. מלבד זאת, חב&quot;דפדיה היא אנציקלופדיה, בה צריך לכתוב ולכתוב אבל גם לתמצת, ואין צורך להכביר בפרטים שאינם קשורים כלל. אי אפשר לכתוב את כל המחותנים והיכן לימד כל שנה עם כל הפרטים שבכך. ובנוגע לרבנית מנוחה רחל - כבר מזמן בוטלה האגדה, שהיא המתיישבת הראשונה בחברון. ועיין בערך [[חברון]][[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:42, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> מתי ואיך התקרב לחב&quot;ד? כדאי שתעלה תמונה שלו. העובדה שהרבי שלח לו אגרת היא לא מתאימה לפה, כי כל אחד שהיה קצת קרוב ובודאי חסיד, קיבל עשרות אגרות. אם יש ציטוט מיוחד מהאגרת, תביאה לפה בשמחה [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:48, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> ::אני רואה שאתה ממשיך בעריכה. יישר כח. אני יפוש מעט, ואשוב מאוחר יותר, גם לערך חשוב ומפורט זה [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:50, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :::יישר כח לרפאל צבי על הערך המיוחד, ועמי כמה הערות: בערך יש מעט גוונים של הספד, וצריך לצובעם בגוונים אנציקלופדיים. הסבתא, מרת מושקא דבורה. שם משפחתה? הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות. כדאי לפרט. עזר למצבם הגשמי של הרב. שמו?<br /> הוא היה חבר הנהלת איגוד הצאצאים, או ערך פעולות עצמאיות באיגוד זה? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:05, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> איך אני עונה לך/לכם? איך אני מעלה תמונה שלו? רפאל צבי הרטמן<br /> :תמונה - אתה יכול לתת לנו קישור למקום ממנו נעלה. לענות - כמו שעכשיו...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> שלחתי תמונה שלו ושל אביו משה שמואל הרטמן באימל [[משתמש רפאל צבי הרטמן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_-_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=28124 2009-06-21T09:09:55Z

<p>רפאל צבי הרטמן: שאלת הבהרה מה המקור?</p> <hr /> <div>: אם היא לא בעלת תפקיד, או אישיות מיוחדת, למה לכתוב עליה ערך? [[משתמש:פיני|פיני]] 16:26, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> מה המקור של מי שהוסיף את השנה שבה עברה לירושלים וכן שעברה למאה שערים משתמש:[[רפאל צבי הרטמן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=28123 2009-06-21T09:02:06Z

<p>רפאל צבי הרטמן: שאלות ותמונה</p> <hr /> <div>ל[[רפאל צבי הרטמן]], ברכות לכניסתך ל[[חב&quot;דפדיה]]. ברכות על כתיבת הערך המפורט. אבל כדאי לך להיעזר בכללים הנהוגים כאן. ולכל לראש, קרא שוב את מה שכתבת לפני לחיצה על שמירה, בדוק שהכל מובן, מדוקדק, והקישורים נכונים. למשל - אי אפשר לקשר לראובן ז&quot;ל כהן אלא ל[[ראובן כהן]] ז&quot;ל. כמו כן כל רווח בתחילת שורה יוצר מסגרת לא מתאימה. מלבד זאת, חב&quot;דפדיה היא אנציקלופדיה, בה צריך לכתוב ולכתוב אבל גם לתמצת, ואין צורך להכביר בפרטים שאינם קשורים כלל. אי אפשר לכתוב את כל המחותנים והיכן לימד כל שנה עם כל הפרטים שבכך. ובנוגע לרבנית מנוחה רחל - כבר מזמן בוטלה האגדה, שהיא המתיישבת הראשונה בחברון. ועיין בערך [[חברון]][[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:42, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> מתי ואיך התקרב לחב&quot;ד? כדאי שתעלה תמונה שלו. העובדה שהרבי שלח לו אגרת היא לא מתאימה לפה, כי כל אחד שהיה קצת קרוב ובודאי חסיד, קיבל עשרות אגרות. אם יש ציטוט מיוחד מהאגרת, תביאה לפה בשמחה [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:48, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> ::אני רואה שאתה ממשיך בעריכה. יישר כח. אני יפוש מעט, ואשוב מאוחר יותר, גם לערך חשוב ומפורט זה [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:50, 9 יוני 2009 (EDT)<br /> :::יישר כח לרפאל צבי על הערך המיוחד, ועמי כמה הערות: בערך יש מעט גוונים של הספד, וצריך לצובעם בגוונים אנציקלופדיים. הסבתא, מרת מושקא דבורה. שם משפחתה? הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות. כדאי לפרט. עזר למצבם הגשמי של הרב. שמו?<br /> הוא היה חבר הנהלת איגוד הצאצאים, או ערך פעולות עצמאיות באיגוד זה? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:05, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> איך אני עונה לך/לכם? איך אני מעלה תמונה שלו? רפאל צבי הרטמן</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=28122 2009-06-21T08:49:03Z

<p>רפאל צבי הרטמן: מושקא דבורה אפשטין-לעוין</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:חסיד/ארכיון 1|אחד מי יודע?]]}}<br /> ברוכים הבאים למשתמש שלי!<br /> [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]<br /> <br /> <br /> ==[[פורטל:&quot;הקהל&quot;|פורטל הקהל]]==<br /> תודה רבה על הפרגון וקריאת ההתפעלות. בהזדמנות זו אציע לך להצטרף לכתיבת וביסוס הערכים וכו' וכו' ולעודד את כל המשתמשים עימם אתה בקשר כאן זה עידן ועידנים, על מנת שיהיה שם את כל החומר ששייך להקהל, וכל מי שירצה לדעת מה הרבי אומר על הקהל - יהיה מסודר ונעים לעין. &quot;כמו שצריך&quot;. בהצלחה ושוב תודה. [[שיחת משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> :מסתמא שמת לב שיש המשך לפורטל הקהל, וניתן לסיימו בקרוב. כמובן שיש לעבור על כל הערכים. אני נכנס לכאן לעיתים רחוקות משום שאין עיתותי בידי, ועימך הסליחה. בכ&quot;א בהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> <br /> == מפעיל מערכת ==<br /> ברכותיי על מינויך ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב&quot;דפדיה]]. שתהיה לך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:57, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> <br /> == ההשחתות ותיבת ארכיון ==<br /> א. אין מה לכתוב בדף השיחה של כתובת איי פי שתפסיק להשחית, כי מן הסתם זו השחתה אוטומטית.<br /> <br /> ב. אולי כדאי שתפתח אצלך בדף השיחה &quot;תיבת ארכיון&quot;. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:01, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> <br /> א. תודה על ההבהרה.<br /> <br /> ב. כיצד עושים זאת? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> ::תעתיק מדף השיחה שלי את התבנית. אם אתה רוצה, אעשה זאת עבורך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:11, 7 פברואר 2009 (EST)<br /> :::אשמח (אני עלול להסתבך מעט). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == חסימת הדף ==<br /> אהבתי -מאד - את הרעיון להשאיר את הדף ופשוט לחסום אותו. בנתיים נראה שזה עובד. כל הכבוד. הצלחה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:46, 14 פברואר 2009 (EST)<br /> <br /> == ערך מומלץ ==<br /> מה נשמע? מה עם הערך המומלץ? לי בימים האלה כמעט ואין זמן להיכנס לעבוד. אם לא מתאפשר לך ג&quot;כ להחליף בזמן הקרוב, אפשר להוריד את זה בנתיים. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:42, 16 פברואר 2009 (EST)<br /> :ניין, אשתדל בערב, פשוט אני תמיד שוכח מזה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> ::בא לך להחליף אותו? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:42, 15 מרץ 2009 (EDT)<br /> <br /> == זקוקים לעזרתך ==<br /> כפי שכבר בטח ראית וכו' וכו' יש '''&quot;פורטל [[הקהל]]&quot;''' שכמעט בנוי בצורה מושלמת, ועזרת וסייעת בבנייתו בצורה מקצועית.<br /> אולם - היות שאין עיתותי בידי, ומזמן לזמן רחוקים ביותר אני נכנס ומוסיף עוד קצת, והרצוי הוא לתת מתנה לרבי לכבוד יום ההולדת - שהפורטל על תכניו המלאים יהי' מוכן עד ל[[י&quot;א ניסן]] השתא - על כן אבקשך לכתוב ערכים נוספים (בעיקר את האדומים שבהם...) ולפתח את הקיימים. כמעט כל ערך שישנו שם - לא מושלם ויש '''הרבה''' מה לכתוב ולערוך בו.<br /> '''אודה לך מאוד''' באם תירתם ליוזמה - תוכל לקחת לעזרתך את הספר &quot;[[קהל גדול]]&quot; שיצא לאור לאחרונה ולראות שם את השיחות של הרבי המסבירות ומבארות באופן נפלא את מצוות הקהל, ולכתוב בכל ערך לפני ענינו. זה לא כל כך קשה, ואפילו קל.<br /> אשמח לקבל תגובתך ודעתך ואפשרויותיך ב&quot;[[שיחת משתמש:איציק 770|שיחת המשתמש]]&quot; שלי. '''תודה רבה רבה!!!''' ובהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> :נו... '''&quot;אויף וואס ווארט מען&quot;'''???... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> ::רק אומר: כאשר הנני רואה שיש שטורעם בהקהל יש יותר חשק לעזור....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* 07:41, 1 אפריל 2009 (EDT)<br /> :::כבר לא מחכים...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> == תבנית השבוע בימי חב&quot;ד ==<br /> אין השבוע תאריכים בימי חב&quot;ד. יש לך רעיון לתאריכים? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:31, 21 פברואר 2009 (EST)<br /> :כמו שעשינו כבר פעם:<br /> <br /> *הרב [[שלום זאב קרוגליאק]] נפטר בג' [[אדר]] [[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ::אולי כדאי לעשות &quot;הידעת?&quot; - ולהכניס מידע על &quot;הקהל&quot; עם קישור לפורטל, במקום &quot;השבוע בימי חב&quot;ד&quot; (כעת, כשאין ערכים)? נקודה למחשבה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> :::בהחלט יתכן, כדאי להתדיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[מיזם:כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> <br /> ==מספר שאלות אשמח שתענה לי בדף שיחה שלי==<br /> <br /> א. מה זה פורטל? (סליחה על הבורות אני אפילו לא מבין את המשמעות בעברית..) ומה ההבדל בינו לבין ערך.<br /> <br /> ב. איפה אני יכול לראות ערכים שנפתחו וזקוקים לעזרתי בעריכה.<br /> <br /> ג. איך אני בונה תפריט כמו בערכים הגדולים (לדוג' אני רוצה לערוך את הערך ק&quot;ק צפת וזה עלול לגדול נוראות)<br /> <br /> ד. בהמשך לסעיף ג' מהם באמת ההגבלות על גודל ערך וכו' בוויקפדיה יש איזהו הגבלה לדוג' הם עשו פרוייקט של קצרצרים ביהדות ונראה לי שהערכים שם קצרים בכוונה.<br /> <br /> ה. איך חותמים בשיחה??<br /> <br /> אשמח לקבל תשובות על כל שאלות אלו. [[משתמש:שמחון|שמחון]]<br /> <br /> [[חסיד]] אתה פשוט חסיד ישכ&quot;ח.. [[משתמש:שמחון|שמחון]]<br /> <br /> == כל הכבוד ==<br /> אישית אני חושב שאתה עושה כאן עבודה נפלאה. הרבה התחילו כמוך ואחרי שבוע-שבועיים עזבו. אתה רציני בקטע ומשקיע כאן הרבה מאד, ועל זה מגיע לך כל הכבוד! בנימה אישית אגיד לך שלא חשבתי שיווצר מצב שאתן הרשאות [[מפעיל מערכת]] למשתמש, בלי שאדע לפני זה מה השם האמיתי שלו, ומי הוא. בנוגע אליך, אין לי מושג מה השם שלך ומי אתה, אבל סמכתי עליך לגמרי כשהבאתי לך את ההרשאות. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:25, 26 אפריל 2009 (EDT)<br /> :והוכחתי את עצמי לגבי זה שסמכת עלי? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> דבר ראשון, יישר כח על התרומה שלך לאתר. יש לי כמה שאלות 1. למה לא להכניס את הערך &quot;דיוני הרשימות&quot; כנושא בתוך הערך רשימות. 2. שמתי לב שחלק מהערכים החדשים שכתבת לא ממש ראויים להיקרא ערך כי הם יותר סיפור על מקרה שקרה ולא ערך. 3. המנהג של חב&quot;ד בהגבהת התורה, אפשר להוסיף שגם מנהג חב&quot;ד הוא שלא להראות באצבע, וכן העניין שקודם מורידים את הספר ורק אח&quot;כ מתיישבים. הרבה הצלחה--[[משתמש:איזי|איזי]] 13:38, 26 אפריל 2009 (EDT)<br /> :א. למיטב הבנתי &quot;הרשימות&quot; עוסק בספר עצמו ולא בויכחו על פירסומו למרות שהוא מאוזכר בקצרה בערך. ב. דוגמאות בבקשה, אשמח לתקן. ג.אוסיף, אך הרי אין לך בעיה לעשות זאת בעצמך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46022 כל הכבוד 2] --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:47, 4 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> == למה למחוק אם אפשר לערוך? ==<br /> שלום חסיד, אני שמח מאוד לחזור לפעילות בתקופה זו.<br /> ראיתי שמחקת את הדף שכתב אחד הגולשים על הרב אקסלרוד, ותמיהני: מדוע למחוק אם אפשר לערוך?. בטוחני שהוא השקיע המון זמן בהקלדת החומר, רק שאינו יודע את כללי הפדיה. אם נרצה באמת נוכל לערוך את הערך ולהעלותו על גבי הדפים בצורה יפה. בהצלחה [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> :גולש זה מנסה מנסה כבר למעלה מחצי שנה שוב ושוב להעלות את החומר, ובכל פעם מבהירים לו שהערך [[משה אקסלרוד]] כבר קיים - ושיוכל להכניס אותו לערך עצמו. אגב, לפי זכרוני החומר מופיע גם בדף השיחה של הערך על אקסלרוד. <br /> גם אני שמחתי לאותך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]] <br /> ::אשתדל להכניס את החומר - בעזרתך ובעזרת אחרים כמובן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::איפוא נמצא החומר שנוכל לערוך ולהוסיף? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> ::::אגב, אני רואה שיש כאן איזה מישהו ש&quot;עשה שמח&quot; בכל הדפים וכו'... יפה יפה.. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:&quot;הקהל&quot;|&quot;הקהל את העם האנשים, הנשים והטף&quot;]]<br /> :::::[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93 כאן]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == הצטרפת לצנזורה אהה? ==<br /> <br /> ברכות לרגל הצטרפותך לצוות הצנזורה של האתר אני מבין שעכשיו תחסום אותי, כהרגלך בקודש (מעניין מדוע את המשתמש &quot;מתקן&quot; שהשחית את הערך על הציון הק' לא חסמו ואפילו לא העירו לו) אך דע לך שבכזו עזות פנים כמו שהפגנת בכך שמחקת את דבריו הק' של אדמו&quot;ר האמצעי לא האמנתי שאתקל, אפילו לא מאנשים שפלים כ&quot;כ, המבזים ומחרימים רח&quot;ל את הציון הק' (אגב בתור מפעיל מערכת אתה אמור לדעת שלא נהוג לעשות אאוטינג למשתמשים)--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 23:21, 10 מאי 2009 (EDT)<br /> :עניתי לך [[שיחה:אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::מר ציון, למה יש לי חושה חריפה ש&quot;מתקן&quot; זה פשוט אתה? (ייתכן שאני טועה, אבל כך נראה לי עקב ה&quot;השגחה הפרקטית&quot; ש)דקות אחרי שסיימת לערוך נכנס המתקן, ועוד תחת שם כזה, ומשנה '''רק את הערך של האוהל!''' הלא דבר הוא? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]] 07:43, 11 מאי 2009 (EDT)<br /> :::למה? כי אתה הזוי או חי בסרט או שתיהם ביחד, אם אתה מעוניין אתה יכול לבדוק בכתובת IP אם זו הכתובת שלי, צירוף המקרים הוא פשוט מאוד ישנם כאלו שנתונים לצערנו לשטיפת מח והסתה נגד האוהל הק' וכשאחד מאותם מוסתים ראה את הערך התעוררו בו כנראה רגשות משיחיים עזים ואץ רץ להשחית את הערך, יום טוב! אגב,ראיתי שהעלו את הידיעה על הצנזורה גם בחדרי חרדים חב&quot;ד --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> ::::התירוצים שלך לא עוזרים לך מאומה.<br /> :::::חידה: מי אמר למי &quot;אפשר ליצור כתובת איי.פי. חדשה על ידי כיבוי המודם&quot;? אתה ידידי היקר! נראה שאתה סובל גם משכחה או שאתה פשוט מיתמם.<br /> ::::::אדוני, יש לי דרכים לברר מי עומד מאחורי ההכנסה בבחדרי חרדים, (אתה מבין למה אני מתכוון, פשוט השתמשתי בדרכים האלה וגיליתי ש..). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::ומה תעשה לו? אגב, זה לא אני תבדוק ותראה שמעולם לא השתמשתי באופציה שהזכרתי ונשארו לי תמיד אותם שתי כתובות (עכשיו דווקא אני אצל חבר) --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> ::::::::א', אני לא יכול &quot;לראות&quot;. ב. אני לא אעשה לו כלום. אני פשוט משוחח עם א' ממכניסי הוודעה עכשיו בדף השיחה שלי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> :::::::::והמכניס הראשי - לויק770 היה פה בעבר ונחסם פה בעבר. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::::::::::אתה יכול לראות בכל עריכה שנעשתה כשלא הייתי מחובר לחשבוני(כמעט כל העריכות שלי) מאיזה כתובת זה היה--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> לי דווקא יש תחושה שאתה עשית את העריכה של מתקן ולא רצית שידעו שזה אתה--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> :יו נורמל? מה יש לי לעשות תחת השם &quot;מתקן&quot;? למה לי להסתתר, יכולתי פשוט לעשות את זה תחת שמי? ובשביל מה, כדי ל&quot;נגח&quot; אותך לאחמ&quot;כ? מניין ידעתי שתשתמש במתקן כטענה? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::על מנת להסית נגד ההליכה לאוהל הק' ע&quot;י הפצת בדותות--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]<br /> <br /> ==ערך מומלץ==<br /> בחרת תמונה מאוד יפה לשער - הרבי וספר התורה בידיו הק'. אולי כדאי גם לעשות ערך מומלץ של חג השבועות? יש כמה אפשרויות: הערך [[חג השבועות|הזה]], או הערך [[שבועות (מנהגים)|הזה]], ולכבוד השנה הערך [[חג השבועות והקהל|הזה]], ואולי גם ניתן להשתמש ב[[סיפור של חג - חג השבועות|זה]]. לתשומת ליבך. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :תודה שהסבת את תשומת ליבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> <br /> ==שחזור ערכים שהושחתו==<br /> <br /> אני רואה שעברתם על רוב ההשחתות שנעשו בליל שישי, אבל עדיין היו תארים לא מתאימים בערך על הרבי ואני חושב שיש עוד. אולי כדאי לעבור יותר בעיון על כל הערכים שהשתנו ביום חמישי ושישי ולשחזר את כלום לעריכות הקודמות. בהצלחה<br /> <br /> == חסימה והגנה ==<br /> שלום חסיד. לצערי בזמן האחרון לא כ&quot;כ יצא לי להיות כאן. רק 2 דברים שרציתי להעיר לך: 1. המדיניות היא כמה שפחות לחסום כותבים. קודם כל לנסות בדרך היפה, אזהרה בדף השיחה של המשתמש. אם זה לא עוזר, ומדובר בהשחתות רציניות, ולא כאלה שאולי נעשו בטעות, אז חוסמים משתמש בשלב הראשון לשלושה ימים. אם לאחר שלושה ימים הוא ממשיך, עוברים לשלושה שבועות ולאחר מכן - לשלושה חודשים. אם אתה פוגש את המשחית באמצע עבודת ההשחתה שלו, תחסום אותו לשעה ותכתוב לו את האזהרה בדף השיחה.<br /> <br /> 2. כדאי כמה שפחות להגן על ערכים, גם ערכים שיש בהם השחתות חוזרות, אלא אם כן, נראה לך שזה כבר מוגזם. בכל מקרה, עדיף לחסום משתמש מאשר לחסום ערך.<br /> <br /> הצלחה רבה בהמשך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:31, 8 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> <br /> ==סתם ככה==<br /> <br /> אני רואה את העבודה שלך בזמן האחרון ובתור צופה מהצד מתפעל מההשקעה. למרות זאת אני רואה לנכון להסב את תשומת ליבך שהכמות לאו דוקא היה החשובה כאן אלא לפתח ולהרחיב ערכים קיימים. ערך של שורה ורבע לא מועיל כלום לגולש. אף אחד לא רוצה לדעת שקיים ערך אלא לקבל עליו מידע. סתם לתשומת ליבך.<br /> <br /> בהצלחה רבה<br /> <br /> ==תמונת דוד נחשון==<br /> העליתי תמונה של דוד נחשון, ונא להכניס אותה לערכו (או להסיר את ההגנה [על מה, אגב?]). [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> <br /> == מושקא דבורה אפשטין-לעוין ==<br /> <br /> מה המקור לשנה שעברה לירושלים וכן שהיה זה למאה שערים? רפאל צבי הרטמן</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=28066 2009-06-19T07:25:03Z

<p>רפאל צבי הרטמן: הוספת הרה&quot;ח מיכאל דוורקין</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' נוסדה כישוב עצמאי ב[[תרצ&quot;ג]] וסופחה ל[[רמת גן]] ב[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החלו [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] להתיישב בה, עקב סמיכותה ל[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] - מרכז החיים החסידיים בעת ההיא.<br /> <br /> המתיישבים היו: הרה&quot;ח [[[[מיכאל דווארקין]]], הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] סופחה השכונה ל[[רמת גן]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נוסד במקום בית הכנסת &quot;היכל מרדכי - חב&quot;ד&quot;. [[משפיע]] היה הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> *[[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> == '''ראה''' ==<br /> [[שבועון &quot;בית משיח&quot;]]גיליון 699 עמ'51 הרב [[מיכאל דווארקין]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[רמת גן]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=28065 2009-06-19T07:20:22Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;קרא עוד&#039;&#039;&#039; */ ראה בית משיח</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' נוסדה כישוב עצמאי ב[[תרצ&quot;ג]] וסופחה ל[[רמת גן]] ב[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החלו [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] להתיישב בה, עקב סמיכותה ל[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] - מרכז החיים החסידיים בעת ההיא.<br /> <br /> המתיישבים היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] סופחה השכונה ל[[רמת גן]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נוסד במקום בית הכנסת &quot;היכל מרדכי - חב&quot;ד&quot;. [[משפיע]] היה הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> *[[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> == '''ראה''' ==<br /> [[שבועון &quot;בית משיח&quot;]]גיליון 699 עמ'51 הרב [[מיכאל דווארקין]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[רמת גן]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=27982 2009-06-16T21:06:49Z

<p>רפאל צבי הרטמן: נמחק רב בית הכנסת היה...</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' נוסדה כישוב עצמאי ב[[תרצ&quot;ג]] וסופחה ל[[רמת גן]] ב[[תש&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] החלו [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] להתיישב בה, עקב סמיכותה ל[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] - מרכז החיים החסידיים בעת ההיא.<br /> <br /> המתיישבים היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] סופחה השכונה ל[[רמת גן]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נוסד במקום בית הכנסת &quot;היכל מרדכי - חב&quot;ד&quot;. [[משפיע]] היה הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> *[[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[רמת גן]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%9F&diff=27932 2009-06-16T14:49:40Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* בית הכנסת &quot;היכל מרדכי&quot; */נבנה בשכונת רמת יצחק</p> <hr /> <div>העיר '''רמת גן''' שב[[ארץ ישראל]] הוקמה ב[[תרפ&quot;א]] (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת [[תש&quot;י]] (1950).<br /> <br /> קהילת [[חב&quot;ד]] ברמת גן נוסדה בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> == בית הכנסת &quot;סוכת שלום&quot; ==<br /> בית כנסת [[חב&quot;ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז -מר אברהם קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]. <br /> <br /> מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא&quot;ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: &quot;סוכת שלום&quot; - על שם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]&quot;. <br /> <br /> בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש&quot;כ]]. <br /> <br /> בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב [[רפאל נחמן כהן]] והרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] היו חסידי חב&quot;ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, [[התוועדות|מתוועדים]] בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'[[קולע]]ס' ברחובות העיר.<br /> <br /> === רב בית הכנסת והקהילה ===<br /> אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו הרב [[גדליה אקסלרוד]]. <br /> <br /> לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור.<br /> <br /> == בית הכנסת &quot;היכל מרדכי&quot; ==<br /> במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד&quot;י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב&quot;די. <br /> <br /> הבית כנסת החדש כונה אז &quot;בית הכנסת של ה&quot;[[שפיץ חב&quot;ד]]&quot;. הבית כנסת נבנה בשכונת [[רמת יצחק]], בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם. <br /> <br /> שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו &quot;היכל מרדכי&quot;. <br /> <br /> === מינוי רב לבית הכנסת &quot;היכל מרדכי&quot; ===<br /> תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, ומכהן בתפקיד זה עד היום.<br /> <br /> == בית חב&quot;ד בעיר ==<br /> ב[[שליחות]] הרבי הגיע לעיר הרב [[מרדכי גל]], שפתח [[בית חב&quot;ד]] במרכז העיר.<br /> <br /> בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב&quot;ד נוסף בראשות הרב [[חגי הלוי]].<br /> <br /> == רבני הקהילה במשך השנים ==<br /> * הרב [[משה אקסלרוד]].<br /> * הרב [[גדליה אקסלרוד]].<br /> * הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] שיחי'.<br /> <br /> == חסידים שחיו וחיים בקהילה ==<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> *הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].<br /> *הרב [[אהרון אופן]].<br /> *הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].<br /> *הרב [[משה מרדכי עמרמי]].<br /> *הרב [[ישראל צבי הבר]].<br /> *הרב [[חיים דוד רוזנצוויג]].<br /> *הרב [[משה מדוב]].<br /> *הרב [[מרדכי גרוזמן]].<br /> *הרב [[מנשה זיסמן]].<br /> *הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]]<br /> *הרב [[חיים משה אלפרוביץ]]<br /> *הרב [[דוד גרין]]<br /> *ר' [[שמרלינג]]<br /> *הרב [[אהרון פולק]] שיחי'.<br /> *הרב [[מרדכי גל]] שיחי'.<br /> *הרב [[צבי ונטורה]] שיחי'.<br /> *הרב [[חגי הלוי]] שיחי'.<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=27930 2009-06-16T11:52:50Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;קרא עוד&#039;&#039;&#039; */ קטגוריה</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' שכונה [[ברמת גן]]שסופחה אליה [[בה'תש&quot;ד]](1943). בתחילה. בשנת [[ה'תרצ&quot;ג]] (1933), נוסדה כישוב עירוני עצמאי על ידי מר בורשטיין שקראה על שם אביו.<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] ברמת יצחק נוסדה בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ראשוני המתישבים [[בה'תרצ&quot;ט]]היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> בשנת [[ה'תשט&quot;ו]] מנתה הקהילה כעשרים משפחות והורגש צורך [[בבית כנסת]] חב&quot;ד. המגרש נתרם על ידי הר' מנחם יצחק קלואונר וביום הבהיר [[ח&quot;י אלול]]נחנך הבנין בטקס רב רושם. לאחר שנים נקרא שמו [[&quot;היכל מרדכי&quot;]] על שם הגבאי הראשון הרה&quot;ח הר' [[מרדכי גרוזמן]]ז&quot;ל, ממיסדיו.<br /> [[המשפיע]] הרה&quot;ח ר' [[מאיר בליזינסקי]]התוועד בהתוועדויות הרבות שהתקיימו במקום ומסר שעורי חסידות רבים.<br /> חסידי חב&quot;ד שהתפללו בצעירותם בבית הכנסת הם:<br /> הרב [[מאיר גרוזמן]], הרב [[שלום דב ליפשיץ]], הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[יוסף הרטמן]], הרב [[יקותיאל גרין]], הרב [[יצחק ידגר]], הר' אברהם טאובר.<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> [[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> [[רמת גן]]<br /> <br /> [[קטגוריה]][[קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=27929 2009-06-16T11:52:01Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;קרא עוד&#039;&#039;&#039; */ הוספת קטגוריה</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' שכונה [[ברמת גן]]שסופחה אליה [[בה'תש&quot;ד]](1943). בתחילה. בשנת [[ה'תרצ&quot;ג]] (1933), נוסדה כישוב עירוני עצמאי על ידי מר בורשטיין שקראה על שם אביו.<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] ברמת יצחק נוסדה בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ראשוני המתישבים [[בה'תרצ&quot;ט]]היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> בשנת [[ה'תשט&quot;ו]] מנתה הקהילה כעשרים משפחות והורגש צורך [[בבית כנסת]] חב&quot;ד. המגרש נתרם על ידי הר' מנחם יצחק קלואונר וביום הבהיר [[ח&quot;י אלול]]נחנך הבנין בטקס רב רושם. לאחר שנים נקרא שמו [[&quot;היכל מרדכי&quot;]] על שם הגבאי הראשון הרה&quot;ח הר' [[מרדכי גרוזמן]]ז&quot;ל, ממיסדיו.<br /> [[המשפיע]] הרה&quot;ח ר' [[מאיר בליזינסקי]]התוועד בהתוועדויות הרבות שהתקיימו במקום ומסר שעורי חסידות רבים.<br /> חסידי חב&quot;ד שהתפללו בצעירותם בבית הכנסת הם:<br /> הרב [[מאיר גרוזמן]], הרב [[שלום דב ליפשיץ]], הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[יוסף הרטמן]], הרב [[יקותיאל גרין]], הרב [[יצחק ידגר]], הר' אברהם טאובר.<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> [[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> [[רמת גן]]<br /> [[קטגוריה]][[קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=27928 2009-06-16T11:49:06Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;קרא עוד&#039;&#039;&#039; */ הקלדה</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' שכונה [[ברמת גן]]שסופחה אליה [[בה'תש&quot;ד]](1943). בתחילה. בשנת [[ה'תרצ&quot;ג]] (1933), נוסדה כישוב עירוני עצמאי על ידי מר בורשטיין שקראה על שם אביו.<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] ברמת יצחק נוסדה בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ראשוני המתישבים [[בה'תרצ&quot;ט]]היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> בשנת [[ה'תשט&quot;ו]] מנתה הקהילה כעשרים משפחות והורגש צורך [[בבית כנסת]] חב&quot;ד. המגרש נתרם על ידי הר' מנחם יצחק קלואונר וביום הבהיר [[ח&quot;י אלול]]נחנך הבנין בטקס רב רושם. לאחר שנים נקרא שמו [[&quot;היכל מרדכי&quot;]] על שם הגבאי הראשון הרה&quot;ח הר' [[מרדכי גרוזמן]]ז&quot;ל, ממיסדיו.<br /> [[המשפיע]] הרה&quot;ח ר' [[מאיר בליזינסקי]]התוועד בהתוועדויות הרבות שהתקיימו במקום ומסר שעורי חסידות רבים.<br /> חסידי חב&quot;ד שהתפללו בצעירותם בבית הכנסת הם:<br /> הרב [[מאיר גרוזמן]], הרב [[שלום דב ליפשיץ]], הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[יוסף הרטמן]], הרב [[יקותיאל גרין]], הרב [[יצחק ידגר]], הר' אברהם טאובר.<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> [[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> <br /> [[רמת גן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=27927 2009-06-16T11:46:47Z

<p>רפאל צבי הרטמן: רמת יצחק</p> <hr /> <div>'''רמת יצחק''' שכונה [[ברמת גן]]שסופחה אליה [[בה'תש&quot;ד]](1943). בתחילה. בשנת [[ה'תרצ&quot;ג]] (1933), נוסדה כישוב עירוני עצמאי על ידי מר בורשטיין שקראה על שם אביו.<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] ברמת יצחק נוסדה בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ראשוני המתישבים [[בה'תרצ&quot;ט]]היו: הרה&quot;ח ר' [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרה&quot;ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרה&quot;ח ר' [[דוד גרין]].<br /> בשנת [[ה'תשט&quot;ו]] מנתה הקהילה כעשרים משפחות והורגש צורך [[בבית כנסת]] חב&quot;ד. המגרש נתרם על ידי הר' מנחם יצחק קלואונר וביום הבהיר [[ח&quot;י אלול]]נחנך הבנין בטקס רב רושם. לאחר שנים נקרא שמו [[&quot;היכל מרדכי&quot;]] על שם הגבאי הראשון הרה&quot;ח הר' [[מרדכי גרוזמן]]ז&quot;ל, ממיסדיו.<br /> [[המשפיע]] הרה&quot;ח ר' [[מאיר בליזינסקי]]התוועד בהתוועדויות הרבות שהתקיימו במקום ומסר שעורי חסידות רבים.<br /> חסידי חב&quot;ד שהתפללו בצעירותם בבית הכנסת הם:<br /> הרב [[מאיר גרוזמן]], הרב [[שלום דב ליפשיץ]], הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[יוסף הרטמן]], הרב [[יקותיאל גרין]], הרב [[יצחק ידגר]], הר' אברהם טאובר.<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> [[בטאון חב&quot;ד]] מס' 10, תשט&quot;ז, עמ' 31-32 על חגיגת חנוכת ביהכנ&quot;ס.<br /> [[רמת גן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27795 2009-06-14T20:02:08Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;בימינו הכיבוש&#039;&#039;&#039; */ הקלדה</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת,<br /> עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר.<br /> חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר נציג הרשימות החרדיות, הרב משה אבוטבול, לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. אינן גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לבקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקי מרת רוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> על בית שמש בעבר ובהווה באתר עיריית בית שמש<br /> <br /> == '''קטגוריות''' == <br /> קהילות חב&quot;ד בארה&quot;ק<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27794 2009-06-14T19:59:10Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;גבאים ופעילים&#039;&#039;&#039; */ לבקוביץ תיקון הקלדה</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת, עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר. חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל <br /> [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר נציג הרשימות החרדיות, הרב משה אבוטבול, לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. אינן גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לבקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקי מרת רוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> על בית שמש בעבר ובהווה באתר עיריית בית שמש<br /> <br /> == '''קטגוריות''' == <br /> קהילות חב&quot;ד בארה&quot;ק<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27793 2009-06-14T19:50:42Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;תאור כללי&#039;&#039;&#039; */תיקון קל בנוסח</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת, עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר. חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל <br /> [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר נציג הרשימות החרדיות, הרב משה אבוטבול, לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. אינן גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לפקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקי מרת רוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> על בית שמש בעבר ובהווה באתר עיריית בית שמש<br /> <br /> == '''קטגוריות''' == <br /> קהילות חב&quot;ד בארה&quot;ק<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27792 2009-06-14T17:54:28Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;נשי ובנות חב&quot;ד&#039;&#039;&#039; */ הוספת קרא עוד וקטגוריה</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת, עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר. חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל <br /> [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר נציג הרשימות החרדיות, הרב משה אבוטבול, לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. הם אין גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לפקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקי מרת רוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> == '''קרא עוד''' ==<br /> על בית שמש בעבר ובהווה באתר עיריית בית שמש<br /> <br /> == '''קטגוריות''' == <br /> קהילות חב&quot;ד בארה&quot;ק<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27791 2009-06-14T17:45:45Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;נשי ובנות חב&quot;ד&#039;&#039;&#039; */תיקוני הקלדות</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת, עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר. חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל <br /> [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר נציג הרשימות החרדיות, הרב משה אבוטבול, לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. הם אין גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לפקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקי מרת רוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27790 2009-06-14T17:38:35Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה&#039;&#039;&#039; */ מבהיר מיהו ראש העיר הנבחר</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת, עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר. חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל <br /> [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר נציג הרשימות החרדיות, הרב משה אבוטבול, לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. הם אין גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לפקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקיף מרת דוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=27789 2009-06-14T15:47:35Z

<p>רפאל צבי הרטמן: בית שמש</p> <hr /> <div><br /> == '''בית שמש''' ==<br /> '''בית שמש''' היא עיר [[במרכז ארה&quot;ק]]. מיקומה הוא בין [[תל אביב]]ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים וקרובה [[לכפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == '''העיר בעבר ובהווה''' ==<br /> <br /> == '''בעבר''' ==<br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים [[בתנ&quot;ך]], עיר [[בנחלת]] [[שבט יהודה]] ובגבול [[שבט דן]].<br /> <br /> <br /> <br /> == '''בימינו הכיבוש''' ==<br /> במלחמת השחרור שלט הצבא המצרי על גבעה בלתי מיושבת, עליה בנויה כיום שכונת מרכז העיר. חצי מהגבעה נכבש על ידי כוחות ישראל <br /> [[ביום הבהיר י&quot;ב בתמוז]] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> == '''ממעברה לעיר''' ==<br /> [[בכ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשי&quot;א]] נוסדה &quot;מעברת [[הר-טוב]]&quot; עיירת [[עולים]] שבאו [[מאירן]], [[עירק]], [[צפון אפריקה]], ו[[רומניה]].מאוחר יותר עברו למבני קבע על הגבעה שנכבשה.<br /> בית שמש הוכרזה כעיר [[ביום הבהיר י&quot;ג בתמוז]] [[ה'תנש&quot;א]].<br /> <br /> == '''גידול בשטח הגאוגרפי ובאוכלוסיה''' ==<br /> בשנים האחרונות העיר נמצאת בתנופת התפתחות רבה, הן בשכונות מגורים חדשות שנבנו והן במספר שהתושבים שגדל ל 100,000 בקירוב. התושבים החדשים הם תןשבי הארץ ותיקים, ועולים חדשים מרוסיה, אתיופיה, ארצות דוברות אנגלית ומצרפת.<br /> גם [[חרדים]] רבים עברו לעיר וגרים בשכונות נפרדות. [[בה'תשס&quot;ט]]נבחר הרב משה אבוטבול לכהן כראש העיר.<br /> <br /> == '''אזורי המגורים''' ==<br /> העיר מחולקת לשכונות, ושכונות משנה ובכל אחת מהן אוכלוסיה בעל אופי שונה. השכונות הגדולות הם:<br /> 1. מרכז העיר- הוא האזור הישן ביותר, בית שמש הותיקה מיסדי העיר גרים שם. גם [[בית חב&quot;ד]] ממוקם במרכז השכונה.<br /> 2. שכונת מגדל המים.<br /> 3. שכונת גבעת שרת.<br /> 4. רמת בית שמש- היא שכונה חדשה, גדולה מאד מדרום לעיר, מורכבת משני חלקים:<br /> 4.1 רמת בית שמש א'<br /> 4.2 רמת בית שמש ב'<br /> <br /> == '''קהילת חב&quot;ד בבית שמש''' ==<br /> <br /> == '''תאור כללי''' ==<br /> הפעילות החבדי&quot;ת, רבת העשיה, גדלה והתפתחה בצעדים מקבילים לשינויים שעברה העיר. בתחילה הייתה קטנה: הגיע לגור במקום [[שליח]]אחד ורעייתו,<br /> הרב [[אליעזר ווינר]]ורעיתו נשלחו לעיר על ידי [[האדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] בשנת [[ה'תשמ&quot;ח]], הם היו [[חסידי]] [[חב&quot;ד]] הראשונים והיחידים בעיר. שנה אחר כך בשנת [[ה'תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] ורעייתו. כיום [[ה'תשס&quot;ט]] קהילת חב&quot;ד מונה מאות משפחות. הם אין גרות במרוכז אלא מפוזרות בשכונות העיר השונות.<br /> <br /> == '''מוסדות חב&quot;ד בעיר''' ==<br /> קיימים מוסדות רבים:<br /> 1. בית חב&quot;ד מנוהל על ידי השליח הרב אליעזר ויינר. עוזרים לו הרב משה ריבקין שי' והרב ישראל בייזר.<br /> 2. גני חב&quot;ד<br /> 3. בית ספר יסודי לבנים.<br /> 4. בית ספר יסודי לבנות.<br /> 5. בית כנסת בכל שכונה, בס&quot;ה 5 בתי כנסת.<br /> 6. ספריית החסידות.<br /> 7. 2 כוללים ללימוד תורת החסידות.<br /> 8. ישיבה קטנה: [[&quot;תומכי תמימים בית שמש&quot;]]<br /> 9. גמ&quot;ח<br /> 10. עזרה לנזקקים.<br /> 12. מרכז ציבין-חב&quot;ד: &quot;אור צבי ומנוחה&quot;, מרכז לתפילה ולתורה.<br /> <br /> == '''ועד הקהילה''' ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> חברי הועד: הרב אליעזר ויינר-יו&quot;ר הועד.<br /> חברים נציגי הקהילות והמוסדות: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב שרגא דהן, הרב ברוך צדוק, הרב יוסי לסרי, הרב שמעון וולס, הרב יניב כהו, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''משפיעים ורבנים''' ==<br /> הרב אליעזר ווינר, הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב מיכאל אבישיד, הרב יהושע הכט, הרב אסף אנגלמן הרב דן אלימי.<br /> <br /> == '''גבאים ופעילים''' ==<br /> <br /> הרב יצחק וינטרוב, הרב גדליה לפקוביץ, הרב אברהם רוסטון, הרב ישראל רוזן, הרב מנחם לוגוב, הרב שלום דב בער בלינצקי, הרב אברהם קנלסקי, הרב מרדכי מנדלסון הרב סנדומירסקי, הרב אפרים יוליוס, הרב חגי אנגלמן, הרב אלישע שפירא.<br /> <br /> == '''נשי ובנות חב&quot;ד''' ==<br /> מארגנות שעורי תורה, כינוסים והתוועדויות לנשים ולבנות בנפרד עזרה לזולת עזרה ליולדת [[שיפרה ופועה]]<br /> החברות הפעילות: מרת ויינר, מרת ריבקין, מרת סנדומירסקיף מרת דוזן, מרת עמית, מרת רניאן מאת וינטרוב<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ,א<br /> כיום הקהילה מונה כמה מאות משפחות עם מוסדות רבים ופעילות מגוונת ועניפה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27639 2009-06-11T19:47:48Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* עסקנותו הציבורית */ תיקון עובדות לא מדויקות</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח הרב '''נחמן שלום שכנא''' ז&quot;ל בן הרה&quot;ח הרב [[משה שמואל הרטמן]] ע&quot;ה והרבנית מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] ע&quot;ה, נולד בכ&quot;ט ב[[אדר]] [[תרע&quot;א]] בעיר [[חברון]], למשפחה מגזע [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחוסו ==<br /> הוא דור שישי ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]. אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]].<br /> <br /> == חינוכו ==<br /> <br /> בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות &quot;מאה שערים&quot; ו&quot;עץ חיים&quot; ובסמינר למורים בירושלים.<br /> כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה.<br /> <br /> ==בשדה החינוך וההוראה==<br /> בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה ב[[ירושלים]], אחר כך עבר למושבה [[חדרה]].<br /> <br /> לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע&quot;ה לבית שדמי (פשידמסקי) עבר לגור בשכונת רמת יצחק ועבד ב[[תל אביב]] בביה&quot;ס תחכימוני ובילו.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ד]]-[[תשל&quot;ו]] לימד ב[[סמינר למורים]] ב&quot;[[כפר חב&quot;ד]]&quot; מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה&quot;ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שי' תחת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בהנהלתו של הרה&quot;ח <br /> הרב [[משה סלונים]] ז&quot;ל. בשנים [[תשל&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ו]] לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה&quot;רשת&quot; הנ&quot;ל, שנפתחו ונוהלו ע&quot;י בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב&quot;ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.<br /> <br /> == תלמיד חכם וסופר==<br /> זכה לסיים את הש&quot;ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, הספר האחרון שהגיה וערך היה [[לאורם נתחנך]] של בנו, הרב [[יוסף הרטמן]].<br /> <br /> == עסקנותו הציבורית ==<br /> הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.<br /> <br /> פעל לצירופה של השכונה [[רמת יצחק]], בה גר, לעיר [[רמת גן]] ולא שתצורף לעיר [[גבעתיים]] שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: &quot;רמת גן ב'&quot;<br /> <br /> עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ב[[רמת יצחק]], יסד גן ילדים דתי ובית ספר.<br /> <br /> היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת היכל מרדכי]] [[רמת גן]], היה מסור ל[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי]] [[הרבי]]. היה פעיל ב [[איגוד צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]] ומסור לעיר חברון ומחדשי הישוב היהודי בה.<br /> <br /> משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: &quot;זקן צאצאי אדמו&quot;ר הזקן וזקן ילידי חברון&quot;<br /> <br /> == תעודות הוקרה==<br /> על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'[[תנש&quot;א]] לתעודת תואר יקיר החינוך הדתי מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת &quot;יקיר חברון&quot;<br /> <br /> == בניו ונכדיו ==<br /> בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים [[שליח|שלוחים]]<br /> בארץ וברחבי העולם.<br /> === בניו ===<br /> * הרב [[רפאל צבי הרטמן]]<br /> * הרב [[יוסף הרטמן]]<br /> * הרב חיים ישראל.<br /> === בתו ===<br /> * מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'[[תשס&quot;ח]] ומ&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[ספר הצאצאים]] עמוד 307.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרטמן נחמן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרטמן נחמן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_-_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=27518 2009-06-11T07:56:11Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;אביה&#039;&#039;&#039; */ תיקון הקלדה סלונים</p> <hr /> <div><br /> == '''מושקא דבורה אפשטין-לעוין''' ==<br /> הרבנית מושקא דבורה נולדה ב[[חברון]] דור רביעי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]] [[סלונים]].<br /> <br /> == '''שימשה את הרבנית מנוחה רחל''' ==<br /> זכתה לשמש את הרבנית מנוחה רחל והייתה מאד קשורה אליה.<br /> הרבנית מנוחה רחל הבטיחה לה,לפני פטירתה,שתקבל את דירתה וההבטחה התקיימה.<br /> <br /> == '''הדודה הזקנה''' ==<br /> האריכה ימים זכתה לראות את בני [[הדור השביעי]] לאדמו&quot;ר הזקן,לפיכך כינו אותה צאצאי מנוחה רחל בתואר &quot;הדודה הזקנה&quot;.<br /> בעלת זכרון נדיר, ידעה לפרט את כל הקשרים המשפחתיים מאדמו&quot;ר הזקן ועד בני הדור השביעי.הרבתה לספר זכרונות מ&quot;הבובע(הסבתא)מנוחה רחל&quot; ומה ששמעה ממנה על [[רבותנו נשיאנו]] ומתולדות חב&quot;ד.<br /> <br /> == '''בעלה בזיווג ראשון''' ==<br /> הרה&quot;ח נחמן אפשטין<br /> <br /> == '''בעלה בזיווג שני''' ==<br /> הרה&quot;ח [[מנחם מענדל לעוין]]<br /> <br /> == '''אביה''' ==<br /> הרב החסיד רבי [[יהודה ליב סלונים]] בן הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''אמה''' ==<br /> מרת רכיל<br /> <br /> == '''בנותיה מבעלה אפשטין''' ==<br /> 1. מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] אשת הרה&quot;ה [[משה שמואל הרטמן]].<br /> 2. מרת [[מנוחה רחל גלבשטיין]] אשת הרה&quot;ח [[שמעון גלבשטיין]].<br /> 3. מרת יוכבד צירל הורביץ אשת הרה&quot;ח מאיר.<br /> <br /> == '''בנה מבעלה לעוין''' ==<br /> הרב דוד ליב (לוי) לעוין אשתו אטיל.<br /> <br /> == '''בתה מבעלה לעוין''' ==<br /> מרת חמדה זיסיל רכיל בעלה אברהם אבא לוי (לעוין)<br /> <br /> == '''פטירתה''' ==<br /> נפטרה בשם טוב [[בכ&quot;ח סיון]] [[ה'תשי&quot;ד]] ומ&quot;כ בחלקה המשפחתית, <br /> [[חלקת חב&quot;ד בהר המנוחות]] בגבעת שאל ירושלים.<br /> <br /> == '''לקריאה נוספת''' ==<br /> [[ספר הצאצאים]]<br /> <br /> קטגוריות: [[נשות ובנות החסידים]] [[קהילת חב&quot;ד חברון]]<br /> [[צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27517 2009-06-11T07:45:56Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תשובה לפיני סדר הדורות</p> <hr /> <div>לא נראה לי שיש מקום לערך זה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> ::דור חמישי לאדמוה&quot;ז מחד, ואמא שלה נכדת הרבנית מ&quot;ר מאידך. תרתי דסתרי! [[משתמש:פיני|פיני]] 16:24, 10 יוני 2009 (EDT)<br /> לפיני לשאלך &quot;תרתי דסתרי&quot; תשובה: לכן רשמתי לקריאה נוספת אם היית קורא הייתה מוצא בספר הצאצאים עמוד 254 ששושנה ר' משובצת שם כבת הדור החמישי לא צריך להתאמץ רשום בראש העמוד הנ&quot;ל.<br /> אמא שלה [[מושקא דבורה]] בת הרב יהודה לייב סלונים בן מנוחה רחל לכן היא נכדתה.</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_-_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=27514 2009-06-11T06:58:40Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;בנותיה מבעלה אפשטין&#039;&#039;&#039; */ תיקון הקלדה</p> <hr /> <div><br /> == '''מושקא דבורה אפשטין-לעוין''' ==<br /> הרבנית מושקא דבורה נולדה ב[[חברון]] דור רביעי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]] [[סלונים]].<br /> <br /> == '''שימשה את הרבנית מנוחה רחל''' ==<br /> זכתה לשמש את הרבנית מנוחה רחל והייתה מאד קשורה אליה.<br /> הרבנית מנוחה רחל הבטיחה לה,לפני פטירתה,שתקבל את דירתה וההבטחה התקיימה.<br /> <br /> == '''הדודה הזקנה''' ==<br /> האריכה ימים זכתה לראות את בני [[הדור השביעי]] לאדמו&quot;ר הזקן,לפיכך כינו אותה צאצאי מנוחה רחל בתואר &quot;הדודה הזקנה&quot;.<br /> בעלת זכרון נדיר, ידעה לפרט את כל הקשרים המשפחתיים מאדמו&quot;ר הזקן ועד בני הדור השביעי.הרבתה לספר זכרונות מ&quot;הבובע(הסבתא)מנוחה רחל&quot; ומה ששמעה ממנה על [[רבותנו נשיאנו]] ומתולדות חב&quot;ד.<br /> <br /> == '''בעלה בזיווג ראשון''' ==<br /> הרה&quot;ח נחמן אפשטין<br /> <br /> == '''בעלה בזיווג שני''' ==<br /> הרה&quot;ח [[מנחם מענדל לעוין]]<br /> <br /> == '''אביה''' ==<br /> הרב החסיד רבי [[יהודה ליב סלונית]] בן הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''אמה''' ==<br /> מרת רכיל<br /> <br /> == '''בנותיה מבעלה אפשטין''' ==<br /> 1. מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] אשת הרה&quot;ה [[משה שמואל הרטמן]].<br /> 2. מרת [[מנוחה רחל גלבשטיין]] אשת הרה&quot;ח [[שמעון גלבשטיין]].<br /> 3. מרת יוכבד צירל הורביץ אשת הרה&quot;ח מאיר.<br /> <br /> == '''בנה מבעלה לעוין''' ==<br /> הרב דוד ליב (לוי) לעוין אשתו אטיל.<br /> <br /> == '''בתה מבעלה לעוין''' ==<br /> מרת חמדה זיסיל רכיל בעלה אברהם אבא לוי (לעוין)<br /> <br /> == '''פטירתה''' ==<br /> נפטרה בשם טוב [[בכ&quot;ח סיון]] [[ה'תשי&quot;ד]] ומ&quot;כ בחלקה המשפחתית, <br /> [[חלקת חב&quot;ד בהר המנוחות]] בגבעת שאל ירושלים.<br /> <br /> == '''לקריאה נוספת''' ==<br /> [[ספר הצאצאים]]<br /> <br /> קטגוריות: [[נשות ובנות החסידים]] [[קהילת חב&quot;ד חברון]]<br /> [[צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_-_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=27487 2009-06-10T20:23:29Z

<p>רפאל צבי הרטמן: מושקא דבורה אפשטין-לעוין</p> <hr /> <div><br /> == '''מושקא דבורה אפשטין-לעוין''' ==<br /> הרבנית מושקא דבורה נולדה ב[[חברון]] דור רביעי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]] [[סלונים]].<br /> <br /> == '''שימשה את הרבנית מנוחה רחל''' ==<br /> זכתה לשמש את הרבנית מנוחה רחל והייתה מאד קשורה אליה.<br /> הרבנית מנוחה רחל הבטיחה לה,לפני פטירתה,שתקבל את דירתה וההבטחה התקיימה.<br /> <br /> == '''הדודה הזקנה''' ==<br /> האריכה ימים זכתה לראות את בני [[הדור השביעי]] לאדמו&quot;ר הזקן,לפיכך כינו אותה צאצאי מנוחה רחל בתואר &quot;הדודה הזקנה&quot;.<br /> בעלת זכרון נדיר, ידעה לפרט את כל הקשרים המשפחתיים מאדמו&quot;ר הזקן ועד בני הדור השביעי.הרבתה לספר זכרונות מ&quot;הבובע(הסבתא)מנוחה רחל&quot; ומה ששמעה ממנה על [[רבותנו נשיאנו]] ומתולדות חב&quot;ד.<br /> <br /> == '''בעלה בזיווג ראשון''' ==<br /> הרה&quot;ח נחמן אפשטין<br /> <br /> == '''בעלה בזיווג שני''' ==<br /> הרה&quot;ח [[מנחם מענדל לעוין]]<br /> <br /> == '''אביה''' ==<br /> הרב החסיד רבי [[יהודה ליב סלונית]] בן הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''אמה''' ==<br /> מרת רכיל<br /> <br /> == '''בנותיה מבעלה אפשטין''' ==<br /> 1. מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] אשת הרה&quot;ה [[משה שמואל הרטמן]].<br /> 2. מרת [[מנוחה רחל גלבשטייןאשת]] הרה&quot;ח [[שמעון גלבשטיין]].<br /> 3. מרת יוכבד צירל הורביץ אשת הרה&quot;ח מאיר.<br /> <br /> == '''בנה מבעלה לעוין''' ==<br /> הרב דוד ליב (לוי) לעוין אשתו אטיל.<br /> <br /> == '''בתה מבעלה לעוין''' ==<br /> מרת חמדה זיסיל רכיל בעלה אברהם אבא לוי (לעוין)<br /> <br /> == '''פטירתה''' ==<br /> נפטרה בשם טוב [[בכ&quot;ח סיון]] [[ה'תשי&quot;ד]] ומ&quot;כ בחלקה המשפחתית, <br /> [[חלקת חב&quot;ד בהר המנוחות]] בגבעת שאל ירושלים.<br /> <br /> == '''לקריאה נוספת''' ==<br /> [[ספר הצאצאים]]<br /> <br /> קטגוריות: [[נשות ובנות החסידים]] [[קהילת חב&quot;ד חברון]]<br /> [[צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91&diff=27412 2009-06-10T11:20:20Z

<p>רפאל צבי הרטמן: משה שמואל הרטמן</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה|7]]<br /> [[משה שמואל הרטמן]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91&diff=27411 2009-06-10T11:17:22Z

<p>רפאל צבי הרטמן: משה שמואל הרטמן</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה|7]]<br /> משה שמואל הרטמן</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27403 2009-06-10T10:29:54Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל */ תוקן לאפרי כמו בראשונה</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרנ&quot;ו]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרי<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27402 2009-06-10T10:28:12Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* יחוסו */תאריך לידתו תוקן</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרנ&quot;ו]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרים<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27400 2009-06-10T10:04:41Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* יחוסו */ תיקון שנת לידתו וגם אח המתוקן עדיו יש לברר</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרס&quot;ה]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרים<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27399 2009-06-10T09:45:13Z

<p>רפאל צבי הרטמן: תיקון הקלדה הרה&quot;ח</p> <hr /> <div>הרה&quot;ח הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרל&quot;ד]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בזיווג ראשון''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == ילדיו מרעייתו מרת שושנה רייזל ==<br /> * בנו הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]] <br /> <br /> * בתו מרת רבקה, בעלה אליעזר אפרים<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27392 2009-06-10T09:26:18Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;בתו&#039;&#039;&#039; */ בת שושנה רייזל</p> <hr /> <div>הרה&quot;ה הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרל&quot;ד]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בז&quot;ר''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''בנו''' ==<br /> הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]] בן שושנה רייזל<br /> <br /> == '''בתו''' ==<br /> מרת רבקה בת שושנה רייזל בעלה אליעזר אפרי<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27391 2009-06-10T09:25:21Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;בנו&#039;&#039;&#039; */ בן שושנמ רייזל</p> <hr /> <div>הרה&quot;ה הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרל&quot;ד]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בז&quot;ר''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''בנו''' ==<br /> הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]] בן שושנה רייזל<br /> <br /> == '''בתו''' ==<br /> מרת רבקה בעלה אליעזר אפרי<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27390 2009-06-10T09:23:08Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;פטירתו&#039;&#039;&#039; */ תיקוני הקלדה</p> <hr /> <div>הרה&quot;ה הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרל&quot;ד]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בז&quot;ר''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''בנו''' ==<br /> הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]]<br /> <br /> == '''בתו''' ==<br /> מרת רבקה בעלה אליעזר אפרי<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]] ומ&quot;כ בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27389 2009-06-10T09:22:10Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* בישיבת מגן אבות */ תיקוני הקלדה</p> <hr /> <div>הרה&quot;ה הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרל&quot;ד]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] <br /> ב[[ירושלים]] שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בז&quot;ר''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''בנו''' ==<br /> הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]]<br /> <br /> == '''בתו''' ==<br /> מרת רבקה בעלה אליעזר אפרי<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]]ומ&quot;כ בהר המנוחות ב[[ירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=27387 2009-06-10T09:20:48Z

<p>רפאל צבי הרטמן: /* &#039;&#039;&#039;אמו&#039;&#039;&#039; */תיקוני הקלדה</p> <hr /> <div>הרה&quot;ה הרב '''משה שמואל הרטמן''' למד בישיבת מגן אבות, רעייתו מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] מצאצאי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> <br /> ==יחוסו==<br /> נולד ב[[צפת]] לאביו הרב יחזקאל, בשנת [[תרל&quot;ד]] למשפחה בעלת שורשים עמוקים [[בארה&quot;ק]] מצד אביו בצפת, ומצד אמו בירושלים. משפחות שעלו מ[[הונגריה]] מצאצאי הרב [[הישמח משה]]<br /> <br /> == '''אביו''' ==<br /> הרה&quot;ח ר' יחזקאל הרטמן, היה שוחט וחזן.<br /> <br /> == '''אמו''' ==<br /> מרת מרים אסתר הרטמן בת הרה&quot;ח ר' אברהם מנשה ראט (ראטה) ונכדת הרה&quot;ח ר' ישראל יואל ראט שנפטר בכ&quot;א תמוז [[ה'תרל&quot;ג]] ומנו&quot;כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> ==בישיבת [[מגן אבות]]==<br /> למד בשנים תר&quot;ע-[[תרע&quot;ב]] בישיבת חב&quot;ד [[מגן אבות]] ב[[חברון]], שיסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לאחר סגירת הישיבה עבר [[לעיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]שם לימד בחיידר שפתח. היה תלמיד חכם ובקי בתורת הקבלה.<br /> <br /> == '''אשתו בז&quot;ר''' ==<br /> מרת [[שושנה רייזל הרטמן]], דור חמישי [[לאדמו&quot;ר הזקן]] בעל ה[[תניא]].<br /> בת [[מושקא דבורה]]-נכדת הרבנית [[מנוחה רחל]].<br /> <br /> == '''בנו''' ==<br /> הרה&quot;ח [[נחמן שלום הרטמן]]<br /> <br /> == '''בתו''' ==<br /> מרת רבקה בעלה אליעזר אפרי<br /> <br /> == '''פטירתו''' ==<br /> נפטר בגיל 61 [[בי&quot;ז כסלו]] [[תשי&quot;ז]]ומ&quot;כ בהר המנוחות ב[[ירושלים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *ישיבת [[מגן אבות]]</div>

רפאל צבי הרטמן