חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קידוש החודש

2024-11-02T17:47:39Z

רחמים: הגהה, עריכה

[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]]
'''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את ה[[ירח]] בהתחדשותה.
==במקרא==

המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] היא [[מצווה|מצוות]] קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}}

מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".

==בזמן חז"ל==

כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא ב[[יום ראשון]] בשבוע ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.

על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הלבנה, ואף שעל פי ה[[תורה]] צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.

לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי ה[[יום טוב|מועדים]] בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים<ref>בזמן קידוש החודש ע"י עדים, בימנו חוגגים יומיים למרות שיודעים מראש מתי יהיה ראש חודש בגלל תקנת רבן יוחנן בן זכאי זכר למקדש</ref>, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.

לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד [[משה רבינו]], הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.

==כללים בחישוב==
קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.

ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר [[משנה תורה לרמב"ם|היד החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחישובים אסטרונומיים.

===לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח===
אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח", דהיינו - היום הראשון של [[פסח]] לא יכול לחול בימים ב' ד' ו' וכן היום הראשון של [[ראש השנה]] לא יכול לחול בימים א' ד' ו'.

הטעם לכלל זה הוא כי אם יחול היום הראשון של ראש השנה ביום ראשון אז הושענא רבה יחול בשבת ולא יהיה אפשר לקיים את תקנת הסופרים של חביטת ערבות, ואם היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי או ביום שישי אז [[יום הכיפורים]] יחול ביום שישי או ביום ראשון ואז יהיה יומיים שאסורים במלאכה עם קדושה של [[שבת]] ואם יהודי ימות רח"ל לא יהיה אפשר לקבור אותו. (הטעם של לא בד"ו פסח זה כי אם יחול היום הראשון של פסח ביום שני אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי, ואם היום הראשון של פסח יחול ביום רביעי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום שישי ואם היום הראשון של פסח יחול ביום שישי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום ראשון)

ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}.
==בתורת החסידות==
מעלתו ועניינו של קידוש החודש לאור תורת החסידות{{הערה|[[דרך מצוותיך]]' במאמר על מצות קידוש החודש}} הוא חיבור בין בחינת 'קודש העליון', [[ספירת החכמה]], שבה מאיר [[אור אין סוף]] בגלוי, עם בחינת 'חודש', ספירת המלכות, מקור חיות הנבראים. הכוח לחיבור נעשה על ידי אמירת "מקודש" בפי [[בית דין]] סמוכים, היונקים את כוחם מהסמוך הראשון, [[משה רבינו]], שבו מאירה הארת "יסוד אבא".

==לעתיד לבוא==
בספר [[ישעיה]]{{הערה|ל, כו.}} מתואר אודות [[הגאולה]]: "[[והיה אור הלבנה כאור החמה|והי' אור הלבנה כאור החמה]]". המשמעות של זה היא, שלעתיד לבוא יהיה לירח אור משלו והוא לא יצטרך לאור השמש, ולכן הוא תמיד יאיר, ומושג מולד הלבנה יתבטל.

על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}.

ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}.
==ראו גם==
*[[קידוש לבנה]]
*[[ראש חודש]]
*[[לוח השנה העברי]]

==לקריאה נוספת==
*קונטרס [http://old2.ih.chabad.info/images/update/259.pdf הלכות קידוש החודש לרמב"ם עם ביאור] כולל את ההלכות עם ביאור השווה לכל נפש והערות. נערך ויצא לאור על ידי ר' עזריאל ברגר - במהדורה קטנה בשנת תשס"ב ובמהדורה מורחבת בתמוז תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
* אתר [http://kiddushhachodesh.net קידוש החודש לרמב"ם] - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר על ידי מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]

חב"דפדיה:חממה

2024-10-15T11:24:23Z

רחמים: /* הוספת קישור */ פסקה חדשה

{{פתיח חממה}}
== שאלת בורות ==
איך בדיוק שומרים דפים ברשימת המעקב?{{שכח לחתום|אויספירן די כוונה}}
:שלום לך {{א|אויספירן די כוונה}} בפעם שאתה כותב תחתום ע"י לחיצה על הכפתור הזה [[קובץ:חתימהמעודכן.png|25px]] (מופיע מעל חלונית העריכה), כלדף שאתה תערוך אותו ישמר לך ברשימת מעקב, וכן ליד כפתור {{כפתור|לשונית עריכה}} שיש למעלה, יש כוכב, תלחץ עליו וזה מוסיף את הדף לרשימת מעקב שלך, בהצלחה באתר! [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ"ז באלול ה'תש"ף מגיע משיח!''' 11:13, 16 בספטמבר 2020 (UTC)
: תודה רבה לך! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 15:30, כ"ז באלול, ה'תש"ף 15:30, 16 בספטמבר 2020 (UTC)

== תמונה. ==

איך מוסיפים תמונה לערך?--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:36, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:36, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:אתה צריך שיהיה לך הרשאה, רק אם יש לך 50 עריכות ו4 ימים בחב"דפדיה תוכל לעלות תמונות --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:39, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:39, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::נראה לי עברתי את הקריטריונים האלה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:45, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:45, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אם כן תוכל להסתכל [[עזרה:תמונות|כאן!]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:48, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:48, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::::צריך ללמוד את הדף הזה... השם יעזור.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:56, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:56, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::אם עדיין לא הבנת תפנה לדף המשתמש שלי ואני יסביר לך--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:07, י"ז באב, ה'תש"ף 06:07, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::שמואל חיים, אולי עדיף להסביר את זה כאן. אחרת בשביל מה נועד הדף? ואם כבר מדברים ע"כ,[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו,]] אם אתה כבר 4 ימים ועם 50 עריכות, בעיקרון אתה יכול להעלות אוטמטית תמונות. יש לך למעלה סמל של תמונה תמלא את הפרטם וכו'. אם עדיין לא עובד לך, תפנה בבקשת הרשאות או תשלח למייל המערכת את פרטי התמונה, מקור וכו' ויוסיפו לך בעזה"ת בל"נ. בהצלחה רבה! --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 06:30, י"ז באב, ה'תש"ף 06:30, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
אני רק לא הבנתי מהם פרטי התמונה. ז.א. מה אני אמור לכתוב שם? --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:15, י"ז באב, ה'תש"ף 09:15, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
:שאתה בא לעלות תמונה לחב"Sפדיה זה נותן לך מקום שבו אתה צריך לכתוב מה שם התמונה ומה יש בתמונה.--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 09:23, י"ז באב, ה'תש"ף 09:23, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::אז עכשיו הבנתי. אבל איך אני מקבל הרשאה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:37, י"ז באב, ה'תש"ף 09:37, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אחרי ארבעה ימים ו50 עריכות[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 15:50, י"ז באב, ה'תש"ף 15:50, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::::בעזרת השם יתברך הצלחתי. ישר כח על העזרה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:40, י"ט באב, ה'תש"ף 09:40, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== שאלה טכנית ==

איך אני רואה '''כמה''' עריכות וערכים עשיתי. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 10:14, י"ט באב, ה'תש"ף 10:14, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:אתה מסתכל בהעדפות שלך --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:26, י"ט באב, ה'תש"ף 10:26, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
::שכויח.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 10:40, י"ט באב, ה'תש"ף 10:40, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== גרסאות ==

איך מחזירים את השינויים שאנונימי עושה לי בערך. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:47, כ' באב, ה'תש"ף 12:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:אתה לוחץ על המצב הקודם בתור עריכה ושומר את השינויים. בהצלחה--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 12:49, כ' באב, ה'תש"ף 12:49, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::ישר כח --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:52, כ' באב, ה'תש"ף 12:52, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:::כדאי להשתמש בביטול גירסא כך זה שומר את כל היסטוריית העריכות. אם זה כמה שינויים לוחצים ב'הבדל בין גרסאות' 'עיון בהיסטוריה' (נמצא מעל השינויים), בוחרים מאיזה עד איזה עריכה ומבטלים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:13 • כ"ג באב תש"פ

== שאלה שולית, אבל משנה ==

יש משתמשים שבמקום שיהיה כתוב בחתימה שלהם, '''"שיחה"''', כתוב כינוי אחר (כגון: '''"סוד ושיח"''', '''"בית חב"ד פתוח"''', '''"שו"ת"''', וכן הלאה. איך עושים את זה? אמרו לי שזה בהעדפות, אבל איפה? אשמח לתשובה [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחה]], 16:11, כ"ב באב, ה'תש"ף
:יש בהעדפות שורה 'חתימה' | נכתב בשעה 16:24 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::יש שם רק חתימה של השם, לא של השיחה... איך אני משנה את השם של הדף שיחה? [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחה]], 16:43, כ"ב באב, ה'תש"ף
:::ישנם קודים מיוחדים שצריכים להקליד בשורה של החתימה --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:41, כ"ב באב, ה'תש"ף 17:41, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, תוכל לכתוב איזה קודים? [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחה]], 07:53, כ"ג באב, ה'תש"ף 07:53, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::לאיזה מילים?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:02, כ"ג באב, ה'תש"ף 11:02, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::אתה צריך לסמן החתימה מעוצבת אישית ולהכניס את הקוד:
<nowiki>[[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחת הגאולה]]</nowiki>
::::::זה יתן לך את התוצאה: [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחת הגאולה]]. כמובן שאתה יכול לשנות כפי רצונך. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:18 • כ"ג באב תש"פ

==סידור תמונה==
בתקווה שהפרוייקט לא מוגבל למשתמשים חדשים... כיצד ניתן להכניס תמונה ללא כיתוב ולהעמיד אותה בצד מסויים (ימין, שמאל, אמצע) כשלצידה כיתוב (כלומר - התמונה מקבילה על הכיתוב שמופיע בצידה).--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:03, כ"ב באב, ה'תש"ף 19:03, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
: לא כזאתי הבנתי את השאלה, בשביל לשים את התמונה בצד אתה שם את התמונה ומוסיף"|ימין או שמאל"--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:05, כ"ב באב, ה'תש"ף 19:05, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
::ציטוטון|כדי לשלב את התמונה בערך הרצוי, יש לפתוח את חלון העריכה וללחוץ באמצעות העכבר על האייקון: אייקון הוספתמונה.png, שתוסיף באופן אוטומטי את השורה הזו: [[:קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]. במקום הטקסט PictureFileName עליכם לרשום את שם הקובץ הספציפי ובמקום הטקסט כיתוב תמונה עליכם לציין את הכיתוב שברצונכם שיופיע בתחתית התמונה. {{אנונימי}}
:::כוונתי היא להעמיד תמונה ללא כיתוב ומסגרת ולהעמיד במקביל לה טקסט (ומה טוב אם אפש בתבנית ציטוט). כמובן שאי"ז למרחב הערכים כ"א למרחב האישי. ניסיתי ובתצוגה מקדימה הוא לא מראה זאת בצורה מסודרת. אגב:האם ישנה אפשרות לסדר שתהיה כאן בדף העריכה הזה קישור לחתימה מהירה? זה לא מופיע גם באולם הדיונים וגם בא חסידישע פארבריינגען אין את האפשרות הזו.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 18:12, כ"ג באב, ה'תש"ף 18:12, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::אתה יכול להכניס את התמונה באופן רגיל בלי הפרמטר "ממוזער" ואת הכיתוב לשים מתחת. בקשר לחתימה אין אפשרות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:11 • כ"ג באב תש"פ

== שאלה עניינית. ==

האם יש מקום באתר בו ניתן לראות את כל הקישורים. לכל הערכים שבאתר. או משהוא בסגנון. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:59, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:59, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
:[[מיוחד:דפים ארוכים]], [[מיוחד:דפים קצרים]], [[מיוחד:כל הדפים]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:11 • כ"ג באב תש"פ

==שעת החתימה!==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
{{מפעילי מערכת}} למה השעה של החתימה מקדימה בשלוש שעות לדוגמה עכשיו 8:00 השעה בחתימה תראה שחתמתי בשעה 5:00. (אולי החתימה לא לפי ארה"ק?) אם זה לא דורש מעמץ יתר יהיה נחמד שישנו את ברירת המחדל של השעה. --[[משתמש:מר"ש|מר"ש]] - [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]], 07:40, ג' בחשוון, ה'תשפ"א 07:40, 21 באוקטובר 2020 (UTC)
{{הועבר|סוף}}
:השעון שמוצג כברירת מחדל הוא לפי השעון של השרת. יש אפשרות לשנות את השעה שמוצגת אצלך ב'העדפות' > 'מראה' > 'הפרש זמנים'. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 19:08, ה' בחשוון, ה'תשפ"א ''(23 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==מדיניות כתיבה==
מהי מדיניות הכתיבה [[משתמש:משיח נאוו]]
:{{א|משיח נאוו}}, ראה [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:08 • ח' בחשוון ה'תשפ"א

== אני רוצה חונך ==

מישהוא יכול לעזור לי פשוט אני מחפש את המיזם של תולדות חב"ד ולא מוצא(של משתמש:(משתמש אנונימי))
:ראה [[חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:53 • ב' באדר ה'תשפ"א

== חונך ==

שלום לך שמאול חיים אני אשמח מאוד אם תוכל להיות חונך שלי בתודה מראש

''''''שמואל חיים''''' אתה יכול להיות החונך שלי בבקשה {{לא חתם|אין}}
:בשמחה רבה, בפעם הבאה תייג ב{{תב|א}}, אם יש לך שאלות/ ערכים שאתה רוצה לכתוב, תפנה אלי בדף השיחה, בהצלחה! {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 20:29, 4 במרץ 2021 (UTC)

== עיצוב דפים ==

אני משתמש די חדש ולא יודע לעצב דפים . אשמח אם תסבירו כיצד עושים זאת ותביאו לי חונך . אני מעדיף את שמואל חיים {{לא חתם|לוי יצחק ל.}}

== בקשה לחונך ==

אם אפשר חונך שילמד אותי את שפת הויקי בחבדפדיה
:{{א|חייל שעומד על המשמר}} א.רוב החונכים לא פעילים כאן לצערנו אז עדיף שתפנה למשתמשים מנוסים או מפעילי מערכת . {{חתימה והזחה}} ,,, שים לב שזה נחשב לדף שיחה כאן ● [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 08:46, 13 באפריל 2022 (UTC)

==שאלה חשובה==
איך אני רואה את כל הקבצים שהעלתי? [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 10:32, 22 ביוני 2022 (UTC)
:אתה כותב ב[[מיוחד:העלאות]] את השם שלך {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:39, 22 ביוני 2022 (UTC)

== כיצד משנים שם ערך? ==

אני לא מצליח לשנות את שם הערך טורנטו {{שכח|תמיםצעיר770}}
:ברוך הבא לחב"דפדיה. שינוי שם ערך אפשרי באמצעות לחצן '''עוד ^''' שנמצא ליד שורת החיפוש. תוכל לשאול אותי שאלות נוספות ב[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|דף השיחה שלי]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:30, ה' בחשוון, ה'תשפ"ד)
==יעודיים גשמיים==
[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אני רוצה לכתוב ערך "ייעודים גשמיים דוקא" ואין כזה ערך מה אני עושה? {{שכח|לענ"ד}}
:{{א|לענ"ד}} עניתי לך על שאלה זו ב[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד#ייעודים גשמיים|דף שיחתי]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:39, ט' באדר א', ה'תשפ"ד)

== איך אני עושה הערות שוליים כדי לעשות מקור לערך שלי? ==

איך אני עושה הערות שוליים כדי לעשות מקור לערך שלי? {{לא חתם|שולם ליברמן}}
:{{א|שולם ליברמן}} ברוכים הבאים לחב"דפדיה, אם הבנתי נכון, שאלתך היא איך יוצרים הערות שוליים. פשוט כך: <nowiki>{{הערה|תוכן ההערה}}</nowiki>, לדוגמא{{הערה|הערת שוליים}}. כדי לראות את ההערות באופן מסודר, יש להוסיף בסוף הדף את התבנית <nowiki>{{הערות שוליים}}</nowiki>. אגב, יש להקפיד על חתימה בסיום כל הודעה בדף שיחה באמצעות ארבע טילדות: <nowiki>~~~~</nowiki>. בהצלחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:11, ז' באב, ה'תשפ"ד)

== עריכת קטגוריה ==

איך עורכים קטגוריה (נכנסתי לעריכה וראיתי את הדף ריק)? [[משתמש:חבדניק 111|חבדניק 111]] - [[שיחת משתמש:חבדניק 111|שיחה]], 00:56, י"א באב, ה'תשפ"ד 00:56, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
:{{א|חבדניק 111|חבדניק}} השיוך לקטגוריות מתבצע מהערכים עצמם ולא מדף הקטגוריה. כדי להוסיף דף לקטגוריה מסויימת, יש להציב בו את הקטגוריה הרצוייה בתחתית הדף באופן כזה: <nowiki>[[קטגוריה:שם הקטגוריה]]</nowiki>. ליתר פירוט ראה [[עזרה:קטגוריה|בדף זה]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:32, י"א באב, ה'תשפ"ד)

{{הערות שוליים}}

== הוספת קישור ==

שלום, רציתי לשאול עם משהו יכול להגיד לי איך מוסיפים קישורים לערך שאני עורך? תודה רבה[[משתמש:רחמים|רחמים]] - [[שיחת משתמש:רחמים|שיחה]], 14:24, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ה 14:24, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

קידוש החודש

2024-10-15T11:18:33Z

רחמים:

[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]]
'''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה.
==במקרא==

המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] לעם ישראל היא מצוות קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}}

מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".

==בזמן חז"ל==

כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא ביום ראשון בשבוע ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.

על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הירח, ואף שעל פי [[התורה]] צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.

לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים<ref>בזמן קידוש החודש ע"י עדים, בימנו חוגגים יומיים למרות שיודעים מראש מתי יהיה ראש חודש בגלל תקנת רבן יוחנן בן זכאי זכר למקדש</ref>, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.

לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.

==כללים בחישוב==
קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.

ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר [[משנה תורה לרמב"ם|היד החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות.

===לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח===
אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח", דהיינו - היום הראשון של פסח לא יכול לחול בימים ב' ד' ו' וכן היום הראשון של [[ראש השנה]] לא יכול לחול בימים א' ד' ו'.

הטעם לכלל זה הוא כי אם יחול היום הראשון של ראש השנה ביום ראשון אז הושענא רבה יחול בשבת ולא יהיה אפשר לקיים את תקנת הסופרים של חביתת ערבות, ואם היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי או ביום שישי אז יום כיפור יחול ביום שישי או ביום ראשון ואז יהיה יומיים שאסורים במלאכה עם קדושה של שבת ואם יהודי ימות רח"ל לא יהיה אפשר לקבור אותו. (הטעם של לא בד"ו פסח זה כי אם יחול היום הראשון של פסח ביום שני אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי, ואם היום הראשון של פסח יחול ביום רביעי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום שישי ואם היום הראשון של פסח יחול ביום שישי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום ראשון)

ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}.
==בתורת החסידות==
מעלתו ועניינו של קידוש החודש לאור תורת החסידות{{הערה|[[דרך מצוותיך]]' במאמר על מצות קידוש החודש}} הוא חיבור בין בחינת 'קודש העליון', [[ספירת החכמה]], שבה מאיר [[אור אין סוף]] בגלוי, עם בחינת 'חודש', ספירת המלכות, מקור חיות הנבראים. הכוח לחיבור נעשה על ידי אמירת "מקודש" בפי [[בית דין]] סמוכים, היונקים את כוחם מהסמוך הראשון, [[משה רבינו]], שבו מאירה הארת "יסוד אבא".

==לעתיד לבוא==
בספר [[ישעיה]]{{הערה|ל, כו.}} מתואר אודות [[הגאולה]]: "והי' אור הלבנה כאור החמה". המשמעות של זה היא, שלעתיד לבוא יהיה לירח אור משלו והוא לא יצטרך לאור השמש, ולכן הוא תמיד יאיר, ומושג מולד הלבנה יתבטל.

על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}.

ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}.
==ראו גם==
*[[קידוש לבנה]]
*[[ראש חודש]]
*[[מולד הלבנה]]

==לקריאה נוספת==
*קונטרס [http://old2.ih.chabad.info/images/update/259.pdf הלכות קידוש החודש לרמב"ם עם ביאור] כולל את ההלכות עם ביאור השווה לכל נפש והערות. נערך ויצא לאור על ידי ר' עזריאל ברגר - במהדורה קטנה בשנת תשס"ב ובמהדורה מורחבת בתמוז תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
* אתר [http://kiddushhachodesh.net קידוש החודש לרמב"ם] - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר על ידי מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]

קידוש החודש

2024-10-15T11:17:39Z

רחמים: הרחבה, עריכה

[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]]
'''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה.
==במקרא==

המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] לישראל היא מצוות קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}}

מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש".

==בזמן חז"ל==

כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא ביום ראשון בשבוע ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם.

על החכמים היה נדרש זהירות וחכמה רבה לחקור את העדים ולהצליב את העדות כדי לוודאות שאינה שיקרית, מהסיבה ההיא היה בידי החכמים כבר אז חשבונות מדויקים של סיבובי הירח והכוכבים אשר לפיהן יכלו לדעת מתי אמורה להראות הירח, ואף שעל פי [[התורה]] צריך הדבר להעשות על ידי עדות ולא על ידי חישוב היו נעזרים בחשבונות מפני השקרנים.

לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים<ref>בזמן קידוש החודש ע"י עדים, בימנו חוגגים יומיים למרות שיודעים מראש מתי יהיה ראש חודש בגלל תקנת רבן יוחנן בן זכאי זכר למקדש</ref>, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש.

לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל.

==כללים בחישוב==
קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות.

ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש בספר [[משנה תורה לרמב"ם|היד החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות.

===לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח===
אחד הכללים הידועים והבסיסים הוא "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח", דהיינו - היום הראשון של פסח לא יכול לחול בימים ב' ד' ו' וכן היום הראשון של [[ראש השנה]] לא יכול לחול בימים א' ד' ו'.

הטעם לכלל זה הוא כי אם יחול היום הראשון של ראש השנה ביום ראשון אז הושענא רבה יחול בשבת ולא יהיה אפשר לקיים את תקנת הסופרים של חביתת ערבות, ואם היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי או ביום שישי אז יום כיפור יחול ביום שישי או ביום ראשון ואז יהיה יומיים שאסורים במלאכה עם קדושה של שבת ואם יהודי ימות רח"ל לא יהיה אפשר לקבור אותו. (הטעם של לא בד"ו פסח זה כי אם יחול היום הראשון של פסח ביום שני אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום רביעי, ואם היום הראשון של פסח יחול ביום רביעי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום שישי ואם היום הראשון של פסח יחול ביום שישי אז היום הראשון של ראש השנה יחול ביום ראשון)

ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' (דינים קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}.
==בתורת החסידות==
מעלתו ועניינו של קידוש החודש לאור תורת החסידות{{הערה|[[דרך מצוותיך]]' במאמר על מצות קידוש החודש}} הוא חיבור בין בחינת 'קודש העליון', [[ספירת החכמה]], שבה מאיר [[אור אין סוף]] בגלוי, עם בחינת 'חודש', ספירת המלכות, מקור חיות הנבראים. הכוח לחיבור נעשה על ידי אמירת "מקודש" בפי [[בית דין]] סמוכים, היונקים את כוחם מהסמוך הראשון, [[משה רבינו]], שבו מאירה הארת "יסוד אבא".

==לעתיד לבוא==
בספר [[ישעיה]]{{הערה|ל, כו.}} מתואר אודות [[הגאולה]]: "והי' אור הלבנה כאור החמה". המשמעות של זה היא, שלעתיד לבוא יהיה לירח אור משלו והוא לא יצטרך לאור השמש, ולכן הוא תמיד יאיר, ומושג מולד הלבנה יתבטל.

על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}.

ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}.
==ראו גם==
*[[קידוש לבנה]]
*[[ראש חודש]]
*[[מולד הלבנה]]

==לקריאה נוספת==
*קונטרס [http://old2.ih.chabad.info/images/update/259.pdf הלכות קידוש החודש לרמב"ם עם ביאור] כולל את ההלכות עם ביאור השווה לכל נפש והערות. נערך ויצא לאור על ידי ר' עזריאל ברגר - במהדורה קטנה בשנת תשס"ב ובמהדורה מורחבת בתמוז תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
* אתר [http://kiddushhachodesh.net קידוש החודש לרמב"ם] - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר על ידי מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]

שנה מעוברת

2024-10-14T00:45:38Z

רחמים: הרחבה, עריכה

'''שנה מעוברת''', או '''שנת העיבור''', הינה שנה בה מוסיפים חודש נוסף למעגל השנה כדי להשוות את מחזור השנה היהודי שנקבע לפי סיבוב השמש מסביב לכדור הארץ, עם הסיבובים המהירים יותר של הירח.

בזמן שמוסד הסנהדרין היה קיים היו מעברים את השנה על פי שיקול דעתם של חברי הסנהדרין ולפי החישובים שעשו. כיום בהיעדר סמכות הלכתית, השנים המעוברות נקבעות מראש, ובכל שנה מעוברת מעברים את חודש אדר, וישנם שני חודשים אדר, ושלוש עשרה חודשים במעגל השנה.

==הסיבה לעיבור השנה==
בני ישראל מונים את ימי החודש לפי הירח{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוכה כט, א: {{ציטוטון|ישראל דומין ללבנה ומונין ללבנה}}.}}, שמסיים להקיף את כדור הארץ פעם בשלושים יום{{הערה|חישוב מדוייק מגלה שהירח מסיים את סיבובו בפחות משלושים יום, ולצורך כך בלוח השנה היהודי ישנם חודשים חסרים וחודשים מלאים, כשחודש מלא כולל שלוש יום, וחודש חסר - עשרים ותשע יום.}}, ומונים את ימי השנה לפי השמש, המסיימת להקיף את כדור הארץ פעם ב-365 ימים, דבר שיוצר מידי שנה הפרש של 11 ימים.

היות שהתורה מצווה על בני ישראל {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים טז, א.}}, היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את [[חג הפסח]] דווקא במזג אוויר של אביב{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א.}}, מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם ב2-3 שנים חודש נוסף בן שלושים יום, כדי להשוות את מעגל השמש ומעגל הירח.

===עיבור השנה===
כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע.

עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים<ref>את המחזורים של 19 שנה מחשבים מבריאת העולם, כך שלדוגמא בשנת י"ט לבריאה נגמר מחזור, וכן בשנת ה'ת"ש נגמר מחזור כך שבשנת ה'תש"א התחיל מחזור חדש</ref>{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}} (מתחילת המחזור מעברים את השנים: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19<ref>השנים האלו נקראות גו"ח אדז"ט</ref>).

עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יתחייב במצוות בחודש השני.

בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים ב[[שבת]] אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).

==מעלת העיבור==
בדורות הקודמים, רבותינו נשיאנו התייחסו לשנה מעוברת כדבר שלילי וקיטרוג, המורה על חסרון בלבנה, ובשנים מעוברות היו לפעמים הנהגות שונות ומיוחדות, בהם היה ניכר חוסר שביעות רצון מהענין העיבור{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמ' 157, ספר השיחות [[תש"ג]], עמ 91.}}.

===שנה תמימה===
אך הרבי חידש{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}} שאדרבה, בשנה מעוברת ישנו מעלה מיוחדת שאין באף שנה, ולכן גם נקראת '''שנה תמימה''' = '''שלימה''', כי דווקא בשנה זו ימי הלבנה שווים לימי השמש, וכל ענין העיבור הוא ל"כפר" ולתקן את המיעוט שנעשה בלבנה.

===תיקון לקנאת הלבנה===
[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע ה[[קנאה]] הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, ועל ידי השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים.

===פורים קטן ופורים גדול===
במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות, על דרך "ונפשי כעפר לכל תהיה"..

===שישים ימי שמחה===
קביעותה של שנת [[תשנ"ב]] היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של [[חודש אדר]] הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]

==ההוראה משנת העיבור==
הרבי לומד משנת העיבור שענינה הוא למלא את החסרון של שנת הירח (שנקרא בשם 'מקבל' היות והוא מקבל את אורו מהשמש) לעומת שנת השמש, דבר המורה לכל יהודי (שדומה ללבנה, כמו שמוסבר רבות בתורת החסידות) שהוא צריך לשאוף למלא את חסרונותיו ולהשלים את הפגמים שלו עד שהוא ישתווה למעלת המשפיע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10694.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצד].}},

השלמה זו איננה רק על שנה אחת, אלא אף על חיסרו של ב' או ג' שנים, ועדיין אפשר להשלים, ולא רק להשתוות אל שנת החמה אלא להוסיף גם עליה (ולכן יש בשנת העיבור יותר ימים משנת החמה){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&hilite=5675528d-e566-4b0e-b2fa-6e91329cf72a&st=%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94&pgnum=36 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 18]}}.

==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]==
בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view ביטול שנה מעוברת]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 82.}}, ואת [[חודש אדר]] השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי על ידי עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 681}}}}

וכן בשיחת מוצאי ז' אדר ראשון [[תשנ"ב]] אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם בזה מיתוסף בשנת העיבור, כיון שאז התשוקה והציפיה לחודש [[ניסן]] היא שלא בערך! וכמובן בפשטות שכאשר צריכים לחכות ולצפות לענין מסוים במשך שישים יום (כמו שהציפיה ל[[ניסן]] בשנה זו היא במשך שישים יום), אזי התשוקה היא שלא בערך לגמרי לגבי התשוקה שישנה כאשר הציפיה היא במשך שלושים יום!}}

הרבי גם האריך, בפן ההלכתי, לבאר איך ייתכן לבטל את [[חודש אדר]] בשנה זו, למרות החשבון הקבוע, כי אם מקדשים את הירח על פי הראיה ממילא לא מתחשבים בחשבון הקבוע של הלוח, והרבי אף אמר שאפשר לקדש את הראיה גם בזמן ה[[גלות]], על ידי ש[[בית דין]] שהינו "בר סמכא" יחדש את ענין ה[[סמיכה]] (לפי הדעה שלא צריך שהסמיכה מוכרחת להיות בהמשך אחד) ויקדשו על פי הראיה.

לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[שבת מברכים|ברכו את החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו.

==קישורים חיצוניים==
*הרב יחיאל הררי [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2299 תמימות היא המסר הפנימי העיקרי של שנה מעוברת] - {{חב"ד בישראל|}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמן]]

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג

2024-10-12T23:24:15Z

רחמים:

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}

== פסקת "בקורת" ==

לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד. רבים-רבים מחסידי חב"ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב"ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת "תורת חיים" בירושלים (אחת מהקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י"א בכסלו, ה'תשפ"ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
:[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב"דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]?
::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב"א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב"דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב"דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש"הוועדה הרוחנית של חב"דפדיה" מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה.
:::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב"ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב"ד 'במובן המצומצם' - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי"ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם
:::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה "מחוללי הנפלאות" נמנים על קהל חסידי חב"ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ"ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט"א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי "הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''" היא ההגדרה המילונית למושג "מחלוקת במציאות". אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ"ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת"ר שליט"א – "מסתייגים" אנ"ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב"דפדיה?!
:::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::גוט יום טוב. אני מסכים איתך, אכן רבים וטובים בציבור החב"די על כל רבדיו לא יסתייגו ממנו לא בגלל שמסכימים עם האישיות הדמות והתופעה, ובטח לא בגלל שמאמינים במה שתלמידים שונים סביבו מאמינים (מה שהוא עצמו ככל הנראה לא מאמין, לפחות אני רוצה לדון אותו לכף זכות ולחשוב שהוא לא מאמין בשטויות האלו בעצמו...), אלא סתם מחוסר ידיעה. אבל האמת שכל הדיון הזה הוא סתם דמגוגיה, כי האמת לא נקבעת לפי הרוב. לא כל מי שקורא בחוברות הנפלאות (ואני מעת לעת בתוכם, ומה בכך?!...) מסכים עמהם. רוב מוחלט של חסידי חב"ד, ובטח ובטח בין רבני ומשפיעי חב"ד - מוקיעים באופן מוחלט את כל הסגנון המוזר של "הקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג", אם הוא חסיד - הוא צריך להיות בביטול מוחלט כלפי הרבי, והקהילות הם של הרבי ולא 'שלו', ואם היחס אליו מצד התלמידים הוא לצערנו כביכול ההשפעה עוברת דרכו, אזי רחמנא לישזבן מהאי דעתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ' בכסלו, ה'תשפ"ד 20:59, 3 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::מה שכתבת באופן כללי – יתכן וזכאי לדיון בפני עצמו. אך אחד הדברים שכתבת – בודאי לא נכון לגופו של דיון. הנאמר בתגובתך כי "אמת לא נקבעת לפי הרוב" – יתכן והוא נכון, אך הדיון בשיחה זו הוא על הרוב ולא על האמת. דווקא משום כך, ובפרט אחרי מה שכתבת – יש לשנות את מה שכתוב בפנים הערך. בברכת א פריילאכען חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:39, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ד 15:39, 11 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}{{א|נפלאות}} היקר, '''א':''' חסידיו של הרב גינזבורג משווים אותו לנשיא הדור, ובטוחים שהם נמצאים בדור השמיני, ומשווים את ספריו לספרי רבותינו נשיאנו עפ"ל - זה עובדה, מציאות. ואת המציאות הזאת צריך לשקול להוסיף לביקורת בערך. '''ב':''' צר לי לאכזב אותך אבל אם נלך לפי הרוב - הביקורת בערך תהיה מהגדולות בחב"דפדיה, ולא ההפך. ניכר מדברך שאתה לא חי אתנו אבל אם תקשיב קצת ליחס של אנ"ש (אנ"ש = מקושרים לרבי, לא לרבנים למיניהם וסוגיהם) כלפי הרב גינזבורג תגלה במקרה הטוב אדישות כלפיו ובמקרה הפחות טוב ביקורת, ונוקבת, מאוד.. מצחיק שצריך לכתוב את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:39, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
: ר' [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] היקר, כפי שכבר נכתב קודם על ידי [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] – הדבר נתון במחלוקת במציאות. הדברים שכתבת מתעלמים לחלוטין ממה שכתב [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]]. כדאי לא לחזור על דברים בדיון מספר פעמים.
:ולגופו של ענין – הדברים שכתבת בסעיף ב' בדבריך – לא הובררו בשום צורה שהיא. בשביל לכתוב את הנכתב בפסקת "בקורת" צריך מקורות מהימנים, שכן כך עובדת אנציקלופדיה. להחליט דברים מסוימים, ואחר כך להשתמש באותה החלטה נטולת-סימוכין כטיעון בשיחת הערך – זהו דבר מופרך מיסודו. צריך לשנות את פני הדברים: או שכותבים דברים עם סימוכין ומקורות (עריכת סקר וכו' כפי שהציע [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] יכולה להיות אולי אופציה אם תתנהל עם חוקים מהוגנים), או שלא כותבים אותם. כפי שזה כעת – זה לא בסדר. בברכת א פריילעכן חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:29, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:29, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
::בהשגחה פרטית שוחחתי כעת על הרב עם כמה ידידים מאנ"ש ומסקנת הדברים הייתה שהיחס עליו בקרב המיינסטרים של חב"ד נע בין התעלמות לבין ויכוח עם הדעות שלו, אבל בשום אופן לא זלזול. [[מיוחד:תרומות/109.253.163.5|109.253.163.5]] 23:38, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כפי שכתבתי לעיל, כדאי להבדיל בין הרב גינזבורג עצמו, שרובם ככולם של חסידי חב"ד לא מזלזלים בו ולא מתנגדים אליו, לבין היחס לתופעה המופרכת שקמה סביבו, שממנה כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה - באם הוא אכן חסיד '''חב"ד''', ובתנאי שהוא אכן יודע את הדברים - מסתייג, חולק, מזלזל, וכל רגש וחניכה המתלווים להנ"ל... עצם זה שרבים מתלמידיו של גינזבורג מסתירים את דעותיהם במפגש עם חסידי חב"ד, יכול להוכיח מה הם עצמם חושבים על הצורה בה דעה זו נתפסת בעיני חסידי חב"ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 09:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::אכן כנראה לא הובנתי, לא כתבתי שמזלזלים בו, כתבתי שמבקרים את חסידיו, ואותו עצמו מבקרים על ההתעלמות מהתופעה ההזויה. ו{{א|נפלאות מתורתך}} האם אתה חולק עליי שחסידיו מאמינים בו שהוא ה"דור השמיני"? שספריו הם (ה"י!) שווי ערך ללקוטי שיחות מאמרים של הרבי? שהוא עצמו שווה ערך לכל רבותינו נשיאנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:57, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::עורכים יקרים – אתם לא שמים לב על מה הדיון. הדיון הוא על מה שנכתב בערך כי "סגנונו ושיטתו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד", ודבר זה הוא אכן מופרך מיסודו ומעיקרו, וכפי שרואים מהתגובות של כולם כאן. ובנוגע לתלמידיו – אכן יתכן כי שיטת רבים מהם לא מקובלת אצלכם, אך גם לא נכון ש'''כל''' חסיד חב"ד סולד ומזלזל בשיטתם. ובנוגע למה שכתב ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] שי' – עד מתי אתה הופך את כל אלו שפגשת ל"רבים מתלמידיו"?! רבים-רבים מתלמידיו של הרב גינזבורג (ואני משער שאף רובם) ישמחו לפרש לפניך שיחתם ושיגם, ואין פה שום דבר להסתיר. העובדות פשוטות וברורות, ותלמידי הרב גינזבורג לא מנסים להסתיר אותם. בברכת חנוכה שמח, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 15:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::{{א|נפלאות}} אשמח אם גם אתה תענה על שאלתי הקודמת. בדרך אגב אני מסכים {{א|נפלאות|אתך}} בנושא שתלמידיו (לפחות חלקם) לא מסתירים את הדעות שלהם, רק לציין שרמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס כך שמצחיק שיש להם דעות בכלל בעניינים כאלה אבל זה כבר נושא לפורום ולא לחב"דפדיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:44, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::בשמחה רבה אענה לשאלותיך, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]: אכן רבים מחסידיו מגדירים את דורנו כ"דור השמיני", ויתכן שאף מחשיבים את כתביו (לא דברים שערכו מתורתו) ככתבי רבותינו נשיאנו.
:::::::::רק שאלה קטנה לי אליך: מאיפה הציון שלך ש"רמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס"?! אלו דברים שאינם נכונים כלל וכלל, ומוכיחים שאתה בכלל לא מכיר את תלמידיו וחסידיו של הרב גינזבורג. במקרה הטוב אתה מכיר כמה מתלמידיו שלומדים בישיבותיו שביצהר או המשתייכים לקהילות הדתיות-לאומיות שלו. לרב גינזבורג תלמידים וחסידים '''רבים''' שהינם חסידי חב"ד ללא ספק, ובקיאים היטב בתורת חב"ד (וכן, גם בהיסטוריה הענפה שלה; ולא אחטא לאמת אם אציין שיש כמה מתוכם שאף בקיאים בפרטים רבים שרבים-רבים מחסידים חב"ד ה"אמיתיים" לא יודעים אותם...). בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 19:00, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:00, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::הצדק עמך, לא טרחתי לקרוא את הערך ואת כל ההתפלספות. יש לי דברים חשובים ומועילים יותר. תתפלא לשמוע, אבל אני מכיר רבים רבים מתלמידיו. מבחינתי כשמדברים על האדם ועל שיטתו, לא מתכוונים למה שהוא חושב מצד האמת בסתר ליבו, אלא לשיטה כפי שהיא מתנהלת בפועל וכפי שמתייחסים אליה בציבור. ולאמיתו של דבר, הלימוד זכות היחיד על הרב גינזבורג, שהוא לא חושב שזה יעזור למחות בתלמידיו, אך אבוי לכזה לימוד זכות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:26, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:26, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|נפלאות}} אני מודה לך שהבהרת את העניין (המזעזע יש לציין) ואין צורך בהמשך. לאלה שלא מבינים מה נחיצות הביקורת - שיקראו את תגובתו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:36, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::ובנוגע לשאלך: מי שחושב שאדם - ולא משנה עד כמה הוא מיוחד (לדוגמה: הרב גינזבורג) הוא "רבי" (ראש בני ישראל, משה רבנו שבדור) לא רק שהוא לא בקי בתורת חב"ד, הוא לא מתחיל אפילו להבין מה זה בכלל המושג [[ראש בני ישראל]] שזה כל העניין של חב"ד. אז מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות. ואופק ידעתם מסתכם במינוס - לא אפס - כי מינוס זה אומר שהם חושבים שהם יודעים משהו אבל הם רק מתרחקים מהאפס כלפי מטה. זו תשובתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:46, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::'''א.''' לאחר הדיון – מדוע מה שכתוב בביקורת נכון? להיפך: יצא שמה שכתוב הוא לא נכון, וכל המחלוקת היא רק על אוהדיו וחסידיו.
::::::::::::::'''ב.''' {{א|חסיד של הרבי}} מדוע אתה כותב בצורה כה לא עניינית?! "מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות" – מה הקשר בין הסתכלות שונה (או לא שונה) על המושג התקשרות, לבין בקיאות בתורת חב"ד ובהיסטוריה שלה?! אז נכון שיש כאלו שיש להם אובססיה בכל מה שקשור להתקשרות, ושמבחינתם כל מי שהוא לא מקושר כמוהם הוא בכלל מינוס – אבל זה לא צריך להשפריץ בדיון ענייני... בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 23:16, א' בטבת, ה'תשפ"ד 23:16, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::{{ציטוטון|ידיעת המחלה - חצי תרופה}}. ניכר עליך שאתה בכלל לא מבין את הנקודה ועל כך רחמיי המרובים. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 23:23, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::אכן צדקו דבריך. רבים מתלמידיו רואים עין בעין את המושג התקשרות כמו חסידי חב"ד, אך אינם מקושרים לאותו רבי שחסידי חב"ד מקושרים, אלא לאחד מחסידיו, ומשכך, אינם חסידי חב"ד, אלא חסידי גינזבורג. וברי לכל בר (חכמה בינה ו)דעת ששיטת גינזבורג אינה שיטת חב"ד בשום צורה שמסתכלים עליה, ובוודאי שלא ניתן חס ושלום להשוות אותו כ'דור שמיני' (כפי שהוא עצמו יאמר לכל מי שיהיה מוכן להקשיב...), ומה תלונותיך על כך שבאנציקלופדיה חב"דית מסרבים להסכים לקבל אותו בשוויון נפש כחב"ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:17, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 06:17, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::אכן צדקו דבריכם כי יתכן שרבים מחסידות חב"ד מתנגדים לאמירה כי אנו בדור השמיני. אמנם - שוב אתם כותבים דברים שאינם קשורים לדיון על הערך. הערך הוא על הרב גינזבורג בעצמו (לא על החסידים שלו) – ומה שכתוב בערך לא נכון כלל וכלל. רבים-רבים מחסידי חב"ד מעריכים ומוקירים את הרב גינזבורג ואת פועליו בהפצת המעיינות חוצה שאין חוצה הימנו. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לשנות את מה שכתוב בפיסתק הביקורת בערך. בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:18, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 10:18, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::::לא רבים אלא '''כלל''' כמו שניסו להסביר לך אבל עזוב את זה עכשיו. בנוגע לביקורת: הביקורת היא על אופן (אי) תגובתו לתופעה, למרות שהוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו ואפשר בהחלט להוסיף את זה לביקורת. ובנוגע לדרכו - חשוב להדגיש שהיא אינה דרך חב"ד שאנשים לא יטעו, יש לו דרך ייחודית אך לאו דווקא של חב"ד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 12:41, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::::מנין האמירה כי "הוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו"? איפה טען כך? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 14:53, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 14:53, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}כך אומרת השמועה, ואי ואבוי אם זה לא כך, ואז בהחלט יש מקום לביקורת עליו ולא רק על חסידיו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:34, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
==פסקת ביקורת על תלמידיו==
מתוך הערה בערך - {{ציטוטון|ראה לדוגמה סרטון 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' (בתחילת הסרטון) בו נצפית בתו הקטנה של אחד מתלמידי הרב גינזבורג שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב (ה"י).}} - זו אמירה חמורה מאוד, אבל היא לא מפיו של הרב גינזבורג עצמו, אלא מפיו של אחד מתלמידיו, מה ממעורר אצלי תמיהה אם זה יכול לשמש כמקור (אם יוכרע שגם התבטאות של תלמיד יכולה לשמש מקור לדעת הרב, מן הראוי לתת לכל הפחות קישור לאותו סרטון). בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 00:11, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד 00:11, 29 בינואר 2024 (UTC)

:א"א לתת קישור ליוטיוב, (אולי לשים את כתובת הסרטון ביוטיוב ללא קישור), בדיונים הקודמים פה בערך דיברו על זה אם ביקורת היא עליו או על תלמידיו - וכך ערכו את זה, המקור היא לתאוריות של תלמידיו - ולא כמו שהיה כתוב לפני כן שתלמידיו חושבים עליו שהוא נשיא הדור בלי מקור, (לענ"ד ברור שזו לא דעתו של הרב גינזבורג, והמקור הוא לדעות תלמידיו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] 10:02, 29 בינואר 2024 (UTC)

::שלום וברכה, הערה בנוגע לנאמר המסוים כאן: יואילו נא המשתמשים היקרים להיכנס לסרטון המדובר ביוטיוב, להגביר את הסאונד עד המקסימום ולהיווכח כי התלמידה שואלת את אביה האם "זה *הרב*" ולא הרבי. מצפה מהוועדה העורכת שתסיר את ההערה המדוברת מהערך באשר היא פשוט שקרית! בברכה, [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 19:39, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 19:39, 6 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] שומעים במפורש שהיא אומרת הרבי, אינך שומע בקולה את סיומת ה'אי' הצמודה למילה הרב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 00:10, 7 ביוני 2024 (IDT)

::::בעקבות דברי ברכת הגאולה כאן, נמנעתי מלכתוב את מה כתב לעיל נפלאות מתורתך. פשוט שהיא אומרת רב ולא רבי. מדובר שם באדם שאין שיחו ושיגו בענייני רבי (לכל הפחות כפי במציירים זאת היום בחב"ד); מה ההיגיון שהבת שלו בגיל כה צעיר תשתמש בביטוי זה?! אך שוב, שיוון שתשובת ברכת הגאולה הייתה צפויה מראש – נמנעתי מלכתוב זאת... [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 22:21, 13 ביוני 2024 (IDT)

::::: תשובתי לא היתה צפויה מראש מכיוון שאין לי אינטרס להשחיר יהודים מסויימים ובשביל זאת להכניס להם מילים לפה וכדומה, במקרה זה אחרי הפעלות מרובות של הסרטון אני בטוח שהיא אומרת את המילה 'הרבי'! אינני מכיר את אביה של הנ"ל ואת ידיעותיהם ברבי, ובכלל: הטענה על החב"דיות של האב אינה נוגעת לנשמע בהקלטה משום שלא צריך להיות משכיל גדול, מספיק שכמה תלמידים מחליטים שהרב גינזבורג הוא רבי ומחדירים זאת בילדיהם... לגופו של עניין אדרבה, שמתמשים נוספים ישמעו את הנאמר בסרטון ויכתבו פה את מה ששומעות אזניהם.

אני מכירה את המשפחה.. הילדה היא לא ביתו של התלמיד (והוריה לא תלמידים של הרב יצחק גינזבורג) כך שאין לו קשר לזה שהיא לא ידעה להבדיל בין הרבי לרב יצחק גינזבורג, היא הפריעה למהלך השיעור אז התלמיד רצה להשתיק אותה והוא שמע שהיא שואלת האם זה הרב אז הוא ענה לה בחיוב וכדי להקשיב לשיעור לא התעמק בשאלתה.. כיום הילדה וילדיו יודעים טוב שהרב יצחק הוא לא הרבי.. מותר לדון לכף זכות!

::::: מדאתינן להכי, בהשגחה פרטית מצאתי מקור אחר (בפתיחה אקראית, אינני מחפש בנרות לפסול יהודים כנ"ל): יש וידאו אחר של אחד מתלמידיו של הרב גינזבורג (הפעם מדובר באברך בעל חזות חב"דית כך שאין כל ניסיון לסנגר עליו שאינו מכיר ואינו חב"דניק), הוא מוסר שיעור בשיחה של הרבי ומתבטא לפני כן: {{ציטוטון|ניצלתי את ההזדמנות לתת איזה שיעור קצר באחד הדברים המענינים ביותר שקראתי אולי בשנה אחרונה מהרבי, '''והפלא הוא שכשלומדים את זה בלי ההסברים שהרב יצחק נתן במשך השנים באמת מרגישים שמשהו שם חסר'''...}}, אם אתם מעוניינים אתן פה את כתובת הסרטון ברשת.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:35, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 23:35, 13 ביוני 2024 (IDT)
::::::{{א|ברכת הגאולה}} אני מעוניין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
:::::::א. מצטרף לבקשת {{א|חב"ד בדרך לגאולה}}. ב. מה כזה גרוע באמירה הנ"ל? קשה להבין שהסברים של משפיע מועילים להבנת דברי הרבי? אתמהה! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 11:53, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:53, 14 ביוני 2024 (IDT)

== תיקון פסקת הביקורת ==

הביקורת בערך מסתובבת סביב זוטות במקום לגעת בדברים באמת מהותיים, אפרט;
* סגנונו ושיטתו אינם מקובלים - זו טענה חסרת מקור, והערך גם לא מסביר במה הוא שונה ולא מקובל, בלבוש? בנוסח התפילה?
* מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום לרבי - מקור? סרטון של ילד קטן ששואל את אבא שלו (יהודי שעם כל הכבוד הוא עדיין לא חב"די) לא יכול לשמש מקור לכזה רעיון, יש מספיק ביקורת עניינית על הרב ולא צריך להיזקק ל"בן חמש למקרא".
* "תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו" - תמונה בסלון היא לא "התקשרות", אבוי לנו אם נסתפק בתליית תמונת הרבי ונחשוב שבזה אנו מקושרים... קריאה בשמו - זה פשוט לא נכון, ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר איניש, המשפט הזה מוריד את אמינות האתר כולו. הפצת תורתו ולימוד ניגוניו - נו שוין.
לדעתי ביקורת ענייינית היא משהו בסגנון אחר לגמרי;
* תלמידיו הולכים עם פאות ארוכות, שלא כדברי האריז"ל ([[פיאות הראש#אורך הפיאות]]), כמובן יש למצוא סימוכין לכך שתלמידיו נוהגים כך בעקבות הוראתו, אחרת הביקורת הזו נכונה, אבל לא לערך זה.
* שינוי נוסח חב"ד - הוא מורה לשיר זמירות שבת בנוסף למה שנדפס ע"י אדמוה"ז, ובהגדה של פסח שהדפיס ע"פ נוסח ההגדה של הרבי הדפיס בסוף פיוטים שמנהג חב"ד לא לאומרם (חד גדיא, אחד מי יודע, ויהי בחצי הלילה)
* לימוד ספרי אדמו"רי החסידות הכללית - בכל שנה הוא ותלמידיו נוהגים ללמוד ע"פ סדר הפרשיות ספר שהוא בדווקא לא ע"ד חב"ד (שנה שעברה קול שמחה, השנה אהבת שלום), כמו כן הוא מנגן בהתוועדויות שלו ניגונים של חסידויות אחרות, שלא כמנהג חסידים ללמוד רק בספרי רבותינו נשיאינו ולנגן רק ניגונים שחוברו ע"י רבותינו נשיאינו או חסידיהם.
יבואו היודעים ויוסיפו כאן דברים שהם עניניים ומהותיים ומגובים במקורות.
{{ש}}הוספות:{{ש}}
* ויכוחים מרומזים עם הרבי - כמה פעמים הוא ביאר דברים באופן קצת שונה מהרבי יש דוגמה משיעור שלו בפורים לפני כמה שנים ([pnimi.org.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf קישור]) ראו עמ' 18 הערה מט.
* כמובן שלצד הביקורת השלילית יש להדגיש גם את העניינים המופלאים שיש בו לטובה, כמו היחס של הרבי אליו, והפצת המעיינות בהפלגה, וע"כ שמוסדותיו הם מהמוסדות היחידים שהרבי לא הסיר מהם את הנשיאות, ועל מסירותו לרבי (הוא כנראה מהחסידים היחידים בזמננו שישבו במאסר על דבוקתם ברבי...)
מתייג גם את {{א|נפלאות}}. בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 16:12, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 16:12, 29 במאי 2024 (IDT)

:*פשיטא שהסגנון והשיטה שונים ואף מוזרים ביחס לשאר חסידי חב"ד (אם כי כדבריך זו לא הוכחה כי הם לא מקובלים ומושללים בקרב חסידי חב"ד), התופעה של תלמידים הרואים ברב גינזבורג כרבי הינה תופעה קיימת, (לא כל תלמידי הרב גינזבורג אלא '''חלק''', אך זו עובדה מספיקה כדי לקומם חסידי חב"ד מן המניין), הסרטון בהערה הינו דוגמה בלבד - כזו שתועדה בוידאו, מלבדה יש בשטח כאלו שטוענים זאת,

:הטענה כלפי הניסוח (לענ"ד) היא שהביקורת בפרט זה היא על התלמידים אך לא כלפי הרב,

:אפשר לשאול מדוע הרב גינזבורג אינו מוחה בתופעות שכאלו, הטעם להנהגתו לפי הבנתי הוא משום שהוא סובר שהם אומרים זאת רק מן השפה ולחוץ (ניתן ללמוד זאת מהסיפור הבא: בסעודת משיח (כמדומני) באחת מן השנים האחרונות הגישו תלמידים דרך אחד מנכדי הרב שני פתקים בהם היו כתובים השאלות הבאות: האם הרבי חי? האם אתה המשיח? הרב גינזבורג התייחס לפתקים בביטול ואמר לנכדו: "הם לא באמת מאמינים במה שהם אומרים"), ומשום טעם נוסף - אישיותו של הרב גינזבורג כאדם, שונה ומוזרה משאר האנשים ולא אכפת לו כלל מה אנשים אחרים אומרים עליו.

:כלפי הרב גינזבורג התגבשה קהילת תלמידים, דבר שמקומם חב"דניקים שהרי על התלמידים להפוך לחב"דניקים ולא להקהל סביבו, מה גם שנראה שהוא נותן לכך מקום (ואולי אף עידוד),

:יש להבהיר שהרב גינזבורג אומר בשיעוריו רבות שחייבים להתקשר לרבי, (אף כשלומד קטעים מספרי החסידות של רבותינו נשיאנו ושל החסידות הכללית הוא מלמד זאת בגישה חב"דית - (צריך להיות שוטה כדי לא להבין ממנו שהעיקר אצלו זה גישתה של חסידות חב"ד בעבודת ה'...))

:מקור אפשרי לביקורת הוא ממספר משפיעים (חלקם כבר לא בין החיים) (לכאורה לא כדאי לכתוב את שמותם ואת דבריהם במלואם פה...) הביעו הסתייגות מהרב גינזבורג, בזה גופא יש מקום לפרשנויות וייתכן שהם טענו זאת בשל סגנונו, ייתכן בשל הלימוד הכולל והחידושים שלו בלימוד, לענ"ד ההסתייגות היתה נקודתית למקרים מסויימים (כגון - המלצה של משפיע מסויים לא ללמוד עם/את שיעוריו של הרב גינזבורג, ולהתמקד בלימוד תורת הרבי), אך לא התנגדות עקרונית ופסילת הרב גינזבורג.

:אף לתלמידים הנורמלים שלא מחזיקים מהרב גינזבורג כאדמו"ר, הרי שהוא עצמו מתנהג בצורה המזכירה הנהגות אדמו"ריות, מאפשר שיכרכרו סביבו, בתמליל שיעוריו כתוב 'בלתי מוגה' או 'מוגה', מהשיעור עורכים חזרה, וכו' וכו'. אם כי ייתכן שהוא רואה בכך את קיום דברי הרבי 'נכון שיכתוב '''בצורת ספר''' השיעורים שלומד.

:חשוב גם להדגיש שהוא מצידו פועל על פי הוראות הרבי, הרבי הורה לו 'לפעול לא בשם חב"ד'{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה, פסקה פעילות לא בשם חב " ד]}} שבל כך הוא פתח את עמותת גל עיני, (את השם לעמותה בחר הרבי), הרבי הורה לו לפעול בריש גלי, שכל מוסדותיו עומדים בנשיאות{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}} , לא לחכות להוראות מפורשות (מצד הרבי), ביחידות בה אמר שהוא לומד לבד, אמר הרבי שבכלל הרי נאמר חרב אל הבדים, אך יש יוצא מן הכלל{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה}} (הואל לומד מכך יסוד מעבר לשאלה על החברותא), על חינוך (מוסדותיו) התבטא הרבי 'צביון ומטרה', הוא לומד מזאת לפעול בדרכו שלו ולא כחיקוי למוסדות חב"דיים{{הערה|שיעור ג' אב תשע"ו - יום הערכות צות יעלת-חן פסקה צביון ומטרה (פסקה אחת לפני אחרונה) [galeinai.org.il/lessons/toc_1_12_76/toc_h1_0], וראו גם בשיעור כ"א טבת תשע"ב, ובר מצוה ז"ך כסלו תשע"ז}} ועוד ועוד.

:*בקשר לדברי משתמש שמיה רבא בפסקה ביקורת עניינית:

:'''זמירות שבת''' [[משתמש:שמיה רבה]] אתה בטוח שהרב גינזבורג מורה לשיר [[זמירות שבת]]? למיטב ידיעתי הוא עושה זאת לפני שיעור וכיו"ב (כדרכו לנגן לפני כל שיעור), ייתגן שדברי אדמו"ר הזקן שלא לשיר זמירות שבת מוסבים דווקא על שעת הסעודה ולא על זמנים אחרים בשבת.

:'''לימוד ספרי החסידות הכללית''' - לענ"ד אין בדברים האמורים טעם לפסול מצד הטיעון שהבאת שחסידים לא נוהגים כך , שאדרבה הרב גינזבורג אינו היחיד שהוגה ומלמד את ספריהם, בראש ובראשונה הצ"צ מצטט באור התורה פעמים רבות מספרי פולין, מבין משפיעי חב"ד ניתן למנות את הרב פיצ'ע אופן שמרבה להביא בקובצי הלימוד שלו מקדושת לוי ומספרים נוספים של חסידי פולין, על ר' [[בעריש רוזנברג]] מסופר שלמד בשבתות את הספרים נועם אלימלך ותפארת שלמה רדומסק, הרב מענדל וועכטער מצטט רבות בשיעוריו מספרו של הדברי חיים מצאנז ומספרים נוספים. אם כבר טעם לפגם בהנהגותיהם של '''כל''' הנ"ל (השאלה אינה רק על הרב גינזבורג (אם כי עליו ביקר משום שהוא מייחד שיעורים לספרי החסידות הכללית)) הוא משיחת הרבי ש"פ ויחי תש"נ [https://drive.google.com/file/d/1aJdjLaP21lwongZaczfobRjyi-6r3a_j/view תו"מ התוועדויות 140],[https://drive.google.com/file/d/1ZoaN6VBoMBWsAEHdg0ZHBFu6cpc9wOpg/view שיחו"ק], דברי משיח ח"ב עמ' 144, ממנה משמע שחסידים לומדים את דברי רבותינו נשיאנו ומסתפקים בלימוד כל התורה כולה על ידי הרמב"ם (אמנם יל"ע מלשונו הק' "שכל העניינים שבספר זה השייכים ל'''עבודתם''' היום יומית (או לעבודה בזמנים מיוחדים), וב[[דבר מלכות לך לך]] מובא שיש ללמוד לשם מוחין בעצם ומצד לימוד זה ייתכן שכן יש ללמוד את שאר הספרים, ותן לחכם ויחכם עוד),

:ועוד וג"ז עיקר: 1. ייתכן שהרב גינזבורג לומד בצורה זאת כדי לקרב את המזרוחניקעס, כשהם רואים גם לימוד בספרי החסידות הכללית הם פחות נרתעים. 2. אף שהוא מלמד את החסידות הכללית הוא לומד זאת בגישה חב"דית ולעיתים מדגיש את המעלה שבספרי חסידות חב", עיין לדוגמה בדברי הרב גינזבורג מתוך הספר מבחר שיעורי התבוננות: "המדרגה הגבוהה ביותר שכנגד ה"יחידה" נקראת "הפצת המעינות". כאשר לומד התורה רוצה להיות "טופח על להטפיח" ו"נחל נובע מקור חכמה", שזאת בחינת משיח – '''יעסוק בעיקר בספרי חסידות חב"ד דוקא''', שיש בהם כדי לבנות אצלו כלים מדוע. הדבר היחיד שיש בספרות חב"ד, מאדמו"ר הזקן והלאה – זאת המסוגלות לבנות אצלך כלים להיות "נחל נובע מקור חכמה" המגלה רזין דאוריתא. ושוב, '''זהו הלימוד היחיד שבאמת בונה כלים בנפש כדי לאפשר כל הזמן ללומד להיות מפיץ המעינות'''." וראו גם: "כמו הם הזכרנו, אפילו בין גדולי הצדיקים של החסידות ישנו הבדל בין כל הצדיקים על חב"ד. כל הצדיקים הגדולים אמרו תורה מן השמים, אמרו בדרך מעבר – צינור פתוח, האור עובר דרכם. והנה '''חב"ד, החל מאדמו"ר הזקן. , היא דרך התלבשות בשכל – התלבשות בשכל שלו, וכך לימד את הכל כתוב שהגאולה תלויה בהפצת רזי תורה – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה"[קפז] – דווקא של "יתפרנסון מיניה"[קפח], שהדברים דווקא בדרך ההתלבשות נזכה כולם להיות נביאים וחוזים ולהתגייס את חזון הגאולה'''." שיעור "משה מפי עצמו", ז' אב תשע"ט.
:אם כבר צ"ע בנושא זה מהניגונים של חסידי פולין שהוא מנגן.

:נ.ב. משתמש:שמיה רבה, אל תשכח שהניסוח בערךך נקבע על ידי הבירוקרט, ייתכן שכל הדיון ובקשת מקורות לא תעזור במאומה... לי אישית הדברים גם צורמים (לזה כיוונתי בין היתר [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.91.D7.94.D7.A8.D7.94: בפסקה הבהרה בדף המשתמש שלי]). אשמח להתכתב איתך במייל. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 02:35, כ"ב באייר, ה'תשפ"ד 02:35, 30 במאי 2024 (IDT)

::אקדים כי שיחה זו מעט חסרת־סדר אך אשתדל לכתוב על ראשון – ראשון, ככל יכולתי.
::*'''סגנונו ושיטתו אינם מקובלים בקרב חסידי חב"ד.''' זהו ניסוח שכבר קבלתי עליו בעבר, ואף ערכתי בניסוח שהוסכם בשיחה למעלה – אך הניסוח הקודם חזר, ואין עם מי לדבר. כפי שכתב לי אחד מבחירי העורכים בדף השיחה, כאשר כתבתי לו שהאתר מחפש את מה שהקוראים מחפשים, ולא את מה שהעורכים מחפשים – "האינטואיציה שלי פועלת לפי חב"דפדיה".
::*'''ההתקשרות אליו.''' יתכן שזו ביקורת הראויה להיכנס לערך, שכן אכן יש המתקשרים אליו בריש גלי, אך בשביל כך יתכן וצריך מקור אמין ואיכותי.
::*'''סממני התקשרות.''' כפשוט, בדומה למה שכתב {{א|שמיה רבה}} אין שום משמעות לכך שתולים את תמונתו או מנגנים את נידונים בתור התקשרות. זו אינה ביקורת עניינית בשום צורה שהיא. קריאה בשמו – רחוקה מהמציאות (מלבד כך ששמו הראשון הוא '''יצחק''', שם שנפוץ מאוד בקרב חסידי חב"ד, ואף אחד לא טועה לחשוב שיש קשר כלשהו אליו...).
::*'''פאות ארוכות.''' לא מכיר שום הוראה מפורשת שלו ללכת עם פיאות ארוכות. הוא עצמו, כמובן, בעל חזות חב"דית מובהקת, ובעקבותיו הולכים כמובן רבים מתלמידיו (אל רבים מהם אף הורה לקצר את הפאות). אלו שלא – אין בכך כל הכרח שזה בגללו (הסבר שכלי מאוד מסתבר לכך הוא היותו בעל דעות פוליטיות המתדמות/מתקרבות לאלו של הציבור מתגורר־יו"ש, שם הנוהג אצל רבים הוא חזות חיצונית בעלת פאות).
::*'''נוסח חב"ד.''' זו אולי הביקורת העניינית הראשונה, והיא אכן יכולה להיות ביקורת מוכחת. הרב גינזבורג אכן מזמר את זמירות השבת בסעודות השבת, וגם אם את זה אין להוכיח כי אם בעזרת סיפורים – הרי שניתן לראות את התבטויותיו בנוגע לכך בכמה שיעורים (ראו שיעור ו' תשרי תש"פ ושבת בא תשפ"ג. בשיעור כ"ג אדר תש"ע (וכן בשיעור ב' מנחם־אב תשס"ז במקומות נוספים) אף התבטא [גם בהקשר של פיוטי ליל הסדר] כי הזמירות לא נכנסו לסידור משום שידעו אותם בעל פה).
::עוד בענין זה, בודאי שבנוסח חב"ד זמירות השבת לא 'נמחקו'. ישנם תיעודים על סעודות של רבותינו נשיאינו (עד כ"ק אדמו"ר) בהם ניגנו מזמירות השבת בפירוש. כמו כן, ובהקשר למה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} יש לחני חב"ד על כמה מזמירות השבת (מנוחה ושמחה, צמאה נפשי לאלקים, אמר ה' ליעקב) – כך שבודאי שאין איסור לנגן במהלך השנה זמירות שבת...
::*'''החסידות הכללית.''' העובדות נכונות ונכוחות. אם יש מה לבקר אותו בזה – יתכן ויש מה להסתפק. על כל פנים, מה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} בתחילת המשך דבריו בענין זה – אינו נכון כלל. הרב גינזבורג אינו עושה זאת כדי לקרב את המיזרוחניקעס בושם צורה שהיא. הוא לומד זאת לשמה, והוא רואה בכך תועלת גדולה. כך כתב באחד ממכתביו: "שנים רבות ההדרכה במוסדות שלנו היא שכדי לקבל נכון את האור והחיות שהנחיל לנו מורנו הבעל שם טוב, הלב החי של החסידות, יש לשלב באופן נכון בין הדרכים של כל תלמידיו... בזכות ההעמקה בחסידות חב"ד ניתן להבין לעומק את הכתוב בשאר ספרי הצדיקים, וגם אצל חסיד חב"ד האור המקיף שבספרים האלה מלהיב את הלב לעבוד את השי"ת בשמחה ובענוה".{{הערה|ממכתב ברכה שכתב לתלמידו הרב [[אפרים ארנברג]], ראש ישיבת תום ודעת, שכתב ספר הגות "חב"דית" על פרשיות השבוע בהשראת תורותיו של בעל "מי השלוח".}}
::*'''ויכוחים עם הרבי.''' לא מכיר כאלו. צריך מקורות. המקור אליו הפנה {{א|שמיה רבה}} לא אומר כלום, לענ"ד. להבנתי, המדובר שם הוא על טענה אודותיה התייחס הרבי בצורה שונה ממה שכתב שם הרב גינזבורג, אך כפי שכתב שם עורך מראי המקומות – '''אכמ"ל'''; שככל הנראה פירושו – צריך ליישב את הנאמר שם וכאן, אך אין המקום גרמא.
::*'''ביקורת חיובית.''' מסכים בנוגע למה שכתב בענין זה {{א|שמיה רבה}}. לא חסר דברים כאלו.
::בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 00:32, כ"ו באייר, ה'תשפ"ד 00:32, 3 ביוני 2024 (IDT)

::: הערה כללית (ללא קשר לפסקה זו דווקא אלא לכללות הדיון בדף שיחה זה), [https://bshch.blogspot.com/2014/03/blog-post_13.html באדר תשע"ד] הוציא הרב גינזבורג מכתב הבהרה נגד התנהגות התלמידים המתייחסים אליו כרבי --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:16, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:16, 7 ביוני 2024 (IDT)

{{הערות שוליים}}

לא נכון לכתוב:
"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי"
אין אף אחד שמתקשר אליו במקום לרבי, אולי בנוסף אבל לא במקום