https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T07:22:00Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%AA%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2&diff=532856פרשת תזריע2022-04-04T19:12:24Z<p>רחובות הנהר: </p>
<hr />
<div><br />
'''פרשת תזריע''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).<br />
<br />
בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם [[פרשת מצורע]].<br />
<br />
== הפרשה בקצרה ==<br />
'''הקדמה''': בפרשת זו ממשיכה ה[[תורה]] ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות [[פרשת צו|צו]] ו[[פרשת שמיני|שמיני]] מסופר על המינוי של [[אהרן הכהן]] ובניו ל[[כהן|כהנים]] ב[[משכן]]. <br />
<br />
*'''ראשון''' - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות [[ברית מילה]], בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך ה[[טהרה]] שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע ב[[צרעת]], שהינה מחלה [[רוחני]]ת הפוגעת בעור.<br />
<br />
*'''שני''' - התורה ממשיכה את ההלכות של הצערת, וכעת מובאים מקרים שונים של צערת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, [[פרשת מצורע]]) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת ב[[בגד|בגדים]] וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.<br />
<br />
*'''שלישי''' - מקרה של צרעת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.<br />
<br />
*'''רביעי''' - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.<br />
<br />
*'''חמישי''' - צרעת שהופיעה בראש או ב[[זקן]], המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.<br />
<br />
*'''שישי''' - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. [[רש"י]] מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין [[יהודי]]ם על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.<br />
<br />
*'''שביעי''' - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.<br />
<br />
== באור החסידות ==<br />
עניינה של פרשת תזריע היא שגם כאשר נמצאים במצב של 'אישה' ['אישה כי תזריע'] היינו שנמשכה מן האיש [כלשון הפסוק 'לזאת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת'], שהיא כנסת ישראל הנמשכת מן הקב"ה - כלומר גם האדם קשור ומיוחד בקב"ה, יש להתמקד ב-'תזריע', היינו מלשון זריעה, ועניינה של זריעה הוא דווקא באדמה ובהכנעת הנפש הבהמית, ואין להסתפק במעמד ה-'אישה', שהוא פנימי בלבד, אלא גם בחיצוניות.<br />
<br />
גם בעיית נגע הצרעת בכללה, היא אינה בעיה פנימית, שכן המצורע בפנימיותו דבק בה', אלא שבחיצוניותו הוא מדבר לשון הרע, וגם הנגע הוא רק בחיצוניותו, ב-'עור בשרו', וזאת אשר חסר לו ה-'תזריע'{{הערה|זה נראה בעוד פרטים רבים בפרשה, ואכמ"ל}}.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=269 רעיונות לפרשת תזריע] באתר {{חב"ד בישראל}} <br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2595 טקסט פרשת תזריע עם פירוש רש"י] באתר {{חב"ד בישראל}} <br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2627 פרשת תזריע בקצרה לילדים] באתר {{חב"ד בישראל}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1531 קריאת התורה של פרשת תזריע עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}} <br />
* '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138707 שיחת שבת פרשת תזריע מצורע ה'תנש"א]''' {{*}} '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/05/10-05-2019-02-48-56-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%94-%D7%A9%D7%A4-%D7%AA%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf הגהות הרבי מלך המשיח על השיחה]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}} <br />
{{פרשות השבוע}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]] <br />
[[קטגוריה:חומש ויקרא|4]]</div>רחובות הנהרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=532853מכת בכורות2022-04-04T18:52:12Z<p>רחובות הנהר: </p>
<hr />
<div>'''מכת בכורות''' היא המכה העשירית מעשרת מכות מצרים, והיא המכה המכריעה שבשלה ראה פרעה כי אין לו ברירה ומוכרח לשחרר את עם ישראל ממצרים.<br />
<br />
==במקרא==<br />
משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: מכת בכורות, בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמות הבכורות ימותו. לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה. ואכן בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ הייתה [[צעקה]] גדולה ובכי עצום. פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל. (יש לזכור כי פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו). <br />
<br />
היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ. את [[ליל הסדר]] בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
[[הבעל שם טוב]] ביאר למה על ידי מכת בכורות יצאו ממצרים: בכור נקרא דבר חידוש הנאמר בראש, והוא דבר שכל ומשכיל שישכיל בשכלו הקודש איך לנהוג בעבודת השם יתברך, היינו כח החכמה שבקדושה, שעל ידיו יכול האדם לדבוק בקדושתו יתברך. רק 'בכור השפחה'{{הערה|שמות יא ה.}} שהם הקליפות, חכמה דקליפה, מבדילים בין השכל ובין קונו, שימנעו מן האדם לייחד שכלו לעבודת ה', וזה היה סיבת גלות מצרים, רוצה לומר נוטריקון - מצ"ר ים: המצר ומגביל את ה-'ים' - כח החכמה שבקדושה.<br />
<br />
וכאשר לקו 'בכור השפחה' שהם כח החכמה שבקליפה, והוסר הקליפה, ונמשך הקדושה במוחין של האדם{{הערה|כמ"ש בפע"ח שער חג המצות פ"ז דנתלבש אבא ואמא היינו חכמה ובינה בזרועות דאריך אנפין.}}, ממילא יצאו מהגלות. ולכן הקב"ה קידש את בכורי ישראל שהוא השכל דקדושה לעבודת המשכן והמקדש.<br />
ושם ממשיך ומבאר מהי הבעיה בעבודת הבכורות ומדוע הוחלפו בשבט לוי{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ד, שם שצ"ד.}}.<br />
==פדיון הבן==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון הבן]]}}<br />
מקור מצוות פדיון הבן הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br />
<br />
טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב"ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב"ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט"ז אב תשע"ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ"ד מתנות כהונה]].<br />
<br />
הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יציאת מצרים]]</div>רחובות הנהרhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=532852מכת בכורות2022-04-04T18:50:04Z<p>רחובות הנהר: </p>
<hr />
<div>'''מכת בכורות''' היא המכה העשירית מעשרת מכות מצרים, והיא המכה המכריעה שבשלה ראה פרעה כי אין לו ברירה ומוכרח לשחרר את עם ישראל ממצרים.<br />
<br />
==במקרא==<br />
משה מזהיר את פרעה אודת המכה העומדת בפתח: מכת בכורות, בה ימותו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמות הבכורות ימותו. לאחר מכן ה' נותן לבני ישראל את המצווה הראשונה בתורה. ואכן בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ הייתה [[צעקה]] גדולה ובכי עצום. פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל. (יש לזכור כי פרעה עצמו היה בכור והוא חשש על חייו). <br />
<br />
היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ. את [[ליל הסדר]] בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
[[הבעל שם טוב]] ביאר למה על ידי מכת בכורות יצאו ממצרים: בכור נקרא דבר חידוש הנאמר בראש, והוא דבר שכל ומשכיל שישכיל בשכלו הקודש איך לנהוג בעבודת השם יתברך, היינו כח החכמה שבקדושה, שעל ידיו יכול האדם לדבוק בקדושתו יתברך. רק 'בכור השפחה'{{הערה|שמות יא ה}} שהם הקליפות, חכמה דקליפה, מבדילים בין השכל ובין קונו, שימנעו מן האדם לייחד שכלו לעבודת ה', וזה היה סיבת גלות מצרים, רוצה לומר נוטריקון - מצ"ר ים: המיצר ומגביל את ה-'ים' - כח החמכה שבקדושה.<br />
וכאשר לקו 'בכור השפחה' שהם כח החכמה שבקליפה, והוסר הקליפה, ונמשך הקדושה במוחין של האדם{{הערה|כמ"ש בפע"ח שער חג המצות פ"ז דנתלבש אבא ואמא היינו חכמה ובינה בזרועות דאריך אנפין}}, ממילא יצאו מהגלות. ולכן הקב"ה קידש את בכורי ישראל שהוא השכל דקדושה לעבודת המשכן והמקדש.<br />
ושם ממשיך ומבאר מהי הבעייה בעבודת הבכורות ומדוע הוחלפו בשבט לוי{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ד, שם שצ"ד}}.<br />
==פדיון הבן==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון הבן]]}}<br />
מקור מצוות פדיון הבן הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}.<br />
<br />
טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב"ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב"ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט"ז אב תשע"ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ"ד מתנות כהונה]].<br />
<br />
הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי{{הערה|1=להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:{{קישור התקשרות צאח|1509|7779||פדיון הבן}}}}, ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יציאת מצרים]]</div>רחובות הנהר