חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שרה קצנלבויגן

2017-05-14T09:05:26Z

רוחלה: /* לקריאה נוספת */

מרת '''שרה קצנלבויגן''' (ידועה בכינויה "המומע שרה", [[תרנ"א]]-[[תשי"ב]]) היתה מראשי ועד הבריחה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] שנאסרה בעקבות פעילותה ומתה במאסר בשבי הרוסי.

==תולדות חייה==
נולדה ביום [[כ"ו בתשרי]] [[תרנ"א]] ב[[רודניא]], לאביה הרב [[חיים בן ציון רסקין]].

משהחלו רוחות [[ההשכלה]] לנשוב בעירם, עברה המשפחה לגור בעיר הולדתו של האב - ג'זאטסק, שהיתה עיר גויית מובהקת, מתוך הנחה שדוקא שם יצליחו ב[[חינוך]] הילדים.

בהיותה בת שמונה עשרה [[נישואין|נישאה]] לחסיד ר' [[מיכאל קצנלבויגן]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. ב[[חודש תשרי]] שלאחר חתונתם שהה הזוג בבית הורי החתן בליובאוויטש, והכלה זכתה לקירובים מ[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטרנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב]].

באחד מ[[מוצאי שבת|מוצאי השבת]] בשנת [[תרצ"ח]] נעצר בעלה ר' מיכאל בביתו שבעיר סטאראיה רוסא, לא הרחק מ[[לנינגרד]]. יחד עמו נעצרו [[חסידים]] רבים רק בשם היותם שומרי [[מצוות]]. לאחר מאסרו, ניסו בני המשפחה להתעניין אצל כל אדם שרק יכול אולי לספק להם פיסת מידע על אביהם, אך הרשעים האפילו על פרטי מאסרו, וכך בני המשפחה לא הצליחו להשיג אף פירור מידע על אודות גורלו.

סביר להניח שהוא נרצח יחד עם שאר חבריו הקדושים והטהורים, זמן קצר לאחר היאסרם. גרסא אחרת טוענת כי הובילו אותם למכרות פחם מסוכנים במעמקי האדמה, ושם, בשל התנאים הבלתי אנושיים ששררו במקום, נפחו הקדושים את נשמותיהם הטהורות. ה' יקום דמם.

=== במלחמת העולם הראשונה ===
עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת [[תרע"ד]], התגוררו מומע שרה ובני משפחתה בקובנה. בעקבות מאורעות המלחמה העתיקו את מגוריהם לליובאוויטש, שם ניהל חדר מיוחד שנפתח עבור חמשה עשר ילדים שהגיעו מרוסטוב הרחוקה כדי לקבל חינוך יהודי. במקביל עבדה במטבח של ישיבת תומכי תמיכים במקום.

בזמנה הפנוי ניהלה מומע שרה עסקים משגשגים שיספקו את כלכלת הבית.

באותה תקופה עסקה ב[[מסירות נפש]] בהצלת ילדים יהודיים מבתי יתומים סובייטיים.

== לכיוון היציאה מרוסיה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
בחודש [[תמוז]] [[תש"ו]], כאשר החלה הנהירה של החסידים לעבר למברג על מנת לצאת את [[רוסיה]], היו בין המהגרים הרבים גם מומע שרה ובני משפחתה. באותה עת הוקם ועד מחתרתי שנודע בכינוי "הוועד" שטיפל בבריחה הגדולה הבלתי חוקית מעמק הבכא. העומדים בראש הוועד היו החסידים המפורסמים הרב [[יונה כהן]], הרב [[חיים דובראבסקי]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]], המומע שרה ויבדלחט"א הרב [[לייבל מוצ'קין]].

מומע שרה פעלה בעיקר כדי להשיג ממקורות שונים את התעודות הפקטיביות הרבות שנדרשו על מנת להבריח את הגבול הרוסי.

במשך כל תקופת הבריחה סירבה מומע שרה לצאת מרוסיה, באמרה כי בראש ובראשונה ברצונה לדאוג לאחרים ורק לבסוף תצא בעצמה. כך השאירה בידה דרכון אחד, אותו שמרה לעת שתוכל לעזוב אחרונה בלב שקט. לבסוף נתנה את הדרכון האחרון לרבנית חנה, אמו של הרבי. מומע שרה נותרה מאחור.

בו בזמן החלו גלי מאסרים נרחבים, ושני חברי הוועד המארגן ר' יונה כהן ור' מענדל פוטרפס נעצרו בידי הנ.קו. וו. ד. מקומם בראש העסקנות הציבורית הועבר לידי המומע שרה ולעוד אחד מהחסידים.

ואכן, לאחר יציאתן של מאות משפחות מעמק הבכא, החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בחיפושים נרחבים אחריה. תמונתה הופצה בכל תחנות המשטרה ברחבי המדינה. חיפושיהם של הרשעים לא פסקו ולבסוף נשאו פרי.

== ההלשנה ==

היה זה בשנת [[תש"ו]], זמן קצר לאחר מאסרו של בנה ר' [[שמעון קצנלבויגן|שמעון]], שנתפס ביחד עם עוד כעשרים מחבריו שעה שניסו לצאת את ברית המועצות בתעודות מזויפות. משפחת קצנלבויגן התגוררה באותה עת בסמרקנד, והמומע שרה נאצלה לרדת למחתרת. לאחר כמה ימים ברחה עם בנה ר' משה לעיר כותאיסי שבגרוזיה. כתוצאה מהלשנה הגיעו הרשעים גם לגרוזיה וערכו בה מספר מעצרים. המומע שרה ובנה המשיכו בנדודיהם, והסתתרו עד שהיה נדמה כי המצב בכותאיסי הוקל, רק אז העזו לשוב אליה.

אך משלין שהכיר היטב את הקהילה החב"דית הלשין עליה.

בליל [[ל"ג בעומר]] [[תש"י]], שעה שהמומע שרה שהתה ב[[מוסקבה]] לסידור עסקיה, יצא בנה ר' משה מ[[התוועדות]] חסידית במקום, ונפל היישר לידיהם של אנשי הבולשת.

אמו לא ידעה על המאסר ושלחה לו מברק כי היא תגיע מ[[מוסקבה]] בתאריך מסוים. המברק הגיע לידי הבולשת, והם עצרו אותה כשהגיעה לתחנה.

בסיומו של המשפט נגזר עליה גזר דין מוות. לאחר כחודשיים התקבלה בקשתה והומר גזר דינה בעשרים וחמש שנות מאסר.

באותם ימים הורשתה להפגש עם בנה הצעיר שהיה עצור באותו כלא, אך לא עמדה במראה הקשה של גופו הצנום והרזה, פניו המצומקים והחוורים, לאחר שנה שלמה של ייסורים ומכאובים, רעב וצמא, עינויים קשים ומכות רצח, וקשה היה לאם להכיר את בנה. למראה כל זה החלה לחוש ברע, קיבלה התקף לב קשה והועברה במצב חמור לבית הרפואה.

היה זה ביום [[ט' בניסן]] [[תשי"ב]]. ה' ייקום דמה.

זכתה מומע שרה כאשר בניה נכדיה וניניה ממשיכים בדרכה בארץ ובעולם.

==משפחתה==
*בנה, הרב [[רפאל שמעון קצנלבויגן]].
*בנה, הרב [[משה קצנלבויגן]].
*בנה, הרב [[יהושע קצנלבויגן]].
*בנה, הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שליח הרבי בקליבלנד, אוהיו
*בתה, צביה אשת הרב [[יוסף גולדברג]] ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בברינואה

==לקריאה נוספת==
*'''סוערות בדממה''' - מאת [[מנחם זיגלבוים]].
*מופע שרה אחת מול כולם.

{{מיון רגיל:קצנלבויגן, שרה}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)

2017-05-14T09:00:25Z

רוחלה: /* תולדות חייה */

[[קובץ:הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית נחמה דינה (יושבת ליד השולחן שניה מימין)]]
[[קובץ:נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית נחמה דינה בביה"ח היהודי בקווינס שבניו יורק]]
'''הרבנית נחמה דינה''' ([[א' חשוון]] [[תרמ"ב]]-[[י' טבת]] [[תשל"א]]) הייתה רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] הנשיא השישי של [[חסידות חב"ד]], וחמותו של [[הרבי]].

==תולדות חייה==
נולדה ב[[א' חשוון]] [[תרמ"ב]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביה הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] בנו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמה הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].

ב[[י"ג אלול תרנ"ז]] בהיותה בגיל 16 [[נישואין|נישאה]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. לפני שהתחתנה הציעו לרבי הרייץ שני שידוכים שאימא שלו רצתה אחת מהם ואבא שלו רצה אותה כי היא הייתה קשורה מישפחתית ואז שאלו את הרבי הרייץ והוא רצה דווקא אותה.

בקיץ [[תרפ"ז]] בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר בעלה]] אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה ביתה [[חנה גוראריה|חנה]], לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את [[וורשא]] היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.

לאחר [[הסתלקות]] בעלה ב[[י' שבט תש"י]] הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת [[תהילים]] ו[[תפילות]], אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר [[י' שבט תש"י]], במשך תקופה מסויימת, העביר לה [[הרבי]] מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש".
בתחילה התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול [[הרש"ג]] ימלא את מקום בעלה, אך לאחר תקופה קצרה שינתה את דעתה.
בתחילת חודש [[טבת]] [[תשל"א]] חלתה וב[[י' טבת]] [[תשל"א]] השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] על יד [[האוהל|אהל אדמו"ר הריי"צ]].

בימי חייה היה נוהג [[הרבי]] לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"ץ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות{{הערת שוליים|ע"פ השמועה מסופר שפעם אחת היה חסר לחם משנה והממונה הוריד ממקומו של הרבי הריי"צ מתוך מחשבה שאף אחד לא ישים לב וכאשר הרבנית שמה לב לזה לפני הסעודה היא החלה לצעוק "היכן החלות של בעלי" ודרשה שיחזירו את זה לפני תחילת הסעודה.}}, וכל הנוכחים היו מזמנים "ברשות אדוננו מורנו ורבינו". וכן הרבי מיעט מאוד בדיבור{{הערת שוליים|הדבורים בעת סעודות אלו נדפסו בסדרת הספרים "[[המלך במסיבו]]".}} (אלא בעיקר רק ענה על שאלות ששאלו אותו) ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ{{הערת שוליים|כפי שהיה מנהגו של הרבי בחייו של הרבי הקודם שרוב הזמן הסתכל עליו וכמעט שלא הסיר ממנו את מבטו (ע"פ השמועה).}}. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

==משפחתה==
'''בנותיה:'''
* מרת [[חנה גוראריה]].
* הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]].
* מרת [[שיינא הורנשטיין]].
'''אחיה:''' ר' [[בן ציון שניאורסון]].
'''אחותה:''' מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס).

==לקריאה נוספת==
* [http://yomanim.com/images/9/91/%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%22.pdf יומן הסתלקותה [[י' טבת]] [[תשל"א]]] '''[[שבועון בית משיח|בית משיח]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=987 קווים לדמותה] מאת הרב [[שמואל זלמנוב]], [[בטאון חב"ד]] (תצלום באתר [[שטורעם נט]]).

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון נחמה דינה]]

שיחה:חנה גוראריה

2017-05-14T08:57:19Z

רוחלה: /* משוב */ פסקה חדשה

מה לדעתכם צריך להיות כותר הערך "בת אדמו"ר הריי"צ"? "גיסת אדמו"ר שליט"א"? --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:בפשטות, "בת אדמו"ר הריי"צ" וכן בכל המיזם. תמיד הולך אחר הקודם והעיקרי והרי קודם היתה בתו של אדמו"ר הריי"צ ורק לאחמ"כ גיסתו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:17, 3 בינואר 2010 (UTC)
::מטושטשת לגמרי, ולא מחמיאה בכלל. לדעתי מומלץ להסיר אותה, לא מוסיפה מאומה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:20, 28 באוגוסט 2011 (UTC)
==משפט הספרים==
לענ"ד הפיסקא הזו מיותרת לחלוטין, באם המשתתפים ב"פארברענגען" כאן, יצאו קצת מהבוץ ויחשבו בחוץ, יגיעו למסקנא הנ"ל, שאנחנו לא צריכים לעשות את עבודת אויבינו. רוצה להצחיק אותי? תאמר לי: זו אנציקלופדי', אדוני.... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 18:49, 4 בינואר 2012 (UTC)
:לא הבנתי לאיזה אויבים את מתכוון ובכל אופן, הפיסקה בהחלט יכולה לעבור עריכת ניסוח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בטבת ה'תשע"ב 06:59, 6 בינואר 2012 (UTC)
זה נכון שפעם מישהו הביא לה כאפה וחטף על זה?--[[מיוחד:תרומות/77.124.221.167|77.124.221.167]] 22:10, 6 במרץ 2012 (IST)
::לא כאפה, אלא מהלומה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באדר ה'תשע"ב 09:35, 7 במרץ 2012 (IST)
מה זה מהלומה? יש התבטאות מודפסת מהרבי על זה ?--[[מיוחד:תרומות/77.125.8.154|77.125.8.154]] 10:45, 8 במרץ 2012 (IST)
:לא ידוע לי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באדר ה'תשע"ב 10:15, 9 במרץ 2012 (IST)

==הקשר לסאטמר==
מישהו יודע מה הקשר בינה לבין חסידות סאטמר? - עד כדי כך שהגיעו רבים מחסידות שאטמר להשתתף בלוויה, ועוד ל770? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 22:25, 10 באפריל 2013 (IDT)
:עקב מחלוקת הספרים, ושיתוף הפעולה שבין בנה בערי, עם חסידי סאטמער, בו המכונה המשותף היה - נגד כ"ק אדמו"ר שליט"א. אף הלכה כמה פעמים אל הסאטמער רב לביקור, כהתמונה הידועה. [[משתמש:הוגה בתורה|די למנוחה - קדימה לעבודה!]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 12:03, 11 באפריל 2013 (IDT)

== משוב ==

הערך הזה עם התמונות והכול ממש לא מתאים{{משוב}} [[משתמש:רוחלה|רוחלה]] - [[שיחת משתמש:רוחלה|שיחה]] 08:57, 14 במאי 2017 (UTC)

חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2017-05-14T08:54:49Z

רוחלה: /* בארצות הברית */

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]] - השביעי ב[[אדמו"רי חב"ד]].

בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בה הפכו יהודים רבים לפליטים, הייתה מראשי המסייעים לפליטים היהודיים הרבים שהגיעו ליקטרינוסלב{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי}}.

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו.

==הולדתה וצעירותה==
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].

סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיירה]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדיי"ם]] של [[דביקות]] הנפש.

==נישואין==
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (10 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.

==יקטרינוסלב==
===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.

רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] היתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט|שוחטים]], [[רב|רבנים]], [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
===חתונת הרבי===
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

==גלות==
בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944).

==בארצות הברית==
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף. לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).

3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. כשהרבי היה יוצא היקפיד לסדר כיסאוץ כדי לא להפנות את גבו לרבנית.

הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].

==זכרונות הרבנית==

בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר [["אם בישראל"]] ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).

בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

==הסתלקותה==
[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]
[[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש"י]] על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.

בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.

===הנצחה===
בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשל"צ העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.

==משפחתה==
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמן]].
* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]] , היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
* אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].

==לקריאה נוספת==
* אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס"א.
* מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)

==קישורים חיצוניים==
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]]

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נשים|חנה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

הרבנית חיה מושקא שניאורסון

2017-05-14T08:50:04Z

רוחלה: /* משמעות שמה */

{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}
[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ"ה אדר תרס"א]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], ב[[עיירה]] בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה עת בחו"ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו"ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדותיה==
גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]] ואחר כך ב[[רוסטוב]], [[לנינגרד]] וב[[ריגא]]. בשנת [[תרע"ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ"ד]] היגרו ל[[לנינגרד]], ובשנת [[תרפ"ח]] עברו ל[[ריגא]].

בשנת [[תרפ"ז]] כשגלה אביה נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, והיתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

ב[[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].

ביום [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] נישאה הרבנית לרבי בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אביה - [[אדמו"ר הריי"צ]]. ה"[[קבלת פנים]]" החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה.

אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו"רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי"צ אמר את ה[[מאמר]] "לכה דודי לקראת כלה" נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ - 5,000 איש.

השושבינים היו: [[אדמו"ר הריי"צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו"ר הריי"צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ"ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש [[צרפת]] עברו לניצה. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב - [[כ' ניסן]] [[תש"א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).
[[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]
לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית ל[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].

ב[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארה"ב - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.

בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה.

==אישיותה==

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה -הרבי. ידוע שגם היתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

===משמעות שמה===
{{להשלים|פסקה=כן}}
"חיה" (מלשון חיים) מרמז על כללות חיי ה[[נשמה]], קשור (בעיקר) לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת; "מושקא" הוא "מין [[ריח]] בשמים", כוונתו ל[[מקיף]] הנשמה, כידוע שריח הוא ענין של מקיף{{הערה|משיחת כ"ב שבט תשנ"ב}}. הרבי מסביר שמשקא זה ריח שמגיע מחיה לא כשרה

[[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]

==הסתלקותה==
[[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית]]
ביום רביעי, [[כ"ב בשבט תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו "ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו" והחזירה את נשמתה ליוצרה.

את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו"ר הריי"צ]].

מספרים, שבעת קבורתה התקרב [[הרבי]] לאנשי החברא קדישא ולחש להם משהו, ואנשים שעמדו יותר קרוב ראו ש[[הרבי]] אף נתן להם משהו. לאחר כמה זמן נתגלה הדבר: כמה שנים לפני מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[הרבנית שיינא]] הי"ד, והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה
מאחותה הי"ד. ובעת קבורתה ביקש [[הרבי]] מאנשי החברא קדישא שיקברו את הטבעת יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]].

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ"ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "[[החי יתן אל לבו]]": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה"ק בשנת [[תשמ"ט]] "[[מכללת אור חיה]]" - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.

כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ"ה אדר תרס"א|כ"ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] עם החלטות טובות.

אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מציין יום זה שבו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, "שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו".

==קרן חמ"ש==
בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם '''קרן חמ"ש''' שיעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת [[מחנה ישראל]] ותחת הנהלת ר' [[דוד צ'ייס]].

== מוסדות שהוקמו על שמה ==
*[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]
*מכללת [[אור חיה]] ירושלים
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]
*סמינר חיה מושקא צפת
*בית חיה חב"ד - ביה"ס יסודי ותיכון חיפה והקריות
*מוסדות מרכז "[[נפש חיה]]" חב"ד ליובאוויטש הקריות
*בי"ס יסודי לבנות [[בית חיה]] חב"ד ליובאוויטש ביתר עילית
*מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי כולל חב"ד
*בית חיה מושקא גילה

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ"ב שבט] {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ"ב שבט תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ"ב - כ"ט שבט ה´תשמ"ח] - אתר הגאולה
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69279 כ"ב שבט ה'תשמ"ח: המילים. הקולות. התמונות. לצפייה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
*[http://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%94 דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}
;קבצים
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ"ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])
*{{קישור שטורעם|94012|news|כ"ב שבט: מבט מהרבי להסתלקות הרבנית ● להורדה|מערכת שטורעם|י"ח בשבט תשע"ז}}

'''סיפורים אודות הרבנית'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9192/ "מזג האויר השתנה"] - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}
* נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], [[שבועון בית משיח]] ט שבט ה'תשע"ב - {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ"ע||י"ז שבט תשע"ה}}
*'''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf הרבנית, הצדקנית]''' לקט סיפורים על הרבנית בתוך [[גליון 'החייל']], חדר מנחם מוסקבה פרשת משפטים תשע"ז

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון חיה מושקא]]