https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%91+%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T17:21:51Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=338054אברהם דוד שלונסקי2020-05-16T21:58:20Z<p>רב חסדא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]]<br />
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[תר"ס]]-[[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי השפה העברית, נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי]].<br />
{{ציטוט-צף|<br />
ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב<br />
ברוקלין, נ. י.<br />
ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי<br />
שלום וברכה!<br />
<br />
אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי').<br />
<br />
כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}}<br />
==תולדות חיים==<br />
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] בעיר קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.<br />
<br />
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר ניקולייב.<br />
<br />
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר יקטרינוסלב. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו,[[הרבי מליובאוויטש]].<br />
<br />
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום לימודיו בתלמוד תורה, שלחו להמשיך את חוק לימודיו בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו.<br />
<br />
על אף שאביו רצה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]], אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת [[בר מצוה|בר המצווה]] שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=במהלך ה[[בר מצווה]] העניק לו הרב שניאורסון את ספר ה[[תניא]].}}, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב{{הערה|1=על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון [[האח (גליון)|האח]], שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.}}.<br />
<br />
לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.<br />
<br />
ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.<br />
<br />
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר חהב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.<br />
<br />
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב..."{{הערה|1='ידיעות אחרונות', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).<br />
<br />
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקרית שאול שבצפון תל אביב.<br />
<br />
בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר הנפטר.<br />
<br />
==קשריו החב"דיים==<br />
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערת שוליים|"לאחיי קוראי האח!<br />
<br />
אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו.<br />
<br />
אחיכם אברהם שליאנסקי".}}.<br />
<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==פועלו הספרותי==<br />
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו למשיח ולרוחניות.<br />
<br />
על תרגומיו החב"דיים נמנים:<br />
*קול קורא: '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]'.<br />
*[[חיים גראביצער]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
*הרב אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf נשיא וסופר]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שלונסקי אברהם}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משוררים]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336277תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T20:21:10Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[יצחק נמנוב]]- מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336097תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T12:53:30Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[יצחק נמנוב]]- מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336096תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T12:53:04Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[יצחק נעמאנאוו|http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336095תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T12:52:24Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[יצחק נעמאנאוו|יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336094תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T12:52:02Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[יצחק נעמאנאוו|יצחק נימנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336093תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T12:51:51Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[[יצחק נעמאנאוו|יצחק נימנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=336092תומכי תמימים ברינואה2020-05-11T12:51:38Z<p>רב חסדא: /* הנהלה כללית */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים ברינואה<br />
|תמונה=[[קובץ:ברינואה.JPG|250px]]<br />
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br />
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]<br />
|מספר תלמידים=300<br />
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]]<br />
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br />
<br />
== ייסוד הישיבה ==<br />
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br />
<br />
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br />
<br />
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א' תמוז תש"ז:<br />
<br />
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br />
<br />
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br />
<br />
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".<br />
<br />
== המעבר לברינואה ==<br />
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br />
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br />
<br />
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.<br />
<br />
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.<br />
<br />
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br />
<br />
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br />
<br />
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br />
<br />
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.<br />
<br />
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br />
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br />
<br />
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:<br />
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.<br />
<br />
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".<br />
<br />
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br />
<br />
== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br />
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br />
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br />
<br />
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br />
<br />
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br />
<br />
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br />
<br />
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br />
<br />
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br />
<br />
== התפתחות הישיבה == <br />
<br />
על פי הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br />
<br />
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.<br />
<br />
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פיה של [[יראת שמים]]).<br />
<br />
== הישיבה בשנים האחרונות ==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.<br />
<br />
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.<br />
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים, בו הם מתפללים בימות החול. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.<br />
<br />
כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br />
<br />
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br />
<br />
בישיבה קיים על פי הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים תשע"א, ניתנת אפשרות בישיבה למסיימי שיעור ג' להישאר בישיבה לשנה נוספת, שבה ישמעו שיעורים מראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] בנפרד משיעוריו לתלמידי שיעור ג'.<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}<br />
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br />
<br />
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
===הנהלה כללית===<br />
* הרב [[[[יצחק נעמאנאוו|יצחק נימנוב]]]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br />
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br />
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.<br />
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br />
* הרב שמריהו ברוק - אחראי על הגשמיות.<br />
* הרב שלום שפרינגר - אחראי על המטבח.<br />
<br />
===צוות ישיבה גדולה===<br />
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - מנהל רוחני שיעור א' וב'.<br />
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.<br />
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.<br />
* הרב [[אברהם וואלף]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - משפיע שיעור א'.<br />
* הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
לתפקיד ה[[נו"נ]] מביאה הישיבה מידי שנה שני בחורים מ[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
===צוות הישיבה קטנה===<br />
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br />
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.<br />
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.<br />
* הרב דוד פורסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר.<br />
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.<br />
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.<br />
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.<br />
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br />
* הרב שלום לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.<br />
<br />
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br />
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].<br />
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br />
* הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br />
* הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br />
* הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br />
* הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br />
* הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br />
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br />
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br />
<br />
===צוות הישיבה לשעבר===<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה.<br />
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br />
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[צרפת]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br />
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br />
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינוא|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=334880אליעזר פרלשטיין2020-05-06T11:01:49Z<p>רב חסדא: /* פטירתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לייזר פרלשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר פרלשטיין בחלוקת [[כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]]]]<br />
הרב '''אליעזר פרלשטיין''' ([[ז' תמוז]] [[תרצ"ו]] - [[ח' חשוון]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד חב"ד, מייסד ביכנ"ס חב"ד בקרית מטרסדורף, ממקימי ביכנ"ס צמח צדק בירושלים העתיקה (מחדש), ממייסדי סניף [[צא"ח]] בירושלים, מנהל השבועון החרדי באידיש "דער אידישער שטראל", ומזכיר [[הרבנות הראשית לישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אליעזר פרלשטיין נולד בז' תמוז [[תרצ"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[נפתלי צבי פרלשטיין]] ולאמו מרת אסתר לאה. בגיל צעיר התייתם מאמו, ואביו נפטר זמן קצר לאחר נישואיו.<br />
<br />
בשנות בחרותו למד בישיבת 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]] ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת ירושלים|"תורת אמת" בירושלים]], ובישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], שם נקשר למשפיעים החסידיים ר' [[שאול ברוק]] ור' [[משה וובר]].<br />
<br />
ב[[אלול]] שנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת פנינה בתו של הרב מנחם מאניש כהן באטיקוב, ולאחר מכן המשיך את לימודיו כאברך כולל.<br />
<br />
לאחר חמש שנים שהתפרנס בקושי רב, התמנה לעבוד בתפקידים שונים במסגרת 'הרבנות הראשית לישראל', והמשיך לכהן בתפקידיו עד לפטירתו ב[[שבת קודש]] פרשת לך לך, ח' חשון תשמ"ח.<br />
<br />
==עסקנות ציבורית==<br />
לאחר חתונתו הקים יחד עם הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[נפתלי רוט]] את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], והחל לעסוק יחד עם זוגתו בהפצת שיחותיו של הרבי ברחבי העיר.<br />
<br />
הוא היה מראשי המתעסקים בהקמתו של [[בית הכנסת]] חב"ד בקרית מטרסדורף בירושלים, ושימש כמנהל [[בית הכנסת]] עד לפטירתו, ומסר שם שיעורים קבועים בגמרא ובהלכה.<br />
<br />
===שליחותו ברבנות הראשית לישראל===<br />
[[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרלשטיין [[מנחה]] את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]]<br />
בתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב [[יצחק ניסים]] התמנה כמזכיר הרבנות הראשית לישראל, ועמד בקשר קרוב עם הרבנים הראשיים וסייע רבות למען עניניו של הרבי, והיה איש הקשר ברבנות הראשית בכל הקשור למילוי רצונו של הרבי.<br />
<br />
בשעת ביקורם של הרבנים הראשיים אצל הרבי בשנת תשמ"ו{{הערה|הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], כ"ז אדר ב'.}} ביקשם הרבי לדאוג לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל המעונינים ברחבי הארץ, וביצוע הפרוייקט הוטל על ר' לייזר שמילא אותו בשמחה רבה.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
ר' לייזר ניחן בחוש מוזיקלי מפותח, וכבר בצעירותו עוד קודם לחתונתו התמנה לבעל תפילה בימים הנוראים בישיבת [[תורת אמת]] {{הערה|1=בדרך כלל הרב [[משה וובר]] ייעד לתפקיד זה רק אברכים נשואים כפי שמועדף בהלכה, אולם במקרה זה הוא ראה עדיפות לתפילתו הזכה ובעלת הרגש של ר' לייזר.}}. תפילתו היתה ברגש רב, והיה בכוחה למשוך את ליבם של הקהל {{הערה|1=ר' [[אהרון טננבוים]] מ[[כפר חב"ד]] התקרב לחב"ד בעקבות ביקור בישיבה בתורת אמת במהלכו שמע את תפילתו.}}.<br />
<br />
הוא היה מנגן בדייקנות רבה את [[ניגוני חב"ד]], וכאשר הרב [[שמואל זלמנוב]] ערך את [[ספר הניגונים]], הוא היה מקליט את ר' לייזר, ועל פיהם היה כותב את התווים לניגונים שנכללו בספר.<br />
<br />
מאוחר יותר, כאשר הוקם [[בית הכנסת]] ב[[קרית מטרסדורף]] בירושלים, שימש כבעל תפילה קבוע.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בגיל צעיר ביותר חלה במחלה חשוכת מרפא, וסבל את ייסוריו בדומיה{{הערה|במהלך מחלתו הורה הרבי מספר פעמים לבדוק את התפילין, ובכל פעם שנבדקו התפילין - הם נמצאו פסולות, וזאת למרות שהיו חדשות לחלוטין.}}. למרות הקשיים, המשיך לעסוק במרץ בכל תפקידיו הציבוריים.<br />
<br />
ביום פטירתו שחל ביום השבת-קודש, פרשת לך-לך, ח' חשוון תשמ"ח, התפלל במיטתו כשהוא עטוף בטלית, ואמר את מזמורי התהילים של אותו יום, ובצהרי השבת, בשעת [[רעווא דרעווין]], נפטר, והוא בן 52 בלבד.<br />
<br />
כמנהג ירושלים, התקיימה הלוויה עוד באותו יום, ובמוצאי [[שבת קודש]] הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], בנוכחות אלפים רבים מחסידי חב"ד, ובהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל{{הערה|1=מפאת קרבתו הרבה לרבנים הראשיים, היו הרבנים מגיעים באופן קבוע להשתתף בשמחותיו המשפחתיות.}} ובהשתתפות אב בית-דין של [[ירושלים]] הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], שהיה מידידיו משכבר הימים.<br />
<br />
צאצאיו הקימו לעילוי נשמתו את הארגונים "נר אליעזר" ו"חסדי אליעזר" העוסקים בפעילויות לילדים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו:<br />
*''' נפתלי צבי פרלשטיין''' - שליח הרבי בח"י סנטר, [[מונטריאול]], קנדה.<br />
*'''[[מנחם מאניש פרלשטיין]]''' - מנהל ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].<br />
*'''אבי פרלשטיין''' - קריית שמואל.<br />
*'''[[לוי יצחק פרלשטיין]]''' - [[שליח]] הרבי, ורב העיר פרבומייסק, [[אוקראינה]].<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
<br />
*'''אסתר לאה מלמד'''- מתגוררת בארץ הקודש בקריית שמואל.<br />
<br />
*'''עדינה פיזם'''- מתגוררת בארץ הקודש בקריית שמואל.<br />
<br />
*'''בתיה פיזם'''- שליחת הרבי בעכו.<br />
<br />
<br />
;חתניו:<br />
* ''' אלי מלמד''' - קריית שמואל.<br />
*'''[[יוסף אברהם פיזם]]''' - מנהל תלמוד תורה [[צבאות מנחם קרית שמואל|"צבאות מנחם"]],ראש ישיבת ורב הקהילה [[קרית שמואל]].<br />
*'''[[שמשון פיזם]]''' - מנכ"ל מוסדות 'נפש חיה' ב[[קריית שמואל]], ורב שכונת גבעת התמרים בעיר [[עכו]].<br />
<br />
'''כלותיו:'''<br />
*'''נחמה פרלשטיין'''-שליחת הרבי,מונטריאול,קנדה.<br />
*'''שרה פרומא פרלשטיין'''-כפ"ח.<br />
*'''הינדה פרלשטיין'''-קריית שמואל.<br />
*'''חנה פרלשטיין'''- שליחת הרבי בפרבומייסק שבאוקראינה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/853.pdf איש חי רב פעלים]''' - קווים לדמותו מאת חתנו הרב [[יוסף פיזם]], שבועון בית משיח גליון 853, עמ' 56. {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרלשטיין אליעזר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה: בעלי מנגנים|פרלשטיין אליעזר]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=334876יגאל פיזם2020-05-06T10:33:53Z<p>רב חסדא: /* נסיעתו לרבי בפעם הראשונה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב״ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד בב' בשבט שנת תש"א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
בילדותו למד וגדל בעיר הקודש צפת ת"ו<br />
<br />
[[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
<br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
][תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה להבחל"ח הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו.<br />
בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו וקהילתו הוא נלקח לבית עולמו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
אשתו (הראשונה): מרת [[חנה פיזם]] ע"ה<br />
אשתו (השניה): ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=334865יגאל פיזם2020-05-06T10:16:12Z<p>רב חסדא: /* תחילת ההתקרבות לחב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב״ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד בב' בשבט שנת תש"א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
בילדותו למד וגדל בעיר הקודש צפת ת"ו<br />
<br />
[[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
<br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
][תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה להבחל"ח הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו.<br />
בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו וקהילתו הוא נלקח לבית עולמו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
אשתו (הראשונה): מרת [[חנה פיזם]] ע"ה<br />
אשתו (השניה): ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=334864יגאל פיזם2020-05-06T10:13:21Z<p>רב חסדא: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב״ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד בב' בשבט שנת תש"א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
בילדותו למד וגדל בעיר הקודש צפת ת"ו<br />
<br />
[[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
<br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקרית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לוינסון בקרית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
][תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה להבחל"ח הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו.<br />
בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו וקהילתו הוא נלקח לבית עולמו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
אשתו (הראשונה): מרת [[חנה פיזם]] ע"ה<br />
אשתו (השניה): ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=334863יגאל פיזם2020-05-06T10:13:11Z<p>רב חסדא: /* תולדות חייו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב״ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד בב' בשבט שנת תש"א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
בילדותו למד וגדל בעיר הקודש צפת ת"ו<br />
<br />
[[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
<br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקרית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לוינסון בקרית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
][תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה להבחל"ח הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו.<br />
בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו וקהילתו הוא נלקח לבית עולמו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
אשתו (הראשונה): מרת [[חנה פיזם]] ע"ה<br />
אשתו (השניה): ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D&diff=334860יגאל פיזם2020-05-06T10:11:42Z<p>רב חסדא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|תמונת הרב יגאל פיזם אצל הרבי]]<br />
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה השליח הראשון של הרבי לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב״ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל בחיפה, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב פיזם נולד בב' בשבט שנת תש"א בצפת להוריו ר׳ שמעון יהודה ורבקה פיזם כדור ה[[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].<br />
<br />
[[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.<br />
=== <br><br />
==תחילת ההתקרבות לחב"ד==<br />
<br />
[[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.<br />
<br />
[[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.<br />
<br />
[[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.<br />
<br />
[[תשכ"ג]] עבר לקרית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קרית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קרית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.<br />
<br />
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. <br />
באותה תקופה אף התמנה למורה בביה"ס תד"ל בקרית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקרית שמואל.<br />
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקרית שמואל.<br />
<br />
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לוינסון בקרית ים.<br />
<br />
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקרית ים.<br />
<br />
[[תשל"ג]] בחודש [[תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות עצוב ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.<br />
<br />
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], ר' משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.<br />
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קרית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".<br />
כתובת הבית חב"ד היתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברח' הרב קוק).<br />
<br />
][תשל"ד]] בחורף, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקרית ים (ברח' יצחק שדה) וחזר לקרית מוצקין (ברח' השופטים) ובהמשך נפתח גם בקרית ים ברח' מוהליבר 7. <br />
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.<br />
<br />
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.<br />
<br />
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.<br />
<br />
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.<br />
<br />
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".<br />
<br />
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קרית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.<br />
<br />
[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.<br />
<br />
[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".<br />
<br />
[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו היתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.<br />
<br />
[[תש"נ]] בעקבות העליה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות<br />
<br />
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.<br />
<br />
[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
<br />
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.<br />
<br />
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקרית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה ע"י יו"ר המועצה דתית בחיפה הר"ר יצחק גץ ז"ל. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.<br />
<br />
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע רעייתו הראשונה.<br />
<br />
בטבת [[תשס"ד]] בהתייעצות עם ידידים ורבנים נשא בזיווג שני את מרת ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. <br />
<br />
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה להבחל"ח הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].<br />
<br />
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.<br />
<br />
התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.<br />
<br />
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו.<br />
בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו וקהילתו הוא נלקח לבית עולמו.<br />
<br />
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
אשתו (הראשונה): מרת [[חנה פיזם]] ע"ה<br />
אשתו (השניה): ד"ר רחל גיתאי<br />
<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.<br />
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.<br />
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.<br />
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.<br />
*חתנו ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס<br />
*חתנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקרית מוצקין <br />
*הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב<br />
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D.pdf תפארת יגאל]'''<br />
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ<br />
<br />
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]</div>רב חסדאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=331287תומכי תמימים הקריות2020-04-07T17:11:33Z<p>רב חסדא: /* הקמת הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים קריות<br />
|תמונה=[[קובץ:תמונה קבוצתית קריות.jpg|250px]]<br />
|כתובית=תלמידי הישיבה בתמונה בחצר הישיבה<br />
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ז]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קרית שמואל]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יגאל פיזם]]<br />
|מנהל רוחני=הרב אריה לוי<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא פוזנר]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[שמשון פיזם]]<br />
|מספר תלמידים= 65<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=טז קבצים<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[תמונה:תמונה קריות.jpg|left|thumb|280px|המחזור הבוגר של הישיבה בשנותיה הראשונות]]<br />
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] ב[[קרית שמואל]]''' נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ז]] עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת [[תשע"ח]] מונה הישיבה קטנה כארבעים [[תמימים]].<br />
<br />
==הקמת הישיבה==<br />
באחת מהאסיפות של עסקני הקהילה בקיץ של שנת [[תשנ"ז]], כתבו הנוכחים דו"ח לרבי, והמענה נפתח ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=בעל הבית בו התקיימה האסיפה, הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ביקש מבנו הקטן להביא כרך של אגרות קודש, והילד שלא ידע להבחין - הביא כרך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ.}}, ובו מענה על הקמת ישיבה.<br />
<br />
עסקני הישיבה החליטו בו במקום על ביצוע הוראת הרבי, והחלו לפעול לרישום תלמידים לישיבה החדשה, כשבמקביל ניסו להשיג מקום ללינה לבחורים שנרשמו לישיבה.<br />
<br />
בסופו של דבר הצליחו העסקנים להשיג מקום לאכלס את הבחורים, ואת האחריות הכספית לאחזקת הישיבה נטל על עצמו הרב [[שמשון פיזם]].<br />
<br />
בתחילה נפתחה הישיבה במבנה שכור בקרית ים ששופץ במיוחד לצורכי הישיבה, לאחר שנים בעקבות תשובה מיוחדת של הרבי שהתקבלה באמצעות האגרות קודש שיש לעבור למקום בו שהה ביה"ס בנות, תשובה שבתחילה לא הובנה, עד שהתברר שבית הספר חב"ד לבנות ששכן בפאתי קרית שמואל (בתחילת רחוב בר אילן, בסמיכות לתחנת הרכבת של קרית מוצקי וקרית שמואל) בדיוק קיבל אישורי בניה, ועד לתחילת שנת הלימודים עבר למבנה חדש הסיוע משרד החינוך ומפעל הפיס, והישיבה עברה לאכלס את בנין בית הספר, לאחר שיפוץ מאסיבי בו שופצו הכיתות, חולקו, ועברו הסבה מהירה לחדרי פנימיה ואולם לימודים.<br />
|<br />
[[קובץ:Https://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2019/09/08-09-2019-23-00-26-WhatsApp-Image-2019-09-04-at-16.22.57-7-758x505.jpeg|ממוזער]]<br />
|שיעור חסידות בישיבה, ה'תש"פ]]<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על יחס חם ואישי לכל תלמיד וחיות ב[[מבצעי המצוות|מבצעי הרבי]].<br />
===פעילות את"ה===<br />
תחת הנהלת הישיבה פועלים התלמידים במסגרת את"ה ב[[מבצע תפילין]] בכל ימי שישי בכל האזור [[מסיבות שבת]] בצהרי יום ה[[שבת]] וכן הקהלת קהילות. <br />
בחגים ב[[חנוכה]], [[ל"ג בעומר]] ושבועות.<br />
<br />
==צוות הישיבה ==<br />
[[תמונה:דינר.jpg|left|thumb|280px|בניו של ראש הישיבה, הרב [[יגאל פיזם]] מעניקים לו תעודת הוקרה על פעולותיו בדינר מיוחד שנערך לטובת הישיבה]]<br />
* ראש הישיבה: הרב [[יגאל פיזם]] ע״ה. מ״מ הרב [[יוסף אברהם פיזם]]<br />
* [[משפיע]] כללי: הרב [[זושא פויזנר]].<br />
* משגיח ראשי: הרב יוסף יצחק ישעיהו.<br />
* מנהל רוחני: הרב חיים אליעזר פיזם.<br />
* ר"מים ב[[נגלה]] ו[[נו"נ]] : הרב לוי איידלמן, הרב בצלאל ווילשאנסקי, הרב יוחאי דניאל<br />
* משפיעים ב[[חסידות]]: הרב משה חיים פיזם, הרב ישראל שמשון ציקוושוילי, הרב שנ"ז פיזם.<br />
* חברי הנהלה: הרב משה אזולאי, הרב ישראל דוד, הרב [[יגאל פיזם]] ע"ה,<br />
* מנהל הגשמי הישיבה: הרב [[איתן יעקב פיזם]].<br />
* מנכ"ל המוסדות: הרב [[שמשון פיזם]].<br />
* רכז חברתי: הרב ישראל שמשון ציקוושוילי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabadk.com/contents.asp?aid=14549 האתר הרשמי]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1350 כתבה על הישיבה] ב[[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2217 כתבה על מעברה הזמני של הישיבה לצפון השומרון] ב[[שבועון בית משיח]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]</div>רב חסדא