חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף דובער קסטל

2025-08-17T07:42:48Z

ראשלצי: עריכה

{{עריכה|}}
[[קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב קסטל לצד הרב [[אליעזר קרישבסקי]] באירוע בישיבה בבני ברק (משמאל, תשפ"ד)]]
הרב [[יוסף דובער קסטל|יוסף עימנואל דובער קסטל]] (יליד שנת [[תשמ"ח]]) הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ח]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] ולאמו בתיה (בת הרב [[ברוך גופין]]).

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]

בשנת [[תש"ע]] נסע ללמוד בשנת הקבוצה אצל הרבי שליט"א מלך המשיח.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם בת הרב [[יצחק גולדברג]].

התיישב בצפון העיר בני ברק יחד עם רעייתו.

לאחר מספר שנים החל לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בעיר והרבה למסור שיעורים בבתי חב"ד ובבתי כנסיות חב"ד ברחבי הארץ.

משמש כיום כמשפיע וכר"מ ל[[גמרא עיונא]] ב[[תומכי תמימים בני ברק]].
==משפחתו==
* גיסו- הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]
* גיסו- הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]]
* גיסו-הרב [[חיים מאיר גולדברג]]
* גיסו,הרב [[מנחם מענדל גולדברג]]
* גיסו - הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]
* אחיו,הרב [[מנחם מענדל קסטל]]

[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת קסטל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]

אליעזר קרישבסקי

2025-08-17T07:39:12Z

ראשלצי: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ר' לוז'ע.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי ([[תשפ"ה]])]][[קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי לצד הרב [[יוסף דובער קסטל]] באירוע בישיבה בבני ברק (מימין, תשפ"ד)]]
הרב '''אליעזר (לוז'ע) קרישבסקי''' הוא משגיח לשעבר בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] שעתיד לשמש כמנהל רוחני בסניף ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

== תולדות חיים ==
נולד בירושלים למשפחת חסידי [[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]].

בצעירותו התקרב לתנועת חב"ד ולמד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם רעייתו קבע את מגוריו בעיר [[ביתר עילית]] - שם נמנה כאחד מאנ"ש בבית הכנסת חב"ד של קהילת [[מעייני ישראל]].

במשך שנים החליף מקומות חינוך שונים

בשנת [[תשפ"ג]] החל לשמש בתפקיד המשגיח בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]], כמו כן שימש גם (באופן לא רשמי) כמשפיע.

הגיע כל שבת לישיבה להיות המשגיח.

הרב קרישבסקי מדי יום הכריז על דפי הגמרא הנלמדים.

כמו כן היה מהיוזמים של מבצעים רבים בישיבה כמו מבצע הכנה לג' תמוז שכלל בתוכו שינון של כל חלק א' בתורת מנחם בע"פ<ref>[https://col.org.il/news/170678 תות"ל בני ברק: מבחן פומבי ב'תורת מנחם' וכרטיסי טיסה לרבי] {{חב"ד און ליין|}}</ref>.

לאחר סיום שנת הלימודים [[תשפ"ה]] גם את התפקיד בישיבת חב"ד בבני ברק סיים והוא עתיד לשמש כאיש הנהלה וכמנהל הגשמי של הישיבה החדשה המוקמת כסניף לישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]

אליעזר קרישבסקי

2025-08-17T07:37:14Z

ראשלצי: עריכה

[[קובץ:ר' לוז'ע.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי ([[תשפ"ה]])]][[קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי לצד הרב [[יוסף דובער קסטל]] באירוע בישיבה בבני ברק (מימין, תשפ"ד)]]
הרב '''אליעזר (לוז'ע) קרישבסקי''' הוא משגיח לשעבר בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] שעתיד לשמש כמנהל רוחני בסניף ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

== תולדות חיים ==
נולד בירושלים למשפחת חסידי [[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]].

בצעירותו התקרב לתנועת חב"ד ולמד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם רעייתו קבע את מגוריו בעיר [[ביתר עילית]] - שם נמנה כאחד מאנ"ש בבית הכנסת חב"ד של קהילת [[מעייני ישראל]].

במשך שנים החליף מקומות חינוך שונים

בשנת [[תשפ"ג]] החל לשמש בתפקיד המשגיח בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]], כמו כן שימש גם (באופן לא רשמי) כמשפיע.

הגיע כל שבת לישיבה להיות המשגיח.

הרב קרישבסקי מדי יום הכריז על דפי הגמרא הנלמדים.

כמו כן היה מהיוזמים של מבצעים רבים בישיבה כמו מבצע הכנה לג' תמוז שכלל בתוכו שינון של כל חלק א' בתורת מנחם בע"פ<ref>[https://col.org.il/news/170678 תות"ל בני ברק: מבחן פומבי ב'תורת מנחם' וכרטיסי טיסה לרבי] {{חב"ד און ליין|}}</ref>.

לאחר סיום שנת הלימודים [[תשפ"ה]] גם את התפקיד בישיבת חב"ד בבני ברק סיים והוא עתיד לשמש כאיש הנהלה וכמנהל הרוחני של הישיבה החדשה המוקמת כסניף לישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]

מנחם מענדל פוטרפס

2025-08-14T15:51:03Z

ראשלצי: עריכה

{{דמות
|שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס
|תמונה = מענדל פוטרפס.jpg
|כינוי= ר' מענדל
|תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]
|תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס"ז]]
|מקום לידה=[[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]]
|תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]
|תלמידיו= הרב זימרוני ציק שליט"א,
הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[שי סוקניק]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף בייזר]].
|חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]] במחתרת [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל"ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]] משנת [[תשל"ג]] (לאחר פטירתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל"א]]) ו[[שד"ר]] בחו"ל. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח {{מקור}} או תרס"ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לר' מנחם מענדל ולמריאשא באדנא{{הערה|נפטרה ב[[ה במנחם אב]] [[תשי"ח]] - (בת משפחת סגלוביץ ואמה למשפחת קוגל).}}, הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' [[חיים פוטרפס]] ב[[חרקוב]], שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.
משנת [[תרפ"ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ"ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

===משגיח בתומכי תמימים===
בשנת תר"צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.

==="הצעת קאראלעוויץ נכונה"===

ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].

==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==
אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

===לטובת החסידים===
בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים [[ימ"ש]] פלשו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מ[[אנ"ש]] ופליטי [[פולין]]. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו, הוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

החל משלהי חורף [[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים{{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל "חדר" ורובם בגיל ישיבה.

==מאסר וגלות==
===ממארגני היציאה מרוסיה===
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]

לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה בלתי חוקית, כאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני הפסקת אשרות היציאה על ידי הממשלה הרוסית.

בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ"ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

===מאסר תשעת החסידים===
ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שהעריך כי אנשי המשטרה החשאית יעלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:

הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב"ד אורג]]: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"{{הערה|התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.

מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.
העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], [[ארבעה חסידים]]}}.

===גלות סיביר ותיק לבוב===
[[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה.{{חב"ד און ליין}}]]
[[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. {{אנש}}]]
[[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב"ד)]]
[[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]
לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].

במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, רבים נחקרו כמוהו בענין [[תולדות חב"ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.

בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד.

מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ"ב-תשפ"ג בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[חב"ד אורג]], [[חב"ד און ליין]], [[אנ"ש (אתר)|אנ"ש]]}}.

=== בסמרקנד ===
לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.
*אירגן פעילות מחתרתית לאנ"ש והתמימים.
*פתח מקוואות.
*פעל עם יהודים רבים.

===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===

במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:
[[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ"ד)]]
*בשנת תשט"ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי"צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.
*באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:
"הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א"{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.
*בהתוועדות י' שבט [[תשכ"ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.

=== מסמרקנד ללונדון ===
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]

בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.

==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד==

בי"ט אייר [[תשל"א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן ממזכירות הרבי אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי"ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י"ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב"ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב"ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י"ב תמוז [[תשל"ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.

עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש ברחבי ארץ הקודש כולה.
בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב"ד בארץ הקודש.
בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ"ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב.

הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.

==לטובת הכלל==
במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד"ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד"ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשל"ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב"ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי "לדחוף את האף" בכל ענייני חב"ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.

כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.

כמו כן היה מאלו שפעלו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

==אחרי כ"ז אדר וג' תמוז==
לאחר [[כ"ז אדר]] ו[[ג' תמוז]], על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים.

===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===
מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.

לאחרי תשרי [[תשנ"ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.

ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ"ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ"ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.

כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש"ניפול" ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא "ניתן" לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש"י על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"{{הערה|דברים יח, יג}} - "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות"{{הערה|שם=בית משיח 560}}.

בחודש סיון תשנ"ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר "שליט"א" על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט"א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט"א ובשער הספר לציין: "תהא שנת נפלאות דגולות"{{הערה|באריכות ובפירוט ראו בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.

===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===
[[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]], חודש החגים הראשון אחרי [[כ"ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור" ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב"ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ"ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים"{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל- 770 עוד בתחילת תשרי תשנ"ג.

ביחידות ו[[חלוקת דולרים]] שקיים הרבי ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] הושיט הרבי באורח נדיר את ידו ונתן דולר לר' מענדל, מלבדו כלל העוברים הושיטו את ידיהם ולקחו את הדולר מידו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1k5KtvQIZGhihNoWNVCaqK-OI7-FIcPoN/view?usp=sharing מתוך סרט הוידאו] {{וידאו}}.}}.

גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ"ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ובוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה 7:23.}}. כמו כן הוא נשאל אז ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: "מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!" ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ"ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.

===עידוד וחיות בענייני משיח===
על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון "[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]"{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.

בקיץ תשנ"ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ"ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: "זה בא מהשכלה בלי עבודה"{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.

לקראת [[י' שבט]] תשנ"ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.

בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ"ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל"הצלת כבודו של הרבי" מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': "אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .". ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד שהחמיץ]' - י"א ניסן תשנ"ג}}.

בכינוס אנ"ש ב[[כ"ח ניסן]] תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ"י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ"ג) ע' 3}}.

במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ"ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמיד קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא מ"המשיחסטים" - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ"ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין "יחי אדוננו" ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}

גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"{{הערה|רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.

באותה תקופה כשהכריזו "יחי" היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר"מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה "להסביר" לו עד כמה כביכול הענין של "יחי" מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: "אבל אני איני מסכים איתך" ללא הסברים נוספים, "כך גם אני אומר לך: "אינני מסכים איתך""{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.

אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני "ובקרוב נזכה ליחי…" וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.

===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===
בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.

הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם".

בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.

==פטירתו==
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.

==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==
לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי הרב [[אליהו וולף]] ספר בשם "ר' מענדל" שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו. הספר גרר ביקורת מצד כמה מתלמידי ר' מענדל שאינו משקף את שיטתו בדבר ה[[אמונה]] ב[[הרבי כמלך המשיח|רבי מלך המשיח]] והכרזת [[יחי אדוננו]]{{מקור}}.

הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הוציא ספר בשם "המשפיע" ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.

בשנת [[תשפ"ב]] פירסם הרב [[דוד זקליקובסקי]] ספר אלבומי קטן באנגלית בשם 'My Gulag Life: Stories of a Soviet Prisoner' (חיי הגולאג שלי: סיפוריו של אסיר סובייטי), המאגד סיפורים ומשלים מר' מענדל בתוספת רשמים ביוגרפיים ומסמכים מקוריים מאת העורך, בהגהת המשפחה ותלמידים.

בשנת [[תשפ"ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש ומקיף אודות ר' מענדל, שנקרא בשם 'ר' מענדל'.
בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]. ומאז החלו להתפרסם פרקים מתוך הספר על גבי השבועונים [[בית משיח]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]].

בשנת [[תשפ"ד]] לכבוד יום היארצייט שלו, יצא לאור ספר חדש בהוצאת [[ממ"ש]] בשם ר' מענדל פוטרפס.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=prev&oldid=701549 ספר חדש: 'ר' מענדל פוטרפס']}}

[[קובץ:ספר 'ר' מענדל פוטרפס'.jpeg|שמאל|ממוזער|הספר 'ר' מענדל פוטרפס', בהוצאת [[ממ"ש]]]]
===לילדים===
הסופר והמאייר [[מנחם תעיזי]] פירסם בשנת [[תשס"ח]] ספר קומיקס 'מה שספר לי אבא' מסיפורי ר' מענדל ומשליו, אחרי שפורסם בהמשכים בגיליון [[תורתך שעשועי]].

בשנת [[תשפ"א]] פירסמו הסופר אוהד בר סלע והמאייר שניאור זלמן פרקש שני כרכי קומיקס בשם 'קומיקס של התקשרות' בהוצאת [[ממ"ש]].

==תלמידיו==
בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[שי סוקניק]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף בייזר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], הרב [[צבי ונטורה]], הרב [[חיים פויזן]], ועוד רבים.

==משפחתו==
אביו, הרב מנחם מענדל - נפטר כ"ה ניסן תרס"ו.
אמו, מרת מריאשא באדנא - נפטרה ה' מנחם אב תשי"ח.
* סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]
* רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]
* אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי

;גיסיו:
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע קארף]]

;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:
* בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.
* בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל[[קראון הייטס]].
* בנו, לייבל - נפטר בילדותו.
* בנו, אברהם - נפטר בילדותו.
* בתו, רחל - נפטרה בילדותה.
* בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב
*הרב [[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1387, שיעורי התניא של ר' מענדל פוטרפס
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).
* '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ"מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 674.
* ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]
*'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.
*'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב"ד]] מספר 2016, י"ז בתמוז תשפ"ג.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ר'%20מענדל%20פוטרפס תגית: המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר {{לחלוחית}}
*הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע"ה]''' פורסם בתמוז תשנ"ה ימים ספורים לאחר הפטירה
*ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ"ג
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [https://chabad.info/magazine/1035141/ פרק מתוך ספר לדמותו של המשפיע, בעריכת הרב ישראל אלפנביין] {{אינפו}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ"ג {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.
* [https://col.org.il/news/163115 סיפורים לא ידועים מהמשפיע: התשורה בחתונת אליטוב - אצרף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz"]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ"א. (טקסט)
*'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש"מ, תמלול והאזנה {{COL}}
* "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
*[https://col.org.il/news/148022 הלוליין על החבל: הקלטה נדירה בקולו של ר' מנדל פוטרפס{{אודיו}}{{col}}]
*''' [https://sinun770.org/סיפורים-מיוחדים-ואישיותו-של-הרהח-ר-מענ/ סיפורים מיוחדים ואישיותו של הרה"ח ר' מענדל פוטערפאס ע"ה , הרב נחמן שפירא שנת תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
'''מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס'''
* [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}
*קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ"ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]
*[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ"ש)
*[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]
[[קטגוריה:אסירים]]
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]
[[en:Menachem Mendel Futerfas]]

יעקב צבי בן ארי

2025-08-12T17:41:07Z

ראשלצי:

[[קובץ:קובי בן ארי 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב צבי בן ארי]]
הרב '''יעקב צבי בן ארי''' (מכונה '''קובי'''; יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הינו [[שליח]] [[הרבי]] לקיבוצים, יוצרו של ה[[דגל משיח]] ויו"ר [[ופרצת קיבוצים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' כסלו]] [[תשי"ח]] בקיבוץ מעיין צבי, להוריו אברהם ופנינה בן ארי, משפחה שאינה שומרת מצוות. בשעת הברית נקרא על שם דודו, שנהרג ב[[מלחמת העצמאות]] - '''יעקב''', ועל שם הקיבוץ - '''צבי'''. התחנך בקבוצת "ניר". משפחתו עזבה את הקיבוץ לבאר שבע כשהיה בן 12.

לאחר סיום שירותו הצבאי פגש את הרב [[יחזקאל סופר]], שהיה אז שליח [[הרבי]] באוניברסיטת בן גוריון שב[[באר שבע]], ובהשפעתו החל להתקרב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]].

בתחילה היו לו קשיים בקיום מצוות, אך הרב [[יחזקאל סופר]] ביקש ממנו לקיים שני דברים: הנחת [[תפילין]] מדי יום ו[[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]]. את שני העניינים הללו קיים באדיקות.

לאחר תקופה, נסע ללמוד זמן קצר ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם החל לחזור בתשובה. מ[[כפר חב"ד]] נסע ללמוד ב[[חח"ל צפת|צפת]] ואח"כ שוב בכפר חב"ד. באותם ימים זכה [[נסיעה לרבי|לטוס לרבי]] פעמיים, והפך ל[[חסיד חב"ד]] מן המנין.

כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].

בשנת תשנ"ה התחיל להניח ארבע זוגות ובתור בן בית אצל [[יוסף ישעיה ברוין|הרב ברוין]] הציע לרב ברוין להניח את התפילין שנענה בחיוב.

==פעולותיו כחסיד חב"ד==
===ופרצת קיבוצים===
{{ערך מורחב|ופרצת קיבוצים}}
[[קובץ:כינוס ופרצת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים אשר פעילים ב'ופרצת קיבוצים']]
בשנת [[תשמ"ה]] לקח על עצמו לקרב את חברי הקיבוצים ליהדות ולחב"ד, בתחילה החל לפקוד את הקיבוצים אך חברי הקיבוץ לא אהבו את הביקורים ובן ארי חיפש דרך לעשות זאת מבלי שיחושו מאוימים מפני מחזיר בתשובה, ואז נזכר בעצתו של הרבי מלובביץ' כשהוא עצמו התקרב לתורה ולמצוות: "קח לך מצווה אחת ותתמיד בה".

בתחילה החל בחלוקת דבש לפני ראש השנה, חלוקות מצה לפני חג הפסח ומבצע יום הולדת, לאט-לאט הוא גיבש רשימה של עשרות, מאות, ואחר-כך אלפי קיבוצניקים, שקיבלו 'זריקות יהדות' במנות קטנות אבל קבועות. פעמיים-שלוש בשנה הם זכו לביקור של בן ארי ופעיליו.

לאחר כמה שנים בהם צבר אמון מצד התושבים החלה הפעילות הראשונית לשאת פרי: נשים התחילו להדליק נרות שבת, גברים הניחו תפילין, בני קיבוצים חזרו בתשובה, והוא כבר נזקק לרכז פעילות ופעילים קבועים.

לשם כך גייס את הרב שלום [[דובער חביב]], והשניים החלו להרחיב את הפעילות לכל ימות השנה, פעילות נרחבת הכוללת אירועים קהילתיים, אירועי ילדים וארגון תפילות בשבתות וחגים בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ.

לאחר כשנתיים נוספות חשבו לעבור לצעד הבא: פתיחת ארגון מקצועי אשר יעבוד באופן שוטף ורציף עם הקיבוצים.

ואכן בשנת [[תש"נ]] לאחר ברכות חמות ומיוחדות שקיבל מ[[הרבי]] הקים את הארגון [[ופרצת קיבוצים]] והחל לעבוד עם הקיבוצים בצורה מסודרת ולעבור קיבוץ-קיבוץ ולחלק מצות שמורות, תפוח בדבש, לארגן אירועים ומניינים, פעילות בחגי ישראל, הרצאות ושיעורים בעניייני יהדות וטהרת המשפחה, הכנה לבר מצווה, קביעת שיעור תניא וחסידות וכל זה ללא קשר עם כל הקיבוץ או עם הנהלת הקיבוץ, בנוסף, לנהוג במשנה זהירות ומבלי לעשות צעד שיקומם נגדם את כל הקיבוץ{{הערה|חלק מהנכתב כאן לקוח מבטאון [[בית משיח]] טבת תשע"ה בכתבה בה מראיינים את קובי בן ארי ודובער חביב שהגיש זלמן צפרירי}}.

כיום הארגון משמש כאימפריה של ממש עם פעילות נרחבת ביותר מ-200 קיבוצים ו-2000 משפחות וזוכה להצלחה רבה.

===דגל משיח===
{{ערך מורחב|דגל משיח}}
[[קובץ:הדגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגל משיח]]
בשנת [[תשנ"ג]] לאור ההתעוררות הרבה בפרסום משיח ובזהות הגואל הדפיס בן ארי לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], דגלי משיח בהם הופיע הכיתוב "[[יחי המלך]] משיח צדקנו לעולם ועד".

לאור ההצלחה בשנת [[תשנ"ד]] הדפיס הרב בן ארי את הדגל המוכר כיום לאחר שעבר מתיחת פנים ועיצוב מחדש, הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את הרב בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של הרב בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

כמה שנים לאחר מכן בשנת [[תשנ"ט]] פעל להקמת דגל המשיח הגבוה בארץ בגובה של כמעט 6 מטרים כשהוא תלוי על מתקן מיוחד באחד מהרי הצפון, לאחר זמן קצר הוסר הדגל עקב הפרעתו לתנועת המטוסים של הצבא.

כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'{{הערה|1=[[:קובץ:ראובן דונין.jpg|דגלון נעוץ בכובעו של המשפיע הרב]] [[ראובן דונין]]{{תמונה}}}} לדש המעיל העליון, החליפה, ה[[סירטוק]] ולכובע, דגל לתליה במקום גבוה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44315 דגל משיח בגובה 5,895 מטר] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[https://www.hageula.com/news/moshiach/22022.htm דגל משיח הגדול בעולם] {{הגאולה}}}}ועוד. כמו כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי במשחקי הספורט הישראלים{{הערה|1=1. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5241 נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין]. 2. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4830 הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב] {{אינפו}}}} ובכנסים של חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59296 ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר] - [[יו"ד שבט]] [[תשע"א]] {{אינפו}}}}.

===פעולות נוספות===
עמד במשך השנים לימין הרב [[זמרוני ציק]] ב[[בית חב"ד]] ב[[בת ים]], ב[[מבצע משיח|הפצת משיח]], ובפעולותיו השונות ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בשנת [[תשנ"ז]] היה מפעילי [[קרן המיליון]] והיה מנהל האספקה של החומרים להפצת משיח.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים ביחד עם [[בצלאל קופצ'יק]] ו[[זאב גכטמן]] את חנוכיית הענק בלטרון אשר הייתה החנוכייה הגדולה בארץ ועמדה שם במשך עשר שנים.

בשנים האחרונות הוא עוסק בפיעלות בקיבוצים ומידי כל זמן מוציא לאור עוד יוזמות בעניני גאולה ומשיח.
===פעילות חלוקת הפאצ'ים===
במהלך מלחמת חרבות ברזל החל הרב בן ארי לחלק מעל ל - 100,000 פאצ'ים לחיילים שאותם שמים על המדים, הקסדה, השכפץ, ועוד. החלוקה צברה תאוצה כשהרמטכ"ל הרצי הלוי הוריד לחייל בדרום לבנון את הפאצ' שנשא על מדיו{{הבהרה}}.

==לקריאה נוספת==
*עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה]] חודש מנחם אב תשפ"ב, מוסף עולם חדש ע' 20.
*עיתון [[בית משיח]] גיליון מס' 1432 ע' 26.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/ תגית: הרב יעקב צבי בן ארי]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%A8%D7%99 ידיעות נוספות על פעולותיו]''' באתר {{הגאולה}}
*'''[https://www.hageula.com/newspaper_hageula/world_shlichut/23478.htm עולם השליחות עם הרב יעקב בן ארי ]''' באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]] {{הגאולה|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: בן ארי, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

יעקב צבי בן ארי

2025-08-12T17:35:48Z

ראשלצי: עדכון

[[קובץ:קובי בן ארי 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב צבי בן ארי]]
הרב '''יעקב צבי בן ארי''' (מכונה '''קובי'''; יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הינו [[שליח]] [[הרבי]] לקיבוצים, יוצרו של ה[[דגל משיח]] ויו"ר [[ופרצת קיבוצים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' כסלו]] [[תשי"ח]] בקיבוץ מעיין צבי, להוריו אברהם ופנינה בן ארי, משפחה שאינה שומרת מצוות. בשעת הברית נקרא על שם דודו, שנהרג ב[[מלחמת העצמאות]] - '''יעקב''', ועל שם הקיבוץ - '''צבי'''. התחנך בקבוצת "ניר". משפחתו עזבה את הקיבוץ לבאר שבע כשהיה בן 12.

לאחר סיום שירותו הצבאי פגש את הרב [[יחזקאל סופר]], שהיה אז שליח [[הרבי]] באוניברסיטת בן גוריון שב[[באר שבע]], ובהשפעתו החל להתקרב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]].

בתחילה היו לו קשיים בקיום מצוות, אך הרב [[יחזקאל סופר]] ביקש ממנו לקיים שני דברים: הנחת [[תפילין]] מדי יום ו[[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]]. את שני העניינים הללו קיים באדיקות.

לאחר תקופה, נסע ללמוד זמן קצר ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם החל לחזור בתשובה. מ[[כפר חב"ד]] נסע ללמוד ב[[חח"ל צפת|צפת]] ואח"כ שוב בכפר חב"ד. באותם ימים זכה [[נסיעה לרבי|לטוס לרבי]] פעמיים, והפך ל[[חסיד חב"ד]] מן המנין.

כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].

בשנת תשנ"ה התחיל להניח ארבע זוגות ובתור בן בית אצל [[יוסף ישעיה ברוין|הרב ברון]] הציע לרב ברוין להניח את התפילין שנענה בחיוב.

==פעולותיו כחסיד חב"ד==
===ופרצת קיבוצים===
{{ערך מורחב|ופרצת קיבוצים}}
[[קובץ:כינוס ופרצת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים אשר פעילים ב'ופרצת קיבוצים']]
בשנת [[תשמ"ה]] לקח על עצמו לקרב את חברי הקיבוצים ליהדות ולחב"ד, בתחילה החל לפקוד את הקיבוצים אך חברי הקיבוץ לא אהבו את הביקורים ובן ארי חיפש דרך לעשות זאת מבלי שיחושו מאוימים מפני מחזיר בתשובה, ואז נזכר בעצתו של הרבי מלובביץ' כשהוא עצמו התקרב לתורה ולמצוות: "קח לך מצווה אחת ותתמיד בה".

בתחילה החל בחלוקת דבש לפני ראש השנה, חלוקות מצה לפני חג הפסח ומבצע יום הולדת, לאט-לאט הוא גיבש רשימה של עשרות, מאות, ואחר-כך אלפי קיבוצניקים, שקיבלו 'זריקות יהדות' במנות קטנות אבל קבועות. פעמיים-שלוש בשנה הם זכו לביקור של בן ארי ופעיליו.

לאחר כמה שנים בהם צבר אמון מצד התושבים החלה הפעילות הראשונית לשאת פרי: נשים התחילו להדליק נרות שבת, גברים הניחו תפילין, בני קיבוצים חזרו בתשובה, והוא כבר נזקק לרכז פעילות ופעילים קבועים.

לשם כך גייס את הרב שלום [[דובער חביב]], והשניים החלו להרחיב את הפעילות לכל ימות השנה, פעילות נרחבת הכוללת אירועים קהילתיים, אירועי ילדים וארגון תפילות בשבתות וחגים בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ.

לאחר כשנתיים נוספות חשבו לעבור לצעד הבא: פתיחת ארגון מקצועי אשר יעבוד באופן שוטף ורציף עם הקיבוצים.

ואכן בשנת [[תש"נ]] לאחר ברכות חמות ומיוחדות שקיבל מ[[הרבי]] הקים את הארגון [[ופרצת קיבוצים]] והחל לעבוד עם הקיבוצים בצורה מסודרת ולעבור קיבוץ-קיבוץ ולחלק מצות שמורות, תפוח בדבש, לארגן אירועים ומניינים, פעילות בחגי ישראל, הרצאות ושיעורים בעניייני יהדות וטהרת המשפחה, הכנה לבר מצווה, קביעת שיעור תניא וחסידות וכל זה ללא קשר עם כל הקיבוץ או עם הנהלת הקיבוץ, בנוסף, לנהוג במשנה זהירות ומבלי לעשות צעד שיקומם נגדם את כל הקיבוץ{{הערה|חלק מהנכתב כאן לקוח מבטאון [[בית משיח]] טבת תשע"ה בכתבה בה מראיינים את קובי בן ארי ודובער חביב שהגיש זלמן צפרירי}}.

כיום הארגון משמש כאימפריה של ממש עם פעילות נרחבת ביותר מ-200 קיבוצים ו-2000 משפחות וזוכה להצלחה רבה.

===דגל משיח===
{{ערך מורחב|דגל משיח}}
[[קובץ:הדגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגל משיח]]
בשנת [[תשנ"ג]] לאור ההתעוררות הרבה בפרסום משיח ובזהות הגואל הדפיס בן ארי לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], דגלי משיח בהם הופיע הכיתוב "[[יחי המלך]] משיח צדקנו לעולם ועד".

לאור ההצלחה בשנת [[תשנ"ד]] הדפיס הרב בן ארי את הדגל המוכר כיום לאחר שעבר מתיחת פנים ועיצוב מחדש, הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את הרב בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של הרב בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

כמה שנים לאחר מכן בשנת [[תשנ"ט]] פעל להקמת דגל המשיח הגבוה בארץ בגובה של כמעט 6 מטרים כשהוא תלוי על מתקן מיוחד באחד מהרי הצפון, לאחר זמן קצר הוסר הדגל עקב הפרעתו לתנועת המטוסים של הצבא.

כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'{{הערה|1=[[:קובץ:ראובן דונין.jpg|דגלון נעוץ בכובעו של המשפיע הרב]] [[ראובן דונין]]{{תמונה}}}} לדש המעיל העליון, החליפה, ה[[סירטוק]] ולכובע, דגל לתליה במקום גבוה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44315 דגל משיח בגובה 5,895 מטר] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[https://www.hageula.com/news/moshiach/22022.htm דגל משיח הגדול בעולם] {{הגאולה}}}}ועוד. כמו כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי במשחקי הספורט הישראלים{{הערה|1=1. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5241 נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין]. 2. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4830 הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב] {{אינפו}}}} ובכנסים של חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59296 ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר] - [[יו"ד שבט]] [[תשע"א]] {{אינפו}}}}.

===פעולות נוספות===
עמד במשך השנים לימין הרב [[זמרוני ציק]] ב[[בית חב"ד]] ב[[בת ים]], ב[[מבצע משיח|הפצת משיח]], ובפעולותיו השונות ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בשנת [[תשנ"ז]] היה מפעילי [[קרן המיליון]] והיה מנהל האספקה של החומרים להפצת משיח.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים ביחד עם [[בצלאל קופצ'יק]] ו[[זאב גכטמן]] את חנוכיית הענק בלטרון אשר הייתה החנוכייה הגדולה בארץ ועמדה שם במשך עשר שנים.

בשנים האחרונות הוא עוסק בפיעלות בקיבוצים ומידי כל זמן מוציא לאור עוד יוזמות בעניני גאולה ומשיח.
===פעילות חלוקת הפאצ'ים===
במהלך מלחמת חרבות ברזל החל הרב בן ארי לחלק מעל ל - 100,000 פאצ'ים לחיילים שאותם שמים על המדים, הקסדה, השכפץ, ועוד. החלוקה צברה תאוצה כשהרמטכ"ל הרצי הלוי הוריד לחייל בדרום לבנון את הפאצ' שנשא על מדיו{{הבהרה}}.

==לקריאה נוספת==
*עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה]] חודש מנחם אב תשפ"ב, מוסף עולם חדש ע' 20.
*עיתון [[בית משיח]] גיליון מס' 1432 ע' 26.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/ תגית: הרב יעקב צבי בן ארי]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%A8%D7%99 ידיעות נוספות על פעולותיו]''' באתר {{הגאולה}}
*'''[https://www.hageula.com/newspaper_hageula/world_shlichut/23478.htm עולם השליחות עם הרב יעקב בן ארי ]''' באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]] {{הגאולה|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: בן ארי, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר

2025-08-10T15:37:57Z

ראשלצי:

{{תלמוד תורה
|שם=תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר
|תאריך יסוד=[[תשנ"ג]]|מיקום=נדבורנא 2, ביתר עילית|מייסד=הרב [[יוסף הערש סירוצקי]]|מנהל=הרב [[שלמה חנניה ממן]]}}
'''תלמוד תורה 'תפארת מנחם'''' הבעיר ביתר עילית, הוא תלמוד תורה החב"די הראשון בעיר, בניהולו של הרב [[שלמה חנניה ממן]].

== על התלמוד תורה ==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשנ"ג]] על ידי הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] עם התפתחות קהילת חב"ד המקומית והצורך במוסד לימוד עבור ילדי אנ"ש.
[[קובץ:סמל תלמוד תורה תפארת מנחם.jpg|ממוזער|סמל התלמוד תורה]]
במהלך השנים עבר התלמוד תורה נדודים בין מבנים שונים ויבילים בתוך העיר ביתר בין הגבעות השונות.

בשנת [[תשס"ח]] נכנס התלמוד תורה למבנה הקבוע בעיר.

התלמוד תורה כולל בתוכו שלוש שכבות גן ושמונה שכבות של כיתות רגילות.

התלמוד תורה מלמד את הילדים בכך שהרבי שליטא"א מלך המשיח חי וקיים.

הנהלת התלמוד תורה, מפעילה מידי שנה מקהלת מתופפים שהולכים לכל הגוש הציון לתהלוכת, הדלקה מסורתית בל"ג בעומר לתלמידים, שמחת בית השואבה ו[[גן ישראל ביתר עילית]] מתקיים בשטחו מידי שנה.

מטעם התלמוד תורה פועלת תכנית מתיבתא ליובאוויטש ביתר עילית בליווי והכוונת הנהלת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ובניהול והכוונת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] והרב [[משה לידר]].

כמו כן פועלים גני "חכמת מנחם" בניהולו של הרב [[אבירם מגור]].

== צוות ==

* הרב שלמה חנניה ממן - מנהל.
* הרב יצחק אלפסי - מחנך.

* הרב משה ורון - מחנך.
* הרב אור חי נוי - מחנך.
* הרב חיים אלעזר ווייס - מחנך.
* הרב מנחם נמני - מחנך.
* הרב ראובן לויאשווילי - מחנך.
* הרב [[דוד דהן]] - מחנך.
* הרב דוד פינטו - מחנך.
* הרב [[שמואל דוד וואגעל]] - מחנך וסגן מנהל.
* הרב יצחק וקענין - מחנך והרכז החסידי בתלמוד תורה.
* הרב יוסף יצחק כהן - מחנך.
* הרב [[מנחם מענדל רוט]] - מורה מקצועי.
* הרב אבירם מגור.

== צוות לשעבר ==

* הרב [[עמיאל פיש]].
* הרב [[יוסף הערש סירוצקי]].
* הרב [[טוביה חבקין]].
* הרב דניאל פרל.
* הרב [[דב סגל]].
* הרב [[זאב קפלן]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D/ כתבות על התלמוד תורה באתר חב"ד אינפו]{{אינפו}}
* [https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8/ /כתבות נוספות על התלמוד תורה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]]

תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר

2025-08-10T15:36:52Z

ראשלצי: עריכה

{{תלמוד תורה
|שם=תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר
|תאריך יסוד=[[תשנ"ג]]|מיקום=נדבורנא 2, ביתר עילית|מייסד=הרב [[יוסף הערש סירוצקי]]|מנהל=הרב [[שלמה חנניה ממן]]}}
'''תלמוד תורה 'תפארת מנחם'''' הבעיר ביתר עילית, הוא תלמוד תורה החב"די הראשון בעיר, בניהולו של הרב [[שלמה חנניה ממן]].

== על התלמוד תורה ==
התלמוד תורה הוקם בשנת [[תשנ"ג]] על ידי הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] עם התפתחות קהילת חב"ד המקומית והצורך במוסד לימוד עבור ילדי אנ"ש.
[[קובץ:סמל תלמוד תורה תפארת מנחם.jpg|ממוזער|סמל התלמוד תורה]]
במהלך השנים עבר התלמוד תורה נדודים בין מבנים שונים ויבילים בתוך העיר ביתר בין הגבעות השונות.

בשנת [[תשס"ח]] נכנס התלמוד תורה למבנה הקבוע בעיר.

התלמוד תורה כולל בתוכו שלוש שכבות גן ושמונה שכבות של כיתות רגילות.

הנהלת התלמוד תורה, מפעילה מידי שנה מקהלת מתופפים שהולכים לכל הגוש הציון לתהלוכת, הדלקה מסורתית בל"ג בעומר לתלמידים, שמחת בית השואבה ו[[גן ישראל ביתר עילית]] מתקיים בשטחו מידי שנה.

מטעם התלמוד תורה פועלת תכנית מתיבתא ליובאוויטש ביתר עילית בליווי והכוונת הנהלת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ובניהול והכוונת הרב [[יוסף הערש סירוצקי]] והרב [[משה לידר]].

כמו כן פועלים גני "חכמת מנחם" בניהולו של הרב [[אבירם מגור]].

== צוות ==

* הרב שלמה חנניה ממן - מנהל.
* הרב יצחק אלפסי - מחנך.

* הרב משה ורון - מחנך.
* הרב אור חי נוי - מחנך.
* הרב חיים אלעזר ווייס - מחנך.
* הרב מנחם נמני - מחנך.
* הרב ראובן לויאשווילי - מחנך.
* הרב [[דוד דהן]] - מחנך.
* הרב דוד פינטו - מחנך.
* הרב [[שמואל דוד וואגעל]] - מחנך וסגן מנהל.
* הרב יצחק וקענין - מחנך והרכז החסידי בתלמוד תורה.
* הרב יוסף יצחק כהן - מחנך.
* הרב [[מנחם מענדל רוט]] - מורה מקצועי.
* הרב אבירם מגור.

== צוות לשעבר ==

* הרב [[עמיאל פיש]].
* הרב [[יוסף הערש סירוצקי]].
* הרב [[טוביה חבקין]].
* הרב דניאל פרל.
* הרב [[דב סגל]].
* הרב [[זאב קפלן]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D/ כתבות על התלמוד תורה באתר חב"ד אינפו]{{אינפו}}
* [https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8/ /כתבות נוספות על התלמוד תורה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]]

שלמה חנניה ממן

2025-08-10T15:31:17Z

ראשלצי: עריכה

[[קובץ:שלמה ממן.jpeg|ממוזער|הרב ממן מדבר בוועידת המחנכים תשפ"ג]]
[[קובץ:שלמה ממן בחלוקה.png|ממוזער|הרב שלמה חנניה ממן, בעת חלוקת דולרים ([[כ"ז בניסן]] [[תש"נ]])]]
הרב '''שלמה חנניה ממן''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1971) הוא איש חינוך ותיק, המשמש כמנהל [[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר|תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר עילית]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשון]] [[תשל"ב]] ב[[קרית גת]] להוריו הרב חיים יהודה שמחה ואמה ממן.

בבחרותו למד בתלמוד תורה ובמתיבתא של [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קרית גת]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]] וישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים מונטריאול]], שם קיבל רבות ממורו ורבו המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]. גם לאחר לימודו בישיבה במונטריאול קיבל מכתבים עם הוראות ב[[עבודת ה']] ודרישות שלום מהרב גרינגלאס. לאחר שחזר לארץ היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] תחת הרב [[מרדכי קוזלינר|מוטל קוזלינר]] והרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם פרידלנד]] ולאחר מכן לימד ב[[תלמוד תורה דברי מנחם נתניה]] תחת הרב [[מנחם וולפא]].

בח"י אלול תשנ"ב התחתן עם חגית בת ר' אברהם חזן.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ביישוב ביתר עילית, במקביל לעיסוקו בחינוך כמחנך בגילאים שונים ב[[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]

השקעתו בחינוך והיצירתיות בה ניחן, הפכה אותו למורה מוביל המפיק חומרי הוראה ועזרי הוראה רבים המשמשים מורים ומחנכים בכל רחבי הארץ.

לאורך השנים התבקש לשמש בתפקידים חינוכיים רבים, בהם מנהל חינוכי בישיבת 'נועם מנחם'{{הערה|1=[https://torah4blind.org/archives/sg221.htm סיפור קבלת התפקיד בשיחת הגאולה גליון 221], תשנ"ט.}}., בשנת [[תשע"ו]] מונה לשמש כמנהל המתיבתא של ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (כמחליפו של הרב [[שלמה ליפש]] רב היישוב כפר אחים), לאחר מכן שימש כמנהל ישיבת [[אהלי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabad.info/news/348947/דיווח באתר חב"ד אינפו].}}, ובהמשך עבר לשמש כמחנך מוביל ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]], שם ניהל גם את התחום החינוך החברתי ושימש כרכז הפעילות החברתית-חסידית<ref>היה מקרא שאירגן מבצע בחיידר בלוד והביא לחיידר את מטבעות שזכה לקבל מהרבי שליט"א מלך המשיח והכל נאבד.</ref>, ובמסגרת זו הפיק חוברות לימוד ועבודה ומבצעים שונים, שזכו להצלחה רבה והועתקו למוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ.

בשנת [[תש"פ]] נבחר למורה מצטיין על פיתוח דרכי הוראה חדשניים בהוראת תורה שבעל פה, וקיבל תעודה לאות הערכה מיוחדת בטקס שנערך במשרד החינוך מחוז מרכז{{הערה|1=[https://col.org.il/feed/p/3388 דיווח באתר COL].}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה לשמש כמנהל [[תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]], כמחליפו של מייסד בית הספר הרב [[יוסף סירוצקי]] שפרש ל[[גמלאות]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/994118/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

==כותרים בעריכתו==
*'''אוצרות ההגדה לתלמיד''' - פנינים מ[[הגדת הרבי]] ועניני חג הפסח, ערוכים בצורת שאלות ותשובות לשינון וחזרה, קרית גת תשע"ו
*'''חוברת עבודה למוכנות בגמרא''' - הכנה והכוונה עצמית ללימוד גמרא, חשמונאים תש"ס
* חוברות עבודה בגמרא מסכת בבא קמא פרקים "הכונס", "המניח" - לוד תש"פ.
* חוברת "הנני מוכן" - שו"ת להכנת חומש היומי עם רש"י לעיון לכיתות ז'-ח' - לוד תשפ"ג.
* '''חוברות הערות 'פרחי התמימים'''' שערך והפיק כמחנך כתה ח' בביתר ובלוד.

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[יעקב מיוחס]], יו"ר התא (מטה) מטה החרדי במפלגת האיחוד הלאומי.
*בנו, ר' מנחם מענדל ממן ורעייתו נחמה דינה בת [[מאיר סויסא|הרב מאיר סויסא]] - באר שבע.
*בנו ר' לוי יצחק אהרן ממן ורעייתו דסי בת הרב יששכר דב הכהן אייכהורן - ירושלים.
*בנו, ר' שלום דובער ממן ורעייתו שטענא שרה בת הרב אהרון חנונו - פתח תקווה.
*בתו מרת הודיה וחתנו ר' דוד חיון בן הרב יעקב חיון (ירושלים) - ביתר עילית.
*בתו מרת תהילה ברכה, רעיית ר' שלום דובער נאבול - בן הרב שלמה נאבול רחובות.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ממן, שלמה חנניה}}
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד לוד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תפארת מנחם ביתר]]

יהושע אלישביץ

2025-08-10T15:05:23Z

ראשלצי:

[[קובץ:הרב יהושע אלישביץ 2.jpg|ממוזער|שמאל|הרב אלישביץ (תשפ"ד)]]
הרב '''יהושע מרדכי אלישביץ''' הוא איש חינוך ועסקן ציבורי הנושא מספר תפקידים חינוכיים, משמש כמנהל חיידר בית חינוך ליובאוויטש - אור יהודה, וכקצין [[צבאות ה' (ישראל)|צבאות ה']] ב[[אור יהודה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרית גת]] למשפיע הרב [[יצחק אלישביץ]].

בבחרותו למד בישיבת נוף הגליל.

בכסלו [[תשע"ג]] התחתן עם בת חן ממשפחת נזירי מקרית גת, בהתחלה גרו בפתח תקווה, בסןף עבר לאור יהודה וקבע שם את מקום מגוריו.

בחשוון תשפ"א הקים את חיידר 'אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בעיר, החיידר עומד תחת פיקוחו של שליח הרבי בעיר הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]].

החיידר ממוקם בקומת הבית השניה של הרב אלישביץ, ולו חמש כיתות.

ב[[סיוון]] [[תשפ"ד]] נערך ערב התרמה לטובת החיידר{{הערה|[https://chabad.info/news/1097703/ בדינר מיוחד: מרחיבים את חיידר 'אוהלי יוסף יצחק' אור יהודה] {{אינפו}}}}.

ב[[תמוז]] [[תשפ"ה]] נערך ערב התרמה לטובת החיידר{{הערה|[https://chabad.info/news/1225397/ בונים יסודות באור יהודה – הדינר השנתי של החיידר] {{אינפו}}}}.

הוא עומד גם בראשות כיתות המכינה וגני הילדים המקומיים, בחופשת הקיץ עורך לילדי החיידר קייטנה.

משמש גם כקצין סניף צבאות ה' המקומי, בשנת [[תשע"ט]] נבחר הסניף כאחד משלושת סניפי השנה של התנועה בשל הרישום המסיבי שערך בקרב ילדי הקהילה, הוא פיצל את הסניף לפי גילאים והביא את הרב הלל כהן כרכז נוסף לסניף{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/520659/ מדוע נבחר סניף צבאות השם באור יהודה ל'סניף השנה'?] {{אינפו}} {{וידאו}}[https://chabad.info/child/531522/ צבאות השם: ראלי פתיחה ענק, סניף אור יהודה] {{אינפו}}}}.

בעבר שימש כמחנך בחיידר [[אור ליובאוויטש]].

לצד תפקידיו החינוכיים פועל בשליחות בעיר ומסייע לשלוחי הרבי הרבנים [[שלמה אליעזר כץ]] ו[[מנחם מענדל אפל]]. מדי שבוע הוא מוסר שיעור בתניא למקורביו של הרב אפל וחבריו.

מחנך את ילדיו בזה שהרבי שליט"א חי וקיים, בביתו יש כיסא כמו שב770 כהכנה לבוא המשיח הרבי שליט"א.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אלישביץ, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:שלוחים באור יהודה]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]

חיים יהודה גרינברג

2025-08-10T14:46:43Z

ראשלצי: עריכה

[[קובץ:חי גרינברג.jpg|ממוזער|הרב גרינברג נושא דברים במהלך חנוכת כיכר השלוחים בביתר עילית (תשפ"ג)]]
הרב '''חיים יהודה גרינברג''' (יליד שנת [[תשכ"ח]]) הוא מנהל '[[מרכז חב"ד ביתר עילית|מרכז חב"ד- היכל מנחם ביתר עילית]]' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תשכ"ח]] ב[[בני ברק]] לרב [[משה גרינברג]].

בהיותו ילד בגיל 12 נסע עם אביו לרבי שליט"א מלך המשיח לקראת [[חודש החגים]] וזכה להיכנס ליחידות באחת התקופות האחרונות שהאורחים זכו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית ב[[חדרו של הרבי|חדרו של הרבי שליט"א מלך המשיח]], והרבי שליט"א מלך המשיח בירך אותו שיגדל ל[[חסיד]] [[ירא שמים]] ולמדן.

לאחר היחידות זכה לקבל יחד עם אביו [[תניא]] בחתימת הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות המזכירים{{הערה|כפי הסדר באותן שנים. אך בשונה מרבים אחרים שקיבלו תניא לא חתום, כיון שהרבי לא חתם על כל הספרים, אביו התעקש להמתין עד שיגיעו ספרים חתומים והיה מהבודדים שזכו לקבל את התניא כשהוא חתום.}}.

בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], תומכי תמימים בכפר חב"ד, בחודש אלול תשמ"ו יצא ללימודים ב770 ושם הוסמך לרבנות, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], היה מהמתעסקים בהקמת הספריות לתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיחב-770 וברחבי תבל , כמו כן הקים את אירגון המעשה הוא העיקר ששלח במוצ"ש את ההוראות של הרבי שליט"א מלך המשיח מההתוועדות לכל רחבי תבל, בשנים תש"נ -תשנ"ב ניהל את המשרד של היחידות לגבירים מטעם המזכירות של הרבי שליט"א מלך המשיח, מחנה ישראל דעוועלאפמענד פונד.

ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שרה דינה בת הרב [[נתן וולף]] ועל שאלתו את הרבי האם להמשיך לנהל במזכירות את משרד מחנה ישראל או לצאת לשליחות בארץ הקודש אחרי החתונה שמתקיימת בארה"ק, וקיבל תשובה "קדימה להישאר בארה"ק"

לאחר חתונתו הקים בשליחות ובברכת הרבי את [[מרכז גוטניק]] ב[[ירושלים]] לעולים מחבר העמים, שהיה בה ישיבה, כולל, מרכז להפצת יהדות וסיוע גשמי, ואירגן את החגיגה השנתית של [[בר מצווה]] ל1000 ילדים עולים מחבר העמים ברחבת הכותל לכבודו של הרבי ליום הולדתו יא' ניסן.

בהמשך עם התהוות הקהילה החב"דית ב[[ביתר]] קיבל הסכמה וברכה מהרבי לגור בעיר, הקים את [[מרכז חב"ד ביתר עילית]] (הקמפוס) וכן את היכל מנחם בעיר חנות שמוכרת ספרי חב"ד, בשנת תשפ"ב לאחר וויכוח גדול עם בית הכנסת הקים ברחוב בו מתגורר בהמשך לוויכוח בנה בית כנסת שני באותו רחוב שכלפי חוץ נראה כמו 770 ולקח את השליטה למקום ומדבר בשבתות בהתוועדות.

כיום משמש כמנהל היכל מנחם - [[מרכז חב"ד ביתר עילית]].

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל גרינברג, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד נווה מונוסון.
*בנו, ר' לוי יצחק גרינברג.
*חתנו, ר' [[יוסף לוין]] - מעורכי עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] - [[ביתר עילית]].
*חתנו, ר' אלי רוטנברג.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרינברג, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

דידן נצח

2025-08-10T14:37:39Z

ראשלצי: עריכה, עריכה

{{פירוש נוסף|נוכחי=ציטוט 'דידן נצח' ובניגון אודותיו|אחר=פרשת הספרים, שהניצחון בה מכונה בשם זה|ראו=פרשת הספרים}}
'''דידן נצח''' [=מ[[ארמית]]: הצד שלנו ניצח] הוא ציטוט מהמדרש העוסק בניצחון יהודים על רוח רעה ששרתה בסביבתם. ציטוט זה הובא על ידי הרבי פעמים רבות בהקשרים שונים, אך במיוחד בקשר לניצחון ב[[משפט הספרים]].

'''[[דידן נצח (ניגון)|ניגון דידן נצח]]''' הוא לחן חב"די, שהותאם לצמד המילים, במהלך אותה תקופה של משפט הספרים.

==מקור המילים==
מקור המילים הוא במדרש{{הערה|שם=מדרש רבה|ויקרא רבה פרשה כד אות ג.}}: המתאר את גירושה של רוח רעה על ידי ה[[אמורא]] אבא יוסי איש צַיְתוּר בהשתתפות קהל רב מ[[בני ישראל]] שצעקו 'דידן נצח', והצליחו לגרש את הרוח.

הרבי ביאר{{הערה|שיחת י"ב טבת תשמ"ז.}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/454571 בשביל לנצח צריך לקרוא בקול: "הצד שלנו מנצח!"{{וידאו}}{{בית חבד}}]}}.

===הסיפור במדרש===
הסיפור מובא בשני מדרשים שונים, בארמית ובלשון הקודש עם שינויים קלים ביניהם:
;מדרש רבה
רבי ברכיה, בשם רבי סימון אמר:
:מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהיה יושב ושונה על פתח מעין. אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן.
:אמר ליה: אתון ידעין כמה שנין אנא שרי הכא ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא, ובטיהרא ולית אתון מתנזקין, וכדון תהון ידעין, דהא רוח ביש בעי מישרא הכא, והא מזיק ברייתא.
:אמר ליה: ומה נעביד?
:אמר ליה: אזיל ואסהיד בבני מתא, ואמור להון: מאן דאית ליה מכוש, מאן דאית ליה פס, מאן דאית ליה מגרופי, יפקון הכא למחר עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין על אפי מיא, וכד אינון חמיין ערבוביא דמיא יהון מקשיין בפריזלא, ואמרין: דידן נצח, ולא יפקון מן הכא, עד זמן דיחמון חרדה דדמא על אפי מיא.
:אזל ואסהיד בבני קרתא, ואמר להון: מאן דהוה ליה מכוש, מאן דהוה ליה פס, מאן דהוה ליה מגרופי, נפקון למחר לתמן עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין כלפי מיא.
:כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא.
:והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה!
:הוי "ישלח עזרך מקדש"{{הערה|שם=מדרש רבה}}.

;מדרש תנחומא
אמר רבי ברכיה בר סימון:
:מעשה היה בקרייתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח.
:אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות.
:אמר לו: ומה נעשה?
:אמר לו: טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו: שלנו נצח שלנו נוצח, והוא בורח.
:עשו כן והבריחוהו משם.
:אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין.
:כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. בני אדם על אחת כמה וכמה.
:לפיכך אמר דוד: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"{{הערה|תהלים כ, ג.}}:{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת קדושים סימן ט.}}

==דידן נצח תשמ"ז==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
בשנת [[תשמ"ה]], ספרים השייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

עיקר הפרשיה - "דידן נצח" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].

'''<big>בכ"ז טבת תשפ"ד</big>'''

בהרחבת 770 נהפך השיר לריאלי יותר, בכך ששרים אותו במהלך השנה בכניסת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לתפילות שלפני הדיונים בבית משפט לתמימים שזכו להרחיב את 770.

===ניגון דידן נצח===
{{ערך מורחב|ערך=[[דידן נצח (ניגון)]]}}
במהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח על ניגון חב"די, שבו תנועה של נצחון.
הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל"א בסיום השיחה השביעית).

הפעם הראשונה בה הושר ה[[ניגון]] עם מילים בפני [[הרבי]] היה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], ביום פתיחת [[משפט הספרים]].

ניגון זה הוא ניגון נ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].

====מארש דידן נצח====
{{ערך מורחב|ערך=[[מארש דידן נצח]]}}
ישנו ניגון נוסף, שמכונה "[[מארש דידן נצח]]" שהולחן לאחר הנצחון במשפט על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], הוא הושר בפני הרבי במהלך [[כוס של ברכה]], אך לא ראו שהרבי נהנה ממנו כמו בניגון המקובל, ועל כן בקרב אנ"ש מנגנים יותר את הניגון הנפוץ.

===לאחר הניצחון===
לאחר סיום המשפט והנצחון, הפך הביטוי 'דידן נצח' לביטוי שגור בפי חסידים, במצבי אתגר עיכוב ומניעה.

גם הרבי בעצמו משתמש בכמה הזדמנויות בביטוי זה{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf מענות קודש לרב מנחם מענדל מטוסוב, ג' כסלו תש"נ, עמוד 47].}}.

==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''גזירה שמיימית''', שבועון כפר חב"ד גליון 2091 עמוד 34

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf דידן נצח] {{תבנית:PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת] {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח] וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
*הרב דוד נחשון, '''[http://chabad.info/blogs/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים!]''', מאמר דעה לקראת ה' טבת תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_22.html וידאו מבהיל: הרבי כפי שאף פעם לא ראיתם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

;ניגון דידן נצח
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=1275e1244 הרבי מעודד את שירת ניגון דידן נצח] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=816 ניגון דידן נצח] בביצוע אוצר ניגוני חב"ד {{צליל}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=752 ניגון דידן נצח] בביצוע תזמורתו של [[משה לאופר]] {{צליל}} {{אינפו}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}
;מארש דידן נצח
;* [http://chabadpedia.co.il/images/c/cb/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 מארש שהולחן בשנת תשמ"ז על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט על המילים 'דידן נצח'] {{צליל}}
{{מסורת הנגינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני נצחון]]
[[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:כ"ז טבת תשפ"ד]]

נחמן הולצברג

2025-08-10T14:03:29Z

ראשלצי: עריכה

[[קובץ:נחמן הולצברג.jpeg|שמאל|ממוזער|250X|הרב נחמן הולצברג נואם בבר מצוה לנכדו הת' [[משה צבי הולצברג]]]]
הרב '''נחמן הולצברג''', הוא מ[[משפיע]]י קהילת חב"ד ב[[ביתר עילית]]. אביו של הרב [[גבריאל נח הולצברג]] הי"ד (המכונה גבי).

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ז' בניסן]] [[תש"ט]] לרב משה צבי הולצברג ולשרה.

בבחרותו ב-[[770]] נמנה עם צוות החוזרים.

ידוע כמאמין בזה שהרבי שליט"א מלך המשיח חיו וקיים כפשוטו וכשנמצא ב770 נצפה עובר בחלוקת דולרים המתקיימת גם עתה.

לאחר נישואיו עם פריידא בלומה, התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] עד לשנות המ"מים אז נקרא למשרת [[שוחט]] ב[[ניו יורק]].

ב[[ר"ח כסלו]] [[תשס"ט]] שכל את בנו [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח]] וכלתו רבקה, שנרצחו ב[[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|פיגוע בבית חב"ד מומבאי]].

עבר להתגורר ב[[ביתר עילית]] ומכהן כ[[משפיע]] בבית הכנסת 'הספריה'.

יש לו חיות מיוחדת בניגונים, בסדר ניגונים בשבת מנגן ומעורר לרבים הנמצאים באזור את החיות המיוחדת בניגונים.

החזיק במשך כמה שנים את בית חב"ד באנג'ונה, בדרום [[הודו]], לשם נשלחו תמימים מארצות הברית לעונת השליחות.

בחודש חשוון [[תשפ"ה]] שכל את נכדו הרב [[צבי קוגן]] הי"ד{{הערה|חתן חתנו הרב שמואל נחמיה שפילמן}} שליח הרבי ב[[אבו דאבי]].

==משפחתו==
*בנו וכלתו הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] הי"ד.
*בתו, מרת דבורה, אשת הרב [[שמואל נחמיה שפילמן]] - קראון הייטס.
*בנו, הרב מאיר הולצברג - לוד.
*נכדו, הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.
*נכדו, הת' [[משה צבי הולצברג]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הולצברג, נחמן}}
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

רפאל בכר

2025-08-10T13:56:31Z

ראשלצי: /* קישורים חיצוניים */ עריכה

[[קובץ:ר בכר.jpg|ממוזער|אצל הרבי במעמד כוס של ברכה - מוצאי שמחת תורה תשמ"ח (במרכז התמונה)]]
הרב '''רפאל בכר''' (ידוע בכינוי: '''המלמד רפאל'''; יליד שנת [[תשכ"ו]], 1966) הוא [[מלמד תינוקות|מלמד]] ויוצר סדרת הדיסקים והספרים תחת השם '''המלמד רפאל'''.

==תולדות חיים==
[[קובץ:בכר.png|ממוזער|שמאל|הרב רפאל בכר, מתארח בתכנית הוידאו החודשית של [[צבאות השם ארץ הקודש]], ה'ראלי']]
נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[ב' אב]] [[תשכ"ו]] למשפחה שומרת מצוות. יותר מאוחר עברה המשפחה לבני ברק. את אהבתו לרבי ינק מאת אימו שסיפרה לו בהתלהבות על הרבי ופעולותיו, הדברים נשמרו בליבו הצעיר.

בבחרותו למד בישיבות ליטאיות בבני ברק ו[[ירושלים]]. בשנת [[תשמ"ב]] השתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה, באותה שנה נכח בשידור חי של [[התוועדות עם הרבי]], בעקבות ה[[התוועדות]], בה דיבר הרבי אודות השפעה על הזולת, התעורר ליבו והחל לצאת בקביעות ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית ב[[ירושלים]].

בשנת [[תשמ"ה]] החל ללמוד בישיבת חב"ד [[חח"ל צפת]] בהפצרתו ועידודו של הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין זילברשטרום]], שבזכותו זכה גם לנסוע לראשונה ל[[בית חיינו]] באותה שנה.

כבר בזמן זה החל את שליחותו בעולם החינוך בו עוסק עד היום.

לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשמ"ט]] נשא לאישה את מרת חדווה והתיישב ב[[באר שבע]] שם החל לעסוק בחינוך, מתוך ידיעה שזוהי זכות נפלאה (א געוואלדיקע זכות){{הבהרה}}.

בשנת [[תש"נ]] לאור הוראת הרבי לייסד שיעורי תורה, פתח שיעור גמרא בעיר [[באר שבע]] ועדכן את הרבי בכך, על אף הדגשתו של הרבי שבעקבות העומס שיהיה צפוי לאחר השיחה לא כל חסיד יזכה למענה, להפתעתו זכה לקבל מהרבי את המענה (ע"י שיחת טלפון): '''"ויהא בהצלחה רבה, והזמ"ג, שהשלהבת עולה מאלי' במנורת זהב טהור וכו'. אזכיר עה"צ"'''{{הערה|מענות קודש תש"נ מכתב רנ"ח}}" ברכה זו התבררה לאחר זמן כהושטת שרביט הזהב למסירות שיעורי תורה ואף היוותה השראה לעבודת הקדש שלו בחינוך ילדי ישראל.

בשנת [[תשס"ד]] פתח הרב [[ניצן חלק]] את [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] והמלמד רפאל זכה להיות ראשון המלמדים בו.

בשנת [[תש"ע]] החל להוציא לאור דיסקים תוכניות שמע, בו הוא משלב סיפורים חסידיים בנושאי תולדות חב"ד, כאשר בין סיפור לסיפור שרה מקהלת ילדים שירים שכתב על הסיפורים בניגונים חב"דיים. הסיפורים והשירים נכתבו במשך תקופה ארוכה וזכו להצלחה רבה.

בשנת [[תשע"א]] החל להוציא חוברות לימוד ועבודה לתלמידים בנושאי גאולה ומשיח ותולדות חב"ד ונלמדו בתלמודי תורה ובתי ספר ברחבי הארץ.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] נקרא אל הדגל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם אופקים]]. באותה שנה החל, מתוך תחושת שליחות, בהוצאת ספרי ילדים בנושאי גאולה ומשיח אשר זכו להצלחה ופרסום רחב בקרב ילדי אנ"ש, בנוסף הספרים בעריכתו זכו לסיקור בכלי תקשורת שונים.

בשנת [[תשע"ח]] לאחר בקשת הרב [[ניצן חלק]] חזר המלמד רפאל לשמש כמחנך בכיתות הקטנות של [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] ומשמש בתפקיד זה עד היום בהצלחה רבה.

בשנת [[תשע"ט]] החל לכתוב על דמויות חסידיות חב"דיות בעלון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] היוצא ע"י [[מרכז את"ה בארץ הקודש|מרכז את"ה]]. מאוחר יותר, קובצו כל הכתבות, יחד עם כתבות נוספות לספר 'דמות של חסיד'.

==ספרים ודיסקים שיצר וכתב==
במשך השנים כתב המלמד רפאל עשרות שירים. בשנת תשע'א החל להוציא לאור תוכניות שמע. כמו"כ החל להוציא ספרים לילדים.
[[קובץ:ספרים בכר.jpeg|ממוזער|שמאל|ספרי המלמד רפאל]]
{{טורים|
===ספרים===
*חתונה בפיג'מה?!
*מתנה למלך המשיח (תשע"ד)
*ריקוד הגאולה של דוד המלך (תשע"ה)
*שמוליק והחברים פוגשים בעבדים (תשע"ו)
*בנצי מחכה למשיח (תשע"ז)
*ממקדש הגלות למקדש הגאולה (תשע"ח)
*אורי מגלה מיהו המשיח (תשע"ט)
*הפתעה מעולם אחר (תש"פ)
*לו'יק זכה להיגאל (תשפ"א)
*מזל טוב - מקבלים פני משיח (תשפ"ג)
===דיסקים===
*רק בך רוצה אני (תשע"א)
*עוד מעשה אחד קטן
*רוצים להגאל (תשע"ב)
*תניא (תשע"ג)
*מתי תחשוב על עצמך?!
*הרשב"צ
*ר' יוסף בעל עגלה
*ר' חנוך הענדל קוגעל
*חומש בראשית - דיסק כפול
===חוברות לימוד===
*גואל אחרון - ביוגרפיה של [[הרבי]] לילדים
*תניא קדישא - היכרות עם ספר היסוד של תורת החסידות
*יפוצו מעיינותיך חוצה - סדרת שיעורים בחסידות לכיתות הנמוכות
*מהרה יגלה - סדרת שיעורים ב[[גאולה ומשיח]]
*ענייני גאולה ומשיח - חוברת עבודה לילדים - תשע"א
*סיפור המאסר והגאולה - לילדים - תשע"ד
*הנשיא השישי - ביוגרפיה על [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הרי"צ]] לילדים (תשפ"ב)}}
*טיפת חיים חסידית - אמרה חסידית לצד הפעלה
*כאילו אמרם דוד המלך - על מעלת חשיבות אמירת תהלים

==משפחתו==
*בנו, ר' אברהם בכר -רב בית הכנסת האשכנזי רומני\קרפטי- [[קריית גת]].
*בנו, ר' [[מנחם מענדל בכר]] - משפיע קהילת ב<nowiki>''</nowiki>מ חב<nowiki>''</nowiki>ד-[[נתניה]].
*בנו, ר' שניאור זלמן בכר - [[קריית מלאכי]].
*בנו, ר' יהודה בכר - שליח הרבי ליישוב אשבול.

==לקריאה נוספת==
*מגזין [[דרך המלך]] אדר תשע"ז.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9B%D7%A8&page=1&search=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9B%D7%A8 חדש: חוברת עבודה לילדים בנושאי גאומ"ש] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/646956/ הספרים שמביאים גאולה לילדים] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/642784/ ספרי המלמד רפאל] {{אינפו}}
*[https://chabadshop.com/collections/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C ספרי המלמד רפאל באתר חב"ד שופ]
*[https://chabad.info/news/167363/ גם בחופש: פעילות חינוכית לילדי התלמוד תורה באופקים] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בכר, רפאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]

תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע

2025-08-10T13:54:06Z

ראשלצי: עריכה

{{תלמוד תורה|
|שם=תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע
|תמונה=[[קובץ:תלמוד תורה חבד באר שבעעעע.jpg|250px]]
|כתובית=תלמידי [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[באר שבע]] בתהלוכת ל"ג בעומר בתלמוד תורה
|אפיון=ממ"ח
|תאריך יסוד=אלול [[תשס"ה]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[באר שבע]]
|מייסד=הרב [[ניצן חלק]]
|מנכ"ל=
|מנהל=הרב [[ניצן חלק]]
|מנהל חינוכי=
|מספר תלמידים=370
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''[[תלמוד תורה]] מעיינות חב"ד [[באר שבע]]''' הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ-370 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.

המוסד נוסד בשנת [[תשס"ד]], כבית ספר קטן, בשנת [[תשע"ב]], עבר התלמוד תורה למתחם מפואר ומרווח והוא משרת את ילדי באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, דימונה והסביבה.

רוב התלמוד תורה הם לא ילדים ממשפחות חב"ד, כך שהרוח של הילדים זה משחקי כדורגל, משחקי מחשב, וסרטים, רובם בסוף הולכים לצבא.

==היסטוריה==
[[קובץ:ת"ת ב"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל התלמוד תורה הרב ניצן חלק על רקע בית הכנסת 'היכל דוד' בו השתכן פעם התלמוד תורה]]
בשנת [[תשס"ה]], היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר ש'''בית הספר לבנים עוזיאל''' לא נתן מענה הולם מבחינה רוחנית וגשמית.

את המשימה נטל הרב [[ניצן חלק]] שהיה בבעלותו את בית הכנסת '''היכל דוד''' בשכונת נווה זאב בעיר והחל להכשיר את המקום שיהיה הולם לקליטת תלמידים, היה צורך באישור השכנים על הקמת מוסד חינוכי והרב ניצן החל להחתים את תושבי הרחוב ורוב רובו חתם, אך נתקל בשכן אחד שסירב בכל תוקף.

שנת הלימודים [[תשס"ו]] הייתה בפתח ואי אפשר להתחיל בשיפוצים בלי אישור השכן הסרבן, אך הרב ניצן לא התייאש ופנה שוב לאותו שכן בתשעה באב תשס"ה פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים הרב ניצן הגיע לביתו ופתח בתחנונים שיסכים לחתום, אותו שכן ראה בחדשות את גירוש גוש קטיף שהתרחש באותו יום בדיוק, וכשראה את המראות הקשים פרץ בבכי וחתם על האישור.

כנגד כל הסיכויים, ב[[א' אלול]] [[תשס"ה]] נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: [[רפאל בכר]], אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק.

בשנת [[תשס"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך שבו ישכנו המשרדים. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשע"ג]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים.

בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית באר שבע נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד".

בשנת [[תשע"ו]] עבר המבנה שיפוץ נוסף ונרכשו עוד שני מגרשי ענק בצמוד לבניין התלמוד תורה ובשנת [[תשע"ט]] נחנך בניין מפואר חדש, אולם ספורט, חדר מחשבים ועוד 6 מגרשי כדורגל לרווחת התלמידים.

אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים.

==פעילויות ומבצעים==
===זיכויים לספרים===
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.

את הזיכויים והשוברים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.

מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית.
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.

===מבצעי חורף===
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.

בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.

בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.

במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
*הלכות תפילה.
*ברכות הנהנין.
*לחיות משיח.
*מבצע הקהל.
*אהבת התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}.
*מתקשרים לרבי
*הקהל

===שינון [[משניות]] בעל-פה===
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע '[[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]]', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.

במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.

בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.

כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.

===הפסקה חסידית===
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.
*'''סדר לימוד רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה במסגרתו לומדים את הפרק אחד ליום ב[[רמב"ם]].

==צוות התלמוד תורה==
[[קובץ:ניצן חלק 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנהל התלמוד תורה הרב [[ניצן חלק]] {תש"פ}]]
{{טורים|תוכן=
'''הנהלה'''
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[ניצן חלק]]
*סגן מנהל - הרב יוסי ישראלי.

'''אנשי צוות'''
*מנהלת טכנית - יפעת חלק.
*מזכירה - ענת שושנה .
*יועץ חינוכי - הרב חנוך קלוגמן.
*אחראי תחזוקה - ר' אהרון כהן.

'''מחנכים'''
*כיתה א' - הרב נועם אפרתי.
*כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק.
*כיתה ב' - הרב אפרים חרמ"ץ.
*כיתה ב' 2 - הרב [[רפאל בכר]].
*כיתה ג' - הרב שמואל אצרף.
*כיתה ג' 2 - הרב רפאל לוין.
*כיתה ד' - הרב צבי ראובן.
*כיתה ד' 2 - הרב שמעון דהאן.
*כיתה ה' - הרב מרדכי מנור.
*כיתה ה' 2 - הרב מענדי אלישביץ.
*כיתה ו' - הרב אלעזר הלל.
*כיתה ו' 2 - הרב יוסף יצחק קעניג.
*כיתה ז' - הרב מנחם כהן.
*כיתה ז' 2 - הרב יוסף ישראלי.
*כיתה ח' - הרב בצלאל חדד.

'''מורים מקצועיים'''
*הרב עדי אהרונוב.
*הרב יצחק פרץ.
}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/482425/ תהלוכת ל"ג בעומר השנתית מטעם התלמוד תורה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע]]

ניצן חלק

2025-08-10T13:50:26Z

ראשלצי:

[[קובץ:נ חלק.jpg|ממוזער|הרב ניצן חלק (תשפ"ג)]]
הרב '''ניצן יצחק חלק''' (נולד בשנת [[תשל"ב]]) הינו מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[באר שבע]], מנהל בית חב"ד בשכונת 'נווה זאב' ו[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] חב"ד בעיר, וכן מייסד ומנהל [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת תו"ת קטנה]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[באר שבע]].

אחיו ואביו הולכים בדרך הכיפות סרוגות, אחיו הרב אייל חלק הגיע לחב"ד וידוע שמשפחתו חסידית ביותר וחייה משיח.

לאחר חזרתו בתשובה, התייעץ עם רבותיו ולאחר התלבטות החליט לצאת ל[[שליחות]] ב[[באר שבע]], שם הקים [[בית חב"ד]] בשכונה נווה זאב.

בשנת [[תשס"ד]] הקים תלמוד תורה וגנים בצמוד שכיום מונים כ-470 תלמידים כ"י.

בשנת [[תשע"ג]] הקים [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] בעיר המונה כ-40 בחורים.

בשנת [[תשע"ט]] פתח [[ישיבה גדולה]] בעיר, אשר נסגרה בשנת תשפ"א.

==פעילותו בעיר==
נוסף ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] וה[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] שבהנהלתו, פועל בשכונת נווה זאב סביב מעגל השנה{{הערה|[https://chabad.info/news/927544/ נווה זאב: למעלה מאלף איש השתתפו בסעודות משיח]}}. הקים את הבית כנסת הספרדי הראשון בשכונה בה גר המונה כ50 מתפללים בכל שבת, במהלך השבוע יש בבית הכנסת שיעורים בדף היומי, בתניא, בהלכה ועוד, כמו כן מתקיימות שם התוועדוויות לציבור הרחב. בקומה העליונה של בית הכנסת יש ספריה גדולה לילדים עם אלפי ספרי קריאה והעשרה, ליד בית הכנסת הוקם בית מדרש ואולם לשבתות ואירועים. בנוסף ברחוב יוהנה זבוטינסקי ישנם שני בתי חב"ד בבעלותו בית חב"ד שמנהל הרב אופיר גוזלן בו אפשר לרכוש מוצרי יודאיקה ובית חב"ד נוסף לשיעורים ותפילות במהלך השבוע,נפתח במטרה להרגיז את השליח הוותיק הרב יגאל לוטקין. במשך ימי ה[[חנוכה]] מתקיימת הדלקה מרכזית מדי יום בהשתתפות רבנים ואנשי ציבור. ב[[ל"ג בעומר]] מתקיימת תהלוכה גדולה ומרכזית בה משתתפים ילדי הבית ספר. כמו"כ בהנהלתו בית כנסת חב"ד בשכונה פלח 5, בו מתקיימות תפילות במשך כל השנה והתוועדויות ביומי דפגרא.

ידוע שדרך החינוך שלו כאנשי הכיפות סרוגות, כדרך שגדל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אייל חלק]] - כפר חב"ד
*אחיו, ר' אריאל חלק - באר שבע
*אחיו, ר' עוזי חלק - תל אביב
*אחיו, ר' אבי חלק - קדימה
*חתנו, הרב מענדל שאול מור יוסף - באר שבע
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן אלורו - באר שבע
*חתנו, ר' אליעזר (לייזר) מיימוני - באר שבע

==ראו גם==
*[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע| תלמוד תורה מעיינות חב"ד]]
*[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)]]

==לקריאה נוספת==
* כתבת שער ב[[עיתון כפר חב"ד]] גליון 1498

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=43342 סיפורה של שכונה בבאר שבע]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חלק, ניצן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

ניצן חלק

2025-08-10T13:49:25Z

ראשלצי: עריכה

[[קובץ:נ חלק.jpg|ממוזער|הרב ניצן חלק (תשפ"ג)]]
הרב '''ניצן יצחק חלק''' (נולד בשנת [[תשל"ב]]) הינו מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[באר שבע]], מנהל בית חב"ד בשכונת 'נווה זאב' ו[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] חב"ד בעיר, וכן מייסד ומנהל [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת תו"ת קטנה]] בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[באר שבע]].

אחיו ואביו הולכים בדרך הכיפות סרוגות, אחיו אייל הגיע לחבד ודוע שמשפחתו חסידית ביותר וחייה משיח

לאחר חזרתו בתשובה, התייעץ עם רבותיו ולאחר התלבטות החליט לצאת ל[[שליחות]] ב[[באר שבע]], שם הקים [[בית חב"ד]] בשכונה נווה זאב.

בשנת [[תשס"ד]] הקים תלמוד תורה וגנים בצמוד שכיום מונים כ-470 תלמידים כ"י.

בשנת [[תשע"ג]] הקים [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] בעיר המונה כ-40 בחורים.

בשנת [[תשע"ט]] פתח [[ישיבה גדולה]] בעיר, אשר נסגרה בשנת תשפ"א.

==פעילותו בעיר==
נוסף ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] וה[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]] שבהנהלתו, פועל בשכונת נווה זאב סביב מעגל השנה{{הערה|[https://chabad.info/news/927544/ נווה זאב: למעלה מאלף איש השתתפו בסעודות משיח]}}. הקים את הבית כנסת הספרדי הראשון בשכונה בה גר המונה כ50 מתפללים בכל שבת, במהלך השבוע יש בבית הכנסת שיעורים בדף היומי, בתניא, בהלכה ועוד, כמו כן מתקיימות שם התוועדוויות לציבור הרחב. בקומה העליונה של בית הכנסת יש ספריה גדולה לילדים עם אלפי ספרי קריאה והעשרה, ליד בית הכנסת הוקם בית מדרש ואולם לשבתות ואירועים. בנוסף ברחוב יוהנה זבוטינסקי ישנם שני בתי חב"ד בבעלותו בית חב"ד שמנהל הרב אופיר גוזלן בו אפשר לרכוש מוצרי יודאיקה ובית חב"ד נוסף לשיעורים ותפילות במהלך השבוע,נפתח במטרה להרגיז את השליח הוותיק הרב יגאל לוטקין. במשך ימי ה[[חנוכה]] מתקיימת הדלקה מרכזית מדי יום בהשתתפות רבנים ואנשי ציבור. ב[[ל"ג בעומר]] מתקיימת תהלוכה גדולה ומרכזית בה משתתפים ילדי הבית ספר. כמו"כ בהנהלתו בית כנסת חב"ד בשכונה פלח 5, בו מתקיימות תפילות במשך כל השנה והתוועדויות ביומי דפגרא.

ידוע שדרך החינוך שלו כאנשי הכיפות סרוגות, כדרך שגדל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אייל חלק]] - כפר חב"ד
*אחיו, ר' אריאל חלק - באר שבע
*אחיו, ר' עוזי חלק - תל אביב
*אחיו, ר' אבי חלק - קדימה
*חתנו, הרב מענדל שאול מור יוסף - באר שבע
*חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן אלורו - באר שבע
*חתנו, ר' אליעזר (לייזר) מיימוני - באר שבע

==ראו גם==
*[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע| תלמוד תורה מעיינות חב"ד]]
*[[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)]]

==לקריאה נוספת==
* כתבת שער ב[[עיתון כפר חב"ד]] גליון 1498

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=43342 סיפורה של שכונה בבאר שבע]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חלק, ניצן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

יוסף יצחק שוורץ

2025-08-10T13:36:52Z

ראשלצי: עדכון

[[קובץ:הרב יוסף יצחק שוורץ פ''ב.jpg|ממוזער|250px|הרב שוורץ (תשפ"ב)]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק שוורץ במסירת שיעור חסידות.jpg|ממוזער|250px|הרב שוורץ במסירת שיעורו השבועי בחסידות בישיבת כסא רחמים (מתוך תוכנית וידאו של ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]) (תשע"ז)]]
הרב '''יוסף יצחק שוורץ''' (נולד ב[[ב' בתמוז]] [[תשמ"א]], 4 ביולי 1981) הינו איש חינוך המשמש כנושא ונותן בסדרי חסידות, גירסא, וגאולה ומשיח בישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה]], בעבר שימש כר"מ בנגלה וכמשגיח.

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] לר' גרשון זאב{{הערה|נפטר ב[[ב' שבט]] [[תשע"ג]] [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74077 ידיעה על פטירתו] באתר [[חב"ד אינפו]].}} ולשושנה רייזל (בת הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]]), בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות בעלזא]] בעיר.

כנער למד בישיבה קטנה של חסידות בעלזא בעיר [[אשדוד]], בהשפעת אחיו הגדול הרב [[אהרון שוורץ|אהרון]] ובעקבות [[כתיבה לרבי באגרות קודש|מענה שקיבל מהרבי באגרות קודש]] בו הורה לו הרבי לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] עלה ללמוד ב[[ישיבה גדולה]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

החל מ[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] שהה ב-[[770]] עד לשנת ה[[קבוצה]] שלו בשנת [[תשס"ב]] ולאחריה נשאר שם עד לשנת [[תשס"ה]], כשבאמצע יצא למספר חודשים בשליחות בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].

במהלך שנות לימודיו ב-[[770]] נמנה על משתתפי שיעוריו של ר' [[יואל כהן]], כתב הערות וחידושים ב[[קובץ הערות וביאורים]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], וכיהן כחבר ארגון [[את"ה העולמי]].

לאחר נישואיו עם מרת נחמה דינה בתו של הרב [[אהרן הלפרין (כפר חב"ד ב')]] התגוררו הזוג מספר חודשים ב[[כפר חב"ד ב']], כשכתבו לרבי על רצונם לצאת ל[[שליחות]] [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|קיבלו מענה באגרות קודש]] המעודד איוש משרה חינוכית בישיבת [[תומכי תמימים]], בעקבות כך הם עברו לגור בעיר עיר [[אור יהודה]] שם החל לשמש הרב שוורץ כ[[ר"מ]] בנגלה ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים הקטנה בעיר (היה זה זמן קצר לאחר פתיחת הישיבה), רעייתו החלה לשמש כמחנכת בבית ספר חב"ד לבנות בעיר.

בהמשך המיר את תפקיד המשפיע בישיבה קטנה ומונה לשמש כ[[משגיח]] בסדרי חסידות בישיבה הגדולה בעיר, כעבור תקופת שנים מסויימת חדל מלשמש כר"מ בישיבה קטנה. לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] חדל מלשמש כמשגיח בישיבה גדולה ובמקום זאת מונה לשמש כנו"נ בסדרי חסידות בוקר, בתפקיד זה נושא כיום זאת לצד תפקיד נו"נ בסדרי גירסא ו[[גאולה ומשיח]] בישיבה קטנה.

ידוע בתור שפיצקייט שהולך עם גרבים כמו של הרבי שליט"א מלך המשיח.

מידי שנה משמש כנציג הישיבה הגדולה (יחד עם הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]]) בהתוועדויות [[את"ה המרכזי 770 #שבתות אחדות|שבת שכולה משיח]].

מוסר שיעור [[חסידות]] שבועי בישיבת כסא רחמים ב[[בני ברק]].

לרב שוורץ ולרעייתו שלושה עשר ילדים.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אהרן שוורץ]] - ראש כולל בקרית [[צאנז]] ב[[נתניה]] ו[[משפיע]] בקעמפ גן ישראל בני הישיבות בישיבת [[אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש]] ב[[כפר חב"ד]].
*הרב יעקב שוורץ - [[מגדל העמק]].
*הרב יהושע שוורץ - [[בית שמש]].
*אחותו, פנינה דייטש - [[ברוקלין]].
*גיסו, הרב שניאור זלמן וילהלם - [[בני ברק]].
*גיסו, הרב [[בן ציון פרישמן]] - משפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]], וחבר מערכת [[שיחת הגאולה]] ו[[עיתון הגאולה]].
*גיסו, הרב משה צבי הלפרין - [[ראשון לציון]].
*גיסו,הרב [[מנחם מענדל הלפרין]] - [[נו"נ]] ב[[חח"ל צפת]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוורץ, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ב]]
[[קטגוריה:אישים באור יהודה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

תומכי תמימים באר שבע (קטנה)

2025-08-10T13:32:36Z

ראשלצי: עריכה

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש באר שבע
(ישיבה קטנה)
|תמונה= בענקט באר שבע.jpeg
|כתובית=באנקעט כינוס השלוחים תשפ"ב שנערך בישיבה
|תאריך יסוד= אלול [[תשע"ד]]
|מיקום=נגבה 49, [[באר שבע]]
|מייסד ומנהל= הרב [[ניצן חלק]]
|ראש הישיבה= הרב [[ראובן סויסא]]
|מספר תלמידים=30
|קובץ הערות=חוברת 'ויטע אשל'}}

[[קובץ:תותל באר שבע.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית משנת תשע"ה]]
ישיבת '''תומכי תמימים באר שבע''' היא [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר [[באר שבע]] בראשות הרב [[ראובן סויסא]] ובהנהלת הרב [[ניצן חלק]].

== תולדות הישיבה ==
בקמפוס הישיבה בעיר העתיקה ב[[באר שבע]] ברחוב נגבה 49 שכנו במשך עשרות שנים מספר ישיבות לא חב"דיות, כשהישיבה נקראת "ישיבת באר שבע". בסוף שנות הסמ"ך, לאחר מספר שנים שמבני הישיבה ננטשו, קיבל הרב [[ניצן חלק]] ([[שליח]] [[הרבי]] לשכונת נווה זאב ומנהל ה[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]] ב[[באר שבע]]) לידיו את מתחם הישיבה על ידי עיריית באר שבע, על מנת לפתוח מחדש [[ישיבה]] במקום.

הישיבה נפתחה בשנת [[תש"ע]] כשיעור ד' של [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (ותחת הנהלתה הרוחנית), וכ[[משפיע]] כיהן הרב מענדי אלישביץ. מסגרת השיעור ד' התקיימה במשך כשנתיים.

במקביל בשנת [[תשס"ט]] נפתחה המתיבתא לתלמידי כיתה ח' (כהמשך ל[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]]) כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.

בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נפתחה הישיבה הקטנה חב"ד ליובאוויטש בבאר שבע כשבראשה עומד הרב משה אריאל הכהן רוט.

משנת הלימודים [[תשע"ה]] עומד בראשות הישיבה הקטנה הרב [[ניצן חלק]].

לרגל שנת הלימודים [[תשע"ח]] פתח הרב ניצן חלק, [[ישיבה גדולה]], מתחרה בישיבה שהייתה קיימת כבר, כהמשך לישיבה הקטנה, הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה.

בשלהי אלול [[תשע"ח]] נפתח המקווה בישיבה לאחר בנייה מזורזת המקווה קטן ודחוס.

ב[[אדר]] [[תשע"ט]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים למען פיתוח וביסוס הישיבה. ב[[חשוון]] [[תשפ"ב]] ערכה הישיבה קמפיין גיוס המונים עקב שריפה שפרצה בישיבה וחוללה נזק רב.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-30 [[תמימים]].

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = *'''הנהלת הישיבה:'''
*הרב [[ניצן חלק]] - מנהל הישיבה.
*הרב [[ראובן סויסה]] - [[ראש הישיבה]].

*'''משגי ראשי'''
*הרב שמואל ספיר.

*'''ר"מים:'''
*הרב [[ראובן סויסא]] - שיעור א' - גמרא עיונא.
*הרב יוסף אליהו דייטש - ר"מ בגרסא והלכה.
*הרב אלחנן נחמנסון - מוסר שיעור בהלכה פעם בשבוע בישיבה.
*הרב אליהו לנג.
* הרב שלום דובער אייזנשטיין - ר"מ בכיתת 'סנהדרין'.

*'''משפיע ראשי'''
*הרב [[משה דיקשטיין]].
}}

== צוות הישיבה לשעבר ==
{{טורים
| תוכן = *הרב תמיר פלד - מנהל הפנימיה.
* הרב שלום דובער דלוין - ר"מ.
*הרב מנחם מענדל כהן אלורו - משפיע ור"מ בחסידות.
*הרב יוסף חיים עובדיה - משפיע ור"מ בחסידות.
*הרב מנחם מענדל יצחקי - משפיע.
}}{{תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע]]

ירמיהו קאליפא

2025-08-10T13:20:46Z

ראשלצי: עריכה

[[קובץ:י קאליפא.jpg|ממוזער|הרב קאליפא (משמאל) עם הרב [[יעקב ישראל הרצוג]] ([[תשפ"ג]]) הפועל בסעודיה]]
הרב '''ירמיהו קאליפא''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הינו שליח [[הרבי]] ל[[באר שבע]], מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], מעסקני חב"ד ב[[אה"ק]] ומפעילי [[מבצע משיח]] בארץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' חשוון]] [[תשכ"ד]] ב[[באר שבע]] למשפחה מסורתית.
לערך בשנת תשמ"ב גויס ל[[צבא]], והתמנה למפקד טנק. כעבור זמן קצר מגיוסו פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ולחם בה לאורך כל שנות שירותו בצבא.

לאחר שיחרורו טס לגור בארה"ב, שם התקרב על ידי תלמידי ה[[קבוצה]] לחסידות [[חב"ד]], והחל להגיע בתדירות ל-[[770]], לאורך כל שנת [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו עם רעייתו אפרת למשפחת שפילברג, עבר להתגורר בשכונת ברונקס שבניו־יורק. על פי הוראת הרבי, בה פעל לקירוב יהודים ואף זכה והביא מקורבים רבים לרבי.

==שליחותו לבאר שבע==
[[קובץ:ירמי ראליפא.jpg|ממוזער|הרב ירמיהו לוחץ את ידו של ראש העיר באר שבע מר רוביק דנילוביץ' (תשע"ט)]]
ביום ראשון [[י"ז סיוון]] [[תש"נ]], עבר לפני הרבי במעמד [[חלוקת הדולרים]], הרבי הטיל עליו את המשימה לפעול ב[[באר שבע]], וכפי שאמר: "באר שבע היא עיר האבות, בכל יום בתפילה יהודי מזכיר וישב אברהם בבאר שבע, אזי, זה העיר שלך ועל אחריותך להוסיף בה עוד יותר בה בכל העניינים של אברהם אבינו של יצחק בנו ושל יעקב בנו. בשורות טובות, הצלחה רבה".

לאחר הוראה מפורשת זו, החל לפעול בעיר באר שבע, בה פועל רבות לחיזוק וביסוס היהדות והפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, וכל זאת בכל רחבי באר שבע.

בהמשך, עם התרחבות הפעילות החב"דית בעיר, בשנת [[תשס"ב]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] בעידודו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] אז יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]].

בהמשך הביא את הרב [[מנחם כהן]], לכהן פאר כרבה של הקהילה שהתפתחה סביב בית הכנסת, כמו"כ ייסד מספר בתי חב"ד בעיר ואף הביא שלוחים לעיר באר שבע על מנת להפעיל את הבתי חב"ד, בין הבתי חב"ד שהקים: בית חב"ד שכונת דרום, [[בית חב"ד מרכז ההתגלות]] בשכונת נווה זאב, המשמש גם כמרכז לדוברי רוסית בבאר שבע, בית חב"ד 'היכל מנחם' בשכונה ג' ועוד.

פועלו של הרב קאליפא ידוע בקרב תושבי העיר ובעיקר עם אנשי העסקים בבאר שבע, קשריו הרבים עם ראש העיר וצמרת הנהלת העיר וכן עם רב העיר ורבני השכונות הם לעזר רב לכל ענייני השליחות בבאר שבע, מוכר לתושבי העיר בכלל ולחברי קהילת חב"ד בפרט בזכות הצעותיו המועילות ובסיוע הרב שנותן לכל מבקש באשר הוא, ביד רחבה ובנפש חפצה וידוע כפעיל חב"ד הכי מפורסם בקרב האכלוסיה.

==פעילות ציבורית==
* '''אגו"ח''' - במשך שנים היה ל'יד ימינו' של יו"ר [[אגו"ח בישראל]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועזר לו בכל המצטרך, לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק עמד לימין משפחתו ולימין הרב [[משה אשכנזי]] לשלימות אגו"ח בישראל במשך מספר שנים. בהמשך התבקש על ידי הנהלת אגו"ח להפיק את "כנס המנהלים השנתי" בו כל שנה מתאספים מנהלי מוסדות חב"ד בישראל ואף שימש כחבר הוועד המתכנן את תוכניות הכינוס.
* '''הפצת משיח''' - במשך שנים רבות עוסק בהפצת ענייני גאולה ומשיח ברחבי אה"ק ועסק בזאת יחד עם יו"ר [[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]] הרב [[זמרוני ציק]] אירגן עימו כינוסי משיח ופעולות רבות וחשובות בפירסום בשורת הגאולה. כמו"כ התבקש על ידי ארגון [[מטה משיח]] להפיק את כינוסי הענק שנערכו לרגל י"א ניסן בשתתפות עשרות אלפי אנשים, נשים וטף מכלל המגזרים וכן הפיק וניהל במשך מספר שנים את אירועי "שבת שכולה משיח" המתקיימות מספר פעמים בשנה ומחזקות את אנ"ש באה"ק בענייני משיח וגאולה, היה שותף בהקמת "המטה המשותף" אירגון שאיחד סביבו את כלל האירוגנים החב"דיים להפצת פרסום בשורת הגאולה.

==משפחתו==
'''בניו'''
*ר' מנחם מענדל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים באר שבע]], ממייסדי בית חב"ד באי מורו שבברזיל ושליח בשכונת דרום ב[[באר שבע]]- באר שבע.
*ר' לוי יצחק קאליפא - באר שבע.
'''חתניו'''
*ר' צבי הלל - באר שבע.
*ר' מנחם מענדל זרביב - באר שבע.
*הרב ישראל ירדני - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] - אופקים.
*ר' אדי גנדמן - באר שבע.
*ר' [[שניאור זלמן סגל (באר שבע)|שניאור זלמן הלוי סגל]] - באר שבע.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/seven-seventy/928634/ השליח וסגן ראש עיריית באר שבע הגיעו לומר תודה לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/661623/ ביום הבוחר: השליח חיזק את ידידו השר בשמירת ג' השלמויות] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/473249/ באר שבע: כמיטב המסורת השליח אצל ראש העיר] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/simches/954748/ באר שבע: ראש העיר ומכובדים בשמחת חתונת בת השליח] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78454 ראש העיר באר שבע בשמחת מנכ"ל הישיבה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60056 תמונת היום] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60031 אגו"ח: הוועדה הנבחרת מגבשת את סדר היום] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:קאליפא, ירמיהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

באר שבע

2025-08-10T13:16:28Z

ראשלצי: עריכה

{{קהילת חב"ד|
|שם=באר שבע
|כתובית=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מייסדי הקהילה=הרב [[תנחום בורושנסקי]],הרב [[ירמיהו קאליפא]], הרב [[קלמן דרוק]], הרב [[אברהם מנחם כהן|אברהם כהן]], הרב דוד ולס, הרב [[משה דיקשטיין]]
|רב הקהילה= הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]],.הרב [[מאיר סויסא]], הרב דוד ולס
|משפיע הקהילה= הרב תנחום בורושנסקי, הרב [[קלמן דרוק]], הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]
|שלוחים מרכזיים=,הרב [[ירמיהו קאליפא]] הרב [[משה דיקשטיין]], הרב מאיר קריצ'בסקי
|מוסדות בקהילה=מעונות, גנים, [[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע|תלמוד תורה]], [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבה קטנה]], [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה]], כולל אברכים, בית ספר, תיכון
|מספר בתי חב"ד=כ-30
|מספר משפחות בקהילה= כ-250
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבאר שבע|אישים בבאר שבע]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע|מוסדות וארגונים בבאר שבע]]
}}
'''באר שבע''' הינה העיר התשיעית באוכלוסייתה בארץ ישראל, נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-220,000 תושבים. בעיר לומדים כ-25,000 סטודנטים מדי שנה. העיר ממוקמת במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה המרכזית ביותר באזור. העיר קיימת כבר מזמן אברהם אבינו והאבות. בספר בראשית מספרת התורה אודות נטיעת אברהם 'אשל' בבאר שבע. העיר מוזכרת פעמים נוספות בתורה, אודות שבועת אבימלך ואברהם, וכן אודות הבאר אשר חפר [[יצחק אבינו|יצחק]].

באחת משיחותיו הק'{{דרוש מקור}} (ש"פ ויצא תשמ"ז) ציין הרבי בהערה ש'''"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד" או "בתי חב"ד"'''.

==בתי חב"ד ובתי כנסת חב"ד בעיר==
===התייסדות===

בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, הרב [[אברהם מנחם כהן|אברהם כהן]]. באותה שנה הגיע לעיר הרב [[קלמן דרוק]] שעבד כמחנך בבית הספר חב"ד במושב ברוש, ולימים הקים ועומד בראשה של רשת גני חב"ד בבאר שבע.

בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]]{{הערה|כשהגיע לעיר קיבל מכתב מהרבי לפעול בראשון לציון, אך בפועל הרבי אישר לו להישאר בבאר שבע עקב בקשת תלמידי ישיבת בני עקיבא בעיר}}.

בשנת [[תש"מ]] הגיע הרב [[משה דיקשטיין]] לעיר, ועסק ב[[מבצע כשרות|הכשרת מטבחים]], בשנת [[תשנ"א]] פתח יחד עם הרב תנחום בורושנסקי במרכז העיר - את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש.

ביום ראשון [[י"ז סיוון]] [[תש"נ]], עברו לפני [[הרבי]] השליח הרב [[קלמן דרוק]] יחד עם הרב [[ירמיהו קאליפא]], יליד באר שבע, שההתגורר בניו יורק באותה תקופה, והציג אותו בפני הרבי. הרבי פנה אל הרב קאליפא ואמר{{הערה|תמליל מתסריט הווידאו}}: "באר שבע היא עיר האבות, בכל יום בתפילה יהודי מזכיר וישב אברהם בבאר שבע, אזי, זה העיר שלך, ועל אחריותך להוסיף בה עוד יותר בה בכל העניינים של אברהם אבינו, של יצחק בנו ושל יעקב בנו. בשורות טובות, הצלחה רבה".

בתחילת שנת [[תנש"א]] כתב הרב [[שניאור זלמן גורליק|זלמן גורליק]] לרבי את הצעתו של הרב תנחום בורושנסקי שהרב גורליק יבוא לבאר שבע ויפתח בית חב"ד שירכז את כל פעילות השליחות בעיר. על כך ענה הרבי ביום י"ט כסלו תנש"א: "ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון".

בחודש [[שבט]] [[תשנ"א]] יצא הרב גורליק לשליחות בעיר, ופתח בית חב"ד באחד המקלטים שבשכונה א'. ב[[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]] - הכינוס הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים "עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם".

בשנת [[תשנ"ג]] ייסד הרב אברהם כהן בעיר את ה'בית משיח' הראשון בעולם, בהסכמת [[הרבי]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1P6c3UlKaFxLByAaFdo3AF-8Ivg7GFzpq/view ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב - תשנ"ג - חורף תשנ"ד] ע' 38 (אות לג).}}.

ב[[חג הפסח]] [[תשע"א]] חנך בית חב"ד המרכזי שבשכונה א' את המבנה המפואר שבנייתו ארכה במשך כעשר שנים{{הערה|[https://col.org.il/news/62653 הערב בבאר שבע: חנוכת בית חב"ד והכנסת ספר תורה] {{COL}}}} {{הערה|[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4619 חנוכת בית חב"ד באר שבע] (חב"ד בישראל)}}.

בשנת [[תשע"ו]] פעלו בעיר כעשרה שלוחים.

נכון ל[[תשפ"ד]] ישנן כ-250 משפחות בקהילת חב"ד. מתוכן, ישנן כ-40 משפחות שלוחים.

===בתי חב"ד בשכונות העיר===

'''שכונה א''''
* '''בית חב"ד המרכזי "אוהל משה"''' - בניין מפואר בעל ארבע קומות ובו: [[בית כנסת]] פעיל עם מעל ל-15 מנייני תפילה מדי יום וכ-5 מדי שבת וחג, [[מקווה]] גברים, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים נוער ומבוגרים, עם למעלה מ-12,000 ספרים - בהנהלת הגברת מירה דרוק, קורס הכנה ל[[בר מצווה]]{{הערה|במשך השנים הודרכו למעלה מ-2,200 נערים כ"י.}} בניהול הרב משה חיים טויסטר, מרכז חלוקת [[מזון]] על בסיס חודשי בניהול ר' מאיר קריאף, שיעור ברמב"ם מידי יום בין מנחה למעריב מפי הרב אליהו כהן, מסיבות שבת לילדים מאת ר' חיים מזרחי, כולל 'תפארת לוי יצחק' לזקנים, חברותות בליקוטי שיחות מדי 'ליל שישי', מדרשיה לנשים, אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חב"ד לתושבי העיר, מרכז שירות וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה - בהנהלת הרב [[שניאור זלמן גורליק]]. רחוב הרבי מליובאוויטש 2.
* ''''מרכז מצוות מהדרין'''' - חנות לתשמישי קדושה ולספרי קודש, בדיקת תפילין ומזוזות - בהנהלת הרב [[תנחום בורושנסקי]] והרב [[משה דיקשטיין]]. רחוב יצחק בן צבי 10.
*רב השכונה - הרב [[מאיר סויסא]].

'''שכונה ב''''
* '''בית כנסת חב"ד "היכל משה"''' - בהנהלת הרב לוי דונין. רחוב שדרות יצחק רגר 53.
* רב השכונה - הרב דוד וולס.

'''שכונה ג''''
* '''בית כנסת חב"ד "אהבת השלום"''' - מניינים בשבתות ובחגים, התוועדויות בשבתות מברכים וביומי דפגרא - בהנהלת הרב [[חנוך מידובניק]]. רחוב גוש עציון.
* '''בית כנסת חב"ד "היכל מנחם"''' - מניינים בשבתות ובחגים, התוועדות לאחר תפילת יום שבת. ליל הסדר לתושבי השכונה - בהנהלת הרב שלמה דבניק. רחוב דרך השלום 54.

'''שכונה ד''''
* '''בית כנסת חב"ד "קדושי אושוויץ"''' - מניינים בשבתות וחגים - בהנהלת השליח הרב [[משה דיקשטיין]]{{הערה|[https://chabad.info/news/744059/ ספר תורה הוכנס לבית הכנסת 'זכרון קדושי אושוויץ']}}.

'''שכונת דרום'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם וילהלם.

'''שכונה ה''''
* '''בית חב"ד שכונה ה'''' - בהנהלת הרב מרדכי קוט. רחוב סטרומה 23.
* שלוחים בשכונה - הרב יוסף אליהו דייטש והרב מאיר שמחה קריצ'בסקי.

'''שכונת הפארק'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם מענדל סויסא.

'''העיר העתיקה'''
* '''בית חב"ד העיר העתיקה''' - מניינים בימות החול, התוועדויות ביומי דפגרא, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב יגאל לוטקין והרב [[אליהו סינגאווי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/881136/ באר שבע סניף חדש של בית חב"ד נחנך בעיר העתיקה] {{אינפו}}}}.

'''שכונה ו''''
* '''בית חב"ד "באר הגאולה"''' - מניינים בשבתות וחגים, שיעורים בחסידות, פעילות סביב מעגל השנה. לקראת פסח מתקיימת חלוקת מצות ל-770 משפחות{{הערה|[https://chabad.info/news/262257/ עלון חדש ותנופת פעילות בבאר הגאולה]{{אינפו}}}} - בהנהלת הרב יוסי הנדל. רחוב גויטיין 9.

'''שכונה ט''''
* '''בית חב"ד שכונה ט'''' - מניינים בשבתות וחגים, שיעורים בחסידות - בהנהלת הרב [[חיים אליעזר הבר (באר שבע)|חיים הבר]] והרב לוי סגל. רחוב שער הגיא 1.
* '''בית כנסת חב"ד "בית מנחם"''' מניינים בשבתות ובחגים, התוועדויות בשבתות וביומי דפגרא. במקום מתקיים 'סניף צבאות ה' לילדי העיר - בהנהלת הרב [[ירמיהו קאליפא]] ובראשות הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]. רחוב שדרות ירושלים 2.

'''שכונה י"א'''
[[קובץ:באר שבע בית משיח י"א.jpg|ממוזער|פנים בית משיח]]
* '''בית חב"ד "בית משיח"''' - מניינים מדי יום ובשבתות וחגים, מקווה לגברים, חנות לתשמישי קדושה, פעילות סביב מעגל השנה.- מייסד הקהילה: הרב [[אברהם מנחם כהן]] - בהנהלת הרב מאיר שמחה הלוי קריצ'בסקי. רחוב רחבת השל"ה 16.

'''שכונת כלניות'''
* '''בית חב"ד כלניות''' - פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב עדי אהרונוב. רחוב קלוס פישמן 53.

'''שכונת מצדה'''
* שליח בשכונה - הרב מאיר קלמן.

'''שכונת נאות לון'''
* '''בית כנסת חב"ד נאות לון''' - תפילות בשבתות ובחגים, חגיגת שמחת בית השואבה באירוע ענק, הדלקות מרכזיות בחנוכה{{הערה|[https://chabad.info/news/744990/ רב העיר וראש העיר 'הדליקו' את נאות לון]}} - בהנהלת הרב משה אריאל הכהן רוט. רחוב הגאונים 14.

'''שכונת נווה זאב'''
* '''בית חב"ד "[[בית חב"ד מרכז ההתגלות|מרכז ההתגלות]]"''' - מניינים בימות החול ובשבתות וחגים, שיעורים בחסידות, התוועדויות ביומי דפגרא, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב יגאל לוטקין והרב [[אליהו סינגאווי]]. רחוב ז'בוטנסקי 11.
* '''בית חב"ד נווה זאב - פלח 5''' - מניינים בימי חול, שבתות וחגים, .
* '''מקווה גברים'''. רחוב גרוסמן 22.

'''שכונת נווה נוי'''
* שליח בשכונה - הרב שמואל נחימובסקי.

'''שכונת נחל בקע'''
* '''בית חב"ד נחל בקע''' - מניינים בשבתות וחגים, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב מנחם מענדל יצחקי, רחוב משה חובב 34.

'''שכונת נחל עשן'''
* שליח בשכונה - הרב שאר ישוב אלחרר.

'''שכונת סיגליות'''
* שליח בשכונה - הרב [[ישראל משה חיים טויסטר]].

'''שכונת קרית גנים'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם מענדל מקוביצקי.

'''שכונת רמב"ם'''
* שליח בשכונה - הרב מנחם מענדל אופן{{הערה|[https://chabad.info/news/739217/ חג הגאולה בשכונת רמב"ם]}}.

'''שכונת רמות'''
* '''בית חב"ד רמות מרכזי''' - מניינים בשבתות וחגים, הכנה לבר מצווה, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב יוסי סלאווין והרב מנחם מענדל פרוס. רחוב נחום שריג 8{{הערה|[https://col.org.il/news/50205 נחנך המשכן החדש של בית חב"ד בשכונת רמות בבאר שבע] {{COL}}}}.
* '''בית חב"ד רמות ד'''' - מניינים בשבתות וחגים ושיעורים בחסידות, התוועדויות לנערים, פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב בצלאל חדד. רחוב אורי צבי גרינברג.
* '''בית חב"ד רמות האנדרטה''' - פעילות סביב מעגל השנה - בהנהלת הרב מנחם מענדל כהן. רחוב קרל נטר 2.

'''מרכזים נוספים'''
* '''בית חב"ד בבית הרפואה 'סורוקה''''- פעילות סביב מעגל השנה, ביקור חולים, הנחת תפילין, בדיקת תפילין ומזוזות, ליווי משפחות בימי אבל - בהנהלת הרב ניב מור יוסף.
* '''בית חב"ד תחנה מרכזית''' - דוכן תפילין מדי יום - בהנהלת הרב אפרים שכטר.
* '''בית חב"ד לסטודנטים - אונברסיטה''' - בהנהלת הרב גיל בליזובסקי.
* '''בית חב"ד לסטודנטים - מכללות''' - בהנהלת הרב שניאור גרוזמן רחוב תל חי 32.
* '''בית חב"ד לדוברי ספרדית''' - בהנהלת הרב אפרים שכטר.
* <nowiki>'''</nowiki>בית חב"ד לדוברי רוסית<nowiki>'''</nowiki> - בהנהלת הרב מנחם מענדל מאיירס.
* '''בית חב"ד לדוברי אנגלית''' - בהנהלת הרב יצחק סבאג.
*'''בית חב"ד לנוער''' - בהנהלת הרב יצחק בן אהרון.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*'''גני חב"ד''', מעונות חב"ד ופעוטון חב"ד, בהנהלת הרב [[קלמן דרוק]] והרב יצחק בן שימול{{הערה|[https://col.org.il/news/140696 באר שבע: 4 מבנים חדשים לגני חב"ד; ראש העיר הגיע לפתיחה החגיגית] {{col}}}}.
*'''תלמוד תורה מעיינות חב"ד''', בהנהלת הרב [[ניצן חלק]].
{{ערך מורחב|תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע}}
*'''ישיבת תומכי תמימים קטנה''', בהנהלת הרב [[ניצן חלק]].
{{ערך מורחב|תומכי תמימים באר שבע (קטנה)}}
*'''ישיבת תומכי תמימים גדולה''', בהנהלת הרב [[ירמיהו קאליפא]].
{{ערך מורחב|תומכי תמימים באר שבע}}
*'''בית ספר עוזיאל''' - בית ספר חב"ד לבנות, בהנהלת [[איילת וינטרוב]].
*'''"בית חיה ורבקה"''' - תיכון חב"ד לבנות, בהנהלת הגברת פועה אלחרר.
* '''כולל "[[מכון תורה שלימה|תורה שלמה]] חב"ד"''' - בראשות הרב [[משה אריאל הכהן רוט]].
*'''מכון סמיכה - למען ילמדו''', בהנהלת הרב יוחאי טויטו.

==נתונים מספריים של פעילות בעיר==
*'''חנוכה''' - [[מבצע חנוכה|פעילויות חנוכה]] של בתי חב"ד באר שבעה משתתפים למעלה מ-30,000 איש, ו-17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר במשך כל ימי החג.
*'''פסח''' - תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, ליל הסדר נערך לכ-800 משתתפים, [[סעודת משיח|סעודות משיח]] נערכות בכ-80 בתי כנסת.
*'''פורים''' - במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת [[מבצע פורים|קריאת המגילה]] כ-20 פעמים בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כ-1000 יהודים. בכלא באר שבע מעניקים משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו.
*'''ל"ג בעומר''' - ברחבי העיר מתקיימות מדי שנה ארבעה [[תהלוכה|תהלוכות]] מרכזיות בהשתתפות של למעלה מ3,000 איש{{הערה|בשכונות א', נווה זאב וי"א [https://chabad.info/news/791074/ עוצמה בבאר שבע: 3,000 ילדים בתהלוכה הגדולה של נווה זאב] {{אינפו}}}}.
*'''בין הזמנים''' - בחודש אב מתקיימים שלושה [[מחנה קיץ|מחנות קיץ]], בו משתתפים כ300 ילדים וילדות{{הערה|[https://col.org.il/news/140523 בבאר שבע מסכמים: 'גן ישראל צבא הרבי' בעיר האבות • גלריה] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/827321/ 'לגיון של מלך' נחתם בהחלטה איתנה] {{אינפו}}}}.

==קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב ירמיהו קאליפא והרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/661618/ באר שבע: חלוקת מאות סלי מזון לחג מ"מרכז החסד – חב"ד"] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/665159/ באר שבע: כינוסי תורה בכל לילות חול המועד ב'בית מנחם'] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/moshiach/667964/ באר שבע: סדר חברותות רבתי בענייני גאולה ומשיח] {{אינפו}}

{{מחוז הדרום}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:באר שבע|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[en:Beersheba]]

תומכי תמימים בני ברק

2025-08-10T13:08:31Z

ראשלצי: עריכה

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד= אלול [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] באלול שנת [[תשנ"ד]].

בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.

==היסטוריה==
ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר' [[יצחק גרשטנקורן]] עם הרבי ב[[ט"ו בתמוז]] [[תשי"ג]] עלה נושא הקמת ישיבה חב"דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב [[יעקב לנדא]] כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב"ד בבני ברק<ref>תשורה וינטראוב - ליפשיץ</ref>.

בשנת [[תשט"ו]] הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש"ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא" בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב"ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד ה[[נגלה]] שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות<ref>המכתב נדפס בבית משיח י' סיון תשפ"ה</ref>.

בשנת [[תשמ"ג]] עלתה ההצעה שוב ע"י הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?"<ref>ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה 79</ref>.

בשנת [[תשנ"ד]], על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב [[שלמה רוזנברג]] אחרי ג' תמוז, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא).

בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים (למרות שבפועל כיום יש-80 תלמידים) וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.

בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום אך בפועל מגיע לישיבה פעמיים בשנה לישיבה למסור שיעור כללי.

בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, שכיום נחשב לאיש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר שכמו בהרבה ישיבות עוזרת להתפתחות הישיבה.

בחורף [[תשפ"ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]] את הישיבה, לאחר וויכוח גדול עם המנהל הרב לוי רוזנברג, הוויכוח ביניהים היה מאוד מפורסם בקרב הבחורים וההנהלה לא דאגה להסתיר אותו, את מקומו מילא הרב [[אליעזר קרישבסקי]].

ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב'}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג|תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

בליל [[כ' בסיוון|כ' סיוון]] [[תשפ"ה]], עקב מתקפת טילים מאיראן על ישראל, נפגע בניין הישיבה עקב הדף הטיל שנפל כ-50 מטרים מהבניין, הנזק שנגרם היה בעיקר במבנה עצמו, בחלונות ודלתות של הזאל והחדר אוכל, וקומה 6, הפנימייה של תלמידי שיעור ג' שיצאה לגמרי מכלל שימוש. הרב [[ישראל ויינפלד|ישראל ווינפלד]] ששהה במבנה באותו הלילה, יצא ללא פגע בשל שהייה באחד מהממ"דים בישיבה. הבחורים למעט שיעור ג' חזרו לאחר כשבוע בלבד.

מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.

הכניסו במערכת הלימודים של הישיבה למודי חול כפי שמופיע בלוח המודעות של הישיבה מערכת לימודים של חשבון, היסטוריה, לשון, אנגלית, בניגוד לעמדת בית דין רבני חב"ד.

בסוף שנת הלימודים [[תשפ"ה]] גם המשגיח הרב [[אליעזר קרישבסקי]] עזב את הישיבה ל[[ישיבת תומכי תמימים אור יהודה החדשה]], ונכון להיום לא הוחלט עדיין על מחליף.

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל - [[לוי יצחק רוזנברג]]
* משגיח כללי - הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]
* אחראי לילה - הרב [[דניאל שאול אהרון]].

;[[ר"מים]]:
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]
*הרב [[לוי יצחק וילהלם]]
*הרב [[ישראל ויינפלד]]
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]
*הרב אליעזר גולכובסקי
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב [[מנחם מענדל מרכוס]]

;[[משפיע]]ים
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]

===שלוחים בישיבה===
הת' שמעיה אקסלרוד
===צוות בעבר===
* הרב [[לימא וילהלם]]
* הרב [[אברהם אשר בלינוב (אלעד)]]
* הרב [[דניאל מקובצקי]]
* הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
* הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]
* הרב [[דוד זילברשטרום]]
* הרב [[פנחס סלפושניק]]
* הרב [[משה אסולין]]
}}

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9D_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/war/1218891/ פגיעת הטיל בבניין הישיבה]
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

לוי יצחק רוזנברג

2025-08-10T12:57:26Z

ראשלצי: עדכון

[[קובץ:הרב לוי"צ רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב רוזנברג ([[תשפ"ה]])]]
[[קובץ:18-02-2024-09-29-08-ahavtitoratecha-051-גדול-768x512.jpg|ממוזער|הרב לוי רוזנברג בנאום בכנס בישיבה ([[תשפ"ד]])]]
הרב '''לוי יצחק רוזנברג''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא מנהל את ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] והחל משנת תשפ"ד מנהל כללי של [[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' אב]] [[תשל"ה]] לאביו הרב [[שלמה רוזנברג]] ולאמו מרת חנה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח ב[[770]] במסגרת [[שנת הקבוצה]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אסתר פרומט בת ר' [[נטע שלמה ווילהלם]] התיישב ב[[ירושלים]].

עם סיום לימודיו ב[[כולל אברכים]], נכנס לסייע לאביו בניהול ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] שייסד שנים ספורות קודם לכן, ובמשך השנים קיבל לידיו תחומי אחריות רחבים יותר.

לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע"א]] נכנס יחד עם אחיו ר' [[שמואל לייב רוזנברג]] לנהל את הישיבה, כשהוא מופקד על הניהול הרוחני.

<nowiki>*</nowiki>ומאז הרמה בישיבה ירדה.

במסגרת תפקידו מראייין את כלל התלמידים הנכנסים ללמוד בישיבה, מבקר במוסדות חב"ד ברחבי הארץ, מכוון את התלמידים לקראת כניסתם לישיבה והעיקר - אחראי על התפקוד הרוחני-חסידי של התמימים (סינון בחורים, אמירת נאומים באירועים מיוחדים/סעודות שבת וכדו').

ניחון בכושר דיבור יוצא מן הכלל, ומשתמש בו לרוב.

צורת החינוך שלו היא בחוכמת הפסיכולוגיה, מדי כמה זמן קורא לבחור מהישיבה ומהמבחן אותו עם דף מיוחד, של רגשות שתלוי בתוך ארון משרדו.

המשרד שלו בישיבה מיוחד מאוד, והוא ניחן בזה שיש לו חדר, שמוסתר בארון ונכנסים לחדר ע"י דלת הארון.

לקראת פסח [[תשפ"ד]] נענה לקריאת הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] לקחת על עצמו את ניהולו של [[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]], לאחר שנקלע לקשיים.

במנחם-אב תשפ"ד עבר אירוע מוחי שהחמיר את ההתנהגות הילדותית שלו שהייתה אי תקינה כבר שנים לפני כן.

וכמו כן ידוע בקרב מכריו בתור רקדן שמציג את אומנתו לרוב בשבתות.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל רוזנברג - [[ירושלים]].
*חתנו, הרב שלום זלמנוביץ - [[ירושלים]]
*חתנו, הרב אליעזר גורביץ - [[ירושלים]]

{{מיון רגיל:רוזנברג, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג (2)]]

אליעזר קרישבסקי

2025-08-10T12:49:52Z

ראשלצי: עדכון

[[קובץ:ר' לוז'ע.jpg|ממוזער|הרב קרישבסקי ([[תשפ"ה]])]][[קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg|ממוזער]]
הרב '''אליעזר (לוז'ע) קרישבסקי''' הוא משגיח לשעבר בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] שעתיד לשמש כמנהל רוחני בסניף ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

== תולדות חיים ==
נולד בירושלים למשפחת חסידי [[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]].

בצעירותו התקרב לתנועת חב"ד ולמד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם רעייתו קבע את מגוריו בעיר [[ביתר עילית]] - שם נמנה על חבר הגבאים בבית הכנסת חב"ד של קהילת [[מעייני ישראל]].

בשנת [[תשפ"ג]] החל לשמש בתפקיד המשגיח בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בני ברק.]]

בשבתות היה משגיח.

הרב קרישבסקי היה אחראי על לימודי הגירסא בישיבה ומידי יום הכריז על התוכן הנלמד.

כמו כן יזם מבצע הכנה לג' תמוז שכלל בתוכו שינון של כל חלק א' בתורת מנחם בע"פ.{{הערה|[https://col.org.il/news/170678 תות"ל בני ברק: מבחן פומבי ב'תורת מנחם' וכרטיסי טיסה לרבי] {{חב"ד און ליין|}}}}.

לאחר שהצליח להחזיק כמשגיח בישיבה שלוש שנים, בשנת [[תשפ"ה]] סיים את תפקידו בישיבת חב"ד בבני ברק והוא עתיד לשמש כמנהל הרוחני של הישיבה החדשה המוקמת כסניף לישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]

קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg

2025-08-10T12:48:28Z

ראשלצי: עדכון

חב"דפדיה:חממה

2025-08-06T17:07:30Z

ראשלצי: /* יוסף בן מלמד */ פסקה חדשה

{{פתיח חממה}}
__תוכן__
== שאלת בורות ==
איך בדיוק שומרים דפים ברשימת המעקב?{{שכח לחתום|אויספירן די כוונה}}
:שלום לך {{א|אויספירן די כוונה}} בפעם שאתה כותב תחתום ע"י לחיצה על הכפתור הזה [[קובץ:חתימהמעודכן.png|25px]] (מופיע מעל חלונית העריכה), כלדף שאתה תערוך אותו ישמר לך ברשימת מעקב, וכן ליד כפתור {{כפתור|לשונית עריכה}} שיש למעלה, יש כוכב, תלחץ עליו וזה מוסיף את הדף לרשימת מעקב שלך, בהצלחה באתר! [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● '''היום בכ"ז באלול ה'תש"ף מגיע משיח!''' 11:13, 16 בספטמבר 2020 (UTC)
: תודה רבה לך! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 15:30, כ"ז באלול, ה'תש"ף 15:30, 16 בספטמבר 2020 (UTC)

== תמונה. ==

איך מוסיפים תמונה לערך?--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:36, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:36, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:אתה צריך שיהיה לך הרשאה, רק אם יש לך 50 עריכות ו4 ימים בחב"דפדיה תוכל לעלות תמונות --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:39, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:39, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::נראה לי עברתי את הקריטריונים האלה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:45, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:45, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אם כן תוכל להסתכל [[עזרה:תמונות|כאן!]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:48, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:48, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::::צריך ללמוד את הדף הזה... השם יעזור.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:56, ט"ז באב, ה'תש"ף 18:56, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::אם עדיין לא הבנת תפנה לדף המשתמש שלי ואני יסביר לך--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:07, י"ז באב, ה'תש"ף 06:07, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::שמואל חיים, אולי עדיף להסביר את זה כאן. אחרת בשביל מה נועד הדף? ואם כבר מדברים ע"כ,[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו,]] אם אתה כבר 4 ימים ועם 50 עריכות, בעיקרון אתה יכול להעלות אוטמטית תמונות. יש לך למעלה סמל של תמונה תמלא את הפרטם וכו'. אם עדיין לא עובד לך, תפנה בבקשת הרשאות או תשלח למייל המערכת את פרטי התמונה, מקור וכו' ויוסיפו לך בעזה"ת בל"נ. בהצלחה רבה! --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 06:30, י"ז באב, ה'תש"ף 06:30, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
אני רק לא הבנתי מהם פרטי התמונה. ז.א. מה אני אמור לכתוב שם? --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:15, י"ז באב, ה'תש"ף 09:15, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
:שאתה בא לעלות תמונה לחב"Sפדיה זה נותן לך מקום שבו אתה צריך לכתוב מה שם התמונה ומה יש בתמונה.--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 09:23, י"ז באב, ה'תש"ף 09:23, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::אז עכשיו הבנתי. אבל איך אני מקבל הרשאה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:37, י"ז באב, ה'תש"ף 09:37, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
:::אחרי ארבעה ימים ו50 עריכות[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 15:50, י"ז באב, ה'תש"ף 15:50, 7 באוגוסט 2020 (UTC)
::::בעזרת השם יתברך הצלחתי. ישר כח על העזרה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:40, י"ט באב, ה'תש"ף 09:40, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== שאלה טכנית ==

איך אני רואה '''כמה''' עריכות וערכים עשיתי. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 10:14, י"ט באב, ה'תש"ף 10:14, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
:אתה מסתכל בהעדפות שלך --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:26, י"ט באב, ה'תש"ף 10:26, 9 באוגוסט 2020 (UTC)
::שכויח.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 10:40, י"ט באב, ה'תש"ף 10:40, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

== גרסאות ==

איך מחזירים את השינויים שאנונימי עושה לי בערך. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:47, כ' באב, ה'תש"ף 12:47, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:אתה לוחץ על המצב הקודם בתור עריכה ושומר את השינויים. בהצלחה--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 12:49, כ' באב, ה'תש"ף 12:49, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
::ישר כח --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:52, כ' באב, ה'תש"ף 12:52, 10 באוגוסט 2020 (UTC)
:::כדאי להשתמש בביטול גירסא כך זה שומר את כל היסטוריית העריכות. אם זה כמה שינויים לוחצים ב'הבדל בין גרסאות' 'עיון בהיסטוריה' (נמצא מעל השינויים), בוחרים מאיזה עד איזה עריכה ומבטלים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:13 • כ"ג באב תש"פ

== שאלה שולית, אבל משנה ==

יש משתמשים שבמקום שיהיה כתוב בחתימה שלהם, '''"שיחה"''', כתוב כינוי אחר (כגון: '''"סוד ושיח"''', '''"בית חב"ד פתוח"''', '''"שו"ת"''', וכן הלאה. איך עושים את זה? אמרו לי שזה בהעדפות, אבל איפה? אשמח לתשובה [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחה]], 16:11, כ"ב באב, ה'תש"ף
:יש בהעדפות שורה 'חתימה' | נכתב בשעה 16:24 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ב באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::יש שם רק חתימה של השם, לא של השיחה... איך אני משנה את השם של הדף שיחה? [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחה]], 16:43, כ"ב באב, ה'תש"ף
:::ישנם קודים מיוחדים שצריכים להקליד בשורה של החתימה --[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:41, כ"ב באב, ה'תש"ף 17:41, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, תוכל לכתוב איזה קודים? [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחה]], 07:53, כ"ג באב, ה'תש"ף 07:53, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::לאיזה מילים?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:02, כ"ג באב, ה'תש"ף 11:02, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::אתה צריך לסמן החתימה מעוצבת אישית ולהכניס את הקוד:
<nowiki>[[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחת הגאולה]]</nowiki>
::::::זה יתן לך את התוצאה: [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] - [[שיחת משתמש:אנא עבדא|שיחת הגאולה]]. כמובן שאתה יכול לשנות כפי רצונך. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:18 • כ"ג באב תש"פ

==סידור תמונה==
בתקווה שהפרוייקט לא מוגבל למשתמשים חדשים... כיצד ניתן להכניס תמונה ללא כיתוב ולהעמיד אותה בצד מסויים (ימין, שמאל, אמצע) כשלצידה כיתוב (כלומר - התמונה מקבילה על הכיתוב שמופיע בצידה).--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:03, כ"ב באב, ה'תש"ף 19:03, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
: לא כזאתי הבנתי את השאלה, בשביל לשים את התמונה בצד אתה שם את התמונה ומוסיף"|ימין או שמאל"--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:05, כ"ב באב, ה'תש"ף 19:05, 12 באוגוסט 2020 (UTC)
::ציטוטון|כדי לשלב את התמונה בערך הרצוי, יש לפתוח את חלון העריכה וללחוץ באמצעות העכבר על האייקון: אייקון הוספתמונה.png, שתוסיף באופן אוטומטי את השורה הזו: [[:קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]. במקום הטקסט PictureFileName עליכם לרשום את שם הקובץ הספציפי ובמקום הטקסט כיתוב תמונה עליכם לציין את הכיתוב שברצונכם שיופיע בתחתית התמונה. {{אנונימי}}
:::כוונתי היא להעמיד תמונה ללא כיתוב ומסגרת ולהעמיד במקביל לה טקסט (ומה טוב אם אפש בתבנית ציטוט). כמובן שאי"ז למרחב הערכים כ"א למרחב האישי. ניסיתי ובתצוגה מקדימה הוא לא מראה זאת בצורה מסודרת. אגב:האם ישנה אפשרות לסדר שתהיה כאן בדף העריכה הזה קישור לחתימה מהירה? זה לא מופיע גם באולם הדיונים וגם בא חסידישע פארבריינגען אין את האפשרות הזו.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 18:12, כ"ג באב, ה'תש"ף 18:12, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
::::אתה יכול להכניס את התמונה באופן רגיל בלי הפרמטר "ממוזער" ואת הכיתוב לשים מתחת. בקשר לחתימה אין אפשרות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:11 • כ"ג באב תש"פ

== שאלה עניינית. ==

האם יש מקום באתר בו ניתן לראות את כל הקישורים. לכל הערכים שבאתר. או משהוא בסגנון. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:59, כ"ג באב, ה'תש"ף 20:59, 13 באוגוסט 2020 (UTC)
:[[מיוחד:דפים ארוכים]], [[מיוחד:דפים קצרים]], [[מיוחד:כל הדפים]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:11 • כ"ג באב תש"פ

==שעת החתימה!==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:אולם דיונים}}
{{מפעילי מערכת}} למה השעה של החתימה מקדימה בשלוש שעות לדוגמה עכשיו 8:00 השעה בחתימה תראה שחתמתי בשעה 5:00. (אולי החתימה לא לפי ארה"ק?) אם זה לא דורש מעמץ יתר יהיה נחמד שישנו את ברירת המחדל של השעה. --[[משתמש:מר"ש|מר"ש]] - [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]], 07:40, ג' בחשוון, ה'תשפ"א 07:40, 21 באוקטובר 2020 (UTC)
{{הועבר|סוף}}
:השעון שמוצג כברירת מחדל הוא לפי השעון של השרת. יש אפשרות לשנות את השעה שמוצגת אצלך ב'העדפות' > 'מראה' > 'הפרש זמנים'. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:חלוקת דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:חלוקת דולרים|פינת החי]] * 19:08, ה' בחשוון, ה'תשפ"א ''(23 באוק' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==מדיניות כתיבה==
מהי מדיניות הכתיבה [[משתמש:משיח נאוו]]
:{{א|משיח נאוו}}, ראה [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:08 • ח' בחשוון ה'תשפ"א

== אני רוצה חונך ==

מישהוא יכול לעזור לי פשוט אני מחפש את המיזם של תולדות חב"ד ולא מוצא(של משתמש:(משתמש אנונימי))
:ראה [[חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:53 • ב' באדר ה'תשפ"א

== חונך ==

שלום לך שמאול חיים אני אשמח מאוד אם תוכל להיות חונך שלי בתודה מראש

''''''שמואל חיים''''' אתה יכול להיות החונך שלי בבקשה {{לא חתם|אין}}
:בשמחה רבה, בפעם הבאה תייג ב{{תב|א}}, אם יש לך שאלות/ ערכים שאתה רוצה לכתוב, תפנה אלי בדף השיחה, בהצלחה! {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 20:29, 4 במרץ 2021 (UTC)

== עיצוב דפים ==

אני משתמש די חדש ולא יודע לעצב דפים . אשמח אם תסבירו כיצד עושים זאת ותביאו לי חונך . אני מעדיף את שמואל חיים {{לא חתם|לוי יצחק ל.}}

== בקשה לחונך ==

אם אפשר חונך שילמד אותי את שפת הויקי בחבדפדיה
:{{א|חייל שעומד על המשמר}} א.רוב החונכים לא פעילים כאן לצערנו אז עדיף שתפנה למשתמשים מנוסים או מפעילי מערכת . {{חתימה והזחה}} ,,, שים לב שזה נחשב לדף שיחה כאן ● [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 08:46, 13 באפריל 2022 (UTC)

==שאלה חשובה==
איך אני רואה את כל הקבצים שהעלתי? [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 10:32, 22 ביוני 2022 (UTC)
:אתה כותב ב[[מיוחד:העלאות]] את השם שלך {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:39, 22 ביוני 2022 (UTC)

== כיצד משנים שם ערך? ==

אני לא מצליח לשנות את שם הערך טורנטו {{שכח|תמיםצעיר770}}
:ברוך הבא לחב"דפדיה. שינוי שם ערך אפשרי באמצעות לחצן '''עוד ^''' שנמצא ליד שורת החיפוש. תוכל לשאול אותי שאלות נוספות ב[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|דף השיחה שלי]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:30, ה' בחשוון, ה'תשפ"ד)
==יעודיים גשמיים==
[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] אני רוצה לכתוב ערך "ייעודים גשמיים דוקא" ואין כזה ערך מה אני עושה? {{שכח|לענ"ד}}
:{{א|לענ"ד}} עניתי לך על שאלה זו ב[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד#ייעודים גשמיים|דף שיחתי]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:39, ט' באדר א', ה'תשפ"ד)

== איך אני עושה הערות שוליים כדי לעשות מקור לערך שלי? ==

איך אני עושה הערות שוליים כדי לעשות מקור לערך שלי? {{לא חתם|שולם ליברמן}}
:{{א|שולם ליברמן}} ברוכים הבאים לחב"דפדיה, אם הבנתי נכון, שאלתך היא איך יוצרים הערות שוליים. פשוט כך: <nowiki>{{הערה|תוכן ההערה}}</nowiki>, לדוגמא{{הערה|הערת שוליים}}. כדי לראות את ההערות באופן מסודר, יש להוסיף בסוף הדף את התבנית <nowiki>{{הערות שוליים}}</nowiki>. אגב, יש להקפיד על חתימה בסיום כל הודעה בדף שיחה באמצעות ארבע טילדות: <nowiki>~~~~</nowiki>. בהצלחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:11, ז' באב, ה'תשפ"ד)

== עריכת קטגוריה ==

איך עורכים קטגוריה (נכנסתי לעריכה וראיתי את הדף ריק)? [[משתמש:חבדניק 111|חבדניק 111]] - [[שיחת משתמש:חבדניק 111|שיחה]], 00:56, י"א באב, ה'תשפ"ד 00:56, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
:{{א|חבדניק 111|חבדניק}} השיוך לקטגוריות מתבצע מהערכים עצמם ולא מדף הקטגוריה. כדי להוסיף דף לקטגוריה מסויימת, יש להציב בו את הקטגוריה הרצוייה בתחתית הדף באופן כזה: <nowiki>[[קטגוריה:שם הקטגוריה]]</nowiki>. ליתר פירוט ראה [[עזרה:קטגוריה|בדף זה]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:32, י"א באב, ה'תשפ"ד)

{{הערות שוליים}}

== הוספת קישור ==

שלום, רציתי לשאול עם משהו יכול להגיד לי איך מוסיפים קישורים לערך שאני עורך? תודה רבה [[משתמש:רחמים|רחמים]] - [[שיחת משתמש:רחמים|שיחה]], 14:24, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ה 14:24, 15 באוקטובר 2024 (IDT)
:קישורים פנימיים, כלומר קישורים לדפים אחרים בחב"דפדיה מבצעים באמצעות סוגריים מרובעים כפולים, לדוגמא: <nowiki>[[חסידות חב"ד]]</nowiki>. התוצאה תהיה [[חסידות חב"ד]]. קישורים חיצוניים מוסיפים באותה צורה, רק עם סוגריים אחדים ולא כפולים, כשאת הכיתוב לקישור מוסיפים אחריו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:45, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה)

== שאלה בנושא: איך אני הופך דף שיחה לערך שיעלה לאינטרנט ==

שלום רב!
כתבתי ערך בחבדפדיה, ומשום מה הוא לא הופיע כערך אלא כטיוטת משתמש או משהו בסגנון,
אשמח לדעת איך הופכים את מה שכתבי לערך שיוכנס לחבדפדיה ויעלה לאינטרנט בברכה [[יהושע יאיר רובין]] {{לא חתם|יהושע יאיר רובין}}
:הערך שכתבת אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה בשל נושאו, תוכנו או ניסוחו, או בשל היות הערך שכתבת קצר מדי מכדי להיות ערך אנציקלופדי.ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את הערך, ולשם כך מומלץ לקרוא את המדריכים הכתובים העוסקים בכתיבת ערכים חדשים: בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:23, 23 בדצמבר 2024 (IST)
::{{א|יהושע יאיר רובין| }} מבצעים העברת ערך, באמצעות 'העברה'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:47, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)

== ליווי חונך ==

שלום רב!
אשמח אם תוכלו לשלוח לי לי ליווי של חונך
בברכה [[יהושע יאיר רובין]] {{לא חתם|יהושע יאיר רובין}}
:בשמחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:48, כ"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)

==מחיקת דף==
איך מוחקים דף שיצרתי ויצא לא טוב {{שכח|אַ גרויסע חסיד}}
:רק מפעילי מערכת יכולים למחוק, אתה יכול לבקש מהם אם תשים בערך הלא טוב את הקוד {{תב|למ}} מפעילי מערכת ימחקו אותו. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:59, 7 במאי 2025 (IDT)

תודה
זה אמור להראות [[משתמש:אַ גרויסע חסיד/טיוטה|ככה]]?
איך חותמים? {{שכח|אַ גרויסע חסיד}}
:מה שעשית בטיוטה מצוין.
:[[עזרה:חתימה]]. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ד באייר 14:37, 22 במאי 2025 (IDT)

== חיפוש ==

איך אני יכול מחפש משתמשים? {{שכח|ב.כ"ץ}}

== למחוק ערכים ==

ישנם עשרות (אם לא מאות) ערכים שהם דפי הפניה לערכים לא קשורים, או קשורים בקושי (כדוגמת [[נאצים]] [[אושוויץ]] [[פני אריה]] וכו' {{שכח|ב.כ"ץ}}

== תיבת משתמש ==

'''יחי המלך המשיח'''
שלום וברכה
אשמח בבקשה לדעת איך מכניסים תיבת משתמש לדף המשתמש שלי?
בברכת הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''
[[משתמש:מנחם מענדל נמני|משתמש מוכן לגאולה]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל נמני|שיחה]], 14:33, ב' בסיוון, ה'תשפ"ה 14:33, 29 במאי 2025 (IDT)
:ראה [[חב"דפדיה:תיבות משתמש]], ע"י הסימן {{ בשני הצדדים, ובתוכו יש לכתוב: "תבנית:משתמש - " והקלדת שם התיבה שתרצה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 14:39, 29 במאי 2025 (IDT)

== בקשת חונך ==

'''יחי המלך המשיח'''
אשמח בבקשה לקבלת חונך אישי
יש"כ גדול
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''
נ.ב. [[מיוחד:תרומות/82.145.211.68|82.145.211.68]] 12:38, 4 ביוני 2025 (IDT)
:בשמחה. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:01, 4 ביוני 2025 (IDT)

== שאלה תוכנית ==
מפני מה אין ניתן לערוך את הערך על הרב יצחק גינזבורג מכפר חב"ד? יש בו הרבה טעויות {{שכח|לוח אור זרוע}}
:אחרי הרבה השחתות חסמו את הערך לעריכה לאנונימים ולמשתמשים שלא עברו 4 ימי וותק ו50 עריכות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:44, 22 ביוני 2025 (IDT)

== קודים ==

איך עושים קישורים ותבניות?

== מחיקת ערכים מפורטל:חסידות/ערכים מבוקשים ==

צריך למחוק את הערכים שכבר נוצרו מה[[פורטל :חסידות/ערכים מבוקשים|פורטל]]?

== יוסף בן מלמד ==

איך אני מעלה תמונות?