https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%90%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%A2%D7%A8 2026-04-18T06:10:21Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=833131 2026-03-12T09:12:37Z

<p>ראמאנאווקער: /* מחיקת הערך אברהם יוסף זיידה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> <br /> ==בקשות מחיקה==<br /> {{/מחיקה}}<br /> <br /> ==בקשות חסימה / הסרת חסימה==<br /> {{/חסימה}}<br /> <br /> ==בקשות הגנה / הסרת הגנה==<br /> {{/הגנה}}<br /> * [[יוסף יצחק קירש]], השחתות חוזרות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:50, 10 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> ==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==<br /> {{/גרסאות}}<br /> <br /> ==ספאם==<br /> {{/ספאם}}<br /> <br /> ==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==<br /> {{/עריכת מוגנים}}<br /> <br /> ==בקשות העברת דף / העברת קובץ==<br /> {{/העברה}}<br /> *[[יוסף קארו]] להעביר ל'''[[יוסף קארו|רבי ]]'''[[יוסף קארו]]&lt;small&gt;•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•&lt;/small&gt; 19:33, 16 בפברואר 2026 (IST)<br /> *:לא נהוג בחב&quot;דפדיה לציין תואר בשם הערך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:59, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 23:59, 16 בפברואר 2026 (IST)<br /> *::עובדה שלגבי שאר גדולי ישראל מזמנו כן נהוג כך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 07:56, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> *::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף]], ע&quot;פ דבריך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] להעביר ל[[מנחם מענדל שניאורסון]] &lt;small&gt;•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•&lt;/small&gt; 10:34, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> *:::וכן [[רבי שלמה לוריא]], [[רבי ישראל נג'ארה]] ו[[רבי משה איסרליש]] &lt;small&gt;•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•&lt;/small&gt; 10:43, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> *::::ו[[רבי יעקב בן אשר]] ועוד רבים. <br /> *::::ואם להשאיר את ה &quot;רבי&quot; אז להעביר גם את [[משה קורדובירו]] ל[[רבי משה קורדובירו]] &lt;small&gt;•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•&lt;/small&gt; 10:49, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> *:::::מעניין, יש פה חוסר אחידות. בגדול לא כותבים תארים חוץ מאדמורי חב&quot;ד . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:27, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 12:27, 17 בפברואר 2026 (IST)<br /> *::::::למה? &lt;small&gt;•[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•&lt;/small&gt; 15:27, 18 בפברואר 2026 (IST)<br /> *::::::באולם דיונים העלו את זה כבר פעם, בעיקרון המדיניות היא שלראשונים כן מוסיפים התואר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2026 (IST)<br /> *:::::::ולאחרונים? ראה [[תבנית:אחרונים]] להמחשה. &lt;small&gt;•[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]•&lt;/small&gt; 13:12, 19 בפברואר 2026 (IST)<br /> *::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה אומר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:55, 9 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> ==בקשות אחרות==<br /> {{/בקשות אחרות}}<br /> *המשתמש איש מחובד מפזר הרבה ספאם לא אנצי', כדאי לעקוב אחרי זה (למנטרים - אם קיימים). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:46, 18 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :אשמח לקישורים ספציפיים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:38, ג' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 23:38, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::{{משתמש|איש מחובד}} - רוב תרומותיו. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - קהילה]]<br /> <br /> == מחיקת הערך אברהם יוסף זיידה ==<br /> <br /> ערך הזוי לחלוטין, גם בערך להזיות הקבועות של חבדפדיה [[משתמש:ראמאנאווקער|ראמאנאווקער]] - [[שיחת משתמש:ראמאנאווקער|שיחה]], 11:12, כ&quot;ג באדר, ה'תשפ&quot;ו 11:12, 12 במרץ 2026 (IST)</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96_(%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F)&diff=719117 2024-11-01T11:56:26Z

<p>ראמאנאווקער: הורדתי עובדה לא משמעותית לתיאור הראשי</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}{{מפנה|פנחס אלטהויז}}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1963) הוא רב שכונה וראש מחלקת נישואין ברבנות העיר [[חולון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ד' תשרי]] [[תשכ&quot;ד]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב [[חיים זליג אלטהויז]] ולאמו מרת טובה גיטל.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשד&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה ביילא, בתו של הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מירושלים.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] והשלים את לימודי ההסמכה לרבנות במבחני [[הרבנות הראשית לישראל]], ובהמשך לכך החל לפעול ב[[חולון]] תחילה ב[[מכון אהלי שם]] בראשותו של רב העיר הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], ובמשך השנים התמנה לשמש כרב שכונת רסקו בעיר, כחבר מועצת הרבנות המקומית, ומנהל מחלקת הנישואין בעיר.<br /> <br /> לאורך השנים צבר נסיון רב בעריכת חופות, וערך את החופות של מאות ואלפי זוגות.<br /> <br /> מלבד פעילותו בחולון, מקיים קשרים קרובים עם רבנים ואישי ציבור בעלי השפעה, ונחשב לאחד מעסקני חב&quot;ד הבולטים ביותר בארץ הקודש.<br /> <br /> עם הקמת מסלול ללימודי עריכת חופה וקידושין במסגרת [[מכון למען ילמדו]], הצטרף לרבני המכון, ונמנה על סגל ההוראה של קורס זה וחבר בצוות הרבנים המסמיכים את בוגרי המכון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנשה אלטהויז<br /> *בנו, ר' [[חיים זעליג אלטהויז (דנייפר)]]- משפיע ישיבת חב&quot;ד בדנייפרו, ומשלוחי הרבי בעיר{{הערה|רעייתו מרת לאה נפטרה בגיל 28 בלבד בט&quot;ז אדר שני תשפ&quot;ד.}}<br /> *בנו, ר' מנחם בן ציון אלטהויז<br /> *בנו, ר' שמואל בצלאל אלטהויז<br /> *בתו מרת מושקא<br /> *בתו מרת חנה ליבא<br /> *בתו מרת נחמה<br /> *בתו מרת זהבה זלטא<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחולון]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון למען ילמדו]]<br /> [[קטגוריה:עורכים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA&diff=707761 2024-08-13T22:13:40Z

<p>ראמאנאווקער: /* העלייה להר בימינו */לא ייתכן שניתנו בערך שכזה תחושה כאילו כביכול הרבי נתן אישור להיכנס להר הבית במקומות מסויימים! גם בשיחה דלעיל מזכיר הרבי שמותר לעלות עד מקום שזקני ירושלים נהגו לעלות - מהיכא תיתי שלא לזה מתכוון הרבי כאן?! מה הטעם והגעשמאק בכל שטות לתת תחושה מטעה ומחוצפת שהיה שינוי בדעתו של הרבי ובעניין הלכתי וטהור?! ועל בסיס רעוע לחלוטין! נמאס מהחוסר אחריות של אנשים להתיימר לייצג את שיטתו הקדושה של הרבי על בסיסים רעועים כל כך</p> <hr /> <div>[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]]<br /> [[קובץ:הר הבית והכותל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מקום הר הבית ו[[הכותל המערבי]] כיום]]<br /> '''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר &quot;הר הבית&quot; מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]].<br /> <br /> עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], ו[[נח]] שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה [[עקידת יצחק]]{{הערה|רמב&quot;ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}.<br /> <br /> ==דיני הר הבית ומקורם==<br /> קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&amp;daf=116b&amp;format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&amp;st=&amp;pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז&quot;ל בפסוק &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.<br /> <br /> הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&amp;hilchos=41&amp;perek=7&amp;halocha=1&amp;hilite= רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, הכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=54&amp;format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}.<br /> <br /> סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|&quot;לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי&quot; (פירוש המשניות לרמב&quot;ם) ובפירוש הרא&quot;ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל.<br /> אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו אומרים לו &quot;השוכן בבית הזה ינחמך&quot;. היה מנודה, היו אומרים לו: &quot;השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך&quot; לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו &quot;השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך&quot;{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}.<br /> בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא&quot;ש שהוא נלמד מהפסוק &quot;שלשה פונים מזרחה&quot;{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא&quot;ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב&quot;ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב&quot;ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.<br /> <br /> ==מבנה ההר==<br /> הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת &quot;חומת הר הבית&quot;. שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.<br /> <br /> באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.<br /> בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.<br /> <br /> בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות סנהדרין פ&quot;א ה&quot;ג}}.<br /> <br /> הר הבית היה מקורה{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'}}. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז]. ויש מפרשים שהקירוי היה רק &quot;סטיו לפנים מסטיו&quot; כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.}}.<br /> <br /> ===שעריו===<br /> [[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]]<br /> חמשה שערים היו בחומת הר הבית{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&amp;st=&amp;pgnum=311&amp;hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}.<br /> *'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה &quot;עיקר תשמישו&quot; (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|שם=רא&quot;ש|רא&quot;ש תמיד פ&quot;א מ&quot;ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}<br /> *'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, &quot;קפי&quot; הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|שם=רא&quot;ש}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא &quot;גן&quot;, וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}}. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]]{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}.<br /> *'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&amp;st=&amp;pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי &quot;טדי&quot; הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|שם=רא&quot;ש}}. יש מפרשים מלשון &quot;צניעות&quot; או מלשון &quot;פיוט&quot; ויש גורסים טרי{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}.<br /> *'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב&quot;ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.<br /> <br /> [כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז&quot;ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז&quot;ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז&quot;ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה|ראה לדוגמה: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm &quot;חומת הר הבית בבניין הורדוס&quot;], סיני, גיליון צ&quot;ג, 1983, באתר דעת.}}.]<br /> <br /> ===בבית המקדש השלישי===<br /> בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==עניינו בחסידות==<br /> הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ&quot;ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס&quot;ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}.<br /> <br /> עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז [[חמש מאות#ת&quot;ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות|לעניין ההעלם שבמלכות]], [[פרוכת|שלוש עשרה הפרוכות שבו]] (שרומזות{{הערה|ד&quot;ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו&quot;א פרשת לך לך.}} לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם [[סנהדרין (המערכת המשפטית)#בחסידות|לשורש היכל הזכות שבמלכות]]) ועוד.<br /> <br /> ==העלייה להר בימינו==<br /> [[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]<br /> <br /> בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ&quot;ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ&quot;ל. ופשוט}}.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45887 מענה הרבי בנושא]}}.<br /> <br /> בהתוועדות מוצאי שבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]], אור ל[[י' כסלו]] תשל&quot;ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף {{ציטוטון|שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק}}{{הערה|על פי האודיו מהשיחה - [https://drive.google.com/file/d/1mZRiRKE1BPNfYBJmh1q8nlR6Ib8GFgef/view?usp=sharing קונטרס דברי משיח ש&quot;פ ויצא תשפ&quot;ב] (ע' 36)}}.<br /> <br /> במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: {{ציטוטון|כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן}}. ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: {{ציטוטון|לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי &quot;ממי שהזהיר על המקדש&quot; אתה מתיירא}}{{הערה|על פי [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/07/60e421b23fd1f_1625563570.jpg צילום המכתב]}}.<br /> <br /> עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים &quot;פראיים&quot; מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש&quot;ק ויצא תשל&quot;ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש&quot;ק חיי&quot;ש תשל&quot;ט ש&quot;מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו&quot;, ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.<br /> <br /> במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש&quot;א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|&quot;על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ&quot;ל}}.<br /> <br /> רבני חב&quot;ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.<br /> {{בית המקדש}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שערי העזרה]]<br /> *[[הכותל המערבי]]<br /> *[[בית המקדש]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/92764 מה אמר הרבי לפעיל &quot;נאמני הר הבית&quot;?], [https://col.org.il/news/126451 תגובת הרבי על הבקשה שיורה לחסידים לעלות לארץ ולהר הבית] - קטעי וידאו של גרשון סלומון מ&quot;נאמני הר הבית&quot; עובר אצל הרבי במהלך 'חלוקת דולרים' בכ&quot;א חשון תש&quot;נ ובכ&quot;ד מנחם אב תנש&quot;א {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/הרב-דרוקמן-אסור-לעלות-להר-הבית-ואסור-ל/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}.<br /> *הרב יעקב הורביץ, '''[https://col.org.il/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}}<br /> *הרב מנדל בלאו, '''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *ר' מנחם ישראל, '''[https://chabad.info/blogs/800626/ סערת העליה להר הבית • טור דעה]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> [[קטגוריה:הר הבית]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99&diff=678664 2024-05-05T00:12:37Z

<p>ראמאנאווקער: /* היסטוריה */הוספתי תוכן חשוב</p> <hr /> <div>'''הבן החמישי''' הוא כינוי אותו טבע הרבי בקשר עם [[ליל הסדר]], בהשאלה מ'[[ארבעת הבנים]]' המוזכרים ב[[הגדה של פסח]]. כינוי זה מתאר את צאצאי העם היהודי שכלל אינם משתתפים בשולחן הסדר, כיון שהתרחקו ואיבדו כל קשר ותקווה שיצליחו להשפיע עליהם.<br /> <br /> הרבי יצא בקריאה לדאוג מבעוד מועד לצרף גם את 'הבן החמישי' לשולחן ליל הסדר.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לאורך ההיסטוריה, התחלקו בני ישראל לארבעה סוגים, כאשר גם אלו שהתרחקו מדרך התורה והמצוות, ראו בעצמם יהודים, ושמרו על קשר עם אחיהם היהודים. דבר זה בא לידי ביטוי בנוסח הגדה של פסח המתייחסת לארבעת הבנים, כאשר גם הבן הרשע מיסב סביב השולחן.<br /> <br /> בעקבות המאורעות ההיסטוריים בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה|השניה]], נוצרה גישה של התנערות מהזהות היהודית, דבר שהוביל לניתוק של חלקים רבים מבני ישראל מההווי היהודי, דבר המחליש את התקווה שיושפעו ויחזרו לדרך המסורתית.<br /> <br /> לקראת חג הפסח של שנת תשי&quot;ז, שיגר הרבי [[מכתב כללי]] לכל בני העם היהודי עם דגש על אנשי החינוך, השולל בתוקף גישה זו, ומשקף את העובדה כי גישה זו גרמה להתנתקותם של מליוני יהודים מצור מחצבתם, וכינה את צאצאי הדור של בעלי גישה זו כילדי 'הבן החמישי' שכלל לא מוזכר בהגדה כיון שבעקבות ריחוקו וניתוקו אינו משתתף כלל בשולחן ליל הסדר.<br /> <br /> הרבי כתב כי לצד החזרה לחינוך המסורתי, יש לדאוג מבעוד מועד לכך שכמה שיותר יהודים הנמנים על סוג זה ישתתפו בשולחן ליל הסדר, דבר שיחזק את הזיקה היהודית שלהם, ויעורר את התקווה שישובו באופן מלא לצור מחצבתם.<br /> <br /> הרב אורי שרקי העלה תאורייה כי [[מר שושני]]{{הערה|דמות לוטה בערפל של יהודי גאון תלמיד חכם, שהכיר את הרבי בזמן היותו בפאריז. עיי' בערך מר שושני.}}, חיבר את המושג &quot;בן החמישי&quot;, ומסרו לרבי שהפיץ אותו, והוכחה לכך - שהמושג וביאורו מופיעים במחברותיו {{הערה|כך נטען למשל כאן: &quot;הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני&quot;}} טענה שמופרכת בין השאר מכך שהמונח מופיע כבר באגרת של ר' לוי יצחק אביו של הרבי לרבי משנת צחר&quot;ת {{הערה|לקוטי לוי יצחק - אגרות קודש עמוד תיט.}} כמו כן ייתכן ששמע זאת מהרבי או שנחשף לרעיון במכתב כללי של ערב פסח תשי&quot;ז ועל פיו כתב את חידושיו, {{הערה|הדבר מסתבר ביותר לאור זה שידוע על נוכחות של שלוחים באורוגוואי, בה גר אז, ומכך שחלק מחידושיו כתובים במחברות שיצאו לאור על ידי המרכז לענייני חינוך}}.<br /> <br /> ==השפעה==<br /> קריאתו של הרבי עוררה התעניינות רבה, וזכתה לתהודה גם בחוגים שמחוץ לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד רבים פועלים ברוח קריאה זו לארח סביב שולחן החג יהודים שרחוקים משמירת תורה ומצוות, ושלוחי הרבי בכל רחבי העולם עורכים מעמדים ציבוריים מיוחדים של 'ליל הסדר' בהן משתתפים מידי שנה מאות אלפי יהודים מסביב לגלובוס.<br /> <br /> במשך השנים התפשט מטבע הלשון בציבור הכללי, וקיבל משמעות רחבה יותר בהקשרים שונים, ומשמש כמטפאורה לתיאור אנשים שלא כוללים אותם במנין הרגיל מסיבות שונות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליל הסדר ציבורי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99 הבן החמישי]''', מכתבו הכללי של הרבי לקראת חג הפסח תשי&quot;ז, בו טבע את הביטוי ונתן את ההוראה<br /> *'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/25/index.htm שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי&quot;ז]''', בה ביאר הרבי את ענינו של הבן החמישי {{ספרייה}}<br /> *'''[://www.levladaat.org/video/464 הבן החמישי]''', דברי הרבי על הבן החמישי, בהפקת [[jem]] {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98802 מוני אנדר בשידור חי בגלי צה&quot;ל: משנת הרבי על הבן החמישי]''' {{שטורעם}}<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://i8lnb3omswo28b2392u76oqf.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-05-45-47-%D7%94%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.wav?_=1 הבן החמישי]''' {{אודיו}}{{אינפו}}<br /> *מנחם ברוד, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=860&amp;CategoryID=453 לאתר את 'הבן החמישי']''', בתוך [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]], גליון 900<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:פסח]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=675932 2024-04-21T20:56:48Z

<p>ראמאנאווקער: </p> <hr /> <div>{{מפנה|פנחס אלטהויז}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=פינייע.jpg<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[אה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, וממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]].<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ&quot;ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045 ע' 33.}}. <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!{{מקור}}<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך{{הערה|[https://col.org.il/news/130642 גם קברו של העסקן החב&quot;די הנודע ר' פינייע אלטהויז חולל] }}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו&quot;ח יחד עם הרב קרסיק<br /> * שלומי חסקי, [[הקטר של חב&quot;ד]]<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]] מס' גליון ?{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=675931 2024-04-21T20:56:11Z

<p>ראמאנאווקער: /* פטירתו */</p> <hr /> <div>{{מפנה|פנחס אלטהויז}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=פינייע.jpg<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[אה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, וממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]].<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ&quot;ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045 ע' 33.}}. <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!{{מקור}}<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך{{הערה|[גם קברו של העסקן החב&quot;די הנודע ר' פינייע אלטהויז חולל] https://col.org.il/news/130642}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו&quot;ח יחד עם הרב קרסיק<br /> * שלומי חסקי, [[הקטר של חב&quot;ד]]<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]] מס' גליון ?{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=675930 2024-04-21T20:55:20Z

<p>ראמאנאווקער: /* פטירתו */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{מפנה|פנחס אלטהויז}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=פינייע.jpg<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[אה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, וממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]].<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ&quot;ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045 ע' 33.}}. <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!{{מקור}}<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך{{הערה|[[גם קברו של העסקן החב&quot;די הנודע ר' פינייע אלטהויז חולל]] https://col.org.il/news/130642}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו&quot;ח יחד עם הרב קרסיק<br /> * שלומי חסקי, [[הקטר של חב&quot;ד]]<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]] מס' גליון ?{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=675929 2024-04-21T20:53:51Z

<p>ראמאנאווקער: /* פטירתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{מפנה|פנחס אלטהויז}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=פינייע.jpg<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[אה&quot;ק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, וממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו ר' [[בנימין אלטהויז]].<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ&quot;ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045 ע' 33.}}. <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!{{מקור}}<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך{{הערה|גם קברו של העסקן החב&quot;די הנודע ר' פינייע אלטהויז חולל https://col.org.il/news/130642}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו&quot;ח יחד עם הרב קרסיק<br /> * שלומי חסקי, [[הקטר של חב&quot;ד]]<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]]<br /> * [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]] מס' גליון ?{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99&diff=675920 2024-04-21T20:25:53Z

<p>ראמאנאווקער: /* היסטוריה */לתת לתאורייה מזרוחניקית כל כך מופרכת ומטופשת שנועדה להלל ולרומם איזה תלמיד מוזר של הראי&quot;ה לקבל מקום בחב&quot;דפדיה?! כדאי שקודם כל תכניסו קצת את הגישה האנטי-משיחיסטית ואחר כך תחשבו על להכניס תאוריות מזרוחניקיות הזויות. אולי לא ראוי להיכתב, אבל הרי זה גישה קבועה שלכם - לתת לכל מזרוחניק שמוכן לומר שחזונו של הרבי היה משיחיסטי כדי לקשור את חב&quot;ד לרעיונות ההזויים שלהם, בימה ומקום של כבוד בעיתון בית משיח ובאירועים שונים. העיקר לא לתת מקום לחסידים ומקושרים לרבי לומר את דבריהם.</p> <hr /> <div>'''הבן החמישי''' הוא כינוי אותו טבע הרבי בקשר עם [[ליל הסדר]], בהשאלה מ'[[ארבעת הבנים]]' המוזכרים ב[[הגדה של פסח]]. כינוי זה מתאר את צאצאי העם היהודי שכלל אינם משתתפים בשולחן הסדר, כיון שהתרחקו ואיבדו כל קשר ותקווה שיצליחו להשפיע עליהם.<br /> <br /> הרבי יצא בקריאה לדאוג מבעוד מועד לצרף גם את 'הבן החמישי' לשולחן ליל הסדר.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לאורך ההיסטוריה, התחלקו בני ישראל לארבעה סוגים, כאשר גם אלו שהתרחקו מדרך התורה והמצוות, ראו בעצמם יהודים, ושמרו על קשר עם אחיהם היהודים. דבר זה בא לידי ביטוי בנוסח הגדה של פסח המתייחסת לארבעת הבנים, כאשר גם הבן הרשע מיסב סביב השולחן.<br /> <br /> בעקבות המאורעות ההיסטוריים בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה|השניה]], נוצרה גישה של התנערות מהזהות היהודית, דבר שהוביל לניתוק של חלקים רבים מבני ישראל מההווי היהודי, דבר המחליש את התקווה שיושפעו ויחזרו לדרך המסורתית.<br /> <br /> לקראת חג הפסח של שנת תשי&quot;ז, שיגר הרבי [[מכתב כללי]] לכל בני העם היהודי עם דגש על אנשי החינוך, השולל בתוקף גישה זו, ומשקף את העובדה כי גישה זו גרמה להתנתקותם של מליוני יהודים מצור מחצבתם, וכינה את צאצאי הדור של בעלי גישה זו כילדי 'הבן החמישי' שכלל לא מוזכר בהגדה כיון שבעקבות ריחוקו וניתוקו אינו משתתף כלל בשולחן ליל הסדר.<br /> <br /> הרבי כתב כי לצד החזרה לחינוך המסורתי, יש לדאוג מבעוד מועד לכך שכמה שיותר יהודים הנמנים על סוג זה ישתתפו בשולחן ליל הסדר, דבר שיחזק את הזיקה היהודית שלהם, ויעורר את התקווה שישובו באופן מלא לצור מחצבתם.<br /> <br /> יש הטוענים כי [[מר שושני]]{{הערה|דמות לוטה בערפל של יהודי גאון תלמיד חכם, שהכיר את הרבי בזמן היותו בפאריז. עיי' בערך מר שושני.}}, חיבר את המושג &quot;בן החמישי&quot;, ומסרו לרבי שהפיץ אותו והוכחה לכך - מכך שמופיע במחברותיו {{הערה|כך נטען למשל כאן: &quot;הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני&quot;}} אך המונח מופיע כבר באגרת של ר' לוי יצחק אביו של הרבי לרבי {{הערה|לקוטי לוי יצחק - אגרות קודש עמוד תיט}} כמו כן ייתכן ששמע זאת מהרבי או שנחשף לרעיון במכתב כללי של ערב פסח תשי&quot;ז ועל פיו כתב את חידושיו.<br /> <br /> ==השפעה==<br /> קריאתו של הרבי עוררה התעניינות רבה, וזכתה לתהודה גם בחוגים שמחוץ לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד רבים פועלים ברוח קריאה זו לארח סביב שולחן החג יהודים שרחוקים משמירת תורה ומצוות, ושלוחי הרבי בכל רחבי העולם עורכים מעמדים ציבוריים מיוחדים של 'ליל הסדר' בהן משתתפים מידי שנה מאות אלפי יהודים מסביב לגלובוס.<br /> <br /> במשך השנים התפשט מטבע הלשון בציבור הכללי, וקיבל משמעות רחבה יותר בהקשרים שונים, ומשמש כמטפאורה לתיאור אנשים שלא כוללים אותם במנין הרגיל מסיבות שונות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליל הסדר ציבורי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99 הבן החמישי]''', מכתבו הכללי של הרבי לקראת חג הפסח תשי&quot;ז, בו טבע את הביטוי ונתן את ההוראה<br /> *'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/25/index.htm שיחת ליל ב' דחג הפסח תשי&quot;ז]''', בה ביאר הרבי את ענינו של הבן החמישי {{ספרייה}}<br /> *'''[://www.levladaat.org/video/464 הבן החמישי]''', דברי הרבי על הבן החמישי, בהפקת [[jem]] {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=98802 מוני אנדר בשידור חי בגלי צה&quot;ל: משנת הרבי על הבן החמישי]''' {{שטורעם}}<br /> *הרב וייצהנדלר, '''[http://i8lnb3omswo28b2392u76oqf.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-05-45-47-%D7%94%D7%91%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA.wav?_=1 הבן החמישי]''' {{אודיו}}{{אינפו}}<br /> *מנחם ברוד, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=860&amp;CategoryID=453 לאתר את 'הבן החמישי']''', בתוך [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]], גליון 900<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{פסח}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:פסח]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=472175 2021-04-25T18:56:45Z

<p>ראמאנאווקער: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=[[קובץ:פינייע.jpg|250px]]<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא. אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה&quot;ח בנימין.<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר [[קדיש]] לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך {{הערה|https://www.inn.co.il › ... .}} <br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=472174 2021-04-25T18:51:01Z

<p>ראמאנאווקער: הגהה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=[[קובץ:פינייע.jpg|250px]]<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא. אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה&quot;ח בנימין.<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר [[קדיש]] לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> <br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך.<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=472173 2021-04-25T18:49:54Z

<p>ראמאנאווקער: תוספת פרטים</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז<br /> |תמונה=[[קובץ:פינייע.jpg|250px]]<br /> |כינוי= פינייע אלטהויז<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=[[ניקולייב]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') ([[ד' כסלו]] [[תרנ&quot;ח]] - [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ול[[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא. אחד מעסקני חב&quot;ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ&quot;ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה&quot;ח בנימין.<br /> <br /> באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.<br /> <br /> ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].<br /> <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בלנינגרד.<br /> <br /> בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.<br /> <br /> לר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[רוסיה]] ד&quot;ר ראזין.<br /> <br /> בעת המאסר של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.<br /> <br /> לאחר השחרור התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: &quot;מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?&quot;. הרבי ענה לו: &quot;חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה&quot;.<br /> <br /> ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש&quot;י]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשהרבי הריי&quot;צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביניהם ר' פינייע.<br /> <br /> ===היתר יציאה מרוסיה===<br /> <br /> יום אחד שמע ר' פינייע מד&quot;ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי &quot;שואלים עליו&quot;, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.<br /> <br /> הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> <br /> ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט&quot;ז חשון]] [[תרצ&quot;ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.<br /> <br /> כמה שנים אחר כך בשנת [[תש&quot;א]] [[הרבי הריי&quot;צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. בשנת תש&quot;ד כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו&quot;ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש&quot;פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ&quot;ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע&quot;פ השמועה}}.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תש&quot;י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'!<br /> <br /> כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום?<br /> <br /> השיב לו הרבי בחיבה: &quot;ניט צופיל&quot;...(לא הרבה)!<br /> <br /> ===מבוני כפר חב&quot;ד===<br /> <br /> כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב&quot;ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב&quot;ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב&quot;ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב&quot;ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.<br /> <br /> עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.<br /> <br /> היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב&quot;די.<br /> <br /> היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב&quot;ד היו גדולים יותר.<br /> <br /> מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז&quot;ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז&quot;ר לא הרפה ממנו.<br /> <br /> מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר [[קדיש]] לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז&quot;ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> <br /> הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ&quot;ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ&quot;ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הבטיח לו &quot;עימי במחיצתי&quot;. מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.<br /> בי&quot;ג אייר תשפ&quot;א נשחתה מצבתו שחודשה ע&quot;י בני משפחתו, ע&quot;י פורעים ערביים מישוב סמוך.<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]<br /> *בתו, מרת יהודית ביאלר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]{{קישור שבור|י&quot;א אייר תש&quot;פ}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]</div>

ראמאנאווקער