https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-22T19:36:19Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99/254&diff=813086תבנית:פתגם חסידי/2542025-12-08T05:47:48Z<p>קרייזי אבאוט משיח: יצירת דף עם התוכן "{{ציטוט |תוכן=כל העומד להתקדש כקדוש דמי |מקור=אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק טו, אגרת ה'תרצא |מירכאות=כן}} קטגוריה:פתגמי אדמו"ר שליט"א"</p>
<hr />
<div>{{ציטוט<br />
|תוכן=כל העומד להתקדש כקדוש דמי<br />
|מקור=[[אדמו"ר שליט"א]], אגרות קודש חלק טו, אגרת ה'תרצא<br />
|מירכאות=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פתגמי אדמו"ר שליט"א]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=798435ברוך טאלער2025-08-25T12:17:41Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הגהה ממה שנראה כמו AI. לא מצאתי חשיבות</p>
<hr />
<div>{{חשיבות}}[[קובץ:ברוך טאלר.jpg|ממוזער|הת' ברוך בנימין טאהלער]]<br />
הת' '''ברוך בנימין טאהלער''' ([[תשכ"ט]] - [[ו' חשוון]] [[תשפ"ה]]), היה תושב [[קראון הייטס]] בעל זיכרון גאוני, וניחן בזיכרון מבריק שאצר בקרבו פרטים וזכרונות רבים שזכה לראות בעצמו במחיצת הרבי. חזר גם אחרי עשרות שנים על שיחות ששמע מהרבי מילה במילה.<br />
<br />
חיבר את המילים והניגון [[כתיבה וחתימה טובה (ניגון)|כתיבה וחתימה טובה]], שהושר פעמים רבות אצל הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשכ"ט]] לרב צבי ולרחל בלומה טאהלער.<br />
<br />
גדל כל ימיו ב[[קראון הייטס]], וניחן בזיכרון מבריק ואצר בקרבו פרטים וזכרונות רבים שזכה לראות בעצמו במחיצת הרבי, כאשר יכל לחזור גם אחרי עשרות שנים על שיחות ששמע מהרבי מילה במילה.<br />
<br />
לאחר ג' תמוז [[תשנ"ד]], יזם וניסח כתיבת [[פ"נ כללי]] שנחתם על ידי הבחורים הלומדים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]].<br />
<br />
בשנים הבאות שינה את לבושו ולא היה נראה כחסיד חב"ד. <br />
<br />
הירבה לבקר ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] וב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]], ואהב לשחזר בעל פה תורות הרבי ורגעים עם הרבי. <br />
<br />
ניחן גם בכשרון מוזיקלי. בשנת [[תשמ"ח]] חיבר עם חברו ר' [[יוסף יצחק חדקוב]] את המנגינה החב"דית עם המילים [[כתיבה וחתימה טובה (ניגון)|כתיבה וחתימה טובה]] שהתקבלה מאז אצל החסידים וזכה שהרבי יעודד את השירה עם ניגון זה פעמים רבות.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה ממנה נפטר בגיל 56 ביום חמישי [[ו' חשון]] [[תשפ"ה]], ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' דובער טאהלער - Sunrise, פלורידה<br />
*אחותו, לאה קארולין - ניו הייבן, קונטיקט<br />
*חיה נג'ר - בולטימור, מרילנד<br />
*אחותו, שני בניש<br />
*אחותו, דבורה חדד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 58<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/bdh/1148386/ הת' ברוך טאלער ע"ה נפטר, הלוויתו עברה בחזית בית חיינו] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טאלער, ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94&diff=797412תעניות תשובה2025-08-21T17:18:27Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* תעניות לחוזר על החטא כמה פעמים */</p>
<hr />
<div>'''[[תענית|תעניות]] [[תשובה]]''' הם תעניות שמקבל עליו השב מ[[חטא]]יו על מנת לזרז את [[כפרה|כפרתו]], או כדי שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם החטא. בספרי ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] ישנו מקום מרכזי לתעניות אלו, בין שאר ה[[סיגופים]] לכפרת עוונות, וישנו פירוט לחטאים מסויימים כמה מספר הצומות הנדרש לכפר עליהם.<br />
<br />
גם לפי [[תורת החסידות]] ישנה חשיבות לתעניות אלו, ו[[אדמו"ר הזקן]] מאריך בתחילת [[אגרת התשובה]] שב[[תניא]] על הצורך בתעניות לאחר עשיית התשובה. עם זאת, בגלל חלישות הדורות האחרונים, מזהיר אדמו"ר הזקן מלהתענות באופן שיזיק ל[[בריאות]] ה[[גוף]], וממליץ להחליף את התעניות בנתינת [[צדקה]]. [[הרבי]] ממשיך בקו זה וב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קדשו]] מורה לרבים להימנע מתעניות תשובה.<br />
<br />
==המקור לתעניות תשובה==<br />
המקור לתעניות כאמצעי לכפר על חטאים מוזכר פעמים רבות בדברי [[חז"ל]]. כבר [[אדם הראשון]] ישב בתענית מאה ושלושים שנה, כדי לכפר על כך שבגלל חטאו ב[[חטא עץ הדעת]] הביא [[מיתה]] לעולם{{הערה|עירובין יח, ב.}}. [[ראובן]] ישב בתענית לכפרה על שבלבל יצועי אביו{{הערה|בראשית רבה פד, יט. רש"י וישב לז, כט.}}, וכן [[דוד המלך]] צם פעמים רבות לכפר על חטאו, כפי שאמר בתהלים{{הערה|לה, יג.}}: "עניתי בצום נפשי"{{הערה|שלושת הדוגמאות האחרונות הובאו בספר חרדים, פרק ס"ג.}}.<br />
<br />
ה[[גמרא]]{{הערה|ברכות יז, א.}} מספרת על [[רב ששת]] שלאחר התענית היה אומר: {{ציטוטון|רבון העולמים! גלוי לפניך, בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן, ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו, ומתכפר לו. ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח, ותרצני}}. נוסח זה מובא ב[[טור]] וב[[שולחן ערוך]] לאמרו בתעניות{{הערה|אורח חיים סימן תקסה (סעיף ד).}}.<br />
<br />
כמו כן מובאים בכמה מקומות סיפורים על [[תנאים]] ו[[אמוראים]] שהתענו תעניות רבות על מנת לכפר על ענינים קלים שנכשלו בהם{{הערה|1=ירושלמי שבת ה, ד. חגיגה כב, ב. מועד קטן כה, א - הובאו באגרת התשובה פרק ב. וכן נזיר נב, ב; ראו ביאור אד"ש על פרק ב' ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=363&hilite= בשיעורים בספר התניא]) - מדוע לא הביא אדמו"ר הזקן אלא שלוש דוגמאות אלו.}}.<br />
<br />
בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים{{הערה|1= ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}.<br />
<br />
כמו כן מובאים ב[[כתבי האריז"ל]] ותלמידיו הדרכות רבות של תעניות וסיגופים שונים המתאימים לכל עבירה ועבירה לפי ענינה על פי חכמת ה[[קבלה]]{{הערה|שער רוח הקודש. ספר חרדים שם. ועוד.}}.<br />
<br />
==סוגי התעניות ומטרתן==<br />
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, ולכן גם לא הזכירו מוני המצוות [[ספר המצוות לרמב"ם|הרמב"ם]]{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה עג.}} וה[[סמ"ג]]{{הערה|ספר מצוות גדול, עשין טז.}}. כחלק ממצוות התשובה את התענית; הם מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שתי מטרות:<br />
<br />
א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=אגרת התשובה פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.<br />
<br />
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|אגרת התשובה פרק ב'.}}.<br />
<br />
==תעניות לחוזר על החטא כמה פעמים==<br />
כאשר אדם חטא כמה פעמים, ישנה מחלוקת עד כמה עליו לנהוג בתיקוני התשובה והתעניות: ישנם הסוברים שעליו לחזור על תיקוני התשובה כפי מספר הפעמים שחטא, כמו ב[[קרבן חטאת]]{{הערה|1=[https://www.sefaria.org.il/Shenei_Luchot_HaBerit%2C_Shaar_HaOtiyot%2C_Hilchot_Biah.1?lang=he שני לוחות הברית שער האותיות, הלכות ביאה].}}. לעומת זאת, ישנם הסוברים שיש לחזור על התיקונים הללו רק פעם אחת, כמו ב[[קרבן עולה]]{{מקור}}{{הערה|1=ראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=856&st=&pgnum=86&hilite= שו"ת חוט השני סימן מז] שדן בזה, ומכריע לחזור עליהם פעמיים.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מכריע שיש לחזור עליהם שלוש פעמים<ref>בלשון אדמו"ר הזקן "ההכרעה המקובלת". - ראה בספר דברי חכמים (לרי"ל פוחאוויטשר) שער התשובה פרק יב: "וכן הוריתי למעשה לכמה אנשים . . שאין צריך יותר מג' פעמים לכל חטא, והסכימו לדברי המאורות הגדולים חכמי וגאוני אב"ד ור"י דראשי קהילות קדושות ליטא יצ"ו ושאר גדולי הרבנים חכמי ישראל".</ref> - על פי דברי ה[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|חלק א עג, ב.}} שבפעם השלישית שחוזר האדם על החטא, הרושם השלילי של החטא מתפשט הרבה יותר, לכן גם מספר התיקונים צריך להיות בהתאם{{הערה|שם=פג|אגרת התשובה פרק ג'.}}.<br />
<br />
==פדיית התענית בצדקה==<br />
ה[[ראשונים]] נחלקו האם ישנה אפשרות לפדות את התענית בנתינת [[צדקה]]: לדעת ה[[ראב"ד]] ניתן, ולדעת ה[[רא"ש]] לא{{הערה|רבינו ירוחם נתיב יח, א.}}. ההכרעה הנפוצה היא שניתן להחליף את התענית בצדקה{{הערה|תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן ס.}}.<br />
<br />
סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"{{הערה|מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.}}. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מ[[עני]] ל[[עשיר]] - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן{{הערה|מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.}}.<br />
<br />
לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מכיוון ששיעור זה צמוד למחיר הכבשים{{הערה|שיעור י"ח פשיטין הוא מחיר הכבש לדעת המגן אברהם, ולכן י"ב פשיטין הם שני שליש ממחיר כבש (סימן שלד שם).{{ש}}אמנם המגן אברהם התייחס רק לתשלום י"ח פשיטין במקום הקרבן, ששיעור זה משתנה לפי מחיר הכבש, אך במכתב הרבי ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט]) לומד בדעתו שגם תשלום י"ב פשיטין במקום תענית משתנה לפי מחיר הכבש.}}, לכן בזמן שמחיר הכבשים עולה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|אגרות קודש שם. ושם מבואר, שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, שנקבע לפי שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] - מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של הפשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לכאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|שם=אגק|אגרות קודש שם.}}.<br />
<br />
שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח.<br />
<br />
==בדורות האחרונים==<br />
בדורות האחרונים, כשה[[גוף|גופים]] נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שיש להזהר מלהתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה. עם זאת, ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות את שיעור הצומות לכל אחד מהעבירות החמורים ביותר, אלו שחייבים עליהם כריתות ומיתות בית דין, וכיוצא בהם{{הערה|אד"ש מבאר שבכיוצא בהם מתכוון לעבירות החמורות שמזכיר בפרק ז', כמו [[כעס]], [[לשון הרע]] וכדומה.}} - פעם אחת בחיים (וממליץ לערוך תעניות אלו בימות ה[[חורף]] הקצרים), ועוד פעמיים את שיעור הצומות בתעניות של חצאי ימים{{הערה|שם=פג}}.<br />
<br />
[[הרבי]] חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות. באגרות קדשו מורה לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1151.htm אגרות קודש כרך ד, אגרת א'קנא]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2948.htm כרך ט, אגרת ב'תתקמח]. ועוד רבות.}}, ואף לא בסדר שהורה אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4614.htm אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'תריד].}} - גם לא לעבירות מן הסוג החמור (שעליהם ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4852.htm אגרות קודש כרך יד, אגרת ד'תתנב]. ואגרות דלהלן בהערה הבאה.}}, וגם לא תעניות של חצאי ימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4287.htm אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'רפז].}}.<br />
<br />
לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}.<br />
<br />
לצד ההדרכה לפדות את התעניות בצדקה, היו אנשים שהרבי הורה להם שבמקום להתענות ימנעו מלדבר דיבורים רעים, ולהימנע מלהקשיב ולהביט על דברים לא ראויים, שרואים במוחש שזו עבודה קשה יותר אפילו מתעניות{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122506 מכתב ברכה והדרכה לרב גופין], באתר בית המכירות קדם.}}.<br />
<br />
הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תעניות]]<br />
[[קטגוריה:תשובה]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%94%27&diff=793422אהבת ה'2025-08-11T08:53:26Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* אופנים שונים בגילוי האהבה */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{אהבה ויראה}}<br />
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]<br />
'''אהבת ה'''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה [[אהבה|לאהוב]] את ה[[קב"ה]], כפי שנצטווינו בתחילת [[פרשה ראשונה|הפרשה הראשונה]] של [[קריאת שמע]]<ref>ואתחנן ו, ה.</ref>: {{ציטוטון|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}. אהבת ה' היא מהמצוות היסודיות בתורה, וקיומה הוא בסיס לקיום כל מצוות עשה. מצוה זו יסודית במיוחד ב[[תורת החסידות]], העוסקת רבות באהבה זו, בדרגות שבה וב[[התבוננות]] הנדרשת על מנת להגיע אליה. <br />
<br />
== המצוה ==<br />
אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו:<br />
<br />
* '''אהבה בסיסית''' - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, [[השגחה עליונה|משגיח עלינו]] ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'{{הערה|סמ"ג עשין מצוה ג. אור ה' מאמר ב כלל ו פרק ב. וראה גם ראשית חכמה שער האהבה פרקים ה-ו.}}. אמנם, [[הרבי]] לומד בשיטת [[הרמב"ם]] שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו{{הערה|לקוטי שיחות חלק מ ע' 316. ושם, שבתורת החסידות כן הובאה דרך זו, מפני שבחסידות מדובר על דרכים לגילוי האהבה המסותרת, הקיימת מכבר בנפש, ואין נוגע כל כך באיזה אופן מתגלית. אך ברמב"ם כספר הלכה מדובר על דרכים לייצר אהבה, ולכך אין זו דרך מספיקה.}}.<br />
* '''אהבה של ריחוק וצמאון''' - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה]] - וכפסק הרמב"ם<ref>הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א.</ref>: {{ציטוטון|והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול}}. על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של [[ריחוק]] ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו [[צמאון]] להתקרב אליו<ref>מאותו רגש של ריחוק אינסופי נולדות הן אהבה והן יראה, ולכן כללן הרמב"ם יחד בפרק זה "הדרך לאהבתו '''ויראתו'''" (שיחות שבהערה הבאה).</ref>. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם<ref name=":0">[https://drive.google.com/file/d/1nhRHb4iiu1JrFbFaFdbpoCOZxTiR0Nga/view לקוטי שיחות חלק לד שיחת ואתחנן ב]. חלק מ "'''מצות אהבת ה''''" (ע' 109 ואילך).</ref>.<br />
* '''אהבה של קירוב ודביקות''' - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"[[פרדס]]" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם<ref>הלכות תשובה פרק י הלכה ד.</ref> שהיא {{ציטוטון|מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה}}. אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה '''להתקרב לה'''<nowiki/>' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "[[הידור מצוה]]", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה<ref name=":0" />.<br />
<br />
לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>.<br />
<br />
=== הדרך להגיע אליה ===<br />
קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של [[המגיד ממזריטש]], שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"<ref>ספר המאמרים תש"א ע' 116, ובהערת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שם.</ref>), תבוא האהבה בדרך ממילא<ref>ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת, תש"ע) הוספות סימן כז. וש"נ.</ref>. בדומה לכך מובא מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]: {{ציטוטון|מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה}}<ref>שני המאורות חלק ב ס"ב (ל, ב).</ref>.<br />
<br />
אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות '''בהכרח''' מביאה לאהבה, שהיא המצוה<ref>ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעיף ז. ש"פ שופטים תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 238).</ref>.<br />
<br />
התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של [[תורת חסידות חב"ד]], וזו מהסיבות להכרח הגדול ב[[לימוד החסידות]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/1200920215 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תשיז]. ועוד.</ref>. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה<ref>שיחות י"ט כסלו תשכ"ט. י"א ניסן תשמ"ב. ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ג. ועוד.</ref>.<br />
<br />
עוד מבואר ב[[תניא]]<ref>פרק מד.</ref>, כי אף מי שנדמה לו שהאהבה שאליה הגיע היא כח [[דמיון|דמיוני]], לא יחוש, מכיון שבאמת מיוסדת על אהבתו האמיתית לה' [[אהבה מסותרת|המסותרת בליבו]].<br />
<br />
== השפעתה ==<br />
אהבת ה', בנוסף להיותה מצוה, היא גם יסוד לענינים רבים בעבודת ה' - החל מקיום [[מצוות עשה]], שהאהבה היא שורש ויסוד לכולן<ref>פירוש להלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א. תניא פרק ד.</ref>. וכן:<br />
<br />
* '''[[מסירות נפש]] על [[קידוש השם]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה לידי מסירות נפש על קידוש השם, וכפי שלמדו [[חז"ל]]<ref name=":1">ברכות נד, א (במשנה).</ref> מהפסוק "ואהבת . . בכל נפשך": "אפילו הוא נוטל את נפשך".<br />
* '''[[השתוות]] וקבלת ה[[יסורים]] ב[[שמחה]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה להודות לה' על כל המאורעות, כולל היסורים, ולקבל גם אותם בשויון נפש בדיוק כמו את הטוב, וכפי שלמדו חז"ל<ref name=":1" /> מהפסוק "ואהבת . . בכל מאדך": "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו".<br />
* '''[[תשובה]]''': תשובה מאהבת ה' היא גבוהה יותר מתשובה מ[[יראה]], ופעולתה חזקה יותר - שרק בכוחה להפוך את הזדונות לזכויות<ref>יומא פו, ב. וראה בהרחבה בערך [[תשובה#תשובה מאהבה ותשובה מיראה|תשובה]].</ref>.<br />
<br />
==דרגות באהבת ה'==<br />
<br />
באהבת ה' המבוארת ב[[ספר התניא]] וב[[תורת החסידות]] בכלל, דרגות רבות, לכל אחד לפי מדרגתו<ref>אבל לכל יהודי שייכת אהבת ה', לפחות בדרגה נמוכה - ראה קונטרס עץ החיים פרק טז.</ref>.<br />
===אהבה זוטא ואהבה רבה===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה זוטא]], [[אהבת עולם]], [[אהבה רבה]], [[אהבה בתענוגים]]}}<br />
בכללות, נחלקות שתי דרגות האהבה ל"אהבה זוטא" ו"אהבה רבה". ונקראות גם בשם "אהבת עולם" ו"אהבה רבה"<ref>תניא פרק מג.</ref>:<br />
<br />
* '''אהבה זוטא''' או '''אהבת עולם''' - היא אהבה הנולדת על ידי [[שכל]] והתבוננות בגדולת ה' מעניני העולם, המביאה לאהבה ותשוקה להידבק בה'.<br />
* '''אהבה רבה''' - היא אהבה שלמעלה מהשכל שאינה מתעוררת על ידי עבודה, אלא באה מלמעלה, למי שהשלים את עבודתו באהבה הנמוכה יותר. לפעמים נקראת גם בשם [[אהבה בתענוגים|'''אהבה בתענוגים''']] - שהיא שכרם של הצדיקים, הזוכים להתענג בה' כבר בחייהם, מעין [[העולם הבא]]{{הערה|ראה תניא פרק יג. אגרת הקודש סימן יח. לפעמים מחלקים באהבה רבה גופא - בין אהבה בתענוגים, ואהבה רבה נמוכה יותר שאיננה בתענוגים (ראה סידור עם דא"ח קיב, א).}}.<br />
<br />
=== אהבה טבעית המסותרת ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה טבעית]], [[אהבה מסותרת]]}}<br />
נוסף על דרגות האהבה הנ"ל, שאינן נמצאות מטבען אצל כל יהודי - ונדרשת התבוננות (או מתנה מלמעלה) על מנת להגיע אליהן - ישנה אצל כל יהודי אהבת ה' טבעית המסותרת בליבו, והיא באה בירושה מאבותינו [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. מכוחה של אהבה זו יש בכל יהודי את הכח למסור את נפשו עבור האמונה בה', מכיון שאיננו רוצה ואיננו יכול להתנתק ממנו אפילו לרגע קטן. מכוחה, יכול היה יהודי להתחבר לה' תמיד בקיום כל המצוות והימנעות מכל העבירות, והסיבה שתיתכן חלישות בכך היא מכיון שאהבה זו מסותרת, וישנה [[רוח שטות]] המכסה ומשכנעת את האדם כאילו שבמצוה או עבירה רגילה איננו מתנתק מה'. על ידי התבוננות והכרת האמת, שכל מצוה או עבירה היא משמעותית עבור הקשר לה', יכול יהודי להיות זהיר בכל המצוות והעבירות תמיד מכח אהבה זו<ref>תניא פרקים יח-כה.</ref>.<br />
<br />
העבודה להתבונן בגדולת ה' ולהביא ממנה להולדת אהבה נקראת "[[אהבה שכלית]]". לפעמים, כאשר האדם אינו מצליח בעבודתו להוליד אהבה בגילוי בליבו, יכולה להיות אצלו רק [[אהבה בתעלומות לב]]. זאת לעומת האהבה המסותרת, שנקראת [[אהבה טבעית]]<ref>ראה תניא סוף פרק טו. פרק טז. סוף פרק לח.</ref>.<br />
<br />
לפעמים נקראת האהבה המסותרת בשם "אהבה רבה".<br />
<br />
=== התבוננויות נוספות להולדת אהבה ===<br />
עוד מובאות בתניא סוגי התבוננות המביאות לאהבת ה'{{הערה|תניא פרק מד.}}:<br />
<br />
* '''"נפשי אויתיך"''' - כאשר האדם יודע שה' הוא מקור החיים, כשם שהוא אוהב את נפשו ותאב שהיא תשוב אליו כאשר מסתלקת החיות ממנו בשנתו בלילה, כך יאהב את ה' שהוא החיים האמיתיים.<br />
* '''"כברא דאשתדל"''' - כאשר ה' מרגיש שה' הוא אביו, הוא מוכן למסור את עצמו ואת חייו (ולכן זו אהבה גבוהה מהקודמת, שאוהב את ה' רק כפי שאוהב את חייו), כבן המוכן למסור את נפשו עבור אביו.<br />
<br />
האהבה הבאה מההתבוננויות הנ"ל כוללת בתוכה גם אהבה רבה, ולא רק אהבת עולם<ref>אמנם בלקוטי תורה תזריע כ, ב מגדיר את האהבה "נפשי אויתיך" כ"אהבה זוטא".</ref>, אך אי אפשר להסתפק בהן ויש להשקיע גם בהתבוננות המביאה אהבת עולם{{הערה|תניא שם בסוף הפרק.}}.<br />
<br />
* '''"כמים הפנים לפנים"''' - טבעו של אדם הוא להכיר טובה ולהחזיר אהבה למי שאוהב אותו, ובפרק הדיוט ושפל שמקבל אהבה ממלך גדול ורם, בודאי יחזיר לו אהבה. לכן, התבוננות בגודל אהבת ה' עלינו - כפי שבאה לידי ביטוי בירידתו אלינו [[יציאת מצרים|להוציא אותנו ממצרים]], ובכך ש[[מתן תורה|נתן לנו את תורתו]]{{הערה|תניא פרקים מו-מז.}}, וכן בגודל הירידה וה[[צמצומים]] הרבים שמצמצם את אורו הגדול כדי לברוא את העולם ולחיות אותנו<ref>תניא פרקים מח-מט.</ref> - תביא את האדם להחזיר אהבה לה' בהתאם.<br />
<br />
לפעמים מבואר שהתבוננויות אלו מולידות אהבה שכלית, ולפעמים שמביאות לגילוי האהבה המסותרת.<br />
<br />
===אופנים שונים בגילוי האהבה===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה כמים]], [[אהבה כרשפי אש]]}}<br />
מלבד החלוקות האמורות בין סוגי האהבה השונים, על פי הסיבות המעוררות אותן - ניתן לחלק את סוגי האהבה על פי אופן ההתגלות שלהן. ב[[ספר התניא]]<ref>פרק נ.</ref> מחלק אדמו"ר הזקן לשני סוגים<ref>וראה לקוטי שיחות חלק לד הנ"ל (הערה 54), ההקבלה ביניהן ובין סוגי האהבה שהביא הרמב"ם כהלכה.</ref>:<br />
<br />
* '''אהבה כמים''' - אהבה הנמשכת מ[[חסד|החסדים]] ו[[קו הימין]], שהיא באופן של השתפכות הנפש כמים ובקרירות.<br />
* '''אהבה כרשפי אש''' - אהבה הנמשכת מ[[גבורה|הגבורות]] ו[[קו השמאל]], שהיא באופן של רשפי אש, תשוקה וצמאון, ומביאה ל[[כלות הנפש]] ברצונה לצאת ממציאותה ולהידבק בה'. תשוקה זו היא התנועה של [[רצוא]], ואחריה נדרשת ומגיעה התנועה של [[שוב]].<br />
<br />
כמו כן, ישנן דרגות שונות בהתגלות האהבה בנפש - המחולקות לשלושת הסוגים של "'''בכל לבבך'''", "'''בכל נפשך'''" ו"'''בכל מאדך'''", שמקבילים גם למדרגות הנפש - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]]{{הערה|ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה פרק ה (נא, ג) ואילך. ד"ה פדה בשלום תשל"ט סעיף ג ואילך. ועוד. וראה בארוכה בספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' - בכל לבבך, נפשך ומאדך (כרך א ע' תט ואילך. תיח ואילך. תלב ואילך) - את הביאורים השונים בתורת החסידות על ההתאמה בין שלושת הדרגות "בכל לבבך", "בכל נפשך" ו"בכל מאדך" לחמשת הדרגות נר"ן ח"י.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אהבה]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
'''מאמרים'''<br />
* [http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=83&CategoryID=200 אהבת ה'] בקטגוריית מושגים בחסידות באתר חב"ד<br />
* הרב עדין אבן ישראל, [https://www.toratchabad.com/אהבת-ה-2 אהבת ה'] מאמר באתר ארגון מעיינותיך<br />
* הרב יוסף קרסיק, [https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=927 איך מגיעים לאהבת ה'] {{חב"ד בישראל|}}<br />
'''שיעורים'''<br />
* הרב יוסף יצחק אופן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 הדרך להגיע לאהבת ה'], שיעור וידאו {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב גדליה אקסלרוד, [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/1000343/ אהבת ה' בטבע אצל יהודי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב מיכאל טייב, [https://col.org.il/news/114838 אהבת ה' במשנתו של רבינו הזקן] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מד אהבת כברא דאשתדל] {{וידאו}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מו אהבת כמים הפנים] {{וידאו}}<br />
<br />
{{מצוות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:אהבת השם]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%94%27&diff=793421אהבת ה'2025-08-11T08:48:43Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הרחבה, עריכה</p>
<hr />
<div>{{אהבה ויראה}}<br />
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]<br />
'''אהבת ה'''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה [[אהבה|לאהוב]] את ה[[קב"ה]], כפי שנצטווינו בתחילת [[פרשה ראשונה|הפרשה הראשונה]] של [[קריאת שמע]]<ref>ואתחנן ו, ה.</ref>: {{ציטוטון|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}. אהבת ה' היא מהמצוות היסודיות בתורה, וקיומה הוא בסיס לקיום כל מצוות עשה. מצוה זו יסודית במיוחד ב[[תורת החסידות]], העוסקת רבות באהבה זו, בדרגות שבה וב[[התבוננות]] הנדרשת על מנת להגיע אליה. <br />
<br />
== המצוה ==<br />
אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו:<br />
<br />
* '''אהבה בסיסית''' - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, [[השגחה עליונה|משגיח עלינו]] ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'{{הערה|סמ"ג עשין מצוה ג. אור ה' מאמר ב כלל ו פרק ב. וראה גם ראשית חכמה שער האהבה פרקים ה-ו.}}. אמנם, [[הרבי]] לומד בשיטת [[הרמב"ם]] שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו{{הערה|לקוטי שיחות חלק מ ע' 316. ושם, שבתורת החסידות כן הובאה דרך זו, מפני שבחסידות מדובר על דרכים לגילוי האהבה המסותרת, הקיימת מכבר בנפש, ואין נוגע כל כך באיזה אופן מתגלית. אך ברמב"ם כספר הלכה מדובר על דרכים לייצר אהבה, ולכך אין זו דרך מספיקה.}}.<br />
* '''אהבה של ריחוק וצמאון''' - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה]] - וכפסק הרמב"ם<ref>הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א.</ref>: {{ציטוטון|והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול}}. על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של [[ריחוק]] ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו [[צמאון]] להתקרב אליו<ref>מאותו רגש של ריחוק אינסופי נולדות הן אהבה והן יראה, ולכן כללן הרמב"ם יחד בפרק זה "הדרך לאהבתו '''ויראתו'''" (שיחות שבהערה הבאה).</ref>. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם<ref name=":0">[https://drive.google.com/file/d/1nhRHb4iiu1JrFbFaFdbpoCOZxTiR0Nga/view לקוטי שיחות חלק לד שיחת ואתחנן ב]. חלק מ "'''מצות אהבת ה''''" (ע' 109 ואילך).</ref>.<br />
* '''אהבה של קירוב ודביקות''' - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"[[פרדס]]" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם<ref>הלכות תשובה פרק י הלכה ד.</ref> שהיא {{ציטוטון|מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה}}. אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה '''להתקרב לה'''<nowiki/>' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "[[הידור מצוה]]", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה<ref name=":0" />.<br />
<br />
לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>.<br />
<br />
=== הדרך להגיע אליה ===<br />
קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של [[המגיד ממזריטש]], שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"<ref>ספר המאמרים תש"א ע' 116, ובהערת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שם.</ref>), תבוא האהבה בדרך ממילא<ref>ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת, תש"ע) הוספות סימן כז. וש"נ.</ref>. בדומה לכך מובא מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]: {{ציטוטון|מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה}}<ref>שני המאורות חלק ב ס"ב (ל, ב).</ref>.<br />
<br />
אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות '''בהכרח''' מביאה לאהבה, שהיא המצוה<ref>ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעיף ז. ש"פ שופטים תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 238).</ref>.<br />
<br />
התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של [[תורת חסידות חב"ד]], וזו מהסיבות להכרח הגדול ב[[לימוד החסידות]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/1200920215 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תשיז]. ועוד.</ref>. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה<ref>שיחות י"ט כסלו תשכ"ט. י"א ניסן תשמ"ב. ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ג. ועוד.</ref>.<br />
<br />
עוד מבואר ב[[תניא]]<ref>פרק מד.</ref>, כי אף מי שנדמה לו שהאהבה שאליה הגיע היא כח [[דמיון|דמיוני]], לא יחוש, מכיון שבאמת מיוסדת על אהבתו האמיתית לה' [[אהבה מסותרת|המסותרת בליבו]].<br />
<br />
== השפעתה ==<br />
אהבת ה', בנוסף להיותה מצוה, היא גם יסוד לענינים רבים בעבודת ה' - החל מקיום [[מצוות עשה]], שהאהבה היא שורש ויסוד לכולן<ref>פירוש להלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א. תניא פרק ד.</ref>. וכן:<br />
<br />
* '''[[מסירות נפש]] על [[קידוש השם]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה לידי מסירות נפש על קידוש השם, וכפי שלמדו [[חז"ל]]<ref name=":1">ברכות נד, א (במשנה).</ref> מהפסוק "ואהבת . . בכל נפשך": "אפילו הוא נוטל את נפשך".<br />
* '''[[השתוות]] וקבלת ה[[יסורים]] ב[[שמחה]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה להודות לה' על כל המאורעות, כולל היסורים, ולקבל גם אותם בשויון נפש בדיוק כמו את הטוב, וכפי שלמדו חז"ל<ref name=":1" /> מהפסוק "ואהבת . . בכל מאדך": "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו".<br />
* '''[[תשובה]]''': תשובה מאהבת ה' היא גבוהה יותר מתשובה מ[[יראה]], ופעולתה חזקה יותר - שרק בכוחה להפוך את הזדונות לזכויות<ref>יומא פו, ב. וראה בהרחבה בערך [[תשובה#תשובה מאהבה ותשובה מיראה|תשובה]].</ref>.<br />
<br />
==דרגות באהבת ה'==<br />
<br />
באהבת ה' המבוארת ב[[ספר התניא]] וב[[תורת החסידות]] בכלל, דרגות רבות, לכל אחד לפי מדרגתו<ref>אבל לכל יהודי שייכת אהבת ה', לפחות בדרגה נמוכה - ראה קונטרס עץ החיים פרק טז.</ref>.<br />
===אהבה זוטא ואהבה רבה===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה זוטא]], [[אהבת עולם]], [[אהבה רבה]], [[אהבה בתענוגים]]}}<br />
בכללות, נחלקות שתי דרגות האהבה ל"אהבה זוטא" ו"אהבה רבה". ונקראות גם בשם "אהבת עולם" ו"אהבה רבה"<ref>תניא פרק מג.</ref>:<br />
<br />
* '''אהבה זוטא''' או '''אהבת עולם''' - היא אהבה הנולדת על ידי [[שכל]] והתבוננות בגדולת ה' מעניני העולם, המביאה לאהבה ותשוקה להידבק בה'.<br />
* '''אהבה רבה''' - היא אהבה שלמעלה מהשכל שאינה מתעוררת על ידי עבודה, אלא באה מלמעלה, למי שהשלים את עבודתו באהבה הנמוכה יותר. לפעמים נקראת גם בשם [[אהבה בתענוגים|'''אהבה בתענוגים''']] - שהיא שכרם של הצדיקים, הזוכים להתענג בה' כבר בחייהם, מעין [[העולם הבא]]{{הערה|ראה תניא פרק יג. אגרת הקודש סימן יח. לפעמים מחלקים באהבה רבה גופא - בין אהבה בתענוגים, ואהבה רבה נמוכה יותר שאיננה בתענוגים (ראה סידור עם דא"ח קיב, א).}}.<br />
<br />
=== אהבה טבעית המסותרת ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה טבעית]], [[אהבה מסותרת]]}}<br />
נוסף על דרגות האהבה הנ"ל, שאינן נמצאות מטבען אצל כל יהודי - ונדרשת התבוננות (או מתנה מלמעלה) על מנת להגיע אליהן - ישנה אצל כל יהודי אהבת ה' טבעית המסותרת בליבו, והיא באה בירושה מאבותינו [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. מכוחה של אהבה זו יש בכל יהודי את הכח למסור את נפשו עבור האמונה בה', מכיון שאיננו רוצה ואיננו יכול להתנתק ממנו אפילו לרגע קטן. מכוחה, יכול היה יהודי להתחבר לה' תמיד בקיום כל המצוות והימנעות מכל העבירות, והסיבה שתיתכן חלישות בכך היא מכיון שאהבה זו מסותרת, וישנה [[רוח שטות]] המכסה ומשכנעת את האדם כאילו שבמצוה או עבירה רגילה איננו מתנתק מה'. על ידי התבוננות והכרת האמת, שכל מצוה או עבירה היא משמעותית עבור הקשר לה', יכול יהודי להיות זהיר בכל המצוות והעבירות תמיד מכח אהבה זו<ref>תניא פרקים יח-כה.</ref>.<br />
<br />
העבודה להתבונן בגדולת ה' ולהביא ממנה להולדת אהבה נקראת "[[אהבה שכלית]]". לפעמים, כאשר האדם אינו מצליח בעבודתו להוליד אהבה בגילוי בליבו, יכולה להיות אצלו רק [[אהבה בתעלומות לב]]. זאת לעומת האהבה המסותרת, שנקראת [[אהבה טבעית]]<ref>ראה תניא סוף פרק טו. פרק טז. סוף פרק לח.</ref>.<br />
<br />
לפעמים נקראת האהבה המסותרת בשם "אהבה רבה".<br />
<br />
=== התבוננויות נוספות להולדת אהבה ===<br />
עוד מובאות בתניא סוגי התבוננות המביאות לאהבת ה'{{הערה|תניא פרק מד.}}:<br />
<br />
* '''"נפשי אויתיך"''' - כאשר האדם יודע שה' הוא מקור החיים, כשם שהוא אוהב את נפשו ותאב שהיא תשוב אליו כאשר מסתלקת החיות ממנו בשנתו בלילה, כך יאהב את ה' שהוא החיים האמיתיים.<br />
* '''"כברא דאשתדל"''' - כאשר ה' מרגיש שה' הוא אביו, הוא מוכן למסור את עצמו ואת חייו (ולכן זו אהבה גבוהה מהקודמת, שאוהב את ה' רק כפי שאוהב את חייו), כבן המוכן למסור את נפשו עבור אביו.<br />
<br />
האהבה הבאה מההתבוננויות הנ"ל כוללת בתוכה גם אהבה רבה, ולא רק אהבת עולם<ref>אמנם בלקוטי תורה תזריע כ, ב מגדיר את האהבה "נפשי אויתיך" כ"אהבה זוטא".</ref>, אך אי אפשר להסתפק בהן ויש להשקיע גם בהתבוננות המביאה אהבת עולם{{הערה|תניא שם בסוף הפרק.}}.<br />
<br />
* '''"כמים הפנים לפנים"''' - טבעו של אדם הוא להכיר טובה ולהחזיר אהבה למי שאוהב אותו, ובפרק הדיוט ושפל שמקבל אהבה ממלך גדול ורם, בודאי יחזיר לו אהבה. לכן, התבוננות בגודל אהבת ה' עלינו - כפי שבאה לידי ביטוי בירידתו אלינו [[יציאת מצרים|להוציא אותנו ממצרים]], ובכך ש[[מתן תורה|נתן לנו את תורתו]]{{הערה|תניא פרקים מו-מז.}}, וכן בגודל הירידה וה[[צמצומים]] הרבים שמצמצם את אורו הגדול כדי לברוא את העולם ולחיות אותנו<ref>תניא פרקים מח-מט.</ref> - תביא את האדם להחזיר אהבה לה' בהתאם.<br />
<br />
לפעמים מבואר שהתבוננויות אלו מולידות אהבה שכלית, ולפעמים שמביאות לגילוי האהבה המסותרת.<br />
<br />
===אופנים שונים בגילוי האהבה===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה כמים]], [[אהבה כרשפי אש]]}}<br />
מלבד החלוקות האמורות בין סוגי האהבה השונים, על פי הסיבות המעוררות אותן - ניתן לחלק את סוגי האהבה על פי אופן ההתגלות שלהן. ב[[ספר התניא]]<ref>פרק נ.</ref> מחלק אדמו"ר הזקן לשני סוגים<ref>וראה לקוטי שיחות חלק לד הנ"ל (הערה 54), ההקבלה ביניהן ובין סוגי האהבה שהביא הרמב"ם כהלכה.</ref>:<br />
<br />
* '''אהבה כמים''' - אהבה הנמשכת מ[[חסד|החסדים]] ו[[קו הימין]], שהיא באופן של השתפכות הנפש כמים ובקרירות.<br />
* '''אהבה כרשפי אש''' - אהבה הנמשכת מ[[גבורה|הגבורות]] ו[[קו השמאל]], שהיא באופן של רשפי אש, תשוקה וצמאון, ומביאה ל[[כלות הנפש]] ברצונה לצאת ממציאותה ולהידבק בה'. תשוקה זו היא התנועה של [[רצוא]], ואחריה נדרשת ומגיעה התנועה של [[שוב]].<br />
<br />
כמו כן, ישנן דרגות שונות בהתגלות האהבה בנפש - המחולקות לשלושת הסוגים של "'''בכל לבבך'''", "'''בכל נפשך'''" ו"'''בכל מאדך'''", שמקבילים גם למדרגות הנפש - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]]{{הערה|ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה פרק ה (נא, ג) ואילך. ד"ה פדה בשלום תשל"ט סעיף ג ואילך. ועוד.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אהבה]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
'''מאמרים'''<br />
* [http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=83&CategoryID=200 אהבת ה'] בקטגוריית מושגים בחסידות באתר חב"ד<br />
* הרב עדין אבן ישראל, [https://www.toratchabad.com/אהבת-ה-2 אהבת ה'] מאמר באתר ארגון מעיינותיך<br />
* הרב יוסף קרסיק, [https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=927 איך מגיעים לאהבת ה'] {{חב"ד בישראל|}}<br />
'''שיעורים'''<br />
* הרב יוסף יצחק אופן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 הדרך להגיע לאהבת ה'], שיעור וידאו {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב גדליה אקסלרוד, [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/1000343/ אהבת ה' בטבע אצל יהודי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב מיכאל טייב, [https://col.org.il/news/114838 אהבת ה' במשנתו של רבינו הזקן] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מד אהבת כברא דאשתדל] {{וידאו}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מו אהבת כמים הפנים] {{וידאו}}<br />
<br />
{{מצוות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:אהבת השם]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=793377מידת ההשתוות2025-08-10T22:22:55Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הרחבה</p>
<hr />
<div>'''מידת ההשתוות''' הוא אופן הנהגה והתייחסות לכל מה שמתרחש עם האדם, שיתייחס אליו באופן שווה.<br />
<br />
[[הבעל שם טוב]] קישר אופן הנהגה זה עם הציווי 'שיויתי השם לנגדי תמיד' (שנקבע כיסוד ופתיחה ל[[שולחן ערוך]]), ו[[הרבי]] מבאר את הקשר של הנהגה זו ל[[אמונה]] בהשם.<br />
<br />
==מקור הביטוי==<br />
ככל הנראה המקור למידת ההשתוות מופיע לראשונה בספר "[[חובת הלבבות]]" שמגדיר אותה כמדרגה העליונה במדרגות החסידים{{הערה|“וכבר אמרו על אחד החסידים, שאמר לחברו, הנשתוית? אמר לו: באיזה ענין? אמר לו: נשתווה בעיניך השבח והגנות? אמר לו: לא! אמר לו: אם כן עדין לא הגעת. השתדל, אולי תגיע אל המדרגה הזאת, כי היא העליונה שבמדרגות החסידים” (חובות הלבבות, פרק ה’).}}.<br />
<br />
==חידושו של הבעל שם טוב==<br />
[[הבעל שם טוב]] הוסיף וביאר את המשמעות של מידה זו, שאצל האדם יהיה שווה גם אם משבחים אותו גם מבזים ומגנים אותו, שהדבר נובע מכך שמרוב שהאדם שקוע וטרוד בעבודת השם, אין לו פנאי לחשוב מה שאומרים עליו, וכך גם בנוגע לכל דבר שקורה עמו, גם אם הוא טוב וגם אם לא - יהיה שווה אצלו, כיון שהוא מגיע מהקב"ה, וכל מה שאוכל שווה בעיניו - כביכול הוסר ממנו היצר הרע לחלוטין{{הערה|צוואת הריב"ש אות ב'.}}, וכותב על אופנה הנהגה זו: "וזה מדרגה גדולה מאד".<br />
<br />
הבעל שם טוב מחדש דבר גדול יותר, שאפילו אם האדם לא יכול לעבוד את השם כראוי, בגלל שנמצא בדרכים או בגלל טרדות אחרות, לא צריך הדבר להפריע לו כיון שצריך להיות ברור לו שזה האופן שה' רוצה שיעבוד אותו כרגע.<br />
<br />
הנהגה זו נקראת מידת ההשתוות הן בגלל שהכל '''שווה''' אצל האדם, והן בגלל שהיסוד והכח להנהגה זו, היא כשהאדם נוהג באופן של '''שיוויתי''' השם לנגדי תמיד, שהוא שם לנגד עיניו את הקב"ה, ואזי הוא זוכר שהכל מאיתנו והכל בהשגחתו והכל ברצונו, וממילא אין אצלו הבדל.<br />
<br />
==ביאורי רבותינו נשיאינו==<br />
בספר ה[[תניא]] מקשר זאת עם דברי חז"ל{{הערה|שבת פח, ב.}} אודות השמחים ביסורים, כיון שהאדם שמח בקרבת ה', הוא מקבל גם דברים רעים שקורים לו בשמחה, כי הן ולאו שווים אצלו בהשתוות גמורה ולא תופסים אצלו מקום מצד דביקותו באלוקות{{הערה|תניא פרק כו. אגרת הקודש סימן יא.}}.<br />
<br />
עבודת ה' במידת ההשתוות באה מכוחה של ה[[יחידה שבנפש]], שעל ידה אפשרית עבודה ללא מלחמה כלל עם [[הנפש הבהמית]], ורק בעבודה כזו ניתן להגיע להשתוות מוחלטת<ref>ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה פרק ט ([https://chabadlibrary.org/books/2500660224 נד, ב] ואילך).</ref>.<br />
<br />
הרבי מוסיף ומבאר, שהכח והדרך להגיע להנהגה בדרגה גבוהה שכזו, הוא על ידי האמונה וההתקשרות בעצמותו יתברך שלמעלה מגדרי הבריאה והחיבור למטרת ותכלית הבריאה לעשות לו דירה בתחתונים{{הערה|מאמר ד"ה באתי לגני תשטו.}}, והחידוש בהוראת הבעל שם טוב ביחס לציווי 'שיוויתי', שזה צריך להיות גם בנוגע לכוחות הפנימיים ולא רק במעשה בפועל{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1lFBY0wYrHx9P70_t9xNp1IoTsiMBGNFW/view שיחת חג השבועות תש"כ, סעיף י' ואילך]. וראה גם שיחת שבת פרשת חיי שרה תש"כ.}}, והוא ענין של עבודה שלמעלה מטעם ודעת, בלי שום מבוקש, ואזי העבודה נעשית באופן של מסירות נפש{{הערה|מאמר שבת פרשת כי תשא פורים קטן תשי"ז. וראה רשימתו של הרב לאופר 'מאמר של אש' [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4077&CategoryID=996 התקשרות גליון 677], אודות מאמר זה והקשר שלו עם [[קונטרס פורים קטן תשנ"ב]] והמאורעות הקשורים במאמרים אלו.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ מונה שבעה חלקי עבודה כאשר פוקדים את האדם ייסורים, זה למעלה מזה, כאשר החלק הרביעי הוא שהאדם פועל בעצמו את מידת ההשתוות, ובחלק השישי, מידת ההשתוות מבטלת את התענוג בעניני העולם{{הערה|ספר המאמרים ת"ש עמוד מב.}}.<br />
<br />
הרבי מבאר שבתורה זו של הבעל שם טוב בא לידי ביטוי החילוק בין דרך הבעל שם טוב שהיא החסידות הכללית, לדרך חב"ד, שאכן ההתחלה והגישה הכללית לעבודת השם היא באופן של 'כלל', שהכל בהשתוות ללא כל הבדל, אך לאחר מכן זה צריך לבוא באופן של התקשרות שחודר באדם על ידי חכמה בינה ודעת, ואזי כן יש להדגיש את חילוקי הפרטים{{הערה|שיחת ח"י אלול תשמ"ב סעיף כה ואילך.}}.<br />
<br />
==בצד השלילה==<br />
אדמו"ר הריי"צ מצביע על כך שהדעה השלילית של 'מידת ההשתוות' שכולם צריכים להיות שווים, היא שורש רע שמכלה ומבלה את הכל, וכל אחד צריך לדעת את תפקידו וייעודו{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=492 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תכו].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תהלות מנחם, פרק טז פסוק ח<br />
*ביאורים בצוואת הריב"ש, אות ב'<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]<br />
[[קטגוריה:תורות הבעל שם טוב]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%94%27&diff=793374אהבת ה'2025-08-10T22:12:41Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{אהבה ויראה}}<br />
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]<br />
'''אהבת ה'''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה [[אהבה|לאהוב]] את ה[[קב"ה]], כפי שנצטווינו בתחילת [[פרשה ראשונה|הפרשה הראשונה]] של [[קריאת שמע]]<ref>ואתחנן ו, ה.</ref>: {{ציטוטון|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}. אהבת ה' היא מהמצוות היסודיות בתורה, וקיומה הוא בסיס לקיום כל מצוות עשה. מצוה זו יסודית במיוחד ב[[תורת החסידות]], העוסקת רבות באהבה זו, בדרגות שבה וב[[התבוננות]] הנדרשת על מנת להגיע אליה. <br />
<br />
== המצוה ==<br />
אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו:<br />
<br />
* '''אהבה בסיסית''' - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, [[השגחה עליונה|משגיח עלינו]] ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'{{הערה|סמ"ג עשין מצוה ג. אור ה' מאמר ב כלל ו פרק ב. וראה גם ראשית חכמה שער האהבה פרקים ה-ו.}}. אמנם, [[הרבי]] לומד בשיטת [[הרמב"ם]] שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו{{הערה|לקוטי שיחות חלק מ ע' 316. ושם, שבתורת החסידות כן הובאה דרך זו, מפני שבחסידות מדובר על דרכים לגילוי האהבה המסותרת, הקיימת מכבר בנפש, ואין נוגע כל כך באיזה אופן מתגלית. אך ברמב"ם כספר הלכה מדובר על דרכים לייצר אהבה, ולכך אין זו דרך מספיקה.}}.<br />
* '''אהבה של ריחוק וצמאון''' - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה]] - וכפסק הרמב"ם<ref>הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א.</ref>: {{ציטוטון|והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול}}. על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של [[ריחוק]] ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו [[צמאון]] להתקרב אליו<ref>מאותו רגש של ריחוק אינסופי נולדות הן אהבה והן יראה, ולכן כללן הרמב"ם יחד בפרק זה "הדרך לאהבתו '''ויראתו'''" (שיחות שבהערה הבאה).</ref>. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם<ref name=":0">[https://drive.google.com/file/d/1nhRHb4iiu1JrFbFaFdbpoCOZxTiR0Nga/view לקוטי שיחות חלק לד שיחת ואתחנן ב]. חלק מ "'''מצות אהבת ה''''" (ע' 109 ואילך).</ref>.<br />
* '''אהבה של קירוב ודביקות''' - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"[[פרדס]]" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם<ref>הלכות תשובה פרק י הלכה ד.</ref> שהיא {{ציטוטון|מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה}}. אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה '''להתקרב לה'''<nowiki/>' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "[[הידור מצוה]]", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה<ref name=":0" />.<br />
<br />
לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>.<br />
<br />
=== הדרך להגיע אליה ===<br />
קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של [[המגיד ממזריטש]], שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"<ref>ספר המאמרים תש"א ע' 116, ובהערת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שם.</ref>), תבוא האהבה בדרך ממילא<ref>ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת, תש"ע) הוספות סימן כז. וש"נ.</ref>. בדומה לכך מובא מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]: {{ציטוטון|מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה}}<ref>שני המאורות חלק ב ס"ב (ל, ב).</ref>.<br />
<br />
אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות '''בהכרח''' מביאה לאהבה, שהיא המצוה<ref>ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעיף ז. ש"פ שופטים תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 238).</ref>.<br />
<br />
התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של [[תורת חסידות חב"ד]], וזו מהסיבות להכרח הגדול ב[[לימוד החסידות]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/1200920215 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תשיז]. ועוד.</ref>. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה<ref>שיחות י"ט כסלו תשכ"ט. י"א ניסן תשמ"ב. ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ג. ועוד.</ref>.<br />
<br />
== השפעתה ==<br />
אהבת ה', בנוסף להיותה מצוה, היא גם יסוד לענינים רבים בעבודת ה' - החל מקיום [[מצוות עשה]], שהאהבה היא שורש ויסוד לכולן<ref>פירוש להלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א. תניא פרק ד.</ref>. וכן:<br />
<br />
* '''[[מסירות נפש]] על [[קידוש השם]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה לידי מסירות נפש על קידוש השם, וכפי שלמדו [[חז"ל]]<ref name=":1">ברכות נד, א (במשנה).</ref> מהפסוק "ואהבת . . בכל נפשך": "אפילו הוא נוטל את נפשך".<br />
* '''[[השתוות]] וקבלת ה[[יסורים]] ב[[שמחה]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה להודות לה' על כל המאורעות, כולל היסורים, ולקבל גם אותם בשויון נפש בדיוק כמו את הטוב, וכפי שלמדו חז"ל<ref name=":1" /> מהפסוק "ואהבת . . בכל מאדך": "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו".<br />
* '''[[תשובה]]''': תשובה מאהבת ה' היא גבוהה יותר מתשובה מ[[יראה]], ופעולתה חזקה יותר - שרק בכוחה להפוך את הזדונות לזכויות<ref>יומא פו, ב. וראה בהרחבה בערך [[תשובה#תשובה מאהבה ותשובה מיראה|תשובה]].</ref>.<br />
<br />
==דרגות באהבת ה'==<br />
<br />
בתניא{{הערה|הבא לקמן על פי "ביאורים בתניא, פרקים מב עד נ'}} מבואר כי ישנן 6 דרגות כלליות (עניינים כלליים) באהבת ה':<br />
===[[אהבת עולם]]===<br />
<br />
נמשכת מן ה[[התבוננות]] באור האלוקי השורה בעולמות. ומשולה לרשפי אש, כלומר, תשוקה עזה שהאור האלוקי יתגלה ויאיר אצלי.<br />
<br />
===[[אהבה רבה]]===<br />
{{הערה|לעיתים נקראת אהבה זו [[אהבה טבעית]] על שם שהיא טבע בנפשות ישראל, ולעיתים (לפני יציאתה מהעלם נפש הבהמית לגילוי) נקראת [[אהבה המסותרת]]}}. מקורה של אהבה זו בעצם הנפש, והיא נמצאת בשווה אצל כל איש ישראל צדיק כרשע ללא הבדל. אהבה נעלית זו לא יכולה להתעורר על ידי [[התבוננות]], אלא היא ניתנת ב[[מתנה]] למי שהוא שלם ביראה{{הערה|בתניא פרק מג נאמר שאהבה רבה היא [[אהבה בתענוגים]], אך במקומות שונים בחסידות מבואר שזהו רק בכללות, ובפרטיות אהבות אלו הינן שתי מדריגות שונות}}. גם אהבה זו משולה לאש, אך לא רשפי אש של מדורה בוערת, אלא אש שקטה – שלהבת נר, שבוערת בשקט ובדביקות.<br />
על שתי אהבות אלו קשה לומר שהן "קרובות מאד" (שזוהי מטרת התניא, להסביר איך הוא קרוב מאד לקיים את התורה "לשמה", מתוך רגש פנימי). הראשונה משום שמצריכה הן ידיעה רחבה, והן העמקה ותקיעת הדעת בהתמדה, והשניה מתגלה רק אצל יחידי סגולה. לכן ממשיך התניא לבאר, שישנן שתי אהבות נוספות שהן אכן קרובות מאד. לכאורה, הטעם שהתניא לא מתחיל עם האהבות לקמן הוא משום החסרון שבהן – שאינן מתבטאות ברגש ממשי בלב ואינן משולות כלל לאש. למרות ש(ועקב התבוננות הנ"ל) האדם מתנהג כאילו הוא אוהב, הרי שבפועל אינו מרגיש דבר בליבו - הוא רק מתנהג על פי המסקנה אליה הגיע בהתבוננותו.<br />
<br />
===אהבת נפשי איויתיך===<br />
כפי שהאדם חסר עייף וחסר כח בסוף היום, ותחושתו הינה תאוה לחיות וכח חדשים. כך כשמתבונן שחיי נשמתו הם מהקב"ה תתעורר בליבו אהבה להשם. אהבה זו כלולה משתי האהבות הקודמות, משום שמצד אחד היא ירושה לנו מאבותינו (כדוגמת אהבה רבה), אך מצד שני מתעוררת על ידי התבוננות (כמו אהבת עולם).<br />
<br />
===אהבת כברא דאשתדל===<br />
לאהוב את הקב"ה כמו בן שאוהב את אביו, ומתעוררת על ידי ההתבוננות בכך שהקב"ה הוא "אבינו" הוא הוליד את נשמתינו. גם היא כקודמתה כלולה מאהבת עולם ואהבה רבה (מאותו הטעם), אך נעלית הרבה יותר: אהבת נפשי אויתיך היא אהבה מתוך ישות, מתוך הרגשת עצמו, קרבת אלקים לי טוב, האהבה סובבת סביב טובת עצמו. ואילו אהבת כברא דאשתדל היא מתוך ביטול עצמו – העיקר הוא האהוב (הקב"ה).<br />
<br />
===אהבת כמים הפנים===<br />
מכאן{{הערה|פרק מו ואילך}} מתחיל הרבי לבאר סוג שונה לגמרי של אהבה, הכולל בתוכו את כל המעלות לעיל: הן שהיא ברגש גלוי, הן שבאה על ידי התבוננות, והן שקרובה לכל אחד - ויתירה מזו "קרובה מאד מאד". ההתבוננות המביאה לידי אהבה זו משולה לבבואה במים המחזירה חיוך לאדם המחייך אליה. הנמשל הוא התבוננות בחסדים שגומל איתי השם למרות שאינני ראוי להם (כאדם המוטל באשפה ומגיע אליו המלך בכבודו ובעצמו ומוציא אותו ורוחץ אותו וכו'). לכאורה יש לומר, שמשום מעלותיה של אהבה זו מאריך בה רבינו הזקן על פני ארבעה פרקים שלימים.<br />
<br />
===אהבת כלות הנפש===<br />
אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" שבאה על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מהעולמות, והיא שונה במהותה מכל 5 האהבות הקודמות: כל האהבות הקודמות מגיעות (בכללות) מצד קו הימין, מצד החסד – ואילו אהבה זו באה מצד הגבורות. אמנם בחיצוניות היא דומה לאהבת עולם (שבאה כאמור, על ידי התבוננות באור האלוקי שמלובש בעולמות), אך במהותן הן הפוכות: בעוד אהבת עולם באה מתוך ישות – קרבת אלקים לי טוב, אהבת כלות הנפש באה מצד הביטול. אהבה זו משולה אמנם גם היא לרשפי אש (כמו אהבת עולם), אך כאן לא מדובר על תשוקה שאלוקות יתגלה אצלי אלא הפוך – "כשלהבת עזה העולה למעלה וליפרד מהפתילה והעצים", צמאון עצום "כשלהבת היוצאת מן הבזק", המביא לבחינת חולת אהבה ועד כלות הנפש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אהבה]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
'''מאמרים'''<br />
* [http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=83&CategoryID=200 אהבת ה'] בקטגוריית מושגים בחסידות באתר חב"ד<br />
* הרב עדין אבן ישראל, [https://www.toratchabad.com/אהבת-ה-2 אהבת ה'] מאמר באתר ארגון מעיינותיך<br />
* הרב יוסף קרסיק, [https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=927 איך מגיעים לאהבת ה'] {{חב"ד בישראל|}}<br />
'''שיעורים'''<br />
* הרב יוסף יצחק אופן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 הדרך להגיע לאהבת ה'], שיעור וידאו {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב גדליה אקסלרוד, [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/1000343/ אהבת ה' בטבע אצל יהודי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב מיכאל טייב, [https://col.org.il/news/114838 אהבת ה' במשנתו של רבינו הזקן] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מד אהבת כברא דאשתדל] {{וידאו}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מו אהבת כמים הפנים] {{וידאו}}<br />
<br />
{{מצוות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:אהבת השם]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%94%27&diff=793370אהבת ה'2025-08-10T21:41:05Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הרחבה, עריכה</p>
<hr />
<div>{{אהבה ויראה}}<br />
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]]<br />
'''אהבת ה'''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה [[אהבה|לאהוב]] את ה[[קב"ה]], כפי שנצטווינו בתחילת [[פרשה ראשונה|הפרשה הראשונה]] של [[קריאת שמע]]<ref>ואתחנן ו, ה.</ref>: {{ציטוטון|וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ}}. אהבת ה' היא מהמצוות היסודיות בתורה, וקיומה הוא בסיס לקיום כל מצוות עשה. מצוה זו יסודית במיוחד ב[[תורת החסידות]], העוסקת רבות באהבה זו, בדרגות שבה וב[[התבוננות]] הנדרשת על מנת להגיע אליה. <br />
<br />
== המצוה ==<br />
אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו:<br />
<br />
* '''אהבה בסיסית''' - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, [[השגחה עליונה|משגיח עלינו]] ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'{{הערה|סמ"ג עשין מצוה ג. אור ה' מאמר ב כלל ו פרק ב. וראה גם ראשית חכמה שער האהבה פרקים ה-ו.}}. אמנם, [[הרבי]] לומד בשיטת [[הרמב"ם]] שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו{{הערה|לקוטי שיחות חלק מ ע' 316. ושם, שבתורת החסידות כן הובאה דרך זו, מפני שבחסידות מדובר על דרכים לגילוי האהבה המסותרת, הקיימת מכבר בנפש, ואין נוגע כל כך באיזה אופן מתגלית. אך ברמב"ם כספר הלכה מדובר על דרכים לייצר אהבה, ולכך אין זו דרך מספיקה.}}.<br />
* '''אהבה של ריחוק וצמאון''' - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה]] - וכפסק הרמב"ם<ref>הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א.</ref>: {{ציטוטון|והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול}}. על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של [[ריחוק]] ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו [[צמאון]] להתקרב אליו<ref>מאותו רגש של ריחוק אינסופי נולדות הן אהבה והן יראה, ולכן כללן הרמב"ם יחד בפרק זה "הדרך לאהבתו '''ויראתו'''" (שיחות שבהערה הבאה).</ref>. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם<ref name=":0">[https://drive.google.com/file/d/1nhRHb4iiu1JrFbFaFdbpoCOZxTiR0Nga/view לקוטי שיחות חלק לד שיחת ואתחנן ב]. חלק מ "'''מצות אהבת ה''''" (ע' 109 ואילך).</ref>.<br />
* '''אהבה של קירוב ודביקות''' - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"[[פרדס]]" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם<ref>הלכות תשובה פרק י הלכה ד.</ref> שהיא {{ציטוטון|מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה}}. אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה '''להתקרב לה'''<nowiki/>' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "[[הידור מצוה]]", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה<ref name=":0" />.<br />
<br />
לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>.<br />
<br />
== השפעתה ==<br />
אהבת ה', בנוסף להיותה מצוה, היא גם יסוד לענינים רבים בעבודת ה' - החל מקיום [[מצוות עשה]], שהאהבה היא שורש ויסוד לכולן<ref>פירוש להלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א. תניא פרק ד.</ref>. וכן:<br />
<br />
* '''[[מסירות נפש]] על [[קידוש השם]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה לידי מסירות נפש על קידוש השם, וכפי שלמדו [[חז"ל]]<ref name=":1">ברכות נד, א (במשנה).</ref> מהפסוק "ואהבת . . בכל נפשך": "אפילו הוא נוטל את נפשך".<br />
* '''[[השתוות]] וקבלת ה[[יסורים]] ב[[שמחה]]''': אהבת ה' בדרגה גבוהה מביאה להודות לה' על כל המאורעות, כולל היסורים, ולקבל גם אותם בשויון נפש בדיוק כמו את הטוב, וכפי שלמדו חז"ל<ref name=":1" /> מהפסוק "ואהבת . . בכל מאדך": "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו".<br />
* '''[[תשובה]]''': תשובה מאהבת ה' היא גבוהה יותר מתשובה מ[[יראה]], ופעולתה חזקה יותר - שרק בכוחה להפוך את הזדונות לזכויות<ref>יומא פו, ב. וראה בהרחבה בערך [[תשובה#תשובה מאהבה ותשובה מיראה|תשובה]].</ref>.<br />
<br />
==דרגות באהבת ה'==<br />
<br />
בתניא{{הערה|הבא לקמן על פי "ביאורים בתניא, פרקים מב עד נ'}} מבואר כי ישנן 6 דרגות כלליות (עניינים כלליים) באהבת ה':<br />
===[[אהבת עולם]]===<br />
<br />
נמשכת מן ה[[התבוננות]] באור האלוקי השורה בעולמות. ומשולה לרשפי אש, כלומר, תשוקה עזה שהאור האלוקי יתגלה ויאיר אצלי.<br />
<br />
===[[אהבה רבה]]===<br />
{{הערה|לעיתים נקראת אהבה זו [[אהבה טבעית]] על שם שהיא טבע בנפשות ישראל, ולעיתים (לפני יציאתה מהעלם נפש הבהמית לגילוי) נקראת [[אהבה המסותרת]]}}. מקורה של אהבה זו בעצם הנפש, והיא נמצאת בשווה אצל כל איש ישראל צדיק כרשע ללא הבדל. אהבה נעלית זו לא יכולה להתעורר על ידי [[התבוננות]], אלא היא ניתנת ב[[מתנה]] למי שהוא שלם ביראה{{הערה|בתניא פרק מג נאמר שאהבה רבה היא [[אהבה בתענוגים]], אך במקומות שונים בחסידות מבואר שזהו רק בכללות, ובפרטיות אהבות אלו הינן שתי מדריגות שונות}}. גם אהבה זו משולה לאש, אך לא רשפי אש של מדורה בוערת, אלא אש שקטה – שלהבת נר, שבוערת בשקט ובדביקות.<br />
על שתי אהבות אלו קשה לומר שהן "קרובות מאד" (שזוהי מטרת התניא, להסביר איך הוא קרוב מאד לקיים את התורה "לשמה", מתוך רגש פנימי). הראשונה משום שמצריכה הן ידיעה רחבה, והן העמקה ותקיעת הדעת בהתמדה, והשניה מתגלה רק אצל יחידי סגולה. לכן ממשיך התניא לבאר, שישנן שתי אהבות נוספות שהן אכן קרובות מאד. לכאורה, הטעם שהתניא לא מתחיל עם האהבות לקמן הוא משום החסרון שבהן – שאינן מתבטאות ברגש ממשי בלב ואינן משולות כלל לאש. למרות ש(ועקב התבוננות הנ"ל) האדם מתנהג כאילו הוא אוהב, הרי שבפועל אינו מרגיש דבר בליבו - הוא רק מתנהג על פי המסקנה אליה הגיע בהתבוננותו.<br />
<br />
===אהבת נפשי איויתיך===<br />
כפי שהאדם חסר עייף וחסר כח בסוף היום, ותחושתו הינה תאוה לחיות וכח חדשים. כך כשמתבונן שחיי נשמתו הם מהקב"ה תתעורר בליבו אהבה להשם. אהבה זו כלולה משתי האהבות הקודמות, משום שמצד אחד היא ירושה לנו מאבותינו (כדוגמת אהבה רבה), אך מצד שני מתעוררת על ידי התבוננות (כמו אהבת עולם).<br />
<br />
===אהבת כברא דאשתדל===<br />
לאהוב את הקב"ה כמו בן שאוהב את אביו, ומתעוררת על ידי ההתבוננות בכך שהקב"ה הוא "אבינו" הוא הוליד את נשמתינו. גם היא כקודמתה כלולה מאהבת עולם ואהבה רבה (מאותו הטעם), אך נעלית הרבה יותר: אהבת נפשי אויתיך היא אהבה מתוך ישות, מתוך הרגשת עצמו, קרבת אלקים לי טוב, האהבה סובבת סביב טובת עצמו. ואילו אהבת כברא דאשתדל היא מתוך ביטול עצמו – העיקר הוא האהוב (הקב"ה).<br />
<br />
===אהבת כמים הפנים===<br />
מכאן{{הערה|פרק מו ואילך}} מתחיל הרבי לבאר סוג שונה לגמרי של אהבה, הכולל בתוכו את כל המעלות לעיל: הן שהיא ברגש גלוי, הן שבאה על ידי התבוננות, והן שקרובה לכל אחד - ויתירה מזו "קרובה מאד מאד". ההתבוננות המביאה לידי אהבה זו משולה לבבואה במים המחזירה חיוך לאדם המחייך אליה. הנמשל הוא התבוננות בחסדים שגומל איתי השם למרות שאינני ראוי להם (כאדם המוטל באשפה ומגיע אליו המלך בכבודו ובעצמו ומוציא אותו ורוחץ אותו וכו'). לכאורה יש לומר, שמשום מעלותיה של אהבה זו מאריך בה רבינו הזקן על פני ארבעה פרקים שלימים.<br />
<br />
===אהבת כלות הנפש===<br />
אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" שבאה על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מהעולמות, והיא שונה במהותה מכל 5 האהבות הקודמות: כל האהבות הקודמות מגיעות (בכללות) מצד קו הימין, מצד החסד – ואילו אהבה זו באה מצד הגבורות. אמנם בחיצוניות היא דומה לאהבת עולם (שבאה כאמור, על ידי התבוננות באור האלוקי שמלובש בעולמות), אך במהותן הן הפוכות: בעוד אהבת עולם באה מתוך ישות – קרבת אלקים לי טוב, אהבת כלות הנפש באה מצד הביטול. אהבה זו משולה אמנם גם היא לרשפי אש (כמו אהבת עולם), אך כאן לא מדובר על תשוקה שאלוקות יתגלה אצלי אלא הפוך – "כשלהבת עזה העולה למעלה וליפרד מהפתילה והעצים", צמאון עצום "כשלהבת היוצאת מן הבזק", המביא לבחינת חולת אהבה ועד כלות הנפש.<br />
<br />
==הדרך להגיע לאהבת ה'==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[לימוד החסידות]]}}<br />
הדרך להגיע לאהבת ה' היא על ידי [[התבוננות]] ב[[גדולת ה']]. שה[[מידות]] מושפעות מן ה[[שכל]], כאשר המתבונן מרחיב את דעתו בעניני [[גדולת ה']] ומפנים ש[[הקב"ה]] [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], ליבו מתעורר ונמשך באהבת ה'.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אהבה]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
'''מאמרים'''<br />
* [http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=83&CategoryID=200 אהבת ה'] בקטגוריית מושגים בחסידות באתר חב"ד<br />
* הרב עדין אבן ישראל, [https://www.toratchabad.com/אהבת-ה-2 אהבת ה'] מאמר באתר ארגון מעיינותיך<br />
* הרב יוסף קרסיק, [https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=927 איך מגיעים לאהבת ה'] {{חב"ד בישראל|}}<br />
'''שיעורים'''<br />
* הרב יוסף יצחק אופן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 הדרך להגיע לאהבת ה'], שיעור וידאו {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב גדליה אקסלרוד, [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/1000343/ אהבת ה' בטבע אצל יהודי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* הרב מיכאל טייב, [https://col.org.il/news/114838 אהבת ה' במשנתו של רבינו הזקן] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מד אהבת כברא דאשתדל] {{וידאו}}<br />
* הרב שניאור זלמן העכט, [https://sinun770.org/ שיעור בספר התניא פרק מו אהבת כמים הפנים] {{וידאו}}<br />
<br />
{{מצוות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מצוות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:אהבת השם]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=793106חב"דפדיה:אולם דיונים2025-08-10T12:03:42Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* מושגים בחסידות */ תגובה</p>
<hr />
<div>{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}<br />
{{אולם דיונים}}<br />
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]<br />
<br />
<!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. !--><br />
<br />
== ניגונים בערכים ==<br />
<br />
מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)<br />
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)<br />
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.<br />
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)<br />
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)<br />
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)<br />
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)<br />
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)<br />
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)<br />
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)<br />
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)<br />
<br />
== אפליקציה לחב"דפדיה ==<br />
{{מפעילי מערכת}} מה אתם אומרים על הקמת אפליקציה של חב"דפדיה לפלאפון?<br />
לדעתי זה יועיל ויקפיץ את החיפושים בחב"דפדיה, אם כי זה דבר יקר מאוד אז אולי הגיוני יותר שזה יקרה בעוד כמה שנים. לבנתיים אני מניח את זה כאן.<br />
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:47, ט' בשבט, ה'תשפ"ה<br />
:דובר על זה בעבר. כעת ניתן להוסיף את הדף הראשי של האתר לדף הבית בפלאפון באמצעות לחיצה על 3 הנקודות בדפדפן. העלות של פיתוח אפליקציה לדעתי לא שווה את פער הנוחות בין מה שכבר יש לאפליקציה כי הפער די קטן. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 08:57, 7 בפברואר 2025 (IST)<br />
::יש פיצ'ר של 'הורדת אפליקצייה לנייד', זה אמנם עובד על גבי הדפדפן אך מאוד נוח ומדמה אפליקצייה לכל דבר, אם יש לך מושג איך עושים זאת, זה יהיה מועיל לתועלת הגולשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)<br />
:::{{חב"דפדים פעילים}}, לצורך בדיקה, מי שמעוניין להוריד אליו אפליקציה בגרסת בטא שירשום כאן מייל שמחובר למכשיר שלו. אם יהיו מעל 10, בע"ה תהיה אפליקציה. (כל משתמש מייל אחד על מכשיר אחר) ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ה • 22:47, 26 בפברואר 2025 (IST)<br />
::::770byy@gamil.com. תודה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:09, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 23:09, 26 בפברואר 2025 (IST)<br />
:::::חלוקת קונטרסים זו יוזמה נפלאה ואני חושב שהיא תוסיף רבות לחב"דפדיה. יכול להיות שיש משתמשים שמעדיפים לא לכתוב את המייל שלהם בדף פומבי שגלוי כמובן גם לכל עובר אורח ולא רק למשתמשי האתר. אולי עדיף שישלחו אלייך (או, אם אתה מעדיף אפשר אלי) את כתובת המייל, כל מי שיוכל להכנס ולהוריד את האפליקציה באמצעות סמרטפון? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשפ"ה<br />
::::::אין בעיה, ניתן לשלוח לי גם ישירות ל{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל}} או לשיע.ק. כשיצטברו 10 מיילים יתקבל עדכון נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באדר ה'תשפ"ה • 01:52, 14 במרץ 2025 (IST)<br />
<br />
== אחים / גיסים בערכי אישים ==<br />
מבקש לפתוח שוב את הדיון לגבי [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה]] שנערך כבר בעבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]]. אשמח להשתתפותכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשפ"ה 00:14, 31 במרץ 2025 (IDT)<br />
<br />
== תשתמשו בבינה מלאכותית! ==<br />
<br />
סיפרתי בשיעור שמסרתי על [[יהונתן בנטובאיש|יהונתן בנטוביץ']] (כאן המקום להעיר שכדאי שהמתגוררים בכפר חב"ד יוודאו את הכתיב המדוייק של שם משפחתו) וראיתי אנשים מחפשים עליו בגוגל. אח"כ בדקתי בגוגל לראות מה הם מוצאים וראיתי שכל המקורות (בעברית) עליו ועל התיאוריה שלו הם רק חב"דיים.<br />
<br />
אז התחלתי התכתבות ארוכה עם הבינה מלאכותית שתסביר לי במילים פשוטות את התיאוריה שלו, ותיתן לי מידע עליו ועל היחס של הקהילה המדעית לשיטתו, ואחרי שעתיים של עבודת התכתבות וניסוח יצרתי לכם ערך משופר ומשופץ כולל פירוט ברור של התיאוריה.<br />
<br />
פשוט תנסו ותראו כמה זה משפר לכם את הכתיבה והניסוח, הלוואי שתצליחו לגדל ולרומם את חב"דפדיה לנחת הרבי, בהצלחה! --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.119|212.179.64.119]] 02:58, 23 במאי 2025 (IDT)<br />
:לעתים רבות הבינה המלאכותית ממציאה פרטים שלא היו ולא נבראו, הבינה המלאכותית אינה יודעת דבר משל עצמה אלא רק אוספת תוכן מכל רחבי המרשתת, כך שנחמד לקבל ממנה פרטים אך לא ניתן לסמוך עליהם לחלוטין. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 11:16, כ"ה באייר, ה'תשפ"ה 11:16, 23 במאי 2025 (IDT)<br />
::ישר כח ערך מקסים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ה 15:54, 23 במאי 2025 (IDT)<br />
::<big>'''אל'''</big> תשתמשו, אלא זהירות ומשנה בדיקות. ניסיתי השבוע לשפר ערך, ניסיתי באמצעות קלוד ובאמצעות GPT, התוצאה הייתה נוראית. הכנסתי ערך וביקשתי שיפור ניסוח. פעם אחת הוא שינה את העיר בה נולד האדם. באחרת המציא תאריך לידה שלא היה קיים ועוד שורת שיבושים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ה 15:52, 23 במאי 2025 (IDT)<br />
:::אני ו[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] בדיוק עכשיו התדיינו [[שיחה:שלום שמחה זילברשטרום|כאן]] על העניין. ולגבי מה שכתבת [[משתמש:שיע.ק|שיע]], אני יכול להגיד שמהנסיון שלי באופן כללי דווקא כן הצלחתי להשתמש בAI בשביל שכתוב ערכים (השתמשתי בגרוק), ובצורה טובה. דוגמה לכמה ערכים ששיכתבתי באמצעות AI:[[זיגמונד פרויד]], [[אגרת הגאולה]], [[אהל רח"ל]]. אבל בשביל זה הייתי צריך להעלות לAI קובץ עם הוראות הכתיבה של חבדפדיה, ולתת לו הוראות מדוייקות שיבהירו לו *בדיוק* מה הוא צריך לעשות, ולתקן אותו כמה פעמים, וחוזר חלילה... ואז בסוף לקחת את מה שהוא נותן ולאחד ולהשוות עם מה שהיה כתוב במקור. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ה באייר 16:10, 23 במאי 2025 (IDT)<br />
::::הייתי מציע לבנות ערך בחב"דפדיה, שמסביר על השימוש בבינה מלאכותית למטרת כתיבה בחב"דפדיה, מה ניתן להפיק ממנה, כיצד יש להשתמש בה וממה להיזהר{{הערה|אפשר לציין שם ל[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט"ו שיחה ב' לפרשת נח] ([https://drive.google.com/file/d/1HVTQ1C69yiOdJJTbPhikzRJL1xsJelE8/view ע' 42 בהוצאה המקורית באידיש]), בענין שהתגלות המדע מסייעת לגאולה, ולאגה"ק סימן כ' על התגלות כח ה"יש מאין" שבדומם.}}., כמו שכתבתי, ההתכתבות ארכה לי שעתיים בהם הייתי צריך לאמת כל פרט, לבקש ממנה הוכחות ומקורות, ולדייק שוב ושוב את הניסוח (וכמובן גם על התוצאה הסופית עשיתי שיפורים ידניים). אגב, השתמשתי בג'מיני --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.120|212.179.64.120]] 13:24, 25 במאי 2025 (IDT)<br />
::::::רעיון טוב לפתוח מיזם [[חב"דפדיה:שימוש בבינה מלאכותית]], או שם אחר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:39, 19 ביוני 2025 (IDT)<br />
== ערכי מלחמות ==<br />
כגון מלחמת לבנון השני', חרבות ברזל וכו' (שאחרי ג' תמוז), שהינם כמעט ללא שום קשר חב"די - מה החשיבות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)<br />
:א. יש הקשר חב"די ב. אפשר להוסיף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 16 ביוני 2025 (IDT)<br />
::אין (ולא יהי') הקשר '''משמעותי'''. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:30, 16 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::אכן, אבל יועיל באם מישהוא יחפש את דעת הרבי בנידון, (בחיפוש:"חרבות ברזל - חב"ד", וןכיצ"ב). ע"ה שבויקיקליפע כמובן יותר מפורט וכו', יוכלו כאן למצוא את דעת הרבי (הכללית אמנם, אבל אנן סהדי שלא יחפש את מלחמת ששת הימים-מל' יוה"כ ויקיש לזמנינו...).<br />
:::::לכן לדעתי כדאי בערך קצר ותמציתי.<br />
::: בטח שיש אפשר לכתוב על פעילות חב"ד במלחמה ועל טיסת החטופים לרבי וכו' וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:35, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 15:35, 16 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::אפשר א"כ לסכם בערך מקוצר 'מלחמות ישראל' (ורק על ששת הימים, יוכ"פ וכו' לעשות גם ערך מורחב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:12, 16 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::::אין התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::::אם - כי שלא יהי' מורחב מידי. די בערך קצר, עם הרחבה אודות עמדת חב"ד\שיטת הרבי\וכה"ג (מה שבטוחני שיהיו אזלכע ... שידאגו למלאת א"ז בכל פרט אפשרי..)[[שיחת משתמש:שפי"ץקייט]] ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א. 23:32, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::::::וקריינא דאגרתא כו'.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:36, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::::::אין אפשרות לכתוב ערכים שההקשר החב"די שלהם יהיה: עמדת / שיטת הרבי על מלחמות שהתרחשו בתקופה בה לא שומעים דברים חדשים מהרבי. אם רוצים לכתוב עמדת / שיטת הרבי על נושאים מסוימים זה צריך להיות בערכים כלליים כגון 'שלמות הארץ' 'הסכמי שלום וכו'. צריך לראות האם יש מספיק הקשר עדכני במובן של אירועים במלחמה שקשורים בחב"ד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:37, 19 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::::::::::ישנם הקשרים נוספים, כמו למשל פעולות חסידי חב"ד בקשר למלחמה ופעילות חסידות חב"ד במלחמה זאת, פגיעות בחסידי חב"ד, כמו שניתן לראות בהרחבה בערך על [[מלחמת חרבות ברזל]]. לדעתי ערכים כאלו שנכתבו כראוי ועם הרחבה רבה להקשר החבדי אין כל הצדקה למחקם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:12, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 04:12, 23 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==פירושונים==<br />
לדעתי כדאי להציג בדפי הפירושונים לשמות המשפחה, את הקטגורי' דהמשפחה ברשימת התוצאות (כלומר, קישור אף לרשימת החתנים), כי מי שמחפש את שם המשפ' בלבד מחפש בד"כ תוצאות על המשפחה בכללות ולאו דווקא אישים מסוימים. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
: אבל כך לא נהוג בויקי. לדוגמה: [hamichlol.org.il/קטגוריה:משפחת_אפק] ו[hamichlol.org.il/אפק_(שם_משפחה)] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:48, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:48, 19 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== משפחות ==<br />
האם גם מי שהוא נכד של אדם למשפחה מסוימת שכבר לא נושא את שם המשפחה ראוי להיכלל תחת הקטגוריה. א"כ האם גם בעל\אישה של אדם כזה צריך להיות בקטגוריה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:46, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:46, 18 ביוני 2025 (IDT)<br />
:בוודאי שכן, הוא הרי חלק מהמשפחה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:52, 18 ביוני 2025 (IDT)<br />
:: בפועל לא נהוג כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:56, 18 ביוני 2025 (IDT)<br />
::: כמדומני ש[[משתמש:יוסף בן מלמד]] כתב שלא ואף הסיר בפועל קטגוריות שהוספו לנכדים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:44, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:44, 19 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::: בויקיקליפה הקטנה (המכלול) וכנראה גם בויקיקליפה הגדולה נהוג כמו שכתבתי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:26, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:26, 25 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::אם כך, אין לדבר סוף. בעבר הוסכם לצרף לקטגוריה רק בנים וחתנים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:22, ב' באב, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== דעתי הקטנה ==<br />
לדעתי אין צורך לעשות ערך על מלחמת חרבות ברזל.<br />
נ.ב. אני לא עושה את זה מאידיאל כל שהוא...<br />
[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 14:52, 18 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== מזל טוב! ==<br />
{{מזל טוב}}! '''יום הולדת 18 ל[[חב"דפדיה]]!''' ● <font face="Narkisim" size="3"> [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ה]] ''<font size="1">(20 ביוני למניינם)<br />
:לדעתי פרסום בחב"ד אינפו יועיל מאד. תוכל לפרסם? [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 12:06, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 12:06, 20 ביוני 2025 (IDT)<br />
</font>''</font><br />
::יש [https://www.canva.com/design/DAGq492_2pQ/mDDR3cnm4vl1CVqSD2RxQQ/edit כאן] ו[https://www.canva.com/design/DAGfSEe_TLU/al9xXAi5RmIQqUJq4eKdAQ/edit כאן] עיצובים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:12, 20 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::מזל טוב {{מזלט}} :) ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בסיוון 20:27, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::קדימה להתגלות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:23, ב' באב, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== ערכי אישים - חשיבות ==<br />
בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים]] משתמע שגם ראשי ישיבות ומנהלי מוסדות אינם זכאים לערך אם אין בשיטת חינוכם משהו יחודי. נשמע קצת העתקה מויקיקליפה, שם המדדים אכן גבוהים בהרבה מכיון ששם המשמעות של ראש ישיבה הוא רק מבחינה ציבורית רחבה, כפי שהוא בעל משמעות לקורא החילוני, המתעניין רק במשמעות הנוגעת לפוליטיקה הארצית. לא חושב שגם כאן זה אמור להיות המדד. ראש ישיבה ואפילו מנהל תלמוד תורה, הם תפקידים חשובים דים כדי לזכות את נושאיהם לערך. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:23, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:23, 25 ביוני 2025 (IDT)<br />
:אם כל מה שיהיה כתוב בערך זה התפקיד שלו (מלבד הדברים הרגילים, נולד ב... למד ב... , התחתן עם ... ) אז לא שייך לדעתי. בד"כ עם השנים יהיו גם פרסומים, או פעילויות אחרות, כך שאישי ציבור מהסוג הנ"ל שיש להם ותק יהיה להם גם ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 15:11, 2 ביולי 2025 (IDT)<br />
::צריך אם כן להשאיר את זה לשיקול הדעת של כל ערך לגופו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 16:01, ו' בתמוז, ה'תשפ"ה 16:01, 2 ביולי 2025 (IDT)<br />
:::בהחלט, אבל כן יש כלל, שתפקיד בלבד לא נותן אוטומטית חשיבות לערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:48, 2 ביולי 2025 (IDT)<br />
::::מסכים עם הגישה הכללית שלך, שערך אמור להעניק מידע בעל משמעות לקורא, ולא לשמש כמדריך לשמות אנ"ש ותפקידיהם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:56, ו' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:56, 2 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== תבניות חשיבות ==<br />
ריבוי תבניות החשיבות לאחרונה, חלק גדול מהם כנראה בלי מחשבה מרובה, משבית את פעילות הכותבים וגורם להשבתת האתר. התחלתי היום, וגם אאלץ בתקופה הקרובה להתחיל להסיר תבניות שהונחו בסיטונאות בלי שום דיון. מבקש לכותבים להתמקד יותר בטוב, לשפר את הקיים, ולא להעסיק את כולנו בדיוניים עקרים. הנחת תבניות חשיבות על ערכים שחלקם בעלי חשיבות ללא ספק, גורם לכך שלא ניתן לקיים דיון מעמיק על אלו שבאמת מיותרים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 05:15, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 05:15, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
:{{א|שלום עליכם}} המפעיל היקר. אני לוקח את הקרדיט על רובם של תבניות החשיבות שהונחו לאחרונה. ואני מודע היטב לכך שחלק מהערכים שבהם הנחתי את התבנית מידת נחיצותה הינה שנויה במחלוקת. באופן אישי, אני חושב שלחלקם הגדול התבנית רק הועילה. ובמקום להתווכח על כך, אשמח לקבל את הצעתך ולהתעסק יותר ב"עשה טוב". מתחיל מכך, שאשמח שתסביר לי ולמשתמשי האתר מהי מידת התדירות שבה אתה חושב שיש להשתמש בתבניות הללו מכאן והלאה. או מהי הדרך היותר טובה לעורר דיון סביב ערך ולהפנות אליו את תשומת ליבם של המשתמשים. (אני מודע לכך שיש תבניות אחרות בשביל זה, אבל אני חושב שקמפיין '''גיוועלד''' הינו הקמפיין הטוב ביותר בשביל השבחת ערכים :). בכבוד הראוי -~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 18:10, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
::אני גם חושב כדעתו של שלום עליכם. אגב {{א|חיים כ}} מתי אתה מקבל את הרשאת המפעיל? תנסה לקדם את זה. זה נחוץ מאוד. [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 18:44, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 18:44, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::צריך להבין שהמנגנון אצלינו בנוי 'בכאילו' על ויקיקליפה (כך גם נוסח תבנית החשיבות) אבל המציאות שונה. בויקיקליפה יש אלפי עורכים משועממים, והנחת תבנית חשיבות על ערך שהינו בעל חשיבות, הינה אמנם גזל זמן מכמה עורכים, אך מכיון שחלק מאוד ממילא נמצאים באתר למטרות כאלו של דיונים ומחלוקות כו' (להשערתי זאת המטרה המרכזית של חלקם גדול מהעורכים שם), לכן זה לא מעלה ולא מוריד. כאן יש מעט מאוד עורכים, ואת האנרגיה הרבה שמוציאים כאן על דיונים כאלו, במקום לעשות בטוב, ניתן להוציא על השבחת ערכים. אני מציע לך, ולעוד שני עורכים נוספים, שלאחרונה התאהבו{{הבהרה}} בתבניות החשיבות, פשוט להסתער על ערכים ולשפר אותם. סך הכל כבר עוסקים כאן הרבה שנים בלשפר ערכים, והמצב משתנה לטובה מיום ליום. אפשר לעשות את זה בתור הסתערות על קטגוריה מסויימת, החביבה עליכם, וליהנות מהעשייה בטוב. בדרך אגב: חשוב להבין שמכיון שחב"דפדיה בנויה לכתחילה על מדד התועלת לקורא החבד"י, לכן מגוחך להשתמש במדדים בעלי רף גבוה הדומים לויקיקליפה, כי לפי רף כזה אפשר לסגור את חב"דפדיה לצמיתות, או להשאיר כאן 100 ערכים. לכן כשיש ספק על חשיבות, צריך הקורא לשאול את עצמו: האם המידע מעניין קורא חבד"י ממוצע, או לחילופין: האם יתכן שקורא מחוץ לחב"ד יחפש מידע על האדם וכאן ימצא את מבוקשו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:34, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 21:34, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::ראשית כל יש להבין שחב"דפדיה הינה אנציקלופדיה ולא מדור לחיפוש קרובים, ועל כן כל ערך שאינו בעל חשיבות מספקת מוריד את איכותה של חב"דפדיה, ועאכו"כ כמות משמעותית של ערכים כאלו, שבעצם קיומם משפיעים על האתר ואיכותו בצורה קריטית לרעה, שלא בערך ליתרון שבקיומם. לדון על קריטריון ספציפי, שלכאו' יש לשנותו או להתאימו לאתר ומהותו - ה"ז בסדר גמור ואדרבה, אבל למתוח ביקורת באופן כולל על הצבת תבניות מוצדקות ומחיקת ערכים שאינם עומדים בכללים הקיימים - ה"ז - לענ"ד - רק מזיק לאתר שלא בערך כנ"ל, כי בריבוי הכמות ממילא מתמעטת האיכות (שחשובה ממנה - וודאי שבמקום כזה) כידוע. ודוגמא לזה בעניין שהתחדש לאחרונה, בו מתבטא העניין הנ"ל, שכל חסיד שעלה בגורלו להוולד לפני מאה שנה זכאי אוטומטית בערך - רב, משב"ק, בעל בית או סתם מצחצח נעליים.. דבר שאיבעי קרא, לא מופיע ולא הופיע לכאו' מעולם בקוויה המנחים של חב"דפדיה (דבפשטות אותם קריטריונים שייכים בכל הזמנים - אא"כ מדובר בחסיד מיוחד או דמות מפורסמת וכה"ג), ואיבעי סברא - כנ"ל, דמ"ש חסיד אלמוני מהדור הקודם מחסיד בדורינו (אפי' ידוע וחשוב אבל) שאינו עומד בכללי החשיבות ה'''נוכחיים'''? ושוב, אם כבודו מצטער על 'הזמן שמבוזבז' לדעתו, אינו מחוייב להתעסק בזה, אבל למתוח ביקורת ואף קריאה לחדול מכך - איני מצליח להבין בשכלי הדל (נ. ב. לידיעת כב', בנושא כבר דנו בדף זה לעיל). {{שכח|מענדל סופר}} 22:17, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::מה דעת {{א|שיע.ק|שיע}} בנושא? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:56, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::{{א|שלום עליכם}} תודה רבה על התשובה המפורטת, אני באמת מעריך את זה מאוד. אבקש שלא תחשוד בי בנצחנות, אבל עדיין יש נקודה כלשהי שאשמח להבהיר. הדרך שנתת להעשרת ערכים הינה מעולה ושיטתית, אבל בסופו של דבר מעייפת לאורך זמן ויוצרת תחושה של "כל אחד לעצמו". לטיבי, התבנית "חשיבות" (לפעמים...) אינה נועדה להרבות מחלוקת ולבזבז זמן. אלא משמשת ככלי להפניית תשומת לב המשתמשים לערך הספציפי ולבעיות שבו. מה שגורם לכך שמשתמש הטוען לחשיבותו של הערך דואג להשבחתו ולהעשרתו, מה שגורם להורדת התבנית. לדוגמה: בערך [[ארבעת השבויים]] הבירוקרט {{א|שיע.ק}} שם תבנית חשיבות ופתח דיון בדף [[שיחה:ארבעת השבויים|השיחה]] על מצב הערך, וקרא ל{{חב"דפדים פעילים}} לבוא ולהביע עמדה. עבדך הנאמן בראותו את הערך החליט להאמין בזכות קיומו ב[[חב"דפדיה]] ולקח את עבודת שיכתובו והרחבתו על גב עצמו (והAI...). ובעזרת עוד כמה משתמשים ראויים וטובים הצליח להביא את הערך למצב שבו היה ניתן להוריד ללא פקפוק (כמעט) את התבנית. וכן בערך [[אפרים יצחק עפשטיין]] שהמשתמש {{א|וימאס באהל יוסף}} הרחיב את הערך. וכן בכמה מקומות. מאידך, אני מודה שמשתמשים מסוימים (ואני בתוכם) הגזימו עם השימוש בתבנית הזו. ומשתמשים מסוימים (אני מקווה שאני לא בתוכם...) הגזימו עם הוויכוחים הנ"ל. אודה ולא אבוש שנית שלא תמיד זהו המצב, למשל בערך [[בינה ומלכות]] שאף אחד מה{{חב"דפדים פעילים}} לא נענה לקריאתי. או הערך [[דוב בער הכטמן]] שלדעתי גם אתה תסכים שצריך להיות מועמד למחיקה.<br />
::::::לכן, הדבר שרציתי להגיד במשך כל המלל הזה הינו שלפעמים התבנית "חשיבות" יכולה לשמש לטובה. ויכולה להיות מונחת על ידי המשתמש גם כן באותו הכוונה. האם אתה מבין את הטענה (גם אם לא מסכים)? -~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 23:24, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
{{שבירה|::::::}} {{א|שלום עליכם}}, אחרי שעברתי שוב על מה שכתבתי, ברצוני להבהיר (בעיקר לשאר הקוראים) שתגובתי האחרונה אינה באה לנסות להחציף פנים או לערער את מידת הערכתי אליך ולתפקיד שאתה נושא בו. אני מחכה לתשובתך הכנה (תרגיש חופשי להתעלם מרעשי הרקע...).-~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 23:50, 26 ביוני 2025 (IDT)<br />
:תגובה למענדל סופר ולחיים כ: אין ברצוני לבטל חלילה את חשיבות ה'תבניות חשיבות'. אין חולק על כך שיש ערכים שחשיבותם מוטלת בספק. רק כוונתי לכך שכשמגזימים ובשבוע אחד עומדים כ20 ערכים בתבניות חשיבות (זה המצב הנוכחי, עכ"פ לפני שהסרתי מערכים רבים את התבנית חשיבות), אז לא ניתן לקיים דיונים ראויים לשמם, אא"כ אתם דורשים בעצם מכל העורכים כאן לפנות את זמנם ולעסוק אך ורק בדיוני החשיבות, וגם אז זה לא יספיק. הקדשתי השבוע שעות רבות מעל ומעבר למה שהתכוונתי להקדיש לפעילותי כאן באתר, כדי להשתתף בכמה מדיוני החשיבות. לכך יש להוסיף, שבשלמא אם היו מניחים אותם על ערכים שקיומם כאן ממש בעייתי - ניחא. אבל כשמטילים אותם על ערכים חשובים, גם אם חשיבותם גבולית, אז זה גורם להיפך המטרה שלשמה התכנסנו כאן. וכאן המקום להודות לכל העורכים על קיום השיח הנעים והדיון הענייני. (בדרך אגב מענדל: החשיבות ליהודים של פעם, היא בעיקר ליהודים שפעלו הרבה, ובמיוחד יהודים בעלי מסירות נפש שמסרו את נפשם בפועל למען היהדות בשליחות רבותינו נשיאינו. איש לא טען שיש חשיבות לצחצוח נעליים).{{שכח|שלום עליכם}} 02:35, 27 ביוני 2025 (IDT)<br />
::יש"כ שלום, אני מסכים באופן כללי עם הגישה שלך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תשפ"ה 03:23, 29 ביוני 2025 (IDT)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
== כ' מודגשת. ==<br />
אני חושב שזה צריך להיות כאן.<br />
בכל שמות הערכים שיש בהם כ', הכ' מודגשת.<br />
[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:50, ד' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:50, 30 ביוני 2025 (IDT)<br />
יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!<br />
:{{א|משיחיסטי}} למה להדגיש? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:09, 30 ביוני 2025 (IDT)<br />
::לענ"ד {{א|משיחיסטי}} התכוון שבכל הערכים שכוללים את האות כ"ף האות מודגשת, תקלה שקיימת כבר כמה שנים ללא התייחסות. לדוג': כשאני נכנס לערך 'כלה' אני רואה שלא כתוב 'כלה' אלא ''''כ'''לה'. זה כנראה עניין שהאחראים על הצד הטכני של האתר יוכלו לטפל בו. ● <font face="Narkisim" size="3"> [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ד' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''<font size="1">(30 ביוני למניינם)</font>''</font><br />
::: מזמין את {{מפעילי מערכת}} לטפל בבעיה. ● <font face="Narkisim" size="3"> [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''<font size="1">(1 ביולי למניינם)</font>''</font><br />
::::כנראה הבעיה רק דרך הסלולרי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 19:14, ה' בתמוז, ה'תשפ"ה 19:14, 1 ביולי 2025 (IDT)<br />
:::::הבעיה לא רק דרך הסלולרי אלא בכל האתרים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 09:08, 2 ביולי 2025 (IDT)<br />
::::::נכון מאוד, הבעיה קיימת הן בסלולרי והן במחשב. ● <font face="Narkisim" size="3"> [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ו' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''<font size="1">(2 ביולי למניינם)</font>''</font><br />
:::::::שאלות: 1. ההדגשה היא בכותרת הדף? 2. כשאתה נכנס ל'[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%AA#mw-prefsection-rendering הגדרות עיצוב'] מה העיצוב שבחרת? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:47, 2 ביולי 2025 (IDT)<br />
::::::::תשובות: 1. כן. 2. וקטור ישן (2010) אבל גם בוקטור 2022 הבעיה קיימת. ● <font face="Narkisim" size="3"> [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''<font size="1">(3 ביולי למניינם)</font>''</font><br />
:::::::::לא הבנתי, כל כ' מודגשת?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:01, ג' באב, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== חשיבות ==<br />
לעורכים החשובים. כדאי לזכור שכשמניחים תבנית חשיבות, צריך לציין זאת בתקציר העריכה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:46, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 23:46, 13 ביולי 2025 (IDT)<br />
:מחזק את ידי שלום, תבניות אלו לא מועילות כלל לחב"דפדיה, '''אא"כ מטפלים בהם'''. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:29, ב' באב, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== מספר הצפיות בדפים ==<br />
רק עכשיו אני רואה שניתן סו"ס לראות את מספר הצפיות בכל דף. אחרי שנים שלא היה אפשר. המספרים שרואים עכשיו זה ממתי? מזמן הקמת האתר? ממתי שתיקנו? למישהו יש מושג? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ה<br />
:ממתי שהתקינו, לפני מס' חודשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:50, 14 ביולי 2025 (IDT)<br />
::ב"ה. כי זה דיי נמוך.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:03, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה<br />
:::מה פתאום? הצפיות מאז הקמת האתר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:35, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
::::מה יודעים לומר בנושא מפעילי המערכת? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:08, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה<br />
:::::אם הצפיות היו מאז הקמת האתר היה כמה מאות מליוני צפיות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:20, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== תיבת משתמש חדשה ==<br />
<br />
{{משתמש - צריכים להרחיב}} שמח להציג לציבור את התבנית - צריכים להרחיב.<br />
בברכה [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] 14:27, 14 ביולי 2025 (IDT) י"ח תמוז ה'תשפ"ה.<br />
<br />
== 12,000 ערכים ==<br />
{{חב"דפדים פעילים}} '''מזל טוב על שתים עשרה אלף ערכים בחב"דפדיה!!!'''<br />
- רק כדאי לעבור על ה[[מיוחד:דפים חדשים|ערכים החדשים]], חלקם אינם חשובים וחלקם צריכים ויקיזציה וכו' [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:20, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה<br />
: [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]], ייש"כ גדול על התשומת לב. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] י"ט בתמוז 15:12, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
::מצטרף, {{מזל טוב}} {{מזלט}} ● <font face="Narkisim" size="3"> [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ט בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''<font size="1">(15 ביולי למניינם)</font>''</font><br />
:::מה עם חב"דציטוט?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:25, ב' באב, ה'תשפ"ה)<br />
::::עובדים על זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 23:28, 27 ביולי 2025 (IDT)<br />
:::::{{אגודל}} ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:34, ב' באב, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== "דרשני" ==<br />
<br />
לאתר ויקישיבה יש מיזם שנקרא "דרשני"[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99] שמיועד לכתיבת חידושי תורה ע"י כל מאן דבעי. אולי תיצרו משהו דומה שמיועד להערות התמימים ואנ"ש (שנכתבות לראשונה באתר, לא המודפסות בספרים שזה שייך לחב"דטקסט, או אולי גם מודפסות (כהכנה לחב"דטקסט) אבל צריך לציין שהודפס ואיפה בדיוק), ויחולק לפי קטגוריות ספרים, נושאים וכדו' (לדוגמא: [קטגוריה:ספרים:לקוטי שיחות ה בראשית ב], [קטגוריה:ספרים:כתובות כח א], [קטגוריה:נושאים:כובע וחליפה], וכדו').<br />
<br />
לכאורה אפשר ליצור את זה באופן מידי וזה לא דורש הרבה השקעה (חוץ מלקבוע כללים ולסדר את הקטגוריות), נדמה לי בויקישיבה לא מדובר אפילו באתר נפרד. --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.70|212.179.64.70]] 13:28, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
:אני {{בעד חזק}} ליצור את זה. מה אומרים ה{{חב"דפדים פעילים}} [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 13:40, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 13:40, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
::אני יצרתי כזה דבר לפני חדשיים (עיין לעיל בדף), אבל אף אחד לא זרם אז מחקתי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:46, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
:::האם מישהו ידע מזה, האם זה פורסם באינפו ובעמוד הראשי של האתר?<br />
:::אני מעריך שברגע שזה יתפוס, כל מוציא קובץ הערות יזדרז להכניס את הערותיו למיזם, בפרט אם מערכת מכובדת כמו צפת תהי' בענינים --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.70|212.179.64.70]] 22:43, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
:אנונימי היקר קודם כל תודה רבה לך על ההצעה, לגופו של עניין אני יאמר שמה שמענדל סופר מדבר עליו לא התפרסם דיו כדי שיהיה לזה ביקוש אז בבקשה תירשם עכשיו לחבדפדיה ותיצור דף וכל משתמש יכניס הערות. בברכה, [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 22:47, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 22:47, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
::::בפועל הפרוייקט לא היה פעיל במשך זמן רב מפאת חוסר ההיענות של העורכים שליט"א, שמכמה מהם (וכן, מחבר מערכת הערות..) קיבלתי תגובות מייאשות ואף חריפות בעניין, כך שנאלצתי לסוגרו ([[חב"דפדיה:הערות/א/קיץ תשפ"ה]]). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:50, 15 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== עיצוב חדש לאתר! ==<br />
<br />
סוף סוף שינו את העיצוב ברירת מחדל של האתר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&useskin=vector-2022 וקטור 2022] ככה שנראות האתר לגולש הממוצע השתפרה פלאים. ישר כח גדול ל[[חב"דפדיה:בירוקרט|בירוקרט]] {{א|שיע.ק}}!.<br />
:עוד משהו קטן, אני בטוח שמודעים כבר לבעיה אבל אייקון האתר נראה קטן מגורען וחתוך בעיצוב החדש, והכיתוב '''חב"דפדיה''' לידו מיותר (באם יצליחו להגדיל את התמונה). ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ב בתמוז 18:49, 18 ביולי 2025 (IDT)<br />
:ומחכים להרחבה [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:DiscussionTools DiscussionTools] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:08, 18 ביולי 2025 (IDT)<br />
::ישר כח גדול לשיע על תחזוק האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, י"ב באב, ה'תשפ"ה)<br />
<br />
== קטגוריות אישים שנולדו בשנת____ ==<br />
<br />
מה דעתכם להחליף את כל הקטגוריות בילידי____? כמובן שיבוצע ע"י בוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 22:52, 28 ביולי 2025 (IDT)<br />
:מה הבעי' בניסוח הנכחי? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:58, 28 ביולי 2025 (IDT)<br />
::ארוך תמיד עדיף לקצר כמה שאפשר כך גם בוויקיפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] <small class="plainlinks">([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])</small> 23:01, 28 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
== ספר==<br />
<br />
אפשר לעשות ספר חב"דפדיה<br />
<br />
[[משתמש:ברסלבר|ברסלבר]] - [[שיחת משתמש:ברסלבר|שיחה]], 21:02, ד' באב, ה'תשפ"ה 21:02, 29 ביולי 2025 (IDT)<br />
:{{א|להתראות}} עובד על משהו?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:58, ד' באב, ה'תשפ"ה)<br />
::למה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 15:08, ה' באב, ה'תשפ"ה<br />
:::ראשית כל, אם וכאשר, זה לא יהיה ספר אלא סדרת ענק. שנית, מה שאני עבדתי הוא ליקוט של ערכים בחסידות שהעלה כאן האחד והמיוחד שבחבורה ויצא לאור לקראת יום ההולדת ה-60 שלו בשנה שעברה בערב חג השבועות. לכתחילה לא תכננתי ואינני מתכנן ואין זה בכוחותי לעמול על הוצאה לאור כוללת של משהו רחב יותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:24, י' באב, ה'תשפ"ה 00:24, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::::לענ"ד הרעיון להוציא ספר (או סדרת ספרים) הוא מבורך, אך יש להבחין בין תוכן המיועד לאינטרנט לבין תוכן ראוי לדפוס. נכון לעכשיו, רוב הערכים הקיימים אינם עומדים בסטנדרט הדרוש בשביל הדפסה (שהינה "לדורות"), ולהשגת רמה זו נדרשת עבודה מאומצת של צוות מקצועי, כולל עורכים, כותבים, מגיהים ורכזים. ובעיקר, יש צורך במימון לשכר העוסקים במלאכה כדי להבטיח את המשכיות הפרויקט לאחר ההתלהבות הראשונית.<br />
::::ולכן, לאחר שלוקחים בחשבון את כל מה שיידרש בשביל להוציא את העניין לפועל, האם באמת שווה כל ההשקעה רק בשביל להדפיס דברים שכבר נמצאים במרחק חיפוש גוגל אחד?<br />
::::אם הפרויקט יהיה בעיקר לטובת השבחת הערכים בחב"דפדיה הרי שהמאמץ בהחלט יהיה שווה, אבל למצוא מימון לפרויקט השבחת ערכים יהיה עוד יותר קשה... ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">שיחה</span>]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י' באב 17:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
<br />
== מושגים בחסידות ==<br />
<br />
לאחרונה אני מגלה עוד ועוד ערכים רבים העוסקים במושגים בחסידות כפולים או כמעט כפולים (בשינוי קטן בשם הערך), מהם קיימים כבר כו"כ שנים וא"א לא שם לב (!), מהם רבים הממשיכים להיווצר עד לתקופה האחרונה ממש. בחיפוש קצר של שם המושג על שלל הטיותיו ושמותיו ניתן למנוע בקלות תופעה מצערת זו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:39, 31 ביולי 2025 (IDT)<br />
<br />
:ישר כח. אנא שימו לבכם לפני יצירת ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה 17:00, 3 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::אשמח לדוגמאות קונקרטיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:20, י' באב, ה'תשפ"ה 00:20, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::[[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]], [[יחודא תתאה]], [[דעת עליון]], ועוד הרבה ערכים שכבר נמחקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:26, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::::לא הבנתי. תן דוגמאות לערך המיותר והערך הקרוב אליו שהוא כפול ומיותר עם שם כמעט זהה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:19, י"ג באב, ה'תשפ"ה 15:19, 7 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::::[[המשכה]] - [[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]] - [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]], [[יחודא תתאה]] - [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]], [[דעת עליון]] - [[דעת עליון ודעת תחתון]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::::::תבורך על הרעיון (ועל הביצוע?).<br />
::::::להעיר: ספציפית הערך [[יחודא תתאה]] לענ"ד לא דורש איחוד. למרות שמו, הפתיח ורוב התוכן עוסק בעיקר ב[[יחוד זו"ן]]. לכן יש להעביר לשם זה, להשמיט את החלק העוסק ביחודא תתאה, ולציין לאיזה מקום המבאר שיחוד זו"ן הוא יחודא תתאה (ראיתי מציינים ללקו"ת פקודי ה, ג), אבל יש מקום לשני הערכים בנפרד למרות שהמושג חופף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:03, ט"ז באב ה'תשפ"ה 15:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=793102שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים2025-08-10T11:46:28Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* מאמרי חסידות */ תגובה</p>
<hr />
<div>== מאמרי חסידות ==<br />
<br />
להלן הצעה לכלל חדש: מאמרי חסידות: יש לכתוב ערכים רק על מאמרים בעלי חשיבות מיוחדת. הבחינה לכך יכולה להיות האם ניתן לכתוב פסקה (אפילו קצרה) על חשיבותו האנצי' של המאמר לדוגמה ראו בפתיח של הערכים וידעת תרנ"ז - מוסקבה, ביום עשתי עשר תשל"א. במילים אחרות: אין לכתוב ערכים על מאמר , אם כל עניינם הוא 'סיכום' / 'תקציר' המאמר.<br />
כאן המקום להארות או דעות אחרות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תשפ"ה 22:43, 9 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:השאלה היא האם כל מאמר שהינו בעל חשיבות ויסודיות מסוימת (ישנם עשרות רבות כאלה) זכאי לערך - במידה וייכתב ע"פ הדרישות הנ"ל, או שמא יש לקבוע גם רף חשיבות עקרוני לערכים אלו, היינו שרק '''היסודיים ביותר''' זכאים לערך (דעתי האישית כהצד השני). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:43, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::ישר כח על היוזמה והכלל החשוב. לגופו של ענין הייתי נוטה לדרך האמצע בין השיטות הנ"ל: פסקה על חשיבותו של המאמר היא אינדיקציה מספיק טובה לחשיבות הערך, אלא שצריך להוסיף ולהגדיר מה צריך להיות כלול בפסקה זו כדי להבטיח חשיבות. הרי על כל מאמר ניתן לכתוב פסקה: "המאמר נאמר ע"י הרבי . . בתאריך . . נרשם בהנחה פלונית ואלמונית . . נדפס ב . . מבאר את המושג . ." ובודאי שיש חשיבות אמיתית לכל מאמר. כדי לברר חשיבות אנציקלופדית צריך משהו מעבר. למשל: היותו מהמאמרים לטהר אויר העולם (כמו וידעת מוסקבה), חולק ע"י הרבי (כמו ושבתי בשלום תשל"ח), או שיש התייחסות מרבותינו עצמם למעלתו וייחודו של המאמר וכדומה (כמו וקבל היהודים תרפ"ז). אפשר לחדד את העיקרון הנ"ל יותר, ובלבד שלא ישאר כלל שיכול להתפרש על כל המאמרים... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:37, ט"ז באב ה'תשפ"ה 14:37, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:::ואולי להוסיף בהזדמנות זו את הכלל: סיכום תוכן המאמר צריך להיות בפסקאות קצרות הכוללות את '''עיקרי''' הביאור במאמר, תוך ריבוי קישורים לערכים השייכים, אבל לא לכלול את כל מהלך המאמר (כל השאלות והשקו"ט וכו'), ובטח שלא להיות צמוד לסעיפים במאמר. דוגמא: הסיכום שבערך [[גדול יהיה תשכ"ב]]; דוגמא איך '''לא''' לכתוב: הסיכום שבערך [[ביום עשתי עשר תשל"א]]. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:46, ט"ז באב ה'תשפ"ה 14:46, 10 באוגוסט 2025 (IDT)</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=793101שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים2025-08-10T11:37:35Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* מאמרי חסידות */ תגובה</p>
<hr />
<div>== מאמרי חסידות ==<br />
<br />
להלן הצעה לכלל חדש: מאמרי חסידות: יש לכתוב ערכים רק על מאמרים בעלי חשיבות מיוחדת. הבחינה לכך יכולה להיות האם ניתן לכתוב פסקה (אפילו קצרה) על חשיבותו האנצי' של המאמר לדוגמה ראו בפתיח של הערכים וידעת תרנ"ז - מוסקבה, ביום עשתי עשר תשל"א. במילים אחרות: אין לכתוב ערכים על מאמר , אם כל עניינם הוא 'סיכום' / 'תקציר' המאמר.<br />
כאן המקום להארות או דעות אחרות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תשפ"ה 22:43, 9 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
:השאלה היא האם כל מאמר שהינו בעל חשיבות ויסודיות מסוימת (ישנם עשרות רבות כאלה) זכאי לערך - במידה וייכתב ע"פ הדרישות הנ"ל, או שמא יש לקבוע גם רף חשיבות עקרוני לערכים אלו, היינו שרק '''היסודיים ביותר''' זכאים לערך (דעתי האישית כהצד השני). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:43, 10 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
::ישר כח על היוזמה והכלל החשוב. לגופו של ענין הייתי נוטה לדרך האמצע בין השיטות הנ"ל: פסקה על חשיבותו של המאמר היא אינדיקציה מספיק טובה לחשיבות הערך, אלא שצריך להוסיף ולהגדיר מה צריך להיות כלול בפסקה זו כדי להבטיח חשיבות. הרי על כל מאמר ניתן לכתוב פסקה: "המאמר נאמר ע"י הרבי . . בתאריך . . נרשם בהנחה פלונית ואלמונית . . נדפס ב . . מבאר את המושג . ." ובודאי שיש חשיבות אמיתית לכל מאמר. כדי לברר חשיבות אנציקלופדית צריך משהו מעבר. למשל: היותו מהמאמרים לטהר אויר העולם (כמו וידעת מוסקבה), חולק ע"י הרבי (כמו ושבתי בשלום תשל"ח), או שיש התייחסות מרבותינו עצמם למעלתו וייחודו של המאמר וכדומה (כמו וקבל היהודים תרפ"ז). אפשר לחדד את העיקרון הנ"ל יותר, ובלבד שלא ישאר כלל שיכול להתפרש על כל המאמרים... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:37, ט"ז באב ה'תשפ"ה 14:37, 10 באוגוסט 2025 (IDT)</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%27&diff=793099אחדות ה'2025-08-10T11:32:20Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>{{מקורות|רמה=מחפש}}<br />
{{יג עיקרים}}<br />
[[קובץ:שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"]]<br />
האמונה ב'''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה, {{הערה|ספר המצוות להרמב"ם}}וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]].<br />
<br />
==המצוה==<br />
באחדות ה' שני ענינים:<br />
<br />
א) אחדות ה' משלימה את מצות האמונה במציאות ה'.<br />
<br />
ב) אחדות ה' [[מצוות|מצוה]] בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'.<br />
==מקור==<br />
בעוד שמצות האמונה במציאות ה' נלמדת מהדיבור הראשון שבעשרת הדברות שבתורה - "אנכי הוי' אלקיך", הרי שמצות האמונה באחדות ה' נלמדת מפסוק:{{ציטוט|תוכן=שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד"|מקור=דברים ו, ד.}}{{הערה|משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק א'.}}<br />
<br />
הביטוי ה' אחד מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}.<br />
<br />
==האחדות במציאות ה'==<br />
תוכנה של המצווה היא להאמין ש[[הקב"ה]] הוא אחד ולא שנים. ובזה שני פרטים:<br />
#האמונה שה' הוא אלקה אחד שאין עוד אלקה מצוי מבלעדיו. והוא הנאמר: "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני".<br />
#האמונה שה' הוא אלקה אחד במהותו, זאת אומרת אחדות מופשטת - בלתי מורכבת מחלקים. שהרי חלקים המרכיבים עצם כל-שהוא, הם מוגבלים. משום שהיותם רבים - משמע שאינם זהים. הוה אומר שהם שונים זה מזה, ובמה? בכך שכל אחד מוגדר (מוגבל) בענינו, ובזה הוא שונה מזולתו.<br />
<br />
נמצא אפוא, שהמרכיבים של העצם הבונים אותו - מוגבלים, וממילא העצם המורכב מהם - מוגבל.<br />
<br />
אבל [[הקב"ה]] הבלתי בעל גבול, הוא "אחד האמת" גם בעצם מהותו, לא רק שהוא אחד ביחס לריבוי האלילים, אלא גם שאינו מורכב ח"ו - אחדות פשוטה, וכל ה[[מדות]] וה[[ספירות]] הכלולים בו הם בביטול מוחלט בו - כמשל אור השמש בשמש.<br />
<br />
דבר זה קשור גם לפנימיות ענין אחדות ה' האמיתית, שהיא מצוה בפני עצמה, כי הוא מבוסס על היות ה' בלתי בעל גבול - בחינת אין סוף. <br />
<br />
==האמונה באחדות ה'==<br />
הענין השני באחדות ה' - היותה מצוה מיוחדת ונוספת על מצות האמונה במציאות ה', זאת אומרת האמונה באחדות ה'.<br />
<br />
משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".<br />
<br />
פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת שלא רק שאין עוד שום מציאות א-לוהית מלבדו, אלא שאין שום מציאות בכלל - חוץ ממנו ח"ו. ואפילו סתם מציאות עצמית של נברא - דבר בפני עצמו, גם זה אינו קיים וכמאמר הפסוק "הויה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שהכונה בזה, שאין עוד שום מציאות קיימת - מלבדו.<br />
<br />
וכמו שכתוב בתפילה: "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" - בלי שום שינוי, כדכתיב: אני ה' לא שניתי", ופירושו -לא השתניתי. שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. וזאת משום ש"[[כולא קמיה כלא חשיב]]" - שכל המתהוים הם כ[[אין ואפס]] ממש כלפיו, והוא יחיד במציאותו.<br />
<br />
ושני הסברים בזה:<br />
<br />
# משום היותם קטנים ומצומצמים - חסרי כל ערך מציאותי לעומתו, שהרי הוא בבחינת אין סוף ואין לו תחילה - תכלית השלימות, ואילו המתהוים הם גבוליים, ואינם נחשבים למציאות כלל לעומתו. כי מציאות הגבולי היא אפסית ממש לעומת הבלי-גבול.<br />
#כי כל מציאות המתהוים אינם אלא חלק ממציאותו, ואינם מציאות לעצמם כלל. כי רק "מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים", הוה אומר; שכל מציאות הנבראים אינו אלא חלק מאמיתת המצאו, ואין דבר חוץ ממנו.<br />
<br />
וזאת משום ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו), נמצא שבכל מקום מציאות, שם הוא מציאות [[עצמותו]] ית'.<br />
ולכן "כולא" - כל המתהוים, "קמיה" - לעומתו, לא חשיב ממש, ולא רק ב'כ' הדמיון.<br />
<br />
==אחדות ה' - ניגוד מוחלט לשיתוף==<br />
האמונה באחדות ה' בשני עניניה: - א) המשלימה את מצות האמונה במציאות ה'. ב) מצות "אחדות ה'" לכשלעצמה. - היא הניגוד לטעות של ה"[[שיתוף]]" בשני אופניה:<br />
<br />
1. אחדות ה' שוללת את התפיסה כאילו שיש לכוכבים ומערכות השמים - שבאמצעותם משפיע ה' חיות לעולם - איזו שהיא שליטה על ההשפעה שהיא תלויה ברצונם ובבחירתם (ח"ו) - האם לאפשר את העברת ההשפעה האלקית אל הנבראים אם לאו, תפיסה זו נשללת מעיקרה.<br />
כי מצד אמונת האחדות, הרי הכוכבים והמזלות - הממוצעים שנועדו על ידי ה' להעברת השפע אל הנבראים - אינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו".<br />
<br />
2. אחדות ה' השוללת את עיקר ויסוד טעות ה"שיתוף" - התפיסה המוטעית שכאילו מציאותם של הכוכבים ומערכות השמים היא מציאות עצמית נפרדת ונוספת על מציאות ה' (ח"ו), שמזה נובעת הטעות הנ"ל, שנדמה להם שההשפעה הנמשכת באמצעותם - תלויה ברצונם ובבחירתם - כנ"ל.<br />
<br />
נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'.<br />
ולכן אומות העולם אינם מצווים על שלילת השיתוף, אלא רק על איסור עבודה-זרה, שהיא מ[[שבע מצוות בני נח]].<br />
ורק ישראל חייבים במצות האחדות שהיא שלילת השיתוף, שנאמר: "שמע ישראל וגו' ה' אחד".<br />
<br />
==אחדות ה' - כוללת כל המצוות==<br />
<br />
מכיוון שאחדות ה' האמיתית היא פנימיות ואמיתיות מצות האמונה, לכן מצות האמונה כוללת את כל תרי"ג המצוות.<br />
הדיבור - "אנכי ה'", כולל את כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל את כל שס"ה מצוות לא תעשה.<br />
המילה "מצוה" היא מלשון צוותא והתחברות, ההתחברות שהמצוה פועלת היא הדבקות וההתאחדות של חומר הנברא שבו נעשית המצוה, וכן האדם העושה את המצוה - עם [[הקב"ה]] מצווה המצוה, ובזה הנברא בטל אל ה' בתכלית - כפי אמונתנו באחדות ה' - שאין עוד מלבדו.<br />
וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית.<br />
נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]<br />
*[[הוי' הוא האלקים]]<br />
*[[אחדות ה' (ספר)|ספר אחדות ה']]<br />
*[[אין עוד מלבדו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ה[[צמח צדק]] ב'''דרך מצוותיך''' מצות '''אחדות ה' '''<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של תורת החסידות באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}<br />
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F אחדות מכל כיוון]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94 מצות אחדות השם]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
*הרב מנדל וכטר '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/689473f9938f1_1754559481.pdf "דברך ניצב בשמיים" - התהוות העולם בכל רגע]''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 173 עמ' 2<br />
*הרב משה ארנשטיין, '''[https://77012.blogspot.com/2023/03/1.html שיעור מרתק בנושא 'אחדות השם']''', באתר {{לחלוחית|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:אחדות השם]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%27_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%94%27_(%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9F)&diff=793096שיחה:אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)2025-08-10T11:31:34Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* למחיקה */ תגובה</p>
<hr />
<div>== למחיקה ==<br />
<br />
הערך לא נכון. הכותרת היא "אחדות ה' ויחוד ה'", הפתיח הוא על אחדות ה' וידיעת ה', ושוב בהמשך הערך חוזר לאחדות ויחוד. אם מדובר באחדות ויחוד - אין בגוף הערך שום הסבר על ההבדל ביניהן (אינני מכיר גם הבדל כזה). אם מדובר באחדות וידיעה - אין הסבר ברור כל כך בערך, והמעט שאפשר להבין ממנו שייך לערך [[אחדות השם]] או [[ידיעת השם]]. אין צורך בערך שמסביר את ההבדל ביניהם, כי הוא די ברור, כמו שאין צורך בערך שיסביר את ההבדל בין [[אחדות השם]] ל[[אהבת השם]]. בכל מקרה, כל הגדרת הערך היא טעות, תוכנו לא ברור, ואין בו מידע מסודר. מה שאומר למחיקה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:25, י"ג באב ה'תשפ"ה 19:25, 7 באוגוסט 2025 (IDT)<br />
<br />
:אם {{א|שלום עליכם|לדעתך}} דורש איחוד ולא מחיקה, עליך: א) לעבור ולקרוא את הערך מבפנים, ולהחליט איזה חלקים מתוכו צריכים לעבור לאיזה ערך (מה שאני לא הצלחתי למצוא, כי החלקים ששייכים לערכים [[ידיעת השם]] או [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] כבר נמצאים שם עם יותר הרחבה ומקורות מכאן). ב) להציב תבנית איחוד, אם לא לאחד בעצמך. שחזור העריכה שלי, מבלי לעשות את הנ"ל, אינו אלא השחתה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:31, ט"ז באב ה'תשפ"ה 14:31, 10 באוגוסט 2025 (IDT)</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%27_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%94%27_(%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9F)&diff=792609שיחה:אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)2025-08-07T16:25:04Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* למחיקה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== למחיקה ==<br />
<br />
הערך לא נכון. הכותרת היא "אחדות ה' ויחוד ה'", הפתיח הוא על אחדות ה' וידיעת ה', ושוב בהמשך הערך חוזר לאחדות ויחוד. אם מדובר באחדות ויחוד - אין בגוף הערך שום הסבר על ההבדל ביניהן (אינני מכיר גם הבדל כזה). אם מדובר באחדות וידיעה - אין הסבר ברור כל כך בערך, והמעט שאפשר להבין ממנו שייך לערך [[אחדות השם]] או [[ידיעת השם]]. אין צורך בערך שמסביר את ההבדל ביניהם, כי הוא די ברור, כמו שאין צורך בערך שיסביר את ההבדל בין [[אחדות השם]] ל[[אהבת השם]]. בכל מקרה, כל הגדרת הערך היא טעות, תוכנו לא ברור, ואין בו מידע מסודר. מה שאומר למחיקה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:25, י"ג באב ה'תשפ"ה 19:25, 7 באוגוסט 2025 (IDT)</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=790876מגילת איכה2025-08-03T07:42:03Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* בחסידות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת איכה.jpg|ממוזער|העמוד הראשון במגילת איכה שנכתבה בכשרות על קלף ובדיו]]<br />
'''מגילת איכה''' (נקראת גם '''קינות'''<ref>בבא בתרא יד, ב. ועוד.</ref>) היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד}} לפני [[חורבן בית המקדש הראשון]], כקינה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]], ונכללת בין ספרי ה[[כתובים]] ב[[תנ"ך]]. הספר מכיל קינות על מצבם הנורא של [[ירושלים]] ושל [[עם ישראל]] במצור ערב החורבן ולאחר החורבן, כאשר הקינות מסתיימות בתקווה לנחמה לעם ישראל ולנקמה באויבים. נהוג לקרוא במגילה זו בליל וביום [[תשעה באב]].<br />
<br />
== כתיבתה ==<br />
ב[[ספר ירמיה]] מתואר ציווי ה' לירמיה בשנה הרביעית למלכותו של [[יהויקים]] - בהמשך לנבואותיו לעם ישראל לשוב בתשובה מעוונותיהם, ואזהרתו מפני החורבן אם לא ישובו, נבואות שעד אז לא הועילו:<br />
{{ציטוט|תוכן=קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה: אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם:|מקור=ירמיהו לו, ב-ג}}<br />
[[חז"ל]] מבארים שמגילה זו היתה מגילת איכה<ref>מועד קטן כו, א. הובא ברש"י ומפרשים נוספים בירמיהו שם, וכן ברש"י ריש איכה.</ref>. ירמיהו הקריא את המגילה בעודו כלוא לתלמידו [[ברוך בן נריה]], שהקריא אותה ליהודים נוספים ב[[בית המקדש]]. לאחר מכן התבקש ברוך לקרוא את המגילה לשרי המלך, שהתרגשו מאוד, ואחד מהם העביר את תוכנה למלך יהויקים. כאשר שמע יהויקים את הקריאה קרע את המגילה ושרפה באח. יום קריעת המגילה נכלל בימי ה[[תענית]] הנזכרים ב[[שולחן ערוך]]<ref>אורח חיים סימן תקפ סעיף ב (בכ"ח בכסלו; וראה במגן אברהם שם ס"ק ה גירסאות נוספות לתאריך המאורע).</ref>.<br />
<br />
לאחר קריעת המגילה הכתיב ירמיהו מחדש את המגילה לברוך, "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה"{{הערה|ירמיהו שם, לב.}}. חז"ל מבארים שהתוספת היא הקינה "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי" (איכה פרק ג), הכוללת שלש פסוקי קינות בכל אחת מאותיות ה[[אל"ף בי"ת]], כנגד שלושת הקינות באותיות האל"ף בית שבפרקים האחרים{{הערה|רש"י ריש איכה, מאיכה רבה פתיחתא כח (וראה שם דעה נוספת).}}.<br />
<br />
אמנם, לפי אחת הדעות בחז"ל, המגילה המתוארת בירמיהו היתה מגילת תוכחה, ולא מגילת איכה הכוללת קינות. לדעה זו איכה נכתבה רק אחרי החורבן<ref>איכה רבה א, א. אבן עזרא ריש איכה.</ref>.<br />
<br />
== קריאתה ==<br />
נהוג לקרוא מגילה זו בליל [[תשעה באב]] אחרי [[תפילת ערבית]] בציבור{{הערה|שו"ע אורח חיים סימן תקנט סעיף ב. וראה רמ"א שם סעיף א.}}, ונהוג לקראה גם ביום תשעה באב אחר אמירת ה[[קינות לתשעה באב|קינות]]<ref>מגן אברהם ריש סימן תקנט. וראה היום יום ט' באב.</ref>. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
פסוקי מגילת איכה התבארו בתורת החסידות בהרחבה ברשימותיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שנדפסו בקונטרס מיוחד על ידי [[הרבי]] בתוספת הערות ומראי מקומות ממנו, בשנת [[תשי"א]]<ref>ראה שיחת ש"פ פנחס תשי"א בתחילתה.</ref>. בשנת [[תש"ל]] הורה הרבי שהלימוד בתשעה באב יהיה בעיקר ברשימות אלו:<br />
{{ציטוט|תוכן=מהנבון שהלימוד במעל"ע זה יהי' בעניני דיומא וכמחז"ל שואלין ודורשין בענינו של יום כו' - ברשימות כ"ק אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה. וברשימות הנ"ל הרי נתבארו ג"כ כמה מחז"ל שבמשנה.|מקור=ש"פ דברים תש"ל (לקוטי שיחות חלק ט ע' 250)}}<br />
הרשימות נדפסו לאחר מכן בתוך סדרת ספרי [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] (נביאים וכתובים, חלק ב).<br />
<br />
=== הפירוש הפנימי החיובי ===<br />
בחסידות מוסבר{{הערה|1=רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31665&st=&pgnum=305&hilite= אור התורה נ"ך ח"ב, א' לד ואילך]). [https://drive.google.com/file/d/1C-_CN7-shqCcnuBYGnpHzYgmWkq3aGqd/view סה"מ מלוקט א' ע' קיט]. ד"ה ציון במשפט תשל"ד. שיחת ש"פ פנחס תשמ"ח ס"ג. ש"פ דברים תשמ"ט הערה 68.}} שכשם שכל הקללות שבתורה יהפכו לברכות, גם לפסוקי מגילת איכה המכילים צרות קשות יש פירוש פנימי חיובי{{הערה|1=וראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 שיחת ש"פ דברים תשמ"א], שכבר בפרקי אבות מצינו מעין זה.}}.<br />
<br />
בין הפסוקים המבוארים לחיוב בחסידות:<br />
<br />
*'''"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות הייתה למס{{הערה|א, א}}"''' - עם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה". ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן ש[[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] מחולקים אחד מהשני - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות [[בי"ע]] (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").{{ש}}אמנם, התכלית של כל זה הוא להגיע לעליה: דווקא על ידי הירידה בגלות מגיעים לעבודה של: "הייתה למס" - שהיא העבודה של [[קבלת עול]], ולעבודת ה[[תשובה]], וזהו עניין "רבתי" - עם יו"ד בסוף - כלומר שלמרות שעם ישראל רבים ובהתחלקות, יש להם את היו"ד שזהו ה[[ביטול]] לה', ואז נעשה [[בנין המלכות]] "שרתי" אותיות [[תשרי]] - שבחודש זה נעשה בניין המלכות, ועל ידי זה "הייתה כאלמנה" המורה על גילוי שורש [[ב"ן]] - ה[[מקבל]], ששרשו למעלה משרש [[מ"ה]] - משפיע, ואז יתגלה בחינת "בדד" המורה על גילוי נעלה של הקב"ה שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] ולמעלה אף מ[[עשר ספירות הגנוזות]], שזהו הגילוי של בחינת [[יחיד]]. וגילוי שמתבטא באות א' של "איכה", נמשך באופן של התיישבות "ישבה" על ידי שמתגלה בעשר ספירות של עולם האצילות המתבטאים באות י' של המילה "איכה", ולאחר מכן ב"כה" המורה על ספירת המלכות כפי שיורדת לבי"ע.{{ש}}דבר זה, שמירידה כל כך גדולה מגיעים לעליה גדולה הוא דבר שלמעלה מטעם ודעת ולכן אומר זאת הנביא בלשון של תמיהה: "איכה?". ולכן כתוב: "'''כ'''אלמנה", שאין הכוונה לאלמנה ממש, אלא להסתר פנים חיצוני שכל מטרתו העלייה שבאה לאחר מכן{{הערה|אור התורה שם. ושם ע' א'מ ואילך. סה"מ מלוקט שם}}.{{ש}}עוד מוסבר, שראשי התיבות: "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר" הוא איבה, לרמז על סיבת חורבן בית שני - שנאת חינם{{הערה|אוה"ת שם ע' א'מ. וראה לקוטי שיחות חלק לד דברים ב סעיף ו.}}.<br />
<br />
*'''בכה תבכה בלילה דמעתה על לחייה אין מנחם לה'''{{הערה|א, ב}}: בכיה מרוב עוצם הגילוי שמאיר אפילו בלילה, על ידי זה שבחינת 'אין' מנחם לה.<br />
*'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים'''{{הערה|א, ג}}: 'גלתה יהודה' - מלשון גילוי, שלעתיד לבוא תתגלה [[מעשה|מעלת]] [[יהודה]] שדרגתו למעלה מ[[יוסף הצדיק|יוסף]], וזהו על ידי 'מעוני' עבודת ה[[אתכפייא]], ועל ידי ההתבוננות בכך שכל העולמות הם כטיפה מן הים לגבי הקב"ה - שזהו העניין של "בין המצרים", על ידי זה מגיעים אל הדרגא העליונה של "מן המיצר"{{הערה|תהלים קיח, ה}} שזוהי הדרגה ש[[לית מחשבה תפיסא ביה|אין בה תפיסה והבנה]], הקשורה עם המרחב האמיתי "מרחב י-ה"{{הערה|תהלים שם}}, והכוונה ב"כל רודפיה" היא לאמת של ה' שהקב"ה רודף אחר עם ישראל, ש"יותר מעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק"{{הערה|אור התורה שם ע' א, לו. [[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/1LY4uZIhDJ5zKsZjorcx1xF6BWgrAm-GX/view חלק ל"ח ע' 124 ואילך]}}.<br />
*'''לוא עליכם כל עוברי דרך, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו{{הערה|א, יב}}''': יש שני פירושים מיהם העוברי דרך: א. הרשעים שבגיהנום שהעבירו דרכי ה', אך צער השכינה גדול מצערם. ב. הצדיקים שעולים מ[[גן עדן]] התחתון לגן עדן העליון ואין הם מצטערים בצער הגלות, היות שהשגתם מבחינת [[אריך אנפין]] ו[[זעיר אנפין]] שלמעלה מה[[שכינה]] שהיא ספירת המלכות של עולם האצילות - כפי שיורדת לעולמות [[בי"ע]], ואומרים להם שלמרות זאת ישתתפו בצער השכינה{{הערה|אור התורה שם א'לט ואילך}}.<br />
*'''איכה יעיב באפו ה' את בת ציון'''<ref>ב, א.</ref>: כשם שישנה בחינה של [[עב]] ו[[ענן]] ב[[קליפה]], שענינה העלם והסתר, כך ישנה בחינה כזו בקדושה, וכפי שמצינו בהקמת [[המשכן]] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן"<ref>פקודי מ, לה.</ref>. לגילוי נעלה זה של העב בקדושה מגיעים על ידי בירור העב בקליפה, ולכן בגאולה נאמר "מי אלה כעב תעופינה". לכן גם נקרא עם ישראל בפסוק זה בשם "בת ציון", שהוא שם המורה על חיבתם הגדולה של ישראל שתתגלה בגאולה{{הערה|אור התורה נ"ך ח"ב ע' א'ע ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ד.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרב [[שלום דובער וולף]], [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/07/27-07-2023-21-14-30-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A6-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94-1.pdf רשימות הצמח צדק למגילת איכה בתוספת ביאור] {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_6.html איכה ישבה בדד: מאמר חסידות של הרבי לתשעה באב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{ספרי התנ"ך}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=790875מגילת איכה2025-08-03T07:31:59Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת איכה.jpg|ממוזער|העמוד הראשון במגילת איכה שנכתבה בכשרות על קלף ובדיו]]<br />
'''מגילת איכה''' (נקראת גם '''קינות'''<ref>בבא בתרא יד, ב. ועוד.</ref>) היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד}} לפני [[חורבן בית המקדש הראשון]], כקינה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]], ונכללת בין ספרי ה[[כתובים]] ב[[תנ"ך]]. הספר מכיל קינות על מצבם הנורא של [[ירושלים]] ושל [[עם ישראל]] במצור ערב החורבן ולאחר החורבן, כאשר הקינות מסתיימות בתקווה לנחמה לעם ישראל ולנקמה באויבים. נהוג לקרוא במגילה זו בליל וביום [[תשעה באב]].<br />
<br />
== כתיבתה ==<br />
ב[[ספר ירמיה]] מתואר ציווי ה' לירמיה בשנה הרביעית למלכותו של [[יהויקים]] - בהמשך לנבואותיו לעם ישראל לשוב בתשובה מעוונותיהם, ואזהרתו מפני החורבן אם לא ישובו, נבואות שעד אז לא הועילו:<br />
{{ציטוט|תוכן=קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה: אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם:|מקור=ירמיהו לו, ב-ג}}<br />
[[חז"ל]] מבארים שמגילה זו היתה מגילת איכה<ref>מועד קטן כו, א. הובא ברש"י ומפרשים נוספים בירמיהו שם, וכן ברש"י ריש איכה.</ref>. ירמיהו הקריא את המגילה בעודו כלוא לתלמידו [[ברוך בן נריה]], שהקריא אותה ליהודים נוספים ב[[בית המקדש]]. לאחר מכן התבקש ברוך לקרוא את המגילה לשרי המלך, שהתרגשו מאוד, ואחד מהם העביר את תוכנה למלך יהויקים. כאשר שמע יהויקים את הקריאה קרע את המגילה ושרפה באח. יום קריעת המגילה נכלל בימי ה[[תענית]] הנזכרים ב[[שולחן ערוך]]<ref>אורח חיים סימן תקפ סעיף ב (בכ"ח בכסלו; וראה במגן אברהם שם ס"ק ה גירסאות נוספות לתאריך המאורע).</ref>.<br />
<br />
לאחר קריעת המגילה הכתיב ירמיהו מחדש את המגילה לברוך, "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה"{{הערה|ירמיהו שם, לב.}}. חז"ל מבארים שהתוספת היא הקינה "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי" (איכה פרק ג), הכוללת שלש פסוקי קינות בכל אחת מאותיות ה[[אל"ף בי"ת]], כנגד שלושת הקינות באותיות האל"ף בית שבפרקים האחרים{{הערה|רש"י ריש איכה, מאיכה רבה פתיחתא כח (וראה שם דעה נוספת).}}.<br />
<br />
אמנם, לפי אחת הדעות בחז"ל, המגילה המתוארת בירמיהו היתה מגילת תוכחה, ולא מגילת איכה הכוללת קינות. לדעה זו איכה נכתבה רק אחרי החורבן<ref>איכה רבה א, א. אבן עזרא ריש איכה.</ref>.<br />
<br />
== קריאתה ==<br />
נהוג לקרוא מגילה זו בליל [[תשעה באב]] אחרי [[תפילת ערבית]] בציבור{{הערה|שו"ע אורח חיים סימן תקנט סעיף ב. וראה רמ"א שם סעיף א.}}, ונהוג לקראה גם ביום תשעה באב אחר אמירת ה[[קינות לתשעה באב|קינות]]<ref>מגן אברהם ריש סימן תקנט. וראה היום יום ט' באב.</ref>. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
בחסידות מוסבר{{הערה|1=רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31665&st=&pgnum=305&hilite= אור התורה נ"ך ח"ב, א' לד ואילך]). [https://drive.google.com/file/d/1C-_CN7-shqCcnuBYGnpHzYgmWkq3aGqd/view סה"מ מלוקט א' ע' קיט]. ד"ה ציון במשפט תשל"ד. שיחת ש"פ פנחס תשמ"ח ס"ג. ש"פ דברים תשמ"ט הערה 68.}} שכשם שכל הקללות שבתורה יהפכו לברכות, גם לפסוקי מגילת איכה המכילים צרות קשות יש פירוש פנימי חיובי{{הערה|1=וראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 שיחת ש"פ דברים תשמ"א], שכבר בפרקי אבות מצינו מעין זה.}}.<br />
<br />
בין הפסוקים המבוארים לחיוב בחסידות:<br />
<br />
*'''"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות הייתה למס{{הערה|א, א}}"''' - עם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה". ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן ש[[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] מחולקים אחד מהשני - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות [[בי"ע]] (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").{{ש}}אמנם, התכלית של כל זה הוא להגיע לעליה: דווקא על ידי הירידה בגלות מגיעים לעבודה של: "הייתה למס" - שהיא העבודה של [[קבלת עול]], ולעבודת ה[[תשובה]], וזהו עניין "רבתי" - עם יו"ד בסוף - כלומר שלמרות שעם ישראל רבים ובהתחלקות, יש להם את היו"ד שזהו ה[[ביטול]] לה', ואז נעשה [[בנין המלכות]] "שרתי" אותיות [[תשרי]] - שבחודש זה נעשה בניין המלכות, ועל ידי זה "הייתה כאלמנה" המורה על גילוי שורש [[ב"ן]] - ה[[מקבל]], ששרשו למעלה משרש [[מ"ה]] - משפיע, ואז יתגלה בחינת "בדד" המורה על גילוי נעלה של הקב"ה שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] ולמעלה אף מ[[עשר ספירות הגנוזות]], שזהו הגילוי של בחינת [[יחיד]]. וגילוי שמתבטא באות א' של "איכה", נמשך באופן של התיישבות "ישבה" על ידי שמתגלה בעשר ספירות של עולם האצילות המתבטאים באות י' של המילה "איכה", ולאחר מכן ב"כה" המורה על ספירת המלכות כפי שיורדת לבי"ע.{{ש}}דבר זה, שמירידה כל כך גדולה מגיעים לעליה גדולה הוא דבר שלמעלה מטעם ודעת ולכן אומר זאת הנביא בלשון של תמיהה: "איכה?". ולכן כתוב: "'''כ'''אלמנה", שאין הכוונה לאלמנה ממש, אלא להסתר פנים חיצוני שכל מטרתו העלייה שבאה לאחר מכן{{הערה|אור התורה שם. ושם ע' א'מ ואילך. סה"מ מלוקט שם}}.{{ש}}עוד מוסבר, שראשי התיבות: "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר" הוא איבה, לרמז על סיבת חורבן בית שני - שנאת חינם{{הערה|אוה"ת שם ע' א'מ. וראה לקוטי שיחות חלק לד דברים ב סעיף ו.}}.<br />
<br />
*'''בכה תבכה בלילה דמעתה על לחייה אין מנחם לה'''{{הערה|א, ב}}: בכיה מרוב עוצם הגילוי שמאיר אפילו בלילה, על ידי זה שבחינת 'אין' מנחם לה.<br />
*'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים'''{{הערה|א, ג}}: 'גלתה יהודה' - מלשון גילוי, שלעתיד לבוא תתגלה [[מעשה|מעלת]] [[יהודה]] שדרגתו למעלה מ[[יוסף הצדיק|יוסף]], וזהו על ידי 'מעוני' עבודת ה[[אתכפייא]], ועל ידי ההתבוננות בכך שכל העולמות הם כטיפה מן הים לגבי הקב"ה - שזהו העניין של "בין המצרים", על ידי זה מגיעים אל הדרגא העליונה של "מן המיצר"{{הערה|תהלים קיח, ה}} שזוהי הדרגה ש[[לית מחשבה תפיסא ביה|אין בה תפיסה והבנה]], הקשורה עם המרחב האמיתי "מרחב י-ה"{{הערה|תהלים שם}}, והכוונה ב"כל רודפיה" היא לאמת של ה' שהקב"ה רודף אחר עם ישראל, ש"יותר מעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק"{{הערה|אור התורה שם ע' א, לו. [[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/1LY4uZIhDJ5zKsZjorcx1xF6BWgrAm-GX/view חלק ל"ח ע' 124 ואילך]}}.<br />
*'''לוא עליכם כל עוברי דרך, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו{{הערה|א, יב}}''': יש שני פירושים מיהם העוברי דרך: א. הרשעים שבגיהנום שהעבירו דרכי ה', אך צער השכינה גדול מצערם. ב. הצדיקים שעולים מ[[גן עדן]] התחתון לגן עדן העליון ואין הם מצטערים בצער הגלות, היות שהשגתם מבחינת [[אריך אנפין]] ו[[זעיר אנפין]] שלמעלה מה[[שכינה]] שהיא ספירת המלכות של עולם האצילות - כפי שיורדת לעולמות [[בי"ע]], ואומרים להם שלמרות זאת ישתתפו בצער השכינה{{הערה|אור התורה שם א'לט ואילך}}.<br />
*'''איכה יעיב באפו ה' את בת ציון'''<ref>ב, א.</ref>: כשם שישנה בחינה של [[עב]] ו[[ענן]] ב[[קליפה]], שענינה העלם והסתר, כך ישנה בחינה כזו בקדושה, וכפי שמצינו בהקמת [[המשכן]] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן"<ref>פקודי מ, לה.</ref>. לגילוי נעלה זה של העב בקדושה מגיעים על ידי בירור העב בקליפה, ולכן בגאולה נאמר "מי אלה כעב תעופינה". לכן גם נקרא עם ישראל בפסוק זה בשם "בת ציון", שהוא שם המורה על חיבתם הגדולה של ישראל שתתגלה בגאולה{{הערה|אור התורה נ"ך ח"ב ע' א'ע ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ד.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_90.html מגילת 'איכה': ביאור מרתק של 'רשימות' הרבי ה'צמח צדק']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_6.html איכה ישבה בדד: מאמר חסידות של הרבי לתשעה באב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{ספרי התנ"ך}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94&diff=790874מגילת איכה2025-08-03T07:29:25Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת איכה.jpg|ממוזער|העמוד הראשון במגילת איכה שנכתבה בכשרות על קלף ובדיו]]<br />
'''מגילת איכה''' (נקראת גם '''קינות'''<ref>בבא בתרא יד, ב. ועוד.</ref>) היא מגילה שנכתבה על ידי [[ירמיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|ראה גיטין נח, א. תענית כב, ב. תוספתא תענית ב, י. איכה רבתי א, נג. ועוד}} לפני [[חורבן בית המקדש הראשון]], כקינה על [[חורבן בית המקדש]] וה[[גלות]], ונכללת בין ספרי ה[[כתובים]] ב[[תנ"ך]]. הספר מכיל קינות על מצבם הנורא של [[ירושלים]] ושל [[עם ישראל]] במצור ערב החורבן ולאחר החורבן, כאשר הקינות מסתיימות בתקווה לנחמה לעם ישראל ולנקמה באויבים. נהוג לקרוא במגילה זו בליל וביום [[תשעה באב]].<br />
<br />
== כתיבתה ==<br />
ב[[ספר ירמיה]] מתואר ציווי ה' לירמיה בשנה הרביעית למלכותו של [[יהויקים]] - בהמשך לנבואותיו לעם ישראל לשוב בתשובה מעוונותיהם, ואזהרתו מפני החורבן אם לא ישובו, נבואות שעד אז לא הועילו:<br />
{{ציטוט|תוכן=קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם מִיּוֹם דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה: אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֺנָם וּלְחַטָּאתָם:|מקור=ירמיהו לו, ב-ג}}<br />
[[חז"ל]] מבארים שמגילה זו היתה מגילת איכה<ref>מועד קטן כו, א. הובא ברש"י ומפרשים נוספים בירמיהו שם, וכן ברש"י ריש איכה.</ref>. ירמיהו הקריא את המגילה בעודו כלוא לתלמידו [[ברוך בן נריה]], שהקריא אותה ליהודים נוספים ב[[בית המקדש]]. לאחר מכן התבקש ברוך לקרוא את המגילה לשרי המלך, שהתרגשו מאוד, ואחד מהם העביר את תוכנה למלך יהויקים. כאשר שמע יהויקים את הקריאה קרע את המגילה ושרפה באח. יום קריעת המגילה נכלל בימי ה[[תענית]] הנזכרים ב[[שולחן ערוך]]<ref>אורח חיים סימן תקפ סעיף ב (בכ"ח בכסלו; וראה במגן אברהם שם ס"ק ה גירסאות נוספות לתאריך המאורע).</ref>.<br />
<br />
לאחר קריעת המגילה הכתיב ירמיהו מחדש את המגילה לברוך, "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה"{{הערה|ירמיהו שם, לב.}}. חז"ל מבארים שהתוספת היא הקינה "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי" (איכה פרק ג), הכוללת שלש פסוקי קינות בכל אחת מאותיות ה[[אל"ף בי"ת]], כנגד שלושת הקינות באותיות האל"ף בית שבפרקים האחרים{{הערה|רש"י ריש איכה, מאיכה רבה פתיחתא כח (וראה שם דעה נוספת).}}.<br />
<br />
אמנם, לפי אחת הדעות בחז"ל, המגילה המתוארת בירמיהו היתה מגילת תוכחה, ולא מגילת איכה הכוללת קינות. לדעה זו איכה נכתבה רק אחרי החורבן<ref>איכה רבה א, א. אבן עזרא ריש איכה.</ref>.<br />
<br />
== קריאתה ==<br />
נהוג לקרוא מגילה זו בליל [[תשעה באב]] אחרי [[תפילת ערבית]] בציבור{{הערה|שו"ע אורח חיים סימן תקנט סעיף ב. וראה רמ"א שם סעיף א.}}, ונהוג לקראה גם ביום תשעה באב אחר אמירת ה[[קינות לתשעה באב|קינות]]<ref>מגן אברהם ריש סימן תקנט. וראה היום יום ט' באב.</ref>. המקור הראשון לקריאת המגילה בתשעה באב מופיע במסכת סופרים{{הערה|יד, ג; יח, ד}}, ובתלמוד ירושלמי{{הערה|שבת עט, א}} מובא על אמוראים שנהגו לקרוא בה בתשעה באב.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
בחסידות מוסבר{{הערה|1=רשימות ה[[צמח צדק]] לאיכה ([http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31665&st=&pgnum=305&hilite= אור התורה נ"ך ח"ב, א' לד ואילך.]). [https://drive.google.com/file/d/1C-_CN7-shqCcnuBYGnpHzYgmWkq3aGqd/view סה"מ מלוקט א' ע' קיט]. ד"ה ציון במשפט תשל"ד. שיחת ש"פ פנחס תשמ"ח ס"ג. ש"פ דברים תשמ"ט הערה 68.}} שכשם שכל הקללות שבתורה יהפכו לברכות, גם לפסוקי מגילת איכה המכילים צרות קשות יש פירוש פנימי חיובי{{הערה|1=וראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 שיחת ש"פ דברים תשמ"א], שכבר בפרקי אבות מצינו מעין זה.}}.<br />
<br />
בין הפסוקים המבוארים לחיוב בחסידות:<br />
<br />
*'''"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות הייתה למס{{הערה|א, א}}"''' - עם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה". ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן ש[[דעת עליון]] ו[[דעת תחתון]] מחולקים אחד מהשני - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות [[בי"ע]] (שהם ה"מדינות"), היא "בדד", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").{{ש}}אמנם, התכלית של כל זה הוא להגיע לעליה: דווקא על ידי הירידה בגלות מגיעים לעבודה של: "הייתה למס" - שהיא העבודה של [[קבלת עול]], ולעבודת ה[[תשובה]], וזהו עניין "רבתי" - עם יו"ד בסוף - כלומר שלמרות שעם ישראל רבים ובהתחלקות, יש להם את היו"ד שזהו ה[[ביטול]] לה', ואז נעשה [[בנין המלכות]] "שרתי" אותיות [[תשרי]] - שבחודש זה נעשה בניין המלכות, ועל ידי זה "הייתה כאלמנה" המורה על גילוי שורש [[ב"ן]] - ה[[מקבל]], ששרשו למעלה משרש [[מ"ה]] - משפיע, ואז יתגלה בחינת "בדד" המורה על גילוי נעלה של הקב"ה שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] ולמעלה אף מ[[עשר ספירות הגנוזות]], שזהו הגילוי של בחינת [[יחיד]]. וגילוי שמתבטא באות א' של "איכה", נמשך באופן של התיישבות "ישבה" על ידי שמתגלה בעשר ספירות של עולם האצילות המתבטאים באות י' של המילה "איכה", ולאחר מכן ב"כה" המורה על ספירת המלכות כפי שיורדת לבי"ע.{{ש}}דבר זה, שמירידה כל כך גדולה מגיעים לעליה גדולה הוא דבר שלמעלה מטעם ודעת ולכן אומר זאת הנביא בלשון של תמיהה: "איכה?". ולכן כתוב: "'''כ'''אלמנה", שאין הכוונה לאלמנה ממש, אלא להסתר פנים חיצוני שכל מטרתו העלייה שבאה לאחר מכן{{הערה|אור התורה שם. ושם ע' א'מ ואילך. סה"מ מלוקט שם}}.{{ש}}עוד מוסבר, שראשי התיבות: "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר" הוא איבה, לרמז על סיבת חורבן בית שני - שנאת חינם{{הערה|אוה"ת שם ע' א'מ. וראה לקוטי שיחות חלק לד דברים ב סעיף ו.}}.<br />
<br />
*'''בכה תבכה בלילה דמעתה על לחייה אין מנחם לה'''{{הערה|א, ב}}: בכיה מרוב עוצם הגילוי שמאיר אפילו בלילה, על ידי זה שבחינת 'אין' מנחם לה.<br />
*'''גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים'''{{הערה|א, ג}}: 'גלתה יהודה' - מלשון גילוי, שלעתיד לבוא תתגלה [[מעשה|מעלת]] [[יהודה]] שדרגתו למעלה מ[[יוסף הצדיק|יוסף]], וזהו על ידי 'מעוני' עבודת ה[[אתכפייא]], ועל ידי ההתבוננות בכך שכל העולמות הם כטיפה מן הים לגבי הקב"ה - שזהו העניין של "בין המצרים", על ידי זה מגיעים אל הדרגא העליונה של "מן המיצר"{{הערה|תהלים קיח, ה}} שזוהי הדרגה ש[[לית מחשבה תפיסא ביה|אין בה תפיסה והבנה]], הקשורה עם המרחב האמיתי "מרחב י-ה"{{הערה|תהלים שם}}, והכוונה ב"כל רודפיה" היא לאמת של ה' שהקב"ה רוף אחר עם ישראל, ש"יותר מעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק"{{הערה|אור התורה שם ע' א, לו. [[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/1LY4uZIhDJ5zKsZjorcx1xF6BWgrAm-GX/view חלק ל"ח ע' 124 ואילך]}}.<br />
*'''"לוא עליכם כל עוברי דרך, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו{{הערה|א, יב}}"''' - יש שני פירושים מיהם העוברי דרך: א. הרשעים שבגיהנום שהעבירו דרכי ה', אך צער השכינה גדול מצערם. ב. הצדיקים שעולים מ[[גן עדן]] התחתון לגן עדן העליון ואין הם מצטערים בצער הגלות, היות שהשגתם מבחינת [[אריך אנפין]] ו[[זעיר אנפין]] שלמעלה מה[[שכינה]] שהיא ספירת המלכות של עולם האצילות - כפי שיורדת לעולמות [[בי"ע]], ואומרים להם שלמרות זאת ישתתפו בצער השכינה{{הערה|אור התורה שם א'לט ואילך}}.<br />
*'''איכה יעיב באפו ה' את בת ציון'''<ref>ב, א.</ref>: כשם שישנה בחינה של [[עב]] ו[[ענן]] ב[[קליפה]], שענינה העלם והסתר, כך ישנה בחינה כזו בקדושה, וכפי שמצינו בהקמת [[המשכן]] "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן"<ref>פקודי מ, לה.</ref>. לגילוי נעלה זה של העב בקדושה מגיעים על ידי בירור העב בקליפה, ולכן בגאולה נאמר "מי אלה כעב תעופינה". לכן גם נקרא עם ישראל בפסוק זה בשם "בת ציון", שהוא שם המורה על חיבתם הגדולה של ישראל שתתגלה בגאולה{{הערה|אור התורה נ"ך ח"ב ע' א'ע ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ד.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_90.html מגילת 'איכה': ביאור מרתק של 'רשימות' הרבי ה'צמח צדק']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/07/blog-post_6.html איכה ישבה בדד: מאמר חסידות של הרבי לתשעה באב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{בין המצרים}}<br />
{{ספרי התנ"ך}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:בין המצרים]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=779736שיחת משתמש:שיע.ק2025-06-24T21:48:56Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* זהירות מבינה מלאכותית */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>[[en:User:Shia.k]]<br />
{{/פתיח}}<br />
<!--ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--><br />
<br />
== ביקורת? ==<br />
שלום וברכה!<br />
<br />
רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:<br />
<br />
ב[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:<br />
<br />
"מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב"דפדיה.<br />
<br />
כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב"דית ברשת חב"דפדיה.<br />
<br />
מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור."<br />
<br />
'''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:<br />
<br />
{{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}<br />
<br />
'''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.<br />
<br />
אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.<br />
<br />
יש"כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ"ב באב, ה'תשפ"ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)<br />
<br />
=== אשמח כבר לתשובה ===<br />
<br />
אשמח בבקשה שכבר תענה לי לגבי מה ששאלתי אצלך בדף שיחה שלך בפיסקה "ביקורת?".<br />
<br />
ענית על דברים שאחרי זה ואילו על זה לא ענית..<br />
<br />
בברכה ובתודה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:26, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 05:26, 1 בספטמבר 2023 (UTC)<br />
:שלום לך 613770, ישר כח על העלאת הנושא, הוא בהחלט חשוב ואצטרך לבחון אותו לעומק כולל פניה לוועדה במקרה הצורך. הבחנת יפה שענית על דברים אחרים. בזמן המוגבל שיש לי בחב"דפדיה, אני בוחר להתמקד בדברים מסויימים, לפעמים משיקולי חשיבות, לפעמים משיקולי זמן ולפעמים משיקולי עניין אישי. יחד עם זאת נושאים שלא טופלו מחכים בדף השיחה שלי ובעז"ה יגיע גם זמנם. למשל [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 17#פורטל:הפצת המעיינות]] כאן תוכל לראות פניה מלפני זמן רב שטופלה רק בימים האחרונים בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באלול ה'תשפ"ג 20:59, 2 בספטמבר 2023 (UTC)<br />
::יישר כח! תודה רבה! בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:06, כ"ז באלול, ה'תשפ"ג 05:06, 13 בספטמבר 2023 (UTC)<br />
<br />
<br />
== הפרת זכויות יוצרים ==<br />
האתר [[COL]] ממשיך להעתיק מחב"דפדיה ללא ציון קרדיט גם לאחר שכמדומני שלחו להם מכתב אזהרה תוכל לראות ב[[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] שהם ממשיכים להעתיק ללא מתן קרדיט --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|<span style="color:#40E0D0;">מסמ ציכל</span>]] - י"ח בחשוון 13:22, 2 בנובמבר 2023 (UTC)<br />
:{{מצטרף}} ל{{א|חיים כ}}, אכן נראה שהם לא מבינים אזהרות.. מבחינתי למשל כשאני משקיע בכתיבת ערך ויושב על יצירתו שעות רבות ביום - ולאחר כמה זמן פתאום הוא מופיע באתרים ללא כל ציון קרדיט זה קצת יותר ממתסכל, אם לא בשביל אמינות האתר אז לפחות בשביל המשתמשים. אני לא מוצא סיבה להשקיע בכתיבת ערכים בחב"דפדיה בשביל יצירת כתבות בcol. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:30, 4 בדצמבר 2023 (UTC)<br />
::שיע, אולי אפשר לפנות לרשויות בנידון ולתבוע אותם? הרי כתוב "טוב מאוחר מאף פעם לא" בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 2 בספטמבר 2024 (IDT)<br />
== חב"דנתונים ==<br />
מה אתה אומר על פתיחת האתר [[חב"דנתונים]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:25, 4 ביוני 2025 (IDT)<br />
:אין הצדקה להשקעה הרבה אם יש רק 2 שפות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בסיוון ה'תשפ"ה<br />
::אז איך אפשר לסדר את {{תב|אין תמונה אוטומטית}} בלי חב"דנתונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:07, 5 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::{{א|מ. רובין}} לא מצליח לחשוב על דרך לסדר אותה. נראה לי שאפשר למחוק אותה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:00, 11 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== בוט ==<br />
אני יכול לקבל בוט? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 18:34, 4 ביוני 2025 (IDT)<br />
:האם כוונתך לבוט החלפות? ואם כן אין כרגע צורך בעוד משתמש עם ההרשאה. העניין הוא ששימוש שגוי בבוט יכול להוביל לשגגה קטסטרופלית שלא ניתן יהיה לשחזר בבוט אלא בשעות של עבודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בסיוון ה'תשפ"ה 19:19, 4 ביוני 2025 (IDT)<br />
::'אין כרגע צורך'? בעבר היו פעילים כ5 - 6 בוטים - והיום אחד בלבד. ואדרבא, מספר הדפים הכפיל את עצמו מאז (והפעילות באתר בכלל נחלשה..)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:41, 4 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::'צורך' פרושו שיש הרבה עבודה ואין מי שיעשה אותו. בוט אין צורך בהרבה משתמשים. לעומת מנטר למשל שיש צורך בהרבה רק שאין לנו כרגע לצערי מועמדים. או אפילו מפעיל מערכת שנדרש באופן שוטף וזמין הרבה יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בסיוון ה'תשפ"ה 15:55, 5 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::אולי אפשר לפתח עוד סוגי בוטים כגון: בוט לתיקון הפניות כפולות, בוט ההודעות וכו' ובקשר ל[[חב"דפדיה האנגלית]], אתרוג חוסם לי את הדף Special:RecentChanges כנראה בגלל שהאנונימים עוד הפעם יצרו דפים לא מתאימים, אם תוכל למחוק ולהסתיר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:07, 5 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::אין לנו מישהו שמפתח בוטים. בוט ההחלפות זה בוט שמגיע כתוסף מוכן של מדיה ויקי לא משהו שאנחנו פיתחנו. לגבי האנגלית - זה בטיפול המתכנת לחסום את הספאם. תודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בסיוון ה'תשפ"ה 03:12, 8 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::{{א|שיע.ק}} בהקשר למפעילים שחסרים אז ב"ה יש לנו כבר את חיים כ שנכנס רציני לעניינים רק שאין לו הרשאת מפעיל. מה קורה עם זה? אני ממש אשמח עם תתן לו את ההרשאה ואני בטוח שכל החב"דפדים ישמחו שיש מפעיל פעיל בתקופה כה עמוסה באתר. [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 16:54, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 16:54, 9 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== בחירות ==<br />
'''יחי המלך המשיח'''<br />
מתי הבחירות הבאות?<br />
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' {משתמש מוכן לגאולה 07:36, 10 ביוני 2025 (IDT) מנחם מענדל נמני}}<br />
==אתרים מקבילים==<br />
:צריך לפרסם את אתר חב"דציטוט. תוכל לפרסם? הרבה משתמשים כבר מחכים לפרסומו. אגב צריך לעשות שם גם בחירות למפעילים. [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 16:52, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 16:52, 9 ביוני 2025 (IDT)<br />
::איך לפרסם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:42, 10 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::באמצעות אתר חב"ד אינפו. [[מיוחד:תרומות/46.210.217.84|46.210.217.84]] 18:00, 13 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::א. אין לי קשר לאתר חב"ד אינפו, אבל אפשר לנסח ידיעה ולשלוח אליהם. לא צריך אותי לשם כך ב. לדעתי, כפי שהאתר כעת, עם תוכן מוגבל מאוד של 76 ערכים ודף ראשי שחצי ממנו עם קישורים אדומים עוד לא מוכן לפרסום לציבור. אולי לקריאה לציבור להצטרף להקמתו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::ומה עם חב"דטקסט? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:10, 15 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::אם נראה לכם לפרסם בשמחה, איני מעורה בנעשה בחב"דטקסט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:31, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::::אז בעצם אין שם "אחראי". [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:36, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::::נכון. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:39, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::::::::אז לפחות תמנה משתמש אחראי. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:46, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::::::::תוכל לבקש מאחד ממפעילי המערכת שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:52, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
{{שבירה}} אם יורשה לי לשאול למה כבודו לא רוצה לנהל את [[חב"דטקסט]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:57, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
:א. אין לי זמן לזה, אני עושה מאמץ גדול כדי להמשיך להיות מעורב בחב"דפדיה. ב. מלכתחילה לא התלהבתי מהקמת חב"דטקסט. וגם היום איני משוכנע בחשיבות, נחיצות ותועלת האתר. עיקר היתרון של אתר ויקי הוא באתר מידע כגון זה שלנו, ולא באתר טקסט שאמור לרכז את כתבי חב"ד, אתר כזה הוא סטטי ואין צורך ותועלת בקהילה חיה שתתקן אותו באופן מתמשך ובמילא פורמט הויקי פחות מתאים ונחוץ. בנוסף כבר יש את אתר אוצר 770, ואתר ספריית חב"ד וכו', שהם גם בעלי הזכויות יוצרים. חשוב לי להדגיש איני מתנגד להקמת האתר, והוא בסופו של דבר יושב על התשתית של חב"דפדיה והשרתים שלו וכו' ממומנים על ידינו. אני רק לא 'מתלהב' ממנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:19, 19 ביוני 2025 (IDT)<br />
::עכשיו אני חושב גם שהם יכולים לתבוע אותנו כמו שג'ם הורידו את האתר של רבי דרייב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:30, 19 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==הרשאת בוט==<br />
תוכל לתת לי את הרשאת הבוט בכדי להפעיל את [[משתמש:בוט הפניות/הפניות כפולות.js|בוט לתיקון הפניות כפולות]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 21:28, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:28, 9 ביוני 2025 (IDT)<br />
:שלום מענדי, ההרשאה ניתנה בבקשה ובתנאי שהשימוש בה יהיה רק לבוט זה, לא לבוט החלפות או לכל שימוש אחר [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בסיוון ה'תשפ"ה 21:42, 9 ביוני 2025 (IDT)<br />
::ברור, אני עובד על זה הAI עוזר לי קצת {{חיוך}} ואם תוכל לתקן את הבאג שקיים ב[[מיוחד:הפניות כפולות]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 21:51, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 21:51, 9 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::יש"כ על ההשקעה ותשומת הלב. זה באג ישן שגם מתכנתים קודמים לא ידעו לפתור, לא נראה לי ששווה להשקיע בזה עוד. אפשר פשוט להתעלם מהם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:40, 10 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==הפניות==<br />
האם ההפני' [[רבני ישראל]] ל[[שמעון אלמליח]] - חוקית? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:46, 10 ביוני 2025 (IDT)<br />
:כן, כי מדובר על ארגון שאין לו ערך משלו והמידע עליו מופיע בערך הנ"ל. הוספתי בדף ההפניה דיוק והפניה לפסקה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:39, 10 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== לא ענית לי ==<br />
<br />
'''יחי המלך המשיח'''<br />
בטעות דילגת על השאלה שלי ולא ענית עליה אשמח לתשובה <br />
'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''<br />
נ.ב. משתמש מוכן לגאולה 07:41, 10 ביוני 2025 (IDT)<br />
:עניתי כעת. לפעמים לוקח לי זמן לענות. נ.ב. חתימה יוצרים באמצעות הקוד הבא <nowiki>~~~~</nowiki>. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשפ"ה 23:43, 10 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==בוט==<br />
{{החלפת טקסט|נצרת עילית|נוף הגליל}}<br />
{{החלפת טקסט| ע"ה| }}<br />
[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:45, 13 ביוני 2025 (IDT)<br />
:בוצע. תודה.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 15:17, 15 ביוני 2025 (IDT)<br />
{{החלפת טקסט|נשא את|נישא ל}} - לשמירה על נוסח אחיד. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:30, 21 ביוני 2025 (IDT)<br />
:{{א|מענדל סופר}} [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 15#נישא לרעייתו|ראה]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:49, 21 ביוני 2025 (IDT)<br />
::מה הוכרע שם (לא בדיוק הבנתי)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::שכותבים 'נשא את' כי האיש נושא את האשה (ביהדות לפחות...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:32, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
::::א"כ אפשר לשנות בהיפוך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:33, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
== שינוי וביטול גרסה של א' ממשתמשי האתר לגבי תואר אחיד ==<br />
<br />
שלום שיע, משתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] שנחסם בעבר חזר לתרום בערכים תוך שהוא מוסיף את לכתוב את התואר 'מלך המשיח שליט"א' בשונה מהנכתב ב[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]], (לדוגמה [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)]), כמו כן הוא מבטל גרסאות כתיבה בהתאם לכללים ([https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&action=history] [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8/2&diff=prev&oldid=775484] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=776483]). בברכה. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:20, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 14:20, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
:לא נראה לי שיש צורך לענות למשתמשים ש(כל תרומתם לאתר - לא דווקא אתה, או)יש להם חיות מיוחדת בהשגח"פ במחיקות ענינים - דווקא בסגנון של 'מלך המשיח'.. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 15:53, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה ''<font size="1">(17 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''<br />
חב"דפדי פעיל תעשה מה שהוראות האתר אומרות ואל תתיחס לזוטות של משתמשים. [[משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|חב&#34;דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דפדי גאולתי|שיחה]], 15:58, כ"א בסיוון, ה'תשפ"ה 15:58, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
::{{א|ברכת הגאולה}} תודה על פנייתך, הנ"ל נחסם, תוכל לראות גם בדף שיחתו. חב"דפדי פעיל, התנהגותך תמוהה מאוד בעיני. ראה דברי אליך בדף שיחתך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשפ"ה 17:30, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==ראשי תיבות==<br />
שלום שיע, אשמח לשמוע את התייחסותך למלחמת העריכה בערך [[ראשי תיבות]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:58, 17 ביוני 2025 (IDT)<br />
:עניתי בדף השיחה שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:21, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==לאחד==<br />
נא לאחד עם משתמש ז.ר.[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 10:14, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ה 10:14, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
:{{א|ר.ז.}} בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 23:06, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==שייך==<br />
לקשר לויקיטקסט, כמו בערך [[טור ברקת]]? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:39, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
:לא, כי מעורב באתר הטוב והופכו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 23:55, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
::אולי אפשרי לייבא לחב"דטקסט ולקשר לשם. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 12:19, 23 ביוני 2025 (IDT)<br />
:::אפשרי בהחלט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בסיוון ה'תשפ"ה 23:36, 23 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
==מיזוג משתמשים==<br />
האם תוכל למזג את המשתמש הזה ל[[משתמש:מ. רובין]] הבעיה טופלה. [[משתמש:מנחם רובין|מנחם רובין]] - [[שיחת משתמש:מנחם רובין|שיחה]], 07:28, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ה 07:28, 24 ביוני 2025 (IDT)<br />
<br />
== זהירות מבינה מלאכותית ==<br />
<br />
בהמשך לתבנית המחיקה שהצבתי על הערך [[פסח מצרים]], שנכתב ע"י בינה מלאכותית ללא הגהה אנושית (בטוחני שגם אתה תזהה זאת תוך פחות מ-30 שניות), רציתי להסב את תשומת לבך לנושא. אני מעריך שיש כאן לא מעט ערכים נוספים כאלו, בהתחשב בפיתוי של יצירת ערך "מושלם" בלי מאמץ, אבל לא טרחתי לחפש. אם לא ייקבעו כללים ברורים בנושא, ובעיקר - ייאכפו בנחישות, חב"דפדיה תוכל להגיע בקלות ל-50,000 ערכים, אלא שיידרש מהקורא מאמץ כביר למצוא ביניהם את הערכים בעלי התוכן האמיתי, ובעצם לא תהיה סיבה לגלוש כאן (במקום להתכתב עם הבינה וזהו). אני חושב שיש כאן סכנה אמיתית שכדאי להערך אליה (וכמובן, ביחד עם זה גם הזדמנות - למצוא את הדרך לשלב את הבינה המלאכותית יחד עם המאמץ האנושי בצורה הנכונה). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:48, כ"ט בסיוון ה'תשפ"ה</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=779735משתמש:ר.ז./פסח מצרים2025-06-24T21:43:30Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{למחיקה|נכתב ע"י בינה מלאכותית ללא הגהה אנושית}}<br />
'''פסח מצרים''' הוא מועד ההקרבה הראשוני של [[קרבן פסח|קרבן הפסח]], כפי שנעשה בליל [[מכת בכורות]] לפני יום [[יציאת מצרים]]. קרבן פסח זה היה שונה מהותית מהפסח שהיה נהוג בדורות שלאחר מכן, הן בהלכות והן במנהגים, ובהיבטים רוחניים ותהליכיים. בפסח מצרים היו כמה עניינים והלכות מיוחדות שאינם נוהגים בפסח דורות, שהדגשתם נובעת הן מהצורך המיוחד של יציאת עם ישראל מעבדות מצרים והן מהסממנים הייחודיים של אותו רגע היסטורי.<br />
<br />
==עניינים והלכות מיוחדות בפסח מצרים==<br />
"משכו וקח לכם ... שה לבית אבות" – הקב"ה ציווה{{הערה|שמות י"ב, ג'.}} שארבעה ימים קודם (ב[[י' ניסן]] - [[שבת הגדול]]), עם ישראל היו חייבים להתחיל בארגון הקרבן ארבעה ימים מראש, כדי להתכונן ולהתפטר מעבודה זרה ולהגיע ליישוב הדעת. ההכנה המוקדמת נועדה ליצור טהרה רוחנית ומתן הכנה לבני ישראל ליציאה מהגלות.<br />
<br />
2. דם הקרבן – על המשקוף ושני המזוזות<br />
את דם קרבן הפסח היו צריכים לשים על המשקוף ועל שתי המזוזות של הבית. <br />
<br />
3. איסור יציאה מהבית<br />
בלילה זה לא היו יכולים בני ישראל לצאת מביתם, כפי שנאמר "ואתם לא תצאו" (שמות י"ב, 22). עליהם ללון במקום הקרבת הקרבן, כדי לשמור על קדושת הלילה וההכנה ליציאה.<br />
<br />
4. אכילה ב[[חיפזון]] – חגורים ונעלים ברגל<br />
האכילה הייתה אמורה להיות במהירות ובחיפזון, כשמתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקל בידכם, כסימן לדריכות ומוכנות מיידית לצאת לדרך.<br />
<br />
5. חוסר פרה אדומה לטהרה<br />
לילה זה התרחש לפני מצוות הפרה אדומה, ולכן אלו שהיו טמאים לא יכלו לטהר את עצמם באמצעות הפרה. זו הסיבה לצורך במנהגים והלכות מיוחדות בפסח זה, שכן טומאה הייתה מצב מציאותי של אותה עת.<br />
<br />
6. נימול – חובה גם לעבדים<br />
כמו בפסח דורות, בנימול היו חייבים הן בני ישראל והן עבדיהם. במדרש מובא כי משה רבינו עשה את הקרבן הראשון, וריח הקרבן הגיע לכל העם, וכתוצאה מהתהליך הסכימו להינתק מעבודה זרה ולהתמסר לברית המילה.<br />
<br />
==ההבדלים ההלכתיים בין פסח מצרים לפסח דורות==<br />
'''שחיטת הקרבן''': בפסח מצרים כל אדם שחט את הקרבן בתוך ביתו, לעומת פסח דורות שבו כל ישראל שחטו במקום אחד (כגון בימיהם בית המקדש), כפי שמובא בתוספתא.<br />
<br />
'''דין המזבח בתוך הבית''': בפסח מצרים היה על הבית דין של מזבח, משום שהדם הונח על המשקוף והמזוזות, וכך בית כל אחד הפך למקום הקדוש של הקרבן. דין זה אינו נהוג בפסח דורות.<br />
<br />
'''הכנה והוצאה מעבודה זרה''': העניין של "משכו וקח לכם" ארבעה ימים מראש מדגיש את הצורך בתהליך מעבר רוחני פנימי עמוק, שאינו נמצא בפסח אחר.<br />
<br />
'''אכילה בחיפזון עם חגורות ונעלים''': קביעת צורת האכילה המדויקת הייתה חיונית במצב של יציאה מיידית.<br />
<br />
'''היעדר פרה אדומה''': לא נטהרו על ידי [[פרה אדומה]] בפסח מצרים. בשונה מפסח דורות מתחיל מפסח הראשונה אחרי יציאת מצרים, שהיו צריכים להיות טהורים, ועשו [[פרה אדומה]].<br />
<br />
'''חובה בנימול''': הבעת ההתחייבות לברית הייתה תנאי מקדים גם לפסח מצרים כמו בפסח דורות.<br />
<br />
==התוכן הפנימי==<br />
פסח מצרים מהווה מעלה מיוחדת כיוון שהוא פעל על המקום בצורה ישירה, בניגוד לפסח דורות, וכך נוצר דין מזבח במובן רוחני בתוך הבית של כל יהודי. פסח מצרים משקף את לידת עם ישראל, תכלית העם להמשיך קדושה בתחתונים, לא רק במשכן אלא "בתוך כל אחד" – בבית הפרטי. הדגש הוא על התכללות הקודש במציאות היום-יומית של הפרט, בכך שכל בית יהפוך למזבח.<br />
<br />
ההדגשה על היות הפסח בפסח מצרים "מזבח בתוך כל בית" מבטאת את המעבר מאירוע על-טבעי גלוי לאירוע שבו הקדושה מתמשכת במדרגות ההשתלשלות, מתוך היבט של המשכת קדושה בעולם הגשמי, תוך שילוב בין מידות הדין והחסד, כפי שמופיע במכת בכורות{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ו ע' 77.}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יציאת מצרים]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=779720גיל העולם2025-06-24T20:22:18Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>'''גיל העולם''' נכון לשנת {{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}} הוא {{תאריך עברי נוכחי|xjY}}, שנים אלו נמנות מזמן [[בריאת העולם]], אמונת חידוש העולם היא אחד מהיסודות ביהדות.<br />
<br />
נושא זה הוא אחד הנושאים המעסיקים ביותר את החוקרים למיניהם, כשהם מעלים הוכחות שונות לקדמות העולם.<br />
<br />
==אור הכוכבים==<br />
'''שנת אור''' הוא מידת מרחק שלוקח לאור לעבור במשך שנה שלימה. לדוגמה: המרחק בין כדור הארץ לשמש הוא כ-8 דקות אור.<br />
<br />
כיום, באמצעות הטלסקופים למיניהם הצליחו למצוא גלקסיות הרחוקות מליוני שנות אור מכדור הארץ. עובדה זו שאנו יכולים לראות את אורם מורה לכאורה שהם קיימים לפחות מספר זהה של שנים?<br />
<br />
אמנם, הרבי מסביר{{הערה|מכתב מא' סיוון, תשט"ז, שערי אמונה עמ' רט.}}, שאף אם נניח שהמדע צודק בחישוביו ואכן זהו המרחק את הכוכבים, הרי כפי שמוסכם ש[[הקב"ה]] יכול לברוא את הכוכבים עצמם ורק אחר כך יתחיל להבהיק אורם, [[הקב"ה]] יכול גם לברוא את הכוכבים יחד עם קרני האור שלהם.<br />
<br />
שהרי כפי שביום הראשון ברא [[הקב"ה]] את האור בלא המצאות ה[[שמש]] וה[[כוכבים]], כן ברא ביום הרביעי את הכוכבים עם קרני האור שלהם.<br />
<br />
==ההרים==<br />
על פי הגאולוגיה ישנם כמה סוגי הרים, כשהמשותף לכולם הוא, שהיווצרותו של ההר הוא תהליך בן אלפי שנים שבכל משך זמן ההר מתרומם יותר ויותר.<br />
<br />
הרבי מסביר{{הערה|שם=צא|מכתב מי' מר חשוון [[תשט"ז]].}}, כי גם מי שיאמר שההר נתהווה באופן כזה מגרגירי חול וכו', מכל מקום עדיין הוא לא יוכל להסביר – מניין הגיעו גרגירי החול? וכן – האם וודאי אצלו שלפני 5000 שנה היה מצב המים, הרוחות, הנהרות וכו' בדיוק כפי שהוא עכשיו?<br />
<br />
ועל כן אפשר לומר בשני אופנים: <br />
# ההרים נבראו כצורתם – כאילו הם עברו תהליך של מאות ואלפי שנים.<br />
# אף שהם לא נבראו כך, אבל תהליכים מזורזים גרמו להם לגבוה ולהגיע לגובה זה במהירות גבוהה.<br />
<br />
==מאובנים==<br />
חוקרים מצאו מאובנים שונים ברחבי כדור הארץ, והתארוך שלהם מורה על מספר עצום של שנים.<br />
<br />
===אופני התארוך השונים===<br />
;פחמן 14<br />
בכל דבר בעולם יש כמות מסוימת מיסודות כימיים שונים, אחד מהם מכונה "פחמן 14". חומר זה מתפרק כחומר רדיואקטיבי, בכל סביבה שהיא. התחלת התפרקותו היא עם מות היצור (ה[[צומח]] או החי). ועל כן, באם מוצאים את הכמות של הפחמן 14 שיש בחפץ זה, אפשר לשחזר כמה זמן לקח לו להתפרק, ועל פי זה אפשר לדעת מתי הוא נוצר{{דרושה הבהרה|ישנן טעויות בפסקא זו}}.<br />
<br />
;השכבה הגאולוגית<br />
באם השכבה שבה המאובן נמצא היא שכבת קרקע קדומה, משמע שהיצור חי בזמן קדום יותר.<br />
<br />
;המיקום בשרשרת<br />
מכיון שהמינים התפתחו זה מזה, לכן באם ימצאו מין "פחות מורכב", אשר שימש כאב קדמון למין אחר, הוא יתוארך לזמן שלפניו.<br />
<br />
===הבעיה באופני התארוך===<br />
;פחמן 14<br />
שיטת התארוך הזאת יוצאת מנקודת הנחה שכמות הפחמן 14 באוויר לא השתנתה במשך אלפי שנים, וכן שלא ארעו שינויים באופן התפרקות יסוד זה לאורך השנים, ושתחילת התהליך הייתה בנקודת האפס, ועוד.<br />
<br />
אולם העובדות מוכיחות שבזמן הקדום (בתקופה "הפרהיסטורית") היו תנאים בלתי ידועים של תנאי הלחץ האטמוספרי, הטמפרטורות, הרדיו אקטיביות, קטליזטורים (מזרזים) בלתי ידועים וכו' וכו', זאת אומרת, שהיו אז תנאים אשר יכלו לגרום לראקציות ושינויים בעלי אופי וקצב שונים לחלוטין מאלו הידועים בתהליכי הטבע הקצובים של היום.<br />
<br />
;השכבה הגאולוגית<br />
שיטה זאת יוצאת מנקודת הנחה כי ככל שהשכבה הינה יותר קדומה, ימצאו בה בעלי חיים פחות מורכבים ממדרגות נמוכות יותר, עד ליצורים הפשוטים ביותר.<br />
<br />
אולם, מצאו שרידים לבעלי חיים בתקופות קדומות למה ששיערו שבהם הם חיו. וכן מצאו עקבות לחיי אדם בשכבות המתוארכות במיליוני שנים קודם להופעת האדם על פי התאוריה.<br />
<br />
;המיקום בשרשרת<br />
שיטה זו (כמו קודמתה) יוצאת מנקודת הנחה שהמינים התפתחו זה מזה. וכן שככל שהמין פחות מורכב הוא קדום יותר.<br />
<br />
הבעיה בשיטה זו היא, שלעיתים בעלי חיים אלו האמורים להיות מוקדמים יותר בשרשרת, מתוארכים לזמנים מאוחרים יותר מאשר המורכבים יותר.<br />
<br />
===מקור המאובנים===<br />
הרבי מביא{{הערה|מכתב מי"ח טבת תשכ"ב. שערי אמונה עמ' רטו-רטז.}} שתי אופנים באשר למקורם של המאובנים:<br />
#יתכן שהתקיימו בעולם דינוזאורים ושאר בעלי חיים שנכחדו מהעולם בקטקליזם (מהפכות) טבע אדירות במשך מספר שנים, אשר גרמו להם להתאבן. ומכיון שהיה זה בתנאי טבע לא מוכרים, לא שייך לתארך על פי הידוע כיום.<br />
# גם אם יטענו שהזמן של קיום העולם על פי התורה איננו מספיק עבור תהליכים אלו (דבר שאי אפשר להוכיח בוודאות), עדיין נוכל לקבל בקלות את האפשרות ש[[הקב"ה]] ברא מאובנים כתבניתם, [[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] או שלדים – מסיבות הידועות לו. בדיוק כפי שהוא יכול היה לברוא אורגניזמים חיים, אדם בשלמותו, וכן מוצרים מוגמרים כמו נפט, פחם או יהלומים, ללא כל תהליך התפתחותי.<br />
<br />
==הסתירות במדע==<br />
זמן קיום העולם על פי כל ענף במדע הינו שונה מן הקצה אל הקצה (בהנחה שהוא לא מסתמך על דברי החוקרים מענף אחר).<br />
<br />
דהיינו, שחכמי התכונה אומרים מספר אחד, והארכיאולוגים מספר שני, והגאולוגים מספר שלישי, ואילו המדע של "גלי הרדיו" אומרים מספר אחר.<br />
<br />
מסקנותיהם של ענפים אלו הינם שונים מן הקצה אל הקצה – ממסקנה שלא יכול להיות יותר מחצי מליארד שנה, למסקנה שלא ייתכן פחות משתי מיליארד שנה.<br />
<br />
סתירות אלו מוכיחות כי חקירות אלו הן אך ורק בגדר '''השערות''' הבנויות באוויר{{הערה|שם=צא}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בריאת העולם]]<br />
*[[אבולוציה]]<br />
*[[תורה ומדע]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרבי, [[שערי אמונה]], חלק הבריאה (עמ' רה והלאה), הוצאת היכל מנחם.<br />
*הרבי, [[מורה לדור נבוך]] ג' חלקים, הוצאת [[ספריית כפר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1997&CategoryID=1006 גיל העולם], אתר צא"ח.<br />
*הרבי, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1741&CategoryID=1006 המדע - הסתברות, התורה - אמת], אתר צא"ח.<br />
*הרב ניסן דוד דובאוו, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1086161 האם קיימת סתירה בין דת למדע?], אתר בית חב"ד.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בריאת העולם]]<br />
[[קטגוריה:תורה ומדע]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=779719ניסיון2025-06-24T20:19:29Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
'''ניסיון''', הוא מצב קשה בו חסר לאדם דבר בגוף או בממון.<br />
<br />
מטרת ירידת ה[[נשמה]] לעולם הזה הוא לצורך הנסיונות, בהם מוסתר אור ה' גדול, <br />
<br />
אור ה' זה הוא החיות אלקי שירד מטה מטה בהעלם והסתר פנים, יסודתו בהררי קדש, ממקום גבוה מאד נעלה, ממדרגות עליונות דקדושה.<br />
<br />
אור זה מתגלה כאשר האדם מתייחס לנסיונות באופן הראוי ומתגבר עליהם, ואז ממשיך האדם בנפשו [[דעת]]. <br />
<br />
[[דעת]] היא דרגה של הרגשה חזקה מאוד בגדלות ה', באותו אופן שהאדם מרגיש כמו שמרגיש את נפשו כאלו רואה שהיא היא המחיה את ה[[גוף]] ובלעדה אין לגוף קיום וחיות, כך מרגיש האדם שחי החיים - [[הקדוש ברוך הוא]] - הוא מחיה את נפשו ומקור חיותה. <br />
<br />
== כיצד ההתייחסות ==<br />
<br />
'''הצורך בהתבוננות:''' על האדם להתבונן באותה שעה ב[[נפש השכלית]], בגדולת [[אין סוף ב"ה]] כל אחד לפי שיעורו שיכול, [[בינה]] זאת מביאה [[דעת]], כמאמר חז"ל - אם אין [[בינה]] אין [[דעת]], שעל ידי [[התבוננות]] נעשה הרחבת הדעת להגדיל ה[[אהבה]] המוסתרת בלב, שהיא בהעלם בבחינת (נקודה חדא), ועל ידי ה[[התבוננות]] נגדלת ונתרבה ה[[אהבה]] ויוצאת מהעלם אל הגילוי כו'.<br />
<br />
'''מהות ההתבוננות:''' על פי מה שנודע מאמר ה[[בעל שם טוב]], המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית שבכל יום מתחדש חידוש הבריאה מאין ליש, וכמו שהייתה תחלת הבריאה בששת ימי בראשית מאין ליש ממש. כמו כן עתה מתחדשת הבריאה יש מאין ממש.<br />
<br />
אבל גם לאחר החידוש, מציאות העולם היא רק אור ו[[זיו]], כמשל זיו השמש מהשמש - שאינו מערך מהותו כלל, כך השתלשלות והתהוות כל העולמות הם רק בחינת "הארה", ו"הארה דהארה", העולמות עליונים הם הארה, ועולמות תחתונים הם הארה דהארה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/20c&search=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA [[לקוטי תורה]] פרשת ראה]<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5783148/jewish/Challenges-Nisayon.htm מהו נסיון?]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]<br />
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA_-_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95&diff=779718יכולת - אור הכלול בעצמותו2025-06-24T20:16:54Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{סדר ההשתלשלות}}<br />
המושג '''יכולת''' מסביר איך יתכן שמ[[אחדות ה'|אחדות פשוטה]] יתהווה ריבוי.<br />
<br />
'''במקור''' הדברים מוסבר שה"יכולת להאיר" שייכת לדרגה הנקראת "אור הכלול בעצמותו", שהוא הדרגה העליונה משתי הדרגות ב[[אור אין סוף]] שלפני [[צמצום הראשון|הצמצום]]{{הערה|היינו, "אור הכלול בעצמותו", ו"אור אין סוף שלפני הצמצום". (ולהעיר, שבפרטיות יותר כלולה הדרגה התחתונה עצמה משתי דרגות פרטיות: "עצם האור" ו"התפשטות האור"). תמצית ביאור הדרגות ופרטים שונים בהן הוסברו ונסמנו ב[[ספר הערכים]] חב"ד (כרך ג') בערך "אור אין סוף – דרגות שבו").}} (ובלשון חז"ל נקראת דרגה זו '''[[הוי"ה (שם)|שמו]]''' של הקב"ה, כפי שאמרו{{הערה|שם=פרקי דרבי אליעזר|פרקי דרבי אליעזר פ"ג.}} "עד שלא נברא העולם היה הוא '''ושמו''' בלבד").<br />
<br />
'''במאמרים מאוחרים''' יותר "לוקחים" מושג זה כדי להסביר כמה עניינים דומים "נמוכים" יותר.<br />
<br />
==מקור המושג==<br />
מושג זה הוא "חידוש" של [[תורת החסידות]]{{הערה|שם=לקו"ת|בקיצור [[לקוטי תורה (ספר)|בלקו"ת]] ואתחנן ב ג, ובאריכות והסבר גדולים ב[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך תרס"ו]] ד"ה כי עמך מקור חיים, עמ' רמד ובהמשך שם רמח (בהוצאה הישנה מתחיל מעמ' קפג).}}. החסידות אמנם מייסדת את הביאור על מאמר רז"ל "קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד"{{הערה|שם=פרקי דרבי אליעזר}} ועל מאמר הזוהר "לאו אינון נהורין"{{הערה|פרשת נח, ס"ה ע"א.}}, אבל למעשה כל העניין כולו (כולל כל השמות המוזכרים בפסקה הקודמת) הם "חידוש" של החסידות{{הערה|שם=לקו"ת}}, המסבירה ומרחיבה סוגיה זו ל[[אורך ורוחב (ספירת הבינה)|אורכה לרוחבה]] ולעומקה{{הערה| לאורכה: הסברים ארוכים, משלים ודוגמאות ה"מורידים" את ההשכלה מטה מטה עד ששכל אנושי יכול להבינה. לרוחבה: בהרחבה ובפירוט. לעומקה: להפשיטה מגשמיות. ישנם בנושא זה כמה ביאורים בהמשך תרס"ו, מהרבי הריי"ץ ועד לתורת הרבי, לוקטו, תומצתו ונסמנו בספר הערכים חב"ד בערך אור אין סוף (בעיקר בעניין הדרגות והספירות שבו).}}.<br />
<br />
==הצורך במושג==<br />
עד המשך תרס"ו היה בסדר ההשתשלות עניין יסודי שלא היה מוסבר כל צורכו: כיצד יתכן שיצא{{הערה|באיזה אופן שלא יהיה: אם בהמשכה אם בהארה או בכל אופן אחר.}} ריבוי מאחדות? דמאחר וה' יתברך הוא אחד ב[[אחדות פשוטה]]{{הערה|בשונה מגוף האדם, שהוא אמנם גוף אחד אבל מורכב מאיברים רבים וכן ישנם כמה וכמה בני אדם - הנה ה' יתברא אינו מורכב ח"ו מחלקים וגם אינו ראשון ח"ו מכמה אלא הוא אחד יחיד ומיוחד מכל צד ופינה.}} – כיצד יתכן שיצא '''ממנו''' ריבוי (עשר ספירות ואח"כ ריבוי נבראים)? ואולי הטעם שדוקא הרבי הרש"ב האריך להרחיב ולהסביר כאן, כי עיקר עניינו היה להביא אפילו את העניינים המופשטים ביותר להבנה והשגה "כמו נגלה"{{הערה|שלצורך זה פתח את [[ישיבת תומכי תמימים]]. לגבי הסברת הצורך והחיוב ללמוד חסידות כמו נגלה וכיצד זה אפשרי ראה ב[[קונטרס לימוד החסידות]] (פרק י"א ואילך). לגבי מקור הפתגם שאופן לימוד החסידות צריך להיות "כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה" ראה אגרת קודש (של הרבי הריי"ץ) שנדפסה ב"התמים ח"א עמ' יג.}}, ולכן דוקא בתורתו{{הערה|שם=לקו"ת}} מצאנו אריכות והרחבה עצומה בביאור עניין מופשט זה.<br />
<br />
==המשל והנמשל==<br />
'''יכולת''' לעשות משהו שונה בתכלית מ"כח" (פוטנציאל לאותו הדבר). כשאומרים על מישהו ש"בכח" הוא מסוגל לדבר זה, המשמעות היא ששורש הדבר כבר נמצא אצלו (לדוגמא, לאדם מבוגר שיש כח לזרוק אבן למרחק גדול יותר מאשר ילד קטן, הנה עוד לפני שזרק את האבן הכח לזה כבר קיים אצלו בפועל). לעומת זאת כשאומרים על מישהו שיש לו "יכולת" לאותו הדבר הכוונה היא שכשם שהוא יכול לעשותו כך '''בשווה ממש''' הוא יכול גם שלא לעשותו. כלומר, בעוד "כח" הוא מציאות (או מקור או שורש למציאות{{הערה|כהפתגם הידוע "אין כח בלא פועל".}}), הנה מצד ה"יכולת" '''מושללת'''{{הערה|שם=ספר הערכין|ספר הערכין, אור אין סוף – מדרגות שבו, אות ב'.}} המציאות לגמרי{{הערה|דמאחר והעצמות '''מובדלת''' מהאור, לא שייך לומר שכלול בה "אור", אלא רק שיש בה "יכולת" להאיר (או שלא להאיר). היינו, אם קיום או אי קיום ה"אור" הם בשווה ממש הרי שאין לאותו "אור" שום שורש ושום מקור ביכולת.}}.<br />
<br />
ובנמשל, 'יכולת' היא "קו התפר" או "נקודת החיבור" שבין אחדות ה' הפשוטה לריבוי, הנקודה '''הכללית''' הראשונה בה נעשה המעבר מאחדות לריבוי{{הערה|והוא "אור הכלול בעצמותו", וכפי שיתבאר בהמשך.}}.<br />
<br />
==ה[[משל]] להבנת עניינה==<br />
כדי לקרב לשכלנו ולהמחיש כיצד המושג "יכולת" שולל כל [[מציאות]] שאינה עצם האלוקות מביאים בחסידות '''ארבעה''' משלים{{הערה|מובאים במילים פשוטות ומוסברות בנספח לפניני תניא חלק א'.}}: שלושה משלים זה למעלה מזה כדי להסביר מה '''לא''' נקרא יכולת, ומשל נוסף להסביר מה עניינה שלה.<br />
<br />
לגבי ההבדל בין ה[[ספירות]] (ד[[אצילות]]) לבין שורשן (ש[[בכתר]], ב[[אריך אנפין]]) מובא משל מההבדל בין ה[[אש]] כפי שהיא גלויה וכפי שהיא ב[[גחלת]]: הספירות דאצילות נקראות "[[גילוי ההעלם]]" בלבד; כשם שבגחלת אין אש גלויה אבל מציאות אש כן קיימת בה{{הערה|ויש בזה כמה פרטים נוספים ואין כאן מקומם.}}, כך שורש הספירות שבכתר הוא כביכול מציאות ממשית של ספירות - אלא שהן כלולות במקורן ולכן אינן נרגשות. למעלה מזה הן הספירות כפי שהן בדרגת [[עולם העקודים]]. בעקודים עשר הספירות "עקודות בכלי אחד", היינו שהן דבר אחד ממש עם פשיטות האלוקות. והמשל לזה{{הערה|וזהו המשל השלישי: אש גלויה, אש שבגחלת, אש שבצור החלמיש.}} הוא מהאש כפי שהיא באבן הצור: כשם שב[[אבן צור|אבן הצור]] אין '''שום מציאות''' אש (אלא רק "תכונה" או "כח" שביכולה להוציא אש) כך הספירות דעקודים אינן מציאות ספירות כלל{{הערה|ולדרגה זו קרא הרמ"ק (בפרדס בשער סדר האצילות (שער ה') פרק ד, ובשער הצחצחות (שער יא) פרקים ג', ו'.) "[[עשר ספירות הגנוזות]]", ומוסבר בכמה מקומות ב[[כתבי האר"י]] שהוא עניין עולם ה"[[עקודים]]".}}.<br />
<br />
ועל זה מוסיף הרבי הרש"ב{{הערה|בהמשך תרס"ו.}}, שגם משל זה אינו מסביר עדיין את "[[ממוצע|נקודת החיבור]]" בין ריבוי (עשר ספירות) לפשיטות (אחדות ה' הפשוטה), כי בסופו של דבר גם התכונה להוציא אש היא תכונה '''נוספת''' על האבן עצמה, תכונה '''של''' האבן (ולא חלק ממנה עצמה), ומביא את המשל הרביעי - עניין ה"שם": לילד אין '''שום שייכות''' לשם מסויים עד שבפועל נותנים לו את שמו, כל עוד לא קראו לו בשמו. כשם שאפשר לקרוא לו בשם פלוני כך '''בדיוק''' באותו אופן, בשווה '''ממש''' אפשר לקרוא לו גם בשם אלמוני. לפני שקראו לו בשמו ישנה רק '''אפשרות''' לקרוא לו שם, אבל אין שום 'מציאות' של שם, ואפילו לא 'תכונה' של שם - ישנו רק 'הילד עצמו' '''בלבד'''. משל זה מסביר הייטב את אותה 'נקודת החיבור' שחפשנו בין הפשטות לריבוי, והוא המשל על הספירות כפי שהן באור אין סוף שלפני הצמצום: מצד אחד לא רק שאין כאן מציאות ספירות אלא גם לא שום שורש להן, אבל מצד שני כבר יש כאן 'אפשרות' לספירות.<br />
<br />
==אור הכלול בעצמותו==<br />
היכולת "נמצאת" כאמור בדרגת האור הכלול בעצמותו (הנעלית מאור אין סוף שלפני הצמצום). דרגה זו אינה כלל [[אור]] ואדרבה - היא '''מושללת''' האור הנמשך ממנה משלוש בחינות: א. שאינה אור, ב. שאינה עניין האור וג. שאינה בגדר האור{{הערה|ובפרטות: אינה אור, כי היא "תכונה" של העצמות (שביכולתה "להאיר"), ומכיון שביכולתה גם שלא להאיר - נמצא שקודם שנמשך האור אין לו מציאות כלל. אינה עניין האור, כי מובן ופשוט שבעצמות ממש לא שייך שום דבר נוסף עליו, ומכיון שדרגה זו כלולה בעצמות - נמצא שאיננה דבר נוסף עליו אלא תכונה '''שלו'''. אינה בגדר אור, כי גדר האור הוא "להאיר", ומכיון שה[[עצמות ומהות|עצמות]] לא מוגדר בשום גדר - נמצא שאור הכלול בעצמותו מושלל גם מגדר האור. [[ספר הערכים]] חב"ד, אור אין סוף דרגות שבו, אות ב.}}.<br />
<br />
ומכיון שאינה אור, לכן היא שונה מהאור הנמשך ממנה, וכמה עניינים: א. שהיא מאוחדת עם העצמות ממש (בשונה מהאור הנמשך, שהוא "מציאות"), ב. מכיון שהיא מאוחדת עם העצמות היא נצחית, ולכן היא [[אמת לאמיתו]] (ולא [[אמת]] "סתם" כאור הנמשך), ג. דרגה זו [[קדמון|קדומה]] כקדמות העצמות (וזהו שעד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד, שגם "שמו" היה קודם שנברא העולם, והיינו, אור הכלול בעצמותו){{הערה|להרחבה ומקורות לגבי שינויים אלו ועוד ראה [[ספר הערכים]] חב"ד, אור אין סוף דרגות שבו, אות ב.}}.<br />
<br />
אלא שדרגה זו אינה כלל "אור", אלא רק '''יכולת''' להאיר.<br />
<br />
=="יכולת" ב[[שם המושאל]]==<br />
במקומות רבים בחסידות מושאל המושג המקורי של 'יכולת' לשני עניינים פרטיים שגם בהם אנו מוצאים מעין מעבר מאחדות פשוטה לריבוי.<br />
<br />
;א. [[עשר ספירות הגנוזות]]<br />
כיצד יתכן שמאור אין סוף שלפני ה[[צמצום הראשון|צמצום]] (שהוא אור פשוט) יתהוו עשר ספירות? מוסבר בזה שאכן עשר הספירות שבו שונות ונעלות ומובדלות מכמה וכמה בחינות מהספירות שאחרי הצמצום, ועד שאינן כלל "מציאות" בפני עצמן אלא רק '''יכולת''' לעשר ספירות, שיכולות להתהוות מהן '''אחרי''' הצמצום{{הערה|ספר הערכים ח"ג, אור אין סוף – ספירות שבו, אות ה'.}}.<br />
<br />
ולעניין זה 'יכולת' אינה באור "הכלול בעצמותו" אלא באור שכבר נמשך (אור אין סוף שלפני הצמצום). היינו, דלמרות שדרגה זו הינה כבר "מציאות" לגבי האור הכלול בעצמותו{{הערה|ועד כדי כך שאור הכלול בעצמותו '''שולל''' דרגה זו, והוא רק "יכול" להוציאה או שלא להוציאה}}, הנה לגבי האור שאחרי הצמצום ובפרט לגבי עשר הספירות היא נחשבת לאחדות פשוטה ורק "יכולה" להוציא עשר ספירות (ולא מוכרחת בזה).<br />
<br />
;ב. [[אדם קדמון]]/ נפש נושא כוחות<br />
בדרגה נמוכה עוד יותר מובא מושג ה"יכולת" כדי להסביר כיצד נמשכים העולמות מדרגת אדם קדמון, וכיצד נמשכים [[כוחות הנפש]] מ[[עצם הנפש]]. דהאופן בו כלולים כל פרטי העולמות בא"ק אינו שיש שם מקור להם אלא רק זה שיש ביכולתו להוציאם, וכדוגמת עצם הנפש לעומת כוחות הנפש ([[שכל ומידות]]).<br />
<br />
תורת החסידות מכנה דרגה זו בשם "נפש נושא כוחות", לומר שבבחינה זו אין שום עניין מלבד הנפש עצמה (גם לא עניין ה[[יחוד (קבלה)|מיוחד]] עם הנפש), כי זה שהנפש נושא כוחות הוא רק '''יכולת''' הנפש{{הערה|ספר הערכים חב"ד ח"ג, "אור אין סוף – ספירות שבו", אות ג בהערה 75 (ובפרט בבמילואים להערה זו בחלק ד' עמ' תרטו) - שם נתבאר, וגם נסמנו המאמרים המדברים בזה.}}.<br />
<br />
ולגבי עניין זה משייכים את ה"יכולת" לא"ק (או לדרגת הנפש כפי שהיא "נושאת כוחות"), למרות שלגבי אור אין סוף שלפני הצמצום דרגה זו היא כבר "מציאות ממש".<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]<br />
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=779717שכינה2025-06-24T20:15:48Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>הכינוי '''שכינה''' הוא מלשון שוכן, הכוונה הכללית במילה שכינה היא על הגילוי של [[הקדוש ברוך הוא]] בעולם או לנבראים. מטרת [[בריאת העולם]] היא כדי לעשות להשם [[דירה בתחתונים]] דהיינו להמשיך ולחבר שני הפכים: של שיא ה[[קדושה]], בעולם שהוא שיא הגשמיות והרע.<br />
<br />
==הדרגות בגילוי==<br />
<br />
באופן גילוי השכינה (דהיינו התגלות רוחנית מורגשת בעולם הגשמי)ישנם כמה אופנים, <br />
<br />
א' שבכל העולם כולו ניתן להרגיש ולראות את השכינה, בעיניים הבשריות, אופן זה אינו ניתן לתיאור או להסבר מדויק, מכיון שלא בשכלנו להסביר ולהגדיר את טבעו והנהגותיו או גילויו של הקדוש ברוך הוא. אך המוסבר בספרי חסידות הוא כי לעתיד לבא [[הקב"ה]] יסיר את ה[[קליפות]] המסתירות על מציאותו בכל נברא ונברא, וכך יתגלה כי מציאותו האמיתית של כל נברא הם האותיות המחיות ומהוות אותו.<br />
<br />
גילוי זה יהיה לעתיד לבוא כנאמר "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר".<br />
<br />
ב' גילוי השכינה רק במקום מסוים או לאיש מסוים. גילוי זה כבר היה בעבר ב[[בית המקדש]] הראשון והשני, וקיים גם בכל עת ועת לצדיקי הדור.<br />
<br />
===כי לא יראני האדם וחי===<br />
<br />
בן אנוש פשוט אינו מסוגל לחוות גילוי זה וכפי שמעיד הכתוב עצמו "כי לא יראני האדם וחי" (לא ייתכן שיראה אדם את השכינה וישאר בחיים) מכיון שה[[גוף]] הגשמי של האדם הפשוט (למעט צדיקים) אינו מזוכך כדי לראות או לשמוע בגשמיות כזה דבר ולכן ה[[נשמה]] יוצאת מייד מה[[גוף]] כפי שקרה בעת מתן תורה שכל ישראל פרחה נשמתן והיה צריך להחיותן ממש. <br />
<br />
==התגלות השכינה במשך הדורות==<br />
<br />
*ב[[בריאת העולם]] הייתה השכינה בגילוי בכל העולם כאופן הא' אך על ידי שבעה חטאים (הראשון והמשמעותי, [[חטא עץ הדעת]]) הסתלקה והתעלאה השכינה מהעולם לגמרי, אך במשך הדורות על ידי הצדיקים שבכל הדורות חזרה השכינה בשבעה שלבים לעולם, (השלב השביעי והמשמעותי בהחזרת השכינה התבצעה על ידי משה רבינו).<br />
<br />
*בזמן קיום [[המשכן]] ו[[בית המקדש]] הייתה עיקר השכינה ב[[קודש הקודשים]] בין שני בדי הארון ובין שני [[הכרובים]], אך רק ל[[כהן גדול]] הייתה הגישה למקום.<br />
<br />
*ב[[מתן תורה]] היה גילוי יוצא דופן שלא היה לפני זה ולא יהיה לפני ה[[גאולה]], בה כל העולם ראה ושמע את [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו מדבר.<br />
<br />
*לעתיד לבוא יהיה הגילוי המושלם והנעלה ביותר, הגילוי הנעלה ביותר, הן בדרגת השכינה המתגלה והן באופן הגילוי שיהיה בכל העולם ללא יוצא מן הכלל ולכל יהודי ויהודי ללא יוצא מן הכלל. בגאולה תהיה ראייה גשמית בענינים אלוקיים ורוחניים. <br />
<br />
==שכינה בחסידות==<br />
<br />
כשמוזכר "שכינה" בספרי [[חסידות]] בדרך כלל הכוונה ל[[ספירת המלכות]] שבעולם ה[[אצילות]], שתפקידה בתור ה[[ספירה]] האחרונה שבעולם האצילות, לרדת ול''שכון''' בשלושת העולמות שמתחתה [[בריאה]] [[יצירה]] ו[[עשייה]] ולהמשיך בהם את הגילויים של האצילות, כחלק מ[[השתלשלות העולמות]] כדי לברוא את [[העולם הזה]] הגשמי.<br />
<br />
אך בכללות כל [[ספירה]] וכל [[דרגה]] שמטרתה עוד שלב בירידה והתהליך של בריאת [[העולם הזה]] מכונה "שכינה" כי מטרתו הסופית היא לברוא עולם גשמי ולהשכין בו את [[הקדוש ברוך הוא]].<br />
<br />
כאשר גולים ישראל גולה גם השכינה, כמו שנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם", שכאשר גלו לאדום שכינה עמהם, גלו לבבל שכינה עמהם וכו'.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ב]]<br />
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]<br />
[[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%AA)&diff=779716אות (מופת)2025-06-24T20:14:33Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>ה'''אות''' - מופת - הוא אחד מסוגי הנסים והנפלאות שעושה ה' בעולם כדי להוכיח את אדנותו על ה[[נבראים]].<br />
==ענין האות==<br />
אות ענינו סימן למציאותו של דבר מסויים, וכן מופת הוא הוכחה המאמתת את קיומו של הדבר, וכפ[[רש"י]] על הפסוק "תנו לכם מופת" "אות להודיע שיש צורך במי ששולח אתכם", וזהו ענין הנס - בדרגה הנמוכה שבו. לידע ולהוכיח לנברא שהוא נצרך תלוי בכח האלקי שיחיהו, וכל קיומו תלוי בו, שעל ידי זה יבוא ל[[אהבת ה']], מאחר שמחייהו.<br />
<br />
הענין בזה הוא, כי עצם ה[[חכמה עילאה]] מאוחדת ב[[אור אין סוף]] ברוך הוא ואינה מלובשת ב[[עולמות]] להחיותם. אבל הארה והמשכה מצומצמת מחכמה עילאה נמשכת ומשתלשלת לתוך עלמין באופן של העלם והסתר - להחיותם. לכן העולמות מוגבלים במגבלות הטבע - בגלל הצמצום וההעלם של האור האלקי. וזהו אחת המשמעויות של לשון "[[טבע]]" - מלשון "טובעו בים סוף", כמו אבן שטבעה בים, ואין רואים מעל פני המים שום סימן להמצאות אבן בקרקעית הים, כך גם ה"טבע", הנה האור אלוקי "טבוע" כביכול, ונעלם בתוך הבריאה - באופן שאין הנברא רואהו ומשיגו.<br />
<br />
אך בהגלות ניגלות האור האלקי, מתבטל הטבע והגבול, ומשתנה בהתאם לצורך - על פי רצון ה'.<br />
==שני אופנים באות==<br />
ויש בזה שני אופנים:<br />
<br />
א) שהנס משנה את הטבע הקיים בחומר, ונעשה בו טבע אחר, כגון: "ידו מצורעת כשלג", שהיד שהייתה בריאה בטבעה, הפכה להיות מצורעת ממש, בטבע הצרעת. והיינו שהנס התמקד רק בפעולת ההפיכה של היד הבריאה למצורעת. אבל הצרעת כמו הבריאות של היד לפני הנס, הם טבעיים. כלומר, שצירוף האותיות האלקיות המרכיבות את המאמר האלקי - דבר ה' - המחיה את הנברא ומגביל אותו לטבעו בהתאם להגדרת הצירוף, הריהו משתנה ממהותו, והופך להיות מאמר אלקי אחר, ואז ייתכן שהמים יהפכו לדם והיד הבריאה למצורעת וכדו'. ולכן בכדי להחזיר את היד למצב שלפני הנס, צריך נס נוסף שיחזיר ויהפוך את היד המצורעת לבריאה.<br />
<br />
וכמסופר בגמרא: {{ציטוטון|חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא אמר לה: בתי למאי עציבת? אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של [[שמן]] והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה: בתי מאי איכפת לך, מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא, היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה}}. כלומר, שהנס התמקד רק בהעברת תכונת הבעירה של השמן אל החומץ, אבל לאחר העברה הרי זה קיים כטבע.<br />
<br />
ב) שהתחדשות הנס הוא ענין המתמשך כל עוד קיים הנס. כגון ה[[מים]] שנהפכו ל[[דם]] - הנה גם בשעה שנהפכו לדם - לא הפסיקו להיות מים, ובשעה שהמצרים שותים וטועמים בהם טעם דם, הנה ישראל שותים אותם - שתית מים. כי במהותם הם דם ומים כאחד באופן נסי. דבר זה הוא אות וסימן, מופת והוכחה - שכל קיומו של הנברא הוא רק מהכח האלקי, וגילוי זה אפשרי רק בהגלות אור החכמה בנבראים. ולכן היו כל המופתים על ידי [[משה]], שהוא בחינת הארת החכמה, כמו שכתוב "כי מן המים משיתהו" - רמז לחכמה עילאה.<br />
<br />
אמנם הצורך באותות ומופתים בשביל ההכנעה לדבר ה', היא רק בדרגות התחתונות והשפלות שבעולם. וכמו שאומרים בתפילה: "אותות ומופתים באדמת בני חם", כי רק בני חם זקוקים למופתים של שבירת וביטול חוקי הטבע בכדי להכיר את מי שאמר והיה העולם. כי מאחר שהטבע שלהם הוא בבחינת [[קליפה]] המעלימה ומסתירה את האמת האלקית - שאין עוד מלבדו, לכן בכדי לידע אותם באמת הזאת ולגלות בהם אלקות, צריך לשבר את הקליפה ולבטל את הטבע.<br />
<br />
זו גם הסיבה שהמופת הראשון שהראה [[הקב"ה]] ל[[פרעה]] היה המטה שנהפך לנחש, כי זוהי ההקדמה לכל [[עשר המכות]], ובאה לבטא את עיקר ענינן. כי המכות נועדו לשבר את הקליפות והסטרא אחרא, אשר מחשיבים עצמם לישות נפרדת מה' ודבר בפני עצמו. ולכן ההקדמה לזה הוא המטה - הרומז להמשכת והטיית האור האלקי, הנה הוא נהפך לנחש - הוא התנים הגדול הרובץ בתוך יאורי מצרים, "אשר אמר לי יאורי ואני עשיתני". להורות כי רק מבחינת האור והמשכת הקדושה הנקרא מטה, נמשך החיות והקיום להתנין מקור הקליפות, ולכן מלכות ה' בכל משלה, וברצונו יחזור התנין להיות מטה כבתחילה, אבל ישראל עצמם לא היו צריכים למופתים כלל, כי הם מאמינים בני מאמינים, וכמו שכתוב: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' כו'".<br />
<br />
לכן הנסים והנפלאות שעושה ה' לישראל בימים ההם ובזמן הזה, הם באופן נעלה ושונה לגמרי מהאותות והמופתים שבאדמת בני חם, שלא באו לשבר ולבטל ח"ו את הטבע, אלא להעלותו לקדושה - לאלקות, שגם בטבע יתגלה ה' שלמעלה מהטבע, וגם הוא יהיה טוב כרצון הקב"ה.<br />
<br />
והיינו, ההיבט הנוסף במושג "טבע", והוא החוקים שחקק וטבע ה' בבריאה, שכך עלה ברצון ה' - שנברא פלוני יהיה בעל תכונות מוגדרות כך וכך, ונברא שני יהיה בעל תכונות מוגדרות אחרות, כלומר שגם ה"טבע" הוא אלוקות בהיותו רצון ה' שלמעלה מטעם ודעת. וזהו ענין הנס במשמעותו העליונה, שמגלה ומעלה את הטבע לדרגתו האמיתית בהיותו רצון ה'.<br />
<br />
==מקורות לעיון:==<br />
<br />
*[[תורה אור]] מח' ע"א, נ' ע"ב, נז' ע"א, [[לקו"ש]] ח"ו 89.<br />
<br />
{{סגל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A2&diff=779715טבע2025-06-24T20:14:03Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
<br />
המונח '''טבע''' מובא בחסידות כדי לתאר את הנהגת ההסתר, שמנהיג [[הקב"ה]] ב[[עולם]] בדרך כלל, אם כי, ישנה גם הנהגה ניסית.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/58/393&search=האבן+עזרא הרבי בשם בעל העקידה, מאמרים מלוקטים עמ' 194]}}<br />
<br />
על פי תורת החסידות, הטבע הוא בגמטריא אלקים, שכן שם אלוקים הוא השם המעלים ומסתיר על הנהגת השי"ת בעולם, וכמרומז בפסוק "כי שמש ומגן ה' אלוקים", כלומר: שם [[הוי"ה]] הוא השם ה[[שפע|משפיע]] והמהווה, והשם [[אלוקים]] הוא המסתיר.{{מקור}}<br />
<br />
לאמיתו של דבר, אין העלם זה אמיתי. מכיון ששניהם חלק מה[[עצם]], ואין עצם מסתיר על עצמו. וההעלם הוא רק לגבי הנבראים למטה, אך לגבי שם הוי"ה אין זה הסתר כלל.<br />
<br />
תפקידו של היהודי הוא, לגלות אשר באמת שם אלקים לא מסתיר על שם הוי"ה, ושכל מציאות העולם היא משם הוי' ו[[אין עוד מלבדו]]. וזאת על ידי שמתייחס אל העולם כלמעלה מן הטבע, ומקיים את מצוות השם, בלי להתייחס להגבלות העולם{{הערה|ראה באריכות [[אחדות ה']]}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5802761/jewish/Nature-Teva.htm טבע - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:טבע הבריאה|*]]<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=779714קטגוריה:גילויים רוחניים2025-06-24T20:13:29Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=779713בחירת העצמות בישראל2025-06-24T20:12:25Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בחירת השם בעם ישראל|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[בחירה (פירושונים)]]}}<br />
'''בחירת העצמות בישראל''' הינו מונח המבטא את [[בחירה|בחירתו]] של [[הקדוש ברוך הוא]] ב[[עם ישראל]], וב[[תורת החסידות]] מודגש שבחירה זו היא מצד [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]. בחירה זו היתה בשעת [[מתן תורה]].<br />
==פרטי הבחירה==<br />
ה[[בחירה]] ב[[עם ישראל]] הינה הן ב[[נשמה|נשמותיהם]] והן ב[[גוף|גופם]], אך בכל אחד מהם הבחירה מתגלה באופן שונה, כדלהלן:<br />
<br />
שורש הבחירה כפי שהוא ב[[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]], הוא בעיקר [[נשמה|בנשמות]] שהם בנים למקום{{הערה|מפני שכן '''בחר''' הקב"ה שיהיו מושרשים בו כמו בן שחקוק במחשבת האב כשלפני זה לא היו קיימים כלל (תורת ה[[המגיד ממעזריטש]] ([[אור תורה]] ב, ג (ס"ו), [[כתר שם טוב]] סרמ"א) כפי שנתבארה ב[[לקוטי שיחות]] חלק כח עמוד 180 הערה 62}}, ששם מלכתחילה אין אפשרות למציאות אחרת{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. וראה בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282}}. אך בנשמה כפי שהיא ירדה למטה{{הערה|ועוד לפני זה - שנעשית בבחינת מציאות}}, המעלות שבה (שניכר בה שהיא "[[בן]]" של הקב"ה{{הערה|ראה להן על היחס בין הקשר של בוחר ונבחר לקשר של אב ובן}}) מסתירות על הבחירה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.}}. כאן למטה{{הערה|יש מקומות בחסידות שמבואר שהבחירה היא דווקא למטה, בנשמות בגופים (ובעיקר בגוף) - ראו לדוגמה שיחת ש"פ בראשית ה'תשנ"ב ס"ג}}, במקום בו ישנה מציאות של אומות העולם {{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282. שיחת שבת פרשת בראשית הנ"ל ועוד}} גילוי הבחירה הוא בעיקר בגוף.<br />
<br />
בשיחה אחת{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61}} מסביר [[הרבי]], שבשונה מבחירה רגילה שאינה שייכת למציאות הנבחר{{הערה|ראה ערך [[בחירה]]}}, הרי בחירת העצמות בגוף נעשית מציאותו של הגוף, שהרי כאשר נמשך{{הערה|בשם המושאל = שכן בעצמות אין שייך המשכה - לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61}} העצמות - אין מקום למציאות אחרת. ובמאמר נוסף{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ה ע' רנ}} מבאר הרבי שעל ידי ששורש הגוף עצמו הוא ב[[כלים]] של הספירות, מתגלית בחירת העצמות במציאותו.<br />
<br />
אמנם, במקומות אחרים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.}} מסביר הרבי שאכן מעלת הבחירה בגוף אינה מתאחדת עמו באופן שמתגלית בו ומתייחסת אליו (ובכלל - היא בהעלם{{הערה|ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז}}), אך על ידי עבודת הנשמה בגוף לבררו ולזככו בקיום תורה ומצוות, נקבעת בגוף הבחירה בפנימיות באופן שנעשית מציאותו, מתייחסת אליו ומתגלה בו. אף בנשמה נפעל עילוי ע"י עבודתה בגוף, שמתגלה וניכר בה בחירת העצמות (ולא רק שהיא בבחינת 'בן'){{הערה|שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה. ובספר המאמרים מלוקט חלק ה ע' רנ}}. אמנם, מכיוון שהתאחדות זו של הגוף עם הבחירה בו נעשית על ידי הנשמה, הרי בהסתלקותה אין הבחירה מתאחדת עוד עם הגוף ולכן הוא כלה ונפסד. אלא שמכיוון שסוף-כל-סוף הבחירה היא נצחית, [[לעתיד לבוא]] כל עם ישראל [[תחיית המתים|יקומו לתחייה]] נשמות בגופים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71}}. וכן לאידך, בחירת העצמות בגילוי בנשמה היא דווקא כשהיא נמצאת בתוך הגוף (שפועל בה מעלה זו כנ"ל) ולכן גם לאחרי שגמרה לברר ולזכך את הגוף, עיקר גילוי הבחירה היא דווקא כשנמצאת בגוף - בתחיית המתים{{הערה|שם=תחהמ|1=ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ע' רנ}}.<br />
<br />
על ידי בחירת העצמות בישראל, נפעל בעם ישראל טבע עצמי (אם כי ביכולתם [[בחירה חופשית|להתנגד לו]]). שהם בוחרים בקב"ה{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט}} ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם}}. כאשר עם ישראל מגלים בחירה זו להם בקב"ה, נמשכת להם בחירת העצמות{{הערה|שם=מלוקט קצה|ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצה}}.<br />
<br />
בכללות - קשר זה של הבחירה הינו הקשר העמוק ביותר בין ישראל וקב"ה. שכן, הבחירה מגיעה ממקום כזה שמצד עצמו הכל שווה (היינו שהיא למעלה מהשכל, הרצון וכל 'טבע' אחר בנפש בו יש נטיה כלשהי), ומצד שני אין הכרח שהדברים יהיו שווים וניתן לבחור בדבר מסויים (היינו שהיא למעלה מהגורל המוגדר בזה שהכל שווה לגביו){{הערה|שם=מלוקט קצה}}, היא מגיעה ממקום כזה בו אין כל הגדרות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61}}. הקשר בבחירה נעלה מכל קשר מותנה בין עם ישראל והקב"ה, כקשר שלהם שנפעל על ידי קיום התורה ומצוות{{הערה|ראה לקו"ש חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71, וחלק כח עמוד 180 הערה 62. ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד לד ואילך (בעיקר בעמוד לח)}}. אף מהקשר הלא מותנה בין עם ישראל והקב"ה כאב ובן, שכן אהבה האב לבן (גם אהבה עצמית ולא מותנית) היא כמו טבע ומוגדרת בציור כלשהו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71}}. ועוד, שמציאות האב מסובבת ממציאות הבן, לולי שישנו בן אין אב, ואחר שישנו בן מוכרח שיהיה רצון ואהבה אליו - היינו שבבחינה זו ישנה מציאות נוספת מלבד הקב"ה, משא"כ הבחירה מגיעה מהבוחר עצמו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 178 ואילך (ובהערה 73). ועיין גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז}}, ומהעצם שלו. על ידי הבחירה, נפעל הקשר של עם ישראל לקב"ה [[עבד (תואר)|כעבדים]] לאדוניהם, שמציאות העבד היא מציאות האדון{{הערה|לקוטי שיחות חלק יא עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם}}. אמנם בפרטיות, אף הבחירה היא בדבר נוסף, היינו שעם ישראל והקב"ה הם שני דברים כביכול{{הערה|ועוד - שהבחירה היא רק [[הפלאת העצמות]] ולא העצמות ממש}}. ולמעלה מזה בעצמותו יתברך ממש לכתחילה עם ישראל והקב"ה דבר אחד ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד מג}}.<br />
<br />
==זמן הבחירה==<br />
הבחירה נפעלה במתן תורה{{הערה|תניא פרק מ"ט}}. היות ועיקר גילוי הבחירה הוא על ידי ה[[תורה]] וה[[מצוות]]{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יחי עמוד 409 הערה 72. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה הערה 62}}. ובכלל - הבחירה בעם ישראל קשורה עם הבחירה במצוות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יא עמוד 6 הערה 49}}, אך עיקר גילוי הבחירה יהיה [[לעתיד לבוא]] ובעיקר ב[[תחיית המתים]]{{הערה|שם=תחהמ}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[יואל כהן]], קובץ '''מהותן של ישראל''', מאמר שביעי ואילך<br />
*הרב [[יהודה ליפסקר]], '''בחירת הקדוש ברוך הוא בישראל''', בתוך קובץ פלפולים [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] חלק כ"ד<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[בחירה]]<br />
* [[בחירה חופשית]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%AA&diff=779712קטגוריה:סדר השתלשלות2025-06-24T20:11:37Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%22%D7%92_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=779711קטגוריה:י"ג מידות הרחמים2025-06-24T20:10:54Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:הנהגת ה']]<br />
[[קטגוריה:אריך אנפין]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A4%D7%A5&diff=779710חפץ2025-06-24T20:10:06Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|חפץ}}<br />
'''חפץ''' הוא פנימיות ה[[רצון]] שיש בו [[תענוג]] וקשור עם עצם הנשמה.<br />
<br />
לשון זו היא הפנימית ביותר מג' לשונות האהבה המופיעים במדרש 'דביקה, חשיקה, חפיצה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/7/191.htm ספר המאמרים תרט"ו עמוד קצא].}}.<br />
<br />
==ביאור==<br />
בשונה מה[[רצון]] שהוא תואר כללי על כל סוגי הרצונות של האדם, התואר 'חפץ' מבטא רצון נעלה יותר. והשינוי הוא במספר פרטים:<br />
*רצון כללי - החפץ הוא רק ברצון שהוא עמוק וכללי, בשונה מרצונות פרטיים שאדם נמשך אליהם כל פעם לפי המציאות והעניין שנדרש עבורו{{הערה|שם=שעת|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/7/61a.htm שערי תשובה סא, א].}}.<br />
*לא יכול להשתנות - הרצון שהוא חיצוני ובדבר מסויים, יכול להידחות מפני רצון אחר חזק יותר, אך חפץ הוא תשוקה פנימית שאין לה תמורה וחילוף, אפילו לא שינוי קל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד נ (אגרת א'קעה).}}.<br />
*רצון תמידי - החפץ נמצא תמיד ברצונו של האדם בכל זמן שנזכר בו, בשונה מרצונות פרטיים שאדם נמשך אליהם כל פעם לפי המציאות והעניין שנדרש עבורו{{הערה|שם=שעת}}.<br />
*רצון ותענוג פנימי - יש דברים שאדם רוצה בהם כי הוא מבין שכך נכון, אך הרצון הוא בחיצוניות בלבד והיה מעדיף שלא לרצות בהם לדוגמה - טיפול רפואי כואב), ואילו חפץ הוא רצון שלאדם יש בו תענוג ומשיכה פנימית{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/28d.htm ליקוטי תורה שיר השירים כח, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/33d.htm שם לג, ד]. וראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/3/438/1.htm שו"ת צמח צדק אבן העזר תלד], שמחלק בלשונות 'חפץ' ו'רצון' לענין הלכה.}}.<br />
<br />
בני ישראל נקראים 'ארץ חפץ'{{הערה|מלאכי ג, יב: "וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר ה' צְבָאוֹת". מדרש רבה בראשית פ, ו: "ריש לקיש אמר בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה בחשיקה ובחפיצה, בדביקה (דברים ד') ואתם הדבקים, בחשיקה (שם ז') לא מרובכם מכל העמים חשק ה', ובחפיצה (מלאכי ג') ואשרו אתכם כל הגוים וגו'".}} כי בהם הוא עיקר הרצון והתענוג האלוקי שהם מביאים אותו לידי שלימות, בשונה משאר הבריאה שנבראה ומקבלת חיות מחיצוניותו של הקב"ה{{הערה|שם=שעת}}.<br />
<br />
גם הגאולה וביאת משיח קשורה עם בחינת ה'חפץ', כפי שמופיע בזהור שלאמו של משיח קוראים 'חפצי בה' והיא המבשרת על הגאולה{{הערה|זוהר שמות פרשת משפטים דף קעג עמוד ב': תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה מ) עַל הַר גָּבוֹהַּ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן וְגוֹ'. עַל הַר גָּבוֹהַּ, הַאי וַדַּאי הַר הָעֲבָרִים, אֲתָר דְּמֹשֶׁה אִתְקְבַר. וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּשְׁכִינְתָּא תְּסַלֵּק לְתַמָן, וּתְבַשֵּׂר עָלְמָא. אֲבָל כֹּלָּא אִיהוּ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, דָּא אִיהִי חֶפְצִי בָּהּ, אִתְּתָא דְּנָתָן בַּר דָּוִד. אִימָּא אִיהִי דִּמְשִׁיחָא, מְנַחֵם בַּ''ר עַמִּיאֵ''ל, וְאִיהִי תִּיפּוּק וּתְבַשֵּׂר, וְאִיהִי בִּכְלָלָא דִּמְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן.}}.<br />
<br />
===חפץ חסד===<br />
הנביא במיכה אומר: "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי '''חָפֵץ חֶסֶד''' הוּא", ועל פי קבלה{{הערה|שער הכוונות, דרושי ראש השנה, תשליך.}} הפסוק מקביל לי"ג מידות הרחמים, והמילים 'חפץ חסד' מקבילים למידה השישית.<br />
<br />
בתורת החסידות מוסבר שהמקור לבריאת העולם הוא מבחינת 'חפץ חסד'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&pgnum=95 אור התורה משפטים (שמות חלק ד') עמוד א'קסד].}}, וכפי הלשון המפורסמת של אדמו"ר המהר"ש במאמר אותו נהוג לחזור ב[[בר מצווה]]{{הערה|איתא במדרש תילים כ' חשון תרל"ד סעיף ב'.}}: "זהו שמתחיל ה[[עץ חיים]], כשעלה ב[[רצון פשוט|רצונו הפשוט]] להיטיב לברואיו, שזהו מצד [[טבע הטוב להטיב]], שהוא בחינת השפעת החסד, שנמשך מבחינת כי חפץ חסד, שהוא בחינת החסד שבחפץ הוי׳".<br />
<br />
בחינה זו, היא ברצון הפשוט העצמי שבעצמות אור אין סוף ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/146a.htm נר מצווה ותורה אור שער היחוד קמו, א].}}, אך הרבי מבאר שכיון שבחינה זו היא הראשית והמקור לבניין החסד שממנו נברא העולם, והיות שהיא ירידה עצומה שבאין ערוך לגבי עצמותו ומהותו יתברך, נקראת גם היא בשם בריאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/8/70.htm 'אשר ברא' אור לי"ד כסלו תשל"ט]. ושם שמקשר זאת עם הברכה שמברכים את החתן 'אשר ברא'.}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%94%D7%98%D7%99%D7%91&diff=779709טבע הטוב להטיב2025-06-24T20:09:37Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>'''טבע הטוב - להיטיב''' הוא מטבע לשון העוסקת במידת טובו וחסדו של הקב"ה שזהו [[חפץ חסד|אחד מהדברים הכי עצמיים]], ומהווה אחד הטעמים ל[[בריאת העולם]], כי מכיון שהקב"ה הוא תכלית הטוב, וה'טבע' של הטוב הוא להיטיב ולהשפיע לאחרים חסד, ברא הקב"ה את העולם כדי שיהיה לו למי להשפיע טוב וחסד.<br />
<br />
==מקור המושג==<br />
המושג מופיע בכתבי כל [[רבותינו נשיאינו]], החל מ[[ספר התניא]]{{הערה|1=[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']].}}.<br />
<br />
במאמרי [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16042&st=&pgnum=9 יח (קונטרסים) בתחילתו, מאמר ד"ה אתה אחד עמוד ה].}} מובא מאמר זה בשם ה[[עץ חיים]], שמבאר באמצעות משל זה כיצד עוד קודם שנברא העולם רצה הקב"ה בבריאתו מבלי שום גורם שיפעל בו רצון זה, שהרי קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד.<br />
<br />
כבר במקור הדברים, מעיר על כך הרבי שלשון המאמר לא נמצא בעץ חיים, ומדייק בדברי אדמו"ר האמצעי שכותב "מאמר העץ חיים '''בעניין''' טבע הטוב להיטיב", כשאולי כוונתו לומר שאין זו הלשון בדיוק.<br />
<br />
ואכן{{הערה|כפי שמציין הרבי ברשימותיו על התניא.}} מייד בתחילת 'שער הכללים' בעץ חיים מופיע הלשון 'כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו', ובדומה לזה בספר [[שומר אמונים הקדמון|שומר אמונים]]: "האין סוף הוא הטוב המוחלט שההטבה דבר עצמי לו . . שכן דרך הטוב והשלם להיטיב ולהשפיע שלימות ומציאות, כמו כן רצה לברוא העולמות לתכלית ההטבה והחסד כדי שיהיו נמצאים נהנין ממנו . . '''מטבע הטוב להטיב לזולתו'''"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=73 ויכוח שני אות יג].}}.<br />
<br />
עם זאת, הרבי משאיר את הענין כדבר מוקשה הצריך עיון, כיון שגם אם הלשון לא מדוייקת בהחלט, עצם זה שאדמו"ר האמצעי משתמש בלשון 'טבע' כלפי הקב"ה בעצמו קודם הצמצום, הוא דבר מוקשה, ומציין שלשון זו נמצאת כבר בספרי הקבלה שקדמו לתורת החסידות, דוגמת עמק המלך{{הערה|נדפס בשנת ת"ח, וככל הנראה המקור הראשון שבו מופיעה לשון זו בדיוק. שער שעשועי המלך רפ"א.}}, ומציין לשו"ת חכם צבי שמיישב את הלשון כיצד ניתן להתבטא בשם 'טבע' כלפי מעלה, וטוען שזוהי לשון מחודשת 'מהמצאת האחרונים'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=829&st=&pgnum=27 סימן י"ח, עמוד יד].}}, ומביא שכך אכן "שגור בפי כל חכמי האמת כי חפץ ורצון הבריאה היתה כי מטבע הטוב להטיב"{{הערה|1=וראה ב[https://drive.google.com/file/d/1Pt8JW0fFKYf6ekVhDZ4jqwwinwNse1Bi/view מכתב כללי מר"ח מנחם אב תשמ"ג] שנוקט בלשון: "ידועה תורת אדמו"ר האמצעי, המובנת גם בפשטות מספרי הח"ן, אשר השם "הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב"".}}.<br />
<br />
לשונות דומים מופיעים גם אצל [[הרמח"ל]] ("מחק הטוב הוא להטיב"), והרעיון מופיע כבר בדברי הרס"ג{{הערה|או"ד, ראש מאמר שלישי, מהדורת קאפח, עמוד קטז.}} ("כיון שנתברר שהוא [[קדמון]] שלא היה עמו מאומה היתה אם כן יצירתו את העולם טובה מאתו וחסד").<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=779708קטגוריה:בריאת העולם2025-06-24T20:09:17Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:הנהגת ה']]<br />
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=779707קטגוריה:בריאת העולם2025-06-24T20:09:08Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[קטגוריה:הנהגת ה']]<br />
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=779706השגחה פרטית2025-06-24T20:08:34Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:עלה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הבעל שם טוב]] לימד שההשגחה העליונה היא אפילו על עלה המתגלגל ברוח]]<br />
<br />
'''השגחת ה'''' (או '''ההשגחה העליונה''') הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי [[הקב"ה]] משגיח על הבריאה אותה ברא. [[הבעל שם טוב]] ב[[תורת החסידות]] הוסיף והדגיש את רעיון "'''ההשגחה הפרטית'''", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה.<br />
<br />
הרבי התבטא כי האמונה בהשגחה פרטית היא יסוד בתורה ומצוות{{הערה|ליקוט מענות קודש תשל"ח-תשל"ט עמוד 67.}}.<br />
<br />
==שיטות הרמב"ם ואחרים==<br />
<br />
ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה העליונה.<br />
<br />
ה[[רמב"ם]] בספרו הידוע "מורה הנבוכים"{{הערה|1=חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.}} סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גדלה ההשגחה הפרטית עליו.<br />
<br />
אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו ב[[דומם צומח חי מדבר|דומם צומח וחי]] - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.<br />
<br />
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.<br />
<br />
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא הייתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.<br />
<br />
גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו{{הערה|1=שומר אמונים (לר"י אירגס) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=121&hilite= סימן פא].}}.<br />
<br />
==שיטת תורת החסידות==<br />
<br />
מיסד ה[[חסידות הכללית]], מורנו ה[[בעל שם טוב]] הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח{{הערה|1=כתר שם טוב בהוספות [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/182.htm סימן קפב], [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/183.htm קפג].}}. על כך הוסיף [[אדמו"ר הזקן]] שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום).<br />
<br />
ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי יוחנן]] כי הוי חזי [כאשר היה רואה] שלך, אמר: "משפטיך תהום רבה".<br />
<br />
'''ופירש [[רש"י]]''': משפטיך אף בתהום רבה, שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות}}<br />
<br />
מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות{{הערה|[[יהל אור]] על תהלים לו, ז. הובא בלקוטי שיחות חלק ז' ע' 63. חלק ט' ע' 181. חלק כ"ט ע' 290. חלק ל' דלהלן, סעיף ב'. ושם נסמן.}}.<br />
<br />
===כל פרט נוגע לתכלית הבריאה===<br />
בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא ב[[תבנית:היום יום/כ"ח חשוון|היום יום כ"ח חשוון]].}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועל דרך דוגמה הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא על פי השגחה פרטית, אשר הוא יתברך גזר אומר אשר דשא פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדומם צומח חי מדבר הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה}}<br />
<br />
הרבי מביא לכך דוגמה מכך שרואים אצל עקרת בית מוצלחת: לא רק שכל החפצים בביתה נמצאים בסדר ובתכנון מדוייק, אלא שלכל אחד מהם יש מטרה ותכלית עבור הנהגת הבית, ואין אף פריט חסר או מיותר{{הערה|שם=חל|1=לקוטי שיחות חלק ל', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/1/index.htm שיחה א' לפרשת וישלח].}}.<br />
<br />
מהסבר זה מובן, שהחידוש של השגחה פרטית לפי הבעל שם טוב אינו רק לגבי דומם-צומח-חי אלא גם לגבי האדם. כי לפי ההסברים הקודמים, ההשגחה הפרטית על האדם היא מצד מעלתו, שהוא דוקא משלים את תכלית הבריאה; ולכן, ככל שהפרט השייך לאדם הוא נעלה יותר, ונוגע יותר לכוונת הבריאה - כך ההשגחה עליו תהיה גלויה יותר. אמנם לפי הבעל שם טוב, כל פרט ופרט נוגע לכללות הבריאה, ולכן ההשגחה היא על כל פרט הנוגע לאדם באותה מידה{{הערה|1= לקוטי שיחות חלק כ"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=179&hilite=שיחת יב-יג תמוז, סעיף יא].}}.<br />
<br />
===ההבדל בין ההשגחה על ישראל ושאר העולם===<br />
למרות שהבעל שם טוב גילה שההשגחה על כל פרט היא לא רק אצל [[בני ישראל]] אלא גם אצל [[אומות העולם]] ושאר עניני העולם, גם לפי שיטתו ישנה מעלה מיוחדת בהשגחה על ישראל.<br />
<br />
ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה{{הערה|שם=חל}}.<br />
<br />
==חידושו של הרבי בהבנת השיטות השונות==<br />
<br />
[[הרבי]] חידש ולימד כי שיטת [[הרמב"ם]] ושיטתו אינן סותרות זו לזו.<br />
<br />
הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית.<br />
<br />
השגחה פרטית פנימית פירושה השגחה פרטית שההתערבות האלוקית בה בולטת לעין ואינה מכוסה בדרכו הרגילה של הטבע.<br />
<br />
הרבי מסביר שהרמב"ם וסיעתו דיברו על השגחה פרטית מסוג כזה, שאכן נמצאת רק בדבקים באלוקות ולא בשאר מין המדבר, הצומח, או החי.<br />
<br />
הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו.<br />
<br />
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם [[הרמב"ם]] לדברי הבעל שם טוב{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 199 פרשת קורח שיחה ב}}.<br />
<br />
==ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות==<br />
רעיון זה של השגחה פרטית מלמעלה על כל פרט ופרט, מעלה את השאלה כיצד ייתכן שה', שהוא [[אחדות פשוטה]], משגיח על ריבוי פרטים נפרדים ואף על פי כן אינו מתחלק ומשתנה על פי הפרטים שמשגיח עליהם. בגלל קושיא זו לא הצליחו הפילוסופים [[שיטת החקירה|החוקרים בשכל אנושי]] להשיג את ענין ההשגחה.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|1=תורה אור וירא [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/4/14d.htm יד, ד ד"ה ארדה נא]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15999&st=&pgnum=187&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' קפד]. ועוד.}}, שהביאור לכך הוא בשתים: ידיעת ה' אינה כדעתנו, ולכן השגחתו על פרטי הנבראים אינה באופן שהוא מתלבש בתוכם כדי לדעת אותם, אלא הכל ידוע לו - כלשון חז"ל "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם". ובנוסף לכך, ישנה בחינה אלוקית היורדת ומתלבשת בתוך פרטי הנבראים ומשגיחה עליהם, והיא על ידי התלבשות ה[[אורות]] ב[[כלים]] שהם מחולקים לריבוי; אך אף על פי כן הם בטלים לאור המלובש בהם. ועל בחינה זו של הכלים נאמר{{הערה|זכריה ד, י.}} "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", וכן{{הערה|דה"ב טז, ט.}} "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ".<br />
<br />
==ראו גם==<br />
[[אחדות השם]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך.<br />
*ליקוטי-שיחות חלק י"ח שיחה ב' לפרשת קרח.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם], [[ישבעם סגל]], [[תש"ע]]. {{אינפו}} {{PDF}}<br />
*הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3258891 מהי השגחה פרטית על פי תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בית חב"ד<br />
*[[נחום גרינוולד]], '''[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=79737 השגחה פרטית על פי שיטת הבעל שם טוב]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
*הרב עדין אבן ישראל, '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA השגחה פרטית או כללית?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1omNS6sm7WD9OjgWW-yLisfriIGFXLc4S/view השגחה פרטית בתורת הרבי]''', גליון 'ממזרח שמש' א', י' שבט תשפ"ג עמוד 8<br />
*'''[https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.pdf השגחה פרטית בתורת הרבי עם ציוני המראי מקומות]''', נספח לגליון הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון עמוד 233<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]<br />
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]<br />
[[en:Hashgacha Pratis - Divine Providence]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%AA_%D7%94%27&diff=779705קטגוריה:הנהגת ה'2025-06-24T20:08:06Z<p>קרייזי אבאוט משיח: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:יהדות"</p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:יהדות]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9&diff=779704קטגוריה:שכר ועונש2025-06-24T20:07:50Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9&diff=779703שכר ועונש2025-06-24T20:07:28Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>זהו היסוד האחד עשר מי"ג [[עיקרי האמונה|עקרי האמונה]], שהקדוש ברוך הוא נותן שכר למי שעושה מצות התורה, ויעניש למי שעובר על אזהרותיה.<br />
<br />
=== שכר ועונש מסובב מהפעולה או לא ===<br />
בנוגע שכר ועונש ישנם ב' דעות{{הערה|הובא בשל"ה בית אחרון. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' שצ"ה. לקו"ש חכ"ט ואתחנן שיחה ג'.}}:<br />
<br />
א- שבאים בדרך נסי (או סגולי) ולא באופן של סיבה ומסובב ממש מהמצוה או העבירה.<br />
<br />
ב- תוצאה טבעי מפעולת האדם. שהקב"ה הטביע שהמצוות והעבירות עצמם יביאו את השכר או עונש, באופן דמדה כנגד מדה (וכ"ה הכרעת החסידות).<br />
<br />
== יעודים גשמיים ושכר מצוות ==<br />
<br />
===== יעודים גשמיים ("שכר" גשמי) =====<br />
"יעודים (גשמיים) שבתורה" (אינו ענין צדדי, כ"א) כ"א קשור לעצם ציווי קיום התורה ומצוות. כאדון שנותן ההצטרכויות של העבד בכדי שיעבדו יותר טוב. א"כ אינו "שכר" (לאחרי העבודה), כ"א כעין הכשר (וקודם) להעבודה. שיסיר המונעים אותנו מלעשותה. וזהו הכרח כביכול, שיהי' לנו ההכרחיות עבור קיום המצוות. וזהו בשווה בכל מצוות התורה (כי זיל בתר טעמא).<br />
<br />
===== '''שכר מצוות (שכר רוחני)''' =====<br />
לעומת זאת "שכר" (הוא ענין צדדי ש)בא בגלל קיום המצוות שעשה. וכמו"כ הם ענינים נוספים שלא בערך, הרבה יותר מההכרחיות בשביל העבודה.<br />
<br />
"שכר מצוות בהאי עלמא ליכא"<br />
<br />
א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. <br />
<br />
במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם. <br />
<br />
אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.}} "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.}}.<br />
<br />
== סוגי היעודים והשכר ==<br />
<br />
==== סוגי יעודים גשמיים ====<br />
א) מילוי צרכי האדם, ענינים הכרחיים, "לחם לאכול ובגד ללבוש" — כדי שהאדם יוכל לחיות ולהתקיים.<br />
<br />
ב) הסרת כל הדברים המונעים אותנו מקיום התומ"צ כגון חולי ומלחמה ורעב וכיו"ב, והשפעת כל הטובות כו' — ושני פרטים בזה: (א) זה כולל לא רק כל המוכרח בשביל חיי האדם אלא גם מצב של מנוחה ושלוה, (ב) הסרת כל הדברים המונעים (הנ"ל) והשפעת כל הטובות באופן שאינו ע"פ טבע.<br />
<br />
ג) השלימות ביעודים גשמיים — "באותו הזמן (ש)לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר" — שאז יהי' כל העולם כולו במצב של שלימות כו', וכמובן בפשטות, דככל שיהי' מצב של מנוחה ושלוה (גשמית) בזמן הזה, אין זה דומה כלל וכלל למצב של שלוה ומנוחה דימות המשיח, וכמ"ש הרמב"ם ש"מפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כו'". הרי, שאף שהרמב"ם האריך (בהלכה שלפנ"ז) דכאשר איש ישראל עושה התורה בשמחה ובטובת נפש הבטיחה תורה שהקב"ה יסיר ממנו כל הדברים המונעים כו' וישפיע לו כל הטובות כו' — מ"מ, נתאוו אז חכמי ישראל לימות המשיח (ואינם מסתפקים בהסרת המניעות והשפעת הטובות שבזמן הזה), כי המרגוע האמיתי יהי' רק באותו הזמן{{הערה|לקו"ש תצא חל"ד שיחה ב. וש"נ.}}.<br />
<br />
==== סוגי שכר – "שכרן של מצוות" ====<br />
א - ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (ל[[נשמה]]) על '''[[לימוד התורה]]'''. לשיטת ה[[רמב"ם]] זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות".<br />
<br />
ב - ב[[תחיית המתים|עולם התחי]]' ("ימות המשיח ותחיית המתים"), השכר (ל[[גוף]]) עבור [[קיום המצוות|'''קיום''' '''המצוות''']]{{הערה|סהמ"צ להצ"צ מצוות ציצית. ועוד.}}. לשיטת ה[[רמב"ן]] (וכ"ה הכרעת החסידות) זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות".<br />
<br />
ג - קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה{{הערה|שם=לקוטי|לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.}}.<br />
<br />
===== שכר מוגבל ובלתי מוגבל =====<br />
א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות.<br />
<br />
ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"!{{הערה|לקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ב.}}<br />
<br />
===== "שכר מצוה – מצוה" =====<br />
1-השכר היא המצוה עצמה – "מצוה" = "צוותא".<br />
<br />
2-שזה יביא אותו לעשות עוד מצוה, וריבוי מצוות – מצוה גוררת מצוה.<br />
<br />
3-שהקב"ה מביא שזה יביא לריבוי מצוות, ושלימות בהמצוות "כמצות רצונך"{{הערה|שיחת ש"פ עקב תשמ"ט. וש"נ.}}.<br />
<br />
=== מקבלים או נוטלים את השכר ===<br />
היעודים גשמיים מקבלים מהקב"ה, ואין צריכים לעוד פעולה בזה. <br />
<br />
לעומת זאת השכר דלעתיד לבא, צריך פעולה של נטילת השכר, כי אפשר להיות עסוק רק בלהנות מ[[זיו השכינה]] במקום ליטול את השכר{{הערה|שם=הדרן}}.<br />
<br />
== תשלום ושכר או מחוייבים ==<br />
ע"פ דיני התורה שבעה"ב חייב לשלם לפועל שכרו, חייב הקב"ה כביכול לתת שכר לאדם עבור עבודתו בקיום התורה ומצוות.<br />
<br />
שכר המצוות, מתחיל בהסתכלות על ישראל כ"פועל" ועושה עבודה לבעה"ב – הקב"ה. והשכר זה כמו ה"תשלום" שהקב"ה ה"בעל הבית" משלם ל"פועלים" שלו – עם ישראל – עבור ה"עבודה" שלהם.<br />
<br />
אבל ישראל הרי הם "אם כבנים, אם כעבדים" חייבים בעבודת ה' (גם) מדין עבד ובן, א"כ מהו ענין דתשלום שכר?<br />
<br />
==== ביאור א ====<br />
אף שהקב"ה נתן את התורה ומצוות לישראל, ישנם גדרים מצד הנותן שהתורה נשארה של הקב"ה (שלכן דברי תורה אינם מקבלין טומאה), ויש גדרים של המקבל שישראל בעלים של התורה, התורה שייכת להם (שלכן ת"ח שמחל על כבודו, כבודו מחול – כי תורה דילי' היא).<br />
<br />
וכמו כן בחיוב קיום התו"מ: מצד גדר הנותן – יש חיוב לקיים תו"מ כבן ועבד.<br />
<br />
מצד גדרי המקבל – החיוב ע"פ תורה הוא כמו קבלן ושכיר ששייך בזה קבלת שכר{{הערה|שם=הדרן|הדרן על מסכת אבות לקו"ש חי"ז אבות פ"ה שיחה ב. לקו"ש ח"מ א.}}.<br />
<br />
==== ביאור ב ====<br />
מצד מציאותם של ישראל כפי שנבראו בעולם, עבודתם היא באופן של חובה.<br />
<br />
מצד מציאותם האמיתית של ישראל איך שהם למעלה מהעולם, ירדו לעולם באופן של "רשות" (כביכול) מכיון שהקב"ה נמלך לברוא את העולם, בנשמתן של ישראל{{הערה|שם=תצא|שיחת ש"פ תצא תנש"א.}}.<br />
<br />
== התשלום בזמן או באיחור ==<br />
ישנו מצווה שבעה"ב צריך לשלם '''מיד''' אחרי גמר העבודה "ביומו תתן שכרו" – והקב"ה מקיים בעצמו את אותן המצוות שמצווה את ישראל "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל". האם אחרי כל מצוה הקב"ה צריך כבי' לשלם מיד? <br />
<br />
==== ביאור א ====<br />
בכל מצוה יש גאולה פרטית, את השכר, שהוא התוכן של המצוה בעצמה, כי בעשיית המצוות ממשיך האדם גילוי [[אור אין סוף|אור אין-סוף]] ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה, וזהו התוכן של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור אין-סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, רק שזה כמו סגור בתיבה, אך זה בבעלותו של ישראל, והוא יכול כל רגע לפתוח את התיבה ע"י מצוה אחת שיביא את הגאולה, ויראה ויתגלה השכר{{הערה|שם=תצא}}.<br />
<br />
==== ביאור ב ====<br />
שהתשלום אכן בא מיד אחרי '''סיום''' העבודה. אך ראשית כל יש להגדיר מה הוא ה"עבודה", ואז נבין איך בסיום העבודה מקבלים מיד את השכר:<br />
<br />
אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע{{הערה|עיון יעקב לע"י עירובין כב, א. ועוד.}}. הסתכלות זו בא בד בבד עם שיטת הרמב"ם שעיקר השכר הוא בג"ע.<br />
<br />
ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם לשיטת הרמב"ן שקבלת השכר הוא בעולם התחי'.<br />
<br />
(ולכן ישנם גם תשלומים באמצע ולפני סיום העבודה. כי רואים בהלכה ש"כי תבא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך" – לפועלים מותר לאכול ממה שהן עושין בו (אפילו בבהמה "לא תחסום שור בדישו"). ולכן מכיון שישראל נמצאים בכרמו של הקב"ה, לוקחים הם את כל הצרכים שלהם ממה שהן עושין).<br />
<br />
ועוד יותר עמוק, בהעבודה יש לא רק "קבלנות" כ"א גם "שותפות", היינו שישראל הם שותפים עם הקב"ה. כמו מי (הקב"ה) שיש לו "ביצים" (עולם) ונותן אותן ל"בעל התרנגולין" (ישראל), להושיב התרנגולין עליהם, עד שיצאו האפרוחין (שע"י עבודת בנ"י יתגלה האלקות שבהעלם בעולם), ויגדל אותן, והרווח ביניהם (לעתיד לבא, יחלקו את הרווח: הקב"ה מתענג מזה שנשלם הכוונה שנתאווה לדירה בתחתונים, וישראל יהי' להם התענוג מהגילוי אלקות שפעלו ע"י עבודתם, יראו את כבוד ה', האור אלקי שנמשך ע"י קיום המצוות). <br />
<br />
אך גם בשעת העבודה "בעל הביצים" (הקב"ה) צריך לתת ל"בעל התרגולים" (ישראל) "שכר עמלו ומזונו... בכל יום" (שזהו השכר בעוה"ז – "יעודים גשמיים שבתורה", בכדי שיוכלו לפעול עבודתם כראוי){{הערה|שם=לקוטי}}.<br />
<br />
== שכר ועונש בדעת תחתון ==<br />
שכר ועונש שייך ב[[דעת תחתון]] דוקא, שהרי ב[[דעת עליון]] הרי "אם צדקת מה תתן לו", מעשה התחתונים אינם תופסים מקום{{הערה|לקו"ת שה"ש ל, ב.}}.<br />
<br />
== תקופתינו ==<br />
עומדים אנו עכשיו בסיום וסוף של [[מעשינו ועבודתינו]], ובהתחלת תקופת השכר "מתן שכרן של צדיקים".<br />
<br />
בהתאם לכך צריכה להיות ה[[לימוד עניני גאולה ומשיח|לימוד בעניני גאולה ומשיח]], ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מתוך [[שמחה]], ובמיוחד בשייכות [[נישואין|לנישואין]], בדוגמא ל"אז ימלא שחוק פינו", בלשון הווה{{הערה|שם=תצא}}. <br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[גיהנום]]<br />
* [[גן עדן]]<br />
* [[יראת העונש]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:שכר ועונש|*]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9B%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94&diff=779702מידה כנגד מידה2025-06-24T20:05:50Z<p>קרייזי אבאוט משיח: קטגוריה</p>
<hr />
<div>'''"מידה כנגד מידה"''' היא אחת ממידותיו של הקב"ה{{הערה|סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.}}, שהקב"ה משלם כגמולתו של האדם (לא סתם באופן שאינו קשור לפעולתו) כי אם מידה כנגד מידה, לפי המידה שהאדם עשה, כך משלם כגמולו. <br />
<br />
במידתו של הקב"ה, הקב"ה משלם תגמול טוב, במידה יותר גדולה פי כמה פעמים יותר ממה שהאדם עשה{{הערה|סוטה יא, א ובתוד"ה מרים שם, מתוספתא סוטה פ"ד, א.}}.<br />
<br />
== ענינים קשורים ==<br />
<br />
=== ה' צלך ===<br />
הבעש"ט מפרש{{הערה|ראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.}} את הפסוק{{הערה|תהלים קכא, ה.}} "ה' צלך", "כמו שהצל עושה מה שהאדם עושה, כך הבורא ב"ה כביכול עושה מה שהאדם עושה".<br />
<br />
=== דע מה למעלה ממך ===<br />
הרב המגיד ממעזריטש אמר{{הערה|לקו"א להה"מ סימן קצח. או"ת להה"מ סימן תפ.}} יתירה מזו{{הערה|ראה ד"ה את הוי' האמרת היום תשל"א.}} על מאמר רז"ל{{הערה|אבות פ"ב מ"א.}} "דע מה למעלה ממך", "דע, כל מה שלמעלה, הכל הוא ממך", זאת אומרת, שלא זו בלבד '''שהפעולה''' שלמעלה תלויה בהקדמת פעולת האדם באופן של [[אתערותא דלתתא]] (הוי' צלך), אלא יתירה מזה, שכל '''המציאות''' שיש למעלה, הרי זה ממך - מהיהודי, זאת אומרת שהאדם פועל כביכול את המציאות למעלה{{הערה|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]] - באותם השנים שהיה אומר מאמרים קצרים - אמר: "דע מה למעלה ממך", דע כי כל מה שיש למעלה בפרצופים וספירות העליונות, הכל הוא ממך, שתלוי בעבודת האדם (היום יום יג אייר).}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
<br />
* [[אתערותא דלתתא]], [[אתערותא דלעילא]] <br />
* [[שכר ועונש]]<br />
* [[מעשינו ועבודתינו]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הנהגת ה']]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%94&diff=779670מלאכה שאינה צריכה לגופה2025-06-24T14:51:39Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נר חרס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מלאכת מכבה|כיבוי]] נר בשבת שלא לצורך הפתילה, נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה]]<br />
'''מלאכה שאינה צריכה לגופה''' היא עשיית אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת|מלאכות השבת]] מתוך כוונה לצורך אחר, ולא לצורך שלשמו נועדה המלאכה. נחלקו התנאים. ובעקבותיהם הפוסקים. האם חייב על עשיית מלאכה כזו או פטור. ההכרעה המקובלת היא שמעיקר הדין פטור, ולכן איסורה רק [[מדרבנן]].<br />
<br />
==הגדרה==<br />
מלאכה שאינה צריכה לגופה היא עשיית מלאכה לצורך אחר מהצורך שלשמו נועדה. לדוגמא: [[מלאכת מכבה]] עיקרה כיבוי לצורך הפקת פחם. כאשר אדם מכבה נר לא מכיוון שזקוק לפחם אלא כדי להחשיך את המקום, הוא עושה זאת לצורך שאינו גוף המלאכה{{הערה|ראה שבת ל, א. לא, ב.}}. ונחלקו הראשונים בהגדרת "מלאכה שאינה צריכה לגופה":<br />
<br />
לדעת [[רש"י]], מלאכה שאינה צריכה לגופה היא כאשר אינו זקוק למלאכה עצמה, ולא רצה לעשותה מלכתחילה, אלא שנצרך לסלק משהו, ואילו לא התעורר צורך זה ולא היה צריך למלאכה זו היה נוח לו יותר. לדוגמא: כאשר מכבה את הנר כי רוצה חושך, אילו לא היה הנר דולק מלכתחילה היה נוח לו יותר{{הערה|שבת לא, ב ד"ה אפי' בפתילה. צג, ב ד"ה ור' שמעון.}}.<br />
<br />
לדעת [[ר"י]] ב[[תוספות]], מלאכה שאינה צריכה לגופה היא כאשר נעשית לתכלית שונה מהתכלית שלשמה נעשתה מלאכה זו ב[[המשכן|משכן]]. לדוגמא: כאשר מכבה את הנר כי רוצה חושך, אין זה דומה לכיבוי שבמשכן שכל מטרתו היתה עשיית פחמים{{הערה|שבת צד, א ד"ה רבי שמעון.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] מגדיר מלאכה שאינה צריכה לגופה: "שצריך לו גוף הדבר שגוף המלאכה נעשית בו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/278/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן רעח, סעיף ב]. ושם [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/316/16.htmסימן שטז, סעיף טז]. ודנו במקורו של אדמו"ר הזקן; במראי מקומות וציונים (להרב אשכנזי) ציין לתוס' הנ"ל, וכן ל[https://www.sefaria.org.il/Sefer_Yereim.274.28?lang=he&with=all&lang2=he ספר יראים סימן רע"ד]: "פי' מלאכה שאינה צריכה לגופה . . אינו צריך ומתכוון לגוף אותו דבר שגורם להקרות מלאכה . . ואפי' היה מתכוין לדבר הנקרא מלאכה, אם אינו צריך לגופה באותו דבר שעושה בו מלאכה, פטר ר"ש". וראה בדברי הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], [http://www.shturem.net/images/news/42714_news_30042010_11291.pdf שיטת רבינו במלאכה שאינה צריכה לגופה] (ע' 11 ואילך), שהביא מקור לזה מדברי הירושלמי (שבת פ"ב ה"ה, ועוד) שמגדיר "צריכה לגופה" - "עד שיהא לו צורך בגופו של דבר".}}. לדוגמא: כאשר מכבה את הנר כי רוצה חושך, המלאכה נעשית בגוף הפתילה, ואילו הצורך שלו אינו נמצא בפתילה אלא באור שיוצא מהנר{{הערה|סימן רעח שם.}}.<br />
<br />
===החילוק בין מלאכה שאינה צריכה לגופה ובין פסיק רישא===<br />
שונה הגדרתה של מלאכה שאינה צריכה לגופה מהגדרת "[[פסיק רישא|פסיק רישיה ולא ימות]]" (ולכן גם רבי שמעון הפוטר במלאכה שאינה צריכה לגופה, מחייב בפסיק רישא): בפסיק רישא, הוא [[דבר שאינו מתכוון|אינו מתכוון כלל]] לעשיית המלאכה אלא שעל כרחו היא נעשית, ובמלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון לעשיית המלאכה, אך לא לשם תכליתה אלא לתכלית אחרת{{הערה|[[רבי אברהם בן הרמב"ם]] בשם אביו, הובא בכסף משנה הלכות שבת פרק א, הלכה ז.}}.<br />
<br />
ויש שביארו הבדל זה, בדוגמא מקיום מצווה: כאשר מקיימה ואינו מתכוון לעשיית המצוה, יש אומרים שיצא ידי חובתו; אך כאשר מתכוון שלא לצאת, לדברי הכל לא יצא. ואותו הדבר בעשיית מלאכה: בפסיק רישא, הוא אינו מתכוון לעשיית המלאכה אבל בהכרח שנעשית, ולכן נחשב שעשה מלאכה; אך במלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון שלא לעשות את המלאכה אלא מתכוון במוצהר לתכלית אחרת, ולכן אין נחשב שעשה מלאכה{{הערה|ערוך השולחן רמב, לד. וראה בחידושי הצ"צ שבת פרק יב, משנה ב, ד"ה הנה.}}.<br />
<br />
==הדין==<br />
===התנאים===<br />
נחלקו התנאים [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] מה הדין במלאכה שאינה צריכה לגופה: רבי יהודה מחייב, ורבי שמעון פוטר{{הערה|מחלוקתם מובאת במספר מקומות: שבת כט, סע"ב במשנה ושם ל, רע"א ולא, ב. צג, ב במשנה ושם צד, א ואילך. וראה גם מב, א. עג, ב. ועוד.}}.<br />
<br />
טעם סברתו של רבי שמעון לפטור, הוא מפני שמלאכה שאינה צריכה לגופה אינה נקראת [[מלאכת מחשבת]], שדוקא היא נאסרה בשבת{{הערה|רש"י צג, ב שם. וראה חגיגה י, סע"א ואילך.}}.<br />
<br />
[[הרבי]] מבאר כי יסוד מחלוקת זו בשיטותיהם הכלליות של רבי יהודה ורבי שמעון בכל סוגיות הש"ס, מהי הגדרתה של "שביתה"{{הערה|כמחלוקתם בענין השבתת חמץ (פסחים ריש פרק ב), ובענין השבתת החיות הרעות לעתיד לבוא (תורת כהנים בחוקותי כו, ו); לפי ביאור [[הגאון הרוגצ'ובי]], צפנת פענח על התורה בחוקותי שם.}} - וממנה מסתעפת המחלוקת גם לשביתת השבת: לדעת רבי יהודה, שביתה היא ביטול המציאות לגמרי. לכן השביתה בשבת היא דוקא כאשר לא נעשית מציאות המלאכה כלל, אפילו לא לצורך אחר. לדעת רבי שמעון, שביתה היא ביטול הצורה והאיכות. ולכן שביתה בשבת היא כאשר לא נעשית צורת המלאכה, אך מלאכה שאינה צריכה לגופה שבה אין צורת מלאכה, אינה גורעת מהשביתה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=202&hilite= לקוטי שיחות חלק ז', ע' 190].}}.<br />
<br />
===הפוסקים===<br />
רוב הפוסקים פסקו הלכה כדעת רבי שמעון שפוטר{{הערה|רבינו חננאל שבת קמב, א. ראב"ד הלכות שבת פרק א, הלכה ז (ומגיד משנה שם בשם אחרונים). רמב"ן שבת קכא, ב.}}. ודנו הראשונים בדעת [[הרי"ף]], האם דעתו לפסוק כרבי יהודה או כרבי שמעון{{הערה|ראה מגיד משנה שם. בית יוסף אורח חיים סימן רעח ד"ה המכבה.}}. ו[[הרמב"ם]] פסק כדעת רבי יהודה שמחייב{{הערה|הלכות שבת פרק א, הלכה ז.}}.<br />
<br />
גם לדעת רבי שמעון שפוטר, הפטור הוא רק מאיסור תורה, אבל גם מלאכה זו אסורה מדרבנן. ואיסור זה חמור יותר מאיסורי דרבנן אחרים בשבת, כי עיקר המלאכה מן התורה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/ka2/266/2.htm#_ftnref_1939 קונטרס אחרון לסימן רסו, סק"ב] ו[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/ka2/275/2.htm לסימן ערה, סק"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/311/5.htm סימן שיא, סעיף ה]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/316/19.htm סימן שטז, סעיף יט]. ועוד. וראה גם ביאור הלכה סימן רעח, סעיף א.}}.<br />
<br />
בדעת ה[[שולחן ערוך]] משמע שפוסק כרבי שמעון שפוטר{{הערה|סימן שטז, סעיף ח. סימן שלד, סעיף כז.}}; אמנם במקום אחד משמע שפוסק כרבי יהודה{{הערה|סימן שמ, סעיף א.}}, ודנו האחרונים בדבריו{{הערה|ראה משנה ברורה שטז, לד. שלד, פה. ביאור הלכה שמ, א. ועוד.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שעיקר הדין כרבי שמעון שפוטר, ולכן מותר מעיקר הדין [[מלאכת צד|לצוד]] רמשים שדרכם להזיק (אפילו כשאין דרכם להמית ואין בזה [[פיקוח נפש]]), מפני שבצידה זו אינו צריך לגופה, והאיסור הוא רק מדרבנן, ובמקום צער לא גזרו{{הערה|סימן שטז, סעיף יז.}}; וכן מותר לכבות גחלת של מתכת שעלולה להזיק, מאותה סיבה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/334/29.htm סימן שלד, סעיף כט].}}. אמנם בעל נפש יחמיר לעצמו כדעת האוסרים במקום שאפשר, ולכן אם יכול להזהר מהמזיק ולהזהיר אחרים, עדיף שלא לצוד{{הערה|סימן שטז, סעיף כב וסימן שלד שם.}}.<br />
<br />
==אצל המקושש עצים==<br />
דעת הפוטרים במלאכה שאינה צריכה לגופה, מובאת כביאור לסיפור ה[[מקושש עצים]] שחילל שבת ונסקל. המדרש אומר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, שלאחר שנגזר שישראל לא יכנסו לארץ חשש שמא יחשבו שכעת הם פטורים מהמצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים{{הערה|הובא בתוס' בבא בתרא קיט, ב ד"ה אפילו.}}. הסיבה לכך שהיה יכול לעשות זאת (ולא נחשב לחילול שבת, וגם לא ל[[מאבד עצמו לדעת]]), היא מפני שלא היתה לו כוונה לצורך העצים אלא כדי שיהרג ויראו ישראל, וממילא נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור. אך כאשר הובא לבית דין, לא יכלו לשפוט אותו על פי כוונתו, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ולמראית העין עשה מלאכה, וחייבוהו מיתה{{הערה|1=חידושי אגדות מהרש"א שם. מבואר בהרחבה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&st=&pgnum=105&hilite= לקוטי שיחות חלק כח, ע' 93] ואילך.}}.<br />
<br />
{{הלכה}}<br />
{{לט מלאכות|}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הלכות שבת]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%97_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=779668כ"ח בסיוון2025-06-24T14:48:22Z<p>קרייזי אבאוט משיח: </p>
<hr />
<div>{{חודש סיוון}}<br />
'''כ"ח בסיון''' הוא היום העשרים ושמונה ב[[חודש סיון]].<br />
<br />
ב[[יחידות]] פרטית הרבי התבטא על יום זה שהוא "יום חשוב"{{הערה|לקראת יום הולדתו ה-17 של [[בצלאל רוטר]] נכנס אל הרבי ליחידות, וכאשר נכנס הבחין הרבי שחסר על הפתק שהגיש את תאריך יום ההולדת ושאל על כך, וכשהשיב לרבי שהתאריך הוא כ"ח סיון, נענה הרבי ואמר: "אה! יום חשוב!".}}.<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תמ"ט – נשלמו שבעת ימי ההסגר של [[מרים]], אחות [[משה רבינו]]. באותו היום נסעו עם ישראל מחצרות למדבר פארן{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/15ZF7Xl5JAUsbZDEo6gBcojso4n4bI7nW/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת שלח א], הערה 2. וש"נ.}}.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
[[קובץ:5751-09-28 (01).jpg|ממוזער|הרבי, כ"ח סיוון תנש"א]]<br />
===אירועים===<br />
*[[תרנ"ו]] – נחתמו קישורים התנאים בין [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]].<br />
*'''[[תש"א]] – [[הרבי]] ורעייתו הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] הגיעו ל[[ארצות הברית]] מ[[אירופה]] לאחר [[הצלת הרבי והרבנית|מבצע ההצלה]].'''<br />
*[[תש"ז]] – הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], הגיעה מ[[צרפת]] ל[[ניו יורק]], בליווי בנה בכורה, הרבי – ש[[ביקור הרבי בפריז|נסע במיוחד לפריז]] כדי להביאה.<br />
*[[תנש"א]] – [[הרבי]] [[חלוקת קונטרסים|חילק את הקונטרס]] '[[קובץ כ"ח סיון – יובל שנים]]'.<br />
*[[תשנ"ב]] – [[הרבי]] חזר ל-[[770]] מבית הרפואה [[הר סיני (בית רפואה)|הר סיני]].<br />
*[[תשנ"ה]] - [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] הגדול בהיסטוריה שנערך בכיכר מלכי ישראל ל[[קבלת פני משיח|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תרצ"א]] – הרב [[מנחם מענדל שמטוב]], מעסקני שכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תשי"ד]] – הרבנית [[מושקא דבורה אפשטיין]], נכדת [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*[[תשפ"א]] – הרב דקל לוי מרחובות. נפטר בגיל 36 בעקבות סיבוכי נגיף ה[[קורונה]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[כ"ח סיוון תש"א]]<br />
*[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]<br />
*[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2017/06/21-06-2017-19-38-49-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%97-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf דבר מלכות כ"ח סיון תנש"א עם ביאורים]''' בהוצאת [[את"ה העולמי 770]], תשע"ז<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/06/22-06-2017-21-27-53-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%97-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf 'נפלאות מתורתך']''', עלון מיוחד על שיחת כ"ח סיון תנש"א<br />
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%9B%D7%97-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1/ כ"ח סיון תנש"א: שיחת קודש וחלוקת קונטרס] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*[https://photos.google.com/u/0/share/AF1QipPEFBFiYCDwoV0aHl0MXnxMTbV3SG85p99AobhMrKZlN80CXLTMz21OwI1ZFS6oPQ?key=T2djQU1ObjFaeVpCWDVVa1pLOVdUTnMyUm1mZ2dR תמונות של הרבי מכ"ח סיון תנש"א, תשנ"ג] – רבי דרייב<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47054 גלריה מהעצרת], כ"ח סיוון תשנ"ה - {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
{{להיום יום|כ"ח|סיון}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב כח]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%96_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=779667כ"ז בסיוון2025-06-24T14:47:01Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* אירועים ביהדות */ הועבר</p>
<hr />
<div>{{חודש סיוון}}<br />
'''כ"ז בסיוון''' הוא היום העשרים ושבעה ב[[חודש סיוון]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ג'תת"ל – [[רבי חנינא בן תרדיון]], מ[[עשרת הרוגי מלכות]], נשרף ו[[ספר תורה]] עמו{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ ס"ב.}}.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[תשמ"ו]] – התקיים מעמד ההכתרה לחברי [[בית דין קראון הייטס]] – הרבנים [[יהודה קלמן מארלו]], [[יוסף אברהם הלר]] ו[[אברהם אזדבא]], שזכה להתייחסות מיוחדת מהרבי.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תשל"ז]] – הת' [[אברהם אליעזר גולדמן]], תלמיד בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].<br />
*[[תשמ"ה]] – הרב [[יהודה בוטרשווילי]], רב קהילת חב"ד ב[[מלחובקה]] ולאחר מכן רב יהדות גרוזיה בארץ הקודש וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארה"ק]].<br />
*[[תשנ"ו]] – הרב [[ישראל אבא פליסקין]], [[שליח]] [[הרבי הריי"צ]] ל[[אוסטרליה]] ולאחר מכן שמש ב[[בית הכנסת ובית המדרש 770]] ו[[משפיע]] ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{להיום יום|כ"ז|סיון}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ב כז]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=779666י"ז באלול2025-06-24T14:44:33Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* אירועים ביהדות */ עריכה</p>
<hr />
<div>{{חודש אלול}}<br />
'''י"ז באלול''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש אלול]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ח – ה[[מרגלים]], מוצאי דיבת הארץ מתו במגיפה{{הערה|כגירסת הטור והשולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ. וראה לקוטי שיחות חלק יג שלח ב הערה 23. [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}. יש שנוהגים להתענות ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים שם, סעיף ב.}}.<br />
*[[תרצ"ט]] – פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], בה התחוללה [[השואה|שואת יהודי אירופה]].<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*[[תק"ג]] – נישאו הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.<br />
*[[תש"ד]] – נוסדה ב[[ירושלים]] הישיבה החב"דית [[מדרש שמואל]].<br />
*[[תשמ"ח]] – [[הרבי]] הניח את [[אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]], בטקס שנערך ביוזמת הנגיד מר [[דוד צ'ייס]].<br />
*[[תשנ"ו]] – נוסד [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[אור יהודה]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תשכ"א]] – הרב [[נועם דקל]]<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תשס"ז]] – הרב [[מאיר איטקין]].<br />
*[[תשס"ז]] – הרב [[אורי בן שחר]], מפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וראש כולל תפארת זקנים לוי יצחק ב[[תל אביב]].<br />
<br />
{{להיום יום|י"ז|אלול}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב יז]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=779665ז' באלול2025-06-24T14:43:56Z<p>קרייזי אבאוט משיח: עריכה</p>
<hr />
<div>{{חודש אלול}}<br />
'''ז' באלול''' הוא היום השביעי ב[[חודש אלול]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'שס"ז – הורי [[משה רבינו]], עמרם ויוכבד, נישאו בשנית לאחר שנפרדו בעקבות גזירת [[פרעה]] מלך מצרים.<br />
*ב'תפ"ח – ה[[מרגלים]], מוצאי דיבת הארץ מתו במגיפה{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ. וראה לקוטי שיחות חלק יג שלח ב הערה 23. [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}. יש שנוהגים להתענות ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים שם, סעיף ב.}}.<br />
*חג חנוכת חומת [[ירושלים]]{{הערה|מגילת תענית}}.<br />
*[[תשל"א]] – הרב [[ראובן מרגליות]], מחבר ספר 'מרגליות הים' (על מסכת סנהדרין). וספרים רבים נוספים, ומנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[תש"ז]] – הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רבה של [[קריית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br />
*[[תשי"ח]] – הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[נהריה]].<br />
*[[תשל"ז]] - הרב [[בנימין יחזקאל אדרעי]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בטוקיו, [[יפן]]. רבה הראשי של יפן מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] ומטעם הממשלה המקומית.<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תש"ט]] – הרב [[דובער לברטוב]] (בער'ל קאביליאקער), מהחסידים שנרצחו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] בעוון הפצת היהדות.<br />
<br />
{{להיום יום|ז'|אלול}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב ז]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=779664חטא המרגלים2025-06-24T14:42:19Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* מיתת המרגלים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}}<br />
ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי - כאשר דיברו על הארץ לרעה והפחידו את ישראל מהכניסה אליה. בעקבות זאת גזר ה' על בני ישראל עיכוב של ארבעים שנה במדבר, שבהם מתו [[דור המדבר]].<br />
<br />
==סיפור המרגלים==<br />
משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים, וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}}<br />
<br />
המרגלים נשלחו לארץ ישראל. [[כלב בן יפונה]] היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. <br />
<br />
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים.<br />
<br />
לפי אחד ההסברים, משה רבינו שלח אותם בעיקר על מנת לבחון את כיבוש הארץ, והרווח והשכר להתיישב בארץ הטובה היה כטפל, כי העיקר הוא העבודה שלא על מנת לקבל פרס. טעות המרגלים היתה בכך ששינו את הסדר: קודם דיברו על טובת הארץ ואחר כך עברו לדבר על הכיבוש, ומזה באו לטעות שחשבו שהכיבוש קשה מידי ולא אפשרי. מכך מובן שתפקידו של שליח הוא לא לערב את השכל ולשנות משליחותו של הרבי, אפילו לא בשינוי הסדר בלבד{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי"ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה. הוגה בקיצור ונדפס בלקוטי שיחות חלק ד', ע' 1313.}} <br />
<br />
===העונש===<br />
====הגזירה להשאר במדבר====<br />
בעקבות החטא, אמר ה' למשה{{הערה|שלח יד, יא ואילך.}}: {{ציטוטון|עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ}}, ולכן הציע ה' להכות את העם כולו ב[[מגפה|מגפת דבר]] ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה טען שהמתת העם כולו תגרום ל[[חילול השם]] בעיני ה[[מצרים]] ו[[אומות העולם]] בכלל - שיחשבו שאין בכוחו של ה' לנצח את עמי כנען. לכן, ביקש משה רחמים מה' שיסלח על עוון העם. ה' אמר לו אז: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", אך גזר על כל הדור שיצא ממצרים, מגיל עשרים ועד שישים, שיתעכבו במדבר עד שימותו כולם, ורק לאחר ארבעים שנה במדבר יזכו הדור הבא להכנס לארץ ישראל.<br />
<br />
הטעם לכך ש[[משה רבינו]] לא טען מאומה על עצם גזירת ההמתה של כל ישראל, ורק על חילול ה' שתגרום אצל הגויים - מבאר הרבי:<br />
* חטא המרגלים חמור יותר מ[[חטא העגל]] בכך שזו הנהגה חוזרת על עצמה (כדברי ה' "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה"), והחטא אינו סתם עבירה על ציווי ה', אלא נוגע ליסוד האמונה (כדברי ה' "עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי"). לכן ברור היה למשה שגזירת ההמתה אינה עונש, אלא תיקון שמטרתו להעלות את ישראל כדי שחטאם יתכפר ויוכלו לעלות ל[[עולם הבא]] (עד שאפילו הגויים ידעו שהעונש הוא "'''וַיִּשְׁחָטֵם''' בַּמִּדְבָּר" - ש[[שחיטה]] אינה סתם הריגה, אלא העלאה). טענתו היתה רק כנגד זה שהעונש על פגם באמונה, יגרום בעצמו לחוסר אמונה אצל הגויים, שיטענו שה' היה צריך להכניס את היהודים לארץ כדי לקיים את דבריו, ורק אחר כך להמית אותם{{הערה|שם=כגב|[https://drive.google.com/file/d/1WIVYQAWEOsv7Bq8Zeq3BNBMvkcvNdBB-/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
* הרקע לדבריו של הקב"ה היה שאכן הצדק היה עם המרגלים, ובדרך ה[[טבע]] לא היתה אפשרות לכבוש את הארץ ולנצח את יושביה, אלא רק בדרך [[נס]]. לכן, כאשר בני ישראל אינם מאמינים בניסי ה', אכן אין הם כלי להנהגה ניסית, ולא יוכלו להכנס לארץ - לא כעונש, אלא כתוצאה טבעית של הנהגתם. משה טען רק שלמרות החסרון באמונתם של ישראל, אם ימותו ייגרם חסרון אמונה גדול יותר בעיני הגויים; וה' השיב לו "סלחתי '''כדברך'''", כלומר, שאכן לא ראוי להמיתם באופן שיגרום חילול ה', ולכן לא ימותו כאחד. לכן הדגיש ה' כטעם לעונש{{הערה|שלח שם, כב.}}: {{ציטוטון|כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי . . וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי}} - אילו היה חטאם רק חלישות באמונה, היה ה' יכול להראות להם ניסים גדולים יותר שיביאו אותם להאמין. אך כיון שאחרי כל הניסים הם ממשיכים לנסות את ה', גם בזמן הניסים גופא, אין שום אפשרות להכניסם לארץ{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A8HMC3KbYTNjhYfNkhyuWXKnwVOdATpW/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ג].}}.<br />
<br />
מכך שה' גזר עליהם להשאר במדבר ולא להכנס לארץ, אף שזה מה שרצו מלכתחילה - מובן גם בפשט, כפי שמבארת החסידות, שלא הגיע להם עונש, כי חטא המרגלים לא היה חטא במובן הפשוט, אלא טעות בעבודת ה'. באמת רצונם להשאר במדבר במצב של עבודת ה' נעלית, ללא הצער וטרדות הפרנסה שבאץ ישראל - היה רצון נכון, וכשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|ברכות לה, ב.}}: "אדם חורש . . וזורע . . תורה מה תהא עליה". הטעות שלהם היתה שחשבו שהשהות במדבר היא תכלית הדביקות בה', ולא ידעו שזו רק ההכנה לתכלית הסופית שהיא עבודת ה' בארץ ישראל, שהיא העבודה לשם שמים בתכלית, לא רק בשביל להדבק בה' אלא כדי למלא את רצונו. לכן, כשלא היו מוכנים להגיע לתכלית זו, נתן להם ה' עוד זמן להתכונן במדבר כדי שיהיו ראויים לתכלית העבודה בארץ ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Kqh2NUZqKgXXekDaXZ7MiZA79mO4Jjfz/view לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
נחלקו תנאים בשאלה האם עונשם של דור המדבר הוא רק ב[[עולם הזה]], אבל יזכו לעולם הבא, או שיענשו ולא יזכו גם לעולם הבא. לדעת [[רבי עקיבא]] אין להם חלק לעולם הבא, אך כמה מהתנאים חולקים עליו, והגמרא מביאה את דברי [[רבי יוחנן]] כנגד רבי עקיבא: "שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה" [= עזב רבי עקיבא את חסידותו]{{הערה|סנהדרין קי, ב.}}. גם ב[[ספר הזוהר|זוהר]] משמע כדעה שיש להם חלק לעולם הבא, וכן מסתבר גם בפשט הכתובים - שעונשם היה "שחיטה" שהיא העלאה (כנ"ל){{הערה|שם=כגב}}. בנוסף, מבאר הרבי, שגם לדעה שאין להם חלק לעולם הבא - יזכו ל[[תחיית המתים]], לאחר שיירקב גופם, וייבראו מחדש כמציאות חדשה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-r3Btga4mdbU5FnIVyrLBBwlS3EhQpcQ/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת חוקת ב], סעיף יב.}}. כמו כן בפנימיות התורה מבוארת הדעה ש"אין להם חלק לעולם הבא" - שאין להם '''צורך''' בעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב, הערה 60. וראה לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב, הערה 61 - בטעם הדבר.}}.<br />
<br />
====מיתת המרגלים====<br />
בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, "נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם"{{הערה|רש"י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:<br />
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}.<br />
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}} (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת הטור והשולחן ערוך שם.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.<br />
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}.<br />
<br />
אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}.<br />
<br />
===בעקבות החטא===<br />
*'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.<br />
<br />
*'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו.<br />
:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
==בתורת הקבלה והחסידות==<br />
טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}.<br />
<br />
זו משמעות טענתם כי יושבי הארץ חזקים ח"ו ("ממנו") מהקדוש ברוך הוא, ו"כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם"{{הערה|סוטה לה, א.}}: הם ידעו שה' עשה ניסים רבים, אך חשבו שרק בשהות במדבר, מנותקים מענינים ארציים, יוכלו לזכות בניסים, ורק במצב כזה אפשר להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה. אבל כאשר יכנסו לארץ ויתנהגו לפי הטבע, כפי שקבע הקב"ה, עלולים לשקוע בארציות ולא אפשרי לנצח את הטבע. המרגלים טעו, בכך שלא ידעו על כוחו של הקב"ה לחבר את הטבע והלמעלה מן הטבע יחד, באופן של [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד שם.}}.<br />
<br />
===החזרת האמונה===<br />
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] נתבאר הטעם כי מתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו, ודרשו חז"ל "אל תקרי ממנו כו'" דהיינו שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו'. וקשה: מאין חזרה ובאה להם ה[[אמונה]] ביכולת ה', הרי לא הראה להם [[משה רבינו]] שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש ל"א מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ. <br />
<br />
אלא מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שה[[סטרא אחרא]] המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת [[נפש אלוקית|נפשם האלהית]] בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב "ויתאבלו העם מאד" וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חומש במדבר]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=779663חטא המרגלים2025-06-24T14:39:43Z<p>קרייזי אבאוט משיח: עריכה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}}<br />
ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי - כאשר דיברו על הארץ לרעה והפחידו את ישראל מהכניסה אליה. בעקבות זאת גזר ה' על בני ישראל עיכוב של ארבעים שנה במדבר, שבהם מתו [[דור המדבר]].<br />
<br />
==סיפור המרגלים==<br />
משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים, וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}}<br />
<br />
המרגלים נשלחו לארץ ישראל. [[כלב בן יפונה]] היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. <br />
<br />
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים.<br />
<br />
לפי אחד ההסברים, משה רבינו שלח אותם בעיקר על מנת לבחון את כיבוש הארץ, והרווח והשכר להתיישב בארץ הטובה היה כטפל, כי העיקר הוא העבודה שלא על מנת לקבל פרס. טעות המרגלים היתה בכך ששינו את הסדר: קודם דיברו על טובת הארץ ואחר כך עברו לדבר על הכיבוש, ומזה באו לטעות שחשבו שהכיבוש קשה מידי ולא אפשרי. מכך מובן שתפקידו של שליח הוא לא לערב את השכל ולשנות משליחותו של הרבי, אפילו לא בשינוי הסדר בלבד{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי"ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה. הוגה בקיצור ונדפס בלקוטי שיחות חלק ד', ע' 1313.}} <br />
<br />
===העונש===<br />
====הגזירה להשאר במדבר====<br />
בעקבות החטא, אמר ה' למשה{{הערה|שלח יד, יא ואילך.}}: {{ציטוטון|עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ}}, ולכן הציע ה' להכות את העם כולו ב[[מגפה|מגפת דבר]] ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה טען שהמתת העם כולו תגרום ל[[חילול השם]] בעיני ה[[מצרים]] ו[[אומות העולם]] בכלל - שיחשבו שאין בכוחו של ה' לנצח את עמי כנען. לכן, ביקש משה רחמים מה' שיסלח על עוון העם. ה' אמר לו אז: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", אך גזר על כל הדור שיצא ממצרים, מגיל עשרים ועד שישים, שיתעכבו במדבר עד שימותו כולם, ורק לאחר ארבעים שנה במדבר יזכו הדור הבא להכנס לארץ ישראל.<br />
<br />
הטעם לכך ש[[משה רבינו]] לא טען מאומה על עצם גזירת ההמתה של כל ישראל, ורק על חילול ה' שתגרום אצל הגויים - מבאר הרבי:<br />
* חטא המרגלים חמור יותר מ[[חטא העגל]] בכך שזו הנהגה חוזרת על עצמה (כדברי ה' "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה"), והחטא אינו סתם עבירה על ציווי ה', אלא נוגע ליסוד האמונה (כדברי ה' "עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי"). לכן ברור היה למשה שגזירת ההמתה אינה עונש, אלא תיקון שמטרתו להעלות את ישראל כדי שחטאם יתכפר ויוכלו לעלות ל[[עולם הבא]] (עד שאפילו הגויים ידעו שהעונש הוא "'''וַיִּשְׁחָטֵם''' בַּמִּדְבָּר" - ש[[שחיטה]] אינה סתם הריגה, אלא העלאה). טענתו היתה רק כנגד זה שהעונש על פגם באמונה, יגרום בעצמו לחוסר אמונה אצל הגויים, שיטענו שה' היה צריך להכניס את היהודים לארץ כדי לקיים את דבריו, ורק אחר כך להמית אותם{{הערה|שם=כגב|[https://drive.google.com/file/d/1WIVYQAWEOsv7Bq8Zeq3BNBMvkcvNdBB-/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
* הרקע לדבריו של הקב"ה היה שאכן הצדק היה עם המרגלים, ובדרך ה[[טבע]] לא היתה אפשרות לכבוש את הארץ ולנצח את יושביה, אלא רק בדרך [[נס]]. לכן, כאשר בני ישראל אינם מאמינים בניסי ה', אכן אין הם כלי להנהגה ניסית, ולא יוכלו להכנס לארץ - לא כעונש, אלא כתוצאה טבעית של הנהגתם. משה טען רק שלמרות החסרון באמונתם של ישראל, אם ימותו ייגרם חסרון אמונה גדול יותר בעיני הגויים; וה' השיב לו "סלחתי '''כדברך'''", כלומר, שאכן לא ראוי להמיתם באופן שיגרום חילול ה', ולכן לא ימותו כאחד. לכן הדגיש ה' כטעם לעונש{{הערה|שלח שם, כב.}}: {{ציטוטון|כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי . . וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי}} - אילו היה חטאם רק חלישות באמונה, היה ה' יכול להראות להם ניסים גדולים יותר שיביאו אותם להאמין. אך כיון שאחרי כל הניסים הם ממשיכים לנסות את ה', גם בזמן הניסים גופא, אין שום אפשרות להכניסם לארץ{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A8HMC3KbYTNjhYfNkhyuWXKnwVOdATpW/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ג].}}.<br />
<br />
מכך שה' גזר עליהם להשאר במדבר ולא להכנס לארץ, אף שזה מה שרצו מלכתחילה - מובן גם בפשט, כפי שמבארת החסידות, שלא הגיע להם עונש, כי חטא המרגלים לא היה חטא במובן הפשוט, אלא טעות בעבודת ה'. באמת רצונם להשאר במדבר במצב של עבודת ה' נעלית, ללא הצער וטרדות הפרנסה שבאץ ישראל - היה רצון נכון, וכשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|ברכות לה, ב.}}: "אדם חורש . . וזורע . . תורה מה תהא עליה". הטעות שלהם היתה שחשבו שהשהות במדבר היא תכלית הדביקות בה', ולא ידעו שזו רק ההכנה לתכלית הסופית שהיא עבודת ה' בארץ ישראל, שהיא העבודה לשם שמים בתכלית, לא רק בשביל להדבק בה' אלא כדי למלא את רצונו. לכן, כשלא היו מוכנים להגיע לתכלית זו, נתן להם ה' עוד זמן להתכונן במדבר כדי שיהיו ראויים לתכלית העבודה בארץ ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Kqh2NUZqKgXXekDaXZ7MiZA79mO4Jjfz/view לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
נחלקו תנאים בשאלה האם עונשם של דור המדבר הוא רק ב[[עולם הזה]], אבל יזכו לעולם הבא, או שיענשו ולא יזכו גם לעולם הבא. לדעת [[רבי עקיבא]] אין להם חלק לעולם הבא, אך כמה מהתנאים חולקים עליו, והגמרא מביאה את דברי [[רבי יוחנן]] כנגד רבי עקיבא: "שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה" [= עזב רבי עקיבא את חסידותו]{{הערה|סנהדרין קי, ב.}}. גם ב[[ספר הזוהר|זוהר]] משמע כדעה שיש להם חלק לעולם הבא, וכן מסתבר גם בפשט הכתובים - שעונשם היה "שחיטה" שהיא העלאה (כנ"ל){{הערה|שם=כגב}}. בנוסף, מבאר הרבי, שגם לדעה שאין להם חלק לעולם הבא - יזכו ל[[תחיית המתים]], לאחר שיירקב גופם, וייבראו מחדש כמציאות חדשה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-r3Btga4mdbU5FnIVyrLBBwlS3EhQpcQ/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת חוקת ב], סעיף יב.}}. כמו כן בפנימיות התורה מבוארת הדעה ש"אין להם חלק לעולם הבא" - שאין להם '''צורך''' בעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב, הערה 60. וראה לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב, הערה 61 - בטעם הדבר.}}.<br />
<br />
====מיתת המרגלים====<br />
בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, "נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם"{{הערה|רש"י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:<br />
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}.<br />
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]] (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.<br />
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}.<br />
<br />
אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}. <br />
<br />
===בעקבות החטא===<br />
*'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.<br />
<br />
*'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו.<br />
:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
==בתורת הקבלה והחסידות==<br />
טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}.<br />
<br />
זו משמעות טענתם כי יושבי הארץ חזקים ח"ו ("ממנו") מהקדוש ברוך הוא, ו"כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם"{{הערה|סוטה לה, א.}}: הם ידעו שה' עשה ניסים רבים, אך חשבו שרק בשהות במדבר, מנותקים מענינים ארציים, יוכלו לזכות בניסים, ורק במצב כזה אפשר להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה. אבל כאשר יכנסו לארץ ויתנהגו לפי הטבע, כפי שקבע הקב"ה, עלולים לשקוע בארציות ולא אפשרי לנצח את הטבע. המרגלים טעו, בכך שלא ידעו על כוחו של הקב"ה לחבר את הטבע והלמעלה מן הטבע יחד, באופן של [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד שם.}}.<br />
<br />
===החזרת האמונה===<br />
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] נתבאר הטעם כי מתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו, ודרשו חז"ל "אל תקרי ממנו כו'" דהיינו שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו'. וקשה: מאין חזרה ובאה להם ה[[אמונה]] ביכולת ה', הרי לא הראה להם [[משה רבינו]] שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש ל"א מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ. <br />
<br />
אלא מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שה[[סטרא אחרא]] המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת [[נפש אלוקית|נפשם האלהית]] בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב "ויתאבלו העם מאד" וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חומש במדבר]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=779662חטא המרגלים2025-06-24T14:35:39Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* בחסידות */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}}<br />
ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי - כאשר דיברו על הארץ לרעה והפחידו את ישראל מהכניסה אליה. בעקבות זאת גזר ה' על בני ישראל עיכוב של ארבעים שנה במדבר, שבהם מתו [[דור המדבר]].<br />
<br />
==סיפור המרגלים==<br />
משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים, וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}}<br />
<br />
המרגלים נשלחו לארץ ישראל. [[כלב בן יפונה]] היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. <br />
<br />
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים.<br />
<br />
===העונש===<br />
====הגזירה להשאר במדבר====<br />
בעקבות החטא, אמר ה' למשה{{הערה|שלח יד, יא ואילך.}}: {{ציטוטון|עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ}}, ולכן הציע ה' להכות את העם כולו ב[[מגפה|מגפת דבר]] ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה טען שהמתת העם כולו תגרום ל[[חילול השם]] בעיני ה[[מצרים]] ו[[אומות העולם]] בכלל - שיחשבו שאין בכוחו של ה' לנצח את עמי כנען. לכן, ביקש משה רחמים מה' שיסלח על עוון העם. ה' אמר לו אז: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", אך גזר על כל הדור שיצא ממצרים, מגיל עשרים ועד שישים, שיתעכבו במדבר עד שימותו כולם, ורק לאחר ארבעים שנה במדבר יזכו הדור הבא להכנס לארץ ישראל.<br />
<br />
הטעם לכך ש[[משה רבינו]] לא טען מאומה על עצם גזירת ההמתה של כל ישראל, ורק על חילול ה' שתגרום אצל הגויים - מבאר הרבי:<br />
* חטא המרגלים חמור יותר מ[[חטא העגל]] בכך שזו הנהגה חוזרת על עצמה (כדברי ה' "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה"), והחטא אינו סתם עבירה על ציווי ה', אלא נוגע ליסוד האמונה (כדברי ה' "עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי"). לכן ברור היה למשה שגזירת ההמתה אינה עונש, אלא תיקון שמטרתו להעלות את ישראל כדי שחטאם יתכפר ויוכלו לעלות ל[[עולם הבא]] (עד שאפילו הגויים ידעו שהעונש הוא "'''וַיִּשְׁחָטֵם''' בַּמִּדְבָּר" - ש[[שחיטה]] אינה סתם הריגה, אלא העלאה). טענתו היתה רק כנגד זה שהעונש על פגם באמונה, יגרום בעצמו לחוסר אמונה אצל הגויים, שיטענו שה' היה צריך להכניס את היהודים לארץ כדי לקיים את דבריו, ורק אחר כך להמית אותם{{הערה|שם=כגב|[https://drive.google.com/file/d/1WIVYQAWEOsv7Bq8Zeq3BNBMvkcvNdBB-/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
* הרקע לדבריו של הקב"ה היה שאכן הצדק היה עם המרגלים, ובדרך ה[[טבע]] לא היתה אפשרות לכבוש את הארץ ולנצח את יושביה, אלא רק בדרך [[נס]]. לכן, כאשר בני ישראל אינם מאמינים בניסי ה', אכן אין הם כלי להנהגה ניסית, ולא יוכלו להכנס לארץ - לא כעונש, אלא כתוצאה טבעית של הנהגתם. משה טען רק שלמרות החסרון באמונתם של ישראל, אם ימותו ייגרם חסרון אמונה גדול יותר בעיני הגויים; וה' השיב לו "סלחתי '''כדברך'''", כלומר, שאכן לא ראוי להמיתם באופן שיגרום חילול ה', ולכן לא ימותו כאחד. לכן הדגיש ה' כטעם לעונש{{הערה|שלח שם, כב.}}: {{ציטוטון|כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי . . וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי}} - אילו היה חטאם רק חלישות באמונה, היה ה' יכול להראות להם ניסים גדולים יותר שיביאו אותם להאמין. אך כיון שאחרי כל הניסים הם ממשיכים לנסות את ה', גם בזמן הניסים גופא, אין שום אפשרות להכניסם לארץ{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A8HMC3KbYTNjhYfNkhyuWXKnwVOdATpW/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ג].}}.<br />
<br />
מכך שה' גזר עליהם להשאר במדבר ולא להכנס לארץ, אף שזה מה שרצו מלכתחילה - מובן גם בפשט, כפי שמבארת החסידות, שלא הגיע להם עונש, כי חטא המרגלים לא היה חטא במובן הפשוט, אלא טעות בעבודת ה'. באמת רצונם להשאר במדבר במצב של עבודת ה' נעלית, ללא הצער וטרדות הפרנסה שבאץ ישראל - היה רצון נכון, וכשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|ברכות לה, ב.}}: "אדם חורש . . וזורע . . תורה מה תהא עליה". הטעות שלהם היתה שחשבו שהשהות במדבר היא תכלית הדביקות בה', ולא ידעו שזו רק ההכנה לתכלית הסופית שהיא עבודת ה' בארץ ישראל, שהיא העבודה לשם שמים בתכלית, לא רק בשביל להדבק בה' אלא כדי למלא את רצונו. לכן, כשלא היו מוכנים להגיע לתכלית זו, נתן להם ה' עוד זמן להתכונן במדבר כדי שיהיו ראויים לתכלית העבודה בארץ ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Kqh2NUZqKgXXekDaXZ7MiZA79mO4Jjfz/view לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
נחלקו תנאים בשאלה האם עונשם של דור המדבר הוא רק ב[[עולם הזה]], אבל יזכו לעולם הבא, או שיענשו ולא יזכו גם לעולם הבא. לדעת [[רבי עקיבא]] אין להם חלק לעולם הבא, אך כמה מהתנאים חולקים עליו, והגמרא מביאה את דברי [[רבי יוחנן]] כנגד רבי עקיבא: "שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה" [= עזב רבי עקיבא את חסידותו]{{הערה|סנהדרין קי, ב.}}. גם ב[[ספר הזוהר|זוהר]] משמע כדעה שיש להם חלק לעולם הבא, וכן מסתבר גם בפשט הכתובים - שעונשם היה "שחיטה" שהיא העלאה (כנ"ל){{הערה|שם=כגב}}. בנוסף, מבאר הרבי, שגם לדעה שאין להם חלק לעולם הבא - יזכו ל[[תחיית המתים]], לאחר שיירקב גופם, וייבראו מחדש כמציאות חדשה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-r3Btga4mdbU5FnIVyrLBBwlS3EhQpcQ/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת חוקת ב], סעיף יב.}}. כמו כן בפנימיות התורה מבוארת הדעה ש"אין להם חלק לעולם הבא" - שאין להם '''צורך''' בעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב, הערה 60. וראה לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב, הערה 61 - בטעם הדבר.}}.<br />
<br />
====מיתת המרגלים====<br />
בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, "נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם"{{הערה|רש"י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:<br />
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}.<br />
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]] (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.<br />
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}.<br />
<br />
אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}. <br />
<br />
===בעקבות החטא===<br />
*'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.<br />
<br />
*'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו.<br />
:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
==בתורת הקבלה והחסידות==<br />
טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}.<br />
<br />
זו משמעות טענתם כי יושבי הארץ חזקים ח"ו ("ממנו") מהקדוש ברוך הוא, ו"כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם"{{הערה|סוטה לה, א.}}: הם ידעו שה' עשה ניסים רבים, אך חשבו שרק בשהות במדבר, מנותקים מענינים ארציים, יוכלו לזכות בניסים, ורק במצב כזה אפשר להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה. אבל כאשר יכנסו לארץ ויתנהגו לפי הטבע, כפי שקבע הקב"ה, עלולים לשקוע בארציות ולא אפשרי לנצח את הטבע. המרגלים טעו, בכך שלא ידעו על כוחו של הקב"ה לחבר את הטבע והלמעלה מן הטבע יחד, באופן של [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד שם.}}.<br />
<br />
===שינוי בסדר השליחות===<br />
חטא המרגלים{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי"ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה.}} היה בכך שבדברי תשובתם עירבו את שיכלם ושינו את סדר הדברים שאמר להם משה: משה ציווה אותם לראות תחילה את העם "החזק הוא הרפה וגו'", ואחר-כך את הארץ "השמנה היא וגו'", ובדברי תשובתם שינו את הסדר והקדימו "ארץ זבת חלב ודבש היא" ואחר-כך "עז העם היושב בארץ גו'".<br />
<br />
והחילוק שביניהם: שליחותו של משה היא – בתחילה אודות המלחמה והכיבוש ("החזק הוא הרפה גו'") ואחר כך אודות הרווח והשכר ("השמנה היא אם רזה וגו'"), כי העיקר היה אצלו כיבוש המלחמה (ולא הרווח והשכר – שלא על-מנת לקבל פרס).<br />
<br />
ולא עוד אלא שהקדים "החזק" ל"הרפה" – כי, השליחות לכיבוש הארץ היא בכל האופנים, גם אם צריכים מלחמה כבדה, ולכן השליחות היא לכתחילה על-מנת ואף-על-פי שהוא חזק (ועוד יש לומר, שעל ידי שהולכים במסירות-נפש ללחום על מנת שהוא חזק, על ידי זה עצמו נעשה רפה).<br />
<br />
והמרגלים שינו את הסדר ואמרו כפי שמתקבל מצד שיכלם – תחילה אודות השכר ("זבת חלב ודבש") ואחר-כך אודות המלחמה והכיבוש ("עז העם היושב בארץ"), שהעיקר אצלם הוא השכר (על-מנת לקבל פרס), ומזה באים לחשב חשבונות בנוגע לעבודת המלחמה והכיבוש, שעבודה קלה (הרפה) כדאית היא בשביל שכר זה, ועבודה קשה יותר (החזק) אינה כדאית, ועד שעלולים לטעות ולומר שאם עבודה קשה היא אי-אפשר לעשותה, כפי שאמרו אחר-כך: "לא נוכל לעלות וגו'".<br />
<br />
ולכן, כשראה כלב שהמרגלים מערבים שיכלם ומשנים משליחותו של משה, אפילו בנוגע לסדר הדברים בלבד – מיד השתיקם.<br />
<br />
ומההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים – שלא לערב את השכל ולעשות איזה שינוי, אפילו שינוי הסדר בלבד, בדברי הרבי, גם כשנדמה לו שעל ידי שינוי זה יצליח יותר בשליחותו, כי בשינוי קצת מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה לטעות המרגלים, ובמכל-שכן וקל-וחומר: ומה המרגלים שנאמר עליהם "כולם אנשים ראשי בני-ישראל המה", כששינו מדברי משה, באו לטעות עד שאמרו "לא נוכל לעלות וגו'" – אנשים כערכנו על-אחת-כמה-וכמה.<br />
<br />
כמאמר רז"ל{{הערה|שבת קה, ב. ועוד.}} "כך אומנתו של יצר-הרע היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר עבודה זרה", שהיצר-הרע, הנקרא "דער קלוגינקער (הפיקח)", אינו מתחיל לומר לאדם לעבור עבירה, כי בהתחלה כזו בוודאי לא ישמע לו, אלא תחילת דבריו "עשה כך", שכאשר עושה מצווה אומר לו היצר: גם אני מסכים שתעשה כך, וכשמתחיל להקשיב לדעתו ועצתו – אף שההתחלה היא בנוגע לענייני מצוה, אבל מערב דעתו ועצתו – הרי זה שורש ל"אומר לו עבוד עבודה זרה".<br />
<br />
ולכן, התנאי העיקרי במילוי השליחות הוא – שמירת דברי הרב ללא שינוי, וללא עירוב השכל, מתוך קבלת-עול דווקא.<br />
<br />
===החזרת האמונה===<br />
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] נתבאר הטעם כי מתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו, ודרשו חז"ל "אל תקרי ממנו כו'" דהיינו שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו'. וקשה: מאין חזרה ובאה להם ה[[אמונה]] ביכולת ה', הרי לא הראה להם [[משה רבינו]] שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש ל"א מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ. <br />
<br />
אלא מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שה[[סטרא אחרא]] המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת [[נפש אלוקית|נפשם האלהית]] בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב "ויתאבלו העם מאד" וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חומש במדבר]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=779661חטא המרגלים2025-06-24T14:35:16Z<p>קרייזי אבאוט משיח: עריכה ראשונית</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}}<br />
ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי - כאשר דיברו על הארץ לרעה והפחידו את ישראל מהכניסה אליה. בעקבות זאת גזר ה' על בני ישראל עיכוב של ארבעים שנה במדבר, שבהם מתו [[דור המדבר]].<br />
<br />
==סיפור המרגלים==<br />
משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים, וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}}<br />
<br />
המרגלים נשלחו לארץ ישראל. [[כלב בן יפונה]] היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, והקב"ה אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. <br />
<br />
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים.<br />
<br />
===העונש===<br />
====הגזירה להשאר במדבר====<br />
בעקבות החטא, אמר ה' למשה{{הערה|שלח יד, יא ואילך.}}: {{ציטוטון|עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ}}, ולכן הציע ה' להכות את העם כולו ב[[מגפה|מגפת דבר]] ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה טען שהמתת העם כולו תגרום ל[[חילול השם]] בעיני ה[[מצרים]] ו[[אומות העולם]] בכלל - שיחשבו שאין בכוחו של ה' לנצח את עמי כנען. לכן, ביקש משה רחמים מה' שיסלח על עוון העם. ה' אמר לו אז: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", אך גזר על כל הדור שיצא ממצרים, מגיל עשרים ועד שישים, שיתעכבו במדבר עד שימותו כולם, ורק לאחר ארבעים שנה במדבר יזכו הדור הבא להכנס לארץ ישראל.<br />
<br />
הטעם לכך ש[[משה רבינו]] לא טען מאומה על עצם גזירת ההמתה של כל ישראל, ורק על חילול ה' שתגרום אצל הגויים - מבאר הרבי:<br />
* חטא המרגלים חמור יותר מ[[חטא העגל]] בכך שזו הנהגה חוזרת על עצמה (כדברי ה' "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה"), והחטא אינו סתם עבירה על ציווי ה', אלא נוגע ליסוד האמונה (כדברי ה' "עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי"). לכן ברור היה למשה שגזירת ההמתה אינה עונש, אלא תיקון שמטרתו להעלות את ישראל כדי שחטאם יתכפר ויוכלו לעלות ל[[עולם הבא]] (עד שאפילו הגויים ידעו שהעונש הוא "'''וַיִּשְׁחָטֵם''' בַּמִּדְבָּר" - ש[[שחיטה]] אינה סתם הריגה, אלא העלאה). טענתו היתה רק כנגד זה שהעונש על פגם באמונה, יגרום בעצמו לחוסר אמונה אצל הגויים, שיטענו שה' היה צריך להכניס את היהודים לארץ כדי לקיים את דבריו, ורק אחר כך להמית אותם{{הערה|שם=כגב|[https://drive.google.com/file/d/1WIVYQAWEOsv7Bq8Zeq3BNBMvkcvNdBB-/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
* הרקע לדבריו של הקב"ה היה שאכן הצדק היה עם המרגלים, ובדרך ה[[טבע]] לא היתה אפשרות לכבוש את הארץ ולנצח את יושביה, אלא רק בדרך [[נס]]. לכן, כאשר בני ישראל אינם מאמינים בניסי ה', אכן אין הם כלי להנהגה ניסית, ולא יוכלו להכנס לארץ - לא כעונש, אלא כתוצאה טבעית של הנהגתם. משה טען רק שלמרות החסרון באמונתם של ישראל, אם ימותו ייגרם חסרון אמונה גדול יותר בעיני הגויים; וה' השיב לו "סלחתי '''כדברך'''", כלומר, שאכן לא ראוי להמיתם באופן שיגרום חילול ה', ולכן לא ימותו כאחד. לכן הדגיש ה' כטעם לעונש{{הערה|שלח שם, כב.}}: {{ציטוטון|כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי . . וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי}} - אילו היה חטאם רק חלישות באמונה, היה ה' יכול להראות להם ניסים גדולים יותר שיביאו אותם להאמין. אך כיון שאחרי כל הניסים הם ממשיכים לנסות את ה', גם בזמן הניסים גופא, אין שום אפשרות להכניסם לארץ{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A8HMC3KbYTNjhYfNkhyuWXKnwVOdATpW/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ג].}}.<br />
<br />
מכך שה' גזר עליהם להשאר במדבר ולא להכנס לארץ, אף שזה מה שרצו מלכתחילה - מובן גם בפשט, כפי שמבארת החסידות, שלא הגיע להם עונש, כי חטא המרגלים לא היה חטא במובן הפשוט, אלא טעות בעבודת ה'. באמת רצונם להשאר במדבר במצב של עבודת ה' נעלית, ללא הצער וטרדות הפרנסה שבאץ ישראל - היה רצון נכון, וכשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|ברכות לה, ב.}}: "אדם חורש . . וזורע . . תורה מה תהא עליה". הטעות שלהם היתה שחשבו שהשהות במדבר היא תכלית הדביקות בה', ולא ידעו שזו רק ההכנה לתכלית הסופית שהיא עבודת ה' בארץ ישראל, שהיא העבודה לשם שמים בתכלית, לא רק בשביל להדבק בה' אלא כדי למלא את רצונו. לכן, כשלא היו מוכנים להגיע לתכלית זו, נתן להם ה' עוד זמן להתכונן במדבר כדי שיהיו ראויים לתכלית העבודה בארץ ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Kqh2NUZqKgXXekDaXZ7MiZA79mO4Jjfz/view לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
נחלקו תנאים בשאלה האם עונשם של דור המדבר הוא רק ב[[עולם הזה]], אבל יזכו לעולם הבא, או שיענשו ולא יזכו גם לעולם הבא. לדעת [[רבי עקיבא]] אין להם חלק לעולם הבא, אך כמה מהתנאים חולקים עליו, והגמרא מביאה את דברי [[רבי יוחנן]] כנגד רבי עקיבא: "שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה" [= עזב רבי עקיבא את חסידותו]{{הערה|סנהדרין קי, ב.}}. גם ב[[ספר הזוהר|זוהר]] משמע כדעה שיש להם חלק לעולם הבא, וכן מסתבר גם בפשט הכתובים - שעונשם היה "שחיטה" שהיא העלאה (כנ"ל){{הערה|שם=כגב}}. בנוסף, מבאר הרבי, שגם לדעה שאין להם חלק לעולם הבא - יזכו ל[[תחיית המתים]], לאחר שיירקב גופם, וייבראו מחדש כמציאות חדשה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-r3Btga4mdbU5FnIVyrLBBwlS3EhQpcQ/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת חוקת ב], סעיף יב.}}. כמו כן בפנימיות התורה מבוארת הדעה ש"אין להם חלק לעולם הבא" - שאין להם '''צורך''' בעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב, הערה 60. וראה לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב, הערה 61 - בטעם הדבר.}}.<br />
<br />
====מיתת המרגלים====<br />
בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, "נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם"{{הערה|רש"י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:<br />
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}.<br />
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]] (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.<br />
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}.<br />
<br />
אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}. <br />
<br />
===בעקבות החטא===<br />
*'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שעו לאזהרותיו. העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.<br />
<br />
*'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו.<br />
:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
טענת המרגלים לפי החסידות היתה שלא רצו להכנס לארץ ישראל, שם יצטרכו לעסוק בענינים גשמיים ובטדרות הפרנסה, והעדיפו להשאר במדבר, שם אכלו את ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], שתו מ[[בארה של מרים]] ושהו ב[[ענני הכבוד]]. על פי [[הקבלה]], הם רצו להשאר בעולם ה[[מחשבה]] ולא לרדת לעולם ה[[דיבור]]; או להשאר בעולם הדיבור ולא לרדת לעולם ה[[מעשה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] שלח לז, ב. לח, ב. אור התורה שלח ס"ע תמג ואילך. ס"ע תנה ואילך. [https://drive.google.com/file/d/1JEFc0lNRyMoeEn5TkM5VsUXiYBMkCerc/view לקוטי שיחות חלק ד, שלח]. ועוד.}}.<br />
<br />
זו משמעות טענתם כי יושבי הארץ חזקים ח"ו ("ממנו") מהקדוש ברוך הוא, ו"כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם"{{הערה|סוטה לה, א.}}: הם ידעו שה' עשה ניסים רבים, אך חשבו שרק בשהות במדבר, מנותקים מענינים ארציים, יוכלו לזכות בניסים, ורק במצב כזה אפשר להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה. אבל כאשר יכנסו לארץ ויתנהגו לפי הטבע, כפי שקבע הקב"ה, עלולים לשקוע בארציות ולא אפשרי לנצח את הטבע. המרגלים טעו, בכך שלא ידעו על כוחו של הקב"ה לחבר את הטבע והלמעלה מן הטבע יחד, באופן של [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד שם.}}.<br />
<br />
===שינוי בסדר השליחות===<br />
חטא המרגלים{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי"ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה.}} היה בכך שבדברי תשובתם עירבו את שיכלם ושינו את סדר הדברים שאמר להם משה: משה ציווה אותם לראות תחילה את העם "החזק הוא הרפה וגו'", ואחר-כך את הארץ "השמנה היא וגו'", ובדברי תשובתם שינו את הסדר והקדימו "ארץ זבת חלב ודבש היא" ואחר-כך "עז העם היושב בארץ גו'".<br />
<br />
והחילוק שביניהם: שליחותו של משה היא – בתחילה אודות המלחמה והכיבוש ("החזק הוא הרפה גו'") ואחר כך אודות הרווח והשכר ("השמנה היא אם רזה וגו'"), כי העיקר היה אצלו כיבוש המלחמה (ולא הרווח והשכר – שלא על-מנת לקבל פרס).<br />
<br />
ולא עוד אלא שהקדים "החזק" ל"הרפה" – כי, השליחות לכיבוש הארץ היא בכל האופנים, גם אם צריכים מלחמה כבדה, ולכן השליחות היא לכתחילה על-מנת ואף-על-פי שהוא חזק (ועוד יש לומר, שעל ידי שהולכים במסירות-נפש ללחום על מנת שהוא חזק, על ידי זה עצמו נעשה רפה).<br />
<br />
והמרגלים שינו את הסדר ואמרו כפי שמתקבל מצד שיכלם – תחילה אודות השכר ("זבת חלב ודבש") ואחר-כך אודות המלחמה והכיבוש ("עז העם היושב בארץ"), שהעיקר אצלם הוא השכר (על-מנת לקבל פרס), ומזה באים לחשב חשבונות בנוגע לעבודת המלחמה והכיבוש, שעבודה קלה (הרפה) כדאית היא בשביל שכר זה, ועבודה קשה יותר (החזק) אינה כדאית, ועד שעלולים לטעות ולומר שאם עבודה קשה היא אי-אפשר לעשותה, כפי שאמרו אחר-כך: "לא נוכל לעלות וגו'".<br />
<br />
ולכן, כשראה כלב שהמרגלים מערבים שיכלם ומשנים משליחותו של משה, אפילו בנוגע לסדר הדברים בלבד – מיד השתיקם.<br />
<br />
ומההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים – שלא לערב את השכל ולעשות איזה שינוי, אפילו שינוי הסדר בלבד, בדברי הרבי, גם כשנדמה לו שעל ידי שינוי זה יצליח יותר בשליחותו, כי בשינוי קצת מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה לטעות המרגלים, ובמכל-שכן וקל-וחומר: ומה המרגלים שנאמר עליהם "כולם אנשים ראשי בני-ישראל המה", כששינו מדברי משה, באו לטעות עד שאמרו "לא נוכל לעלות וגו'" – אנשים כערכנו על-אחת-כמה-וכמה.<br />
<br />
כמאמר רז"ל{{הערה|שבת קה, ב. ועוד.}} "כך אומנתו של יצר-הרע היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר עבודה זרה", שהיצר-הרע, הנקרא "דער קלוגינקער (הפיקח)", אינו מתחיל לומר לאדם לעבור עבירה, כי בהתחלה כזו בוודאי לא ישמע לו, אלא תחילת דבריו "עשה כך", שכאשר עושה מצווה אומר לו היצר: גם אני מסכים שתעשה כך, וכשמתחיל להקשיב לדעתו ועצתו – אף שההתחלה היא בנוגע לענייני מצוה, אבל מערב דעתו ועצתו – הרי זה שורש ל"אומר לו עבוד עבודה זרה".<br />
<br />
ולכן, התנאי העיקרי במילוי השליחות הוא – שמירת דברי הרב ללא שינוי, וללא עירוב השכל, מתוך קבלת-עול דווקא.<br />
<br />
===החזרת האמונה===<br />
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] נתבאר הטעם כי מתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו, ודרשו חז"ל "אל תקרי ממנו כו'" דהיינו שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו'. וקשה: מאין חזרה ובאה להם ה[[אמונה]] ביכולת ה', הרי לא הראה להם [[משה רבינו]] שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש ל"א מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ. <br />
<br />
אלא מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שה[[סטרא אחרא]] המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת [[נפש אלוקית|נפשם האלהית]] בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב "ויתאבלו העם מאד" וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חומש במדבר]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=779654חטא המרגלים2025-06-24T14:23:23Z<p>קרייזי אבאוט משיח: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה|אחר=מרגלים שנשלחו על ידי יהושע|ראו=מרגלי יהושע}}<br />
ה'''מרגלים''' היו קבוצה מנשיאי ה[[שבטים]] שנשלחו בעת שהותם של בני ישראל במדבר - לבקשת בני ישראל - לתור את [[ארץ ישראל]] לקראת היכנסם לארץ. שליחותם הסתיימה לבסוף באופן בלתי רצוי בהוציאם את דיבת הארץ רעה, מה שגרם לעיכובם של בני ישראל במדבר ומותם של המבוגרים שבהם (בני ה-20 עד ה-60) במשך ארבעים שנה שלאחר מכן. <br />
<br />
בעקיפין גרם החטא לחורבן בית המקדש הראשון והשני.{{מקור}}<br />
<br />
==סיפור המרגלים==<br />
משהתקרבו בני ישראל לארץ ישראל והתכוננו לקראת המלחמה עם ה[[שבעה עממין]]. ציווה ה' את משה על שליחת המרגלים וכמסופר בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שְׁלַח לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם:|מקור=במדבר יג, א-ב.}} אולם חז"ל מציינים כי יוזמת שליחות זו לא באה מצידו של הקב"ה כי אם הייתה לבקשת עם ישראל כמסופר בתורה בפרשת דברים {{ציטוטון|וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.}} ולכן ענה לו הקב"ה "שלח לך" "לדעתך" והקב"ה לא היה מרוצה מכך.{{הערה|1=גמרא סוטה לד ע"ב וברש"י שם. רש"י במדבר יג ב. ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14123&st=&pgnum=411 במדרש תנחומא פרשת שלח (ה)].}}<br />
<br />
המרגלים נשלחו לארץ ישראל. כלב היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי [[האבות]] על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם. המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום. האמת היא שהסיור היה אמור לקחת שמונים יום, אלא ש[[הקב"ה]] ידע שעל כל יום הוא יעניש את בני ישראל להישאר שנה נוספת במדבר, ועל כן קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש. המרגלים חזרו למקום חניית העם במדבר ודיווחו שבמקום ארץ זבת [[חלב]] ודבר הם מצאו ארץ שלא ניתן לכבוש כלל. כלב בן יפונה לעומתם הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים וכיון שכך, אין דבר בלתי אפשרי. את דבריו סיים בכך שאין מה לפחוד כלל. אך למרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה. אותו לילה היה ליל תשעה באב, ו[[הקב"ה]] אמר שהיות ובני ישראל בכו באותו לילה ללא סיבה, הוא אכן ימצא סיבה בעתיד לבכיה לדורות בלילה זה, ואכן [[בית המקדש הראשון]] והשני, שניהם נחרבו בליל תשעה באב, ועל כך אנו בוכים מידי שנה. <br />
<br />
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, המשיכו בדבריהם לעם ישראל ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת [[חלב]] ודבש. הם גם מפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם אף מנסים לרגום אותם באבנים.<br />
<br />
===העונש===<br />
====הגזירה להשאר במדבר====<br />
בעקבות החטא, אמר ה' למשה{{הערה|שלח יד, יא ואילך.}}: {{ציטוטון|עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה, וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ}}, ולכן הציע ה' להכות את העם כולו ב[[מגפה|מגפת דבר]] ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה טען שהמתת העם כולו תגרום ל[[חילול השם]] בעיני ה[[מצרים]] ו[[אומות העולם]] בכלל - שיחשבו שאין בכוחו של ה' לנצח את עמי כנען. לכן, ביקש משה רחמים מה' שיסלח על עוון העם. ה' אמר לו אז: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ", אך גזר על כל הדור שיצא ממצרים, מגיל עשרים ועד שישים, שיתעכבו במדבר עד שימותו כולם, ורק לאחר ארבעים שנה במדבר יזכו הדור הבא להכנס לארץ ישראל.<br />
<br />
הטעם לכך ש[[משה רבינו]] לא טען מאומה על עצם גזירת ההמתה של כל ישראל, ורק על חילול ה' שתגרום אצל הגויים - מבאר הרבי:<br />
* חטא המרגלים חמור יותר מ[[חטא העגל]] בכך שזו הנהגה חוזרת על עצמה (כדברי ה' "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה"), והחטא אינו סתם עבירה על ציווי ה', אלא נוגע ליסוד האמונה (כדברי ה' "עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי"). לכן ברור היה למשה שגזירת ההמתה אינה עונש, אלא תיקון שמטרתו להעלות את ישראל כדי שחטאם יתכפר ויוכלו לעלות ל[[עולם הבא]] (עד שאפילו הגויים ידעו שהעונש הוא "'''וַיִּשְׁחָטֵם''' בַּמִּדְבָּר" - ש[[שחיטה]] אינה סתם הריגה, אלא העלאה). טענתו היתה רק כנגד זה שהעונש על פגם באמונה, יגרום בעצמו לחוסר אמונה אצל הגויים, שיטענו שה' היה צריך להכניס את היהודים לארץ כדי לקיים את דבריו, ורק אחר כך להמית אותם{{הערה|שם=כגב|[https://drive.google.com/file/d/1WIVYQAWEOsv7Bq8Zeq3BNBMvkcvNdBB-/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
* הרקע לדבריו של הקב"ה היה שאכן הצדק היה עם המרגלים, ובדרך ה[[טבע]] לא היתה אפשרות לכבוש את הארץ ולנצח את יושביה, אלא רק בדרך [[נס]]. לכן, כאשר בני ישראל אינם מאמינים בניסי ה', אכן אין הם כלי להנהגה ניסית, ולא יוכלו להכנס לארץ - לא כעונש, אלא כתוצאה טבעית של הנהגתם. משה טען רק שלמרות החסרון באמונתם של ישראל, אם ימותו ייגרם חסרון אמונה גדול יותר בעיני הגויים; וה' השיב לו "סלחתי '''כדברך'''", כלומר, שאכן לא ראוי להמיתם באופן שיגרום חילול ה', ולכן לא ימותו כאחד. לכן הדגיש ה' כטעם לעונש{{הערה|שלח שם, כב.}}: {{ציטוטון|כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי . . וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי}} - אילו היה חטאם רק חלישות באמונה, היה ה' יכול להראות להם ניסים גדולים יותר שיביאו אותם להאמין. אך כיון שאחרי כל הניסים הם ממשיכים לנסות את ה', גם בזמן הניסים גופא, אין שום אפשרות להכניסם לארץ{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1A8HMC3KbYTNjhYfNkhyuWXKnwVOdATpW/view לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ג].}}.<br />
<br />
מכך שה' גזר עליהם להשאר במדבר ולא להכנס לארץ, אף שזה מה שרצו מלכתחילה - מובן גם בפשט, כפי שמבארת החסידות, שלא הגיע להם עונש, כי חטא המרגלים לא היה חטא במובן הפשוט, אלא טעות בעבודת ה'. באמת רצונם להשאר במדבר במצב של עבודת ה' נעלית, ללא הצער וטרדות הפרנסה שבאץ ישראל - היה רצון נכון, וכשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|ברכות לה, ב.}}: "אדם חורש . . וזורע . . תורה מה תהא עליה". הטעות שלהם היתה שחשבו שהשהות במדבר היא תכלית הדביקות בה', ולא ידעו שזו רק ההכנה לתכלית הסופית שהיא עבודת ה' בארץ ישראל, שהיא העבודה לשם שמים בתכלית, לא רק בשביל להדבק בה' אלא כדי למלא את רצונו. לכן, כשלא היו מוכנים להגיע לתכלית זו, נתן להם ה' עוד זמן להתכונן במדבר כדי שיהיו ראויים לתכלית העבודה בארץ ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Kqh2NUZqKgXXekDaXZ7MiZA79mO4Jjfz/view לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
נחלקו תנאים בשאלה האם עונשם של דור המדבר הוא רק ב[[עולם הזה]], אבל יזכו לעולם הבא, או שיענשו ולא יזכו גם לעולם הבא. לדעת [[רבי עקיבא]] אין להם חלק לעולם הבא, אך כמה מהתנאים חולקים עליו, והגמרא מביאה את דברי [[רבי יוחנן]] כנגד רבי עקיבא: "שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה" [= עזב רבי עקיבא את חסידותו]{{הערה|סנהדרין קי, ב.}}. גם ב[[ספר הזוהר|זוהר]] משמע כדעה שיש להם חלק לעולם הבא, וכן מסתבר גם בפשט הכתובים - שעונשם היה "שחיטה" שהיא העלאה (כנ"ל){{הערה|שם=כגב}}. בנוסף, מבאר הרבי, שגם לדעה שאין להם חלק לעולם הבא - יזכו ל[[תחיית המתים]], לאחר שיירקב גופם, וייבראו מחדש כמציאות חדשה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-r3Btga4mdbU5FnIVyrLBBwlS3EhQpcQ/view לקוטי שיחות חלק חי, שיחת חוקת ב], סעיף יב.}}. כמו כן בפנימיות התורה מבוארת הדעה ש"אין להם חלק לעולם הבא" - שאין להם '''צורך''' בעולם הבא{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג, שיחת שלח ב, הערה 60. וראה לקוטי שיחות חלק לג, שיחת שלח ב, הערה 61 - בטעם הדבר.}}.<br />
<br />
====מיתת המרגלים====<br />
בנוסף לכך, נענשו המרגלים עצמם בעונש חמור - [[מידה כנגד מידה]]: כיון שחטאו בלשונם, "נשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם"{{הערה|רש"י שלח שם, לז.}}. למרות שתפילת משה רבינו הועילה להקל את העונש מעם ישראל כולו, למרגלים לא הועילה תפילה זו. הסיבה לכך מודגשת בלשון הפסוק המספר על עונש המרגלים{{הערה|שלח שם, לו.}}: {{ציטוטון|וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ '''עָלָיו''' אֶת כָּל הָעֵדָה}} - כיון שהם חטאו לא רק נגד ה', אלא נגד משה רבינו, שהלינו את העדה עליו, לכן לא יכול היה משה להתפלל עליהם, בדומה למאמר חז"ל "אין קטיגור נעשה סניגור"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11jL9UYzLdIIfDo4wt9CIuAZC3mlpvHc-/view לקוטי שיחות חלק יג, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
המועד בו קיבלו המרגלים את עונשם ומתו - נתון במחלוקת:<br />
*לפי הפשט, מתו מיד ביום שבו חטאו - [[תשעה באב]], עוד קודם חטא המעפילים{{הערה|בלקוטי שיחות חלק יג שם הערה 23, שכן הוא לפי הפשט, ובתשובת הרא"ש. וראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}.<br />
*באותו היום החלה לשונם להשתרבב, והתייסרו עד [[ז' באלול]] (או [[י"ז באלול]]{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ.}}) שאז מתו{{הערה|בית יוסף שם.}}.<br />
*רק בז' באלול (או י"ז באלול) החל עונשם ומתו{{הערה|ב"ח שם. וכן היא שיטת אדמו"ר הזקן בתניא - ראה לקוטי שיחות ושיחת ש"פ שלח הנ"ל.}}.<br />
<br />
אף שבמשנה{{הערה|סנהדרין קח, א.}} נאמר שהמרגלים לא יזכו גם לעולם הבא - הרבי מבאר שהדברים שנויים במחלוקת, והמשנה מתאימה לדעה שדור המדבר אין להם חלק לעולם הבא; ואילו אלו שסוברים שיש לדור המדבר חלק לעולם הבא, יאמרו כך גם לגבי המרגלים עצמם, אף שחטאם חמור יותר{{הערה|שם=כגב}}. <br />
<br />
===בעקבות החטא===<br />
*'''[[המעפילים]]''': קבוצת אנשים התחרטה על חטאם, וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל. משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שהו לאזהרותיו, אך העמלקים יצאו למלחמה עימם והם נהרגו כולם.<br />
<br />
*'''[[המקושש]]''': לאחר חטא המרגלים, אירע המעשה שבו נמצא יהודי מקושש עצים ב[[שבת]], ונסקל{{הערה|לדעת תוספות (ב"ב קיט, ב ד"ה אפילו) ורמב"ן (שלח טו, לב). לעומת זאת, לדעת רש"י (שלח שם) לפי הספרי, אירע המעשה בשנה הראשונה ליציאת מצרים.}}. [[תוספות]]{{הערה|שם=בב|בבא בתרא שם.}} מביאים [[מדרש]] המבאר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, כי לאחר שנגזר עליהם להשאר במדבר חשבו ישראל שאינם מחוייבים במצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו. [[המהרש"א]]{{הערה|שם=בב}} מבאר שלפי הסבר המדרש, לפי האמת לא נחשב מעשהו לחילול שבת, שהרי זו [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], ונסקל רק מפני שכלפי בית הדין לא היתה כוונתו הטובה גלויה, ובדיני אדם התחייב על המעשה למרות הכוונה שבליבו.<br />
:הרבי מבאר, שישראל לא חשבו שהגזירה פוטרת אותם מכל המצוות, אלא מקיום המצוות באופן השייך לארץ ישראל - שם ההדגשה היא על מעשה המצוות. ישראל סברו שכיון שישארו במדבר, מחוייבים רק במצוות שבמחשבה ודיבור, ולא במצוות מעשיות. המקושש בא להדגיש את ההיפך: למרות שמצד הכוונה והמחשבה לא עשה חטא, נענש בגלל שהמעשה היה חטא. בכך הדגיש את חשיבותם של המצוות המעשיות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1wvlT1Xe9JpYny5sySrCfg73eqmrKIZt4/view לקוטי שיחות חלק כח, שיחת שלח ב].}}.<br />
<br />
==בחסידות==<br />
חטא המרגלים הינו יסוד בעבודת ה'{{הערה|[[לקוטי תורה]] תחילת פרשת שלח}}.<br />
<br />
===חיבור נס וטבע===<br />
ה[[תורה]] מספרת{{הערה|[[במדבר]] י"ג, כ"ח-ל"א}} כי המרגלים הפחידו את בני ישראל בטענה שאי אפשר לכבוש את [[ארץ ישראל]] כי יושבי הארץ חזקים ולא אפשרי להלחם בהם. חז"ל מסבירים{{הערה|[[מסכת סוטה]] לה, א וש"נ.}} שהמרגלים טענו, כי יושבי הארץ חזקים ח"ו ("ממנו") מ[[הקדוש ברוך הוא]] ו"כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם{{הערה|כלומר לא שולט על המצב שם}}".<br />
<br />
המרגלים ראו ריבוי ניסים במצרים כ[[עשרת המכות]] [[קריעת ים סוף]], הם טענו שנסים אלו נעשו בתקופה בה היו בני ישראל ב[[מדבר]] והיו מופשטים מענינים ארציים ולכן היו [[כלים]] לקבל את ה[[אות (מופת)|ניסים]], אך כאשר בני ישראל נכנסים לארץ ונדרשת עבודה של התיישבות בעולם וכל הנהגת העולם היא על פי [[טבע]]{{הערה|כפי שהיה לגבי הפסקת ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], בארה של מרים ו[[ענני הכבוד]].}} הרי אין אפשרות לנצח את "ילידי הענק", שהם חזקים בטבעם מבני ישראל.<br />
<br />
וזו הייתה טענתם: "כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו". בוודאי ידעו ויותר מכך – ראו שהקב"ה הוא "בעל הבית" על כל העולם כולו ויכול לעשות בו כרצונו, שהרי הם "כליו" – כלים שלו: אבל סברו, ש"להוציא את כליו" – להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה – זאת ניתן רק כאשר נמצאים מחוץ לעולם, בהנהגה נעלית מן העולם (הנהגה של מדבר). שהעולם גם ישאר עולם, לכל חוקי הטבע שבו, ובו בזמן יהיה כלי לאלקות, לענין זה – סברו – עשה הקב"ה עצמו כביכול אינו בעל הבית ח"ו: אם העולם נוהג על פי רצון בעל הבית (הקב"ה) בהנהגה טבעית, כיצד ייתכן שיהיה בו שם מקום לנסים ־ היפך הטבע?<br />
<br />
ועל זה השיבו כלב ויהושע: "אם חפץ בנו ה'". מאחר שפנימיות רצונו של הקב"ה היא שנשלים שם את הכוונה של [[דירה בתחתונים]] – הרי "לחמנו הם וגו' וה' אתנו אל תראום", אין לנו מה להתפעל ולהתיירא מן העולם, כי אף שהעולם נשאר בגדר הטבע, הרי הקב"ה נמצא תמיד עם בני ישראל והוא מעניק להם בתוך הטבע עצמו, הצלחה למעלה מן הטבע, לעשות מהעולם לחמנו – "דם ובשר כבשרו" כפי שאנו במדבר, ושכנתי בתוכם, כלי לאלקות{{הערה|שיחת שבת [[פרשת שלח]] [[תשכ"ב]] שמבוססת על דברי [[אדמו"ר הזקן]]}}.<br />
<br />
===שינוי בסדר השליחות===<br />
חטא המרגלים{{הערה|משיחת שבת [[פרשת שלח]], מברכים החודש תמוז ה'שי"ת. [[תורת מנחם]] כרך א עמ' 103-108 – בלתי מוגה.}} היה בכך שבדברי תשובתם עירבו את שיכלם ושינו את סדר הדברים שאמר להם משה: משה ציווה אותם לראות תחילה את העם "החזק הוא הרפה וגו'", ואחר-כך את הארץ "השמנה היא וגו'", ובדברי תשובתם שינו את הסדר והקדימו "ארץ זבת חלב ודבש היא" ואחר-כך "עז העם היושב בארץ גו'".<br />
<br />
והחילוק שביניהם: שליחותו של משה היא – בתחילה אודות המלחמה והכיבוש ("החזק הוא הרפה גו'") ואחר כך אודות הרווח והשכר ("השמנה היא אם רזה וגו'"), כי העיקר היה אצלו כיבוש המלחמה (ולא הרווח והשכר – שלא על-מנת לקבל פרס).<br />
<br />
ולא עוד אלא שהקדים "החזק" ל"הרפה" – כי, השליחות לכיבוש הארץ היא בכל האופנים, גם אם צריכים מלחמה כבדה, ולכן השליחות היא לכתחילה על-מנת ואף-על-פי שהוא חזק (ועוד יש לומר, שעל ידי שהולכים במסירות-נפש ללחום על מנת שהוא חזק, על ידי זה עצמו נעשה רפה).<br />
<br />
והמרגלים שינו את הסדר ואמרו כפי שמתקבל מצד שיכלם – תחילה אודות השכר ("זבת חלב ודבש") ואחר-כך אודות המלחמה והכיבוש ("עז העם היושב בארץ"), שהעיקר אצלם הוא השכר (על-מנת לקבל פרס), ומזה באים לחשב חשבונות בנוגע לעבודת המלחמה והכיבוש, שעבודה קלה (הרפה) כדאית היא בשביל שכר זה, ועבודה קשה יותר (החזק) אינה כדאית, ועד שעלולים לטעות ולומר שאם עבודה קשה היא אי-אפשר לעשותה, כפי שאמרו אחר-כך: "לא נוכל לעלות וגו'".<br />
<br />
ולכן, כשראה כלב שהמרגלים מערבים שיכלם ומשנים משליחותו של משה, אפילו בנוגע לסדר הדברים בלבד – מיד השתיקם.<br />
<br />
ומההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים – שלא לערב את השכל ולעשות איזה שינוי, אפילו שינוי הסדר בלבד, בדברי הרבי, גם כשנדמה לו שעל ידי שינוי זה יצליח יותר בשליחותו, כי בשינוי קצת מדברי הרב אפשר לטעות עד בדומה לטעות המרגלים, ובמכל-שכן וקל-וחומר: ומה המרגלים שנאמר עליהם "כולם אנשים ראשי בני-ישראל המה", כששינו מדברי משה, באו לטעות עד שאמרו "לא נוכל לעלות וגו'" – אנשים כערכנו על-אחת-כמה-וכמה.<br />
<br />
כמאמר רז"ל{{הערה|שבת קה, ב. ועוד.}} "כך אומנתו של יצר-הרע היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר עבודה זרה", שהיצר-הרע, הנקרא "דער קלוגינקער (הפיקח)", אינו מתחיל לומר לאדם לעבור עבירה, כי בהתחלה כזו בוודאי לא ישמע לו, אלא תחילת דבריו "עשה כך", שכאשר עושה מצווה אומר לו היצר: גם אני מסכים שתעשה כך, וכשמתחיל להקשיב לדעתו ועצתו – אף שההתחלה היא בנוגע לענייני מצוה, אבל מערב דעתו ועצתו – הרי זה שורש ל"אומר לו עבוד עבודה זרה".<br />
<br />
ולכן, התנאי העיקרי במילוי השליחות הוא – שמירת דברי הרב ללא שינוי, וללא עירוב השכל, מתוך קבלת-עול דווקא.<br />
<br />
===החזרת האמונה===<br />
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] נתבאר הטעם כי מתחלה אמרו כי חזק הוא ממנו, ודרשו חז"ל "אל תקרי ממנו כו'" דהיינו שלא האמינו ביכולת ה', ואחר כך חזרו ואמרו הננו ועלינו וגו'. וקשה: מאין חזרה ובאה להם ה[[אמונה]] ביכולת ה', הרי לא הראה להם [[משה רבינו]] שום אות ומופת על זה בנתיים, רק שאמר להם איך שקצף ה' עליהם ונשבע שלא להביאם אל הארץ, ומה הועיל זה להם אם לא היו מאמינים ביכולת ה' ח"ו לכבוש ל"א מלכים, ומפני זה לא רצו כלל ליכנס לארץ. <br />
<br />
אלא מפני שישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שה[[סטרא אחרא]] המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת [[נפש אלוקית|נפשם האלהית]] בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת, ולכן מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו', וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם כדכתיב "ויתאבלו העם מאד" וממילא נפלה הסטרא אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חומש במדבר]]</div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96&diff=773609תשמ"ז2025-06-06T13:12:43Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* תורת הרבי */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5747}}<br />
[[קובץ:תשמז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ"ז]]<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5747}}<br />
* ראשי התיבות של שנת '''תשמ"ז''' (1987) הינם: '''ת'''הא '''ז'''ו '''ש'''נת '''מ'''שיח{{הערה|כן כתוב בהתאריכים שב[[פתח דבר]] של המאמרים שיצאו לאור בשנה זו ([[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ב').}}.<br />
<br />
==תורת הרבי==<br />
*[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] בשנה זו נערכו 12 פעמים בימות החול ו-37 פעמים בשבתות.<br />
*בשנה זו החל הרבי [[מוגה|להגיה]] באופן קבוע את שיחותיו מהתוועדויות השבת, שנדפסו לאחר מכן ב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשמ"ז, בשני כרכים{{הערה|חלק משיחת אחרון של פסח וש"פ שמיני בגדר החיוב דחינוך, שהוגה על ידי הרבי, לא נדפס בספר השיחות אלא רק בסדרת "התוועדויות".}}.<br />
:עריכת השיחות להגהה נעשתה על ידי חברי המערכת של שתי מערכות: [[ועד הנחות התמימים]], שערכו את השיחות בשפת ה[[אידיש]] להדפסה בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]]; ו[[ועד הנחות בלשון הקודש]], שערכו את השיחות ב[[לשון הקודש]] להדפסה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. לכן חלק מהשיחות הוגהו באידיש וחלק בלשון הקודש{{הערה|בשנה זו עדיין לא סודרו הדברים באופן מסודר, ולכן הרבה מהשבתות נערכו והוגהו על ידי הרבי גם השיחה באידיש וגם בלשון הקודש, כל אחת מהן בסגנון שונה. כך קרה בשבתות פרשת: נח, וירא, חיי שרה, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויחי, עקב. בשנה הבאה נקבע הסדר שבו שבת אחת מגיה הרבי שיחה באידיש ובשבוע הבא בלשון הקודש, וכך לסירוגין.}}.<br />
*בשנה זו אמר הרבי 51 [[מאמר|מאמרים]], כולם כעין שיחה. מתוכם - ד"ה תקעו ביום ב' דראש השנה הוגה בסמיכות לאמירתו{{הערה|ד"ה החודש משבת החודש הוגה כעבור שנה - תשמ"ח - ונדפס בספר המאמרים מלוקט ב; ד"ה גן נעול משבת פרשת תזריע-מצורע וד"ה לא היו יו"ט מט"ו באב הוגהו כעבור שנתיים - תש"נ - ונדפסו בספר המאמרים מלוקט ד.}}.<br />
*מאמרים משנים קודמות, שהוגהו לימי המועדים והזדמנויות מיוחדות, נדפסו ב[[ספר המאמרים מלוקט]] כרך א' (מאמר אחד) וכרך ב' (9 מאמרים).<br />
*[[ליקוטי שיחות|ליקוטים]] משיחות השנים הקודמות יצאו לאור על סדר הפרשיות, ונדפסו בלקוטי שיחות כרכים ל-לד.<br />
*אגרות קדשו של הרבי משנה זו יצאו לאור ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך לט.<br />
*בשנה זו הורה הרבי להוציא לאור את מכתביו מהשנים הקודמות בסדרת "אגרות קודש". הכרך הראשון יצא לאור לר"ח ניסן, ומאז המשיכה הופעת הסדרה בשנים הבאות.<br />
*בשנה זו יצאו לאור מאמרי הרבי המוגהים מכל השנים ב[[ספר המאמרים מלוקט]] כרך א, ומאז המשיכה הופעת הסדרה בשנים הבאות.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*הרבי מכריז שהשנה היא 'תהא זו שנת משיח'. <br />
*הרבי מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפילה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. עוד פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפילה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום [[תורה]], לומר [[תפילה]] להשם, לתת [[צדקה]] בקופת-[[צדקה]] (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפילה) משלו, חומר (או ספר אחר של התורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-[[צדקה]] משלו. [ולרשום - על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר - "[[להשם הארץ ומלואה]]" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר - גם על קופת-הצדקה]". <br />
*הרבי מעורר על דבר ההשתדלות ב[[הפצת המעיינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא על ידי הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br />
*הרבי מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיוצא בזה. <br />
*הרבי מעורר שיאמרו נוסח ה[[פרוזבול]] גם בסיום [[שמיטה|שנה השביעית]].<br />
*הרבי מנבא באופן פרטני על עליית ה[[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] ומבקש לבנות עבורם אזורי מגורים ומקומות עבודה.<br />
*הרבי מזהיר: תכנית אוטונומיה תוביל ל"ממשל ממשי לערבים ביהודה ושומרון תוך ציודם בנשק".<br />
*ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[כ"ג חשוון]] הרב [[שלום דובער וולף]] ר"מ בישיבת חב"ד צפת.<br />
*[[תמוז]] ר' יוני כהנא ממנהלי [[מטה משיח - נתניה]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[י"ד בתשרי]] - הרב [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)|יוסף גולדשטיין]], [[שו"ב]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]].<br />
*ליל [[חג סוכות|יום טוב שני של סוכות]] - הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] '[[הפרטיזן]]', מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש.<br />
*[[ז' בשבט]] - הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*[[כ"ה בשבט]] - הרב [[אפרים כזרי (קוזלינר)]], בוגר ה[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ומ[[אנ"ש]] ב[[חדרה]].<br />
*[[ניסן]] - הרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
*[[ה' בניסן]], הרב [[דובער ליווי]], מנהל גוף ה[[כשרות OK]].<br />
*[[י"ט בסיוון]] - הרב [[שלום דובער פבזנר]], מבעלי דפוס 'בלשן'.<br />
*[[ב' במנחם אב]] - הרב [[אברהם חיים לדיוב]], מראשי העוסקים ב[[מסירות נפש]] לשמירת הגחלת היהודית ב[[סמרקנד]] ו[[בוכרה]].<br />
*[[י"ח במנחם אב]] - הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]], [[משפיע]] חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
*[[י"ד באלול]] - הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)]], בן-דוד היחיד של [[הרבי]] מצד אביו ומצד אמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.mafteiach.app/all/by_year/5747 שיחות הרבי משנה זו] (מוגה, בלתי מוגה, אודיו, וידאו והגהות) - באתר [[מפתח]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5747}}<br />
{{MIHY|תשרי|1986|10|4|1975|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|1986|11|3|1975|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|1986|12|3|1975|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|1987|1|2|1970|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|1987|1|31|1970|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|1987|3|2|1970|0|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|1987|3|31|1970|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|1987|4|30|1970|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|1987|5|29|1970|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|1987|6|28|1970|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|1987|7|27|1970|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|1987|8|26|1970|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>קרייזי אבאוט משיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96&diff=773608תשמ"ז2025-06-06T13:11:57Z<p>קרייזי אבאוט משיח: /* תורת הרבי */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5747}}<br />
[[קובץ:תשמז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ"ז]]<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5747}}<br />
* ראשי התיבות של שנת '''תשמ"ז''' (1987) הינם: '''ת'''הא '''ז'''ו '''ש'''נת '''מ'''שיח{{הערה|כן כתוב בהתאריכים שב[[פתח דבר]] של המאמרים שיצאו לאור בשנה זו ([[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ב').}}.<br />
<br />
==תורת הרבי==<br />
*[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] בשנה זו נערכו 12 פעמים בימות החול ו-37 פעמים בשבתות.<br />
*בשנה זו החל הרבי [[מוגה|להגיה]] באופן קבוע את שיחותיו מהתוועדויות השבת, שנדפסו לאחר מכן ב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשמ"ז, בשני כרכים.{{הערה|למעט שיחת שבת פרשת נצבים, כ"ח אלול שלא הוגהה. כמו כן חלק משיחת אחרון של פסח וש"פ שמיני בגדר החיוב דחינוך, שהוגה על ידי הרבי, לא נדפס בספר השיחות אלא רק בסדרת "התוועדויות".}}.<br />
:עריכת השיחות להגהה נעשתה על ידי חברי המערכת של שתי מערכות: [[ועד הנחות התמימים]], שערכו את השיחות בשפת ה[[אידיש]] להדפסה בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]]; ו[[ועד הנחות בלשון הקודש]], שערכו את השיחות ב[[לשון הקודש]] להדפסה בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. לכן חלק מהשיחות הוגהו באידיש וחלק בלשון הקודש{{הערה|בשנה זו עדיין לא סודרו הדברים באופן מסודר, ולכן הרבה מהשבתות נערכו והוגהו על ידי הרבי גם השיחה באידיש וגם בלשון הקודש, כל אחת מהן בסגנון שונה. כך קרה בשבתות פרשת: נח, וירא, חיי שרה, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויחי, עקב. בשנה הבאה נקבע הסדר שבו שבת אחת מגיה הרבי שיחה באידיש ובשבוע הבא בלשון הקודש, וכך לסירוגין.}}.<br />
*בשנה זו אמר הרבי 51 [[מאמר|מאמרים]], כולם כעין שיחה. מתוכם - ד"ה תקעו ביום ב' דראש השנה הוגה בסמיכות לאמירתו{{הערה|ד"ה החודש משבת החודש הוגה כעבור שנה - תשמ"ח - ונדפס בספר המאמרים מלוקט ב; ד"ה גן נעול משבת פרשת תזריע-מצורע וד"ה לא היו יו"ט מט"ו באב הוגהו כעבור שנתיים - תש"נ - ונדפסו בספר המאמרים מלוקט ד.}}.<br />
*מאמרים משנים קודמות, שהוגהו לימי המועדים והזדמנויות מיוחדות, נדפסו ב[[ספר המאמרים מלוקט]] כרך א' (מאמר אחד) וכרך ב' (9 מאמרים).<br />
*[[ליקוטי שיחות|ליקוטים]] משיחות השנים הקודמות יצאו לאור על סדר הפרשיות, ונדפסו בלקוטי שיחות כרכים ל-לד.<br />
*אגרות קדשו של הרבי משנה זו יצאו לאור ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך לט.<br />
*בשנה זו הורה הרבי להוציא לאור את מכתביו מהשנים הקודמות בסדרת "אגרות קודש". הכרך הראשון יצא לאור לר"ח ניסן, ומאז המשיכה הופעת הסדרה בשנים הבאות.<br />
*בשנה זו יצאו לאור מאמרי הרבי המוגהים מכל השנים ב[[ספר המאמרים מלוקט]] כרך א, ומאז המשיכה הופעת הסדרה בשנים הבאות.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*הרבי מכריז שהשנה היא 'תהא זו שנת משיח'. <br />
*הרבי מעורר אודות הקמת [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (והוא בית: תורה, תפילה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. עוד פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפילה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום [[תורה]], לומר [[תפילה]] להשם, לתת [[צדקה]] בקופת-[[צדקה]] (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפילה) משלו, חומר (או ספר אחר של התורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-[[צדקה]] משלו. [ולרשום - על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר - "[[להשם הארץ ומלואה]]" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר - גם על קופת-הצדקה]". <br />
*הרבי מעורר על דבר ההשתדלות ב[[הפצת המעיינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא על ידי הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br />
*הרבי מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיוצא בזה. <br />
*הרבי מעורר שיאמרו נוסח ה[[פרוזבול]] גם בסיום [[שמיטה|שנה השביעית]].<br />
*הרבי מנבא באופן פרטני על עליית ה[[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] ומבקש לבנות עבורם אזורי מגורים ומקומות עבודה.<br />
*הרבי מזהיר: תכנית אוטונומיה תוביל ל"ממשל ממשי לערבים ביהודה ושומרון תוך ציודם בנשק".<br />
*ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] - "[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]".<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*[[כ"ג חשוון]] הרב [[שלום דובער וולף]] ר"מ בישיבת חב"ד צפת.<br />
*[[תמוז]] ר' יוני כהנא ממנהלי [[מטה משיח - נתניה]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[י"ד בתשרי]] - הרב [[יוסף גולדשטיין (חמעלניק)|יוסף גולדשטיין]], [[שו"ב]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]].<br />
*ליל [[חג סוכות|יום טוב שני של סוכות]] - הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] '[[הפרטיזן]]', מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש.<br />
*[[ז' בשבט]] - הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*[[כ"ה בשבט]] - הרב [[אפרים כזרי (קוזלינר)]], בוגר ה[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ומ[[אנ"ש]] ב[[חדרה]].<br />
*[[ניסן]] - הרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
*[[ה' בניסן]], הרב [[דובער ליווי]], מנהל גוף ה[[כשרות OK]].<br />
*[[י"ט בסיוון]] - הרב [[שלום דובער פבזנר]], מבעלי דפוס 'בלשן'.<br />
*[[ב' במנחם אב]] - הרב [[אברהם חיים לדיוב]], מראשי העוסקים ב[[מסירות נפש]] לשמירת הגחלת היהודית ב[[סמרקנד]] ו[[בוכרה]].<br />
*[[י"ח במנחם אב]] - הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]], [[משפיע]] חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].<br />
*[[י"ד באלול]] - הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)]], בן-דוד היחיד של [[הרבי]] מצד אביו ומצד אמו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.mafteiach.app/all/by_year/5747 שיחות הרבי משנה זו] (מוגה, בלתי מוגה, אודיו, וידאו והגהות) - באתר [[מפתח]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
==לוח שנה==<br />
<!----------------------------------------------------------><br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5747}}<br />
{{MIHY|תשרי|1986|10|4|1975|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|1986|11|3|1975|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|1986|12|3|1975|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|1987|1|2|1970|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|1987|1|31|1970|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר|1987|3|2|1970|0|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|1987|3|31|1970|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br />
{{MIHY|אייר|1987|4|30|1970|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br />
{{MIHY|סיוון|1987|5|29|1970|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|1987|6|28|1970|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|1987|7|27|1970|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|1987|8|26|1970|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}<br />
<!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------></div>קרייזי אבאוט משיח