חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2026-03-16T17:57:08Z

קער א וועלט היינט: מחיקה. אין מקור לנכתב.

{{מקורות}}
[[קובץ:אברהם סענדער שניאורסון.jpg|ממוזער|[[ציון]] אברהם סענדער שניאורסון.|372x372 פיקסלים]]
'''הרב אברהם סענדער שניאורסון''' היה בנו של אדמו"ר המהר"ש, שנפטר בילדותו.

נולד לכ"ק אדמו"ר (המהר"ש) [[אדמו"ר המהר"ש|שמואל]] ולרעייתו הרבנית [[הרבנית רבקה|רבקה]] שניאורסון ב[[ליובאוויטש]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר בשם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אברהם היה בעל חושים מופלאים, בעל [[מוחין]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]].

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליו כי נשמתו היא נשמת [[אדמו"ר הזקן]].

כשהיה בן ארבע למד איתו זקנו [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[משניות]], והילד, שעדיין לא למד [[גמרא]], היה מסביר לסבו את כל מה שהגמרא מדייקת מהמשנה.

לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] אמר אברהם: "[[אדמו"ר הזקן]] אמר לי שאבוא אליו", וביקש שילבישוהו ב[[בגד|בגדי]] [[שבת]]. הוא התפלל [[תפילת מנחה]] ב[[שמחה]], ולאחר ה[[תפילה]] אמר "[[שמע ישראל]]" ויצאה נשמתו באמירת "[[ה' אחד]]" והוא בן שמונה שנים בלבד.

נפטר ברוסטוב בחלק הקרוב לנהר הדון.

נקבר ב[[ליובאוויטש]], בתוך [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] וסבו [[אדמו"ר הצמח צדק]].

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:שניארסון, אברהם סנדר}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[en:Avraham Sender Schneerson (Son of the Maharash)]]

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-11-11T17:57:28Z

קער א וועלט היינט: /* ערכים */

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

בי"א מרחשוון תשפ"ו יצרתי את הבובת הקש שלי [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט]] והמשיך לפעמים לערוך דרכו.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (24)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]], [[אליהו אברג'ל]], [[מתושלח]] (דרך הבובת קש), [[זלפה]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]], [[גרעין]], [[פת הבאה בכיסנין]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

זלפה

2025-11-11T17:55:56Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "'''זלפה''' הייתה אשתו של יעקב, ואמא של גד ואשר. == תולדות חיים == כאשר יעקב התחתן עם לאה, נתן לבן ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. זלפה הייתה בתו של לבן משִפְחתו<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו.</ref>, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב, במדרש בראשית רבתי..."

'''זלפה''' הייתה אשתו של [[יעקב]], ואמא של [[גד]] ו[[אשר]].

== תולדות חיים ==
כאשר יעקב התחתן עם [[לאה]], נתן [[לבן]] ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. זלפה הייתה בתו של לבן משִפְחתו<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו.</ref>, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל [[רחל]] מצד האב, במדרש בראשית רבתי מובא ש[[בלהה]] וזלפה היו בנותיו של אַחֲוָתִי אחיה של דבורה מינקת רבקה, וקודם שנשא אישה, נשבה בעיר 'זלפה' ולבן פדאו ונתן לו שפחתו, וילדה לו בת וקראה 'זלפה' על שם העיר שנשבה שם, ולבתו השניה קראה 'בלהה' כי הייתה מתבהלת לינק.

כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה (שהיתה עדין בחורה<ref>בראשית רבה, פרשה ע"א, פסקה א'.</ref>) ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה.

לרוב לא מונים את בלהה וזילפה במנין אמהות האומה, משום שהן היו טפלות לרחל ולאה, אך ישנם מקומות בחז"ל המונים שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן.

== בחידות ==
מבואר ש"ברזל" ר"ת '''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה, שהם ד' נשי יעקב, אלא שסדרם הוא באופן ד"שפחה כי תירש גברתה", בלהה ואח"כ רחל, וזלפה ואח"כ לאה, ומזה נעשה הר"ת "ברזל", שזהו ענין בלתי-רצוי, שלכן אסור שיגע ברזל במזבח, שאז נעשה מזבח פסול. ומ"מ, יש גם הענין ד"ארץ אשר אבני' ברזל", אלא שזהו ע"י העבודה דהפיכת ה"ברזל", ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות"<ref>תו"מ, חלק נ"ג, עמ' 376.</ref>.

== הערות שוליים ==

שיחת משתמש:קער א וועלט היינט/מנחם מענדל ליצמן

2025-11-11T17:08:46Z

קער א וועלט היינט: /* חשיבות */ תגובה

== המאבד א"ע לדעת אין לו חלק לעוה"ב ==

ובכלל זה תחה"מ [[מיוחד:תרומות/164.138.127.205|164.138.127.205]] 16:21, 31 באוקטובר 2025 (IST)

:כתבו גם כתבו כתבה על המקרה ועוד כתבה טור דעה על העניין • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:07, 1 בנובמבר 2025 (IST)
אשמח שתקשר אותי לזה
אגב, אי מי יודע מדוע באינפו לא טרחו לכתוב מילה על המקרה הנורא? רק בגלל שהוא אנטי?
:מה הקשר?? [[מיוחד:תרומות/46.210.150.109|46.210.150.109]] 21:08, 1 בנובמבר 2025 (IST)

== חשיבות ==

תמים זה עם כל הצער שבעניין אינו זכאי לערך, הוא אינו עומד באף אחד קירטנייונים לכתיבת ערך בחב"דפדיה ולכן אין מקום לכתיבה הערך. • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:14, 1 בנובמבר 2025 (IST)
אשמח שתקשר אותי לאינפו שהזכרת

עיין ב[[שיחה:שלום דב בער ליפש]] [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:27, י' בחשוון, ה'תשפ"ו 19:27, 1 בנובמבר 2025 (IST)
:שד"ב ליפש נפטר, ליצמן איבד את עצמו לדעת שזה הדבר הכי חמור ביהדות. זה ההבדל ולכן הערך הזה חייב לדעתי להימחק במהירות. [[מיוחד:תרומות/46.210.150.109|46.210.150.109]] 21:10, 1 בנובמבר 2025 (IST)
::אין כל הצדקה לקיומו של הערך משום בחינה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:17, י"א בחשוון, ה'תשפ"ו 11:17, 2 בנובמבר 2025 (IST)
:::אני רואה שהגיבו כבר, חשבתי על תוכן מה שכתב [[משתמש:קער א וועלט היינט]] ואכן כמו שנאמר כבר הת' ליפש נהרג במהלך מבצע תפילין מה שאין כן במקרה זה... ואכן אין שום מקום לערך זה • [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 00:49, 7 בנובמבר 2025 (IST)
::::הערך עדיין לא יצא לאור והוא רק טיוטה [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:50, י"ח בחשוון, ה'תשפ"ו 19:50, 9 בנובמבר 2025 (IST)
:::::אכן, אין תועלת במחיקת ערכים הנמצאים במרחב האישי, בטח באופן בורטאלי שכזה. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:06, 9 בנובמבר 2025 (IST)
[[קובץ:6910e7a48846c 1762715556 news main gallery.jpg|ממוזער|תמונה לערך - אם ייווצר אי פעם]]
::::::הערך נמחק מכיון שספאמרים צירפו לו שוב ושוב קישורים לאתרי זבל של האשמות ברצח, וגם הוא קושר - באותו טיוטה - לערכים קיימים (כמו למשל לערך אביו). ומכיון שבלאו הכי אין חולק על כך שאין סיבה לכותבו, אין סיבה להשקיע זמן בהגנה על הערך ועל ערכים אחרים כדי להגן על ערך שבלאו הכי דינו למחיקה מהירה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:01, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ו 02:01, 10 בנובמבר 2025 (IST)

:א. ממתי מוחקים דף משתמש (כל עוד לא נכתב בו דברים שלא מתאימים כלל לחב"דפדיה)
:ב. אם כבר תמונה, עדיף לשים תמונה שלו חי, ולא את קברו. [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:08, כ' בחשוון, ה'תשפ"ו 19:08, 11 בנובמבר 2025 (IST)

שיחת משתמש:קער א וועלט היינט/מנחם מענדל ליצמן

2025-11-09T17:50:30Z

קער א וועלט היינט: /* חשיבות */ תגובה

משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט/מלכויות, זכרונות ושופרות

2025-11-06T17:51:07Z

קער א וועלט היינט: /* זכרונות */

'''מלכויות, זכרונות ושופרות''' הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה. שלוש הברכות נאמרות זו אחר זו, ובסיום כל אחת מהן תוקעים בשופר. בסיסן של ברכות אלה, כמופיע במשנה, הוא אמירת פסוקים המבטאים שלושה נושאים אלו. בחסידות מבואר בארוכה עניינם.

== מקורם ==
במסכת ראש השנה לומד את החיוב לומר מלכויות זכרונות ושופרות מן הביטוי "זכרון תרועה"<ref>ויקרא, כ"ג, כ"ד</ref> המופיע לגבי [[ראש השנה]] וקובע שעניינו של ראש השנה בזכרון ובתרועה. ברכת מלכויות נלמדת מן המילים "אני ה' אלקיכם". כמו כן הוא קובע ”אמר רבה: אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרונכם לטובה, ובמה – בשופר”<ref>(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד עמוד ב').</ref>. מאידך, בסוגיא אחרת נאמר כי אמירת הברכות היא מדרבנן בלבד ואינה חיוב מן התורה. מרבית הראשונים פרשו שמלכויות זכרונות ושופרות הן אכן מדרבנן והפסוקים הם רק אסמכתאות. אולם, יש ראשונים שמשתמע מדבריהם שהברכות אכן מדאורייתא.

== הפסוקים ==

=== מלכויות ===

* ה֥' ׀ '''יִמְלֹ֖ךְ''' לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:<ref>שמות, ט”ו, י”ח.</ref> (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"ח)
* לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל ה֤' אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת '''מֶ֖לֶךְ''' בּֽוֹ:<ref>במדבר, כ”ג, כ”א.</ref>
* וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן '''מֶ֑לֶךְ''' בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:<ref>דברים, ל”ג, ה’.</ref>

* כִּ֣י לַ֭ה' '''הַמְּלוּכָ֑ה''' וּ֝מֹשֵׁ֗ל בגויים:<ref>תהילים, כ”ב, כ”ט.</ref>
* ה֣' '''מָלָךְ֘''' גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ ה' עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־ תימוט:<ref>תהילים, צ”ג, א’.</ref>
* שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא '''מֶ֣לֶךְ''' הַכָּבֽוֹד: מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ה֥' עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר ה֗' גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֤י ה֣וּא זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ה֥' צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה:<ref>תהילים כ”ד, ז’ - י’.</ref>

* כֹּֽה־אָמַ֨ר ה֧' '''מֶֽלֶךְ'''־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ ה֣' צְבָ-א֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹקים:<ref>ישיעהו, מ”ו, ד’.</ref>
* וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽה֖' '''הַמְּלוּכָֽה:'''<ref>עובדיה, א’, כ”א.</ref>
* וְהָיָ֧ה ה֛' '''לְמֶ֖לֶךְ''' עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה ה֛' אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד:<ref>זכריה, י”ד, ט’.</ref>
* שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה֥' אֱלֹהֵקינוּ ה֥' ׀ אֶחָֽד:<ref>דברים, ו’, ד’.</ref>

=== זכרונות ===

* '''וַיִּזְכֹּ֤ר''' אֱלֹקים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּֽעֲבֵ֨ר אֱלֹקים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃<ref>בראשית, פרק ח', פסוק א'.</ref>
* וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹקים אֶת־נַֽאֲקָתָ֑ם '''וַיִּזְכֹּ֤ר''' אֱלֹקים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃<ref>שמות, פרק ב', פסוק כ"ד.</ref>
* '''וְזָֽכַרְתִּ֖י''' אֶת־בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם '''אֶזְכֹּ֖ר''' וְהָאָ֥רֶץ '''אֶזְכֹּֽר'''׃<ref>ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ב.</ref>

* '''זֵ֣כֶר''' עָ֭שָׂה לְנִפְלְאוֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְיָ׃<ref>תהלים, פרק קי"א, פסוק ד'.</ref>
* טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו '''יִזְכֹּ֖ר''' לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃<ref>תהלים, פרק קי"א, פסוק ה'.</ref>
* '''וַיִּזְכֹּ֣ר''' לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב חֲסָדָֽו׃<ref>תהלים, פרק ק"ו, פסוק מ"ה.</ref>

* הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ בְאָזְנֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' '''זָכַ֤רְתִּי''' לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַֽהֲבַ֖ת כְּלֽוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃<ref>ירמיהו, פרק ב', פסוק ב'.</ref>
* '''וְזָֽכַרְתִּ֨י''' אֲנִ֧י אֶת־בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַהֲקִֽימוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃<ref>יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק ס'.</ref>
* הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ '''זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ''' ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְיָ׃<ref>ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ט.</ref>

* '''וְזָֽכַרְתִּ֥י''' לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִֽאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִֽהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵֽאלֹקים אֲנִ֥י יְיָ׃<ref>ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ה.</ref>

=== שופרות ===

* וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל '''שֹׁפָ֖ר''' חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃<ref>שמות, פרק י"ט, פסוק ט"ז.</ref>
* וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל '''הַשֹּׁפָ֔ר''' הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹקים יַֽעֲנֶ֥נּֽוּ בְקֽוֹל׃<ref>שמות, פרק י"ט, פסוק י"ט.</ref>
* וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל '''הַשֹּׁפָ֔ר''' וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃<ref>שמות, פרק כ', פסוק י"ד.</ref>

* עָלָ֣ה אֱ֭לֹקים בִּתְרוּעָ֑ה יְיָ בְּק֣וֹל '''שׁוֹפָֽר'''׃<ref>תהלים, פרק מ"ז, פסוק ו'.</ref>
* בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל '''שׁוֹפָ֑ר''' הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י ׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְיָ׃<ref>תהלים, פרק צ"ח, פסוק ו'.</ref>
* תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ '''שׁוֹפָ֑ר''' בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃ כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵֽאלֹקי יַֽעֲקֹֽב׃<ref>תהלים, פרק פ"א, פסוק ד'-פסוק ה'.</ref>
* הַ֥לְלוּ יָ֨-הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥-ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃ הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבֽוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע '''שׁוֹפָ֑ר''' הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃ הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃ כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗-הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃<ref>תהלים, פרק ק"נ.</ref>

* כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ '''שׁוֹפָ֖ר''' תִּשְׁמָֽעוּ׃<ref>ישעיהו, פרק י"ח, פסוק ג'.</ref>
* וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ '''בְּשׁוֹפָ֣ר''' גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּֽחֲו֧וּ לַֽייָ בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃<ref>ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק י"ג.</ref>
* וַֽ-ה' עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹ-נָ֤י יֱֹיִ '''בַּשּׁוֹפָ֣ר''' יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַֽעֲר֥וֹת תֵּימָֽן׃ יְיָ צְבָ-אוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒<ref>זכריה, פרק ט', פסוקים י"ד-ט"ו.</ref>
* וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ '''וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת''' עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽקיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְיָ אֱלֹֽקיכֶֽם

== בחסידות ==

=== מלכויות ===
[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר בעניין פסוקי מלכויות הוא כמו שאמרו "אמרו לפני מלכיות כדי שתמלכוני עליכם", שע"י הי' פסוקים של המלכויות שאומרים מעוריים את מקור חוצב של מדת מלכות הראשון, שהוא מחשבה שב[[עצמות]] - [[רצון המוחלט]] - שהחליט הרצון והמחשב דאנא אמלוך איך שהוא בעצמותו עדיין.

ו"תמלכוני עליכם" הוא המשכת כתר מלכות ע"י ישראל שמכתירים אותו והוא מקבל הכתר ברצון.

וזהו "אמרו לפני" - לפני עצמות ומהות, אמרו י' פסוקים אלו שמעוררים את המחשבה הראשונה בעצמותו כמו 'ה' מלך' וכו'<ref name=":0">עטרת ראש, עמ' 14 ואילך.</ref>.

=== זכרונות ===
עניין ה'זכרונות' הוא שצופה ומביט הכל בסקירה א', עניין [[דעת עליון]]<ref name=":0" />.

ומבאר עוד אדמו"ר האמצעי שעניין הזכרונות הוא עניין העלאה

{{הערות שוליים}}

גיטה טובה גליצנשטיין

2025-11-03T15:03:33Z

קער א וועלט היינט:

'''גיטה (טובה) גליצנשטיין''' (ילידת [[א' כסלו]] [[תרצ"ה]]) הינה אשת חינוך ועסקנית מפורסמת.

== תולדות חיים ==
נולדה ב[[א' כסלו]] [[תרצ"ה]] לר' [[אברהם פריז]] ולמרת רבקה בילא בעיר [[פתח תקווה]], למדה בילדותה בבית ספר בית יעקב בעיר.

ב[[ה' אלול]] [[תשי"ב]] התחנה עם ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

לקראת חתונתה שלח לה [[הרבי]] מכתב ברכה וצריף למכתב המחאה, בכסף זה רכשה פמוטים מכסף<ref>מהספר 'אוצרות', עמ' 345.</ref>.

לאחר חתונתה עברה היא ובעלה ל[[לוד]].

במשך שנים רבות אחרי חתונתה לא נולדו לה ילדים וכתבה לכך כמה פעמים לרבי, והרבי ענה לה ולבעלה שה' ימלא משאלות ליבם לטובה<ref>מכתב מ[[י"א אב]] [[תשט"ז]] ועוד.</ref> ופעם אחרת כתב להם הרבי שה"זהיר טפי" שלהם צריך להיות בבטחון ובשמחה של מצווה<ref>ממכתב מ[[כ"ז ניסן]] [[תשט"ז]], [[כ"ו מנחם אב]] [[תשי"ח]] ועוד.</ref>.

ב[[כ"א תמוז]] [[תשכ"ט]] אחר למעלה מחמשה עשרה שנה - נולדה להם ביתם.

=== פעילותה בשדה החינוך ===
כשהקימו את הבית ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בלוד שימשה כמורה לכיתות א' וב' יחדיו מפני שלא היו מספיק מורות ובכך החזיקה את מוסדות חינוך חב"ד בלוד.

במכתב מ[[ד' טבת]] [[תשי"ט]] כתב הרבי אליה:{{ציטוט|תוכן="ואשרי חלקה וחלק כאו"א מסגל המורים/ות שי' העובדים עבודתם בקודש בבית הספר אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע...".}}פעם כתבה לרבי פ"נ ובה שמות ילדי כיתתה וכתב לה הרבי: '''"על התלמיד לשמש שביל מעבר בין בית הספר למשפחה"''' (תוכן).

היא לקחה את הוראת הרבי ללבה והחלה לדאוג לילדים בבית הספר ברמת אישית, עד כדי כך שדאגה לגזור ציפורניים לילדה קטנה שלהוריה לא היה פנאי לגזוז לה ציפורניים, או לדאוג להם לבגדים להחלפה.

כמו כן הלכה לביקורים בבתים ולשכנע אותם להביא אותם להביא ילדיהם לבית ספר של הרשת ובזכותה הרבה ילדים הגיעו ללמוד בבתי ספר הרשת.

בשנת [[תשכ"ג]] בהוראת הרבי עברה היא ובעלה ל[[ירושלים]], כשראתה את החוסר במוסדות חב"ד בעיר כינסה ילדות ופתחה גן בשם "ניצני חב"ד" וכשהילדות גדלו הקימה גם בית ספר וכך נוסדו מוסדות חינוך חב"ד בירושלים.

הקימה תוכנית בשם "בנות חב"ד" במטרה להחדיר ערכים חסידיים בילדות מבתים לא חב"דיים<ref>מתוך הספר 'אוצרות' עמודים 348 - 359.</ref>.

=== עסקנות ציבורית ===
ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]] - יום הנישואין החמישים של הרבי, החליטו נשי ובנות חב"ד לארגן כתיבת ספר תורה כללי שבו שתתפו נשי ובנות חב"ד מכל העולם, כשהכל מנוהל ע"י גיטה גליצנשטיין ויוכבד הלפרין.

לקראת [[י' שבט]] [[תש"מ]] נסעו גיטה גליצנשטיין ביחד עם יוכבד הלפרין ובעליהן לדווח לרבי על התקדמות המבצע. לקראת סוף שהותן הורה להן הרבי לדחות את הטיסה לארץ ולהשתתף בכינוס [[נשי ובנות חב"ד]] שהתקיים ב[[כ"ב שבט]] במינסוטה כדי שיתרשמו מהכינוס ויחליטו אם להעתיק את מתכונתו ל[[ארץ הקודש]].

בעקבות כך, אחרי הגעתן לארץ ארגנו כינוס נשי ובנות חב"ד בארץ ב[[צפת]] שהיווה את יסוד כינוסי נשי חב"ד בארץ<ref>'אוצרות', 360 - 370</ref>.

=== ישיבת תורת אמת ===
ב[[תשכ"ה]] כתבה לרבי שהיא רוצה לעזור לבעלה בישיבת תורת אמת, במכתב מ[[ו' טבת]] [[תשכ"ה]] הרבי כותב לה

* לדאוג לנקיון וסדר בישיבה ומסביר את חשיבות הנקיון בישיבה שזה גורם שירצו לבוא לישיבה.
* להתעניין במצב במטבח של הישיבה ולבדוק את איכות המאכלים וכו'.
* לתרום ולהתרים כספים.
* התעסקות במרץ בארגון בנות חב"ד שזה יגרום שלבסוף הם ישלחו את בניהם לישיבה.

בסוף [[תשל"ד]] הרבי עורר על כך שיבואו בחורים מבוגרים להיות שלוחים בישיבות, בתחילת [[תשל"ה]] התארגנה קבוצה של בחורים לנסוע לארץ להיות שלוחים בתורת אמת אך ביקשו שהישיבה תממן להם את הכרטיסי טיסה.

לא היה כסף, והם לא רצו לבוא כי לא היה להם איך לשלם לכרטיסי טיסה, הרבנית גליצנשטיין אמרה לרב חודוקוב שישלם להם והיא כבר תביא לו את הכסף, כדי שהבחורים יבואו כבר בחודש חשוון.

אחרי כמה חודשים היא הישגה תורם ששילם וכך הובאו השלוחים לישיבת תורת אמת.

ב[[תשע"ז]] התרימה שבעים אלף דולר לבניית מרצפות לעזרת נשים בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים.

=== שדכנית ===
בנוסף הרבנית גליצנשטיין משמשת כשדכנית, אך לא בתור מקצוע, ומספר רב של שידוכים עשתה וזכתה למענות מהרבי בנושא.

משמשת כיועצת נישואין.

פעמים רבות דיברה בכנס של איגוד שדכניות חב"ד.

=== עם [[זלדה מישקובסקי]] ===
הרבי הורה לרבנית גליצנשטיין לחלק מצות לכל מיני אנשים, בינהם לבת דודתו - זלדה מישקובסקי. הרבנית גליצנשטיין הייתה ביחסים טובים איתה ובקרה אצלה רבות. בימיה האחרונים חלתה והרבי הורה לרבנית גליצנשטיין לבקר אותה ולדווח לה על מצב בריאותה.

כשהיא נפטרה דאגה לה להוצאות הקבורה.

=== ספר 'אם בישראל' ===
ב[[תשמ"ב]] בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו מ[[מכון חנה]] וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות, לרבנית גליצנשטיין עלה רעיון לכתוב ספר על [[הרבנית חנה]] בשם 'אם בישראל'.

היא דיווחה לרבי על כך והרבי נתן לה את ברכתו לכתיבת הספר.

היא התחילה באסיפת מידע ובעיקר נעזרה מזיכרונות מזלדה מישקובסקי שביקרה אצלה רבות.

הרבי היה מעורב מאוד בשלבי הכנת הספר, למשל הרבי הורה שישלבו בספר ציורים אומנותיים שמבטאים את תולדות חייה של הרבנית חנה.

לאחר שהספר יצא לאור היא נכסה ליחידות אצל הרבי והוא אמר לה (תוכן): "יישר כח על הספר, '''ושיעמוד לך לזכות לדורי דורות'''. תנצלי את הכשרונות שה' נתן לך להפצת המעיינות חוצה".

בעקבות כך הרבי החזיר את שמה של אמו למכון.

== משפחתה ==

* בתה, מרת רבקה ביילא רעיית הרב [[מנחם בן ציון וייספיש]], [[ירושלים]].
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, גיטה טובה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-11-03T11:31:10Z

קער א וועלט היינט:

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

בי"א מרחשוון תשפ"ו יצרתי את הבובת הקש שלי [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט]] והמשיך לפעמים לערוך דרכו.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (23)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]], [[אליהו אברג'ל]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]], [[גרעין]], [[פת הבאה בכיסנין]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

משתמש:קער א וועלט היינט/עצרת המליון (תשפ"ו)

2025-11-01T18:32:37Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן " '''עצרת המליון''' הייתה עצרת מחאה ותפילה רחבת היקף שהתקיימה בכניסה לירושלים בח' חשוון תשפ"ו, במחאה על מעצרי תלמידי ישיבות חרדים בגין אי התייצבות לשירות בצה"ל ועל מהלכים לקידום הסדרי גיוס מחייבים לציבור החרדי. == רקע == בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הצורך הג..."

'''עצרת המליון''' הייתה עצרת מחאה ותפילה רחבת היקף שהתקיימה בכניסה ל[[ירושלים]] ב[[ח' חשוון]] [[תשפ"ו]], במחאה על מעצרי תלמידי ישיבות חרדים בגין אי התייצבות לשירות בצה"ל ועל מהלכים לקידום הסדרי גיוס מחייבים לציבור החרדי.

== רקע ==
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הצורך הגובר של צה"ל בלוחמים והתחילו להתבצע מעצרים של בחורי ישיבות בגין אי התייצבות במשרדי הגיוס, בינהם היו כמה בחורים חב"דיים שהגיעו לארץ אחרי שנת ה[[קבוצה]] במטרה להיות [[התלמידים השלוחים|שלוחים]] בישיבות חב"ד בארץ.

בעקבות כך הציבור החרדי ארגן עצרת בירושלים על גיוס בני הישיבות שנקרא 'עצרת המיליון' על שם מספר המשתתפים שהיו צפויים להשתתף.

בעקבות מעצרם של הבחורים החב"דיים ובעקבות החשש שיצטרכו להתגייס קראו [[בית דין רבני חב"ד]] לבוא להשתתף בעצרת.

העצרת נבחרה ליום ח' מרחשוון בעקבות היותו יום חמישי ב[[תענית בה"ב]].
[[קובץ:העצרת.jpg|ממוזער|מכתב בית דין רבני חב"ד להשתתף בעצרת (באדיבות {{חב"ד און ליין}}).]]
במהלך העצרת אמרו תהילים וסליחות.

לקראת סוף האירוע בעת אמירת י"ג מידות הרחמים הת' [[מנחם מענדל ליצמן]] נפל מבניין גובה ונהרג.

== קישורים חיצוניים ==

== הערות שוליים ==

קובץ:העצרת.jpg

2025-11-01T18:29:13Z

קער א וועלט היינט:

מכתב בית דין רבני חב"ד

שיחת משתמש:קער א וועלט היינט/מנחם מענדל ליצמן

2025-11-01T17:27:27Z

קער א וועלט היינט: /* חשיבות */

משתמש:קער א וועלט היינט/כל דעביד רחמנא לטב עביד

2025-10-28T18:23:50Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "'''כל דעביד רחמנא לטב עביד'''<ref>תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב'.</ref> הינו משפט שמוקרו בגמרא שמשעותו שכל מה שה' עושה הכל לטובה. == מקור המשפט == == ההבדל בין "כל דעביד רחמנא" ל"גם זו לטובה" =="

'''כל דעביד רחמנא לטב עביד'''<ref>[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף ס' עמוד ב'.</ref> הינו משפט שמוקרו בגמרא שמשעותו שכל מה שה' עושה הכל לטובה.

== מקור המשפט ==

== ההבדל בין "כל דעביד רחמנא" ל"גם זו לטובה" ==

יוסף הכט

2025-10-28T17:09:35Z

קער א וועלט היינט: /* שליח ורב הראשי לאילת */

{{דמות
|שם=הרב יוסף הכט
|תמונה=העכט.jpeg
|מקום לידה=[[ארצות הברית]]
|תאריך לידה=[[י"ד שבט]] [[תשי"א]]
|מקום פעילות=[[אילת]]
|תחומי עיסוק=[[שלוחי קודש|שליח הרבי לארץ הקודש]], רב העיר [[אילת]], חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], ויו"ר מוסדות חב"ד אילת.
|אב=[[משה יצחק הכט|משה יצחק]]
|עיסוק נוסף=[[משלוחי הרבי לארץ הקודש]], רבה הראשי של [[אילת]], יו"ר מוסדות חב"ד אילת, וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
}}
[[קובץ:הרב הכט תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (תשפ"ד)]]
[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''יוסף הכט''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא [[השלוחים לארץ הקודש|משלוחי הרבי לארץ הקודש]], חבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], רב ראשי ושליח בעיר [[אילת]], ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י"ד שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.

התחתן עם טילא הניה בתו של הרב [[שלום דובער פופאק]].

נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר [[צפת]].

בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]].
הקים באילת אימפריית שליחות הכוללת שלוחים, בתי חב"ד במבנים מפוארים, מוסדות וארגונים חב"דיים.

בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/929822 ואביטה נפלאות: תיעוד מסיומי הרמב"ם במצרים בשנים תשנ"ג ותשנ"ה]}}. בקשר לכך זכה להוראות והדרכות שונות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכר על ידי הרבי בהתוועדות.

בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] והיה ממונה מטעם הרבי על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]{{דרוש מקור}}.

בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] כשהם אף כותבים על כך לרבי תוך ציון נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד ב[[הפצת היהדות]]{{הערה|כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא}}. בשעתו נטען שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צאח_לסניפים_ל%22ג_בעומר_נ%22א.png צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]}} ושבעקבות כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח פעולות אלו עוררו את זעמם של הבחורים ב-[[770]] וכשהגיע ל770 לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים ביזוהו. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר, או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את הפעילות להפצת [[בשורת הגאולה]] ופרסום [[הרבי כמלך המשיח]].

בשנת [[תשנ"א]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר [[באתי לגני]] שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, אי אפשר להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא' שעניינו יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש{{הערה|בנאום ב-770 כחודש אחרי ג' תמוז, בראיון לשבועון [[בית משיח]] ועוד}}. בשנת [[תשנ"ה]] יזם פסק דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] בהוצאות לאור השונות של [[תורת הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}} ואף השתתף ונאם בנושא [[נצחיות חייו של הרבי]] ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסים]] שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] באותה שנה.

==הרב הראשי לאילת==
הרב הכט הינו הרב הראשי ל[[אילת]].
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
במהלך עשרות שנים הקים אימפריית שליחות מפוארת ומהחשובות בארץ הקודש, הכוללת מערך רחב של שלוחים, בניינים רחבים ומפוארים לבתי חב"ד פעילויות חגים לאלפים רבים ועוד.

בפעילותו בעיר אילת הקים מקוואות ברחבי העיר.

בחודש [[אדר]] [[תשע"א]] קיבל מראש העיר מאיר יצחק הלוי את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו.

===תחומי פעילות===

*בהנהלתו פועלים מוסדות: בית כנסת חב"ד בבית חב"ד המרכזי, תלמוד תורה, ארגוני חסד.
*תחת אחריותו פועלים בתי חב"ד לציבור הרחב - בית חב"ד המרכזי, בשכונת שחמון ורובע 9.
*בתי חב"ד לפי מגזר וגיל: בית חב"ד לתיירים באיזור המלונות. בית חב"ד לדוברי צרפתית, בית חב"ד לנוער, בית חב"ד לסטודנטים ועוד.

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[מנחם מענדל הכט]] - [[שליח]] ורב קהילה בצפון [[תל אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[לוי הכט]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית כנסת חב"ד בשחמון, אילת.
*הרב [[שמעיה הכט]] - מראשי הפרוייקט "למען ילמדו" המעביר קורסים להסמכה לרבנות רב קהילת חב"ד עכו וראש כולל ב[[יפו]]. לשעבר ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תות"ל נתניה]].
*הרב משה יצחק הכט - [[שליח]] בגבעת אבני.
*הרב ישראל דוד הכט - שליח לצעירים בעיר [[חיפה]].
*הת' אברהם יהושע הכט - נפטר בצעירותו בכ"ח שבט תשפ"ב.

;חתניו
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי במושב ניר צבי.
*הרב יהודה טייכטל - שליח ומנהל מוסדות חב"ד אילת.
*הרב [[משה סילמן]] - מנהל רוחני ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]].
* הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
* הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.

==לקריאה נוספת==
*'''השלוחים - עצמותו של הרבי''' - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה ב[[ארץ הקודש]] כפי שהובאו בשבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*'''המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1894 עמוד 54
*{{בית| |שליחות חשאית במצרים|362|40-47|תשס"ב}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1wMZZ92VH2LoDozkRTCTh10DnmN6f6Edb/view '''הרבי חי וקיים! אין הסתלקות!'''] נאומו של הרב העכט ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] בשנת [[תשנ"ה]].
*[https://chabad.info/magazine/576497/ '''היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה'''], ראיון עם הרב יוסף הכט, [[מנחם זיגלבוים]], מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1199, באתר חב"ד אינפו (ז׳ בשבט תש״פ)
*[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/594797 '''השפעת היחיד על העולם כולו'''] דבריו של הרב העכט בכינוס וירטואלי לרגל כ<nowiki>''</nowiki>ח ניסן
*[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62473 '''"לא שייך הסתלקות לפני השלמת המשימה"'''] • משא מאלף{{וידאו}} - {{אינפו}} (הקישור מוביל לכתבה הרלוונטית, אך הווידאו לא עובד)
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47092 ג' תמוז תשנ"ד ● מה לא קרה בתאריך הזה]''' - מאמר מהרב הכט, {{אינפו}} ב תמוז התשס"ט (24.06.2009)
*[https://chabad.info/magazine/373593/ '''"בג' תמוז האמונה צריכה לבעור בחוזקה" • ראיון מאלף'''] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/492035/ '''יודעים שאין כאן סילוק! • טור דעה'''] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/moshiach/277907/ '''האם אנחנו מתעלמים ממה שקרה בג' תמוז תשנ"ד?'''] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf רב ראשי בן עשרים ותשע]''' {{PDF}} ראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרוצה להחכים ידרים]''', ראיון בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{תורת הרבי}}
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הכט יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:משפחת פופאק]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]
[[en:Yosef Hecht]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

משתמש:קער א וועלט היינט/טיוטה

2025-10-27T18:03:08Z

קער א וועלט היינט:

{{טיוטה פרטית}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|100|הפיצו המעיינות חוצה}}}}

{{ברוכים הבאים}}

{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="1"
|-valign="top"
| style="width:40%; min-width: 350px;" |

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=תמונה נבחרת
|תמונה=[[קובץ:תבנית גלריה מוסתרת.png|34px|תמונת היום|קישור=תבנית:תמונה שבועית]]
|רוחב=60
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=מראות קודש
|תוכן={{תמונה עמוד ראשי}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ערכים חדשים
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=ערכים חדשים
|תוכן={{ערכים חדשים}}
}}
|

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=הידעת?
|תמונה=[[קובץ:סימן שאלה11.png|20px|קישור=תבנית:הידעת?]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=הידעת?
|תוכן={{הידעת?}}
}}
{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=היום יום
|תמונה=[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|34px|לוח היום יום|קישור=תבנית:היום יום]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title=[[:תבנית:היום יום|הפתגם היומי]] - [[לוח היום יום]] - [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
|תוכן={{היום יום}}
}}

|}

{{עמוד ראשי/תיבה
|שם=ימי חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ימי חבד בלי רקע.gif|34px|ימי חב"ד|קישור=תבנית:אירועים בלוח העברי]]
|רוחב=34
|צבע=כחול
|id=mp-tfp
|title= [[:קטגוריה:היסטוריה|אירועים בלוח העברי]] ו[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]
|תוכן={{אירועים בלוח העברי}}
}}
----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|8|ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה!}}}}'''
----
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
[[קטגוריה:עמוד ראשי]]
[[en:Main Page]]
[[text:עמוד ראשי]]
[[zitut:עמוד ראשי]]

אילת

2025-10-26T19:20:59Z

קער א וועלט היינט: /* שלוחי הרבי כיום */

{{קהילת חב"ד
|שם=אילת
|תמונה=הרב העכט.jpg
|כתובית=השליח הרב העכט וראש העיר אילת
|עיר=אילת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מייסדי הקהילה=
|רב העיר והשליח הראשי=הרב [[יוסף הכט]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים
|שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב"ד), הרב לוי העכט (בית חב"ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ"מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב"ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב"ד לנוער).
|מספר שלוחים=10
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת [[תש"ט]], שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת [[מצרים]], ולעקבה שבשליטת [[ירדן]], הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל והדרומית ביותר במדינת ישראל.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר קרוב ל-60,000 תושבים.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}, הכיכר נבנתה ונחנכה.

השליחות באילת החלה ביוזמת הרבי, על ידי שליח הרבי הרב [[ישראל גליצנשטיין]], שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב [[יוסף הכט]] ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר וגני ילדים.

במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.

==התחלת השליחות==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.

בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.

בשנת [[תשמ"ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

==שלוחי הרבי כיום==
[[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מר מיכאל מירלשוילי ו[[יצחק מירלשוילי]] ומנהלי חברת 'צבעים הפקות'|201x201 פיקסלים]]
[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|שמאל|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט|232x232 פיקסלים]]

*הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.
*הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] - שליח הרבי לאילת, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.
*הרב [[שמואל מנחם קליין]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.
*הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.
*הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.

==בתי חב"ד אילת==
===בית חב"ד המרכזי===
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|ממוזער|שמאל|שלוחי הרבי באילת עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף]]
בשנת [[תשמ"ח]] חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ [[תשנ"ד]].

במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין ברחוב רודד 6 מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:
* משרדי בית חב"ד
* בית כנסת המרכזי חב"ד אילת
* ספריה תורנית לילדים
* בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים
* אולם אירועים ושמחות

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

בנוסף הרב קליין מביא קבוצות בחורים לעזור בפעילות בעיר.

===בית חב"ד שחמון===

בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.

בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.

בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:
* בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.
* אולם אירועים
* ספרייה
* מקווה טהרה

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב [[לוי הכט]].

===בית כנסת חב"ד משכן משה===
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.

בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.

==מוסדות חב"ד אילת==
[[קובץ:אילת תלמוד תורה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[יוסף הכט]] נואם במסיבת סיום תלמוד תורה אילת|198x198 פיקסלים]]

===תלמוד תורה===
תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?ArticleID=66980&CategoryID=61&CityID=-1&txtBranchSearch=%E4%E6%EF+%F2%E9%F8+%E0%E5+%F9%ED+%EE%F0%E4%EC תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד]}}.

בשנת תשפ"ו הוא נסגר והעובר לבית הספר של הרבנית אייזנבך.

=== בית ספר ===
[[קובץ:בית ספר חב"ד אילת.png|ממוזער|249x249 פיקסלים|'''בית הספר חב"ד אילת.''' מימין לשמאל: הרב מענדי קליין. הרב [[שמעון אייזנבך]]. הראשון לציון. הרב יוסף הכט.]]
בית הספר חב"ד אילת קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אהלי יוסף יצחק וכיום פועל תחת הרבנית אייזנבך.

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.

===ישיבת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

==יחס נדיר מצד הרבי==
===יו"ט שני===
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.

השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:

{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.

בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.

אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.

ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}

עוד ציין הרבי בין הדברים:

{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.

הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".

כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.

בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:

לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).

כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.

גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.

===יחס הרבי לשליחות באילת===
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

===שלילת הקמת קריית חב"ד===
בשנת [[תש"מ]], בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת] {{PDF}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין

{{מחוז הדרום}}
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:אילת|*]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[en:Eilat]]

שמואל יהודה ויינפלד

2025-10-26T19:16:44Z

קער א וועלט היינט: /* משפחתו */

[[קובץ:הרבויינפלד.png|ממוזער|220px|הרב שמואל יהודה ויינפלד]]

[[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל וינפלד אצל [[הרבי]]]]
הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[ה'תרצ"ז]]) הוא מזקני וחשובי חסידי חב"ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל הפירוש '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:עקיבא פרידמן ושמואל ויינפלד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ויינפלד בצעירותו (מימין)]]
נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו הרב יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים.

בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. למד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים ובשנת [[ה'תשי"ג]] עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.

בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]], בתפקידו כמנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו"חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן.

בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.

===שי למורא===
{{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}}
לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול ויינפלד]] מנהל הוצאת ספרים "אשכול", התפצלה הוצאת הספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא".

בשנת [[ה'תשכ"א]] לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן.

בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב וינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב וינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים.

ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}.

בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם}}.

כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר.

הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[דוד יואל ויינפלד]] - משפיע באלעד
*בנו, הרב [[צבי מאיר ויינפלד]] - גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים
*בנו, הרב [[קלמן ויינפלד]] - רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר הנהלת [[כשרות OK]]
*בנו, הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי בית כנסת חב"ד ברחוב זוועהיל ב[[ביתר עילית]]
*בנו, הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד
*בנו, הרב [[שלמה חיים ויינפלד]] יו"ר הנהלת וועד הכשרות העולמי [[OK]]
*בתו מרת חווה, רעיית הרב אהרן דוד דושינסקי
*בתו מרת חנה, רעיית הרב מרדכי ביכלר
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] - שליח [[הרבי]] ב[[אילת]].
*בתו מרת מירה, רעיית ר' בנימין גולובנציץ
*בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] - שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים
*בתו מרת שרה, רעיית הרב [[יצחק קורץ]] - שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ויינפלד, שמואל יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]

משתמש:קער א וועלט היינט/טיוטה

2025-10-25T16:55:30Z

קער א וועלט היינט:

{{טיוטה פרטית}}הרב '''מנחם מענדל מקובצקי''' (יליד [[תשנ"ח]]) הינו משלוחי הרבי ב[[גבעת שאול]] ו[[ר"מ]] בשיעור ב' בישיבת [[תות"ל אלעד]].
==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תשנ"ח]] לרב [[דניאל מקובצקי]] בעיר [[אלעד]].

למד בישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים תשנ"ח נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.

ב[[כ"ו אדר]] [[תשפ"א]] נישא למרת אסתר כהן<ref>[https://chabad.info/simches/658061/ חתונת מקובצקי - כהן] {{אינפו}}</ref>.

לאחר נישואיו יצא לשליחות ב[[גבעת שמואל]].

משמש כ[[ר"מ]] בישיבה תומכי תמימים אלעד.

== הערות שוליים ==

משתמש:קער א וועלט היינט/טיוטה

2025-10-25T16:50:25Z

קער א וועלט היינט:

{{טיוטה פרטית}}
== הערות שוליים ==

הרב '''מנחם מענדל מקובצקי''' (יליד [[תשנ"ח]]) הינו משלוחי הרבי ב[[גבעת שאול]] ו[[ר"מ]] בשיעור ב' בישיבת [[תות"ל אלעד]].
==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תשנ"ח]] לרב [[דניאל מקובצקי]] בעיר [[אלעד]].

למד בישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים תשנ"ח נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.

ב[[כ"ו אדר]] [[תשפ"א]] נישא למרת אסתר כהן.

לאחר נישואיו יצא לשליחות ב[[גבעת שמואל]].

משמש כ[[ר"מ]] בישיבה תומכי תמימים אלעד.

משתמש:קער א וועלט היינט/טיוטה

2025-10-23T17:44:49Z

קער א וועלט היינט: החלפת הדף בתוכן "{{טיוטה פרטית}} == הערות שוליים =="

{{טיוטה פרטית}}
== הערות שוליים ==

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-21T16:07:54Z

קער א וועלט היינט:

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (23)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]], [[אליהו אברג'ל]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]], [[גרעין]], [[פת הבאה בכיסנין]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

משתמש:קער א וועלט היינט/פת הבאה בכיסנין

2025-10-21T16:03:23Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "'''פת הבאה בכיסנין''' היא מאפה שלא נהוג "לקבוע עליה סעודה". בניגוד ללחם רגיל, שמברכים עליו קודם האכילה "המוציא לחם מן הארץ" ואם אכל כזית מברך לאחריו "ברכת המזון", פת הבאה בכיסנין מברכים עליה קודם האכילה "בורא מיני מזונות", ובסיום האכילה "ברכה מעין שלוש". אך אם שי..."

'''פת הבאה בכיסנין''' היא מאפה שלא נהוג "לקבוע עליה סעודה". בניגוד ללחם רגיל, שמברכים עליו קודם האכילה "המוציא לחם מן הארץ" ואם אכל כזית מברך לאחריו "ברכת המזון", פת הבאה בכיסנין מברכים עליה קודם האכילה "בורא מיני מזונות", ובסיום האכילה "ברכה מעין שלוש". אך אם שינה מהמקובל ואכל כמות גדולה שרגילים לקבוע עליה סעודה, אזי דינה כלחם ומברכים לפניה 'ברכת המוציא לחם מן הארץ' ואחריה 'ברכת המזון' (ונחלקו הראשונים לגבי אדם שקבע סעודה על שיעור קטן מהמקובל, האם יש בכך קביעות סעודה).

== הגדרתו ==
<blockquote>פת הבאה בכיסנין יש מפרשים שהיא עיסה שנילושה בחלב או בחמאה או בדבש או בשמן ויין או בשאר מי פירות או במי ביצים ושומן לפי שאינה עשויה לקביעות סעודה כי רוב בני אדם כוססין ממנה מעט ואין קובעין סעודה אלא על פת שנילושה במים לבדה ואם עירב עמהם מעט מים בלישתה הולכין אחר הרוב. וכן עיסה גמורה שנילושה במים שעירב גם תבלין בלישתה עד שאין דרך רוב בני אדם לאכול ממנה הרבה ולקבוע סעודה עליה מפני רבוי התבלין.

ויש חולקים על זה ואומרים שמברכין המוציא וברכת המזון על פת זו כי אינה דומה ללחמניות וטרוקנין שאין רוב כמו דבש וצוקר<ref>סוכר.</ref> או שקדים ואגוזים וכיוצא בהם משאר מיני פירות או תבלין והמילוי הוא העיקר כי עיקר עשייתה אינה למזון ולהשביע אלא לעדון ותענוג ומזון העיסה הוא טפל והיה ראוי לברך על המלוי ולפטור העיסה אלא לפי שהעיסה היא מחמשת המינים שהם הנקראים מזון אינה נעשית טפלה אל המלוי כשמתכוין לאכילתה ג"כ כמו שיתבאר (בפ"ג) ולכן די לברך עליה בורא מיני מזונות ועל המחיה אבל לא המוציא וברכת המזון עד שיאכל שיעור קביעות סעודה (שאז העיסה היא עיקר שסועדת הלב) ואין בכלל זה עיסה הממולאת בשומשמין שעושין בפורים במדינות אלו שאין עיקר עשייתם לעדון ותענוג אלא למזון ולהשביע"<ref>פסקי הסידור, סדר ברכות הנהנין, פרק ב', הלכה ז'-ח'.</ref>.</blockquote>להלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] עיסה שנילושה משאר משקין חוץ ממים מן הדין אינו צריך נטילת ידיים והמוציא אך כל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לאכול בלא נטילת ידים והמוציא על לחם אחר תחילה.

ואם אוכל כדי קביעת סעודה חייב לברך ברכת המזון.

== בליובאוויטש ==
על פי השמועה [[הרבי]] היה אוכל בשנים הראשונות פת הבאה בכיסנין בלי נטילת ידיים וברכת המזון (בשיעור של פחות מכדי שביעה)<ref>ספר מעשה מלך.</ref>.

== הערות שוליים ==

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-20T18:08:33Z

קער א וועלט היינט: /* ערכים */

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (22)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]], [[אליהו אברג'ל]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]], [[גרעין]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

גרעין

2025-10-20T18:07:23Z

קער א וועלט היינט: /* ריקבון הגרעין */

'''הגרעין''' הינו חלק מהפרי, ומובא ב[[תורת החסידות]] רבות בתור משל לדברים שונים.

== ריקבון הגרעין ==
[[אדמו"ר הזקן]] מזכיר הרבה פעמים ב[[תורה אור]] ו[[ליקוטי תורה]] את צמיחת הגרעין בתור משל, שלא יכול לצמוח [[עץ]] קודם שירקב ויתבטל הגרעין ויהיה בבחינת אין, ודווקא אחרי שמתבטל הגרעין יכול לצמוח עץ שיגדל כמות גדולה ביותר של פרות מגרעין אחד.

כך אין אוא"ס יכול להאיר לפני שיהיה ה[[ביטול]] ודווקא אחרי שנהיה בבחינת אין יכול להאיר אור ה' ביתר שאת וביתר עוז<ref>ראה תורה אור ויקהל פ"ט ג' ועוד הרבה מאוד מקומות בתורה אור ובליקוטי תורה.</ref>.

וזהו גם העניין של הזריעה של ישראל והזריעה שע"י צדקה.

כמו כן מובא העניין שבגרעין יש את הטעם של הפרי שהוא היה וע"י כוח הצומח שבארץ זה מתגלה<ref>ראה תורה אור, וירא, יג, ד' ועוד.</ref>.

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרעין

2025-10-20T18:04:54Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "'''הגרעין''' הינו חלק מהפרי, ומובא בתורת החסידות רבות בתור משל לדברים שונים. == ריקבון הגרעין == אדמו"ר הזקן מזכיר הרבה פעמים בתורה אור וליקוטי תורה את צמיחת הגרעין בתור משל, שלא יכול לצמוח עץ קודם שירקב ויתבטל הגרעין ויהיה בבחינת אין, ודווקא אחרי ש..."

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-19T18:41:33Z

קער א וועלט היינט: /* ערכים */

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (21)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]], [[אליהו אברג'ל]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

אליהו אברז'ל

2025-10-19T18:40:39Z

קער א וועלט היינט: קער א וועלט היינט העביר את הדף אליהו אברז'ל לשם אליהו אברג'ל

הרב '''אליהו אברז'ל''' (יליד [[תש"ח]]) הוא ראש אבות בתי הדין בירושלים, ראש ישיבת צוף דבש, ורבה של שכונת בקעה בירושלים, חתם על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] והיה בקשרים טובים עם חב"ד.

== תולדות ==
נולד בעיירה אל-קלעא הסמוכה לעיר מרקש במרוקו לרבי יוסף אברג'ל. בהיותו בן עשר עלתה משפחתו לישראל והם התגוררו בבית שמש. כחודש אחר עלייתו ארצה החל ללמוד בישיבת פורת יוסף בירושלים. שם למד עם הרב רפאל רוזיליו, ורבי אלעזר אבוחצירא.

בשנת [[תש"מ]] קיבל הסמכה לדיינות. באותו השנה מונה לאב בית הדין הרבני בבאר שבע.

בשנת [[תשס"ג]] היה בין המועמדים למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, תפקיד אליו נבחר בסופו של דבר הרב שלמה משה עמאר.

משמש כיום כאב בין דין בירושלים

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:ארג'ל.png|ממוזער|הרב אברג'ל חתום על פסק דין שהרבי מלך המשיח.]]
הגיע לביקור אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]].

ב[[תשע"ח]] הגיע להשתתף במעמד פתיחת מבצע תורה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]]<ref>[https://chabad.info/news/324604/ הרב אברג'ל ינאם בפתיחת מבצע תורה באור יהודה] {{אינפו}}</ref>.

ב[[תשפ"ד]] חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח.

ב[[תשפ"ה]] הוזמן לדבר בהתוועדות [[י' שבט]] ב[[קריית אתא]] ודיבר על דמותו של הרבי.

== קישוריים חיצוניים ==
[https://chabad.info/news/301148/ משלחת רבני חב"ד אצל ראב"ד ירושלים] {{אינפו}}

== הערות שוליים ==
{{מיון רגיל:אליהו אברג'ל}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים בהווה|אליהו אברג'ל]]

אליהו אברז'ל

2025-10-19T18:40:09Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "הרב '''אליהו אברז'ל''' (יליד תש"ח) הוא ראש אבות בתי הדין בירושלים, ראש ישיבת צוף דבש, ורבה של שכונת בקעה בירושלים, חתם על הפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח והיה בקשרים טובים עם חב"ד. == תולדות == נולד בעיירה אל-קלעא הסמוכה לעיר מרקש במרוקו לרבי יוסף אברג'ל. בהיותו..."

קובץ:ארג'ל.png

2025-10-19T18:25:05Z

קער א וועלט היינט:

הרב אליהו אברג'ל חותם על פסק דין שהרבי מלך המשיח

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-18T18:44:38Z

קער א וועלט היינט: /* ערכים */

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (20)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-18T18:43:40Z

קער א וועלט היינט: /* ערכים */

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (19)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח|ש"ח]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-18T18:43:10Z

קער א וועלט היינט:

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (19)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''תבניות''': [[תבנית:ש"ח]] - {{ש"ח}}.

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

יהודה טייכטל (אילת)

2025-10-18T18:43:04Z

קער א וועלט היינט:

{{קצרמר}}

הרב '''יהודה טייכטל''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הינו מנהל בית חב"ד בעיר אילת.

== תולדות חייו ==
הרב טייכטל נולד לר' [[דוד טייכטל|דוד]] לפרומע טייכטל ב[[נוף הגליל]].

לקראת שנת [[תשס"א]] נסע הרב טייכטל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] סמגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר מכן התחתן עב"ג מרת רחל לאה בת הרב [[יוסף הכט]] רב העיר [[אילת]].

לרב טייכטל ואשתו 5 בנים ובנות.

== שליחות באילת ==
בשנת [[תשס"ח]] יצאו הזוג טייכטל לשליחות ב[[אילת]].

הרב טייכטל מיקד את השליחות בעיקר בסטודנטים של אוניברסיטת "בן-גוריון" באילת.

בשנת [[תשע"ז]] הקיים הרב טייכטל [[בית חב"ד]] ברובע 9, רחל אימנו 10, בעיר.

בנוסף הרב טייכטל מנהל חלק מהמוסדות באילת.

במשך הזמן הקים הרב טייכטל קמפיין התרמה ל[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]] אילת כשהיעד הוא 180,000 {{ש"ח}}. הקמפיין הושלם ב[[י"א אדר]] [[תשע"ח]].

== קישורים חיצוניים ==
[https://col.org.il/news/102292 הנחת אבן פינה למעון חב"ד גדול ומפואר באילת] {{חב"ד און ליין}}

[https://chabad.info/news/248807/ אילת לבשה חג: אירוע עוצמתי בחנוכת בית חב"ד חדש] {{חב"ד אינפו}}

{{קצרמר/הרחבה/אישים}}
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים]]
[[קטגוריה:שלוחים בקמפוס]]

תבנית:ש"ח

2025-10-18T18:40:03Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "₪"

₪

יהודה טייכטל (אילת)

2025-10-18T18:39:38Z

קער א וועלט היינט: /* שליחות באילת */

{{קצרמר}}

הרב '''יהודה טייכטל''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הינו מנהל בית חב"ד בעיר אילת.

== תולדות חייו ==
הרב טייכטל נולד לר' [[דוד טייכטל|דוד]] לפרומע טייכטל ב[[נוף הגליל]].

לקראת שנת [[תשס"א]] נסע הרב טייכטל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] סמגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר מכן התחתן עב"ג מרת רחל לאה בת הרב [[יוסף הכט]] רב העיר [[אילת]].

לרב טייכטל ואשתו 5 בנים ובנות.

== שליחות באילת ==
בשנת [[תשס"ח]] יצאו הזוג טייכטל לשליחות ב[[אילת]].

הרב טייכטל מיקד את השליחות בעיקר בסטודנטים של אוניברסיטת "בן-גוריון" באילת.

בשנת [[תשע"ז]] הקיים הרב טייכטל [[בית חב"ד]] ברובע 9, רחל אימנו 10, בעיר.

בנוסף הרב טייכטל מנהל חלק מהמוסדות באילת.

במשך הזמן הקים הרב טייכטל קמפיין התרמה ל[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]] אילת כשהיעד הוא 180,000 ₪. הקמפיין הושלם ב[[י"א אדר]] [[תשע"ח]].

== קישורים חיצוניים ==
[https://col.org.il/news/102292 הנחת אבן פינה למעון חב"ד גדול ומפואר באילת] {{חב"ד און ליין}}

[https://chabad.info/news/248807/ אילת לבשה חג: אירוע עוצמתי בחנוכת בית חב"ד חדש] {{חב"ד אינפו}}

{{קצרמר/הרחבה/אישים}}
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים]]
[[קטגוריה:שלוחים בקמפוס]]

יהודה טייכטל (אילת)

2025-10-18T18:39:02Z

קער א וועלט היינט: /* שליחות באילת */

{{קצרמר}}

הרב '''יהודה טייכטל''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הינו מנהל בית חב"ד בעיר אילת.

== תולדות חייו ==
הרב טייכטל נולד לר' [[דוד טייכטל|דוד]] לפרומע טייכטל ב[[נוף הגליל]].

לקראת שנת [[תשס"א]] נסע הרב טייכטל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] סמגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר מכן התחתן עב"ג מרת רחל לאה בת הרב [[יוסף הכט]] רב העיר [[אילת]].

לרב טייכטל ואשתו 5 בנים ובנות.

== שליחות באילת ==
בשנת [[תשס"ח]] יצאו הזוג טייכטל לשליחות ב[[אילת]].

הרב טייכטל מיקד את השליחות בעיקר בסטודנטים של אוניברסיטת "בן-גוריון" באילת.

בשנת [[תשע"ז]] הקיים הרב טייכטל [[בית חב"ד]] ברובע 9, רחל אימנו 10, בעיר.

בנוסף הרב טייכטל מנהל חלק מהמוסדות באילת.

במשך הזמן הקים הרב טייכטל קמפיין התרמה ל[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]] אילת כשהיעד הוא 180,000 ש"ח. הקמפיין הושלם ב[[י"א אדר]] [[תשע"ח]].

== קישורים חיצוניים ==
[https://col.org.il/news/102292 הנחת אבן פינה למעון חב"ד גדול ומפואר באילת] {{חב"ד און ליין}}

[https://chabad.info/news/248807/ אילת לבשה חג: אירוע עוצמתי בחנוכת בית חב"ד חדש] {{חב"ד אינפו}}

{{קצרמר/הרחבה/אישים}}
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים]]
[[קטגוריה:שלוחים בקמפוס]]

יהודה טייכטל (אילת)

2025-10-18T18:34:40Z

קער א וועלט היינט: /* שליחות באילת */

{{קצרמר}}

הרב '''יהודה טייכטל''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הינו מנהל בית חב"ד בעיר אילת.

== תולדות חייו ==
הרב טייכטל נולד לר' [[דוד טייכטל|דוד]] לפרומע טייכטל ב[[נוף הגליל]].

לקראת שנת [[תשס"א]] נסע הרב טייכטל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] סמגרת שנת ה[[קבוצה]].

לאחר מכן התחתן עב"ג מרת רחל לאה בת הרב [[יוסף הכט]] רב העיר [[אילת]].

לרב טייכטל ואשתו 5 בנים ובנות.

== שליחות באילת ==
בשנת [[תשס"ח]] יצאו הזוג טייכטל לשליחות ב[[אילת]].

הרב טייכטל מיקד את השליחות בעיקר בסטודנטים של אוניברסיטת "בן-גוריון" באילת.

בשנת [[תשע"ז]] הקיים הרב טייכטל [[בית חב"ד]] ברובע 9, רחל אימנו 10, בעיר.

בנוסף הרב טייכטל מנהל חלק מהמוסדות באילת.

== קישורים חיצוניים ==
[https://col.org.il/news/102292 הנחת אבן פינה למעון חב"ד גדול ומפואר באילת] {{חב"ד און ליין}}

[https://chabad.info/news/248807/ אילת לבשה חג: אירוע עוצמתי בחנוכת בית חב"ד חדש] {{חב"ד אינפו}}

{{קצרמר/הרחבה/אישים}}
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים]]
[[קטגוריה:שלוחים בקמפוס]]

בתי חב"ד בארץ הקודש

2025-10-17T10:46:42Z

קער א וועלט היינט: /* א */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div>
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]]]
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]].
נכון לשנת [[תשפ"ה]] קיימים מעל ל-800 סניפים ב[[ארץ ישראל]].
* לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו '''[http://www.chabad.org.il/Branchs/Index.asp?CategoryID=146 אלפון בתי חב"ד]'''

==בתי חב"ד לפי שם היישוב==
===א===
*'''[[אביטל]]''' - ביישוב [[בית חב"ד]] נוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.
*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תנש"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''[[מנחם נוימן]]''' ופתח בית חב"ד במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''[[חנוך קליין]]''' ומאוחר יותר הרב '''זלמן זלמנוביץ''''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.
*'''אדרת''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''[[מיכאל מויאל]]''' - הגיע לאדרת בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. ב[[חודש שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.
*אילניה- הרב '''גיל חדד''' רב המושב אילניה שבגליל התחתון (הגיע למקום בתש"ע).
*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''[[ישראל הרשקוביץ]]''' - הגיע לאופקים בשנת [[תשמ"ד]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'. [[ישיבת חנוך לנער]] המסונפת למוסדות [['חנוך לנער']] צפת.
*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב [[טוביה בולטון]]. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח [[שלום בער הנדל]]. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב [[שלמה כץ]] ובשכונת 'נווה רבין' - הרב [[שלום דובער הנדל]].
*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''[[אליעזר שמולביץ]]''' - הגיע לאור עקיבא בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''[[יואל מן]]'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד]]ים יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.
*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן הרוש'''. הגיע לאורנית בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''[[שמעון ירדני]]'''. הגיע לאזור בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מדי שבוע.
[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה [[התוועדות]] לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב אחוזת ברק לכבוד יום הולדת של הרבי.
*'''[[אילת]]''' - רב העיר: הרב [[יוסף הכט]]. מנהל: הרב '''[[שמואל מנחם קליין]]''', שליח ראשי: הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]]. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב הכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד (בהנהלת הרבנית לאה אייזנבך), בית תמחוי גדול וישיבה לבעלי תשובה. בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר" לנזקקים, הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב ארז בנדטוביץ', בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''[[ארז בנדטוביץ]]'''. בנמל התעופה פועל הרב לוי ליפש.
*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''[[יהודה רובין]]''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב איתמר פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.
*'''[[אלונה]]''' - מנהל: הרב '''[[אריה לייב רובין]]'''. הגיע בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת ביישובים גבעת ניל"י, עמיקם ואביאל.
*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''[[יהודה רובין]]'''ע"ה. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''[[יצחק סנדרוי]]''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], יצהר, [[איתמר]], הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. ב[[חג החנוכה]] פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.
*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק סילברמן]]'''. הגיע לאלעד בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר אלעד פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)|אברהם אשר בלינוב]]. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.
*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''[[יצחק שטינמיץ]]'''. הגיע לאלפי מנשה בשנת [[תשס"ה]], כיום הרב השליח הוא הרב '''[[שניאור רסקין]]'''.
*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע לאלקנה בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.
* [http://www.chabad-elkana.org לאתר חב"ד אלקנה]
*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של [[הרבי הריי"צ]] מהכלא הסובייטי.
*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''[[ניסן חסדיאל נחשון]]'''. הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.
*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל הרצל]]'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.
*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מושקוביץ'''. הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל בהנהלת הרב '''ששון כרמל''' שהחל את פעילותו שנת [[תשס"ד]] (עוד בימי היותה "מכללת אריאל בשומרון").
*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גודמן]]'''. הגיע לאשדוד בשנת [[תשמ"א]]. בעיר שני בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, בית הספר חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים וחמישה בתי חב"ד בשכונות:
:'''אשדוד - מפעל אלת"א''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק זקלס]]'''.
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.
:'''אשדוד - רובע ח'''' - מנהל: הרב '''[[שלום אברהם מגידמן]]'''.
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''[[מרדכי מנשה לאופר]]'''.
:'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.
:'''אשדוד - רובע י"ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישולובין'''.
:'''אשדוד - רובע י"ז''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל עמאר]]'''.
*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל ליברמן'''. הגיע לאשקלון בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב '''אברהם קוסקס'''.
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב '''אורי כהן'''.
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב '''שניאור ליברמן'''.
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל גורליק'''.
*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''[[אבנר אקוע]]'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר [[בית שמש]] השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב [[חג השבועות]] לקריאת [[עשרת הדברות]].

===ב===
'''[[באר גנים]]''' ישוב לחלק ממגורשי גוש קטיף שבנו את בית הקבע, מנהל: הרב [[שמואל כהן שמואל אליעזר כהן|שמואל כהן]].
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב [[שמואל בקרמן]]. ביישוב באר יעקב פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.
:* [http://www.beeryakov.com beeryakov.com] אתר חב"ד באר יעקב
*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[משה דיקשטיין]], הרב [[מאיר קריצ'בסקי]] הרב [[ירמיהו קאליפא]], והרב [[יוסף קעניג]].
בעיר באר שבע פועלים כשלושים בתי חב"ד. בעיר מוסדות לכל הגילאים - מעון, גנים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון, ישיבה קטנה, [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|ישיבה גדולה]], כולל אברכים.
*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב שמואל שחר. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].
*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.
*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב [[נחום שטרסברג]].
*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב [[שמואל גרומך]].
*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.
*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[שלום בער שמולביץ]].
:'''[[בית שאן - עמק]]''' - מנהל: הרב [[רועי תור]].
*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ויינר]]. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר בית שמש פועלים עשרה בתי כנסת חב"דיים, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב [[יעקב טורנהיים]].
*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב [[נועם בר טוב]].
*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.
*'''[[בני עטרות]]''' - מנהל: הרב [[זאב דב הלפרין]].
*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב [[אהרון קרניאל]].
*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב [[יהושע אדוט]]. שלוחים נוספים: הרב [[מנחם מענדל ערד (בנימינה)|מנחם מענדל ערד]].
*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב [[סעדיה מעטוף]]. במושב ברקת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.
:* [http://www.bareketsheli.com לאתר חב"ד ברקת]
*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[[בת ים]]''' את בית חב"ד בעיר הקים הרב [[זמרוני ציק]] והוא מנוהל כיום בידי בנו, הרב [[חיים ציק]]. בעיר מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. שלוחים נוספים בבת ים: הרב [[יצחק רחימי]], הרב שניאור רחימי (בית חב"ד שכונת עמידר), הרב מנחם מענדל גבאי, הרב יעקב בלום, הרב שמואל פורטמן (לדוברי רוסית) ועוד.
*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב [[רמיאל מאור]]. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב [[יצחק יהונתן כהן]].

===ג===
*'''גאולים''' - מנהל: הרב אריה ארזי.
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.
*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]. פועל לצידו חתנו הרב משה יצחק העכט.
*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.
*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות [[תרפ"ט]] פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.
*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.
'''[[רמת גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ניימרק.
*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.
*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל לויטין]].
*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב [[שבתאי פישר]]. הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תנש"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.
** [http://givatshmuel.org לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.
*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. בעיר גבעתיים פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.
** [http://www.chabadgivataim.com לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב [[בנימין קרניאל]].
*'''[[גמזו]]''' - מנהל: הרב [[עמי ברעם]].
*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט ולצידו הרב מנחם מענדל מנגמי.
*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב [[אבשלום קיל]]. הגיע לגן נר בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית הספר יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, [[מקווה]] טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.
** [http://www.gan-ner.org לאתר חב"ד גן נר]

*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].
*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]].
*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב [[גרשון שנור]]. ביישוב גני תקווה פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.
** [http://www.ganei-tikva.com לאתר חב"ד גני תקווה]

===ד===
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי, שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים עם ילדי היישוב.
*'''[[דולב]]''' - מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' יוסף יצחק אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח.
*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל גליס]]. מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח הרב אורי שחר, שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש - הרב [[מנחם מענדל גליס]] ורעייתו, שכונת ממשית - הרב ניתאי פש ורעייתו, שכונת השחר - הרב בנימין גליס ורעייתו.

===ה===
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב [[שמשון טל]]. בעיר הוד השרון פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', [[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבת תומכי תמימים]], ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.
** [http://www.hodhasharon.org לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''הר אדר''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)]].
*'''[[הרצליה]]''' - מייסד: הרב [[ישראל הלפרין]]. מנהל הבית חב"ד: הרב [[תמיר קסטיאל]]. בעיר הרצליה פועלים שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.

===ז===
*'''זיתן''' - מנהל: הרב [[שאול יוסף הרשקוביץ]].
*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק פריימן]]. הגיע לזכרון יעקב בשנת [[תשנ"ז]].
** [http://www.zichronyaakov.org לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''זנוח''' - מנהל: הרב יניב כהן.
שליח נוסף - הרב מענדי מזרחי.

===ח===
*'''חבצלת השרון''' - מנהל: הרב שי בן אודיז.
*'''[[חברון]] - [[קריית ארבע]]''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקריית ארבע: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר חברון - [[קריית ארבע]] פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.
** [http://www.chabad-hebron.com לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע]
*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
בעיר חדרה פועל בית כנסת חב"ד, מעונות, גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון ובית תמוי.
:מנכ"ל מוסדות חב"ד בעיר - הרב יוסף וקסלשטיין.
:מנהל פעילות בית חב"ד - השליח הרב שלמה שוורץ.
:כל רחבי העיר - השליח הרב שניאור זלמן בליניצקי.
:גבעת אולגה - השליח הרב [[שאול אקסלרוד]]
:שכונת ניסן וברנדייס - השליח הרב ברוך בקרמן.
:מתחם וילג' מול החוף - השליח הרב לוי לסקר.
:שכונת נווה חיים - השליח הרב טוביה כשדן הגיע לחדרה בשנת [[תשס"ה]].
:שכונת ויצמן - השליח הרב שמואל רייניץ.
:שכונת הפארק - השליח הרב מנחם ליפסקר.
:שכונת רמב"ם ותחנה מרכזית - השליח הרב דוב הלפרין.
:שכונת חדרה הצעירה - השליח הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
:שכונת האוצר - השליח הרב משה דוב ברוד.
:שכונת קדמת ים - השליח הרב דניאל אלפנט.
:שכונת עין הים (חופים) - השליח הרב אהרן קטורזה הגיע בשנת [[תשע"ד]].
:שכונת בית אליעזר - השליח ורב השכונה הרב [[אליהו אסולין]].
:שכונת אחוזת דניה - השליח הרב אהרון קוביטשעק.
:שכונת ביתר - השליח הרב מרדכי גרוזמן.
:חב"ד לנוער - השליח הרב אליהו לוין.
:חב"ד במרכז הרפואי 'הלל יפה' - השליח הרב שניאור זלמן מעטוף.
:חב"ד לדוברי צרפתית - השליח הרב מאיר חיון, מנהל בית חב"ד.
:חב"ד לדוברי צרפתית צעירים - השליח הרב מנחם מענדל וענונו.
:חב"ד לדוברי צרפתית שכונת הפארק - השליח הרב חיים הלל אנגלברג.
:חב"ד בעליה - השליח הרב יוסי אדלר.
:שכונת נחליאל - הרב מאיר מחפוץ.
:רחוב תרנ"א ו[[תפארת זקנים לוי יצחק|כולל תפארת לוי יצחק]] - הרב מנחם מענדל הבר.
:שכונת אפרים וראש כולל [[מכון תורה שלימה|תורה שלימה]] - הרב [[יואב אקריש]].
*'''[[חולון]]''' - שליח ראשי ומנכ"ל המוסדות הרב [[דוד גוראריה]] מנהל: הרב [[ירחמיאל גורליק]]. הגיע לחולון בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.
:'''חולון - קריית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.
:'''חולון - קריית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.
*'''חיספין''' - מנהל: הרב ישראל הבר.
*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב [[משה דב גינזבורג]]. הגיע לחיפה בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.
** [http://www.chabadhaifa.com לאתר חב"ד חיפה]
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]].
:'''חיפה - שכונת הדר''' - מנהל: הרב [[שאול דוד בורשטיין]] בית חב״ד לעולי ברית המועצות(דוברי רוסית) משנת תשס״ד פועל כיום עם בית תמחוי , גן ילדים ובית-ספר תלמוד תורה.
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילשאנסקי.
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.
:'''חיפה - קריית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב [[אורי למברג]].
*'''חצור הגלילית''' - מנהל: הרב [[ניסן מור יוסף]].
*'''[[חריש]]''' - מנהל: הרב דוד כהן.
:'''חריש - בצוותא''' - מנהל: הרב שכטר.
:'''חריש - צרפתים''' - מנהל: הרב דוד פאכרט.
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב [[ברק כוכבי]]. ביישוב חשמונאים פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.
** [http://www.hashmonaim.org לאתר חב"ד חשמונאים]

===ט===
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קרמר]].
**'''טבריה - שכונת האמהות''' - מנהל: הרב שניאור זלמן טורקוב.
**'''טבריה - שיכון ג'''' - מנהל: הרב שניאור זלמן בלוי.
**'''טבריה - נוף פוריה''' - מנהל: הרב [[רפאל נחמן לבנוני]].
**'''טבריה - בית חב"ד המרכזי''' - מנהל: הרב ראובן גול.
**'''טבריה - מרכז היר''' - מנהל: הרב יאיר פרדני.
**'''טבריה - מרכז התיירות''' - מנהל: הרב יונה זילברשטרום.
**'''טבריה - שכונת קריית שמואל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליפשיץ.
**'''טבריה - שכונת פלוס 200''' - מנהל: הרב מנחם מענדל רייניץ.
**'''טבריה - שכונת מיכאלאנגלו''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ביטון.
**'''טבריה - טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.
*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב [[יחזקאל מרקוביץ]], הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.
**'''טירת כרמל - שכונת גלי כרמל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרברצ'יק.
*'''טנא - עומרים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.

===י===
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב דניאל עמרם, הרב שמעון שניאורסון, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר).
*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק לרר]]. בעיר יבנה פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.
** [http://www.chabadyavne.com לאתר חב"ד יבנה]
*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.
*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.
*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.
:'''יהוד - קריית הסביונים''' - מנהל: הרב [[שמואל וולף]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.
* [http://www.yehudim.org.il לאתר חב"ד יהוד]
*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב [[שמעון אלהרר]]. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/[[בת מצווה]] על המצדה', כתיבת [[ספר תורה]] על המצדה.
** [http://www.deadsea-chabad.com לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''[[ינוב]]''' - מנהל: [[הרב צמח אברהם]].
*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב [[יעקב רייצס]].
*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב [[מיכאל קלמן]].
*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן. ביישוב, המונה למעלה מ2,000 תושבים, מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. בישוב ישנו גן חב"ד (מנוהל על ידי הרב אלי איתן), בית כנסת חב"ד (הגבאי הוא ר' יאיר סלמי), וישיבת חב"ד (בראשות הרב [[איציק סנדרוי]]).

ביצהר וסביבותיה פועל הרב שלום כלפון עם [[חיילי צה"ל]], יחד עם תלמידים מהישיבה ביצהר.
*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב [[נועם דקל]]. הגיע ליקנעם בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
** [http://www.chabadyokneam.org לאתר חב"ד יקנעם]
*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב [[חיים וולף]].
*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.

===כ===
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב [[דוב גרינברג]].
*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.
*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.
*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב [[שלמה ליפש]].
*'''[[כפר בילו]]''' - מנהל: הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']].
*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב [[אריה זבולון וועג]].
*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר גבירץ]].
*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב [[משה מרינובסקי]].
*'''[[כפר הנשיא]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר וילהלם]]
*'''[[כפר וויתקין]]''' - מנהל: [[חיים דוד וילהלם]]
*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב [[יוסף הרטמן]].
*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
** [http://www.chabad.org.il לאתר צעירי חב"ד - המרכז]
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: [[הרב דוד לסלבוים]].
:בית חב"ד כפר חב"ד בהנהלת הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']].
*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב [[נחמיה שמרלינג]].
:סמנכ"ל המוסדות - הרב [[חיים לוי יצחק סלומון]].
:מנהל בית כנסת חב"ד - הרב מנחם מענדל טורנהיים.
:שכונת יפה נוף - הרב דניאל ווסק.
:[[חב"ד לנוער]] - הרב מוטי אהרונסון.
:שכונת שרונה - הרב צמח אברהם.
:שכונת שרונה - הרב יוסף יצחק אברהם.
:בית חב"ד לדוברי צרפתית - הרב בנימין בלאיש.
:רב בית הכנסת תהילת ה' - הרב יעקב יוסף.
:שכונת גבעת אלונים - הרב חנן ליפש.
*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע [[שי צ'רבינסקי]].
*'''[[כפר נטר]]''' - מנהל: הרב [[נפתלי מינצברג]].
*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב [[יואל ימיני]]. מנהל פעילות: הרב יעקב מזרחי.
:'''כפר סבא''' - מנהל: הרב [[אהרון קנייבסקי]]. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.
:'''כפר סבא - שכונות מזרחיות''' - מנהל: הרב שי עזיזה.
:* [http://www.chabadks.co.il לאתר חב"ד כפר סבא]
*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב [[שלום דובער פריימן]].
*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ברוד]].
*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]].
*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ריבקין]]. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.
:* [http://www.karmiel.co.il לאתר חב"ד כרמיאל]

===ל===
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ביסטריצקי]].
*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב [[אברהם חזן]].
:לוד - יהודי גרוזיה - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.

===מ===
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב [[ישעיהו אבני]].
*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה חב"דית בפתח היישוב מגדל]]
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב [[שמואל גרוזמן]]. במקום נערכות מסיבות [[חנוכה]] לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}
*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.
:'''מגדל העמק - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט, הרב יעקב יוסף רסקין והרב מנחם מענדל רוזנשיין.
*'''[[מודיעין-מכבים-רעות]]''' - מנהל: הרב [[ברוך סלונים]].
*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]].
מודיעין עילית - גרין פארק - מנהל: הרב מנחם טרבניק.
*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב [[אריה גרינברג]]. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.
*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב [[משה ששונקין]].
*'''[[מיטב]]''' - מנהל: רעיית הרב [[אברהם דונין]].
*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קורץ]].
*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב [[נתנאל יעקב בן מעש]].
*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב [[דוד ועקנין]].
*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב [[אברהם שמלה]].
:* [http://www.maale-adumim.com לאתר חב"ד מעלה אדומים]
*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]], בעיר פועלים בית הכנסת, [[מקווה]] חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.
*'''[[ישוב מעלות|מעלות]]''' - מנהל: הרב [[יגאל כספי]].
*'''[[מעגלים]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[ליאור מלכה]].
*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.
*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב [[שמואל ונקרט]].
*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב [[צבי הירש חיים סלונים]].
*'''מרחביה''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].
*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות בשנת תשס"ה מיד לאחר חתונתו.
:* [http://www.chabadmerchavim.com לאתר חב"ד מרחבים]
* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.
*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.
*'''מתן וירחיב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.

===נ===
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה.
*'''[[נהריה]]''' - מנהל:
* '''נווה זיו''' - מנהל: הרב שמואל חי חתן
*'''נוה ירק''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.
*'''נווה מונסון''' - מנהל: הרב יעקב סגל.
*'''[[נוף הגליל]]''' - מנהל: הרב [[שמשון הלפרין]].
*'''נופית''' - מנהל: הרב [[מיכאל קישון]].
*'''נורדיה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.
*'''[[ניצן]] - [[גוש קטיף]] - [[נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב [[יגאל קירשנזפט]], הרב פנחס קירשנזפט.
**[http://www.chabadgushkatif.com לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]
*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.
*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.
*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב [[שגיא הר שפר]]. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.
:* [http://www.ness-ziona.com לאתר חב"ד נס ציונה].
*'''[[נעלה]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[יוסף נחום קליימן]].
:* [http://www.chabadelit.com לאתר חב"ד נצרת עילית]
*'''נשר''' - מנהל: הרב [[משה קורנט]].
*'''[[נמל התעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].
*'''קריית נמל התעופה''' - מנהל: הרב [[נחום סטולין]].
*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.
*'''[[נתניה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב [[נח סוליש]].
** [http://www.chabad-netanya.org לאתר חב"ד נתניה]
:'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.
:'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב [[צבי וילהלם]].
:'''נתניה - מרכז''' - מנהל:בית משיח מרכז ממש (הרב [[יוסי טאוב]], הרב [[אלעזר פרץ]]).
:'''נתניה - מזרח (קריית השרון)''' - מנהל: הרב [[יצחק טייכטל]].
:'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' בקריית השרון - מנהל: הרב רפאל דבי.
:'''נתניה - אזור תעשיה קריית אליעזר''' - מנהל: הרב שלום אברהמסון.
:'''נתניה - גבעת האירוסים''' - מנהל: הרב [[אליסף לויוב]].
:'''נתניה - מרכז העיר''' - מנהל: הרב יוסי לויוב, הרב אריאל לויוב.
:'''נתניה - לב נתניה''' - מנהל: הרב [[נחום גולדשמיד (נתניה)|נחום גולדשמיד]]
:'''נתניה - דוברי רוסית''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל טייכמן]].
:'''נתניה - עיר ימים - רמת פולג''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.
:'''נתניה - אזור התעשיה קריית ספיר''' - מנהל: הרב יוסי ולפא.
:'''נתניה - מכללת נתניה''' - מנהל: הרב שניאור לנדא.
:'''נתניה - נת 600''' - מנהל: הרב כתריאל אלפרוביץ.
:'''נתניה - גלי ים''' - מנהל: הרב אשר רבינוביץ.
:'''נתניה - קריית נורדאו''' - מנהל: הרב משיח מוריאל.
:'''נתניה - אגמים''' - מנהל: הרב רפאל לויוב.
:'''נתניה - ניצה''' - מנהל: הרב מאיר שלמה גליצנשטיין.
:'''נתניה - רמת חן''' - מנהל: הרב שלמה חיים דרורי.
:'''נתניה - חב"ד לנוער''' - מנהל: הרב חן סודר הרב מוטי אהרונסון.
:'''נתניה - חב"ד לנוער הצרפתי''' - מנהל: הרב יוני ספר.
:'''נתניה - אזורים''' - מנהל: הרב מנחם מגידיש.
:'''נתניה - נווה אביבים''' - מנהל: הרב מענדי פלדמן.
:'''נתניה - נווה איתמר''' - מנהל: הרב אברימי וולס.
:'''נתניה - כוכב הצפון''' - מנהל: הרב אהרון חיים לאיינס.
:'''נתניה - דוברי צרפתית עיר ימים - פולג''' - מנהל: הרב ראובן בלאיש.
:'''נתניה - דוברי צרפתית נת 600''' - מנהל: הרב אלכסנדר סעדון.
:'''נתניה - מערב מרכז העיר''' - מנהל: הרב מוטי גלבשטיין.
:'''נתניה - מכללת וינגט''' - מנהל: הרב אריאל רוזנטל.
:'''נתניה - חסד בקהילה''' - מנהל: הרב [[לוי סגל]].
:'''נתניה - בן ציון''' - מנהל: הרב שלום אטל.
:'''נתניה - אגמים ג''' - מנהל: הרב יוסי וולפא.

===ס===
*'''[[סביון]]''' - מנהל: הרב [[שמואל ביסטריצקי]]. בנוסף, פועל ביישוב השליח הרב יוסף מאיר הכהן{{הערה|[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%94%D7%9F תגית: הרב יוסף כהן], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב [[זיו שרעבי]].
*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.
*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.
*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קפלן]].

===ע===
*'''עולש''' - מנהל: הרב שירן דוידוביץ'.
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.
*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.
*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם טל]].
*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב [[נתן אוירכמן]].
*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.
** [http://www.chabadbinyamin.org לאתר חב"ד עלי]
*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.
*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב [[יהודה אלחרר]].
*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.
*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]].
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.
*'''[[עפרה]]''' - מנהל: הרב יחיאל שאמילוב.
*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.
*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]].
*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.

===פ===
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קורנט]]. כיום פועל במקום גם בנו, הרב מענדי קורנט.
*'''פרדסיה''' - מנהל: הרב [[מאיר מור יוסף]].
* [http://www.ness-ziona.com לאתר חב"ד פרדסיה]
*'''פרוד''' - מנהל: הרב אהרון שיפמן.
*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב [[אשר זאב דייטש]].
:פתח תקווה - אם המושבות - מנהל: הרב מרדכי גרליק.
:פתח תקוה - המרכז השקט - מנהל: הרב יוסי אקסלרוד.
:פתח תקוה - נוה גן - מנהל: הרב חיים מרטון.
:פתח תקוה - נוה דקלים - מנהל: הרב [[לוי דורון]].
:פתח תקוה - עין גנים - מנהל: הרבה טוביה גינזבורג.
* [http://www.chabadpt.org לאתר חב"ד פתח תקווה]

===צ===
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.
*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קירש]].
*'''[[צור יצחק]]''' - מנהל: הרב [[שמואל גליצינשטיין]].
**[https://www.chabad-ty.com לאתר בית חב"ד צור יצחק]
*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע לצורן בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.
:'''צפת''' - איבקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
:'''צפת''' - מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
:'''צפת''' - מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
:'''צפת''' - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
:'''צפת''' - נוף כינרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
:'''צפת''' - עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
:'''צפת''' - רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטרוי]].
:'''צפת''' - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב אליהו סקורי.

===ק===
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.
*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.
*'''[[קוממיות]]''' - מנהל: משפחת לוי.
*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע לקיסריה בשנת [[תשס"ב]]. את הפעילות בפארק תעשייה קיסריה מנהל הרב שמואל זלמנוביץ. ישנו [[בית הכנסת]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.
*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.
*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.
*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה ב[[פרשת השבוע]], [[תניא]], [[פנימיות התורה]] ועוד. מענה לכל צורך יהודי [[תפילין]], [[מזוזות]], [[בר מצוה]] ועוד.
*'''[[קריית ארבע]] (חברון)''' - מנהל: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ו[[בתי כנסת]] [[חב"ד]].
:* [http://www.chabad-hebron.com לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*'''[[קריית אתא]]''' - מנהל: הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
:*'''[[קריית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.
:* [http://www.chabadka.org לאתר חב"ד קריית אתא]
*'''[[קריית גת]]''' - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].
*'''[[קריית טבעון]]''' - מנהל: הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]].
:'''[[קריית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.
:'''[[קריית טבעון - קריית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה סגל (קריית טבעון)|שלמה סגל]].
:'''[[קריית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קריית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].
*'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
:*'''קריות - [[קרית ביאליק]]''' - מנהל: הרב נחום יצחק. [http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קריית ביאליק]
:*'''קריות - קרית ביאליק גבעת הרקפות''' - מנהל: הרב [[פנחס מרטון]].
:*'''קריות - קרית ביאליק לנוער''' - מנהל: הרב יוסי גולדשטיין.
:*'''קריות - קרית ביאליק צור שלום''' - מנהל: הרב אברהם חדד.
:*'''קריות - קרית ביאליק שכונה''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
:*'''קריות - קרית ים ב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ברוק.
:*'''קריות - קרית ים ד''' - מנהל: הרב אורן ירמיהו.
:*'''קריות - קרית ים סביוני ים''' - מנהל: הרב אהרן גופין.
:*'''קריות - קרית ים פסגות ים ובנה ביתך''' - מנהל: הרב משה ביסטריצקי.
:*'''קריות - קרית מוצקין''' - מנהל: הרב שמואל ג׳רופי.
:*'''קריות - קרית מוצקין נווה גנים''' - מנהל: הרב שמעון אייזנבך.
:*'''קריות - קרית מוצקין מרכז''' - מנהל: הרב רוזנברג.
:*'''קריות - קרית מוצקין משכנות האומנים''' - מנהל: הרב חיים טברדוביץ.
:*'''קריות - קרית חיים מזרחית ומפרץ חיפה''' - מנהל: הרב לוי אוירכמן.
:*'''קריות - קרית חיים מערבית''' - מנהל: הרב ישראל קוט.
*'''[[קריית מלאכי]]''' - מנהל הרב [[דניאל אליעזר ליפא קורצוויל]]. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב [[אלימלך הרצל]], באיזור המרכז המסחרי פועל "בית משיח" בהנהלת הרב [[שלום פש]]. בשכונת "בר יהודה" פועל הרב [[אהרון מנגמי]]. בשכונת '''כרמי הנדיב''' פועל בית חב"ד על ידי השליח הרב [[מנחם ליצמן]].
*'''[[קריית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.
*'''קריית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.
*'''[[קריית שמונה]]''' - מנהל: הרב [[יגאל ציפורי]].
*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע לקרני שומרון בשנת [[תשס"ה]].

===ר===
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא<ref>[http://www.chabadrh.org.il לאתר חב"ד ראש העין]</ref>.
*'''ראש העין - נצבא''' הרב אלעזר קניג.
*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. הגיע לעיר לאחר נישואיו עם ערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את [[בית הכנסת]] העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה. לצידו פועל בשליחות הרב יוסף שמחה גינזבורג.
*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב [[יצחק גרוזמן]].
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]], בעיר פועלת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים]].
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]]<ref>[http://www.rishonlezion.org לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]</ref>.
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.
:'''ראשון לציון - נאות אשלים''' - מנהל: הרב [[אריאל גורן]].
:'''ראשון לציון - נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנהל: הרב [[ינון ששון]].
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב [[אהרון יואל בייטש]] שליח, ורב בית כנסת חב"ד.
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב [[חנן כוחונובסקי]]<ref>[http://www.m-chesed.net לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]</ref>.
:'''ראשון לציון''' - חב"ד בעליה - הרב שניאור רייניץ.
:'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.
*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. מנהל פעילות: הרב [[מיכאל רייניץ]].
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.
:'''רחובות - קריית משה''' - מנהל: הרב [[שמעון שעאר]].
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב [[משה טברדוביץ]].
:'''רחובות - מזרח''' מנהל: הרב [[נחמיה קפלון]].
:'''רחובות - פארק המדע''' - מנהל: הרב [[יחיאל גלוכובסקי]].
:* [http://www.chabadrehovot.co.il לאתר חב"ד רחובות]
*'''[[רינתיה]]''' - מנהל: הרב חיים וויספיש.
*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.
*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.
*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]].
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב [[חגי הלוי]].
:'''רמת גן - אוניברסיטת בר-אילן '''הרב שי שור.
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.
:* [http://www.chabadmaromnave.com לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק. הרב מולע מזרחי.
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.
:'''רמת גן - מרכז מודעות''' - יו"ר: הרב [[אסף סימון]]. מנהלת: הרבנית [[פרומה ויצהנדלר]] אשת הרב [[שמעון ויצהנדלר]]. הרב [[צבי ונטורה]].
*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב [[יהודה בוטמן]].
:* [http://www.chabad-rh.co.il לאתר חב"ד רמת השרון]
*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן וולסוב]].
* [http://www.ramatyishay.com לאתר חב"ד רמת ישי]
*'''רמת נפתלי''' - מנהל: הרב מנחם מענדל חורי.
*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: [[הרב יוסף יצחק נוימן]].
*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב [[אליהו שדמי]] הגיע לרעננה בשנת תשמ"ו. בעיר רשת גני ילדים ומעונות, בית ספר, ארגון שפרה ופועה עזר לילדות, מקווה טהרה, ארגון נוער בת מלך, שיעורים ביהדות, בית כנסת, בדיקה ואספקה של תפילין ומזוזות, עזרה לנזקקים ופעילות סביב מעגל השנה.
:* [http://www.chabadraanana.com לאתר חב"ד רעננה]
:'''רעננה - דוברי צרפתית''' - הרב מנחם מענדל מימון
:'''רעננה - שכונת לב הפארק''' - הרב יוסף יצחק וינקרט.
:'''רעננה - שכונת הפרחים''' - הרב הרב דוד אבא זלמנוב
:'''רעננה - שכונת נווה זמר''' - הרב רפאל ברבי
:'''רעננה - [[חב"ד לנוער]]''' - הרב לירן רוזנווסר
:'''רעננה - קניון רננים''' - מנהל: הרב ברוך שנהב
:'''רעננה - שכונת מזרח העיר''' - הרב מנחם מענדל פרוס
:'''בית משיח''' - הרב משה כהן והרב [[שלמה זלמן לנדא]].

===ש===
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב [[משה זאב פיזם]].
:* [http://www.chabadsderot.com לאתר חב"ד שדרות]
*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גרינברג]].
*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.
*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב [[בני נחום]].
*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], אחריו ניהל אותו הרב [[יצחק קניג]], (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.
*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.
*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.

===ת===
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב [[זבולון נתנוב]].
*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
:* [http://www.chabadtlv.org לאתר חב"ד תל אביב]
*'''[[תל אביב]]'''-מנהל: הרב עדי אלפנט [[בית חב"ד לצעירים וסטודנטים]]
:'''תל אביב - בית חדש למדרש''' - מנהל: הרב דוד עזיזה.
:'''תל אביב - [[ממעל ממש]]''' - מנהלים: הרב [[טל זיו]], הרב יובל ברנס, הרב חנוך וינר.
:'''תל אביב - נווה צדק''' - מנהל: הרב אבי קלי.
:'''תל אביב - נווה עופר''' - מנהל: הרב [[שמואל מחפוץ]].
:'''תל אביב - התקווה''' - מנהל: הרב [[אפרים דגן]]. תפילות, שיעורי תורה, חנות לתשמישי קדושה. וכן במקום פועלת [[דרכי תמימים תל אביב|ישיבה גדולה]].
:'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל.
:'''[[תל אביב - קריית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.
:'''תל אביב - פארק צמרת''' - מנהל: הרב חיים אלימלך.
:'''תל אביב - שכונת צהלה''' - מנהל: הרב לוי גערליצקי.
:'''תל אביב - שכונת סי אן סן''' - מנהל: הרב מנדי גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת גינדי''' - מנהל: הרב ישראל גערליצקי
:'''תל אביב - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב לוי אלפרוביץ
:'''תל אביב - שכונת תל חיים''' - מנהל: הרב דוד זוהר
:* [http://www.kshalom.com לאתר חב"ד תל אביב - קריית שלום]
:'''[[תל אביב]] - [[רמת אביב]]''' - מנהל: הרב [[דוד אושקי]]. הרב [[יהודה ליפש]].
:* [http://www.chabadaviv.com לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב [[שלום גליצנשטיין]].
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].
:* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]
*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].
*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.
*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב [[דוד טל]].
*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.
*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב [[דוד דהן]].

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בתי חב"ד בעולם]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אתר חב"ד בעולם]
* [http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Index.asp?CategoryID=60 אתר צעירי חב"ד]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

משתמש:קער א וועלט היינט/טיוטה

2025-10-15T17:14:29Z

קער א וועלט היינט:

{{טיוטה פרטית}}הת' '''דובער זקלס''' (יליד [[תשס"ח]]) הינו סופר חב"די אשר חיבר - בין היתר - מאמרים בנושא בית רבי שפורסמו ב[[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט,]] כמו כן סיים את ה[[ש"ס]] בהיותו בן 17 בלבד.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ג' כסלו]] [[תשס"ח]] לרב [[חיים יהושע זקלס]] ולנחמה דינה ב[[אלעד]].

למד ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], בהיותו ילד כבר הוציא קבצים בנושא בית רבי שפורסמו באתר [[חב"ד און ליין]]<ref>[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/07/62d46d3904283_1658088761.pdf תולדות הרז"א] {{חב"ד און ליין}}</ref>.

כמו כן פירסם כמה מאמרים בגליון [[היכל הבעש"ט]].<ref>[https://col.org.il/news/169837 נכדי התמים חקר את סיפורם: בעקבות שני חסידים שנשכחו] {{חב"ד און ליין}}</ref>

למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אלעד]].

ב[[תשפ"ה]] בהיותו בשיעור ג' בישיבה קטנה באלעד סיים את הש"ס במהלך מעמד הסיום לשיעור ג' בסוף השנה.

בהמשך סיום הש"ס פורסם בערוץ 14 וגרם לקידוש ה' עצום.

כיום לומד בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

תקציר:
== הערות שוליים ==

הרב '''מנחם מענדל אייזנבך'''
<references />הרב '''מנחם מענדל אייזנבך''' הינו משלוחי הרבי בשכונת השחמון תחת אביו הרב [[שמעון אייזנבך]]

== תולדות חיים ==
נולד בכ"ו אייר תשנ"ג ר

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2025-10-15T16:43:32Z

קער א וועלט היינט:

{{מפנה|שמעון אייזנבך}}
{{דמות
|שם=הרב שמעון אייזנבך
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg
|תיאור=הרב אייזנבך עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]]|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[אילת]]
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.
}}
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}.

למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.

הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

===שליחות באילת===
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.

====פעילות ציבורית====
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר.

לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.

כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".

====אביסל אידישקייט====
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג".

ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}.

כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. {{מונחון|אזעה"צ|אזכיר על הציון}}"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ=2, [[תשנ"ב]]|עמוד דיגיטלי=2}}}}.

====הוראות הרבי על ס"ת חדש====
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.

ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

====רב שכונה====
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.

בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו היא הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].

הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]].
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].
* חתנו, הרב [[אליעזר זוננפלד]]- [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים אלעד.
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גערליצקי]] - שליח הרבי ב[[תל אביב]].
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית.
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת.
*חתנו, הרב מאיר שנור.
*חתנו, הרב צבי אלימלך אשכנזי.
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד.

==קישורים חיצוניים==
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

שיחה:עצם וגילוים

2025-10-15T16:33:05Z

קער א וועלט היינט: /* צריך להרחיב את הערך */ תגובה

== צריך להרחיב את הערך ==

פלא שעדיין לא עשו ערך על מושג כל כך בסיסי בחסידות, משקיעים פה בערכים על אישים וכו' אל על תורת החסידות כמעט אין ערכים. [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:31, כ"ג בתשרי, ה'תשפ"ו 19:31, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]], אולי במקום לשים תבניות קצרמר תוסיף מידע לערך. בברכה. [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:33, כ"ג בתשרי, ה'תשפ"ו 19:33, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

שיחה:עצם וגילוים

2025-10-15T16:31:01Z

קער א וועלט היינט: /* צריך להרחיב את הערך */ פסקה חדשה

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-14T19:58:10Z

קער א וועלט היינט:

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (19)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]], [[עצם וגילוים]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

עצם וגילוים

2025-10-14T19:53:34Z

קער א וועלט היינט: /* הערות שוליים */

'''עצם וגילוים''' הינם חלוקה ב[[תורת הקבלה|קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]] בין העצם עצמו שאינו שייך להיות בבחינת גילוי, לבין האורות שבבחינת גילוי, ודרך כלל מובא בנוגע ל[[עצמות]] ולגילויים.

== החילוקים בין העצם לגילויים ==

=== בריאת יש מאין ===
מבואר בחסידות שדווקא בכח העצמות לברוא יש מאין והביאור הוא מפני שלא יכול להתהוות מציאות יש מהגילויים כי מפני גילוי האור הוא לא יכול להיות יש אלא יתבטל במציאות, ודווקא מצד העצם שלמעלה מהגילוי יכול להיות בריאת יש.

ומבואר שכשהוצרך לברוא את עולמות [[בי"ע]] אזי: "דאָ איז גענוג אָט די קונצן פון אורות וגילויים" (נגמר הקונצים של אורות וגילויים)<ref>סה"מ תרס"ו-ס"ז שם ע' כט.</ref>.

=== ריבוי פרטים ===
עוד עניין, שהעצמות כולל את כל הפרטים, לעומת האורות והגילויים, שבכללם גם [[עולם האצילות]] - שהם לא יכולים לשאת ריבוי פרטים, ואי אפשר לומר שיש שם ענינים כמו 'ברויט און בולקע'<ref>לחם ולחמנייה - לשון כ"ק אדמו"ר במאמר.</ref> כי פרטים הם התחלקות והתחלקות זה היפך עניין האחדות, ודווקא העצמות, מצד היותו נושא הפכים, יכול לכלול ריבוי פרטים.

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

עצם וגילוים

2025-10-14T19:52:17Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "'''עצם וגילוים''' הינם חלוקה בקבלה ובחסידות בין העצם עצמו שאינו שייך להיות בבחינת גילוי, לבין האורות שבבחינת גילוי, ודרך כלל מובא בנוגע לעצמות ולגילויים. == החילוקים בין העצם לגילויים == === בריאת יש מאין === מבואר בחסידות שדווקא..."

'''עצם וגילוים''' הינם חלוקה ב[[תורת הקבלה|קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]] בין העצם עצמו שאינו שייך להיות בבחינת גילוי, לבין האורות שבבחינת גילוי, ודרך כלל מובא בנוגע ל[[עצמות]] ולגילויים.

== החילוקים בין העצם לגילויים ==

=== בריאת יש מאין ===
מבואר בחסידות שדווקא בכח העצמות לברוא יש מאין והביאור הוא מפני שלא יכול להתהוות מציאות יש מהגילויים כי מפני גילוי האור הוא לא יכול להיות יש אלא יתבטל במציאות, ודווקא מצד העצם שלמעלה מהגילוי יכול להיות בריאת יש.

ומבואר שכשהוצרך לברוא את עולמות [[בי"ע]] אזי: "דאָ איז גענוג אָט די קונצן פון אורות וגילויים" (נגמר הקונצים של אורות וגילויים)<ref>סה"מ תרס"ו-ס"ז שם ע' כט.</ref>.

=== ריבוי פרטים ===
עוד עניין, שהעצמות כולל את כל הפרטים, לעומת האורות והגילויים, שבכללם גם [[עולם האצילות]] - שהם לא יכולים לשאת ריבוי פרטים, ואי אפשר לומר שיש שם ענינים כמו 'ברויט און בולקע'<ref>לחם ולחמנייה - כ"ק אדמו"ר במאמר.</ref> כי פרטים הם התחלקות והתחלקות זה היפך עניין האחדות, ודווקא העצמות, מצד היותו נושא הפכים, יכול לכלול ריבוי פרטים.

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

משתמש:קער א וועלט היינט

2025-10-01T07:35:07Z

קער א וועלט היינט:

משתמש קער א וועלט היינט נולד באור לט' אלול בשעה 20:22.

באור ל[[י' באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 20:35 עשיתי את העריכה העשירית שלי.

באור ל[[כ"ג באלול]] [[תשפ"ה]] בשעה 21:04 עשיתי את העריכה ה100 שלי.

== ערכים ==
'''ערכים שיצרתי (18)'''

'''אישים:''' [[שמואל גליצינשטיין]], [[יעקב מרטון]], [[פנחס ירוחם פישל זקלס]], [[דוב גרינברג]], [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]], [[חיים לוריא]], [[אלישע גולדובסקי]], [[גיטה טובה גליצנשטיין]], [[זבולון נתנוב]].

'''מושגים:''' [[יחוד זו"ן]], [[כלאיים]], [[קידוש ידיים ורגליים]], [[קליפת סנחריב]], [[קליפת צרפת]], [[מופלא סמוך לאיש]].

'''תפילה:''' [[ישתבח]].

'''סיפורים מהתורה:''' [[הסנה הבוער]], [[עוג מלך הבשן]].

'''מקומות:''' [[קרואטיה]].

'''ערכים ששיפרתי משמעותית:''' [[ערוץ חב"ד לילדים]].

{{אישיות רבנית
| שם = קער א וועלט היינט
| תואר = משתמש בחב"דפדיה
| תאריך לידה עברי = אור לט' אלול ה'תשפ"ה
| מקום לידה = חב"דפדיה
| לאום = חב"דניק
| מקום פעילות = חב"דפדיה
| תחומי עיסוק = עורך בחב"דפדיה
| חתימה = [[משתמש:קער א וועלט היינט|קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:קער א וועלט היינט|שיחה]], 22:05, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:05, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
| אתר אינטרנט = חב"דפדיה
}}

משתמש:קער א וועלט היינט/זבולון נתנוב

2025-10-01T07:32:09Z

קער א וועלט היינט: קער א וועלט היינט העביר את הדף משתמש:קער א וועלט היינט/זבולון נתנוב לשם זבולון נתנוב

#הפניה [[זבולון נתנוב]]

זבולון נתנוב

2025-10-01T07:32:08Z

קער א וועלט היינט: קער א וועלט היינט העביר את הדף משתמש:קער א וועלט היינט/זבולון נתנוב לשם זבולון נתנוב

הרב '''זבולון נתנוב''' (יליד [[תשמ"ה]]) הינו זמר חב"די ושליח הרבי בתימורים.

== תולדות חיים ==
נולד בשנת תשמ"ה למאיר ומרים נתנוב.

למד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]].

בשנת [[תשס"ה]] נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנת [[תשס"ט]] נישא למרת אסתר בת ר' משה חיים יעקובוב מ[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר החתונה התגורר ב[[נחל'ה]].

לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] בישוב תימורים.

=== קריירה מוזיקלית ===
הרב נתנוב הינו זמר אירועים חב"די.

בנוסף הינו מפיק ויוצר אלבומים.

בשנת [[תשע"ח]] הוציא את אלבומו הראשון - "'''צימאון'''"<ref>[https://col.org.il/news/109697 זבולון נתנוב מציג סינגל ראשון: "צימאון" ● האזינו] {{חב"ד און ליין}}.</ref>.

את השיר עזר להלחין ר' [[נאור כרמי]], ומבוסס על דברי [[אדמו"ר הזקן]]:
{{ציטוט|תוכן=איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן עדן שלך, איני רוצה בעולם הבא שלך – כי אם אותך בלבד.}}
בשנת תשפ"ד הוציא לאור את השיר "ואם פתאום" על מוישי קליינרמן שנעדר זמן מה לפני, בנוסף יצא השיר על החטופים.

בשנת [[תשע"ח]] הוציא יחד עם מספר אמנים נוספים שיר על חיי שכונת '[[נחל'ה]]'.

== קישורים חיצוניים ==
[https://col.org.il/news/110913 אמני נחלת הר חב"ד בקליפ מושקע: "שרים ומנגנים לשכונת הרבי"] {{חב"ד און ליין}}

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:משפחת יעקובוב]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

זבולון נתנוב

2025-09-30T18:52:35Z

קער א וועלט היינט: יצירת דף עם התוכן "הרב '''זבולון נתנוב''' (יליד תשמ"ה) הינו זמר חב"די ושליח הרבי בתימורים. == תולדות חיים == נולד בשנת תשמ"ה למאיר ומרים נתנוב. למד בישיבה גדולה תורת אמת. בשנת תשס"ה נסע לתומכי תמימים המרכזית 770 במסגרת שנת הקבוצה. בשנת תשס"ט נישא למרת אסתר בת ר' משה חי..."

משתמש:קער א וועלט היינט/טיוטה

2025-09-30T18:24:11Z

קער א וועלט היינט:

ישתבח

2025-09-30T18:06:40Z

קער א וועלט היינט:

{{חלונית
| תוכן = יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ · כִּי לְךָ נָאֶה יְ-הֺוָה אֱ-לֹהֵֽינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד · שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת · בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֺוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל־הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים:
| מקור = (סדור תורה אור)
| כותרת = ברכת 'ישתבח'
}}

ברכת '''ישתבח''' הינה הברכה החותמת את [[פסוקי דזמרה]], נוסח הברכה מבטא שבח לה'.

ברכת ישתבח אינה מתחילה ב"ברוך" מפני שהינה המשך וחותם לברכת [[ברוך שאמר]]<ref>[[אורח חיים (שולחן ערוך)|שולחן ערוך, אורח חיים]] חלק א, הלכות ברכות השחר, נד, א.</ref>.

== מקור הברכה ==
הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחור מעורכי המלחמה"<ref>ראה ספר האשכול וספר המנהיג.</ref> אך ב[[תלמוד ירושלמי]] שלפנינו לא נמצא כלל מאמר זה.

ה[[כלבו]]<ref>סימן קכ"ב.</ref> כותב ש[[שלמה המלך]] תיקן ברכה זו ואף רמז את שמו בתחילת הברכה: '''ש'''מך '''ל'''עד '''מ'''לכנו '''ה'''א-ל, הרב חיים ויטאל מביא ש[[אברהם אבינו]] תיקן את ברכת ישתבח ורמז את שמו במילים: "'''א'''דון הנפלאות, '''ב'''ורא כל הנשמות, '''ר'''בון כל המעשים, '''ה'''בוחר השירי מרה, '''מ'''לך יחיד חי העולמים".

== דיני הברכה ==
צריך לעמוד בברכת ישתבח.

אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'.

== ביאור הברכה ע"פ חסידות ==
[[הרבי הרש"ב]] מבאר בהגהות לסידור שיש נקודה לפני המילה 'שיר' ואחרי המילה 'מלכות' מפני שאת כל הי"ג שבחים האלה צריך לומר ברצף, אך מביא שיש כאלה שאומרים שצריך לומר ברצף עד 'והודאות', כלומר ט"ו שבחים, ומבאר שעניין הט"ו שבחים הם כנגד ט"ו התיבות בפסוק 'את ה' האמרת' והיינו ש"ביום הוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "יהיה" ב' פעמים שם "י-ה" שגם "ו-ה" יהיה במדרגת "י-ה", והט"ו שבחים הם להמשיך י-ה בו-ה.

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]