חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קובץ:הרב בלינוב.jpg

2025-01-18T22:07:46Z

קלארקייט:

הרב י''יצ בלינוב

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2024-05-06T10:39:20Z

קלארקייט: /* בחירת 15 מועמדים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים). במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'".
יש שנותנים פרשוניות שונות להבנת המענה ובאמינותו בעקבות העובדה שהוא הגיע כשהוא חתוך.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.

==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.

===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.

ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]

===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.

== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*הקמת [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד

==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

==הקמת שיכון חב"ד בלוד==

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.

===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

===מחלקת החינוך===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

===[[התאחדות החסידים]]===

'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

=== תש"א-תש"נ ===
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש במשך השנים תש"א-תש"נ:
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
עמו היו החברים:
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
====מבקשים דיון הוגן====
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי.]]כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.

====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

===דיוני תשפ"ד===
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד [[אריאל למברג]] שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]), והרב [[דוד דרוקמן]].

לאחר מספר שעות של דיונים, הציגה השופטת כפשרה למנות לחברים בעמותה את המועמדים הבאים ומתנה זאת באישור [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]:

'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

*ר' [[חיים לוריא]] - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]]
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית. שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, {{הערה|לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]]}} בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].

'''נציגי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

'''נציגי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''':
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,ירושלים ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.
*ר' נפתלי שטרן - בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]
*ר' [[דוד קורץ]] - מנהל פרוייקטים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' יהושע סלפושניק - שליח הרבי ב[[גבעתיים]].

=== החברים כיום ===

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2024-05-06T10:36:41Z

קלארקייט: /* דיוני תשפ"ד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים). במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'".
יש שנותנים פרשוניות שונות להבנת המענה ובאמינותו בעקבות העובדה שהוא הגיע כשהוא חתוך.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.

==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.

===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.

ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]

===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.

== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*הקמת [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד

==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

==הקמת שיכון חב"ד בלוד==

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.

===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

===מחלקת החינוך===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

===[[התאחדות החסידים]]===

'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

=== תש"א-תש"נ ===
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש במשך השנים תש"א-תש"נ:
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
עמו היו החברים:
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
====מבקשים דיון הוגן====
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי.]]כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.

====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

===דיוני תשפ"ד===
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד [[אריאל למברג]] שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]), והרב [[דוד דרוקמן]].

לאחר מספר שעות של דיונים, הציגה השופטת כפשרה למנות לחברים בעמותה את המועמדים הבאים ומתנה זאת באישור [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]:

'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

*ר' [[חיים לוריא]] - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]]
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית. שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, {{הערה|לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]]}} בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].

'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''':
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,ירושלים ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.
*ר' נפתלי שטרן - בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]
*ר' [[דוד קורץ]] - מנהל פרוייקטים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' יהושע סלפושניק - שליח הרבי ב[[גבעתיים]].

=== החברים כיום ===

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

אברהם דריזין (מאיור)

2024-04-24T15:44:19Z

קלארקייט:

{{עריכה}}
[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
'''הרב אברהם דריזין''' ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]], מנהל [[הישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]] וממייסדי ומנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה עמוד התווך של הישוב [[כפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[שד"ר]] ו[[משפיע]] ב[[ארצות הברית]].

==תולדות חיים==
===בברית המועצות===
ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה]] לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [[זקן|זקן "שלם"]], והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה.

בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[עבודה|הבחורים ה'עובדים']] מתפללים, ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[ליובאוויטש]].

בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש]] לעיר [[קרמנצ'וג]].

בשנת [[תר"פ]], שנת חייו האחרונה בעלמא דין של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת [[תרפ"ד]] נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, בתו של החסיד [[זלמן משה היצחקי|ר' זלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].

בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].

בשנת [[תרצ"ה]] התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר [[מוסקבה]] הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[חסידי חב"ד]] באזור.

באותה התקופה עצרה [[המשטרה החשאית]] חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[סמרקנד]], כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], נוצרה הזדמנות לצאת מ[[ברית המועצות]] [[יציאת רוסיה תש"ו|באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב[[פוקינג|מחנות הפליטים שבגרמניה]], ומשם התפזרו ברחבי העולם.

בזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת [[חסידות]].

===בארץ הקודש===

בשנת [[תש"ט]] ע"פ הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[ראש ישיבה|מנהל הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] ששכנה בעיר [[לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת [[כפר חב"ד]] היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

ב[[חג הסוכות]] היה ר' אברהם [[התוועדות|מתוועד]] כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[סוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[שמחת תורה]]. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

'''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"'''''

===בארצות הברית===
בשנת [[תשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|שכונת קראון הייטס]]. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ[[שד"ר|'שלוחא דרבנן']] של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[ארצות הברית]]. את מרבית שעות היום הקדיש ל[[תפילה]] ו[[לימוד תורה|ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת [[תשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]].

===פטירתו===
ר' אברהם נפטר ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]] ונטמן בסמיכות ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ|ציון הקדוש]] ב[[בית החיים מונטיפיורי|בית החיים מונטיפיורי בניו יורק]]

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:אנשים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - כפר חב"ד, תשס"ד
*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפר חב"ד תשס"ט
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* משה יוסף רובין '''A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[שלום בער דריזין]], קראון הייטס
*הרב ישראל דריזין.
*הרב [[מענדל דריזין]], קראון הייטס
*הרב חיים יצחק דריזין - שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה

;חתניו:
* הרב [[מרדכי לוין]] - [[כפר חב"ד]]
* הרב [[ראובן קמינצקי]] - כפר חב"ד
* הרב [[יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס
* הרב [[חיים יצחק קוגל]] - קראון הייטס
* הרב [[יעקב קאפיל רובין]] - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - [[בורו פארק]]
* הרב [[נחום פינסון]] - קראון הייטס - זוגתו רחל נפטרה י"ב כסלו תשע"ב -, אביו של ר' [[דובער פינסון]]

==קישורים חיצוניים==
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post.html בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

אברהם דריזין (מאיור)

2024-04-24T15:42:29Z

קלארקייט:

{{עריכה}}
[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
'''הרב אברהם דריזין''' ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]], מנהל [[הישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]] וממייסדי ומנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה עמוד התווך של הישוב [[כפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[שד"ר]] ו[[משפיע]] ב[[ארצות הברית]].

==תולדות חיים==
===בברית המועצות===
ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה]] לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [[זקן|זקן "שלם"]], והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה.

בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[עבודה|הבחורים ה'עובדים']] מתפללים, ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[ליובאוויטש]].

בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש]] לעיר [[קרמנצ'וג]].

בשנת [[תר"פ]], שנת חייו האחרונה בעלמא דין של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת [[תרפ"ד]] נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, בתו של החסיד [[זלמן משה היצחקי|ר' זלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].

בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].

בשנת [[תרצ"ה]] התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר [[מוסקבה]] הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[חסידי חב"ד]] באזור.

באותה התקופה עצרה [[המשטרה החשאית]] חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[סמרקנד]], כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], נוצרה הזדמנות לצאת מ[[ברית המועצות]] [[יציאת רוסיה תש"ו|באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב[[פוקינג|מחנות הפליטים שבגרמניה]], ומשם התפזרו ברחבי העולם.

בזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת [[חסידות]].

===בארץ הקודש===

בשנת [[תש"ט]] ע"פ הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[ראש ישיבה|מנהל הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] ששכנה בעיר [[לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת [[כפר חב"ד]] היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

ב[[חג הסוכות]] היה ר' אברהם [[התוועדות|מתוועד]] כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[סוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[שמחת תורה]]. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

'''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"'''''

===בארצות הברית===
בשנת [[תשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|שכונת קראון הייטס]]. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ[[שד"ר|'שלוחא דרבנן']] של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[ארצות הברית]]. את מרבית שעות היום הקדיש ל[[תפילה]] ו[[לימוד תורה|ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת [[תשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:אנשים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - כפר חב"ד, תשס"ד
*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפר חב"ד תשס"ט
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* משה יוסף רובין '''A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[שלום בער דריזין]], קראון הייטס
*הרב ישראל דריזין.
*הרב [[מענדל דריזין]], קראון הייטס
*הרב חיים יצחק דריזין - שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה

;חתניו:
* הרב [[מרדכי לוין]] - [[כפר חב"ד]]
* הרב [[ראובן קמינצקי]] - כפר חב"ד
* הרב [[יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס
* הרב [[חיים יצחק קוגל]] - קראון הייטס
* הרב [[יעקב קאפיל רובין]] - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - [[בורו פארק]]
* הרב [[נחום פינסון]] - קראון הייטס - זוגתו רחל נפטרה י"ב כסלו תשע"ב -, אביו של ר' [[דובער פינסון]]

==קישורים חיצוניים==
*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post.html בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת דריזין]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

משה אהרן טייכמן

2024-04-23T21:01:08Z

קלארקייט:

[[קובץ:משה אהרן טייכמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן]]
הרב '''משה אהרן טייכמן''' ([[א' תשרי]] [[תרח"צ]], 1937 - [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]], 2024) היה איש חינוך ו[[משפיע]] תושב [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור מולדובה, הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו למחנה עבודה, בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה קיבל את הדרכת הרבי כי מוטב להתפלל עם המודרכים מאשר להתפלל ביחידות במנוחת הדעת.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה' ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן "מאחורי מסך הברזל", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם', ומאירים יסודות בתורת החסידות על מקורות בדברי חז"ל.

בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.

נפטר במהלך ליל הסדר, בליל [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]] בגיל 86{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1080631/ הידיעה בחב"ד אינפו].}}.

==ספריו==
*'''תורת הבעל שם טוב''', כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
*'''מרומניה עד כפר חב"ד''', כפר חב"ד תשע"ט

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[דב טייכמן]] - [[טבריה]]
*בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו,הרבנית [[צירי לבנוני]] אשת חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]].
*חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - [[כפר חב"ד]].
*חתנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]].
*בתו, הגברת ברכי טייכמן [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||[[י"א ניסן]] [[תשס"ו]]}}

{{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:אישים בנס ציונה]]

יוסף יצחק בלינוב

2024-04-16T15:18:55Z

קלארקייט:

{{דמות
| שם =הרב יוסף יצחק בלינוב
| תמונה =הרב י''יצ בלינוב.jpg
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =י"א אלול תשכ"א
| מקום לידה =פריז, צרפת
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים ברינואה,770
| מקום מגורים =בני ברק
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש
| תפקידים נוספים =רב מרכז העיר בני ברק ורב קהילת חב"ד בעיר, ראש כולל ובית הוראה
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =כינוס תורה הגדול''' , '''מכירת חמץ בערב קבלן''', '''ערב פסח שחל בשבת''' , '''שערי מישור''' , '''נוסח התנאים''' , '''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' , '''שולחן מרדכי''', '''אגרת מרדכי'''
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
[[קובץ:הרב בלינוב פ''ד.jpeg||שמאל|ממוזער|250px|הרב בלינוב (תשפ"ד)]]
הרב '''יוסף יצחק בלינוב''' הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], רב מרכז העיר [[בני ברק]], רב קהילת חב"ד בבני ברק, אב"ד ובית הוראה המרכזי 'מורשת משה'{{הערה|שנוסד על ידי חמיו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].}} בבני ברק, וראש כולל להוראה [[כולל אברכים|כולל]] ומכון [[הוצאה לאור]] "פעמי יעקב".

==תולדתו חייו==
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לשיינא רבקה והרב [[מרדכי בלינוב]] [[אב בית דין|אב"ד]] ועד רבני ליובאוויטש בצרפת, בי' אלול שנת תשכ"א{{הערה|1=[http://bhol.co.il/article.aspx?id=113766 מראשוני שלוחי הרבי במרוקו: הרב בלינוב זצ"ל] באתר בחדרי חרדים}}.

למד בישיבת [[תומכי תמימים]] בברינוא (בה היה מ[[משפיע|מושפעי]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]]), ובישיבת [[מרכז חב"ד העולמי - 770|תומכי תמימים המרכזית 770]], ב[[תשמ"ג]] נסע לשמש כ[[ר"מ]] ראשי בישיבה גדולה של [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ב[[קזבלנקה]], [[מרוקו]].

ב[[תשמ"ה]] התחתן עם נחמה דינה בת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|צמח צדק]] ב[[ירושלים]], במסגרת הכולל, היה מעורכי [[כתב עת תורני|קובץ]] "[[יגדיל תורה (חב"ד - ירושלים)|יגדיל תורה]]" וקובצי "הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]".

בקיץ [[תשמ"ו]] התחיל לשמש ראש [[כולל אברכים|כולל]] להוראה פעמי יעקב שנפתח לזכרו של הרב [[יעקב לנדא]].

הרב בלינוב משמש כ[[אב בית דין|אב"ד]] ומפקח רבני ב"לשכת הלכה למעשה" בבית ההוראה של הרב [[יצחק אייזיק לנדא|לנדא]], עד קיץ [[תשע"ג]] הוא ניהל גם את מערכת הכשרות של הרב משה לנדא.

הרב בלינוב משמש כרב קהילת חב"ד בבני ברק המונה מאות משפחות, תלמוד תורה, ישיבות, מוסדות צדקה וחסד, גני חינוך מיוחד, רווחה, בנוסף מכהן כרב בבית כנסת המרכזי של חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. הרב ידוע בהתמסרותו הרבה לבני הקהילה.

בשנת [[תשע"ט]], מונה לכהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
*'''כינוס תורה הגדול''' - דברים שנאמרו בכינוס תורה בהשתתפות גדולי רבני [[מרוקו]] לכבודו של הרבי, תשמ"ג.
*'''מכירת חמץ בערב קבלן''' - ביאור שיטת [[אדמו"ר הזקן]] על אופן מכירת ה[[חמץ]] ותשובות לטענות על שיטה זו, תשמ"ה.
*'''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.
*'''שערי מישור''' - שאלות ותשובות ובירורי הלכה למעשה, ארבע חלקים, תשס"ז.
*'''נוסח התנאים''' - ביאור מדוייק לנוסח התנאים המקובל אצל חסידי חב"ד שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], תש"ע.
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תש"ע]].
*'''שולחן מרדכי''' - ביאורים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שנכתבו על ידי אביו הרב מרדכי בלינוב, [[תשע"ב]].
*'''אגרת מרדכי''' - עריכת שו"ת של אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ו]].

==משפחתו==
*בנו, הרב דובער בלינוב - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית שמש]]
*בנו, הרב [[יעקב בלינוב]] - ר"מ [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בעיר [[חולון]]
*בנו, הרב חנן בלינוב - נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב חיים יוסף שלמה קעניג - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
*חתנו, הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] - משפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]
*חתנו, ר' מנחם מענדל מינצברג - נו"נ בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37146 ליל פסח שחל במוצאי שבת - שיעור לשמיעה מהרב בלינוב] {{שמע}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בלינוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]

יוסף יצחק בוטמן

2024-03-21T20:08:18Z

קלארקייט: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב יוסף יצחק בוטמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בוטמן]]
הרב '''יוסף יצחק בוטמן''' (יליד שנת [[תשי"ט]]), הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]]. קודם הנסיעה זכו בני המשפחה ל[[יחידות]] אצל הרבי.

בצעירתו למד בישיבה קטנה [[תורת אמת]], ובישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בחודש אלול תשל"ה נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו ב[[תורת אמת]] הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם התחבב על המשגיח הרב [[חיים אשכנזי]] שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה.

בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה בשנה שעברה, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], ועוד.

בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-770.

לאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת לנסברג מ[[ירושלים]], ניהל את [[בית חב"ד]] בשכונת ג'סי כהן ב[[חולון]]. ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ב]] החל לשמש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], באישורו של [[הרבי]]{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ח'}}. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'.

בשנות הנו"נים מונה ל[[משגיח]] ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום. בנוסף לכך הוא משמש כחבר ההנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכפעיל ב[[בית חב"ד נמל התעופה]].

ידוע כ[[בעל מנגן]] גדול.

==משפחתו==
לרב בוטמן 14 בנים ובנות.
*בנו, הרב [[בן ציון בוטמן]] - שליח הרבי בפנום-פאן, קמבודיה.
*בנו, הרב שניאור זלמן בוטמן - שליח הרבי בפרדס חנה.
*בנו, הרב שמריהו בוטמן - מחנך בחיידר "אוהלי מנחם", מנהל סניף צבאות השם בביתר עילית.
*בנו, הרב [[מנחם מענדל בוטמן]] - סופר ושליח הרבי בחולון.
*בנו, הרב מאיר שלמה בוטמן - שליח הרבי בשכונת נווה יעקב בירושלים ובעטרות.
*בנו, הרב לוי בוטמן - שליח הרבי באשדוד.
*בנו, הרב שמואל בוטמן - קריית גת.
*בנו, הרב ישראל אריה לייב בוטמן - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב אליהו קעניג - שליח הרבי בנהריה.
*חתנו, הרב דובער אליעזר הבלין - שליח הרבי בשכונת כרמי גת ב[[קרית גת]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל קפלון - צפת, ר"מ בישיבת תות"ל אהל מנחם מענדל.

==לקריאה נוספת==
*'''אישור מהרבי למינוי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 46

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטמן יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

אריה לייב קפלן (צפת)

2024-03-08T13:35:44Z

קלארקייט: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי מייסד קהילת חב"ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה|ראו=[[אריה לייב קפלן (פירושונים)]]}}
{{דמות
| שם = הרב אריה ליב קפלן
| תמונה =קפלן.jpg
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]]
| מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]
| תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]]
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]
| מקום מגורים =[[צפת]]
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי
| תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת
}}
הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[כולל חב"ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש [[צפת]].

==תולדות חיים==
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לאביו הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]].

בשנת [[תשט"ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשכ"ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי.

בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת [[תשל"א]].

===מקים ומנהל קרית חב"ד צפת===
הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל"ב]]{{הערה|כפר חב"ד 2008 עמוד 78}}.
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].

המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.

בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}.

ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב"דים רבים:
*[[ישיבה גדולה חח"ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|קטנה]]
*כולל אברכים
*[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר "בית-חנה"]]
*[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך "אור-מנחם"]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות
*[[מכון אלטע]]
*[[מכון אסנט]]
*[[קריית חב"ד צפת]] על כל שלביה
*בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות
*מקוואות מפוארים לגברים ולנשים
*קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי
*קהילת חב"ד

הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל"ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54}}.

==עסקנות ציבורית בארץ הקודש==
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].

בפרשיית [[התרגיל המסריח]], עקב הבנתו, כמו גם הבנת רבים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] בכך. בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן ע"י המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}. בהמשך, בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}.

ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].

==הנצחתו==
===חוברת "קרית חב"ד בצפת"===
בשנת [[תשס"ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.

החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.

תוכן החוברת:
*תולדות הרב אריה ליב קפלן
* בית כנסת צמח צדק בצפת
*שיקום בית הכנסת
*ייסוד קרית חב"ד בצפת
*התפתחות קרית חב"ד בצפת
*שליח מיוחד לצפת
*מבצעים
*הקמת בית חב"ד
*הוראות מיוחדות מהרבי

===תמיד שליח===
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]] וכוללת:

*תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,

*תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים

*חסיד ומקושר

*העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.

*פעילות במסגרת אגו"ח העולמית

עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

===קרן אריה ליב===
על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].

===רחוב על שמו===
בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן{{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}}

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב"ד]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]]
*בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.
*בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל [[דטרויט]]
*בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]].
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)
*חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]

== מספריו ==

*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ"ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס"ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה"ת| הוצאת קה"ת]].

*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., [[תשע"ג]].

*'''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).

*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).

*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ"ב]]. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.

כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
*[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ"ו אייר [[תשנ"ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
*תשורה משפחת קפלן, [[תשס"ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
*תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו
*[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת]
*[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם]
*[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]]

משה רובשקין

2023-12-14T12:39:11Z

קלארקייט: /* הכנסת אורחים */

[[קובץ:מ רובשקין.jpg|ממוזער|הרב משה רובשקין במטבח שבחצר ביתו המפעיל עשרות אלפי ארוחות לאורחי הרבי בחודש תשרי, בי' שבט ובזמנים נוספים (תש"פ)]]
הרב '''יעקב משה רובשקין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא איש עסקים חב"די תושב [[קראון הייטס]], מראשי עסקני השכונה היהודית המקומית, שימש בעבר כיו"ר [[ועד הקהל קראון הייטס]] (CHJCC), איש חסד ובעל [[הכנסת אורחים]] מופלג.

גר ברחוב [[פרזידנט]] 1358, בין רחוב ברוקלין לרחוב [[קינגסטון]]. מכניס בביתו עשרות אלפי אורחים מדי חודש תשרי ובזמנים נוספים בשנה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ח]] לר' [[אברהם אהרון רובשקין|אהרן ורבקה רובשקין]].

לאחר נישואיו, נכנס לעולם העסקים ובין השאר ניהל את מפעל הטקסטיל 'Montex Textiles' באלנטאון, פנסילבניה בין השנים [[תשמ"ט]]-[[תשס"א]].

לאורך השנים נשפט מספר פעמים על ידי הרשויות הפדרליות בקשר לאי-סדרים כספיים בעסקים שברשותו, ואף נידון לחודשי מאסר על תנאי ובפועל, ולקנסות כספיים גבוהים.

לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] נמנה על פעילי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] שארגנו את מעמד ה[[סאטעלייט]] הידוע, שבמרכזו נערכה קבלת מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי', חגיגת סיום ציור על ימות המשיח של הצייר מר [[מיכאל שוורץ]], ועוד, מעמד שזכה לסיקור עולמי והיה נקודת ציון בפעולותיהם של חסידי חב"ד להפצת בשורת הגאולה.

בשנת [[תשס"ה]] נבחר עם 70% מהקולות כיו"ר [[ועד הקהל קראון הייטס]], לצד ר' צבי לאנג ור' [[שמואל פלוטקין]] ושימש בתפקיד במשך ארבע שנים.

מידי שנה מארגן את 'תהלוכת השמחה' בחג הפורים ברחובות שכונת קראון הייטס, עם משאיות ונגררים הנושאים על גביהם מערכות הגברה ותופים, ליצנים, ועוד.

מוזיל הון רב לצדקה, ותומך במוסדות חינוך וחסד וכן מסייע לאנשים פרטיים ולחתנים.

==הכנסת אורחים==
[[קובץ:סוכה רובשקין.jpg|ממוזער|סוכת הענק של ר' משה רובשקין במבט מהאוויר (תשפ"א)]]
ידוע כמכניס אורחים גדול, לאורך כל השנים הקומה התחתונה בביתו המרווח פנוי לאורך כל ימות השנה ומשמש ללינת אורחים, כאשר בבית עצמו מתארחים בימות החול בשבתות ובחגים עשרות אורחים, ובתקופות העמוסות אורחים בקראון הייטס, מספר הסועדים על שולחנו בשבתות ובחגים מגיע אף למאות.

בשנת [[תשע"ח]] הגדיל את פעילות החסד שלו בחודש תשרי, והקים סוכת ענק בה סועדים אלפי אורחים לאורך כל ימות החודש במשך כל שעות היממה, בשפע גדול, גברים נשים ומשפחות (בהפרדה), זאת לצד חדרי האוכל של [[אש"ל הכנסת אורחים]] ושל [[ועד תלמידי התמימים]]. לקראת חודש החגים תשפ"ב יצא בקריאה לציבור אנ"ש לסייע ולתמוך במערך ההסעדה הרחב, תחת הסלוגן 'אוהל אברהם אבינו'.

בשנת [[תשפ"ד]] בנה סוכת ענק בגודל 300 מ"ר בה אירח עשרות אלפי תמימים ואנ"ש במשך כל חודש תשרי. זאת בנוסף לביתו שמיועד לנשות, בנות אנ"ש ומשפחות חב"דיות הפתוח בכל עת. בשנה זו יצא שוב בקמפיין התרמה למען פעילות הכנסת אהורחים ע"ס של 1,000,000${{הערה|rubashkinhouse.com/?locale=he לאתר}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F/ תגית: משה רובשקין]''', ידיעות וחדשות {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/tags/tag/1429/ תגית: משה רובשקין]''', ידיעות וחדשות {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רובשקין, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:משפחת רובשקין]]
[[קטגוריה:חברי ועד הקהל קראון הייטס]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

יוסף שמואל יהושע גרליצקי

2023-12-11T21:35:44Z

קלארקייט: /* משפחתו */

[[קובץ:גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליצקי נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[תל אביב]] ([[תשס"ט]])]]
[[קובץ:ישי גרליצקי.jpg|ממוזער|הרב גרליצקי לוחץ את ידו של ראש העיר תל אביב מר רון חולדאי (תשע"ח)]]
הרב '''יוסף שמואל יהושע גערליצקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ה[[שליח]] הראשי ובא כח [[הרבי]] ב[[תל אביב]], רב מרכז העיר, ויו"ר [[קונגרס הרבנים למען השלום]] לשמירה על [[שלימות הארץ]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה חשוון]] [[תשי"ד]] ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] ולאמו מרת חנה.

בשנת תשי"ט נסע לראשונה לרבי עם משפחתו לקראת יו"ד שבט, וביחידות המשפחתית לה זכו, פנה הרבי אל אביו ושאל מדוע לא ציין את שמו של הבן בפ"נ, והוסיף זאת בכתב יד קודשו בעצמו. בהמשך שאל אותו הרבי האם הוא יודע שמע ישראל, וכמענה על כך הניח ידו על עיניו ואמר את כל הפרשה עד 'ובשעריך', והרבי נענה על כך בהנאה באומרו 'טוב מאוד... טוב מאוד...'.

לאחר יו"ד שבט השתתף ביחידות נוספת במהלכה נכנסו לחדר הרבי כל הילדים שהגיעו ממונטריאול והרבי אמר בפניהם שיחה.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[תומכי תמימים 770]]. התחתן עם מרת הינדה בת למשפחת גופין.

בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי הרבי ל[[פרס]] ולמזרח הרחוק.

בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[צפת]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' ובשנת [[תש"מ]] קיבל הוראה מהרבי למצוא לעצמו שליחות קבועה באחת מערי הארץ. בשנת [[תשמ"א]] קיבל את ברכת הרבי להקים את מרכז חב"ד ליובאוויטש בתל אביב, ולפתח מוסדות חינוך ובתי חב"ד ברחבי העיר ת"א – יפו.

בנוסף, מכהן כרב מרכז העיר תל אביב וכרב ובית הכנסת חב"ד "[[בית כנסת גאולת ישראל|גאולת ישראל]]".

הרב גרליצקי ייסד בתל אביב תלמוד תורה על טהרת הקודש, גני ילדים, ישיבת חב"ד "חזון אליהו" לבעלי תשובה, 'מכון שושנה' לבנות בעלות תשובה, כולל "תפארת זקנים" ומעל לחמישים בתי חב"ד. מהשלוחים הבודדים שזכו להיות מכונים על ידי הרבי כ"בא כוחי"{{הערה|ממכתב הרבי לראש עריית [[תל אביב]] מר שלמה להט.}}.

שימש במשך תקופה כחבר [[ארגון הגג]] עד פירוקו על ידי הרבי ב[[חודש]] [[ניסן]] [[תש"נ]]. לאחר ביטול הארגון קיבל מענה קודש מיוחד מהרבי: {{ציטוטון|שכר על הפרישה מהארגון גג אבל לא ח"ו פרישה מפעולות נגד פיקוח נפש דבני ישראל שיחיו. [[אזכיר על הציון]]}} לאור תשובה זו הקים בהמשך את [[עמותת פיקוח נפש]] - ארגון קונגרס הרבנים למען השלום הכולל למעלה מ-400 גדולי רבני ישראל, שהוא עומד בראשו.

הרב גרליצקי השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] שהתקיים בכיכר מלכי ישראל ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] באירגונו של הרב [[זמרוני ציק]].

במשך השנים צבר הרב גרליצקי קשר קרוב ואישי עם אישי ציבור רבים, והוא מנצל את קשריו לעזרת השלוחים ברחבי הארץ, ולביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד [[ארץ ישראל|בארץ]].

==משפחתו==
'''בניו'''
*הרב [[מנחם מענדל גרליצקי]] - [[שליח הרבי]] ומנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[תל אביב]] ורב בית הכנסת סי אנד סאן.
*הרב ישעיהו גרליצקי - משלוחי הרבי בתל אביב ומנהל [[בית חב"ד]] באוניברסיטת תל אביב.
*הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - משלוחי הרבי בתל אביב ומנהל בית חב"ד בשכונת צהלה בעיר.
*הרב [[נטע גרליצקי]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]].
*הרב נחום גרליצקי - [[שליח הרבי בלב העיר]]
*הרב ישראל גרליצקי - משלוחי הרבי בתל אביב ומנהל חב"ד סנטר במרכז העיר.
*הרב [[שניאור זלמן גרליצקי]] - שליח הרבי ליישוב [[פוריה עילית]] (הסמוכה לעיר טבריה).
*הרב שלום גרליצקי - לוד.
*הרב ברוך גרליצקי - משפיע בישיבת [[אהלי תמימים כפר חב"ד]] ומנהל אגף המבצעים ב[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד]].
'''חתניו'''
*הרב [[מאיר אריה שמערלינג]] - משלוחי הרבי בתל אביב, וראש [[ישיבת חזון אליהו]] [[תל אביב]].
*הרב [[שאול רייצס]] - משלוחי הרבי בתל אביב, וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בתל אביב.
*הרב מרדכי חזן - משלוחי הרבי בחולון.
* הרב מנחם מענדל אלטיין - משלוחי הרבי בוויניפג, קנדה.

'''אחיו'''
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - מנהל מערכת "[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים]]" ור"מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - מנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ובעבר מגבאי [[770]].

==לקריאה נוספת==
*'''פלא ביחידות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 46

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76293 חשבון נפש אמיתי בעקבות גזירות תשע"ג], מאמרו של הרב גרליצקי באתר [[חב"ד אינפו]]. {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129877 על פיקוח נפש אין פשרות]''', ראיון עם הרב גרליצקי יו"ר [[קונגרס הרבנים למען השלום]], ניסן תשפ"א {{COL}}
*'''[https://chabad.info/blogs/992896/ הדרך לתשובה ע"י אהבת ישראל • הרב יוסף גערליצקי]{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130349 התשובות שקיבל הרב גערליצקי במסגרת שליחותו בעיר תל אביב]''' {{COL}}

{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, יוסף שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]

מאיר אריה שמרלינג

2023-12-11T21:34:08Z

קלארקייט:

{{אין תמונה}}
הרב '''מאיר אריה שמערלינג''' (יליד שנת תשל"ה, 1975) הוא שליח הרבי בעיר [[תל אביב]], ראש ישיבת חב"ד ליובאוויטש [[חזון אליהו]] בעיר וחבר הנהלת '[[פרוייקט לקוטי שיחות|פרוייקט לקוטי שיחות העולמי]]'

==תולדות חיים==
נולד בעיר ציריך שבשוויץ לאביו הרב [[עקיבא שמרלינג]], ולאמו מרת מלכה.

בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים ולאחר מכן המשיך לישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]], בה שימש כחבר מערכת בקובץ התורני היוצא לאור על ידי הישיבה [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]]. בין השנים [[תשנ"ב]]-[[תשנ"ה]]

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מינדי, בת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] שליח הרבי ב[[תל אביב]], ורב מרכז העיר התיישב בשכונת [[קראון הייטס]], שם למד ב[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר]].
לאחר כשנתיים עברו לתל אביב, ועם ייסוד [[ישיבת חזון אליהו]] על ידי חמיו, מונה לעמוד בראשה.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם שמערלינג - משפיע בישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד
*חתנו, הרב דובער חבקין - תל אביב

{{מיון רגיל:שמרלינג, מאיר אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת שמרלינג]]
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]

קובץ:זעליג.png

2023-12-08T13:55:53Z

קלארקייט:

הרב אלטוהיז בהתוועדות

תומכי תמימים לוד

2023-11-24T01:59:48Z

קלארקייט: /* מטות בישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף תש"ט על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות, החדרת מוטיבציה להישגיות.

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו לארץ הקודש, בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' יקותיאל שניאורסאהן בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] אז גרו בכפר הרוא"ה, ר' אהרן הלל דלפין אביו של הרב [[חיים דלפין]] ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ג).

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===

בקיץ שנת [[תשפ"ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על הלימוד ב[[לקוטי שיחות]] מטעם הנהלת הישיבה.
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב שמואל מרוזוב - [[משפיע]]
*הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[מנשה חדד]]

====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]

====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[אלימלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל

}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

יוסף יצחק קמינצקי

2023-10-23T07:45:09Z

קלארקייט:

[[קובץ:הרב יוסף יצחק קמינצקי.png|ממוזער| הרב קמינצקי מנחה בוידיאו של [[כינוס השלוחים העולמי]]]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר היסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|תומכי תמימים המרכזית בלוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשל"ד]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]].

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב [[שלום דובער רסקין]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית, ומאוחר יותר מונה למנהל ההוצאה לאור של [[רשת אהלי יוסף יצחק|"הרשת"]] במסגרת עבודה זו הוציא לאור עשרות ספרים וחוברות וכן חומר לימודי רב.

בשנת [[תשנ"ה]] עזב את הרשת והקים הוצאת ספרים בשם "המעיין החסידי" במסגרתו כתב ספרים בהיסטוריה החב"דית, חלק מספריו תורגמו למספר שפות. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה לערים, ישובים, אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

הז'אנר של הרב קמינצקי מתאפיין במחקר חסידי אוטנטי, אשר שם בראש את דברי רבותינו נשיאינו וחשובי החסידים, מבלי להזדקק לתיאוריות מחקריות-אקדמאיות, הנפוצות בשנים האחרונות.
הרב קמינצקי בולט בעמדותיו החסידיות נטו, כלפי ההיסטוריה החב"דית. על סיפורים אודות חסידים, התבטא:

"פרסום תולדות החסידים הוא דבר משובח, אך יש לתת את הדעת ל"שמאלץ" [שומן]; למקרים שבהם מפריזים בתיאורים שונים סביב חיי החסידים במטרה להרחיב את עובי הספר… בוודאי שיש להיזהר כפליים בתיאורים שאינם תואמים לאישיות, עד שלעיתים אלו שהכירו את החסיד, אינם מבינים כיצד נכתבו עליו דברים כאלו. עדיף לכתוב ספר "רזה" מאשר ספר ספוג "שמאלץ"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 944}}.

הרב קמינצקי חשף את קברו של ר' [[דובער שניאורסון]] אחיו של הרבי, ועל כך סיפר:

"היה זה שנים ספורות לאחר שאחי הרב [[שמואל קמינצקי]] יצא בשליחות הרבי ל[[דנייפרופטרובסק]], העיר בה התגוררו בני משפחת הרבי. כחלק מעבודתי בתיעוד ההיסטוריה, הצבתי לעצמי מטרה לאתר את מקום הירצחו של אח הרבי, הת' דובער הי"ד. ידענו שהדבר אירע בעיירה איגרען. נסעתי אפוא לשם ויגעתי רבות עד שאיתרתי גוי אחד שנכח בעת ההוצאה להורג של החולים במרכז הרפואי בו היה מאושפז הת’ [[דובער שניאורסאהן]]. הלה סיפר כי הרוצחים האכזריים, הוציאו את כל החולים מחוץ למרכז הרפואי, הורו להם לזחול על הקרקע כדי להתעלל בהם, ואז ירו בהם אחד אחד. היה זה מחזה מזעזע. לאחר שאיתרנו את המקום דאגנו להקים מצבה במקום לזכר הנרצחים הי"ד, ואת המצבה הזו פרסמתי לראשונה ב[[בית משיח]] בשנים הראשונות"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 944}}.

במהלך השנים ספג ביקורת מהרב [[יהושע מונדשיין]], שטען כי הוא אינו מדייק בסיפורים שכתב{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?id=584&section=artdays "החוקר החסידי נחמן" חי ובועט!] {{קישור שבור|א' אב תשפ"ב}} באתר {{שטורעם}}}}. הרב קמינצקי מצידו טען כי למונדשיין יש מגמה להפריך את סיפוריו, ובנוסף הוכיח כי מונדשיין הפריך סיפורים של רבותינו נשיאנו{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 סדרה חדשה ב-COL: לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית שדות דן ובשנת [[תשפ"ב]] נבחר שוב לתפקיד יושב ראש המועצה.

===חשיפות היסטוריות===
הרב קמינצקי חשף מקומות היסטוריים-חב"דיים רבים ברוסיה ואוקראינה.
*מקום קבורתו של ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסאהן]] אחיו של הרבי, ליד דנייפרופטרובסק, פירסם לראשונה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 11.
*המעיין הלבן
*תיעוד ערים ועיירות בהם שהו אדמו"רי חב"ד

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על זקניו החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דריזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] בערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי בשנת [[תשס"ד]].
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור שישה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''' - יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, הרב משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח הרבי בעיר טומסק שב[[רוסיה]]
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי הראשי ומנהל בית חב"ד בסרביה
*בנו הרב ראובן קמינצקי
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי הראשי ב[[רומניה]]
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי ורב רפובליקת בשקיריה ש[[רוסיה|ברוסיה]]
*חתנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור גרינברג - מנהל אגף התקציבים בצעירי חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' [[שניאור זלמן ברגר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יוסף יצחק קמינצקי

2023-10-23T07:44:34Z

קלארקייט:

[[קובץ:הרב יוסף יצחק קמינצקי.png|ממוזער| הרב קמינצקי מנחה בוידיאו של [[כינוס השלוחים העולמי]]]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר היסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|תומכי תמימים המרכזית בלוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשל"ד]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]].

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב [[שלום דובער רסקין]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית, ומאוחר יותר מונה למנהל ההוצאה לאור של [[רשת אהלי יוסף יצחק|"הרשת"]] במסגרת עבודה זו הוציא לאור עשרות ספרים {{מקור}} וחוברות וכן חומר לימודי רב.

בשנת [[תשנ"ה]] עזב את הרשת והקים הוצאת ספרים בשם "המעיין החסידי" במסגרתו כתב ספרים בהיסטוריה החב"דית, חלק מספריו תורגמו למספר שפות. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה לערים, ישובים, אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

הז'אנר של הרב קמינצקי מתאפיין במחקר חסידי אוטנטי, אשר שם בראש את דברי רבותינו נשיאינו וחשובי החסידים, מבלי להזדקק לתיאוריות מחקריות-אקדמאיות, הנפוצות בשנים האחרונות.
הרב קמינצקי בולט בעמדותיו החסידיות נטו, כלפי ההיסטוריה החב"דית. על סיפורים אודות חסידים, התבטא:

"פרסום תולדות החסידים הוא דבר משובח, אך יש לתת את הדעת ל"שמאלץ" [שומן]; למקרים שבהם מפריזים בתיאורים שונים סביב חיי החסידים במטרה להרחיב את עובי הספר… בוודאי שיש להיזהר כפליים בתיאורים שאינם תואמים לאישיות, עד שלעיתים אלו שהכירו את החסיד, אינם מבינים כיצד נכתבו עליו דברים כאלו. עדיף לכתוב ספר "רזה" מאשר ספר ספוג "שמאלץ"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 944}}.

הרב קמינצקי חשף את קברו של ר' [[דובער שניאורסון]] אחיו של הרבי, ועל כך סיפר:

"היה זה שנים ספורות לאחר שאחי הרב [[שמואל קמינצקי]] יצא בשליחות הרבי ל[[דנייפרופטרובסק]], העיר בה התגוררו בני משפחת הרבי. כחלק מעבודתי בתיעוד ההיסטוריה, הצבתי לעצמי מטרה לאתר את מקום הירצחו של אח הרבי, הת' דובער הי"ד. ידענו שהדבר אירע בעיירה איגרען. נסעתי אפוא לשם ויגעתי רבות עד שאיתרתי גוי אחד שנכח בעת ההוצאה להורג של החולים במרכז הרפואי בו היה מאושפז הת’ [[דובער שניאורסאהן]]. הלה סיפר כי הרוצחים האכזריים, הוציאו את כל החולים מחוץ למרכז הרפואי, הורו להם לזחול על הקרקע כדי להתעלל בהם, ואז ירו בהם אחד אחד. היה זה מחזה מזעזע. לאחר שאיתרנו את המקום דאגנו להקים מצבה במקום לזכר הנרצחים הי"ד, ואת המצבה הזו פרסמתי לראשונה ב[[בית משיח]] בשנים הראשונות"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 944}}.

במהלך השנים ספג ביקורת מהרב [[יהושע מונדשיין]], שטען כי הוא אינו מדייק בסיפורים שכתב{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?id=584&section=artdays "החוקר החסידי נחמן" חי ובועט!] {{קישור שבור|א' אב תשפ"ב}} באתר {{שטורעם}}}}. הרב קמינצקי מצידו טען כי למונדשיין יש מגמה להפריך את סיפוריו, ובנוסף הוכיח כי מונדשיין הפריך סיפורים של רבותינו נשיאנו{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 סדרה חדשה ב-COL: לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית שדות דן ובשנת [[תשפ"ב]] נבחר שוב לתפקיד יושב ראש המועצה.

===חשיפות היסטוריות===
הרב קמינצקי חשף מקומות היסטוריים-חב"דיים רבים ברוסיה ואוקראינה.
*מקום קבורתו של ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסאהן]] אחיו של הרבי, ליד דנייפרופטרובסק, פירסם לראשונה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 11.
*המעיין הלבן
*תיעוד ערים ועיירות בהם שהו אדמו"רי חב"ד

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על זקניו החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דריזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] בערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי בשנת [[תשס"ד]].
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור שישה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''' - יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, הרב משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח הרבי בעיר טומסק שב[[רוסיה]]
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי הראשי ומנהל בית חב"ד בסרביה
*בנו הרב ראובן קמינצקי
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי הראשי ב[[רומניה]]
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי ורב רפובליקת בשקיריה ש[[רוסיה|ברוסיה]]
*חתנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור גרינברג - מנהל אגף התקציבים בצעירי חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' [[שניאור זלמן ברגר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

תומכי תמימים לוד

2023-08-18T13:25:08Z

קלארקייט: /* התפתחות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

בקיץ בשנת [[תשפ"ג]] החלו שיפוצים נרחבים להוספת חדרים בפנימייה והרחבה דרסטית של ה'[[זאל]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[שלמה ויגלר]] - גזבר
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב שמואל מרוזוב - [[משפיע]]
*הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

*הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[בנימין זאב סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[מנשה חדד]]
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2023-08-18T13:22:32Z

קלארקייט:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

בשנת [[התשפ"ג]],הרב יהודה בן חיים, מזכיר הישיבה,החל לפעול במאמצים כבירים לשכלול ופיתוח הישיבה במגוון תחומים.יחד עם הת' דוב בער הרטמן,פעל לפיתוח אוצר הספרים, שבמשך השנים בלה והתיישן. הם קנו ספרים חדשים ,סדרו, מיינו וכרכו. עקב כך קיבל הת' דוב בער הרטמן תעודת הוקרה בעיצומו של "[[סדר הכנה]]", כאשר כלל התמימים מריעים לו.
בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים להוספת חדרים בפנימייה והרחבה דרסטית של ה'[[זאל]]', עקב כך, שהתכנון לפתיחת סניף בכפר חב"ד לא צלח,והבחורים שהתקבלו על דעת שילמדו בסניף המיוחל, עלולים היו להוותר בלא מקום ראוי לשינה ולימוד. השיפוצים צפויים להימשך עד תחילת החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה למעלה מ-350 תמימים.
ועקב כך לקראת תחלת הזמן הוסיפו עוד ארבעה אנשי צוות, שני משפיעים ושני רמים: הרב שמואל מרוזוב (משפיע ש״ב), הת׳ משה גופין (משפיע ש״א) בנו של הרב [[שמעון גופין]], הרב חנן בלינוב (ר״מ ש״א) חתנו של המנהל הרוחני הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] שמונה לתפקיד בהמשך לחתנו הראשון-הרב לוינזון, שכבר משמש בתור איש צוות בישיבה - כחלק ממגמת שילוב בני משפחה בצוות , והת׳ לוי גולדשמיד (ר״מ ש״ב) בנו של הרב יעקב גולדשמיד מראשי ישיבת [[תות״ל המרכזית]] כפ״ח.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[שלמה ויגלר]] - גזבר
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב שמואל מרוזוב - [[משפיע]]
*הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

*הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[בנימין זאב סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[מנשה חדד]]
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

זאב ווגנר

2023-08-16T21:26:24Z

קלארקייט:

[[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער|הרב זאב הכהן ווגנר]]
[[קובץ:הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים.png|ממוזער|הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים]]
הרב '''זאב הכהן ווגנר''' (יליד שנת [[תשי"א]] - 1951) הוא שליח הרבי ל[[רוסיה]], חבר הנהלת [[ארגון שמי"ר]], שימש מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] כרב מרכז רוסיה, היה רב הקהילה היהודית בעיר [[טולה]], ועורך האנציקלופדיה היהודית ברוסית. בצעירותו היה מראשי פעילי חב"ד בעיר [[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] לאביו ר' נתן ואמו מרת רבקה ממשפחה של חסידי [[בויאן]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].

בגיל 14 התחיל להתעניין ב[[יהדות|יהדותו]]. בעקבות פגישתו עם [[יהודים]] שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ אורח חיים חב"די.

בגיל עשרים [[נישואין|נשא]] את מרת אירה וישניוועצקי לאחר נישואיו המשיך להתגורר ב[[מוסקבה]] ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. בכל [[שבת]] היה הולך ל[[בית הכנסת]] החב"די [[מארינה רושצ'ה]] ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו.

באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד [[חומש]] ו[[קיצור שולחן ערוך]]. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}.

בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו ש[[חב"ד|ליובאוויטש]] היא הדרך עבורו. {{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.

לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות חב"דית בארץ==
לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי [[יהדות]], נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, [[תשמישי קדושה]], [[מזוזות]] ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים.

בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר רב של פעמים ל[[יחידות]] עם הרבי{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]'''}}.

==שליחות ברוסיה==
בשנת [[תשמ"ט]] הביא ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת [[שמי"ר]] ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר לארץ הקודש קיבל הצעה מאת [[עזרת אחים]] לצאת לשליחות לרוסיה. לאחר קבלת האישור מהרבי, יצא מיד לשליחות במדינה.

הרב ווגנר הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם ברחבי רוסיה, מסר הרצאות בקהילות היהודיות, יזם תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] - שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.

כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון [[שמי"ר]] וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של [[הרבי]], ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.

לצד זה, עסק בהוראתו הישירה של [[הרבי]] בהדפסת [[ספר התניא]] ברחבי [[רוסיה]]. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.

בשנת [[תשס"ב]] נתמנה על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]] לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית.

לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר טולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת [[תשע"ד]] אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולה.

בשנת [[תשע"ה]] בערב [[יום-הכיפורים|יוה"כ]] קיבל צו גירוש מ[[רוסיה]] בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.

כשבועיים לאחר מכן ב[[שבת בראשית]] נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה ב[[ירושלים]] בהשתתפות [[שלוחים]] רבים ואישי ציבור ומנוחתה כבוד ב[[בית העלמין הר המנוחות]].

לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל.

==משפחתו==
*בנו, הרב אהרון הכהן ווגנר - [[שליח|שליח הרבי]], אירקוטסק, [[רוסיה]]
*בנו, הרב בנימין לייב הכהן ווגנר - [[שליח|שליח הרבי]], קראסניוארסק, [[רוסיה]]
*בנו, הרב לוי יצחק הכהן ווגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*חתנו, הרב יצחק שיינר - [[ביתר עילית]]
*חתנו, ר' מאיר פרדני - [[ירושלים]]
*חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - [[שליח הרבי]], רמת [[גבעת זאב]]
*חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - [[כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/64372 נחנך בית כנסת חדש ומפואר בעיר טולא הסמוכה למוסקבה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/3839 מרכז יהודי חדש נפתח באיבנובו שברוסיה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/27164 שש בריתות ושלושה פדיונות בבריאנסק] {{col}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וגנר, זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]

זאב וגנר

2023-08-16T21:25:48Z

קלארקייט: קלארקייט העביר את הדף זאב וגנר לשם זאב ווגנר: שמו הנכון

#הפניה [[זאב ווגנר]]

זאב ווגנר

2023-08-16T21:25:48Z

קלארקייט: קלארקייט העביר את הדף זאב וגנר לשם זאב ווגנר: שמו הנכון

[[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער|הרב זאב הכהן ווגנר]]
[[קובץ:הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים.png|ממוזער|הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים]]
הרב '''זאב הכהן ווגנר''' (יליד שנת [[תשי"א]] - 1951) הוא שליח הרבי ל[[רוסיה]], חבר הנהלת [[ארגון שמי"ר]], שימש מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] כרב מרכז רוסיה, היה רב הקהילה היהודית בעיר טולה ועורך האנציקלופדיה היהודית ברוסית. בצעירותו היה מראשי פעילי חב"ד בעיר [[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] לאביו ר' נתן ואמו מרת רבקה ממשפחה של חסידי [[בויאן]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].

בגיל 14 התחיל להתעניין ב[[יהדות|יהדותו]]. בעקבות פגישתו עם [[יהודים]] שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ אורח חיים חב"די.

בגיל עשרים [[נישואין|נשא]] את מרת אירה וישניוועצקי לאחר נישואיו המשיך להתגורר ב[[מוסקבה]] ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. בכל [[שבת]] היה הולך ל[[בית הכנסת]] החב"די [[מארינה רושצ'ה]] ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו.

באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד [[חומש]] ו[[קיצור שולחן ערוך]]. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}.

בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו ש[[חב"ד|ליובאוויטש]] היא הדרך עבורו. {{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.

לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות חב"דית בארץ==
לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי [[יהדות]], נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, [[תשמישי קדושה]], [[מזוזות]] ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים.

בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר רב של פעמים ל[[יחידות]] עם הרבי{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]'''}}.

==שליחות ברוסיה==
בשנת [[תשמ"ט]] הביא ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת [[שמי"ר]] ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר לארץ הקודש קיבל הצעה מאת [[עזרת אחים]] לצאת לשליחות לרוסיה. לאחר קבלת האישור מהרבי, יצא מיד לשליחות במדינה.

הרב ווגנר הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם ברחבי רוסיה, מסר הרצאות בקהילות היהודיות, יזם תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] - שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.

כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון [[שמי"ר]] וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של [[הרבי]], ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.

לצד זה, עסק בהוראתו הישירה של [[הרבי]] בהדפסת [[ספר התניא]] ברחבי [[רוסיה]]. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.

בשנת [[תשס"ב]] נתמנה על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]] לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית.

לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר טולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת [[תשע"ד]] אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולה.

בשנת [[תשע"ה]] בערב [[יום-הכיפורים|יוה"כ]] קיבל צו גירוש מ[[רוסיה]] בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.

כשבועיים לאחר מכן ב[[שבת בראשית]] נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה ב[[ירושלים]] בהשתתפות [[שלוחים]] רבים ואישי ציבור ומנוחתה כבוד ב[[בית העלמין הר המנוחות]].

לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל.

==משפחתו==
*בנו, הרב אהרון הכהן ווגנר - [[שליח|שליח הרבי]], אירקוטסק, [[רוסיה]]
*בנו, הרב בנימין לייב הכהן ווגנר - [[שליח|שליח הרבי]], קראסניוארסק, [[רוסיה]]
*בנו, הרב לוי יצחק הכהן ווגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*חתנו, הרב יצחק שיינר - [[ביתר עילית]]
*חתנו, ר' מאיר פרדני - [[ירושלים]]
*חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - [[שליח הרבי]], רמת [[גבעת זאב]]
*חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - [[כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/64372 נחנך בית כנסת חדש ומפואר בעיר טולא הסמוכה למוסקבה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/3839 מרכז יהודי חדש נפתח באיבנובו שברוסיה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/27164 שש בריתות ושלושה פדיונות בבריאנסק] {{col}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וגנר, זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]

זאב ווגנר

2023-08-16T21:25:25Z

קלארקייט:

[[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער|הרב זאב הכהן ווגנר]]
[[קובץ:הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים.png|ממוזער|הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים]]
הרב '''זאב הכהן ווגנר''' (יליד שנת [[תשי"א]] - 1951) הוא שליח הרבי ל[[רוסיה]], חבר הנהלת [[ארגון שמי"ר]], שימש מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] כרב מרכז רוסיה, היה רב הקהילה היהודית בעיר טולה ועורך האנציקלופדיה היהודית ברוסית. בצעירותו היה מראשי פעילי חב"ד בעיר [[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] לאביו ר' נתן ואמו מרת רבקה ממשפחה של חסידי [[בויאן]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].

בגיל 14 התחיל להתעניין ב[[יהדות|יהדותו]]. בעקבות פגישתו עם [[יהודים]] שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ אורח חיים חב"די.

בגיל עשרים [[נישואין|נשא]] את מרת אירה וישניוועצקי לאחר נישואיו המשיך להתגורר ב[[מוסקבה]] ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. בכל [[שבת]] היה הולך ל[[בית הכנסת]] החב"די [[מארינה רושצ'ה]] ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו.

באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד [[חומש]] ו[[קיצור שולחן ערוך]]. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}.

בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו ש[[חב"ד|ליובאוויטש]] היא הדרך עבורו. {{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.

לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות חב"דית בארץ==
לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי [[יהדות]], נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, [[תשמישי קדושה]], [[מזוזות]] ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים.

בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר רב של פעמים ל[[יחידות]] עם הרבי{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]'''}}.

==שליחות ברוסיה==
בשנת [[תשמ"ט]] הביא ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת [[שמי"ר]] ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר לארץ הקודש קיבל הצעה מאת [[עזרת אחים]] לצאת לשליחות לרוסיה. לאחר קבלת האישור מהרבי, יצא מיד לשליחות במדינה.

הרב ווגנר הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם ברחבי רוסיה, מסר הרצאות בקהילות היהודיות, יזם תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] - שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.

כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון [[שמי"ר]] וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של [[הרבי]], ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.

לצד זה, עסק בהוראתו הישירה של [[הרבי]] בהדפסת [[ספר התניא]] ברחבי [[רוסיה]]. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.

בשנת [[תשס"ב]] נתמנה על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]] לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית.

לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר טולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת [[תשע"ד]] אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולה.

בשנת [[תשע"ה]] בערב [[יום-הכיפורים|יוה"כ]] קיבל צו גירוש מ[[רוסיה]] בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.

כשבועיים לאחר מכן ב[[שבת בראשית]] נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה ב[[ירושלים]] בהשתתפות [[שלוחים]] רבים ואישי ציבור ומנוחתה כבוד ב[[בית העלמין הר המנוחות]].

לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל.

==משפחתו==
*בנו, הרב אהרון הכהן ווגנר - [[שליח|שליח הרבי]], אירקוטסק, [[רוסיה]]
*בנו, הרב בנימין לייב הכהן ווגנר - [[שליח|שליח הרבי]], קראסניוארסק, [[רוסיה]]
*בנו, הרב לוי יצחק הכהן ווגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*חתנו, הרב יצחק שיינר - [[ביתר עילית]]
*חתנו, ר' מאיר פרדני - [[ירושלים]]
*חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - [[שליח הרבי]], רמת [[גבעת זאב]]
*חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - [[כפר חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/64372 נחנך בית כנסת חדש ומפואר בעיר טולא הסמוכה למוסקבה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/3839 מרכז יהודי חדש נפתח באיבנובו שברוסיה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/27164 שש בריתות ושלושה פדיונות בבריאנסק] {{col}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וגנר, זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]

בית חב"ד מרכז ההתגלות

2023-08-14T22:36:17Z

קלארקייט: /* הפעילות */

[[קובץ:מרכז ההתגלות.jpg|ממוזער|חזית בית חב"ד]]
'''בית חב"ד מרכז ההתגלות''' נמצא בשכונת נווה זאב שב[[באר שבע]], בהנהלת הרב יגאל לוטקין אשר משמש גם כרב קהילת יוצאי רוסיה ב[[באר שבע]].
מנהל הפעילות לדוברי עברית הוא הרב אליהו סנגאווי.

== על הבית חב"ד ==
בשנת [[תשס"ו]] נפתח [[בית חב"ד מרכז ההתגלות]] ב[[באר שבע]] על ידי הרב יגאל לוטקין שהגיע לשליחות בעיר, ע"פ בקשת השליח לעיר הרב [[ירמיהו קאליפא]] והתחיל לפעול עם יהודים עולי חבר העמים.

מי שמינף את הפעילות במיוחד היה הרב זכריה רבייב שמעל חנותו התקיימו [[שיעורי תורה]] בשפה הרוסית וכן [[התוועדויות]] [[תפילה|ותפילות]].

בשנת [[תשע"ז]] הצטרף הרב אליהו סנגאוי לפעילות עברו למקום גדול יותר והתחילו לפעול בשכונת נווה זאב הגדולה גם עם דוברי העברית.

בשנת [[תשפ"א]] עבר ה[[בית חב"ד]] שיפוץ ומתיחת פנים על מנת לתת מענה גשמי ורוחני מתוך הרחבה ונעימות של [[ימות המשיח]].

== הפעילות ==
חלק מפעולותיו הרבות של ה[[בית חב"ד]] המרכזי מרכז ההתגלות הוא מחלקת ה[[הוצאה לאור]] בשפה הרוסית, במהלך השנים יצאו לאור ספרים, חוברות ועלונים המסבירים בשפה קולחת וברורה את עובדת היות [[הרבי|הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח]] [[חי וקיים]] נביא דורנו ויועץ דורנו.

כמו כן במחלקת העזרה לנזקקים נתמכים עשרות משפחות מהעיר [[באר שבע]] לפני כל [[שבת]] ובמיוחד לפני ה[[חג]]ים כהוראת [[הרבי]].

במהלך ה[[קורונה]] נפתח במיוחד "ישיבה זום" בשפה הרוסית והשתתפו בה מאות [[יהודים]] מכל רחבי העולם כל יום בעשרות [[שיעורי תורה]] שהפעיל ה[[בית חב"ד]].

[[בית חב"ד]] מפעיל כיום חנות למוצרי [[משיח]], [[בדיקת תפילין ומזוזות]], מרכז עזרה לנזקקים, מכון [[בר מצווה]], [[שיעורי תורה]] לנשים ולגברים, המתמקדים בענייני [[משיח וגאולה]], [[בית כנסת]] ב[[תפילות]] [[מנחה]] ו[[ערבית]] וכן ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים.

==התרחבות==
בחודש [[אב]] [[תשפ"ב]] קיים הבית חב"ד קמפיין התרמה למען הרחבת המקום ופתיחת סניף חדש לבית חב"ד בשכונה העתיקה שבעיר.

==לקריאה נוספת==
*'''מכפילים פעילות ב'מרכז ההתגלות'''', מנחם מענדל אקסלרוד, שבועון [[שיחת הגאולה]] מס' 1409 ע' 4

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/news/687421/ הכנסת ספר תורה לבית חב"ד]{{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%aa/ תגית מרכז ההתגלות ב{{אינפו}}]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבאר שבע]]

יצחק אייזיק קעניג

2023-08-14T20:21:57Z

קלארקייט: /* משפחתו */

[[קובץ:קעניג.jpg|300px|ממוזער|הרב קעניג נואם]]
הרב '''יצחק אייזיק קעניג''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ורב [[בית כנסת חב"ד]] 'פאג"י' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה ב[[י"ג שבט]] [[תשי"ב]].

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]].

בשנת [[תש"ל]] לפני [[חג הפסח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחר [[חודש תשרי]], חזר לארץ והתחתן עם רעייתו מרת מלכה לבית פרנקל.

לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]], ובשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי וכאשר נכנס ל[[יחידות]] הביא עמו את טיוטת הקובץ של חידושי התורה שיצאו לאור על ידי האברכים, והרבי העביר באמצעותו באריכות את המסר התקיף שחבל שההוצאה לאור מתעכבת כל כך. ביחידות זו אף ביקשו ברכה מהרבי לילדים לאחר שחלפו מספר שנים מאז החתונה ועדיין לא זכו לכך, והרבי השיב בלשון של הבטחה, ובחודש תמוז של אותה שנה נולד בנם הבכור.

בתשל"ז מונה על ידי הרב [[אפרים וולף]] לר"מ [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה לעמוד בראשות הישיבה.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]]
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)]] - [[ר"מ]] בשיעור א' [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו, הרב שלמה קעניג - [[ר"מ]] בשיעור א' [[תומכי תמימים כפר חב"ד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
*בנו, הרב אליהו קעניג - חבר מערכת גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], כפר חב"ד
*חתנו, הרב משה יהושע אייזנבך [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת בירושלים]]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://col.org.il/news/143260 הפליאה של הרבי]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 52

{{מיון רגיל:קעניג, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

יצחק חיים מרטון

2023-08-14T20:18:12Z

קלארקייט: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון 2.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון. צילום: דוד קוטליאר]]
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף '[[חסד מנחם מענדל]]' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש|כולל חב"ד ישראל]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "[[אוי רבי]]" בתרגום לעברית, אלבום שכולו שירי התקשרות וגעגועים לרבי.

בשנת תשנ"ז הקים את קעמפ 'גן ישראל כפר חב"ד' מה שלאחר כמה שנים הפך לקעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

בכ"ה תשרי תשנ"ט, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], את מקום מגוריהם קבעו בעיר ביתר עילית.

בשנת [[תשנ"ט]] ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים בכותל המערבי, אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], הקים וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך דאגה אבהית אין סופית.

הרב מרטון ע"ה ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי, עבור מחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר. {{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}

הרב מרטון ע"ה חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.

הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] דרך משרדי [[כולל חב"ד]] אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] תשפ"ג מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם נטמן לצד אביו.

==משיריו הידועים==
{{טורים|
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%97/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
*'''טוט אלץ וואס איר קענט.
*'''משליך חייו מנגד.
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{שמע}}}}.
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''צבאות השם''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אין דבר העומד בפני הרצון''' - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להורות להם''' - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''נולדנו להתייגע''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''עשו כל אשר ביכלתכם''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אב אחד לכולנה''' - נכתב בשנת תשע"ה.
*'''הרועה הנאמן''' - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אני יכול''' - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''יתומים היינו''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש (וכן שר שם בפזמון)
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א.
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
}}

==משפחתו==
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת.
*אחיו, הרב [[יעקב מרטון]], מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]], שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
*גיסו, הרב [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
*גיסו, הרב [[נועם דקל]] שליח הרבי הראשי ביקנעם.
*גיסו, הרב [[שמואל גדליה מנדלזון]], ביתר עילית.
*גיסו, הרב [[דניאל מקובצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371
*"החסיד השלם", כפר חב"ד, גיליון 2020.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים{{COL}}]
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]

{{מיון רגיל:מרטון, רפאל יצחק חיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]
[[קטגוריה:משפחת מרטון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

מנחם מרדכי קעניג

2023-08-14T20:03:24Z

קלארקייט: /* משפחתו */

[[קובץ:מנחם קעניג.jpeg|ממוזער|הרב מנחם קעניג ב[[התוועדות חסידית]]]]
הרב '''מנחם מרדכי קעניג''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא [[מנל רוחני|מנהלה הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]], רב בית הכנסת חב"ד '[[צעירי הצעירים (לוד)|צעירי הצעירים]]' בעיר, וחבר הנהלת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]].

==תולדות חיים==
נולד להוריו הרב {{קס|יצחק אייזיק|קעניג}} ומלכה קעניג ב[[ט"ז תמוז]] [[תשל"ה]] בברכתו של הרבי לאחר ארבע שנים שלא זכו לפרי בטן.

למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]], בשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו עם נחמה דינה בת הרב [[נחום קפלן]], משפיע אנ"ש בשיכון חב"ד לוד, מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

בהמשך הצטרף לצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד, שם מכהן אביו כראש הישיבה, ושימש כר"מ במשך כשמונה שנים. בהמשך התחיל לשמש כמנהל רוחני, ובשנת [[תשס"ט]] הפסיק לשמש כר"מ, והחל למסור שיעורים בחסידות בוקר בישיבה.

בתוקף תפקידו, משמש כחלק מועדת ההיגוי של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], משמש כמנחה בכנסים השונים וכמרצה בארגון '[[פרדס - במה לחכמה יהודית|פרדס]]' ומוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים במקומות רבים.

מסר שיעור ב[[ספר התניא]] פעמיים בשבוע לאברכים בבית הכנסת המרכזי בית אריה בלוד.

==משפחתו==
* בנו, הרב יהושע העשיל קעניג - ירושלים
* חתנו, הרב מנחם מענדל לוינזון - [[משפיע]] ומג"ש בגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]]
* חתנו, הרב חוני בלינוב - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ושליח הרבי, בבאר יעקב

{{מיון רגיל: קעניג, מנחם מרדכי}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[ קטגוריה: קבוצה תשנ"ה]]

תומכי תמימים לוד

2023-08-13T21:29:22Z

קלארקייט: /* התפתחות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים בפנימייה וב'זאל', לרווחת התלמידים . השיפוצים צפויים להימשך עד תחיל החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה למעלה מ-350 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' -ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[שלמה ויגלר]] - גזבר
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'

;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[שמואל מרוזוב]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

*הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[מנשה חדד]]
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2023-08-13T20:36:48Z

קלארקייט: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים בפנימייה וב'זאל', לרווחת התלמידים . השיפוצים צפויים להימשך עד תחיל החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' -ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[שלמה ויגלר]] - גזבר
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'

;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[שמואל מרוזוב]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

*הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[מנשה חדד]]
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

דוד פלדמן (כפר חב"ד)

2023-08-13T20:23:33Z

קלארקייט:

{{אין תמונה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת הבוכרים|אחר=עורך הראשי של ועד הנחות בלה"ק|ראו=דוד פלדמן}}
הרב '''דוד פלדמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1971) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית]] ב[[כפר חב"ד]] ומחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]] בכפר.

==תולדות חיים==
הרב דוד פלדמן נולד ב[[כ"ד חשוון]] [[תשל"ב]] לאביו המשפיע הרב [[שלום פלדמן]], ולאמו מרת מוסיא - בת למשפחת סברדלוב.

למד בצעירותו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חזרתו לארץ הקודש המשיך בלימודים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובחודש אדר שני [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו לאה, בתו של הרב פייטל סודקביץ מכפר חב"ד.

לאחר לימודיו ב[[כולל אברכים]] בכפר חב"ד מונה להיות ר"מ ומשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]] לאחר מכן עבר לשמש כמשפיע [[ישיבת הבוכרים]] כמו כן הוא מחנך ב[[אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אידיש]] בכיתה ט'.

לאחר פטירת אביו הרב [[שלום פלדמן]] ממשיך במסורת אביו ומתוועד בשבתות ובימי דפגרא ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד מונה לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*אביו הרב [[שלום פלדמן]] ע"ה - כפר חב"ד
*גיסו הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - כפר חב"ד

{{מיון רגיל: פלדמן, דוד}}
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה: אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה: קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה: משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה: אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)

2023-08-13T20:08:51Z

קלארקייט: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)
|תמונה=תמימים לומדים בזאל מוסקבה.jpg
|כתובית=[[תמימים]] לומדים בזאל ה[[ישיבה]]
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=איסטרא בפרוורי [[מוסקבה]]
|מייסד=הרב [[מרדכי יונה קליין]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה לרמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף משה ויסברג]]
|מספר תלמידים=68 (בערך)
|קובץ הערות=פילפול התלמידים, מערכות במסכת קידושין, ארמיא אדמורא
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:בנין הישיבה מוסקבה.jpg|ממוזער|בניין הישיבה בלילה.]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש מוסקבה''' היא [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים|מרשת ישיבות תומכי תמימים]] השוכנת ליד העיר איסטרא בפרוורי מוסקבה, הישיבה הוקמה ונועדה בעיקר לבני השלוחים במדינות [[ברית המועצות|חבר העמים]] ובנוסף לבני השלוחים הפזורים ברחבי העולם.

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה ב[[אלול]] שנת [[תשס"ו]] על ידי הרה"ח [[מרדכי יונה קליין]]. ובניהולה הגשמי עמד הרב אברהם לובובסקי (קאשייב).

אחר שנת הלימודים [[תשע"ח]] עזב הרב [[מרדכי יונה קליין|מרדכי קליין]] ונתמנה למשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובמקומו מונה לראש הישיבה חתנו של הרב הראשי [[בערל לאזאר]] הרב [[משה לרמן]] (קודם לכן ראש ישיבת תו"ת מלכובקה), ובתור משפיע, הרב [[שלום בער שיינגארטן]] - בעבר משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. בסוף שנת תשפ"א, עזב הרב שיינגרטון את הישיבה, ובמקומו התמנו משפיעים לכל שיעור בנפרד. שיעור א'- הרב מנחם מענדל רודרמן. שיעור ב' -הרב מ"מ ווילענסקי. שיעור ג' - הרב חנן טייכטל.

בשנת [[תשפ"א]] (ואח"כ בשנת [[תשפ"ב]]) נפתח שיעור ד', לבחורים שסיימו שנה שלישית. כך גם היה בשנת [[תשע"ז]] תחת הנהלתו של הרב [[מרדכי יונה קליין]].

בשנת הלימודים תשפ"ג נפתחה כיתת מכינה לישיבה, במקום שיעור ד' (כפי שהיה בכמה שנים מאז הקמת הישיבה, בשנת [[תשע"ח]], [[תשע"ד]] ועוד).

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-68 תלמידים.

==ישיבת קיץ==

מידי שנה, בתקופת הקיץ נוסעים כל הבחורים והצוות ל[[ישיבת קיץ]] מחוץ לשטח הישיבה .

בעבר היו שוהים בשטח מוסדות קרלין בביתר, משנת [[תשע"ו]] עד שנת [[תשע"ח]] היו בשטח סמינר חב"ד "שושנת ירושלים" ברמת שלמה, בשנים [[תשע"ח]] ו[[תשע"ט]] הישיבת קיץ נערכה במונטריאול בשטח [[תומכי תמימים מונטריאול|הישיבה]]. ומשנת [[תשפ"א]] נערכה הישיבת קיץ באתר נופש שליד העיר ניז'ני נובגורוד שברוסיה.

ניהולה הגשמי של הישיבת קיץ הוא על ידי ר' דוד יאקוב מאנ"ש בניז'ני נובגרוד ובעזרתו של השליח בעיר הרה"ח ר' [[שמעון ברגמן]].

==מבצעים==

על פי הוראת [[הרבי]] לנצל את הזמן הפנוי בפעילות [[עשרת המבצעים]] ובפרט ב[[מבצע תפילין]] יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת להניח תפילין ליהודים, ולדבר איתם על יהדות. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות), נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, ומחלקים להם נרות שבת. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות. חשוב לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו [[שלוחים]], ואין שם [[בתי חב"ד]].

עבודת המבצעים באיזור הישיבה, היא בעזרת השליח ר' אברהם לובובסקי (קשייב) (בעבר מנהל גשמי בישיבה).

לפעמים בימים טובים (ראש השנה ויום כיפור, ל"ג בעומר, ועוד) מארחים בישיבה מקורבים, מפירות המבצעים במשך השנה.

==שטח הישיבה==
בעבר, שימש שטח הישיבה למחנה נוער של תנועת ה'פייונרים' שכונתה גם 'קומסמול'.

שטח הישיבה שוכן על יד כפר בשם חוטארקי, במחנה מגודר בו עד היום פועל בקיץ [[מחנה גן ישראל]] למקורבים, אותו מנהל הרב [[יוסף ויסברג]]. כמו כן במשך השנים פעלה בשטח הישיבה מאפיית מצות מכונה למהדרין בהשגחת הבד"ץ ברוסיה, תחת ניהולו של ר' [[שניאור הלפרין]]. משם [[מבצע מצה|מיוצאות מצות]] מכונה. לכל רחבי חבר העמים.

==צוות הישיבה==

*'''[[ראש הישיבה]]:''' הרב [[משה לרמן]]
*'''מכינה''': [[ר"מ ]]בנגלה: הרב [[דובער גכטמן]]. [[משפיע]]: הרב [[שמחה גרפונקל]]
*'''שיעור א'''': [[ר"מ ]]בנגלה: הראש ישיבה הרב [[משה לרמן]]. [[משפיע]]: הרב [[מנחם מענדל רודרמן]]
*'''שיעור ב'''': [[ר"מ ]]בנגלה: הרב [[מנחם מענדל רודרמן]]. [[משפיע]]: הרב [[חנן טייכטל]]
*'''שיעור ג'''': [[ר"מ ]]:בנגלה הרב [[חנן טייכטל]]. [[משפיע]]: הרב [[מנחם מענדל ווילענסקי]]
*'''מנהל גשמי:''' ר' [[יוסף משה וויסברג]]
*'''מזכיר הישיבה:''' ר' חיים נמש

===צוות בעבר===
*הרב [[מרדכי יונה קליין]] ראש ישיבה
*הרב שלום בער נמנוב (בן הרב יצחק נמנוב). בשיעורי נגלה
*הרב אפרים בלוי. ר"מ ומנהל שיעור א' וכיתת מכינה
*הרב יעקב וובר (בן הרב ישעיה וובר). ר"מ שיעור א'
*הרב מאיר ג'ובני. ר"מ והנהלה רוחנית
*הרב מיכאל מנוחין. ר"מ ומשגיח
*הרב [[שלום בער שיינגארטן]]. משפיע ראשי
*הרב אברהם קאשייב (לובובסקי) מנהל גשמי
*הרב דניאל ביליאק. הנהלה גשמית
*הרב מנחם מענדל קמרניצקי. הנהלה גשמית
*שלום רובינשטיין. הנהלה גשמית

== קישורים חיצוניים ==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=49298 הישיבה הקטנה במוסקבה מציגה: "פלפול התלמידים"] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5ef6108ed9365_1593184398.pdf קובץ מערכות במסכת קידושין] {{col}}
*[https://live.col.org.il/news/131729 קובץ ארמייא אדמורא] {{col}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|מ]]

שיחה:תומכי תמימים לוד

2023-08-10T15:12:57Z

קלארקייט: קלארקייט העביר את הדף שיחה:תומכי תמימים לוד לשם שיחה:תומכי תמימים המרכזית לוד: זהו שם הישיבה...

אני עובד על ערך זה. החלפתי את התבנית מ"לעריכה" ל"בעריכה".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 10:55, 1 במרץ 2010 (UTC)
:האם תרשה לי להוסיף מעט? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::אם יש לך שינויים בגוף הערך - תכניס. אם יש פיסקאות חדשות, אתה יכול להניח אותם כאן (בדף השיחה) ואני אכניס אותם.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:05, 1 במרץ 2010 (UTC)

::: אנסה להטות שכם. להלן מתוך המבוא ל'ימי תמימים' חלק א'. "העתקתי" מאוצר החכמה, ולכן יתכנו טעויות:
התייהדות הישיבה בלוד
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה אלו שנמלטו
בעור שיניהם מעמק הבכא הצליחו לדלג מעל מסך הברזל והגיעו לארץ בציוויו והדרכתו של
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע
גם כאן מי שלמודים היו סבל ותלאה ונרדפו עד צוואר בגלל לימוד תורה לילדי ונערי
ישראל לא ירפו ממלאכתם מלאכת הקודש ובוודאי לא במקום חופשי ומשוחרר מרדיפות
וממעקבים אחד הדברים הראשונים שעשו הפליטים היתה הקמת ישיבת "תומכי תמימים"
באותם ימים כאמור לעיל פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים
בירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת" אך בשתי אלה לא היה די כדי לקלוט את הנערים והבחורים
שהגיעו זה עתה מרוסיה מה גם שכבר באותה שעה חסידי חב"ד לא חשבו רק על עצמם והיה ברור
שמוסדות החינוך ינסו לקלוט אל תוכם מה שיותר חניכים גם מהעולים לארץ ממדינות אחרות
באותם ימים
היה זה בתחילת חודש שבט תש"ט זמן קצר לאחר שבקצה העיד לוד סמוך לתחנת הרכבת
התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"ריות ובהם משפחת הרה"ח הרב אלימלך מיילך קפלן
הרה"ח ר' אריה לייב ליפסקר הרה"ח ר' בעריש רוזנברג ועוד משפחות אלו תפסו בתים של
משפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום והתיישנות זו הייתה הגרעין שממנו
צמח בעתיר שיכון חב"ד ובו מוסדות חינוך מפוארים אך באותם ימים תנאי החיים היו אחרים
לחלוטין מאלו המוכרים לנו היום
הרה"ח ר' זושא וילימובסקי מי שהרבי קרא לו לימים "הפרטיזן שלי" אז בחור מבוגר יחסית
וכבר מהעסקנים החב"דיים הנמרצים הארץ הקודש הבין כי חייבים להקים ישיבה בה ילמדו ילדי
משפחות אלו ומשפחות חסידי חב"ד שעלו זה לא מכבר מרוסיה הוא הגיע יום אחד ללוד וראה
בניין ששימש בית מלון קטן הבניין בן שלוש הקומות שכן ליד תחנת הרכבת סמוך לבתים בהם
התיישנו המשפחות החב"דיות והמקום נראה לו מתאים לישיבה
ר' זושא לא התייעץ עם איש ולא תכנן כיצד ומה לעשות הוא 'נכנס' לבנין השיג מנעול
גדול ונעל את הדלת בני משפחות החסידים שגרו בסמוך ראו את מעשיו והניעו פליאה על כך
שבחור יתפוס בניין שתי קומות מה הוא יעשה שם לבדו תמהו אבל לא היה להם הרבה זמן
לחשונ כי ר' זושא גילה מיד לשם מה הוא זקוק לבניין והוריע כאן תהיה ישיבה בה ילמדו נערים
חסידיים
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי כ"ק אדמו"ר הריי"צ
נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט כשהגיע ברכבת מאלכסנדריה
ללוד בדרכו לירושלים עבר בתחנת הרכבת הלודאית הצביע על המבנה המרובר ואמר שזה יהיה
מקום לישיבה וללימוד תורה
הנבואה התגשמה ואותו מבנה היה היסוד לישיבת "תומכי תמימים" בלוד
תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב מיילך קפלן
משמש כר"מ הראשון
פעולה 'פרטיזנית' זו נתנה את האות להתייסרות ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ
הקודש אשר בקרוב ימלאו שישים שנה להיווסדה וכיום הזה תופסת מקום של כבוד בכותל
המזרח של עולם הישיבות בכלל וישיבות ליובאוויטש בפרט בארץ הקודש ובעולם
האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסרות הישיבה בלוד הן מיום י"ס
באדר תש"ט אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי באגרות אלו הרבי
מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד
על תקופת הבראשית של הישיבה תקופת ה"ראשיתך מצער" אנו למדים רבות מחילופי
המכתבים הרבים וההתכתבויות המפורטות המתפרסמים כאן לראשונה
יש כאן לכל לראש את מכתבי כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהשנה הראשונה לייסוד הישיבה וכן
כארבעים מכתבים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מהשנים תש"י תשי"ב ולצד אלה גם מכתבים
רבים מאגודת חסידי חב"ר בארץ הקודש אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
וכן מכתבים ששיגר הרב אליעזר קרטיק אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
פרט לכך יש בידינו העתקי מכתבים רבים שנשתמרו ב'ארכיון הציוני' המכילים תכתובות
עניפות ומסועפות עם הרשויות ומוסדות שונים כמו 'עליית הנוער' וכדומה מאותם ימים של
התייסרות הישיבה
כל אלו כשהם נאים יחד לפונדק אחד מעניקים לקורא ולמעיין תמונה מלאה על אשר נעשה
ונפעל בתקופת הבראשית של יסוד והתפתחות הישיבה ומלמרים שלל הוראות והדרכות שכוחן
יפה גם לשעתן וגם לדורות
לצד זאת חילופי מכתבים אלו מלמדים גם פרק מאלף בתולדות התמימים וכלל ציבור
חסידי חב"ד בימים ההם כמו גם הקורות את הציבור החרדי בארץ בכלל למען ידעו צאצאיהם
ותלמידיהם כמה עמל וטורח השקיעו רבותינו הק' באמצעות עושי דברם בארה"ק למען ייסוד
ושכלול החינוך החסידי והקמת מבצרי תורה וחסידות בארץ הקורש ת"ח
פיני 07:59, 2 במרץ 2010 (UTC)

:יש אוצר החכמה באינטרנט? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 13:58, 2 במרץ 2010 (UTC)
:: הכנסתי (בעריכה מסויימת) את מה שחשבתי שיש לו מקום כאן, יישר כוח.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:36, 7 במרץ 2010 (UTC)
:::התמונה שלט פרסום וכו', לעניות דעתי - ראויה למחיקה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:25, 21 במאי 2010 (UTC)
::::הכנסתי תבנית "ערך חסר", כיון שבערך יש את היסטוריית הישיבה, עד תשי"א, ומיד קפיצה למצב העכשווי. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:31, 21 במאי 2010 (UTC)
:::::אני לא מבין. אתה רוצה שאכתוב על ועלוועל סגל, על הסיבות שהעיפו אותו? על החריפתא והמתיבתא? על הרב חיים אשכנזי וסיפור הארטיק? או למה הוא הפסיק להיות משגיח? שניה של רצינות...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 10:37, 21 במאי 2010 (UTC)
:::::כן. לכך הוא התכוון, על חריפתא ומתביבתא, על חיים אשכנזי (ולא על הארטיק ועל העמודים), למה הלך (ובלי יותר מדי לה"ר), על ולול' סג"ל ומתי עזב (ולמה, בלי לה"ר). לא על המרפסת, ולא על שלטי היחי ועל העלונים. זה הכל! ערך מקיף בלי שטיויות, בדיחות ורכילות (שמטבע הדברים מלווים כל ישיבה, ועאכו"כ לו"ד...). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::::: שניאור, איני מבין אותך. הרי כמעט כל ארגון/אישיות/מהלך יש בו חילוקי דיעות, ולכן נעלים הכל? יש צורך לפתוח את הספרים המתעדים את 'תומכי תמימים לוד', ולבדוק מי היה באיזה תפקיד, ומתי, ולציין זאת. אולי במשך השבוע, אתפנה לכך. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:43, 23 במאי 2010 (UTC)

== מדריך ==

לעניות דעתי, נראה לי שאין מקום בערך לכתיבת מדריכים\רבנים זמניים (גם לשנה, כמו דובי ברונשטיין לדוגמא). זה יעשה בלגן אם כל שנה נשנה את המדריכים של כל הישיבות.

מסכים לגמרי [[משתמש:חתולים נושכים רק מהצד הנכון|חתולים נושכים רק מהצד הנכון]] - [[שיחת משתמש:חתולים נושכים רק מהצד הנכון|שיחה]], 20:16, א' באלול, ה'תשע"ט 20:16, 1 בספטמבר 2019 (UTC)

== אמינות ==

אני אשמח אם יתקנו כי נכון להיום לומדים יותר מ 400 תמימימ

לא נכון יש מעל 300 בערך 320.
:צודק היה בתש"פ 320[[משתמש:משה כהן|משה כהן]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 21:15, כ"ח באלול, ה'תש"ף 21:15, 17 בספטמבר 2020 (UTC)

== איחוד ==

{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם לאחד את ערך זה עם הערך [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]? הרי זה אותה ישיבה ששמה המאוחד הוא תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש כפי שנקבע על ידי הרבי שליט"א. בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|<font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">'''~ היום! {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 'הרבי מתגלה' ~''']]  •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:38, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א
:לא נראה לי שיש בכלל על מה להתדיין.. ברור ששני הערכים צריכים להישאר כערכים נפרדים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 14:52, 3 ביוני 2021 (UTC)

== לא מועדכן ==

הרב דירנפלד כבר מזמן מחודש טבת תשפ"א עזב את הישיבה ובמקומו החליפו הרב חננאל חדד {{אנונימי}}
:הרב חדד כתוב כר"מ ומשפיע בשיעור ב'. הוא עבר לשיעור א'? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:43 • כ"ח באב ה'תשפ"א

תומכי תמימים לוד

2023-08-10T15:12:56Z

קלארקייט: קלארקייט העביר את הדף תומכי תמימים לוד לשם תומכי תמימים המרכזית לוד תוך דריסת הפניה: זהו שם הישיבה...

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים בפנימייה וב'זאל', לרווחת התלמידים . השיפוצים צפויים להימשך עד תחיל החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' -ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[שלמה ויגלר]] - גזבר
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'

;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

*הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[מנשה חדד]]
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

שיחה:תומכי תמימים כפר חב"ד

2023-08-10T15:12:15Z

קלארקייט: קלארקייט העביר את הדף שיחה:תומכי תמימים כפר חב"ד לשם שיחה:תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד: זהו שם הישיבה..

הערך זקוק בדחיפות לעריכה.

הסרתי מתוך הערך כמה נתונים שכדאי לשלבם לאחר העריכה המחודשת:

===משפיעים בעבר===
*ר' [[שלמה חיים קסלמן]]

*ר' [[מענדל פוטערפאס]]

*ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]

ראש ישיבה בעבר הרב [[ישראל גרוסמן]]

--[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 23:27, 11 אוגוסט 2007 (EDT)

== מישהו יודע קצת פרטים על המצב כיום? ==

כמה תלמידים, שלוחים מהיכן? קבוצות מיוחדות שיש שם ועוד? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:17, 16 אוגוסט 2009 (IDT)
נזכרתי, היא לא במקרה נושאת את השם (יחד עם לוד) "המרכזית", זה נכון לא נכון, להתייחס לעובדות, לא לאיחולים ומשאלות--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:17, 16 אוגוסט 2009 (IDT)

חסר המון פרטים.
כיום יש בישיבה 200 בחורים בארבעה שיעורים, בנוסך יש מכון סמיכה לתלמידים השלוחים ועוד.

בכלל אני חושב שראוי לעשות ערך על ישיבת לוד בפרדס, וערך נפרד על ישיבת לוד כיום ועל ישיבת הכפר היום.
לאחר בדיקה הזדעזעתי- אין ערך על מרכז מוסדות חב"ד בארץ שפעל עד לשנים האחרונות ואיגד בתוכו את ישיבות חב"ד בלוד כפ"ח מגדל העמק נחה"ח. הכוללים בכפר ונחלה, ובתי ספר למלאכה בנחלה והכפר.

וכן אין ערך בכלל לבתי ספר למלאכה!

זאת מלבד שערכים שכן עוסקים בישיבות הנזכרות חסרות במאד!

== הישיבה כיום ==

נכון לשנת הלימודים תשע"ו לומדים בישיבה כ-200 תלמידים המחולקים לארבעה שיעורים. לאחר שיעור ג' בישיבה ממשיכים התל' לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבת תות"ל המרכזית 770].כמו"כ מפעילים תלמידי הישיבה את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת [[ועד תלמידי התמימים]].

130? נשמע מופרך. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== מלחמת עריכה ==

אתמול נרשם משתמש ששמו מעיד על מטרתו, ושינה כמה פרטים בערך. משתמש נוסף נרשם ושחזר את העריכה. משום מה החליט אחד המשתמשים הותיקים לנהוג בבריונות, ולאיים על המשחזר תוך אמירות מתנשאות חסרות בסיס.

באם אכן רוצים להיצמד לשינוי שבוצע אתמול, יש לערוך על כך דיון בין המשתמשים, ולהביא מקורות '''ברורים וגלויים''' לדבר. וד"ל -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:49, י"ד בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(20 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:תודה. המשנה ידו על התחתונה, והחל מעתה אין לשנות ללא הסכמת רוב בדף שיחה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 14:32, 20 ביולי 2016 (UTC)
::מצטרף לדברי [[משתמש:שיע.ק|שיע]] בתקציר העריכה, חבל עם המשפטים המיותרים האלו. אמנם כפי שציין [[משתמש:להתראות|להתראות]] בתקציר העריכה - עכשיו לא נשאר אפי' אזכור אחד של הרבי בערך (גם לא לצד השלילה...) ובאמת היה כדאי לו היה מרחיב מאן דהוא את ההיסטוריה המפוארת של הישיבה, הרצופה בהוראות מהרבי, ואז היתה נפתרת (גם) בעיה זו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:22, כ' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
סליחה על הכניסה לדיון ישן אבל לעניות דעתי אין מתאים כלל וכלל לכתוב לגבי דעות כאלה או אחרות של ישיבה בתוך הערך דבר זה אינו נוגע אנציקלופדית. ועל כן ראויה היתה המחיקה וחבל שלא כותבים על ישיבה זו יותר --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:55, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

מן הראוי להזכיר אנשי מפתח ולפחות מי שנמנו מראשי הישיבה בעבר כמו הרב משה לנדא, הרב אליהו לנדא, הרב מונקע גרוזמן, להבחל"ח הרב זליג פלדמן, הרב גרוסמן ועוד.
[[מיוחד:תרומות/91.195.162.2|91.195.162.2]] 14:57, 1 בנובמבר 2016 (UTC)

== הרב אופן כמשפיע ראשי בישיבה ==

ניתן להוסיף בגוף הערך פרט חשוב, אשר הרב [[יוסף יצחק אופן]] שימש כממשיך המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה (במסירת שיעורי תניא וחסידות שלו וכו'), עדי בחירתו של ר' מענדל למשפיע. בנוסף, נכנס ליחידות לרבי מלך המשיח כמשפיע הישיבה.

--[[מיוחד:תרומות/95.86.80.165|95.86.80.165]] 13:08, 9 בפברואר 2020 (UTC)
:נראה לי שהתבלבלת, יש לך מקור לדברים אלו? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] - י"ד בשבט ה'תש"ף 23:17, 9 בפברואר 2020 (UTC)

תומכי תמימים כפר חב"ד

2023-08-10T15:12:14Z

קלארקייט: קלארקייט העביר את הדף תומכי תמימים כפר חב"ד לשם תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד תוך דריסת הפניה: זהו שם הישיבה..

{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{ישיבה|
|שם=
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 4, [[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן גופין]]
|הנהלה גשמית=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
|מספר תלמידים=220
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש - כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-230 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: [[ארגון הפנסאים|הפנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר {{col}} (קישור שבור)}}

==צוות הישיבה==
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב [[יעקב משה וואלבערג]]
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]]
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
*[[משגיח]] שיעור א': הרב מנחם מענדל רוזנברג
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[חנא חיים פרידמן]] והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]], הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]]
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב חוני בלינוב (שיעור ב'),הרב זעליג פלדמן (שיעור א'). בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']]
*'''הנהלה גשמית''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] הרב שלום בער חדד והרב גרשון סודקביץ
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר

===[[ר"מים]] בעבר===
* הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[נחום טרבניק]]
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]]
* הרב אברהם יצחק לסקר
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
* הרב [[שלום דובער קסלמן]]
* הרב אברהם גד וונקרט
* הרב יוסף ישראל גרוזמן
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
* הרב [[משה נפרסטק]]
* הרב [[יוסף יצחק אופן]]
* הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]]
==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

זלמן גופין

2023-08-10T15:09:45Z

קלארקייט:

{{דמות
|שם=הרב זלמן גופין
|תמונה=גופין 3.jpg
|כינוי=
|תיאור= בהרצאה
|תאריך לידה= [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[שלמה חיים קסלמן]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ('''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]]. חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי, ודמות מרכזית בקרב חסידי חב"ד בישראל.

==תולדות חיים==
נולד [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.

לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה ל[[משפיע]] הראשי בישיבה.

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' בהמשך תרס"ו. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידים המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

משנת [[תש"ע]] הוא [[משפיע]] ב"מרכז [[מעייני ישראל]]" בירושלים, שם מוסר שיעורים בחסידות ומתוודע ביומי דפגרא.

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור 21 ספרים:
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע"ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע"ו]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
*'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי- משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
* בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בסביוני ים
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב ‏‏‏‏[[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2023-08-10T14:57:27Z

קלארקייט: /* ועד המוסיפין */

{{לעריכה}}
[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב צועד לצידו של הרבי (ימין) במעמד [[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חדקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]] - [[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל "[[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[לטביה]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]]
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]] ומאחוריו עומד הרב חדקוב.]]
הרב חדקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך בתחילה בבית ספר יהודי מקומי. לפי המסופר במוסף "הרב חדקוב" כשהיה בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה פרטית יוקרתית בריגא<ref>הכוון לכאורה חיידר בהרבה מקומות החיידר נקרא ישיבה.</ref>. וגירסא אחרת מובאת בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] - הרב חודקוב בגיל 16 היה תלמיד גימנסיה, אלא שהיה חריג בכך שלא נגע בזקנו {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 275}}. ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ו"מחלקה 1", ובו הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף{{הערה|כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. [https://col.org.il/news/145031 תיעוד ביאור פתגם מספר חסידים, שכתב ב"מחלקה 1" בגיל 11, מתוך גיליון "הרב חדקוב" בעריכת [[מענדי קורטס]]] {{COL}}}}.

ב"הרב חדקוב" מובאות שתי גירסאות לגבי אביו: מסופר כי חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו נפטר אביו ומצד שני גם מסופר שבימי המהפכה הקומוניסטית דהיינו תרע"ח ובשנים הבאות, אביו נשאו על כתפו בעת סכנה{{הערה| כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", [[שבועון כפר חב"ד]] על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10. ובאותו עמוד ישנה פסקה תמוהה ממנה עולה כי הרב חדקוב היה ילד בן חמש בזמן המהפכה הקומוניסטית, למרות שנולד בתרס"ב (1902) והמהפכה הקומוניסטית אירעה בתרע"ח: "המהפכה הרוסית, שהסתיימה בהקמת ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה, החלה באותה תקופה. הצאר הרוסי הודח, הוגלה ונורה... 'באחד הימים כשהייתי בערך בן חמש, לקח אותי אבא מבית הספר כי היו יריות ברחוב, אבא הרים אותי על כתפיו' ... במלאת לו עשר...}}.

כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]{{מקור?}}. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

תקופה מסויימת למד ב'תפארת בחורים' בראשות הגאון הרב יואל ברנצ'יק הי"ד מחשובי התלמידי חכמים ועסקנים בריגה, חתן הסבא מסלבודקה ובעבר כיהן כמשגיח ומגיד שיעור בישיבות ליטאיות {{הערה|[תולדות הרב יואל ברנצ'יק הי"ד - באתר האינטרנט תורתך לא שכחתי]}}. מסגרת לימודים בשעות הערב שהיתה נהוגה בקהילות יהודיות באירופה עבור נערים הלומדים בבתי ספר יהודים או עובדים. בשנים הבאות הוא היה אחראי על תפארת בחורים בראשות הרב ברנצ'יק. מציינים כי מונה לתפקיד האחראי בתקופת מלחמת עולם הראשונה{{הערה|ניתן להעריך שבשנים המאוחרות של המלחמה, כי בתחילתה בשנת תרע"ד היה רק בן 12}}, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===תלמיד חכם מופלג===
למרות שנראה כי למד בגימנסיה ורק בשעות הערב שקד על לימוד מעמיק ב'תפארת בחורים', הרי שהצליח לרכוש ידיעות נרחבות בלימוד והפך לתלמיד חכם מופלג לצד עבודה קפדנית על המידות עד כדי כך שלא דיבר מילה רעה על איש, כפי שמביא ר' [[מנחם זיגלבוים]] בספרו [[סיפורים מחדר הרבי]], בשם הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית:
"הרב חודקוב ז"ל היה בעל בית על עצמו. הוא היה התגלמות מובהקת של מי שמגיע למדרגת המושל על עצמו במובן האידיאלי של המושג. מובן שהוא היה תלמיד חכם מופלג, בעל הבנה במובן הלמדני, אבל במידות טובות היה גאון ממש. צריך לדעת כי לא קשה כל כך לזכור את כל הש"ס כפי שקשה להחזיק בכל המעלות הטובות שמנו חכמים. היש מי ששמע מילה אחת של לשון הרע היוצאת מפיו?! אני עצמי ביליתי עמו הרבה שעות בשיחות בארבע עיניים, שוחחנו על הרבה נושאים ובעיות ומעולם - גם לא בשיחות שארכו שעות - לא שמעתי ממנו מילה רעה אחת על מישהו"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 313}}.

===שר החינוך הלטבי===

מגיל 18{{הערה|בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}} שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו ולימים ידידו ושותפו לעבודת המזכירות אצל אדמו"רי חב"ד - הרב [[ניסן מינדל]] מתאר כיצד דאג בכל דרך ליישם בבית הספר עקרונות חינוכיים{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 276}} תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב. כפר חב"ד 1504 מתוך ראיון שהעניק לנכדיו}}.

הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך{{הערה|ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

הרב חדקוב היה חבר [[אגודת ישראל]] בלטביה.

בשנת [[תרפ"ח]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] [[תרפ"ז]], פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 274 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}}.

הקשר עם אדמו"רי חב"ד בין השנים תרפ"ח-ת"ש - לוט בערפל ורק מעט ידוע על כך. בביוגרפיות אודות הרב חדקוב, מסופר כי ביקר פעם אחת בורשה אצל אדמו"ר הריי"צ, וגם קיבל אגרות בודדות מאדמו"ר הריי"צ והרבי. בד-בבד היה כאמור בכיר באגודת ישראל, כאשר באותם ימים אדמו"ר הריי"צ היה בנתק מסויים מאגודת ישראל בפולין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===תרגום חסידות לגרמנית===

תירגום חסידות לגרמנית, זהו פרוייקט לו סייע הרב חדקוב. [[אדמו"ר הריי"צ]] ניהל את מבצע תרגום חסידות בגרמנית והרבי היה אחראי על מבצע חשוב זה בו יצאה לאור חוברת עם מכתב מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתרגום לגרמנית, החוברת נקראת בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד".

הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' [[מרדכי דובין]]) {{הערה|אגרות הרבי לרב חדקוב ובהן הוראות כיצד להוציא לאור את החוברת, פורסמו בעטרת זקנים על ידי בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] פרק הרב חדקוב. [[שמואל בוטמן]], הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית}}.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]]{{הערה|עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו אדמו"ר הריי"צ. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[אוצר החסידים (ספר)]] (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

בעטרת זקנים{{הערה|תשס"א. פרק ג}}, נדפסו צילומים מידיעות וברכות לחתונה, כפי שפורסמו בעיתון היינט שיצא לאור בריגה.

התקרבותו לחב"ד, התחלת התנהגותו לפי מנהגי חב"ד, לימוד חסידות חב"ד והתקשרות מוחלטת לענייני חב"ד - נותרה מעורפלת בכל המקורות המסקרים את אישיותו, מסיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים, ועד כתבות בהם הוא עצמו מתראיין, הרב גודין והרב מינדל שמספרים עליו, וגם המוסף הרב חדקוב בו נכדיו מוסיפים אי אלו פרטים משפחתיים, אך ההתקרבות לחב"ד נותרה תעלומה מוחלטת. ובתמונות מחתונתו שפורסמו ב"הרב חדקוב" נראה הוא לבוש בצילינדר ומעיל חורף. ועוד שנים רבות בשבתות וימים טובים, לא לבש בגדי שבת חב"דיים.
[[קובץ:חודקוב.jpeg]]הרב חודקוב

==מנהל אגודת חסידי חב"ד==
הרב חדקוב ורעייתו נחלצו מאירופה הבוערת בימי ה[[שואה]], כי [[אדמו"ר הריי"צ]] צירפם לנסיעתו ל[[ארצות הברית]] ב[[חודש אדר ב']] [[ת"ש]]. עד היום לא ידוע מה הסיבות בגינן צורף הרב חדקוב לנסיעת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20.[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280}}.

ב[[ארצות הברית]], התמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - [[הרבי]]. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואת כל תפקידיו ביצע נאמנה על פי הוראות והדרכות הרבי{{הערה|ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20.[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב.ילקוט סיפורים רימלר עמוד 119}}.

===השותף?===

תיאור עבודתו לצד [[הרבי]] תועדה פעמים רבות בעיתונות - [[די אידישע היים]], [[דער מארגען זשורנאל]], [[ביטאון חב"ד]], [[כפר חב"ד]], [[בית משיח]], ואילו אודות הוראות שנמסרו דרכו מסופר ומתועד בסדרת [[ימי תמימים]] ובספר [[הקטר של הרבי]], ובפעם הראשונה נפרשו תולדות חייו בפרוטרוט על פני עשרות עמודים על ידי הסופר והעורך החב"די ר' [[מנחם זיגלבוים]], בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] ותיאורים נרחבים פורסמו גם ב[[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[אוצר החסידים (ספר)]] ובמקומות אחרים. ובכל הנזכרים הוצג כמנהל ארגונים חב"דיים הפועל על פי הוראות יוזמות והדרכות רבותינו ומוגדר בכל מקום כעבד מלך וחייל נאמן.

ואילו ב"הרב חודקוב" מוסף [[כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]], הוצג הרב חודקוב כשותף למוסדות ופעילות רבותינו. שותף למפעל השלוחים{{הערה|הרב חודקוב מוסף כפר חב"ד יא ניסן פג, שער פרק 6: "הרב חדקוב היה שותף מרכזי ומשמעותי בהקמת מפעל השלוחים"}}, שותף להכנת ספר [[היום יום]], שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים, ועוד ביטויים הבאים לחדד כי הרב חדקוב היה שותף של רבותינו בניהול ליובאוויטש.

===התייסדות בית רבקה===
בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לאדמו"ר הריי"צ להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים. ונענה בחיוב על יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית, כאשר ההקמה נוהלה בראשות אדמו"ר הריי"צ והרבי, ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ והרבי באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם{{הערה|הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית, ניו יורק תשמ"ח 1988. פרק נח-התייסדות בית רבקה. משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א, פרק ה'-התייסדות בית רבקה}}.

===הרבי על הקו===
בספר סיפורים מחדר הרבי מסופר כי היו מקרים בהם הרב חדקוב היה מטלפן לחסידים ולפתע היה נשמע קולו של הרבי,מה שנחשב לנדיר וחריג כי הרבי לא דיבר טלפונית עם חסידים.
הרבי בדרך כלל דיבר בשקט והרב חודקוב היה חוזר מילה מילה את דברי הרבי {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 284}}

===הוראות [[הרבי]] ל[[אה"ק]]===

זכות גדולה נפלה בחלקו של הרב חדקוב - צינור הקשר התמידי בין הרבי וראשי חב"ד בארץ הקודש: ר' [[אפרים וולף]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]. במשך שנים רבות, נהג לטלפן אליהם בתדירות גבוהה במיוחד ולהעביר מהרבי הוראות פרטניות, ציבוריות וגם ספציפיות. בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] תיאור של ר' [[אפרים וולף]] על ההוראות שקיבל מהרב חודקוב בשם הרבי: "יצא לי לשוחח עמו שעות כשהיה מעביר אלי במשך שנים הוראות שונות מהרבי".

ההוראות של [[הרבי]], עסקו במוסדות חינוך וחסד, הפצה, מבצעים ונושאים מגוונים ורבים{{הערה|מבוא ל[[ימי תמימים]] חלק ראשון. [[הקטר של הרבי]] עמוד 58}}. אמנם, מדובר בהעברת הוראות, ולא ניהול מוסדות כפי שביצע בקרב שלוחים חשובים בארצות הברית{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 286 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===הדרכת השלוחים והמחנכים===
בשנים המוקדמות, היו מקרים בהם הרבי הורה לרב חדקוב לברר אצל אברכים אם הם מעוניינים בשליחות בכלל ולמקומות ספציפיים בפרט. בתחילה אנ"ש חשבו כי אלו יוזמות אישיות ועם הזמן כולם ידעו כי בירורים מסוג זה הם פרי יוזמת והוראת הרבי.

שלוחים ואנשי חינוך זכו להדרכות ניהוליות וחינוכיות מהרב חדקוב, אם בשיחות טלפון ואם בשיחות אישיות בעת ביקורים בבית חיינו. היה ברור לכולם שהבסיס לדברי הרב חדקוב הם דברי הרבי איליו בנושאים אלו {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. הרב חודקוב עסק בהכוונה השלוחים בעיקר בארצות הברית כיצד לנהל ולפתח את המוסדות. השלוחים הרב לייבל אלבסקי והרב [[שמעון לזרוב]] מארצות הברית, וגם הרב [[נחמן סודק]], סיפרו בהרחבה על הדרכות שקיבלו מהרב חודקוב בתחומי יישום הוראות הרבי, ניהול ופיתוח{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 286-290}}

הרב [[יחיאל מלוב]] מפקח רשת אוהלי יוסף יצחק, סיפר בראיון ל[[בית משיח]] על שיחות הרב חודקוב:
"מידי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חודקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חודקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה ל[[ארץ ישראל]] הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בענינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו {{הערה|[[בית משיח]] 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו}}".

ב[[בית משיח]] פורסמה רשימת הדרכות מפורטת שקיבל הרב מלוב מהרב חדקוב {{הערה|[[בית משיח]] 801 עמודים 24-29}}.

הרב יחיאל מלוב אף פירסם הדרכות שקיבל ממזכירות הרבי: קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב: "זכות גדולה נפלה בחלקינו, מנהלי ומורי רשת בתי ספר חב"ד לקבל מידי פעם בפעם ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א באמצעות הרב חדקוב שפע של הנחיות, הצעות ורעיונות בחינוך ובהדרכה ובעיצוב תוכניות לימודים" ואת כל אלו קיבל בטלפון, בכתב ובשיחות כאשר הגיעו לבית חיינו. ואת כולן ליקט הרב מלוב לחוברת ובה הדרכות הרב חדקוב לפי נושאים.

ההדרכות ושיחות הרב חדקוב, כונסו גם לספר החינוך והמחנך. את מלאכת האיסוף ביצע הרב חייים מאיר דיין מחנך תושב כפר חב"ד, שזכה לקבל הדרכות רבות מהרב חדקוב, ואת שלב העריכה ביצע הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].

===ועד המוסיפין===
הרב חודקוב היה ממנהלי ועד המוסיפין - ועד שהוקם על ידי [[הרבי]] ב[[קיץ]] [[תשמ"ח]] במטרה שכל אחד ואחד יוסיף במצוות ובמעשים טובים. למטרה זו הוקם ועד עולמי שריכז את הפעילות בנושא. החברים בוועד היו הרב חדקוב והרב [[ניסן מינדל]]. כמו כן הוקמו ועדים מקומיים בכל מוסד חב"די או\ו ריכוז חב"די בעולם.
עם תחילת הפעילות של ועד המוסיפין, הרב חדקוב החל לנהל את הנושא, ולצידו עבד בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]] אשר ניהל את הצד הטכני. וראשי הועדים בכל מקום שלחו דו"חות ועדכונים לועד הכללי בראשות הרב חדקוב והרב מינדל, והם היו מעבירים הכל באופן מסודר לרבי.
כשנה לאחר תחילת העבודה, הועד המרכזי הפסיק לפעול. וכעבור שנתיים - בחודש מנחם אב תש"נ, כתב הרב חדקוב סקירה על פעילות הועד המרכזי של ועד המוסיפין, והוסיף על הפסקת הפעילות ושאל אם עליהם להמשיך ולנהל את ועד המוסיפין. והרבי השיב: "מעלין בקודש. להזדרז ולהתאמץ בהשתתפות במבצע הגדול והקדוש".
בעקבות המענה המיוחד, הרב חודקוב פנה אל הרב מינדל והבהיר לו כי שניהם שבים לנהל את ועד המוסיפין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמודים: 289-290}}

===אופי והנהגה===
לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך {מקור}. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'[[יחידות]]' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}..

הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)]] אשכנזי}}.

===ספר השנה===
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון [[האח]] שיצא לאור על ידי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה{{הערה|[[קובץ ליובאוויטש]] ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. [[שניאור זלמן ברגר]], [[האח]] מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב}}.

מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית.
במבוא למהדורה שניה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח":
"שונה הוא "האח" משאר העתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם {{הערה|הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק}}.

===אמונה שלימה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|ברבי מלך המשיח]]===

בחורף [[תשנ"ג]] היה משתתף מידי ליל שבת בתפילה במנין הרבי ובסיומה יוצא יחד עם שאר המזכירים אל המרפסת מאחורי הרבי כשהוא בולט מבין המזכירים גופא בשירה וריקוד של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" לפי קצב הניגון ועידודו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא ביומן [[בית משיח]] 770 גליון 23}}. כך היה לעיתים נדירות גם במהלך השבוע כמו בחג הפורים{{הערה|בוידאו מהתפילה עם הרבי באותו יום ניתן לראותו מצטרף לשירת ה"יחי בהתלהבות}}.

עד לרגע האחרון של חייו שמר הוא על צלילות דעתו המפורסמת. שלושה ימים טרם פטירתו הוא חתם על משכורות חברי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]] והעובדים תחתיו, ולא השאיר דבר אחד שלא סיימו. כך גם כחודש לפני פטירתו היה המסדר קידושין בחתונת נכדתו.

נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב, מענדי קורטס, מוסף הרב חדקוב}}.

===תיעוד תולדותיו ופועלו===
*[[סיפורים מחדר הרבי]], הרב [[מנחם זיגלבוים]]. פרק הרב חודקוב כולל עשרות עמודים ובהם תולדות הרב חודקוב בשילוב סיפורים מוכרים וידועים עם גילויים וחשיפות - פועלו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, סיפורים על הרבי כפי שסיפר הרב חודקוב.
*[[ימי תמימים]]. הרב [[זושא וולף]]. בספר נחשפו אלפי תיעודים על גבי אלפי עמודים, הוראות מהרבי, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב [[אפרים וולף]].
*[[אוצר החסידים (ספר)]], הרב [[יוסף אשכנזי]] חלק ארה"ב. פרק הרב חודקוב ובו עשרות עמודים. תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד ובהם סיפורים בפרסום ראשון אודות הקשר של הרב חדקוב עם ענייני הישוב כפר חב"ד והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
*אתר אנ"ש. מערכת האתר לפי מידע שהתקבל מצאצאי הרב חודקוב. מאמר לרגל יום הפטירה ג אייר תשפ"א. מאמר מפורט כולל תמונות ומסמכים נדירים, אודות הרב חודקוב.
*המזכיר חלק א', תולדות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] [[לוי גרונר]] - סיפורים לא ידועים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
*[[בכל ביתי נאמן הוא]]- תולדות הרב [[זלמן גורארי]]- סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
*[[הקטר של הרבי]] - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] - מסופר על עשרות שעות שיחות בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
*תשורות לחתונות משפחות חודקוב וקרעמער - סיפורים מענות ומסמכים הקשורים לרב חודקוב - רובם בפרסום ראשון.
*משפחת חדקוב, הוציאה לאור בשנת תשס"א את החוברת ''''עטרת זקנים'''' ובה חשיפות ותגליות מארכיון הרב [[שלום ישראל חדקוב]], אשר לו ארכיון חב"די עשיר במיוחד. בחוברת נחשפים מסמכים ותיאורים מיוחדים אודות הקשר בין הרב חדקוב ואדמו"ר הריי"צ והרבי בשנות הצ לצד חשיפת יומן המתעד את הניצנים הראשוניים להתפתחות מוסדות חב"דיים לבנות ונערות – בית רבקה. ופרקים נוספים אף הם חושפים רשימות ויומנים אישיים של הרב חדקוב.
*כפר חב"ד 1504 אייר תשע"ג, תולדותיו ופעילותו מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
*התקשרות, ניצוצי רבי,[[מרדכי מנשה לאופר]] גיליון 977. התייחסויות מופלאות של הרב חודוקוב לדברי הרבי ולהוראותיו.
*[[מיכאל אהרן זליגסון]] סופר והיסטוריון חב"די, פירסם בשנת תשס"ח באתר '''קראון הייטס אינפו''', '''ביוגרפיה מפורטת''' לפי נושאים מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: [https://crownheights.info/general/11775/3-iyar-yohrtzeit-of-rabbi-hodakov-obm/ הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון].
*מוסף [[שבועון כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] תשפ"ג, [[מענדי קורטס]] - מתוך ספר העומד לצאת לאור{{הערה|[https://col.org.il/news/144878 "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"]}}. עשרות עמודים ובהם שלושה פרקי ביוגרפיה לאורך תחנות חייו בריגה ובניו יורק ותיעוד לפי נושאים: בכוח המשלח - שותף משמעותי ומרכזי בהקמת מפעל השלוחים, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים - צלע מרכזית של פעילות חב"ד באירופה (בשנות הצ') ועוד.
*'''ספרי תולדות הרב חדקוב'''. בשנת תשס"ח פורסם באתר [[שטורעם]] כי יצא ספר חדש לתולדות הרב חדקוב. אך פרטי הספר לא זמינים בספריות או ברשת האינטרנט. ובפרסום הנלווה למוסף "הרב חדקוב" צויין באיזכור קצר כי "המוסף יהפוך לספר". ולא הוסבר אם מחבר המוסף מספק הצצה לספר, או הנכדים המתראיינים למוסף הם מחברי הספר.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חדקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חדקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': מרת חיה רבקה קרמר - קראון הייטס.

== ספריו ==
*'''קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק''' - הוראות בענייני חינוך, שהתקבלו מהרב חודקוב אצל מנהלי ומורי רשת אוהלי יוסף יצחק. עורך: הרב [[יחיאל מלוב]].
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]]. ליקט: הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]] ערך: הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] מ[[צפת]].

==לקריאה נוספת==
*עטרת זקנים - פעילות הרב חודקוב מריגא ועד ניו יורק לפי הוראות אדמו"רי חב"ד. סקירה מפורטת כ-90 עמודים - תולדות, עסקנות, אגרות בפרסום ראשון ומסמכים נדירים.
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* [[מענדי קורטס]], "הרב חדקוב" מתוך ספר העומד לצאת לאור{{הערה|[https://col.org.il/news/144878 "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"]}}, מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון "כפר חב"ד", גליון 2004, חג הפסח תשפ"ג.
*זושא וולף, [[ימי תמימים]] - תיעוד העברת הוראות הרבי דרך הרב חודקוב לרב אפרים וולף.
*[[הקטר של הרבי]] - הוראות מהרבי דרך הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [[מענדי קורטס]], "אני מתגעגע להם", חשיפות על הקשר של הרב חדקוב עם תלמידיו מריגה, שבועון "כפר חב"ד", גליון 2013.
* [https://derher.org/wp-content/uploads/Iyar-5782-5.pdf גליון א חסידישע דערהער]

==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/30th-yahrtzeit-of-rebbes-chief-of-staff/ הרמטכ"ל של הרבי. פוסט לרגל 30 לפטירתו ג אייר תשפ"ג, בתוספת תמונות וקטעי עיתונות נדירים משנותיו הצעירות בלטביה]
*[https://anash.org/the-man-and-the-legend-rabbi-hodakov/ האיש והאגדה: הרב חדקוב] (אנגלית) - תיאור אישיותו ופועלו, כולל תמונות נדירות
*[[מיכאל אהרן זליגסון]] סופר והיסטוריון חב"די, פירסם בשנת תשס"ח באתר '''קראון הייטס אינפו''', '''ביוגרפיה מפורטת''' לפי נושאים כולל סיפורים לא מוכרים - מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: [https://crownheights.info/general/11775/3-iyar-yohrtzeit-of-rabbi-hodakov-obm/ הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון].
* [https://col.org.il/news/145031 הסבר לפתגם שכתב כילד בן 11 במהלך לימודיו בגימנסיה מחלקה 1, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס] {{COL}}
* [https://col.org.il/news/145067 תיעודים נדירים מהולכתו לחופתו בריגה בשנת תרצ"ט, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס] {{COL}}
* [https://col.org.il/news/144940 תמונות נדירות מנערותו בלטביה, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס] {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 קטעי עיתונות נדירים - העיתונות בריגה מדווחת על חתונתו של הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חדקוב_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_20_שנה_לפטירת_הרב_חודוקוב_עה_סיקור_מרתק_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא - לקט התבטאויות מופלאות של הרבי אודות הרב חדקוב]''',
*לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/654726/ המזכיר הרב חדקוב ע"ה מנגן "שושנת יעקב" • האזינו]''' {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/rabbi-chodakov-mazkir-and-master-educator/ מזכיר ומחנך נאמן]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/rabbi-hodakovs-clever-tactic-that-worked-wonders/ הטקטיקה של הרב חודוקוב]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות ורישומים מפיו]''', חשוון תשמ"ג {{PDF}}
* שלושים שנה לפטירת הרב חודקוב https://anash.org/30th-yahrtzeit-of-rebbes-chief-of-staff/

{{סדרה|הקודם=[[הרבי]]|הבא=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשי"א]] - [[תשנ"ג]]}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חדקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ג]]

תומכי תמימים לוד

2023-08-09T19:54:54Z

קלארקייט:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה קטנה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

בחודשי הקיץ של השנה (תשפ"ג) החלו שיפוצים נרחבים בפנימייה וב'זאל', לרווחת התלמידים . השיפוצים צפויים להימשך עד תחיל החורף של תשפ"ד.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' -ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת בשבתות הקיץ, ובמוצאי השבת בשבתות החורף.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא, המטה אינו פעיל משנת תשפ"ב.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת ה'קאך' ד'שנת הקהל'

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*הרב [[שלמה ויגלר]] - גזבר
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'

;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

*הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
* הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]]
*הרב [[מנשה חדד]]
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

יצחק אייזיק קעניג

2023-08-09T19:47:25Z

קלארקייט:

[[קובץ:קעניג.jpg|300px|ממוזער|הרב קעניג נואם]]
הרב '''יצחק אייזיק קעניג''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ורב [[בית כנסת חב"ד]] 'פאג"י' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה ב[[י"ג שבט]] [[תשי"ב]].

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[משה יהודה רייכמן]].

בשנת [[תש"ל]] לפני [[חג הפסח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ולאחר [[חודש תשרי]], חזר לארץ והתחתן עם רעייתו מרת מלכה לבית פרנקל.

לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]], ובשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי וכאשר נכנס ל[[יחידות]] הביא עמו את טיוטת הקובץ של חידושי התורה שיצאו לאור על ידי האברכים, והרבי העביר באמצעותו באריכות את המסר התקיף שחבל שההוצאה לאור מתעכבת כל כך. ביחידות זו אף ביקשו ברכה מהרבי לילדים לאחר שחלפו מספר שנים מאז החתונה ועדיין לא זכו לכך, והרבי השיב בלשון של הבטחה, ובחודש תמוז של אותה שנה נולד בנם הבכור.

בתשל"ז מונה על ידי הרב [[אפרים וולף]] לר"מ [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]]. בשנת [[תשנ"ו]] מונה לעמוד בראשות הישיבה.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד]]
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)]] - [[ר"מ]] בשיעור א' [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו, הרב שלמה קעניג - [[ר"מ]] בשיעור א' [[תומכי תמימים כפר חב"ד|בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
*בנו, הרב אליהו קעניג - חבר מערכת גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], כפר חב"ד
*חתנו, הרב משה יהושע אייזנבך [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת בירושלים]]
*אחיו, הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] ע"ה, היה שליח ומשפיע בקהילת חב"ד בנוף הגליל.
*אחיו, הרב [[אפרים פישל קעניג]] [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת בירושלים]]
*אחיו, הרב יעקב קעניג חבר [[וועד כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://col.org.il/news/143260 הפליאה של הרבי]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 52

{{מיון רגיל:קעניג, יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

משה אורנשטיין

2023-08-09T18:50:21Z

קלארקייט:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות ב[[ה' טבת]] וב[[י"ט טבת]] אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא [[התוועדות חסידים|מתוועד]] בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות [[תומכי תמימים]], כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו,, מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים והקדמת המלקט היה מקבל דולר של הרבי ובשנת תשפ''ג התחדש הדבר בישיבה). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. ב[[ו' תשרי]] נוסעים בחורי הישיבה לציון של [[הרבנית חנה]] ובי"ג אייר לציון של ר' [[ישראל אריה לייב]].
[[קובץ:הרב אורנשטיין עם תלמידים בישיבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין משוחח עם תלמידים בזאל הישיבה]]

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'(תחת השם "ארי סמית" או הרב שלום מאיירעס). ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

==משפחתו==
אשתו בת ר' [[חיים בן ציון וישצקי]]

* חתנו, [[הרב מנחם מענדל גורליק]] - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, הרב אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, הרב מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, הרב אהרון ישראל (ארי) - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת אורנשטיין]]

מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)

2023-08-09T18:47:28Z

קלארקייט:

[[קובץ:הרב גורליק.jpg|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גורליק]]

הרב '''מנחם מענדל גורליק''' (יליד [[תשנ"ד]]), הוא מנהלה הרוחני, [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].

==תולדות חיים==

נולד ב[[ט' סיון]] [[תשנ"ד]] לאביו ר' [[מרדכי מנשה גורליק]] ולמרת תמרה איטא (בתו של החסיד ר' [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]]). בילדותו גר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בבחרותו למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה]]. לקראת שנת [[תשע"ד]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם בתו של הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

כיום מתגורר (ומשמש בשליחות) בעיר [[אור יהודה]].

בסוף שנת [[תשע"ה]] החל לשמש כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].

לקראת שנת הלימודים ה'תשפ"ד נתמנה הרב גורליק בתור מנהל רוחני בישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה]].

הרב גורליק הנו גם צייר מקצועי, ובעל חוש נגינה מפותח.

==משפחתו==

* אביו, הרב [[מרדכי מנשה גורליק]].
* אחיו, הרב [[אלכסנדר זוסמן גורליק]] - משפיע ב[[ישיבה גדולה]] [[תות"ל אור יהודה]].
* אחיו, הרב [[נחום יצחק גורליק]] - שליח הרבי בקאזאן שבחבר העמים.
* אחיו, הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח הרבי בטיומן שבחבר העמים.
* אחיו, הרב שייקה גורליק - שליח הרבי בצפון [[גדרה]].

==קישורים חיצוניים==

*[https://drive.google.com/drive/folders/19FN0yKtyXtuHTFli3wZSjbMSYlIe05A8?usp=sharing חלק מההתוועדויות שלו בתות"ל אור יהודה] {{שמע}}
*[https://col.org.il/news/147133 הרב מנחם מענדל גורליק מונה למנהל הרוחני בישיבה הגדולה COL]

{{קצרמר|אישים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים באור יהודה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]

משתמש:קלארקייט

2023-08-09T18:18:05Z

קלארקייט:

[[קובץ:תפלת משה.jpg|ממוזער| תמונת תואר פני הוד כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו]]
[[קובץ:כתר דק''כ שנה להולדת כ''ק אדמו''ר.png|ממוזער| מאה ועשרים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר]]

== "מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד" ==

"ישנם "שפיץ-חב"ד" החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם, שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי – אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם "שפיץ-חב"ד"!...

כוונת הדברים – לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו '''- הכוונה לספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] של [[שד"ב וולפא]] -''' , או ניגונים וכו' '''- הכוונה לניגון "[[חיילי אדונינו]]" -''' , גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות. ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד, כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!

רצונך לנגן ניגון חסידי – ישנם ניגונים רבים! רצונך לדבר דברי חסידות, להפיץ עניני חסידות – ישנו ריבוי עצום של דברי חסידות! לך בדרך שסללו לנו רבותינו נשיאינו! '''אף א' אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא – מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, רחמנא ליצלן!''' שב ולמד חסידות – מאמרי עבודה, והעיקר – שהמאמר ילמד אותך...

'''ולכן, להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא...''' שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות, רחמנא ליצלן!..."

''- משיחת כ"ק אדמו"ר ש"פ בראשית ה'תשמ"ה
''

== "הם קורעים ממני חתיכת בשר" ==
בפורים תשמ"ט, לאחר תפילת מנחה, קרא רבנו לר' [[טוביה פלס]] לחדרו הק'.

באותה התקופה עסק פלוני בארץ הקודש בפרסום זהות משיח, והרבי דיבר בחריפות רבה אודות הנזק הנגרם מפרסום שכזה. בין הדברים התבטא:

'''"הם קורעים ממני חתיכת בשר".'''

''- מפי הרה"ת ר' טובי' פלס ע"ה

== "כפשוט מופרך לגמרי" ==
בשלהי חודש ניסן תנש"א שאל דוד נחשון את רבנו האם לפרסם בעיתונים ולעשות פעולות באמצעות השלוחים כדי לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.

מענה הרבי היה:

'''"כפשוט מופרך לגמרי."

''- יומן הרב פסח צבי שמערלינג, תנש"א
[[קובץ:הגהה - תו''מ.png|ממוזער]]
== "תורת מנחם" ==

בפתח-דבר של ספר "תורת מנחם – ליקוטי לוי יצחק" כתבו העורכים ברכת יהי-רצון לביאת המשיח, והוסיפו:

'''"על-ידי משיח צדקנו, "מנחם שמו", שילמד תורה – "תורת מנחם" – את כל בני-ישראל, גילוי פנימיות התורה... ועד ל"תורה חדשה מאתי תצא".
'''

כ"ק אדמו"ר השמיט את המילים "תורת מנחם".

''- ע"פ צילום ההגהה
[[קובץ:הגגה חיי שרה נ''ב.png|ממוזער]]
== "און ווער איז משיח" ==

בשיחת ש"פ חיי-שרה תשנ"ב, אמר רבנו כי עבודת השליחות עכשיו היא "להתכונן לקבלת פני משיח בפועל".

באותה שיחה הבהיר כ"ק אדמו"ר שמשמעות הדבר בפשטות היא שכל שליח יכין את אנשי עירו לקבלת פני משיח, על-ידי שהוא מסביר את ענייני משיח באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד.

המניח שהכין את השיחה להגהה הוסיף כמה ביטויים מהם משמע שעל השליח גם לפרסם "מיהו משיח", בכדי "שעי"ז יונח בשכל האדם לקבל את השליח והמשיח שבדורנו "שלח נא ביד תשלח".

כ"ק אדמו"ר מחק המילים: '''"מיהו משיח", "שעי"ז יונח בשכל האדם לקבל את השליח והמשיח שבדורנו "שלח נא ביד תשלח"'''.

''- ע"פ צילום ההגהה

[[קובץ:אין כל חיוב כלל (EIN COL CHIOV.jpg|ממוזער]]

== "אין כל חיוב '''כלל''' לחפש מיהו המשיח" ==

ימים ספורים לפני [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב|ז"ך אד"ר ה'תשנ"ב]], כתב רבנו [[מענה]] בכתב-יד-קודשו. הדברים ברורים ומדברים בעד עצמם:

'''"אין כל חיוב כלל''' [!!!] '''לחפש מיהו משיח וכו' אבל מ"ע מהת'''' [=מצוות עשה מהתורה]: '''אהבת כאו"א''' [=כל אחד ואחד] '''מישראל, ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו וד"ל".'''

מילים ספורות אלה מעידות כי רבנו צפה בבירור את תוצאות כל המגמה, של העיסוק בשאלת זהותו של משיח, והזהיר כי תוצאתה תהיה מחלוקת והפך אהבת-ישראל, בשעה ש"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח".

שלום דובער לוין

2023-08-07T18:44:20Z

קלארקייט:

{{דמות
|שם= הרב שלום דובער לוין
|תמונה=שלום דבער לוין.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[תש"ח]]
|מקום לידה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= ספרן ב[[ספריית אגו"ח]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''שלום דובער הלוי לוין''' (מכונה '''ר' בער'ל'''; יליד שנת [[תש"ח]] (1948)) הוא הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק וילהלם ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין במהלך עבודת איסוף החומר לצורך העדויות ב[[משפט הספרים]] לצד הספרן הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]]]

הרב לוין הוא בנו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] ונכד הרב [[מאיר גורקוב]]. נולד ב[[פריז]] לאחר שהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב"ד]] ולאחרי ה[[בר מצווה]] הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. בצעירותו התייתם מאימו.

התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן בן הרב [[אריה דוב איידלמן]].

בחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].

בד בבד, החל בחורף [[תשל"ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].

בקיץ [[תש"מ]] נתבקש להיות ספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] - אוסף [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש ע' קכח.}}.

בחורף [[תש"מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.

בשנת [[תשמ"ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו"ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ"ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת של ספריות אדמו"ר הריי"צ והרבי.

למחרת פורים [[תשמ"ז]] קיבל הוראה מהרבי שהועברה על ידי המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת [[אגרות קודש]] של [[הרבי]] כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון ובי"ג אלול תשנ"ג יצא לאור הכרך האחרון בעריכתו (כרך כ"א) כשלאחריו מסר את אחריות הפרויקט לרב [[שלום יעקב חזן]] (בהמשך, חזר הרב לוין לעסוק בעריכת סדרת ה"אגרות קודש" של הרבי שיוצאים לאור בהוצאת קה"ת, או השתתף בעריכה) {{הערה| על ההבדל בין שתי מהדורות האג"ק, ראו בערך "אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)" הערה 5.}}. הרב לוין ערך את כרכי "אגרות קודש" של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר מהר"ש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. כמו כן, ערך את המהדורה החדשה של שו"ע אדמו"ר הזקן.

בחודש [[טבת]] [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. מספר ימים לפני כ"ב [[שבט]] [[תשמ"ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש"א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ"ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] ממשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.

==חיבוריו==
הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.
[[קובץ:יומן השליחות המיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יומן השליחות המיוחדת" בעריכתו]]
{{טורים|תוכן=
*'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[ח"י אלול]] [[תשס"ג]].
*'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם [[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש"א]]-[[תשט"ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], [[תשרי]] [[תשס"ז]].
*'''ארגון חב"ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ"ט]]. יצא לאור בשנת [[תש"ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].
*'''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''זכרונותי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תש"ט]] - [[תשכ"ד]]. יצא לאור ב[[תשנ"ו]].
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]]. מהדורה מחודשת ומורחבת עם צילומי [[כתי"ק]] יצאה לאור בשנת תשפ"ג{{הערה|1=[https://anash.org/new-book-gives-an-inside-look-at-the-rebbes-library/ סקירה על הספר במהדורה החדשה] {{אנש}} (אנגלית)}}.
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על מצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור בהוראתו הקדושה של הרבי להסברת [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים]''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע"א.
*'''מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ח]].
*'''[[פרקים בתולדות חב"ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב"ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס"ה]].
*'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס"ד]].
*'''[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס"ז]].
*'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס"ז]].
*'''[[שארית יהודה]]''', שו"ת בשו"ע מהמהרי"ל מיאנוביץ - אחי אדמו"ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס"ט]].
*'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו"ר הריי"צ, [[תשס"ב]].
*'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס"א]].
*'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ"ח]].
*'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]] בתקופת לימודיו בתומכי תמימים, חיי מסירות נפש ברוסיה הסובייטית, אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית [[תשנ"ב]].
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', בשנים [[תקל"ז]]-[[תש"י]]. על פי מכתבים, מסמכים ורשימות הנדפסים בספרים ובעיתוני התקופה ואשר עדיין בכתובים בספריות ובארכיונים. [[תשמ"ח]].
*'''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', בשנים [[תר"ס]]-[[תש"י]], על פי מכתבים מסמכים וזכרונות שבדפוס בכתב ובעל פה. [[תשמ"ח]].
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', בשנים [[תרע"ח]]- [[תש"י]], על פי מכתבים מסמכים וזכרונות שבדפוס בכתב ובעל פה [[תשמ"ט]].
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', בשנים [[תק"ל]]-[[תר"פ]], פרקים נבחרים, על פי מכתבים מסמכים וזכרונות [[תש"ע]]
*'''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', בשנים תק"נ-תש"ו, על פי מכתבים מסמכים וזכרונות [[תשע"א]]
*'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו"ע אדמו"ר הזקן, [[תשס"ז]].
*'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו"ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק"נ]]-[[תקנ"ח]], [[תשע"ד]].
* ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו, וחלק גדול מסדרת [[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי.
* ערך את ה'''[[שולחן ערוך]]''' של [[אדמו"ר הזקן]] במהדורתו החדשה.
}}

==משפחתו==
*אחותו מרת שטרנא שרה קעלער (אלמנת הרב [[יהודה לייב קעלער]]).

;בניו:
*ר' שניאור זלמן לוין - ספרן ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
*ר' מאיר לוין - מנהל בית ספר עטרת חיה מושקה, ברוקלין.

==לקריאה נוספת==
*'''האוצר החדש''', סקירה על ספרו שולחן ערוך הלכות שבת מתוך סדרת 'דברי שלום', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 57

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69069&tag=הרב+שלום+בער+לוין כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/tags/tag/974?page=2/=הרב+שלום+בער+לוין תגית "שלום בער לוין"] {{COL}}

===ספריו===
*[https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/ חלק מספריו בקובץ PDF] באתר [[ספריית ליובאוויטש (אתר)|ספריית ליובאוויטש]]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש"ז גורארי']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו"ח']{{PDF}}
*[https://drive.google.com/file/d/159P-kcswE0-HVU-CxJ2K362ZpipFx1ur/view הספר 'עבודת הקודש']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/sample2.pdf חלקים מהספר 'מבית הגנזים']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב']{{PDF}}
את חלק מספריו אפשר להוריד בשלימות בערכו באתר המכלול

===וידאו===
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב"ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_בראיון_לCOL_הרבי_לא_רצה_סטענדר_מפואר_וידאו_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע"ד
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760282 יציאה מפריז]''' - הרב לוין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לוין, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

אפרים וולף

2023-08-07T16:10:20Z

קלארקייט:

[[קובץ:אפרים_וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אפרים וולף אצל הרבי]]
הרב '''אפרים וואלף''' ([[כ"א מנחם אב]] [[תר"פ]] - [[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]]) היה בא כוחו של הרבי בארץ, עמד בראשות [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], שימש כמנהלה הראשי של [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]], יו"ר [[המרכז לעניני חינוך|המרכז לעיניני חינוך]], [[הוצאת ספרים קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]] בארץ הקודש. חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בישראל.

==תולדות חייו==
[[קובץ:אפרים וולף2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפרים וולף בילדותו עם אביו ר' בנימין]]
נולד בעיר [[נירנברג]] שב[[גרמניה]], להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.
אביו היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.

בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב"ד, שם הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" ב[[אנטוורפן]], בלגיה כיום, ואת הרב [[משה צחובל]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129177 מכתבו של הרב וולף לרב צחובל בו מודה לו על סיועו בהתקרבות לחסידות חב"ד].}} ואישים נוספים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב"ד וקירבו אותו לעשות את הצעדים הראשונים לעולמה של חסידות חב"ד.

===בישיבה===
בשנת [[תרצ"ג]], עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו ה[[משפיע]] הדגול הרב [[שמואל לויטין]], שכיהן אז כרבה של [[ראקשיק]] הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.

לקראת [[חודש תשרי]] תרצ"ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ ב[[אטוואצק]], שם התוודע לראשונה לרבי הריי"צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, [[הרבי|הרבי]], ששהה באותו [[תשרי]] במחיצת הרבי הריי"צ.

בסיום [[חודש תשרי]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שבירכו בהצלחה.

===בארץ ישראל===
מאטווצק נסע ר' אפרים ל[[וילנה]], שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.

כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר' אפרים ללמוד בישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. שם הכיר את הרב [[משה אשכנזי]] שנולד איתו באותו יום, ונהפכו להיות חברים עד לסוף ימיהם. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו"ר הריי"צ, עולה, כי ר' אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה' שלו, והוא מבקש עצות והוראות.ר

===נישואיו===
בחורף תש"א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר' אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי'. ר' אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, ומכיון שבאותם ימים שהה בניו יורק, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו"ר הריי"צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: "איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש" (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר' אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקווה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.

בראש חודש אדר תש"א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, ביום [[ב' אדר]] [[תש"ב]] נשא אותה לאישה. לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו, על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] אליו.

===פרנסתו===
שנים אחדות עסק ר' אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב [[משה אשכנזי]].

כבר אז היה ר' אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק' של הרבי הריי"צ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". יחד עם זה יצאו גליונות של "[[הקריאה והקדושה]]" שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר' אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר' אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב [[דוד חנזין]] היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי [[ארץ הקודש]] על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו"ר הריי"צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.

בשנת [[תש"ט]] עזב את עבודתו, והתמנה למספר תפקידים ציבוריים, והפך במהלך השנים לאחד מראשני העסקנים של תנועת חב"ד בארץ הקודש, ולאיש הקשר של הרבי ברוב הנושאים הקשורים להתפתחות ההתיישבות החב"דית והפעילות בתחומי ארץ הקודש.

===פטירתו===
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' לוד.

הרב אפרים נפטר ב[[כ"ו שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב [[שלום דובער וולף]]. במסע ההלוויה שיצא מישיבת "תומכי תמימים" בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב"ד.

==מנהל תומכי תמימים המרכזית==
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

ר' אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של אדמו"ר הריי"צ ולאחר מכן על ידי הרבי.

מסירותו למען המוסדות הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.

ר' אפרים ניהל את המוסדות בניקיון כפים, לדוגמה: הכיסא עליו ישב במשרדו היה מתרומה שקיבלה הישיבה מאולם אירועים שהחליף ריהוט, וכשפעם אחת הגישו לו התמימים עצומה בה הם מבקשים שיותקן מיזוג ב[[זאל]] הישיבה בלוד, קם ר' אפרים וכיבה את המזגן במשרדו.

על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים במשך כיובל שנים.

==יו"ר אגודת חסידי חב"ד==
היה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תש"נ]].

במשך כל השנים שימש ר' אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת.

==ילדיו==
*בנו [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת תות"ל "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד

*בנו [[שלום דובער וולף]] ע"ה - שימש כדובר חב"ד בארה"ק

*בנו [[מנחם מענדל וולף]] - מנהל סניף קה"ת ומל"ח בארה"ק

*בנו [[אליקים וולף]] - כיום ר"מ בישיבת תות"ל מוריסטאון וממנהלי ישיבת תומכי תמימים לוד - כפר חב"ד.

*בנו [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]] -מנהל [[בית רבקה קראון הייטס|קמפוס "חמ"ש - "בית רבקה"]] ב[[קראון הייטס]]

*חתנו הרב [[מנחם מענדל דערען]] - משפיע קהילת חב"ד בלוד

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - סדרה בת שמונה כרכים הכוללת בתוכה התכתבויות שלו עם הרבי והוראות מהרבי לעסקני אנ"ש בארץ הקודש, משנת [[תש"י]] ועד חול המועד [[תשמ"ט]] (ההוראה להתגייס למען "ג").
*[[זושא וולף]], '''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות אישיות שקיבל מהרבי בנושאי עסקנות ציבורית בצירוף תצלומי ההתכתבויות, 300 עמודים, שבט [[תשע"ד]].
*'''המנהל''', מנחם אב תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL].}}.

{{סדרה|הקודם=[[חיים אליעזר קרסיק]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תשכ"ג]] - [[תש"נ]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, אפרים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"פ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]

מענדל קריצ'בסקי

2023-08-07T13:07:59Z

קלארקייט:

פרופסור הרב '''מענדל חנן הלוי קריצ'בסקי''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1946) הינו פרופסור לאלקטרוניקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, זוכה פרס מפעל חיים מהתאחדות המהנדסים בארץ ישראל, וחבר קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ו]] בברית המועצות לאביו ר' [[חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מרים בת ר' אשר, פסנתרנית מקצועית.

בשנת [[תשכ"ג]] התקבל לאוניברסיטת "הכוח והאנרגיה" של מוסקבה וסיים בשנת [[תשכ"ח]] בהנדסת חשמל ואלקטרומכניקה.

עבודת הדיפלומה בנושא מתנע אלקטרומגנטי לא לינארי התקבלה מאוחר יותר כעבודת D.Ph.

בשנת [[תשל"ב]] עלה לישראל עם משפחתו והחל לעבוד במחלקת החשמל של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

רעייתו מרת מרים, הקימה מרכזים לתעסוקת עולים אקדמאיים.

בשנת [[תשל"ד]] ייסד קבוצת פיתוח מכשירי חשמל ואלקטרוניקה במכון ההנדסה של מכון חקר הנגב באוניברסיטה.

זכה בפרס 100IR על פיתוח של 100 מוצרים הטובים בעולם בתחום הנדסה, ועל פיתוח ופטנט של מתנע ציתוסטרט "Citostart" - הוענקה לו דרגת פרופסור.

רעייתו מרת מרים נפטרה בצעירותה לאחר מחלה קשה בגיל 48 בלבד בכ"ה ניסן תשנ"ה ונטמנה בבית העלמין הר הזיתים.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] רשם על שמו למעלה מ11 פטנטים ופרסם למעלה מ-40 פרסומים חדשניים שונים בכנסים מקצועיים בישראל בעולם.

משמש כחבר המועצה ההנדסית ומרצה מבוקש בכנסים, בקורסים של ההתאגדות.

בשנת [[תשע"ב]] קיבל תואר עמית כבוד ופרס מפעל חיים מאגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל, ובנימוקים לקבלת התואר נכתב שהוא ניתן לו כאות הוקרה והערכה על תרומתו לענף החשמל בארץ בפיתוח מכשירי מדידה חשמליים ומכשירים אלקטרומכניים, על שרשם פטנטים רבים וקידם את תעשיית מכשירי המדידה, על הרצאותיו המקצועיים לקהל הסטודנטים, על התגייסותו לסיוע בהבאת
מהנדסים עולים ובקליטתם בארץ ועל פעילותו הציבורית לקידום תחום מדידת ואיכות החשמל בהתאגדות.

על אף גילו המתקדם, ממשיך לעסוק במחקר ופיתוח, ונכון לשנת [[תשפ"ג]] מכהן כמדען בכיר בחברת SATEC בירושלים.

עם התייסדותה של קהילת חב"ד ב[[תל ציון]] נמנה על מייסדי קהילת חב"ד המקומית, והינו מנכבדי הקהילה.

==משפחתו==
לרב קריצ'בסקי ורעייתו 11 ילדים, בהם:
*בנו, הרב [[מאיר שמחה קריצ'בסקי]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]]
*בנו, הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] - מנכ"ל [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]]
*בנו, הרב אשר קריצ'בסקי - שליח הרבי לדוברי רוסית בלונדון, אנגליה
*בנו, הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי בעיר אופה שבמערב הרי אורל, רוסיה
*בנו, הרב יוסף יצחק קריצ'בסקי - מנהל אגף החסד ב[[קרן מרומים]]
*בתו מרת ציפורה (ציפי) קולטיניוק, זמרת ויוצרת, נשואה לר' דוד קולטניוק ומתגוררים ברחובות (שימשו בעבר כשלוחי הרבי ברוסיה)

==לקריאה נוספת==
*'''זכרונות מעבר למסך הברזל''', שבועון בית משיח גליון 1366

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12548&CategoryID=2079 הכנר והזיכרון]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1541

{{מיון רגיל:קריצ'בסקי, מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]
[[קטגוריה:משפחת קריצ'בסקי]]
[[קטגוריה:אישים בתל ציון]]
[[קטגוריה:פרופסורים]]

יצחק חיים מרטון

2023-07-31T19:21:47Z

קלארקייט:

[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון 2.jpeg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון. צילום: דוד קוטליאר]]
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף 'חסד מנחם מענדל' ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש|כולל חב"ד ישראל]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]].

בסביבות שנת תש"ס החל לעבוד בארגון [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], תחת "חסד מנחם מענדל" - מפעל לסיוע לאלמנות ויתומים, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], היה דואג לטיפולים רפואים ועוד והכל מתוך דאגה אין סופית.

נמנה עם חשובי חסידי חב"ד ב[[ביתר עילית]].

הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, וחיבר במשך השנים עשרות שירים למחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות לרבי. לרגל חתונתו של בנו ר' מענדי הוציא תשורה מיוחדת של כל שירי גן ישראל שחיבר שנקראה בשם "תונא דליבא"{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}

במשך למעלה משנה חלה הרב מרטון במחלה קשה והזדכך בייסורים קשים בבית רפואה במנהטן. בשבועות האחרונים לחייו הוסף לו השם רפאל. התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה בלבד.

גידל משפחה חסידית לתפארת. הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה מ[[770 מרכז חב"ד העולמי]] ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] תשפ"ג מ[[בית הלוויות שמגר]] בהשתתפות מאות חסידים לכיון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד ליד אביו.

==משיריו הידועים==
{{טורים|
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a6%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%97/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{שמע}}}}.
*'''טוט אלץ וואס איר קענט.
*'''משליך חייו מנגד.
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{שמע}}}}.
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{שמע}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{שמע}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''צבאות השם''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל.
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אין דבר העומד בפני הרצון''' - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להורות להם''' - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''נולדנו להתייגע''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''עשו כל אשר ביכלתכם''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אב אחד לכולנה''' - נכתב בשנת תשע"ה.
*'''הרועה הנאמן''' - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אני יכול''' - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א.
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
}}

==משפחתו==
*חמיו הרב [[שלמה יהודה ויגלר]] מצוות מזכירות ישיבות תות"ל המרכזית בארה"ק
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], מחנך באנ"ש צפת.
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]] , שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
*אחותו, גב' חנה אשת ר' [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
*אחותו, הגב' שלומית איידל אשת ר' [[נועם דקל]] שלוחי הרבי ליוקנעם.
*אחותו, הגב' חיה רחל אשת ר' [[שמואל גדליה מנדלזון]] מחנך בחיידר חב"ד ביתר עילית.
*אחותו, הגב' דבורה אשת ר' [[דניאל אביגדור מקוביצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
*גיסו, הרב הלל גינזבורג - מאברכי כולל מיר, ירושלים
*גיסו, הרב דוד הורביץ -ממצויני הת"ח בירושלים עה"ק ירושלים.
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]
*בנו הת' יענקי מרטון, שליח בתות"ל המרכזית לוד{{הערה|הלחין את הניגון [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - [[י"א ניסן]] [[תשפ"ג]].}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים{{COL}}]
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]

{{מיון רגיל:מרטון, רפאל יצחק חיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]
[[קטגוריה:משפחת מרטון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

אגף עלייה בצעירי חב"ד

2023-07-15T19:28:50Z

קלארקייט: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:סמל האגף עליה וקליטה .png|ממוזער|סמליל האגף]]
'''חב"ד בעליה – אגף עליה וקליטה''' הינו אגף בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]] המפעיל למעלה מעשרים [[בתי חב"ד]] לדוברי רוסית ברחבי [[ארץ ישראל]], ומאגד את פעולות כלל ה[[שלוחים]] הפועלים בקרב העולים מבריה"מ.

== היסטוריה ופעילות ==
בשנת [[תש"נ]] נפתח פרויקט [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד למען ילדי צ'רנוביל]] במסגרתו נקלטו ב[[ישראל]] ילדים [[יהודים]] מאזור [[צ'רנוביל]]. להקת כלייזמרים מטעם [[צעירי חב"ד]] הופיעה בפני עולים ב[[ישראל]]. על פעילות הלהקה והאגף ניצח [[מאיר וורוזוב|הרב מאיר וורוזוב]] במשך כמעט עשרים שנה. הרב ורזוב שר עם העולים והרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של [[יהדות|היהדות]], חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד. משנת תשמ"ד מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה).

===== חב"ד בעליה =====
העמותה הוקמה בשנת [[תשע"ה]], ביוזמת הרב לוי יצחק וגנר והרב [[משה שילת]], תחת ה"אגף לפרוייקטים מיוחדים" של [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד בישראל]] לצד מספר פרוייקטים כגון; [[חב"ד בקמפוס]], [[חב"ד לנוער]], [[לב חב"ד - חסד ומרפא|חב"ד במרכז הרפואי]] ועוד.

בשנת [[תשע"ח]] התאחדה העמותה עם האגף ב[[צעירי אגודת חב"ד באה"ק|צעירי אגודת חב"ד]] בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

בין השירותים שמעניקים [[שלוחי הרבי]] לדוברי רוסית: עזרה בעריכת [[חתונה|חתונה יהודית]], הכנה רוחנית מתאימה ל[[בר מצווה]], כולל תורה לנשים, פרויקט 'מגיד', עריכת שבתונים ב[[כפר חב"ד]], פרויקט צעירים ''''CBA yang'''', חלוקת ערכות ל[[ימים הנוראים]], [[ליל הסדר ציבורי]], ערכת [[ליל הסדר]] ועוד.

בשנת [[תשפ"ב]], בעקבות המלחמה שפרצה בין [[רוסיה]] ל[[אוקראינה]], הקים האגף מוקד חירום לפליטים מאוקראינה ש[[עלייה לארץ ישראל|עלו לישראל]].

== השלוחים לדוברי רוסית ==
*'''[[אשדוד]]''' - הרב שמחה קוליעקב
*'''[[אשקלון]]''' - הרב דניאל סטולר
*'''[[באר שבע]]''' - הרב יונה ישראל
*'''[[בת ים]]''' - הרב דוד גוסיאטינסקי
*'''[[חדרה]]''' - הרב יוסף אדלר
*'''[[חולון]]''' - הרב מנחם ימקוב
*'''[[חיפה]]''' - הרב שאול בורנשטיין והרב יגאל דובינסקי
*'''[[ירושלים]]''' - הרב שעייה גיסר והרב אבא דוד
*'''[[כרמיאל]]''' - הרב מנחם מענדל פריידין
*'''[[לוד]]''' - [[אברהם יהודה חזן|הרב אברהם חזן]] והרב [[דב קוק]]
*'''[[מגדל העמק]]''' - הרב דוד קרייטמן
*'''[[מעלה אדומים]]''' - הרב נתן איבנוב
*'''[[נוף הגליל]]''' - הרב יונה ברודקין
*'''[[נתניה]]''' - [[מנחם מענדל טייכמן|הרב מנחם מענדל טייכמן]]
*'''[[עפולה]]''' - הרב אשר וילהלם
*'''[[ערד]]''' - הרב שמעון צייטילן והרב פיני דייטש
*'''[[קריית גת]]''' - הרב ישראל גוטליב
*'''[[קריית ים]]''' - הרב דן זלטופולסקי
*'''[[רמת גן]]''' - הרב וועלוולע קריצ'בסקי
*'''[[רחובות]]''' - הרב אלכסנדר נסטרוב
*'''[[ראשון לציון]]''' - הרב שניאור רייניץ

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://cba.org.il אתר הבית של חב"ד בעליה]'''
* '''[https://col.org.il/news/137007 מוקד חירום של חב"ד בעליה לפליטים אוקראינים בישראל]'''- באתר {{col}}
* '''[https://chabad.info/news/112622 נפתח מרכז "חב"ד בעלייה" בחדרה]''' - באתר {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/146599 120 נבחרים: שבת מרוממת בקפריסין עם "חב"ד בעליה"] - באתר {{col}}
* [https://col.org.il/news/125549 זוג שלוחים חדשים יפעלו עם דוברי רוסית] - באתר {{col}}
* [https://col.org.il/news/124140 במבצע לוגיסטי מורכב: רבבות דוברי רוסית קיבלו ערכה לחג] - באתר {{col}}
* [https://col.org.il/news/142871 נוף גליל: 'חוצה ישראל' בנתה בית כנסת חדש ל'חב"ד בעליה'] - באתר {{col}}

[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד בישראל|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ארגונים הפועלים עם עולים מברית המועצות]]

תומכי תמימים לוד

2023-06-01T21:15:26Z

קלארקייט: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

בחודש אייר תשפ"ג הודיעה הישיבה על פתיחת סניף בכפר חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/145493 פתיחת סניף בכפר חב"ד]}}.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת בעיר.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור א' וב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי [[משיח וגאולה]] לאחר תפילת [[שחרית]] אצל שיעור א'-ב'.
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל. <ref>בעבר עסק גם במבצע [[נש"ק]] עד שקיבל תשובה ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|איגרות]] להפסיק עם נש"ק.</ref>.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת העניין העוצמתי של שנת הקהל, על ידי מבצעים נושאי פרסים וסדרים שונים.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז |זעליג אלטהויז]] - משגיח

;שיעור א':
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב אלי' ליפש משפיע ומשגיח אחה"צ
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבה, [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב יהודה בן חיים - מזכיר
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
*ר' ציון אמיתי - מדריך
*התמים שמוליק גרוזמן מדריך
התמים [[שלום לאופר]] - מדריך
*'''התלמידים השלוחים:'''
*הת' השליח [[אליעזר ברוד|שניאור ברוד]]
*הת' השליח אברהם בקרמן
*הת' השליח [[יעקב גולדשמיד|לוי גולדשמיד]]
*הת' השליח לוי וילהלם
*הת' השליח יענקי מרטון
*הת' השליח יודי קטאשווילי
*הת' השליח [[יעקב שוויכה|יוסי שוויכה]]
}}

===צוות בעבר===
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[נפתלי וקנין]]

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2023-06-01T21:14:27Z

קלארקייט:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

בחודש אייר תשפ"ג הודיעה הישיבה על פתיחת סניף בכפר חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/145493 פתיחת סניף בכפר חב"ד]}}.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת בעיר.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור א' וב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי [[משיח וגאולה]] לאחר תפילת [[שחרית]] אצל שיעור א'-ב'.
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל. <ref>בעבר עסק גם במבצע [[נש"ק]] עד שקיבל תשובה ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|איגרות]] להפסיק עם נש"ק.</ref>.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת העניין העוצמתי של שנת הקהל, על ידי מבצעים נושאי פרסים וסדרים שונים.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל גשמי
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז |זעליג אלטהויז]] - משגיח

;שיעור א':
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב אלי' ליפש משפיע ומשגיח אחה"צ
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבה, [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב יהודה בן חיים - מזכיר
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
*ר' ציון אמיתי - מדריך
*התמים שמוליק גרוזמן מדריך
התמים [[שלום לאופר]] - מדריך
*'''התלמידים השלוחים:'''
*הת' השליח [[אליעזר ברוד|שניאור ברוד]]
*הת' השליח אברהם בקרמן
*הת' השליח [[יעקב גולדשמיד|לוי גולדשמיד]]
*הת' השליח לוי וילהלם
*הת' השליח יענקי מרטון
*הת' השליח יודי קטאשווילי
*הת' השליח [[יעקב שוויכה|יוסי שוויכה]]
}}

===צוות בעבר===
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[נפתלי וקנין]]

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2023-06-01T21:13:53Z

קלארקייט:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]

|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים=330
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד''' היא ה[[ישיבה קטנה|ישיבה]] המרכזית של חסידי חב"ד בישראל, השוכנת ב[[לוד]].

==היסטוריה==
===הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב זושא. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.

ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

===התפתחות הישיבה===

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים. אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.

בחודש אייר תשפ"ג הודיעה הישיבה על פתיחת סניף בכפר חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/145493 פתיחת סניף בכפר חב"ד]}}.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''הערות התמימים ואנ"ש''' - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת בעיר.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - אחראי על [[סדר לקוטי שיחות]] המתקיים בכל יום בישיבה אחרי [[תפלת ערבית]].
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה. למטה שלוחה נוספת בשיעור א' וב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי [[משיח וגאולה]] לאחר תפילת [[שחרית]] אצל שיעור א'-ב'.
*'''מטה רשימות''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, ועל סדר [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]] שנערך בכל שבוע בישיבה בצהרי השבת.
*'''מטה wlcc'''- אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
* [[אות בספר התורה|מעשה בפועל]] - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל. <ref>בעבר עסק גם במבצע [[נש"ק]] עד שקיבל תשובה ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|איגרות]] להפסיק עם נש"ק.</ref>.
*'''מטה הקהל''' - אחראי על החדרת העניין העוצמתי של שנת הקהל, על ידי מבצעים נושאי פרסים וסדרים שונים.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל גשמי
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז |זעליג אלטהויז]] - משגיח

;שיעור א':
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[חיים קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב אלי' ליפש משפיע ומשגיח אחה"צ
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבה, [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב יהודה בן חיים - מזכיר
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
*ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
*ר' ציון אמיתי - מדריך
*התמים שמוליק גרוזמן מדריך
התמים [[שלום לאופר]] - מדריך
*'''התלמידים השלוחים:'''
*הת' השליח [[אליעזר ברוד|שניאור ברוד]]
*הת' השליח אברהם בקרמן
*הת' השליח [[יעקב גולדשמיד|לוי גולדשמיד]]
*הת' השליח לוי וילהלם
*הת' השליח יענקי מרטון
*הת' השליח יודי קטאשווילי
*הת' השליח [[יעקב שוויכה|יוסי שוויכה]]
}}

===צוות בעבר===
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*ר' [[משה דובער הלוי הבר]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[זאב וולף סגל]]
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]]
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[נפתלי וקנין]]

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

יוסף יצחק קמינצקי

2023-06-01T20:11:29Z

קלארקייט: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב יוסף יצחק קמינצקי.png|ממוזער| הרב קמינצקי מנחה בוידיאו של [[כינוס השלוחים העולמי]]]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|תומכי תמימים המרכזית בלוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב [[שלום דובער רסקין]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית, ומאוחר יותר מונה למנהל ההוצאה לאור של [[רשת אהלי יוסף יצחק|"הרשת"]] במסגרת עבודה זו הוציא לאור עשרות ספרים וחוברות וכן חומרי לימודי רב.

בשנת תשנ"ה עזב את הרשת והקים הוצאת ספרים בשם "המעיין החסידי" במסגרתו כתב ספרים בהיסטוריה החב"דית, חלק מספריו תורגמו למספר שפות. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה לערים, ישובים, אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

הז'אנר של הרב קמינצקי מתאפיין במחקר חסידי אוטנטי, אשר שם בראש את דברי רבותינו נשיאינו וחשובי החסידים, מבלי להזדקק לתיאוריות מחקריות-אקדמאיות, הנפוצות בשנים האחרונות.
הרב קמינצקי בולט בעמדותיו החסידיות נטו, כלפי ההיסטוריה החב"דית. על סיפורים אודות חסידים, התבטא:

"פרסום תולדות החסידים הוא דבר משובח, אך יש לתת את הדעת ל"שמאלץ" [שומן]; למקרים שבהם מפריזים בתיאורים שונים סביב חיי החסידים במטרה להרחיב את עובי הספר… בוודאי שיש להיזהר כפליים בתיאורים שאינם תואמים לאישיות, עד שלעיתים אלו שהכירו את החסיד, אינם מבינים כיצד נכתבו עליו דברים כאלו. עדיף לכתוב ספר "רזה" מאשר ספר ספוג "שמאלץ"{{הערה|בית משיח 944}}.

הרב קמינצקי חשף את קברו של ר' [[דובער שניאורסון]] אחיו של הרבי, ועל כך סיפר:

"היה זה שנים ספורות לאחר שאחי הרב שמואל קמינצקי יצא בשליחות הרבי לדנייפרופטרובסק, העיר בה התגוררו בני משפחת הרבי. כחלק מעבודתי בתיעוד ההיסטוריה, הצבתי לעצמי מטרה לאתר את מקום הירצחו של אח הרבי, הת' דובער הי"ד. ידענו שהדבר אירע בעיירה איגרען. נסעתי אפוא לשם ויגעתי רבות עד שאיתרתי גוי אחד שנכח בעת ההוצאה להורג של החולים במרכז הרפואי בו היה מאושפז הת’ דובער שניאורסאהן. הלה סיפר כי הרוצחים האכזריים, הוציאו את כל החולים מחוץ למרכז הרפואי, הורו להם לזחול על הקרקע כדי להתעלל בהם, ואז ירו בהם אחד אחד. היה זה מחזה מזעזע. לאחר שאיתרנו את המקום דאגנו להקים מצבה במקום לזכר הנרצחים הי"ד, ואת המצבה הזו פרסמתי לראשונה ב[[בית משיח]] בשנים הראשונות"{{הערה|בית משיח 944}}.

במהלך השנים ספג ביקורת מהרב [[יהושע מונדשיין]], שטען כי הוא אינו מדייק בסיפורים שכתב{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?id=584&section=artdays "החוקר החסידי נחמן" חי ובועט!] {{קישור שבור|א' אב תשפ"ב}} באתר {{שטורעם}}}}. הרב קמינצקי מצידו טען כי למונדשיין יש מגמה להפריך את סיפוריו, ובנוסף הוכיח כי מונדשיין הפריך סיפורים של רבותינו נשיאנו{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 סדרה חדשה ב-COL: לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית שדות דן ובשנת [[תשפ"ב]] נבחר שוב לתפקיד יושב ראש המועצה.

===חשיפות היסטוריות===
הרב קמינצקי חשף מקומות היסטוריים רבים ברוסיה ואוקראינה.
*מקום קבורתו של ר' [[דובער שניאורסאהן]] אחיו של הרבי, ליד דנייפרופטרובסק, פורסם לראשונה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 11, על ידי החוקר החסידי הרב יוסף יצחק קמינצקי.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על זקניו החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דריזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] בערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי בשנת [[תשס"ד]].
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור שבעה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''' - יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, הרב משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח הרבי בעיר טומסק שב[[רוסיה]]
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי הראשי ומנהל בית חב"ד בסרביה
*בנו הרב ראובן קמינצקי - מנהל חנות הכובעים 'בורסלינו' בקראון הייטס.
*בנו הת׳ אברהם קמינצקי - קראון הייטס.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי הראשי ב[[רומניה]]
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי ורב רפובליקת בשקיריה ש[[רוסיה|ברוסיה]]
*חתנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*חתנו, הרב שניאור גרינברג - מנהל אגף התקציבים בצעירי חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' [[שניאור זלמן ברגר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]