חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הזמנה לחתונה

2021-03-24T02:28:57Z

קופיץ בערפו: /* דיוקים בנוסח ההזמנה */צריך לתקן (ואולי להוציא כל הקטע)

[[קובץ:הזמנת חתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת מההזמנות לחתונת הרבי]]
ה'''הזמנה ל[[חתונה]]''' הנהוגה כיום בין חסידי חב"ד, הינה נוסח אחיד המבוסס על אחת ההזמנות שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] בשנת [[תרפ"ט]].

==ההזמנה המקובלת כיום==
בנוסח המקורי מנוסחת ההזמנה כהזמנה אישית מאדמו"ר הריי"צ, ובנוסח המקובל כיום מבצעים בדרך כלל מספר שינויים כשהבולט שבהם הוא הפיכת הניסוח ללשון רבים, והזמנה משותפת למשפחות ה[[חתן]] וה[[כלה]].

בנוסף לנוסח הקבוע, מודפסים בדרך כלל לצד ההזמנה גם פרטים נוספים הנוגעים ל[[חתונה]], כגון זמן ומיקום ה[[אופרופעניש|עלייה לתורה]], זמן עריכת ה[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] וסעודת החתונה, שמות זקני החתן והכלה, ופרטים בנוגע לתחבורה אפשרית להגעה לחתונה וכדומה.

===טקסט נוסח ההזמנה===
{{ציטוט|תוכן=בעזהי"ת

:אנו מודים לד' על כל הטוב אשר גמלנו, ובחסדו הגדול זיכנו בנישואי צאצאינו החתן … יחי' עם בת־גילו הכלה המהוללה מרת … תחי'.

:החופה תהיה בעזרת־ה'־יתברך למזל־טוב ביום … לחודש … הבא עלינו ועל כל ישראל יחיו לטובה ולברכה, ב(מיקום) בשעה החמישית*, בשעה טובה ומוצלחת.

:בשמחה וטוב לבב נקרא לידידינו ומכירינו, אשר יואילו נא לשמוח אתנו יחדיו, ביום שמחת לבבנו, ולברך את הזוג יחיו, ואותנו כולנו, בברכת מזל־טוב, וחיים מאושרים בגשמיות ורוחניות.

:הא-ל הטוב, הוא יתברך, יברך את כבודו ואנשי ביתו יחיו, בתוך כלל אחינו בני־ישראל יחיו, בברכות מאליפות מנפש ועד בשר.

::מוקיריהם ומכבדיהם

::הורי החתן הורי הכלה

:{{ללא קוד ויקי|*}} החופה תהי' בשעה … קבלת פנים תהי' בשעה … באולם …}}

===דיוקים בנוסח ההזמנה===
בשיחת שבת פרשת וישלח [[תשי"ד]] לרגל חצי יובל שנים לחתונה התוועד הרבי [[התוועדות]] מיוחדת לרגל המאורע. ושם הסביר הרבי הרבה ממנהגי חתונה.

הרבי הסביר שהפסקאות בהזמנה לחתונה מתחילות במכוון באותיות אלו, אך הרבי הקודם לא רצה שישימו לב לכך. וכאשר שמו לב לא הייתה דעתו הק' נוחה מזה.

בחתונתה של [[הרבנית שיינא]] רצו להדגיש את האותיות האלו והרבי סימן למחוק זאת.

בנוסף, מדייקים לכתוב בנוסח ההזמנה שהחתונה תתקיים "בשעה החמישית" כיון שהחתונה קשורה עם התגלות והתאחדות חלקי ה[[יחידה שבנשמה]] של האיש והאשה, שהיא הבחינה החמישית של חלקי הנפש, ומציינים בכוכבית את השעה המדוייקת של החופה{{הערה|לפועל משתדלים גם שלפחות חלק מהתליך החתונה יתחיל בשעה זו, כגון כתיבת [[שטר תנאים]], מעמד ה[[קבלת פנים]], וכדומה.}}.

כמו כן חסידים מקפידים להקדים את שם החתן לשם הכלה, ??כפי שהופיע בנוסח ההזמנה של הרבי??, ובשונה ממה שחדר לחוגים שונים בעקבות השפעה מתרבויות זרות.

==ההזמנות אצל רבותינו נשיאינו==
בחתונתו של הרבי, כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] 13 סוגים שונים של הזמנות, הן בצורתם הן בסגנונם והן בתוכנם, שהתחלקו לסוגי המוזמנים השונים, כאשר לחלק מההזמנות צורפו כרטיסי כניסה לחתונה שהייתה סגורה לקהל הרחב.

==הזמנות לאירועים אחרים==
בנוסף להזמנות לחתונה נהוג להזמין גם ל[[בר מצווה]], ואף באירועים אלו יש המשתדלים להיצמד כפי האפשר לנוסח ההזמנה לחתונת הרבי.

בשונה מכך, לאירוע הברית לא נוהגים להזמין, היות ועל פי הלכה כאשר מזמינים אדם כל שהוא לברית הוא מחוייב לעשות השתדלות להשתתף, ועל כן נמנעים מלהזמין אלא רק 'להודיע'.

==לקריאה נוספת==
*'''מההזמנה ועד התנאים''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gneivish-Kaltman%20-%20Cheshvan%2013%2C%205776.pdf סקירת ופענוח נוסחי ההזמנה השונים לחתונת הרבי]''', תשורה מחתונת משפחת גניביש י"ד חשון תשע"ו
*[[יהושע מונדשיין]], סקירה ואוסף היסטורי של הזמנות חב"דיות: '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=180 פרק א'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=181 פרק ב'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=182 פרק ג'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=183 פרק ד'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=184 פרק ה'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=185 פרק ו'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=186 פרק ז'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=187&lang=hebrew פרק ח'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=201&lang=hebrew פרק ט'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=188&lang=hebrew פרק י'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=189 פרק י"א] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=190 פרק י"ב] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=191 פרק י"ג] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=192 פרק י"ד] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=193 פרק ט"ו] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=194 פרק ט"ז] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=195 פרק י"ז] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=196 פרק י"ח] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=197 פרק י"ט]''' {{שטורעם}}

{{חתונה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:חתונה]]

מנחם שמואל דוד רייטשיק

2021-03-14T15:43:02Z

קופיץ בערפו:

[[קובץ:ריי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל דוד ריישטיק]]
הרב '''מנחם שמואל דוד רייטשיק''' (בר"ת '''שד"ר''') ([[ב' ניסן]] [[תרע"ח]] - [[ח' שבט]] [[תשנ"ח]]) חבר הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[אגודת חסידי חב"ד]] והשליח הראשון ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].

== תולדות חיים ==
הרב רייטשיק נולד בב' [[ניסן]] [[תרע"ח]] לשמעון וליבה דבורה רייטשיק, ב[[עיירה]] [[מלווה]] שב[[פולין]]. בשנת [[תרצ"ו]], על פי עצתו של [[שמעון שלום קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], נרשם ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] באוטווצק, שב[[פולין]]. בתקופה ההיא גדל בהקפדתו ב[[מצוות]] ובעבודת התפילה, תוך זמן קצר קנה לעצמו שם של עובד ה' מתוך תפילה לוהטת ונלהבת. עד אשר פעמים תפילתו בשבתות בבקר נמשכה כשש שעות. בלילות, כשהיה קורא [[קריאת שמע]] על המטה, לעיתים קרובות היה שקוע ב[[התבוננות]] פנימית אל תוך השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים עד לתפילת הבוקר. במשך היום ייגע את מוחו בלימוד הגמרא.

בישיבה התקרב הרב רייטשיק ל[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], ובתוך זמן קצר הפך לאחד מקבוצת ה"[[חוזר|חוזרים]]" שתפקידם היה לזכור את מהלך [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי, לחזור עליהם לאחר מכן על מנת לשחזרם ולבסוף אף להכינם לדפוס.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בסוף [[תרצ"ו]], נאלצו התמימים בישיבה להימלט מאוטווצק. זמן קצר לפני חג ה[[חנוכה]], הגיעו ל[[ורשה]], שבפולין, שם הדריך אותם הרבי ונתן להם כסף על מנת לברוח ל[[ווילנה]] שב[[ליטא]].

לאחר שהגיע לליטא, עמל הרב רייטשיק ללא לאות על מנת להציל את חבריו התלמידים מ[[פולין]] הכבושה. למרות שנלכד פעם על ידי משטרת הגבולות, הוא ארגן פעולות הברחה - הבאת פליטים רבים אל מעבר לגבול לשטחים בטוחים יותר.

כאשר קונסול [[יפן]] בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר רייטשיק להשיג ויזות עבור חבריו ויהודים נוספים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה, יפן, עברה הישיבה שוב, הפעם ל[[שנחאי]], שבסין, שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה. בשנחאי, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של ישיבת חב"ד. ובנוסף שימש כדמות אבהית לתלמידים הצעירים. למרות האפשרויות הרבות שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש"ו.

במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבי עבור מאמצי ההצלה של יהודים משטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי.

[[קובץ:רייטשיק וקרזנובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייטשיק מתוועד ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770]] עם הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]]]
כאשר הגיע לארצות הברית, מינה אותו הרבי לנסוע ברחבי צפון אמריקה כדי לחפש יהודים, בקבוצות וביחידים, כדי לזהות צרכים קהיליתיים מקומיים ולחזק את זהותם היהודית.
במשך חודשים ארוכים, חצה הלוך ושוב את ארצות הברית, באוכלו רק סרדינים פירות וירקות, וביקר יהודים במקומות כמו צ'טנוגה, טנסי, שאיין, ויומינג על מנת להקים בתי ספר ומקוואות, ובדרך כלל סלל את הדרך להתחדשות יהודית בעתיד.

בגלל אופיו העדין, אנשים רכשו חיבה מיידית לרב רייטשיק. ניתן לייחס את מרבית התשתית היהודית שלאחר המלחמה בערים רבות ברחבי [[ארצות הברית]] תודות למאמציו הבלתי נלאים.

לאחר נישואיו בשנת [[תש"ט]] ללאה רפופורט (ילידת העיירה קולנה בפולין), ניצולת [[שואה]] בעצמה, נשלחו הרב רייטשיק וכלתו הטריה ל[[לוס אנג'לס|לוס אנג'לס, קליפורניה]] בשליחות אישית של הרבי ה[[ריי"צ]].

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[יו"ד שבט תש"י]], היה הרב רייטשיק מבין הראשונים בקרב חסידי חב"ד, שהפצירו בחתנו של הרבי הריי"צ, הרבי, לקבל את הנשיאות. [[הרבי]], אשר הצעתו הייתה שישלחו ללוס אנג'לס, כתב לרייטשיק כי מעמדו לא היה אמור להיות מוגבל לבית כנסת אחד, אלא "אשר את מצודתו יש לפרוס על כל העיר וסביבתה."

בנוסף לעבודתו בתור ה[[שלוחי חב"ד|שליח החב"די]] בלוס אנג'לס, המשיך בנסיעותיו ברחבי [[ארצות הברית]] במשך מספר חודשים בכל שנה כדי להפיץ יהדות ולסלול את הדרך לשלוחים בעתיד למקומות מסוימים. עוד אחת מעבודותיו כשליח נודד של הרבי היה לאסוף כסף (המכונה: "[[מעמד]]"), אשר היו כספים אישיים עבור השימוש הפרטי של הרבי. קרנות אלה הם סכום של כסף שניתן באופן מסורתי מדי שנה על ידי חסידי חב"ד.

כשבאביב [[תשכ"ז]], הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הרב ריישטיק הפך למעורב באופן פעיל, עושה סיבובים כל יום באזור פיירפקס של לוס אנג'לס בו הוא גר, על מנת למצוא גברים יהודים שלא הניח עדיין [[תפילין]] באותו היום. הוא המשיך את הנוהג הזה עד יום מותו.

בשנת [[תש"ן]], הרב רייטשיק מונה להנהלת [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ול[[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]].

לקראת סוף חייו סבל ממחלה קשה, אך סירב לאפשר לה לשבש את לוח הזמנים העמוס שלו.

נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תשנ"ח]] בהלוויותו שהחלה ב[[לוס אנג'לס]] ומשם ל[[ניו יורק]] השתתפו אלפי אנשים. בניו יורק, מסע ההלוויה עבר דרך [[מרכז חב"ד העולמי]] והמשיך אל בית הקברות מונטיפיורי שב[[קווינס]].

הותיר אחריו עשרה ילדים ובני משפחותיהם, רבים מהם משמשים רבנים ברחבי העולם. אשתו לאה נפטרה בתשס"ז.

== משפחתו ==
[[קובץ:ספר רייטשיק.jpg|ממוזער|ספר ביוגרפיה על תולדות חייו של הרב רייטשיק]]
* הרב אברהם אבא רייטשיק.

* הרב שמעון רייטשיק - מרא דאתרא דקהילת חב"ד לאס אנדזעלעס.

* הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ע"ה. כפר חב"ד

* הרב אלעזר רייטשיק - מומחה עולמי למקוואות.

* בתו, ליבא דבורה ווילהלם. אשת הרב משה ווילהלם. [[ שלוחים ]] ב [[ פארטלאנד ]] [[ אורגן ]]

* בתו, שטערנא שרה קליין. אשת ר' אברהם קליין.

* הרב לוי רייטשיק. הגבאי דביהכ"נ חב"ד לוס אנג'לס (בשכונת 'לה - בריאה' La Brea)

* הרב שלום דובער רייטשיק. [[ שליח ]] ב [[ גייטיסבורג ]] [[ מרילנד ]]

* הרב יעקב יוחנן רייטשיק.

* בתו, חנה חנוכה. אשת ר' חיים חנוכה [[ שלוחים ]] בפסדינה [[ קליפורניה ]]

==לקריאה נוספת==
*'''שד"ר - תולדות חייו של הרב רייטשיק''', ניו יורק תשע"ח (אנגלית)

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabadofla.com/media/pdf/380/NVqp3806096.pdf התכתבות בין הרב רייטשיק ואדמו"ר הריי"צ]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raichik-Lerman%20-%20Elul%201%2C%205765.pdf אגרות קודש שקיבל מרבותינו נשיאינו]'''
*'''[http://theantitzemach.blogspot.com/2018/11/book-review-shadar-by-dovid-zaklikowski.html השליח שנעלם ביום חתונת בתו]''', כתבה מעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ותמונות מתולדות חייו

{{מיון רגיל:רייטשיק, שמואל מנחם דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]

כתר שם טוב

2021-03-02T19:30:38Z

קופיץ בערפו: /* מעלת הלימוד בספר */

[[קובץ:כתר שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה הראשונה - תקנ"ד]]

הספר '''כתר שם טוב''' הינו ספר המלקט תורות שאמר [[הבעל שם טוב]]. הספר לא נכתב על ידי [[הבעל שם טוב]] אלא על ידי ר' אהרן הכהן. הספר הודפס לראשונה חלק א בשנת [[תקנ"ד]] וחלק ב בשנת [[תקנ"ה]] ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות.

בשנת [[תשל"ג]] הוציאה מערכת "[[אוצר החסידים]]", על פי הוראת [[הרבי]], ההדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית ובשנת [[תשנ"ט]] הודפסה מהדורה נוספת. בשנת [[תשס"ד]] עמלה המערכת על סידור כל הספר מחדש; השלמות ותיקונים על פי המקורות מהם ליקט המחבר עצמו את כל הדרושים, ציוני המקורות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הוספת הערות, ציונים ומפתחות. כמו כן נוספו בו ליקוט מספרי [[רבותינו נשיאינו]] ותלמידיהם - עניינים השייכים למורנו הבעש"ט. בולטת ביניהם ההוספה של [[שבע התורות]] של הבעל שם טוב ששמע אדמו"ר הרש"ב בגן עדן, עם כל הסיפורים סביב מאורע זה.

מהדורא זו נקראה בשם '''כתר שם טוב השלם'''.

מהדורה זו נסדרה ונערכה על ידי ר' [[יעקב עמנואל שוחט]].

==מעלת הלימוד בספר==
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]):

"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:

הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, [[אור תורה]] ו[[תניא]]... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני [[קריאת שמע]] שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".

בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, דבר ראשון להכניס לדירה את שלושה ספרים אלו.

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/43995 הספר במהדורה הראשונה חלק ב תקנ"ה]
*[http://hebrewbooks.org/16081 הספר באתר היברו בוקס]
*[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm הספר לקריאה] {{ספרייה}}

[[קטגוריה:ספרי הבעל שם טוב]]

נחום קפלינסקי

2021-01-10T01:39:10Z

קופיץ בערפו:

[[קובץ:קפלינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום קפלינסקי]]
הרב '''נחום מאיר ארי' ליב קפלינסקי''' הינו שמש [[בית הכנסת ובית המדרש 770]].

==תולדות חיים==
הרב נחום נולד למשפחה ליטאית. אחד מאחיו שימש כר"מ בישיבת [[תורה ודעת]]{{הערה|אח זה אף הביא אחד מתלמידיו בישיבה, שהיה צריך חיזוק, להתוועדות הרבי.}}, אח נוסף היה שמש בבית הכנסת 'זכרון משה' בירושלים ואביו היה רב בית הכנסת בפאר־רוקאווי, ניו יורק{{הערה|אחד מספרי התורה שהיו בבית כנסת של אביו, עבר לבית הכנסת 770.}}.

אביו שימש כרב בעיר סמיאנסק לפני המלחמה, ובזמן המלחמה ברח לוילנא ולאחר מכן לשנחאי, שם התקרב לרב [[מאיר אשכנזי]]. כאשר הגיע ל[[ארצות הברית]] הציע לו לעבוד לנהל הכשרות אך סירב מחמת הקשיים בכשרות בארצות הברית, ועבר לשמש כרב בבית הכנסת בפאר־רוקאווי, ואת בניו שלח לישיבות ליטאיות.

למד בבחרותו בישיבת "בית התלמוד", והתקרב לחב"ד על ידי שיעורי חסידות של ר' [[יואל כהן]] בישיבת ליובאוויטש באושן פארקאווי, וכן שיעורים של הרב [[בומי פרידלנד]], ומדי פעם היה מגיע יחד עם משפחת ר' [[יוסף ברוך שפילמן]] להתוועדויות הרבי, ואף זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת חיה רבקה, בת הרב [[מאיר אבצן]] ורעייתו מרת חיינא.

במשך שנים רבות שימש כמשגיח כשרות, ושילב בין לבין עבודה של [[הפצת המעיינות]] וקירוב יהודים לתורה ומצוות.

משמש כחבר ב[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא שעל ידי אגודת חסידי חב"ד]].

==שמש בבית חיינו==
לאחר שהרב שלום דובער קיובמן, שמש בבית הכנסת [[770]], נחלש בשנת [[תשע"ג]], בקשו גבאי בית הכנסת מר' נחום שיקח לידיו את התפקיד.

במהלך עבודתו, הינו דואג לאסוף [[צדקה]] בין המתפללים לטובת בית הכנסת, לסדר בין החזנים והחיובים ולסדר את ספרי התורה בכלל, ובמיוחד קודם זמן הקריאה בהם.

כשחלה גיסו הרב [[מנחם מאיר בלוי]], התחיל להכריז אחרי תפילת שחרית את [[היום יום]] וקטע משיחות הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]].

כמו כן הוא נוהג להקריא מידי שבת קטע משיחת ה[[דבר מלכות]] במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]].

הרב קפלינסקי נוהג להתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] במנין הרבי, בשבתות במנחה.

==משפחתו==
*חתנו הרב שלמה צוויבל, מחנך ב[[אהלי תורה]].
*חתנו ברונשטיין
*חתנו מלמד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלינסקי, נחום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

נחום קפלינסקי

2020-12-10T14:32:38Z

קופיץ בערפו:

[[קובץ:קפלינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום קפלינסקי]]
הרב '''נחום מאיר ארי' ליב קפלינסקי''' הינו שמש [[בית הכנסת ובית המדרש 770]].

==תולדות חיים==
הרב נחום נולד למשפחה ליטאית. אחד מאחיו שימש כר"מ בישיבת [[תורה ודעת]]{{הערה|אח זה אף הביא אחד מתלמידיו בישיבה, שהיה צריך חיזוק, להתוועדות הרבי.}}, ואביו היה רב בית הכנסת בפאר־רוקאווי, ניו יורק{{הערה|אחד מספרי התורה שהיו בבית כנסת של אביו, עבר לבית הכנסת 770.}}.

אביו שימש כרב בעיר סמיאנסק לפני המלחמה, ובזמן המלחמה ברח לוילנא ולאחר מכן לשנחאי, שם התקרב לרב [[מאיר אשכנזי]]. כאשר הגיע ל[[ארצות הברית]] הציע לו לעבוד לנהל הכשרות אך סירב מחמת הקשיים בכשרות בארצות הברית, ועבר לשמש כרב בבית הכנסת בפאר־רוקאווי, ואת בניו שלח לישיבות ליטאיות.

למד בבחרותו בישיבת "בית התלמוד", והתקרב לחב"ד על ידי שיעורי חסידות של ר' [[יואל כהן]] בישיבת ליובאוויטש באושן פארקאווי, וכן שיעורים של הרב [[בומי פרידלנד]], ומדי פעם היה מגיע יחד עם משפחת ר' [[יוסף ברוך שפילמן]] להתוועדויות הרבי, ואף זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת חיה רבקה, בת הרב [[מאיר אבצן]] ורעייתו מרת חיינא.

במשך שנים רבות שימש כמשגיח כשרות, ושילב בין לבין עבודה של [[הפצת המעיינות]] וקירוב יהודים לתורה ומצוות.

משמש כחבר ב[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא שעל ידי אגודת חסידי חב"ד]].

==שמש בבית חיינו==
לאחר שהרב שלום דובער קיובמן, שמש בבית הכנסת [[770]], נחלש בשנת [[תשע"ג]], בקשו גבאי בית הכנסת מר' נחום שיקח לידיו את התפקיד.

במהלך עבודתו, הינו דואג לאסוף [[צדקה]] בין המתפללים לטובת בית הכנסת, לסדר בין החזנים והחיובים ולסדר את ספרי התורה בכלל, ובמיוחד קודם זמן הקריאה בהם.

כשחלה גיסו הרב [[מנחם מאיר בלוי]], התחיל להכריז אחרי תפילת שחרית את [[היום יום]] וקטע משיחות הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]].

כמו כן הוא נוהג להקריא מידי שבת קטע משיחת ה[[דבר מלכות]] במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]].

הרב קפלינסקי נוהג להתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] במנין הרבי, בשבתות במנחה.

==משפחתו==
*חתנו הרב שלמה צוויבל, מחנך ב[[אהלי תורה]].
*חתנו ברונשטיין
*חתנו מלמד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלינסקי, נחום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אבצן]]

ויעקב הלך לדרכו

2020-10-14T12:21:46Z

קופיץ בערפו: /* רקע */

[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]]
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1=
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

==רקע==
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

[[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479.}}.

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.

==זמני ההכרזה==
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.

במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.

הרבי ביאר{{הערה|בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון ה'תש"מ}} באריכות את עניין ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" שיש בזה שלוש מדריגות, לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש [[מרחשון]], ובזה עצמו אחרי [[ראש חודש]] מרחשון. אז, כשמתחילים לומר [[תחנון]] ב[[ב' חשוון]], מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את ה[[דירה בתחתונים]], תכלית הכוונה.

==משל הסוחר==
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}.

==ראו גם==
*[[שבת בראשית]]
*[[צאתכם לשלום]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זאב ריטרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך] באתר חב"ד אורג

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

ויעקב הלך לדרכו

2020-10-13T15:08:57Z

קופיץ בערפו: /* רקע */

[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]]
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1=
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

==רקע==
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

[[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479}}.

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.

==זמני ההכרזה==
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.

במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.

==משל הסוחר==
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}.

==ראו גם==
*[[שבת בראשית]]
*[[צאתכם לשלום]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זאב ריטרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך] באתר חב"ד אורג

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

ויעקב הלך לדרכו

2020-10-13T15:07:57Z

קופיץ בערפו:

[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]]
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1=
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

==רקע==
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

[[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}.

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.

==זמני ההכרזה==
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.

במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.

==משל הסוחר==
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}.

==ראו גם==
*[[שבת בראשית]]
*[[צאתכם לשלום]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זאב ריטרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך] באתר חב"ד אורג

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

ויעקב הלך לדרכו

2020-10-13T13:20:06Z

קופיץ בערפו: /* רקע */

[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]]
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1=
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

==רקע==
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

[[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; ובסיום [[כוס של ברכה]] של מוצאי [[שבת בראשית]] תשמ"ה הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479.}}.

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.

==זמני ההכרזה==
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.

במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.

==משל הסוחר==
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}.

==ראו גם==
*[[שבת בראשית]]
*[[צאתכם לשלום]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זאב ריטרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך] באתר חב"ד אורג

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

ויעקב הלך לדרכו

2020-10-13T13:19:34Z

קופיץ בערפו:

[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]]
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1=
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

==רקע==
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

[[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; ובסיום [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] תשמ"ה הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479.}}.

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.

==זמני ההכרזה==
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.

במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.

==משל הסוחר==
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}.

==ראו גם==
*[[שבת בראשית]]
*[[צאתכם לשלום]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זאב ריטרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך] באתר חב"ד אורג

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

ויעקב הלך לדרכו

2020-10-13T13:16:06Z

קופיץ בערפו: /* רקע */הוספתי תוכן

[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]]
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.

ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1=
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג]}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

==רקע==
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.

[[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; וכן הכריז הרבי בסיום [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] תשמ"ה {{הערה|התוועדויות ע' 479.}}.

עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}.

==זמני ההכרזה==
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}.

ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}.

במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}.

בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}.

==משל הסוחר==
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}.

==ראו גם==
*[[שבת בראשית]]
*[[צאתכם לשלום]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[זאב ריטרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך] באתר חב"ד אורג

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
{{אוצר מנהגי חב"ד}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

נחום קפלינסקי

2020-08-31T03:23:57Z

קופיץ בערפו: /* תולדות חיים */

[[קובץ:קפלינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום קפלינסקי]]
הרב '''נחום קפלינסקי''' הינו שמש [[בית הכנסת ובית המדרש 770]].

==תולדות חיים==
הרב נחום נולד למשפחה ליטאית. אחד מאחיו שימש כר"מ בישיבת [[תורה ודעת]]{{הערה|אח זה אף הביא אחד מתלמידיו בישיבה, שהיה צריך חיזוק, להתוועדות הרבי.}}, ואביו היה רב בית הכנסת בפאר־רוקאווי, ניו יורק{{הערה|אחד מספרי התורה שהיו בבית כנסת של אביו, עבר לבית הכנסת 770.}}.

אביו שימש כרב בעיר סמיאנסק לפני המלחמה, ובזמן המלחמה ברח לוילנא ולאחר מכן לשנחאי, שם התקרב לרב [[מאיר אשכנזי]]. כאשר הגיע ל[[ארצות הברית]] הציע לו לעבוד לנהל הכשרות אך סירב מחמת הקשיים בכשרות בארצות הברית, ועבר לשמש כרב בבית הכנסת בפאר־רוקאווי, ואת בניו שלח לישיבות ליטאיות.

למד בבחרותו בישיבת "בית התלמוד", והתקרב לחב"ד על ידי שיעורי חסידות של ר' [[יואל כהן]] בישיבת ליובאוויטש באושן פארקאווי, וכן שיעורים של הרב [[בומי פרידלנד]], ומדי פעם היה מגיע יחד עם משפחת ר' [[יוסף ברוך שפילמן]] להתוועדיות הרבי, ואף זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת חיה רבקה, בת הרב [[מאיר אבצן]] ורעייתו מרת חיינא.

במשך שנים רבות שימש כמשגיח כשרות, ושילב בין לבין עבודה של [[הפצת המעיינות]] וקירוב יהודים לתורה ומצוות.

משמש כחבר ב[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא שעל ידי אגודת חסידי חב"ד]].

==שמש בבית חיינו==
לאחר שהרב שלום דובער קיובמן, שמש בבית הכנסת [[770]], נחלש בשנת [[תשע"ג]], בקשו גבאי בית הכנסת מר' נחום שיקח לידיו את התפקיד.

במהלך עבודתו, הינו דואג לאסוף [[צדקה]] בין המתפללים לטובת בית הכנסת, לסדר בין החזנים והחיובים ולסדר את ספרי התורה בכלל, ובמיוחד קודם זמן הקריאה בהם.

כשחלה גיסו הרב [[מנחם מאיר בלוי]], התחיל להכריז אחרי תפילת שחרית את [[היום יום]] וקטע משיחות הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]].

כמו כן הוא נוהג להקריא מידי שבת קטע משיחת ה[[דבר מלכות]] במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]].

הרב קפלינסקי נוהג להתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] במנין הרבי, בשבתות במנחה.

==משפחתו==
*חתנו הרב שלמה צוויבל, מחנך ב[[אהלי תורה]].
*חתנו ברונשטיין
*חתנו מלמד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלינסקי, נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת אבצן]]

נחום קפלינסקי

2020-07-14T00:04:04Z

קופיץ בערפו: /* תולדות חיים */

[[קובץ:קפלינסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחום קפלינסקי]]
הרב '''נחום קפלינסקי''' הינו שמש [[בית הכנסת ובית המדרש 770]].

==תולדות חיים==
הרב נחום נולד למשפחה ליטאית. אחד מאחיו שימש כר"מ בישיבת [[תורה ודעת]]{{הערה|אף הביא אחד מתלמידיו שהיה צריך חיזוק להתוועדות הרבי.}}, ואביו היה רב בית הכנסת בפאר־רוקאווי, ניו יורק{{הערה|אחד מספרי התורה שהיו בבית כנסת של אביו, עבר לבית הכנסת 770.}}.

אביו שימש כרב בעיר סמיאנסק לפני המלחמה, ובזמן המלחמה ברח לוילנא ולאחר מכן לשנחאי, שם התקרב לרב [[מאיר אשכנזי]]. כאשר הגיע ל[[ארצות הברית]] הציע לו לעבוד לנהל הכשרות אך סירב מחמת הקשיים בכשרות בארצות הברית, ועבר לשמש כרב בבית הכנסת בפאר־רוקאווי, ואת בניו שלח לישיבות ליטאיות.

למד בבחרותו בישיבת "בית התלמוד", והתקרב לחב"ד על ידי שיעורי חסידות של ר' [[יואל כהן]] בישיבת ליובאוויטש באושן פארקאווי, וכן שיעורים של הרב [[בומי פרידלנד]], ומדי פעם היה מגיע יחד עם משפחת ר' [[יוסף ברוך שפילמן]] להתוועדיות הרבי, ואף זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את מרת חיה רבקה, בת הרב [[מאיר אבצן]] ורעייתו מרת חיינא.

במשך שנים רבות שימש כמשגיח כשרות, ושילב בין לבין עבודה של [[הפצת המעיינות]] וקירוב יהודים לתורה ומצוות.

משמש כחבר ב[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא שעל ידי אגודת חסידי חב"ד]].

==שמש בבית חיינו==
לאחר שהרב שלום דובער קיובמן, שמש בבית הכנסת [[770]], נחלש בשנת [[תשע"ג]], בקשו גבאי בית הכנסת מר' נחום שיקח לידיו את התפקיד.

במהלך עבודתו, הינו דואג לאסוף [[צדקה]] בין המתפללים לטובת בית הכנסת, לסדר בין החזנים והחיובים ולסדר את ספרי התורה בכלל, ובמיוחד קודם זמן הקריאה בהם.

כשחלה גיסו הרב [[מנחם מאיר בלוי]], התחיל להכריז אחרי תפלת שחרית את [[היום יום]] וקטע משיחות הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]].

כמו כן הוא נוהג להקריא מידי שבת קטע משיחת ה[[דבר מלכות]] במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]].

==משפחתו==
*חתנו הרב שלמה צוויבל, מחנך ב[[אהלי תורה]].
*חתנו ברונשטיין
*חתנו מלמד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלינסקי, נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

גבאי בית הכנסת 770

2020-07-05T11:41:49Z

קופיץ בערפו: /* בחירות תשמ"ז-תש"ע */

בית הכנסת ובית המדרש של הרבי, נמצא ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]], מנוהל על ידי הגבאים, שלוקחים אחריות על התפלות ועל המתפללים.

==השתלשלות מינוי הגבאים==
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]

במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול [[בית הכנסת]] בידי "גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי.

הגבאים הראשונים בבית חיינו הרב ר' (?) רוט<ref>מבאי בית הכנסת 770, תושב קראון הייטס שלא נימנה על חסידי חב"ד. ראה אודתיו בהסיפור שלי שיוצא לאור על ידי ג'עם.</ref>, והרב [[יוחנן גורדון]].

וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}.

בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}.

בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] (על פי הצעת הרבי), והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב [[שניאור זלמן בלסופסקי]] והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

===בחירות תשמ"ז-תש"ע===
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה [[סיוון]] הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 [[קראון הייטס]] בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.
ב[[סיון]] שנת [[תשע"ד]] הפסיק ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] לשמש כגבאי.

==משמשים בקודש==
במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' [[אבא פלסטין]], ר' שלום דובער קיובמאן ור' [[נחום קפלינסקי]].

כמו כן, משמש הרב [[אהרן יוסף וואגעל]] כגזבר והאחראי על מכירת המושבים בימים נוראים.

משנת תשע"א משמש ר' [[יוסף יצחק קרץ]] כעוזר לגבאים{{הערת שוליים|נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס}}.

==מפעולות הגבאים==

===חומש לקריאת התורה===
מדי שבת מדפיסים גבאי בית הכנסת חומש מיוחד של הפרשה לקריאת התורה.

במהלך שנים רבות היה צילום של חומש ישן, ובתחילת שנות הענס', בעזרת הרב [[מנחם מענדל דורון]], והרב [[יוסף יצחק קרץ]], התחיל לצאת חומש בסדר יפה וחדש, לאחר הפרשה מופיע מספר הורואת של הרבי בנוגע לתקופה מתוך הספר [[המעשה הוא העיקר (ספר)| המעשה הוא העיקר]].

===ועד סעודת שלמה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ועד סעודת שלמה]]}}
תחת הגבאים מתנהל '''ועד סעדות שלמה''', שתפקידו לארגן את השתיה החמה, וכל סעודות במוצאי חג, ועוד.

===התוועדויות המרכזיות===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ההתוועדויות המרכזיות ב-770]]}}
בימי דפגרא של חסידות חב"ד, וכן במוצאי הימים טובים מארגנים הגבאים התוועדות מרכזית. כמו כן מדי שבת, מארגנים הגבאים התוועדות קטנה במרכז בית הכנסת.

===ודיאו של הרבי בימי דפגרא===
בימי דפגרא במיוחד באלו שהרבי התוועד בהם קביעות, מארגנים הגבאים בעזרת הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטנוב]] הרב מרדכי טלזנר, והרב ראובן בלאו, וידאו מתוועדות קודש של הרבי במרכז הזאל הגדול.

==נגיף הקורונה==
בשנת [[תש"פ]] כאשר נגיף ה[[קורונה]] התפשט בעולם בכלל וב[[קראון הייטס]] בפרט, באור ל[[כ"ב באדר]] לראשונה מזה 80 שנה. נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ולא התקיימו מניני תפלה כלל.

לאחר חודשיים ב[[כ"ט אייר]] 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין של 10 משתתפים בכל תפילה שנקבעו על פי הגרלה, לאחר מכן ניתן אישור ללמוד בתוכו במהלך היום תוך שמירת כללי הבריאות לעשרה שהתחלפו גם הם על פי הגרלה.

ב[[י"ב סיוון]] החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

ב[[ל' סיוון]] הוא נפתח למשך היום לכ250 איש ובהדרגה חזר למצבו המלא.

==משפטים==
[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב|שמטוב]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את [[בית הכנסת]] מ-770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב"ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת [[בית הכנסת]] מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי [[בית הכנסת]] ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}} וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה"ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים]}}

בחודש [[חשוון]] [[תשע"ח]] הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/316471/ תמונות] - חב"ד אינפו}} והיא מאוד התרשמה מהביקור.

ביום [[ד' אייר]] [[תש"פ]] היא פסקה{{הערה|1=[https://collive.com/wp-content/uploads/2020/04/AGUDAS-FINAL-1.pdf הפסק-דין המלא]}} של[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/595139/ פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?] - חב"ד אינפו}}, אך ב[[ל' סיון]] הגישו הגבאים ערעור{{מקור}}.

==הערות שוליים==