חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-08-20T15:02:48Z

קול השופר: /* קטגוריות אישים שנולדו בשנת */ תגובה

{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==
{{מפעילי מערכת}} מה אתם אומרים על הקמת אפליקציה של חב"דפדיה לפלאפון?
לדעתי זה יועיל ויקפיץ את החיפושים בחב"דפדיה, אם כי זה דבר יקר מאוד אז אולי הגיוני יותר שזה יקרה בעוד כמה שנים. לבנתיים אני מניח את זה כאן.
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:47, ט' בשבט, ה'תשפ"ה
:דובר על זה בעבר. כעת ניתן להוסיף את הדף הראשי של האתר לדף הבית בפלאפון באמצעות לחיצה על 3 הנקודות בדפדפן. העלות של פיתוח אפליקציה לדעתי לא שווה את פער הנוחות בין מה שכבר יש לאפליקציה כי הפער די קטן. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 08:57, 7 בפברואר 2025 (IST)
::יש פיצ'ר של 'הורדת אפליקצייה לנייד', זה אמנם עובד על גבי הדפדפן אך מאוד נוח ומדמה אפליקצייה לכל דבר, אם יש לך מושג איך עושים זאת, זה יהיה מועיל לתועלת הגולשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)
:::{{חב"דפדים פעילים}}, לצורך בדיקה, מי שמעוניין להוריד אליו אפליקציה בגרסת בטא שירשום כאן מייל שמחובר למכשיר שלו. אם יהיו מעל 10, בע"ה תהיה אפליקציה. (כל משתמש מייל אחד על מכשיר אחר) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ה • 22:47, 26 בפברואר 2025 (IST)
::::770byy@gamil.com. תודה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:09, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 23:09, 26 בפברואר 2025 (IST)
:::::חלוקת קונטרסים זו יוזמה נפלאה ואני חושב שהיא תוסיף רבות לחב"דפדיה. יכול להיות שיש משתמשים שמעדיפים לא לכתוב את המייל שלהם בדף פומבי שגלוי כמובן גם לכל עובר אורח ולא רק למשתמשי האתר. אולי עדיף שישלחו אלייך (או, אם אתה מעדיף אפשר אלי) את כתובת המייל, כל מי שיוכל להכנס ולהוריד את האפליקציה באמצעות סמרטפון? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשפ"ה
::::::אין בעיה, ניתן לשלוח לי גם ישירות ל{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל}} או לשיע.ק. כשיצטברו 10 מיילים יתקבל עדכון נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באדר ה'תשפ"ה • 01:52, 14 במרץ 2025 (IST)

== אחים / גיסים בערכי אישים ==
מבקש לפתוח שוב את הדיון לגבי [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה]] שנערך כבר בעבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]]. אשמח להשתתפותכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשפ"ה 00:14, 31 במרץ 2025 (IDT)

== תשתמשו בבינה מלאכותית! ==

סיפרתי בשיעור שמסרתי על [[יהונתן בנטובאיש|יהונתן בנטוביץ']] (כאן המקום להעיר שכדאי שהמתגוררים בכפר חב"ד יוודאו את הכתיב המדוייק של שם משפחתו) וראיתי אנשים מחפשים עליו בגוגל. אח"כ בדקתי בגוגל לראות מה הם מוצאים וראיתי שכל המקורות (בעברית) עליו ועל התיאוריה שלו הם רק חב"דיים.

אז התחלתי התכתבות ארוכה עם הבינה מלאכותית שתסביר לי במילים פשוטות את התיאוריה שלו, ותיתן לי מידע עליו ועל היחס של הקהילה המדעית לשיטתו, ואחרי שעתיים של עבודת התכתבות וניסוח יצרתי לכם ערך משופר ומשופץ כולל פירוט ברור של התיאוריה.

פשוט תנסו ותראו כמה זה משפר לכם את הכתיבה והניסוח, הלוואי שתצליחו לגדל ולרומם את חב"דפדיה לנחת הרבי, בהצלחה! --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.119|212.179.64.119]] 02:58, 23 במאי 2025 (IDT)
:לעתים רבות הבינה המלאכותית ממציאה פרטים שלא היו ולא נבראו, הבינה המלאכותית אינה יודעת דבר משל עצמה אלא רק אוספת תוכן מכל רחבי המרשתת, כך שנחמד לקבל ממנה פרטים אך לא ניתן לסמוך עליהם לחלוטין. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 11:16, כ"ה באייר, ה'תשפ"ה 11:16, 23 במאי 2025 (IDT)
::ישר כח ערך מקסים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ה 15:54, 23 במאי 2025 (IDT)
::<big>'''אל'''</big> תשתמשו, אלא זהירות ומשנה בדיקות. ניסיתי השבוע לשפר ערך, ניסיתי באמצעות קלוד ובאמצעות GPT, התוצאה הייתה נוראית. הכנסתי ערך וביקשתי שיפור ניסוח. פעם אחת הוא שינה את העיר בה נולד האדם. באחרת המציא תאריך לידה שלא היה קיים ועוד שורת שיבושים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ה 15:52, 23 במאי 2025 (IDT)
:::אני ו[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] בדיוק עכשיו התדיינו [[שיחה:שלום שמחה זילברשטרום|כאן]] על העניין. ולגבי מה שכתבת [[משתמש:שיע.ק|שיע]], אני יכול להגיד שמהנסיון שלי באופן כללי דווקא כן הצלחתי להשתמש בAI בשביל שכתוב ערכים (השתמשתי בגרוק), ובצורה טובה. דוגמה לכמה ערכים ששיכתבתי באמצעות AI:[[זיגמונד פרויד]], [[אגרת הגאולה]], [[אהל רח"ל]]. אבל בשביל זה הייתי צריך להעלות לAI קובץ עם הוראות הכתיבה של חבדפדיה, ולתת לו הוראות מדוייקות שיבהירו לו *בדיוק* מה הוא צריך לעשות, ולתקן אותו כמה פעמים, וחוזר חלילה... ואז בסוף לקחת את מה שהוא נותן ולאחד ולהשוות עם מה שהיה כתוב במקור. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ה באייר 16:10, 23 במאי 2025 (IDT)
::::הייתי מציע לבנות ערך בחב"דפדיה, שמסביר על השימוש בבינה מלאכותית למטרת כתיבה בחב"דפדיה, מה ניתן להפיק ממנה, כיצד יש להשתמש בה וממה להיזהר{{הערה|אפשר לציין שם ל[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט"ו שיחה ב' לפרשת נח] ([https://drive.google.com/file/d/1HVTQ1C69yiOdJJTbPhikzRJL1xsJelE8/view ע' 42 בהוצאה המקורית באידיש]), בענין שהתגלות המדע מסייעת לגאולה, ולאגה"ק סימן כ' על התגלות כח ה"יש מאין" שבדומם.}}., כמו שכתבתי, ההתכתבות ארכה לי שעתיים בהם הייתי צריך לאמת כל פרט, לבקש ממנה הוכחות ומקורות, ולדייק שוב ושוב את הניסוח (וכמובן גם על התוצאה הסופית עשיתי שיפורים ידניים). אגב, השתמשתי בג'מיני --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.120|212.179.64.120]] 13:24, 25 במאי 2025 (IDT)
::::::רעיון טוב לפתוח מיזם [[חב"דפדיה:שימוש בבינה מלאכותית]], או שם אחר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:39, 19 ביוני 2025 (IDT)
== ערכי מלחמות ==
כגון מלחמת לבנון השני', חרבות ברזל וכו' (שאחרי ג' תמוז), שהינם כמעט ללא שום קשר חב"די - מה החשיבות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)
:א. יש הקשר חב"די ב. אפשר להוסיף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אין (ולא יהי') הקשר '''משמעותי'''. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:30, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::אכן, אבל יועיל באם מישהוא יחפש את דעת הרבי בנידון, (בחיפוש:"חרבות ברזל - חב"ד", וןכיצ"ב). ע"ה שבויקיקליפע כמובן יותר מפורט וכו', יוכלו כאן למצוא את דעת הרבי (הכללית אמנם, אבל אנן סהדי שלא יחפש את מלחמת ששת הימים-מל' יוה"כ ויקיש לזמנינו...).
:::::לכן לדעתי כדאי בערך קצר ותמציתי.
::: בטח שיש אפשר לכתוב על פעילות חב"ד במלחמה ועל טיסת החטופים לרבי וכו' וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:35, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 15:35, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::::אפשר א"כ לסכם בערך מקוצר 'מלחמות ישראל' (ורק על ששת הימים, יוכ"פ וכו' לעשות גם ערך מורחב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:12, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אין התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::אם - כי שלא יהי' מורחב מידי. די בערך קצר, עם הרחבה אודות עמדת חב"ד\שיטת הרבי\וכה"ג (מה שבטוחני שיהיו אזלכע ... שידאגו למלאת א"ז בכל פרט אפשרי..)[[שיחת משתמש:שפי"ץקייט]] ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א. 23:32, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::וקריינא דאגרתא כו'.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:36, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::אין אפשרות לכתוב ערכים שההקשר החב"די שלהם יהיה: עמדת / שיטת הרבי על מלחמות שהתרחשו בתקופה בה לא שומעים דברים חדשים מהרבי. אם רוצים לכתוב עמדת / שיטת הרבי על נושאים מסוימים זה צריך להיות בערכים כלליים כגון 'שלמות הארץ' 'הסכמי שלום וכו'. צריך לראות האם יש מספיק הקשר עדכני במובן של אירועים במלחמה שקשורים בחב"ד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:37, 19 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::::ישנם הקשרים נוספים, כמו למשל פעולות חסידי חב"ד בקשר למלחמה ופעילות חסידות חב"ד במלחמה זאת, פגיעות בחסידי חב"ד, כמו שניתן לראות בהרחבה בערך על [[מלחמת חרבות ברזל]]. לדעתי ערכים כאלו שנכתבו כראוי ועם הרחבה רבה להקשר החבדי אין כל הצדקה למחקם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:12, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 04:12, 23 ביוני 2025 (IDT)

==פירושונים==
לדעתי כדאי להציג בדפי הפירושונים לשמות המשפחה, את הקטגורי' דהמשפחה ברשימת התוצאות (כלומר, קישור אף לרשימת החתנים), כי מי שמחפש את שם המשפ' בלבד מחפש בד"כ תוצאות על המשפחה בכללות ולאו דווקא אישים מסוימים. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
: אבל כך לא נהוג בויקי. לדוגמה: [hamichlol.org.il/קטגוריה:משפחת_אפק] ו[hamichlol.org.il/אפק_(שם_משפחה)] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:48, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:48, 19 ביוני 2025 (IDT)

== משפחות ==
האם גם מי שהוא נכד של אדם למשפחה מסוימת שכבר לא נושא את שם המשפחה ראוי להיכלל תחת הקטגוריה. א"כ האם גם בעל\אישה של אדם כזה צריך להיות בקטגוריה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:46, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:46, 18 ביוני 2025 (IDT)
:בוודאי שכן, הוא הרי חלק מהמשפחה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:52, 18 ביוני 2025 (IDT)
:: בפועל לא נהוג כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:56, 18 ביוני 2025 (IDT)
::: כמדומני ש[[משתמש:יוסף בן מלמד]] כתב שלא ואף הסיר בפועל קטגוריות שהוספו לנכדים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:44, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:44, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::: בויקיקליפה הקטנה (המכלול) וכנראה גם בויקיקליפה הגדולה נהוג כמו שכתבתי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:26, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:26, 25 ביוני 2025 (IDT)
:::::אם כך, אין לדבר סוף. בעבר הוסכם לצרף לקטגוריה רק בנים וחתנים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:22, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== דעתי הקטנה ==
לדעתי אין צורך לעשות ערך על מלחמת חרבות ברזל.
נ.ב. אני לא עושה את זה מאידיאל כל שהוא...
[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 14:52, 18 ביוני 2025 (IDT)

== מזל טוב! ==
{{מזל טוב}}! '''יום הולדת 18 ל[[חב"דפדיה]]!''' ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ה]] ''(20 ביוני למניינם)
:לדעתי פרסום בחב"ד אינפו יועיל מאד. תוכל לפרסם? [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 12:06, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 12:06, 20 ביוני 2025 (IDT)
''
::יש [https://www.canva.com/design/DAGq492_2pQ/mDDR3cnm4vl1CVqSD2RxQQ/edit כאן] ו[https://www.canva.com/design/DAGfSEe_TLU/al9xXAi5RmIQqUJq4eKdAQ/edit כאן] עיצובים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:12, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::מזל טוב {{מזלט}} :) ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בסיוון 20:27, 22 ביוני 2025 (IDT)
::::קדימה להתגלות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:23, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== ערכי אישים - חשיבות ==
בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים]] משתמע שגם ראשי ישיבות ומנהלי מוסדות אינם זכאים לערך אם אין בשיטת חינוכם משהו יחודי. נשמע קצת העתקה מויקיקליפה, שם המדדים אכן גבוהים בהרבה מכיון ששם המשמעות של ראש ישיבה הוא רק מבחינה ציבורית רחבה, כפי שהוא בעל משמעות לקורא החילוני, המתעניין רק במשמעות הנוגעת לפוליטיקה הארצית. לא חושב שגם כאן זה אמור להיות המדד. ראש ישיבה ואפילו מנהל תלמוד תורה, הם תפקידים חשובים דים כדי לזכות את נושאיהם לערך. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:23, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:23, 25 ביוני 2025 (IDT)
:אם כל מה שיהיה כתוב בערך זה התפקיד שלו (מלבד הדברים הרגילים, נולד ב... למד ב... , התחתן עם ... ) אז לא שייך לדעתי. בד"כ עם השנים יהיו גם פרסומים, או פעילויות אחרות, כך שאישי ציבור מהסוג הנ"ל שיש להם ותק יהיה להם גם ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 15:11, 2 ביולי 2025 (IDT)
::צריך אם כן להשאיר את זה לשיקול הדעת של כל ערך לגופו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 16:01, ו' בתמוז, ה'תשפ"ה 16:01, 2 ביולי 2025 (IDT)
:::בהחלט, אבל כן יש כלל, שתפקיד בלבד לא נותן אוטומטית חשיבות לערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:48, 2 ביולי 2025 (IDT)
::::מסכים עם הגישה הכללית שלך, שערך אמור להעניק מידע בעל משמעות לקורא, ולא לשמש כמדריך לשמות אנ"ש ותפקידיהם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:56, ו' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:56, 2 ביולי 2025 (IDT)

== תבניות חשיבות ==
ריבוי תבניות החשיבות לאחרונה, חלק גדול מהם כנראה בלי מחשבה מרובה, משבית את פעילות הכותבים וגורם להשבתת האתר. התחלתי היום, וגם אאלץ בתקופה הקרובה להתחיל להסיר תבניות שהונחו בסיטונאות בלי שום דיון. מבקש לכותבים להתמקד יותר בטוב, לשפר את הקיים, ולא להעסיק את כולנו בדיוניים עקרים. הנחת תבניות חשיבות על ערכים שחלקם בעלי חשיבות ללא ספק, גורם לכך שלא ניתן לקיים דיון מעמיק על אלו שבאמת מיותרים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 05:15, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 05:15, 26 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|שלום עליכם}} המפעיל היקר. אני לוקח את הקרדיט על רובם של תבניות החשיבות שהונחו לאחרונה. ואני מודע היטב לכך שחלק מהערכים שבהם הנחתי את התבנית מידת נחיצותה הינה שנויה במחלוקת. באופן אישי, אני חושב שלחלקם הגדול התבנית רק הועילה. ובמקום להתווכח על כך, אשמח לקבל את הצעתך ולהתעסק יותר ב"עשה טוב". מתחיל מכך, שאשמח שתסביר לי ולמשתמשי האתר מהי מידת התדירות שבה אתה חושב שיש להשתמש בתבניות הללו מכאן והלאה. או מהי הדרך היותר טובה לעורר דיון סביב ערך ולהפנות אליו את תשומת ליבם של המשתמשים. (אני מודע לכך שיש תבניות אחרות בשביל זה, אבל אני חושב שקמפיין '''גיוועלד''' הינו הקמפיין הטוב ביותר בשביל השבחת ערכים :). בכבוד הראוי -~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 18:10, 26 ביוני 2025 (IDT)
::אני גם חושב כדעתו של שלום עליכם. אגב {{א|חיים כ}} מתי אתה מקבל את הרשאת המפעיל? תנסה לקדם את זה. זה נחוץ מאוד. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 18:44, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 18:44, 26 ביוני 2025 (IDT)
:::צריך להבין שהמנגנון אצלינו בנוי 'בכאילו' על ויקיקליפה (כך גם נוסח תבנית החשיבות) אבל המציאות שונה. בויקיקליפה יש אלפי עורכים משועממים, והנחת תבנית חשיבות על ערך שהינו בעל חשיבות, הינה אמנם גזל זמן מכמה עורכים, אך מכיון שחלק מאוד ממילא נמצאים באתר למטרות כאלו של דיונים ומחלוקות כו' (להשערתי זאת המטרה המרכזית של חלקם גדול מהעורכים שם), לכן זה לא מעלה ולא מוריד. כאן יש מעט מאוד עורכים, ואת האנרגיה הרבה שמוציאים כאן על דיונים כאלו, במקום לעשות בטוב, ניתן להוציא על השבחת ערכים. אני מציע לך, ולעוד שני עורכים נוספים, שלאחרונה התאהבו{{הבהרה}} בתבניות החשיבות, פשוט להסתער על ערכים ולשפר אותם. סך הכל כבר עוסקים כאן הרבה שנים בלשפר ערכים, והמצב משתנה לטובה מיום ליום. אפשר לעשות את זה בתור הסתערות על קטגוריה מסויימת, החביבה עליכם, וליהנות מהעשייה בטוב. בדרך אגב: חשוב להבין שמכיון שחב"דפדיה בנויה לכתחילה על מדד התועלת לקורא החבד"י, לכן מגוחך להשתמש במדדים בעלי רף גבוה הדומים לויקיקליפה, כי לפי רף כזה אפשר לסגור את חב"דפדיה לצמיתות, או להשאיר כאן 100 ערכים. לכן כשיש ספק על חשיבות, צריך הקורא לשאול את עצמו: האם המידע מעניין קורא חבד"י ממוצע, או לחילופין: האם יתכן שקורא מחוץ לחב"ד יחפש מידע על האדם וכאן ימצא את מבוקשו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:34, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 21:34, 26 ביוני 2025 (IDT)
::::ראשית כל יש להבין שחב"דפדיה הינה אנציקלופדיה ולא מדור לחיפוש קרובים, ועל כן כל ערך שאינו בעל חשיבות מספקת מוריד את איכותה של חב"דפדיה, ועאכו"כ כמות משמעותית של ערכים כאלו, שבעצם קיומם משפיעים על האתר ואיכותו בצורה קריטית לרעה, שלא בערך ליתרון שבקיומם. לדון על קריטריון ספציפי, שלכאו' יש לשנותו או להתאימו לאתר ומהותו - ה"ז בסדר גמור ואדרבה, אבל למתוח ביקורת באופן כולל על הצבת תבניות מוצדקות ומחיקת ערכים שאינם עומדים בכללים הקיימים - ה"ז - לענ"ד - רק מזיק לאתר שלא בערך כנ"ל, כי בריבוי הכמות ממילא מתמעטת האיכות (שחשובה ממנה - וודאי שבמקום כזה) כידוע. ודוגמא לזה בעניין שהתחדש לאחרונה, בו מתבטא העניין הנ"ל, שכל חסיד שעלה בגורלו להוולד לפני מאה שנה זכאי אוטומטית בערך - רב, משב"ק, בעל בית או סתם מצחצח נעליים.. דבר שאיבעי קרא, לא מופיע ולא הופיע לכאו' מעולם בקוויה המנחים של חב"דפדיה (דבפשטות אותם קריטריונים שייכים בכל הזמנים - אא"כ מדובר בחסיד מיוחד או דמות מפורסמת וכה"ג), ואיבעי סברא - כנ"ל, דמ"ש חסיד אלמוני מהדור הקודם מחסיד בדורינו (אפי' ידוע וחשוב אבל) שאינו עומד בכללי החשיבות ה'''נוכחיים'''? ושוב, אם כבודו מצטער על 'הזמן שמבוזבז' לדעתו, אינו מחוייב להתעסק בזה, אבל למתוח ביקורת ואף קריאה לחדול מכך - איני מצליח להבין בשכלי הדל (נ. ב. לידיעת כב', בנושא כבר דנו בדף זה לעיל). {{שכח|מענדל סופר}} 22:17, 26 ביוני 2025 (IDT)
:::::מה דעת {{א|שיע.ק|שיע}} בנושא? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:56, 26 ביוני 2025 (IDT)
::::::{{א|שלום עליכם}} תודה רבה על התשובה המפורטת, אני באמת מעריך את זה מאוד. אבקש שלא תחשוד בי בנצחנות, אבל עדיין יש נקודה כלשהי שאשמח להבהיר. הדרך שנתת להעשרת ערכים הינה מעולה ושיטתית, אבל בסופו של דבר מעייפת לאורך זמן ויוצרת תחושה של "כל אחד לעצמו". לטיבי, התבנית "חשיבות" (לפעמים...) אינה נועדה להרבות מחלוקת ולבזבז זמן. אלא משמשת ככלי להפניית תשומת לב המשתמשים לערך הספציפי ולבעיות שבו. מה שגורם לכך שמשתמש הטוען לחשיבותו של הערך דואג להשבחתו ולהעשרתו, מה שגורם להורדת התבנית. לדוגמה: בערך [[ארבעת השבויים]] הבירוקרט {{א|שיע.ק}} שם תבנית חשיבות ופתח דיון בדף [[שיחה:ארבעת השבויים|השיחה]] על מצב הערך, וקרא ל{{חב"דפדים פעילים}} לבוא ולהביע עמדה. עבדך הנאמן בראותו את הערך החליט להאמין בזכות קיומו ב[[חב"דפדיה]] ולקח את עבודת שיכתובו והרחבתו על גב עצמו (והAI...). ובעזרת עוד כמה משתמשים ראויים וטובים הצליח להביא את הערך למצב שבו היה ניתן להוריד ללא פקפוק (כמעט) את התבנית. וכן בערך [[אפרים יצחק עפשטיין]] שהמשתמש {{א|וימאס באהל יוסף}} הרחיב את הערך. וכן בכמה מקומות. מאידך, אני מודה שמשתמשים מסוימים (ואני בתוכם) הגזימו עם השימוש בתבנית הזו. ומשתמשים מסוימים (אני מקווה שאני לא בתוכם...) הגזימו עם הוויכוחים הנ"ל. אודה ולא אבוש שנית שלא תמיד זהו המצב, למשל בערך [[בינה ומלכות]] שאף אחד מה{{חב"דפדים פעילים}} לא נענה לקריאתי. או הערך [[דוב בער הכטמן]] שלדעתי גם אתה תסכים שצריך להיות מועמד למחיקה.
::::::לכן, הדבר שרציתי להגיד במשך כל המלל הזה הינו שלפעמים התבנית "חשיבות" יכולה לשמש לטובה. ויכולה להיות מונחת על ידי המשתמש גם כן באותו הכוונה. האם אתה מבין את הטענה (גם אם לא מסכים)? -~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 23:24, 26 ביוני 2025 (IDT)
{{שבירה|::::::}} {{א|שלום עליכם}}, אחרי שעברתי שוב על מה שכתבתי, ברצוני להבהיר (בעיקר לשאר הקוראים) שתגובתי האחרונה אינה באה לנסות להחציף פנים או לערער את מידת הערכתי אליך ולתפקיד שאתה נושא בו. אני מחכה לתשובתך הכנה (תרגיש חופשי להתעלם מרעשי הרקע...).-~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 23:50, 26 ביוני 2025 (IDT)
:תגובה למענדל סופר ולחיים כ: אין ברצוני לבטל חלילה את חשיבות ה'תבניות חשיבות'. אין חולק על כך שיש ערכים שחשיבותם מוטלת בספק. רק כוונתי לכך שכשמגזימים ובשבוע אחד עומדים כ20 ערכים בתבניות חשיבות (זה המצב הנוכחי, עכ"פ לפני שהסרתי מערכים רבים את התבנית חשיבות), אז לא ניתן לקיים דיונים ראויים לשמם, אא"כ אתם דורשים בעצם מכל העורכים כאן לפנות את זמנם ולעסוק אך ורק בדיוני החשיבות, וגם אז זה לא יספיק. הקדשתי השבוע שעות רבות מעל ומעבר למה שהתכוונתי להקדיש לפעילותי כאן באתר, כדי להשתתף בכמה מדיוני החשיבות. לכך יש להוסיף, שבשלמא אם היו מניחים אותם על ערכים שקיומם כאן ממש בעייתי - ניחא. אבל כשמטילים אותם על ערכים חשובים, גם אם חשיבותם גבולית, אז זה גורם להיפך המטרה שלשמה התכנסנו כאן. וכאן המקום להודות לכל העורכים על קיום השיח הנעים והדיון הענייני. (בדרך אגב מענדל: החשיבות ליהודים של פעם, היא בעיקר ליהודים שפעלו הרבה, ובמיוחד יהודים בעלי מסירות נפש שמסרו את נפשם בפועל למען היהדות בשליחות רבותינו נשיאינו. איש לא טען שיש חשיבות לצחצוח נעליים).{{שכח|שלום עליכם}} 02:35, 27 ביוני 2025 (IDT)
::יש"כ שלום, אני מסכים באופן כללי עם הגישה שלך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תשפ"ה 03:23, 29 ביוני 2025 (IDT)
{{הערות שוליים}}

== כ' מודגשת. ==
אני חושב שזה צריך להיות כאן.
בכל שמות הערכים שיש בהם כ', הכ' מודגשת.
[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:50, ד' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:50, 30 ביוני 2025 (IDT)
יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
:{{א|משיחיסטי}} למה להדגיש? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:09, 30 ביוני 2025 (IDT)
::לענ"ד {{א|משיחיסטי}} התכוון שבכל הערכים שכוללים את האות כ"ף האות מודגשת, תקלה שקיימת כבר כמה שנים ללא התייחסות. לדוג': כשאני נכנס לערך 'כלה' אני רואה שלא כתוב 'כלה' אלא ''''כ'''לה'. זה כנראה עניין שהאחראים על הצד הטכני של האתר יוכלו לטפל בו. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ד' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(30 ביוני למניינם)''
::: מזמין את {{מפעילי מערכת}} לטפל בבעיה. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(1 ביולי למניינם)''
::::כנראה הבעיה רק דרך הסלולרי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 19:14, ה' בתמוז, ה'תשפ"ה 19:14, 1 ביולי 2025 (IDT)
:::::הבעיה לא רק דרך הסלולרי אלא בכל האתרים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 09:08, 2 ביולי 2025 (IDT)
::::::נכון מאוד, הבעיה קיימת הן בסלולרי והן במחשב. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ו' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(2 ביולי למניינם)''
:::::::שאלות: 1. ההדגשה היא בכותרת הדף? 2. כשאתה נכנס ל'[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%AA#mw-prefsection-rendering הגדרות עיצוב'] מה העיצוב שבחרת? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:47, 2 ביולי 2025 (IDT)
::::::::תשובות: 1. כן. 2. וקטור ישן (2010) אבל גם בוקטור 2022 הבעיה קיימת. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(3 ביולי למניינם)''
:::::::::לא הבנתי, כל כ' מודגשת?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:01, ג' באב, ה'תשפ"ה)

== חשיבות ==
לעורכים החשובים. כדאי לזכור שכשמניחים תבנית חשיבות, צריך לציין זאת בתקציר העריכה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:46, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 23:46, 13 ביולי 2025 (IDT)
:מחזק את ידי שלום, תבניות אלו לא מועילות כלל לחב"דפדיה, '''אא"כ מטפלים בהם'''. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:29, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== מספר הצפיות בדפים ==
רק עכשיו אני רואה שניתן סו"ס לראות את מספר הצפיות בכל דף. אחרי שנים שלא היה אפשר. המספרים שרואים עכשיו זה ממתי? מזמן הקמת האתר? ממתי שתיקנו? למישהו יש מושג? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ה
:ממתי שהתקינו, לפני מס' חודשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:50, 14 ביולי 2025 (IDT)
::ב"ה. כי זה דיי נמוך.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:03, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::מה פתאום? הצפיות מאז הקמת האתר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:35, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::מה יודעים לומר בנושא מפעילי המערכת? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:08, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::::אם הצפיות היו מאז הקמת האתר היה כמה מאות מליוני צפיות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:20, 15 ביולי 2025 (IDT)

== תיבת משתמש חדשה ==

{{משתמש - צריכים להרחיב}} שמח להציג לציבור את התבנית - צריכים להרחיב.
בברכה [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] 14:27, 14 ביולי 2025 (IDT) י"ח תמוז ה'תשפ"ה.

== 12,000 ערכים ==
{{חב"דפדים פעילים}} '''מזל טוב על שתים עשרה אלף ערכים בחב"דפדיה!!!'''
- רק כדאי לעבור על ה[[מיוחד:דפים חדשים|ערכים החדשים]], חלקם אינם חשובים וחלקם צריכים ויקיזציה וכו' [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:20, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
: [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]], ייש"כ גדול על התשומת לב. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] י"ט בתמוז 15:12, 15 ביולי 2025 (IDT)
::מצטרף, {{מזל טוב}} {{מזלט}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ט בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(15 ביולי למניינם)''
:::מה עם חב"דציטוט?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:25, ב' באב, ה'תשפ"ה)
::::עובדים על זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:28, 27 ביולי 2025 (IDT)
:::::{{אגודל}} ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:34, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== "דרשני" ==

לאתר ויקישיבה יש מיזם שנקרא "דרשני"[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99] שמיועד לכתיבת חידושי תורה ע"י כל מאן דבעי. אולי תיצרו משהו דומה שמיועד להערות התמימים ואנ"ש (שנכתבות לראשונה באתר, לא המודפסות בספרים שזה שייך לחב"דטקסט, או אולי גם מודפסות (כהכנה לחב"דטקסט) אבל צריך לציין שהודפס ואיפה בדיוק), ויחולק לפי קטגוריות ספרים, נושאים וכדו' (לדוגמא: [קטגוריה:ספרים:לקוטי שיחות ה בראשית ב], [קטגוריה:ספרים:כתובות כח א], [קטגוריה:נושאים:כובע וחליפה], וכדו').

לכאורה אפשר ליצור את זה באופן מידי וזה לא דורש הרבה השקעה (חוץ מלקבוע כללים ולסדר את הקטגוריות), נדמה לי בויקישיבה לא מדובר אפילו באתר נפרד. --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.70|212.179.64.70]] 13:28, 15 ביולי 2025 (IDT)
:אני {{בעד חזק}} ליצור את זה. מה אומרים ה{{חב"דפדים פעילים}} [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 13:40, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 13:40, 15 ביולי 2025 (IDT)
::אני יצרתי כזה דבר לפני חדשיים (עיין לעיל בדף), אבל אף אחד לא זרם אז מחקתי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:46, 15 ביולי 2025 (IDT)
:::האם מישהו ידע מזה, האם זה פורסם באינפו ובעמוד הראשי של האתר?
:::אני מעריך שברגע שזה יתפוס, כל מוציא קובץ הערות יזדרז להכניס את הערותיו למיזם, בפרט אם מערכת מכובדת כמו צפת תהי' בענינים --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.70|212.179.64.70]] 22:43, 15 ביולי 2025 (IDT)
:אנונימי היקר קודם כל תודה רבה לך על ההצעה, לגופו של עניין אני יאמר שמה שמענדל סופר מדבר עליו לא התפרסם דיו כדי שיהיה לזה ביקוש אז בבקשה תירשם עכשיו לחבדפדיה ותיצור דף וכל משתמש יכניס הערות. בברכה, [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 22:47, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 22:47, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::בפועל הפרוייקט לא היה פעיל במשך זמן רב מפאת חוסר ההיענות של העורכים שליט"א, שמכמה מהם (וכן, מחבר מערכת הערות..) קיבלתי תגובות מייאשות ואף חריפות בעניין, כך שנאלצתי לסוגרו ([[חב"דפדיה:הערות/א/קיץ תשפ"ה]]). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:50, 15 ביולי 2025 (IDT)

== עיצוב חדש לאתר! ==

סוף סוף שינו את העיצוב ברירת מחדל של האתר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&useskin=vector-2022 וקטור 2022] ככה שנראות האתר לגולש הממוצע השתפרה פלאים. ישר כח גדול ל[[חב"דפדיה:בירוקרט|בירוקרט]] {{א|שיע.ק}}!.
:עוד משהו קטן, אני בטוח שמודעים כבר לבעיה אבל אייקון האתר נראה קטן מגורען וחתוך בעיצוב החדש, והכיתוב '''חב"דפדיה''' לידו מיותר (באם יצליחו להגדיל את התמונה). ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ב בתמוז 18:49, 18 ביולי 2025 (IDT)
:ומחכים להרחבה [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:DiscussionTools DiscussionTools] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:08, 18 ביולי 2025 (IDT)
::ישר כח גדול לשיע על תחזוק האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, י"ב באב, ה'תשפ"ה)

== קטגוריות אישים שנולדו בשנת____ ==

מה דעתכם להחליף את כל הקטגוריות בילידי____? כמובן שיבוצע ע"י בוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:52, 28 ביולי 2025 (IDT)
:מה הבעי' בניסוח הנכחי? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:58, 28 ביולי 2025 (IDT)
::ארוך תמיד עדיף לקצר כמה שאפשר כך גם בוויקיפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:01, 28 ביולי 2025 (IDT)
:::מה דעת @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:07, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אני בעד. כדאי לשמוע עוד דיעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באב ה'תשפ"ה 02:58, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::בתקווה שנוסח "ילידי" לא יחליט מאן-דהו לכתוב את שם הרך הנולד, אחיו וכו' [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 18:02, כ"ו באב, ה'תשפ"ה [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 18:02, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 18:02, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

== ספר==

אפשר לעשות ספר חב"דפדיה

[[משתמש:ברסלבר|ברסלבר]] - [[שיחת משתמש:ברסלבר|שיחה]], 21:02, ד' באב, ה'תשפ"ה 21:02, 29 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|להתראות}} עובד על משהו?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:58, ד' באב, ה'תשפ"ה)
::למה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 15:08, ה' באב, ה'תשפ"ה
:::ראשית כל, אם וכאשר, זה לא יהיה ספר אלא סדרת ענק. שנית, מה שאני עבדתי הוא ליקוט של ערכים בחסידות שהעלה כאן האחד והמיוחד שבחבורה ויצא לאור לקראת יום ההולדת ה-60 שלו בשנה שעברה בערב חג השבועות. לכתחילה לא תכננתי ואינני מתכנן ואין זה בכוחותי לעמול על הוצאה לאור כוללת של משהו רחב יותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:24, י' באב, ה'תשפ"ה 00:24, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לענ"ד הרעיון להוציא ספר (או סדרת ספרים) הוא מבורך, אך יש להבחין בין תוכן המיועד לאינטרנט לבין תוכן ראוי לדפוס. נכון לעכשיו, רוב הערכים הקיימים אינם עומדים בסטנדרט הדרוש בשביל הדפסה (שהינה "לדורות"), ולהשגת רמה זו נדרשת עבודה מאומצת של צוות מקצועי, כולל עורכים, כותבים, מגיהים ורכזים. ובעיקר, יש צורך במימון לשכר העוסקים במלאכה כדי להבטיח את המשכיות הפרויקט לאחר ההתלהבות הראשונית.
::::ולכן, לאחר שלוקחים בחשבון את כל מה שיידרש בשביל להוציא את העניין לפועל, האם באמת שווה כל ההשקעה רק בשביל להדפיס דברים שכבר נמצאים במרחק חיפוש גוגל אחד?
::::אם הפרויקט יהיה בעיקר לטובת השבחת הערכים בחב"דפדיה הרי שהמאמץ בהחלט יהיה שווה, אבל למצוא מימון לפרויקט השבחת ערכים יהיה עוד יותר קשה... ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י' באב 17:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

== מושגים בחסידות ==

לאחרונה אני מגלה עוד ועוד ערכים רבים העוסקים במושגים בחסידות כפולים או כמעט כפולים (בשינוי קטן בשם הערך), מהם קיימים כבר כו"כ שנים וא"א לא שם לב (!), מהם רבים הממשיכים להיווצר עד לתקופה האחרונה ממש. בחיפוש קצר של שם המושג על שלל הטיותיו ושמותיו ניתן למנוע בקלות תופעה מצערת זו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:39, 31 ביולי 2025 (IDT)

:ישר כח. אנא שימו לבכם לפני יצירת ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה 17:00, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אשמח לדוגמאות קונקרטיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:20, י' באב, ה'תשפ"ה 00:20, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
:::[[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]], [[יחודא תתאה]], [[דעת עליון]], ועוד הרבה ערכים שכבר נמחקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:26, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לא הבנתי. תן דוגמאות לערך המיותר והערך הקרוב אליו שהוא כפול ומיותר עם שם כמעט זהה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:19, י"ג באב, ה'תשפ"ה 15:19, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::[[המשכה]] - [[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]] - [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]], [[יחודא תתאה]] - [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]], [[דעת עליון]] - [[דעת עליון ודעת תחתון]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::תבורך על הרעיון (ועל הביצוע?).
::::::להעיר: ספציפית הערך [[יחודא תתאה]] לענ"ד לא דורש איחוד. למרות שמו, הפתיח ורוב התוכן עוסק בעיקר ב[[יחוד זו"ן]]. לכן יש להעביר לשם זה, להשמיט את החלק העוסק ביחודא תתאה, ולציין לאיזה מקום המבאר שיחוד זו"ן הוא יחודא תתאה (ראיתי מציינים ללקו"ת פקודי ה, ג), אבל יש מקום לשני הערכים בנפרד למרות שהמושג חופף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:03, ט"ז באב ה'תשפ"ה 15:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

== תמונה חדשה ==

מצאתי תמונתם של ב' עם מינא גורארי'.

https://www.findagrave.com/memorial/131450307/mina-gourary

לא כ"כ מזכיר (לי עכ"פ.) ומ"מ.

שיחה:פתחי ניגונים

2025-08-20T14:54:59Z

קול השופר:

את הניגון 'וארשתיך לי' יש לקשר לדף 'עוה"ב איז א גוטע זאך (ניגון)' ולא לדף ניגון התוועדות (וכפי שמופיע בדף [[מסורת הניגונים]])--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 12:49, י"ט בטבת, ה'תשפ"ה 12:49, 19 בינואר 2025 (IST)
:בוצע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:26, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ה)

באם יש למישהו את חוברת "פתחי ניגונים" להורדה, אשמח לקבל קישור. --[[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 17:54, כ"ו באב, ה'תשפ"ה

שיחת משתמש:יוסף בן מלמד/כל ניגוני חב"ד להאזנה ישירה

2025-08-20T14:52:01Z

קול השופר: תגובה

יוסף בן מלמד האלוף!
ישר כוח גדול! אתה עוזר פה לכולם! --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 15:54, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה 15:54, 16 במרץ 2025 (IST)
:תודה רבה! אשמח לשמוע הערות מכולם לגבי מיזם זה, כיצד ניתן לשפרו והאם להעבירו למרחב הראשי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:35, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
::כמו כן, אשמח מאוד לעזרתכם, כעת לרוב הניגונים יש רק ביצוע אחד כשהשאיפה היא להגיע ל-5 ביצועים ב-90% מכל הניגונים, זה אומר להעלות עוד 1,853 קבצי שמע... (עד כה הועלו כ-750). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:41, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
:::מדוע עד חמישה ביצועים לכל ניגון ולא יותר? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:43, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה 23:43, 16 במרץ 2025 (IST)
::::אדרבה! אפשר גם יותר, אבל קודם כל נגיע ליעד של 5 ביצועים ל90% מהניגונים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:51, ט"ז באדר, ה'תשפ"ה)
:::::לא יודע אם השאלה במקום. אבל אם זה יכול להיות נגוע בבעיה של הפז"י, אולי לא כדאי לשים את זה בחלון הראווה? מה שעלול למשוך אש? אם זה דף פרטי אולי זה שונה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:29, י"ז באדר, ה'תשפ"ה 11:29, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::השאלה היא מה מפר זכויות יוצרים, ניח"ח והורביץ (ובעלי מנגנים כאלה ואחרים)? או יותר מזה? כי כרגע אלו בעיקר הביצועים המובאים בדף. בכל אופן, אפשר גם לבקש זכויות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:50, כ"ה באדר, ה'תשפ"ה)
:::::::{{א|להתראות}} ראית מה שכתבתי לך במייל לגבי הרד"ה? [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 09:03, ב' באייר, ה'תשפ"ה 09:03, 30 באפריל 2025 (IDT)
::::::::{{א|מאיר דקל}}, לא, לא זוכר שראיתי. מתי שלחת? לאיזה מהאימיילים? יכול להיות שמחקתי בטעות? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:43, ב' באייר, ה'תשפ"ה 10:43, 30 באפריל 2025 (IDT)
:::::::::שלחתי לפני חודש למייל שמסתיים ב770, אך לא נורא, אשלח כאן שוב: השגתי את ר' דוד הורביץ ולדאבוני הרב הוא ביקש שלא להשתמש בקבצים שלו, יש לך פיתרון מה לעשות?! אולי יש דרך כן לשכנע אותו?.. כל קבצי השמע שהקליט הועלו לחב"דפדיה (כ-560 קבצים). אוכל לשלוח לך בפרטי את מספר הטלפון שלו. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 13:30, ב' באייר, ה'תשפ"ה 13:30, 30 באפריל 2025 (IDT)
::::::::::הוא הסביר את עצמו? למיטב ידיעתי כשהוא יצר את הפרוייקט והפיץ אותו הוא לא מכר אותו, לא יודע אם מבחינת הלכה זה תופס שהוא מחליט פתאום שבעצם הוא לא רוצה להפיץ. בסופו של דבר גם זה לא משהו שהוא 'יצר'. כלומר התוכן עצמו הוא לא קניין רוחני שלו, הוא רק תיעד ניגונים שמישהו אחר יצר. אני 'בעל דברים' קטן מאוד. צריך לחשוב על מישהו רציני יותר המוכשר בשפת חלקות שיחלץ ממנו גם אישור רישמי אבל אני לא חושב שכדאי / צריך להזדרז למחוק. לא מבחינת החוק ולא מבחינת ההלכה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:40, ב' באייר, ה'תשפ"ה 13:40, 30 באפריל 2025 (IDT)
:::::::::::הוא לא הסביר את עצמו והאמת שלא שאלתי כי הייתי מופתע מהעובדה שאינו מאשר את העלאת קובציו. לפי התמונה בערכו נראה שכן מכר, או יותר נכון ניסה למכור. אני חושב שהוא כן יכול לקחת בעלות על ההקלטות, כמו לכל נגן אחר שלא המציא ניגונים אלא חידש. שיע אמר שצריך למצוא מכר שידבר איתו, הרי מה הסברא שלא ירצה לאשר את העלאת הניגונים כאשר ממילא הם מופצים. לבנתיים עמוד זה נשאר במרחב אישי. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 21:06, ו' באייר, ה'תשפ"ה 21:06, 4 במאי 2025 (IDT)
::::::::::::פרוייקט מדהים, אנסה גם אני לשוחח איתו. הוא מסתדר עם עברית? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באייר ה'תשפ"ה 01:13, 13 במאי 2025 (IDT)
:::::::::::::כן. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:00, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה 23:00, 20 במאי 2025 (IDT)
::::::::::::::צריך לעשות ששני רצועות לא יוכלו להתנגן יחד, הפעלת רצועה שנייה תעצור את הראשונה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:10, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה 23:10, 20 במאי 2025 (IDT)
:יישר כח גדול על הפרוייקט.
:הייתי שמח (וממליץ) אם היתה אפשרות הורדה.[[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 17:52, כ"ו באב, ה'תשפ"ה [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 17:52, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 17:52, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

ישראל מפולוצק

2024-10-08T19:38:49Z

קול השופר: הגהה

הרב ה[[צדיק]] ר' '''ישראל מפולוצק''' היה תלמידו של [[המגיד ממזריטש]]. שותף ל[[אדמו"ר הזקן]] ור' [[מנחם מענדל מויטבסק]] להנהגת החסידות בליטא. נואם ודרשן מצוין, בעל כשרונות ארגוניים.

== תולדות חיים ==
בשנת [[תקל"ז]] עלה יחד עם ר' מנחם מענדל ל[[ארץ הקודש]], ועמד בראש קהילת החסידים ב[[צפת]].

באותם שנים יצא להגן על כבוד חברו-רבו, [[אדמו"ר הזקן]] ועל כבוד [[חב"ד]].

לרגל מצבה החומרי הקשה של קבוצת העולים נאלץ לצאת לחו"ל לאיסוף כספים ולשם קביעת מקורות הכנסה קבועים עבור החסידים- העולים. רבי ישראל הצליח בשליחותו. ראשית דרכו הייתה לקושטא, שם נתקבל בכבוד על ידי נכבדי העדה. משם שלח [[ארץ הקודש|ארצה]] סכומי כסף.

מקושטא נסע לרוסיה. על ידי תעמולה רחבה, בכתב ובעל-פה, הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר של רבנים וגבאי-[[צדקה]] חרוצים ובראשם צדיקים מפורסמים. בכל רחבי המדינה ייסד והתקין "מעמדות" - מוסד [[צדקה]] קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ-ישראל.

בדעתו היה לבסס את מפעלו בחו"ל ולחזור לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר בשנת [[תק"מ]]<ref>(ע"פ מכתבי [[מנחם מענדל מוויטבסק|רמ"מ מוויטבסק]] המובאים בספר בית רבי, פטירתו הייתה בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד).</ref> בעיר [[פאסטוב]] ונקבר שם על יד קברו של רבי [[אברהם המלאך]].

{{קרדיט|"ספר החסידות", [[תש"ז]]}}

[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:רבנים]]

משתמש:קול השופר/טיוטה

2024-10-08T19:34:58Z

קול השופר: הסרת כל התוכן מהדף

משתמש:קול השופר/טיוטה

2024-10-08T19:33:36Z

קול השופר:

{{DISPLAYTITLE:ישראל מפולוצק/טיוטה}}

ישראל מפולוצק (תלמיד המגיד ממזריטש)

רבי ישראל מפולוצק (ביידיש: פאלאצקר) היה אחד מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. עלה בשנת תקל"ז לא"י יחד עם [[מנחם מענדל מוויטבסק|רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ור' אברהם מקאליסק, כשהגיעו ארצה היו חסרי כל בפרט לאחר שבדרכם הצטרפו אליהם עניים רבים. לכן שלחו את ר' ישראל פולוצקר שיצא על בתי נגידים לאסוף כסף לאחזקת העולים.
בתחילה שם פניו לאיסטנבול (קושטא) שם קיבלו את פניו בכבוד גדול ותרמו סכום כסף גדול. לאחמ"כ חזר לאירופה לגיוס כסף למשך כמה שנים ולא הספיק לחזור לאה"ק ונפטר שם ומנוחתו כבוד אצל הרה"ק ר' אברהם 'המלאך' - בנו של המגיד ממזריטש. פטירתו הייתה - על פי המכתבים של הרמ"מ מוויטעבסק המובאים בספר בית רבי - בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד.

__לא_לחיפוש__
__יצירת_הערה__

משתמש:קול השופר/טיוטה

2024-10-08T19:29:48Z

קול השופר:

{{DISPLAYTITLE:ישראל מפולוצק/טיוטה}}

ישראל מפולוצק (תלמיד המגיד ממזריטש)

רבי ישראל מפולוצק (ביידיש: פאלאצקר) היה אחד מתלמידי המגיד ממזריטש. עלה בשנת תקל"ז לא"י יחד עם רבי מנחם מענדל מוויטעבסק ור' אברהם מקאליסק, כשהגיעו ארצה היו חסרי כל בפרט לאחר שבדרכם הצטרפו אליהם עניים רבים. לכן שלחו את ר' ישראל פולוצקר שיצא על בתי נגידים לאסוף כסף לאחזקת העולים.
בתחילה שם פניו לאיסטנבול (קושטא) שם קיבלו את פניו בכבוד גדול ותרמו סכום כסף גדול. לאחמ"כ חזר לאירופה לגיוס כסף למשך כמה שנים ולא הספיק לחזור לאה"ק ונפטר שם ומנוחתו כבוד אצל הרה"ק ר' אברהם 'המלאך' - בנו של המגיד ממזריטש. פטירתו הייתה - על פי המכתבים של הרמ"מ מוויטעבסק המובאים בספר בית רבי - בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד.

__לא_לחיפוש__
__יצירת_הערה__

משתמש:קול השופר/טיוטה

2024-08-27T20:44:42Z

קול השופר: טיוטא - תחילת עריכה

{{DISPLAYTITLE:ישראל מפולוצק/טיוטה}}

ישראל מפולוצק (תלמיד המגיד ממזריטש)

רבי ישראל מפולוצק (ביידיש: פאלאצקר) היה אחד מתלמידי המגיד ממזריטש. עלה בשנת תקל"ז לא"י יחד עם רמ"מ מוויטעבסק ור' אברהם מקאליסק, כשהגיעו ארצה היו חסרי כל בפרט לאחר שבדרכם הצטרפו אליהם עניים רבים. לכן שלחו את ר' ישראל פולוצקר שיצא על בתי נגידים לאסוף כסף לאחזקת העולים.
בתחילה שם פניו לאיסטנבול (קושטא) שם קיבלו את פניו בכבוד גדול ותרמו סכום כסף גדול. לאחמ"כ חזר לאירופה לגיוס כסף למשך כמה שנים ולא הספיק לחזור לאה"ק ונפטר שם ומנוחתו כבוד אצל הרה"ק ר' אברהם 'המלאך' - בנו של המגיד ממזריטש. פטירתו הייתה - לפי היוצא מהמכתבים של הרמ"מ המובאים בבית רבי - בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד.

__לא_לחיפוש__
__יצירת_הערה__

יששכר בער מליובאוויטש

2024-08-27T20:13:57Z

קול השופר: ציון מקורות למכתב רמ"מ מוויטעבסק. תיקוני ניסוח ודיוקי פרטים

{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]]
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}.
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.

ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקרבו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, וביניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם "מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".

הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".

==התיישבותו בליובאוויטש==
לאחר מכן התיישב ב[[ליובאוויטש]]. על מנת להפיץ תורת החסידות.

היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}.

כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] עלה (יחד עם הרה"ק [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי אברהם מקאליסק]]) בשנת תקל"ז לארץ ישראל תובב"א, הוא מינה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן להנהיג החסידים ב[[רוסיה]].

במכתב שכתב כנראה{{הערה|ב'בית רבי' (ע' יג הע' א) כתב שזו איגרת משנת תקמ"א או תקמ"ב. וב'פרי הארץ' (הוצאת 'המסורה' תשס"ז) מכתב ה', נכתב בכותרתו התאריך בשנת תקמ"ב.}} בשנת תקמ"ב, רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:

[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר|ישראל פולוצקר]] כאחד ממנהיגי העדה.

שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.

==בשיחות ובמכתבי הרבי הריי"צ==
הרבי הריי"צ מספר על רבי יששכר בער בכמה הזדמנויות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".

וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
{{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז...
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם '''ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".'''}}

[[המכתב הארוך|במכתב הארוך]] מתאר הרבי הקודם באריכות את החלקים של שני חבריו של רבי יששכר בער לחסידות, אך החלק של התקרבות רבי יששכר בער לא הגיע לידנו.

===הסתלקותו===
רבי יששכר בער נפטר ב[[כ"ב שבט]] [[ה'תקנ"ד]] ונטמן בבית החיים בליובאוויטש, ועל מצבתו נכתב:
{{ציטוט|תוכן=פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
:נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]}}

המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], דוד הצמח צדק

==לקריאה נוספת==
*[http://www.mylubavitch.org/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A4%D7%95/ המצבה של הרב יששכר בער מליובאוויטש תלמיד הבעש"ט ומורו של אדה"ז בילדותו] - אתר "ליובאוויטש שלי"

*[[משה מרינובסקי]], '''[http://www.mylubavitch.org/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגלית בליובאוויטש]''', [[כפר חב"ד]] גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.

*[https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/ הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער]

*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 155-157.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)

2024-08-27T19:59:20Z

קול השופר: הגהה

{{DISPLAYTITLE:רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אברהם מקליסק תלמיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן)]]}}

רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' (נפטר [[ד' בשבט]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וממנהיגי [[עליית החסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]]. משנת [[תקמ"ח]], לאחר פטירת הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]] עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. בשנים מאוחרות חלק בחריפות על [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע לפרסום חסידות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לאביו רבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]] על ידי תלמיד [[הבעל שם טוב]], רבי [[חיים הפרוש]], שהתיישב בקאליסק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' רצג.}}.

משנת [[תקכ"ח]] החל לקבץ חסידים תלמידי חכמים שדבקו בדרכו, שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. על מנת [[ביטול|לבטל]] את [[ישות]]ם היו עושים פעולות שונות, כלבושים מוזרים או [[קולע|התהפכות]] ברחובות, וכך להתבזות. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. כאשר הלך לויכוח עם ה[[מתנגדים]] בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו, וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|שם=אג"ק|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' שעב ואילך. חלק ג', ע' קנט ואילך (המכתב הארוך; בתרגום חופשי ללה"ק - שמועות וסיפורים (הוצאת תש"נ), חלק ג', ע' 7 ואילך). חלק ד', ע' רצג.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. ר' אברהם הפסיק להנהיג חסידים, והתבטל לחלוטין למורו וחברו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]]{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם.}}.

במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם ביידיש ביחס להנהגת חסידי ר' אברהם מקאליסק בשנת [[תק"ל]], האומר "תל"ק איז נישט קיין טאלק" (=הנהגת תק"ל אינה תכלית). חסידיו כונו "חסידי טאלק"{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ}}.

[[נישואין|נשא]] לאשה את רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזווג שני, והוא סיפר זאת לרבי. '''קונטרס צדי"ק למלך''' ח"ז עמ' 363.}} ואלמנתו של ר' [[נח אלטשולר]] (בנה הוא ר' [[שלום שכנא אלטשולר]], אביו של ה[[צמח צדק]]). בשנת [[תקל"ז]] הצטרף לשיירת העולים בראשות חברו-רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}} ועמד לימינו בהנהגת השיירה הגדולה. את חתימתו ניתן למצוא על רוב האגרות שנשלחו לחוץ לארץ מצורפת לחתימת ידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|לדוגמה, אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5.}}. רבי אברהם נשאר בצפת גם לאחר שנת [[תקמ"א]] בה נאלצו החסידים לעזוב את העיר ולעבור לטבריה. הוא עצמו הצטרף לחסידים בטבריה רק כעבור שנתיים. בטבריה ייסד בית מדרש עצמאי, אף כי היחסים בין שני המנהיגים תמיד היו ידידותיים.

כאשר עלו שניהם לארץ ישראל כתבו שניהם מכתבים לחסידים ב[[רוסיה]] הלבנה שלא ילכו לחפש אחר אדמו"רים אחרים מלבד אדמו"ר הזקן{{הערה|סקירה על יחסי רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק עם [[אדמו"ר הזקן]] ראה במבוא לאגרות קודש - אדמו"ר הזקן (שלום דובער לוין) עמ' 41 ואילך. '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' (לוין) עמ' 17 ואילך.}} כי הוא מנהיג עדת החסידים ברוסיה{{הערה|ראה באגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5, 6, 7, 9.}}.

לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק בשנת [[תקמ"ח]] עמד רבי אברהם מקליסק בראש עדת החסידים בארץ ישראל. כמנהיג היישוב החסידי בארץ ישראל זכה להערכה רבה מצד מנהיגי החסידות במזרח אירופה. באגרת ששלח [[אדמו"ר הזקן]] לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק הוא מזכיר בהערצה את "הרב הקדוש אדמו"ר מורינו אברהם הכהן הגדול שיחיה, הממלא מקום קדושת רבינו הקדוש זלה"ה בחכמה וביראה"{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ"ז]], באגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב) אגרת י"ז עמ' ס'.}}. במשך 22 שנים היה רבי אברהם מקליסק המנהיג המוכתר של היישוב ועשה רבות להרחבתו ולביסוסו. מכתביו הרבים שנשתמרו מספקים תמונה ברורה של חיי היישוב החסידי בטבריה בתקופתו. במכתביו המריץ את חסידי חוץ לארץ לתמוך באחיהם בארץ ישראל והיה בין מקימי [[קופת מעות ארץ הקודש]], ואף הדריכם הדרכה רוחנית.

כמו כן המשיך בכתיבת אגרות על כך שאדמו"ר הזקן הוא מנהיג החסידים ועליהם ללכת אליו בלבד{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן, נספחים: 11, 12, 13, 14, 15.}}.

==המחלוקת עם אדמו"ר הזקן==
בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה|מבוא לאגרות קודש - אדמו"ר הזקן עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את תורת החסידות באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי אברהם יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו על כך{{הערה|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}}. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}.

בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".

באותם שנים סבל רבי אברהם רבות מאחד מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה ב[[ארץ ישראל]] ושמו [[אלעזר דיסנר]], אלעזר זה הציק לרבי אברהם בכל מיני הצקות וביזה אותו בביזויים נוראיים. הוא היה רגיל לומר אשר מי שאינו הולך בדרכו הוא אפיקורס. הלשין עליו בפני ה[[אדמו"ר]] ר' [[יעקב שמשון משפיטיווקא]] שהיה מתנגד מתון לרבי אברהם, אולם זה האחרון הזדעזע מדבריו ושלח לרבי אברהם שצריך לנדותו, אולם רבי אברהם התנגד לכך מכיון שפחד שאלעזר יגרום נזק ממשי על ידי הלשנות באם ינדוהו. אלעזר זה לא הסתפק בחירופים וגידופים אלא אף הביא לנזק ממשי כאשר סיפר לחכם של ה[[ספרדים]] ר' [[יצחק אבולעפיא]] על פרטי המחלוקת בין רבי אברהם לאדמו"ר הזקן, ואף הוסיף ואמר לו אשר אדמו"ר הזקן אינו מתכוון להמשיך לשלוח כספי תמיכה לחסידים בארץ ישראל, ובכך גרם לספרדים להימנע מלהלוות כסף לחסידים מפחד שמא לא ימצאו מאיפה להחזיר. דבר זה אף גרם להורדת קרן ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד]] בעיני חכמי הספרדים.

את כל דבריו תלה אלעזר הנ"ל באילן גדול, באמרו אשר אדמו"ר הזקן נוטר בליבו [[שנאה]] כבושה לרבי אברהם, וכך בשנת [[תקס"א]] שלח רבי אברהם איגרת לאדמו"ר הזקן בה הוא מספר את כל השתלשלות הענינים, ומבקש ממנו שלא יקבל לשון הרע מאת אלעזר זה{{הערה|1= נדפס ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=172 אגרות בעל התניא ובני דורו ע' קנה. {{PDF}}.]}}. כן שב במכתב זה ומבקש מחילה על כל עניני המחלוקת שהיה ביניהם. אך גם באיגרת זו נרמזת בדקות ביקורתו של רבי אברהם על שיטתו של רבינו, בהביאו את דברי חכם הספרדים שתמה כיצד מגלים רזי תורה לאיש בעל מידות רעות כאלעזר.

אך בשנים הבאות עוררו השד"רים של מעות [[ארץ הקודש]] את המחלוקת בשנית, הן בנוגע לשיטת חב"ד והן בנוגע לקופת מעות ארץ הקודש שטענו ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מעביר את כל הכסף, ורבי אברהם יצא שוב לחלוק על אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה שם נספח 32. תגובת [[אדמו"ר הזקן]] אגרת נ"א, במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' של"ח. תולדות חב"ד בארה"ק עמ' כ"ה.}}. בתקופה זאת נחלקה החסידות הכללית ורבים מהחסידים הלכו לאדמו"רי פולין. אז הפך אדמו"ר הזקן למנהיג של [[חסידות חב"ד]] בלבד ולא של החסידות הכללית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''' עמ' מ'. סקירה כללית בנושא עמ' כ"ח ואילך.}}. כמו כן גרם הדבר לייסוד קופת ארץ ישראל לחסידי חב"ד בנפרד מהחסידות הכללית{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' כ"ט.}}.

המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם [[אדמו"ר הזקן]] ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב יהושע מונדשיין, '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}.

==אחרית ימיו==
נראה שבמשך השנים סבל רבי אברהם מאסונות שונים שפגעו בבני משפחתו. רבי אברהם הכהן מקליסק נפטר ב[[ד' בשבט]] ה'[[תק"ע]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. על מצבתו נכתב: "פה נטמן אדמו"ר הרב הגדול והקדוש כמוהר"ר אברהם במו"ה אלכסנדר כהן לאל עליון".

קונטרסו "חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי [[אברהם המלאך]].

==קישורים חיצוניים==
*חיבורו של רבי מנחם מענדל מהורודוק [http://www.hebrewbooks.org/24964 '''פרי הארץ'''] {{PDF}}, באתר [[היברו בוקס]].
*[http://www.hebrewbooks.org/43289 '''אגרת הקודש'''], של רבי אברהם מקאליסק, רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי חיים חייקל מהמדורא, באתר היברו בוקס. {{PDF}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]

אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)

2024-08-27T19:49:50Z

קול השופר: כיבוד בכינוי רבי

{{DISPLAYTITLE:רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אברהם מקליסק תלמיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן)]]}}

רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' (נפטר [[ד' בשבט]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וממנהיגי [[עליית החסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]]. משנת [[תקמ"ח]], לאחר פטירת הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]] עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. בשנים מאוחרות חלק בחריפות על [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע לפרסום חסידות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]] על ידי תלמיד [[הבעל שם טוב]], רבי [[חיים הפרוש]], שהתיישב בקאליסק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' רצג.}}.

משנת [[תקכ"ח]] החל לקבץ חסידים תלמידי חכמים שדבקו בדרכו, שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. על מנת [[ביטול|לבטל]] את [[ישות]]ם היו עושים פעולות שונות, כלבושים מוזרים או [[קולע|התהפכות]] ברחובות, וכך להתבזות. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. כאשר הלך לויכוח עם ה[[מתנגדים]] בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו, וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|שם=אג"ק|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' שעב ואילך. חלק ג', ע' קנט ואילך (המכתב הארוך; בתרגום חופשי ללה"ק - שמועות וסיפורים (הוצאת תש"נ), חלק ג', ע' 7 ואילך). חלק ד', ע' רצג.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. ר' אברהם הפסיק להנהיג חסידים, והתבטל לחלוטין למורו וחברו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]]{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם.}}.

במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם ביידיש ביחס להנהגת חסידי ר' אברהם מקאליסק בשנת [[תק"ל]], האומר "תל"ק איז נישט קיין טאלק" (=הנהגת תק"ל אינה תכלית). חסידיו כונו "חסידי טאלק"{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ}}.

[[נישואין|נשא]] לאשה את רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזווג שני, והוא סיפר זאת לרבי. '''קונטרס צדי"ק למלך''' ח"ז עמ' 363.}} ואלמנתו של ר' [[נח אלטשולר]] (בנה הוא ר' [[שלום שכנא אלטשולר]], אביו של ה[[צמח צדק]]). בשנת [[תקל"ז]] הצטרף לשיירת העולים בראשות חברו-רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}} ועמד לימינו בהנהגת השיירה הגדולה. את חתימתו ניתן למצוא על רוב האגרות שנשלחו לחוץ לארץ מצורפת לחתימת ידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|לדוגמה, אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5.}}. רבי אברהם נשאר בצפת גם לאחר שנת [[תקמ"א]] בה נאלצו החסידים לעזוב את העיר ולעבור לטבריה. הוא עצמו הצטרף לחסידים בטבריה רק כעבור שנתיים. בטבריה ייסד בית מדרש עצמאי, אף כי היחסים בין שני המנהיגים תמיד היו ידידותיים.

כאשר עלו שניהם לארץ ישראל כתבו שניהם מכתבים לחסידים ב[[רוסיה]] הלבנה שלא ילכו לחפש אחר אדמו"רים אחרים מלבד אדמו"ר הזקן{{הערה|סקירה על יחסי רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק עם [[אדמו"ר הזקן]] ראה במבוא לאגרות קודש - אדמו"ר הזקן (שלום דובער לוין) עמ' 41 ואילך. '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' (לוין) עמ' 17 ואילך.}} כי הוא מנהיג עדת החסידים ברוסיה{{הערה|ראה באגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5, 6, 7, 9.}}.

לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק בשנת [[תקמ"ח]] עמד רבי אברהם מקליסק בראש עדת החסידים בארץ ישראל. כמנהיג היישוב החסידי בארץ ישראל זכה להערכה רבה מצד מנהיגי החסידות במזרח אירופה. באגרת ששלח [[אדמו"ר הזקן]] לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק הוא מזכיר בהערצה את "הרב הקדוש אדמו"ר מורינו אברהם הכהן הגדול שיחיה, הממלא מקום קדושת רבינו הקדוש זלה"ה בחכמה וביראה"{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ"ז]], באגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב) אגרת י"ז עמ' ס'.}}. במשך 22 שנים היה רבי אברהם מקליסק המנהיג המוכתר של היישוב ועשה רבות להרחבתו ולביסוסו. מכתביו הרבים שנשתמרו מספקים תמונה ברורה של חיי היישוב החסידי בטבריה בתקופתו. במכתביו המריץ את חסידי חוץ לארץ לתמוך באחיהם בארץ ישראל והיה בין מקימי [[קופת מעות ארץ הקודש]], ואף הדריכם הדרכה רוחנית.

כמו כן המשיך בכתיבת אגרות על כך שאדמו"ר הזקן הוא מנהיג החסידים ועליהם ללכת אליו בלבד{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן, נספחים: 11, 12, 13, 14, 15.}}.

==המחלוקת עם אדמו"ר הזקן==
בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה|מבוא לאגרות קודש - אדמו"ר הזקן עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את תורת החסידות באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי אברהם יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו על כך{{הערה|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}}. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}.

בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".

באותם שנים סבל רבי אברהם רבות מאחד מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה ב[[ארץ ישראל]] ושמו [[אלעזר דיסנר]], אלעזר זה הציק לרבי אברהם בכל מיני הצקות וביזה אותו בביזויים נוראיים. הוא היה רגיל לומר אשר מי שאינו הולך בדרכו הוא אפיקורס. הלשין עליו בפני ה[[אדמו"ר]] ר' [[יעקב שמשון משפיטיווקא]] שהיה מתנגד מתון לרבי אברהם, אולם זה האחרון הזדעזע מדבריו ושלח לרבי אברהם שצריך לנדותו, אולם רבי אברהם התנגד לכך מכיון שפחד שאלעזר יגרום נזק ממשי על ידי הלשנות באם ינדוהו. אלעזר זה לא הסתפק בחירופים וגידופים אלא אף הביא לנזק ממשי כאשר סיפר לחכם של ה[[ספרדים]] ר' [[יצחק אבולעפיא]] על פרטי המחלוקת בין רבי אברהם לאדמו"ר הזקן, ואף הוסיף ואמר לו אשר אדמו"ר הזקן אינו מתכוון להמשיך לשלוח כספי תמיכה לחסידים בארץ ישראל, ובכך גרם לספרדים להימנע מלהלוות כסף לחסידים מפחד שמא לא ימצאו מאיפה להחזיר. דבר זה אף גרם להורדת קרן ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד]] בעיני חכמי הספרדים.

את כל דבריו תלה אלעזר הנ"ל באילן גדול, באמרו אשר אדמו"ר הזקן נוטר בליבו [[שנאה]] כבושה לרבי אברהם, וכך בשנת [[תקס"א]] שלח רבי אברהם איגרת לאדמו"ר הזקן בה הוא מספר את כל השתלשלות הענינים, ומבקש ממנו שלא יקבל לשון הרע מאת אלעזר זה{{הערה|1= נדפס ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=172 אגרות בעל התניא ובני דורו ע' קנה. {{PDF}}.]}}. כן שב במכתב זה ומבקש מחילה על כל עניני המחלוקת שהיה ביניהם. אך גם באיגרת זו נרמזת בדקות ביקורתו של רבי אברהם על שיטתו של רבינו, בהביאו את דברי חכם הספרדים שתמה כיצד מגלים רזי תורה לאיש בעל מידות רעות כאלעזר.

אך בשנים הבאות עוררו השד"רים של מעות [[ארץ הקודש]] את המחלוקת בשנית, הן בנוגע לשיטת חב"ד והן בנוגע לקופת מעות ארץ הקודש שטענו ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מעביר את כל הכסף, ורבי אברהם יצא שוב לחלוק על אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה שם נספח 32. תגובת [[אדמו"ר הזקן]] אגרת נ"א, במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' של"ח. תולדות חב"ד בארה"ק עמ' כ"ה.}}. בתקופה זאת נחלקה החסידות הכללית ורבים מהחסידים הלכו לאדמו"רי פולין. אז הפך אדמו"ר הזקן למנהיג של [[חסידות חב"ד]] בלבד ולא של החסידות הכללית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''' עמ' מ'. סקירה כללית בנושא עמ' כ"ח ואילך.}}. כמו כן גרם הדבר לייסוד קופת ארץ ישראל לחסידי חב"ד בנפרד מהחסידות הכללית{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' כ"ט.}}.

המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם [[אדמו"ר הזקן]] ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב יהושע מונדשיין, '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}.

==אחרית ימיו==
נראה שבמשך השנים סבל רבי אברהם מאסונות שונים שפגעו בבני משפחתו. רבי אברהם הכהן מקליסק נפטר ב[[ד' בשבט]] ה'[[תק"ע]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. על מצבתו נכתב: "פה נטמן אדמו"ר הרב הגדול והקדוש כמוהר"ר אברהם במו"ה אלכסנדר כהן לאל עליון".

קונטרסו "חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי [[אברהם המלאך]].

==קישורים חיצוניים==
*חיבורו של רבי מנחם מענדל מהורודוק [http://www.hebrewbooks.org/24964 '''פרי הארץ'''] {{PDF}}, באתר [[היברו בוקס]].
*[http://www.hebrewbooks.org/43289 '''אגרת הקודש'''], של רבי אברהם מקאליסק, רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי חיים חייקל מהמדורא, באתר היברו בוקס. {{PDF}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]

אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)

2024-08-27T19:48:18Z

קול השופר:

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אברהם מקליסק תלמיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן)]]}}

רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' (נפטר [[ד' בשבט]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וממנהיגי [[עליית החסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]]. משנת [[תקמ"ח]], לאחר פטירת הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]] עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. בשנים מאוחרות חלק בחריפות על [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע לפרסום חסידות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]] על ידי תלמיד [[הבעל שם טוב]], רבי [[חיים הפרוש]], שהתיישב בקאליסק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' רצג.}}.

משנת [[תקכ"ח]] החל לקבץ חסידים תלמידי חכמים שדבקו בדרכו, שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. על מנת [[ביטול|לבטל]] את [[ישות]]ם היו עושים פעולות שונות, כלבושים מוזרים או [[קולע|התהפכות]] ברחובות, וכך להתבזות. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. כאשר הלך לויכוח עם ה[[מתנגדים]] בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו, וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|שם=אג"ק|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' שעב ואילך. חלק ג', ע' קנט ואילך (המכתב הארוך; בתרגום חופשי ללה"ק - שמועות וסיפורים (הוצאת תש"נ), חלק ג', ע' 7 ואילך). חלק ד', ע' רצג.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. ר' אברהם הפסיק להנהיג חסידים, והתבטל לחלוטין למורו וחברו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]]{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם.}}.

במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם ביידיש ביחס להנהגת חסידי ר' אברהם מקאליסק בשנת [[תק"ל]], האומר "תל"ק איז נישט קיין טאלק" (=הנהגת תק"ל אינה תכלית). חסידיו כונו "חסידי טאלק"{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ}}.

[[נישואין|נשא]] לאשה את רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזווג שני, והוא סיפר זאת לרבי. '''קונטרס צדי"ק למלך''' ח"ז עמ' 363.}} ואלמנתו של ר' [[נח אלטשולר]] (בנה הוא ר' [[שלום שכנא אלטשולר]], אביו של ה[[צמח צדק]]). בשנת [[תקל"ז]] הצטרף לשיירת העולים בראשות חברו-רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}} ועמד לימינו בהנהגת השיירה הגדולה. את חתימתו ניתן למצוא על רוב האגרות שנשלחו לחוץ לארץ מצורפת לחתימת ידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|לדוגמה, אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5.}}. רבי אברהם נשאר בצפת גם לאחר שנת [[תקמ"א]] בה נאלצו החסידים לעזוב את העיר ולעבור לטבריה. הוא עצמו הצטרף לחסידים בטבריה רק כעבור שנתיים. בטבריה ייסד בית מדרש עצמאי, אף כי היחסים בין שני המנהיגים תמיד היו ידידותיים.

כאשר עלו שניהם לארץ ישראל כתבו שניהם מכתבים לחסידים ב[[רוסיה]] הלבנה שלא ילכו לחפש אחר אדמו"רים אחרים מלבד אדמו"ר הזקן{{הערה|סקירה על יחסי רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק עם [[אדמו"ר הזקן]] ראה במבוא לאגרות קודש - אדמו"ר הזקן (שלום דובער לוין) עמ' 41 ואילך. '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' (לוין) עמ' 17 ואילך.}} כי הוא מנהיג עדת החסידים ברוסיה{{הערה|ראה באגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5, 6, 7, 9.}}.

לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק בשנת [[תקמ"ח]] עמד רבי אברהם מקליסק בראש עדת החסידים בארץ ישראל. כמנהיג היישוב החסידי בארץ ישראל זכה להערכה רבה מצד מנהיגי החסידות במזרח אירופה. באגרת ששלח [[אדמו"ר הזקן]] לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוויטבסק הוא מזכיר בהערצה את "הרב הקדוש אדמו"ר מורינו אברהם הכהן הגדול שיחיה, הממלא מקום קדושת רבינו הקדוש זלה"ה בחכמה וביראה"{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ"ז]], באגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב) אגרת י"ז עמ' ס'.}}. במשך 22 שנים היה רבי אברהם מקליסק המנהיג המוכתר של היישוב ועשה רבות להרחבתו ולביסוסו. מכתביו הרבים שנשתמרו מספקים תמונה ברורה של חיי היישוב החסידי בטבריה בתקופתו. במכתביו המריץ את חסידי חוץ לארץ לתמוך באחיהם בארץ ישראל והיה בין מקימי [[קופת מעות ארץ הקודש]], ואף הדריכם הדרכה רוחנית.

כמו כן המשיך בכתיבת אגרות על כך שאדמו"ר הזקן הוא מנהיג החסידים ועליהם ללכת אליו בלבד{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן, נספחים: 11, 12, 13, 14, 15.}}.

==המחלוקת עם אדמו"ר הזקן==
בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה|מבוא לאגרות קודש - אדמו"ר הזקן עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את תורת החסידות באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי אברהם יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו על כך{{הערה|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}}. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}.

בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".

באותם שנים סבל רבי אברהם רבות מאחד מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה ב[[ארץ ישראל]] ושמו [[אלעזר דיסנר]], אלעזר זה הציק לרבי אברהם בכל מיני הצקות וביזה אותו בביזויים נוראיים. הוא היה רגיל לומר אשר מי שאינו הולך בדרכו הוא אפיקורס. הלשין עליו בפני ה[[אדמו"ר]] ר' [[יעקב שמשון משפיטיווקא]] שהיה מתנגד מתון לרבי אברהם, אולם זה האחרון הזדעזע מדבריו ושלח לרבי אברהם שצריך לנדותו, אולם רבי אברהם התנגד לכך מכיון שפחד שאלעזר יגרום נזק ממשי על ידי הלשנות באם ינדוהו. אלעזר זה לא הסתפק בחירופים וגידופים אלא אף הביא לנזק ממשי כאשר סיפר לחכם של ה[[ספרדים]] ר' [[יצחק אבולעפיא]] על פרטי המחלוקת בין רבי אברהם לאדמו"ר הזקן, ואף הוסיף ואמר לו אשר אדמו"ר הזקן אינו מתכוון להמשיך לשלוח כספי תמיכה לחסידים בארץ ישראל, ובכך גרם לספרדים להימנע מלהלוות כסף לחסידים מפחד שמא לא ימצאו מאיפה להחזיר. דבר זה אף גרם להורדת קרן ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד]] בעיני חכמי הספרדים.

את כל דבריו תלה אלעזר הנ"ל באילן גדול, באמרו אשר אדמו"ר הזקן נוטר בליבו [[שנאה]] כבושה לרבי אברהם, וכך בשנת [[תקס"א]] שלח רבי אברהם איגרת לאדמו"ר הזקן בה הוא מספר את כל השתלשלות הענינים, ומבקש ממנו שלא יקבל לשון הרע מאת אלעזר זה{{הערה|1= נדפס ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=172 אגרות בעל התניא ובני דורו ע' קנה. {{PDF}}.]}}. כן שב במכתב זה ומבקש מחילה על כל עניני המחלוקת שהיה ביניהם. אך גם באיגרת זו נרמזת בדקות ביקורתו של רבי אברהם על שיטתו של רבינו, בהביאו את דברי חכם הספרדים שתמה כיצד מגלים רזי תורה לאיש בעל מידות רעות כאלעזר.

אך בשנים הבאות עוררו השד"רים של מעות [[ארץ הקודש]] את המחלוקת בשנית, הן בנוגע לשיטת חב"ד והן בנוגע לקופת מעות ארץ הקודש שטענו ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מעביר את כל הכסף, ורבי אברהם יצא שוב לחלוק על אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה שם נספח 32. תגובת [[אדמו"ר הזקן]] אגרת נ"א, במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' של"ח. תולדות חב"ד בארה"ק עמ' כ"ה.}}. בתקופה זאת נחלקה החסידות הכללית ורבים מהחסידים הלכו לאדמו"רי פולין. אז הפך אדמו"ר הזקן למנהיג של [[חסידות חב"ד]] בלבד ולא של החסידות הכללית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''' עמ' מ'. סקירה כללית בנושא עמ' כ"ח ואילך.}}. כמו כן גרם הדבר לייסוד קופת ארץ ישראל לחסידי חב"ד בנפרד מהחסידות הכללית{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' כ"ט.}}.

המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]] ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם [[אדמו"ר הזקן]] ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב יהושע מונדשיין, '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}.

==אחרית ימיו==
נראה שבמשך השנים סבל רבי אברהם מאסונות שונים שפגעו בבני משפחתו. רבי אברהם הכהן מקליסק נפטר ב[[ד' בשבט]] ה'[[תק"ע]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. על מצבתו נכתב: "פה נטמן אדמו"ר הרב הגדול והקדוש כמוהר"ר אברהם במו"ה אלכסנדר כהן לאל עליון".

קונטרסו "חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי [[אברהם המלאך]].

==קישורים חיצוניים==
*חיבורו של רבי מנחם מענדל מהורודוק [http://www.hebrewbooks.org/24964 '''פרי הארץ'''] {{PDF}}, באתר [[היברו בוקס]].
*[http://www.hebrewbooks.org/43289 '''אגרת הקודש'''], של רבי אברהם מקאליסק, רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי חיים חייקל מהמדורא, באתר היברו בוקס. {{PDF}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]

יששכר בער מליובאוויטש

2024-08-27T19:42:47Z

קול השופר: הגהה

{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]]
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}.
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.

ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקרבו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, וביניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם "מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".

הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".

==התיישבותו בליובאוויטש==
לאחר מכן התיישב ב[[ליובאוויטש]]. על מנת להפיץ תורת החסידות.

היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}.

כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ב[[רוסיה]] את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.

רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:

[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.

שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.

==בשיחות ובמכתבי הרבי הריי"צ==
הרבי הריי"צ מספר על רבי יששכר בער בכמה הזדמנויות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".

וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
{{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז...
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם '''ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".'''}}

[[המכתב הארוך|במכתב הארוך]] מתאר הרבי הקודם באריכות את החלקים של שני חבריו של רבי יששכר בער לחסידות, אך החלק של התקרבות רבי יששכר בער לא הגיע לידנו.

===הסתלקותו===
רבי יששכר בער נפטר ב[[כ"ב שבט]] [[ה'תקנ"ד]] ונטמן בבית החיים בליובאוויטש, ועל מצבתו נכתב:
{{ציטוט|תוכן=פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
:נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]}}

המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], דוד הצמח צדק

==לקריאה נוספת==
*[http://www.mylubavitch.org/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A4%D7%95/ המצבה של הרב יששכר בער מליובאוויטש תלמיד הבעש"ט ומורו של אדה"ז בילדותו] - אתר "ליובאוויטש שלי"

*[[משה מרינובסקי]], '''[http://www.mylubavitch.org/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגלית בליובאוויטש]''', [[כפר חב"ד]] גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.

*[https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/ הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער]

*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 155-157.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

יששכר בער מליובאוויטש

2024-08-27T19:41:51Z

קול השופר: הגהה

{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}}
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]]
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}.
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.

ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקרבו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, ובניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז נקרא ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם ""מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".

הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".

==התיישבותו בליובאוויטש==
לאחר מכן התיישב ב[[ליובאוויטש]]. על מנת להפיץ תורת החסידות.

היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}.

כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ב[[רוסיה]] את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.

רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:

[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.

שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.

==בשיחות ובמכתבי הרבי הריי"צ==
הרבי הריי"צ מספר על רבי יששכר בער בכמה הזדמנויות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".

וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
{{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז...
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם '''ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".'''}}

[[המכתב הארוך|במכתב הארוך]] מתאר הרבי הקודם באריכות את החלקים של שני חבריו של רבי יששכר בער לחסידות, אך החלק של התקרבות רבי יששכר בער לא הגיע לידנו.

===הסתלקותו===
רבי יששכר בער נפטר ב[[כ"ב שבט]] [[ה'תקנ"ד]] ונטמן בבית החיים בליובאוויטש, ועל מצבתו נכתב:
{{ציטוט|תוכן=פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
:נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]}}

המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], דוד הצמח צדק

==לקריאה נוספת==
*[http://www.mylubavitch.org/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%A4%D7%95/ המצבה של הרב יששכר בער מליובאוויטש תלמיד הבעש"ט ומורו של אדה"ז בילדותו] - אתר "ליובאוויטש שלי"

*[[משה מרינובסקי]], '''[http://www.mylubavitch.org/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ תגלית בליובאוויטש]''', [[כפר חב"ד]] גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.

*[https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/ הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער]

*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 155-157.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2024-08-27T17:38:47Z

קול השופר: הגהה, עיצוב, עריכה - כשבא למזריטש עוד לא היו לו חסידים שרצו למנותו לרבם ולכן מחקתי משפט.

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור
|השתייכות=
}}
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו"ר הזקן{{הערה|במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''}}''' {{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, '''הרב''' '''המגיד מליוזנא''' או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}), ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]]), מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"<ref>אבות ד, יד.</ref>.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו{{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|האדיטש}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]