https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9+%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90+%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8 2026-04-19T06:31:28Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%A7%D7%A5_%D7%A9%D7%9D_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9A_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93&diff=834027 2026-03-15T18:49:19Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''קץ שם לחושך'''{{הערה|איוב כח, ג.}} הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[תשעה באב]] [[פרשת דברים]] [[תשכ&quot;ד]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[חמשה עשר באב]] [[תנש&quot;א]].<br /> <br /> המאמר עוסק בכללותו בביטול [[חושך]] ה[[גלות]] גם בגדרי ה[[עולם]], ומבאר שלוש דרגות ב[[ביטול]] [[אור אין סוף]] אל ה[[מאור]].<br /> <br /> מיוסד, כנראה, על מאמר שאמר [[הרבי הרש&quot;ב]] בשבת [[תשעה באב]] [[תרע&quot;ד]] מ[[המשך בשעה שהקדימו - תער&quot;ב]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> כאשר [[תענית תשעה באב|תשעה באב]] חל ב[[שבת]], התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת. על-פי [[הלכה]], ההגבלות על לימוד התורה לא חלות ביום זה, כיון ש&quot;אין אבלות בשבת&quot;, אך המנהג הוא כמו בערב תשעה באב, שללא ללמוד מחצות היום ואילך מלבד השיעורים היומיים{{הערה|ראה דברי ה[[רמ&quot;א]] ב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] סימן תקנג סעיף ב, ו[[משנה ברורה]] סעיף-קטן י'. ועוד.}}. בשנת [[תרע&quot;ד]] חל תשעה באב בשבת, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר [[מאמר]] חסידות לאחר הסעודה המפסקת, ואמירת המאמר נמשכה לתוך ליל תשעה באב{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=54 ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.]}} (מאמר זה הינו חלק מ[[המשך בשעה שהקדימו - תער&quot;ב]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/3601330757 המאמר] בפורמט טקסט באתר [[ספריית ליובאוויטש]]).<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] היתה גם כן קביעות כזו, ו[[הרבי]] ערך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בצהרי השבת. באותן השנים נהג הרבי להתוועד בשבת מברכים בלבד, ושבת בודדות נוטפות, והתוועדות זו היתה שלא כרגיל. במהלך השיחות 'הצדיק' הרבי את עריכת ההתוועדות ביום זה מבחינה הלכתית, כיון שהגיעו אורחים ל[[770]]{{הערה|שם=הבר|1=על-פי [https://drive.google.com/file/d/1BUiAeZeQoEoX7CAo3yYYX3yiYacS8blN/view רשימת השיחות] שכתב הרב [[שמואל הבר]], והתפרסמה ב[[תשורה]] של משפחת פאלטר.}}<br /> <br /> לפני אמירת המאמר הקדים הרבי{{הערה|שם=הבר}}:<br /> {{ציטוט|תוכן=מצינו בהנהגת [[רבותינו נשיאינו]] שאמרו מאמר דא&quot;ח בשבת שחל בו תשעה באב, אף שזהו ענין של [[שמחה]] לא רק למעלה אלא גם למטה, בגלל שזהו ענין שבא בהבנה והשגה כו'. וכיון שנמצאים בזמן שצריך לפעול ביטול חושך ה[[גלות]] באופן ד&quot;קץ שם לחושך&quot;, הנה ע&quot;פ הסיפור שכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע אמר פעם מאמר דא&quot;ח ב[[פורים]], לאחרי ההקדמה שבכח מאמר חסידות לבטל את ה[[קליפה]] אפילו בהיותה בעצם תקפה כו' - יש לקשר זאת עם אמירת דא&quot;ח, על-כל-פנים באופן של [[ננס על גבי ענק|ננס העומד על גבי הענק]].<br /> <br /> אמנם, בשביל זה צריך להיות בטוח שהננס אכן עומד על גביו כו'. ולכן מוטב לחזור מאמר של כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע עצמו.<br /> <br /> ובכן: ישנו המאמר [[דיבור המתחיל]] ציון במשפט תפדה שאמרו בתשעה באב שחל בשבת בשנת תרד&quot;ע (שאז היתה הקביעות כמו קביעות שנה זו), שבו נתבארו פרטי מדרגות בענין האור (כידוע שב[[אור]]ות יש ד' בחינות, וב[[כלים]] יש ג׳ בחינות), שזהו היפך חושך הגלות, וישות ומציאות העולם, שצריך לפעול בו [[ביטול היש]], על ידי ענין האור כו'.}}<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> החידוש ב״קץ שם לחושך״ הוא שלאחרי הקץ לא יהי׳ שייך כלל ענין החושך,‏ כי אז יתגלה אור בלתי־מוגבל,‏ שיהי׳ בגאולה העתידה,‏ שהיא גאולה נצחית שאין אחרי׳ גלות. כדי לקרב גילוי אור זה ולמהר עוד יותר את הגאולה העתידה הוא ע&quot;י לימוד בתורה בענין האור.<br /> ג׳ מדריגות בהביטול דאור:‏ ‏(א)‏ מצ״ע ‏(שהוא מעין המאור אבל מובדל ממנו,‏ ולכן מגלה רק מציאות המאור ולא מהותו) - באור המתלבש בכלים ‏(ובספירות - בינה); (ב)‏ ע״י שנרגש בו מקורו (גם מהות המאור שלמעלה מגילוי) באור שלמעלה מהתלבשות אבל בגדר התלבשות (ובספירות - חכמה); (ג)‏ מצד טבע הרצוא והעלי׳ שבו ‏(שעי׳׳ז ה״ה כמו כלול במקורו)‏ באור שלמעלה מגדר התלבשות ‏(ובספירות - כתר).‏<br /> ג׳ ענינים אלו בעבודת האדם:‏ ‏(א)‏ הביטול דהשגה המיוסדת על אמונה ‏(דהיינו שהביטול נמשך במציאות),‏ ‏(ב)‏ הביטול דאמונה ‏(ביטול שלמעלה ממציאות,‏ אבל בא מצד ההרגש),‏ ‏(ג)‏ הביטול דמסירת־נפש (שלמעלה ממציאות לגמרי).‏<br /> הרצוא שבב׳ מדריגות הראשונות - שלא להיות חוץ למקורו ‏(שהוא בפנימיות יותר ולכן ישנו בכל הדרגות),‏ והרצוא במדריגה הג׳ - להיות כלול במקורו (שהוא נעלה יותר).‏<br /> ביטול החושך לגמרי - ע״י גילוי אור הכלול בהמאור,‏ משא״כ האור המתפשט מחוץ להמאור,‏ כיון שענינו הוא להאיר את החושך שבעולמות,‏ הרי העולמות תופסים מקום לגבי׳ וביכלתם להעלים עליו.‏ ומ״מ הגאולה היא גם בגדרי העולם,‏ כי גילוי זה יאיר בגילוי גם בהאור שענינו להאיר את העולמות ‏(ולכן כל מדריגות הנ״ל שייכות לביטול חושך הגלות).<br /> וזהו ״קץ שם לחושך״ - קץ בראשו,‏ שגם האור שאינו בגדר עולמות יהי׳ שייך להעולם,‏ ועי״ז גם הקץ שבסופו (ביטול החושך)‏ הוא בגדרי העולם<br /> <br /> ==פרסום המאמר==<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] יצא לאור המאמר [[מוגה]] בקונטרס [[ט&quot;ו מנחם אב]]. ב[[יומן]] מ[[770]] נכתב על ימי הפרסום כך: &quot;המאמר &quot;עמוק&quot; מאוד ומדבר אודות ענין האור... נראו במשך השבוע תלמידי התמימים כשהם מתפלפלים ודנים במאמר בהתלהבות וחיות מיוחדת&quot;.<br /> <br /> השליח הרב [[שלום בער ויינברג]] כתב בהתרגשות רבה לאביו הרב [[יוסף וינברג]] אחרי צאת המאמר לאור:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=סוף סוף קבלתי בעשב&quot;ק המאמר דט&quot;ו באב, &quot;קץ שם לחושך&quot;, ונודעתי פארוואס דו קאכסט זיך אזוי אין דעם מאמר, און פארוואס לוי שי' למד א&quot;ז פעם אחר פעם במשך כל הוואך-נאכט. המאמר הוא ממש פלאי פלאים. יעדער פרק גיט א נייער קלארקייט און פארשטאנד בענינים עיקריים ויסודיים בחסידות.<br /> <br /> ובאמת &quot;לא היו ימים טובים לישראל&quot; כבעת שקבלתי ולמדתי המאמר ד&quot;חמשה עשר באב&quot;, &quot;שבהם בנות ישראל יוצאות&quot; – היינו, שזה פעל גם על אלו שיצאו מבחי' יראת-שלם, אשר גם הם &quot;יחולו בכרמים&quot; – אז זיי זאלען זיך פרייען מיט תורה (כפי' הצ&quot;צ באוה&quot;ת על &quot;כרם&quot;). (אף – אז אין אמת גערעדט – נשאר ההרגש ד&quot;ובלבד שתעטרני בזהובים&quot; – אז מען זאל קאנען דעקען דעם בודזשעט.)}}<br /> <br /> לאחר פלפול קצר בתוכן המאמר, סיים את המכתב: {{ציטוטון|ויהי רצון, שנזכה בקרוב אשר &quot;מכאן ואילך דמוסיף יוסיף&quot; – הוספה כפולה, שנזכה לריבוי מאמרים מכ&quot;ק אד&quot;ש, ובעוד הוספה: שיהא גם &quot;מפיהם&quot; ולא רק &quot;מפי כתבם&quot;}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף וינברג]] הכניס את המכתב לעיונו של [[הרבי]], וזכה לקבל על-כך את המענה: {{ציטוטון|קראתי, ות&quot;ח וגרם נח&quot;ר רב. אזעה&quot;צ}}.<br /> <br /> מסופר שר' יואל התרגש לראות מענה זה{{מקור}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/16f0zaj5N9--k0P3bKj9v_6E1QxRIdg3n/view?usp=sharing המאמר] באתר {{מפתח}} {{PDF}}<br /> *הרב [[יואל כהן]], '''[https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&amp;RavID=-1&amp;ROrder=-1&amp;FID=372500&amp;HideMenus=False שני שיעורים על המאמר]''' ([[אידיש]]) באתר קול הלשון {{אודיו}}<br /> *הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1JlHR4xzqn3h1iwleY4wfya2Q1D1kmf_k?usp=drive_link סדרת שיעורים]''' בדרייב {{אודיו}}<br /> *הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], '''[https://drive.google.com/file/d/1I7YBOFb83fMYu-wdbO3jdaqkI8UyUwLe/view?usp=sharing ביאורים מתוך השיעורים]''' (בעריכת תלמיד), {{PDF}}<br /> *הרב [[שלום דובער וולף]], '''[https://drive.google.com/file/d/1KhjFrXHVURcRWMguDhdWSBERldlBWfpf/view?usp=sharing סיכומים וביאורים על המאמר]''' {{PDF}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=834019 2026-03-15T17:36:05Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ואביטה סמל חדש.jpg|ממוזער|סמליל התוכנית]]<br /> '''ואביטה נפלאות''' היא תכנית וידאו חודשית מבית [[את&quot;ה העולמי]] העוסקת בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] תוך הדגשה על האמונה ב[[הרבי כמלך המשיח|התגלות הרבי כמשיח]].<br /> ==התכנית==<br /> מופיעה מידי חודש בקביעות, החל מחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]], בקשר לשנת השבעים ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאות הרבי]].<br /> <br /> [[קובץ:הקרנת ואביטה נפלאות ב-770.jpg|ממוזער|הקרנה של אחת מתכניות 'ואביטה נפלאות' ב-[[770]]]]<br /> בתכנית נחשפים הצופים ל[[שיחות]] שאמר [[הרבי]] בעניני גאולה ומשיח, והתייחסויותיו ל[[פרסום בשורת הגאולה]], וכן לנאומי ופעולות החסידים בעניין - בעיקר בשנים הראשונות לאחר שהרבי בישר את [[בשורת הגאולה]] - שנות הנו&quot;ן, החל משנת [[תנש&quot;א]] שכונתה על ידי הרבי &quot;שנת נפלאות אראנו&quot;, ומשם שמה של התכנית &quot;ואביטה נפלאות&quot;{{הערה|מתוך פרק קי&quot;ט בתהלים, [[הפרק של הרבי]] שנאמר בימי הקמת התכנית.}}. <br /> <br /> דיבורים ונאומים שנאמרו במקורם בשפות [[אידיש]] ו[[אנגלית]] המופיעים בתכנית תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]], והתרגום מופיע בתחתית החלונית. לעיתים מצורפים לתיעודים ההיסטוריים ראיונות וידיאו של אנשים שנטלו בהם חלק שמתארים את הרקע לאירועים ועובדות נוספות. <br /> <br /> חלק משמעותי מהתכנים של 'ואביטה נפלאות' התפרסמו בה לראשונה, וחלקם נקנו על ידי המערכת בדמים מרובים או שהשגתם הייתה כרוכה במאמץ רב.<br /> <br /> התכנית מוקרנת באופן קבוע ב-[[770]] ובישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל, נשלחת לרשימת תפוצה בדואר אלקטרוני, ומתפרסמת באתרי חב&quot;ד ובפלטפורמות שונות. כמו כן היא מוקרנת לעיתים באירועים מרכזיים של [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|לדוגמה בהתוועדות ה' טבת תשפ&quot;ב המרכזית באה&quot;ק שנערכה על ידי [[התאחדות החסידים]], בכינוס גאולה ומשיח שנערך ע&quot;י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה בי' שבט תשפ&quot;ג, ועוד}}.<br /> <br /> התכנית נערכת על ידי כמה מ[[תלמידי התמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770]], בהתייעצות עם רבנים ומשפיעים מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]]. החל משנת [[תשפ&quot;ב]] התכניות מתורגמות גם ל[[אנגלית|שפה האנגלית]], על ידי המחלקה לישיבות דוברי אנגלית של [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> נכון ל[[טבת]] [[תשפ&quot;ד]] יצאו לאור שלושים ושבע תוכניות חודשיות בעברית, וארבע תוכניות באנגלית.<br /> <br /> ==מדורי התכנית==<br /> *'''קול מבשר''' - שיחת הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]]<br /> *'''מלכותו ברצון קיבלו''' - אירועי שנת [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] ב[[770]], בה עודד [[הרבי]] את שירת [[יחי אדוננו]]<br /> *'''יעמוד מלך''' - אירועי התגלות משיח<br /> *'''קיימו וקיבלו''' - תיעוד של כינוסים נאומים ופעולות, בהם ביטאו החסידים את האמונה ב[[בשורת הגאולה]] וב[[הרבי כמשיח|התגלות הרבי כמשיח]].<br /> <br /> ==תכניות מיוחדות==<br /> בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]] יצאו לאור תכניות יומיות לימי [[בין הזמנים]] של ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש, במסגרת מבצע ההכנה 'נשאת ונתת בגאולה' של את&quot;ה לקראת [[י&quot;א ניסן]]. סך הכל יצאו 10 תכניות יומיות.<br /> <br /> לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ב]], יצאה תוכנית וידאו מעוררת בשם '''&quot;רגע המבחן&quot;''' ובו סקירה על אירועי קיץ [[תשנ&quot;ד]] ב[[770]] בהם התגלתה האמונה וההתקשרות הנצחית של התמימים ואנ&quot;ש עם הרבי{{הערה|https://chabad.info/news/803875/ הערב: מצטרפים לחסידים בג' תמוז תשנ&quot;ד}}.<br /> <br /> לרגל [[י' שבט]] [[תשפ&quot;ג]], בסימון 'שלושים שנה' למעמד העולמי של קבלת המלכות בי' שבט התשנ&quot;ג יצאה תוכנית מיוחדת בשם: '''מאחורי הסאטעלייט''' ובה שולבו קטעים מהמעמד לצד קטעי ארכיון הכוללים מאורעות וכינוסים ב-770 באותם ימים, מסיבת עיתונאים, ראיונות לערוצי התקשורת, ועוד.<br /> <br /> לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], יצאה תוכנית וידאו בדומה ל&quot;רגע המבחן&quot; בשם &quot;עמידה במבחן&quot; ובה סקירה על האמונה העיקשת אחרי ג' תמוז אותה ביטאו החסידים כבר בסמיכות זמן למאורע.<br /> <br /> ==סקירות וחשיפות==<br /> במסגרת התכנית פורסמו לראשונה תיעודים נדירים מכמה אירועים משמעותיים בשנות הנפלאות, ומהם: תיעוד של הקראת ה[[פסק דין]] אודות התגלותו של הרבי כמלך המשיח בציוני רבותינו נשיאנו בחודש סיון תנש&quot;א ע&quot;י הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשליחות [[בית דין רבני חב&quot;ד]], [[בד&quot;צ קראון הייטס]] ו[[ועד רבני ליובאוויטש]]. תיעוד הודעתו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] אחרי [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]] על דברי הרבי שתהיה רפואה קרובה {{ציטוטון|ברוב שירה וזמרה}}, והריקודים הסוערים שפרצו בעקבות כך{{הערה|הוידאו מההודעה ההיסטורית בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש אדר תשפ&quot;ב]. [https://chabad.info/seven-seventy/767062/ דיווח על פרסום התיעוד ההיסטורי] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> במסגרת התכנית, התפרסמו סקירות וידאו מלאות על שני האירועים התקשורתיים המרכזיים שנערכו בחורף [[תשנ&quot;ג]] בברכת הרבי, והיוו פריצת דרך בפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח: שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] ל[[קבלת פני משיח]] תחת הסיסמא &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; שיצאה לדרך ב[[חנוכה]] - ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש כסלו תשפ&quot;ב]}} ו'מעמד קבלת המלכות העולמי - ה[[סאטלייט]]' שנערך ב[[י' שבט]] ושודר מ[[770]] לרחבי תבל{{הערה|'מתחברים לסאטלייט' - [https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view?usp=sharing התכנית לחודש שבט תשפ&quot;א], ו'מאחורי הסאטלייו' - התכנית לחודש שבט תשפ&quot;ג.}}. בתכנית אף פורסמה סקירת וידיאו בשילוב ראיונות על התקופה שלאחרי כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ד בה דבקו החסידים באמונה על טבעית בהתממשות נבואת הגאולה יחד עם נצחיות חייו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1369Nvgfq29rgb7LZII5pOHZ_bsPbIfaN/view?usp=sharing התכנית לחודש תמוז תשפ&quot;ב]}}.<br /> <br /> במסגרת התכנית פורסם תיעוד ייחודי שיצר הדים, תיעוד מאסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ב[[ט' אייר]] [[תנש&quot;א]] - בתוך אותם הימים בהם עודד הרבי לראשונה את החתמות על קבלת מלכותו כמלך המשיח, ועסקני המטה פעלו להפיץ את דעתו של הרבי לכלל חסידי חב&quot;ד על מנת שיצטרפו אף הם לחותמים על קבלת המלכות{{הערה|[https://chabad.info/blogs/790252/ הרהורי תמים בעקבות פרסום התיעוד] {{אינפו}}}}. קטע הוידיאו מהתוועדות [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] ב-770, בו נראה מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] מספר שהרבי אישר [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|לפרסם את זהותו כמשיח]] - שפורסם במסגרת התכנית בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח] {{אינפו}}}} הופץ ברשתות החברתיות וב[[אינטרנט]] וצבר עשרות אלפי צפיות במהירות. לפרסום דומה זכו הקליפים שפורסמו בתכנית לקראת [[כ&quot;ז אדר]] [[תשפ&quot;א]] ולקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי.<br /> <br /> ==רבנים ומשפיעים שהתראיינו לתכנית==<br /> רבנים, משפיעים ושלוחים שהעניקו ראיון וידאו לתכנית ואביטה נפלאות:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש)|שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי בשכונת [[פלטבוש]] וחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע&quot;י [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] ו[[צבאות השם]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[בצלאל קופצ'יק]] - שליח הרבי לפונה שב[[הודו]].<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]].<br /> *הרב [[אריה לייב כהן (נתניה)|אריה לייב כהן]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> *הרב [[נועם ווגנר]] - ראש ישיבת תות&quot;ל דרום אפריקה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוזניים לשמוע]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נחשון פרץ|'מאחורי הקלעים' של חודש [[אייר]] [[תנש&quot;א]]|1312|22-27|תשפ&quot;ב}}<br /> *מנחם מענדל לביא, '''[https://chabad.info/magazine/958092/ סיפורה המרתק של האמונה החב&quot;דית העיקשת בנבואת הגאולה]''' מתוך בית משיח ל[[פרשת שלח]] [[תשפ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X?usp=sharing כל תכניות ואביטה נפלאות בתיקיית דרייב]''' {{וידיאו}}<br /> *'''[https://chabad.info/tag/ואביטה-נפלאות/ תגית: ואביטה נפלאות]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/960609/ הסרט החדש לג' תמוז]''' {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:את&quot;ה העולמי]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=818394 2026-01-11T20:02:19Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב&quot;די|אחר=שחקן זמר , וחזן המקורב לחסידות חב&quot;ד|ראו=דודו פישר}}<br /> [[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר בצעירותו]]<br /> [[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]]<br /> ר' '''שמואל חיים דוד הלוי פישר''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו איש עסקים חב&quot;די, תושב [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> בשנות המ&quot;מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת [[קראון הייטס]], פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של השכונה.]] בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת תשס&quot;ה הסיר אחד מרבני ביה&quot;ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב&quot;דיים שונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו תשרי ]] [[תש&quot;ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ה סיון]] [[תשכ&quot;ט]]}} ולאמו מרת חיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ&quot;א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.<br /> <br /> למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות&lt;ref&gt;בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום יצחק פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. <br /> <br /> רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת [[תשמ&quot;ו]] תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני [[בית דין צדק קראון הייטס|בד&quot;צ קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה&quot;ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}.<br /> <br /> בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ&quot;ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]].<br /> <br /> בחורף [[תשמ&quot;ז]], לאחר שכבר נבחרו הרבנים [[יהודה קלמן מרלו|מארלו]] ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם הלר|העלער]], קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש{{הערה|ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז, [https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43].}}. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-[[770]]. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ&quot;ז]] מענה צ}} ובסיום התוועדות [[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע&quot;י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}.<br /> <br /> הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו בחזרה ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך{{מקור}}.<br /> <br /> בי&quot;ט [[אדר ראשון]] [[תשנ&quot;ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: &quot;ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה&quot; (ע&quot;פ [[דברי משיח]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;ג).}}.<br /> <br /> ===שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו===<br /> יש הטוענים כי הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] לפני פטירתו רצה לבטל את הנידוי{{מקור}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין{{הערה|[https://crownheights.info/communal-matters/32296/another-age-old-fight-put-to-rest/ עוד ריב עתיק יומין הועמד למנוחות] באתר 'קראון הייטס אינפו'.}}. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי&quot;ד כדי לבטל החלטה של הבי&quot;ד צריך שכל הרכב בי&quot;ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי&quot;ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}} &lt;sup&gt;[דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]&lt;/sup&gt;. הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברוין]] פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב.<br /> <br /> כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]], מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב&quot;ד בארה&quot;ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים, ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה&quot;ק]] ול[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg כתב הנידוי]''' מ[[בית הדין קראון הייטס]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%27%27%D7%9E_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%95.pdf צילום שיחת הרבי]''' בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה&quot;ח מנחם אב ה'תשמ&quot;ו {{PDF}}<br /> * תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf יומן שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז]''', קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43 {{PDF}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר|כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> גיסו, ר' [[שלמה זרחי]]<br /> <br /> בניו:<br /> *בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]<br /> *בנו, ר' שלמה פישר<br /> *בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, [[רוסיה]]<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן פישר<br /> *בנו, ר' צבי הירש פישר<br /> *בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].<br /> *בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].<br /> <br /> בנותיו:<br /> *בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת [[ארנונה]] ב[[ירושלים]].<br /> *בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].<br /> *בתו, מרת שולמית<br /> *בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום<br /> *בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[בלארוס]]<br /> *בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.<br /> *בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].<br /> *בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ&quot;ץ.<br /> *בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זרחי]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=818387 2026-01-11T19:49:35Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב&quot;די|אחר=שחקן זמר , וחזן המקורב לחסידות חב&quot;ד|ראו=דודו פישר}}<br /> [[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר בצעירותו]]<br /> [[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]]<br /> ר' '''שמואל חיים דוד הלוי פישר''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו איש עסקים חב&quot;די, תושב [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> בשנות המ&quot;מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת [[קראון הייטס]], פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של השכונה.]] בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת תשס&quot;ה הסיר אחד מרבני ביה&quot;ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב&quot;דיים שונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו תשרי ]] [[תש&quot;ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ה סיון]] [[תשכ&quot;ט]]}} ולאמו מרת חיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ&quot;א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.<br /> <br /> למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות&lt;ref&gt;בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום יצחק פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. <br /> <br /> רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת [[תשמ&quot;ו]] תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני [[בית דין צדק קראון הייטס|בד&quot;צ קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה&quot;ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}.<br /> <br /> בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ&quot;ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]].<br /> <br /> בחורף [[תשמ&quot;ז]], לאחר שכבר נבחרו הרבנים [[יהודה קלמן מרלו|מארלו]] ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם הלר|העלער]], קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש{{הערה|ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז, [https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43].}}. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-[[770]]. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ&quot;ז]] מענה צ}} ובסיום התוועדות [[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע&quot;י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}.<br /> <br /> הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו בחזרה ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך{{מקור}}.<br /> <br /> בי&quot;ט [[אדר ראשון]] [[תשנ&quot;ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: &quot;ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה&quot; (ע&quot;פ [[דברי משיח]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;ג).}}.<br /> <br /> ===שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו===<br /> יש הטוענים כי הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] לפני פטירתו רצה לבטל את הנידוי{{מקור}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין{{הערה|[https://crownheights.info/communal-matters/32296/another-age-old-fight-put-to-rest/ עוד ריב עתיק יומין הועמד למנוחות] באתר 'קראון הייטס אינפו'. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי&quot;ד כדי לבטל החלטה של הבי&quot;ד צריך שכל הרכב בי&quot;ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי&quot;ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}} &lt;sup&gt;[דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]&lt;/sup&gt;. הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברוין]] פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב.<br /> <br /> כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]], מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב&quot;ד בארה&quot;ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים, ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה&quot;ק]] ול[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg כתב הנידוי]''' מ[[בית הדין קראון הייטס]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%27%27%D7%9E_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%95.pdf צילום שיחת הרבי]''' בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה&quot;ח מנחם אב ה'תשמ&quot;ו {{PDF}}<br /> * תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf יומן שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז]''', קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43 {{PDF}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר|כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> גיסו, ר' [[שלמה זרחי]]<br /> <br /> בניו:<br /> *בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]<br /> *בנו, ר' שלמה פישר<br /> *בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, [[רוסיה]]<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן פישר<br /> *בנו, ר' צבי הירש פישר<br /> *בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].<br /> *בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].<br /> <br /> בנותיו:<br /> *בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת [[ארנונה]] ב[[ירושלים]].<br /> *בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].<br /> *בתו, מרת שולמית<br /> *בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום<br /> *בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[בלארוס]]<br /> *בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.<br /> *בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].<br /> *בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ&quot;ץ.<br /> *בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זרחי]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=818371 2026-01-11T19:36:02Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב&quot;די|אחר=שחקן זמר , וחזן המקורב לחסידות חב&quot;ד|ראו=דודו פישר}}<br /> [[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר בצעירותו]]<br /> [[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]]<br /> ר' '''שמואל חיים דוד הלוי פישר''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו איש עסקים חב&quot;די, תושב [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> בשנות המ&quot;מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת [[קראון הייטס]], פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של השכונה.]] בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת תשס&quot;ה הסיר אחד מרבני ביה&quot;ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב&quot;דיים שונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו תשרי ]] [[תש&quot;ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ה סיון]] [[תשכ&quot;ט]]}} ולאמו מרת חיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ&quot;א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.<br /> <br /> למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות&lt;ref&gt;בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום יצחק פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. <br /> <br /> רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת [[תשמ&quot;ו]] תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני [[בית דין צדק קראון הייטס|בד&quot;צ קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה&quot;ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}.<br /> <br /> בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ&quot;ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]].<br /> <br /> בחורף [[תשמ&quot;ז]], לאחר שכבר נבחרו הרבנים [[יהודה קלמן מרלו|מארלו]] ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם הלר|העלער]], קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש{{הערה|ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז, [https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43].}}. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-[[770]]. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ&quot;ז]] מענה צ}} ובסיום התוועדות [[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע&quot;י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}.<br /> <br /> הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו בחזרה ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך{{מקור}}.<br /> <br /> בי&quot;ט [[אדר ראשון]] [[תשנ&quot;ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: &quot;ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה&quot; (ע&quot;פ [[דברי משיח]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;ג).}}.<br /> <br /> ===שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו===<br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי&quot;ד כדי לבטל החלטה של הבי&quot;ד צריך שכל הרכב בי&quot;ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי&quot;ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}} &lt;sup&gt;[דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]&lt;/sup&gt;. הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברוין]] פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם.<br /> <br /> לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב{{מקור}}.<br /> <br /> כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]], מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב&quot;ד בארה&quot;ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים, ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה&quot;ק]] ול[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg כתב הנידוי]''' מ[[בית הדין קראון הייטס]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%27%27%D7%9E_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%95.pdf צילום שיחת הרבי]''' בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה&quot;ח מנחם אב ה'תשמ&quot;ו {{PDF}}<br /> * תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf יומן שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז]''', קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43 {{PDF}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר|כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> גיסו, ר' [[שלמה זרחי]]<br /> <br /> בניו:<br /> *בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]<br /> *בנו, ר' שלמה פישר<br /> *בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, [[רוסיה]]<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן פישר<br /> *בנו, ר' צבי הירש פישר<br /> *בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].<br /> *בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].<br /> <br /> בנותיו:<br /> *בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת [[ארנונה]] ב[[ירושלים]].<br /> *בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].<br /> *בתו, מרת שולמית<br /> *בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום<br /> *בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[בלארוס]]<br /> *בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.<br /> *בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].<br /> *בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ&quot;ץ.<br /> *בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זרחי]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA)&diff=816323 2025-12-29T15:28:57Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* היווצרות המידות מהמוחין */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> ה'''מוחין''' הוא כינוי ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] ל[[ספירות]] או לכוחות המקבילים ב[[נפש]] ה[[אדם (מין)]] - '''[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]''' (ראשי תיבות: '''חב&quot;ד'''), שהם שלושת הדרגות והשלבים בשכל השוכן במוח שב[[ראש]]ו.<br /> <br /> המוחין הם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם במערכת הספירות - ה[[מידות (ספירות)|מדות]], ולכן פעמים שמכונים '''שלש אמות'''.<br /> <br /> ==היווצרות המידות מהמוחין==<br /> {{ערך מורחב|חכמה}}<br /> שלושת הספירות חכמה בינה ודעת, הם השלבים של היווצרותו של שכל. ה[[חכמה]] היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של הרעיון המופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. כך היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית מה[[כתר]], וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. הפירוט וההסבר ההגיוני, על-ידי ההעמקה וההתבוננות הוא תפקידה של ה[[בינה]]. לאחר מכן ההפנמה וההתחברות מתבצעת ב[[דעת]]{{הערה|שם=ג|1=[[תניא - פרק ג']].}}. ספירות אלו הן יסודות המערכת של [[עשר הספירות]] בהם ברא [[הקב&quot;ה]] את העולם, כמו שכתוב ב[[משלי]]{{הערה|ג', כ'-כ&quot;א.}}: &quot;ה' בְּ'''חָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּ'''תְבוּנָה''', בְּ'''דַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ו' עמוד קח.}}<br /> <br /> הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. כפי שכתוב ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ד'.}}: {{ציטוטון|הבן בחכמה וחכם בבינה}}. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו.<br /> <br /> לאחר ההפנמה ב[[דעת]] &quot;נולדים&quot; שבעת ה[[מידות]]. ב[[נפש]] האדם פירושו של הדבר הוא, שכדי ליצור רגש של [[אהבה]] ו[[יראה]] יש צורך בהתבוננות, ובפרט בהפנמה של ספירת ה[[דעת]]{{הערה|שם=ג}}.<br /> <br /> ==מוחין השייכים למידות ומוחין בעצם==<br /> מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה ו[[התבוננות]] בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל ב[[שלושה לבושים|שלושת הלבושים]] מחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת&quot;ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב&quot;ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב&quot;ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת&quot;ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב&quot;ד עצמם לעבודת ה'.<br /> <br /> הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד [[חסידות]] בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ&quot;ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו{{הערה|שבת פרשת לך לך תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת ל[[זמן הגאולה]] שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע&quot;פ חסידות) לג' המוחין חב&quot;ד וכפי שהם לעצמם{{הערה|בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב&quot;ד השייכות אליהן}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חכמה ובינה]]<br /> * [[מוחין ומידות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''חב&quot;ד שבשיטת חב&quot;ד''', בתוך [[ספר הק&quot;ן]]<br /> <br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA)&diff=816322 2025-12-29T15:27:33Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* היווצרות המידות מהמוחין */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> ה'''מוחין''' הוא כינוי ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] ל[[ספירות]] או לכוחות המקבילים ב[[נפש]] ה[[אדם (מין)]] - '''[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]''' (ראשי תיבות: '''חב&quot;ד'''), שהם שלושת הדרגות והשלבים בשכל השוכן במוח שב[[ראש]]ו.<br /> <br /> המוחין הם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם במערכת הספירות - ה[[מידות (ספירות)|מדות]], ולכן פעמים שמכונים '''שלש אמות'''.<br /> <br /> ==היווצרות המידות מהמוחין==<br /> {{ערך מורחב|חכמה}}<br /> שלושת הספירות חכמה בינה ודעת, הם השלבים של היווצרותו של שכל. ה[[חכמה]] היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של הרעיון המופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. כך היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית מה[[כתר]], וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. כמו שכתוב ב[[משלי]]{{הערה|ג', כ'-כ&quot;א.}}: &quot;ה' בְּ'''חָכְמָה''' יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּ'''תְבוּנָה''', בְּ'''דַעְתּוֹ''' תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ו' עמוד קח.}} הפירוט וההסבר ההגיוני, על-ידי ההעמקה וההתבוננות הוא תפקידה של ה[[בינה]]. לאחר מכן ההפנמה וההתחברות מתבצעת ב[[דעת]]{{הערה|שם=ג|1=[[תניא - פרק ג']].}}.<br /> <br /> הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. כפי שכתוב ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ד'.}}: {{ציטוטון|הבן בחכמה וחכם בבינה}}. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו.<br /> <br /> לאחר ההפנמה ב[[דעת]] &quot;נולדים&quot; שבעת ה[[מידות]]. ב[[נפש]] האדם פירושו של הדבר הוא, שכדי ליצור רגש של [[אהבה]] ו[[יראה]] יש צורך בהתבוננות, ובפרט בהפנמה של ספירת ה[[דעת]]{{הערה|שם=ג}}.<br /> <br /> ==מוחין השייכים למידות ומוחין בעצם==<br /> מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה ו[[התבוננות]] בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל ב[[שלושה לבושים|שלושת הלבושים]] מחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת&quot;ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב&quot;ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב&quot;ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת&quot;ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב&quot;ד עצמם לעבודת ה'.<br /> <br /> הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד [[חסידות]] בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ&quot;ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו{{הערה|שבת פרשת לך לך תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת ל[[זמן הגאולה]] שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע&quot;פ חסידות) לג' המוחין חב&quot;ד וכפי שהם לעצמם{{הערה|בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב&quot;ד השייכות אליהן}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חכמה ובינה]]<br /> * [[מוחין ומידות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''חב&quot;ד שבשיטת חב&quot;ד''', בתוך [[ספר הק&quot;ן]]<br /> <br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F&diff=815460 2025-12-22T08:51:33Z

<p>קודש לנשיא הדור: קודש לנשיא הדור העביר את הדף שיחה:מוחין לשם שיחה:מוחין (ספירות): שם תקין: מקביל לספירות</p> <hr /> <div>#הפניה [[שיחה:מוחין (ספירות)]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA)&diff=815459 2025-12-22T08:51:32Z

<p>קודש לנשיא הדור: קודש לנשיא הדור העביר את הדף שיחה:מוחין לשם שיחה:מוחין (ספירות): שם תקין: מקביל לספירות</p> <hr /> <div>בושה לנו... ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - כ&quot;ג באלול ה'תשע&quot;ג - 19:49, 29 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> לא הבנתי את הקשר של השיחה לכתבה. נא לשמור על רמה בויקיפדיה ולא להרוס בקריאות ביניים לא קשורות. תודה.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F&diff=815458 2025-12-22T08:51:32Z

<p>קודש לנשיא הדור: קודש לנשיא הדור העביר את הדף מוחין לשם מוחין (ספירות): שם תקין: מקביל לספירות</p> <hr /> <div>#הפניה [[מוחין (ספירות)]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA)&diff=815457 2025-12-22T08:51:31Z

<p>קודש לנשיא הדור: קודש לנשיא הדור העביר את הדף מוחין לשם מוחין (ספירות): שם תקין: מקביל לספירות</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> ה'''מוחין''' הוא כינוי ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] ל[[ספירות]] או לכוחות המקבילים ב[[נפש]] ה[[אדם (מין)]] - '''[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]''' (ראשי תיבות: '''חב&quot;ד'''), שהם שלושת הדרגות והשלבים בשכל השוכן במוח שב[[ראש]]ו.<br /> <br /> המוחין הם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם במערכת הספירות - ה[[מידות (ספירות)|מדות]], ולכן פעמים שמכונים '''שלש אמות'''.<br /> <br /> ==היווצרות המידות מהמוחין==<br /> {{ערך מורחב|חכמה}}<br /> שלושת הספירות חכמה בינה ודעת, הם השלבים של היווצרותו של שכל. ה[[חכמה]] היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של הרעיון המופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. כך היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית מה[[כתר]], וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. הפירוט וההסבר ההגיוני, על-ידי ההעמקה וההתבוננות הוא תפקידה של ה[[בינה]]. לאחר מכן ההפנמה וההתחברות מתבצעת ב[[דעת]]{{הערה|שם=ג|1=[[תניא - פרק ג']].}}.<br /> <br /> הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו.<br /> <br /> לאחר ההפנמה ב[[דעת]] &quot;נולדים&quot; שבעת ה[[מידות]]. ב[[נפש]] האדם פירושו של הדבר הוא, שכדי ליצור רגש של [[אהבה]] ו[[יראה]] יש צורך בהתבוננות, ובפרט בהפנמה של ספירת ה[[דעת]]{{הערה|שם=ג}}.<br /> <br /> ==מוחין השייכים למידות ומוחין בעצם==<br /> מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה ו[[התבוננות]] בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל ב[[שלושה לבושים|שלושת הלבושים]] מחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת&quot;ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב&quot;ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב&quot;ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת&quot;ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב&quot;ד עצמם לעבודת ה'.<br /> <br /> הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד [[חסידות]] בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ&quot;ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו{{הערה|שבת פרשת לך לך תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת ל[[זמן הגאולה]] שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע&quot;פ חסידות) לג' המוחין חב&quot;ד וכפי שהם לעצמם{{הערה|בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב&quot;ד השייכות אליהן}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חכמה ובינה]]<br /> * [[מוחין ומידות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''חב&quot;ד שבשיטת חב&quot;ד''', בתוך [[ספר הק&quot;ן]]<br /> <br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F_(%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA)&diff=815456 2025-12-22T08:50:04Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> ה'''מוחין''' הוא כינוי ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] ל[[ספירות]] או לכוחות המקבילים ב[[נפש]] ה[[אדם (מין)]] - '''[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]''' (ראשי תיבות: '''חב&quot;ד'''), שהם שלושת הדרגות והשלבים בשכל השוכן במוח שב[[ראש]]ו.<br /> <br /> המוחין הם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם במערכת הספירות - ה[[מידות (ספירות)|מדות]], ולכן פעמים שמכונים '''שלש אמות'''.<br /> <br /> ==היווצרות המידות מהמוחין==<br /> {{ערך מורחב|חכמה}}<br /> שלושת הספירות חכמה בינה ודעת, הם השלבים של היווצרותו של שכל. ה[[חכמה]] היא ההברקה וה[[נקודה]] הראשונית של הרעיון המופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. כך היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית מה[[כתר]], וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. הפירוט וההסבר ההגיוני, על-ידי ההעמקה וההתבוננות הוא תפקידה של ה[[בינה]]. לאחר מכן ההפנמה וההתחברות מתבצעת ב[[דעת]]{{הערה|שם=ג|1=[[תניא - פרק ג']].}}.<br /> <br /> הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו.<br /> <br /> לאחר ההפנמה ב[[דעת]] &quot;נולדים&quot; שבעת ה[[מידות]]. ב[[נפש]] האדם פירושו של הדבר הוא, שכדי ליצור רגש של [[אהבה]] ו[[יראה]] יש צורך בהתבוננות, ובפרט בהפנמה של ספירת ה[[דעת]]{{הערה|שם=ג}}.<br /> <br /> ==מוחין השייכים למידות ומוחין בעצם==<br /> מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה ו[[התבוננות]] בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל ב[[שלושה לבושים|שלושת הלבושים]] מחשבה דיבור ומעשה.<br /> <br /> בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת&quot;ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב&quot;ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב&quot;ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת&quot;ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב&quot;ד עצמם לעבודת ה'.<br /> <br /> הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד [[חסידות]] בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ&quot;ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו{{הערה|שבת פרשת לך לך תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת ל[[זמן הגאולה]] שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע&quot;פ חסידות) לג' המוחין חב&quot;ד וכפי שהם לעצמם{{הערה|בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב&quot;ד השייכות אליהן}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חכמה ובינה]]<br /> * [[מוחין ומידות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''חב&quot;ד שבשיטת חב&quot;ד''', בתוך [[ספר הק&quot;ן]]<br /> <br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=808594 2025-11-03T07:16:59Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:סיני שעני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום של אחד [[הר סיני#זיהוי ההר כיום|האתרים המזוהים עם ההר]] בארכיון [[ספריית ליובאוויטש]], ועליו רישום ב[[כתי&quot;ק]] [[הרבי]]]]<br /> '''הַר סִינָי''' (או חוֹרֵב) הוא הר ב[[מדבר סיני]] עליו [[מעמד הר סיני|ניתנה]] ה[[תורה]] ל[[עם ישראל]], אליו עלה [[משה]] לקבל אותה מאת [[הקב&quot;ה]] וממנו ירד עם [[לוחות הברית]] עליהם כתובים [[עשרת הדברות]].<br /> <br /> ==לפני יציאת מצרים==<br /> בימי שעבוד [[עם ישראל]] ב[[מצרים]], כשרעה את צאן [[יתרו]] חותנו במדבר, הגיע [[משה]] אל הר האלוקים בחורב, שם התגלה אליו ה' בלבת אש מתוך ה[[סנה]], וציווה אותו לשוב ל[[מצרים]] ולהוציא משם את [[בני ישראל]]{{הערה|[[שמות]] ג, א.}}. ה' נתן לו [[אות]] וסימן לכך שהוא שלח אותו, שביציאתם ממצרים יעבדו את ה' על אותו הר{{הערה|[[שמות]] ג, יב}}.<br /> <br /> ==מתן תורה ואילך==<br /> {{ערך מורחב|מתן תורה}}<br /> ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר&quot;{{הערה|שם=ויחן|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז&quot;ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון|משה קיבל תורה מסיני}}.<br /> <br /> משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז&quot;ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים]] סח, יט.}}: &quot;עלית למרום&quot;) שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: &quot;וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי&quot;.}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה|מצוות]] [[קרבן|הקרבת]] [[קרבן|קרבן פסח]]{{הערה|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה|[[דברים]] א - ו ורש&quot;י.}}.<br /> <br /> לאחר ש[[אליהו הנביא]] הרג את ארבע מאות נביאי הבעל ואיזבל איימה עליו במוות, הלך אליהו במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד שהגיע אל הר סיני{{הערה|[[ספר מלכים]] א' יט, ח.}}.<br /> <br /> ==קדושתו==<br /> {{ערך מורחב|הר סיני בימות המשיח}}<br /> לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: &quot;הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת&quot;. אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: &quot;בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר&quot;{{הערה|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש&quot;י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז &quot;וירד ה' על הר-סיני&quot; וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו&quot;במשוך היובל&quot; – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה&quot;סיבה&quot; לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה&quot;סיבה&quot; לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: &quot;יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'&quot; – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – &quot;במשוך היובל המה יעלו בהר&quot; (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה|ראו ספר השיחות תשמ&quot;ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש&quot;א כרך ג' עמ' 354.}}.<br /> ==מעלתו==<br /> [[חז&quot;ל]] מציינים{{הערה|שם=סוטה|[[מסכת סוטה]] ה, א. [[מדרש]] [[תהלים]] סח.}} שה' הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני הנמוך מכולם, ולא הגביה אותו מן ההרים, ושיש ללמוד מכך שלא [[גאווה|להתגאות]].<br /> <br /> עוד מובא בחז&quot;ל{{הערה|{{היברובוקס||מדרש|14295||ללא|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו.<br /> <br /> ==הסיבה שניתנה התורה על הר==<br /> ב[[תורת החסידות]] מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מ[[אדמה]], אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה ש[[בני ישראל]] יזככו ו'יעלו' את [[גשמיות]] העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ספר המאמרים [[ת&quot;ש]] עמוד 114.}} כמו כן, [[לימוד התורה]] וידיעתה, וכן כללות [[עבודת השם]] – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק {{ציטוטון|וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'}}{{הערה|[[דברי הימים]] ב, יז.}} והדבר ניכר במאמר [[רב יוסף]]{{הערה|[[מסכת פסחים]] סח.}} &quot;{{מונחון|אי לאו האי יומא דקא גרים|לולא אותו היום}}, {{מונחון|כמה יוסף איכא בשוקא|כמה עוד 'יוסף' קיימים בשוק}}&quot;. עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי [[גאווה]]. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק &quot;וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר&quot;{{הערה|שם=ויחן}} – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן &quot;הַגְבֵּל אֶת הָהָר&quot;{{הערה|[[פרשת יתרו]] יט, כג.}} – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ספר המאמרים [[תש&quot;ג]] עמוד 136.}}<br /> <br /> == שמות ההר ומשמעותם ==<br /> חז&quot;ל דרשו ששה שמות המוזכרים ב[[תורה]] כמציינים את הר סיני. התלמוד מציג מחלוקת בין חכמי ישראל איזה מבין השמות הוא שמו המקורי של ההר ואיזה מהם הוא כינוי שניתן לו בעקבות אירוע [[מתן תורה]]{{הערה|[[מסכת שבת]] פט, א.}}.<br /> את השם &quot;סיני&quot; דרשו מלשון &quot;שנאה&quot;, שירדה עליו [[שנאה]] ל[[אומות העולם]] שלא קיבלו את התורה, וכן בשם &quot;חורב&quot; - הר שירדה עליו חורבה (חורבן) לאומות העולם{{הערה|במדרש{{הערה|תנחומא במדבר ז; [[מדרש רבה]] שמות ב, ו.}} מובא כי ההר נקרא בחמישה או ששה שמות, אך השם העיקרי הוא סיני או חורב (מחלוקת שם וב[[גמרא]]).}}.<br /> <br /> ==זיהוי ההר כיום==<br /> [[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]<br /> <br /> קיימות כמה דעות אודות מיקומו המדויק וזהותו של ההר:<br /> <br /> *ג'בל מוסא (בעברית: &quot;הר משה&quot;), הר בדרום חצי האי סיני המזוהה לפי מסורת [[נצרות|נוצרית]] כ[[הר סיני]]. בנוסף קיים גם חלק מרכס הרים באזור, צוק סלע נמוך ובולט הידוע בשם 'ראס סופספה', ויש המזהים אותו עם הר סיני.<br /> *ג'בל עידיד (בעברית: &quot;הר כרכום&quot;), בנגב הדרומי של ארץ ישראל.<br /> *סרביט אל-ח'אדם, אתר ארכאולוגי במערב סיני.<br /> *ג'בל סִין בִּישָׁר הנמצא בחלקו המערבי של ואדי סודר במערב סיני, מעל גדתו הדרומית.<br /> *ג'בל חלאל (מכונה גם: הלאל או הילאל), הר המורכב מסלעי גיר ואבן חול, הנמצא כ-30 קילומטרים מערבית לקוסיימה בצפון סיני.<br /> *ג'בל חשם א-טריף (או: ג'בל האשם א-טריף; בעברית: &quot;הר השם&quot;), הר במזרח חצי האי סיני. ההר מרוחק מגבול ישראל-מצרים כ-20 קילומטר, צפונית מערבית ל[[אילת]].<br /> *אמי קוסי, הר געש השוכן בקצה הדרום מזרחי של הרי טיבסטי במרכז סהרה.<br /> <br /> ליהודי שהשתתף ב'מבצע קדש' כחייל [[צה&quot;ל]] ועלה על אחד מההרים המזוהים כהר סיני, ולא הרגיש מאומה, כתב הרבי בחורף תשי&quot;ז {{הערה|[[אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200880538 ה'רעט] (כרך יד, עמודים תצה - ו). הובא [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10474&amp;CategoryID=1843 כאן].}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני לא הרגיש שזהו אותו ההר, בטח לדכוותיה [=שלאדם ברמתו] למותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני הוא שקבלו תורה מסיני, וחשיבות זו בעינה היא כששומרים את התורה כדבעי, שהיא תורת חיים, זאת-אומרת הוראה בחיים היום יומיים, ותורת עולם היינו נצחית, המחייבת את איש היהודי בכל מקום וזמן, ושעל ידה נעשה עמנו עם עולם, עם נצחי.<br /> <br /> ועל פי תורת החסידות, אחד מיסודותי' הוא - ההכרה שכל יהודי בנפשו פנימה קשור הוא קשר של קיימא בתורה, תורת חיים, ובמצוותי', אף שבחיצוניותו עושה לפעמים דברים שאינם מתאימים לזה. שלכן שיטת החסידות היא לקרב את כל איש הישראלי מתוך אהבת ישראל להחזירו לתורה מסיני [...]}}<br /> <br /> ב[[ספריית חב&quot;ד]] מצויה תמונת אויר של הר סיני, עליה נרשם בכתב-יד-קודש הרבי: {{ציטוטון|הר סיני – אורי ע&quot;ה שעני, אשקלון קיץ תשכ&quot;ו}}. הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] משער, שכנראה אודות תמונה זו כותב הרבי את תודתו לאלמנת הצלם ב[[עשרת ימי תשובה]] [[תשל&quot;ח]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך י&quot;ט עמוד 516}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מובן שתודה מיוחדת על שימת לבבה לשלוח לי תשורה יקרה מצילומי בעלה ז&quot;ל, צילום ממדבר סיני ומההר שקוראים לו &quot;הר סיני&quot;, המראה לא רק כשרון מיוחד באמנות הצילום, אלא גם על ידי קביעת הנושא שיש בו ענין לבבי השייך לכל-אחד-ואחת מישראל, ש&quot;כל הנשמות היו במעמד הר סיני&quot; כשניתנה התורה לישראל.}}<br /> <br /> כמו כן, בחודש [[אדר א']] [[תשנ&quot;ב]] קיבל הרבי אבן מהר סיני, והרבי רשם בפתק המצורף אליה: &quot;אד&quot;ר [=אדר ראשון] התשנ&quot;ב&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מעמד הר סיני]]<br /> *[[מצרים]]<br /> *[[פרשת בהר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ד&quot;ר אפרים וחנה הראובני, '''[https://daat.ac.il/he-il/kitveyet/sinai/hareuveny-har.htm השמות הר סיני, הר חורב, הצמח סוף וים סוף]''', מכתב העת התורני 'סיני' גיליון ט&quot;ז, כרך ל&quot;ב, באתר 'דעת'<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10212&amp;CategoryID=1815 הר סיני – ומעמד נתינת התורה]'''<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מנחם פוזנר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5137527 13 עובדות מרתקות על הר סיני שאתם צריכים להכיר]''' {{בית חבד}}<br /> *אלי וולף, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4038049 איפה זה בדיוק הר סיני?]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/520405 סיפור מתן תורה בחמש דקות]'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מתן תורה]]<br /> [[קטגוריה:חומש שמות]]<br /> [[קטגוריה:שבועות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%99.jpg&diff=808593 2025-11-03T07:13:29Z

<p>קודש לנשיא הדור: 5116 בספריית אגוח</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> 5116 בספריית אגוח</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA&diff=805229 2025-10-06T03:50:15Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משמעות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר במהדורותו הראשונה]]<br /> '''הדרך לחיים של משמעות''' הוא ספר המעבד בשפה קלה רעיונות השאובים מתורת [[הרבי]] והדרכותיו המקיפים רבים מתחומי ה[[חיים]]. הספר מתיימר להגיש בשפה בהירה ערכי יסוד ב{{ציטוטון|חוכמת הרבי מלובביץ'}}.<br /> <br /> הספר שנערך בידי הרב [[סימון יעקובסון]], הינו מהראשונים בסגנון המנגיש את משנת הרבי והוא מיועד לקהל הרחב ב[[עולם]] כולו ואף ל[[גויים]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:28-05-2024-09-33-43-WhatsApp-Image-2024-05-27-at-6.53.32-PM-711x415.jpeg|שמאל|ממוזער|ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] קורא בספר במליאת ה[[כנסת (מדינת ישראל)|כנסת]]]]<br /> בשנים האחרונות לפעילותו החל [[ועד הנחות התמימים]] והעומד בראשו הרב [[סימון יעקובסון]] להוסיף לפעילות הסדירה של כתיבת ה[[הנחה|הנחות]] מ[[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]י [[הרבי]] ו[[הוצאה לאור|הוצאתם לאור]] - את המשימה להנגיש את תורת הרבי לקהל הרחב. עקב [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] גבר העיסוק בנושא, והרב יעקובסון החל במסירת הרצאות והפקת תכנים המעבדים את עיקרי משנת הרבי והגותו בצורה בהירה, המעבירה את המסר בצורה מתאימה לקהלים רחבים, ואף ל[[גויים]], בהתאם לשיטת הרבי להפיץ את [[שבע מצוות בני נח]] במטרה להוסיף ביישוב העולם.<br /> <br /> לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] החל הרב יעקובסון בריכוז הספר המאגד את רעיונות אלו מסודרים לפי נושאים, והספר יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]] באנגלית תחת השם &quot;Toward a Meaningful Life&quot;. לצורך הספר הסתייע העורך באנשי מקצוע ומומחים, ביניהם העיתונאי סטפן דובנר, הסופרת קליר וכטל. הודפס במהדורה צבעונית בגודל אלבומי.<br /> <br /> מתוך הקדמת הספר: {{ציטוטון|בעת כתיבת הספר נתעוררו כמה אתגרים נכבדים. מאחר שהרבי הכליל ביטויים וממדים אינטלקטואליים כה רבים ושונים בכתביו ובשיחותיו, היה קשה לתמצת אותם בצורת פרקים. אתגר נוסף היה תרגומם לאנגלית של ביטויים שהיו במקור באידיש או בעברית. זה יצר בעיות אידיאולוגיות ולשוניות גם יחד.}}<br /> <br /> בעקבות ההצלחה של הספר הקים העורך את המרכז לחיים של משמעות (The Meaningful Life Center), המקיים אתר פופולרי וערוץ youtube הזוכה למאות אלפי צפיות, וכן מרכז תחרויות חיבור מאמרים בנושאי החסידות והחיים.<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> הספר עוסק בשאלת משמעות החיים, ומעניק נקודות מבט חדשות על כל היבטי החיים: מ[[לידה]] ועד [[מוות]], [[נעורים]] ועד [[זקנה]]; [[נישואים]], [[אהבה]], אינטימיות ו[[משפחה]]; הנושאים המתמשכים של קריירה, [[בריאות]], [[כאב]] וסבל; [[חינוך]], ממשל - ומציע תשובות יהודיות - חסידיות לשאלות קיומיות אלו. עיקרו של הספר הוא, שהחיים מקבלים משמעות כאשר האדם מחבר אותם ל[[תכלית הבריאה|תכלית אלוקית]], מגלה את [[נשמה|נשמתו]] ומקדיש את חייו לעשיית רצון ה'.<br /> <br /> ===מבנה===<br /> *חלק ראשון: ה[[אדם]]<br /> *חלק שני: חברה<br /> *חלק שלישי: [[אלוקים]]<br /> *בסוף הספר מופיע 'אפילוג' (קטע מסכם): [[הרבי כמשיח]]<br /> <br /> ==תפוצה==<br /> הספר זכה לשבחים רבים על בהירותו, עומקו והשפעתו, תורגם למספר [[שפה|שפות]], וסמוך לצאתו כבר היה רב מכר. על פי אתר הבית של המרכז לחיים של משמעות, נמכר עד היום ביותר מ-400,000 עותקים ותורגם לעברית, צרפתית, ספרדית, הולנדית, פורטוגזית, איטלקית, רוסית, גרמנית, הונגרית, פולנית, צ'כית וגיאורגית.<br /> [[קובץ:משמעות חדש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|המהדורה החדשה]]<br /> <br /> המהדורה העברית יצאה לאור בשנת [[תשנ&quot;ו]] בהוצאת אריה ניר - מדן. תרגום: חנה גפן. עריכה עברית: זאב ריטרמן, שרה בוני. <br /> <br /> לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ט]] יצא לאור הספר העברי בכריכה רכה, בתרגום חדש. עורכת ראשית: חיה לנדא. בהוצאת רמת השבים.<br /> <br /> נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] קיבל את הספר מאת המחבר, ומאז החל לדבר בהתלהבות על תכניו בראיונות לכלי תקשורת, ומתוך כך פיתח אהדה והערצה אל ה[[יהדות]], ל[[חב&quot;ד]], ל[[רבי]] ולמחבר. בביקורו ב[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשפ&quot;ד]] ביקש שהמחבר יתלווה אליו.<br /> <br /> בחודש אייר שנת [[תשפ&quot;ד]] ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] תועד במליאת הכנסת, קורא את הספר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום יעקב חזן]] (ראיין), '''מה הרבי אומר על...''', בתוך [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 53 {{בית משיח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://tablet.otzar.org/#/book/26968/p/1/t/0.212887606088935531234/fs/0/start/0/end/0/c הספר לקריאה] באתר [[אוצר החכמה]]<br /> *[www.meaningfullife.com/ אתר הבית של '''המרכז לחיים של משמעות''']<br /> *'''[jli.co.il/courses/item/toward-a-meaningful-life קורס הדרך לחיים של משמעות]''' באתר [[JLI]]<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA/ תגית: המרכז לחיים של משמעות]''' באתר {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים - אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=Lubavitch_News_Service&diff=804162 2025-09-29T13:40:27Z

<p>קודש לנשיא הדור: קודש לנשיא הדור העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור/Lubavitch News Service לשם Lubavitch News Service בלי להשאיר הפניה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ליובאוויטש ניוז סערוויס.png|ממוזער|לוגו הגליון - Lubavitch News service - LNS]]<br /> '''LUBAVITCH NEWS SERVICE (LNS)''' (שירות החדשות של ליובאוויטש) הינו מוסד שנועד לייצג את חב&quot;ד בכלי התקשורת בארצות הברית, ובראשו עומד מזכיר [[הרבי]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> ==הקמת המוסד==<br /> זמן קצר לאחר כניסתו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] לעבוד ב[[מזכירות הרבי]], הורה לו הרבי להתחיל לערוך גליון לפרסום ידיעות חב&quot;דיות, שיישלח למערכות העיתונים ומערכות תקשורת.<br /> <br /> גליון זה הפך תוך זמן קצר למוסד בפני עצמו, שריכז את פעילות הדוברות של [[חב&quot;ד]] ומוסדותיה, ולייצג את חב&quot;ד ופעולותיה מול כלי התקשורת באופן רשמי.<br /> <br /> בתחילת העבודה על הגליונות, הכניס הרב קרינסקי עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אל הרבי הצעה של מספר שמות לגליון, ומתוך השמות שהוצעו בחר הרבי בעצמו את השם LUBAVITCH NEWS SERVICE, שהיה מוכר במקומות רבים בעיקר בראשי התיבות שלו LNS.<br /> <br /> הגליון כלל הודעות חדשותיות עבור העיתונות מהנעשה בפעילות החב&quot;דית ובמרכז העולמי ב[[770]] ובמוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם, וכן משיחות ומכתבי הרבי בענינים העומדים על הפרק.<br /> <br /> העלונים היו נכתבים באידיש ובאנגלית, כאשר הגליונות באידיש התבססו על רשימותיו של ר' [[שלום דובער גורדון]].<br /> <br /> הרבי היה מעורב באופן עמוק בתוכן הגליונות, והעניק הוראות רבות בנוגע לאופן עריכתם וצורת הפרסום, ולעיתים היה מורה למזכירות לשלוח עותק מהעלון לאישים מסויימים.<br /> <br /> בין החסידים שעסקו רבות בסיוע לפרסום ושליחת הגליונות, היה ר' ראובן בערנס.<br /> <br /> לאורך השנים התפרסמו אלפי עלונים{{הערה|1=[https://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-New%20-%2025%20Adar%20II%2C%20%205768.pdf תשורה ניו עמוד 5] וכך בשאר התשורות שפורסמו על ידי משפחת קרינסקי לאורך השנים. אך ב[https://derher.org/wp-content/uploads/Iyar-5782-10.pdf מגזין חסידישע דערהער אייר תשפ&quot;ב עמוד 51] וכן בגליון תחיינו קובץ ו' עמוד 34 שיערו שמספר הגליונות שפורסמו לאורך השנים עומד על כ-500 בלבד.}}, וכל הגליונות עד [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] היו למראה עיני הרבי, שהיה [[מוגה|מגיה]] אותם ולעתים רבות אף מוסיף ומעיר, ולאחר מכן נשלחו ליעדם בעלון הLNS.<br /> <br /> לצד הגליונות של L.N.S. שפורסמו עם לוגו בלבד והדגש בהם היה על תוכן החדשות ללא עיצוב חיצוני, החלה בשנת [[תשמ&quot;ט]] הוצאת גליון חדשות צבעוני מהודר תחת השם 'ליובאוויטש אינטרנשיונל' (Lubavitch International) שמתפרסם 4 פעמים בשנה{{הערה|1=[https://www.lubavitch.com/issues/ תצלומי כריכות הגליונות האחרונים].}}. הרבעון בהנהלת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] חתנו של הרב קרינסקי, ובעריכת מרת [[דוד משה אולידורט|ביילא אולידורט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תחיינו גליון ו' עמוד 33 - בתוך ריאיון עם הרב קרינסקי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[תשורה|תשורות]] הכוללות הגהות לעלוני ה-LNS: [https://teshura.com/Krinsky-Dechter%20-%20Cheshvan%202%2C%205768.pdf 1], [https://teshura.com/Krinsky-Schmukler%20-%20Elul%2015%205770.pdf 2]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=Lubavitch_News_Service&diff=804161 2025-09-29T13:39:33Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ליובאוויטש ניוז סערוויס.png|ממוזער|לוגו הגליון - Lubavitch News service - LNS]]<br /> '''LUBAVITCH NEWS SERVICE (LNS)''' (שירות החדשות של ליובאוויטש) הינו מוסד שנועד לייצג את חב&quot;ד בכלי התקשורת בארצות הברית, ובראשו עומד מזכיר [[הרבי]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> ==הקמת המוסד==<br /> זמן קצר לאחר כניסתו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] לעבוד ב[[מזכירות הרבי]], הורה לו הרבי להתחיל לערוך גליון לפרסום ידיעות חב&quot;דיות, שיישלח למערכות העיתונים ומערכות תקשורת.<br /> <br /> גליון זה הפך תוך זמן קצר למוסד בפני עצמו, שריכז את פעילות הדוברות של [[חב&quot;ד]] ומוסדותיה, ולייצג את חב&quot;ד ופעולותיה מול כלי התקשורת באופן רשמי.<br /> <br /> בתחילת העבודה על הגליונות, הכניס הרב קרינסקי עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אל הרבי הצעה של מספר שמות לגליון, ומתוך השמות שהוצעו בחר הרבי בעצמו את השם LUBAVITCH NEWS SERVICE, שהיה מוכר במקומות רבים בעיקר בראשי התיבות שלו LNS.<br /> <br /> הגליון כלל הודעות חדשותיות עבור העיתונות מהנעשה בפעילות החב&quot;דית ובמרכז העולמי ב[[770]] ובמוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם, וכן משיחות ומכתבי הרבי בענינים העומדים על הפרק.<br /> <br /> העלונים היו נכתבים באידיש ובאנגלית, כאשר הגליונות באידיש התבססו על רשימותיו של ר' [[שלום דובער גורדון]].<br /> <br /> הרבי היה מעורב באופן עמוק בתוכן הגליונות, והעניק הוראות רבות בנוגע לאופן עריכתם וצורת הפרסום, ולעיתים היה מורה למזכירות לשלוח עותק מהעלון לאישים מסויימים.<br /> <br /> בין החסידים שעסקו רבות בסיוע לפרסום ושליחת הגליונות, היה ר' ראובן בערנס.<br /> <br /> לאורך השנים התפרסמו אלפי עלונים{{הערה|1=[https://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-New%20-%2025%20Adar%20II%2C%20%205768.pdf תשורה ניו עמוד 5] וכך בשאר התשורות שפורסמו על ידי משפחת קרינסקי לאורך השנים. אך ב[https://derher.org/wp-content/uploads/Iyar-5782-10.pdf מגזין חסידישע דערהער אייר תשפ&quot;ב עמוד 51] וכן בגליון תחיינו קובץ ו' עמוד 34 שיערו שמספר הגליונות שפורסמו לאורך השנים עומד על כ-500 בלבד.}}, וכל הגליונות עד [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] היו למראה עיני הרבי, שהיה [[מוגה|מגיה]] אותם ולעתים רבות אף מוסיף ומעיר, ולאחר מכן נשלחו ליעדם בעלון הLNS.<br /> <br /> לצד הגליונות של L.N.S. שפורסמו עם לוגו בלבד והדגש בהם היה על תוכן החדשות ללא עיצוב חיצוני, החלה בשנת [[תשמ&quot;ט]] הוצאת גליון חדשות צבעוני מהודר תחת השם 'ליובאוויטש אינטרנשיונל' (Lubavitch International) שמתפרסם 4 פעמים בשנה{{הערה|1=[https://www.lubavitch.com/issues/ תצלומי כריכות הגליונות האחרונים].}}. הרבעון בהנהלת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] חתנו של הרב קרינסקי, ובעריכת מרת [[דוד משה אולידורט|ביילא אולידורט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תחיינו גליון ו' עמוד 33 - בתוך ריאיון עם הרב קרינסקי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[תשורה|תשורות]] הכוללות הגהות לעלוני ה-LNS: [https://teshura.com/Krinsky-Dechter%20-%20Cheshvan%202%2C%205768.pdf 1], [https://teshura.com/Krinsky-Schmukler%20-%20Elul%2015%205770.pdf 2]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=797569 2025-08-22T07:46:32Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* יצירתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= אברהם אבלי גומבינר<br /> |תאריך לידה=שצ&quot;ז<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה=[[ג' תשרי]] תמ&quot;ג.<br /> |מקום פעילות=פולין<br /> |השתייכות=<br /> |תחומי עיסוק= ראש ישיבה ופסיקה.<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי יצחק מפוזן<br /> |בני דורו=<br /> }}<br /> <br /> רבי '''אברהם אבֶלי הלוי גומבינר''' (מכונה גם '''המגן אברהם''') ([[שצ&quot;ז]], - [[ג' בתשרי]] [[תמ&quot;ג]]) מגדולי ה[[אחרונים]] ומגדולי ה[[פסק הלכה|פוסקים]], נודע בשל ספרו ה'''מגן אברהם''' (מג&quot;א) - פירוש ל[[שולחן ערוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> המג&quot;א נולד בעיר גומבין שב[[פולין]] (כיום ב[[אוקראינה]]) בשנת ה'שצ&quot;ז לאביו, ה[[דיין]] רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי ה[[קוזקים]] בשנת [[תט&quot;ו]]. למד תורה אצל ר' יצחק מפוזן, רבהּ הראשי של פולין. בשנת ת&quot;כ הגיע לעיר קליש ב[[פולין]], שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן הוא קיבל משרת [[רב#פוסק הלכה|מו&quot;ץ (מורה צדק)]].<br /> <br /> בעל המג&quot;א נודע כאדם בעל צניעות רבה, שבעטיהּ לא התפרסם כאחד הגדולים אפילו בעירו שלו, שבה לימד בחורים צעירים, שכנראה לא הכירו בטיבו. כאשר ביקר בעירו רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן (הש&quot;ך)]], שאל את הלומדים קושיה חמורה, ושמע תשובה שהפתיעה אותו מפי בחור צעיר. כאשר שמע מפיו כי את התשובה לשאלה זו שמע מרבו, הביע רבי שבתי הכהן את רצונו לפגוש בו. כאשר נפגש עמו ודיבר עמו בדברי תורה, עמד על גדלותו, והתפלא שענק רוח זה חי בדירה מצומצמת ללא משרה רבנית כלשהי. הוא נזף בבני העיר על כך, והם הסכימו לתת לו כל משרה שיחפוץ. היות ששסירב לנשל אף אחד ממשרתו, נמצאה לו בסוף רק משרת [[רב]]. וכך, בניגוד ליתר מפרשי השולחן ערוך שחיו בדורו - ה[[יהושע פלק כץ|סמ&quot;ע]], ה[[דוד הלוי סגל|ט&quot;ז]] וה[[שבתי כהן|ש&quot;ך]], שהיו רבני ערים גדולות או עמדו בראש [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות - ר' גומבינר מעולם לא כהן כרב עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. <br /> <br /> רבי אורי בנו של רבי [[יואל בעל שם]] הלך ללמוד בישיבתו של רבי אברהם אבלי גומבינר בקאליש (לאחר שנפטר רבו רבי דוד הלוי באוסטרא) שם למדו גם תורת המוסר ומדות טובות{{הערה|על פי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בספר הזכרונות פרק ס'}}.<br /> <br /> על פי המסופר, הואיל ובדרך כלל לא היה בידו די כסף לרשום את חידושיו, הוא היה רושם אותם על כותל ביתו. ישנן עדויות מאוחרות מאלו שגרו באותו בית, כי כאשר הסיד היה מתקלף לעיתים, הייתה נראית שכבת הסיד הישנה ועליה כתב ידו של המג&quot;א.{{מקור}}<br /> <br /> גם לאחר שהתפרסם בעירו, עדיין כמעט לא היה מפורסם מחוצה לה; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר פטירתו, הקנה לו את שמו ברחבי העולם היהודי.<br /> <br /> מסופר, כי המילים האחרונות שאמר ה[[צדיק נסתר|צדיק הנסתר]] רבי [[אריה לייב שרה'ס]] לפני פטירתו היו: {{ציטוטון|&quot;בעל המגן אברהם היה גאון אמיתי וצדיק אמיתי&quot;{{הערה|מובא אצל: א' מרקוס, '''החסידות'''.}}.}}<br /> <br /> המגן אברהם הסתלק ביום [[ג' בתשרי]] בשנת תמ&quot;ג.<br /> <br /> ===יצירתו===<br /> המג&quot;א החל לכתוב את ספרו בשנת [[תכ&quot;ה]], ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת [[תל&quot;א]] סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת [[תל&quot;ג]] ל[[אמסטרדם]] כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג&quot;א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו&quot;ת צמח צדק וספר עולת תמיד.<br /> <br /> המגן אברהם נחשב כאחד הפוסקים המוסמכים ביותר.<br /> <br /> בעריכת [[שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן]], התחשב [[אדמו&quot;ר הזקן]] מאוד בפסקיו, גם כשהדבר היה נגד סברתו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לעת זקנותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאשר הוסיף אומץ וכוח בהלכה כמאמר זקני ת&quot;ח כל זמן שמזקינין דעתן מתיישבת עליהם, הוא חזר בו מהרבה פסקים שלו, מכיון שסבר כי בכוחו להכריע נגד פסקיו של המגן אברהם.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], כי אמנם ראוי הוא המגן אברהם לסמוך עליו, אך מתחרט הוא על כך שסמך יותר מדי על המגן אברהם{{מקור}}.<br /> <br /> [[הרבי]] אומר ש&quot;המגן אברהם היה [[קבלה|מקובל]], וכפי שרואים שמביא בחיבורו כמה וכמה ענינים מספרי קבלה, ומציין לכוונות וכו'&quot;{{הערה|שיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל&quot;א]].}}<br /> <br /> על רבי [[נחמיה מדוברובנה]] מסופר שהיה מדייק בלשונותיו של המגן אברהם, ולומד מדקויות אלו הלכות רבות{{הערה|'''תורת מנחם''', א, ה'שי&quot;ת, שיחת כ&quot;ף מנחם-אב ה'שי&quot;ת, 153.}}.<br /> <br /> ===קברו===<br /> המג&quot;א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]] מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו, (דרך סבו ר' יהודה קמינר).<br /> <br /> אחרי [[השואה]], נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8/Lubavitch_News_Service&diff=767928 2025-05-16T14:22:10Z

<p>קודש לנשיא הדור: יצירת דף עם התוכן &quot;{{א|להתראות}}, אשמח אם תוכל להוסיף כיד ה&#039; הטובה עליך. ~~~.&quot;</p> <hr /> <div>{{א|להתראות}}, אשמח אם תוכל להוסיף כיד ה' הטובה עליך. [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 17:22, י&quot;ח באייר, ה'תשפ&quot;ה.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=767814 2025-05-15T23:00:37Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* הסכם השלום עם מצרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] &quot;הנה הנה [[משיח]] בא&quot; בשלט פרסום בחזית [[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> :&lt;span style=&quot;font-size: 90%; color: #555577;&quot;&gt;ערך זה עוסק ב[[נבואה|נבואות]] של [[הרבי]] בעלות השלכה על מספר גדול של אנשים ולא בנבואות פרטיות שנאמרו או השפיעו על אישים בודדים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ב[[דבר מלכות שופטים|שבת פרשת שופטים]] [[תנש&quot;א]] דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] על חזרת ה[[נבואה]] לישראל, וביאר '''כי בדורנו ישנה נבואה במלך המשיח עצמו''' - שאמר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו, והורה לפרסם לכל אנשי הדור כי עליהם לציית לכל דברי הנביא, כולל הנבואה העיקרית שלו - &quot;הנה זה משיח בא&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הודיע [[הרבי]] שתהיה &quot;שנת ניסים&quot;, ולאחר מכן בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע כי סימנה &quot;נפלאות אראנו&quot;. בשנים אלו השתנה העולם עם נפילת המשטר הקומוניסטי, תהליך שהתרחש כמעט ללא שפיכות דמים. על נפילה זו ניבא הרבי ברורות לפני עשרות שנים, כשהמעצמה הייתה עוד בשיא תוקפה.<br /> <br /> ==נבואות הרבי במלחמות ארץ ישראל==<br /> ===מלחמת ההתשה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}<br /> '''מלחמת ההתשה''' הייתה מלחמה עקובה מדם שנערכה בין [[צה&quot;ל]] וצבא מצרים בסיוע הצבא הרוסי. המלחמה התנהלה בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום כיפור]], והשלב העיקרי בה החל בהתקפה מצרית ב[[י&quot;ח אדר]] [[תשכ&quot;ט]], והיא נמשכה עד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].<br /> ===מלחמת ששת הימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}<br /> ===מלחמת יום הכיפורים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}<br /> <br /> ===מלחמת המפרץ===<br /> <br /> [[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]<br /> ב[[יום שני]] ב' [[סיון]] [[תש&quot;נ]], הכריז [[הרבי]] כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם &quot;תהא שנת אראנו נפלאות&quot;. הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה.<br /> <br /> ההתייחסות הראשונית של [[הרבי]] לקראת מלחמת המפרץ, הייתה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ&quot;ח [[מנחם אב]] בשנת [[תש&quot;נ]]. &quot;אנו נמצאים בימים קשים&quot;, אמר לרבי. <br /> הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: &quot;אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש (ביחס לארץ ישראל - חומש דברים י&quot;א, י) 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'&quot;. זו הייתה תחילה בסדרה של נבואות מדויקות שנביא הרבי בנוגע למלחמה, בנוגע לתחזיות של כל המומחים, ושהתבררו כמובן, כמדויקות להפליא.<br /> <br /> [[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]<br /> הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': &quot;שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב&quot;ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...&quot;, הייתה ב[[התוועדות]] שבת פרשת ראה תש&quot;נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי. <br /> <br /> מאז אותה [[התוועדות]] היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב&quot;ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] כ&quot;ב ב[[אלול]] תש&quot;נ.<br /> <br /> ===הסכם השלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קמפ דיויד]]}}<br /> בעת הסכם השלום עם מצרים, יצא הרבי בחריפות נגד ההסכם בהביעו את פליאתו כיצד ניתן להחזיר שטחים תמורת חתיכת נייר שאין לה כל תוקף, וכך אמר הרבי &quot;מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68547 ראה עוד].}}. <br /> <br /> חלקה הראשון של הנבואה התקיים במדוייק כעבור שנה כאשר נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, וחלקה השני התקיים לאחר 30 שנה בשנת [[תשע&quot;ב]] אז בוטלו הסכמי הגז ונודע מהי חשיבות מצרים לאותם הסכמים{{הערה|המועמד המוביל לנשיאות מצרים אמר &quot;הסכמי קמפ דיוויד הם מסמך היסטורי שמקומו על המדף לזיכרון, משום שסעיפיו מדברים על כך שמטרת ההסכם להקים ממשל פלסטיני עצמאי, בעוד שהיום אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית עצמאית&quot; ובביקור במחוז המערבי במצרים, תיאר את ההסכם כ&quot;דיו על נייר שתוקף סמכותו פג&quot;.}}.<br /> <br /> כמו כן מצרים הפרה את ההסכם וסייעה (במישרין ובעקיפין, בהסכמה שבשתיקה לנשק שהועבר דרך מעבר רפיח) להתחמשות החמאס ברצועת [[עזה]] לאורך שנים, מה שהוביל למתקפה על ישראל ב[[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]] ופתיחת [[מלחמת חרבות ברזל]].<br /> <br /> ==נבואות הרבי במלחמות ארה&quot;ב==<br /> {{להשלים}}<br /> ==נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות==<br /> כאשר מיכאיל גורבצ'וב התמנה בשנת [[תשמ&quot;ה]] (1985) למזכ&quot;ל המפלגה הקומוניסטית בברית-המועצות והיה לנשיא המעצמה, אחזו רוב הפרשנים הפוליטיים בדעה, ש'המלחמה הקרה' בין מזרח ומערב {{הערה|כינויו של מצב אי-הלוחמה שהושג באמצעות האיום וההפחדה ההדדיים}} תימשך במשך כל התקופה הנראית לעין. המזכ&quot;ל החדש גורבצ'וב היה חבר מפלגה מפורסם בנוקשותו ותקיפותו. רק נביא היה יכול לחזות את השינויים הקיצוניים שיתחוללו תחת שלטונו בברית-המועצות ובעולם כולו.<br /> <br /> באותו הזמן, היה רק אדם אחד שצפה את המהפכים האלה, שנים לפני שהתרחשו. בשנת [[תשמ&quot;ה]], שיגר הרבי מסר לחסידים שהפעילו את הרשת הדתית-מחתרתית המסועפת של פעילי ושליחי חב&quot;ד בברית-המועצות: הגרוע מכל כבר עבר וכעת ניתן לצפות רק לטוב. איש מאלה שאינם קשורים לרבי, לא האמין. המצב בברית-המועצות באותה שנה היה קשה מנשוא. צ'רניינקו, קודמו של גורבצ'וב, נפטר לעולמו ואיש לא חזה כי יורשו מיכאיל גורבצ'וב ייזום רפורמות{{הערה|[https://col.org.il/news/140754 jem מציגים: סיפורו המופלא של מחולל המהפך מיכאיל גורבצ'וב{{וידאו}}{{col}}]}}.<br /> <br /> בסביבות [[טבת]]-[[שבט]] [[תשמ&quot;ז]] (תחילת 1987) הרבי ציווה על חסידיו להכין בארץ-הקודש מקומות-דיור ואפשרויות תעסוקה לאלפי יהודי רוסיה שיעלו בקרוב ארצה!<br /> <br /> בנובמבר{{הבהרה}} [[תשמ&quot;ז]] (1987) הכריז הנשיא גורבצ'וב כי &quot;סטלין ופמלייתו היו אחראים לפעולות דיכוי ומעשים בלתי חוקיים&quot;, ורק אז החל העולם לקלוט שמדובר כאן בשינוי קיצוני של מדיניות פנים וחוץ בברית-המועצות.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשמ&quot;ט]] (ספטמבר 1989) הכריז הרבי על [[תש&quot;נ]] השנה המתקרבת כ'שנת ניסים' - על שום הניסים העומדים להתרחש בה. שבועות אחדים לאחר-מכן, השתנו פניה של אירופה באופן דרמטי וכמעט לא-ייאמן. המעצמה הקומוניסטית התפוררה וגרורותיה קרסו בזו אחר זו - אך לא נוכח איומים גרעיניים תוך מהומות ושפיכות-דמים - אלא בהפגנות שקטות בכיכרות הערים, בהן התכנסו מאות-אלפי אזרחים ותבעו את חירותם.<br /> <br /> פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], חבר 'האקדמיה הרוסית למדעים' ומבכירי המומחים בעולם בתחום התרמו-דינמיקה, סיפר כי בשיחה עם הנשיא גורבצ'וב במהלך ביקורו ב[[ארץ הקודש]] מספר שנים לאחר המהפיכה שחולל, סיפר לגורבצ'וב על הנחיותיו של הרבי לבנות שכונה למהגרים היהודיים שיגיעו מברית-המועצות. &quot;הנשיא נראה מופתע&quot;, סיפר ברנובר. &quot;'באותם ימים', אמר לי, 'עדיין לא החלטתי לבצע שינויים כלשהם בברית-המועצות. אפילו אני לא ידעתי על כך'...&quot;{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/396339 תשמ&quot;ט (1989): סיום 'המלחמה הקרה'{{בית חבד}}]}}<br /> {{הערה|[https://sinun770.org/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ מתי חזה הרבי מליובאוויטש את נפילת ברית המועצות?]}}<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==נבואת הגאולה==<br /> {{ערך מורחב|בשורת הגאולה}}<br /> {{להשלים}}<br /> הנבואה העיקרית – הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ שופטים תנש&quot;א. התוועדויות שם כרך ד' עמ' 201-202}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[דבר מלכות שופטים]]<br /> *'''[[נביא מקרבך]]'''<br /> * [[נבואה#נבואה בזמננו|נבואה בזמננו]] בערך נבואה<br /> * [[מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח]] - תקליטור לצפיה<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&amp;st=&amp;pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו&quot;רי חב&quot;ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org<br /> <br /> ;כללי<br /> * [http://www.psakdin.net פסק הלכה על-פי דין תורתינו הקדושה.. שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין נביא], אתר פסק דין<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=133 הנביא] נבואות הרבי ב{{חבד בישראל}}<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24867.htm דברים כהווייתם / יש נביא בישראל!] באתר {{הגאולה}}<br /> * גיל עקביוב, [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1786 'משיח בא'] {{צליל}} - לחן על מילות הרבי ב[[שיחה|שיחת]] פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] &quot;לפרסם לכל אנשי הדור.. הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומייד ממש הנה זה משיח בא&quot;. ידיעה חדשותית: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=15712&amp;url=article_he שיר חדש בביצועו של גיל עקביוב], ד [[אלול]] ה'תשס&quot;ה (08.09.2005) - {{אינפו}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|84944|רבי כנביא ● הרב יקותיאל גרין||{{תע|11/28/2014}}}}<br /> * הרב [[אסף חנוך פרומר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40499 &quot;היחיד שעונה לגדרי הנביא הוא הרבי עצמו&quot;], מאמר מקיף מאת הרב [[מענדל ווכטר]] {{אינפו|}}<br /> * [http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99/ חצי יובל לנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח], ראיון עם הרב [[שלום דובער וולפא]] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ&quot;א] - ההתרחשויות סביב שיחת הרבי {{אינפו}}<br /> ;מלחמות ישראל<br /> * [http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=242 ארץ ישראל השלימה - לסיים את מלחמת של&quot;ג]{{וידאו}}<br /> * מנדי שוחט, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77950 המניעות ועיכובים על פרסום נבואת המלחמה והניצחון''', ערב יום הכיפורים תשל&quot;ד], ט' [[תשרי]] התשע&quot;ד (13.09.2013)<br /> * '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf02/index.html 40 לנבואה]''', מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יום כיפור, תשע&quot;ד (09.2013)<br /> * [[מלחמת המפרץ#נבואת הרבי|מלחמת המפרץ - נבואת הרבי]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65272 30 שנה אחרי שהרבי הזהיר: האסלאמיסטים ניצחו במצרים], <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2672 הסכנה המצרית] כלי התקשורת עוסקים בנצחון המוסלמים הקיצוניים בבחירות במצרים, דבר שמעמיד בסימן שאלה את יחסי ישראל-מצרים השבריריים גם כך. בקשר עם כך אנו מגישים וידאו בפרסום ראשון בו זועק הרבי על הסכנות ב&quot;הסכם השלום&quot; עם מצרים<br /> * [[בנצי פרישמן]], [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk מול כל התחזיות! מול כל הפרשנויות!], [[עיתון הגאולה]] עמד 2<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1027187/ סקירת נבואות הרבי במלחמות ישראל במשך השנים{{וידפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=767813 2025-05-15T22:57:11Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] &quot;הנה הנה [[משיח]] בא&quot; בשלט פרסום בחזית [[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> :&lt;span style=&quot;font-size: 90%; color: #555577;&quot;&gt;ערך זה עוסק ב[[נבואה|נבואות]] של [[הרבי]] בעלות השלכה על מספר גדול של אנשים ולא בנבואות פרטיות שנאמרו או השפיעו על אישים בודדים.&lt;/span&gt;<br /> <br /> ב[[דבר מלכות שופטים|שבת פרשת שופטים]] [[תנש&quot;א]] דיבר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] על חזרת ה[[נבואה]] לישראל, וביאר '''כי בדורנו ישנה נבואה במלך המשיח עצמו''' - שאמר דברים העתידים להיות ונאמנו דבריו, והורה לפרסם לכל אנשי הדור כי עליהם לציית לכל דברי הנביא, כולל הנבואה העיקרית שלו - &quot;הנה זה משיח בא&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הודיע [[הרבי]] שתהיה &quot;שנת ניסים&quot;, ולאחר מכן בשנת [[תנש&quot;א]] הודיע כי סימנה &quot;נפלאות אראנו&quot;. בשנים אלו השתנה העולם עם נפילת המשטר הקומוניסטי, תהליך שהתרחש כמעט ללא שפיכות דמים. על נפילה זו ניבא הרבי ברורות לפני עשרות שנים, כשהמעצמה הייתה עוד בשיא תוקפה.<br /> <br /> ==נבואות הרבי במלחמות ארץ ישראל==<br /> ===מלחמת ההתשה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}<br /> '''מלחמת ההתשה''' הייתה מלחמה עקובה מדם שנערכה בין [[צה&quot;ל]] וצבא מצרים בסיוע הצבא הרוסי. המלחמה התנהלה בתקופה שבין [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום כיפור]], והשלב העיקרי בה החל בהתקפה מצרית ב[[י&quot;ח אדר]] [[תשכ&quot;ט]], והיא נמשכה עד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].<br /> ===מלחמת ששת הימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}<br /> ===מלחמת יום הכיפורים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}<br /> <br /> ===מלחמת המפרץ===<br /> <br /> [[קובץ:1963.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל מיורט במהלך המלחמה, בשמי [[רמת גן]]]]<br /> ב[[יום שני]] ב' [[סיון]] [[תש&quot;נ]], הכריז [[הרבי]] כי ראשי התיבות של השנה הבאה הם &quot;תהא שנת אראנו נפלאות&quot;. הרבי אף הסביר כי באופן מיוחד הוא מקדים לתת את ראשי התיבות של השנה הבאה, כדי שיוכלו להדפיס זאת בלוחות השנה.<br /> <br /> ההתייחסות הראשונית של [[הרבי]] לקראת מלחמת המפרץ, הייתה לשר המשטרה דאז מר רוני מילוא שהגיע לרבי בכ&quot;ח [[מנחם אב]] בשנת [[תש&quot;נ]]. &quot;אנו נמצאים בימים קשים&quot;, אמר לרבי. <br /> הרבי באופן נדיר, קטע את דבריו: &quot;אין אלו ימים קשים... כבר אמרתי שכתוב מפורש (ביחס לארץ ישראל - חומש דברים י&quot;א, י) 'עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה'&quot;. זו הייתה תחילה בסדרה של נבואות מדויקות שנביא הרבי בנוגע למלחמה, בנוגע לתחזיות של כל המומחים, ושהתבררו כמובן, כמדויקות להפליא.<br /> <br /> [[קובץ:ידיעות אחרונות מלחמת המפרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דברי [[הרבי]] ב[[עיתון 'ידיעות אחרונות']]]]<br /> הפעם הראשונה שהרבי הזכיר קבל עם ועולם את דברי המדרש ב'ילקוט שמעוני': &quot;שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב&quot;ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...&quot;, הייתה ב[[התוועדות]] שבת פרשת ראה תש&quot;נ. היה זה בשעה שהעולם עמד ותהה, לא יודע אם תפתח המלחמה ואם כן איפה ומתי. <br /> <br /> מאז אותה [[התוועדות]] היו דברי המדרש שגורים בפי הרבי כמעט בכל [[שיחה]] או התוועדות. כך גם בכינוס של [[נשי ובנות חב&quot;ד]] שהתקיים ב[[יום רביעי]] כ&quot;ב ב[[אלול]] תש&quot;נ.<br /> <br /> ===הסכם השלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קמפ דיויד]]}}<br /> בעת הסכם השלום עם מצרים, יצא הרבי בחריפות נגד ההסכם בהביעו את פליאתו כיצד ניתן להחזיר שטחים תמורת חתיכת נייר שאין לה כל תוקף, וכך אמר הרבי &quot;מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68547 ראה עוד].}}. <br /> <br /> חלקה הראשון של הנבואה התקיים במדוייק כעבור שנה כאשר נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, וחלקה השני התקיים לאחר 30 שנה בשנת [[תשע&quot;ב]] אז בוטלו הסכמי הגז ונודע מהי חשיבות מצרים לאותם הסכמים{{הערה|המועמד המוביל לנשיאות מצרים אמר &quot;הסכמי קמפ דיוויד הם מסמך היסטורי שמקומו על המדף לזיכרון, משום שסעיפיו מדברים על כך שמטרת ההסכם להקים ממשל פלסטיני עצמאי, בעוד שהיום אנחנו מדברים על מדינה פלסטינית עצמאית&quot; ובביקור במחוז המערבי במצרים, תיאר את ההסכם כ&quot;דיו על נייר שתוקף סמכותו פג&quot;.}}.<br /> <br /> ==נבואות הרבי במלחמות ארה&quot;ב==<br /> {{להשלים}}<br /> ==נבואות הרבי בנוגע להתפרקות ברית המועצות==<br /> כאשר מיכאיל גורבצ'וב התמנה בשנת [[תשמ&quot;ה]] (1985) למזכ&quot;ל המפלגה הקומוניסטית בברית-המועצות והיה לנשיא המעצמה, אחזו רוב הפרשנים הפוליטיים בדעה, ש'המלחמה הקרה' בין מזרח ומערב {{הערה|כינויו של מצב אי-הלוחמה שהושג באמצעות האיום וההפחדה ההדדיים}} תימשך במשך כל התקופה הנראית לעין. המזכ&quot;ל החדש גורבצ'וב היה חבר מפלגה מפורסם בנוקשותו ותקיפותו. רק נביא היה יכול לחזות את השינויים הקיצוניים שיתחוללו תחת שלטונו בברית-המועצות ובעולם כולו.<br /> <br /> באותו הזמן, היה רק אדם אחד שצפה את המהפכים האלה, שנים לפני שהתרחשו. בשנת [[תשמ&quot;ה]], שיגר הרבי מסר לחסידים שהפעילו את הרשת הדתית-מחתרתית המסועפת של פעילי ושליחי חב&quot;ד בברית-המועצות: הגרוע מכל כבר עבר וכעת ניתן לצפות רק לטוב. איש מאלה שאינם קשורים לרבי, לא האמין. המצב בברית-המועצות באותה שנה היה קשה מנשוא. צ'רניינקו, קודמו של גורבצ'וב, נפטר לעולמו ואיש לא חזה כי יורשו מיכאיל גורבצ'וב ייזום רפורמות{{הערה|[https://col.org.il/news/140754 jem מציגים: סיפורו המופלא של מחולל המהפך מיכאיל גורבצ'וב{{וידאו}}{{col}}]}}.<br /> <br /> בסביבות [[טבת]]-[[שבט]] [[תשמ&quot;ז]] (תחילת 1987) הרבי ציווה על חסידיו להכין בארץ-הקודש מקומות-דיור ואפשרויות תעסוקה לאלפי יהודי רוסיה שיעלו בקרוב ארצה!<br /> <br /> בנובמבר{{הבהרה}} [[תשמ&quot;ז]] (1987) הכריז הנשיא גורבצ'וב כי &quot;סטלין ופמלייתו היו אחראים לפעולות דיכוי ומעשים בלתי חוקיים&quot;, ורק אז החל העולם לקלוט שמדובר כאן בשינוי קיצוני של מדיניות פנים וחוץ בברית-המועצות.<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשמ&quot;ט]] (ספטמבר 1989) הכריז הרבי על [[תש&quot;נ]] השנה המתקרבת כ'שנת ניסים' - על שום הניסים העומדים להתרחש בה. שבועות אחדים לאחר-מכן, השתנו פניה של אירופה באופן דרמטי וכמעט לא-ייאמן. המעצמה הקומוניסטית התפוררה וגרורותיה קרסו בזו אחר זו - אך לא נוכח איומים גרעיניים תוך מהומות ושפיכות-דמים - אלא בהפגנות שקטות בכיכרות הערים, בהן התכנסו מאות-אלפי אזרחים ותבעו את חירותם.<br /> <br /> פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], חבר 'האקדמיה הרוסית למדעים' ומבכירי המומחים בעולם בתחום התרמו-דינמיקה, סיפר כי בשיחה עם הנשיא גורבצ'וב במהלך ביקורו ב[[ארץ הקודש]] מספר שנים לאחר המהפיכה שחולל, סיפר לגורבצ'וב על הנחיותיו של הרבי לבנות שכונה למהגרים היהודיים שיגיעו מברית-המועצות. &quot;הנשיא נראה מופתע&quot;, סיפר ברנובר. &quot;'באותם ימים', אמר לי, 'עדיין לא החלטתי לבצע שינויים כלשהם בברית-המועצות. אפילו אני לא ידעתי על כך'...&quot;{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/396339 תשמ&quot;ט (1989): סיום 'המלחמה הקרה'{{בית חבד}}]}}<br /> {{הערה|[https://sinun770.org/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%97%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ מתי חזה הרבי מליובאוויטש את נפילת ברית המועצות?]}}<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==נבואת הרבי בנוגע להסכמי אוסלו==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==נבואת הרבי בנוגע למיהו יהודי==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==נבואת הגאולה==<br /> {{ערך מורחב|בשורת הגאולה}}<br /> {{להשלים}}<br /> הנבואה העיקרית – הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;{{הערה|שיחת ש&quot;פ שופטים תנש&quot;א. התוועדויות שם כרך ד' עמ' 201-202}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[דבר מלכות שופטים]]<br /> *'''[[נביא מקרבך]]'''<br /> * [[נבואה#נבואה בזמננו|נבואה בזמננו]] בערך נבואה<br /> * [[מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח]] - תקליטור לצפיה<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&amp;st=&amp;pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו&quot;רי חב&quot;ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org<br /> <br /> ;כללי<br /> * [http://www.psakdin.net פסק הלכה על-פי דין תורתינו הקדושה.. שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין נביא], אתר פסק דין<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=133 הנביא] נבואות הרבי ב{{חבד בישראל}}<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24867.htm דברים כהווייתם / יש נביא בישראל!] באתר {{הגאולה}}<br /> * גיל עקביוב, [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1786 'משיח בא'] {{צליל}} - לחן על מילות הרבי ב[[שיחה|שיחת]] פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] &quot;לפרסם לכל אנשי הדור.. הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומייד ממש הנה זה משיח בא&quot;. ידיעה חדשותית: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=15712&amp;url=article_he שיר חדש בביצועו של גיל עקביוב], ד [[אלול]] ה'תשס&quot;ה (08.09.2005) - {{אינפו}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|84944|רבי כנביא ● הרב יקותיאל גרין||{{תע|11/28/2014}}}}<br /> * הרב [[אסף חנוך פרומר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40499 &quot;היחיד שעונה לגדרי הנביא הוא הרבי עצמו&quot;], מאמר מקיף מאת הרב [[מענדל ווכטר]] {{אינפו|}}<br /> * [http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99/ חצי יובל לנבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח], ראיון עם הרב [[שלום דובער וולפא]] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ&quot;א] - ההתרחשויות סביב שיחת הרבי {{אינפו}}<br /> ;מלחמות ישראל<br /> * [http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=242 ארץ ישראל השלימה - לסיים את מלחמת של&quot;ג]{{וידאו}}<br /> * מנדי שוחט, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77950 המניעות ועיכובים על פרסום נבואת המלחמה והניצחון''', ערב יום הכיפורים תשל&quot;ד], ט' [[תשרי]] התשע&quot;ד (13.09.2013)<br /> * '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf02/index.html 40 לנבואה]''', מוסף [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יום כיפור, תשע&quot;ד (09.2013)<br /> * [[מלחמת המפרץ#נבואת הרבי|מלחמת המפרץ - נבואת הרבי]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65272 30 שנה אחרי שהרבי הזהיר: האסלאמיסטים ניצחו במצרים], <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2672 הסכנה המצרית] כלי התקשורת עוסקים בנצחון המוסלמים הקיצוניים בבחירות במצרים, דבר שמעמיד בסימן שאלה את יחסי ישראל-מצרים השבריריים גם כך. בקשר עם כך אנו מגישים וידאו בפרסום ראשון בו זועק הרבי על הסכנות ב&quot;הסכם השלום&quot; עם מצרים<br /> * [[בנצי פרישמן]], [https://drive.google.com/file/d/18OE_BW5UYuhSk6-dUJgJdIxLBlEWT16D/view?usp=drivesdk מול כל התחזיות! מול כל הפרשנויות!], [[עיתון הגאולה]] עמד 2<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1027187/ סקירת נבואות הרבי במלחמות ישראל במשך השנים{{וידפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=Lubavitch_News_Service&diff=767812 2025-05-15T22:50:32Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>'''LUBAVITCH NEWS SERVICE (LNS)''' הינו מוסד שנועד לייצג את חב&quot;ד בכלי התקשורת בארצות הברית, ובראשו עומד מזכיר [[הרבי]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> ==הקמת המוסד==<br /> בשנות הכ&quot;ף הורה [[הרבי]] למזכירו הרב הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] להקים מוסד שירכז את פעילות הדוברות של [[חב&quot;ד]] ומוסדותיה, ולייצג את חב&quot;ד ופעולותיה מול כלי התקשורת באופן רשמי, ועם הקמתו נבחר השם LUBAVITCH NEWS SERVICE.<br /> <br /> מאז היה הרב קרינסקי עורך הודעות חדשותיות עבור העיתונות מהנעשה בפעילות החב״דית ובמרכז העולמי ב[[770]], וכן משיחות ומכתבי הרבי בענינים העומדים על הפרק.<br /> <br /> כל הגליונות עד [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] היו למראה עיני הרבי, שהיה [[מוגה|מגיה]] אותם ולעתים רבות אף מוסיף ומעיר, ולאחר מכן נשלחו ליעדם בעלון הLNS.<br /> <br /> העלונים היו נכתבים באידיש ובאנגלית.<br /> <br /> לעיתים הרבי היה מורה למזכירות לשלוח עותק מהעלון לאישים מסויימים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הגהות לעלוני הLNS</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=Lubavitch_News_Service&diff=767811 2025-05-15T22:47:17Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>'''LUBAVITCH NEWS SERVICE (LNS)''' הינו מוסד שנועד לייצג את חב&quot;ד בכלי התקשורת בארצות הברית, ובראשו עומד מזכיר [[הרבי]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> ==הקמת המוסד==<br /> בשנות הכ&quot;ף הורה [[הרבי]] למזכירו הרב הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] להקים מוסד שירכז את פעילות הדוברות של [[חב&quot;ד]] ומוסדותיה, ולייצג את חב&quot;ד ופעולותיה מול כלי התקשורת באופן רשמי, ועם הקמתו נבחר השם LUBAVITCH NEWS SERVICE. מאז היה הרב קרינסקי עורך הודעות חדשותיות עבור העיתונות מהנעשה בפעילות החב״דית ובמרכז העולמי ב[[770]], וכן משיחות ומכתבי הרבי בענינים העומדים על הפרק. כל הגליונות היו למראה עיני הרבי, שהיה [[מוגה|מגיה]] אותם ולעתים רבות אף מוסיף ומעיר, ולאחר מכן נשלחו ליעדם בעלון הLNS.<br /> <br /> העלונים היו נכתבים באידיש ובאנגלית.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=Lubavitch_News_Service&diff=767810 2025-05-15T22:45:55Z

<p>קודש לנשיא הדור: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;LUBAVITCH NEWS SERVICE&#039;&#039;&#039; (LNS) הינו מוסד שנועד לייצג את חב&quot;ד בכלי התקשורת בארצות הברית, ובראשו עומד מזכיר הרבי הרב חיים יהודה קרינסקי. ==הקמת המוסד== בשנות הכ&quot;ף הורה הרבי למזכירו הרב הרב חיים יהודה קרינסקי להקים מוסד שירכז את פעילות הדוברות של חב&quot;ד ומוסדותי...&quot;</p> <hr /> <div>'''LUBAVITCH NEWS SERVICE''' (LNS) הינו מוסד שנועד לייצג את חב&quot;ד בכלי התקשורת בארצות הברית, ובראשו עומד מזכיר [[הרבי]] הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> ==הקמת המוסד==<br /> בשנות הכ&quot;ף הורה [[הרבי]] למזכירו הרב הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] להקים מוסד שירכז את פעילות הדוברות של [[חב&quot;ד]] ומוסדותיה, ולייצג את חב&quot;ד ופעולותיה מול כלי התקשורת באופן רשמי, ועם הקמתו נבחר השם LUBAVITCH NEWS SERVICE. מאז היה הרב קרינסקי עורך הודעות חדשותיות עבור העיתונות מהנעשה בפעילות החב״דית ובמרכז העולמי ב[[770]], וכן משיחות ומכתבי הרבי בענינים העומדים על הפרק. כל הגליונות היו למראה עיני הרבי, שהיה [[מוגה|מגיה]] אותם ולעתים רבות אף מוסיף ומעיר, ולאחר מכן נשלחו ליעדם בעלון הLNS.<br /> <br /> העלונים היו נכתבים באידיש ובאנגלית.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8&diff=749083 2025-03-19T09:56:12Z

<p>קודש לנשיא הדור: יצירת דף עם התוכן &quot;משום מה אחרי התבנית כפי שהיא מופיעה בערכים יש אנטר, וזה משבש את העיצוב של הערכים. ~~~.&quot;</p> <hr /> <div>משום מה אחרי התבנית כפי שהיא מופיעה בערכים יש אנטר, וזה משבש את העיצוב של הערכים. [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 11:56, י&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;ה.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_-_TISHREI_(%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA)&diff=749082 2025-03-19T09:45:55Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כריכה תשרי.jpg|ממוזער|כריכת החוברת במהדורה הראשונה שלה (תצלום העותק השמור ב[[ספריית הרבי]])]]<br /> '''תשרי - TISHREI''', היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] לקראת ראש השנה [[תש&quot;ה]] כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי [[תשרי]].<br /> <br /> ==יוזמת והדרכות הרבי==<br /> החוברת הודפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, אשר ראו אור באותה תקופה לקראת חגים וימים מיוחדים{{הערה|כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.}}.<br /> <br /> בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי{{הערה|כפי שניתן להסיק מההתייחסויות השונות של הרבי לחוברות השונות שיצאו לאור במסגרת הפרוייקט, כפי שהוכיח בצורה שיטתית הרב מנחם מענדל גרינפלד במאמריו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] תשפ&quot;ג-תשפ&quot;ד, כאשר חוברת זו מתייחדת בכך שהשתמר בידינו צילום הערות והדרכות בכתי&quot;ק, בנוגע לאופן עריכת החוברת.}}, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, כנראה היה אחראי הרב [[ניסן מינדל]]{{הערה|שבאותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל&quot;ח ועוד. אם כי בתיעוד שמביא הרב גרינפלד במאמרו בכפר חב&quot;ד, לא מציין את שמו של הרב מינדל בהקשר לחוברת זו}}.<br /> <br /> ==דיני ומנהגי חגי תשרי==<br /> ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.}} דווח כי החוברת הודפסה במהדורה ראשונה ב-15,000 עותקים בערך{{הערה|במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה. החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.}}. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר{{הערה|ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב&quot;ד}}. <br /> <br /> כעבור שנה, לקראת חודש תשרי [[תש&quot;ו]], הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום ל[[צרפתית]].<br /> <br /> כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי: הקדמה כללית על ראש השנה, דיני ומנהגי ראש השנה, דיני יום כיפור {{הערה| על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב&quot;ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: &quot;״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות&quot;.}}, דיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה <br /> <br /> הרבי הורה להוסיף לחוברת זו מכתב שלו, ומפני סיבה שאינה ידועה, ההוראה לא בוצעה, ובחוברת זו משונה מחוברות החגים, לא מופיע מכתב הרבי.<br /> <br /> ==מנהגים מותאמים לחוגים שונים==<br /> כיון שקהל היעד הוא ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. אי לכך קשה לדייק מחוברות אלו, לגבי פסקים חב&quot;דיים, מנהגי חב&quot;ד ונוסח התפילה.<br /> <br /> ישנם שינויי מנהגים וסגנון כתיבה, בין החוברות, כמו לדוגמא בברכת בורא פרי העץ בתפוח בדבש, בחוברת אחת מוסבר מנהג חב&quot;ד ובחוברת מקבילה שיצאה בו בזמן, מוסבר לנהוג אחרת ממנהג חב&quot;ד. ויתכן והיו עורכים שונים לחוברות שונות, אולי מפאת לוח זמנים קצר. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת== <br /> * [[קובץ ליובאוויטש]], שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך <br /> * [[שמועסן מיט קינדער]] גיליון [[תשרי]] [[תש&quot;ה]] <br /> * [[התקשרות]] גליון תתקמז עמוד 7<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/Tishrei_%D7%A7%D6%B4%D7%93%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A9%D7%81_%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%9C%D6%BC%D7%95%D6%B9%D7%AA.pdf פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי]''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ&quot;ד עמוד 64<br /> *[https://tablet.otzar.org/#/book/146198/p/1/t/0.52335188602428181234/fs/0/start/0/end/0/c הספר] לקריאה באתר [[אוצר החכמה]]<br /> <br /> {{ספריית המל&quot;ח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראש השנה]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_-_THE_SEDER&diff=749081 2025-03-19T09:44:34Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>'''סימני סדר של פסח - THE SEDER''', היא חוברת שיצאה לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש&quot;ד]] כהמשך לחוברת [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], כחוברת עזר בפורמט כיס לילדי ישראל, כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים'.<br /> <br /> ==חוברת פסח - ספריה לחגים ומועדים==<br /> <br /> <br /> לקראת חג הפורים תש&quot;ד הוציא לאור הרבי את החוברת הראשונה בסדרת 'ספריה לחגים ולמועדים' על חג הפורים{{הערה|עם הגעת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית הניח דגש עיקרי על חיזוק החינוך היהודי בדגש על הדור הצעיר, ויזם את הקמתו של ה[[מרכז לעניני חינוך]], וכאשר הגיע הרבי לארצות הברית ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תש&quot;א]] מינה אותו לעמוד בראשו.<br /> <br /> כחלק מהפעולות לחיזוק החינוך היהודי, החל הרבי לערוך ולהוציא לאור מספר חוברות שישמשו למטרת חיזוק החינוך היהודי על טהרת הקודש, שיסייעו להנחיל את יסודות היהדות ושמירת המצוות גם לילדים דוברי אנגלית שלא זוכים להתחנך בחינוך יהודי על טהרת הקודש.<br /> <br /> בין ההוצאות לאור הללו ניתן למנות את [[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים), הירחון [[שיחות לנוער]], ספר המקראה '[[ספרנו]]', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], &quot;תורה וישראל&quot; (הסטוריה), &quot;תפילין&quot;, &quot;שבת&quot;, &quot;מעשה&quot; ([[אנגלית]]), &quot;ספר השנה&quot;, &quot;לא תשתחוו&quot; ועוד.}}, ולקראת חג הפסח של אותה שנה יצאה החוברת השניה שהיתה אף היא חוברת כיס שקיבלה את השם 'סימני סדר של פסח- THE SEDER', שכללה מידע הלכתי מרוכז על מהותו של חג הפסח, מצוות החג, בליווי איורים הקשורים לחג, ובצירוף מכתב מהרבי אל הילדים אליהם ממוענת החוברת, בו פונה אליהם הרבי בצורה אישית ומבאר בצורה מותאמת עבורם רעיון מתוך החג הנוגע לחיי היום יום שלהם.<br /> <br /> על פי הדיווח ב[[קובץ ליובאוויטש]]{{הערה|חוברת 2 עמוד 26.}}, החוברת הופצה בעשרת אלפים עותקים, ומלבד חלוקתה לילדים ברחבי אמריקה, נשלחה גם לחיילים ששירתו בצבא ארצות הברית בחזיתות השונות של [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ראו מכתב הרבי שנדפס בקונטרס ועד הנחות בלה&quot;ק לימים הראשונים של חג הפסח תשע&quot;א עמוד 13.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] יצאה לאור מהדורה נוספת של החוברת, אליה צורפו איורים רבים מתוך 'הגדת טריאסטה' שיצאה לאור בשנת תרכ&quot;ד, ובשל כך הוכפל עובי החוברת.<br /> <br /> באגרות הרבי ניתן למצוא תיעוד לכך שהרבי היה מעורב בעצמו בעריכת החוברות והגהתם במהדורותיהם השונות ובתרגומים השונים בהם נדפסה{{הערה|אגרות קודש חלק ב' עמוד ד (&quot;וזהו יסוד למה שפירשתי כך בחוברת בין המיצרים&quot;), חלק ב' עמוד צ (&quot;בזמן האחרון הייתי צריך להגיה חוברת על דבר פורים, פסח - בצרפתית&quot;), חלק א' עמוד רעח (&quot;בטח הגיעו בזמניהם הוצאותינו האחרונות . . סימני סדר של פסח&quot;), ועוד.}}.<br /> <br /> בהמשך לחוברות הכיס המקוצרות הנקראות באגרות הרבי גם בכינוי 'סטארי' (story), יצא לאור פרוייקט מקביל בשם '[[complete story of pesach]]', הסיפור המלא של חג הפסח (וכן לשאר החגים, בהתאמה), ובהמשך כונסו חוברות אלו על כל החגים לשני כרכים עבי כרס בשם '[[the complete story of Tishrei]]', ו'[[complete festival series]]'.<br /> <br /> את החוברת של חג הפסח הקדיש הרבי לזכותו של הגביר והעסקן החסידי ר' [[חיים שלמה פלמר]] משיקגו, כאשר הרבי משגר לו במקביל מכתב בו מודה לו על כך שקיבל מידע שהוא מסכים לקבל על עצמו את עלות ההוצאה לאור של החוברת, ו'זכין לאדם שלא בפניו', אף שלא אישר זאת בעצמו בצורה מפורשת{{הערה|אגרת הרבי אליו מתאריך ד' ניסן תש&quot;ו.}}.<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;ו]] יצאה לאור החוברת 'complete story of passover', כשמלבד שינוי שם החוברת, הופיע כהקדמה לחוברת מכתב אחר של הרבי, ארוך יותר ובעל תוכן שונה כמסר מחג הפסח לילדי ישראל.<br /> <br /> החוברת תורגמה בשנת תש&quot;ו לצרפתית ( LE SEDER), ובשנת תשי&quot;ט לרוסית (Полная история Пасхи).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)|שבועות זמן מתן תורתנו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/db/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97.pdf החוברות של הרבי]''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2004 ערב חג הפסח תשפ&quot;ג עמוד 148<br /> *[https://tablet.otzar.org/#/book/146210/p/1/t/0.52335188602428181234/fs/0/start/0/end/0/c הספר] לקריאה באתר [[אוצר החכמה]]<br /> <br /> {{פסח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פסח]]<br /> [[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94&diff=748532 2025-03-17T09:34:15Z

<p>קודש לנשיא הדור: הגהה</p> <hr /> <div>'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ב]].}}.<br /> <br /> ==בעולמות העליונים==<br /> בחינת התאווה שייכת ל[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא ה[[רצון]] - [[ספירת הכתר]].<br /> <br /> על כך ידוע מאמרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הלשון &quot;נתאוה לו הקב&quot;ה להיות לו דירה בתחתונים&quot; בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''&quot;אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות&quot;''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:&quot;על תאוה אין שואלים קושיות&quot;}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&amp;st=&amp;pgnum=295&amp;hilite= חלק ג' עמוד תתקצ&quot;ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&amp;st=&amp;pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים תש&quot;ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם&quot; ([[ספר יחזקאל]] פרק ל&quot;ז פסוק י&quot;ג)}}.<br /> <br /> ==בעבודת השם==<br /> תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש&quot;י]] את הפסוק &quot;כמה לך בשרי&quot;{{הערה|תהלים פרק ס&quot;ג פסוק ב'}} - &quot;לשון תאוה ואין לו דמיון&quot;, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש&quot;ג עמוד 178}}.<br /> <br /> ==תאווה גשמית==<br /> לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב&quot;ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.<br /> <br /> למרות זאת, מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו&quot;ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.<br /> <br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=748530 2025-03-17T09:29:44Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* שליחות בלונדון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br /> [[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ&quot;ו]]-[[ט' מרחשון]] [[תשפ&quot;ה]]), בשנות הי' היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים בארצות הברית, מנהל ארגון ידידי ליובאוויטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ&quot;א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב&quot;ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין{{הערה|בנו של ר' [[שרגא פייטל לוין]] מנעוועל.}} בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב&quot;ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב&quot;ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי&quot;ח]] ועד חודש אלול [[תש&quot;כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה''']{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו&quot;ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br /> <br /> ===הרבי מסדר קידושין===<br /> קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט&quot;ז אלול]] [[תש&quot;כ]]ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br /> <br /> ==שליחות בלונדון==<br /> כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד&quot;ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br /> <br /> הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.<br /> <br /> כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב&quot;ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. <br /> לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב&quot;דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב&quot;ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה''']{{אינפו}}}}.<br /> <br /> כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br /> <br /> בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירות]]{{הערה|ראה &quot;דידן נצח&quot; לובעצקי עמוד 34}}.<br /> <br /> נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ&quot;ש ברחבי העולם. נאם גם בהקמת [[המטה להבאת המשיח]] בשנת [[תנש&quot;א]]{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141. הנאום פורסם לאחר פטירתו בכתבה אודותו ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1434.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אליהו וואגעל.<br /> *אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] <br /> *אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br /> *אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br /> *אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br /> *בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br /> *בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''החסיד האנגלי שחימם את אנגליה, קורות חייו של הרב פייביש וואגעל''', [[שבועון בית משיח]] 1434<br /> *מקדש ישראל<br /> *דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה'''] {{אינפו}} - תולדותיו ושליחותו<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש&quot;פ]]<br /> *שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב&quot;ד}}, קיץ תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=748529 2025-03-17T09:28:20Z

<p>קודש לנשיא הדור: בדוחק</p> <hr /> <div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br /> [[קובץ:בית ליובאוויטש לונדון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווגל ניהל את בית ליובאוויטש בלונדון]]<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית בית הכנסת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ&quot;ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br /> הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ&quot;ו]]-[[ט' מרחשון]] [[תשפ&quot;ה]]), בשנות הי' היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים בארצות הברית, מנהל ארגון ידידי ליובאוויטש לונדון, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ&quot;א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב&quot;ד. כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין{{הערה|בנו של ר' [[שרגא פייטל לוין]] מנעוועל.}} בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד הרב [[בן ציון שם טוב]] שהיה עמוד התווך של חב&quot;ד בלונדון, שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב&quot;ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי&quot;ח]] ועד חודש אלול [[תש&quot;כ]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה''']{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו&quot;ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br /> <br /> ===הרבי מסדר קידושין===<br /> קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט&quot;ז אלול]] [[תש&quot;כ]]ולאחר תשרי אצל הרבי, יצא עם זוגתו לשליחות בלונדון, וכך היה מהשלוחים הראשונים שיצאו בעשור השני לנשיאות הרבי{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br /> <br /> ==שליחות בלונדון==<br /> כשהגיע יחד עם זוגתו ל[[לונדון]], הצטרף לפעילות השליח הרב [[נחמן סודק]] שהגיע ללונדון שנה קודם והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד&quot;ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br /> <br /> הקים וניהל את קרן ידידי ליובאוויטש בלונדון, באמצעותו גייס סכומי עתק עבור מוסדות ושלוחי הרבי בלונדון.<br /> <br /> כיהן במשך שנים רבות כמנהל צעירי אגודת חב&quot;ד בבריטניה המרכז את פעילות [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת [[אנגליה]]. מרכז הפעילות הוא ב[[בית ליובאוויטש (לונדון)|בית ליובאוויטש]], בניין רחב ידיים ממנו מופעל כל מערך השליחות והפצת היהדות והמעיינות באנגליה. <br /> לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב&quot;דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב&quot;ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה''']{{אינפו}}}}.<br /> <br /> כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br /> <br /> בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירות]]{{הערה|ראה &quot;דידן נצח&quot; לובעצקי עמוד 34}}.<br /> <br /> נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ&quot;ש ברחבי העולם. נאם גם בהקמת [[המטה להבאת המשיח]] בשנת [[תנש&quot;א]]{{הערה|אראנו נפלאות ע' 141. הנאום פורסם לאחר פטירתו בכתבה אודותו ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1434.}}.<br /> <br /> .<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אליהו וואגעל.<br /> *אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] <br /> *אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br /> *אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br /> *אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br /> *בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br /> *בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''החסיד האנגלי שחימם את אנגליה, קורות חייו של הרב פייביש וואגעל''', [[שבועון בית משיח]] 1434<br /> *מקדש ישראל<br /> *דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1148925/ '''מראשוני השלוחים: הרב פייביש ווגל ע&quot;ה'''] {{אינפו}} - תולדותיו ושליחותו<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש' [[תש&quot;פ]]<br /> *שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב&quot;ד}}, קיץ תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלונדון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוניברסיטאות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%9A&diff=748524 2025-03-17T09:16:21Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[en:Bichlach]]<br /> {{מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''ביכלאך''', הינו כינוי לתכריך דרושי חסידות הכתובים בכתב-יד. מקור המילה 'ביכל' הוא בשפת האידיש, ופירושה - חוברת.<br /> <br /> ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שבניו-יורק, מצויים עשרות תכריכים בגוף כתב יד קודש, מאת [[רבותינו נשיאינו]] לדורותיהם, ובהם דרושים עמוקים בחסידות ('[[מאמרים]]' בעגה החב&quot;דית), וגם כתביהם ב[[נגלה]] ו[[אגרות קודש (פירושונים)|אגרות הקודש]].<br /> <br /> כמו כן מצויים כתבי יד של חסידים שהעתיקו בעצמם את המאמרים, על-מנת שיישמרו בידיהם ויוכלו להגות בהם.<br /> <br /> בזכות ההעתקות של הביכלאך על ידי החסידים, נשתמרו מאמרים רבים של רבותינו נשיאינו למרות הטלטולים הרבים והשריפות שפקדו את חצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br /> <br /> כאשר [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|הרבי הגיע לאמריקה]], הוא התמנה על ידי חותנו ([[הרבי הריי&quot;צ]]) לעמוד בראש מערכת ה[[הוצאה לאור]] הרשמית של חב&quot;ד, [[קה&quot;ת]], ומתוקף תפקידו - עשה מאמצים רבים להשיג את כתבי היד, על מנת לערוך את המאמרים ולהביאם לדפוס.<br /> <br /> במהלך שנות הנשיאות, חסידים רבים הביאו לרבי כתשורה את כתבי החסידות שהיו ברשותם, כגון ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז&quot;ר]], הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]] ועוד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר א']] [[תשפ&quot;ב]] פרסמה הספרייה אלפי כתבי יד הנמצאים ברשותה, ביניהם ביכלאכים של רבותנו נשיאנו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נתן נטע ברכהן#הברחה סודית מעבר לגבולות ברית-המועצות|ההברחה הסודית של הביכלאך מחוץ לגבולות ברית-המועצות]].<br /> *[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד#אוסף כתבי היד והארכיון|כתבי היד בספריית אגודת חסידי חב&quot;ד בניו-יורק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/26-10-2016-12-38-00-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf הברחת ביכלאך מרוסיה הקומוניסטית לנשיא הדור]''' {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע&quot;ז<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%93_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=748523 2025-03-17T09:13:56Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* טעות */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>==צדיק למלך==<br /> אינני מבין מדוע מוזכר פעמיים הקובץ צדיק למלך: שבו הותחל הפרסום, ובנוסף גם בו פורסם???!!![[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 22:13, 6 באפריל 2013 (IDT)<br /> :לענ&quot;ד התמיה אינה רבתית כלל וכלל, אבל אתה יכול לערוך כפי ראות עיניך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ג • 03:57, 7 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == טעות ==<br /> <br /> הערך הוא ערבוב גדול עם הערך [[מענות קודש]]. כתב יד קודש הוא מושג עתיק [ולאו דוקא חב&quot;די], והולך על כל דבר שהרבי כתב בכתב ידו. בדורות שעברו הי' זה '''בעיקר''' מאמרים. משום מה התאזרח בלשון הבחורים &quot;כתי&quot;ק&quot; ככינוי למענה מכתי&quot;ק. ופשוט. [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 11:13, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ה.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=748522 2025-03-17T09:05:16Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:סליחות תשל&quot;ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי באמירת סליחות. [[תשל&quot;ח]]]]<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חסידים גודשים את [[הזאל הגדול|בית המדרש של 770]] במוצאי [[שבת סליחות]]]]<br /> '''סליחות''' הם [[תפילה|תפילות]] מיוחדות לבקשת מחילה מ[[הקב&quot;ה]] וחזרה ב[[תשובה]]. תפילות אלו נאמרות בעיקר בימי [[חודש אלול]], ולמנהגים שונים, גם ב[[עשרת ימי תשובה]], וכן בימי [[תענית ציבור]]. הימים שבסיום חודש אלול, בהם נוהגים האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות, נקראים על שמם &quot;ימי הסליחות&quot;.<br /> <br /> == מנהגי חב&quot;ד ==<br /> <br /> מנהגנו לומר הסליחות בשבוע שחל בו [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: &quot;ולכן אומרים סליחות וי&quot;ג מדות מראש [[חודש אלול]] ואילך&quot;{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת&quot;י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: &quot;ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש&quot; - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.<br /> <br /> סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}. <br /> <br /> ב[[ליובאוויטש]] היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ&quot;ז]], עמ' 155.}}. <br /> <br /> את פיוט &quot;ה[[נשמה]] לך&quot;, מתחיל הש&quot;ץ בקול רם{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. כשמתחילין סליחה אומרים &quot;אלקינו ואלקי אבותינו&quot;, חוץ מסליחה המתחלת בשם{{הערה|[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.}}. אבל בסליחה המתחלת &quot;אדון&quot;, אומרים &quot;אלקינו ואלקי אבותינו&quot;{{הערה|אשל אברהם להגה&quot;צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע&quot;א. ליקוט טעמים ומקורות.}}. הנוסח ב&quot;אל מלך יושב&quot; - &quot;'''ו'''מתנהג בחסידות&quot;, בתוספת וא&quot;ו{{הערה|על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.}}. את פסוקי &quot;שמע קולנו&quot; אומרים פסוק בפסוק, ה[[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק &quot;אל תעזבנו&quot; ולא עד בכלל{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.}}. בסליחות אין אומרים [[וידוי]] - &quot;אשמנו בגדנו&quot; כו' - אלא רק פעם אחת{{הערה|ספר המנהגים.}}. וכן אין נופלין על פניהם{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.<br /> <br /> אומרים [[קדיש]] &quot;תתקבל&quot; אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. בסיום הסליחות נוהגים אנ&quot;ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש&quot;כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.<br /> <br /> מנהגנו שלא לומר פסוקי &quot;זכור ברית&quot; בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת &quot;ויאמר דוד אל גד&quot; ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר מה&quot;מ, יח, עמ' ע.}}. <br /> <br /> הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר{{הערה|ספר המנהגים.}}.<br /> <br /> == בהיסטוריה החסידית ==<br /> במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של [[הבעל שם טוב]] בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי&quot;ג מדות וצ&quot;ג{{כלומר}} ואחרי כל הסליחות חילק לאנ&quot;ש לעקח עם מע&quot;ד מידו הק' לידיהם{{הערה|מתוך מכתב רסט מ[[הגניזה החרסונית]].}}.<br /> <br /> על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1=[[דרך חיים]] ד&quot;א ס&quot;ג. [[שערי אורה]] ד&quot;ה בכ&quot;ה בכסלו סי&quot;א וי&quot;ב. כתבים.}} על הפסוק &quot;אם תכבסי בנתר&quot;, שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&amp;st=&amp;pgnum=104 עמ' תק&quot;ד תק&quot;ה].}}.<br /> <br /> == ימי הסליחות ==<br /> &quot;ימי הסליחות&quot; הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב&quot;ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני [[ראש השנה]], החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת &quot;[[שבת סליחות]]&quot;. כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים.<br /> <br /> ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, וימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]]. המגן אברהם כתב{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים פח, ג.}}: &quot;נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כהאי גוונא&quot;{{הערה|השרף רבי אורי מסטערליסק כתב בספרו אמרי קודש (יט) &quot;הכתיבה והחתימה של ראש השנה ויום הכיפורים מתחיל מיום א' דסליחות&quot;.}}.<br /> <br /> בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר [[מנחה]] גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות{{הערה|'תקנות' אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' [[הקריאה והקדושה]], ערב ר&quot;ח טבת תש&quot;א.}}.<br /> <br /> ===שבת סליחות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שבת סליחות]]}}<br /> למנהג אשכנז מתחילים לומר סליחות רק במוצאי שבת בשבוע שקודם ראש השנה, כאשר השבת שקודם לכן מכונה בשם 'שבת סליחות'.<br /> <br /> בשבת זו נוהגים להתוועד ולהתכונן לאמירת הסליחות.<br /> <br /> ===ג' דסליחות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ג' דסליחות]]}}<br /> על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ישנה מעלה מיוחדת ליום השלישי של הסליחות, המכונה בשם '''ג' דסליחות'''.<br /> <br /> אצל [[רבותינו נשיאינו]] נשמר בסוד ייחודיותו של יום זה, והם היו נוהגים לומר בו מאמר חסידות בפני ממשיכי דרכם, ורק בדור הקודם גילה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את מעלת היום.<br /> <br /> ביום זה אומר הרבי בקביעות מאמר חסידות ברבים, ועל פי הוראת הרבי יש לערוך ביום זה התוועדות מיוחדת וללמוד לפחות את אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.<br /> <br /> == בעשרת ימי תשובה ==<br /> <br /> אין המנהג בחב&quot;ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה (לבד מב[[צום גדליה]]). בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר&quot;ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה&quot;. עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.<br /> <br /> על אף שנשיאי חב&quot;ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר&quot;ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו&quot;ר האמצעי]], כן אומרות סליחות.{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/4301620358 [[ספר השיחות]] מוהריי&quot;צ, תש&quot;ח]}} בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שבת סליחות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מבוא לסליחות במהדורה הדו-לשונית עם הערות, בהוצאת קה&quot;ת, מאת הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]<br /> *'''מה הן סליחות''', סיפורי חסידים, שבועון כפר חב&quot;ד 1923 עמוד 95<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * '''סליחות נוסח חב&quot;ד{{הערה|רשימת ההוצאות של קובץ &quot;סליחות - ע&quot;פ מנהג חב&quot;ד&quot; ע&quot;י [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]: ברוקלין, תשט&quot;ו; ברוקלין, תשכ&quot;ג; כפר חב&quot;ד, תשכ&quot;ו; ברוקלין, תשכ&quot;ט; כפר חב&quot;ד, תש&quot;ל; כפר חב&quot;ד, תשל&quot;ב; כפר חב&quot;ד, תשל&quot;ד; ברוקלין, תשל&quot;ה (&quot;הוצאה חמישית&quot;!); כפר חב&quot;ד, תשל&quot;ו; כפר חב&quot;ד, תש&quot;מ; כפר חב&quot;ד, תשמ&quot;א; ברוקלין, תשמ&quot;ו; כפר חב&quot;ד, תשמ&quot;ו; כפר חב&quot;ד, תשמ&quot;ז; ברוקלין, תשמ&quot;ח; כפר חב&quot;ד, תשמ&quot;ח; ברוקלין, תש&quot;נ; כפר חב&quot;ד, תש&quot;נ; כפר חב&quot;ד, תנש&quot;א; ברוקלין, תשנ&quot;ב; ברוקלין, תשס&quot;ה; ברוקלין, תשפ&quot;א; ברוקלין, תשפ&quot;ד.}}''': [https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/סליחות_ליום_ראשון.pdf סליחות ליום ראשון] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/סליחות_ליום_שני.pdf סליחות ליום שני] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/סליחות_ליום_שלישי.pdf סליחות ליום שלישי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/סליחות_ליום_רביעי.pdf סליחות ליום רביעי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/65/סליחות_ליום_חמישי.pdf סליחות ליום חמישי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/סליחות_ליום_ששי.pdf סליחות ליום ששי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/סליחות_לערב_ראש_השנה.pdf סליחות לערב ראש השנה] {{PDF}}<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/09/21-09-2019-17-53-17-סליחות.pdf סליחות - נוסח חב&quot;ד]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf הגהת הרבי לפתח דבר של הסליחות בהוצאת תשכ&quot;ג]''' בתוך תשורה מנישואי סלונים-ריבקין, '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/תשורה_שוסטערמאן_גאנזבורג_תשפד.pdf מענה לעורכי הסליחות בהוצאת קה&quot;ת]''', בתוך תשורה מנישואי שוסטרמן-גנזבורג<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/194134/ הרבי ב'סליחות' (תשמ&quot;ט)]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64132 'סליחות' ב-770 (תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133380 שמחים אך רציניים: מדוע שמחים כל-כך לקראת הסליחות?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133427 מה זה בעצם 'סליחות'? • מראות קודש מיוחדים מימי שלהי אלול תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/194118/ הרבי וספר הסליחות • גלריה מרהיבה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_26.html בבכי מזעזע: הרבי משתפך בתפילת 'סליחות' • האזינו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99&diff=748521 2025-03-17T08:58:35Z

<p>קודש לנשיא הדור: עיצוב, השמטת חוזרת</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי<br /> |תמונה=החיד&quot;א.jpg<br /> |כינוי=החיד&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א באדר]] [[תקס&quot;ו]]<br /> |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד<br /> |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]<br /> }}<br /> '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד&quot;א''') (ה'תפ&quot;ד - [[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד&quot;ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי (בנו של [[רבי אברהם אזולאי]], בעל ה'חסד לאברהם') ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ&quot;ד. למד בישיבות &quot;יפאר ענוים&quot;, &quot;בית יעקב&quot; ו&quot;ישיבת המקובלים בבית א-ל&quot;. נשא לאישה את רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד&quot;ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והיה נודד ברחבי העולם לשם כך. את מסעותיו תיעד בספרו &quot;מעגל טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט&quot;ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.<br /> <br /> ==החיד&quot;א בתורת רבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> פסקיו ודבריו של החיד&quot;א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד&quot;א, הן מספרי החיד&quot;א בנגלה והן מספרי החיד&quot;א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ&quot;מ לספרי החיד&quot;א): אג&quot;ק ח&quot;א ע' ח שמציין לשו&quot;ת חיים שאל. וכן אג&quot;ק ח&quot;ב ע' שלח שמציין לשו&quot;ת הנ&quot;ל. אג&quot;ק ח&quot;ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו&quot;ש חל&quot;ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו&quot;ש חי&quot;ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד&quot;א, ועיי&quot;ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד&quot;א בלקו&quot;ש חל&quot;ה ע' 101. ספרו של החיד&quot;א, &quot;שם הגדולים&quot;, מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד&quot;א לשם שניאור, שנעתק בלקו&quot;ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל&quot;ברכי יוסף&quot; מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג&quot;ק חי&quot;ח ע' תקנה. הגש&quot;פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא &quot;מצוה עלינו לספר ביצי&quot;מ&quot;. בלקו&quot;ש ח&quot;ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} <br /> בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד&quot;א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא &quot;את פתח לו&quot;.}} <br /> <br /> בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ&quot;ו {{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ו, ח&quot;א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: &quot;העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד&quot;א ז&quot;ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו&quot;ת חיים שאל וכיו&quot;ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד&quot;א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: &quot;אמרו ב­ילקוט תהלים רמז תשל&quot;ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת &quot;את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום&quot;, דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע&quot;פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו&quot;. על דברי החיד&quot;א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם, עמ' 538.}}.<br /> בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד&quot;א: &quot;שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד&quot;א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו&quot;ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'&quot;. בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד&quot;א היה [[שד&quot;ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו&quot;ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] &quot;[[עשה כאן ארץ ישראל]]&quot;. {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}.<br /> <br /> הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד&quot;א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד&quot;א &quot;מעשה רב&quot;. {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}}<br /> <br /> הרבי מביא במקומות רבים מאוד את הפירוש על הפסוק &quot;והימים האלה נזכרים ונעשים&quot;, ומציין &quot;הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד&quot;א פרק כט&quot;.<br /> <br /> פעם אחת אמר הרבי תהילים מתוך התהילים עם פירוש &quot;יוסף תהילות&quot; להחיד&quot;א. היה זה בכ&quot;ג כסלו תש&quot;מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהילים &quot;יוסף תהילות&quot;. לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהילים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי&quot;מ זליגסון.}}. <br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב כותב {{הערה| נדפס בשו&quot;ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm}}: &quot;כמה גדולים נ&quot;ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר&quot;ר יוסף קונקי והר&quot;ר יוסף הלוי הנזיר והר&quot;ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד&quot;א ז&quot;ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה&quot;.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===הלכה, פרשנות, דרושים===<br /> *'''עבודת הקודש'''.<br /> *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו&quot;ל מכתב יד בירושלים תש&quot;ג<br /> *'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא &quot;זיכרון משה&quot;<br /> *'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א&quot;ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)<br /> *'''אהבת דוד''' - דרשות<br /> *'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח<br /> *'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב<br /> *'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות<br /> *'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט<br /> *'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי<br /> *'''כיסא דוד'''<br /> *'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות<br /> *'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ככר לאדן'''<br /> *'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה<br /> *'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח<br /> *'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות<br /> *'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס<br /> *'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה<br /> *'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות<br /> *'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד&quot;א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף<br /> *'''כף אחת'''<br /> *'''יעיר אזן''' - על כללי הש&quot;ס<br /> *'''יוסף בסדר'''<br /> *'''סנסן ליאיר'''<br /> *'''שומר ישראל'''<br /> *'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד&quot;א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.<br /> <br /> ===שו&quot;תים===<br /> *'''טוב עין'''<br /> *'''חיים שאל''' - ש&quot;ת בשני חלקים<br /> *'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.<br /> ===היסטוריה ===<br /> *'''שם הגדולים'''<br /> *'''זעיר שם''' - תוספות ל&quot;שם הגדולים&quot;, כולל גם פירוש על מדרש רבה<br /> *'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.<br /> <br /> ===פירושים על תנ&quot;ך===<br /> *'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה<br /> *'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים<br /> *'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים<br /> *'''חומת אנ&quot;ך''' - (יצא לאור: תקס&quot;ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ&quot;ך)<br /> ===ספרים ערוכים מכתביו===<br /> בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, &quot;סידור החיד&quot;א&quot; - החיד&quot;א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:<br /> *סידור החיד&quot;א - ליקוט מספרי החיד&quot;א הלכות ופירושים על התפילה.<br /> *פסקי סידור החיד&quot;א ריח ניחוח - 4 כרכים.<br /> *פרדס החיד&quot;א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.<br /> *תורת החיד&quot;א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד&quot;א 5 כרכים.<br /> *אגרות והסכמות רבינו חיד&quot;א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד&quot;א בני ברק, תשס&quot;ו<br /> }}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.<br /> *בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי<br /> *בנו, ר' אברהם אזולאי<br /> *ביתו, שרה.<br /> *ביתו, שמחה פארדו.<br /> *ביתו, קרלה.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/957665/ &quot;תהילים החיד&quot;א&quot; להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747995 2025-03-16T02:22:02Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* ויכוחים עם נוצרים */</p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|שם=סימפסון|1=ב[https://drive.google.com/file/d/107KXxFo3O1orY-H4L9njqgfL2gAM5c-7/view?usp=sharing תשורה סימפסון] [[תשע&quot;א]].}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|שם=סימפסון}}.<br /> <br /> וכך ענה הרבי{{הערה|שם=סימפסון}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שכבר הזכירם באה כאן נקודת שלילתם ומראה ג&quot;כ &lt;small&gt;[=גם כן]&lt;/small&gt; עד כמה אין מקום '''מראש''' לשאלה כלל באם הי' &lt;small&gt;היו&lt;/small&gt; רוצים באמת למצוא האמת.<br /> <br /> (1) '''מפורש''' ב[[תנ&quot;ך]] '''ובכ&quot;מ''' &lt;small&gt;[=ובכמה מקומות]&lt;/small&gt; פעולת משיח בסדרי העולם ([[ישעיה]] יא, ב ועוד). ובלידת הנוצרי התחילו אדרבה תוקף הרשע בעולם ועל בנ&quot;י &lt;small&gt;[=[[בני ישראל]]]&lt;/small&gt;.<br /> <br /> (2): המאמין בתורה שהיא אלקית '''absurd''' &lt;small&gt;[=אבסורד]&lt;/small&gt; שיאמר שצריך לשמוע לאלקים אז אבל לשמוע ח&quot;ו בקולו עתה. כי בתורה מפורש שצריך לקיומה תמיד, ומי שאינו מאמין בהנ&quot;ל - גם בעשה&quot;ד וכי&quot;ב &lt;small&gt;[=ב[[עשרת הדברות]] וכיוצא בזה]&lt;/small&gt; אינו מאמין.<br /> <br /> (3) אופן [[תשובה]] מבואר בכמה כתובים ואין זכר ולא רמז על וידוי בפני בנ&quot;א &lt;small&gt;[=בן אדם]&lt;/small&gt; שיספיק למחילה. - דרך אגב: מופרך לגמרי בשכל ש{{מונחון|גלח|כומר}} שגם הוא חוטא מזמן לזמן וכמו שהם עצמם מודים ע&quot;ז &lt;small&gt;[=על זה]&lt;/small&gt; יכפר על מה שחוטא אדם לאלקים.}}<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> ==&quot;חגים&quot; נוצריים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|צעירי חב&quot;ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) &quot;Halloween&quot;. על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה&quot;צירוף&quot; ר&quot;ל ר&quot;ל דשני הנ&quot;ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב&quot;ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח מענה קב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747994 2025-03-16T02:19:12Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|שם=סימפסון|1=ב[https://drive.google.com/file/d/107KXxFo3O1orY-H4L9njqgfL2gAM5c-7/view?usp=sharing תשורה סימפסון] [[תשע&quot;א]].}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|שם=סימפסון}}.<br /> <br /> וכך ענה הרבי{{הערה|שם=סימפסון}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שכבר הזכירם באה כאן נקודת שלילתם ומראה ג&quot;כ &lt;small&gt;[=גם כן]&lt;/small&gt; עד כמה אין מקום מראש לשאלה כלל באם הי' &lt;small&gt;היו&lt;/small&gt; רוצים באמת למצוא האמת.<br /> <br /> (1) מפורש ב[[תנ&quot;ך]] ובכ&quot;מ &lt;small&gt;[=ובכמה מקומות]&lt;/small&gt; פעולת משיח בסדרי העולם ([[ישעיה]] יא, ב ועוד). ובלידת הנוצרי התחילו אדרבה תוקף הרשע בעולם ועל בנ&quot;י &lt;small&gt;[=[[בני ישראל]]]&lt;/small&gt;.<br /> <br /> (2): המאמין בתורה שהיא אלקית absurd &lt;small&gt;[=אבסורד]&lt;/small&gt; שיאמר שצריך לשמוע לאלקים אז אבל לשמוע ח&quot;ו בקולו עתה. כי בתורה מפורש שצריך לקיומה תמיד, ומי שאינו מאמין בהנ&quot;ל - גם בעשה&quot;ד וכי&quot;ב &lt;small&gt;[=ב[[עשרת הדברות]] וכיוצא בזה]&lt;/small&gt; אינו מאמין.<br /> <br /> (3) אופן [[תשובה]] מבואר בכמה כתובים ואין זכר ולא רמז על וידוי בפני בנ&quot;א &lt;small&gt;[=בן אדם]&lt;/small&gt; שיספיק למחילה. - דרך אגב: מופרך לגמרי בשכל ש{{מונחון|גלח|כומר}} שגם הוא חוטא מזמן לזמן וכמו שהם עצמם מודים ע&quot;ז &lt;small&gt;[=על זה]&lt;/small&gt; יכפר על מה שחוטא אדם לאלקים.}}<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> ==&quot;חגים&quot; נוצריים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|צעירי חב&quot;ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) &quot;Halloween&quot;. על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה&quot;צירוף&quot; ר&quot;ל ר&quot;ל דשני הנ&quot;ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב&quot;ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח מענה קב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747993 2025-03-16T02:00:53Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* זהירות מתמיכה בנצרות */</p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|1=ב[https://drive.google.com/file/d/107KXxFo3O1orY-H4L9njqgfL2gAM5c-7/view?usp=sharing תשורה סימפסון] [[תשע&quot;א]].}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> ==&quot;חגים&quot; נוצריים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|צעירי חב&quot;ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) &quot;Halloween&quot;. על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה&quot;צירוף&quot; ר&quot;ל ר&quot;ל דשני הנ&quot;ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב&quot;ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח מענה קב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747992 2025-03-16T01:53:52Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* רדיפת היהדות על ידי הנוצרים */</p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|1=ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> ==&quot;חגים&quot; נוצריים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|צעירי חב&quot;ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) &quot;Halloween&quot;. על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה&quot;צירוף&quot; ר&quot;ל ר&quot;ל דשני הנ&quot;ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב&quot;ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח מענה קב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747991 2025-03-16T01:49:37Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* ערים ומוסדות עם שם נוצרי */</p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|1=ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> ==&quot;חגים&quot; נוצריים==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|צעירי חב&quot;ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) &quot;Halloween&quot;. על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה&quot;צירוף&quot; ר&quot;ל ר&quot;ל דשני הנ&quot;ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב&quot;ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח מענה קב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747990 2025-03-16T01:48:23Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* ערים ומוסדות עם שם נוצרי */</p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|1=ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארה&quot;ב)|צעירי חב&quot;ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) &quot;Halloween&quot;. על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה&quot;צירוף&quot; ר&quot;ל ר&quot;ל דשני הנ&quot;ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב&quot;ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח מענה קב.}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=747989 2025-03-16T01:41:48Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* ערים ומוסדות עם שם נוצרי */</p> <hr /> <div>'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] &quot;מעיני הישועה&quot; מעין י&quot;א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב&quot;ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ&quot;ו אייר תשכ&quot;ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש&quot;מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד&quot;ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים קנ&quot;ז.}}. <br /> <br /> מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז&quot;ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.<br /> ===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===<br /> מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב&quot;ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.<br /> <br /> גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו&quot;ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש&quot;ב]] ו[[הרבי הריי&quot;צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].<br /> <br /> == התייחסויות לנצרות == <br /> בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] הלכות מלכים פ&quot;י ה&quot;ט.}}. ה[[רמב&quot;ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) &quot;מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: &quot;ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו&quot;. ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה&quot;.<br /> <br /> בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב&quot;ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל&quot;ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב&quot;ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<br /> <br /> כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.<br /> <br /> וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}<br /> <br /> אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב&quot;ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י&quot;ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב&quot;ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י&quot;א), בנוגע לישו ומוחמד ש&quot;אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד&quot;, וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב&quot;ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.<br /> <br /> ==זהירות מתמיכה בנצרות==<br /> כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או &quot;אביזרייהו דעבודה זרה&quot;, דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה&quot;ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע&quot;ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).<br /> <br /> לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי &quot;אבינו שבשמים&quot;, &quot;מפני עניין השילוש שאצלם&quot; וכן להימנע מהביטוי &quot;אזרחים בני כל הדתות&quot; שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי &quot;להבדיל&quot;{{הערה|1=ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.<br /> <br /> == ויכוחים עם נוצרים ==<br /> בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י&quot;ד אלול תשל&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ&quot;ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של &quot;ולא תתורו אחרי לבבכם&quot;, ו&quot;אל תפנו אל האלילים&quot;{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ט שם.}}.<br /> <br /> עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/3/3/373238552786.html להתרחק מוויכוחים בענייני דת], בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1108.}}.<br /> <br /> יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.<br /> <br /> ==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==<br /> כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית &quot;סן&quot; (בלשון זכר) ו&quot;סנטה&quot; (בלשון נקבה), שפירושו &quot;הקדוש&quot; (או &quot;הקדושה&quot;). לדוגמא: &quot;ס. פאולו&quot;, &quot;ס. פרנסיסקו&quot;, &quot;ס. מוניקה&quot; ו&quot;ס. דייגו&quot;. [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה (&quot;אס דייגו&quot;) ובחלקן להחליפו (&quot;שמחה מוניקה&quot;).<br /> <br /> כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר &quot;ס. אואן&quot; או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע&quot;ד האות סמ&quot;ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר &quot;ס. פאולו&quot;, בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].<br /> <br /> ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש&quot;א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה &quot;סן&quot; והרבי אמר לאביו: &quot;את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו&quot;{{הערה|שם=חיינו}}.<br /> <br /> בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות &quot;קריסטיס&quot; (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ&quot;ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.<br /> <br /> ==ראו גם ==<br /> *[[ליל ניתל]]<br /> *[[אסלאם]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י&quot;ב [[אייר]] התשע&quot;ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&amp;CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב&quot;ד]] {{חב&quot;ד|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אומות העולם]]<br /> [[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=746451 2025-03-11T09:22:53Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אבחמ.png|שמאל|ממוזער|300px|הרב מזרחי]]<br /> הרב '''אברהם חיים מזרחי''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1975) הוא [[שליח]] [[הרבי]], רב המושב [[גבעתי]] וחבר ב[[מכון הלכה חב&quot;ד]]. בעבר שימש כ[[ר&quot;מ]] בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים באלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[משה מזרחי (פתח תקווה)|משה מזרחי]] ב[[ט' אדר]] [[תשל&quot;ה]] (כנכד לרב [[יעקב מזרחי]]).<br /> <br /> בילדותו התגורר ב[[ארגנטינה]] ולמד במוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] למד ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה המשיך את לימודיו בישיבת [[חח&quot;ל צפת]], לקראת שנת [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ&quot;ו]] הגיע בקבוצת התלמידים השלוחים לישיבה הגדולה בצפת ולאחר שנה עבר לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת נחמה דינה (בתו של הרב [[אלעזר בקשי]] מ[[ערד]]) יצא בשליחות הרבי למושב [[גבעתי]] שם החל מכהן פאר כרב המושב.<br /> [[קובץ:הרב אברהם חיים מזרחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על רקע מוצגים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] במושב [[גבעתי]], בשנים הראשונות לשליחות]]<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] עם פתיחתה של ישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים באלעד]] התמנה ל[[ר&quot;מ]] בנגלה לשיעור א', עד שנת [[תשע&quot;ט]] בה חדל מללמד בישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] עקר את מקום מגוריו מנחלת הר חב&quot;ד והתיישב בקביעות ביישוב גבעתי.<br /> <br /> הרב מזרחי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב מזרחי אחד עשר בנים ושתי בנות.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל מזרחי]], [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%9d-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב מזרחי באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> *'''[http://teshura.com/teshurapdf/Mizrachi-Pash-%2014%20Ksilev%205784.pdf שאלו שלום ירושלים]''' התכתבות משנות לימודיו בצפת בשנת [[תשנ&quot;ג]], בתוך תשורה מנישואי בנו<br /> *[https://vod.smslarav.co.il/?rabbi=60c5b4c712b997e11f0fae7d שיעוריו] באתר [[מדיה הלכה]] של [[מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82331 מעמד הכנסת ספר תורה במושב גבעתי] {{אינפו}}<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42197 חב&quot;ד נתניה: [[התוועדות]] לרגל י&quot;א [[ניסן]] עם הרב מזרחי] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/883161/ הרב אברהם מזרחי: ממי צריך לקבל הדרכה 'איך להתפלל'?]''', באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידפו}}<br /> {{מיון רגיל:מזרחי, אברהם חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מזרחי]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%91%D7%97%D7%9E.png&diff=746449 2025-03-11T09:21:03Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div></div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=746427 2025-03-10T23:42:28Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי<br /> |תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg<br /> |כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]<br /> |תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[צפת]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]<br /> |תאריך פטירה= מוצש&quot;ק אור ל[[ט' אדר]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> }}<br /> [[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br /> [[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br /> [[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]<br /> הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי&quot;א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ&quot;ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבות]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]]. ממובילי דרך האמונה וההתקשרות ברבי מלך המשיח.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי&quot;א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]]. <br /> <br /> בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא אומץ על ידי סבו, ה[[שד&quot;ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]]. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]]. <br /> <br /> לקראת חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}. <br /> <br /> בחודש אייר [[תשל&quot;א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי. <br /> <br /> באלול [[תשל&quot;ד]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות. <br /> <br /> בי&quot;א שבט [[תשל&quot;ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br /> <br /> בחודש אייר תשל&quot;ז הקים את [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב&quot;דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם. <br /> <br /> הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ&quot;ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה&quot;ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח. <br /> <br /> הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br /> <br /> לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב&quot;ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br /> <br /> נפטר בשבת קודש ח' באדר תשפ&quot;ה, לאחר מחלה ממושכת והוא בן 74 שנים.<br /> <br /> הלווייתו יצאה ביום ראשון ט' באדר בשעה 12:00 מ'בית כנסת לוי יצחק' דרך ישיבת חח&quot;ל גדולה ונטמן בבית העלמין בצפת, סמוך למקום קבורת אימו . בהלווייתו השתתפו אלפי תלמידיו ומקורביו{{הערה|[https://www.c-live.co.il/archives/54936 לצפיה במסע ההלווייה]}}.<br /> <br /> הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח.<br /> <br /> ===חבר אגו&quot;ח===<br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו&quot;ח. [[בית דין רבני חב&quot;ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי&quot;ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה&quot;ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה&quot;ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו&quot;ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס&quot;ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת &quot;שיעורים כלליים&quot;, מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br /> <br /> הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו&quot;ש.<br /> <br /> *'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס כ&quot;ח סיוון תשנ&quot;ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]<br /> '''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> *הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]] ורב קהילת &quot;הצעירים&quot; עיה&quot;ק צפת.<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> *הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.<br /> ;בנותיו<br /> *מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]]. <br /> *מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי באתר] {{אינפו}}<br /> *[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי,י' שבט תשס&quot;ז בכינוס שאורגן ע&quot;י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ&quot;ט [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (27.06.2014)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ&quot;ב {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/5315 הרב ווילישאנסקי]''' באתר חב&quot;ד אונליין {{Col}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA)&diff=744310 2025-03-02T11:42:12Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* לאחרי נפילת מסך הברזל */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>להוסיף על קיומו (ומספורו) בפרויקט מסורת הניגונים (איני זוכר בדיוק מה מספרו שם)--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 09:54, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ה 09:54, 28 בפברואר 2025 (IST)<br /> :כלל לא מופיע שם. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 14:42, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ה 14:42, 28 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::מופיע, אך בשם 'מארש' סתם --[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 15:09, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ה 15:09, 28 בפברואר 2025 (IST)<br /> :::אז מר מענדל, תאזין להקלטה של דוד הורביץ ולהקלטה שבערך זה ואח&quot;כ תחליט האם מופיע הניגון במסורת הניגונים. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 16:40, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ה 16:40, 28 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::בבקשה אל תזלזל בי לפני שתבדוק, אני מכיר את מסורת הניגונים בע&quot;פ--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 19:03, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 19:03, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> :::::{{א|מענדל סופר}} מענין לעניין שלא באותו עניין, אני מבין שאתה בקיא בניגונים? האם תוכל לעזור לי בפרוייקט אישי? לא משהו קשה או מסובך וגם לא משהו שאמור לקחת הרבה זמן למי שבקיא בניגונים. אם אתה יכול, אשמח שתכתוב לי איך אפשר ליצור איתך קשר באימייל / וואטצאפ, על ידי שליחת אימייל ב[https://mail.google.com/mail/?view=cm&amp;fs=1&amp;to=RONDOMEM@gmail.com&amp;su=הגעתי+מחבדפדיה&amp;body=אני+המשתמש+וכו+רציתי+וכו אמצעות קישור זה]. תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:12, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 20:12, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> ::::::מענדל, אשמח לדעת מהו מספר הניגון במסורת הניגונים המקביל לניגון זה. להתראות, אשמח לדעת מה הפרוייקט שלך, אולי אוכל לעזור. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 21:51, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 21:51, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> :::::::זה בדיוק מה שרציתי לדעת... ייתכן שמופיע בהקלטות רד&quot;ה שלא נכללו בפרוייקט (ראה בערך רד&quot;ה בקישור ל'ניגונים שלא נכללו בסה&quot;נ' בתיקיי' הראשונה ברשימה)--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 22:39, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 22:39, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> ::::::::אתה מתכוון על [[מסורת הניגונים]]? (NSH) [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 22:41, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 22:41, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> :::::::::לא הבנתי--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 22:48, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 22:48, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> ::::::::::'ניגונים שמחוץ לספר הניגונים' אלו הניגונים המובאים ב[[:תבנית:מסורת הנגינה]]. מהו מספר הניגון בתבנית זו המקביל לניגון המנון חב&quot;ד? [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 22:56, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 22:56, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> :::::::::::לא הבנת את דברי, מלבד הניגונים המובאים בתבנית זו ישנם עוד שלא נכללו בה, אותם ניתן למצוא בקישור הזה https://drive.google.com/drive/folders/0BzvgEB7j6Z4YMW9wblZkQlhvNDg?resourcekey=0-2cA3ugx_Q-JkKwSTemPKXg--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 23:00, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 23:00, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> ::::::::::::כן, אנחנו מדברים על אותם ניגונים בדיוק. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:08, א' באדר, ה'תשפ&quot;ה 23:08, 1 במרץ 2025 (IST)<br /> :::::::::::::הפרוייקט הוא 'ספר הניגונים עם מילים'. כלומר למצוא לכל ניגון איזה המנון של קעמפ / רשת אהלי ייצ / גנים וכו', או משהו אחר שכבר הצמידו לו מילים, וככה יותר קל ללמד לילדים את הניגון. מי שיכול / מעוניין לסייע, אשמח מאוד שיפנה באמצעות הקישור דלעיל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:46, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ה 00:46, 2 במרץ 2025 (IST)<br /> <br /> == לאחרי נפילת מסך הברזל ==<br /> <br /> כמדומני ששרים את זה בתהלוכת ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ז, וממילא השיר קיים עוד לפני נפילת המסך. [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 13:42, ב' באדר, ה'תשפ&quot;ה.</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%91&diff=744306 2025-03-02T11:35:06Z

<p>קודש לנשיא הדור: /* בחסידות */</p> <hr /> <div>'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==ב[[מקרא]]==<br /> בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], &quot;הכשרים שבמצרים&quot;{{הערה|[[מדרש רבה|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש&quot;י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב&quot;ם]].}} הם [[גר|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו &quot;טוב שידבקו גרים בשכינה&quot;{{הערה|שם=עגל|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש&quot;י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז&quot;ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון|אֵלֶּה אֱ-לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה|[[פרשת כי תשא]] לב, ד.}}. אחרי המעשה אמר הקב&quot;ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] {{ציטוטון|לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת '''עַמְּךָ'''}}, כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב&quot;ה אמר למשה: &quot;אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות&quot;{{הערה|[[מדרש רבה]] שם.}}.<br /> <br /> במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש&quot;נאספו&quot; אל תוך העם{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש&quot;י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.<br /> ==בקבלה==<br /> בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא &quot;עם&quot; הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.<br /> <br /> בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.<br /> ==בחסידות==<br /> בקבלת התורה נאמר &quot;וירא העם וינועו&quot; הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א&quot;ס ב&quot;ה. דהיינו מה ש[[אור א&quot;ס]] ב&quot;ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] &quot;מקרב איש ולב עמוק&quot;. ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא&quot;ס ב&quot;ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון|לית מחשבה תפיסא ביה כלל|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא&quot;ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א&quot;ס ב&quot;ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א&quot;ס ב&quot;ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב &quot;אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''&quot; שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&amp;search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.<br /> <br /> על הפסוק &quot;וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; מפרש ה[[אריז&quot;ל]]: &quot;עדת&quot; בגימטריא &quot;ערב רב&quot;{{הערה|[[לקוטי תורה (אריז&quot;ל)|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז&quot;ל)|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה&quot;עדת&quot; ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה|שם=מאמר|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ&quot;א]].}}{{הערה|שם=ויקהל|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש&quot;פ ויקהל תשמ&quot;א].}}<br /> <br /> בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]]{{הערה|שם=ויקהל}}.<br /> <br /> ==בגאולה==<br /> [[הרבי]] אומר שבשעת [[קיבוץ גלויות]] שיהיה [[לעתיד לבוא]], ייגאלו גם אלו שהם בבחינת ערב רב, כמו שהיה ב[[יציאת מצרים]], כי גם בהיותם במעמד ומצב בלתי רצוי (כמו [[חטא העגל]]) מייחד הקב&quot;ה עליהם שמו של [[משה רבינו]] והם נקראים &quot;עמך&quot;, והם שייכים לגאולה יחד עם משה רבינו ו[[דור המדבר]] שמתלווים אליו{{הערה|שיחת [[עשרה בטבת]] [[תנש&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שיחת כי תשא, לקוטי שיחות חלק ט&quot;ז שיחה ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%91&diff=744305 2025-03-02T11:34:33Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==ב[[מקרא]]==<br /> בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], &quot;הכשרים שבמצרים&quot;{{הערה|[[מדרש רבה|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש&quot;י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב&quot;ם]].}} הם [[גר|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו &quot;טוב שידבקו גרים בשכינה&quot;{{הערה|שם=עגל|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש&quot;י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז&quot;ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון|אֵלֶּה אֱ-לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}{{הערה|[[פרשת כי תשא]] לב, ד.}}. אחרי המעשה אמר הקב&quot;ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] {{ציטוטון|לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת '''עַמְּךָ'''}}, כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב&quot;ה אמר למשה: &quot;אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות&quot;{{הערה|[[מדרש רבה]] שם.}}.<br /> <br /> במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש&quot;נאספו&quot; אל תוך העם{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש&quot;י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.<br /> ==בקבלה==<br /> בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא &quot;עם&quot; הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.<br /> <br /> בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.<br /> ==בחסידות==<br /> בקבלת התורה נאמר &quot;וירא העם וינועו&quot; הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א&quot;ס ב&quot;ה. דהיינו מה ש[[אור א&quot;ס]] ב&quot;ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] &quot;מקרב איש ולב עמוק&quot;. ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא&quot;ס ב&quot;ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון|לית מחשבה תפיסא ביה כלל|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא&quot;ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א&quot;ס ב&quot;ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א&quot;ס ב&quot;ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב &quot;אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''&quot; שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&amp;search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.<br /> <br /> על הפסוק &quot;וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; מפרש ה[[אריז&quot;ל]]: &quot;עדת&quot; בגימטריא &quot;ערב רב&quot;{{הערה|[[לקוטי תורה (אריז&quot;ל)|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז&quot;ל)|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה&quot;עדת&quot; ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה|שם=ויקהל|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ&quot;א]].}}{{הערה|שם=ויקהל|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש&quot;פ ויקהל תשמ&quot;א].}}<br /> <br /> בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]]{{הערה|שם=ויקהל}}.<br /> <br /> ==בגאולה==<br /> [[הרבי]] אומר שבשעת [[קיבוץ גלויות]] שיהיה [[לעתיד לבוא]], ייגאלו גם אלו שהם בבחינת ערב רב, כמו שהיה ב[[יציאת מצרים]], כי גם בהיותם במעמד ומצב בלתי רצוי (כמו [[חטא העגל]]) מייחד הקב&quot;ה עליהם שמו של [[משה רבינו]] והם נקראים &quot;עמך&quot;, והם שייכים לגאולה יחד עם משה רבינו ו[[דור המדבר]] שמתלווים אליו{{הערה|שיחת [[עשרה בטבת]] [[תנש&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שיחת כי תשא, לקוטי שיחות חלק ט&quot;ז שיחה ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%91&diff=744303 2025-03-02T10:38:36Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>'''ערב רב''' (תערובת מרובה) הוא כינוי לקבוצת [[גר|גרים]] שהתגיירו בזמן [[יציאת מצרים]] ו[[משה רבינו]] צירפם ל[[עם ישראל]]. הם התלוו אל העם ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==ב[[מקרא]]==<br /> בשעת [[יציאת מצרים]] מסופר בתורה: {{ציטוטון|וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם}}. מדובר בקבוצה של אנשי [[מצרים]], &quot;הכשרים שבמצרים&quot;{{הערה|[[מדרש רבה|שמות רבה]] פרשה יח.}} שרצו להצטרף ל[[עם ישראל]]{{הערה|[[פרשת בא]] יב, לח. פירושי [[רש&quot;י]], [[אבן עזרא]] ו[[רשב&quot;ם]].}} הם [[גר|התגיירו]] ו[[משה רבינו]] קיבל אותם על דעת עצמו, באמרו &quot;טוב שידבקו גרים בשכינה&quot;{{הערה|שם=עגל|1=[[פרשת כי תשא]] לב, ז ופירוש [[רש&quot;י]], מ[[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].}}. [[חז&quot;ל]] נחלקו במספרם: לדעת [[רבי ישמעאל]] מספרם היה 1,200,000, לדעת [[רבי עקיבא]] 2,400,000, ולפי רבי נתן 2,600,000{{הערה|מכילתא על הפסוק. בתרגום יונתן מובא כדעת רבי עקיבא.}}. הם יצאו יחד עם העם מ[[מצרים]], עמדו עמם ב[[מתן תורה]] ונכנסו ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> קבוצה זו היא האחראית ל[[חטא העגל]], כיון שהם היו מורגלים ב[[עבודה זרה]] מהיות במצרים, וכך שיכנעו את עם ישראל, בהצביעם על עגל הזהב: {{ציטוטון|אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}. אחרי המעשה אמר הקב&quot;ה למשה בהיותו על [[הר סיני]] &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot;, כלומר, העם שהוצאת מדעתך ממצרים{{הערה|שם=עגל}}. ב[[מדרש]] מתואר שהקב&quot;ה אמר למשה: &quot;אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית ענו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים, ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות&quot;{{הערה|[[מדרש רבה]] שם.}}.<br /> <br /> במעשה [[קברות התאוה]] נאמר: {{ציטוטון|וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה}}, והכונה היא אל הערב רב ש&quot;נאספו&quot; אל תוך העם{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יא, ד. פירושי [[רש&quot;י]] [[אבן עזרא]] ו[[רבינו בחיי]].}}.<br /> ==בקבלה==<br /> בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא &quot;עם&quot; הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.<br /> <br /> בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.<br /> ==בחסידות==<br /> בקבלת התורה נאמר &quot;וירא העם וינועו&quot; הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א&quot;ס ב&quot;ה. דהיינו מה ש[[אור א&quot;ס]] ב&quot;ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] &quot;מקרב איש ולב עמוק&quot;. ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא&quot;ס ב&quot;ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון|לית מחשבה תפיסא ביה כלל|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא&quot;ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א&quot;ס ב&quot;ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א&quot;ס ב&quot;ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב &quot;אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''&quot; שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&amp;search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שיחת כי תשא, לקוטי שיחות חלק ט&quot;ז שיחה ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=743261 2025-02-25T12:14:28Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ג'ייקובסון.jpg|ממוזער|הרב ג'ייקובסון]]<br /> הרב '''יוסף יצחק ג'ייקובסון''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא תלמיד חכם, מרצה בעל שם עולמי, סופר ומוציא לאור של עיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]], ורב קהילת אור החיים ב[[מונסי]], נ.י.<br /> <br /> בצעירותו נמנה על צוות ה[[חוזר|חוזרים]] של [[שיחה|שיחות]] [[הרבי]], ובמשך כמה שנים כ[[משפיע]] בישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]] ב[[קראון הייטס]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט סיוון]] [[תשל&quot;ב]] (1972), וגדל בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]] לר' [[גרשון בער ג'יקובסון]] מייסד העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] ואימו מרת צבי'ה בת הרב [[יעקב ליפסקר]].<br /> <br /> למד במוסדות [[אהלי תורה]] בשכונה וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], וכבר מגיל צעיר הצטרף בהדרגה לצוות ה[[חוזרים]] של [[שיחות]] [[הרבי]] עד שבגיל 18 כבר היה עורך מידי מוצאי שבת [[חזרה]] על [[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות השבתיות של הרבי]] במהלך [[סיומי הלכות ברמב&quot;ם]]{{הערה|[https://anash.org/rabbi-yys-chazarah-on-shoftim-5751/ חזרה על שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א מאת הת' יוסף יצחק ג'יקובסון{{אנש}}{{אודיו}}]}}. בהמשך הצטרף ל[[ועד הנחות התמימים]] בניהול אחיו הרב [[סימון ג'ייקובסון]], והשתתף בכתיבת השיחות מ[[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות של הרבי]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[פנחס הירשפרונג]] וראש ישיבת חב&quot;ד המרכזית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט סיון]] [[תשנ&quot;ט]] נישא לאסתר אביגיל למשפחת שלמה מפיטסבורג.<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ה]] לאחר פטירת אביו החל לערוך את העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שהוא העיתון הנפוץ בעולם בשפת ה[[יידיש]]. שימש גם כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חובבי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> נחשב למרצה מבוקש, והוא מוסר הרצאות ב[[בתי חב&quot;ד]] בעולם. במשך שנים ארוכות הפיץ [[חסידות]] בקרב ישיבות ליטאיות ב[[ארצות הברית]], כ&quot;בית התלמוד&quot;, &quot;מיר&quot;, ו&quot;[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]&quot;, וכן מסר שיעורים ברשת [[היכל מנחם]] ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|הרב ג'ייקובסון עם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ]]<br /> בחשון [[תש&quot;פ]] באירוע עם כ-100 יהודים חרדים, שנועד להודות לנשיא טראמפ על עזרתו לקהילה היהודית ולגייס תמיכה כספית בקמפיין הבחירות שלו, נאם בפני הנשיא והזמין אותו לבמה תוך ברכת &quot;שנתן מכבודו לבשר ודם&quot;.<br /> <br /> הרב ג'ייקובסון הוציא לאור יותר מ-150 קלטות באנגלית על [[ספר התניא]], תורת החסידות, ועוד. מקיים אתר פופלארי של שיעורים והרצאות באנגלית ובעברית בשם &quot;theyeshiva.net&quot; (הישיבה), וכן מחזיק ערוצים ברשתות החברתיות, ושיעוריו זוכים לתהודה רבה, בפרט בקרב הציבור החרדי{{הערה|והוא אף מכונה על ידם לעיתים 'המגיד' (לדוגמא: באתר כיכר השבת).}}.<br /> <br /> החל משנת [[תשפ&quot;ב]] כותב טור שבועי בעיתון בקהילה.<br /> <br /> בשנים האחרונות משמש כאחד מרבני בית הכנסת &quot;אור החיים&quot; ב[[מונסי]], ובו הוא מוסר שיעורים ועורך [[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''סוד הגלות והגאולה''' - הצמיחה מהמשבר בלוח השנה היהודי ובחיים האישיים, [[ספריית מעיינותיך]], [[תש&quot;פ]].<br /> *'''התוועדות''' עם הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, ספריית מעיינותיך, [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הלוחש ללבבות''', מוסף 'מאירים את העולם' שבועון משפחה חנוכה תשפ&quot;ג עמוד 90<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://tablet.otzar.org/#/book/28005/p/55/t/2020785141234/fs/uwmPOhVnHVo7hPETFodBJFLzAi6eZYEOAC9RC4q1oh3M/start/102/end/105/c בהיכל רבינו]''', [[תשורה]] מחתונת הרב ג'ייקובסון {{אוצר החכמה}}<br /> *'''[theyeshiva.net theyeshiva.net באנגלית]''' ו'''[lilmod.net בעברית]''', האתר של הרב ג'ייקובסון<br /> * '''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/545493 הרב ג'ייקובסון נאם לצדו של הנשיא טראמפ]''' באתר {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55910 הרצאה הומוריסטית ב'[[אור חיה]]' ב[[ירושלים]]]'''{{וידפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59040 יש רק דרך אחת שיעריכו אותנו | הרצאה בנושא [[שלימות הארץ]] ב'כיכר ציון' בירושלים]'''{{וידפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|71126|הרב גי'קובסון הופתע לצפות ברב ג'יקובסון||}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:יעקובסון, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:מרצים]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונסי]]</div>

קודש לנשיא הדור https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=743257 2025-02-25T12:08:44Z

<p>קודש לנשיא הדור: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ג'ייקובסון.jpg|ממוזער|הרב ג'ייקובסון]]<br /> הרב '''יוסף יצחק ג'ייקובסון''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא תלמיד חכם, מרצה בעל שם עולמי, סופר ומוציא לאור של עיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]], שימש כמסייע לצוות ה[[חוזר|חוזרים]] של [[הרבי]] ובמשך כמה שנים שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]] ב[[קראון הייטס]]. היום רב קהילת אור החיים ב[[מונסי]], נ.י.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט סיוון]] [[תשל&quot;ב]] (1972), וגדל בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]] לר' [[גרשון בער ג'יקובסון]] מייסד העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] ואימו מרת צבי'ה בת הרב [[יעקב ליפסקר]].<br /> <br /> למד במוסדות [[אהלי תורה]] בשכונה וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]], וכבר מגיל צעיר הצטרף בהדרגה לצוות ה[[חוזרים]] של [[שיחות]] [[הרבי]] עד שבגיל 18 כבר היה עורך מידי מוצאי שבת [[חזרה]] על [[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות השבתיות של הרבי]] במהלך [[סיומי הלכות ברמב&quot;ם]]{{הערה|[https://anash.org/rabbi-yys-chazarah-on-shoftim-5751/ חזרה על שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א מאת הת' יוסף יצחק ג'יקובסון{{אנש}}{{אודיו}}]}}<br /> . בהמשך הצטרף ל[[ועד הנחות התמימים]] בניהול אחיו הרב [[סימון ג'ייקובסון]], והשתתף בכתיבת השיחות מ[[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות של הרבי]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[פנחס הירשפרונג]] וראש ישיבת חב&quot;ד המרכזית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט סיון]] [[תשנ&quot;ט]] נישא לאסתר אביגיל למשפחת שלמה מפיטסבורג.<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ה]] לאחר פטירת אביו החל לערוך את העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שהוא העיתון הנפוץ בעולם בשפת ה[[יידיש]]. שימש גם כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חובבי תורה ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> נחשב למרצה מבוקש, והוא מוסר הרצאות ב[[בתי חב&quot;ד]] בעולם. במשך שנים ארוכות הפיץ [[חסידות]] בקרב ישיבות ליטאיות ב[[ארצות הברית]], כ&quot;בית התלמוד&quot;, &quot;מיר&quot;, ו&quot;[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]&quot;, וכן מסר שיעורים ברשת [[היכל מנחם]] ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|הרב ג'ייקובסון עם נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ]]<br /> בחשון [[תש&quot;פ]] באירוע עם כ-100 יהודים חרדים, שנועד להודות לנשיא טראמפ על עזרתו לקהילה היהודית ולגייס תמיכה כספית בקמפיין הבחירות שלו, נאם בפני הנשיא והזמין אותו לבמה תוך ברכת &quot;שנתן מכבודו לבשר ודם&quot;.<br /> <br /> הרב ג'ייקובסון הוציא לאור יותר מ-150 קלטות באנגלית על [[ספר התניא]], תורת החסידות, ועוד. מקיים אתר פופלארי של שיעורים והרצאות באנגלית ובעברית בשם &quot;theyeshiva.net&quot; (הישיבה), וכן מחזיק ערוצים ברשתות החברתיות, ושיעוריו זוכים לתהודה רבה, בפרט בקרב הציבור החרדי{{הערה|והוא אף מכונה על ידם לעיתים 'המגיד' (לדוגמא: באתר כיכר השבת).}}.<br /> <br /> החל משנת [[תשפ&quot;ב]] כותב טור שבועי בעיתון בקהילה.<br /> <br /> בשנים האחרונות הוא משמש כאחד מרבני בית הכנסת הגדול בעולם אור החיים [[מונסי]], בין מנחה לקבלת שבת הוא מוסר שיעור שרבים נוהרים אליו ושמעו יצא למרחוק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''סוד הגלות והגאולה''' - הצמיחה מהמשבר בלוח השנה היהודי ובחיים האישיים, [[ספריית מעיינותיך]], [[תש&quot;פ]].<br /> *'''התוועדות''' עם הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, ספריית מעיינותיך, [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הלוחש ללבבות''', מוסף 'מאירים את העולם' שבועון משפחה חנוכה תשפ&quot;ג עמוד 90<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://tablet.otzar.org/#/book/28005/p/55/t/2020785141234/fs/uwmPOhVnHVo7hPETFodBJFLzAi6eZYEOAC9RC4q1oh3M/start/102/end/105/c בהיכל רבינו]''', [[תשורה]] מחתונת הרב ג'ייקובסון {{אוצר החכמה}}<br /> *'''[theyeshiva.net theyeshiva.net באנגלית]''' ו'''[lilmod.net בעברית]''', האתר של הרב ג'ייקובסון<br /> * '''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/545493 הרב ג'ייקובסון נאם לצדו של הנשיא טראמפ]''' באתר {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55910 הרצאה הומוריסטית ב'[[אור חיה]]' ב[[ירושלים]]]'''{{וידפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59040 יש רק דרך אחת שיעריכו אותנו | הרצאה בנושא [[שלימות הארץ]] ב'כיכר ציון' בירושלים]'''{{וידפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|71126|הרב גי'קובסון הופתע לצפות ברב ג'יקובסון||}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:יעקובסון, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:מרצים]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונסי]]</div>

קודש לנשיא הדור