חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תבנית:היום יום/ו' כסלו

2011-11-14T08:33:34Z

קהלא קדישא:

[[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: "[[קריאת שמע שעל המטה]] איז, אין [[זעיר אנפין]], ווי דער ווידוי וואס קודם צאת ה[[נפש]] מה[[גוף]]. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין קריאת שמע שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן".
----
'''תרגום מ[[אידיש]]''': [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: "[[קריאת שמע שעל המטה]] הוא, ב[[זעיר אנפין]] הווידוי שאומרים קודם צאת ה[[נפש]] מה[[גוף]]. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מה[[יריד]] ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ה' כסלו|ה' כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ז' כסלו|ז' כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]</noinclude>

תורת החסידות

2011-11-14T08:32:23Z

קהלא קדישא:

'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת השם אותה ייסד ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה על ידי צדיקי תנועת ה[[חסידות הכללית]]. שיטה זו התבארה על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב"ד]] והפכה ל'''תורה''' מסודרת המתפרשת על פני מאות ספרים כשיטה בנויה וערוכה ליהודי המעוניין להתקרב לה' ולתורתו באופן הפנימי.

ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה באור חדש את כל רבדי ה[[תורה]]: [[פשט]], [[רמז]], [[דרש]] ו[[סוד]].

תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.

==שלוש שיטות ביהדות==

ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]].

תנועה זו ייסדה שיטה ב[[עבודת השם]], שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.

===שיטת החקירה===

ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים]] ל[[הרמב"ם]], ועוד.

ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, [[תורה שבכתב|תורה מן השמים]] אמיתות ה[[תורה שבעל פה]] ועוד.

מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.

קרי, חכמה זו, חכמת החקירה משתמשת בכלי השכל האנושי, ומתעסקת אך ורק עמו.

===שיטת המוסר===

שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב"קונטרס תורת החסידות":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= . . והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.

וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}}

תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.

===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===

תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות שקדמו לה, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.

תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.

באותו קונטרס כותב אדמו"ר הריי"צ:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= . . וביחוד תורת חסידות [[חב"ד]], עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.

כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע}}

[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הרש"ב]]

הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.

חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.

תורת החב"ד אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.

בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.

וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}

קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.

בשנת תרנ"ה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל ה[[אדמו"ר הרש"ב]]. ואחת השאלות שהפנו לרבי היתה:

"תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.

מאידך גיסא – תורת חב"ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם ל[[אהבת ישראל]]. תורת חב"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.

אכן – ענה להם הרבי הרש"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.

(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של ההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות".

==אהבת ישראל==
אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']].

==הכנה לביאת המשיח==
תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".

ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.

תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.

==ראו גם==
*[[פורטל:תורת החסידות]]
*[[חסידות]]

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

תבנית:היום יום/ג' כסלו

2011-11-14T08:08:14Z

קהלא קדישא:

מההפרש בין הנהגת ה[[בעל שם טוב]] להנהגת ה[[מגיד ממעזריטש|מגיד]], כי הבעל שם טוב היה עסוק בנסיעות שונות, והמגיד ישב בביתו. עוד זאת בימי נשיאות המגיד, כבר היה מפורסם ענין ה[[חסידות]] גם במרחקים, על ידי נסיעות ה[[חבריא קדישא]], ורבים מ[[בעלי בתים]] בינונים נתקשרו ל[[תורת החסידות]] והיו נוסעים ל[[מעזריטש]].
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ב' כסלו|ב' כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ד' כסלו|ד' כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]</noinclude>

שיחת תבנית:היום יום/ב' כסלו

2011-11-14T08:06:30Z

קהלא קדישא: דף חדש: למי הכוונה ב'אבי אדמו"ר' שכתוב בסוף הפתגם - אדמו"ר הרש"ב או אדמו"ר המהר"ש?--~~~~

למי הכוונה ב'אבי אדמו"ר' שכתוב בסוף הפתגם - אדמו"ר הרש"ב או אדמו"ר המהר"ש?--[[משתמש:קהלא קדישא|קהלא קדישא]] - [[שיחת משתמש:קהלא קדישא|שיחה]] 08:06, 14 בנובמבר 2011 (UTC)

תבנית:היום יום/ב' כסלו

2011-11-14T07:58:35Z

קהלא קדישא:

[[אדמו"ר המהר"ש|אבי אדוני זקני]] מורי ורבי ביאר פעם ב[[מאמר]], הא ד"רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" [=זה ש"רבי אלעזר נתן פרוטה לעני ורק אחר כך התפלל"], כי הרי ה[[תפלה]] צריכה להיות ב[[חיות]], ועל-ידי שנותנים [[צדקה]] ל[[עני]] קודם התפלה ומ[[חיים]] אותו, ניתוסף חיות הרבה בתפלה. ונענע בידו ממטה למעלה לרמז שהרבוי ב[[הפלאה]]. וכמה פעמים קודם התפלה היה אבי אדמו"ר מחזר אחרי עני ליתן לו לאכול.
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/א' כסלו|א' כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ג' כסלו|ג' כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|אב]]</noinclude>

תבנית:היום יום/כ"ז חשוון

2011-11-14T07:57:02Z

קהלא קדישא:

ר' [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הלוי מהומלי]] סיפר: כשבאתי ל[[ליאזנא]] מצאתי מזקני ה[[חסיד]]ים שהיו מחסידי [[המגיד ממזריטש|הרב המגיד]] והרב הקדוש הר' [[מנחם מענדל מויטבסק|מנחם מענדל מהורודוק]], והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: האב האלט א אידען, וועט השי"ת דיך האלט האבען, טו א טובה א אידין, וועט השי"ת דיר א טובה טאן, זיי מקרב א אידען וועט השי"ת דיר הקרב זיין.
----
'''תרגום מ[[אידיש]]''': [[אהבת ישראל|אהוב]] [[יהודי]] - [[ה' יתברך]] יאהב אותך. [[גמילות חסדים|עשה טובה]] ליהודי - ה' יתברך יעשה לך טובה, קרב יהודי - ה' יתברך יקרב אותך.

<noinclude>
{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ו מר-חשוון|כ"ו מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ח מר-חשוון|כ"ח מר-חשוון]]}}
</noinclude>
<noinclude>[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

תבנית:היום יום/כ"א חשוון

2011-11-14T07:56:20Z

קהלא קדישא:

[[עבודת התפלה]] היא המביאה השגת ה[[מוח]] בהרגשת ה[[לב]], ושניהם יחד ב[[עבודה]] [[מעשה|בפועל]] ה[[מצוות]] ב[[יראת שמים]] וקנין [[מדות]] טובות.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ' מר-חשוון|כ' מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ב מר-חשוון|כ"ב מר-חשוון]]}}[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

תבנית:היום יום/כ"ב חשוון

2011-11-14T07:54:48Z

קהלא קדישא:

אחת מתורות ה[[מגיד ממעזריטש]] ששמע [[רבינו הזקן]] בהיותו שם בפעם הראשונה - שלהי קייץ [[תקכ"ד]] עד אחרי [[חג הפסח]] ב[[תקכ"ה|קכ"ה]]:

"[[אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי]]". "אנכי" - מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר עליונים, הלביש עצמותו יתברך בכמה [[צמצום|צמצומים]] להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, [[שרפים]] [[חיות]] ו[[אופנים]] [[מלאכים]] ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור עשיתי ארץ הלזו ה[[גשמי]]ת. "ואדם עליה בראתי" - האדם הוא תכלית ההתהוות, ו"בראתי" ב[[גימטריה]] [[תרי"ג]] הוא תכלית האדם, וכדאיתא ב[[פרדס]] בשם ספר הבהיר, אמרה מדת ה[[חסד]] לפני ה[[קדוש ברוך הוא]], רבונו של עולם מימי היות [[אברהם אבינו|אברם]] בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא [[נשמה]] ב[[גוף]], ועוסק ב[[הכנסת אורחים]] לפרסם [[אלקות]]ו יתברך בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד ד[[אצילות]]. ואמרה [[מידת החסד]] לפני הקדוש ברוך הוא, הוא קנאת מדת החסד ד[[אצילות]], אשר קנאה בעבודת [[אברהם אבינו|אברהם]] עליו השלום.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"א מר-חשוון|כ"א מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ג מר-חשוון|כ"ג מר-חשוון]]}}</noinclude><noinclude>[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

תבנית:היום יום/כ"א חשוון

2011-11-14T07:53:18Z

קהלא קדישא:

[[עבודת התפלה]] היא המביאה השגת ה[[מוח]] בהרגשת ה[[לב]], ושניהם יחד ב[[עבודה]] בפועל ה[[מצוות]] ב[[יראת שמים]] וקנין [[מדות]] טובות.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ' מר-חשוון|כ' מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ב מר-חשוון|כ"ב מר-חשוון]]}}[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

תבנית:היום יום/כ' חשוון

2011-11-14T07:52:34Z

קהלא קדישא:

[[יום הולדת]] את [[אדמו"ר מהורש"ב]] נ"ע - שנת [[כתר"א]] - כלשון [[הצמח צדק]] נקרא על שם [[אדמו"ר האמצעי]] וחצי שם [[שלום שכנא אלטשולר|אביו של הצמח צדק]].

בכל שנה [[כ' חשוון|ביום הולדתו]] היה אבי אדמו"ר אומר [[דא"ח]], אלא שהיה בחשאי, מלבד כשאירע ב[[שבת קודש]]. ביום ההולדת האחרון בעלמא דין [=בעולם הזה] אמר מאמר "נתת נס ליראך להתנוסס מפני קושט סלה". כשסיים אמר לי ביום ההולדת צריך לומר [[חסידות]], יתן השם יתברך לך מתנה שתאמר חסידות ביום הולדת שלך אלא שיהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]] - האט עס געדויערט זיבען יאהר (=זה 'לקח' שבע שנים).<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י"ט מר-חשוון|י"ט מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"א מר-חשוון|כ"א מר-חשוון]]}}[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

תבנית:היום יום/י"ז חשוון

2011-11-14T07:47:56Z

קהלא קדישא:

מ'דארף היטען דעם זמן, מ'דארף מקבל זיין עולה של תורה. יעדער זמן, יעדער טאג וואס גייט אוועק, איז דאס ניט נאר א טאג נאר א ענין אין לעבען, די טעג גייען כמאמר (ירושלמי ברכות פ"א ה"א) יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס כו' חדש כו' שנה כו'. דער טאטע האט געזאגט בשם רבינו הזקן: אזומערדיגער טאג און אווינטערדיגע נאכט איז א יאהר.
----
'''תרגום מ[[אידיש]]''': צריך לשמור על ה[[זמן]], צריך לקבל [[קבלת עול|עולה]] של [[תורה]]. כל זמן, כל [[יום]] שחולף, זהו לא רק [[יום]], אלא עניין ב[[חיים]], הימים 'הולכים' כמאמר ([[ירושלמי]] [[מסכת ברכות]] פרק א' הלכה ה') "יום נכנס ויוצא [[שבת]] נכנס כו' [[חודש|חדש]] כו' שנה כו'". [[אדמו"ר הרש"ב|אבא]] אמר בשם [[רבינו הזקן]]: [[יום]] ב[[קיץ]] ו[[לילה]] ב[[חורף]] - זהו [[שנה]].<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ט"ז מר-חשוון|ט"ז מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י"ח מר-חשוון|י"ח מר-חשוון]]}}[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude>

יהודה קלמן מרלו

2011-11-14T07:43:18Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' נולד בי' אדר א' ה'[[תרצ"ב]] בפרנקפורט דמיין שב[[גרמניה]], לאביו ר' אברהם - בנו של יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער - ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

==בארצות הברית==

לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' דוד שטאקהאמער שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של ר' יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם חסידות חב"ד באמצעות הרב שלום דובער גורדון, אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

==חתונתו==

בשנת [[תשי"ט]] התחתן הרב עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי שליט"א]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, כאן התקבלה בביתם של משפחת בעקער. את הקידושין ערך [[הרבי]] ביום חמישי ד' [[אדר]].

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך בליובאוויטשער ישיבה. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
בחג הסוכות [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז אדר תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי מלך המשיח הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]): "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך".

בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשמ"ז]] קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חכמינו זכרונם לברכה "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן:

"כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי".

חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי מלך המשיח שליט"א תוארי הילולא.

==פטירתו==
באחרית ימיו לקה במחלה קשה ממנה סבל במשך 7 חודשים, ונוסף לו שם 'חיים' יהודה קלמן עד לפטירתו ביום [[כ' סיון תש"ס]]. בהלוויתו השתתפו כל תושבי שכונת [[קראון הייטס]], ורבנים מרחבי העולם.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מארלאו יהודה קלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מארלאו יהודה קלמן]][[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|מארלו יהודה קלמן]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|מארלאו יהודה קלמן]]

שליחות

2011-11-13T11:13:20Z

קהלא קדישא: /* סוגי שלוחים */

'''שליחות''' הינה מילה מוכרת בלקסיקון החב"די שמשמעותה היא להיות שליח ל[[הפצת המעיינות חוצה]].

בהלכה היהודית ה'שליח' הינו ממש כמות המשלח. השלוחים יודעים שאין הם הולכים בכוחותיהם שלהם, אלא בכוחו של 'המשלח'.

==השליחות אצל רבותינו נשיאינו==
[[הרבי]] מעוניין להגיע לכל יהודי ברחבי העולם. אדמו"רי חב"ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות מזמן הבעש"ט מחולל החסידות הכללית ואח"כ על ידי ממשיכו [[המגיד ממזריטש]] עד תקופת הפצת המעינות חוצה ממש על ידי [[אדמו"ר הזקן]] מחולל חסידות חב"ד ועד ימינו אלו על ידי הרבי מה"מ שהביא את העבודה לשיאה ולסיומה. מהמפורסמים שבהם היה הרב הצדיק הלל פאריטשער שהסתובב בעירות והפיח רוח של חיות ואמונה.

בתקופת הרבי הרש"ב אחר המהפיכה בשנת [[תרע"ז]], החלה תקופה חדשה של שליחות של [[מסירות נפש]] בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עירות ישראל ברוסיה גרוזיה ובוכרה להקים מקואות וחדרים עבודה שהתחזקה על ידי בנו ממלא מקומו הרבי מוהרייץ שאף נאסר בגלל זה.

הרבי הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו הי"ד - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל אמריקה אפריקה ואוסטרליה.

הרבי הנשיא השביעי וממלא מקומו הביא את עבודת השליחות לממדים חסרי תקדים של שליחות חובקת עולם ובד בבד מתמקדת עם '''כל''' יהודי באשר הוא. בעקבות כך קמה 'צבא השלוחים', אלפים של זוגות שנוסעים לכל מקום בעולם על מנת להכין את היהודים במקום לקבלת פני [[משיח]].

==השליח הראשון==
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[שלמה מטוסוב]], אותו מינה הרבי לתפקיד '[[שליח]]' לקהילת יהודי מרוקו. היה זה באלול [[תש"י]] - חודשים ספורים בלבד לאחר [[הסתלקות]] חותנו [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]]. במינוי זה פתח בעצם הרבי במפעל שלא היה דוגמתו בקורות העם היהודי.

במשך השנים שלח הרבי עשרות, מאות ואלפי שלוחים לכל פינה בעולם.

==[[השלוחים לארץ הקודש]]==
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי ([[שבט]] [[תשל"ו]])]]
ידועות במיוחד קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]]. אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]].

השלוחים הראשונים לארץ הקודש, נשלחו ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]], לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה.

קבוצת השלוחים (שמנתה אחד עשר שלוחים) הגיעו ל[[ירושלים]] ול[[צפת]], ונתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

==התכנסות השלוחים==
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]]]]
{{ערך מורחב|ערך=כינוס השלוחים}}
מאמצע שנות המ"מים, החלו השלוחים להתכנס אחת בשנה, בר"ח כסלו. עד היום מגיעים בכל שנה לתאריך זה אלפי השלוחים מכל העולם כולו למה שנקרא "כינוס השלוחים העולמי". בכינוס זה מקבלים השלוחים חיות מחודשת להמשך השליחות.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט כזה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]].

==השליחות כיום==
{{ערך מורחב|ערך=השליחות היחידה}}

במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות]] קודש של [[הרבי]] בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמדה בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות היתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:
*יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
*על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

==השלוחים כיום==
כיום פזורים ברחבי תבל כ-4500 שלוחים, (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

==סוגי שלוחים==
===שד"ר - שלוחא דרבנן===
ה'שד"רים' היו נשלחים על ידי רבותינו נשיאינו על מנת לאסוף כספים לחיזוק הישיבה ובד בבד חזרו חסידות בכל מקום הגעתם וכך פירסמו גם תורת החסידות. בדורנו, הרב רייטשיק ע"ה היה שד"ר שהרבי שלחו.

===שליחות בישיבות===
מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים נוסעים לחיזוק ישיבות ופעמים פתיחת הישיבה נעשה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראושנה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה.

===כל יהודי===
בשיחת שבת פרשת חיי שרה אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל}}

יחד עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[גאולה]]}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadworld.org רשימת בתי חב"ד בעולם]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]

שליחות

2011-11-13T11:11:37Z

קהלא קדישא: /* השליחות כיום */

'''שליחות''' הינה מילה מוכרת בלקסיקון החב"די שמשמעותה היא להיות שליח ל[[הפצת המעיינות חוצה]].

בהלכה היהודית ה'שליח' הינו ממש כמות המשלח. השלוחים יודעים שאין הם הולכים בכוחותיהם שלהם, אלא בכוחו של 'המשלח'.

==השליחות אצל רבותינו נשיאינו==
[[הרבי]] מעוניין להגיע לכל יהודי ברחבי העולם. אדמו"רי חב"ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות מזמן הבעש"ט מחולל החסידות הכללית ואח"כ על ידי ממשיכו [[המגיד ממזריטש]] עד תקופת הפצת המעינות חוצה ממש על ידי [[אדמו"ר הזקן]] מחולל חסידות חב"ד ועד ימינו אלו על ידי הרבי מה"מ שהביא את העבודה לשיאה ולסיומה. מהמפורסמים שבהם היה הרב הצדיק הלל פאריטשער שהסתובב בעירות והפיח רוח של חיות ואמונה.

בתקופת הרבי הרש"ב אחר המהפיכה בשנת [[תרע"ז]], החלה תקופה חדשה של שליחות של [[מסירות נפש]] בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עירות ישראל ברוסיה גרוזיה ובוכרה להקים מקואות וחדרים עבודה שהתחזקה על ידי בנו ממלא מקומו הרבי מוהרייץ שאף נאסר בגלל זה.

הרבי הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו הי"ד - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל אמריקה אפריקה ואוסטרליה.

הרבי הנשיא השביעי וממלא מקומו הביא את עבודת השליחות לממדים חסרי תקדים של שליחות חובקת עולם ובד בבד מתמקדת עם '''כל''' יהודי באשר הוא. בעקבות כך קמה 'צבא השלוחים', אלפים של זוגות שנוסעים לכל מקום בעולם על מנת להכין את היהודים במקום לקבלת פני [[משיח]].

==השליח הראשון==
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[שלמה מטוסוב]], אותו מינה הרבי לתפקיד '[[שליח]]' לקהילת יהודי מרוקו. היה זה באלול [[תש"י]] - חודשים ספורים בלבד לאחר [[הסתלקות]] חותנו [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]]. במינוי זה פתח בעצם הרבי במפעל שלא היה דוגמתו בקורות העם היהודי.

במשך השנים שלח הרבי עשרות, מאות ואלפי שלוחים לכל פינה בעולם.

==[[השלוחים לארץ הקודש]]==
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי ([[שבט]] [[תשל"ו]])]]
ידועות במיוחד קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]]. אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]].

השלוחים הראשונים לארץ הקודש, נשלחו ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]], לאחר התוועדות "צאתכם לשלום" שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה.

קבוצת השלוחים (שמנתה אחד עשר שלוחים) הגיעו ל[[ירושלים]] ול[[צפת]], ונתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

==התכנסות השלוחים==
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]]]]
{{ערך מורחב|ערך=כינוס השלוחים}}
מאמצע שנות המ"מים, החלו השלוחים להתכנס אחת בשנה, בר"ח כסלו. עד היום מגיעים בכל שנה לתאריך זה אלפי השלוחים מכל העולם כולו למה שנקרא "כינוס השלוחים העולמי". בכינוס זה מקבלים השלוחים חיות מחודשת להמשך השליחות.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט כזה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]].

==השליחות כיום==
{{ערך מורחב|ערך=השליחות היחידה}}

במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות]] קודש של [[הרבי]] בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמדה בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות היתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:
*יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
*על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

==השלוחים כיום==
כיום פזורים ברחבי תבל כ-4500 שלוחים, (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.

==סוגי שלוחים==
===שד"ר - שלוחא דרבנן===
ה'שד"רים' היו נשלחים על ידי רבותינו נשיאינו על מנת לאסוף כספים לחיזוק הישיבה ובד בבד חזרו חסידות בכל מקום הגעתם וכך פירסמו גם תורת החסידות. בדורנו, הרב רייטשיק ע"ה היה שד"ר שהרבי שלחו.

===שליחות בישיבות===
מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים נוסעים לחיזוק ישיבות ופעמים פתיחת הישיבה נעשה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראושנה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadworld.org רשימת בתי חב"ד בעולם]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]

השליחות היחידה

2011-11-13T11:05:07Z

קהלא קדישא:

{{מבצעי הרבי}}'''השליחות היחידה''' הינה [[קבלת פני משיח צדקנו]]. כך קבע [[הרבי]] ב[[שיחה]] האחרונה לעת-עתה ל[[כינוס השלוחים העולמי]], שנאמרה ב[[שבת]] פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]]: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני [[משיח]] צדקנו בפועל ממש". הדברים נאמרו על ידו ב[[התוועדות]] [[שבת]] קודש בנוכחות כל ה[[שלוחים]], ולאחר השבת [[מוגה|הוגהו]] על ידו ונדפסו בקונטרס מיוחד הנלמד בכל שנה מחדש על ידי אלפי השלוחים בעולם כולו.

==החידוש בשנת תשנ"ב==

כבר בתחילת השיחה הודיע [[הרבי]] על החידוש שניתוסף בעבודת ה[[שליחות]] ה'חודר' את כל ענייני השליחות, וה"שער" דרכו הם עוברים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=. . צריך להזכיר, בראש ובראשונה, את היסוד, ולבטא את התפקיד של השלוחים [[דור השביעי|בדורנו]] זה בכלל, ובפרט החידוש שנתוסף במיוחד בזמן האחרון בעבודת השליחות - לקבל את פני משיח צדקנו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה . .

. . מתוסף מזמן לזמן חידוש בשליחות, שליחות מיוחדת, שהיא חודרת את כל ענייני השליחות והיא נעשית ה"שער" שעל-ידו "עולים" כל ענייני השליחות . . שזהו חידוש כללי ועיקרי, שאינו רק פרט (או כלל) בשליחות, אלא הוא עיקר וענין כללי ביותר, ועד שהוא הענין הכי כללי ב[[תורה]] - הכנה לביאת ה[[משיח]] - שמקיף את כל הנקודות והפרטים של עבודת השליחות . . הרי העבודה והשליחות עכשיו היא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש . . מזה מובן, שהמטרה של [[כינוס השלוחים העולמי]] הנוכחי מתבטאת בנקודה זו - להתדבר ביחד ולקבל [[החלטות טובות]] על מנת לקיימן בפועל, כיצד לבצע את השליחות המיוחדת של הזמן שלנו: קבלת פני משיח צדקנו}}

בגוף השיחה הסביר הרבי את הסיבה לכך שדווקא בזמן זה מקבלת השליחות אופי גלוי זה - [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות|המאורעות בעולם]] המראים על כך שה[[עולם]] כולו מוכן לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, וזו לשונו הקדושה בשיחה שהוגהה על ידו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=. . כפי שרואים זאת (כמדובר כמה פעמים) גם בכך, שבמאורעות העולם נתקיימו כמה סימנים על הגאולה, החל מהסימן (בילקוט שמעוני) ש"[[הגיע זמן גאולתכם]]", כפי שנראה בזה ש"מלכיות מתגרות זו בזו", בפרט מדינות הערביים . . וכבר מתקיים הסימן של השנה שעברה - ה'תשנ"א ראשי תיבות הי' תהא שנת נפלאות אראנו, ובהוספה בשנה זו - והולך ונמשך - הי' תהא שנת נפלאות בה, (ו)בתוכה - שזה (הנפלאות) נעשה המהות והתוכן והנשמה של השנה.

ורואים בפועל איך שנפעל ה"[[פורטל:ילחם מלחמות ה'|ילחום מלחמות ה']]" וינצח בכמה וכמה ענינים - ודוקא מתוך מלחמה של שלום. ונצחון הוא גם מלשון נצחיות, קשור גם עם הגילוי . . הגילוי של משיח צדקנו. . "}}

[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]] במהלך [[כינוס השלוחים]] תשנ"ד, שנתיים לאחר אמירת השיחה בתשנ"ב]]

==סיום עבודת השליחות==

לכן, אמר הרבי, מובן שכבר סיימו את השליחות הרגילה. אבל היות שהגאולה עדיין לא באה בפועל, סימן שיש עדיין מה לעשות בשליחות. והרבי פירט:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=. . והוא: על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד אחד [[יעמוד מלך מבית דוד|מזרע יהודה]] שהוא ראוי להיות [[משיח]] ל[[עם ישראל|ישראל]], "אחד הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השם יתברך וישלחו כו'", ועל פי הודעת [[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]], השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר. ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבדת השליחות הוא: '''לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מה[[גלות]]!}}

==כל הפרטים צריכים להיות חדורים==
בהמשך השיחה מבאר הרבי כי אין הדבר שמעתה ואילך אין לשלוחים מה לעשות, אלא אדרבה: כל הפעולות הטובות שהם עושים מאז יצאו לשליחות, צריכים להיות חדורים בכוונה כיצד זה מוליך ומוביל לקבלת פני משיח צדקנו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= . . זאת אומרת: כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה זו - כיצד זה מוליך לקבלת פני משיח צדקנו.

וכמודגש בנושא הכינוס - "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח": כל עניני העבודה (בכל ימי חייך, ובכל יום עצמו - בכל פרטי ושעות היום) צריכים להיות חדורים ב"להביא לימות המשיח" . . }}

==למעשה בפועל==
בנוגע למעשה בפועל הבהיר הרבי כמה נקודות מרכזיות:
*יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
*על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

==שייכות העבודה לכל יהודי==
הרבי אף הדגיש שתפקיד זה מוטל על כל יהודי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל}}

יחד עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[גאולה]]}}

==הפעולות על ידי השלוחים==
מאז השיחה המכוננת הזו נעשו ונעשים פעולות רבות על ידי שלוחיו של הרבי בעולם כולו ברוח התביעה של השליחות היחידה "קבלת פני משיח צדקנו". בכל התכנסות של השלוחים, ובפרט ב[[כינוס השלוחים העולמי]] מטכסים השלוחים עצה ומחליטים [[החלטות טובות]] ברוח השליחות היחידה שנותרה להם לעשות, אולם ברור, כי עד לגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, לא יהיה ניתן לשוות לפעולות אלו את ההצלחה לה זוכים פעולות אחרות, עד אשר נראה בעיני בשר את הגילוי של משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

השליחות היחידה

2011-11-13T10:36:51Z

קהלא קדישא: /* שייכות העבודה לכל יהודי */

{{מבצעי הרבי}}'''השליחות היחידה''' הינה [[קבלת פני משיח צדקנו]]. כך קבע [[הרבי]] ב[[שיחה]] האחרונה לעת עתה ל[[כינוס השלוחים העולמי]], שנאמרה ב[[שבת]] פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]]: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני [[משיח]] צדקנו בפועל ממש".

כבר בתחילת השיחה הודיע [[הרבי]] על החידוש שניתוסף בעבודת ה[[שליחות]] החודר את כל ענייני השליחות, וה"שער" דרכו הם עוברים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=. . צריך להזכיר, בראש ובראשונה, את היסוד, ולבטא את התפקיד של השלוחים בדורנו זה בכלל, ובפרט החידוש שנתוסף במיוחד בזמן האחרון בעבודת השליחות - לקבל את פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה . .

. . מתוסף מזמן לזמן חידוש בשליחות, שליחות מיוחדת, שהיא חודרת את כל ענייני השליחות והיא נעשית ה"שער" שעל-ידו "עולים" כל ענייני השליחות . . שזהו חידוש כללי ועיקרי, שאינו רק פרט (או כלל) בשליחות, אלא הוא עיקר וענין כללי ביותר, ועד שהוא הענין הכי כללי בתורה - הכנה לביאת המשיח - שמקיף את כל הנקודות והפרטים של עבודת השליחות . . הרי העבודה והשליחות עכשיו היא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש . . מזה מובן, שהמטרה של [[כינוס השלוחים העולמי]] הנוכחי מתבטאת בנקודה זו - להתדבר ביחד ולקבל החלטות טובות על מנת לקיימן בפועל, כיצד לבצע את השליחות המיוחדת של הזמן שלנו: קבלת פני משיח צדקנו.}}
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]] במהלך [[כינוס השלוחים]] תשנ"ד, שנתיים לאחר אמירת השיחה בתשנ"ב]]

==למעשה בפועל==
בנוגע למעשה בפועל הבהיר הרבי כמה נקודות מרכזיות:
*יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
*על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].

==שייכות העבודה לכל יהודי==
הרבי אף הדגיש שתפקיד זה מוטל על כל יהודי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל}}

יחד עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח'.

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

משה הרסון

2011-11-13T10:36:07Z

קהלא קדישא:

[[קובץ:משה הרסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הרסון (משמאל) בהדלקת החנוכיה עם ראשי הקהילה]]
הרב '''משה הרסון''' משמש כ[[שליח]] של [[הרבי]] במדינת [[ניו ג'רזי]] ומנהל את ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

הרב הרסון מונה בשנת [[תשמ"ה]] על ידי [[הרבי שליט"א]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד]].
{{ערך חסר|חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הרסון משה]]

יהודה לייב דונין

2011-11-13T10:35:23Z

קהלא קדישא:

ר' '''יהודה לייב דונין''' נולד לאביו הרב ר' [[ראובן דונין]] בשנת [[תשל"ב]] ב[[חיפה]].

בילדותו למד בתלמוד תורה הכללי שבעיר [[חיפה]]. אחרי ה[[בר מצוה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ב[[לוד]], ולאחר 3 שנים עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבמדינת ניו ג'רסי ב[[ארה"ב]], כאשר הוא מקפיד לשהות בכל שבת ב[[בית חיינו]] עם [[הרבי]].

כשסיים את חוק לימודיו בישיבה במוריסטון - עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], כשבמקביל החל לעסוק בהפצת ה[[חסידות]] בדפוס, ובהוצאה לאור של חומר עיוני ותוכני בקשר עם [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כשאיתו יחד [[הת']] [[מנחם מענדל הנדל]] והת' [[שניאור זלמן הרצל]].

במקביל עבד על הפקת סרט וידיאו מקצועי המיועד לציבור הרחב, שימחיש את הציפיה והחובה להיות מוכן [[השליחות היחידה|לקבל פני משיח]]. הסרט היוה רעיון חדשני והוא נקרא בשם "מזוית אחרת".

בשנת [[תשנ"ו]] נשא לאשה את רעיתו חנה לבית הרב [[שמעון רוזנברג]] מעפולה.

בשנת [[תשנ"ז]] יצאו יחדיו ב[[שליחות]] [[הרבי]] להקים [[בית חב"ד]] בשכונת אחוזה ורכס הכרמל בעיר [[חיפה]], שם פועלים הם בפעילות עניפה ומתרחבת.

בשנים האחרונות פתח הרב דונין 'כולל' להוראה ורבנות, במסגרתו לומדים אברכים המתעתדים לצאת לשליחות ולסייע לקהילות ברחבי העולם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

חיים יוסף גינזבורג

2011-11-13T10:28:38Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:יוסי גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב גינזבורג]]
הרה"ח '''חיים יוסף גינזבורג''', [[חסיד]] [[חב"ד]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]] ושליח [[אד"ש]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בנו של הרה"ח [[יצחק פייביש גינזבורג]] וחתנו של הרה"ח [[שמעון רוזנברג]].

בבחרותו ייסד את בית חב"ד למטייל תאילנד. כמו כן עמד לימינו של גיסו הרה"ח [[מנחם מענדל הנדל]] בהקמת [[שבועון בית משיח]] וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

בשנת [[תשס"א]] צורף ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בנו - מנחם מענדל גינזבורג נהרג בתאונת דרכים סמוך לביתו בהיותו בגיל 10 בח' [[כסלו]] [[תשס"ז]]. לאחר פטירתו פתחו הוריו בפעולות לזכרו, כגון מבצע בתלמוד התורה בו למד ו[[הדפסת התניא]].

הרב גינזבורג מופיע רבות בסמינרי חסידות הנערכים על ידי גופים חב"דיים לאורך השנה.

==השיעור השבועי==
בכל יום שישי מוסר הרב גינזבורג שיעור שבועי בשיחותיו הקדושות של [[אדמו"ר שליט"א]] מהשנים תשנ"א-תשנ"ב לבעלי עסקים משכונתו, באולם הישיבה. השיעור מלא מפה אל פה ומועבר בשידור ישיר באמצעות אתר הישיבה באינטרנט.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389395.jpg טור של הרב גינזבורג - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]] {{אינפו}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גינזבורג חיים יוסף]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|גינזבורג חיים יוסף]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח|גינזבורג חיים יוסף]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2011-11-13T10:24:20Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:איציק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' הינו בנו של הרה"ח [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] וחתנו של ה[[חסיד]] הרב [[יעקב פלס]]. שימש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]]. בהוראת הרבי [[מלך המשיח]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], כיום הוא [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ובעל הטור "התוועדות חסידית" ב"[[שבועון בית משיח]]". נמנה על חברי הנהלת [[מטה משיח]].

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ג' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
*'''פניני התניא''' - סדרה (בת שמונה כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
<gallery>
תמונה:פניני התניא.jpg|כריכת הספר 'פניני התניא'
תמונה:פניני החסידות.jpg|כריכת הספר 'פניני החסידות'
תמונה:משיח עכשיו גינזבורג.jpg|כריכת הספר 'משיח עכשיו'
תמונה: המשפיע.jpg|כריכת הספר 'המשפיע'
</gallery>

==קישורים חיצונים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1931&lang=he קניית הסדרה 'משיח עכשיו'] - אתר חב"ד שופ
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גינזבורג חיים לוי יצחק]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח|גינזבורג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|גינזבורג]]

שלום יהודה לייב גינזבורג

2011-11-13T10:23:22Z

קהלא קדישא: /* משפחתו */

הרה"ח הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' (אריה) ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[תרפ"ה]] לאביו הרה"ח הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא.

היה הבכור, אחריו נולד אחיו הרה"ח הרב יצחק (איצ'קה), ואחיו הרה"ח הרב צבי (העשקה) ז"ל.

הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.

בשנת ה'תרצ"ז קצת לפני הבר מצווה שלו עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]], בישיבה נהיה תלמידו המובהק של הרה"ח הרב [[שאול ברוק]] ע"ה, בפטירותו קרע עליו קריעה.

בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה,

[חמיו הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה [=העוף 'חסידה' בפולנית "בוטשאן"],
היה חסידו-תלמידו של הרה"ק בעל ה"ישמח ישראל" מ[[חסידות אלכסנדר]], באה"ק היה לו קשר (גם) עם חסידות [[גור]]],

לאחר נישואיו גר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]].

הוסמך לרבנות ע"י הרב הרצוג והרב פרנק ז"ל.

לאחר מלחמת ה'תש"ח שירת בצה"ל ושימש שם כשו"ב (עד ה'תשי"ב). מאז תשי"ב לא עבד כשו"ב, אלא בהנהלת חשבונות וכיו"ב.

לקראת שנת ה'תשל"ז, נסע עם זוגתו וילדיו (הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאחים הרה"ח הרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והרה"ח הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשארו ב[[ארץ הקודש]], הרי"ש כשליח, והרלוי"צ כתלמיד תו"ת.) ל[[סידני, אוסטרליה]], לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.

אומן במסירת סיפורים ואמרות היה, של הרב ברוק ובכלל.
עסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש

במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (בפרט בי"ב תמוז וי"ט כסלו וכדומה) ושיעורי תניא וחסידות.

מידי שבת במנחה, היה נודד בין בתי הכנסת בשכונות החדשות דאז בבני ברק, לחזור דא"ח ברבים. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים.

== משפחתו ==
*הרה"ח [[יוסף שמחה גינזבורג]] - [[שליח]] כ"ק [[אד"ש]] ורב היישוב עומר.
*הרה"ח [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] וכותב טור שבועי ב[[שבועון בית משיח]].
*מרת רות הנדלס תי', חיפה.
*הרה"ח [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] כ"ק [[אד"ש]] ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר [[חיפה]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

מנחם מענדל הנדל

2011-11-13T10:21:30Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:מנחם מענדל הענדל.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל הנדל]]
הרב '''מנחם מענדל הענדל''' הוא מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ועורכי [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת [[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)]].

נולד ב[[צפת]] לר' זלמן אליהו ורחל הנדל ומתגורר כיום ב[[קראון הייטס]]. חתנו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].

==מכון להפצת בשורת תורת הגאולה==
בשנת [[תשנ"ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] את "מכון להפצת בשורת תורת הגאולה", במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.

כמו כן ארגן המכון "מעגל לימוד עולמי" בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[אדמו"ר שליט"א]].

==נס תחיית המתים==
ביום טוב שני של סוכות [[תשנ"ג]] יצא [[אדמו"ר שליט"א]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.

על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך לפתע, בנס מן השמיים, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הענדל מנחם מענדל]]
{{ערך חסר}}

מנחם מענדל הנדל

2011-11-13T10:20:54Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:מנחם מענדל הענדל.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל הנדל]]
הרב '''מנחם מענדל הענדל''' הוא מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ועורכי [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת [[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)]].

נולד ב[[צפת]] לר' זלמן אליהו ורחל הנדל ומתגורר כיום ב[[קראון הייטס]]. חתנו של הרב [[יצחק גינזבורג]].

==מכון להפצת בשורת תורת הגאולה==
בשנת [[תשנ"ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] את "מכון להפצת בשורת תורת הגאולה", במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.

כמו כן ארגן המכון "מעגל לימוד עולמי" בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[אדמו"ר שליט"א]].

==נס תחיית המתים==
ביום טוב שני של סוכות [[תשנ"ג]] יצא [[אדמו"ר שליט"א]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.

על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך לפתע, בנס מן השמיים, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הענדל מנחם מענדל]]
{{ערך חסר}}

מנחם מענדל הנדל

2011-11-13T10:20:06Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:מנחם מענדל הענדל.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל הנדל]]
הרב '''מנחם מענדל הענדל''' הוא מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ועורכי [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת [[תלמוד תורה אור מנחם (ניו יורק)]].

נולד ב[[צפת]] לר' זלמן אליהו ורחל הנדל ומתגורר כיום ב[[קראון הייטס]].

==נס תחיית המתים==
ביום טוב שני של סוכות [[תשנ"ג]] יצא [[אדמו"ר שליט"א]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.

על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך לפתע, בנס מן השמיים, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

==מכון להפצת בשורת תורת הגאולה==
בשנת [[תשנ"ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] את "מכון להפצת בשורת תורת הגאולה", במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.

כמו כן ארגן המכון "מעגל לימוד עולמי" בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[אדמו"ר שליט"א]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|הענדל מנחם מענדל]]
{{ערך חסר}}

יקותיאל מנחם ראפ

2011-11-13T10:11:05Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב ראפ בהתוועדות [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
הרב '''יקותיאל מנחם ראפ''' הינו משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב [[770]], וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

הרב ראפ למד בצעירותו בישיבה הליטאית "קול תורה" ב[[ירושלים]], והתקרב לחסידות בעקבות שיעורים ב[[ספר התניא]] שנמסרו על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)]]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה לאחד ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנה המיועדת נסע הרב ראפ לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], והחל לעסוק בפעילות '[[מבצעים]]' עם חברי אל-על בשדה התעופה על-שם קנדי. מאז, בזכות קשריו הענפים הביא אורחים ואישים מכובדים רבים אל הרבי ל[[חלוקת דולרים]] ובהזדמנויות נוספות.

אחרי חתונתו נתמנה על ידי הרב [[דוד רסקין]] מנהל הישיבה להיות [[משגיח]] על נוכחות הבחורים בסדרי הישיבה.

בשנת תשד"מ קרא לו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להקים את '[[וועד המחנכים]]' שתפקידו יהיה לכנס את מחנכי ו[[משפיע|משפיעי]] חב"ד בהגיעם ל[[770]] לחודש החגים, ובכל אסיפה כזו יהיו [[החלטות טובות]] בנוגע לחינוך הבחורים שיוגשו כדו"ח ל[[אדמו"ר שליט"א]].

תפקיד נוסף ל'וועד המחנכים' - לארגן בכל שנה בחודש תשרי כינוס לתלמידי התמימים הנמצאים ב[[770]] ובו ידברו הרבנים והמשפיעים בפני הבחורים כיצד עליהם להתנהג כ'[[תמימים]]' הלומדים בישיבה של הרבי. כינוס זה נקרא בשם "[[כינוס התמימים העולמי]]", ובסיום הכינוס מחלק הרב ראפ '[[משקה]]' למשתתפים על פי הוראת [[אדמו"ר שליט"א]].

הרב ראפ עומד בראש "[[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]", המארגן בכל [[יומא דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]] ריקודי שמחה בליווי תזמורת ב-770, זאת לאור [[שיחה|שיחותיו]] ומענותיו הקדושים של [[אדמו"ר שליט"א]] בנושא ה[[שמחה]] בטהרתה לקבלת פני [[משיח]] צדקנו.

הרב ראפ נמנה על המשתתפים הקבועים ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] ב-770 הנערכים על-ידי הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], שקיבל על כך עידודים רבים מהרבי. בכל סיום מקשר הרב ראפ את ההלכות הנוכחיות ברמב"ם ל[[חת"ת (תקנה)|שיעורים השבועיים]] והזמן, ול[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]] ש"הזמן גרמא". הרבי הורה לרב ראפ להדפיס את הדברים אותם הוא אומר בסיומים אלו, ועל כן מוציא הרב ראפ לאור בכל שבוע בשנים האחרונות עלון לקראת שבת הנושא את השם "תקות מנחם". חלק גדול מתוכן עלונים אלו נדפס בספריו [http://www.tikvasmenachem.com/ 'תקוות מנחם'].

הרב ראפ חבר בהנהלת "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]], ויוזם מאבקים רבים לשלימות [[ארץ הקודש]] ומעורר על כך בכל הזדמנות.

== קישור חיצוני ==

[http://www.tikvasmenachem.com/ האתר של הרב ראפ 'תקוות מנחם']

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ראפ יקותיאל]][[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|ראפ יקותיאל מנחם]]

מיכאל חנוך גולומב

2011-11-13T09:57:56Z

קהלא קדישא:

[[קובץ:גולומב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מיכאל גולומב]]הרב '''מיכאל חנוך גולומב''' בן הרב משה יוסף גולומב הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].

==ספריו==
*'''[[שערי לימוד החסידות]]''' - ליקוט מתורת [[אדמו"ר שליט"א]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה.
*'''שערי עיונים בדא"ח''' (4 כרכים) - פלפולים בתורת החסידות.
*'''קיצור סדר ההשתלשלות''' - סיכום [[סדר ההשתלשלות]] בקצרה.
*'''יסודות בשער היחוד והאמונה''' (2 חוברות) - שיעורים בחלק "שער היחוד והאמונה" שבספר ה[[תניא]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גולומב מיכאל]] [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|גולומב מיכאל]]

יצחק שפרינגר

2011-11-13T09:57:25Z

קהלא קדישא:

[[תמונה:הרב שפרינגר.jpg|left|thumb|350px|הרב שפרינגר]]
הרה"ח ר' '''יצחק שפרינגר''' הינו [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים 770]].

בחתונתו היה [[הרבי]] מסדר הקידושין שלו.

במשך כמה שנים היה שליח בעיר בולטימור, מרילנד.

כיום, נושא הוא במגוון תפקידים: מנכ"ל [[בדק הבית]], יו"ר [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]], חבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] ו[[התנועה להסברה דתית בישראל]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וחבר בהנהלת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]].

בשנת [[תשנ"ב]] היה ממארגני ריקודי השמחה ב[[770]] וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]].

בשנים [[תשנ"ב]] והלאה הפיץ עשרות אלפי טפסים בעיתונות בהם קיבלו על-עצמם אנשים נשים וטף החלטות טובות על הוספה ב[[תורה]] וב[[מצוות]]. בתחילה היתה הכותרת של הטפסים "תן יד לביאת המשיח", אך לאחר זמן שינה ל"תן יד למלך המשיח". כשהרב [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לרבי את נוסח המודעות שערך הרב שפרינגר, על מנת להדפיס בעיתונים בשפות, [[אידיש]], עברית ואנגלית, ושאל, האם אפשר להדפיסן כולל האיזכור ש"[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]" ובצירוף תמונת הרבי - השיב הרבי לחיוב.

כיום מפקח הרב שפרינגר על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה 770]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שפרינגר יצחק]][[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|שפרינגר יצחק]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שפרינגר יצחק]]

אברהם יהודה חן

2011-11-13T03:04:37Z

קהלא קדישא:

הרב '''אברהם יהודה חן''' נולד בצ'רניגוב בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[דוד צבי חן]]. כיהן כרב בעיר נובוזיקוב שב[[רוסיה]], וכרב קהילת יהודי צופוט (סמוך לדנציג). אחר כך ברח ל[[פריז]] ומשם עלה ל[[ארץ הקודש]] - תחילה ל[[תל אביב]] ואחר כך ל[[ירושלים]].

בארץ כיהן בתפקידים שונים בוועד הלאומי ובמשרד החינוך. היה איש 'המזרחי'. כתב ספר על עלילת בייליס ומאמרים רבים שחלקם נדפסו בספר "במלכות היהדות".

הרבי כתב אליו כמה מכתבים בנושאי הסטוריה [[חב"ד]]ית. אחד מהם נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ג – בענין תשובת ה[[צמח צדק]] הידועה בה מתבטא על [[הגר"א]] "ואינה תשובה".

היה מראשי [[חוגי ח"ן למשנת חב"ד]] בירושלים שנוסדה על ידי [[שז"ר]], והתפלל בנוסח [[אדמו"ר הזקן]].

נפטר בשנת [[תשי"ח]].

לאחר פטירתו שלח הרבי מכתב ניחומים לביתו, שושנה.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=104 מכתבי הרב שלמה יוסף זוין אל הרב אברהם יהודה חן]

[[קטגוריה:רבנים|חן אברהם]]

שלום שלמה שניאורסון

2011-11-10T23:51:28Z

קהלא קדישא:

הרה"ח ''' שלום שלמה שניאורסון''' היה אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].

ר' שלום שלמה היה חתנו של ה[[חסיד]] ר' [[דוד צבי חן]]. שימש כרב בעיר שירקא שליד [[חרסון]].

בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בטרם עברה שנה מעלייתו ארצה והוא נפטר ב[[ז' שבט תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

דוד צבי הירש חן

2011-11-10T23:50:01Z

קהלא קדישא:

[[קובץ:דוד צבי הירש חן.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרד"ץ]]
הרב ה[[חסיד]] '''דוד צבי חן''' הידוע בשם כינויו "הרד"ץ", היה בנו של הרה"ח ר' [[פרץ חן]] (מטשרניגוב). מגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]].

היה גאון עצום ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ושימש כרבה של העיר [[צ'רניגוב]].

היה ידען עצום בסיפורי [[חסידים]]. רבים מהם סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "ב[[חכמה]] ו[[בינה]] ו[[דעת]]", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי [[נשיאי חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמים]] באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות]] מעשיות בחיות פנימי".

בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]]. ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר הרי"צ והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".

בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש נכדתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.

==משפחתו==
*ביתו מרת [[רחל שניאורסון]]
*חתנו הרב [[שלום שלמה שניאורסון]]
*נכדתו מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]]

זלדה מישקובסקי (שניאורסון)

2011-11-10T23:43:54Z

קהלא קדישא:

[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]]
'''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ'המשוררת זלדה') הייתה בת דודה (היחידה) של [[הרבי]], בתו של אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ואימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ).

היתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

== ילדותה ==
מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה [[רחל שניאורסון]], בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ).

שנות ילדותה עברו עליה בביתו של סבה ה[[דוד צבי חן|רד"צ]] יחד עם הוריה. היא הושפעה רבות מדמותו של סבה והדבר אף מוזכר בשיריה. זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-חסידית מחד ורוסית מאידך. אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, היתה ידענית ב[[תורה]].

היא למדה בגן עברי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע היתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן היתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.

== בארץ ישראל ==

בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהעדר ברירה אחרת, בהיותה בת יחידה, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמתם משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס באג"ק אגרת ה'רה}}.

אחר פטירת אביה עברה עם אמה ל[[תל אביב]] ושם למדה את אומנות הציור. כעבור זמן עברו השתיים ל[[חיפה]] - ומשם חזרו ל[[ירושלים]].

בתום המלחמה השתדכה זלדה עם ר' חיים אריה מישקובסקי (בנו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי ([[כ"ט באב]] [[תרמ"ד]] - [[ג' בתשרי]] [[תש"ז]]) היה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל.
{{הערת שוליים|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99 לקורות חייו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי]}}). הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]]. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]]. הוא עבד כפקיד ורואה חשבון, והיא עסקה בהוראה בבתי ספר דתיים ובמקביל כתבה שירים. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה.

הזוג היה חשוך ילדים. חיים אריה היה זה שעודד אותה לפרסם את שיריה.

בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים.

ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.

נפטרה ב[[כ"ח ניסן]] [[תשד"מ]]. מנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.

==שיריה==
שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת תשס"ז יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.

את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה. שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ"ך]], אביה וסבה ועוד.

זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות העברית לדורותיה ולצעירים שבאו להתעניין ביצירותיה. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

==ספרי השירים שלה==
* '''פנאי''', 1967
* '''הכרמל האי נראה''', 1971
* '''אל תרחק''', 1974
* '''הלא הר הלא אש''', 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת [[תשל"ח]].
* '''השוני המרהיב''', 1981
* '''שנבדלו מכל מרחק''', 1984

כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: '''שירי זלדה'''.

==משפחתה==
* אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]].
* אימה [[רחל שניאורסון]].
* סבה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].
* סבה הרב [[דוד צבי הירש חן]] (הרד"צ).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]