https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A7%D7%90%D7%92%D7%90%D7%9F 2026-04-18T10:37:32Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=744731 2025-03-04T06:09:28Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>ה'''חתונה''' היא אחד הטקסים המכוננים במעגל החיים האנושי בכלל, ובעם היהודי נחשב למעמד רוחני נעלה המבטא שיאו של יצירת הקשר בין בני הזוג, כך שיוכלו להקים בית בישראל על אדני התורה ובהמשך החיים הם יוכלו להוליד ילדים בדרך הנכונה על פי התורה.<br /> <br /> באופן מהלך מעמד החתונה ישנם שינויי מנהגים בין עדות בישראל; ובחב&quot;ד ישנה הדגשה על מנהגים, כפי שהורו אדמו&quot;רי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==השידוך==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שדכן]] {{*}} [[שידוך]]}}<br /> השידוך נעשה על פי מנהג ישראל באמצעות אדם שלישי שמתווך בין הצדדים ולא במפגש עצמאי של החתן והכלה.<br /> <br /> בדרך כלל מבררים קודם הפגישות אודות בן הזוג, אופיו, מדותיו, השקפותיו והמבט שלו על החיים בכלל והקמת בית יהודי בפרט. כמו כן, נוהגים לעשות בדיקת &quot;דור ישרים&quot; בכדי לשלול מחלות גנטיות, לוודא שהילדים יצאו בריאים.<br /> <br /> לאחר מספר פגישות, כאשר בני הזוג מחליטים שהם מתאימים זה לזו והם מעוניינים להקים בית בישראל, החלטה שנעשית על פי הבנתם והרגשתם ולא על פי גורלות וכיוצא בזה{{הערה|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י&quot;ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&amp;hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&amp;st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=98 עמ' פד.]}}, נפגשים ההורים ומחליטים ביניהם על פרטים בסיסיים בנוגע לחתונה, ולבינתיים [[כתיבה לרבי|כותבים בני הזוג לרבי]] על החלטתם. לאחר הכתיבה לרבי (בשנים עברו, היה זה לאחר קבלת אישורו של הרבי) - מודיעים על &quot;סגירת השידוך&quot;.<br /> <br /> יש להקפיד שלא לקרוא להם &quot;מאורסים&quot;, אלא &quot;משודכים&quot;.<br /> <br /> ==הווארט==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ווארט (לחיים)]]}}<br /> לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה.<br /> <br /> בעת המסיבה נוהגים לעשות &quot;קנין&quot;, על העניינים הגשמיים שבשידוך, וההסכם נעשה רק בעל־פה – &quot;מילה&quot; (תרגום של &quot;ווארט&quot; מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}.<br /> <br /> בעת הווארט נהוג שהחתן חוזר על [[מאמר חסידות]]{{הערה|אגרות קודש חלק יג, עמוד קלה.}}.<br /> <br /> ===קביעת זמן החתונה===<br /> [[קובץ:להקדים את זמן החתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקביעות זמן החתונה: '''זמן החתונה נוהגין שמקדימין, אבל אין לאחר - וכיון שכנראה מתחדשים אצלם סברות שונות, לכן ידברו עוד הפעם, אבל באופן שכן יקום מבלי לשנות, וכפי שיחליטו יהא בשעה טובה ומוצלחת''']]<br /> מבחינת קביעת זמן ה[[נישואין]], כותב הרבי{{הערה|שערי הלכה ומנהג עמי ל'.}}: &quot;כל המקצר בזמן שבין ההחלטה והחתונה הרי זה משובח&quot;{{הערה|ראו לקט מענות קודש בעניין זה שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1985 עמוד 14. עם זאת, במענה פרטי לרב אליהו אוזן (כיום, מנהל [[בית רבקה צרפת]]) השיב הרבי שכדאי לדחות את החתונה כחצי שנה, עד לסיום שנת הלימודים של כלתו, שלמדה בסמינר בגייטסהייד.}}. אמנם בזמן המשנה, הכלה הייתה בי&quot;ב החודש שבין הווארט לחתונה מתקשטת בתכשיטים ומקבלת 24 קישוטים ואביזרים, וזהו שנאמר{{הערה|בראשית כד, נה.}}: &quot;תשב איתנו הנערה ימים או עשור&quot; ימים, כלומר שנה, או עשור – עשרה חדשים. המדובר היה רק בכלה צעירה, אך כלה בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי, הייתה ממתינה רק שלושים יום.<br /> <br /> על פי חסידות – זמן זה מיועד לזיכוך המידות, והוא שנאמר במגילת אסתר: &quot;ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים&quot;. בימינו, עבודת זיכוך המידות אמורה להיעשות בזמן הקצר שבין ה&quot;צלחת&quot; ל&quot;טבעת&quot;.<br /> <br /> בעבר היו מקפידים לא להינשא בזמנים מסוימים, כמו בחודש מר חשוון וכן בחודש טבת, או במחצית השניה של החודש, כאשר הירח מתמעט, חוץ מחודשים: כסלו, אדר ואלול שבהם נהגו לערוך חתונות בכל החודש.<br /> <br /> היום, כיון שהוראת הרבי היא לקצר את זמן ההמתנה, לא מקפידים על זמנים מיוחדים אלו, וכפי שהורה הרבי עצמו בתקופות מאוחרות יותר.<br /> <br /> אמנם לכתחילה רצוי לקבוע החתונה בתאריכים הבאים, בהם זמנים בני מזל וברכה: חודש תשרי – בחציו הראשון{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. אגרות קודש חלק יז, עמוד שו. לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 463. ובאגרות קודש חלק ט, עמוד רה: אין נושאים נשים בעשרת־ימי־תשובה.}}. חודש חשוון – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק חי, עמוד רז.}}. חודש כסלו – כל החודש הינו בר מזל לחתונה{{הערה|&quot;שיחות קודש&quot; תשנ&quot;ב חלק א, עמוד 418.}}. חודש טבת – אין נוהגים לעשות בו חתונות{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד נב.}}. חודש שבט – בחציו הראשון – מתחתנים, ובחציו השני – אם יש סיבה חשובה – מושיבים שלושה רבנים שיחליטו על נכונות הקביעה, ותהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד קמה.}}. חודש אדר – אדר ראשון ואדר שני – כל החודש{{הערה|ספר המנהגים עמוד 76. לקוטי הוראות בענייני שידוכים כף, עמוד 108.}}. חודש ניסן – עד חג פסח{{הערה|שמחת עולם עמוד 44.}}. חודש אייר – אין מתחתנים כל ימי החודש (בגלל ספירת העומר), מלבד בל&quot;ג בעומר שבו בשנים האחרונות הורה הרבי שמתחתנים ואפילו בלילו{{הערה|בשנים קדמוניות התבטא שמנהגנו שלא להתחתן בל&quot;ג בעומר, ובאם יש סיבה חשובה המצריכה לעשות חתונה בל&quot;ג בעומר – יערכוה ביום ל&quot;ג בעומר ולא בליל ל&quot;ג בעומר (אגרות קודש חלק ח, עמוד שיח) אמנם בשיחת ליל ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ט היה משנה אחרונה ו'מעשה רב' כבפנים}}. חודש סיון – ממחרת חג השבועות עד אמצע החודש. חודש תמוז – מתחילת החודש עד לימי בין המצרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז, עמוד רב. שמחת עולם עמוד 46.}}. חודש מנחם־אב – מיום יא עד טו בחודש (אולם, יותר טוב להתחתן – בתחילת חודש תמוז מבימים אלו){{הערה|לקוטי שיחות חלק כד, עמוד 462. אגרות קודש חלק טז, עמוד רב.}}. חודש אלול – כל החודש הינו בר מזל לחתונות{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד דש.}}.<br /> <br /> ==ההזמנה לחתונה==<br /> [[קובץ:הזמנת חתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת מההזמנות לחתונת הרבי]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הזמנה לחתונה]]}}<br /> חסידים מקפידים שנוסח ההזמנה לחתונתם יהיה זהה לנוסח ההזמנה שנשלח על־ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתונת [[הרבי]], ויש בנוסח זה הרבה רמזים וסודות{{הערה|שיחת שבת וישלח, תשי&quot;ד.}}.<br /> <br /> אין להדפיס את ההזמנה בכתב אשורי{{הערה|אגרות קודש חלק יב, עמוד רכח.}}.<br /> <br /> ==ההכנות לחתונה==<br /> <br /> הימים שבין השידוך לחתונה הינם ימים יקרים ונשגבים (&quot;יקר מכל יקר&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד פב.}}), בהם החתן והכלה מקבלים מהקב&quot;ה כוחות מיוחדים כדי לבנות &quot;בנין עדי עד&quot;. ועל כן, יש לנצל את הימים הללו כראוי, ולמלאם בערכים רוחניים כנדרש, ומהם:<br /> <br /> 1. להרבות ב[[לימוד התורה]], וכן בלימוד [[תורת החסידות]], ובמיוחד [[מאמרים]] בענייני [[עבודת ה']]{{הערה|שמחת עולם עמוד 55 ואילך. היכל מנחם חלק ג, עמוד קעה.}}.<br /> <br /> 2. להוסיף בנתינת צדקה{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ה, חלק ב, עמוד 1181.}}.<br /> <br /> 3. בשבועות הסמוכים לחתונה ללמוד, בחברותא עם אדם נשוי, את ההלכות הנחוצות – הלכות טהרת המשפחה{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קכט.}}. וכן החתן צריך ללמוד בספר &quot;ראשית חכמה&quot; את &quot;שער הקדושה&quot;, פרקים – טו, טז, יז{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד פד.}}.<br /> <br /> 4. ראוי שהחתן והכלה ימעטו, ואף ימנעו, מלהפגש בימים שבין השידוך לחתונה. כמו כן ראוי שלא להצטלם יחד בזמנים אלו{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד, עמוד צב. התקשרות חוברת ע, ניצוצי רבי.}}.<br /> <br /> 5. מנהג ישראל לתת לחתן ולכלה מתנות ספרי קודש: לחתן – ש&quot;ס ועוד, ומנהג חסידים – גם ספרי חסידות. ולכלה – ספרי הלכה בעניינים הקשורים להנהגת הבית היהודי והלכותיו. כמו כן נותנים מתנה – קופת צדקה{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד, עמוד צג־ד.}}.<br /> <br /> 6. עד החתונה החתן אינו נותן &quot;טבעת&quot; כמתנה לכלה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יט, עמוד 510.}}.<br /> <br /> 7. כדאי, שעד כמה שהדבר אפשרי, ההורים יטפלו בהכנות הגשמיות לחתונה, בגופם ובממונם, ואילו החתן והכלה יהיו פנויים לעסוק בהכנות הנפשיות והרוחניות ל[[נישואין]]{{הערה|שמחת עולם עמוד 62.}}.<br /> <br /> ===השבוע והשבת שלפני החתונה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אויפרופעניש|אויפרופעניש (שבת חתן)]]}}<br /> בשבוע של החתונה קיימים מנהגים מיוחדים, ומהם:<br /> <br /> 1. לצורך שמירה כו' – החתן או הכלה לא ימצאו לבד, גם בהיותם בבית, אלא בחברת מישהו{{הערה|לקוטי שיחות חלק א, עמוד 52.}}.<br /> <br /> 2. החתן והכלה אינם נפגשים בשבוע זה, ואף אינם משוחחים בטלפון{{הערה|שמחת עולם עמוד 63.}}.<br /> <br /> 3. בשבת שלפני החתונה – החתן עולה לתורה.<br /> <br /> 4. נוהגים שבעת העלייה לתורה החתן לובש טלית גדול שאולה, והטלית מונחת על כתפיו ולא על ראשו, ולראשו הוא לבוש בכובע. אין{{הערה|ראה &quot;ציצית הלכה פסוקה&quot; (כהן, תשנ&quot;ג) עמוד רסח ובהערות.}} מברכים על לבישת הטלית.<br /> <br /> 5. לאחר העלייה לתורה – זורקים על החתן מיני מתיקה – לסימן טוב{{הערה|ראה נטעי גבריאל, עמוד כג.}}.<br /> <br /> 6. אחר התפילה נהוג לעשות [[התוועדות חסידית|התוועדות]], ואומרים לחיים ומגישים מיני מזונות וכדומה, ואומרים דברי תורה וחסידות{{הערה|ראה נטעי גבריאל, עמוד י.}}.<br /> <br /> ===שבת כלה===<br /> <br /> נהוג שבשבת שלפני החתונה הכלה, חברותיה, בני משפחתה וכדומה – באות לבית הכלה ועורכות מסיבה של שמחה.<br /> <br /> ==יום החתונה==<br /> <br /> יום החתונה הוא יום טוב של החתן והכלה, ולכן אין אומרים תחנון ביום זה במניין בו מתפלל החתן.<br /> <br /> נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהלים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.<br /> <br /> ===תענית===<br /> <br /> החתן והכלה [[תענית|צמים]] ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: <br /> #משום דהוי יום סליחה וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערה|מהר&quot;ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. <br /> #שלא ישתכרו{{הערה|מהר&quot;ם מינץ שם.}}. <br /> #מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהייתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערה|רוקח סי' שנג.}}. <br /> <br /> לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה. [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.<br /> <br /> כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג ([[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט&quot;ו אב]]) - אין מתענים, אך גם לא אוכלים; אלא שותים קצת בבוקר{{הערה|להרחבה ראו '''תענית חתן וכלה כשהחתונה בראש חודש, יום א' בשבוע''', הרב מרדכי פרקש, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ&quot;ב עמוד 46.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}.<br /> <br /> הרבי הזכיר ביחידות לרב [[מנחם מענדל וולף]] את מנהגו של הרבי הריי&quot;צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות{{הערה|היחידות נערכה בחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ל]][https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15].}}.<br /> <br /> ===תפילת מנחה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[נתינת סידור לחתנים|תפילת מנחה קודם החופה]]}}<br /> בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום הכיפורים]] - [[וידוי|על חטא (וידוי)]], ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן (באם התענו) אומרים ב[[שמונה עשרה]] את נוסח עננו של [[תענית|תעניות]].<br /> <br /> חתנים שמתפללים בסידור של הרבי מספר ימים קודם החתונה, אומרים את נוסח הוידוי גם אז{{מקור}}.<br /> <br /> לתפילה זו לובש החתן [[סירטוק]]. והחל מתפילה זו, חוגר החתן [[גרטל]] בכל התפילות מעל הבגד העליון.<br /> <br /> ===התנאים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שטר תנאים]]}}<br /> '''שטר תנאים''' הוא מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, שהצדדים המשודכים חותמים ביניהם על התחייבויות הדדיות, ביניהם: התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים ה[[חתונה]], ההתחייבות הכספית של כל אחד מהצדדים עבור בני הזוג, ועוד. לתנאים יש תוקף הלכתי, ובמקרה של הפרת התנאים משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי.<br /> <br /> אין מנהגינו לעשות תנאים בכתב במעמד הווארט, כדי שאם הצדדים יחזרו בהם יהיה קל יותר לבטל את השידוך מאשר באם יהיו תנאים ועדים. את התנאים בכתב עושים רק סמוך לחתונה, ויותר טוב ביום החופה{{הערה|(ביום שמחתכם - הרב וקנין עמוד 566.}}.<br /> <br /> בדורות הקודמים נהגו לכתוב את שטר התנאים שבוע או יותר קודם החתונה, אך הרבי הנהיג לכתוב אותו ביום החתונה סמוך לחופה ממש, מהטעם הנזכר לעיל{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ז אגרת א'תתפו; כפר חב&quot;ד גל' 1430 עמ' 30.}}.<br /> <br /> ===כתיבת הכתובה===<br /> [[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתובת [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[נוסח הכתובה|כתובה]]}}<br /> הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]].<br /> <br /> את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין ה[[אירוסין]] ל[[נישואין]] מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.<br /> <br /> ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז&quot;ל.<br /> <br /> ===הקבלת פנים===<br /> [[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד 'קבלת פנים' של הת' [[יהודה לייב פוזנר]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}}<br /> קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל &quot;לכה דודי&quot; מ[[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> ===ה&quot;באדקעניש&quot; (כיסוי פני הכלה)===<br /> החתן מכסה את פני הכלה במסוה (נקרא ב[[יידיש]] באדקעניש), ושלושה טעמים מובאים לכך:<br /> <br /> 1. להראות, שאינו נותן עיניו ביופי, אלא במעשים טובים שבה ובמשפחתה, כי שקר החן והבל היופי, אך אשה יראת ה' היא תתהלל.<br /> <br /> 2. איתא במדרש שקודם חטא העגל, דבר ה' עם ישראל &quot;פנים בפנים&quot;, ולא היו יראים, ועכשיו לא יכלו להסתכל על פני משה רבינו, ולכן נתן על פניו מסוה. וידוע, שהנשים לא רצו ליתן תכשיטיהם לעגל, ולכן לא נפגמו פניהם. ולכן נותנת הכלה על פניה מסוה, לרמז, שהוא לא יכול לראות פניה, משום שהוא נתן לעגל והיא לא נתנה{{הערה|המטעמים}}.<br /> <br /> 3. כמו שמכסין העינים והפנים בעת אמירת &quot;[[שמע ישראל]]&quot;, להורות, שאני מאמין באמונה שלימה, בלי שום דרישה וחקירה, שה' הוא אחד, כמו כן הכלה מקבלת עליה רשות בעלה בשלימות, אפילו אם לפעמים צריך לזה אמונה{{הערה|המטעמים}}.<br /> <br /> ==החתונה==<br /> ===ההגעה לחופה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חופה]] {{*}} [[שושבינים]]}}<br /> במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו &quot;ככוכבי השמיים לרוב&quot;{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ&quot;א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}.<br /> <br /> ה[[שושבינים]] מוליכים את החתן והכלה למקום החופה, כשנרות דולקים בידם. <br /> <br /> ===הקידושין===<br /> [[קובץ:הרבי בדרך לחופה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי צועד בדרך לחופה לאחר מעמד ה'קבלת פנים', כשכל הקהל צועד בעקבותיו]][[קובץ:תשחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, במהלך [[מסדר קידושין|סידור קידושין]] בשנת [[תשח&quot;י]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת אירוסין]] {{*}} [[קידושין]] {{*}} [[מסדר קידושין]]}}<br /> קידושי אישה לבעלה נעשים תחת ה[[חופה]] על ידי שהאיש עונד על אצבעה של האישה '''טבעת''', ואומר &quot;הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל&quot;.<br /> <br /> אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים על ידי טבעת{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר, סימן לא, סעיף ב. ברמ&quot;א סימן כז, סעיף א הוסיף כי: &quot;יש להם טעם בתיקוני הזהר&quot;.}}, ובזה יש שנהגו שהיא תהיה מ[[זהב]]{{הערה|מרדכי על מסכת קידושין, סימן תפח. שלחן העזר חלק ב, מ. בכלילת חתנים פרק ט', אות ז' אף הביא לזה סמך מהכתוב: &quot;ואת טבעותיהם זהב&quot;. ובנפש חיים (מערכת ק', אות י') כתב בשם בנו ר' יצחק פאלאג'י: &quot;הטעם שנוהגין לקדש את האישה בטבעת זהב ולא בשאר מתכות, ייתכן לומר דהיינו משום כי ידוע שאין בכל המתכות מי שקולו שפל ונמוך כמו הזהב, ונודע מאי שנפסק להלכה שאישה שהיא קולנית יכול הבעל להוציאה, וכן לרמוז לה שלא תהיה קולה נשמעת לכן מקדש אותה בזהב, ואתה תראה שבא הרמז בתיבת &quot;זהב&quot; שהוא [[נוטריקון]] '''ז'''ה '''ה'''קול '''ב'''חשאי&quot;. שו&quot;ת דברי יציב (אבן העזר סימן נב) כתב שאין זה סימן טוב לקדש בכסף ונחושת אלא רק בזהב, לרמז שזה הנותן בריא. וראה שם עוד.}}, ויש שנהגו שתהיה מ[[כסף]]{{הערה|בשו&quot;ת לבושי מרדכי חלק ג, סימן רעד הביא בשם הגר&quot;מ בנעט זצ&quot;ל שכיון שלומדים (בתחילת מסכת קידושין) את דין קידושי כסף &quot;קיחה קיחה משדה עפרון&quot;, ובעפרון כתוב &quot;כסף&quot; ולא זהב, לכן יש לקדש בטבעת שהיא מכסף. וכ&quot;כ בשו&quot;ת הרי בשמים מהדו&quot;ת סימן רכט, שמנהגם לקדש בשל כסף. וכן הוא בבן איש חי פרשת שופטים אות ח' (ועיין שם שכתב שמנהגם לחקוק על הטבעת צורת ה', דהוא מנהג יפה).}}, וכן הוא ע&quot;פ [[הקבלה]]{{מקור}}.<br /> <br /> מנהג חב&quot;ד הוא לקדש בטבעת שעשויה כולה מזהב דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}, ובכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד&quot;ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}.<br /> <br /> לגבי צורת הטבעת מובא{{מקור}} שצריכה להיות כמין סמ&quot;ך וכמין מ&quot;ם - עגולה מבפנים כסמ&quot;ך, ומרובעת מבחוץ כמ&quot;ם. אמנם מנהג חב&quot;ד בפועל הוא לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ).<br /> <br /> ===שבע ברכות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שבע ברכות]]}}<br /> תחת ה[[חופה]] מברכים את שבעת ברכות הנישואין, והן נאמרות על כוס היין. ונוהגים לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל. לשם אמירת הברכות יש צורך במניין.<br /> <br /> ===נישואין===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[נישואין]]}}<br /> נישואין הם גמר קנין ה[[קידושין]], והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]].<br /> <br /> פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות &quot;חופה&quot; (מלבד [[מצוות יבום|הכונס את יבמתו]]), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת ה[[שבע ברכות]] או ה&quot;[[חדר ייחוד]]&quot;.<br /> <br /> ===חדר ייחוד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}}<br /> לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש&quot;סגולה&quot; לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערה|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&amp;ArticleID=4589 גליון 704].}}.<br /> <br /> ===סעודת החתונה===<br /> <br /> רצוי לערוך את סעודת החתונה בצורה צנועה ופשוטה בגשמיות, ולא לבזבז את ממונם של ישראל, ובמיוחד לא על דברי מותרות{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ט חלק א, עמוד 286.}}.<br /> <br /> בחתונה יש להניח על שולחן החתן ועל שולחן הכלה &quot;[[קופת צדקה]]&quot;.<br /> <br /> ב[[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חתונת הרבי]] הסתובב האב, אבי הכלה – [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בין שולחנות המסובים – וחילק לכולם יי&quot;ש ואמרו לחיים{{הערה|ימי מלך חלק א, עמוד 274.}}.<br /> <br /> מצווה גדולה לשמח את החתן והכלה בשירה ובזמרה בריקודים ובמחולות{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק ב, עמוד שצז ואילך.}}.<br /> <br /> ==חתונות מיוחדות בהיסטוריית חב&quot;ד==<br /> *[[החתונה הגדולה בז'לובין]]<br /> *[[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[החתונה בלנדרוב]]<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> == ראו גם ==<br /> *[[גיל הנישואין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].<br /> *שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''<br /> *מנדי דיקשטיין '''חופה מגשרת בין עולמות''', רבנים-שלוחים מספרים כיצד מחתנים מקורבים, שבועון {{בית משיח}} 1422<br /> *'''שהשמחה במעונו''' - אופן עריכת החתונה, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1858 עמוד 38<br /> *מנדי דיקשטיין '''בית ספר לחתנים''', שבועון {{בית משיח}} 1343 עמוד 18.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39529 בדרך לבנק - הרבי התנדב ללוות חתן] - {{אינפו|}}<br /> * מנחם זיגלבוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב&quot;ד - [[שבועון בית משיח]] (גילון 799) <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואין]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ כך נראית חופה חב&quot;דית]''', ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} גליון ערב שבת פרשת וישלח, י&quot;ד כסלו תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leigh-Paley%20-%20Kislev%2014%205778%20-%2015th%20Anniversary.pdf מאמר 'לכה דודי' מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומנהגי חתונה עם הגהות הרבי]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> {{חתונה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חתונה]]<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=742802 2025-02-24T05:05:05Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אבא דוד גורביץ, נולד ב[[מוסקבה]], [[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן ה[[שואה]] והגיעה ל[[סמרקנד]]. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> התחתן עם גב' מלכה וגרו ב[[לבוב]] וב[[טשקנט]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]], התיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולימד ב[[ישיבת הבוכרים]], לאחר מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]] ועסק בסת&quot;ם. בשנת תש&quot;נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת [[אוזבקיסטן]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br /> <br /> במאמר באתר חב&quot;ד און ליין תועדה פעילותו במדינות אסיה התיכונה:<br /> במשך שנות שליחותו נסע לכל רחבי אסיה התיכונה הכוללת חמש מדינות: אוזבקיסטן, קזחסטן, טג'קיסטן, טורקמניסטן וקריגזיה, ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, אשר שם נמצאים יהודים, פעל בהתאם לאפשרויות והצרכים, מחלוקת זוגות תפילין, לולבים ומצות, ועד הפעלת תמימים-שלוחים לתקופות קצרות וממושכות. גם השליח הראשי לקזחסטן הרב שייע כהן, עבר דרך טשקנט כאשר יצא לשליחות בשנת תשנ&quot;ד, ולאחר חניית ביניים שארכה מספר ימים, נסע עם הרב גורביץ לאלמא אטא, שם סייע בעדו להניח את יסודות השליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב''']}}.<br /> <br /> ==קשרים עם רבנים ואישי ציבור בכירים==<br /> במהלך השנים היו לרב גורביץ קשרים ידידותיים עם ארגונים מקומיים וארגוני חוץ, כמו לדוגמא ארגון הג'וינט, אשר העניק סיוע רב ליהודי אוזבקיסטן בשיתוף פעולה עם הרב גורביץ. ובהשגחה פרטית מסובב הסיבות, שלח לטשקנט שני פקידי ג'וינט וותיקים ומנוסים מר סטנלי אברמוביץ והרב ישראל שיף, שניהם עוד זכו לפעול בשנות הי' עם שליח הרבי במרוקו הרב שלמה מטוסוב ובעידוד הרבי, ולאחר עשרות שנים, התגלגלו לטשקנט ופעלו עם חב&quot;ד במדינה מוסלמית אחרת. <br /> <br /> במקביל היו לו קשרים חשובים עם רבנים בכירים אשר פעלו בתחומים שונים באיזורים בהם הרב גורביץ פעל בשליחות הרבי. לדוגמא, בנושאים הלכתיים מורכבים היה בקשר עם הרב [[עזריאל חייקין]] שליט&quot;א שנחשב פוסק של השלוחים בחבר העמים, וכך גם היה בקשר רצוף עם רבנים בכירים מבית הדין הגדול בירושלים אשר פעלו בתחום הגיטין, ומהם שביקרו בטשקנט, כמו הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] שליט&quot;א, ומצד שני היו גם ביקורים של חברי כנסת ישראלים, ובו בזמן התפתחה קבוצת גבירים מקומית, אשר הרב גורביץ יצר איתם קשר קרוב כל כך, עד שהם הרגישו חלק מהשליחות, והזרימו תרומות וקשרים כחלק מהשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב''']}}.<br /> <br /> ===גירוש===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]] ע&quot;ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''חייל-גנרל בשירות הרבי''', סיפור השליחות של הרב גורביץ, [[שבועון בית משיח]] 1448<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב&quot;ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> *[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב'''], [[שניאור זלמן ברגר]] {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=742801 2025-02-24T05:02:07Z

<p>קאגאן: /* שליח באסיה התיכונה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אבא דוד גורביץ, נולד ב[[מוסקבה]], [[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן ה[[שואה]] והגיעה ל[[סמרקנד]]. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> התחתן עם גב' מלכה וגרו ב[[לבוב]] וב[[טשקנט]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]], התיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולימד ב[[ישיבת הבוכרים]], לאחר מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]] ועסק בסת&quot;ם. בשנת תש&quot;נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת [[אוזבקיסטן]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br /> <br /> במאמר באתר חב&quot;ד און ליין תועדה פעילותו במדינות אסיה התיכונה:<br /> במשך שנות שליחותו נסע לכל רחבי אסיה התיכונה הכוללת חמש מדינות: אוזבקיסטן, קזחסטן, טג'קיסטן, טורקמניסטן וקריגזיה, ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, אשר שם נמצאים יהודים, פעל בהתאם לאפשרויות והצרכים, מחלוקת זוגות תפילין, לולבים ומצות, ועד הפעלת תמימים-שלוחים לתקופות קצרות וממושכות. גם השליח הראשי לקזחסטן הרב שייע כהן, עבר דרך טשקנט כאשר יצא לשליחות בשנת תשנ&quot;ד, ולאחר חניית ביניים שארכה מספר ימים, נסע עם הרב גורביץ לאלמא אטא, שם סייע בעדו להניח את יסודות השליחות.<br /> <br /> ===גירוש===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]] ע&quot;ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''חייל-גנרל בשירות הרבי''', סיפור השליחות של הרב גורביץ, [[שבועון בית משיח]] 1448<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב&quot;ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> *[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב'''], [[שניאור זלמן ברגר]] {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=742800 2025-02-24T05:01:20Z

<p>קאגאן: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אבא דוד גורביץ, נולד ב[[מוסקבה]], [[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן ה[[שואה]] והגיעה ל[[סמרקנד]]. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> התחתן עם גב' מלכה וגרו ב[[לבוב]] וב[[טשקנט]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]], התיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולימד ב[[ישיבת הבוכרים]], לאחר מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]] ועסק בסת&quot;ם. בשנת תש&quot;נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת [[אוזבקיסטן]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br /> <br /> ===גירוש===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]] ע&quot;ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''חייל-גנרל בשירות הרבי''', סיפור השליחות של הרב גורביץ, [[שבועון בית משיח]] 1448<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב&quot;ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> *[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב'''], [[שניאור זלמן ברגר]] {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=742799 2025-02-24T04:56:56Z

<p>קאגאן: /* השחרור מהשבי והתפילין של החטוף */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס ואזרחי רצועת עזה נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-251 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי&quot;ד.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> <br /> ====דעת הרבי====<br /> בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה &quot;ימין על מלא&quot; תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.<br /> <br /> הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל&quot;ט:<br /> <br /> &quot;..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה&quot;ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.<br /> <br /> אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע&quot;י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים&quot;{{הערה|שיחת במדבר תשל&quot;ט, ספר השיחות תשל&quot;ט}}.<br /> <br /> ===עסקאות מסוכנות===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;.<br /> {{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה===<br /> בטבת תשפ&quot;ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב&quot;ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל&quot;ט]].<br /> [[קובץ:פסק דין רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים]]<br /> רבני חב&quot;ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].<br /> <br /> בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.<br /> <br /> צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח&quot;ו לשפיכות דמים המונית היל&quot;ת.<br /> <br /> ====הפגנות====<br /> נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.<br /> <br /> הפגנה נערכה בצומת כפר חב&quot;ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.<br /> <br /> ===החלטת ממשלה על העסקה===<br /> ביום שישי י&quot;ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.<br /> <br /> שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם לשחרור מחבלים ובעסקה הזו היו שהחליטו להתנגד והם: שרי 'הציונות הדתית', שרי 'עוצמה יהודית', וגם שני שרי 'הליכוד'.<br /> <br /> עוצמה יהודית בראשות השר לשעבר איתמר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.<br /> <br /> השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.<br /> <br /> ===השחרור מהשבי והתפילין של החטוף===<br /> [[קובץ:החטוף ששוחרר עם תפילין.jpeg|שמאל|ממוזער|החטוף ששוחרר מידי ארגון הטרור חמאס, סאשה טרופנוב עם תפילין שהרב לאזאר העניק לו לאחר השחרור.]]<br /> ביום י&quot;ז שבט השתחררו שלושה חטופים משבי ארגון הטרור [[חמאס]] וביניהם סאשה (אלכסנדר) טרופנוב, לאחר כיממה נפגש רבה של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] עם החטוף ששוחרר, הניח לו [[תפילין]] והעניק לו [[תפילין]] עם הציור של [[770]] על גביהם. אמו של סשה התחזקה במקביל בארץ עד לשחרורו מהשבי.<br /> <br /> הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב&quot;דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על שתדלנותו אצל פוטין שהביאה לשחרור:<br /> &quot;ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> <br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד]] [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> * '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי&quot;ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר&quot;ח מרחשוון תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב&quot;ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי&quot;ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב&quot;ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב&quot;ד-מצפה יצהר ובשת תשפ&quot;ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב&quot;ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br /> * הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ&quot;ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות.<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> <br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> <br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים העולמי==<br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ד===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ה===<br /> ====קבלת פני משיח====<br /> [https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ====הכינוס לע&quot;נ השליח שנרצח==== <br /> הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן &quot;וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות&quot;.<br /> <br /> בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br /> <br /> בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז&quot;ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי&quot;ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br /> <br /> ====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br /> <br /> ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו&quot;ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br /> https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח&quot;כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br /> <br /> ====עיתונאים בפאנל ניסים====<br /> [[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br /> בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב&quot;ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ&quot;ה]}}.<br /> <br /> ====שר הביטחון מודה על הניסים====<br /> בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב&quot;ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב&quot;ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br /> <br /> ==גזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> <br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל&quot;ג בעומר המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, ובישיבת חב&quot;ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי י&quot;ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;נסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ===הפסקת אש===<br /> בחשון [[תשפ&quot;ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br /> <br /> במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה&quot;ב]] תקדם מו&quot;מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br /> <br /> בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br /> <br /> השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: &quot;הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br /> <br /> בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br /> <br /> ====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br /> ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br /> &quot;ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ &quot;בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא&quot;]{{בית משיח}}}}.<br /> <br /> ====כיבוש המורדים בסוריה====<br /> בתחילת [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br /> <br /> ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br /> <br /> [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה. <br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> בכ&quot;ח אלול, ארה&quot;ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ&quot;ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ===מבצע ימי תשובה===<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> <br /> ===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br /> ביום חמישי כ' חשון [[תשפ&quot;ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב&quot;ט של בית חב&quot;ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br /> <br /> רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br /> <br /> כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ&quot;ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי&quot;ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.<br /> <br /> חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> <br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב] [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=742798 2025-02-24T04:55:36Z

<p>קאגאן: /* שחרור חטוף משבי החמאס */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=הרב ברל לזר תשפ''ד.jpg<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> | תאריך לידה =[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''ר' בֶּערְל''', נולד ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ד]], 19 במאי 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי]] הראשי למדינת רוסיה, ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> יצא לשליחות מטעם עזרת אחים ובהמשך החל לפעול מטעם אור אבנר ואיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לרב [[משה לאזאר]] ולהעניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> מיד לאחר חתונתו חפץ לצאת לשליחות ברוסיה וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו שבשנה הראשונה לנישואין על האישה להיות סמוך לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ&quot;ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&amp;st=&amp;pgnum=67 מענה קעב].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח במסגרת עזרת אחים כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי {{הבהרה}} ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנים אלו הצטרף לארגון אור אבנר בחבר העמים והיה ממנהליו. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרב האיגוד. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזאר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> מדי שבת וחג, מוסר הרב שיעורים ציבוריים למאות המתפללים ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|בית הכנסת המרכזי &quot;מארינה רושצ'ה&quot;]], וזאת בנוסף לשיעורי תורה קבועים בתורה, [[הלכה]] ו[[חסידות]], הנמסרים בעיקר בשפה ה[[רוסית]], לקהלים מגוונים. אישיותו המיוחדת והיקפי הפעילות הציבורים שלו, הקנו לו שם עולמי והרב ניצב כמו במזרח הרבנים המפורסמים והגדולים בעולם.<br /> [[קובץ:הרב בערך לאזר עם החטוף ששוחרר סאשה טרופנוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בערל לאזאר מניח תפילין לצד החטוף ששוחרר.]]<br /> הרב לאזאר נאם ב[[סאטלייט (י' בשבט תשנ&quot;ו)|סאטלייט שהתקיים בי' שבט תשנ&quot;ו]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> הרב לאזאר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין , ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===שחרור חטוף משבי החמאס===<br /> הרב לאזאר עסק בשתדלנות אצל נשיא רוסיה פוטין, לשחרר את החטופים אזרחי רוסיה משבי החמאס במלחמת [[חרבות ברזל]]. וכאשר סאשה טורפונוב שוחרר, הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב&quot;דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על השחרור:<br /> &quot;ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.<br /> <br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. החסידים הרכיבו את המילים &quot;דידן נצח&quot; על [[ניגון]] [[חב&quot;ד]]י, שבו תנועה של נצחון. הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל [[הרבי]] (לדוגמה [[פורים]] [[תשל&quot;א]] בסיום ה[[שיחה]] השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב לאזאר{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''שלח לחמך''', שיעורים, דרשות, פירושים, תשפ&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1095165/ ידיעה על השקת הספר] באתר {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/date/2024/6/13 רבה הראשי של רוסיה השיק ספר] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזאר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזאר]] - שליח הרבי בשכונת סלמון חילאס במוסקבה.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל לאזאר (בן בערל)|מנחם מענדל לאזאר]] - שליח הרבי בקרסנודר.<br /> *בנו, הרב שלום לאזאר, שליח הרבי בסוצ'י.<br /> *בנו, ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה החדשה.<br /> *בנו, לוי יצחק לאזאר, ואשתו דרויזא רסקין, בתה של הרב [[צבי הירש רסקין]].<br /> *בתו אשת חתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד באזור השכונות שמסביב שדרת &quot;לנינסקי פרוספקט&quot;.<br /> *בתו אשת חתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה.<br /> *בתו אשת חתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳.<br /> *בתו אשת חתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם שליח הרבי באומסק.<br /> *בתו אשת חתנו ר' שמואל זלצמן.<br /> *בתו אשת חתנו ר' שלום דובער וואלף.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> * [https://chabad.info/magazine/437714/ את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה] {{אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%9c-%d7%9c%d7%90%d7%96%d7%90%d7%a8/ תגית:הרב בערל לאזאר] באתר {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_96.html הרב לאזאר זועק: שליח צריך להתפלל ב'עבודה' • סוער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=742797 2025-02-24T04:55:12Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=הרב ברל לזר תשפ''ד.jpg<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> | תאריך לידה =[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''ר' בֶּערְל''', נולד ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ד]], 19 במאי 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי]] הראשי למדינת רוסיה, ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> יצא לשליחות מטעם עזרת אחים ובהמשך החל לפעול מטעם אור אבנר ואיגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לרב [[משה לאזאר]] ולהעניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> מיד לאחר חתונתו חפץ לצאת לשליחות ברוסיה וכתב על כך לרבי, הרבי השיב לו שבשנה הראשונה לנישואין על האישה להיות סמוך לנשות משפחתה{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ&quot;ט]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=63912&amp;st=&amp;pgnum=67 מענה קעב].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח במסגרת עזרת אחים כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי {{הבהרה}} ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנים אלו הצטרף לארגון אור אבנר בחבר העמים והיה ממנהליו. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרב האיגוד. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזאר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> מדי שבת וחג, מוסר הרב שיעורים ציבוריים למאות המתפללים ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|בית הכנסת המרכזי &quot;מארינה רושצ'ה&quot;]], וזאת בנוסף לשיעורי תורה קבועים בתורה, [[הלכה]] ו[[חסידות]], הנמסרים בעיקר בשפה ה[[רוסית]], לקהלים מגוונים. אישיותו המיוחדת והיקפי הפעילות הציבורים שלו, הקנו לו שם עולמי והרב ניצב כמו במזרח הרבנים המפורסמים והגדולים בעולם.<br /> [[קובץ:הרב בערך לאזר עם החטוף ששוחרר סאשה טרופנוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בערל לאזאר מניח תפילין לצד החטוף ששוחרר.]]<br /> הרב לאזאר נאם ב[[סאטלייט (י' בשבט תשנ&quot;ו)|סאטלייט שהתקיים בי' שבט תשנ&quot;ו]] ל[[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> הרב לאזאר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין , ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===שחרור חטוף משבי החמאס===<br /> הרב לאזאר עסק בשתדלנות אצל נשיא רוסיה פוטין, לשחרר את החטופים אזרחי רוסיה משבי החמאס במלחמת חרבות ברזל. וכאשר סאשה טורפונוב שוחרר, הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב&quot;דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על השחרור:<br /> &quot;ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.<br /> <br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. החסידים הרכיבו את המילים &quot;דידן נצח&quot; על [[ניגון]] [[חב&quot;ד]]י, שבו תנועה של נצחון. הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל [[הרבי]] (לדוגמה [[פורים]] [[תשל&quot;א]] בסיום ה[[שיחה]] השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב לאזאר{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''שלח לחמך''', שיעורים, דרשות, פירושים, תשפ&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1095165/ ידיעה על השקת הספר] באתר {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/date/2024/6/13 רבה הראשי של רוסיה השיק ספר] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזאר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזאר]] - שליח הרבי בשכונת סלמון חילאס במוסקבה.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל לאזאר (בן בערל)|מנחם מענדל לאזאר]] - שליח הרבי בקרסנודר.<br /> *בנו, הרב שלום לאזאר, שליח הרבי בסוצ'י.<br /> *בנו, ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה החדשה.<br /> *בנו, לוי יצחק לאזאר, ואשתו דרויזא רסקין, בתה של הרב [[צבי הירש רסקין]].<br /> *בתו אשת חתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד באזור השכונות שמסביב שדרת &quot;לנינסקי פרוספקט&quot;.<br /> *בתו אשת חתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה.<br /> *בתו אשת חתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳.<br /> *בתו אשת חתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם שליח הרבי באומסק.<br /> *בתו אשת חתנו ר' שמואל זלצמן.<br /> *בתו אשת חתנו ר' שלום דובער וואלף.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> * [https://chabad.info/magazine/437714/ את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה] {{אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a2%d7%a8%d7%9c-%d7%9c%d7%90%d7%96%d7%90%d7%a8/ תגית:הרב בערל לאזאר] באתר {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_96.html הרב לאזאר זועק: שליח צריך להתפלל ב'עבודה' • סוער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=742796 2025-02-24T04:47:52Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן דער ליובאוויטשער]]<br /> '''ר' זלמן דער ליובאוויטשער''' היא סדרת ספרים המתעדת את קורות חייו של השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי ל[[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]]. בשנת [[תשפ&quot;ה]] יצא כרך ראשון בסדרה העוסק בתקופת ימי ילדותו בחיידר ובישיבה במחתרת ברחבי [[ברית המועצות]], [[היציאה מרוסיה]], החיים במחנה [[פוקינג]], כמו גם היציאה בשליחות [[אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ]] במטרה להגיע ל[[רומניה]].<br /> <br /> ==סדרת 'חסיד בחזית'==<br /> <br /> בספר 'ר' זלמן דער ליובאוויטשער' מתעתדים להיות מתועדים קורות חייו והעשיה של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי, ממייסדי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] - חב&quot;ד ליובאוויטש, חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]], מייסד ומנהל בית ספר חב&quot;ד מוסדות חב&quot;ד והקהילה ב[[קרית גת]], ראשון השלוחים למדינות [[ברית המועצות]]. השליח הראשי והרב הראשי של מולדביה ובירתה קישינב משנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ===כרך א'===<br /> <br /> כרך א' כולל את תולדות חייו בימי ילדותו ותחילת תקופת בחרותו - <br /> <br /> *חייו בצל מסירות נפש של עדת החסידים <br /> *לימוד בחיידר במחתרת החסידית ב[[מוסקבה]] [[רוסיה]]<br /> *לימודים בישיבה במחתרת ברחבי ברית המועצות <br /> *הבריחה ב[[שואה]] ל[[אוזבקיסטן]], והחיים החסידיים במחתרת בערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]<br /> *[[היציאה מרוסיה]] (מברית המועצות).<br /> *שליחות באירופה במטרה להגיע ל[[רומניה]].<br /> *ציר זמן פעולותיו בשליחות<br /> <br /> הספר כולל תיעודים על פי מסמכים, מכתבים ותמונות, וזכרונות הרב זלמן אבעלסקי ורבים מהם פורסמו לראשונה בספר.<br /> <br /> הספר יצא לאור בחודש [[טבת]] [[תשפ&quot;ה]]. עורכו הוא נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז&quot;א]] - חב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> הספר כולל 480 עמודים.<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=741570 2025-02-19T06:30:46Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אבא דוד גורביץ, נולד במוסקבה, [[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן השואה והגיעה לסמרקנד. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> התחתן עם גב' מלכה וגרו בלבוב ובטשקנט.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]], התיישב בנחלת הר חב&quot;ד ולימד בישיבת הבוכרים, לאחר מספר שנים עבר לקראון הייטס ועסק בסת&quot;ם. בשנת תש&quot;נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת אוזבקיסטן.<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br /> <br /> ===גירוש===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים בקריית מלאכי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]] ע&quot;ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב&quot;ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=730114 2024-12-31T04:52:16Z

<p>קאגאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]]<br /> '''מאסרי החסידים ברוסיה הסובייטית''' בוצעו הן בבודדים והן בגלי מאסרים מרכזיים, ובהם גל המאסרים בלנינגרד ב[[תר&quot;צ]], במוסקבה ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], בלנינגרד בשנת [[תרצ&quot;ח]] ולאחר היציאה מרוסיה בשנים [[תש&quot;ח]]-[[תשי&quot;א]]. הנאסרים הוגלו או נרצחו זמן קצר לאחר מכן, כאשר האשמה המרכזית היא בעוון [[הפצת יהדות]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים<br /> <br /> אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה.<br /> ==גל המאסרים במוסקבה - אלול תרצ&quot;ה==<br /> [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט&quot;ז תמוז תרצ&quot;ה]]<br /> בחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראשון שנעצר היה החסיד ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מנחם מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.<br /> <br /> לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו [[תלמוד]] ואת [[מצוות|מצוות הדת]] השונות}}<br /> <br /> בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה: מוות בירייה. לבסוף, קיבלו כולם עונש &quot;קל&quot; יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו &quot;נעלמו&quot;, בקזחסטן.<br /> <br /> המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[לייזער ננס]] הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד.<br /> <br /> באותה תקופה, הריכוז החב&quot;די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות.<br /> <br /> ==גל המאסרים בלנינגרד - אדר תרח&quot;צ==<br /> גל המאסרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח&quot;צ]] ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים.<br /> <br /> לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון [[תרח&quot;צ]] ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים, וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]]; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' [[ישראל יעקב לוקשין|י&quot;י לוקשין]], ועוד גדולים ורבים. <br /> <br /> העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב&quot;דית, חלקם השתתפו בארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;. [[המשטרה החשאית]] הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. באור לב' אדר ראשון תרח&quot;צ, נעצרו חברי הארגון ועוד מחשובי החסידים בלנינגרד.<br /> <br /> בכתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, נכתב: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=''&quot;הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב. ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה].. קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים.. פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים'.. קיבלו סיוע מחוץ לארץ&quot;. }}<br /> <br /> 12 מהעצורים הוצאו להורג. <br /> <br /> בהמשך השנה נעצרו עוד עשרות חסידים.<br /> ===הנרצחים===<br /> [[קובץ:מסמכים.jpg|שמאל|ממוזער|275px|מסמכים המוגדרים &quot;סודי&quot;, המעידים על הוצאתם להרוג של חשובי חסידי חב&quot;ד המכונים 'עשרה הרוגי מלכות']]<br /> * ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים &quot;פיני'ע&quot; - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד{{הערה|לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: &quot;אתה מוכן לדבר?&quot; צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. &quot;הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים&quot;, סיפר החסיד.כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק. וו, ד. יצאו החוצה עם הנחקר. &quot;לא התאפקתי&quot;, הוסיף האיש לספר, &quot;והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר' פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...}}.<br /> * ר' [[פייביש אסתרין]] - ר' פייביש היה הגבאי של [[בית הכנסת]] בלנינגרד{{הערה|שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם ה[[ק.ג.ב.]] כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]], אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר' פייביש יחד עם ר' דובער, ענו להם בתוקף רב: &quot;לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את [[בית הכנסת]] - ולא את המקוה!&quot; אחד מאנשי ה[[ק.ג.ב.]] בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - &quot;עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!&quot;למחרת הגיע למקוה צעיר אחד, כבן 18, וביקש ממנו למסור לו את מפתחות המקוה. כאשר שאלו לזהותו - ענה לו כי הוא חבר הקומסומול וביקשו שוב להביא לו את המפתחות. ר' פייביש התעניין אצלו על כתובת הוריו והלך אל אמו, שהייתה אשה דתית, וסיפר לה על מעשה בנה. &quot;אם רצונך שלא יהיו לו צרות בחיים שלו - אמר לה בתוקף רב - הרי כאשר שולחים אותו לקבל את המפתחות מהמקוה על מנת לסגרה - בל ילך!&quot;פרצה האשה בבכי, ספקה את כפיה ביאוש וקראה: ומה יכולה אני לעשות כאשר נגזר עלי לראות כזאת מבניי!לא ארכו הימים, והקלגסים הלמו בדלת ביתו באישון לילה, אסרוהו ונטלוהו לבית המאסר, ומאז נעלמו עקבותיו עד עצם היום הזה.}}.<br /> * ר' [[שאול קצנלבויגן]].<br /> * ר' [[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]{{הערה|החסיד ר' מאיר פרידמן במשך השנים שמר על קשר מכתבים עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמאסרו התגלה בביתו פתקאות שקיבל מהרבי. הוא הואשם בכך שהיה שייך לאותה תנועה נוראה של &quot;אנשי שניאורסאהן - אויבים מספר אחד של המלוכה&quot;.לאחר מאסרו, ניסו בני משפחתו לברר מה עלה בגורלו. לא ארכו הימים, והתברר כי ירו בו המרצחים ללא דין ומשפט. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקסטראמא, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.}}.<br /> * ר' [[יצחק רסקין]]{{הערה| לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. ב[[חודש ניסן]] [[תרח&quot;ץ]] נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו. ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.}}.<br /> * ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]]{{הערה|לאחר שעצרו אותו, ניסו לעצור גם את שתי בניו, אך אחד מהם, ר' [[פנחס מרוזוב]] הספיק להתחמק ולברוח.}}.<br /> * ר' [[אלחנן עפשטיין]].<br /> * ר' [[שייע גולד]]{{הערה|אודות ר' ישעיהו גולד לא ידוע הרבה. רק זאת ידוע כי היה לר' ישעיהו קשר הדוק עם החסידים והיה עסקן ציבור גדול. הוא היה חשוך בנים, אבל היה ידוע במידת ה[[צדקה]] והחסד שעשה עם אנשים רבים. אף הוא נאסר עקב היותו קשור לחסידי חב&quot;ד, וסופו היה כשאר חבריו אשר נרצחו על קידוש השם על ידי המרצחים.}}.<br /> * ר' [[דובער קוזניצוב]]{{הערה| באותו לילה, פשטו מלאכי המשחית לביתו, החרימו כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועוד כתבים יקרים, לאחר מכן פקדו עליו להתלוות אתם, והושיבוהו במעצר &quot;בעוון&quot; היותו קשור ל&quot;תנועת השניאורסאהנים&quot;.}}.<br /> * ר' [[יעקב שמואל גולובציק]]<br /> * ר' [[שמואל מרוזוב]].<br /> * ר' אליהו בלקינד{{הערה|נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה.}}.<br /> (ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ&quot;ז]]).<br /> <br /> האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות.<br /> <br /> בשנת 1959 (תשי&quot;ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש&quot;ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-‏9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]).<br /> <br /> ==גל המאסרים לאחר היציאה מרוסיה - תש&quot;ח-תשי&quot;א==<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]. כולם הואשמו באשמה אחת מרכזית: ניסיון בריחה מברית המועצות דרך לבוב.<br /> <br /> כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. חמשה שבו מהגלות שבורים ורצוצים בגופם, בעוד הרב יונה כהן, ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, נפטר בגלות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נתן קוק]]<br /> *[[חיים אליעזר גורביץ]]<br /> *[[מאיר אבצן]]<br /> *[[שלמה מטוסוב]]<br /> *[[דובער לברטוב]]<br /> *[[אלחנן דב מרוזוב]]<br /> *[[מענדל פוטרפאס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית - כל גלי המאסרים<br /> * יהדות הדממה - גל המאסרים תרח&quot;צ <br /> * תולדות חב&quot;ד בפטרבורג - גלי המאסרים תר&quot;צ, תרח&quot;צ ותש&quot;ח<br /> * פעילות חוצה גבולות - המאסרים לאחר היציאה מרוסיה<br /> * ר' מענדל - האמסרים לאחר היציאה מרוסיה<br /> * ר' ניסן - גל המאסרים תר&quot;צ<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561.<br /> *'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=730113 2024-12-31T04:48:47Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]]<br /> '''מאסרי החסידים ברוסיה הסובייטית''' בוצעו הן בבודדים והן בגלי מאסרים מרכזיים, ובהם גל המאסרים בלנינגרד ב[[תר&quot;צ]], במוסקבה ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], בלנינגרד בשנת [[תרצ&quot;ח]] ולאחר היציאה מרוסיה בשנים [[תש&quot;ח]]-[[תשי&quot;א]]. הנאסרים הוגלו או נרצחו זמן קצר לאחר מכן, כאשר האשמה המרכזית היא בעוון [[הפצת יהדות]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים<br /> <br /> אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה.<br /> ==גל המאסרים במוסקבה - אלול תרצ&quot;ה==<br /> [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט&quot;ז תמוז תרצ&quot;ה]]<br /> בחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראשון שנעצר היה החסיד ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מנחם מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.<br /> <br /> לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו [[תלמוד]] ואת [[מצוות|מצוות הדת]] השונות}}<br /> <br /> בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה: מוות בירייה. לבסוף, קיבלו כולם עונש &quot;קל&quot; יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו &quot;נעלמו&quot;, בקזחסטן.<br /> <br /> המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[לייזער ננס]] הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד.<br /> <br /> באותה תקופה, הריכוז החב&quot;די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות.<br /> <br /> ==גל המאסרים בלנינגרד - אדר תרח&quot;צ==<br /> גל המאסרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח&quot;צ]] ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים.<br /> <br /> לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון [[תרח&quot;צ]] ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים, וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]]; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' [[ישראל יעקב לוקשין|י&quot;י לוקשין]], ועוד גדולים ורבים. <br /> <br /> העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב&quot;דית, חלקם השתתפו בארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;. [[המשטרה החשאית]] הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. באור לב' אדר ראשון תרח&quot;צ, נעצרו חברי הארגון ועוד מחשובי החסידים בלנינגרד.<br /> <br /> בכתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, נכתב: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=''&quot;הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב. ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה].. קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים.. פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים'.. קיבלו סיוע מחוץ לארץ&quot;. }}<br /> <br /> 12 מהעצורים הוצאו להורג. <br /> <br /> בהמשך השנה נעצרו עוד עשרות חסידים.<br /> ===הנרצחים===<br /> [[קובץ:מסמכים.jpg|שמאל|ממוזער|275px|מסמכים המוגדרים &quot;סודי&quot;, המעידים על הוצאתם להרוג של חשובי חסידי חב&quot;ד המכונים 'עשרה הרוגי מלכות']]<br /> * ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים &quot;פיני'ע&quot; - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד{{הערה|לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: &quot;אתה מוכן לדבר?&quot; צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. &quot;הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים&quot;, סיפר החסיד.כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק. וו, ד. יצאו החוצה עם הנחקר. &quot;לא התאפקתי&quot;, הוסיף האיש לספר, &quot;והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר' פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...}}.<br /> * ר' [[פייביש אסתרין]] - ר' פייביש היה הגבאי של [[בית הכנסת]] בלנינגרד{{הערה|שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם ה[[ק.ג.ב.]] כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]], אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר' פייביש יחד עם ר' דובער, ענו להם בתוקף רב: &quot;לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את [[בית הכנסת]] - ולא את המקוה!&quot; אחד מאנשי ה[[ק.ג.ב.]] בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - &quot;עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!&quot;למחרת הגיע למקוה צעיר אחד, כבן 18, וביקש ממנו למסור לו את מפתחות המקוה. כאשר שאלו לזהותו - ענה לו כי הוא חבר הקומסומול וביקשו שוב להביא לו את המפתחות. ר' פייביש התעניין אצלו על כתובת הוריו והלך אל אמו, שהייתה אשה דתית, וסיפר לה על מעשה בנה. &quot;אם רצונך שלא יהיו לו צרות בחיים שלו - אמר לה בתוקף רב - הרי כאשר שולחים אותו לקבל את המפתחות מהמקוה על מנת לסגרה - בל ילך!&quot;פרצה האשה בבכי, ספקה את כפיה ביאוש וקראה: ומה יכולה אני לעשות כאשר נגזר עלי לראות כזאת מבניי!לא ארכו הימים, והקלגסים הלמו בדלת ביתו באישון לילה, אסרוהו ונטלוהו לבית המאסר, ומאז נעלמו עקבותיו עד עצם היום הזה.}}.<br /> * ר' [[שאול קצנלבויגן]].<br /> * ר' [[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]{{הערה|החסיד ר' מאיר פרידמן במשך השנים שמר על קשר מכתבים עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמאסרו התגלה בביתו פתקאות שקיבל מהרבי. הוא הואשם בכך שהיה שייך לאותה תנועה נוראה של &quot;אנשי שניאורסאהן - אויבים מספר אחד של המלוכה&quot;.לאחר מאסרו, ניסו בני משפחתו לברר מה עלה בגורלו. לא ארכו הימים, והתברר כי ירו בו המרצחים ללא דין ומשפט. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקסטראמא, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.}}.<br /> * ר' [[יצחק רסקין]]{{הערה| לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. ב[[חודש ניסן]] [[תרח&quot;ץ]] נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו. ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.}}.<br /> * ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]]{{הערה|לאחר שעצרו אותו, ניסו לעצור גם את שתי בניו, אך אחד מהם, ר' [[פנחס מרוזוב]] הספיק להתחמק ולברוח.}}.<br /> * ר' [[אלחנן עפשטיין]].<br /> * ר' [[שייע גולד]]{{הערה|אודות ר' ישעיהו גולד לא ידוע הרבה. רק זאת ידוע כי היה לר' ישעיהו קשר הדוק עם החסידים והיה עסקן ציבור גדול. הוא היה חשוך בנים, אבל היה ידוע במידת ה[[צדקה]] והחסד שעשה עם אנשים רבים. אף הוא נאסר עקב היותו קשור לחסידי חב&quot;ד, וסופו היה כשאר חבריו אשר נרצחו על קידוש השם על ידי המרצחים.}}.<br /> * ר' [[דובער קוזניצוב]]{{הערה| באותו לילה, פשטו מלאכי המשחית לביתו, החרימו כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועוד כתבים יקרים, לאחר מכן פקדו עליו להתלוות אתם, והושיבוהו במעצר &quot;בעוון&quot; היותו קשור ל&quot;תנועת השניאורסאהנים&quot;.}}.<br /> * ר' [[יעקב שמואל גולובציק]]<br /> * ר' [[שמואל מרוזוב]].<br /> * ר' אליהו בלקינד{{הערה|נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה.}}.<br /> (ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ&quot;ז]]).<br /> <br /> האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות.<br /> <br /> בשנת 1959 (תשי&quot;ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש&quot;ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-‏9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]).<br /> <br /> ==גל המאסרים לאחר היציאה מרוסיה - תש&quot;ח-תשי&quot;א==<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]. כולם הואשמו באשמה אחת מרכזית: ניסיון בריחה מברית המועצות דרך לבוב.<br /> <br /> כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. חמשה שבו מהגלות שבורים ורצוצים בגופם, בעוד הרב יונה כהן, ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, נפטר בגלות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נתן קוק]]<br /> *[[חיים אליעזר גורביץ]]<br /> *[[מאיר אבצן]]<br /> *[[שלמה מטוסוב]]<br /> *[[דובער לברטוב]]<br /> *[[אלחנן דב מרוזוב]]<br /> *[[מענדל פוטרפאס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561.<br /> *'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&diff=730112 2024-12-31T04:44:15Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{א|אלכסנדר}} הנכבד שליט&quot;א, יישר כח על ההרחבה בערך [[אוזבקיסטן]] אך דומני שמן הראוי לשאול ולקיים דיון כל שהוא לפני שעושים שינוי כה מהותי בערך שמישהו אחר עמל עליו ארוכות. לגופו של עניין, אני חושב שבדיוק כמו שבויקיפדיה בוכרה ואוזבקיסטן הם שני ערכים נפרדים, כך גם כאן אמור להיות. אתה בוודאי יודע לא פחות טוב ממני שלא מדובר בחילוף השם בלבד דוגמת פטרבורג ולנינגרד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:23, ל' בכסלו, ה'תשפ&quot;ה 03:23, 31 בדצמבר 2024 (IST)<br /> :צודק. השטח הגיאוגרפי של בוכרה חולק בין שלוש מדינות: אוזבקיסטן ועוד שתיים. לכן בוכרה ראויה לערך בפני עצמה ואוזבקיסטן לערך שונה. לחלופין אם נותר ערך אחד, אז מתייחסים להווה העדכני והשם הראוי הוא אוזבקיסטן [[משתמש:קאגאן|קאגאן]] - [[שיחת משתמש:קאגאן|שיחה]], 06:44, ל' בכסלו, ה'תשפ&quot;ה 06:44, 31 בדצמבר 2024 (IST)</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722269 2024-11-21T09:40:23Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> === משגיח בתומכי תמימים===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> ===מנהל תפארת בחורים===<br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}.<br /> <br /> ==מפיץ מעיינות בגורקי==<br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> במשך 12 שנים בהם פעל אינטנסיבית בגורקי, הצליח לפעול רבות על יהודי העיר.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ==<br /> בשנת [[תש&quot;ו]] ניסה לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', הגיע ל[[לבוב]], אך פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו ב[[צ'רנוביץ']].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%A6%27%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=722268 2024-11-21T09:39:25Z

<p>קאגאן: /* המבריחים */</p> <hr /> <div>'''&quot;היציאה מצ'רנוביץ&quot;''' הייתה יציאה שבה [[ניסיונות יציאה מרוסיה|ניסו]] לצאת חסידי [[חב&quot;ד]] שנשארו ברוסיה (שלא הצליחו לצאת ב&quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה הגדולה]]&quot;) דרך העיר [[צ'רנוביץ']] שבאוקראינה לרומניה, יציאה זאת כשלה.<br /> <br /> ==הרקע ליציאה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> ב'''יציאת רוסיה תש&quot;ו''' (מכונה גם 'יציאת פולין' וה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב&quot;ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב&quot;דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. בבריחה זאת יצאו כ1,000 חסידי חב&quot;ד, אך עשרות משפחות חב&quot;דיות נותרו ברוסיה.<br /> <br /> ===המבריחים===<br /> <br /> בשלהי [[תש&quot;ח]] נודע שיש כמה מבריחים שמבריחים את הגבול מרוסיה לרומניה, ר' [[משה וישצקי]] מצא בעיר צ'רנוביץ' מבריח מקצועי, ר' [[בנימין גורודצקי]] פנה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאישור לתכנית, ב[[ג' תשרי]] [[תש&quot;ט]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישר זאת אך הזהיר מפני מבריחים שילשינו בסוף לשלטונות.<br /> <br /> ==הבריחה בתש&quot;ט==<br /> <br /> ר' [[זלמן אבלסקי]] יצא בשליחות אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לרומניה בשביל לחפש מבריחים, ובתש&quot;ט מצא מבריח רומני שהסכים להבריח את הגבול מצ'רנוביץ' לרומניה, הבריחה התבצעה בחודש [[כסלו]] תש&quot;ט, שלושה בחורים ואחד מאנ&quot;ש היו בקבוצה שניסתה להבריח את הגבול ראשונים, הם שהו בביתו של ר' [[משה וישצקי]] ומשם הם יצאו, אחרי שעברו את הגבול נכנסה שבת, ר' זלמן אבלסקי הורה להמשיך אך חלק חשבו מכיון ששבת קודש, ימתינו כי הרי כבר עברו את הגבול. נוצר כעין ויכוח מה לעשות ולמרבה הצער בעיירות אחרי הגבול הגיעו השלטונות ועצרו אותם.<br /> <br /> ===המעצרים===<br /> בעקבות מעצר המוברחים, השלטונות המשיכו וניסו לדלות מידע על המארגנים ור' [[משה וישצקי]] נעצר עוד באותה שנה.<br /> <br /> באותה תקופה, השלטונות אסרו חסידים הקשורים ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו| תיק לבוב]] ו[[מומע שרה]] נעצרה כשנתיים לאחר מכן, גם שאר החסידים נעצרו באותם שנים. אחר מות [[סטלין]] ב[[תשי&quot;ג]] השתחררו כמה מהחסידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{אוצר החכמה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=722267 2024-11-21T09:35:13Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> '''תפארת בחורים''' הינה מסגרת תורנית לצעירים שהייתה פעילה בעיירות שונות באירופה, וקיבלה תנופה והתחדשות על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ''ב[[רוסיה|רוסיה.]]''<br /> <br /> == הרקע לפתיחת תפארת בחורים ==<br /> אחת הפעולות עליהן מסר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את נפשו, הייתה החזקת רשת ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ברחבי [[רוסיה]] הסובייטית. [[הרבי הריי&quot;צ]] גייס מלמדים, מגידי שיעורים ומנהלים, והקים סניפים מחתרתיים בעשרות ערים, וזאת על מנת לשמר את הגחלת היהודית והחסידית. המסגרת הזאת לא התאימה לצעירים רבים שלא יכלו לשבת וללמוד יום שלם, אך בכל זאת רצו ללמוד תורה, להישאר מאוגדים ומחוזקים. כל אחד מסיבותיו שלו: חלק מהצעירים עבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, חלק למדו באוניברסיטאות ובתיכונים, חלק אחר פשוט לא היו מסוגלים ללמוד יום שלם.<br /> <br /> עבור הצעירים הללו הוקמה מסגרת מיוחדת שנתנה מענה בדיוק על פי הצרכים שלהם: &quot;תפארת בחורים&quot;. הייתה זו מסגרת לימודית לשעות אחר הצהרים במסגרתה הגיעו הצעירים הללו, חלקם בני חסידים, ללמוד תורה וחסידות, ובעיקר להמשיך לספוג מעט אווירה של תורה, 'דיבוק חברים' חסידי, והתחזקות הדדית.<br /> <br /> וכך כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על אגודה זו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ענינה של אגודה זו אשר מתקבצים צעירים בחורים מבני י&quot;ח-כ' שנה ולמעלה ואברכים עד בערך ל&quot;ה ומ' שנה, אשר רובם הם מבעלי מלאכה, בעלי עסקים עוזרי בתי מסחר ועבודה.<br /> <br /> חוקי האגודה הם אשר מתקבצים יחד בזמן קבוע בכל יום ללמוד שעה אחת והלימודים הם פרשה חומש עם פרש&quot;י, קיצור שולחן ערוך, ומהם גם ישנם הלומדים גמרא ומתחזקים בשמירת [[שבת]] בטהרת המשפחה, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|באגרת]] מיום נר חמישי של חנוכה [[תרפ&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ב' תטז).<br /> <br /> אגודה כזו ישנה ברוסיא בהרבה והרבה מקומות ת&quot;ל ובהם נכנסים גם תלמידי האוניווערסיטעט (= סטודנטים, תלמידי האוניברסיטה), רופאים ועורכי דין כו', והביאה אגודה זו כמה ענינים טובים בחיזוק הדת, אשר ת&quot;ל בהרבה צעירים נראה תנועת חיים בעניני היהדות, מוסיף [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומציין: אגודת כזו נוסדה בין יהודי בוכארא ב[[סמרקנד]] ועוד ובגרוזיא בכותאיס טיפליס ועוד ות&quot;ל עשתה פרי טוב.}}<br /> <br /> ==היקף הפעילות==<br /> על ההיקף המרשים של פעילות &quot;תפארת בחורים&quot; ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ&quot;ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס&quot;ה מונות הן כ-600 חברים.<br /> <br /> מאגרת של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ&quot;ז [[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] ([[אגרות קודש]] חלק י&quot;א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר&quot;ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם &quot;תפארת בחורים&quot;, שמגמתה הכללית הייתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד.<br /> <br /> לאגודה היו מספר עקרונות וסיסמאות:<br /> <br /> א) קודם כל הייתה האגודה ארגון דתי והיהדות הייתה המניע היחיד להקמתה ולקיומה.<br /> <br /> ב) הסיסמה העיקרית הייתה: 'הייה יהודי שלם באוהליך ויהודי שלם בצאתך', וזאת בניגוד לסיסמתם של &quot;[[ההשכלה|המשכילים]]&quot; הראשונים: &quot;הייה יהודי שלם באוהליך, ואדם בצאתך&quot;, שפירושה - תשמור על יהדותך בין כותלי ביתך, ובחוץ, בין הבריות, תהיה ככל האדם לכל דבר. להיפך מזו הייתה &quot;תפארת בחורים&quot; שהורתה לתלמידיה שלא להתבייש ביהדותם אלא לשאתה בגאון גם בחוצות ובאוניברסטאות הרוסיות.<br /> <br /> &quot;תפארת בחורים&quot; הלכה והתרחבה ופתחה סניפים בערים נוספות, שם התקבצו בחורים ואברכים שעבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, ובשעות אחר הצהריים ניצלו את הזמן ללימודים.<br /> <br /> ===תפארת בחורים לנינגרד===<br /> ישיבת &quot;תפארת בחורים&quot; נפתחה בבית הכנסת הגדול ב[[לנינגרד]] על ידי הרב [[אלחנן דב מרוזוב|חוניע מרוזוב]].<br /> <br /> בתחילה ניהל את הישיבה הרב [[משה וישצקי]] ויחד עם הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]] מסרו שיעורים בפני עשרות תלמידים{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}. <br /> <br /> בשנים הבאות את השיעורים בישיבה מסר הרב [[נחום טרבניק]] יחד עם החסיד הנודע הרב [[אלחנן דב מרוזוב]].<br /> <br /> עשרים בחורים ואברכים למדו [[נגלה]] ו[[חסידות]] פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. את השיעורים ב[[גמרא]] וב[[שולחן ערוך]] מסר הרב טרבניק, בעוד שאת שיעורי החסידות מסר הרב מרוזוב. עוזרו של הרב טרבניק בארגון &quot;תפארת בחורים&quot; היה הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]].<br /> <br /> ===תפארת בחורים מוסקבה===<br /> התוועדות הידועה של הרבי מהוריי&quot;צ במוסקבה בשנת תרפ&quot;ז, בה אמר את המאמר ד&quot;ה וקבל היהודים, הייתה לתלמידים של &quot;תפארת בחורים&quot; בחדר שני של [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]], תחת הרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> התוועדות זו הביאה והוביל למאסר של הרבי הריי&quot;צ בט&quot;ו סיון שהסתיים ב[[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב&quot;ד בפטרבורג''', הוצאת [[קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]], 2010, עמ' 181<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722266 2024-11-21T09:34:39Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> === משגיח בתומכי תמימים===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> ===מנהל תפארת בחורים===<br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}.<br /> <br /> ==מפיץ מעיינות בגורקי==<br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ==<br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=722265 2024-11-21T09:33:46Z

<p>קאגאן: /* תפארת בחורים לנינגרד */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> '''תפארת בחורים''' הינה מסגרת תורנית לצעירים שהייתה פעילה בעיירות שונות באירופה, וקיבלה תנופה והתחדשות על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ''ב[[רוסיה|רוסיה.]]''<br /> <br /> == הרקע לפתיחת תפארת בחורים ==<br /> אחת הפעולות עליהן מסר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את נפשו, הייתה החזקת רשת ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ברחבי [[רוסיה]] הסובייטית. [[הרבי הריי&quot;צ]] גייס מלמדים, מגידי שיעורים ומנהלים, והקים סניפים מחתרתיים בעשרות ערים, וזאת על מנת לשמר את הגחלת היהודית והחסידית. המסגרת הזאת לא התאימה לצעירים רבים שלא יכלו לשבת וללמוד יום שלם, אך בכל זאת רצו ללמוד תורה, להישאר מאוגדים ומחוזקים. כל אחד מסיבותיו שלו: חלק מהצעירים עבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, חלק למדו באוניברסיטאות ובתיכונים, חלק אחר פשוט לא היו מסוגלים ללמוד יום שלם.<br /> <br /> עבור הצעירים הללו הוקמה מסגרת מיוחדת שנתנה מענה בדיוק על פי הצרכים שלהם: &quot;תפארת בחורים&quot;. הייתה זו מסגרת לימודית לשעות אחר הצהרים במסגרתה הגיעו הצעירים הללו, חלקם בני חסידים, ללמוד תורה וחסידות, ובעיקר להמשיך לספוג מעט אווירה של תורה, 'דיבוק חברים' חסידי, והתחזקות הדדית.<br /> <br /> וכך כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על אגודה זו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ענינה של אגודה זו אשר מתקבצים צעירים בחורים מבני י&quot;ח-כ' שנה ולמעלה ואברכים עד בערך ל&quot;ה ומ' שנה, אשר רובם הם מבעלי מלאכה, בעלי עסקים עוזרי בתי מסחר ועבודה.<br /> <br /> חוקי האגודה הם אשר מתקבצים יחד בזמן קבוע בכל יום ללמוד שעה אחת והלימודים הם פרשה חומש עם פרש&quot;י, קיצור שולחן ערוך, ומהם גם ישנם הלומדים גמרא ומתחזקים בשמירת [[שבת]] בטהרת המשפחה, כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|באגרת]] מיום נר חמישי של חנוכה [[תרפ&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ב' תטז).<br /> <br /> אגודה כזו ישנה ברוסיא בהרבה והרבה מקומות ת&quot;ל ובהם נכנסים גם תלמידי האוניווערסיטעט (= סטודנטים, תלמידי האוניברסיטה), רופאים ועורכי דין כו', והביאה אגודה זו כמה ענינים טובים בחיזוק הדת, אשר ת&quot;ל בהרבה צעירים נראה תנועת חיים בעניני היהדות, מוסיף [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומציין: אגודת כזו נוסדה בין יהודי בוכארא ב[[סמרקנד]] ועוד ובגרוזיא בכותאיס טיפליס ועוד ות&quot;ל עשתה פרי טוב.}}<br /> <br /> ==היקף הפעילות==<br /> על ההיקף המרשים של פעילות &quot;תפארת בחורים&quot; ניתן ללמוד מרשימה נוספת (משנת [[תרפ&quot;ח]]) שכתב הרבי ובה הוא מונה את קבוצות התפארת בחורים הקיימות ב[[מוסקבה]], [[לנינגרד]], [[מינסק]], [[וויטעבסק]], [[נעוועל]], וועליז, [[קיוב]] והומיל. בס&quot;ה מונות הן כ-600 חברים.<br /> <br /> מאגרת של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אל הרב [[יעקב לנדא]] מיום כ&quot;ז [[חשוון]] [[תרפ&quot;ח]] ([[אגרות קודש]] חלק י&quot;א ג'תתיג) נראה כי המשימה לדאוג להתייסדות הישיבות נפלה על כתפיו של הרב לנדא: ידידי הנעלה והכי נכבד הרב המפורסם והנודע מוהר&quot;ר יעקב שי' לנדא, ובארבעה שנים עסק בהתייסדות והנהגת אגודות תפארת בחורים.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]]), בימי [[חג הסוכות]], הוא ארגן את אגודת הצעירים שקראו לה בשם &quot;תפארת בחורים&quot;, שמגמתה הכללית הייתה חיזוק יהדותם של חבריה, ולשם כך - לייצר סביבה חדשה, ללמוד ביחד, להתפלל ביחד, לחוג ביחד ואפילו לבלות ביחד.<br /> <br /> לאגודה היו מספר עקרונות וסיסמאות:<br /> <br /> א) קודם כל הייתה האגודה ארגון דתי והיהדות הייתה המניע היחיד להקמתה ולקיומה.<br /> <br /> ב) הסיסמה העיקרית הייתה: 'הייה יהודי שלם באוהליך ויהודי שלם בצאתך', וזאת בניגוד לסיסמתם של &quot;[[ההשכלה|המשכילים]]&quot; הראשונים: &quot;הייה יהודי שלם באוהליך, ואדם בצאתך&quot;, שפירושה - תשמור על יהדותך בין כותלי ביתך, ובחוץ, בין הבריות, תהיה ככל האדם לכל דבר. להיפך מזו הייתה &quot;תפארת בחורים&quot; שהורתה לתלמידיה שלא להתבייש ביהדותם אלא לשאתה בגאון גם בחוצות ובאוניברסטאות הרוסיות.<br /> <br /> &quot;תפארת בחורים&quot; הלכה והתרחבה ופתחה סניפים בערים נוספות, שם התקבצו בחורים ואברכים שעבדו לפרנסתם בשעות הבוקר, ובשעות אחר הצהריים ניצלו את הזמן ללימודים.<br /> <br /> ===תפארת בחורים לנינגרד===<br /> ישיבת &quot;תפארת בחורים&quot; נפתחה בבית הכנסת הגדול ב[[לנינגרד]] על ידי הרב [[אלחנן דב מרוזוב|חוניע מרוזוב]].<br /> <br /> בתחילה ניהל את הישיבה הרב [[משה וישצקי]] ויחד עם הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]] מסרו שיעורים בפני עשרות תלמידים{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}. <br /> <br /> בשנים הבאות את השיעורים בישיבה מסר הרב [[נחום טרבניק]] יחד עם החסיד הנודע הרב [[אלחנן דב מרוזוב]].<br /> <br /> עשרים בחורים ואברכים למדו [[נגלה]] ו[[חסידות]] פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. את השיעורים ב[[גמרא]] וב[[שולחן ערוך]] מסר הרב טרבניק, בעוד שאת שיעורי החסידות מסר הרב מרוזוב. עוזרו של הרב טרבניק בארגון &quot;תפארת בחורים&quot; היה הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]].<br /> <br /> ===תפארת בחורים מוסקבה===<br /> התוועדות הידועה של הרבי מהוריי&quot;צ במוסקבה בשנת תרפ&quot;ז, בה אמר את המאמר ד&quot;ה וקבל היהודים, הייתה לתלמידים של &quot;תפארת בחורים&quot; בחדר שני של [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]], תחת הרב [[יעקב לנדא]].<br /> <br /> התוועדות זו הביאה והוביל למאסר של הרבי הריי&quot;צ בט&quot;ו סיון שהסתיים ב[[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב&quot;ד בפטרבורג''', הוצאת [[קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]], 2010, עמ' 181<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722262 2024-11-21T09:17:52Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> === משגיח בתומכי תמימים===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> ===מנהל תפארת בחורים===<br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==מפיץ מעיינות בגורקי==<br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ==<br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722261 2024-11-21T09:03:47Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722260 2024-11-21T09:00:21Z

<p>קאגאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות קלמנסון ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722259 2024-11-21T08:58:59Z

<p>קאגאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות קלמנסון בצרפת וארצות הברית{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722164 2024-11-20T14:47:04Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שני}}.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.<br /> <br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.<br /> <br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722158 2024-11-20T14:19:06Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722157 2024-11-20T14:18:21Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722156 2024-11-20T14:17:45Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722155 2024-11-20T14:17:29Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[גורקי]]. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]]. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722154 2024-11-20T14:16:50Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] והושק בחתונת בן השליח הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית בלנינגרד ובגורקי. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מרוסיה. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מהרבי, להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722153 2024-11-20T14:15:51Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].<br /> הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת תשע&quot;ט והושק בחתונת משפחות וישצקי אזימוב בפריז{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.<br /> <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית בלנינגרד ובגורקי. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מרוסיה. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מהרבי, להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722151 2024-11-20T14:13:23Z

<p>קאגאן: /* ספר תולדות &quot;ר&#039; משה ויטבסקער&quot; */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]] <br /> *שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית בלנינגרד ובגורקי. <br /> *שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מרוסיה. <br /> *שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> *שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> *שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> *שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מהרבי, להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> *נספח – אמרות ר' משה וישצקי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722147 2024-11-20T14:12:53Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> [[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ&quot;ז בתשרי]] [[תרע&quot;ג]] – [[י&quot;ג בטבת]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשפיע ו[[מנהל רוחני]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז תשרי]] [[תרע&quot;ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב&quot;ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.<br /> <br /> אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב&quot;ד]]. החל מגיל 5 למד ב&quot;[[חדר]]&quot; מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה&quot;חדר&quot; על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו.<br /> <br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 &quot;ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום&quot;], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע&quot;ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ&quot;ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]].<br /> <br /> ===בעסקנות הכלל===<br /> בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].<br /> <br /> בתחילת שנות ה־[[תר&quot;צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תשמ&quot;ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.<br /> <br /> בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת.<br /> <br /> לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת [[תש&quot;ו]] לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.<br /> <br /> במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].<br /> <br /> ב[[תש&quot;ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.<br /> <br /> ===המעצר===<br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.<br /> <br /> כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.<br /> <br /> עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תשי&quot;ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] ב[[ערב חב&quot;ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.<br /> <br /> את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], קראון הייטס. נפטר ל סיון [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]. <br /> *בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו&quot;ר [[ועד נחלת הר חב&quot;ד]]. נפטרה ח ניסן [[תשס&quot;ד]].<br /> *בתו שרה אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. נפטר ה שבט [[תשע&quot;ז]].<br /> ==ספר תולדות &quot;ר' משה ויטבסקער&quot;==<br /> תולדות ר' משה תועדו בספר &quot;ר' משה ויטבסקער&quot; שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]] <br /> שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית בלנינגרד ובגורקי. <br /> שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מרוסיה. <br /> השער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא. <br /> שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות<br /> שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]<br /> שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מהרבי, להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]<br /> נספח – אמרות ר' משה וישצקי <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע&quot;ט, 400 עמודים}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר &quot;הר הזיתים&quot;<br /> *{{קישור חבד און ליין|58925|&quot;המשפיע&quot; מסביר את תפקידו: &quot;לחדור לכל נפש&quot; ● האזינו||י&quot;ג טבת תשע&quot;א}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ב אלול תשפ&quot;ב}}<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב&quot;ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')<br /> *'''[https://col.org.il/news/143151 &quot;המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳&quot;]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וישצקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=721840 2024-11-18T11:52:17Z

<p>קאגאן: /* המאסר והרצח */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{דמות<br /> |שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק<br /> |תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png<br /> |כינוי = יענקל זוראוויצ'ער<br /> |תיאור= הרה&quot;ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק<br /> |תאריך לידה = [[תרמ&quot;ו]]<br /> |מקום לידה = [[שצעדרין]] <br /> |תאריך פטירה = [[תרח&quot;צ]]<br /> |מקום פטירה= [[סיביר]] (ככל הנראה)<br /> |מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]<br /> |מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שליח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]] <br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> |חתימה=ריז&quot;ה}}<br /> <br /> הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ&quot;ו]] - [[תרח&quot;צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם &quot;עד טיפת הדם האחרונה&quot; על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח&quot;ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ&quot;ו,]] בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית. <br /> <br /> בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.<br /> <br /> היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש&quot;ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש&quot;ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...<br /> <br /> ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי&quot;צ|רבי הריי&quot;צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות. <br /> הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: &quot;בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול&quot;. סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר עליו: &quot;אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה&quot;{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.<br /> <br /> בהתוועדות חג הפורים תרפ&quot;ו שיבח אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: &quot;'''רכ&quot;ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי&quot;ם''' זה טוב עוד יותר&quot;{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: &quot;רכב אלוקים רבותים&quot;.}}.<br /> <br /> ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי&quot;צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.<br /> <br /> במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ&quot;ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי&quot;צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]]. <br /> <br /> כשנולדה ביתו מרת פריידא אבי' רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ&quot;ע שהסתלק שנה לפנ&quot;ז, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית &quot;שמחה&quot;, מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים. <br /> <br /> היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):&quot;ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי&quot;צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס&quot;. והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.<br /> <br /> כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.<br /> <br /> ==מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו==<br /> לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:<br /> &quot;... אוכל להתחלק פ&quot;ש (=פרישת שלום) מביתך וב&quot;ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי&quot;ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי&quot;ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי&quot;ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב&quot;ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'.&quot;<br /> <br /> ==המאסר והרצח==<br /> [[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב זכריה בתמונה מתוך תיק האסיר שלו, תמונה זו צולמה בעיצומה של חקירה.]]<br /> היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד.<br /> <br /> ניסו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ&quot;ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ&quot;ה]] <br /> <br /> המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים,ואמר להם שני שהם מחפסים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל ושלחו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]] ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם.<br /> <br /> היו שולחים לו דפים של [[דא&quot;ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא&quot;ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.<br /> <br /> לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח&quot;צ]].<br /> <br /> מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: &quot;רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו בזיווג ראשון''':<br /> *מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)<br /> '''בנו''':<br /> *ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]<br /> *כלתו. מרת ציפה עלקא.<br /> '''בנותיו''':<br /> *מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).<br /> *מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).<br /> *נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].<br /> '''רעייתו בזיווג שני''':<br /> *מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע&quot;ז<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה&quot;ח הרה&quot;ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ&quot;ה]'''<br /> <br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA&diff=721837 2024-11-18T11:49:19Z

<p>קאגאן: /* גל המעצרים הראשון - אלול תרצ&quot;ה */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]]<br /> '''מאסירי החסידים ברוסיה הסובייטית''' התפרסו על גבי שלושה גלים מרכזיים, הראשון ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], השני בשנת [[תרצ&quot;ח]] והשלישי בשנת [[תש&quot;ח]]. רבים מן החסידים שנאסרו אז נרצחו זמן קצר לאחר מכן, שהאשמה המרכזית היא בעוון [[הפצת יהדות]].<br /> ==רקע==<br /> שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים<br /> <br /> אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה.<br /> ==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ&quot;ה==<br /> [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט&quot;ז תמוז תרצ&quot;ה]]<br /> בחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראשון שנעצר היה החסיד ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מנחם מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.<br /> <br /> לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו [[תלמוד]] ואת [[מצוות|מצוות הדת]] השונות}}<br /> <br /> בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה: מוות בירייה. לבסוף, קיבלו כולם עונש &quot;קל&quot; יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו &quot;נעלמו&quot;, בקזחסטן.<br /> <br /> המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[לייזער ננס]] הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד.<br /> <br /> באותה תקופה, הריכוז החב&quot;די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ&quot;ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות.<br /> <br /> ==גל המעצרים השני - אדר תרח&quot;צ==<br /> גל המעצרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח&quot;צ]] ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> הלילה של [[עשרת הרוגי מלכות]] - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים.<br /> <br /> לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון [[תרח&quot;צ]] ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים, וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]]; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' [[ישראל יעקב לוקשין|י&quot;י לוקשין]], ועוד גדולים ורבים. <br /> <br /> העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב&quot;דית, חלקם השתתפו בארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;. [[המשטרה החשאית]] הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. באור לב' אדר ראשון תרח&quot;צ, נעצרו חברי הארגון ועוד מחשובי החסידים בלנינגרד.<br /> <br /> בכתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, נכתב: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=''&quot;הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב. ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה].. קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים.. פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים'.. קיבלו סיוע מחוץ לארץ&quot;. }}<br /> <br /> 12 מהעצורים הוצאו להורג. <br /> <br /> בהמשך השנה נעצרו עוד עשרות חסידים.<br /> ===הנרצחים===<br /> [[קובץ:מסמכים.jpg|שמאל|ממוזער|275px|מסמכים המוגדרים &quot;סודי&quot;, המעידים על הוצאתם להרוג של חשובי חסידי חב&quot;ד המכונים 'עשרה הרוגי מלכות']]<br /> * ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים &quot;פיני'ע&quot; - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד{{הערה|לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: &quot;אתה מוכן לדבר?&quot; צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. &quot;הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים&quot;, סיפר החסיד.כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק. וו, ד. יצאו החוצה עם הנחקר. &quot;לא התאפקתי&quot;, הוסיף האיש לספר, &quot;והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר' פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...}}.<br /> * ר' [[פייביש אסתרין]] - ר' פייביש היה הגבאי של [[בית הכנסת]] בלנינגרד{{הערה|שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם ה[[ק.ג.ב.]] כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]], אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר' פייביש יחד עם ר' דובער, ענו להם בתוקף רב: &quot;לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את [[בית הכנסת]] - ולא את המקוה!&quot; אחד מאנשי ה[[ק.ג.ב.]] בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - &quot;עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!&quot;למחרת הגיע למקוה צעיר אחד, כבן 18, וביקש ממנו למסור לו את מפתחות המקוה. כאשר שאלו לזהותו - ענה לו כי הוא חבר הקומסומול וביקשו שוב להביא לו את המפתחות. ר' פייביש התעניין אצלו על כתובת הוריו והלך אל אמו, שהייתה אשה דתית, וסיפר לה על מעשה בנה. &quot;אם רצונך שלא יהיו לו צרות בחיים שלו - אמר לה בתוקף רב - הרי כאשר שולחים אותו לקבל את המפתחות מהמקוה על מנת לסגרה - בל ילך!&quot;פרצה האשה בבכי, ספקה את כפיה ביאוש וקראה: ומה יכולה אני לעשות כאשר נגזר עלי לראות כזאת מבניי!לא ארכו הימים, והקלגסים הלמו בדלת ביתו באישון לילה, אסרוהו ונטלוהו לבית המאסר, ומאז נעלמו עקבותיו עד עצם היום הזה.}}.<br /> * ר' [[שאול קצנלבויגן]].<br /> * ר' [[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]{{הערה|החסיד ר' מאיר פרידמן במשך השנים שמר על קשר מכתבים עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמאסרו התגלה בביתו פתקאות שקיבל מהרבי. הוא הואשם בכך שהיה שייך לאותה תנועה נוראה של &quot;אנשי שניאורסאהן - אויבים מספר אחד של המלוכה&quot;.לאחר מאסרו, ניסו בני משפחתו לברר מה עלה בגורלו. לא ארכו הימים, והתברר כי ירו בו המרצחים ללא דין ומשפט. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקסטראמא, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.}}.<br /> * ר' [[יצחק רסקין]]{{הערה| לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. ב[[חודש ניסן]] [[תרח&quot;ץ]] נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו. ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.}}.<br /> * ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]]{{הערה|לאחר שעצרו אותו, ניסו לעצור גם את שתי בניו, אך אחד מהם, ר' [[פנחס מרוזוב]] הספיק להתחמק ולברוח.}}.<br /> * ר' [[אלחנן עפשטיין]].<br /> * ר' [[שייע גולד]]{{הערה|אודות ר' ישעיהו גולד לא ידוע הרבה. רק זאת ידוע כי היה לר' ישעיהו קשר הדוק עם החסידים והיה עסקן ציבור גדול. הוא היה חשוך בנים, אבל היה ידוע במידת ה[[צדקה]] והחסד שעשה עם אנשים רבים. אף הוא נאסר עקב היותו קשור לחסידי חב&quot;ד, וסופו היה כשאר חבריו אשר נרצחו על קידוש השם על ידי המרצחים.}}.<br /> * ר' [[דובער קוזניצוב]]{{הערה| באותו לילה, פשטו מלאכי המשחית לביתו, החרימו כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועוד כתבים יקרים, לאחר מכן פקדו עליו להתלוות אתם, והושיבוהו במעצר &quot;בעוון&quot; היותו קשור ל&quot;תנועת השניאורסאהנים&quot;.}}.<br /> * ר' [[יעקב שמואל גולובציק]]<br /> * ר' [[שמואל מרוזוב]].<br /> * ר' אליהו בלקינד{{הערה|נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה.}}.<br /> (ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ&quot;ז]]).<br /> <br /> האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות.<br /> <br /> בשנת 1959 (תשי&quot;ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש&quot;ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-‏9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]).<br /> <br /> ==גל המעצרים השלישי - תש&quot;ח==<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]. כולם הואשמו באשמה אחת מרכזית: ניסיון בריחה מברית המועצות דרך לבוב.<br /> <br /> כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. חמשה שבו מהגלות שבורים ורצוצים בגופם, בעוד הרב יונה כהן, ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, נפטר בגלות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[נתן קוק]]<br /> *[[חיים אליעזר גורביץ]]<br /> *[[מאיר אבצן]]<br /> *[[שלמה מטוסוב]]<br /> *[[דובער לברטוב]]<br /> *[[אלחנן דב מרוזוב]]<br /> *[[מענדל פוטרפאס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561.<br /> *'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=720257 2024-11-10T22:42:45Z

<p>קאגאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br /> הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ&quot;ו]]- [[ט' מרחשון]] [[תשפ&quot;ה]]), היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ&quot;א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין [בן של ר' ישראל נעוולער] בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב&quot;ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי&quot;ח]] ועד חודש תשרי [[תשכ&quot;א]].<br /> <br /> בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו&quot;ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br /> <br /> קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט&quot;ז אלול]] [[תש&quot;כ]]{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br /> <br /> כשהגיע יחד עם זוגתו ללונדון, הצטרף לפעילות השליח הוותיק הרב [[נחמן סודק]] והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד&quot;ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br /> <br /> לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב&quot;דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב&quot;ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]].<br /> <br /> כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br /> <br /> בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירות]]{{הערה|ראה &quot;דידן נצח&quot; לובעצקי}}.<br /> <br /> היה נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ&quot;ש ברחבי העולם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].<br /> *אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] (מוכר כלי כתיבה).<br /> *אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br /> *אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br /> *אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br /> *בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br /> *בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מקדש ישראל<br /> *דידן נצח, ר' שמואל לובעצקי, ע' 34, על פועלו להשבת הספרים לרבי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש'<br /> *שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב&quot;ד}}, קיץ תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלונדון]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C&diff=720253 2024-11-10T22:39:00Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שרגא פייביש.png|ממוזער|מקבל מהרבי לקח]]<br /> הרב '''שרגא פייביש ווגל''' ('''וואגעל'''), ([[תרצ&quot;ו]]- [[ט' מרחשון]] [[תשפ&quot;ה]]), היה מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בקמפוסים, פעל בשליחות הרבי ב[[אנגליה]] משנת תשכ&quot;א במשך למעלה משישים שנים. בעת [[משפט הספרים]] נטל חלק פעיל בהשבת הספרים שהספיקו להימכר והתגלגלו בין סוחרי ואספני הספרים באירופה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תרצ&quot;ו]] לאביו ר' יעקב קאפיל וואגעל ולאמו מרת דאברא ביילא, במשפחה של יהודים יראי שמים, שלא נמנו על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהגיע לגיל ישיבה, הוא הלך ללמוד בישיבה בגייטסהד. הוא שמע על [[הרבי]] והחליט לכתוב לו מכתב המסביר כיצד הוא מרגיש שהוא לומד הרבה אך אינו פועל אצלו להיות יותר עדין. בתגובה הרבי יעץ לו ללמוד עם הרב דובער לוין [בן של ר' ישראל נעוולער] בסנדרלין (עיר לא רחוקה משם). לאחר שנה של למידה ובילוי איתו הוא קיבל השראה להיות לחסיד בעצמו. אחר כך שוכנעו הוא ואביו על ידי החסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] שיגלה למקום תורה וייסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[770|חצר הרבי]], ואכן בעקבות כך התקרב הוא ואחריו רוב משפחתו והפכו לחסידי חב&quot;ד, והוא למד בישיבה מחג הפורים [[תשי&quot;ח]] ועד חודש תשרי [[תשכ&quot;א]].<br /> <br /> בעודו בחור נהג למסור מידי ליל שישי שיעור תניא ב'ישיבה יוניברסיטי', ובאופן קבוע הכניס לרבי דו&quot;ח מהשיעור עם שאלות שעלו למשתתפים, וזכה פעמים רבות למענה מפורט על שאלותיו.<br /> <br /> קודם חתונתו עם רעייתו מרת דאברושא בת הרב [[מרדכי הערש חריטאנאוו]], ביקש מהרבי שייעתר [[סידור קידושין|לסדר את הקידושין]] בחופתו, והרבי הסכים רק לאחר שוידא עם הרב חודוקוב שבני הזוג יצאו לשליחות בלונדון מייד לאחר החתונה, ואכן הרבי סידר את הקידושין בחתונה שנערכה ב[[ט&quot;ז אלול]] [[תש&quot;כ]]{{הערה|ראה מקדש ישראל}}.<br /> <br /> כשהגיע יחד עם זוגתו ללונדון, הצטרף לפעילות השליח הוותיק הרב [[נחמן סודק]] והיה מראשוני הפעילים עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים, וזכה לקרב רבים ליהדות ולחסידות, כאשר אחד הנודעים שבהם הוא הסטודנט שהפך לימים לרבה הראשי של בריטניה, הרב הלורד ד&quot;ר יעקב צבי המכונה [[יונתן זקס]].<br /> <br /> לצד פעילותו בשדה השליחות וסיועו להקמת וביסוס בית ליובאוויטש וכלל הפעילות החב&quot;דית בלונדון, רתם בעלי ממון עבור מוסדות חב&quot;ד בכל רחבי העולם, בדגש על [[ארץ הקודש]].<br /> <br /> כאשר עלתה הצעה שיהיה שותף עסקי בעסק מסויים מבלי שיצטרך לטרוח בכך כלל, השיב הרבי שמתפלא על עצם השאלה כיון שתפקידו להיות מסור לגמרי לחיזוק התורה באנגליה ולא במסחר באיזה אופן שרק יהיה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shuchat-Chazan%20-%20Tamuz%204%2C%205777.pdf תשורה שוחאט עמוד 35].}}.<br /> <br /> בעת שהחלה להתגלגל פרשיית [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]], היה איש הקשר שסייע לעלות על עקבותיהם של הספרים וכתבי היד שנמכרו והתגלגלו אצל סוחרי הספרים והאספנים באירופה, לפדותם אותם, ולהשיב אותם למקום ב[[ספריית ליובאוויטש]], כשלאורך כל הדרך הוא מקבל הדרכה וליווי צמוד של הוראות הרבי דרך [[מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכירות]]{{הערה|ראה &quot;דידן נצח&quot; לובעצקי}}.<br /> <br /> היה נודע בשפתו הרהוטה, והוזמן מעת לעת להתוועד בריכוזי אנ&quot;ש ברחבי העולם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[אליהו ווגל]].<br /> *אחיו, הרב [[נתן וואגעל]] (מוכר כלי כתיבה).<br /> *אחיו, הרב יחיאל וואגעל.<br /> *אחיו, הרב אברהם וואגעל.<br /> *אחותו, מרת גיטל אולזבערג.<br /> *בנו, ר' מרדכי צבי וואגעל.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק וואגעל.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל וואגעל.<br /> *בנו, ר' יעקב קאפל וואגעל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מקדש ישראל<br /> *דידן נצח, לובעצקי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ צפו: כיצד נקנו הספרים הגנובים של הרבי]''', הרב וואגעל מספר על חלק מעבודותיו מאחורי הקלעים כדי לקנות את הספרים בחזרה {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) ביוזמת 'איגוד מתיבתות וישיבות ליובאוויטש'<br /> *שלום מגידמן, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C.pdf מראשוני השלוחים של הרבי בעולם - חלק א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/98/%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%91.pdf חלק ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9C_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99.pdf חלק ג']''', סדרת כתבות ב{{שבועון כפר חב&quot;ד}}, קיץ תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווגל, שרגא פייביש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באנגליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלונדון]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8&diff=720009 2024-11-08T06:19:11Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קלמן בר 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב [[קלמן בר]]]]<br /> הרב '''קלמן מאיר בר''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]]) הוא הרב הראשי האשכנזי לישראל החל משנת [[תשפ&quot;ה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' בטבת]] [[תשי&quot;ח]] לאביו עמנואל ולאמו מרים איטה ב[[תל אביב]]. למד בישיבה התיכונית ב[[נתניה]] בראשותו של הרב [[שמחה קוק|שמחה הכהן קוק]]{{הערה|מונה מאוחר יותר (בשנת תשל&quot;ב) לרב העיר רחובות}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה|ה'תשל&quot;ה]] החל ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. למד בכולל בכרם ביבנה ונסמך לרבנות עיר.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו|ה'תשמ&quot;ו]] מינה אותו הרב חיים יעקב גולדוויכט לשמש כר&quot;מ בישיבת כרם ביבנה.<br /> <br /> שימש בשליחות רבנית כראש ישיבת יבנה ב[[אנטוורפן]], וכן כרב קהילת המזרחי &quot;הרב עמיאל&quot;.<br /> <br /> לצד תפקידו בישיבה, שימש כראש המדרשה לבנות בקיבוץ חפץ חיים וכרב מכללת תלפיות.<br /> <br /> ב[[ט' באלול]] [[תשע&quot;ד]] נבחר למשרת הרב האשכנזי הראשי של נתניה {{הערה|לאחר 26 שנה בהן לא כיהן רב ראשי אשכנזי בעיר}}.<br /> <br /> הקים את מערך הכשרות בד&quot;ץ &quot;בהידור הכשרות&quot; בתוך מערכת הכשרות של רבנות נתניה, הנותן מענה לציבור המקפיד על כשרות למהדרין.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט בתשרי]] [[תשפ&quot;ה]] נבחר למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל לכהן עם הרב הראשי הספרדי הרב [[דוד יוסף]] לאחר סבב שני שהתקיים בינו לבין הרב [[מיכה הלוי]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד== <br /> משתתף באירועים חב&quot;דיים ובהם מעמדי &quot;[[סיום הרמב&quot;ם]]&quot; שמתקיימים על ידי [[מטה משיח]] בעירו בראשות הרב [[אלעזר פרץ]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1280 ע' 57}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] הוכרז בידי הרב [[נפתלי רוט]] במעמד סיום הרמב&quot;ם כי [[רבני חב&quot;ד]] תומכים במועמדותו של הרב בר לרבנות הראשית ואכן רוב רבני חב&quot;ד בגוף הבוחר בחרו בו.<br /> <br /> נחשב כידיד חב&quot;ד מובהק, ואף זכה להיות בקשרי מכתבים עם הרבי מלך המשיח.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] 1433, הרב קלמן בר עם היבחרו לתפקיד הרב הראשי מספר על הקשר החם עם הרבי<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> * [https://chabad.info/elections/1146976/ - ברוב של 77 קולות - נבחר הרב קלמן בר לרב הראשי לישראל.]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[דוד לאו]]|הבא=?|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=החל מ[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשפ&quot;ה]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=720008 2024-11-08T06:14:21Z

<p>קאגאן: /* חב&quot;ד מגיבה בספקנות */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{לעריכה}}<br /> במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י&quot;ז תמוז]] [[תקל&quot;ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]. הנשיא הרברט הובר נפגש עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארה&quot;ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ג'ון קנדי==<br /> <br /> ג'ון פיצג'רלד קנדי המכונה JFK, מפורסם כנשיא ארה&quot;ב ה-35, השני הצעיר ביותר{{הערה|אחרי רוזוולט}} ונשיא ארה&quot;ב היחיד שנרצח. נולד בתרע&quot;ז, נבחר לנשיא בשנת תשכ&quot;א ונרצח בתשכ&quot;ד.<br /> <br /> הרצח התרחש בשנת [[תשכ&quot;ד]] לקראת בחירות לנשיאות בהן התמודד פעם שניה. בנוסעו בשיירה ברכב ללא גג נורו לעברו 3 יריות והוא הובהל לבית רפואה שם נקבע מותו לאחר ניסיונות הצלה.<br /> <br /> החסידים באותם ימים מצאו רמז בהוצאה מחודשת של קונטרס בד קודש על ידי הרבי, זמן קצר טרם הרצח.<br /> <br /> בקונטרס מוזכר התשומת לב המיוחדת של הקב&quot;ה כלפי מושלים ומלכים והרבי מעיר על כך הערה פרטנית משלו.<br /> <br /> הרבי הורה לרב [[יוסף ויינברג]] להסביר בשידור רדיו על הערה זו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1432}}.<br /> <br /> ישנה שמועה כי בעת הפלגה מאירופה לארה&quot;ב בתחילת השואה, החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] קילל את אביו של קנדי ולכן הבן נהרג, מול השמועה מציג הרב [[זלמן חאנין]] פיקפוקים ותמיהות ולדעתו הרב דזיקובסאן ואבי הנשיא לא הפליגו יחדיו{{הערה| [[שבועון בית משיח]] 1432}}.<br /> [[קובץ:רוברט קנדי אצל הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|רוברט קנדי אצל הרבי]]<br /> אחיו של הנשיא רוברט קנדי, כיהן כסנטור וגם בתפקיד התובע הכללי של ארה&quot;ב, ביקר אצל הרבי. בגלל תמיכתו בישראל בששת הימים, נרצח בידי ערבי בשנת תשכ&quot;ח.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]] (1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']''' - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]] (1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב&quot;ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונאלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946). התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש העסקים ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> [[קובץ:מחאה נגד תוכנית טראמפ.jpeg|ממוזער|שמאל|מחאה נגד תוכנית טראמפ בכניסה לירושלים]]<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ את &quot;תוכנית המאה - תוכנית טראמפ&quot; להסכם מסוכן בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]] וח&quot;ו עלול לסכן מיליוני יהודים.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו חלקן אורגנו על ידי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בראשות הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[יקותיאל ראפ]]. תמימים מירושלים קיימו משמרת מחאה בכניסה לירושלים{{הערה|[https://chabad.info/news/606934 משמרת מחאה יומית בכניסה לירושלים]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/602708/ אסון לישראל: חסידי חב&quot;ד במחאה בירושלים נגד תוכנית המאה]}}.<br /> <br /> רבני מכון הלכה יחד עם רבנים העוסקים בשלימות הארץ, הוציאו מחאה חריפה נגד תוכנית טראמפ. על המכתב חתמו רבנים חשובים ובהם: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[שלום בער וולפא]]{{הערה|[https://chabad.info/news/603367/ שלימות הארץ: רבני חב&quot;ד במחאה נמרצת וקריאה]}}. קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש' בראשות הרב [[יוסף גערליצקי]] יצאו במחאה נגד תוכנית טראמפ{{הערה|[https://chabad.info/news/575975/ מאות רבנים: תוכנית המאה מסוכנת, הסיפוח אינו שוה את הסיכון]}}, ובאתר [[חב&quot;ד אינפו]] וב[[שבועון בית משיח]] פורסמו ראיונות ומאמרים נגד תוכנית המאה - תוכנית טראמפ.<br /> <br /> בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל&lt;ref&gt;[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===מתמודד בבחירות תשפ&quot;ה===<br /> טראמפ מתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית המתקיימות בד' חשון תשפ&quot;ה (2024). ומתוך הבנה כי נצחונו ייטיב עם יהודי ארצות הברית וישראל ועדיף מנצחונה של המתמודדת מולו, רבים מחסידי חב&quot;ד הביעו תמיכה בו.<br /> ב[[ה' תשרי]] [[תשפ&quot;ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה&quot;ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ&quot;ד. את טראמפ קיבלו מספר עסקנים ובראשם הרב [[יהודה קרינסקי]] {{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}.<br /> <br /> בציבור החרדי ובכללו החב&quot;די נשמעו גילויי תמיכה פומבית בטראמפ.<br /> <br /> חברי ועד הקהל בקראון הייטס הוציאו מכתב בו קוראים להצביע לטראמפ, וכך גם שלוחים ברחבי ארה&quot;ב, הביעו תמיכה פומבית בטראמפ{{הערה|[https://col.org.il/news/165808 קראון הייטס יוצאת להצביע: כך זה נראה בשכונה החב&quot;דית]}}.<br /> <br /> מנגד הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מיוחד בו מבהיר כי חב&quot;ד איננה מתערבת בבחירות.<br /> <br /> בארץ הקודש, יש העוסקים בענייני שלימות הארץ שקראו להצביע טראמפ בתקווה שממשלת ישראל תוכל להתמודד עם התובנות שלו בענייני שלימות הארץ.<br /> <br /> ===נשיא ארצות הברית בפעם השניה===<br /> בניגוד לסקרים שעד ימים ספורים לפני הבחירות, כולם הראו כי טראמפ מפסיד, הרי תוצאות הבחירות הראו רוב גדול לטראמפ, וכך הוכח כי למרות כל ההשמצות בתקשורת האמריקאית וגם הישראלית, כי אזרחי ארצות הברית רצו לראות בבית הלבן, נשיא רפובליקני, אוהב ישראל, {{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה&quot;ב]}}.<br /> <br /> ====חב&quot;ד מגיבה בספקנות====<br /> בליל הבחירות כאשר השעה התקדמה, ורשתות התקשורת הכריזו על ניצחון טראמפ, אתרי האינטרנט החב&quot;דיים בעברית ובאנגלית &quot;חגגו&quot; בכותרות ראשיות את ניצחון טראמפ. מצד שני כלי התקשורת החב&quot;דיים הביעו גם פקפוק ב'גן עדן' שישרור ביחסי ארצות הברית כלפי ישראל בענין שלימות הארץ, מלחמת חרבות ברזל ויחסי ישראל-ערבים: <br /> <br /> אתר [[חב&quot;ד אינפו]] הוסיף לכותרת ידיעת הניצחון, תמונה של טראמפ בכותל המערבי. ולדיווח על הניצחון בבחירות לנשיאות צורפו דברים גם על ניצחון הרפובליקנים בסנט:<br /> &quot;לאחר לילה ארוך במיוחד, קבעו מדגמי הטלווזיה כי המועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה&quot;ב ה-47, זאת לאחר שניצח במרבית המפתח, ביניהם גם פנסילבניה וג’ורג’יה. בנוסף לבחירות לנשיאות, ניצחו הרפובליקנים גם בבחירות לסנאט, הדבר יאפשר לטראמפ חופש פעולה נרחב לפחות במהלך השנתיים הראשונות לנשיאותו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/elections/1147770/ חוזר לבית הלבן: טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארה&quot;ב]}}.<br /> <br /> אתר [[חב&quot;ד און ליין]] פירסם מאמר שמציג את המציאות הכל כך מורכבת והכותרת: &quot;דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?&quot; ולצד הצגת דבריו כי יאפשר לישראל לעשות מה שרוצה בעזה ולבנון, מביע הכותב &quot;משה בן חיים&quot; את הצד השני של העתיד האפשרי של טראמפ מול ישראל: &quot;יש גורמים שונים בבית הלבן שימשיכו בניסיונות לשכנע את הנשיא הנבחר ללחוץ על ישראל ולבצע נסיגות מעזה, מדרום לבנון, תמורת הסכמים כאלו ואחרים. יתכן שדווקא כעת טראמפ ירצה להוכיח ו'להרשם בדפי ההיסטוריה' כמביא שלום אזורי ועולמי חדש. מי זוכר את 'עסקת המאה' של טארמפ בקדנציה הקודמת שלו, שכללה בעיקרה נסיגות ישראליות?&quot;{{הערה|https://col.org.il/news/165811 'ועוד יותר טוב': דונלד טראמפ יהיה טוב ליהודים?]}}.<br /> <br /> [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ירד לדפוס בשעות בהן רשתות התקשורת באמריקה הכריזו על ניצחון טראמפ והיבחרו בפעם השניה לנשיא ארצות הברית. השבועון הוציא מוסף חדשות בצבע אדום - כהזדהות עם צבע המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית בראשה עומד טראמפ. הכותרת הראשית זועקת: פרזידנט טראמפ, ותמונתו מבקר באוהל.<br /> השער כולו מוקדש לניצחון טראמפ ושישה פתיחים של טורי פרשנות מתנוססים על שער העיתון. והטור הפותח של עורך העיתון הרב [[אהרן דב הלפרין]] מצנן את ההתלהבות מניצחון טראמפ: &quot;חשוב לשנן שוב ושוב את קביעתו של הרבי, כי בסופו של דבר השאלה החשובה והקריטית היא מה עושה ממשלת ישראל מול כל ממשל אמריקאי&quot; ומציג את המציאות שההתנתקות התרחשה בתקופת הנשיא בוש אוהד ישראל ואילו בתקופת אובמה שלא פירגן לישראל, המצב היה טוב יותר כי ממשלת ישראל עמדה איתנה{{הערה|כפר חב&quot;ד 2083}}.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה&quot;ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב&quot;ד{{col}}]}}.<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ה, התכונן להתמודד, אבל אחרי עימות עם טראמפ, הסיר את התמודדותו, ובמקומו התמודדה סגניתו קמאלה האריס שהובסה בבחירות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''קללת משפחת קנדי''', [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי&quot;צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=719196 2024-11-02T22:33:32Z

<p>קאגאן: /* פרנקלין דלאנו רוזוולט */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{לעריכה}}<br /> במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י&quot;ז תמוז]] [[תקל&quot;ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארה&quot;ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ג'ון קנדי==<br /> <br /> ג'ון קנדי המכונה JFK, מפורסם כנשיא ארה&quot;ב הצעיר ביותר ונשיא ארה&quot;ב היחיד שנרצח.<br /> <br /> הרצח התרחש בתשכ&quot;ד לקראת בחירות לנשיאות בהן התמודד פעם שניה. בנוסעו בשיירה ברכב ללא גג נורו לעברו 3 יריות והוא הובהל לבית רפואה שם נקבע מותו לאחר ניסיונות הצלה.<br /> <br /> החסידים באותם ימים מצאו רמז בהוצאה מחודשת של קונטרס בד קודש על ידי הרבי, זמן קצר טרם הרצח.<br /> <br /> בקונטרס מוזכר התשומת לב המיוחדת של הקב&quot;ה כלפי מושלים ומלכים והרבי מעיר על כך הערה פרטנית משלו.<br /> <br /> הרבי הורה לרב יוסף ויינברג להסביר בשידור רדיו על הערה זו{{הערה|בית משיח 1432}}.<br /> <br /> ישנה שמועה כי החסיד הרב ישראל דזייקובסאן קילל את אביו של קנדי ולכן נהרג{{הערה| בית משיח 1432}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]] (1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']''' - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]] (1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב&quot;ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונאלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[ה' תשרי]] [[תשפ&quot;ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה&quot;ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ&quot;ד{{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}. <br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו, בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל&lt;ref&gt;[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה&quot;ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב&quot;ד{{col}}]}}.<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''קללת משפחת קנדי''', [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי&quot;צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=719093 2024-11-01T08:50:05Z

<p>קאגאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]<br /> '''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום רשת חנוך חב&quot;ד, הינה רשת מוסדות חינוך חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] בהוראת הרבי, ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום בראשות המנכ&quot;ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] הינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב&quot;ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|אתר הרשת}}.<br /> <br /> ==התייסדות ה'רשת'==<br /> [[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]<br /> [[קובץ:הנהלת הרשת תשמ&quot;ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]<br /> בקיץ [[תשי&quot;א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב&quot;ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] [[תשי&quot;א]], הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך &quot;אהלי יוסף יצחק&quot; על שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]:<br /> <br /> {{ציטוטון|<br /> הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר &quot;אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש&quot; אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}<br /> }}<br /> <br /> בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי&quot;א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב&quot;ד בארץ הקודש: &quot;הרח&quot;ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: &quot;ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים&quot;{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}. <br /> <br /> ===זרם בלתי זרמי===<br /> הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ&quot;זרם בלתי-זרמי&quot;. הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב&quot;ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר בן ציון דינור, להקמת רשת מוסדות חינוך חב&quot;דיים במסגרת &quot;זרם בלתי-זרמי&quot;, כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]:<br /> <br /> בח' ב[[סיון]] [[תשי&quot;ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב&quot;ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס&quot;ה]], עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}. <br /> <br /> ===המשרד בתל אביב===<br /> את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: &quot;בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא ב[[תל אביב]], ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד&quot;.<br /> ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה,כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> בשנים הבאות משרדי הרשת עברו לכפר חב&quot;ד, במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==בתי הספר הראשונים== <br /> <br /> [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז&quot;ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]<br /> במהלך חורף [[תשי&quot;ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב&quot;ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] [[תשי&quot;ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית בשבועון בית משיח {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]], }}<br /> <br /> '''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. <br /> <br /> בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. <br /> <br /> ''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת &quot;מלחה&quot;. את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. <br /> <br /> ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]]. <br /> <br /> גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. {{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.<br /> <br /> ==ניהול הרשת==<br /> <br /> בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראה בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}. <br /> <br /> עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס&quot;ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}. <br /> <br /> בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת. <br /> <br /> הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'. <br /> <br /> לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ויחד עם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}<br /> <br /> במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא. <br /> <br /> הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי &quot;עת לעשות לה' הפרו תורתך&quot;. <br /> <br /> הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש. <br /> <br /> מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו&quot;ל. <br /> <br /> במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל&quot;ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.<br /> <br /> חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר&quot;{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}. <br /> <br /> המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל&quot;ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.<br /> <br /> ==הרשת מתרחבת==<br /> במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב&quot;דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב&quot;ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראה בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> ===מנהלי הרשת במשך השנים===<br /> *מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]] <br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב [[משה סלונים]]<br /> *הרב [[מאיר פריימן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]<br /> *הרב [[ישראל בוטמן]]<br /> *הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]<br /> <br /> ===הנהלה נוכחית===<br /> <br /> * הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ&quot;ל ומורשה חתימה <br /> * הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד<br /> * הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד<br /> * הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר<br /> * הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה<br /> * הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר<br /> * גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר<br /> <br /> *'''תפקידים נוספים:''' <br /> *הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.<br /> *הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל&quot;ו)|נחום רבינוביץ']] - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה. <br /> *הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.<br /> <br /> ===מבקרי הרשת===<br /> מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי&quot;ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:<br /> <br /> * הרב [[אליעזר קרסיק]] ע&quot;ה<br /> * הרב [[אברהם פריז]] ע&quot;ה<br /> <br /> ===מפקחי הרשת===<br /> מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.<br /> <br /> ====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====<br /> בשנת [[תש&quot;כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.<br /> <br /> ====הרב [[יעקב מינסקי]]====<br /> הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.<br /> <br /> ====הרב [[יחיאל מלוב]]====<br /> בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]].<br /> <br /> בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.<br /> <br /> ==פעולות בשנים האחרונות==<br /> <br /> ===מטרות הרשת===<br /> <br /> מטרות הרשת (בשנים האחרונות):<br /> <br /> · לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב&quot;ד.<br /> <br /> · לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.<br /> <br /> · לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.<br /> <br /> · ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.<br /> <br /> · להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|אתר הרשת}}.<br /> <br /> ===חינוך חברתי חסידי===<br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.<br /> <br /> המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.<br /> <br /> ===חופשות===<br /> לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.<br /> <br /> מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.<br /> <br /> ===מרכז פדגוגי===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב&quot;די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.<br /> <br /> המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.<br /> <br /> ===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ&quot;א]] עמוד 34.}}===<br /> מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.<br /> <br /> במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב&quot;ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה &quot;דבר גדול הוא ביותר&quot;.<br /> <br /> בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.<br /> <br /> ===מיתוג===<br /> במהלך השנים [[תשע&quot;ט]]-[[תשפ&quot;ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם &quot;רשת חינוך חב&quot;ד&quot;:<br /> *'''[[שלהבות חב&quot;ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.<br /> *'''בתי חינוך חב&quot;ד''' - בתי ספר לבנות חב&quot;ד<br /> *'''תלמודי תורה חב&quot;ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב&quot;ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב&quot;די<br /> *'''גני חב&quot;ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]<br /> *'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.<br /> <br /> הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.<br /> <br /> ==הוראות הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.<br /> <br /> *יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י&quot;ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט&quot;ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה&quot;ק י' כסלו תש&quot;פ.}}.<br /> <br /> ==הוצאות לאור==<br /> *'''אני מאמין''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא [[גאולה ומשיח]] ל[[חיילי צבאות ה']], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''לחשוב כיהודי''' - תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב&quot;ד]] [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''רבותינו נשיאנו - אדמו&quot;ר שליט&quot;א''' - יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ב]] ע&quot;י מחלקת הו&quot;ל של הרשת ובעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].<br /> *'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''' - ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.<br /> [[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]<br /> *'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).<br /> *'''חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.<br /> <br /> ===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב&quot;ד===<br /> '''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב&quot;ד''' הוקם בתשרי [[תשל&quot;א]] על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.<br /> בין תשרי [[תשל&quot;א]] ל[[אייר]] [[תשל&quot;ג]] יצאו שישה גליונות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> [[תלמוד תורה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> ===תולדות בכירי הרשת===<br /> *'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס&quot;ה]].<br /> *&quot;שגריר הרבי לרומניה&quot;, קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק - [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש&quot;ע]].<br /> *'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ג]].<br /> *'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ&quot;ט]].<br /> *'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס&quot;א]].<br /> *'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> ===התפתחות ופעילות הרשת===<br /> *'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ז]]-[[תשע&quot;א]].<br /> *'''[[אלבום חב&quot;ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל&quot;ג]].<br /> *'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ&quot;ב עמוד 16<br /> *'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53<br /> <br /> ===אגרות והוראות הרבי===<br /> * אגרות הרבי לרשת בפרסום ראשון, [[שבועון בית משיח]] 1432<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[http://reshetch.org/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק]'''<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/037090260433.html בראשית ימי הרשת] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע&quot;ב-תשע&quot;ג<br /> *'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב&quot;די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ&quot;ד<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=719088 2024-11-01T08:41:44Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מור יוסף ע&quot;ה]]<br /> [[קובץ:אגרת עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|אגרת מהרבי אליה צורפה קבלה על מעמד]]<br /> הרב '''עמרם מור יוסף''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[כ&quot;א באלול]] [[תשפ&quot;ד]]) - מורה ומחנך בישיבות חב&quot;ד ב[[מרוקו]] - [[קזבלנקה]] ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]], שו&quot;ב ובעל תפילה ב[[צפת]], נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה ב[[מקווה]], ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ===משפחה מיוחסת===<br /> <br /> הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא ב[[מרוקו]] בשנת [[תרפ&quot;ו]], לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי&quot;ד אחיו של [[הבבא סאלי]]. ואילו בת אחותו הרבנית מזל התחתנה עם ה[[בבא מאיר]] רבי [[מאיר אבוחצירא]] בנו של [[הבבא סאלי]]. <br /> <br /> למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, ותלמוד תורה של אוצר התורה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ==מחנך בישיבת חב&quot;ד קזבלנקה==<br /> כבחור מבוגר, התקרב לחב&quot;ד על ידי השלוחים הראשונים למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ובשנות הי' פעל במוסדות חב&quot;ד בכפרי מרוקו.<br /> <br /> בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], בניהולם של שלוחי הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|ראה בספר [[תולדות חב&quot;ד במרוקו]], פרק מורים- קזבלנקה}}.<br /> <br /> ==מחנך בישיבת חב&quot;ד באגאדיר==<br /> [[קובץ:אגרת עמרם מור יוסף אגאדיר.jpeg|ממוזער|שמאל| ברכות ועידוד כמחנך באגאדיר]]<br /> מספר שנים כיהן כמורה ומחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו שער אגאדיר}}, במשך מספר שנים נוהלה על ידי שליח הרבי הרב [[עזריאל חייקין]] ולאחר עזיבתו על ידי בוגרי ישיבות חב&quot;ד. <br /> <br /> בזמן עבודתו כמחנך באגאדיר כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות ובהן הדרכות פרטיות.<br /> <br /> הרב מור יוסף עבד באגאדיר עד שנת [[תש&quot;כ]], זמן קצר לפני רעידת האדמה שהחריבה את הישיבה באגאדיר{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו וכרטיס הרב מור יוסף בספר חסידים}}.<br /> <br /> הרב מור יוסף היה טרוד בעבודת החינוך, אבל הרבי עודדו למצוא שידוך ובשנת תשכ&quot;ב התחתן עם גברת עליה (עליזה) שתחי' לבית באץ{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}. לאחר עלייתה לארץ הקודש מונתה לנהל את מעון חב&quot;ד בצפת. <br /> <br /> ==שו&quot;ב בצפת==<br /> ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בשכונת כנען בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] התפרנס כשו&quot;ב. כאשר ה[[בבא סאלי]] ביקר באזור צפת אמר שיאכל רק משחיטת הרב מור יוסף.<br /> <br /> נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.<br /> <br /> הייתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקווה מידי יום לפני תפילת שחרית{{הערה|סטטוס בצפון}}.<br /> <br /> הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי מה&quot;מ ברחבי ארץ הקודש מ[[חצור הגלילית]] ועד [[יפו]].<br /> <br /> ==אגרות הרבי==<br /> בתקופת כהונתו כמחנך באגאדיר החל לכתוב לרבי וקיבל תשובות באגרות שהרבי שלח איליו וכוללות הוראות פרטניות.<br /> <br /> מאז במשך עשרות שנים כתב לרבי וביקש ברכות וקיבל אגרות מהרבי. האגרות וגם מענות מהמזכירות וקבלה על תרומה ל&quot;[[מעמד]]&quot; פורסמו על ידי המשפחה בתשורה לחתונת נכדתו בת בנו ר' אביעזר מור יוסף, בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] זכה להגיע אל [[הרבי]] לחודש תשרי{{הערה|תשורת אלמליח-מור יוסף תשע&quot;ט}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> נפטר ב[[כ&quot;א אלול]] [[תשפ&quot;ד]] הלווייתו יצאה מכפר חב&quot;ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]. נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב&quot;דיים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]}} וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים אזוריים בצפון אה&quot;ק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' אביעזר מור-יוסף – [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו: ר' [[ניסן מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[חצור הגלילית]]<br /> *בנו: ר' [[מאיר מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[פרדסיה]] ומנהל ת&quot;ת חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בנו: ר' בצלאל מור-יוסף (בץ) - סלעית (שומרון)<br /> *בנו: ר' יוסף יצחק מור-יוסף – [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו: מרת יוכבד תמם – שליחה ב[[יפו]]-כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת רותי רחמים – כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת גאולה גרינברג – צפת <br /> *בתו: מרת יעל כהן – צפת<br /> *בתו: מרת מיכל אלמלם – צפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;רבי עמרם&quot; שוחט ובודק, חזן ומורה דרך לרבים מבני העיר''', סטטוס הצפון גיליון 256 עמוד 20<br /> * ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד במרוקו (ספר)]]<br /> * סטטוס בצפון גיליון 256<br /> * תשורה אלמליח- מור יוסף תשע&quot;ט<br /> * '''תמים בכל מעשיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 2082<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]<br /> * [https://col.org.il/news/165021 עבד בישיבות חב&quot;ד במרוקו: הרב עמרם מור-יוסף ז&quot;ל מצפת]<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135417/ תיעוד דומע: הלווית הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה בצפת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=719087 2024-11-01T08:38:04Z

<p>קאגאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{לעריכה}}<br /> במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י&quot;ז תמוז]] [[תקל&quot;ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארה&quot;ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]] (1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']''' - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]] (1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב&quot;ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונאלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[ה' תשרי]] [[תשפ&quot;ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה&quot;ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ&quot;ד{{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}. <br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו, בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל&lt;ref&gt;[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה&quot;ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב&quot;ד{{col}}]}}.<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''קללת משפחת קנדי''', [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי&quot;צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=719086 2024-11-01T08:37:50Z

<p>קאגאן: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{לעריכה}}<br /> במשך קיומה של [[ארצות הברית]] (הוקמה ב[[י&quot;ז תמוז]] [[תקל&quot;ו]]), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב&quot;ד]] ו[[הרבי]].<br /> <br /> ==הרברט הובר ==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ&quot;ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרפ&quot;ט]] (1929) ל[[תרצ&quot;ג]] (1933)<br /> <br /> ===הפגישה עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)}}<br /> בשנת [[תר&quot;צ]] (1930) נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארה&quot;ב]] למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה&quot;ב הרברט הובר.<br /> <br /> בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י&quot;ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br /> <br /> בביקור הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br /> <br /> אחרי הביקור נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א}}.<br /> <br /> ==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1882) ומת בשנת [[תש&quot;ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה&quot;ב בין השנים [[תרצ&quot;ג]] (1933) עד למותו ב[[תש&quot;ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br /> <br /> בזמן השואה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br /> <br /> במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי&quot;צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br /> <br /> בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br /> <br /> הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br /> &quot;מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות&quot; {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br /> <br /> ==ריצ'רד ניקסון==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ&quot;ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשכ&quot;ט]] (1969) ל[[תשל&quot;ד]] (1974).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br /> <br /> העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל===<br /> {{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br /> בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br /> <br /> {{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br /> בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל&quot;ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br /> <br /> ==ג'רלד פורד==<br /> [[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]<br /> הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ג'ימי קרטר==<br /> {{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br /> [[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש&quot;מ]]]]<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל&quot;ז]] - [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br /> ===ההסכם שלום עם מצרים===<br /> {{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל&quot;ט]] (1978) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br /> <br /> להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב&quot;ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br /> <br /> ===חנוכיה בבית הלבן===<br /> {{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.<br /> <br /> ===יום החינוך===<br /> {{ערך מורחב|יום החינוך בארה&quot;ב}}<br /> [[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב&quot;ד]] מ[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשמ&quot;ט]] - &quot;מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח&quot;]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י&quot;א ניסן]], כ&quot;יום החינוך והשיתוף&quot; שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br /> <br /> מאז כל שנה, חותם נשיא ארה&quot;ב ב[[י&quot;א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י&quot;א ניסן כ'יום החינוך']''' - י&quot;א ניסן תשע&quot;ה {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רונלד רייגן==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;א]] (1911) ומת בשנת [[תשס&quot;ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה&quot;ב בין השנים [[תשמ&quot;א]] (1981) ל[[תשמ&quot;ט]] (1989).<br /> <br /> לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ&quot;ד]] (1984) לבין חמשת אנשי &quot;המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים&quot;.<br /> <br /> רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br /> {{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br /> לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> ===חוק רמת הגולן===<br /> [[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br /> <br /> ===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br /> {{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br /> {{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג &quot;רגע של שתיקה&quot; וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br /> <br /> ===תעודת כבוד===<br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> ==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ&quot;ט]] (1989) ל[[תשנ&quot;ג]] (1993).<br /> <br /> ===ועידת מדריד===<br /> {{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br /> <br /> [[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ&quot;ה]]<br /> ==ביל קלינטון==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ&quot;ג]] (1993) לבין [[תשס&quot;א]] (2001).<br /> <br /> היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br /> <br /> בחודש כסלו תשנ&quot;ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br /> <br /> ===הסכמי אוסלו===<br /> {{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש&quot;ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב&quot;ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br /> <br /> ===הסכמי שלום===<br /> קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש&quot;ס.<br /> <br /> ==ג'ורג' ווקר בוש==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס&quot;א]] (2001) ל[[תשס&quot;ט]] (2009).<br /> <br /> היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br /> <br /> ===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br /> גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס&quot;ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br /> <br /> גם כאן [[חב&quot;ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br /> <br /> ==ברק אובמה==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> | [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br /> |}<br /> נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס&quot;ט]](2009) עד ל[[תשע&quot;ו]](2016).<br /> <br /> === ההסכם עם איראן===<br /> {{ערך מורחב|איראן}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב&quot;ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה&quot;ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.<br /> <br /> ==דונאלד טראמפ==<br /> [[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב&quot;די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע&quot;ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> <br /> נחשב כנשיא אוהד ישראל. בשנת [[תשע&quot;ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בשנת [[תשע&quot;ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]], וב[[י&quot;ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע&quot;ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br /> <br /> בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[ה' תשרי]] [[תשפ&quot;ה]], כחודש לפני הבחירות [2024] לנשיאות ארה&quot;ב, הגיע טראמפ לביקור ותפילה באוהל הקדוש, תחת אבטחה חסרת תקדים, לציון יום השנה בעולם [7 באוקטובר] לטבח הנורא ביהודי ארץ הקודש שהיה בשמחת תורה תשפ&quot;ד{{הערה|https://chabad.info/news/1139156/}}. <br /> <br /> ===תוכנית המאה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ-30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב&quot;ד יצאו בהפגנות נגדו, בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל&lt;ref&gt;[https://www.hageula.com/news/in_the_world/25759.htm טראמפ: פתרון שתי מדינות לא יכול לעבוד] באתר הגאולה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ג'ו ביידן==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ב]]. היה סגן נשיא ארה&quot;ב בין השנים [[תשס&quot;ט]] - [[תשע&quot;ו]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br /> <br /> היכרותו הראשונית עם חב&quot;ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/139618 נשיא ארה&quot;ב מגיע: מה שאולי לא ידעתם על קשריו עם חב&quot;ד{{col}}]}}.<br /> <br /> מיודד עם שלוחי חב&quot;ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב&quot;ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב&quot;ד]] בווישגטון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br /> {{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נשא נאום בו אמר: {{ציטוטון|העולם היום צריך את חב&quot;ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[תפילות בימי השואה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * קללת משפחת קנדי, [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 1432, ע' 32-37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי&quot;צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=719085 2024-11-01T08:35:26Z

<p>קאגאן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]<br /> הת' סרן '''ישראל''' הכהן '''יודקין''' הי&quot;ד ([[ה' סיון]] [[תשס&quot;א]] - [[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]])<br /> שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי&quot;ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]]<br /> נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס&quot;א]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכד הרב [[מיכה שטיינמץ]], נין המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]).<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ו[[תומכי תמימים דעת]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> לאחר מכן התגייס ל[[צה&quot;ל]] ושירת כסמ&quot;פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם ברצועת עזה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] ([[פסח שני]]), בגיל 22 (שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-23), נרצח מירי צלף.<br /> <br /> לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה משפחתו לכתוב [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. נשיא המדינה [[בוז'י הרצוג]] נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר.<br /> כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.<br /> <br /> ==[[הי&quot;ד]]==<br /> [[קובץ:מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|המצבה לאחר הסאגה]]<br /> ביום השלושים לפטירתו, ביקשו בני משפחתו ממשרד הביטחון לאשר לכתוב את התואר &quot;[[הי&quot;ד]]&quot; - ה' יקום דמו - על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה.<br /> <br /> משפחתו החלה במאבק תקשורתי וב[[הכנסת|כנסת]], כדי שיותר להם להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot; על המצבה. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף את התואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי&quot;ד במצבתו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[סיון]] תשפ&quot;ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי&quot;ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון יואב גלנט התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.<br /> <br /> המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי&quot;ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר את הוספת התואר &quot;הי&quot;ד&quot; או &quot;ז&quot;ל&quot; במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב &quot;השם יִקום דמו&quot;. בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי&quot;ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. <br /> <br /> בזכות המאבק ובעקבותיו, התואר &quot;הי&quot;ד&quot; יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה, ועשרות משפחות ביקשו להוסיף את התואר למצבות יקיריהם{{הערה|[https://chabad.info/news/1133167/ נחשף: עשרות משפחות ביקשו להוסיף הי&quot;ד למצבות בנם] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בטקס גילוי ה[[מצבה]], השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו ר' טוביה יודקין בן הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] - נפטר 12 ימים לפני פטירת נכדו.<br /> * אמו ציפורה יודקין בת הרב [[מיכה שטיינמץ]] - נפטר כחצי שנה לאחר נפילת הנכד <br /> * אחיו, ר' שאול יודקין.<br /> * אחיו, דובי יודקין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''מאבק משפחת יודקין על הוספת הי&quot;ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי&quot;ד''' שבועון {{שבועון בית משיח}} 1415.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/סרן-ישראל-יודקין/ תגית: סרן ישראל יודקין באתר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:יודקין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מאור מנחם רחובות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%A5&diff=719084 2024-11-01T08:34:28Z

<p>קאגאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' מיכה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מיכה שטיינמץ]]<br /> [[קובץ:מיכה שטיינמיץ.png|250px|ממוזער|שמאל|הרב מיכה שטיינמץ מאזין לשיעור בבית הכנסת [[בית מנחם]]]]<br /> ר' '''מיכה (אבא מיכאל) שטיינמץ''' ([[ז' חשון]] [[תרצ&quot;ט]], 1 בנובמבר 1938 - [[כ&quot;ז תשרי]] [[תשפ&quot;ה]], 29 באוקטובר 2024) היה [[משפיע]] ו[[שוחט]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[תל אביב]] לאביו ר' יוסף מרדכי ולאמו מרת אלה שטיינמץ ב[[ז' בחשוון]] תרצ&quot;ט{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_048.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם זכה לקבל הדרכות פרטניות ב[[עבודת ה']] מהמשפיע הנודע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ&quot;ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכתה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב&quot;די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'. וכאשר היה ספק לגבי התקופה בה ישארו בקבוצה עקב בעיות עם הצבא, והתמימים ביקשו מהרבי ברכות באופנים שונים והרב שטיינמיץ בהתוועדות שמחת תורה ביקש מהרבי ברכה מיוחדת שיוכלו להישאר מעבר לזמן שהגביל הצבא{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 827 ע' 42}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יפה, בת ר' [[ישראל ברוק]] ונכדת המשפיע הנודע הרב [[חיים שאול ברוק]].<br /> <br /> עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&amp;CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}.<br /> <br /> זכה להיות השוחט של [[כפר חב&quot;ד]] במשך עשרות שנים, וקיבל על כך מענות מהרבי.<br /> <br /> שימש כ[[משפיע]] הקהילה ב-[[770 (כפר חב&quot;ד)|770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ביום שלישי [[כ&quot;ז בתשרי]] [[תשפ&quot;ה]]{{הערה|יוסי סולומון, [https://chabad.info/bdh/1146783/ כפר חב&quot;ד: הרב מיכה (אבא מיכל) שטיינמיץ ע&quot;ה] {{אינפו}} כ&quot;ז בתשרי תשפ&quot;ה.}}, בגיל 85 ונטמן בהר הזיתים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' יצחק שטיינמץ - כפר חב&quot;ד.<br /> * בנו, ר' [[חיים שאול שטיינמץ]] - שליח הרבי בעיר סרסוטה,פלורידה.<br /> * בנו, ר' שלמה שטיינמץ - כפר חב&quot;ד.<br /> * בתו, מרת ציפורה יודקין - כפר חב&quot;ד. בנה, [[ישראל הכהן יודקין]] הי&quot;ד<br /> * בתו, מרת נחמה לויטין - לוד.<br /> * בתו, מרת צביה ספרנוביץ - בני ברק.<br /> * בתו, מרת שרה בר - פתח תקוה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''הרב מיכה שטיינמץ ע&quot;ה''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1432 ע' 59<br /> * '''קבוצי מעלה, ראיונות וזכרונות מחברי קבוצה תשכ&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] 827<br /> *'''הרבי שאל: מתי אתם חוזרים?''', בתוך פרוייקט 'אנא ומלכא בלחודוהי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2003 עמוד 52<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|165661|מוותיקי אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד: המשפיע הרב מיכה שטיינמץ ע&quot;ה||כ&quot;ז בתשרי תשפ&quot;ה}} {{תמונה}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שטיינמץ, מיכה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=719083 2024-11-01T08:32:34Z

<p>קאגאן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]<br /> הת' סרן '''ישראל''' הכהן '''יודקין''' הי&quot;ד ([[ה' סיון]] [[תשס&quot;א]] - [[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]])<br /> שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי&quot;ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]]<br /> נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס&quot;א]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכד הרב [[מיכה שטיינמץ]], נין המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]).<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ו[[תומכי תמימים דעת]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> לאחר מכן התגייס ל[[צה&quot;ל]] ושירת כסמ&quot;פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם ברצועת עזה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] ([[פסח שני]]), בגיל 22 (שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-23), נרצח מירי צלף.<br /> <br /> לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה משפחתו לכתוב [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. נשיא המדינה [[בוז'י הרצוג]] נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר.<br /> כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.<br /> <br /> ==[[הי&quot;ד]]==<br /> [[קובץ:מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|המצבה לאחר הסאגה]]<br /> ביום השלושים לפטירתו, ביקשו בני משפחתו ממשרד הביטחון לאשר לכתוב את התואר &quot;[[הי&quot;ד]]&quot; - ה' יקום דמו - על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה.<br /> <br /> משפחתו החלה במאבק תקשורתי וב[[הכנסת|כנסת]], כדי שיותר להם להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot; על המצבה. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף את התואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי&quot;ד במצבתו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[סיון]] תשפ&quot;ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי&quot;ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון יואב גלנט התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.<br /> <br /> המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי&quot;ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר את הוספת התואר &quot;הי&quot;ד&quot; או &quot;ז&quot;ל&quot; במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב &quot;השם יִקום דמו&quot;. בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי&quot;ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. <br /> <br /> בזכות המאבק ובעקבותיו, התואר &quot;הי&quot;ד&quot; יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה, ועשרות משפחות ביקשו להוסיף את התואר למצבות יקיריהם{{הערה|[https://chabad.info/news/1133167/ נחשף: עשרות משפחות ביקשו להוסיף הי&quot;ד למצבות בנם] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בטקס גילוי ה[[מצבה]], השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו מצד אביו, הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] - נפטר 12 ימים לפני פטירת נכדו.<br /> * סבו מצד אמו, הרב [[מיכה שטיינמץ]] - נפטר כחצי שנה לאחר נפילת הנכד<br /> * אביו ר' טוביה יודקין<br /> * אחיו, ר' שאול יודקין.<br /> * אחיו, דובי יודקין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''מאבק משפחת יודקין על הוספת הי&quot;ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי&quot;ד''' שבועון {{שבועון בית משיח}} 1415.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/סרן-ישראל-יודקין/ תגית: סרן ישראל יודקין באתר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:יודקין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מאור מנחם רחובות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=719082 2024-11-01T08:31:20Z

<p>קאגאן: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יודקין.png|ממוזער|שמאל|סרן ישראל יודקין כחייל]]<br /> הת' סרן '''ישראל''' הכהן '''יודקין''' הי&quot;ד ([[ה' סיון]] [[תשס&quot;א]] - [[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]])<br /> שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי&quot;ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יודקין בהתוועדות .jpeg|שמאל|ממוזער|ישראל (מוקף בעיגול) בהתוועדות עם חברי כיתתו בבית הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]]]<br /> נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס&quot;א]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב טוביה ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכד הרב [[מיכה שטיינמץ]], נין המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] והרב יצחק גרשנטקורן (מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]).<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ו[[תומכי תמימים דעת]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> לאחר מכן התגייס ל[[צה&quot;ל]] ושירת כסמ&quot;פ בגדוד החרדי 'נצח יהודה'.<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם ברצועת עזה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] ([[פסח שני]]), בגיל 22 (שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-23), נרצח מירי צלף.<br /> <br /> לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה משפחתו לכתוב [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. נשיא המדינה [[בוז'י הרצוג]] נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר.<br /> כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.<br /> <br /> ==[[הי&quot;ד]]==<br /> [[קובץ:מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|המצבה לאחר הסאגה]]<br /> ביום השלושים לפטירתו, ביקשו בני משפחתו ממשרד הביטחון לאשר לכתוב את התואר &quot;[[הי&quot;ד]]&quot; - ה' יקום דמו - על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה.<br /> <br /> משפחתו החלה במאבק תקשורתי וב[[הכנסת|כנסת]], כדי שיותר להם להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot; על המצבה. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף את התואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי&quot;ד במצבתו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בחודש [[סיון]] תשפ&quot;ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי&quot;ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון יואב גלנט התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.<br /> <br /> המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי&quot;ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר את הוספת התואר &quot;הי&quot;ד&quot; או &quot;ז&quot;ל&quot; במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב &quot;השם יִקום דמו&quot;. בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי&quot;ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. <br /> <br /> בזכות המאבק ובעקבותיו, התואר &quot;הי&quot;ד&quot; יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה, ועשרות משפחות ביקשו להוסיף את התואר למצבות יקיריהם{{הערה|[https://chabad.info/news/1133167/ נחשף: עשרות משפחות ביקשו להוסיף הי&quot;ד למצבות בנם] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בטקס גילוי ה[[מצבה]], השתתף שר הביטחון יואב גלנט לצד בני משפחה וידידים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו מצד אביו, הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] - נפטר 12 ימים לפני פטירת נכדו.<br /> * אחיו, ר' שאול יודקין.<br /> * אחיו, דובי יודקין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''מאבק משפחת יודקין על הוספת הי&quot;ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי&quot;ד''' שבועון {{שבועון בית משיח}} 1415.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/סרן-ישראל-יודקין/ תגית: סרן ישראל יודקין באתר {{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:יודקין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מאור מנחם רחובות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=718905 2024-10-31T08:06:32Z

<p>קאגאן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מור יוסף ע&quot;ה]]<br /> הרב '''עמרם מור יוסף''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[כ&quot;א באלול]] [[תשפ&quot;ד]])- מורה ומחנך בישיבות חב&quot;ד ב[[מרוקו]] - [[קזבלנקה]] ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]], שו&quot;ב ובעל תפילה ב[[צפת]], נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה במקוה, ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ===משפחה מיוחסת===<br /> <br /> הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא במרוקו בשנת תרפ&quot;ו, לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי&quot;ד אחיו של [[הבבא סאלי]]. ואילו בת אחותו הרבנית מזל התחתנה עם ה[[בבא מאיר]] רבי [[מאיר אבוחצירא]] בנו של [[הבבא סאלי]]. <br /> <br /> למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, ותלמוד תורה של אוצר התורה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ===מחנך בישיבת חב&quot;ד קזבלנקה===<br /> כבחור מבוגר, התקרב לחב&quot;ד על ידי השלוחים הראשונים למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ובשנות הי' פעל במוסדות חב&quot;ד בכפרי מרוקו.<br /> <br /> בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], בניהולם של שלוחי הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו, פרק מורים- קזבלנקה}}.<br /> <br /> ===מחנך בישיבת חב&quot;ד באגאדיר===<br /> מספר שנים כיהן כמורה ומחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו שער אגאדיר}}, במשך מספר שנים נוהלה על ידי שליח הרבי הרב [[עזריאל חייקין]] ולאחר עזיבתו על ידי בוגרי ישיבות חב&quot;ד. <br /> <br /> בזמן עבודתו כמחנך באגאדיר כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות ובהן הדרכות פרטיות.<br /> <br /> הרב מור יוסף עבד באגאדיר עד שנת תש&quot;כ, זמן קצר לפני רעידת האדמה שהחריבה את הישיבה באגאדיר{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו וכרטיס הרב מור יוסף בספר חסידים}}.<br /> <br /> הרב מור יוסף היה טרוד בעבודת החינוך, אבל הרבי עודדו למצוא שידוך ובשנת תשכ&quot;ב התחתן עם גברת עליה שתחי' לבית באץ{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ===שו&quot;ב בצפת===<br /> ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בשכונת כנען בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] התפרנס כשו&quot;ב. כאשר הבבא סאלי ביקר באיזור צפת אמר שיאכל רק משחיטת הרב מור יוסף.<br /> <br /> נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.<br /> <br /> היתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקוה מידי יום לפני תפילת שחרית{{הערה|סטטוס בצפון}}.<br /> <br /> הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי מה&quot;מ ברחבי ארץ הקודש מחצור הגלילית ועד יפו.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר ב[[כ&quot;א אלול]] [[תשפ&quot;ד]] הלוייתו יצאה מכפר חב&quot;ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה. נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב&quot;דיים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]}} וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים איזוריים בצפון אה&quot;ק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' אביעזר מור-יוסף – [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו: ר' [[ניסן מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[חצור הגלילית]]<br /> *בנו: ר' [[מאיר מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[פרדסיה]] ומנהל ת&quot;ת חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בנו: ר' בצלאל מור-יוסף (בץ) - סלעית (שומרון)<br /> *בנו: ר' יוסף יצחק מור-יוסף – [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו: מרת יוכבד תמם – שליחה ב[[יפו]]-כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת רותי רחמים – כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת גאולה גרינברג – צפת <br /> *בתו: מרת יעל כהן – צפת<br /> *בתו: מרת מיכל אלמלם – צפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;רבי עמרם&quot; שוחט ובודק, חזן ומורה דרך לרבים מבני העיר''', סטטוס הצפון גיליון 256 עמוד 20<br /> * ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד במרוקו (ספר)]]<br /> * '''תמים בכל מעשיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 2082<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]<br /> * [https://col.org.il/news/165021 עבד בישיבות חב&quot;ד במרוקו: הרב עמרם מור-יוסף ז&quot;ל מצפת]<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135417/ תיעוד דומע: הלווית הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה בצפת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=718900 2024-10-31T08:04:22Z

<p>קאגאן: /* תולדותיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מור יוסף ע&quot;ה]]<br /> הרב '''עמרם מור יוסף''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[כ&quot;א באלול]] [[תשפ&quot;ד]])- מורה ומחנך בישיבות חב&quot;ד ב[[מרוקו]] - [[קזבלנקה]] ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]], שו&quot;ב ובעל תפילה ב[[צפת]], נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה במקוה, ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ===משפחה מיוחסת===<br /> <br /> הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא במרוקו בשנת תרפ&quot;ו, לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי&quot;ד אחיו של [[הבבא סאלי]]. ואילו בת אחותו הרבנית מזל התחתנה עם ה[[בבא מאיר]] רבי [[מאיר אבוחצירא]] בנו של [[הבבא סאלי]]. <br /> <br /> למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, ותלמוד תורה של אוצר התורה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ===מחנך בישיבת חב&quot;ד קזבלנקה===<br /> כבחור מבוגר, התקרב לחב&quot;ד על ידי השלוחים הראשונים למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ובשנות הי' פעל במוסדות חב&quot;ד בכפרי מרוקו.<br /> <br /> בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], בניהולם של שלוחי הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו, פרק מורים- קזבלנקה}}.<br /> <br /> ===מחנך בישיבת חב&quot;ד באגאדיר===<br /> מספר שנים כיהן כמורה ומחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו שער אגאדיר}}, במשך מספר שנים נוהלה על ידי שליח הרבי הרב [[עזריאל חייקין]] ולאחר עזיבתו על ידי בוגרי ישיבות חב&quot;ד. <br /> <br /> בזמן עבודתו כמחנך באגאדיר כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות ובהן הדרכות פרטיות.<br /> <br /> הרב מור יוסף עבד באגאדיר עד שנת תש&quot;כ, זמן קצר לפני רעידת האדמה שהחריבה את הישיבה באגאדיר{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו וכרטיס הרב מור יוסף בספר חסידים}}.<br /> <br /> הרב מור יוסף היה טרוד בעבודת החינוך, אבל הרבי עודדו למצוא שידוך ובשנת תשכ&quot;ב התחתן עם גברת עליה שתחי' לבית באץ{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ===שו&quot;ב בצפת===<br /> ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בשכונת כנען בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] התפרנס כשו&quot;ב. כאשר הבבא סאלי ביקר באיזור צפת אמר שיאכל רק משחיטת הרב מור יוסף.<br /> <br /> נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.<br /> <br /> היתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקוה מידי יום לפני תפילת שחרית{{הערה|סטטוס בצפון}}.<br /> <br /> הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי מה&quot;מ ברחבי ארץ הקודש מחצור הגלילית ועד יפו.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר ב[[כ&quot;א אלול]] [[תשפ&quot;ד]] הלוייתו יצאה מכפר חב&quot;ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה. נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב&quot;דיים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]}} וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים איזוריים בצפון אה&quot;ק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' אביעזר מור-יוסף – [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו: ר' [[ניסן מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[חצור הגלילית]]<br /> *בנו: ר' [[מאיר מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[פרדסיה]] ומנהל ת&quot;ת חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בנו: ר' בצלאל מור-יוסף (בץ) - סלעית (שומרון)<br /> *בנו: ר' יוסף יצחק מור-יוסף – [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו: מרת יוכבד תמם – שליחה ב[[יפו]]-כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת רותי רחמים – כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת גאולה גרינברג – צפת <br /> *בתו: מרת יעל כהן – צפת<br /> *בתו: מרת מיכל אלמלם – צפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;רבי עמרם&quot; שוחט ובודק, חזן ומורה דרך לרבים מבני העיר''', סטטוס הצפון גיליון 256 עמוד 20<br /> * תולדות חב&quot;ד במרוקו<br /> * '''תמים בכל מעשיו''', כפר חב&quot;ד 2082<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]<br /> * [https://col.org.il/news/165021 עבד בישיבות חב&quot;ד במרוקו: הרב עמרם מור-יוסף ז&quot;ל מצפת]<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135417/ תיעוד דומע: הלווית הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה בצפת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=718898 2024-10-31T08:02:25Z

<p>קאגאן: /* מחנך במרוקו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מור יוסף ע&quot;ה]]<br /> הרב '''עמרם מור יוסף''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[כ&quot;א באלול]] [[תשפ&quot;ד]])- מורה ומחנך בישיבות חב&quot;ד ב[[מרוקו]] - [[קזבלנקה]] ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]], שו&quot;ב ובעל תפילה ב[[צפת]], נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה במקוה, ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ===מחנך במרוקו===<br /> <br /> הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא במרוקו בשנת תרפ&quot;ו, לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי&quot;ד אחיו של [[הבבא סאלי]]. ואילו בת אחותו הרבנית מזל התחתנה עם ה[[בבא מאיר]] רבי [[מאיר אבוחצירא]] בנו של [[הבבא סאלי]]. <br /> <br /> למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, ותלמוד תורה של אוצר התורה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> כבחור מבוגר, התקרב לחב&quot;ד על ידי השלוחים הראשונים למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ובשנות הי' פעל במוסדות חב&quot;ד בכפרי מרוקו.<br /> <br /> בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], בניהולם של שלוחי הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו, פרק מורים- קזבלנקה}}.<br /> <br /> במשך מספר שנים כיהן כמורה ומחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו שער אגאדיר}}, במשך מספר שנים נוהלה על ידי שליח הרבי הרב [[עזריאל חייקין]] ולאחר עזיבתו על ידי בוגרי ישיבות חב&quot;ד. <br /> <br /> בזמן עבודתו כמחנך באגאדיר כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות ובהן הדרכות פרטיות.<br /> <br /> הרב מור יוסף עבד באגאדיר עד שנת תש&quot;כ, זמן קצר לפני רעידת האדמה שהחריבה את הישיבה באגאדיר{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו וכרטיס הרב מור יוסף בספר חסידים}}.<br /> <br /> הרב מור יוסף היה טרוד בעבודת החינוך, אבל הרבי עודדו למצוא שידוך ובשנת תשכ&quot;ב התחתן עם גברת עליה שתחי' לבית באץ{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ===שו&quot;ב בצפת===<br /> ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בשכונת כנען בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] התפרנס כשו&quot;ב. כאשר הבבא סאלי ביקר באיזור צפת אמר שיאכל רק משחיטת הרב מור יוסף.<br /> <br /> נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.<br /> <br /> היתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקוה מידי יום לפני תפילת שחרית.<br /> <br /> הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי מה&quot;מ ברחבי ארץ הקודש מחצור הגלילית ועד יפו.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר ב[[כ&quot;א אלול]] [[תשפ&quot;ד]] הלוייתו יצאה מכפר חב&quot;ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה. נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב&quot;דיים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]}} וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים איזוריים בצפון אה&quot;ק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' אביעזר מור-יוסף – [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו: ר' [[ניסן מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[חצור הגלילית]]<br /> *בנו: ר' [[מאיר מור יוסף]] – שליח הרבי מה&quot;מ ב[[פרדסיה]] ומנהל ת&quot;ת חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בנו: ר' בצלאל מור-יוסף (בץ) - סלעית (שומרון)<br /> *בנו: ר' יוסף יצחק מור-יוסף – [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו: מרת יוכבד תמם – שליחה ב[[יפו]]-כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת רותי רחמים – כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת גאולה גרינברג – צפת <br /> *בתו: מרת יעל כהן – צפת<br /> *בתו: מרת מיכל אלמלם – צפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;רבי עמרם&quot; שוחט ובודק, חזן ומורה דרך לרבים מבני העיר''', סטטוס הצפון גיליון 256 עמוד 20<br /> * תולדות חב&quot;ד במרוקו<br /> * '''תמים בכל מעשיו''', כפר חב&quot;ד 2082<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]<br /> * [https://col.org.il/news/165021 עבד בישיבות חב&quot;ד במרוקו: הרב עמרם מור-יוסף ז&quot;ל מצפת]<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135417/ תיעוד דומע: הלווית הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה בצפת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=718894 2024-10-31T07:50:54Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>מה המקור לשנת הולדתו בתרפ&quot;ו? למה לא שמענו כלום על פטירתו בגיל כזה מופלג --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 08:25, כ&quot;ט בתשרי, ה'תשפ&quot;ה 08:25, 31 באוקטובר 2024 (IST)<br /> :כרטיסו בספר חסידים [[משתמש:קאגאן|קאגאן]] - [[שיחת משתמש:קאגאן|שיחה]], 09:50, כ&quot;ט בתשרי, ה'תשפ&quot;ה 09:50, 31 באוקטובר 2024 (IST)</div>

קאגאן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=718850 2024-10-31T05:02:47Z

<p>קאגאן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מור יוסף ע&quot;ה]]<br /> הרב '''עמרם מור יוסף''' - מורה ומחנך בישיבות חב&quot;ד ב[[מרוקו]] - [[קזבלנקה]] ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]], שו&quot;ב ובעל תפילה ב[[צפת]], נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה במקוה, ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ===מחנך במרוקו===<br /> <br /> הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא במרוקו בשנת תרפ&quot;ו, לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי&quot;ד אחיו של [[הבבא סאלי]]. ואילו בת אחותו הרבנית מזל התחתנה עם ה[[בבא מאיר]] רבי מאיר אבוחצירא בנו של [[הבבא סאלי]]. <br /> <br /> למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, ותלמוד תורה של אוצר התורה.<br /> <br /> בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], בניהולם של שלוחי הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו}}.<br /> <br /> במשך מספר שנים כיהן כמורה ומחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]{{הערה|ראה בספר תולדות חב&quot;ד במרוקו}}, במשך מספר שנים נוהלה על ידי שליח הרבי הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ===שו&quot;ב בצפת===<br /> ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] התפרנס כשו&quot;ב.<br /> <br /> נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.<br /> <br /> היתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקוה מידי יום לפני תפילת שחרית.<br /> <br /> הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי מה&quot;מ ברחבי ארץ הקודש.<br /> ===פטירתו===<br /> נפטר בכ&quot;ח תשרי תשפ&quot;ה, הלוייתו יצאה מכפר חב&quot;ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה. נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב&quot;דיים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]}} וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים איזוריים בצפון אה&quot;ק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' אביעזר מור-יוסף – כפר חב&quot;ד<br /> *בנו: ר' ניסן מור-יוסף – שליח הרבי מה&quot;מ בחצור<br /> *בנו: ר' מאיר מור-יוסף – שליח הרבי מה&quot;מ בפרדסיה<br /> *בנו: ר' בצלאל מור-יוסף <br /> *בנו: ר' יוסף יצחק מור-יוסף – נחלת הר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת יוכבד תמם – יפו-כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת רותי רחמים – כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת גאולה גרינברג – צפת <br /> *בתו: מרת יעל כהן – צפת<br /> *בתו: מרת מיכל אלמלם – צפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;רבי עמרם&quot; שוחט ובודק, חזן ומורה דרך לרבים מבני העיר''', סטטוס הצפון גיליון 256 עמוד 20<br /> * תולדות חב&quot;ד במרוקו<br /> * '''תמים בכל מעשיו''', כפר חב&quot;ד 2082<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]<br /> * [https://col.org.il/news/165021 עבד בישיבות חב&quot;ד במרוקו: הרב עמרם מור-יוסף ז&quot;ל מצפת]<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135417/ תיעוד דומע: הלווית הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה בצפת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה: אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]]</div>

קאגאן