https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%91%21חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T04:19:16Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=778780ספר המאמרים אידיש2025-06-22T19:02:15Z<p>צריכים להרחיב!: עדכון קישור</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ספר המאמרים אידיש ריי"צ.png|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים - אידיש]]<br />
'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] - [[אידיש]]''' הוא ספר הכולל את המאמרים שהודפסו בירחון [[הקריאה והקדושה]] בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], שהתפרסמו כולם באידיש ובלשון קלה ומובנת, כיון שהיו מיועדים לציבור הרחב.<br />
<br />
המאמרים מבארים מושגי יסוד בחסידות בשפה בהירה, ורובם ככולם מקשרים את הענינים המבוארים בהם ל[[השואה|מאורעות התקופה]] והקשר שלהם ל{{ה|גאולה העתידה}} (דבר שהיווה חידוש במאמרי רבותינו נשיאינו).<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
[[קובץ:ספר המאמרים אידיש2.jpg|ממוזער|הרבי מציין ב[[גוף כתב יד קודש]] לספר המאמרים אידיש]]<br />
עם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חופי ארצות הברית, יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", ופתח במסע פרסום נרחב לשינוי התודעה היהודית, שמאורעות השואה הינם קריאה לבני ישראל לחזור בתשובה כהכנה לביאת משיח שמגיע בקרוב ממש.<br />
<br />
בין פעולותיו אלו, נמנית ההוצאה לאור של ירחון '[[הקריאה והקדושה]]', שנערך על ידי העיתונאי אהרון לעוויט-הירש (שהשתמש גם בשם העט "י. סגל"), בו הודפסו גם טורים שונים שנכתבו על ידי [[הרבי מלך המשיח]] ועל ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו, ובראשם המדור 'ילמדנו רבנו' - בו התפרסם מאמר אחד לכל חודש בשפת האידיש בלשון קלה ומובנת, שקישר את מאורעות התקופה, ביאורי החסידות, והקריאה להתכונן לביאת משיח. המאמרים נועדו עבור הציבור ה[[יהודי]] ב[[ארצות הברית]], ששפתו העיקרית הייתה אידיש.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ התייחס באופן מיוחד לעיתון ולתכניו, ואף התבטא אודותיו אשר "הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבר הזמן עברו עניניו", ו"המאמרים שבו בכל עת זמנם הוא"{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה ע' קפח. תמא.}}.<br />
<br />
בסך הכל בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בהם יצא לאור הגליון, הודפסו בו כשישים מאמרים, כאשר השבע הראשונים נדפסו בלשון הקודש.<br />
<br />
על חלק מהמאמרים שהודפסו בספר התבטא הרבי שאדמו"ר הריי"צ רחש להם חיבה מיוחדת{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר עמוד 11].}}.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תש"ו]] הכין הרבי לדפוס את 'ספר המאמרים - אידיש', הכולל את 53 המאמרים באידיש שהודפסו בגליון, כאשר ספר זה היה הראשון מספרי המאמרים של אדמו"ר הריי"צ שראו את אור הדפוס{{הערה|למעשה זהו הספר הראשון [[קובץ שלשלת האור|ב'שער' הראשון ב'היכל']] של אדמ"ר הריי"צ.}}, ולקראת ההדפסה הרבי עצמו העיר בו את הערותיו.<br />
<br />
== מהדורות הספר ==<br />
<br />
כבר בשנת [[תש"ג]], יצאו לאור בהסכמת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ע' רו.}} חוברות שליקטו ותרגמו טורים ומאמרים שפורסמו בהקריאה והקדושה, והוציאו אותם לאור בלשון הקודש{{הערה|האחת יצאה לאור ב[[חודש ניסן]] ב[[ניו יורק]] ב'דפוס סלומון', והשניה יצאה לאור ב[[ירושלים]] ב[[חודש אייר]] של [[תש"ג|אותה שנה]].}}.<br />
<br />
הספר יצא לאור לראשונה על ידי הוצאת [[קה"ת]] בחורף [[תש"ו]], לכבוד חגיגות יובל השישים וחמש ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנערכו ב[[חודש תמוז]] [[תש"ה]]. בתחילת הספר הופיע הקדמה ממנהל קה"ת (בתקופה ההיא) - [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].<br />
<br />
לאחר שנתיים (בשנת [[תש"ח]]), הדפיסה הוצאת קה"ת ב[[מינכן]] בראשות הרב [[דוד ברוומן]] והרב [[שלום מענדל קלמנסון]] את הספר, עבור היהודים שהתגוררו באותה עת במחנות הפליטים בגרמניה.<br />
<br />
בשנים [[תשט"ז]], [[תשכ"ח]] ו[[תשמ"ו]] הדפיסה הוצאת קה"ת ב[[קראון הייטס]] שלוש מהדורות צילום של הספר, ובשנת [[תשמ"ו]] הודפסה גם מהדורה אנגלית, בה התווספו הערות מאת המו"ל, בעריכת הרב [[שלום בער ויינברג]]. בשנת תשע"ה נדפס הספר בתרגום מלא ללשון הקודש.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1wBZdwIKnjHXdDgp6vjfJ8NRrcIoucm1K/view?usp=drivesdk ספר המאמרים אידיש] {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=762130ברוך שניאור זלמן שניאורסון2025-04-26T18:37:07Z<p>צריכים להרחיב!: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] – [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] נדפסו על ידי [[קה"ת]]. בנו הוא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.<br />
<br />
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבילר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/6802240027 תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.<br />
<br />
זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.<br />
<br />
ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ התחתן עם זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.<br />
<br />
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב"ש''', עמ' 16.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.<br />
<br />
==רשימת ענינים וסיפורים==<br />
[[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]<br />
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב"[[בית משיח]]" בגליונות בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]]. באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי ב[[כתי"ק]]) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר. <br />
<br />
הספר עוכב שנה עד שהודפס, כי באותה תקופה היומנים (שנגנבו) נדפסו (מבלי לציין את מקורם) בספר בשם "רשימות הרב"ש" כביכול בשם קה"ת. חברי המערכת התלבטו האם להדפיס את הספר לאחר הגניבה, אך כשנוכחו לראות את רמת השיבוש, החליטו להדפיסו ולמוכרו בצירוף הסבר על העיכוב וההבדלים הגסים שבין המהדורות<ref>[https://drive.google.com/file/d/10fNb0kJVDK9NBlEntLgpZtDtsYBu-buz/view?usp=sharing דברים כהוויתם].</ref>.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת [[תרס"ח]]. וב[[נישואין]] שניים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.<br />
<br />
ילדיו מנישואיו הראשונים:<br />
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.}}<br />
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של הרבי)<br />
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]<br />
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה||'''רשימות הרב"ש'''|26889|[[קה"ת]], ברוקלין, תשס"א}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=709268שיחה:ועד תלמידי התמימים2024-08-25T00:11:28Z<p>צריכים להרחיב!: ביטול גרסה 709266 של צריכים להרחיב! (שיחה)</p>
<hr />
<div>==הסתייגות==<br />
בקרב רבות מהנהלות ישיבות חב"ד לא מקובלת פעילות ה'וועד' כתוצאה מכך שהקמתו נעשתה לאחר שארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם מספר שנים קודם כבר עוסק בהצלחה באותם תחומים לאותו קהל יעד. כמו"כ 'ועד' זה משיג את גבולו של את"ה בכך שהוא מקיים את אותה הפעילות.<br />
<br />
את מרבית הפעילויות אותם מקיים ה'ועד' יזם והפעיל ארגון את"ה בשנים קודמות. הסיבה שעומדת מאחורי ועד זה היא פוליטית לחלוטין. פעילות הועד ממומנת ע"י אנשים שמזוהים בחב"ד כמחרחרי ריב גדולים.<br />
<br />
עניין נוסף. הערך נארה שהועתק מאיפה שהוא ומלא בעובדות שאינם נכונות (כאחד שחי בעולם הישיבות החל מתשס"ד אני יודע בדיוק מה הייתה ומה פעילות הועד בהווה).<br />
בעז"ה אמצא את ההזדמנות לערוך 'הגהה' לערך.<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 08:26, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:סליחה על החיתוך, מה לעשות ואלו העובדות הנכונות. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 08:39, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
::אני מדוע למה שאתה מדבר ואכן כדאי שתערוך את הערך, אך מבלי להתעלם מעובדות ופעילות ענפה שהם מבצעים. את הנטיה הפוליטית ו"השגת הגבול" (אם שייך בכלל בנושאים אלו) יש לציין במילים ספורות בפיסקה העוסקת בייסוד הוועד ובלי להגזים ולהיסחף לפוליטיקע. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 08:48, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
מענדי קנלסקי לא ראוי לערך לענ"ד. הוא אברך צעיר ולא משהו מיוחד בנוף החבד"י.<br />
<br />
אם בכל זאת חולקים עלי אז אפשר לכתוב עליו שלמד בצעירותו במגדל העמק ולאחמ"כ ב-770. שימש כמפקד בקעמפ אורו של משיח ובעת לימודיו ב-770 הקים את ועד תלמידי התמימים. כיום משמש כמשפיע בשיעור א' שח הישיבה הקטנה בקרית גת. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 05:20, 25 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כמובן שאינו מצדיק ערך. יוכח גם "כמות המידע" שכתבת עליו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:03, 25 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== בפסקה ביקורת ==<br />
<br />
נראה במוחש כי היא נכתבה מוך מניע פוליטי [הלשון: בעלי הדעה השונה]. לדעתי כדאי למחוק פסקה זו המוסיפה ומחריפה מחלוקת. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 22:05, 20 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
:אדרבה, הצע ניסוח מעודן יותר. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:46, 22 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
::אין צורך בניסוח מעודן פשוט למחוק את הפיסקה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 07:41, 23 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
:::אם משתמשים נוספים יסכימו, ניתן יהיה למחוק. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:37, 23 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
::::מתנגד, הרי העניין פשוט, ופוליטי לא פוליטי זה בדיוק מה שהוועד בא לעשות...[[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:20, 26 בינואר 2012 (UTC)<br />
:::::גם לדעתי יש למחוק פסקה זו, לא כתוב בה כלום חוץ מזה ש"בחב"ד יש פוליטיקה". [[משתמש:פאלע|פאלע]] - [[שיחת משתמש:פאלע|שיחה]]<br />
::::::אין צורך להפוך את הערך לזירת התגוששות. לא כתוב פה שום דבר רע על הוועד, אלא רק ביקורת מקובלת ומנומסת. הלוואי על כל ארגון שיבקרו את פעילותו באופן הזה. לעומת זאת, אם נשמיט את הפיסקא אנ"שים רבים ידירו את רגליהם מלתרום כאן, בטענה שיש כאן יותר מידי "קונצנזוס" (הטענה לא מוצדקת, והלוואי... {{קריצה}}). בכל אופן אם בכל זאת מתעקשים לספור קולות, אז אני מצביע נגד המחיקה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:49, 7 באפריל 2014 (UTC)<br />
מחילה זה כתוב מעוגן מידי צריך להיכנס בהם קצת יותר כן!!הם באו להילחם באת"ה העולמי"!!!!!!! {{שכח|ד.ר}}<br />
ממש לא מסכים עם הגישה, לצערנו היו מקומות שבהם את"ה העולמי לא נכנס- כמו תות"ל לוד וכיו"ב, והועד הגיע למלא את החיסרון הזה- אין שום סיבה לקטע 'ביקורת'- הם לא פונים לאותו קהל יעד... אשמח אם הוא ימחק.--[[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 18:41, י"ט בניסן, ה'תשפ"ב 18:41, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
<br />
הנה עוד ערך שהושמה בו תבנית לעריכה שיש להחליפה כעת ב[[תבנית:בבדיקה]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 02:03, 23 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
<br />
==שחזור==<br />
מישהו עם הכתובת [[מיוחד:תרומות/83.130.125.48|83.130.125.48]] ערך את דף השיחה. מכיון שלא מקובל לערוך הודעות של משתמשים אחרים שיחזרתי את הדף לכפי שהיה קודם לכן.<br />
<br />
גם בערך עצמו אותו משתמש ביצע כמה עריכות, חלקן כללו השחתות וחלק נוסף דברים שאין מקומם באנציקלופדיה (זה היה נראה כמו דף פרסומת). כיון שאין בכוונתי להתחיל לברור בין עריכותיו - שיחזרתי את כולן.[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:59, 8 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
:כך נאה. אנו מקבלים כל עריכה בברכה, ובלבד שתהיה אנציקלופדית. מי שרוצה להרחיב ערך, יתכבד ויתאמץ לעמוד בקריטריונים הראויים, או יפעל קמעה קמעה עד שילמד את הסגנון והכללים הנדרשים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשע"ד 22:54, 18 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
<br />
== תמונת הסמל ==<br />
<br />
--[[משתמש:אוריאור|אוריאור]] - [[שיחת משתמש:אוריאור|שיחה]] 21:31, 24 בספטמבר 2015 (UTC)יש סמל עדכני יותר (מופיע ב'ערך' בויקיפדיה){{משוב}} [[משתמש:אוריאור|אוריאור]] - [[שיחת משתמש:אוריאור|שיחה]] 21:31, 24 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
== תבנית עריכה ==<br />
<br />
מה חסר? ומדוע הערך נעול?<br />
<br />
מגזין תחיינו אינו מיועד עבור התמימים בלבד, אלא עבור כל אנ"ש. לכן הוא גם מופץ גם בקהילות אנ"ש ולא רק בהיכלי הישיבות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 23:37, 25 באפריל 2016 (UTC)<br />
:זה נעול מפני אנונומי שהשחית בקביעות. אם משהו רוצה לערוך, נא להודיעני, ואפתח לכמה ימים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בניסן ה'תשע"ו, למניינם 23:40, 25 באפריל 2016 (UTC)<br />
::שלום שלום. אגב, ראית מה שכתבתי ב[[שיחה:האוהל]]?<br />
::לא דחוף לי לערוך דווקא. רק תוסיף מה שכתבתי לגבי המגין "תחיינו", וכן שהועד מוציא לאור מידי שבוע גיליון בשם "בית חיינו" - יומנים ושיחות בענייני דיומא, המופץ בקהילות אנ"ש ובישיבות תות"ל.<br />
::בכלל, את כל הפיסקא "קבצאים שיצאו לאור ע"י הועד", יש לתקן ולשפר. תוכל לראות בערך הזה בויקיפדיה.<br />
::בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 23:44, 25 באפריל 2016 (UTC)<br />
:::הועד מייעד את פעולותיו באופן מוצהר לבחורי הישיבות, ומה שנעשה מעבר לכך הוא יח"צ בעלמא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:10, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
::::מה ההבדל בינו לבין [[ועד חיילי בית דוד]]?--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 00:11, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
:::::אני פותח את הערך. ניתן להוסיף. בנוגע לערך האוהל אני חושב שכדאי לשאול את [[משתמש:שיע.ק|בעל המעשה]] עצמו לפשר פעולותיו שם.--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בניסן ה'תשע"ו, למניינם 01:08, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
::::::הוועד עצמו מצהיר שפעולותיו מיועדות לתמימים באתר שלהם, [vaadhatmimim.org/templates/articlecco_cdo/aid/1686230/jewish/Our-Mission.htm], יחד עם זאת הפצת העלון בקרב אנ"ש כמו גם האירוח בתשרי שמיועד גם לאנ"ש מראה שמלבד פעולתיו העיקריות הוא פועל גם בקרב אנ"ש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:28, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
<br />
== שנת הקמתו ==<br />
<br />
לי ידוע שהועד הוקם בשנת תשס"ב, כשנתיים לאחר [[את"ה העולמי]] בתש"ס!<br />
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 18:30, 5 במאי 2016 (UTC)<br />
:יש לך מקור שהוא הוקם בתשס״ב ??<br />
<br />
== עד מתי? ==<br />
<br />
עד מתי כל גולש תמים שנכנס לאתרינו ישקע בהררי פוליטיקה וזבל? מה המטרה בפיסקת הביקורת כאן? מילא בערכים כמל"ח וכו' שיש כאן מחלוקת מיהו המנהל אני יכול עוד איכשהו להבין שיש ראש מעוות החושב שיש מקום לפוליטיקה באתר שמטרתו הפצת המעיינות, אולם כאן מה הקשר? '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:59, 2 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
== הערות על הערך ==<br />
<br />
הערך מחמיא במידה מוגזמת התלושה במעט מהמציאות לארגון שהשקפתו הרשמית אינה כדעת חבדפדיה... כמה נקודות שלא קיימות במציאות המופיעות בערך בתיאור על ההוצאה לאור של הוועד:<br />
1. גיליון 'בית חיינו' לא יוצא בקביעות מידי שבוע וישנם תקופות ארוכות בהם לא יוצא כלל. גם מהו הביטוי המוזר 'ימי האור בבית חיינו'?<br />
2. מגזין תחיינו הראשון יצא לאור בחודש תשרי תשע"ד ועד היום יצאו רק שישה גיליונות. הגיליון האחרון יצא בג' תמוז בשנה שעברה. איפה הגיליון הדו חודשי כאן? הייתי מגדיר כגיליון היוצא מעת לעת ותו לא.<br />
3. מנשר 'לעבן מיט רעבן' לא מוכר לכותב השורות וכמדומה לא קיים במציאות.<br />
נקודה נוספת: בקשר לביקורת ב'קובץ לחיזוק ההתקשרות' שיו"ל ע"י הוועד מאחד התשרי'ס מופיע במפורש דעת הוועד נגד הכרזת ושירת יחי אדוננו היום ובפרסום ושאין ללמוד כלום מתשנ"ג. (הקובץ מופיע באוצר החכמה ואפשר לצטט משם).<br />
יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!<br />
<br />
במחילת כת"ר: 2. אכן היו ימים יותר טובים בבית חיינו ואל תתעלם בכח מהמציאות המרה. <br />
נקודה נוספת: אני חושב שכל בר דעת מבין שאין מה לשיר היום 'יחי אדוננו' היות שחייו אינם חיים בשריים, ולמה להלחם עם המציאות כעוור?... ואכן אין ללמוד כלום מתשנ"ג כי זו היתה תקופה קשה לחסידות חב"ד שעבדו לפי המצב דאז וכשם שלפני כ"ז אדר היתה דרך עבודה מסוימת כך לאחר ג' תמוז. וק"ל. {{שכח|זיכער}}<br />
:א. נהוג לחתום ולהזיח. ב. ראה בארוכה בערך [[נצחיות חייו של הרבי]]. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ה באב ה'תשפ"ב 10:36, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
== תחת ההנהלה ==<br />
<br />
{{א|אויפעפענען}}, במה מתבטא מה שהוספת שזה תחת הנהלת הישיבה? יש לזה מקור? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ז באייר ה'תש"ף<br />
:כידוע, הוא נפתח תחת ובעידוד רב של ר' [[דוד רסקין]], מנהל הישיבה. וכיום תחת ר' שלמה זרחי. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 14:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 14:57, 11 במאי 2020 (IST)<br />
:הועד גם כותב כך תחת כל עץ רענן "תחת הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית 770". ואגב, איני יודע אם לשנות כי זה יעורר הרבה ויכוח וד"ל, אבל בתשרי תשס"א כבר היו פארבריינגענ'ס רשמיים של הועד (זכור לי שבדקתי כך בשבועוני כפר חב"ד מאז), ופעולתו הראשונה הייתה לקראת ג' תמוז תש"ס כמו שמספר קנלסקי. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 16:27, י"ז באייר, ה'תש"ף 16:27, 11 במאי 2020 (IST)<br />
::זה שכותב תחת כל עץ רענן לא כ"כ אומר.. בעידוד רב של דוד רסקין נשמע קצת היסחפות ביחס לשנים היה אמור להיות ממש זקן--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 16:46, י"ז באייר, ה'תש"ף 16:46, 11 במאי 2020 (IST)<br />
:::לא היו כותבים כך תמיד אם אין לזה ביסוס, עובדה שאת"ה לא כותב כך. ועכ"פ עפ"ז יכול אני לכתוב זאת כאן.<br />
:::הכי איתא באנציקלופדיית 'המכלול': "בין הדוחפים להקמת הוועד היו הרב יואל כהן, הרב שלמה זרחי והרב דוד רסקין." ושמעתי כמה דברים בנושא מא' מהתמימים שהיה מראשי הועד בשנים האחרונות [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 17:17, י"ז באייר, ה'תש"ף 17:17, 11 במאי 2020 (IST)<br />
::::ראיה ממכלול? זה בדיוק כמו שבמכלול יתפתח וויכוח בנושא ויביאו מקור מהנכתב כאן.. כמו ששם ערך זאת מישהו מגמתי כך נעשה כאן וד"ל. באופן כללי כשכותבים משהו מסוים מן הסתם הוא נכון אך כאשר איירי בסגנון אנשים החולים בתסמונת 'המכרזי' 'הרשמי' 'שתחת..' כו'וכו' הדברים שונים... גם אם יש אמת בדברים זה בוודאי לא שהם דחפו והמריצו וכו' אלא אישרו ונתנו הסכמתם ובאותה מידה אפשר לומר שהיות והרב לבקובסקי, גולמב בלומינג וכו' משתתף בפעולות וכינוסים שונים של את"ה הרי שהארגון פועל תחת ישיבת תות"ל המרכזית.<br />
::::תזכורת לר' אויפעפענען: חבל לשרוף זמן אנרגיות וכו' על תילי תילים של דקדוקי עניות בערכים נפיצים במקום להקדישו לעריכה כה רבה שחסרה בשלל נושאים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:37, י"ז באייר, ה'תש"ף 21:37, 11 במאי 2020 (IST)<br />
:::::אתה כותב את דבריך ("גם אם יש אמת וגו'") כהשערה בלבד, מה שידוע הוא שהועד כותב בקביעות כמעט עשרים שנה שהוא "תחת הנהלת".<br />
:::::איני כ"כ מבין בזה, אבל דבריך אודות גאלאמב לא כ"כ קשורים, כי אם תעיין בערך [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] תמצא שההנהלה המוסמכת היא - עפ"י התייחסות הרבי - רד"ר ורש"ז (וכן רז"ל) דווקא. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:07, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:07, 11 במאי 2020 (IST)<br />
::::::שאלתי היתה במה זה מתבטא? הוא מממן את הארגון? הוא מנהל אותו? הוא בחר מישהו שינהל אותו? או שכפי שהחייל כתב שהוא רק מעודד (כמו שהרבה אנ"ש מהשכונה מעודדים) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:46 • י"ז באייר ה'תש"ף<br />
<br />
==דיון על הביקורת נגד הועד, מלחמתו ביחי ו'אי עיסוק מספק' בבשורת הגאולה...==<br />
בעיקרון צריך לשחזר את עריכותיך, ולהחזירם רק לאחר דיון כאן (כמדומה שזה הסדר כאן בכגון דא). בינתיים לא הצלחתי בזה. <br />
<br />
אז בינתיים תכתוב כאן בבקשה:<br />
<br />
1) מה הפירוש "התעלמות מעידוד יחי"?? <br />
<br />
[לשם הדוגמא, נראה לי שארגון [[צבאות ה']] מתעלם מעידוד הניגון [[זאל שוין זיין די גאולה]] (בעשרות התוועדויות במיוחד בנו"נים). מעולם לא שמעתי אותם מתחילים אותו.] <br />
<br />
2) מה הפירוש "מלחמתם העיקשת בתודעת בשורת הגאולה"???<br />
<br />
3) למה כל משפט שנאמר בפאנל מסוים ב'תשרי' מסוים (וגם לא הבנת אותו נכון) הופך לתמצית משנתו של הארגון????<br />
<br />
לסיכום, נראה שאתה ניזון מעט מפוליטיקה ילדותית, במחילה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 21:41, י"ט בניסן, ה'תשפ"ב 21:41, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:מר [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], אל תיתמם. הוועד בהחלט מתעלם ומתנגד לעידוד יחי וההשוואה לזאל שוין זיין די גאולה מגוחכת ודמגוגית. איני רואה צורך להביא כאן את הדוגמאות (הידועות, ברורות וחד משמעיות) להתנגדות הוועד ליחי כשאתה משווה זאת בדמגוגיות לזאל שוין זיין די גאולה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:36, י"ט בניסן, ה'תשפ"ב 23:36, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
::מתנצל שרק כעת רואה את תגובתך, אשתדל לענות על דבריך אף שכל חסיד שהעניין הכי עיקרי שהזמ"ג בוער בו מצטמרר ביותר למקרא דבריך:<br />
<br />
::1) "אל יפטר אדם מחברו לא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו" אומרים חכמינו ובכך מלמדים אותנו כלל חשוב, שעלינו לייחס חשיבות מכרעת דווקא לדברים האחרונים שזכינו וראינו את הרעבע מעודד ועושה. בפרט כאשר הניגון - הכרזת הק' "יחי אדונינו" הינה הכרזה המבטאת את כך שאנו מקבלים על עצמינו את מלכותו של הרבי מה"מ, וכפי שהרבי מה"מ אומר בשיחת משפטים נ"א שכעת נותרה העבודה של "קבלת מלכותו ע"י העם". (כהערה צדדית לגמרי: יחי אדונינו הינו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים בכל שנות הנשיאות)<br />
<br />
::א"כ אנו למדים ששירת יחי אינה ניגון סטנדרטי אלא הכרזה שאנו כחסידים אמורים לחיות בשס"ה גידינו ולהכריזה ולהפיצה לפי היא היא הנותנת את הכח למה"מ לגאול את עם ישראל! כפי שאומר הרבי בשיחות רבות וראה: ב' ניסן מ"ח, תולדות נ"ב, יום ב' דר"ה ל"ז ועוד ועוד..<br />
<br />
::ועד תלמידי התמימים בחר באופן זדוני לא רק להתעלם מהכרזת הק' אלא לצאת כנדה במלחמת חורמה! בדיון שנערך בתשע"ג בפני הרב ברוין הודה נציג ה'ועד' כי ההתעקשות של את"ה ללכת עם הכרזת הק' עד הסוף הייתה אחת הסיבות המרכזיות להקמת הועד! בכנס היסוד של אותו אירגון נוראי הכריז הר"ז גופין שמטרת האירגון הינה להראות ש"אפשר להיות בחור חסידי בלי יחי" '''רח"ל עפ"ל'''.<br />
<br />
::ברור שההתעלמות והמלחמה כנגד הכרזת הק' ראויה לכל ביקורת וגינוי גם על גבי חבדפדיה! (וההשואה לניגונים אחרים מטופשת לחלוטין, ועדיין באם צ"ה היו מחרימים במופגן ניגון בעל משמעות חסידית מסויימת הדבר היה גורר גל מחאות וביקורת נוקבת, כפשוט)<br />
<br />
::2) זה לא מה שכתבתי. אני כתבתי מלחמתם העיקשת ב"אקטואליות של בשורת הגאולה" ושאלתך היא א"כ מה המשמעות האקטואלית של בשורת הגאולה, ואת זה אנסה לתמצת ביותר לשורות הבאות.<br />
<br />
::כל הדורות האמינו וקיוו שמשיח יבוא ויתגלה ויצעיד את הדור כולו לגאולה האמיתית והשלימה. אולם בדורינו המצב שונה לחלוטין. בדורינו אנו '''מובטחים''' שזה יקרה סו"ס!<br />
<br />
::כתוצאה מכך, נושא זה - ביאת המשיח אמור להיות '''ה'''נושא המרכזי שמעסיק את כולנו יום ולילה. וכפי שאבינו מלכינו כותב בד"מ וארא: "שבכאו"א מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, נעשים קודש לנשיא הדור על ידי זה שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור - משה רבינו שבדור, "גואל ראשון הוא גואל אחרון" - שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש"!! וידועים המענות בנושא כגון "העניין הכי עיקרי שהזמ"ג ימות המשיח וכו וכו ועדיין לא נגענו בסיום עבודת השליחות וההגדרה של "קבלת פני משיח צדקנו בפו"מ" כ'''השליחות היחידה''' (שים לב, לא מילים שלי אלא של מלכינו משיחנו) ועוד הבטים רבים לכך שזה זה הנושא שאמור להיות תמיד אל מול עיננו ולתפוס כל כותרת.<br />
<br />
::עניין זה ברור ונהיר לכל חסיד שמעט עבד בללמוד ולהפנים את שיחות הקודש של הרבי מה"מ, אולם אנשי ומקימי הועד מחליטים באופן שיטתי להתעלם ולהקטין את הנושא הכ"כ מרכזי ועיקרי זה. ביאת המשיח - ואת זה תוכל לשאול כל תמים הלומד בישיבות שתחת הועד - אינו הנושא שעובר כבריח התיכון ממבצע למבצע ומהתוועדות להתוועדות של הועד אלא זוכה לכל היותר למקום יפה איפשהוא בסוף סדר החשיבות.<br />
<br />
::בנוסף חלק קריטי בבשורת בגאולה הינה הפצת זהותו של משיח על מנת לגרום ל"קבלת מלכותו ע"י העם" דבר שבועד - לדאבון לב - מטשטשים ומסתירים ואין כאן המקום להאריך בנושא הכ"כ מצער הזה..<br />
<br />
::ברור א"כ שראוי שגם על טישטוש והפיכתו של הדבר המרכזי ביהדות ועבודת ה' לדבר שולי תינתן ביקורת!<br />
<br />
::3) גם את זה לא כתבתי! כתבתי שהביקורת ניתנת על כך שהם '''נתנו מקום''' בפומבי לדעה הכ"כ מושללת הזאת, ולא על כך שזו דעתם..<br />
<br />
::(מלבד זאת שכידוע, שאת"ה לא יביאו מישהו שירצה על הנחת ד' זוגות בזמן הזה, וצא"ח לא יביאו מישהו שינאם על "קבלת המכות" אבל הועד כן הביא מישהו שינאם על זה שהרבי הוא לא נביא ושהוא לא בדיוק היה שפוי '''רח"ל''' וצריך להבין מאיזה מקום זה נובע..)<br />
<br />
::בברכה, לאחדות החסידים סביב דברי קודשו של מלכינו --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 15:10, כ' בניסן, ה'תשפ"ב 15:10, 21 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::א געזונטן זומער, [[משתמש:האמנתי כי אדבר]]. יישר כח על הדברים הנלהבים (וכמובן אין צורך להתנצל, בטח לא בפניי). וכעת לכאורה מוטל עלי להגיב, ולכל הפחות באותה אריכות...<br />
<br />
אז אפשר להחזיר בדרשה מנומקת משלי (שתסביר למשל, מדוע אצל מנהלי הועד לא מונח שזוהי בדיוק משמעותה של הכרזת יחי, או: מדוע ההנהגה הכללית בין חסידי חב"ד לא נקבעה '''בדיוק''' עפ"י מה שהסבירו לך בישיבת-קיץ בצפת); <br />
<br />
אפשר גם להחזיר במלחמת תנופה (למשל, להסביר את ההבדל בין דברים אלו לערכים נעלים אחרים, אותם מחרימה דווקא 'תנועת הנוער' אותה אתה מחבב); <br />
<br />
אבל מפאת אופי המקום, אבחר להתייחס לכשל '''שבטיעון עצמו''':<br />
<br />
לכל לראש חשוב לדייק בדבריך. בדבריך שהועד ''''נלחם''' בהכרזת יחי' בודאי לא התכוונת כפשוטו ממש, שהרי לא ידוע לנו על שום פעולה אקטיבית שנקט הועד כדי לגרום או לשכנע מישהו להפסיק בהכרזת ה'יחי'. לא קיים שום קונטרס וכיו"ב שיצא מתחת-ידו בנושא זה או בנושאים הקרובים אליו. ובודאי ובודאי שמעולם לא נשמע מכיוונו ציוץ כלשהו כנגד ענין הדגשת 'אקטואליות' הגאולה, או הלימוד והעיון בשיחות תשמ"ח-תשנ"ב. ואדרבה. <br />
<br />
יתירה מזו: בכו"כ מהישיבות העומדות בשת"פ מלא עם הועד (מבין הישיבות הגדולות מדובר על כולם, מלבד זו שבכפר חב"ד יצ"ו), המשיכה להישמע הכרזת יחי ו/או המשיכו לתלות שלטי יחי עד לפחות שנות העיי"ן – עשר שנים '''לאחר''' הקמת הועד והתבססותו. לא ידוע לנו על פעולה שננקטה מצדו כנגד הענין, גם לא בדרכי נועם ושלום (גם כשהוסרו השלטים או שנפסקה ההכרזה, בהחלטת ההנהלה או התמימים – לא נצפה קשר כלשהו לפעולות הועד).<br />
<br />
לכן נראה לבאר כוונתך באו"א, ש'מלחמתו' של הועד מתבטאת בכך, שחינוכו הוא לסולם ערכים חסידי-התקשרותי מסוים, ובתוכו ענין הכרזת יחי והדגשת הגאולה תופסים מקום נמוך מידי, מכפי שהי' צריך להיות לטעמך.<br />
<br />
ומדאתינן להכי יש לתמוה תמיהה גדולה: מה לך כי נפלת על אנשי 'הועד'? הן פעולות הועד מסתכמות, לכל היותר, בחמש פעמים בשנה, וגם אז – הפעולה היא בד"כ מרחוק ובמנותק. בכל ימות השנה כולם, נמצאים תלמידי התמימים תחת מרות רבני ומשפיעי הישיבה. הם אלו שמורים את דרכם ונתיבתם, והם אלו שבונים להם את סולמות-הערכים. הם הם אלו שיקבעו להם את תדירותה של הכרזת יחי (אם בכלל), והם אלו שיתוועדו עמם בקביעות ויורום את מסלולה של הדרך הישרה הקלה והמהירה. וכך אכן קורה בפועל ממש! ומה לך כי נזעקת על מבצע זה או אחר שעורך הועד, או על סידורי לינה ושלש פאנלים בחודש תשרי?! אתמהה!!<br />
<br />
אז מובן שקל לך ושכמותך להתגולל על כמה בחורים צעירים, מאשר להעביר את שבט ביקורתם על רבנים ומשפיעים בעלי-דעה, אבל סו"ס אין זה הופך לבעל חשיבות אנציקלופדית...<br />
<br />
[ולפתע גם דבריו של ידידינו היושב ודורש כמפי הגבורה מקבלים משמעות קצת פחות רצינית... באשר למול עיניו עשרות משפיעים וראשי ישיבות, הבקיאים בשיחו של רבינו לא פחות ממנו (ואולי אפי' קצת יותר), הרואים את הדברים מעט אחרת, ועד לפועל ממש...].<br />
<br />
* <br />
<br />
יטען עכשיו החכמולוג: ומה בכך שבפועל אין תיעוד למלחמת החרמה של הועד בערכי היחי? הרי 'יכולני להעיד בעצמי' (בבחי' אף אני בחלומי), על הצהרות הועד בשעת הקמתו, שמטרתו היא אך ורק 'לשרש את היחי מפי התמימים'!...<br />
<br />
למענו נגולל קצת היסטוריה: ההשקפה המתנגדת לדעות המשיחיסטים לא הומצאה בתשס"ב, אלא הרבה לפני. גם דעותיהם של המשפיעים והר"מים הרבים היו כבר גלויות וידועות לתלמידיהם. א"כ הועד לא קם כדי להנחיל השקפה חדשה, כי-אם לשמש 'מטריה אידיאולוגית' עבור אלו מהתמימים שמאסו מיום-ליום בהנהגה החדשה שהורכבה לראשם באותו זמן (וכמובן, מצד המשפיעים היה עידוד כמעט מקיר-לקיר).<br />
<br />
תשאל שוב בתמימות, מה היה רע בהנהגה הקודמת? האם הכרזת ה'יחי' ומבצעי הלימוד ב'גאולה-ומשיח'? כנראה שלא ממש... האמונה הכפויה השתדרגה מיום-ליום ברעיונות נחמדים נוספים, כמו: פרסומי 'קבלת המלכות' בחוצות, הוספת פריטי-לבוש מעניינים ללבושו של תמים, פתיחת מעמדי 'שביל' בזאל הגדול, מיאוס ברוב מוסדותיו של רבינו, ועוד. לשיא הגיעו ברעיון המבהיל של "הליכה לאהל – מחלישה את האמונה" עפ"ל (כמובן שאח"כ נוספה גם תיאוריה הזויה להסברת הענין בשכל...). וכל ה'מקרר' בכהוא-זה – חשיב כופר מסית ומדיח! [בנקודה האחרונה כנראה נמאס לציבור סופית, ובערך אז הוקם הועד, שפעולתו הראשונה (ג' תמוז תש"ס) הייתה סידור הסעות לאהל].<br />
<br />
שוב, עיקר הבעיה לא הייתה עצם המעשים של כמה קיצוניים, אלא ההד שזה גרם בציבור. נוצרה אז אוירה בקהל התמימים (בשונה מציבור אנ"ש), שככל שמעשה הוא יותר קיצוני ומוזר, כך הוא 'חסידי' יותר, ומתאים לכוונתו הק'. זו הייתה הרוח אז, ופשוט לא הכירו דרכים אחרות להתקשר לרבי. הייתה ציפייה לגוף רציני שיקום ויראה ש"אפשר להיות בחור חסידי", גם בהתקשרות פשוטה ופנימית כ"א לפי דרכו, גם מבלי להיות מחוייב לכל הרגש שהיה לפלוני בתשנ"ג, או ממש אתמול בבוקר (למשל, שאמונת "והוא יגאלנו" צריכה להיות מוכרזת כל יום, אחר כל תפילה או מצוה אחרת, שלש פעמים, ובעיקר בכל מקום). ואילולא יצאנו משם, משועבדים היינו עד היום לדיקטטורת-המחשבות, בפיקוח ועדת ההיגוי של בית משיח. והמכיר את העובדות יסכים.<br />
<br />
את זה פעל הועד אז, ומאז ועד היום היו לו פעולות באופנים שונים שענינם שווה – חיזוק ההתקשרות לנשיאנו, פשוט שהרבי יהיה אצל תמים דבר מוחשי וחי [לעומת-זאת הדרך הקודמת, לפיה אי אפשר לה לפעולת התקשרות מבלי שדגלון משיח ינצנץ לה מבין שיניה – נחלה לענ"ד כישלון חרוץ, ואת התוצאות יכול לראות כל המבקר בבית חיינו. ודי בזה].<br />
<br />
עכ"פ אין חולק שיש הרבה מה לשפר, גם בענין העיקרי – עניני משיח. אבל כמובן שאין מה לבוא בטענות למישהו, דמהיכי תיתי שזהו דווקא במסגרת אחריותו של הועד, ולא תפקיד המשפיעים וכו' (וכנ"ל גם אין לומר שהועד קובע סולם-ערכים שגוי, כי גם זהו תפקיד ההנהלה בכל-אתר. ורק בשבילך אעיר גם, שבשונה ממה שאתה יודע על "כל תמים שבישיבות שתחת הועד" – המצב אינו כך כלל, אלא טוב הרבה יותר, גם בזכות פעולות הועד. ו"עובדים על-זה" להוסיף כהנה וכהנה).<br />
<br />
* <br />
<br />
לענין הפאנל דתשרי תשע"ט, אתה נוהג כשמך אשר בחרת לך: האמנתי – בדבריי '''שלי''' – כי אדבר... ובכח מיכלא דמהימנותא אתה משתכנע בכל פעם יותר ויותר. ברשותך ניגש לעובדות: <br />
<br />
מה שכתבת על "לא שפוי" – פשוט לא הי' ולא נברא, ואף משל לא הי'. ולזה א"צ אפי' לשמיעת הפאנל המלא. מספיקה הבטה חוזרת ומעמיקה בסרטון המסולף שערכו חבורת 'את"ה העולמי', בכדי להבין עד כמה ילדותי ומגוחך הוא ה'חיתוך' שנעשה שם. <br />
<br />
לענין 'נביא' – כנ"ל אכ"מ להסביר בפרטות, אך בכל אופן: בדבריו שם ממש לא נכנס להסביר מהו כן הפירוש בנבואתו של רבינו, ומהו הפשט המבורר בשיחה. אלא רק '''שלל''' הביאור שבודאי מופרך, לפיו בש"פ שופטים תנש"א ניתנה נבואה חדשה, המנותקת מהשיחות שלפנ"ז, ולפיה משיח בא "תיכף ומיד ממש" לזמן אמירת השיחה. <br />
איני יודע מפני-מה נלהבים חבריך לבאר כן בכל-זאת, אבל כדבריו ההשלכות מביאור זה הן בהחלט קשות ולא-הגיוניות, יעויין רמב"ם יסוה"ת פ"ז. ודי בזה. <br />
<br />
נ.ב. מאחר שבשונה ממני – שקיבלתי רבות מפעולות הועד, ולכן חשוב לי להגן על שמו – לך אין כל רווח מהכפשתו (מלבד אולי, שיקולי מקארתיזם קטנוניים וכיו"ב). אבקשך שלא להתעקש עמי בענין זה, אלא להניח הדברים כפי שהם. אלא א"כ אתה מזהה חוסר דיוק בעובדות, שאז אדרבה אשמח לתגובתך. ויתברך בכל הברכות כאיווי נפש הדו"ש תכה"י [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 16:10, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 16:10, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
:ברשותך רבינו, שאלה קטנה וסליחה ש'הבול הפוך': מהו 'מקארתיזם'? ומהיכן מכיר אתה ביטוי זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:11, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:11, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::[[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], אחר התודה על הקדשת הזמן לגילול מגילה זו (שחובה לציין שמעניין לקרוא אותה וניכר שעומדת מאחוריה מחשבה והגות עצמאית) הרי מבלי להשיב במגילה ארוכה ומסודרת כזו אעיר כמה נקודות מהנלענ"ד בעניין: זלזולך בהשפעתם המכרעת של פאנלים אירועים גליונות וואווירה שהכניס הארגון בשעות, ימים ותקופות שמחוץ לסדרים ולנוכחות הנהלהת הישיבות וכו' הוא יסוד רעוע ביותר שעליו אתה משעין את עמדתיך. זה שהשפעת הוועד מחלחלת אט אט ולא מיד עם הקמתו אירעו כמה דברים בלתי רצוים זה כמובן לא טיעון רציני. כל ילד יודע להגיד שלהפתחויות יש תהליך שיכול לקחת עשור. דבריך על הנהלות הישיבות והרבנים ממש מגוחכים ותלושים ואיני הולך להיכנס לשמות ואנשים. רק אציין שבהשגח"פ התוועד לאחרונה בבית חיינו משפיע נערץ וציור חשוב בישיבת תותל קריית גת גדולה, הרב בומי פרינלנד, שדיבר בהדגשה ותוקף (והתווכח ע"ז עם רב אחר שהתרעם על כך) שלדעתו השביל זה הרגש ורעיון יפה וחזק וכו' (ואפרופו זה הזכירו ונזכרו הנוכחים שלפני שנים ספורות הוא עבר במעמד ה"כוס של ברכה"...) ורבות כהאי גוונא. בהחלט אפשר לומר שהוועד נתן בימה מרכזית ורמקול לרבנים מהישיבות הללו שדעותיהם שונות. מראה מקום קטן על ההתעלמות התכחשות המוחלטת ליחי הוא בפאנל של השלוחים דתשט"ז כשאחד מהם סיפר על בית כנסת אחד בו הכריזו יחי אדמו"ר מה"מ לע"ו וכו' והתרגום הסימולטני נשתתק. בעניי ראיתי באחד מקבצי הועד בו נכתב בפירוש (באיצטלה שכן היא דעת רובא דרובא דהמשפיעים והשלוחים וכו') שאין ללמוד בדיוק מהיחי ששרו אז למצב היום. להגיד שהוועד לא נלחם ביחי זה בהחלט אמונה עיוורת שמתכחשת למציאות העולם... דבר אחד אני יכול להסכים איתך- אם כי לדעתי לא ניסחת אותו מדוייק ואצטט אותו בדילוג מילים ספורות: שחזון יסודו של הועד (וכן נתממש בפועל) הוא - "גוף שיקום ויראה ש"אפשר להיות בחור חסידי", גם בהתקשרות פשוטה ופנימית כ"א לפי דרכו, גם מבלי להיות מחוייב לשהיה בתשנ"ג - שאמונת "והוא יגאלנו" צריכה להיות מוכרזת". אם מנסחים את זה ככה זה בהחלט תואם למה שלמענו קם הוועד, שכך פעול בהווה וזה בדיוק החמור והמלחמה ביחי!--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:14, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:14, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::::הת' [[משתמש:להתראות]], אין לי הרבה מה לעשות מלבד להפנותך לערכו שב'המכלול'. [[משתמש:חייל של המלך]] אשתדל להתייחס בהמשך במפורט וג"כ בקצרה, אבל לא הבנתי: לדעתך הועד הכניס את שינוי היחס ולא הרבנים? אבל איך בדיוק?? ובכל אופן, כנ"ל אם האשמה היא על 'התעלמות' ולא 'מלחמה' - לא מובן כלל במה מואשם הועד יותר מהרבנים. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 18:24, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:24, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
:לא עשיתי דוקטרט בעניין (אולי אתה כן. נראה עכ"פ שהשקעת בהקמתו ותהליכי אותם שנים (כפרשנותך) יותר ממני...) אבל בהחלט אפשר לתת יותר בימה לרבנים שעמדותיהם מתאימות להשקפה שלך, להביא לפאנל על נ"א נ"ב את מענדי קפלן שעמדותיו ידועות וקיצוניות להחריד ודווקא אליו להפנות את שאלות 'ההשקפה' (ומבלי להיכנס לדיון על כל הפאנל דע"ט הרי שגם אם עצם דבריו אכן היו רק שהנבואה שעליה מדובר בשופטים נ"א אינה נבואה שנאמרה אז נהרי שבתוך דבריו הוא 'משחיל' את הפקפוק בכלל האם מדובר בנבואה הלכתית ובכלל הוא שופע שם פנינים (שכמובן פורסמו ע"י הועד בתמלול הראיון בכפ"ח וכן ביוטיוב וכו' וודאי שלא יצא ע"ז שום התנצלות) קיצוניים ושוליים באוזני בחורים צעירים שלא ברור מה חטאם שצריכים להפרידם כך מאמונה תקיפה בבשורת הגאולה) ובקיצור לצערנו יש הרבה דרכים לחנך דור חדש ולהפרידו מבשורת הגאולה (על כל פרטיה ואחד העיקריים שבה - הדגשה שהרבי נשיא דורנו הוא המלך המשיח). עוד מקרה של התעלמות-התנגדות-מלחמה ביחי [החילוק שלך בין התעלמות למלחמה לא נראה לי. מי שמתעלם ממעיינות החסידות הוא בעצם מתנגד להם ולוחם בהפצתם. ועד"ז בנדו"ד] הוא ממה ששמעתי (בטח בקל לברר) שפעם אחת הצליח הוועד להביא 'הישג' והרב יוסף יצחק אופן נעתר להתוועד בהתוועדות של הוועד. אלא שאת ההתוועדות הוא פתח באמירה "לחיים לחיים, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (כדרכו תמיד, גם כשמתוועד במעייני ישראל) וזו הייתה הפעם האחרונה שהוא הוזמן...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:48, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:48, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
[[קובץ:הועד נגד יחי ופרסומו.jpg|ממוזער|הועד נגד יחי ופרסומו]] הנה מה שנכתב באחד מקבצי הועד (וי"א שנוסח בקפידא ע"י גדולי מורי דרכו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:50, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:50, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
:ומסיימים בטוב שב"ה ניכר שפעולתם של ראשי הוועד בזה לא צלחה בקרב קהלים גדולים וב"ה שעשרות ומאות תמימים שעברו תחת ידם לא הושפעו (עכ"פ באופן מוחלט וקיתוני) מפעולות נבזות אלו [ועל אלה הרבים-רבים שלצערי הרב כן הושפעו, "על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי הרחיקום ממנחם" (עפ"י ל' הפסוק -איכה א, טז)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 19:00, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 19:00, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::סליחה על ההתערבות, במיוחד שאיני תורם קבוע לחב"דפדי', אך ראשית כל - בתור אנציקלופדיה - זה מגוחך להעלות לערך רשמי באתר אנציקלופדי ביקורת - תהי' אשר תהי' - בלי שום מקור. מה כ"כ קשה למצוא תיעוד מאיזה נאום או פארבריינגען של משפיע וכיו"ב טוען את הביקורת הזו? [ואם אין, אז מאיפה היא כן מגיעה?] מבלי להכנס למה שדנים כאן [בסוגריים אומר שהדיון כאן מיותר לגמרי, שכן האתר במוצהר מזוהה עם הזרם המשיחי, וחברי הועדה הרוחנית גם הם כמובן מזדהים עם הזרם המשיחי באופן מובהק - כך ששום דיון לא יעזור כאן לשנות את המצב. טענתי את זה במשך שנים כאן ובמקומות אחרים ואני עדיין לא רואה שחל שינוי בזה. מי שמתנגד שיעבור להמכלול או ויקיפדיה, או שיקים אתר חב"די כזה. הדיונים לא יעזרו בגרוש ע"פ ניסיון העבר (ראו את הדיונים בשיחה של הפנסאים, האהל וכיו"ב) .] - בשום מצב לא פועלים מתוך הרגש. ניחא אם אתם יודעים שיש מקור לדברים האלו אך אין זאת בידכם - במקרה כזה מספיק תבנית 'דרוש מקור' לענ"ד, אך כשאין אתם יודעים שיש תיעוד וודאי של ביקורת כזו? [שימו לב: לא תיעוד של מעשי הועד, אלא תיעוד של הביקורת!], שוב - מבלי להכנס לגוף הדיון - לא חושב שמתאים לפרסם ביקורת [כה חשובה] בלי מקור. אשמח לשמוע את תגובתכם בעניין. 19:15, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::תגובתי למר [[משתמש:חייל של המלך]] (א):<br />
1) אתה כותב שאני מזלזל בפאנלים ואירועים. ~ עוד לא הגעתי לשם, פשוט לא ידוע לי על פאנל אחד כזה באותם שנים! ה'אוירה' הייתה של: אחדות ('נגד מי' כמובן), התקשרות (בסגנונם המסויים), ורענון.<br />
2) אתה כותב שהשפעת הועד חלחלה אט אט. ~ אבל על מי היא השפיעה בסוף? על הרבנים?! המצב הקיים כיום (אי-הכרזת יחי מדי תפילה, ואי הדיבור מדי התוועדות על 'שיחת הדבר מלכות') נעשה כל-כולו בידי הרבנים (המשגיח-הכללי בישיבה, או הדובר באותה התוועדות).<br />
3) אתה מביא דוגמאות מעניינות מרבנים ספציפיים שדווקא תמכו באיזה אופן באיזה מהמנהגים המוזרים שהכנסתי. ~ לו יהי. אבל אין קשר לנידוננו. אם דעתו של הרא"מ שי' פרידלאנד הייתה רשמית בעד המנהג והוא היה מעורר עליו בהתוועדויותיו, היה חלק ניכר מתלמידיו (שהערצתם אליו אינה יודעת גבולות, אם אתה מכיר) נוהג בכך לעיתים בפועל. (לכן נראה יותר שהנ"ל הוא אפיזודה מעניינת, אבל) למען האמת, לא מופרך שזה קורה מדי פעם.. אבל מה הקשר לועד?! הוא לא זה שיתחיל דבר כזה, ולא זה שימנע אותו. <br />
זאת מלבד ההבדל הברור את ה'הרגש' עליו דיבר, למצב היום שה'שביל' ענינו 'הכנסת' הרבי בפועל ממש, וכידוע לכולנו. כלומר: גם אם בתשס"ב לא היה הנימוק הזה מכריע כדי להתפלג, עכ"פ בתשע"ב יהיו דבריי נכונים למפרע. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 19:36, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 19:36, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::כמי שלא היה באותם שנים איני יכול לומר מה בדיוק היה בהם, במיוחד שככל שהולכים יותר אחורה התיעוד נהיה יותר חלש. אני יודע לדבר על המצב בהווה (וכתבתי שזה שלפאנל על נ"א נ"ב מביאים את מענדי קפלן ו'נותנים לו את המיקרופון' להוביל בנושאי השקפה - זה בהחלט עקירת האמונה והחיות בבשורת הגאולה). במחילת כב' זה שנוקט באי אמירת יחי כל תפילה כהבעייתיות שעליה נזעקים כנגד הוועד ומיד מקשה שהרי זה בדיוק מה שהרבנים בישיבות עושים - זו הטעייה דמגוגית. כמדומה ברור שאם בפעולות הוועד (מצד מארגניו) היה ליחי מקום ברמה של שלוש פעמים בשנה (ויתירה מזו: אם היה לזה איזה שהוא מקום בכלל) היינו מגיעים להסכמה לוותר על פיסקת הביקורת בערך.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:08, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:08, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::::[[משתמש:חייל של המלך]] טוב, אני יכול להמשיך עם הפרטים בדבריך. הכללות היא שסירסת וערבבת את דבריי כסלט. אבל כעת הגעת לנקודה נכונה: מה היה קורה אילו. כעת דומני שתבין אם אשאל הפוך: אם וכאשר המוסכמה בין התמימים הייתה על שירת יחי סוערת בקידוש לבנה מידי חודש כחצי שעה, ותו לא - האם היה הועד קם? [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 20:31, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:31, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
::::::ול[[משתמש:מתנת הבנים]] אומר, בהחלט איני בא להתווכח כאן על המוסכמות הקיימות בקהל המכונה משיחיסטי, שנטחנו שנים ע"ג שנים (ולא ע"י הועד...). באתי להתריע רק נגד התופעה החדשה שהתאזרחה לאחרונה של פסילת אישים ללא כל יסוד (זו שהלועזים מבטאים אותה במילה ש[[משתמש:להתראות]] לא אהב...). התופעה מצויה בשני הצדדים, והיא מסרסת מעיקרם כמה דיונים לגיטימיים וחשובים. [דוגמא משעשעת מהזמן האחרון הייתה בפולמוס שני הכינוסים ביא ניסן. מצד אחד (רמת גן) נשמעה הטענה "אנו מוקירים את היחי, אך אין לנו חלק עם מחרימי האהל"; ומהצד השני (צפת) הייתה התעקשות: "על האהל כמעט כולם מסכימים, המלחמה שלכם היא רק על יחי". בהחלט דיון מעמיק...] [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 20:51, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:51, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::::שלחת אותי להמכלול, אבל לפעמים זה שהבול הפוך אכן מראה על משהו. אינני יודע את גילך ורוחב ידיעותיך, אך נקעה נפשי ממלחמות עריכה אלו, ומוטב שאת כל המלל שנשפך פה היו משקיעים בהרחבת התוכן בחב"דפדיה במקום בדקדוקי עניות שלא משכנעים אף אחד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:59, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::::::איני יודע מה הפוך בבוליי אבל שיהיה. בכל אופן מאד מובן למה נפשי עוד לא נקעה מלהתווכח כאן, ועוד באסרו חג הפסח (וגם ביקשתי נואשות לא להתעקש איתי על דקדוקי עניות, אך נכזבתי), והנני להתנצל על שבזבזתי את זמנך היקר בקריאת הגיגיי. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 21:03, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 21:03, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::ערב טוב, [[משתמש:עשוי לנחת]]. שמחתי מאוד לקרוא את טיעונך אולם אודה שבנקודות מסוימת הם אף גרמו לי לגיחוך קל, לראות איך ניתן לדלג משקר גס לטשטוש ומשם לקפץ למסקנות מופרכות הבנויות על מהלכים עם קישורים מקריים בלבד ועל הכל לפצות בדמגוגיה זולה זהו אכן מעניין. אולם דווקא בגלל כך אענה לך בס"ד על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, אולם – כפי שציינתי – על חלק מהדברים יהיה מיותר לענות לפי שהם נשענים לחלוטין על טיעון קודם שאותו הפריך בעז"ה.<br />
<br />
כן ארצה קודם שהתחיל לענות לגופם של דבריך לציין: א. חלק מטיעונך מהווים מבחינתי את הדוגמא הטובה ביותר לפעולותיו ההרסניות של הועד, כפי שאסביר בהמשך. ב' מעולם לא השתתפתי בישיבת קיץ בצפת..<br />
<br />
וכעת לגופם של טענות. כמדומני שטעותך הראשונה שגררה בעקבותיה שרשרת ארוכה, הייתה בהגדרתך מהי מלחמה?<br />
<br />
ובכן, בכתבי שהועד מנהל מלחמת חורמה בעידוד יחי והכרזת הק' לא הייתה כוונתי כלל וכלל למלחמה במובן של הדפסת קבצים, הדבקת פאשקווילים והכרזות ברמקולים. סוג של מלחמה כזה היה גורר באופן ישיר את סגירתו של ה'ועד' עוד בשבוע הראשון לפעילותו, מהסיבה הפשוטה שכל משפיעי חב"ד (אף אלא שלע"ע אינם מגדירים את עצמם "משיחיסטים" באופן מוצהר) היו יוצאים חוצץ כנגדו ומחרימים אותו בכל הישיבות, בוודאי באותה תקופה וכפי שכולנו נוכחנו לראות כאשר הם העזו לתת מיקרופון לדעות הקיצוניות הללו הם זכו לשורה ארוכה של גינויים ממשפיעי הישיבות בהם הם פועלים.<br />
<br />
המלחמה אליה התכוונתי היא הרסנית הרבה יותר, זוהי "המלחמה השקטה".<br />
<br />
כוונתי: מלחמה יכולה להיעשות באופן של "עשה רע" (השינוי בכוונה..) אולם היא לחלוטין יכולה להיעשות באופן של "סור מטוב". כאשר אנשים מסוימים מקימים ארגון מכיוון שהם אינם מרוצים מתכנים מסוימים אותם עמלים אנשי אותו ארגון להחדיר, ומשום כך הם מקימים ארגון מתחרה זה בדיוק נקרא "לקדש מלחמה" כנגד התוכן הזה. אף שכנ"ל הם אינם מזכירים כלל את אותו התוכן (ודווקא משום כך) וק"ל.<br />
<br />
והנמשל: כאשר אותו נציג של ה'ועד' מכריז בפניו של הרב ברויין שהארגון אותו הוא מייצג הוקם משום שהם לא יכלו להסכים כלל עם המקום המכובד לו זוכה הכרזת הקודש במסגרת פעילות את"ה הוא בעצם אומר שהארגון הוקם כנגד הכרזת הק', ומכאן הדרך קצרה וקלה להגדיר את הארגון ככזה ש"לוחם בהכרזת הק'". <br />
<br />
אוזני שמעו ולא זר את ראש ה'ועד' בארה"ק מספר בהתוועדות שהוא הקים את הועד כדי שיהוו בחורים חסידיים בלי יחי! כך שאין זה מעניין באיזה דרך הם יבחרו לבצע זאת, שקטה או רועשת, הם ראויים לכל גינוי וביקורת.<br />
<br />
אצרף משל קצר להשלמת העניין (אף שכמדומני שכל הרוצה להבין הבין, משום שהדברים פשוטים וברורים) לב לאחים הוקם לאחר שנתוודע ל'אותו האיש מב"ב' שהמייסד של הארגון יד לאחים הינו כ"ק אד"ש מה"מ, הקמתו של הארגון תתפרש בהכרח ובצדק כהכרזת מלחמה – רח"ל – על הרבי ושיטתו, אף שדבר זה לא צוין בפירוש בשום חוברת או עיתון. (במאמר המוסגר לגמרי: הקמת הועד הינה הכרזת מלחמה בוטה אף יותר כי ישנו תוכן מסוים שעליו שמים דגש גדול באת"ה ומפעולות הועד הוא נעדר לחלוטין, בשונה מהמשל בו יתכן ששני הארגונים פועלים באותה המתכונת ועם אותם התכנים בדיוק אלא שעצם ההקמה הינה הכרזת מלחמה, אולם אין אני נכנס לפרטים הללו מכיוון שלפענ"ד הדברים הובנו זה מכבר לרוצים להבין, ואלו שאינם חפצים להבין גם לא יבינו בעוד מאה דוגמאות מדויקות ככל שיהוו..)<br />
<br />
ומטעות זו קפצת להגדרה שונה שרחוקה מכוונתי כרחוק מזרח ממערב..<br />
<br />
לאחר שהרישא של דבריך הופרכה מכל וכל אשמח לעבור לסדרת הטעויות השני'. אולם אציין ש[[משתמש:חייל של המלך]] כבר העלה את עיקרי הטענות על הכתב ע"כ אכתבם בקיצור יחסי תוך שאני ממליץ לך לקרוא את דבריו.<br />
<br />
עד להקמתו של ה'ועד', גם מי שלא הגדיר עצמו כ'משיחיסט' לא ראה ב'יחי' אויב. בשונה ממנהגי דרך כלל אציין אציין דוגמאות של רבנים בשמותיהם שייחסם להכרזת הק' היה חיובי ומכבד ביותר על אף עבודתם בישיבות שתחת הועד. <br />
כדוגמא: הרב יוסף בוטמאן שאף הורה לא להדפיס מודעה בישיבה בה הוא משמש כמשגיח ללא הכרזת הק',<br />
הרב זושא אלפרוביץ' ש"דבר זה אינו צריך ראיה כלל" וידוע ומפורסם ה"חיות" המיוחדת שיש לו בזה, והפעמים הרבות בהם הוא בעצמו מתחיל את הניגון בישיבה,<br />
הרב יצחק אייזיק קעניג (הר"י דתות"ל לוד) שמספר פעמים הביע את כאבו על כך שאין מספיק חיות סביב עידוד 'יחי' בישיבות תות"ל ואף משתתף פעמים רבות בריקוד יחי, ובנוסף נאם על העניין בזאל הישיבה,<br />
הרב גולדברג (הר"י דתות"ל מגדל העמק) אשר ידוע ומפורסם הפעמים הרבות בהם הכריז ורקד בשירת "יחי אדוננו" אף בשנים האחרונות ממש. ועוד ועוד, עד שרובם ככולם של חשובי וגדולי המשפיעים בכל הישיבות ידועים ביחסם האוהד והחיובי להכרזת הק' כמתבקש מכל חסיד.<br />
<br />
קבוצה שולית וקטנה ממשפיעי הישיבות שהתנגדו מאז ומעולם להכרזת הק' היו אכן ממקימיו של ה'ועד', וא"כ הביקורת עליהם אכן אמורה להימתח בערך על ה'ועד'! (כמובן שאין לנו שום עניין להתנגח ולהקניט חסיד מסויים – אף באם הוא טועה בפרטים מסוימים - וע"כ מתאים ביותר שהביקורת תישמע כאו ולא בערכים האישיים עליהם, אם זאת טענתך.)<br />
<br />
כעת, שומה עלינו להבין מהיכן צצה ההתנגדות העזה להכרזת הקודש המורגשת מבין תלמידי התמימים בישיבות שתחת חסות הועד, על אף יחסם האוהד של רובם של המשפיעים בישיבותיהם? יש לך רעיון?..<br />
<br />
אני חושב, וכמדומני שזוהי הדרך היחידה להגיע לפתרון השאלה הזאת, שיש להניף את האצבע המאשימה כלפי פעילותו של ה'ועד', שאף אם באופן רשמי פעילותו לא תפסת נפח זמן ממושך ביותר, הרי שהאווירה ההרסנית אותה הוא משאיר גורמת – לפענ"ד – לתוצאה עגומה זו.<br />
<br />
ומכאן אפנה לעבר סדרת הטעויות ההרסנית ו – במחילה מכת"ר – גם השקרית והעגומה ביותר. בתור אחד שלו חברים רבים גם מהישיבות ה'לא-משיחסטיות' יוצא לי פעמים רבות לפגוש בשקרים הכ"כ גסים וכואבים הללו ועל כן אפתח בברכת יישר כח על ה'במה' שאתה נותן לי להפריך את העיוותים הללו.<br />
<br />
אפתח במספר עובדות – עליהם כידוע, קשה לחלוק – אשר די בהם ע"מ לפרוך את רצף סילופך:<br />
<br />
א. בחליפתם של ראשי את"ה העולמי לא ננעץ מעולם 'דגלון' משיח (כך שמופרך מכל וכל להגיד שהוא זה אשר הכניס את המנהג החשוב לפרסם משיח באופן הנ"ל) ב. לכאורה בשונה ממך יצא לי פעם או פעמיים (או יותר..) לשוחח אם א' מראשי את"ה וכן לשוחח עם כמה ממוביליו גם בעת הנוכחית וצר לי להודיעך כי רובם הגדול פוקד את האוהל הק' מידי נסיעה לחצרות קודשינו. (כך שמושלל בתכלית להגיד שהם הנחילו את התפיסה המתנגדת לנסיעה) מבלי להיכנס להאם הם צודקים או לא. ג. פתיחת השביל הק' בפעם הראשונה הייתה חודשים ספורים קודם הקמתו של את"ה, ורבים מראשיו מתנגדים לו או רואים אותו במגוון רחב של הסתכלויות עד עצם היום הזה. ד. גם המיאוס שכתבת כנגד המוסדות הרשמיים (בהנחה שהנך מדבר על צא"ח) החלה שנים קודם להקמת את"ה והתמתנה בשנים האחרונות כידוע. בפן האישי אוכל להעיד שכאחד שיונק רבות מפעולותיו של את"ה מעולם לא הבנתי בכל דרך שהיא שצא"ח הינו ארגון פסול, ולי ברור שכאשר אצא לשליחות אעשה זאת תחת הארגון הקדוש.<br />
<br />
פרטים אלה אינם באים להכריע האם הפעולות שציינת צודקות או לא, אלא להגיד שהם אינם קשורות בשום דרך לאת"ה, והסיבה לכך שהנך תולה את הפעולות הללו באת"ה מראות בסה"כ שמישהו ניסה לשכנע אותך שסיבות אחרות ולא ההתנגדות ל'יחי' וכדו' הם שהובילו להקמתו של הועד דבר שהכוח כשיקרי ובדוי.<br />
<br />
ברצוני להאריך עוד מעט ולהדגיש נושא שצף רבות בתקופה האחרונה: גורמים מסוימים מנסים לנהל קמפיין זה זמן רב, שמנסה למתג את כלל ה'משיחיסטים' ובכללם את ארגון את"ה העולמי כ"מחרימי האוהל". אז כך, "בתוך עמי אנוכי יושבת" וכאחד שלומד בישיבה שמגדירה את עצמה כ"סופר-משיחיסטית" הנני יכול להעיד שרוב גדול מידידי בישיבה פוקדים את האוהל בכל נסיעה לכ"ק אד"ש מה"מ. "גם באם יחזרו על שקר אלף פעם הוא איננו יהפוך לאמת" אומר המשפט העממי, וכך גם בעניינינו שקר נותר שקר על אף שהוא נכתב ונאמר תחת כל עץ רענן. (מסקרן אותי לדעת ממי שמעת את העיוות המחשבתי הנ"ל, אולי תועיל לצרף זאת לתשובתך באם ח"ו לא תחזור בתשובה.. ) <br />
<br />
ומכאן להר גיבובי המילים שכתבת (ממש כאחד שהיה שם..) בקשר לאווירה שהייתה קודם להקמת הועד והבסיס עליו הוא הוקם: מיד שקראתי את דבריך הופתעתי, וכי עד כדי כך הייתה רדודה ההתקשרות של תלמידי התמימים בסוף שנות הנו"נים ותחילת הסמ"כים? ע"מ לוודא זאת הרמתי טלפון למספר אברכים חשובים (לאו דווקא כאלו הנמנים על ה'משיחיסטים') שהיו תמימים או אברכים צעירים בשנים הללו והצגתי בפניהם את הדברים שכתבת, את גיחוכם הם התקשו להסתיר אף מבעד לאפרכסת.. <br />
<br />
כולם פה אחד הכחישו את דבריך והוסיפו לספר לי ש-לא יאומן - אבל גם אז בחורים חסידיים נמדדו לפי "עבודת התפילה" שלהם ולא לפי זריקת ביצים בבית חיינו, גם אז הם נבחנו ע"פ ה'מבצעים' הקב"ע שלהם ורמת "ניצול הסדרים" שלהם ולא לפי טיב הבנתם בסוגי הדבקים השונים והתלילות של הקניטש שלהם..<br />
<br />
א' מהם אף הוסיף ואמר לי שהלימוד זכות היחיד שהוא מוצא על כותב השורות זה שהוא איננו חסיד חב"ד, ואם כך יתכן ומבחינתו עיסוק אינטנסיבי סביב לימוד גאומ"ש וסביב הפצת הבשורה גם נכלל בהגדרה "מעשה קיצוני ומוזר" ואזי אשרינו ואשרי חלקינו על כך שבכך אנו מואשמים.<br />
<br />
א"כ ברור שלא הבעיה שניסת להציג הובילה להקמתו של הועד.<br />
<br />
לאור הדברים הנ"ל די מבדר המשפט בו בחרת לסיים את הקטע ההזוי "והמכיר את העובדות יסכים" כבקיא ורגיל..<br />
<br />
ברור א"כ שבעניין הזה של חיזוק ההתקשרות רק גרע הועד ובפרט לאור הודאתך המפולפלת שכיום בעולם הישיבות ה'לא משיחי' גאומ"ש אינו נמצא במקום הראוי לו בסדר ההעדיפויות..<br />
<br />
(דרך אגב, כשכתבת ""א"א לה לפעולת התקשרות מבלי שדגלון משיח ינצנץ לה מבין השיניים" התכוונת שכל פעולת התקשרות חייבת להיות חדורה במשיח? כי אם כן הרי הנך צודק ביותר וביותר משום שכך מגדיר זאת מלכינו בקטע שציטטתי בתגובתי הקודמת מד"מ וארא ועיין עוד בד"מ חיי"ש ועוד ועוד)<br />
<br />
ולסילופך בקשר לפאנל המדבר:<br />
<br />
א. האם כאשר יושב לו שם שליח מכובד ואומר שצריך לקחת את כל דבריו ומעשיו של הרבי בנ"א, נ"ב ונ"ג מתוך ידיעה שאז הרבי לא תפקד וממילא ההסתכלות אמורה להשתנות (ציטוט תוכני) יש להתייחס לכך בסובלנות?<br />
<br />
ב. סלח לי ידידי, אולם כאן הנך חורג מגבולות "ייפוי המציאות" היישר אל תוך גבולות ה"שקר הגס", הרמ"מ קפלן אומר שם בפירוש ש"להגיד שהנבואה של הרבי בשופטים נ"א זוהי נבואה ע"פ הלכה זה פירוש מבחינת שבעים אחוריים וכלל אינו נמצא ב'שבעים פנים לתורה'", בשונה לחלוטין מטענתך!<br />
<br />
נ.ב. נדמה אולי ששכחת, אבל הדיון נסוב סביב בקשתי להוסיף בערך מעט ביקורת על פעולות ה'ועד', משום שזוהי מטרתה של חב"דפדיה בפסקאות הביקורת, להציב מראה כנגד הארגון/האדם/וכיוצ"ב ע"מ להביא לקורא את מלוא האינפורמציה על הערך. היעדרותה של הביקורת מהערך על ה'ועד' פוגעת לפענ"ד באינפורמציה של הקורא.<br />
<br />
החותם בתקווה שאזכה לומר דברים הנשמעים ושקודם שתעבור היישר להתקיף תחשוב מעט על הדברים, הכל מתוך אהבה ואחווה ובציפייה להתגלות מלכינו.--[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 21:57, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 21:57, 24 באפריל 2022 (UTC) [[יחי המלך המשיח (פירושונים)|יחי המלך המשיח!]] <br />
<br />
היות שלקח לי מעט זמן לכתב ולנסח תגובה היא פורסמה לאחר המשכו של הדיון, אולם אינה מתייחסת אליו, במקרה הצורך אפרסם תגובה נוספת על המשכו של הדיון, ייש"כ --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 21:43, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 21:43, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
לא יאומן אבל אני עדיין כאן... אענה הפעם בקיצור, גם מחוסר הזמן וגם ובעיקר כי אין בדבריך בכדי להשיב מלבד דקדוקי עניות שיש להעמידם במקומם בקצרה:<br />
<br />
1) דבריך שהמלחמה היא 'מלחמה שקטה', הם בדיוק מה שכתבתי. 'מלחמה' בדרך של קביעת סולם-ערכים שונה. אבל איך הגעת משם להוכחה '''שלשם זה''' הוקם הועד? (וכמובן אין קשר לדברים ב'דין-תורה' אצל הגרי"י ברוין שליט"א, שאגב מעניין מאין מקורותיך לתמלול המדויק שם).<br />
<br />
2) גם בענין הרבנים לא חידשת מאומה, שים לב: ממש לא כתבתי שכל הרבנים הסכימו עם שלילת היחי. ההיפך, הבאתי שבאופן רשמי המשיכה ההכרזה באותם מקומות בעידוד הרבנים. אבל לא תוכל להחזיק את המקל משתי קצותיו... דווקא משום זה תצטרך להסכים שגם ההפסקה הייתה ע"י אותם רבנים. המגחיך א"ע לדעת יטען שהועד השקיע בתעמולה על ראשם, אבל פשוט לא היה ולא נברא. כעת המצב הוא שאלו מהרבנים שתומכים בהכרזה קבועה (ר"ז אלפרוביץ למשל) - גם מחונכיו מכריזים יחי כיום, אם כי לאו דווקא בתדירות הצפתית; אלו שתומכים בשירה בהתוועדויות מיוחדות (הר"י גולדברג למשל) - גם מחונכיהם לא מכריזים בתדירות; אלו שתומכים בשירה 'באופן פנימי' באמצע הלילה ומקפידים על 'התבדלות' גם בזה גופא (ר"ז גופין למשל) - עושים בדיוק כך. ואת כל הבליך תזרה הרוח.<br />
<br />
ועוד נקודה שפספסת: הבחירה של אותם רבנים בשעתו ללכת עם הועד הייתה חדה וברורה כבר אז. גם הם הבינו שבשלב מסוים תדירות ההכרזה תוקטן בהחלט ככל צעקותיך, והם מדברים על זה גם היום. כאן לא אתן הגדרות חותכות מי ומה, אבל בכל אופן עליך להסיק: א. הם לא בדיוק מסכימים איתך בשאלות בהם פתחנו. ב. גם את"ה (שלדבריך אנשיו קיצוניים פחות ממך) אינו מספק אותם. אם עדיין הענין מוקשה לך (לי לא) אתה מוזמן לשוחח עמם. <br />
<br />
3) בדבריי בהמשך יש להפריד: לא אמרתי שראשי את"ה הם שחוללו את השינויים הנ"ל, אבל לשם הרוח נשבה בהחלט בקרב צאן מרעיתם (בעידוד מוחלט של עיתון המפלגה). וזה באמת לא נוגע מי, פשוט הוחלט שמוכרחים להתבדל לבל יהיה סחף. את דבריי אח"כ לא ניסחתי בצורה אנציקלופדית, וגם הקצינם מר יתר על המידה. יתכן בהחלט שלא דייקתי, שלא הבנת, או שלא ציטטת נכון לחבריך. רוח הדברים הייתה אחת והיא כנ"ל. רק היה חשוב לי להדגיש את הזעם המוצדק כלפי ההשתלטות.<br />
<br />
4) לענין קפלן איני מבין כלל מה רוצה מר. הציטוט הא' כנ"ל לא היה, פשוט לך תבדוק. הב', איני חושב שזה הציטוט, אלא שהפירוש שכתבתי לעיל הוא הוא מבחי' אחוריים. ואכן אני חותם על הדברים בנוסחם דלעיל (שוב מבלי להיכנס לביאור מה כן כתוב). וכנ"ל אין לי כח [[משתמש:האמנתי כי אדבר]] [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 22:20, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 22:20, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
עברתי כעת שוב את דבריך, וכעת כולי משתומם ולא מתאפק להגיב שוב: לדבריך, מישהו ממנהלי הועד עצמו עמל לשכנעני, שמלחמתו של הועד אינה מופנית כנגד היחי! אז מה אתה רוצה למען השם? האם רק לובשי כיפות-היחי יודעים מהי מטרתן הכמוסה של פעולות הועד?! [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 22:41, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 22:41, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::לאננונימי שרוצה מקור כלשהו לביקורת, הרי אף שהביקורות חלשות וחסרות פשר, היו מחאות בכנסים משיחיסטיים, כגון בכנס ברוכים הבאים מחצרות קדשנו של [[האגודה למען הגאולה]]. ואולי גם התוועדות ה' טבת של [[התאחדות החסידים]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:01, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב.<br />
::אגב, {{הזחה}} בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:02, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב.<br />
:::אתאפק לא אוכל, כל משתתפי הדיון הנוכחי מפרשים את ההיסטוריה ממרום גילם? יש פה ויכוח על עובדות שזה פשוט מצחיק. עינינו ראו ולא זר, וההיתממות משכנעת, אבל ניכר מבין הדברים שההסברים מגיעים ממי שלא ראו את המלחמות בעיניהם, ומי שראו - יצחקו מהויכוח, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית (הכביכול התקשרותית) הם. אלו ואלו אומרים: אשרי מי שלא חטא בהשחתת זמנו בויכוחים, ולפני שכותב תגובות ארוכות שכאלו מצייר את פני קודשו של הרבי ומנסה לחשוב האם הרצון של הרבי שיכלה זמנו בתגובה נוספת שתשכנע את המשוכנעים, או בהוספה בהפצת המעיינות (ומה יותר טוב מהרחבת חב"דפדיה...). ולוואי ויפעלו הדברים בי ובהשומעים. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:22, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 06:22, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::כמו שאומר הרב להתראות שליט"א (אגב אני אנונימי בדיוק כמו כולם פה, כך שלא הבנתי את הכינוי 'אנונימי') - מבזבזים פה זמן ואנרגיה בצורה אדירה. אבל אם כבר באמת מלבנים את הסוגיה - אני שב וחוזר, שכל הדיון כאן מיותר לגמרי, וכל עוד שאין מקור לביקורת (שמועות מהתוועדויות וכנסים זה לא נקרא, כל עוד אין תיעוד נורמלי מכך) - אז חבל על הזמן ועל הדיון המרתק פה. וזה כמובן נוגע לכל ביקורת בכל נושא שהוא, ולא רק כאן. יש כאן כמה ערכים עם ביקורת לגיטמית ומקובלת - אך ישנם גם לעיתים ביקורת (הגם שלעיתים ביקורת מתבקשת או כתובה בצורה סבירה) בלי מקור אליה כלל. תתארו לעצמכם (נכון שההשוואה לא כ"כ דומה, אך ברעיון) שכל משתמש שיש לו (או למשפחתו, או לקהילתו וכו' וכו') בעיה עם אישיות/ארגון וכיו"ב מסוים, ויכתוב ביקורת, הגם שתהיה טובה - אבל בלי שום מקור. בטענותיי פה איני טוען שאין ביקורת, ושיוך האאגון לזרם המתון והמרכזי בחב"ד ידוע לכל ואין צורך להסתיר את זה כלל (מי שאוהד את פעולות הועד אמור להתגאות בכך). כמו גם העובדה שהאתר כאמור משויך לפלג המשיחי ידועה לכל ואין צורך להסתיר זאת, כך שבוודאי שאם יש ערך על אישיות/מוסד/ארגון כו' מסוים שמתבטא כמתנגד להשקפות הפלג המשיחי - הרי בוודאי שבמקרה כזה יחליט האתר (או רשמית הועדה הרוחנית של האתר) ע"פ האג'נדות של הפלג המשיחי [יבואו חסידים בעלי הרגש חזק (שאגב כולל פעמים רבות נציגים משני צידי המפה ומתוך 'התקשרות' עוצמתית יתחננו להוריד את הביקורת, ע"מ לגרום נח"ר לרבי, אך ניסיון העבר הוכיח פעמים רבות שאין כל היתכנות לדבר כזה]. אין חולק על מציאות פשוטה [וחלק יכנו אותה גם כואבת אולי] זו, ואכן ע"פ חוקי האתר ביקורת כזו מתבקשת. אך ע"פ חוקי האתר עצמו (עיינו בערך הביקורת במדיניות הכתיבה כמדומני) - ביקורת - מתבקשת ככל שתהיה - צריכה לבא עם מקור ענייני ומקובל (על האתר כמובן). אני מאמין שאם היה פעם נאום או דברים שבמהלכם נטענו טענות נגד הארגון בצורה מסודרת, צריך שיהיה תיעוד מכך. אבל כל עוד אין - הדיון מיותר לגמרי. [[משתמש:מתנת הבנים|מתנת הבנים]] - [[שיחת משתמש:מתנת הבנים|שיחה]], 06:44, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 06:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::::שלום ולא 'להתראות' לכל הצדיקים שמפריע להם לראות יהודים משוחחים. אז לא, לא כתבתי כאן כדי לחזק או לבטא את ההתקשרות (בשביל זה למדתי רמב"ם קצת יותר בעיון), וגם לא בשביל זה אשב ממרומי גילי להוסיף כאן ביוגרפיות של חסידים ואנשי מעשה. לחיים. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:09, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 10:09, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::::מר [[משתמש:מתנת הבנים|מתנת הבנים]], יש מהכינוסים הללו תיעוד וזה לא "שמועות מהתוועדויות וכינוסים". אגב, ממש משעשע לראות איך שכביכול באוביקיטיביות אתה כותב את האמירות הילדותיות המגוחכות והתלושות הללו על ה"זרם המתון והמרכזי בחב"ד" לעומת "הפלג המשיחי" מר [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], הדיון כאן בהחלט יצא מפרופרציה וזה לא בדיוק המקום האידיאלי לשוחח עם יהודים. כבודו מוזמן ממרומי גילו לשוחח על כך עם אנשים ממשיים בבית חיינו או לנסות לפתוח בזה דיון בפורומים השונים. עכ"פ העניין בהחלט מוצה והוסבר הטעם שאנו חושבים שבהחלט ראויה הביקורת--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 10:31, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 10:31, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::::גם אני חשבתי שמוצה, וגם לא מתאים ולא נוח כאן (אם ירצה מישהו אוכל להשיב במקום מתאים אחר בימים הקרובים). אבל לא הוסבר ולא הוסכם שום דבר. ומסיימים בטוב, אז בקרוב ממש וועט דער רבי אונז פירן אנטקעגן די גאולה האמיתית והשלימה, און וועט מען פארשפארן אלע באבע מעשה'ס. לחיים! [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:44, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 10:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::[[משתמש:חייל של המלך]], שוב: על ענין בשורת הגאולה התעקשתי שזו האשמה מופרכת ותלושה. וכל עוד הוחלט שלא להמשיך ולהידיין - הרי כל המשַנֶה ידו על התחתונה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:19, ט' בסיוון, ה'תשפ"ב 10:19, 8 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::[[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], אני חושב שרבים רבים מאנ"ש והתמימים יסברו שנתינת הבמה לדעות שהשמיע מ.ק. באותו פאנל, פרסומם אח"כ ואי התנצלות כלל מהווה פסול לוועד גם בענין בשורת הגאולה בלא יחי (למרות שבאמת פשוט לדידי שבשורת הגאולה ומציאותו והתגלותו של משיח שבדורנו חד הם בשיחות וממילא התעלמות מיחי והאמונה דוהוא יגאלנו (משא"כ השימוש בסיסמא בלי שום כוונה) הוא בעצם התעלמות מחלק משמעותי מבשורת הגאולה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:59, ט' בסיוון, ה'תשפ"ב 22:59, 8 ביוני 2022 (UTC)<br />
:::::::[[משתמש:חייל של המלך]], שוב: הוחלט שלא ממשיכים להידיין (לא שיש לי כח..), ולכן אין מקום לשינויים בסטטוס קוו... בכל אופן בענין רמ"ק כמדומה שהבהרתי את עצמי מספיק (בשיחתו של האמנתי, וקצת בשיחתי), ובכל מקרה: כל המדובר שם אינו קשור ל'התעלמות'. תוכל אולי לכתוב שנתנו במה לדעות פסולות וכפרניות, אך תיאלץ להוכיח זאת לפני (בשיחתנו בינתיים הוכח שלא). בגוף הטענה על התעלמות - אחזור שוב על דבריי הראשונים, אלא שכאן הדבר מודגש הרבה יותר: לא מדובר כאן על השקפה, אלא על עשרות שיחות מפורשות, שפשוט צריך לדעת אותם. ובכללות אכן כולם יודעים אותם ברמה זו או אחרת. ובכל זה הועד לא מעלה (ואין זה עסקו להעלות, זה שאת"ה חופרים בזה: לחיי) ולא מוריד (וכמובן שגם אין לו אינטרס להוריד). וז"פ. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 11:17, י' בסיוון, ה'תשפ"ב 11:17, 9 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::::[[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], כשאתה אומר "הוכח שלא" אתה מתכוון שדבריך הם הקובעים והצודקים בכל וויכוח? אני לדוגמא לא הסכמתי איתם אז איך בדיוק הוכח שלא?! לאלוקים פתרונים. בשורת הגאולה היא נקודת ציר מרכזית בחייו של חסיד בכלל ותמים בפרט. אין פה עשרות שיחות שצריך לדעת בכללות... ארגון שקם, במיוחד אחרי שקם אחד לאותו קהל יעד שכן הציב את זה בראש מעייניו, ו(כמעט) לא נוקף אצבע להבעיר את בשורת הגאולה בקרב התמימים ועל ידם לכל כלל ישראל - הוא פשוט מתעלם מענין זה שהוא כה נחוץ ועיקרי. גאולה ומשיח בכלל זה הרי הסימן היכר של חב"דניק, עניינו העיקרי של נשיא דורנו שהצטייר בדמיונו עוד מיום הולכו לחדר ותפקיד דורנו כפי שהכריז עם קבלת הנשיאות. בשורת הגאולה - המשמעות האקטאולית של הדברים בזמננו הנוכחי הוא כמובן ציר מרכזי בעניין זה ובלשון הרבי שזו "הנבואה העיקרית" של נשיא ונביא דורנו. זה היה מאד ברור לכל החסידים והתמימים שהייתה להם שייכות (אפשר להביא הרבה דוגמאות אם תרצה). הוועד בשתיקתו הרועמת מהעניין מייצר תמימים רבים שזה לא עומד במרכז מעייניהם - נורא ואיום. לגבי מה שכתבתי לעיל שהתעלמות היא דבר חמור ומתפרש כמלחמה וכו' והציון הכללי לנושא אי הפצת המעיינות אפשר להביא לדוגמא את ההתייחסות של הרבי לספר כחו דרשב"י. <br />
(לשם המחשת הדיון: ז"ע נערך מבצע גדול ע"י הוועד עם תגמולים נאים וכו' ואין שם גם לא זכר דזכר להשטורעם העצום שהיה צ"ל בענין בשורת הגאולה, הפנמתה והפצתה (ואל תענה לי בבקשה שהיה מסלול לימוד בשערי גאולה שזה ממש לא מספיק ולימוד ענייני משיח כעוד מסלול היה קיים עוד לפני שזכינו לבשורה ולהגיע לתקופתנו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:48, י' בסיוון, ה'תשפ"ב 14:48, 9 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::::::לא אכפת לי להמשיך ולהרחיב למרות שכבר די עניתי, אם כי בקיצור (ומתחזק לי יותר ש'אצלנו' הדברים עובדים קצת אחרת מהנהוג בבית מדרשו של מר, ובמיוחד שונים בתכלית מהגיגיו של ר' האמנתי):<br />
א) "הוכח שלא", לא מדבריי, אלא מדבריך שלך... כשכל מה שיש לך להציג ולהתחלחל מדבריו של קפלן, הם דקדוקי עניות כמו, שגם בשיחת כ"ח ניסן מוזכר שנשלמו מעשינו ועבודתנו...<br />
ב) שוב ערבוב, הנובע כנראה מאי מסוגלות לכתוב טענות לוגיות. לבשורת הגאולה אפשר לקרוא 'נקודת ציר מרכזית', אבל הדרישה שלה לפועל מבחור היא דבר אחד ויחיד: אמונה. ובפרטיות בנדו"ד שני חלקים: 1) לימוד והבנת הדברים והחדרתם לשכל, 2) אמונה מל' אימון, שינון וקביעה בלב. זה מה שנדרש לגבי אמונה באחדות ה', בנבואת ותורת משה, בגאולה ותחה"מ, בבחירה חפשית ובהשגח"פ, וכמובן אמונת חכמים וצדיקים. המשותף לכולן: שהם נקודות 'די' מרכזיות בחייו של "חסיד בכלל ותמים בפרט", ושועד תלמידי התמימים - כמה מפתיע - לא עוסק בהן כלל... הבחור נקרא לקרוא וללמוד בתורת ה' אודות כל נושא, או לחילופין לשמוע ממחנכיו שיחיו. מהו כן הצורך בהקמת הועד ואיזה חור הוא בא למלא כבר הסברנו לעיל באריכות.<br />
ג) לפועל, מבשורת הגאולה יש גם כמה מסקנות מעשיות, שבחלקן החליט לעסוק הועד, למשל: כיום נדרש עיסוק רציני בלימוד עניני משיח וגאולה ('גם' ע"י הספר שערי גאולה, ככל שזה נשמע מוזר..); היום נדרשת הכנה לקבלת פני משיח במחדו"מ ('גם' ע"י "תן לרבי תמים אמיתי", בשינון עשרות עמודי גפ"ת). גם שני ענינים נפלאים אלו אינם במסגרת אחריותו של הועד, שאינו חייב כלום לאף־אחד (ולכן לא נקף בהם כמעט אצבע בשנה שעברה..), ויש רק להודות לו על הטירחה העצומה שהיתה הפעם. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים, וְהַ֨מַּשְׂכִּלִ֔ים יַזְהִ֖רוּ כְּזֹ֣הַר הָרָקִ֑יעַ וּמַצְדִּיקֵי֙ הָֽרַבִּ֔ים כַּכּוֹכָבִ֖ים לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד.<br />
ד) אם יש תגובה לוגית תכתוב, ומכלל הן אתה שומע גם לאו. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 11:42, י"א בסיוון, ה'תשפ"ב 11:42, 10 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::::::: <br />
זלזול היא בהחלט דרך נפלאה ולוגית... כך לפחות נראה שאתה סבור. המשך בדרך זו ותראה ישועות בעזר השם. <br />
בדבריי כנגד נתינת הבמה לדעותיו של מ.ק. אני ציינתי גם את הפקפוק שמשחיל האם נבואת הגאולה היא ממש נבואה שזה דבר חמור בעיני רבים מאנ"ש [ויש עוד כמה דברים חמורים שלא ראיתי צורך אז להאריך וכגון ההשווה דשיחות בשורת הגאולה להקיצים הקודמים ושלא חייב להיצמד להבנה של אז, שבכלל לאו דווקא שאנחנו יכולים להבין את הדברים הללו שהם שמימיים, ועוד]. ההתעכבות על ענין ה'להשלים מעשינו ועבודתינו' הייתה בהמשך לזה שאתה לא הבנת במה מדובר ולמה אני מכוון. אגב, גם מהדברים שלך כעת שכאילו מה שאמרתי זה שהרבי '''מאזכר''' את 'גמר ושלימות מעשינו ועבודתינו' בשיחת כ"ח ניסן תנש"א מובן שממש לא הבנת מה שכתבתי וכנראה בבית מדרש של מר לא הורגלו ללמוד (בכלל, או בכלל כן אך לא לעומק) את שיחות תנש"א-תשנ"ב [כשאני כותב את זה אני נזכר שבאמת היה ראש ישיבה (שכיום כבר ע"ה) שביטל את הרשות שהייתה עד השנים הללו (עכ"פ השנים המאוחרות) לתלמידי ישיבתו (ששכנה בקראון הייטס) ללכת ל770 לשמוע השיחה - מעניין שדווקא הוועד אימץ מאד את אותו ראש ישיבה בשנותיו האחרונות והיה מזמינו להתוועדויות וקיבל ראיון מרכזי בתחיינו ואולי לא בכדי] ועימו הסליחה והמחילה שחשדתיו כמישהו שמסוגל לרדת לעומקם של דברים ושיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
אני לא יודע למה החלטת שהדבר היחיד הנדרש בקשר לבשורת הגאולה הוא האמונה בה. לי יותר נראה שלצד האמונה יש את הפצתה. ולאו דווקא שכאן מקומו.<br />
איפה בדיוק אנו מוצאים שהוועד נוקף את אצבעו ללימוד והבנת בשורת הגאולה והחדרתה לשכל, שינונה וקביעתה בלב?! אני מקווה שאתה מודע לכך ש'לימוד ענייני משיח וגאולה שבתורה' זה לא 'בשורת הגאולה' עצמה ("לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח").<br />
לימוד התורה בכלל, וגם לימוד משיח וגאולה, היה קיים, כפשוט, עוד לפני בשורת הגאולה [בנוגע ללימוד גאולה ומשיח גם ללא קשר דווקא ל'בשורת הגאולה' ראה לקו"ש חח"י ע' 474, התוועדויות תשד"מ ח"א ע' 314, שיחת כ"ה אייר תש"נ, ועוד). מזה שהוועד עוסק בדברים הללו שמנית אין הוכחה על עיסוקו בהנחלת בשורת הגאולה. אם זה היה כתוצאה מבשורת הגאולה היה מתבקש שהלימוד גאולה ומשיח יעמוד יותר בראש ססדרי העדיפיות ויקבל במה מרכזית יותר - ממש כפי שקיבל בשנות הנפלאות (ולא כעוד מסלול אופציאלי וכעוד איזכור לצד מבצע תפילין ולימוד ה'דעם רבינ'ס שפראך'). אתה גם מצמצם את האמונה ליחידים כפרטים ואם נשתמש בסגנון ההרחבה שלך (המתפשט לתורה ונבואת משה וכו') הרי שכשם שהאמונה של היהודי מתבטאת גם במעשים ודיבורים אותם עושה ברוב עם, בבית הכנסת וכו' כך גם בבשורת הגאולה יש בהחלט משקל לעיסוק ציבורי וכללי וזה חלק מהעניין.<br />
אתה מתאר כאילו יש זכות קיום למוסד שנועד לכלל תלמידי התמימים ללא הנחלת בשורת הגאולה. אני חולק על כך נמרצות וסבור שהדבר מופרך במיוחד כשהמוסד הזה מוקם אחרי שיש מוסד מקביל שכן עוסק בנושא זה (רק שלמוסד הראשון יש עליו ביקורת כזו או אחרת, חשובה ככל שתהיה)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:49, י"א בסיוון, ה'תשפ"ב 15:49, 10 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]], שתי הנחות־יסוד שגויות המבצבצות לאורך כל הדיון, ובייחוד בהודעה האחרונה, והן ככה"נ שרש רוב הטעויות:<br />
<br />
1) מדבריך נראה שהקובע מהו דבר 'חמור' הוא ההנחה הפשוטה אצל 'רבים מאנ"ש' (וככה"נ הכוונה: ההשקפה החסידית הנאורה היא הנקבעת בעיתון בי"מ. חריגה קלה ממנה היא נסלחת, אבל חריגה גדולה היא מחוץ לתחום). גם את ההנחיות לאופיו וסדרי עדיפויותיו של מבצע ההכנה לי"א ניסן זכינו לקבל מרוחב בינתו של כת"ר. <br />
<br />
~ שיערב, אבל ב"ה אנחנו כבר ילדים די גדולים, וכבר לא חשים מחויבים לפסיקותיך החסידיות. לא חסר לנו מי שיקבע את גבולות הלגיטימיות ולא מהי 'כפירה'. ואם תברר תמצא 'רבים מאנ"ש' שלדידם 'חמורה' הרבה יותר ההנהגה המועברת בכינוסי אש"ל (קרי: הפלגה על כנפי הציטטות לאן שתישא הרוח, תוך התעלמות מוחלטת מ'ההשלכות הקשות', שמחמתן גמגומיו של רמ"ק עדיפים עשרות מונים, כנ"ל באריכות). ולענין המבצע: גם אנכי למדתי את ס' בשורת הגאולה (לאחרונה שוב), ולמרות זאת פשוט לי בתכלית שבמבצע כללי של מתנה לרבי, אמור לתפוס את המקום העיקרי לכל לראש חיזוק לימוד גפ"ת ושמירת הסדרים (וכמדומה שלא הוזכר בזה לימוד 'דעם רבינ'ס שפראך'... במח"כ רומ"ע).<br />
<br />
2) בכלל מדבריך נראה שה'ועד' לקח אחריות להיות מחנכו של דור התמימים מתש"ס ואילך, וא"כ הוא כעין ראש ישיבה או מנהל רוחני, שמחויב לפעול בכל תחום שהוא (משיעורי הסברה באמונה ועד לחיזוק לימוד נ"ך בעת קיפול התפלין), וניתן לבוא אליו בתלונה אודות כל חסרון שמתעורר. <br />
<br />
~ האמת היא שההשוואה אינה אפילו לר"מ או נו"נ, ש'חתם חוזה' על תחום מסוים, ועליו לקח אחריות. אלא לכל היותר כ'התלמידים השלוחים', שאף שאין חולק שפעולותיהם יכולות לעתים 'להרים' בחור הרבה יותר מהחינוך הפורמלי, הנה מזה עצמו מסתעף גם החסרון, שכל פעולתם היא בהתנדבות גרידא, ואין להם התחייבות לשום פרויקט. ומלבד הלימוד האישי ככל תמים, או הדברים עליהם סוכם עם ההנהלה, לעולם לא תימתח עליהם 'ביקורת': למה לא עשיתם מבצע כספי 'מספק' על לימוד 'שיחת-הדבר-מלכות' מדי שבוע? או: למה ה'דוגמא חיה' שלכם בעבודת התפילה אינה 'מספקת'?... אלא עושים מה שנוח להם בזמן שנוח להם. אפשר לבקש, ואפילו 'לרדת' עליהם בהתוועדות חסידית, אבל לתת 'ביקורת' זה פשוט מגוחך. ובזה סיימתי. השומע ישמע והחדל יחדל. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 09:59, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 09:59, 15 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
::אכן נסיים בזה ויראה הציבור וישפוט (רק חייב לציין שההשוואה שלך את ענייני משיח ובשורת הגאולה וכו' ללימוד נ"ך בעת קיפול התפילין בהחלט ממחיש את שכתבת לעיל: "שקיבלתי רבות מפעולות הועד"...)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 10:05, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 10:05, 15 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
:::אוי, ולעיל השויתי זאת לאמונה בתורת משה.. כלומר: לא השויתי שום דבר לשום דבר (וגם הזלזול הזה בלימוד נ"ך ש'אתה חייב לציין' מראה משהו?) [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:08, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 10:08, 15 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== אותו קהל יעד? ==<br />
<br />
תמול ערכתי מעט את הפסקה 'ביקורת' ומחקתי כמה משפטים ואלו הם:<br><br />
<br />
('''א''') 'ועד תלמידי התמימים' מנגד ל'את"ה' היות שהוא לאותו קהל יעד. ('''ב''') לארגון הועד 'אי עיסוק אינטנסיבי דיו בעניני בשורת הגאולה' ('''ג''') הארגון שנוי במחלוקת נוקבת עקב התעלמותו המופגנת מהכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד וכל השייך לה"<br><br />
<br />
מפעיל מערכת "חלוקת קונטרסים מחק עריכותי והחזיר הערך לקדמותו והזהירני שעריכתי חרגה מכללי העריכה דחב"דפדיה.<br><br />
<br />
ובכן:<br><br />
<br />
'''א'''. ועד תלמידי התמימים אינו לאותו קהל יעד של [[את"ה]], אלא הם שני קהלי יעד שונים, את"ה לזרם המוקצן וועד תלמידי התמימים לזרם הרגיל. (נ"ל שאין לכם מה לכעוס על ניסוח משפט זה שכן אני כותב בנוסח אנציקלופדי, והרי הזרם המוקצן הוא מיעוט וא"כ הזרם המתון הינו הזרם הרגיל). ואם הוא לאותו קהל יעד אזי (א) מדוע נפתח הארגון [[חב"ד יחד לגאולה]] נגד צא"ח. (ב) מדוע נפתח העיתון [[שיחת הגאולה]] נגד [[שיחת השבוע]]. (ג) מדוע ישנם ב' הוצאות ל[[לקו"ש]]. (ד) מודע שתי הארגונים ממוענים לישיבות שונות (ה) לראות שהן לא אותו קהל יעד אפשר לראות על הכיפות.<br><br />
<br />
'''ב'''. משפט בזוי חצוף ושקרי, ואתן כאן ראיה אחת לחוסר האמת והצדק שבדברים אלו: בכל מבצע שעושה הועד יש תנאי כניסה- לימוד לכה"פ 10 דק' [[משיח וגאולה]] בכל יום. (לחיזוק העניין עוד ראי': במבצע הגדול שעשו לקראת י"א ניסן (מתנת הבנים) דהאי שתא היה מסלול לימוד תוכן כל ח"א ד[[שערי גאולה]]) ולזה תקרא חוסר עיסוק בבשורת הגאולה?! בושה! <br><br />
<br />
'''ג'''. (א) 'ההתעלמות המופגנת' זה היות שהם נגד דברים המנגדים לרבי ולרצונו הק'. ואין להאריך בדבר המצער. (ב) המחלוקת היא עקב פתיחתו והורדת הבלעדיות (שאינה מובנת שהרי זה לא לאותו קהל יעד) של את"ה. <br><br />
<br />
בקיצור, '''הערך מוטה''' באופן גלוי, כתוב צורה לא אנציקלופדית ומחיקת עריכותיי נעשתה בבריונות מאוסה וסתימת פיות ללא הצדקה ופירוט 'החריגה מכללי העריכה'.<br><br />
<br />
ואשמח לשמוע דעתה מעיינים בזה. .<br />
בתקוה שהדברים יפעלו פעולתם.--[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 16:31, כ"ה באב, ה'תשפ"ב 16:31, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:אענה לך בקצרה מכיוון שזה נושא שדשו בו רבות, והמעוניינים ירחיבו: א. לאותו קהל - תמימים. ותשובתך מופיעה אף היא. על רוב השאלות מ-א', אין טעם כלל למענה עד שתבין שארגונים אלו לא נפתחו נגד, אלא ע"מ לקיים את רצון הרבי שליט"א מה"מ, ואילו את ג' ד-א' באמת הייתי שואל אותך "מדוע ישנם ב' הוצאות ללקו"ש"?? ב. וע"מ שלא יבואו כמוך וימחקו ללא בדיקת גירסאות קודמות ועיון בדף השיחה, באמת הייתי מציע ניסוח מלא יותר כמו שכתב {{א|חייל של המלך}}. ג. כנראה שכחת את דעת האתר. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ה באב ה'תשפ"ב 18:58, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
<br />
א. הארגונים אינם לאותו קהל יעד של תמימים, הם לישיבות שונות בעלי השקפות שונות לחלוטין, ולפני שהועד נפתח פשוט לא היה לקהל התמימים של הזרם הרגיל ארגון שדומה לאת"ה. ב. זה לפי דעתך, אך לפי דעת רוב חסידות חב"ד ורבני' הארגונים שהזכרתי נפתחו '''נגד''' כפשוטו, וארגון הועד נפתח כדי לקיים את רצון הרבי. א-ג. גם אני שואל מדוע ישנם ב' הוצאות ללקו"ש. ג. דעת בעלי האתר לא הופכת את האתר ללא אנציקלופדי, אשר על כן אין לעוות את המציאות לפי דעת מנהלי האתר, אלא להביא את המציאות לאשורה ככל אתר אנציקלופדי. וק"ל. (כאן אתנצל שלא קראתי הדפי שיחה הקודמים הארוכים, היות של אעלה בידי, ובמחילת כל מי שחזרתי על דבריו).<br><br />
אשר על כן, אני רוצה להחזיר את עריכותיי שהזכרתי למעלה, ובאתי כאן לברר איך לעשות זאת מבלי שמפעילי מערכת למיניהם ימחקו לי אותם ויזהירוני באזהרות משונות. --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 09:10, כ"ו באב, ה'תשפ"ב 09:10, 23 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:כפי ש''משתמש:מה_עם_הארמון'' כבר ענה, היו על זה דיונים רבים ואתה הגעת ומחקת וא"כ השיחזור מוצדק וההתעצבנות לא. אני לא בטוח שיש לי מה להרחיב על המובא בדיונים הקודמים, מה שבטוח שהאתר לא מוטה, הוא כותב את האמת ואתה לא חייב להסכים איתה. ובקצרה: א. זה במדויק לאותו קהל יעד. ב. אכן העיסוק בעניני בשורת הגאולה הוא לא 'אינטנסיבי דיו', וכבר הורחב על זה בארוכה במהלך השיחה. ג. אם לדעתך הכרזת יחי היא דבר המנגד לרבי אז יש לי לשלוח אותך ל[[יחי אדוננו]], זה פחות קשור לכאן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ו באב ה'תשפ"ב • 21:09, 23 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
::את"ה אכן לא מכוון רק לישיבות המפלגה המשיחיסטית (הגם שהארגון עצמו מזדהה עם מפלגה זו), מסיבות שאכ"מ (וד"ל), ובמילא ועד תלמידי התמימים (שאכן לא מכוון לישיבות המשתייכות למפלגה הנ"ל) מיועד לחלק מקהל היעד של את"ה. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ז באב ה'תשפ"ב ליצירה | 13:49, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:::נראלי שהדיון מוצה מכבר. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]], קטנתי מלהבין את כל הראשי תיבות שלך (הואכ"מ וד"ל וכו') ולמה בדיוק ירמזון אבל בוודאי שאת"ה המרכזי פונה ומיועד לכל בחור חב"די (בעיקר לדוברי לה"ק יש לציין) ומציע לו מבצעים התוועדויות פרויקטים וכו' של חיזוק ההתקשרות לנשיאנו כמו גם דרכי החסידים והחסידות כשבמרכז הכל עומדים ענייני משיח - העניין הכי עיקרי שהזמן גרמא--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:59, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 14:59, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br><br />
ובכן: <br />
לחלוקת קונטרסים, הקדמה - זה שהי' על זה דיון וכביכול ענו על כך לא מונע מלפתוח דיון חדש כשישנם עיין טענות על אי דיוק. הערך הוא בהחלט חד צדדי, (הנה אף שלשיטתך הוא האמת חולקים עליך רבבות חסידי ליובאוויטש, וזה בהכרח מגלה אשר הערך מוטה ואזי אינו אנציקלופדי ומשקף המציאות כלל וכלל. <br><br />
א', כי בא מועד וחייל של המלך- בדבריך עצמם נמצאת סתירה הארגון מדה עם המפלגה ה'משחיסטית' אך נותן מענה גם מלגה שני', והיות ומפורשות את"ה מזדה עם צד מסויים במפה, וועד תלמידי התמימים לצד האחר, וכפי שכתבתי כמ"פ לעיל אשר מוכחא מילתא בכתביהם ואופן פרזומם ורבניהם וכו' וכו' ואין להאריך בדבר המצער.<br><br />
ב' - הרחבתי אשר העיסוק בבשורת הגאולה הוא אינטנסיבי דיו והותר, וכפי אשר הורונו רבוה"ק. מה גם שלא זו הסיבה להתנגדות לארגון אלא ההתנגדות היא מעצם קיומו. וק"ל.<br><br />
ג' - א. כפי שראיתי שם לא מאפשרים להתדיין על כך, וכבר הזהירו שם רבות על כתיבת ביקורת, היינו דגם שם הערך מוטה ביותר ואף יותר מהערך דיד. ב. באופן כללי אני נמנע מלהיכנס למחלוקת חסרת תוצאות ולא זו מטרתי בחב"דפדיה, אלא באתי כאן כאן לדייק את הפרטים, שהביקורת היא עקב דברים אחרים ולא מה שנכתב, כי במציאות אינו נכון.<br><br />
ועדיין הנני חפץ לתקן את הטעות בערך. בברכה, --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 18:13, כ"ח באב, ה'תשפ"ב 18:13, 25 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:עניתי לך בדף שיחתי ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' באב ה'תשפ"ב • 20:36, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
<br />
לאחר עיון בדבר, הסקתי שכלל לא ראוי שתהי' כזו פסקא הנק' 'ביקורת', שכלל אינו ראוי שבאתר של חסידות חב"ד יכתבו ביקורת הנאמרת על ארגון של חסידות חב"ד. ופשוט. <br />
(ומה גם שבערך על את"ה יש פסקה הנקראת ביקורת ובה כתוב: "יש המעבירים ביקורת על הארגון עקב אי עיסוקו האינסטנטיבי בגאולה עפ"י דרך כ"ק אדמו"ר ועל היותו השתלטות על ארגון של הרבי הריי"צ" וכיו"ב?<br />
אם שם לא נכתבה ביקורת גם כאן לא תיכתב. (ועי' במש"כ בפסקא 'אותו קהל יעד'). בברכה --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 20:11, א' בחשוון, ה'תשפ"ג 20:11, 26 באוקטובר 2022 (UTC)<br />
:{{א|זיכער}}, {{א|אליהו ב.}}, {{א|חב"דפדי פעיל}}, ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3A%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%AA&type=revision&diff=572413&oldid=555179 תשובת הועדה הרוחנית] בנוגע לזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:23, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ג 20:23, 19 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
== פעילות הועד ==<br />
<br />
שלשום ערכתי מעט ערך זה, ותיקנתי כמה תיקונים בפסקא ביקורת וכמובן אנשי השקר שלא יכולים לסבול ולו ריח שלאמת מחקו את תיקוניי שם, ולא ע"כ תלונתי, שאכן, יצר לב האדם רע מנעוריו, מה גם שהסביבה הרעה בה נמצאים משפיעה לרעה על התנהגותם אשר לכן היא בזוי' וטפשית בצורה כזו או אחרת. תלונתי הינה שהעורך חב"די פעיל מחק גם את הרחבתי בפעילות הועד בה כתבתי אשר הועד גם מארגן בחודש תשרי לבאים לחצרות קודשנו מוקמות לינה אכילה שיעורים חוברות וכו', ומדוע מחק לי העורך הנ"ל עריכה זו.--[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 10:27, ג' בחשוון, ה'תשפ"ג 10:27, 28 באוקטובר 2022 (UTC)<br />
:אני מציע לך לעיין שנית באותה 'הרחבה' ואז תוכל לדעת למה קיבלת אזהרה. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 18:42, ה' בחשוון, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(30 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br><br />
<br />
ע אף האיומים החלטתי למחוק את הנכתב בפסקה ביקורת ומכל הטעמים שכתבתי בארוכה וכן ידידי 'משחיסטן', אם זה מפריע למישהו הוא מוזמן להעביר את הנכתב בפנים הערך ובדף השיחה, וגם בדף השיחה שלי ושל המשתמשים מה עם הארמון וחב"דפדי פעיל וחלוקת קונטרסים לועדה הרוחנית, ועד אז אין לכתוב דברים לא מוסמכים.<br><br />
<br />
"חייל של המלך" שוב משחית בניגוד לכללי חב"דפדיה ופסיקת הועדה הרוחנית, אבקש לחוסמו מעריכות! בברכה --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 18:18, ד' בכסלו, ה'תשפ"ג 18:18, 28 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
אני מצטער מר {{א|זיכער}}, אבל היחיד שאפשר לחסום מעריכות על השחתות בניגוד לכללים זה דווקא משתמש בשם: {{א|זיכער}}. יחי {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 19:00, ד' בכסלו, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(28 בנוב' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:{{מפעילי מערכת}} עורו ישינים משנתכם!! [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:49, ד' בכסלו, ה'תשפ"ג 20:49, 28 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
::ניסחתי מחדש על פי תשובת הוועדה הרוחנית, מי שיש לו הערות על זה שיפנה אלי, אבל לא לשנות סתם, מי שישנה סתם מסתכן בחסימה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 08:20, 29 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
:::הוצאתי שיוך למפלגה כנהוג בחב"דפדיה (בשונה משאר האתרים). החזרתי פרט שבעבר עבר מהפתיח ללמטה (אפשר אם תרצה להחזיר לפתיח ולמחוק מלמטה) ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ג • 04:10, 30 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
::::מתווכחים שוב ושוב, ואז שוב מסלפים, והפעם שטויות מביכות יותר... עכשיו כותבים "על הועד מושמעת ביקורת עקב '''גישתו''' '''למעט''' בעיסוק בבשורת הגאולה". אתה לוחץ על הקישור 'בשורת הגאולה' ומגלה ש... "בשורת הגאולה הם מכלול דברי הרבי במשך שנות הנשיאות אשר מבשרים אודות סיום הגלות ותחילתה הקרובה של הגאולה." למי יש 'גישה' למעט בעיסוק בזה? מישהו יכול כאן להביא לזה בדל ראיה??? <br />
<br />
:::::אח"כ כותבים "להתעלם או להצניע את הכרזת יחי", מה הפירוש 'להתעלם'? לא להכריז הכרזה בכינוס נקרא להתעלם ממנה? (אולי אם מישהו יעלה תמונה של 'הועד' עומד ב-770 בשעת ההכרזה ומתעלם בקרירות, יהיה כאן משהו...). ומה זה 'להצניע'? לא לכתוב יחי במודעה זה להצניע?! [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 18:50, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ג 18:50, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::היתממות מיותרת. מציע לך שוב לעשות 'שאלת תינוק'. בברכת חושך לא מגרשים במקלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:22, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ג 21:22, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
:::::::תודה על ההמלצה, אמשיך לצפות לטיעונים. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 23:19, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ג 23:19, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::הטיעונים כבר כתובים, ולמען האמת 2 הצדדים משוחדים, כך זה על פי תורה. אתה לא יכול להתעלם מזה שאינך אובייקטיבי, בדיוק כמו שאני איני אובייקטיבי, ולכן הצעתי שהיות ואי אפשר להכריע לפי גדרים מוחלטים וכולנו נגועים, תעשה מה שאבא שלי היה עושה - ותיגש לשאול תינוק שנקודת המבט שלו תמימה ולא מפולפלת... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:20, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ג 06:20, 7 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::נכתבו טיעונים בנוגע לנוסח שנכתב אז, כעת כתוב דבר מופרך בהרבה. אני איני אובייקטיבי בכלל, אבל מה זה נוגע. בוא נתייחס רק לטיעונים. אפרש שיחתי שוב: א. בישיבת סלבודקא למשל, יש ל"ע 'גישה למעט' בעיסוק בספרי חסידות (למרות שברור שישנם בודדים שלומדים), זה לא בדיוק מדע אמפירי, אבל אני יכול להביא לזה ראיות מציטוטים של ראש הישיבה הנוכחי (הגרד"ל); בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] למשל, יש גישה למעט בעיסוק בספרי חקירה, אני יכול להביא לזה ראיות מדברי רבוה"ק מייסדי הישיבה; פה אני לא מתחיל להבין באיזו ישיבה ראה מישהו שיש גישה למעט בעיסוק בדברי הרבי על קרבת הגאולה בדורנו. אתה באמת חושב שזה מפריע למישהו? ב. בשביל להגיד שמישהו מתעלם או מסתיר ענין, צריך שיהיה איזה 'מחייב' לעשות או לכוין את הענין בזמן פלוני, ואז מתעלמים ממנו. אם הביקורת היא על עצם הדעה (אצל רוב מנהלי הועד) שענין ההכרזה בתיבות אלו דווקא, פחות רלוונטי אחרי ג תמוז - הרי כפי שכתבתי, זו כבר דעת הרבה משפיעים היום, ואין קשר לועד דווקא. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 08:45, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ג 08:45, 7 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::::אינני יודע באיזה גיל אתה, מאיזו פוזיציה אתה מדבר, ומה ההיכרות שלך עם תמימים מ-2 צידי המתרס. אני יכול לומר לך שלצערי שמעתי בשנים האחרונות מכמה תלמידים שלי שהלכו ללמוד בישיבות בהן הועד פועל מילים איומות שהם עצמם לא בטוחים בענינים אלו, ולצערי הגדול אני לא מדבר כלל וכלל על הכרזה במילים ספציפיות. הדבר הנוראי הזה לא היה אפילו בגדר בדיחה אחרי ג' תמוז, והיום הוא תופעה הולכת ומתרחבת. אבדה האמונה נכרתה מפיהם. ושוב, לא יעזור לי כל ההצטדקויות וההיצמדויות המפולפלות טענות בקשות ומענות. זוהי העובדה. אפשר להתווכח אם זה קשור ישירות לוועד, או לאווירה שנוצרה בעקבות פעילותו, או לכך שהיום רוב המשפיעים הצעירים שנותנים את הטון בישיבות הם חניכים של אותה תקופה איומה. מודה על האמת שאינני מכיר את פעילויותיו הנוכחיות של הוועד, ויכול להיות שהיום דברים השתנו, ואולי אפילו מעיזים לעסוק ב(חלקים מתוך) שיחות נ"א נ"ב, כי האווירה כל כך התקררה, שאפשר אפילו ללמוד את השיחות האלו ולהישאר אדישים לבשורת הגאולה ולמשמעות העכשווית שלה ולדרישות הנוכחיות מהרבי שזהו השער '''היחיד'''. קראתי פעם בספר מוסר לא חב"די משל חריף, שבחור ישיבה שמתיישבת לידו נערה באוטובוס, יברח כנשוך נחש וזה יסעיר לו את המחשבה, ואילו הנער בגילו שבצד השני של האוטובוס שלא שומר תורה ומצוות, עלול אפילו שלא לשים לכך לב. זה אומר שהמחשבה של הנער השני נקיה יותר? או שהרגש שלו קהה עד כדי כך שזה אפילו לא מפריע לו?... ואידך פירוש הוא, זיל גמור (את הישחות הנפלאות דשנות הנפלאות). סליחה שהארכתי במקום שראוי לקצר, והלוואי שאני טועה. ושוב, אשמח שתנסה שאלת תינוק לילדים ותשאל אותם מה לדעתם ההבדל בין הארגונים אם שניהם מחפשים להוסיף בהתקשרות של בחורים לרבי. בהצלחה מופלגה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:15, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ג 09:15, 7 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::::::::שאלת התינוק שלך לא רלבנטית, התשובה אליה די פשוטה: לועד יש אידיאולוגיה אנטי-משיחית, ולאת"ה יש אולטרה-משיחית, אין חולק על זה. מצדי תכתוב שיש שמותחים ביקורת על דעותיהם החשוכות הנבערות והפרימיטיביות של אנשי הועד. לפחות מהפוזיציה שלך זה יהיה אמת. גם השאלה מה יודעים, חושבים או מאמינים בחורים בישי"ק לא רלבנטית. אפילו אם נניח שזה באשמת הועד (שלא חינך להם בסמ"כים משפיעים חסידיים כמובן). כל זה לא רלבנטי לשאלה מהי גישת הועד לעיסוק בבשורת הגאולה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 19:01, י"ד בכסלו, ה'תשפ"ג 19:01, 8 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
:::::::::::::::::אשמח אם תפרש את דבריך '''אידיאולוגיה אנטי משיחית'''. 19:47, 8 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::::::::::בכללות כוונתי להשקפה הגורסת שאין כל חיוב כלל לחפש ולעסוק ב'מיהו משיח', אמנם חוב קדוש הוא להתעסק בהפצת המעיינות חוצה, ולשלול עשיית במזיד הפכה ח"ו. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 01:23, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ג 01:23, 12 בדצמבר 2022 (UTC)<br><br />
לפעמים הקב"ה מעורר אותנו לזכור שאנו בגלות, וכך גם בנידו"ד, כבר חודשים מתדיינים אנו בדבר זה, והוכח לכם מד' רוחות כי אין למשפט זה וטענה זו כל יסוד בשכל אנושי ושכל אלוקי, נטו אינטרס מפלגתי, דאל"כ מאיזה טעם תתעקשו על דבר שאינו במציאות ולא קיים?! - לכתוב כי לרוב חסידי חב"ד אי עיסוק בענייני משיח וגאולה (ואף אם כוונתכם הוא באופן יחסי) הוא דבר המבהיל ביותר, קצת עובדות מהשטח רבותיי, אל תכתבו דברים בלא ידע ובפרט אם מוכיחים לכם שהאמת והמציאות הינה הופכית ממה שנכתב, כתבתי כבר כמה וכמה פעמים כי הועד עוסק בענייני משיח ואול אופן מרבי וב'קאך' גדול, ובחורים מישבות חב"ד לומדים (זה אכן מפליא ומוזר, אבל כן, חסידי חב"ד לומדים שיחות של הרבי שלהם...) את שיחות הרבי מהשנים האחרונות '''ומעולם''' לא הי' נסיון 'מחיקה' ח"ו לשיחות אלו!<br />
לא זו בלבד שעודכם אוחזים בטעותכם הקודמת הנה אף אתם מאיימים על העורכים בזה כפי האמת וכפי חוקי הנאציקלופדיה, וכבר ציטטתי לאי-מי מהעורכים והמאיימים מכללי הח"דפדיה בעריכות ונאלם דום ותגובה לא קיבלתי.<br />
עכ"פ, העניין הועבר לוועדה הרוחנית שפסקה כדברי, ולמרות זאת קמו להם מחרחרי ריב והחזירו המשפט המוכח כשקר.<br />
חוץ מעקיצות חסרות כל משמעות כגון 'תשאל ילדים מהישיבה של מישלובין' 'איני מתווכח עם ילדים' 'בן כמה אתה' וכל כיו"ב לא קיבלתי תגובות, ויה"ר מן קדם אבוהון די בשמיא שיפקח עיני כל התועים וטועים בחשכת הגלות האיומה. <br />
נ.ב. אבקש ממנהלי המערכת לחסום את משתמש ח"דפדי פעיל שעובר באופן סדרתי על רבים מחוקי חב"דפדיה והחזיר את הנמחק עפ"י הועדה הרוחנית. --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:46, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ג 19:46, 13 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
:השאלה אם לא עדיף במקום להתעסק חודשיים רק על ערך אחד שנוי במחלוקת לעבוד על אין ספור ערכים "רגילים", לפעמים "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" ו"כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה" ופשוט להמשיך הלאה רק המלצה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:59, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ג 19:59, 13 בדצמבר 2022 (UTC)<br><br />
אכן, אם הי' מדובר במחלוקת על מלכות יוון ועברה, לא הייתי מתעקש, אך כאן מדובר נגד ארגון של חסידות חב"ד, ארגון של הרבי, ומגיעים אנשים ומנסים להצגיו כמנגד לרבי! על דבר כזה, על ביזוי ארגון של הרבי, לא אשתוק לעולם. וה' יפקח עיני כולם --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:16, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ג 19:16, 15 בדצמבר 2022 (UTC)<br><br />
אבקש ממנהלי מערכת לחסום לשימוש את המשתמש חב"דפדי פעיל שמשחית שוב ושוב --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:19, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ג 19:19, 15 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
== משונה ==<br />
<br />
שכמה טוענים נגד קפלן כשהם נוהגים כקפלן אחר לגמרי מאשימים בלי סוף בשקר ובזיוף ומספרים למשל שהרב קעניג מלוד בעד יחי וכן הרב גולדברג ושהרב גופין אמר נגד יחי ביטוי שמהכרות לא מתאים לו<br />
<br />
יעויין בשיחות תמוז מ"ג על מי הרבי טען שפוסל במומו<br />
<br />
<br />
אכן אני ראיתי להרב גופין רוקד הרבי שליט"א באישון לילה ואחרי משקה דווקא ולגבי הרב גולדברג איני יודע <br />
<br />
אבל מכאן ועד למשחיסטיותם כרחוק חיי הרבי מ.....צ..,.</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=709267יהושע מונדשיין2024-08-25T00:10:46Z<p>צריכים להרחיב!: נשמע כאילו תקין המכתב שכתב עד כדי שסופר מסכים איתו</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]<br />
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]] – [[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו למקורות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 10 - 11.}}.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ"ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס"ח, עמ' 15.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר "ביאורי התניא".<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל"ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.<br />
<br />
ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.<br />
<br />
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב"ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ"ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד{{הערה|תשורה מונדשיין, י"ד מנחם אב תשע"ג, עמ' 51.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]].<br />
<br />
בין השנים [[תשס"ה]] - [[תשע"ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.<br />
<br />
ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב [[מנחם מענדל קסטל]] מכון "כרמים" הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.<br />
<br />
בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה"ת ר' יהושע מונדשיין ע"ה, מכון "כרמים" העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim<br />
<br />
==חשיפות ומאמרים==<br />
*פרסום נוסח קדום של [[אגרת הגאולה]] של [[הבעל שם טוב]].<br />
*סיפור פרשיית "[[סידור הבעל שם טוב]]"{{הערה|שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע"ב - ק'.}}.<br />
*פרקים במסכת חייו של [[אדמו"ר הזקן]], החל מהנהגתו לאחר הסתלקות רבו [[המגיד ממזריטש]], והמחלוקת עם ר' [[ברוך ממזיבוז]]{{הערה|פורסם ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"א]].}}.<br />
*פרסום תיקי החקירה מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בבטאון [[כרם חב"ד]], ובנוסף פרסם מאמר מקיף בבטאון המוכיח כי התנגדות ה[[גר"א]] לחסידות נבעה מעדויות שקר שהובאו לפניו.<br />
*פרסם מאמרי דא"ח חדשים של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*פרקים בתולדות חייו של [[הצמח צדק]], פועלו ביסוד העיירה [[שצעדרין]], תיאור המאורעות הפנימיים ב[[ליובאוויטש]] בשנים האחרונות לחייו, תיאור ה[[אשכבתא דרבי]] וגילוי מאמרי דא"ח ותולדות חייהם של בניו{{הערה|פורסם ב[[כרם חב"ד]] גיליון א' וב'.}}.<br />
*עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ"ז.}}.<br />
==ביקורת==<br />
מפאת נטייתו לתור רק לאור מקורות ברורים, נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. את פרכותיו בנוגע לסיפורים, כתב במדור "סיפורים וגילגוליהם" באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], שבו הציג את טענותיו בנוגע לסיפורים חסידיים שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של סיפורי חסידים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"?], באתר {{col}}, מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]}}.<br />
בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף ר' יהושע חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.<br />
<br />
באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר שטורעם, ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.<br />
<br />
==ספריו ופרסומיו==<br />
*לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ"ט, 56 עמ'.<br />
*מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל"ג (נדפס גם בסוף הספר "[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ"ך ומחז"ל ב) אגרות קודש]]" - [[קה"ת]], [[תשפ"ב]]), 125 עמ'.<br />
*מגדל עז (מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו נשיאנו מתוך כתבי יד ומקורות נאמנים), 643 עמ', תש"מ.<br />
*שבחי הבעש"ט (פקסימל מכתב יד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ"ב.<br />
<br />
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]<br />
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].<br />
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].<br />
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].<br />
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].<br />
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).<br />
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.<br />
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]]. מסע ברדיטשוב - תשע״ז<br />
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.<br />
*'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].<br />
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].<br />
*'''[[המאסר הראשון]]''' - מאסרו הראשון של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[ווילנה]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].<br />
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.<br />
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].<br />
<br />
===ספרים שערך וההדיר===<br />
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).<br />
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]<br />
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]<br />
* גיסו הרב [[דב אלרואי]]<br />
*גיסו הרב [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]].<br />
===בניו===<br />
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].<br />
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמולנסק]].<br />
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
===חתניו===<br />
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש [[ישיבת הבוכרים כפר חב"ד]].<br />
*הרב שניאור זלמן סגל - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל קסטל]], '''ספר סופר וסיפור''', תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ"ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ"א{{הערה|1=[https://anash.org/1100-page-book-memorializes-r-yehoshua-mondshine/ דיווח באתר אנ"ש] (אנגלית) {{אנש}}.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;כתביו:<br />
* אתר '''[https://www.kramim.info כרמים]''' - "אסופת יבולו הספרותי של הרב יהושע מונדשיין"<br />
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/אגרות-מונדשיין.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה<br />
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]] {{קישור שבור|}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/770.html מכתב נוסטלגי שכתב הרב יהושע מונדשיין למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
;שונות<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].<br />
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'{{קישור שבור}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br />
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_להשכיחם_תורתך_על_מחקרים_וגלגוליהם_אהרןדב_הלפרין_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.<br />
*{{קישור חבד אינפו ישן|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}<br />
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה<br />
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}<br />
<br />
;טורי פרידה<br />
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}<br />
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}{{קישור שבור}}<br />
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}{{קישור שבור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]<br />
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=709266שיחה:ועד תלמידי התמימים2024-08-24T23:42:58Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div>==הסתייגות==<br />
בקרב רבות מהנהלות ישיבות חב"ד לא מקובלת פעילות ה'וועד' כתוצאה מכך שהקמתו נעשתה לאחר שארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם מספר שנים קודם כבר עוסק בהצלחה באותם תחומים לאותו קהל יעד. כמו"כ 'ועד' זה משיג את גבולו של את"ה בכך שהוא מקיים את אותה הפעילות.<br />
<br />
את מרבית הפעילויות אותם מקיים ה'ועד' יזם והפעיל ארגון את"ה בשנים קודמות. הסיבה שעומדת מאחורי ועד זה היא פוליטית לחלוטין. פעילות הועד ממומנת ע"י אנשים שמזוהים בחב"ד כמחרחרי ריב גדולים.<br />
<br />
עניין נוסף. הערך נארה שהועתק מאיפה שהוא ומלא בעובדות שאינם נכונות (כאחד שחי בעולם הישיבות החל מתשס"ד אני יודע בדיוק מה הייתה ומה פעילות הועד בהווה).<br />
בעז"ה אמצא את ההזדמנות לערוך 'הגהה' לערך.<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 08:26, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:סליחה על החיתוך, מה לעשות ואלו העובדות הנכונות. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 08:39, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
::אני מדוע למה שאתה מדבר ואכן כדאי שתערוך את הערך, אך מבלי להתעלם מעובדות ופעילות ענפה שהם מבצעים. את הנטיה הפוליטית ו"השגת הגבול" (אם שייך בכלל בנושאים אלו) יש לציין במילים ספורות בפיסקה העוסקת בייסוד הוועד ובלי להגזים ולהיסחף לפוליטיקע. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 08:48, 15 ביוני 2010 (UTC)<br />
מענדי קנלסקי לא ראוי לערך לענ"ד. הוא אברך צעיר ולא משהו מיוחד בנוף החבד"י.<br />
<br />
אם בכל זאת חולקים עלי אז אפשר לכתוב עליו שלמד בצעירותו במגדל העמק ולאחמ"כ ב-770. שימש כמפקד בקעמפ אורו של משיח ובעת לימודיו ב-770 הקים את ועד תלמידי התמימים. כיום משמש כמשפיע בשיעור א' שח הישיבה הקטנה בקרית גת. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 05:20, 25 ביוני 2010 (UTC)<br />
:כמובן שאינו מצדיק ערך. יוכח גם "כמות המידע" שכתבת עליו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:03, 25 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== בפסקה ביקורת ==<br />
<br />
נראה במוחש כי היא נכתבה מוך מניע פוליטי [הלשון: בעלי הדעה השונה]. לדעתי כדאי למחוק פסקה זו המוסיפה ומחריפה מחלוקת. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 22:05, 20 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
:אדרבה, הצע ניסוח מעודן יותר. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:46, 22 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
::אין צורך בניסוח מעודן פשוט למחוק את הפיסקה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 07:41, 23 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
:::אם משתמשים נוספים יסכימו, ניתן יהיה למחוק. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:37, 23 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
::::מתנגד, הרי העניין פשוט, ופוליטי לא פוליטי זה בדיוק מה שהוועד בא לעשות...[[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 23:20, 26 בינואר 2012 (UTC)<br />
:::::גם לדעתי יש למחוק פסקה זו, לא כתוב בה כלום חוץ מזה ש"בחב"ד יש פוליטיקה". [[משתמש:פאלע|פאלע]] - [[שיחת משתמש:פאלע|שיחה]]<br />
::::::אין צורך להפוך את הערך לזירת התגוששות. לא כתוב פה שום דבר רע על הוועד, אלא רק ביקורת מקובלת ומנומסת. הלוואי על כל ארגון שיבקרו את פעילותו באופן הזה. לעומת זאת, אם נשמיט את הפיסקא אנ"שים רבים ידירו את רגליהם מלתרום כאן, בטענה שיש כאן יותר מידי "קונצנזוס" (הטענה לא מוצדקת, והלוואי... {{קריצה}}). בכל אופן אם בכל זאת מתעקשים לספור קולות, אז אני מצביע נגד המחיקה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:49, 7 באפריל 2014 (UTC)<br />
מחילה זה כתוב מעוגן מידי צריך להיכנס בהם קצת יותר כן!!הם באו להילחם באת"ה העולמי"!!!!!!! {{שכח|ד.ר}}<br />
ממש לא מסכים עם הגישה, לצערנו היו מקומות שבהם את"ה העולמי לא נכנס- כמו תות"ל לוד וכיו"ב, והועד הגיע למלא את החיסרון הזה- אין שום סיבה לקטע 'ביקורת'- הם לא פונים לאותו קהל יעד... אשמח אם הוא ימחק.--[[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]], 18:41, י"ט בניסן, ה'תשפ"ב 18:41, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
== תבנית לעריכה ==<br />
<br />
הנה עוד ערך שהושמה בו תבנית לעריכה שיש להחליפה כעת ב[[תבנית:בבדיקה]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ב, למניינם 02:03, 23 באוקטובר 2011 (UTC)<br />
<br />
==שחזור==<br />
מישהו עם הכתובת [[מיוחד:תרומות/83.130.125.48|83.130.125.48]] ערך את דף השיחה. מכיון שלא מקובל לערוך הודעות של משתמשים אחרים שיחזרתי את הדף לכפי שהיה קודם לכן.<br />
<br />
גם בערך עצמו אותו משתמש ביצע כמה עריכות, חלקן כללו השחתות וחלק נוסף דברים שאין מקומם באנציקלופדיה (זה היה נראה כמו דף פרסומת). כיון שאין בכוונתי להתחיל לברור בין עריכותיו - שיחזרתי את כולן.[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:59, 8 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
:כך נאה. אנו מקבלים כל עריכה בברכה, ובלבד שתהיה אנציקלופדית. מי שרוצה להרחיב ערך, יתכבד ויתאמץ לעמוד בקריטריונים הראויים, או יפעל קמעה קמעה עד שילמד את הסגנון והכללים הנדרשים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשע"ד 22:54, 18 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
<br />
== תמונת הסמל ==<br />
<br />
--[[משתמש:אוריאור|אוריאור]] - [[שיחת משתמש:אוריאור|שיחה]] 21:31, 24 בספטמבר 2015 (UTC)יש סמל עדכני יותר (מופיע ב'ערך' בויקיפדיה){{משוב}} [[משתמש:אוריאור|אוריאור]] - [[שיחת משתמש:אוריאור|שיחה]] 21:31, 24 בספטמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
== תבנית עריכה ==<br />
<br />
מה חסר? ומדוע הערך נעול?<br />
<br />
מגזין תחיינו אינו מיועד עבור התמימים בלבד, אלא עבור כל אנ"ש. לכן הוא גם מופץ גם בקהילות אנ"ש ולא רק בהיכלי הישיבות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 23:37, 25 באפריל 2016 (UTC)<br />
:זה נעול מפני אנונומי שהשחית בקביעות. אם משהו רוצה לערוך, נא להודיעני, ואפתח לכמה ימים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בניסן ה'תשע"ו, למניינם 23:40, 25 באפריל 2016 (UTC)<br />
::שלום שלום. אגב, ראית מה שכתבתי ב[[שיחה:האוהל]]?<br />
::לא דחוף לי לערוך דווקא. רק תוסיף מה שכתבתי לגבי המגין "תחיינו", וכן שהועד מוציא לאור מידי שבוע גיליון בשם "בית חיינו" - יומנים ושיחות בענייני דיומא, המופץ בקהילות אנ"ש ובישיבות תות"ל.<br />
::בכלל, את כל הפיסקא "קבצאים שיצאו לאור ע"י הועד", יש לתקן ולשפר. תוכל לראות בערך הזה בויקיפדיה.<br />
::בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 23:44, 25 באפריל 2016 (UTC)<br />
:::הועד מייעד את פעולותיו באופן מוצהר לבחורי הישיבות, ומה שנעשה מעבר לכך הוא יח"צ בעלמא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:10, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
::::מה ההבדל בינו לבין [[ועד חיילי בית דוד]]?--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 00:11, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
:::::אני פותח את הערך. ניתן להוסיף. בנוגע לערך האוהל אני חושב שכדאי לשאול את [[משתמש:שיע.ק|בעל המעשה]] עצמו לפשר פעולותיו שם.--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בניסן ה'תשע"ו, למניינם 01:08, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
::::::הוועד עצמו מצהיר שפעולותיו מיועדות לתמימים באתר שלהם, [vaadhatmimim.org/templates/articlecco_cdo/aid/1686230/jewish/Our-Mission.htm], יחד עם זאת הפצת העלון בקרב אנ"ש כמו גם האירוח בתשרי שמיועד גם לאנ"ש מראה שמלבד פעולתיו העיקריות הוא פועל גם בקרב אנ"ש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:28, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
<br />
== שנת הקמתו ==<br />
<br />
לי ידוע שהועד הוקם בשנת תשס"ב, כשנתיים לאחר [[את"ה העולמי]] בתש"ס!<br />
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 18:30, 5 במאי 2016 (UTC)<br />
:יש לך מקור שהוא הוקם בתשס״ב ??<br />
<br />
== עד מתי? ==<br />
<br />
עד מתי כל גולש תמים שנכנס לאתרינו ישקע בהררי פוליטיקה וזבל? מה המטרה בפיסקת הביקורת כאן? מילא בערכים כמל"ח וכו' שיש כאן מחלוקת מיהו המנהל אני יכול עוד איכשהו להבין שיש ראש מעוות החושב שיש מקום לפוליטיקה באתר שמטרתו הפצת המעיינות, אולם כאן מה הקשר? '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:59, 2 בפברואר 2017 (UTC)<br />
<br />
== הערות על הערך ==<br />
<br />
הערך מחמיא במידה מוגזמת התלושה במעט מהמציאות לארגון שהשקפתו הרשמית אינה כדעת חבדפדיה... כמה נקודות שלא קיימות במציאות המופיעות בערך בתיאור על ההוצאה לאור של הוועד:<br />
1. גיליון 'בית חיינו' לא יוצא בקביעות מידי שבוע וישנם תקופות ארוכות בהם לא יוצא כלל. גם מהו הביטוי המוזר 'ימי האור בבית חיינו'?<br />
2. מגזין תחיינו הראשון יצא לאור בחודש תשרי תשע"ד ועד היום יצאו רק שישה גיליונות. הגיליון האחרון יצא בג' תמוז בשנה שעברה. איפה הגיליון הדו חודשי כאן? הייתי מגדיר כגיליון היוצא מעת לעת ותו לא.<br />
3. מנשר 'לעבן מיט רעבן' לא מוכר לכותב השורות וכמדומה לא קיים במציאות.<br />
נקודה נוספת: בקשר לביקורת ב'קובץ לחיזוק ההתקשרות' שיו"ל ע"י הוועד מאחד התשרי'ס מופיע במפורש דעת הוועד נגד הכרזת ושירת יחי אדוננו היום ובפרסום ושאין ללמוד כלום מתשנ"ג. (הקובץ מופיע באוצר החכמה ואפשר לצטט משם).<br />
יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!<br />
<br />
במחילת כת"ר: 2. אכן היו ימים יותר טובים בבית חיינו ואל תתעלם בכח מהמציאות המרה. <br />
נקודה נוספת: אני חושב שכל בר דעת מבין שאין מה לשיר היום 'יחי אדוננו' היות שחייו אינם חיים בשריים, ולמה להלחם עם המציאות כעוור?... ואכן אין ללמוד כלום מתשנ"ג כי זו היתה תקופה קשה לחסידות חב"ד שעבדו לפי המצב דאז וכשם שלפני כ"ז אדר היתה דרך עבודה מסוימת כך לאחר ג' תמוז. וק"ל. {{שכח|זיכער}}<br />
:א. נהוג לחתום ולהזיח. ב. ראה בארוכה בערך [[נצחיות חייו של הרבי]]. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ה באב ה'תשפ"ב 10:36, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
== תחת ההנהלה ==<br />
<br />
{{א|אויפעפענען}}, במה מתבטא מה שהוספת שזה תחת הנהלת הישיבה? יש לזה מקור? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ז באייר ה'תש"ף<br />
:כידוע, הוא נפתח תחת ובעידוד רב של ר' [[דוד רסקין]], מנהל הישיבה. וכיום תחת ר' שלמה זרחי. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 14:57, י"ז באייר, ה'תש"ף 14:57, 11 במאי 2020 (IST)<br />
:הועד גם כותב כך תחת כל עץ רענן "תחת הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית 770". ואגב, איני יודע אם לשנות כי זה יעורר הרבה ויכוח וד"ל, אבל בתשרי תשס"א כבר היו פארבריינגענ'ס רשמיים של הועד (זכור לי שבדקתי כך בשבועוני כפר חב"ד מאז), ופעולתו הראשונה הייתה לקראת ג' תמוז תש"ס כמו שמספר קנלסקי. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 16:27, י"ז באייר, ה'תש"ף 16:27, 11 במאי 2020 (IST)<br />
::זה שכותב תחת כל עץ רענן לא כ"כ אומר.. בעידוד רב של דוד רסקין נשמע קצת היסחפות ביחס לשנים היה אמור להיות ממש זקן--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 16:46, י"ז באייר, ה'תש"ף 16:46, 11 במאי 2020 (IST)<br />
:::לא היו כותבים כך תמיד אם אין לזה ביסוס, עובדה שאת"ה לא כותב כך. ועכ"פ עפ"ז יכול אני לכתוב זאת כאן.<br />
:::הכי איתא באנציקלופדיית 'המכלול': "בין הדוחפים להקמת הוועד היו הרב יואל כהן, הרב שלמה זרחי והרב דוד רסקין." ושמעתי כמה דברים בנושא מא' מהתמימים שהיה מראשי הועד בשנים האחרונות [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 17:17, י"ז באייר, ה'תש"ף 17:17, 11 במאי 2020 (IST)<br />
::::ראיה ממכלול? זה בדיוק כמו שבמכלול יתפתח וויכוח בנושא ויביאו מקור מהנכתב כאן.. כמו ששם ערך זאת מישהו מגמתי כך נעשה כאן וד"ל. באופן כללי כשכותבים משהו מסוים מן הסתם הוא נכון אך כאשר איירי בסגנון אנשים החולים בתסמונת 'המכרזי' 'הרשמי' 'שתחת..' כו'וכו' הדברים שונים... גם אם יש אמת בדברים זה בוודאי לא שהם דחפו והמריצו וכו' אלא אישרו ונתנו הסכמתם ובאותה מידה אפשר לומר שהיות והרב לבקובסקי, גולמב בלומינג וכו' משתתף בפעולות וכינוסים שונים של את"ה הרי שהארגון פועל תחת ישיבת תות"ל המרכזית.<br />
::::תזכורת לר' אויפעפענען: חבל לשרוף זמן אנרגיות וכו' על תילי תילים של דקדוקי עניות בערכים נפיצים במקום להקדישו לעריכה כה רבה שחסרה בשלל נושאים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:37, י"ז באייר, ה'תש"ף 21:37, 11 במאי 2020 (IST)<br />
:::::אתה כותב את דבריך ("גם אם יש אמת וגו'") כהשערה בלבד, מה שידוע הוא שהועד כותב בקביעות כמעט עשרים שנה שהוא "תחת הנהלת".<br />
:::::איני כ"כ מבין בזה, אבל דבריך אודות גאלאמב לא כ"כ קשורים, כי אם תעיין בערך [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] תמצא שההנהלה המוסמכת היא - עפ"י התייחסות הרבי - רד"ר ורש"ז (וכן רז"ל) דווקא. [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:07, י"ז באייר, ה'תש"ף 22:07, 11 במאי 2020 (IST)<br />
::::::שאלתי היתה במה זה מתבטא? הוא מממן את הארגון? הוא מנהל אותו? הוא בחר מישהו שינהל אותו? או שכפי שהחייל כתב שהוא רק מעודד (כמו שהרבה אנ"ש מהשכונה מעודדים) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:46 • י"ז באייר ה'תש"ף<br />
<br />
==דיון על הביקורת נגד הועד, מלחמתו ביחי ו'אי עיסוק מספק' בבשורת הגאולה...==<br />
בעיקרון צריך לשחזר את עריכותיך, ולהחזירם רק לאחר דיון כאן (כמדומה שזה הסדר כאן בכגון דא). בינתיים לא הצלחתי בזה. <br />
<br />
אז בינתיים תכתוב כאן בבקשה:<br />
<br />
1) מה הפירוש "התעלמות מעידוד יחי"?? <br />
<br />
[לשם הדוגמא, נראה לי שארגון [[צבאות ה']] מתעלם מעידוד הניגון [[זאל שוין זיין די גאולה]] (בעשרות התוועדויות במיוחד בנו"נים). מעולם לא שמעתי אותם מתחילים אותו.] <br />
<br />
2) מה הפירוש "מלחמתם העיקשת בתודעת בשורת הגאולה"???<br />
<br />
3) למה כל משפט שנאמר בפאנל מסוים ב'תשרי' מסוים (וגם לא הבנת אותו נכון) הופך לתמצית משנתו של הארגון????<br />
<br />
לסיכום, נראה שאתה ניזון מעט מפוליטיקה ילדותית, במחילה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 21:41, י"ט בניסן, ה'תשפ"ב 21:41, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:מר [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], אל תיתמם. הוועד בהחלט מתעלם ומתנגד לעידוד יחי וההשוואה לזאל שוין זיין די גאולה מגוחכת ודמגוגית. איני רואה צורך להביא כאן את הדוגמאות (הידועות, ברורות וחד משמעיות) להתנגדות הוועד ליחי כשאתה משווה זאת בדמגוגיות לזאל שוין זיין די גאולה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:36, י"ט בניסן, ה'תשפ"ב 23:36, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
::מתנצל שרק כעת רואה את תגובתך, אשתדל לענות על דבריך אף שכל חסיד שהעניין הכי עיקרי שהזמ"ג בוער בו מצטמרר ביותר למקרא דבריך:<br />
<br />
::1) "אל יפטר אדם מחברו לא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו" אומרים חכמינו ובכך מלמדים אותנו כלל חשוב, שעלינו לייחס חשיבות מכרעת דווקא לדברים האחרונים שזכינו וראינו את הרעבע מעודד ועושה. בפרט כאשר הניגון - הכרזת הק' "יחי אדונינו" הינה הכרזה המבטאת את כך שאנו מקבלים על עצמינו את מלכותו של הרבי מה"מ, וכפי שהרבי מה"מ אומר בשיחת משפטים נ"א שכעת נותרה העבודה של "קבלת מלכותו ע"י העם". (כהערה צדדית לגמרי: יחי אדונינו הינו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים בכל שנות הנשיאות)<br />
<br />
::א"כ אנו למדים ששירת יחי אינה ניגון סטנדרטי אלא הכרזה שאנו כחסידים אמורים לחיות בשס"ה גידינו ולהכריזה ולהפיצה לפי היא היא הנותנת את הכח למה"מ לגאול את עם ישראל! כפי שאומר הרבי בשיחות רבות וראה: ב' ניסן מ"ח, תולדות נ"ב, יום ב' דר"ה ל"ז ועוד ועוד..<br />
<br />
::ועד תלמידי התמימים בחר באופן זדוני לא רק להתעלם מהכרזת הק' אלא לצאת כנדה במלחמת חורמה! בדיון שנערך בתשע"ג בפני הרב ברוין הודה נציג ה'ועד' כי ההתעקשות של את"ה ללכת עם הכרזת הק' עד הסוף הייתה אחת הסיבות המרכזיות להקמת הועד! בכנס היסוד של אותו אירגון נוראי הכריז הר"ז גופין שמטרת האירגון הינה להראות ש"אפשר להיות בחור חסידי בלי יחי" '''רח"ל עפ"ל'''.<br />
<br />
::ברור שההתעלמות והמלחמה כנגד הכרזת הק' ראויה לכל ביקורת וגינוי גם על גבי חבדפדיה! (וההשואה לניגונים אחרים מטופשת לחלוטין, ועדיין באם צ"ה היו מחרימים במופגן ניגון בעל משמעות חסידית מסויימת הדבר היה גורר גל מחאות וביקורת נוקבת, כפשוט)<br />
<br />
::2) זה לא מה שכתבתי. אני כתבתי מלחמתם העיקשת ב"אקטואליות של בשורת הגאולה" ושאלתך היא א"כ מה המשמעות האקטואלית של בשורת הגאולה, ואת זה אנסה לתמצת ביותר לשורות הבאות.<br />
<br />
::כל הדורות האמינו וקיוו שמשיח יבוא ויתגלה ויצעיד את הדור כולו לגאולה האמיתית והשלימה. אולם בדורינו המצב שונה לחלוטין. בדורינו אנו '''מובטחים''' שזה יקרה סו"ס!<br />
<br />
::כתוצאה מכך, נושא זה - ביאת המשיח אמור להיות '''ה'''נושא המרכזי שמעסיק את כולנו יום ולילה. וכפי שאבינו מלכינו כותב בד"מ וארא: "שבכאו"א מציאותו וכל עניניו, בכל מכל כל, נעשים קודש לנשיא הדור על ידי זה שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור - משה רבינו שבדור, "גואל ראשון הוא גואל אחרון" - שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש"!! וידועים המענות בנושא כגון "העניין הכי עיקרי שהזמ"ג ימות המשיח וכו וכו ועדיין לא נגענו בסיום עבודת השליחות וההגדרה של "קבלת פני משיח צדקנו בפו"מ" כ'''השליחות היחידה''' (שים לב, לא מילים שלי אלא של מלכינו משיחנו) ועוד הבטים רבים לכך שזה זה הנושא שאמור להיות תמיד אל מול עיננו ולתפוס כל כותרת.<br />
<br />
::עניין זה ברור ונהיר לכל חסיד שמעט עבד בללמוד ולהפנים את שיחות הקודש של הרבי מה"מ, אולם אנשי ומקימי הועד מחליטים באופן שיטתי להתעלם ולהקטין את הנושא הכ"כ מרכזי ועיקרי זה. ביאת המשיח - ואת זה תוכל לשאול כל תמים הלומד בישיבות שתחת הועד - אינו הנושא שעובר כבריח התיכון ממבצע למבצע ומהתוועדות להתוועדות של הועד אלא זוכה לכל היותר למקום יפה איפשהוא בסוף סדר החשיבות.<br />
<br />
::בנוסף חלק קריטי בבשורת בגאולה הינה הפצת זהותו של משיח על מנת לגרום ל"קבלת מלכותו ע"י העם" דבר שבועד - לדאבון לב - מטשטשים ומסתירים ואין כאן המקום להאריך בנושא הכ"כ מצער הזה..<br />
<br />
::ברור א"כ שראוי שגם על טישטוש והפיכתו של הדבר המרכזי ביהדות ועבודת ה' לדבר שולי תינתן ביקורת!<br />
<br />
::3) גם את זה לא כתבתי! כתבתי שהביקורת ניתנת על כך שהם '''נתנו מקום''' בפומבי לדעה הכ"כ מושללת הזאת, ולא על כך שזו דעתם..<br />
<br />
::(מלבד זאת שכידוע, שאת"ה לא יביאו מישהו שירצה על הנחת ד' זוגות בזמן הזה, וצא"ח לא יביאו מישהו שינאם על "קבלת המכות" אבל הועד כן הביא מישהו שינאם על זה שהרבי הוא לא נביא ושהוא לא בדיוק היה שפוי '''רח"ל''' וצריך להבין מאיזה מקום זה נובע..)<br />
<br />
::בברכה, לאחדות החסידים סביב דברי קודשו של מלכינו --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 15:10, כ' בניסן, ה'תשפ"ב 15:10, 21 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::א געזונטן זומער, [[משתמש:האמנתי כי אדבר]]. יישר כח על הדברים הנלהבים (וכמובן אין צורך להתנצל, בטח לא בפניי). וכעת לכאורה מוטל עלי להגיב, ולכל הפחות באותה אריכות...<br />
<br />
אז אפשר להחזיר בדרשה מנומקת משלי (שתסביר למשל, מדוע אצל מנהלי הועד לא מונח שזוהי בדיוק משמעותה של הכרזת יחי, או: מדוע ההנהגה הכללית בין חסידי חב"ד לא נקבעה '''בדיוק''' עפ"י מה שהסבירו לך בישיבת-קיץ בצפת); <br />
<br />
אפשר גם להחזיר במלחמת תנופה (למשל, להסביר את ההבדל בין דברים אלו לערכים נעלים אחרים, אותם מחרימה דווקא 'תנועת הנוער' אותה אתה מחבב); <br />
<br />
אבל מפאת אופי המקום, אבחר להתייחס לכשל '''שבטיעון עצמו''':<br />
<br />
לכל לראש חשוב לדייק בדבריך. בדבריך שהועד ''''נלחם''' בהכרזת יחי' בודאי לא התכוונת כפשוטו ממש, שהרי לא ידוע לנו על שום פעולה אקטיבית שנקט הועד כדי לגרום או לשכנע מישהו להפסיק בהכרזת ה'יחי'. לא קיים שום קונטרס וכיו"ב שיצא מתחת-ידו בנושא זה או בנושאים הקרובים אליו. ובודאי ובודאי שמעולם לא נשמע מכיוונו ציוץ כלשהו כנגד ענין הדגשת 'אקטואליות' הגאולה, או הלימוד והעיון בשיחות תשמ"ח-תשנ"ב. ואדרבה. <br />
<br />
יתירה מזו: בכו"כ מהישיבות העומדות בשת"פ מלא עם הועד (מבין הישיבות הגדולות מדובר על כולם, מלבד זו שבכפר חב"ד יצ"ו), המשיכה להישמע הכרזת יחי ו/או המשיכו לתלות שלטי יחי עד לפחות שנות העיי"ן – עשר שנים '''לאחר''' הקמת הועד והתבססותו. לא ידוע לנו על פעולה שננקטה מצדו כנגד הענין, גם לא בדרכי נועם ושלום (גם כשהוסרו השלטים או שנפסקה ההכרזה, בהחלטת ההנהלה או התמימים – לא נצפה קשר כלשהו לפעולות הועד).<br />
<br />
לכן נראה לבאר כוונתך באו"א, ש'מלחמתו' של הועד מתבטאת בכך, שחינוכו הוא לסולם ערכים חסידי-התקשרותי מסוים, ובתוכו ענין הכרזת יחי והדגשת הגאולה תופסים מקום נמוך מידי, מכפי שהי' צריך להיות לטעמך.<br />
<br />
ומדאתינן להכי יש לתמוה תמיהה גדולה: מה לך כי נפלת על אנשי 'הועד'? הן פעולות הועד מסתכמות, לכל היותר, בחמש פעמים בשנה, וגם אז – הפעולה היא בד"כ מרחוק ובמנותק. בכל ימות השנה כולם, נמצאים תלמידי התמימים תחת מרות רבני ומשפיעי הישיבה. הם אלו שמורים את דרכם ונתיבתם, והם אלו שבונים להם את סולמות-הערכים. הם הם אלו שיקבעו להם את תדירותה של הכרזת יחי (אם בכלל), והם אלו שיתוועדו עמם בקביעות ויורום את מסלולה של הדרך הישרה הקלה והמהירה. וכך אכן קורה בפועל ממש! ומה לך כי נזעקת על מבצע זה או אחר שעורך הועד, או על סידורי לינה ושלש פאנלים בחודש תשרי?! אתמהה!!<br />
<br />
אז מובן שקל לך ושכמותך להתגולל על כמה בחורים צעירים, מאשר להעביר את שבט ביקורתם על רבנים ומשפיעים בעלי-דעה, אבל סו"ס אין זה הופך לבעל חשיבות אנציקלופדית...<br />
<br />
[ולפתע גם דבריו של ידידינו היושב ודורש כמפי הגבורה מקבלים משמעות קצת פחות רצינית... באשר למול עיניו עשרות משפיעים וראשי ישיבות, הבקיאים בשיחו של רבינו לא פחות ממנו (ואולי אפי' קצת יותר), הרואים את הדברים מעט אחרת, ועד לפועל ממש...].<br />
<br />
* <br />
<br />
יטען עכשיו החכמולוג: ומה בכך שבפועל אין תיעוד למלחמת החרמה של הועד בערכי היחי? הרי 'יכולני להעיד בעצמי' (בבחי' אף אני בחלומי), על הצהרות הועד בשעת הקמתו, שמטרתו היא אך ורק 'לשרש את היחי מפי התמימים'!...<br />
<br />
למענו נגולל קצת היסטוריה: ההשקפה המתנגדת לדעות המשיחיסטים לא הומצאה בתשס"ב, אלא הרבה לפני. גם דעותיהם של המשפיעים והר"מים הרבים היו כבר גלויות וידועות לתלמידיהם. א"כ הועד לא קם כדי להנחיל השקפה חדשה, כי-אם לשמש 'מטריה אידיאולוגית' עבור אלו מהתמימים שמאסו מיום-ליום בהנהגה החדשה שהורכבה לראשם באותו זמן (וכמובן, מצד המשפיעים היה עידוד כמעט מקיר-לקיר).<br />
<br />
תשאל שוב בתמימות, מה היה רע בהנהגה הקודמת? האם הכרזת ה'יחי' ומבצעי הלימוד ב'גאולה-ומשיח'? כנראה שלא ממש... האמונה הכפויה השתדרגה מיום-ליום ברעיונות נחמדים נוספים, כמו: פרסומי 'קבלת המלכות' בחוצות, הוספת פריטי-לבוש מעניינים ללבושו של תמים, פתיחת מעמדי 'שביל' בזאל הגדול, מיאוס ברוב מוסדותיו של רבינו, ועוד. לשיא הגיעו ברעיון המבהיל של "הליכה לאהל – מחלישה את האמונה" עפ"ל (כמובן שאח"כ נוספה גם תיאוריה הזויה להסברת הענין בשכל...). וכל ה'מקרר' בכהוא-זה – חשיב כופר מסית ומדיח! [בנקודה האחרונה כנראה נמאס לציבור סופית, ובערך אז הוקם הועד, שפעולתו הראשונה (ג' תמוז תש"ס) הייתה סידור הסעות לאהל].<br />
<br />
שוב, עיקר הבעיה לא הייתה עצם המעשים של כמה קיצוניים, אלא ההד שזה גרם בציבור. נוצרה אז אוירה בקהל התמימים (בשונה מציבור אנ"ש), שככל שמעשה הוא יותר קיצוני ומוזר, כך הוא 'חסידי' יותר, ומתאים לכוונתו הק'. זו הייתה הרוח אז, ופשוט לא הכירו דרכים אחרות להתקשר לרבי. הייתה ציפייה לגוף רציני שיקום ויראה ש"אפשר להיות בחור חסידי", גם בהתקשרות פשוטה ופנימית כ"א לפי דרכו, גם מבלי להיות מחוייב לכל הרגש שהיה לפלוני בתשנ"ג, או ממש אתמול בבוקר (למשל, שאמונת "והוא יגאלנו" צריכה להיות מוכרזת כל יום, אחר כל תפילה או מצוה אחרת, שלש פעמים, ובעיקר בכל מקום). ואילולא יצאנו משם, משועבדים היינו עד היום לדיקטטורת-המחשבות, בפיקוח ועדת ההיגוי של בית משיח. והמכיר את העובדות יסכים.<br />
<br />
את זה פעל הועד אז, ומאז ועד היום היו לו פעולות באופנים שונים שענינם שווה – חיזוק ההתקשרות לנשיאנו, פשוט שהרבי יהיה אצל תמים דבר מוחשי וחי [לעומת-זאת הדרך הקודמת, לפיה אי אפשר לה לפעולת התקשרות מבלי שדגלון משיח ינצנץ לה מבין שיניה – נחלה לענ"ד כישלון חרוץ, ואת התוצאות יכול לראות כל המבקר בבית חיינו. ודי בזה].<br />
<br />
עכ"פ אין חולק שיש הרבה מה לשפר, גם בענין העיקרי – עניני משיח. אבל כמובן שאין מה לבוא בטענות למישהו, דמהיכי תיתי שזהו דווקא במסגרת אחריותו של הועד, ולא תפקיד המשפיעים וכו' (וכנ"ל גם אין לומר שהועד קובע סולם-ערכים שגוי, כי גם זהו תפקיד ההנהלה בכל-אתר. ורק בשבילך אעיר גם, שבשונה ממה שאתה יודע על "כל תמים שבישיבות שתחת הועד" – המצב אינו כך כלל, אלא טוב הרבה יותר, גם בזכות פעולות הועד. ו"עובדים על-זה" להוסיף כהנה וכהנה).<br />
<br />
* <br />
<br />
לענין הפאנל דתשרי תשע"ט, אתה נוהג כשמך אשר בחרת לך: האמנתי – בדבריי '''שלי''' – כי אדבר... ובכח מיכלא דמהימנותא אתה משתכנע בכל פעם יותר ויותר. ברשותך ניגש לעובדות: <br />
<br />
מה שכתבת על "לא שפוי" – פשוט לא הי' ולא נברא, ואף משל לא הי'. ולזה א"צ אפי' לשמיעת הפאנל המלא. מספיקה הבטה חוזרת ומעמיקה בסרטון המסולף שערכו חבורת 'את"ה העולמי', בכדי להבין עד כמה ילדותי ומגוחך הוא ה'חיתוך' שנעשה שם. <br />
<br />
לענין 'נביא' – כנ"ל אכ"מ להסביר בפרטות, אך בכל אופן: בדבריו שם ממש לא נכנס להסביר מהו כן הפירוש בנבואתו של רבינו, ומהו הפשט המבורר בשיחה. אלא רק '''שלל''' הביאור שבודאי מופרך, לפיו בש"פ שופטים תנש"א ניתנה נבואה חדשה, המנותקת מהשיחות שלפנ"ז, ולפיה משיח בא "תיכף ומיד ממש" לזמן אמירת השיחה. <br />
איני יודע מפני-מה נלהבים חבריך לבאר כן בכל-זאת, אבל כדבריו ההשלכות מביאור זה הן בהחלט קשות ולא-הגיוניות, יעויין רמב"ם יסוה"ת פ"ז. ודי בזה. <br />
<br />
נ.ב. מאחר שבשונה ממני – שקיבלתי רבות מפעולות הועד, ולכן חשוב לי להגן על שמו – לך אין כל רווח מהכפשתו (מלבד אולי, שיקולי מקארתיזם קטנוניים וכיו"ב). אבקשך שלא להתעקש עמי בענין זה, אלא להניח הדברים כפי שהם. אלא א"כ אתה מזהה חוסר דיוק בעובדות, שאז אדרבה אשמח לתגובתך. ויתברך בכל הברכות כאיווי נפש הדו"ש תכה"י [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 16:10, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 16:10, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
:ברשותך רבינו, שאלה קטנה וסליחה ש'הבול הפוך': מהו 'מקארתיזם'? ומהיכן מכיר אתה ביטוי זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:11, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:11, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::[[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], אחר התודה על הקדשת הזמן לגילול מגילה זו (שחובה לציין שמעניין לקרוא אותה וניכר שעומדת מאחוריה מחשבה והגות עצמאית) הרי מבלי להשיב במגילה ארוכה ומסודרת כזו אעיר כמה נקודות מהנלענ"ד בעניין: זלזולך בהשפעתם המכרעת של פאנלים אירועים גליונות וואווירה שהכניס הארגון בשעות, ימים ותקופות שמחוץ לסדרים ולנוכחות הנהלהת הישיבות וכו' הוא יסוד רעוע ביותר שעליו אתה משעין את עמדתיך. זה שהשפעת הוועד מחלחלת אט אט ולא מיד עם הקמתו אירעו כמה דברים בלתי רצוים זה כמובן לא טיעון רציני. כל ילד יודע להגיד שלהפתחויות יש תהליך שיכול לקחת עשור. דבריך על הנהלות הישיבות והרבנים ממש מגוחכים ותלושים ואיני הולך להיכנס לשמות ואנשים. רק אציין שבהשגח"פ התוועד לאחרונה בבית חיינו משפיע נערץ וציור חשוב בישיבת תותל קריית גת גדולה, הרב בומי פרינלנד, שדיבר בהדגשה ותוקף (והתווכח ע"ז עם רב אחר שהתרעם על כך) שלדעתו השביל זה הרגש ורעיון יפה וחזק וכו' (ואפרופו זה הזכירו ונזכרו הנוכחים שלפני שנים ספורות הוא עבר במעמד ה"כוס של ברכה"...) ורבות כהאי גוונא. בהחלט אפשר לומר שהוועד נתן בימה מרכזית ורמקול לרבנים מהישיבות הללו שדעותיהם שונות. מראה מקום קטן על ההתעלמות התכחשות המוחלטת ליחי הוא בפאנל של השלוחים דתשט"ז כשאחד מהם סיפר על בית כנסת אחד בו הכריזו יחי אדמו"ר מה"מ לע"ו וכו' והתרגום הסימולטני נשתתק. בעניי ראיתי באחד מקבצי הועד בו נכתב בפירוש (באיצטלה שכן היא דעת רובא דרובא דהמשפיעים והשלוחים וכו') שאין ללמוד בדיוק מהיחי ששרו אז למצב היום. להגיד שהוועד לא נלחם ביחי זה בהחלט אמונה עיוורת שמתכחשת למציאות העולם... דבר אחד אני יכול להסכים איתך- אם כי לדעתי לא ניסחת אותו מדוייק ואצטט אותו בדילוג מילים ספורות: שחזון יסודו של הועד (וכן נתממש בפועל) הוא - "גוף שיקום ויראה ש"אפשר להיות בחור חסידי", גם בהתקשרות פשוטה ופנימית כ"א לפי דרכו, גם מבלי להיות מחוייב לשהיה בתשנ"ג - שאמונת "והוא יגאלנו" צריכה להיות מוכרזת". אם מנסחים את זה ככה זה בהחלט תואם למה שלמענו קם הוועד, שכך פעול בהווה וזה בדיוק החמור והמלחמה ביחי!--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:14, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:14, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::::הת' [[משתמש:להתראות]], אין לי הרבה מה לעשות מלבד להפנותך לערכו שב'המכלול'. [[משתמש:חייל של המלך]] אשתדל להתייחס בהמשך במפורט וג"כ בקצרה, אבל לא הבנתי: לדעתך הועד הכניס את שינוי היחס ולא הרבנים? אבל איך בדיוק?? ובכל אופן, כנ"ל אם האשמה היא על 'התעלמות' ולא 'מלחמה' - לא מובן כלל במה מואשם הועד יותר מהרבנים. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 18:24, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:24, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
:לא עשיתי דוקטרט בעניין (אולי אתה כן. נראה עכ"פ שהשקעת בהקמתו ותהליכי אותם שנים (כפרשנותך) יותר ממני...) אבל בהחלט אפשר לתת יותר בימה לרבנים שעמדותיהם מתאימות להשקפה שלך, להביא לפאנל על נ"א נ"ב את מענדי קפלן שעמדותיו ידועות וקיצוניות להחריד ודווקא אליו להפנות את שאלות 'ההשקפה' (ומבלי להיכנס לדיון על כל הפאנל דע"ט הרי שגם אם עצם דבריו אכן היו רק שהנבואה שעליה מדובר בשופטים נ"א אינה נבואה שנאמרה אז נהרי שבתוך דבריו הוא 'משחיל' את הפקפוק בכלל האם מדובר בנבואה הלכתית ובכלל הוא שופע שם פנינים (שכמובן פורסמו ע"י הועד בתמלול הראיון בכפ"ח וכן ביוטיוב וכו' וודאי שלא יצא ע"ז שום התנצלות) קיצוניים ושוליים באוזני בחורים צעירים שלא ברור מה חטאם שצריכים להפרידם כך מאמונה תקיפה בבשורת הגאולה) ובקיצור לצערנו יש הרבה דרכים לחנך דור חדש ולהפרידו מבשורת הגאולה (על כל פרטיה ואחד העיקריים שבה - הדגשה שהרבי נשיא דורנו הוא המלך המשיח). עוד מקרה של התעלמות-התנגדות-מלחמה ביחי [החילוק שלך בין התעלמות למלחמה לא נראה לי. מי שמתעלם ממעיינות החסידות הוא בעצם מתנגד להם ולוחם בהפצתם. ועד"ז בנדו"ד] הוא ממה ששמעתי (בטח בקל לברר) שפעם אחת הצליח הוועד להביא 'הישג' והרב יוסף יצחק אופן נעתר להתוועד בהתוועדות של הוועד. אלא שאת ההתוועדות הוא פתח באמירה "לחיים לחיים, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (כדרכו תמיד, גם כשמתוועד במעייני ישראל) וזו הייתה הפעם האחרונה שהוא הוזמן...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:48, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:48, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
[[קובץ:הועד נגד יחי ופרסומו.jpg|ממוזער|הועד נגד יחי ופרסומו]] הנה מה שנכתב באחד מקבצי הועד (וי"א שנוסח בקפידא ע"י גדולי מורי דרכו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:50, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 18:50, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
:ומסיימים בטוב שב"ה ניכר שפעולתם של ראשי הוועד בזה לא צלחה בקרב קהלים גדולים וב"ה שעשרות ומאות תמימים שעברו תחת ידם לא הושפעו (עכ"פ באופן מוחלט וקיתוני) מפעולות נבזות אלו [ועל אלה הרבים-רבים שלצערי הרב כן הושפעו, "על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי הרחיקום ממנחם" (עפ"י ל' הפסוק -איכה א, טז)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 19:00, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 19:00, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::סליחה על ההתערבות, במיוחד שאיני תורם קבוע לחב"דפדי', אך ראשית כל - בתור אנציקלופדיה - זה מגוחך להעלות לערך רשמי באתר אנציקלופדי ביקורת - תהי' אשר תהי' - בלי שום מקור. מה כ"כ קשה למצוא תיעוד מאיזה נאום או פארבריינגען של משפיע וכיו"ב טוען את הביקורת הזו? [ואם אין, אז מאיפה היא כן מגיעה?] מבלי להכנס למה שדנים כאן [בסוגריים אומר שהדיון כאן מיותר לגמרי, שכן האתר במוצהר מזוהה עם הזרם המשיחי, וחברי הועדה הרוחנית גם הם כמובן מזדהים עם הזרם המשיחי באופן מובהק - כך ששום דיון לא יעזור כאן לשנות את המצב. טענתי את זה במשך שנים כאן ובמקומות אחרים ואני עדיין לא רואה שחל שינוי בזה. מי שמתנגד שיעבור להמכלול או ויקיפדיה, או שיקים אתר חב"די כזה. הדיונים לא יעזרו בגרוש ע"פ ניסיון העבר (ראו את הדיונים בשיחה של הפנסאים, האהל וכיו"ב) .] - בשום מצב לא פועלים מתוך הרגש. ניחא אם אתם יודעים שיש מקור לדברים האלו אך אין זאת בידכם - במקרה כזה מספיק תבנית 'דרוש מקור' לענ"ד, אך כשאין אתם יודעים שיש תיעוד וודאי של ביקורת כזו? [שימו לב: לא תיעוד של מעשי הועד, אלא תיעוד של הביקורת!], שוב - מבלי להכנס לגוף הדיון - לא חושב שמתאים לפרסם ביקורת [כה חשובה] בלי מקור. אשמח לשמוע את תגובתכם בעניין. 19:15, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::תגובתי למר [[משתמש:חייל של המלך]] (א):<br />
1) אתה כותב שאני מזלזל בפאנלים ואירועים. ~ עוד לא הגעתי לשם, פשוט לא ידוע לי על פאנל אחד כזה באותם שנים! ה'אוירה' הייתה של: אחדות ('נגד מי' כמובן), התקשרות (בסגנונם המסויים), ורענון.<br />
2) אתה כותב שהשפעת הועד חלחלה אט אט. ~ אבל על מי היא השפיעה בסוף? על הרבנים?! המצב הקיים כיום (אי-הכרזת יחי מדי תפילה, ואי הדיבור מדי התוועדות על 'שיחת הדבר מלכות') נעשה כל-כולו בידי הרבנים (המשגיח-הכללי בישיבה, או הדובר באותה התוועדות).<br />
3) אתה מביא דוגמאות מעניינות מרבנים ספציפיים שדווקא תמכו באיזה אופן באיזה מהמנהגים המוזרים שהכנסתי. ~ לו יהי. אבל אין קשר לנידוננו. אם דעתו של הרא"מ שי' פרידלאנד הייתה רשמית בעד המנהג והוא היה מעורר עליו בהתוועדויותיו, היה חלק ניכר מתלמידיו (שהערצתם אליו אינה יודעת גבולות, אם אתה מכיר) נוהג בכך לעיתים בפועל. (לכן נראה יותר שהנ"ל הוא אפיזודה מעניינת, אבל) למען האמת, לא מופרך שזה קורה מדי פעם.. אבל מה הקשר לועד?! הוא לא זה שיתחיל דבר כזה, ולא זה שימנע אותו. <br />
זאת מלבד ההבדל הברור את ה'הרגש' עליו דיבר, למצב היום שה'שביל' ענינו 'הכנסת' הרבי בפועל ממש, וכידוע לכולנו. כלומר: גם אם בתשס"ב לא היה הנימוק הזה מכריע כדי להתפלג, עכ"פ בתשע"ב יהיו דבריי נכונים למפרע. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 19:36, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 19:36, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::כמי שלא היה באותם שנים איני יכול לומר מה בדיוק היה בהם, במיוחד שככל שהולכים יותר אחורה התיעוד נהיה יותר חלש. אני יודע לדבר על המצב בהווה (וכתבתי שזה שלפאנל על נ"א נ"ב מביאים את מענדי קפלן ו'נותנים לו את המיקרופון' להוביל בנושאי השקפה - זה בהחלט עקירת האמונה והחיות בבשורת הגאולה). במחילת כב' זה שנוקט באי אמירת יחי כל תפילה כהבעייתיות שעליה נזעקים כנגד הוועד ומיד מקשה שהרי זה בדיוק מה שהרבנים בישיבות עושים - זו הטעייה דמגוגית. כמדומה ברור שאם בפעולות הוועד (מצד מארגניו) היה ליחי מקום ברמה של שלוש פעמים בשנה (ויתירה מזו: אם היה לזה איזה שהוא מקום בכלל) היינו מגיעים להסכמה לוותר על פיסקת הביקורת בערך.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 20:08, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:08, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::::[[משתמש:חייל של המלך]] טוב, אני יכול להמשיך עם הפרטים בדבריך. הכללות היא שסירסת וערבבת את דבריי כסלט. אבל כעת הגעת לנקודה נכונה: מה היה קורה אילו. כעת דומני שתבין אם אשאל הפוך: אם וכאשר המוסכמה בין התמימים הייתה על שירת יחי סוערת בקידוש לבנה מידי חודש כחצי שעה, ותו לא - האם היה הועד קם? [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 20:31, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:31, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
::::::ול[[משתמש:מתנת הבנים]] אומר, בהחלט איני בא להתווכח כאן על המוסכמות הקיימות בקהל המכונה משיחיסטי, שנטחנו שנים ע"ג שנים (ולא ע"י הועד...). באתי להתריע רק נגד התופעה החדשה שהתאזרחה לאחרונה של פסילת אישים ללא כל יסוד (זו שהלועזים מבטאים אותה במילה ש[[משתמש:להתראות]] לא אהב...). התופעה מצויה בשני הצדדים, והיא מסרסת מעיקרם כמה דיונים לגיטימיים וחשובים. [דוגמא משעשעת מהזמן האחרון הייתה בפולמוס שני הכינוסים ביא ניסן. מצד אחד (רמת גן) נשמעה הטענה "אנו מוקירים את היחי, אך אין לנו חלק עם מחרימי האהל"; ומהצד השני (צפת) הייתה התעקשות: "על האהל כמעט כולם מסכימים, המלחמה שלכם היא רק על יחי". בהחלט דיון מעמיק...] [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 20:51, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:51, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::::שלחת אותי להמכלול, אבל לפעמים זה שהבול הפוך אכן מראה על משהו. אינני יודע את גילך ורוחב ידיעותיך, אך נקעה נפשי ממלחמות עריכה אלו, ומוטב שאת כל המלל שנשפך פה היו משקיעים בהרחבת התוכן בחב"דפדיה במקום בדקדוקי עניות שלא משכנעים אף אחד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 20:59, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::::::איני יודע מה הפוך בבוליי אבל שיהיה. בכל אופן מאד מובן למה נפשי עוד לא נקעה מלהתווכח כאן, ועוד באסרו חג הפסח (וגם ביקשתי נואשות לא להתעקש איתי על דקדוקי עניות, אך נכזבתי), והנני להתנצל על שבזבזתי את זמנך היקר בקריאת הגיגיי. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 21:03, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 21:03, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
:::ערב טוב, [[משתמש:עשוי לנחת]]. שמחתי מאוד לקרוא את טיעונך אולם אודה שבנקודות מסוימת הם אף גרמו לי לגיחוך קל, לראות איך ניתן לדלג משקר גס לטשטוש ומשם לקפץ למסקנות מופרכות הבנויות על מהלכים עם קישורים מקריים בלבד ועל הכל לפצות בדמגוגיה זולה זהו אכן מעניין. אולם דווקא בגלל כך אענה לך בס"ד על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, אולם – כפי שציינתי – על חלק מהדברים יהיה מיותר לענות לפי שהם נשענים לחלוטין על טיעון קודם שאותו הפריך בעז"ה.<br />
<br />
כן ארצה קודם שהתחיל לענות לגופם של דבריך לציין: א. חלק מטיעונך מהווים מבחינתי את הדוגמא הטובה ביותר לפעולותיו ההרסניות של הועד, כפי שאסביר בהמשך. ב' מעולם לא השתתפתי בישיבת קיץ בצפת..<br />
<br />
וכעת לגופם של טענות. כמדומני שטעותך הראשונה שגררה בעקבותיה שרשרת ארוכה, הייתה בהגדרתך מהי מלחמה?<br />
<br />
ובכן, בכתבי שהועד מנהל מלחמת חורמה בעידוד יחי והכרזת הק' לא הייתה כוונתי כלל וכלל למלחמה במובן של הדפסת קבצים, הדבקת פאשקווילים והכרזות ברמקולים. סוג של מלחמה כזה היה גורר באופן ישיר את סגירתו של ה'ועד' עוד בשבוע הראשון לפעילותו, מהסיבה הפשוטה שכל משפיעי חב"ד (אף אלא שלע"ע אינם מגדירים את עצמם "משיחיסטים" באופן מוצהר) היו יוצאים חוצץ כנגדו ומחרימים אותו בכל הישיבות, בוודאי באותה תקופה וכפי שכולנו נוכחנו לראות כאשר הם העזו לתת מיקרופון לדעות הקיצוניות הללו הם זכו לשורה ארוכה של גינויים ממשפיעי הישיבות בהם הם פועלים.<br />
<br />
המלחמה אליה התכוונתי היא הרסנית הרבה יותר, זוהי "המלחמה השקטה".<br />
<br />
כוונתי: מלחמה יכולה להיעשות באופן של "עשה רע" (השינוי בכוונה..) אולם היא לחלוטין יכולה להיעשות באופן של "סור מטוב". כאשר אנשים מסוימים מקימים ארגון מכיוון שהם אינם מרוצים מתכנים מסוימים אותם עמלים אנשי אותו ארגון להחדיר, ומשום כך הם מקימים ארגון מתחרה זה בדיוק נקרא "לקדש מלחמה" כנגד התוכן הזה. אף שכנ"ל הם אינם מזכירים כלל את אותו התוכן (ודווקא משום כך) וק"ל.<br />
<br />
והנמשל: כאשר אותו נציג של ה'ועד' מכריז בפניו של הרב ברויין שהארגון אותו הוא מייצג הוקם משום שהם לא יכלו להסכים כלל עם המקום המכובד לו זוכה הכרזת הקודש במסגרת פעילות את"ה הוא בעצם אומר שהארגון הוקם כנגד הכרזת הק', ומכאן הדרך קצרה וקלה להגדיר את הארגון ככזה ש"לוחם בהכרזת הק'". <br />
<br />
אוזני שמעו ולא זר את ראש ה'ועד' בארה"ק מספר בהתוועדות שהוא הקים את הועד כדי שיהוו בחורים חסידיים בלי יחי! כך שאין זה מעניין באיזה דרך הם יבחרו לבצע זאת, שקטה או רועשת, הם ראויים לכל גינוי וביקורת.<br />
<br />
אצרף משל קצר להשלמת העניין (אף שכמדומני שכל הרוצה להבין הבין, משום שהדברים פשוטים וברורים) לב לאחים הוקם לאחר שנתוודע ל'אותו האיש מב"ב' שהמייסד של הארגון יד לאחים הינו כ"ק אד"ש מה"מ, הקמתו של הארגון תתפרש בהכרח ובצדק כהכרזת מלחמה – רח"ל – על הרבי ושיטתו, אף שדבר זה לא צוין בפירוש בשום חוברת או עיתון. (במאמר המוסגר לגמרי: הקמת הועד הינה הכרזת מלחמה בוטה אף יותר כי ישנו תוכן מסוים שעליו שמים דגש גדול באת"ה ומפעולות הועד הוא נעדר לחלוטין, בשונה מהמשל בו יתכן ששני הארגונים פועלים באותה המתכונת ועם אותם התכנים בדיוק אלא שעצם ההקמה הינה הכרזת מלחמה, אולם אין אני נכנס לפרטים הללו מכיוון שלפענ"ד הדברים הובנו זה מכבר לרוצים להבין, ואלו שאינם חפצים להבין גם לא יבינו בעוד מאה דוגמאות מדויקות ככל שיהוו..)<br />
<br />
ומטעות זו קפצת להגדרה שונה שרחוקה מכוונתי כרחוק מזרח ממערב..<br />
<br />
לאחר שהרישא של דבריך הופרכה מכל וכל אשמח לעבור לסדרת הטעויות השני'. אולם אציין ש[[משתמש:חייל של המלך]] כבר העלה את עיקרי הטענות על הכתב ע"כ אכתבם בקיצור יחסי תוך שאני ממליץ לך לקרוא את דבריו.<br />
<br />
עד להקמתו של ה'ועד', גם מי שלא הגדיר עצמו כ'משיחיסט' לא ראה ב'יחי' אויב. בשונה ממנהגי דרך כלל אציין אציין דוגמאות של רבנים בשמותיהם שייחסם להכרזת הק' היה חיובי ומכבד ביותר על אף עבודתם בישיבות שתחת הועד. <br />
כדוגמא: הרב יוסף בוטמאן שאף הורה לא להדפיס מודעה בישיבה בה הוא משמש כמשגיח ללא הכרזת הק',<br />
הרב זושא אלפרוביץ' ש"דבר זה אינו צריך ראיה כלל" וידוע ומפורסם ה"חיות" המיוחדת שיש לו בזה, והפעמים הרבות בהם הוא בעצמו מתחיל את הניגון בישיבה,<br />
הרב יצחק אייזיק קעניג (הר"י דתות"ל לוד) שמספר פעמים הביע את כאבו על כך שאין מספיק חיות סביב עידוד 'יחי' בישיבות תות"ל ואף משתתף פעמים רבות בריקוד יחי, ובנוסף נאם על העניין בזאל הישיבה,<br />
הרב גולדברג (הר"י דתות"ל מגדל העמק) אשר ידוע ומפורסם הפעמים הרבות בהם הכריז ורקד בשירת "יחי אדוננו" אף בשנים האחרונות ממש. ועוד ועוד, עד שרובם ככולם של חשובי וגדולי המשפיעים בכל הישיבות ידועים ביחסם האוהד והחיובי להכרזת הק' כמתבקש מכל חסיד.<br />
<br />
קבוצה שולית וקטנה ממשפיעי הישיבות שהתנגדו מאז ומעולם להכרזת הק' היו אכן ממקימיו של ה'ועד', וא"כ הביקורת עליהם אכן אמורה להימתח בערך על ה'ועד'! (כמובן שאין לנו שום עניין להתנגח ולהקניט חסיד מסויים – אף באם הוא טועה בפרטים מסוימים - וע"כ מתאים ביותר שהביקורת תישמע כאו ולא בערכים האישיים עליהם, אם זאת טענתך.)<br />
<br />
כעת, שומה עלינו להבין מהיכן צצה ההתנגדות העזה להכרזת הקודש המורגשת מבין תלמידי התמימים בישיבות שתחת חסות הועד, על אף יחסם האוהד של רובם של המשפיעים בישיבותיהם? יש לך רעיון?..<br />
<br />
אני חושב, וכמדומני שזוהי הדרך היחידה להגיע לפתרון השאלה הזאת, שיש להניף את האצבע המאשימה כלפי פעילותו של ה'ועד', שאף אם באופן רשמי פעילותו לא תפסת נפח זמן ממושך ביותר, הרי שהאווירה ההרסנית אותה הוא משאיר גורמת – לפענ"ד – לתוצאה עגומה זו.<br />
<br />
ומכאן אפנה לעבר סדרת הטעויות ההרסנית ו – במחילה מכת"ר – גם השקרית והעגומה ביותר. בתור אחד שלו חברים רבים גם מהישיבות ה'לא-משיחסטיות' יוצא לי פעמים רבות לפגוש בשקרים הכ"כ גסים וכואבים הללו ועל כן אפתח בברכת יישר כח על ה'במה' שאתה נותן לי להפריך את העיוותים הללו.<br />
<br />
אפתח במספר עובדות – עליהם כידוע, קשה לחלוק – אשר די בהם ע"מ לפרוך את רצף סילופך:<br />
<br />
א. בחליפתם של ראשי את"ה העולמי לא ננעץ מעולם 'דגלון' משיח (כך שמופרך מכל וכל להגיד שהוא זה אשר הכניס את המנהג החשוב לפרסם משיח באופן הנ"ל) ב. לכאורה בשונה ממך יצא לי פעם או פעמיים (או יותר..) לשוחח אם א' מראשי את"ה וכן לשוחח עם כמה ממוביליו גם בעת הנוכחית וצר לי להודיעך כי רובם הגדול פוקד את האוהל הק' מידי נסיעה לחצרות קודשינו. (כך שמושלל בתכלית להגיד שהם הנחילו את התפיסה המתנגדת לנסיעה) מבלי להיכנס להאם הם צודקים או לא. ג. פתיחת השביל הק' בפעם הראשונה הייתה חודשים ספורים קודם הקמתו של את"ה, ורבים מראשיו מתנגדים לו או רואים אותו במגוון רחב של הסתכלויות עד עצם היום הזה. ד. גם המיאוס שכתבת כנגד המוסדות הרשמיים (בהנחה שהנך מדבר על צא"ח) החלה שנים קודם להקמת את"ה והתמתנה בשנים האחרונות כידוע. בפן האישי אוכל להעיד שכאחד שיונק רבות מפעולותיו של את"ה מעולם לא הבנתי בכל דרך שהיא שצא"ח הינו ארגון פסול, ולי ברור שכאשר אצא לשליחות אעשה זאת תחת הארגון הקדוש.<br />
<br />
פרטים אלה אינם באים להכריע האם הפעולות שציינת צודקות או לא, אלא להגיד שהם אינם קשורות בשום דרך לאת"ה, והסיבה לכך שהנך תולה את הפעולות הללו באת"ה מראות בסה"כ שמישהו ניסה לשכנע אותך שסיבות אחרות ולא ההתנגדות ל'יחי' וכדו' הם שהובילו להקמתו של הועד דבר שהכוח כשיקרי ובדוי.<br />
<br />
ברצוני להאריך עוד מעט ולהדגיש נושא שצף רבות בתקופה האחרונה: גורמים מסוימים מנסים לנהל קמפיין זה זמן רב, שמנסה למתג את כלל ה'משיחיסטים' ובכללם את ארגון את"ה העולמי כ"מחרימי האוהל". אז כך, "בתוך עמי אנוכי יושבת" וכאחד שלומד בישיבה שמגדירה את עצמה כ"סופר-משיחיסטית" הנני יכול להעיד שרוב גדול מידידי בישיבה פוקדים את האוהל בכל נסיעה לכ"ק אד"ש מה"מ. "גם באם יחזרו על שקר אלף פעם הוא איננו יהפוך לאמת" אומר המשפט העממי, וכך גם בעניינינו שקר נותר שקר על אף שהוא נכתב ונאמר תחת כל עץ רענן. (מסקרן אותי לדעת ממי שמעת את העיוות המחשבתי הנ"ל, אולי תועיל לצרף זאת לתשובתך באם ח"ו לא תחזור בתשובה.. ) <br />
<br />
ומכאן להר גיבובי המילים שכתבת (ממש כאחד שהיה שם..) בקשר לאווירה שהייתה קודם להקמת הועד והבסיס עליו הוא הוקם: מיד שקראתי את דבריך הופתעתי, וכי עד כדי כך הייתה רדודה ההתקשרות של תלמידי התמימים בסוף שנות הנו"נים ותחילת הסמ"כים? ע"מ לוודא זאת הרמתי טלפון למספר אברכים חשובים (לאו דווקא כאלו הנמנים על ה'משיחיסטים') שהיו תמימים או אברכים צעירים בשנים הללו והצגתי בפניהם את הדברים שכתבת, את גיחוכם הם התקשו להסתיר אף מבעד לאפרכסת.. <br />
<br />
כולם פה אחד הכחישו את דבריך והוסיפו לספר לי ש-לא יאומן - אבל גם אז בחורים חסידיים נמדדו לפי "עבודת התפילה" שלהם ולא לפי זריקת ביצים בבית חיינו, גם אז הם נבחנו ע"פ ה'מבצעים' הקב"ע שלהם ורמת "ניצול הסדרים" שלהם ולא לפי טיב הבנתם בסוגי הדבקים השונים והתלילות של הקניטש שלהם..<br />
<br />
א' מהם אף הוסיף ואמר לי שהלימוד זכות היחיד שהוא מוצא על כותב השורות זה שהוא איננו חסיד חב"ד, ואם כך יתכן ומבחינתו עיסוק אינטנסיבי סביב לימוד גאומ"ש וסביב הפצת הבשורה גם נכלל בהגדרה "מעשה קיצוני ומוזר" ואזי אשרינו ואשרי חלקינו על כך שבכך אנו מואשמים.<br />
<br />
א"כ ברור שלא הבעיה שניסת להציג הובילה להקמתו של הועד.<br />
<br />
לאור הדברים הנ"ל די מבדר המשפט בו בחרת לסיים את הקטע ההזוי "והמכיר את העובדות יסכים" כבקיא ורגיל..<br />
<br />
ברור א"כ שבעניין הזה של חיזוק ההתקשרות רק גרע הועד ובפרט לאור הודאתך המפולפלת שכיום בעולם הישיבות ה'לא משיחי' גאומ"ש אינו נמצא במקום הראוי לו בסדר ההעדיפויות..<br />
<br />
(דרך אגב, כשכתבת ""א"א לה לפעולת התקשרות מבלי שדגלון משיח ינצנץ לה מבין השיניים" התכוונת שכל פעולת התקשרות חייבת להיות חדורה במשיח? כי אם כן הרי הנך צודק ביותר וביותר משום שכך מגדיר זאת מלכינו בקטע שציטטתי בתגובתי הקודמת מד"מ וארא ועיין עוד בד"מ חיי"ש ועוד ועוד)<br />
<br />
ולסילופך בקשר לפאנל המדבר:<br />
<br />
א. האם כאשר יושב לו שם שליח מכובד ואומר שצריך לקחת את כל דבריו ומעשיו של הרבי בנ"א, נ"ב ונ"ג מתוך ידיעה שאז הרבי לא תפקד וממילא ההסתכלות אמורה להשתנות (ציטוט תוכני) יש להתייחס לכך בסובלנות?<br />
<br />
ב. סלח לי ידידי, אולם כאן הנך חורג מגבולות "ייפוי המציאות" היישר אל תוך גבולות ה"שקר הגס", הרמ"מ קפלן אומר שם בפירוש ש"להגיד שהנבואה של הרבי בשופטים נ"א זוהי נבואה ע"פ הלכה זה פירוש מבחינת שבעים אחוריים וכלל אינו נמצא ב'שבעים פנים לתורה'", בשונה לחלוטין מטענתך!<br />
<br />
נ.ב. נדמה אולי ששכחת, אבל הדיון נסוב סביב בקשתי להוסיף בערך מעט ביקורת על פעולות ה'ועד', משום שזוהי מטרתה של חב"דפדיה בפסקאות הביקורת, להציב מראה כנגד הארגון/האדם/וכיוצ"ב ע"מ להביא לקורא את מלוא האינפורמציה על הערך. היעדרותה של הביקורת מהערך על ה'ועד' פוגעת לפענ"ד באינפורמציה של הקורא.<br />
<br />
החותם בתקווה שאזכה לומר דברים הנשמעים ושקודם שתעבור היישר להתקיף תחשוב מעט על הדברים, הכל מתוך אהבה ואחווה ובציפייה להתגלות מלכינו.--[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 21:57, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 21:57, 24 באפריל 2022 (UTC) [[יחי המלך המשיח (פירושונים)|יחי המלך המשיח!]] <br />
<br />
היות שלקח לי מעט זמן לכתב ולנסח תגובה היא פורסמה לאחר המשכו של הדיון, אולם אינה מתייחסת אליו, במקרה הצורך אפרסם תגובה נוספת על המשכו של הדיון, ייש"כ --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 21:43, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 21:43, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
לא יאומן אבל אני עדיין כאן... אענה הפעם בקיצור, גם מחוסר הזמן וגם ובעיקר כי אין בדבריך בכדי להשיב מלבד דקדוקי עניות שיש להעמידם במקומם בקצרה:<br />
<br />
1) דבריך שהמלחמה היא 'מלחמה שקטה', הם בדיוק מה שכתבתי. 'מלחמה' בדרך של קביעת סולם-ערכים שונה. אבל איך הגעת משם להוכחה '''שלשם זה''' הוקם הועד? (וכמובן אין קשר לדברים ב'דין-תורה' אצל הגרי"י ברוין שליט"א, שאגב מעניין מאין מקורותיך לתמלול המדויק שם).<br />
<br />
2) גם בענין הרבנים לא חידשת מאומה, שים לב: ממש לא כתבתי שכל הרבנים הסכימו עם שלילת היחי. ההיפך, הבאתי שבאופן רשמי המשיכה ההכרזה באותם מקומות בעידוד הרבנים. אבל לא תוכל להחזיק את המקל משתי קצותיו... דווקא משום זה תצטרך להסכים שגם ההפסקה הייתה ע"י אותם רבנים. המגחיך א"ע לדעת יטען שהועד השקיע בתעמולה על ראשם, אבל פשוט לא היה ולא נברא. כעת המצב הוא שאלו מהרבנים שתומכים בהכרזה קבועה (ר"ז אלפרוביץ למשל) - גם מחונכיו מכריזים יחי כיום, אם כי לאו דווקא בתדירות הצפתית; אלו שתומכים בשירה בהתוועדויות מיוחדות (הר"י גולדברג למשל) - גם מחונכיהם לא מכריזים בתדירות; אלו שתומכים בשירה 'באופן פנימי' באמצע הלילה ומקפידים על 'התבדלות' גם בזה גופא (ר"ז גופין למשל) - עושים בדיוק כך. ואת כל הבליך תזרה הרוח.<br />
<br />
ועוד נקודה שפספסת: הבחירה של אותם רבנים בשעתו ללכת עם הועד הייתה חדה וברורה כבר אז. גם הם הבינו שבשלב מסוים תדירות ההכרזה תוקטן בהחלט ככל צעקותיך, והם מדברים על זה גם היום. כאן לא אתן הגדרות חותכות מי ומה, אבל בכל אופן עליך להסיק: א. הם לא בדיוק מסכימים איתך בשאלות בהם פתחנו. ב. גם את"ה (שלדבריך אנשיו קיצוניים פחות ממך) אינו מספק אותם. אם עדיין הענין מוקשה לך (לי לא) אתה מוזמן לשוחח עמם. <br />
<br />
3) בדבריי בהמשך יש להפריד: לא אמרתי שראשי את"ה הם שחוללו את השינויים הנ"ל, אבל לשם הרוח נשבה בהחלט בקרב צאן מרעיתם (בעידוד מוחלט של עיתון המפלגה). וזה באמת לא נוגע מי, פשוט הוחלט שמוכרחים להתבדל לבל יהיה סחף. את דבריי אח"כ לא ניסחתי בצורה אנציקלופדית, וגם הקצינם מר יתר על המידה. יתכן בהחלט שלא דייקתי, שלא הבנת, או שלא ציטטת נכון לחבריך. רוח הדברים הייתה אחת והיא כנ"ל. רק היה חשוב לי להדגיש את הזעם המוצדק כלפי ההשתלטות.<br />
<br />
4) לענין קפלן איני מבין כלל מה רוצה מר. הציטוט הא' כנ"ל לא היה, פשוט לך תבדוק. הב', איני חושב שזה הציטוט, אלא שהפירוש שכתבתי לעיל הוא הוא מבחי' אחוריים. ואכן אני חותם על הדברים בנוסחם דלעיל (שוב מבלי להיכנס לביאור מה כן כתוב). וכנ"ל אין לי כח [[משתמש:האמנתי כי אדבר]] [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 22:20, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 22:20, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
עברתי כעת שוב את דבריך, וכעת כולי משתומם ולא מתאפק להגיב שוב: לדבריך, מישהו ממנהלי הועד עצמו עמל לשכנעני, שמלחמתו של הועד אינה מופנית כנגד היחי! אז מה אתה רוצה למען השם? האם רק לובשי כיפות-היחי יודעים מהי מטרתן הכמוסה של פעולות הועד?! [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 22:41, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב 22:41, 24 באפריל 2022 (UTC)<br />
::לאננונימי שרוצה מקור כלשהו לביקורת, הרי אף שהביקורות חלשות וחסרות פשר, היו מחאות בכנסים משיחיסטיים, כגון בכנס ברוכים הבאים מחצרות קדשנו של [[האגודה למען הגאולה]]. ואולי גם התוועדות ה' טבת של [[התאחדות החסידים]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:01, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב.<br />
::אגב, {{הזחה}} בברכה, [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 23:02, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ב.<br />
:::אתאפק לא אוכל, כל משתתפי הדיון הנוכחי מפרשים את ההיסטוריה ממרום גילם? יש פה ויכוח על עובדות שזה פשוט מצחיק. עינינו ראו ולא זר, וההיתממות משכנעת, אבל ניכר מבין הדברים שההסברים מגיעים ממי שלא ראו את המלחמות בעיניהם, ומי שראו - יצחקו מהויכוח, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית (הכביכול התקשרותית) הם. אלו ואלו אומרים: אשרי מי שלא חטא בהשחתת זמנו בויכוחים, ולפני שכותב תגובות ארוכות שכאלו מצייר את פני קודשו של הרבי ומנסה לחשוב האם הרצון של הרבי שיכלה זמנו בתגובה נוספת שתשכנע את המשוכנעים, או בהוספה בהפצת המעיינות (ומה יותר טוב מהרחבת חב"דפדיה...). ולוואי ויפעלו הדברים בי ובהשומעים. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:22, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 06:22, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::כמו שאומר הרב להתראות שליט"א (אגב אני אנונימי בדיוק כמו כולם פה, כך שלא הבנתי את הכינוי 'אנונימי') - מבזבזים פה זמן ואנרגיה בצורה אדירה. אבל אם כבר באמת מלבנים את הסוגיה - אני שב וחוזר, שכל הדיון כאן מיותר לגמרי, וכל עוד שאין מקור לביקורת (שמועות מהתוועדויות וכנסים זה לא נקרא, כל עוד אין תיעוד נורמלי מכך) - אז חבל על הזמן ועל הדיון המרתק פה. וזה כמובן נוגע לכל ביקורת בכל נושא שהוא, ולא רק כאן. יש כאן כמה ערכים עם ביקורת לגיטמית ומקובלת - אך ישנם גם לעיתים ביקורת (הגם שלעיתים ביקורת מתבקשת או כתובה בצורה סבירה) בלי מקור אליה כלל. תתארו לעצמכם (נכון שההשוואה לא כ"כ דומה, אך ברעיון) שכל משתמש שיש לו (או למשפחתו, או לקהילתו וכו' וכו') בעיה עם אישיות/ארגון וכיו"ב מסוים, ויכתוב ביקורת, הגם שתהיה טובה - אבל בלי שום מקור. בטענותיי פה איני טוען שאין ביקורת, ושיוך האאגון לזרם המתון והמרכזי בחב"ד ידוע לכל ואין צורך להסתיר את זה כלל (מי שאוהד את פעולות הועד אמור להתגאות בכך). כמו גם העובדה שהאתר כאמור משויך לפלג המשיחי ידועה לכל ואין צורך להסתיר זאת, כך שבוודאי שאם יש ערך על אישיות/מוסד/ארגון כו' מסוים שמתבטא כמתנגד להשקפות הפלג המשיחי - הרי בוודאי שבמקרה כזה יחליט האתר (או רשמית הועדה הרוחנית של האתר) ע"פ האג'נדות של הפלג המשיחי [יבואו חסידים בעלי הרגש חזק (שאגב כולל פעמים רבות נציגים משני צידי המפה ומתוך 'התקשרות' עוצמתית יתחננו להוריד את הביקורת, ע"מ לגרום נח"ר לרבי, אך ניסיון העבר הוכיח פעמים רבות שאין כל היתכנות לדבר כזה]. אין חולק על מציאות פשוטה [וחלק יכנו אותה גם כואבת אולי] זו, ואכן ע"פ חוקי האתר ביקורת כזו מתבקשת. אך ע"פ חוקי האתר עצמו (עיינו בערך הביקורת במדיניות הכתיבה כמדומני) - ביקורת - מתבקשת ככל שתהיה - צריכה לבא עם מקור ענייני ומקובל (על האתר כמובן). אני מאמין שאם היה פעם נאום או דברים שבמהלכם נטענו טענות נגד הארגון בצורה מסודרת, צריך שיהיה תיעוד מכך. אבל כל עוד אין - הדיון מיותר לגמרי. [[משתמש:מתנת הבנים|מתנת הבנים]] - [[שיחת משתמש:מתנת הבנים|שיחה]], 06:44, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 06:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::::שלום ולא 'להתראות' לכל הצדיקים שמפריע להם לראות יהודים משוחחים. אז לא, לא כתבתי כאן כדי לחזק או לבטא את ההתקשרות (בשביל זה למדתי רמב"ם קצת יותר בעיון), וגם לא בשביל זה אשב ממרומי גילי להוסיף כאן ביוגרפיות של חסידים ואנשי מעשה. לחיים. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:09, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 10:09, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
::::::מר [[משתמש:מתנת הבנים|מתנת הבנים]], יש מהכינוסים הללו תיעוד וזה לא "שמועות מהתוועדויות וכינוסים". אגב, ממש משעשע לראות איך שכביכול באוביקיטיביות אתה כותב את האמירות הילדותיות המגוחכות והתלושות הללו על ה"זרם המתון והמרכזי בחב"ד" לעומת "הפלג המשיחי" מר [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], הדיון כאן בהחלט יצא מפרופרציה וזה לא בדיוק המקום האידיאלי לשוחח עם יהודים. כבודו מוזמן ממרומי גילו לשוחח על כך עם אנשים ממשיים בבית חיינו או לנסות לפתוח בזה דיון בפורומים השונים. עכ"פ העניין בהחלט מוצה והוסבר הטעם שאנו חושבים שבהחלט ראויה הביקורת--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 10:31, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 10:31, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::::גם אני חשבתי שמוצה, וגם לא מתאים ולא נוח כאן (אם ירצה מישהו אוכל להשיב במקום מתאים אחר בימים הקרובים). אבל לא הוסבר ולא הוסכם שום דבר. ומסיימים בטוב, אז בקרוב ממש וועט דער רבי אונז פירן אנטקעגן די גאולה האמיתית והשלימה, און וועט מען פארשפארן אלע באבע מעשה'ס. לחיים! [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:44, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ב 10:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br />
:::::[[משתמש:חייל של המלך]], שוב: על ענין בשורת הגאולה התעקשתי שזו האשמה מופרכת ותלושה. וכל עוד הוחלט שלא להמשיך ולהידיין - הרי כל המשַנֶה ידו על התחתונה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:19, ט' בסיוון, ה'תשפ"ב 10:19, 8 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::[[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], אני חושב שרבים רבים מאנ"ש והתמימים יסברו שנתינת הבמה לדעות שהשמיע מ.ק. באותו פאנל, פרסומם אח"כ ואי התנצלות כלל מהווה פסול לוועד גם בענין בשורת הגאולה בלא יחי (למרות שבאמת פשוט לדידי שבשורת הגאולה ומציאותו והתגלותו של משיח שבדורנו חד הם בשיחות וממילא התעלמות מיחי והאמונה דוהוא יגאלנו (משא"כ השימוש בסיסמא בלי שום כוונה) הוא בעצם התעלמות מחלק משמעותי מבשורת הגאולה--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:59, ט' בסיוון, ה'תשפ"ב 22:59, 8 ביוני 2022 (UTC)<br />
:::::::[[משתמש:חייל של המלך]], שוב: הוחלט שלא ממשיכים להידיין (לא שיש לי כח..), ולכן אין מקום לשינויים בסטטוס קוו... בכל אופן בענין רמ"ק כמדומה שהבהרתי את עצמי מספיק (בשיחתו של האמנתי, וקצת בשיחתי), ובכל מקרה: כל המדובר שם אינו קשור ל'התעלמות'. תוכל אולי לכתוב שנתנו במה לדעות פסולות וכפרניות, אך תיאלץ להוכיח זאת לפני (בשיחתנו בינתיים הוכח שלא). בגוף הטענה על התעלמות - אחזור שוב על דבריי הראשונים, אלא שכאן הדבר מודגש הרבה יותר: לא מדובר כאן על השקפה, אלא על עשרות שיחות מפורשות, שפשוט צריך לדעת אותם. ובכללות אכן כולם יודעים אותם ברמה זו או אחרת. ובכל זה הועד לא מעלה (ואין זה עסקו להעלות, זה שאת"ה חופרים בזה: לחיי) ולא מוריד (וכמובן שגם אין לו אינטרס להוריד). וז"פ. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 11:17, י' בסיוון, ה'תשפ"ב 11:17, 9 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::::[[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]], כשאתה אומר "הוכח שלא" אתה מתכוון שדבריך הם הקובעים והצודקים בכל וויכוח? אני לדוגמא לא הסכמתי איתם אז איך בדיוק הוכח שלא?! לאלוקים פתרונים. בשורת הגאולה היא נקודת ציר מרכזית בחייו של חסיד בכלל ותמים בפרט. אין פה עשרות שיחות שצריך לדעת בכללות... ארגון שקם, במיוחד אחרי שקם אחד לאותו קהל יעד שכן הציב את זה בראש מעייניו, ו(כמעט) לא נוקף אצבע להבעיר את בשורת הגאולה בקרב התמימים ועל ידם לכל כלל ישראל - הוא פשוט מתעלם מענין זה שהוא כה נחוץ ועיקרי. גאולה ומשיח בכלל זה הרי הסימן היכר של חב"דניק, עניינו העיקרי של נשיא דורנו שהצטייר בדמיונו עוד מיום הולכו לחדר ותפקיד דורנו כפי שהכריז עם קבלת הנשיאות. בשורת הגאולה - המשמעות האקטאולית של הדברים בזמננו הנוכחי הוא כמובן ציר מרכזי בעניין זה ובלשון הרבי שזו "הנבואה העיקרית" של נשיא ונביא דורנו. זה היה מאד ברור לכל החסידים והתמימים שהייתה להם שייכות (אפשר להביא הרבה דוגמאות אם תרצה). הוועד בשתיקתו הרועמת מהעניין מייצר תמימים רבים שזה לא עומד במרכז מעייניהם - נורא ואיום. לגבי מה שכתבתי לעיל שהתעלמות היא דבר חמור ומתפרש כמלחמה וכו' והציון הכללי לנושא אי הפצת המעיינות אפשר להביא לדוגמא את ההתייחסות של הרבי לספר כחו דרשב"י. <br />
(לשם המחשת הדיון: ז"ע נערך מבצע גדול ע"י הוועד עם תגמולים נאים וכו' ואין שם גם לא זכר דזכר להשטורעם העצום שהיה צ"ל בענין בשורת הגאולה, הפנמתה והפצתה (ואל תענה לי בבקשה שהיה מסלול לימוד בשערי גאולה שזה ממש לא מספיק ולימוד ענייני משיח כעוד מסלול היה קיים עוד לפני שזכינו לבשורה ולהגיע לתקופתנו)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:48, י' בסיוון, ה'תשפ"ב 14:48, 9 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::::::לא אכפת לי להמשיך ולהרחיב למרות שכבר די עניתי, אם כי בקיצור (ומתחזק לי יותר ש'אצלנו' הדברים עובדים קצת אחרת מהנהוג בבית מדרשו של מר, ובמיוחד שונים בתכלית מהגיגיו של ר' האמנתי):<br />
א) "הוכח שלא", לא מדבריי, אלא מדבריך שלך... כשכל מה שיש לך להציג ולהתחלחל מדבריו של קפלן, הם דקדוקי עניות כמו, שגם בשיחת כ"ח ניסן מוזכר שנשלמו מעשינו ועבודתנו...<br />
ב) שוב ערבוב, הנובע כנראה מאי מסוגלות לכתוב טענות לוגיות. לבשורת הגאולה אפשר לקרוא 'נקודת ציר מרכזית', אבל הדרישה שלה לפועל מבחור היא דבר אחד ויחיד: אמונה. ובפרטיות בנדו"ד שני חלקים: 1) לימוד והבנת הדברים והחדרתם לשכל, 2) אמונה מל' אימון, שינון וקביעה בלב. זה מה שנדרש לגבי אמונה באחדות ה', בנבואת ותורת משה, בגאולה ותחה"מ, בבחירה חפשית ובהשגח"פ, וכמובן אמונת חכמים וצדיקים. המשותף לכולן: שהם נקודות 'די' מרכזיות בחייו של "חסיד בכלל ותמים בפרט", ושועד תלמידי התמימים - כמה מפתיע - לא עוסק בהן כלל... הבחור נקרא לקרוא וללמוד בתורת ה' אודות כל נושא, או לחילופין לשמוע ממחנכיו שיחיו. מהו כן הצורך בהקמת הועד ואיזה חור הוא בא למלא כבר הסברנו לעיל באריכות.<br />
ג) לפועל, מבשורת הגאולה יש גם כמה מסקנות מעשיות, שבחלקן החליט לעסוק הועד, למשל: כיום נדרש עיסוק רציני בלימוד עניני משיח וגאולה ('גם' ע"י הספר שערי גאולה, ככל שזה נשמע מוזר..); היום נדרשת הכנה לקבלת פני משיח במחדו"מ ('גם' ע"י "תן לרבי תמים אמיתי", בשינון עשרות עמודי גפ"ת). גם שני ענינים נפלאים אלו אינם במסגרת אחריותו של הועד, שאינו חייב כלום לאף־אחד (ולכן לא נקף בהם כמעט אצבע בשנה שעברה..), ויש רק להודות לו על הטירחה העצומה שהיתה הפעם. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים, וְהַ֨מַּשְׂכִּלִ֔ים יַזְהִ֖רוּ כְּזֹ֣הַר הָרָקִ֑יעַ וּמַצְדִּיקֵי֙ הָֽרַבִּ֔ים כַּכּוֹכָבִ֖ים לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד.<br />
ד) אם יש תגובה לוגית תכתוב, ומכלל הן אתה שומע גם לאו. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 11:42, י"א בסיוון, ה'תשפ"ב 11:42, 10 ביוני 2022 (UTC)<br />
::::::::::: <br />
זלזול היא בהחלט דרך נפלאה ולוגית... כך לפחות נראה שאתה סבור. המשך בדרך זו ותראה ישועות בעזר השם. <br />
בדבריי כנגד נתינת הבמה לדעותיו של מ.ק. אני ציינתי גם את הפקפוק שמשחיל האם נבואת הגאולה היא ממש נבואה שזה דבר חמור בעיני רבים מאנ"ש [ויש עוד כמה דברים חמורים שלא ראיתי צורך אז להאריך וכגון ההשווה דשיחות בשורת הגאולה להקיצים הקודמים ושלא חייב להיצמד להבנה של אז, שבכלל לאו דווקא שאנחנו יכולים להבין את הדברים הללו שהם שמימיים, ועוד]. ההתעכבות על ענין ה'להשלים מעשינו ועבודתינו' הייתה בהמשך לזה שאתה לא הבנת במה מדובר ולמה אני מכוון. אגב, גם מהדברים שלך כעת שכאילו מה שאמרתי זה שהרבי '''מאזכר''' את 'גמר ושלימות מעשינו ועבודתינו' בשיחת כ"ח ניסן תנש"א מובן שממש לא הבנת מה שכתבתי וכנראה בבית מדרש של מר לא הורגלו ללמוד (בכלל, או בכלל כן אך לא לעומק) את שיחות תנש"א-תשנ"ב [כשאני כותב את זה אני נזכר שבאמת היה ראש ישיבה (שכיום כבר ע"ה) שביטל את הרשות שהייתה עד השנים הללו (עכ"פ השנים המאוחרות) לתלמידי ישיבתו (ששכנה בקראון הייטס) ללכת ל770 לשמוע השיחה - מעניין שדווקא הוועד אימץ מאד את אותו ראש ישיבה בשנותיו האחרונות והיה מזמינו להתוועדויות וקיבל ראיון מרכזי בתחיינו ואולי לא בכדי] ועימו הסליחה והמחילה שחשדתיו כמישהו שמסוגל לרדת לעומקם של דברים ושיחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.<br />
אני לא יודע למה החלטת שהדבר היחיד הנדרש בקשר לבשורת הגאולה הוא האמונה בה. לי יותר נראה שלצד האמונה יש את הפצתה. ולאו דווקא שכאן מקומו.<br />
איפה בדיוק אנו מוצאים שהוועד נוקף את אצבעו ללימוד והבנת בשורת הגאולה והחדרתה לשכל, שינונה וקביעתה בלב?! אני מקווה שאתה מודע לכך ש'לימוד ענייני משיח וגאולה שבתורה' זה לא 'בשורת הגאולה' עצמה ("לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח").<br />
לימוד התורה בכלל, וגם לימוד משיח וגאולה, היה קיים, כפשוט, עוד לפני בשורת הגאולה [בנוגע ללימוד גאולה ומשיח גם ללא קשר דווקא ל'בשורת הגאולה' ראה לקו"ש חח"י ע' 474, התוועדויות תשד"מ ח"א ע' 314, שיחת כ"ה אייר תש"נ, ועוד). מזה שהוועד עוסק בדברים הללו שמנית אין הוכחה על עיסוקו בהנחלת בשורת הגאולה. אם זה היה כתוצאה מבשורת הגאולה היה מתבקש שהלימוד גאולה ומשיח יעמוד יותר בראש ססדרי העדיפיות ויקבל במה מרכזית יותר - ממש כפי שקיבל בשנות הנפלאות (ולא כעוד מסלול אופציאלי וכעוד איזכור לצד מבצע תפילין ולימוד ה'דעם רבינ'ס שפראך'). אתה גם מצמצם את האמונה ליחידים כפרטים ואם נשתמש בסגנון ההרחבה שלך (המתפשט לתורה ונבואת משה וכו') הרי שכשם שהאמונה של היהודי מתבטאת גם במעשים ודיבורים אותם עושה ברוב עם, בבית הכנסת וכו' כך גם בבשורת הגאולה יש בהחלט משקל לעיסוק ציבורי וכללי וזה חלק מהעניין.<br />
אתה מתאר כאילו יש זכות קיום למוסד שנועד לכלל תלמידי התמימים ללא הנחלת בשורת הגאולה. אני חולק על כך נמרצות וסבור שהדבר מופרך במיוחד כשהמוסד הזה מוקם אחרי שיש מוסד מקביל שכן עוסק בנושא זה (רק שלמוסד הראשון יש עליו ביקורת כזו או אחרת, חשובה ככל שתהיה)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:49, י"א בסיוון, ה'תשפ"ב 15:49, 10 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]], שתי הנחות־יסוד שגויות המבצבצות לאורך כל הדיון, ובייחוד בהודעה האחרונה, והן ככה"נ שרש רוב הטעויות:<br />
<br />
1) מדבריך נראה שהקובע מהו דבר 'חמור' הוא ההנחה הפשוטה אצל 'רבים מאנ"ש' (וככה"נ הכוונה: ההשקפה החסידית הנאורה היא הנקבעת בעיתון בי"מ. חריגה קלה ממנה היא נסלחת, אבל חריגה גדולה היא מחוץ לתחום). גם את ההנחיות לאופיו וסדרי עדיפויותיו של מבצע ההכנה לי"א ניסן זכינו לקבל מרוחב בינתו של כת"ר. <br />
<br />
~ שיערב, אבל ב"ה אנחנו כבר ילדים די גדולים, וכבר לא חשים מחויבים לפסיקותיך החסידיות. לא חסר לנו מי שיקבע את גבולות הלגיטימיות ולא מהי 'כפירה'. ואם תברר תמצא 'רבים מאנ"ש' שלדידם 'חמורה' הרבה יותר ההנהגה המועברת בכינוסי אש"ל (קרי: הפלגה על כנפי הציטטות לאן שתישא הרוח, תוך התעלמות מוחלטת מ'ההשלכות הקשות', שמחמתן גמגומיו של רמ"ק עדיפים עשרות מונים, כנ"ל באריכות). ולענין המבצע: גם אנכי למדתי את ס' בשורת הגאולה (לאחרונה שוב), ולמרות זאת פשוט לי בתכלית שבמבצע כללי של מתנה לרבי, אמור לתפוס את המקום העיקרי לכל לראש חיזוק לימוד גפ"ת ושמירת הסדרים (וכמדומה שלא הוזכר בזה לימוד 'דעם רבינ'ס שפראך'... במח"כ רומ"ע).<br />
<br />
2) בכלל מדבריך נראה שה'ועד' לקח אחריות להיות מחנכו של דור התמימים מתש"ס ואילך, וא"כ הוא כעין ראש ישיבה או מנהל רוחני, שמחויב לפעול בכל תחום שהוא (משיעורי הסברה באמונה ועד לחיזוק לימוד נ"ך בעת קיפול התפלין), וניתן לבוא אליו בתלונה אודות כל חסרון שמתעורר. <br />
<br />
~ האמת היא שההשוואה אינה אפילו לר"מ או נו"נ, ש'חתם חוזה' על תחום מסוים, ועליו לקח אחריות. אלא לכל היותר כ'התלמידים השלוחים', שאף שאין חולק שפעולותיהם יכולות לעתים 'להרים' בחור הרבה יותר מהחינוך הפורמלי, הנה מזה עצמו מסתעף גם החסרון, שכל פעולתם היא בהתנדבות גרידא, ואין להם התחייבות לשום פרויקט. ומלבד הלימוד האישי ככל תמים, או הדברים עליהם סוכם עם ההנהלה, לעולם לא תימתח עליהם 'ביקורת': למה לא עשיתם מבצע כספי 'מספק' על לימוד 'שיחת-הדבר-מלכות' מדי שבוע? או: למה ה'דוגמא חיה' שלכם בעבודת התפילה אינה 'מספקת'?... אלא עושים מה שנוח להם בזמן שנוח להם. אפשר לבקש, ואפילו 'לרדת' עליהם בהתוועדות חסידית, אבל לתת 'ביקורת' זה פשוט מגוחך. ובזה סיימתי. השומע ישמע והחדל יחדל. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 09:59, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 09:59, 15 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
::אכן נסיים בזה ויראה הציבור וישפוט (רק חייב לציין שההשוואה שלך את ענייני משיח ובשורת הגאולה וכו' ללימוד נ"ך בעת קיפול התפילין בהחלט ממחיש את שכתבת לעיל: "שקיבלתי רבות מפעולות הועד"...)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 10:05, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 10:05, 15 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
:::אוי, ולעיל השויתי זאת לאמונה בתורת משה.. כלומר: לא השויתי שום דבר לשום דבר (וגם הזלזול הזה בלימוד נ"ך ש'אתה חייב לציין' מראה משהו?) [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 10:08, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 10:08, 15 ביוני 2022 (UTC)<br />
<br />
== אותו קהל יעד? ==<br />
<br />
תמול ערכתי מעט את הפסקה 'ביקורת' ומחקתי כמה משפטים ואלו הם:<br><br />
<br />
('''א''') 'ועד תלמידי התמימים' מנגד ל'את"ה' היות שהוא לאותו קהל יעד. ('''ב''') לארגון הועד 'אי עיסוק אינטנסיבי דיו בעניני בשורת הגאולה' ('''ג''') הארגון שנוי במחלוקת נוקבת עקב התעלמותו המופגנת מהכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד וכל השייך לה"<br><br />
<br />
מפעיל מערכת "חלוקת קונטרסים מחק עריכותי והחזיר הערך לקדמותו והזהירני שעריכתי חרגה מכללי העריכה דחב"דפדיה.<br><br />
<br />
ובכן:<br><br />
<br />
'''א'''. ועד תלמידי התמימים אינו לאותו קהל יעד של [[את"ה]], אלא הם שני קהלי יעד שונים, את"ה לזרם המוקצן וועד תלמידי התמימים לזרם הרגיל. (נ"ל שאין לכם מה לכעוס על ניסוח משפט זה שכן אני כותב בנוסח אנציקלופדי, והרי הזרם המוקצן הוא מיעוט וא"כ הזרם המתון הינו הזרם הרגיל). ואם הוא לאותו קהל יעד אזי (א) מדוע נפתח הארגון [[חב"ד יחד לגאולה]] נגד צא"ח. (ב) מדוע נפתח העיתון [[שיחת הגאולה]] נגד [[שיחת השבוע]]. (ג) מדוע ישנם ב' הוצאות ל[[לקו"ש]]. (ד) מודע שתי הארגונים ממוענים לישיבות שונות (ה) לראות שהן לא אותו קהל יעד אפשר לראות על הכיפות.<br><br />
<br />
'''ב'''. משפט בזוי חצוף ושקרי, ואתן כאן ראיה אחת לחוסר האמת והצדק שבדברים אלו: בכל מבצע שעושה הועד יש תנאי כניסה- לימוד לכה"פ 10 דק' [[משיח וגאולה]] בכל יום. (לחיזוק העניין עוד ראי': במבצע הגדול שעשו לקראת י"א ניסן (מתנת הבנים) דהאי שתא היה מסלול לימוד תוכן כל ח"א ד[[שערי גאולה]]) ולזה תקרא חוסר עיסוק בבשורת הגאולה?! בושה! <br><br />
<br />
'''ג'''. (א) 'ההתעלמות המופגנת' זה היות שהם נגד דברים המנגדים לרבי ולרצונו הק'. ואין להאריך בדבר המצער. (ב) המחלוקת היא עקב פתיחתו והורדת הבלעדיות (שאינה מובנת שהרי זה לא לאותו קהל יעד) של את"ה. <br><br />
<br />
בקיצור, '''הערך מוטה''' באופן גלוי, כתוב צורה לא אנציקלופדית ומחיקת עריכותיי נעשתה בבריונות מאוסה וסתימת פיות ללא הצדקה ופירוט 'החריגה מכללי העריכה'.<br><br />
<br />
ואשמח לשמוע דעתה מעיינים בזה. .<br />
בתקוה שהדברים יפעלו פעולתם.--[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 16:31, כ"ה באב, ה'תשפ"ב 16:31, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:אענה לך בקצרה מכיוון שזה נושא שדשו בו רבות, והמעוניינים ירחיבו: א. לאותו קהל - תמימים. ותשובתך מופיעה אף היא. על רוב השאלות מ-א', אין טעם כלל למענה עד שתבין שארגונים אלו לא נפתחו נגד, אלא ע"מ לקיים את רצון הרבי שליט"א מה"מ, ואילו את ג' ד-א' באמת הייתי שואל אותך "מדוע ישנם ב' הוצאות ללקו"ש"?? ב. וע"מ שלא יבואו כמוך וימחקו ללא בדיקת גירסאות קודמות ועיון בדף השיחה, באמת הייתי מציע ניסוח מלא יותר כמו שכתב {{א|חייל של המלך}}. ג. כנראה שכחת את דעת האתר. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], כ"ה באב ה'תשפ"ב 18:58, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
<br />
א. הארגונים אינם לאותו קהל יעד של תמימים, הם לישיבות שונות בעלי השקפות שונות לחלוטין, ולפני שהועד נפתח פשוט לא היה לקהל התמימים של הזרם הרגיל ארגון שדומה לאת"ה. ב. זה לפי דעתך, אך לפי דעת רוב חסידות חב"ד ורבני' הארגונים שהזכרתי נפתחו '''נגד''' כפשוטו, וארגון הועד נפתח כדי לקיים את רצון הרבי. א-ג. גם אני שואל מדוע ישנם ב' הוצאות ללקו"ש. ג. דעת בעלי האתר לא הופכת את האתר ללא אנציקלופדי, אשר על כן אין לעוות את המציאות לפי דעת מנהלי האתר, אלא להביא את המציאות לאשורה ככל אתר אנציקלופדי. וק"ל. (כאן אתנצל שלא קראתי הדפי שיחה הקודמים הארוכים, היות של אעלה בידי, ובמחילת כל מי שחזרתי על דבריו).<br><br />
אשר על כן, אני רוצה להחזיר את עריכותיי שהזכרתי למעלה, ובאתי כאן לברר איך לעשות זאת מבלי שמפעילי מערכת למיניהם ימחקו לי אותם ויזהירוני באזהרות משונות. --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 09:10, כ"ו באב, ה'תשפ"ב 09:10, 23 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:כפי ש''משתמש:מה_עם_הארמון'' כבר ענה, היו על זה דיונים רבים ואתה הגעת ומחקת וא"כ השיחזור מוצדק וההתעצבנות לא. אני לא בטוח שיש לי מה להרחיב על המובא בדיונים הקודמים, מה שבטוח שהאתר לא מוטה, הוא כותב את האמת ואתה לא חייב להסכים איתה. ובקצרה: א. זה במדויק לאותו קהל יעד. ב. אכן העיסוק בעניני בשורת הגאולה הוא לא 'אינטנסיבי דיו', וכבר הורחב על זה בארוכה במהלך השיחה. ג. אם לדעתך הכרזת יחי היא דבר המנגד לרבי אז יש לי לשלוח אותך ל[[יחי אדוננו]], זה פחות קשור לכאן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ו באב ה'תשפ"ב • 21:09, 23 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
::את"ה אכן לא מכוון רק לישיבות המפלגה המשיחיסטית (הגם שהארגון עצמו מזדהה עם מפלגה זו), מסיבות שאכ"מ (וד"ל), ובמילא ועד תלמידי התמימים (שאכן לא מכוון לישיבות המשתייכות למפלגה הנ"ל) מיועד לחלק מקהל היעד של את"ה. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ז באב ה'תשפ"ב ליצירה | 13:49, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:::נראלי שהדיון מוצה מכבר. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]], קטנתי מלהבין את כל הראשי תיבות שלך (הואכ"מ וד"ל וכו') ולמה בדיוק ירמזון אבל בוודאי שאת"ה המרכזי פונה ומיועד לכל בחור חב"די (בעיקר לדוברי לה"ק יש לציין) ומציע לו מבצעים התוועדויות פרויקטים וכו' של חיזוק ההתקשרות לנשיאנו כמו גם דרכי החסידים והחסידות כשבמרכז הכל עומדים ענייני משיח - העניין הכי עיקרי שהזמן גרמא--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:59, כ"ז באב, ה'תשפ"ב 14:59, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br><br />
ובכן: <br />
לחלוקת קונטרסים, הקדמה - זה שהי' על זה דיון וכביכול ענו על כך לא מונע מלפתוח דיון חדש כשישנם עיין טענות על אי דיוק. הערך הוא בהחלט חד צדדי, (הנה אף שלשיטתך הוא האמת חולקים עליך רבבות חסידי ליובאוויטש, וזה בהכרח מגלה אשר הערך מוטה ואזי אינו אנציקלופדי ומשקף המציאות כלל וכלל. <br><br />
א', כי בא מועד וחייל של המלך- בדבריך עצמם נמצאת סתירה הארגון מדה עם המפלגה ה'משחיסטית' אך נותן מענה גם מלגה שני', והיות ומפורשות את"ה מזדה עם צד מסויים במפה, וועד תלמידי התמימים לצד האחר, וכפי שכתבתי כמ"פ לעיל אשר מוכחא מילתא בכתביהם ואופן פרזומם ורבניהם וכו' וכו' ואין להאריך בדבר המצער.<br><br />
ב' - הרחבתי אשר העיסוק בבשורת הגאולה הוא אינטנסיבי דיו והותר, וכפי אשר הורונו רבוה"ק. מה גם שלא זו הסיבה להתנגדות לארגון אלא ההתנגדות היא מעצם קיומו. וק"ל.<br><br />
ג' - א. כפי שראיתי שם לא מאפשרים להתדיין על כך, וכבר הזהירו שם רבות על כתיבת ביקורת, היינו דגם שם הערך מוטה ביותר ואף יותר מהערך דיד. ב. באופן כללי אני נמנע מלהיכנס למחלוקת חסרת תוצאות ולא זו מטרתי בחב"דפדיה, אלא באתי כאן כאן לדייק את הפרטים, שהביקורת היא עקב דברים אחרים ולא מה שנכתב, כי במציאות אינו נכון.<br><br />
ועדיין הנני חפץ לתקן את הטעות בערך. בברכה, --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 18:13, כ"ח באב, ה'תשפ"ב 18:13, 25 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
:עניתי לך בדף שיחתי ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' באב ה'תשפ"ב • 20:36, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br />
<br />
== ביקורת ==<br />
<br />
לאחר עיון בדבר, הסקתי שכלל לא ראוי שתהי' כזו פסקא הנק' 'ביקורת', שכלל אינו ראוי שבאתר של חסידות חב"ד יכתבו ביקורת הנאמרת על ארגון של חסידות חב"ד. ופשוט. <br />
(ומה גם שבערך על את"ה יש פסקה הנקראת ביקורת ובה כתוב: "יש המעבירים ביקורת על הארגון עקב אי עיסוקו האינסטנטיבי בגאולה עפ"י דרך כ"ק אדמו"ר ועל היותו השתלטות על ארגון של הרבי הריי"צ" וכיו"ב?<br />
אם שם לא נכתבה ביקורת גם כאן לא תיכתב. (ועי' במש"כ בפסקא 'אותו קהל יעד'). בברכה --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 20:11, א' בחשוון, ה'תשפ"ג 20:11, 26 באוקטובר 2022 (UTC)<br />
:{{א|זיכער}}, {{א|אליהו ב.}}, {{א|חב"דפדי פעיל}}, ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3A%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%AA&type=revision&diff=572413&oldid=555179 תשובת הועדה הרוחנית] בנוגע לזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:23, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ג 20:23, 19 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
== פעילות הועד ==<br />
<br />
שלשום ערכתי מעט ערך זה, ותיקנתי כמה תיקונים בפסקא ביקורת וכמובן אנשי השקר שלא יכולים לסבול ולו ריח שלאמת מחקו את תיקוניי שם, ולא ע"כ תלונתי, שאכן, יצר לב האדם רע מנעוריו, מה גם שהסביבה הרעה בה נמצאים משפיעה לרעה על התנהגותם אשר לכן היא בזוי' וטפשית בצורה כזו או אחרת. תלונתי הינה שהעורך חב"די פעיל מחק גם את הרחבתי בפעילות הועד בה כתבתי אשר הועד גם מארגן בחודש תשרי לבאים לחצרות קודשנו מוקמות לינה אכילה שיעורים חוברות וכו', ומדוע מחק לי העורך הנ"ל עריכה זו.--[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 10:27, ג' בחשוון, ה'תשפ"ג 10:27, 28 באוקטובר 2022 (UTC)<br />
:אני מציע לך לעיין שנית באותה 'הרחבה' ואז תוכל לדעת למה קיבלת אזהרה. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 18:42, ה' בחשוון, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(30 באוק' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br><br />
<br />
ע אף האיומים החלטתי למחוק את הנכתב בפסקה ביקורת ומכל הטעמים שכתבתי בארוכה וכן ידידי 'משחיסטן', אם זה מפריע למישהו הוא מוזמן להעביר את הנכתב בפנים הערך ובדף השיחה, וגם בדף השיחה שלי ושל המשתמשים מה עם הארמון וחב"דפדי פעיל וחלוקת קונטרסים לועדה הרוחנית, ועד אז אין לכתוב דברים לא מוסמכים.<br><br />
<br />
"חייל של המלך" שוב משחית בניגוד לכללי חב"דפדיה ופסיקת הועדה הרוחנית, אבקש לחוסמו מעריכות! בברכה --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 18:18, ד' בכסלו, ה'תשפ"ג 18:18, 28 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
אני מצטער מר {{א|זיכער}}, אבל היחיד שאפשר לחסום מעריכות על השחתות בניגוד לכללים זה דווקא משתמש בשם: {{א|זיכער}}. יחי {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 19:00, ד' בכסלו, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(28 בנוב' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
:{{מפעילי מערכת}} עורו ישינים משנתכם!! [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:49, ד' בכסלו, ה'תשפ"ג 20:49, 28 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
::ניסחתי מחדש על פי תשובת הוועדה הרוחנית, מי שיש לו הערות על זה שיפנה אלי, אבל לא לשנות סתם, מי שישנה סתם מסתכן בחסימה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 08:20, 29 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
:::הוצאתי שיוך למפלגה כנהוג בחב"דפדיה (בשונה משאר האתרים). החזרתי פרט שבעבר עבר מהפתיח ללמטה (אפשר אם תרצה להחזיר לפתיח ולמחוק מלמטה) ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ג • 04:10, 30 בנובמבר 2022 (UTC)<br />
<br />
::::מתווכחים שוב ושוב, ואז שוב מסלפים, והפעם שטויות מביכות יותר... עכשיו כותבים "על הועד מושמעת ביקורת עקב '''גישתו''' '''למעט''' בעיסוק בבשורת הגאולה". אתה לוחץ על הקישור 'בשורת הגאולה' ומגלה ש... "בשורת הגאולה הם מכלול דברי הרבי במשך שנות הנשיאות אשר מבשרים אודות סיום הגלות ותחילתה הקרובה של הגאולה." למי יש 'גישה' למעט בעיסוק בזה? מישהו יכול כאן להביא לזה בדל ראיה??? <br />
<br />
:::::אח"כ כותבים "להתעלם או להצניע את הכרזת יחי", מה הפירוש 'להתעלם'? לא להכריז הכרזה בכינוס נקרא להתעלם ממנה? (אולי אם מישהו יעלה תמונה של 'הועד' עומד ב-770 בשעת ההכרזה ומתעלם בקרירות, יהיה כאן משהו...). ומה זה 'להצניע'? לא לכתוב יחי במודעה זה להצניע?! [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 18:50, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ג 18:50, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::היתממות מיותרת. מציע לך שוב לעשות 'שאלת תינוק'. בברכת חושך לא מגרשים במקלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:22, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ג 21:22, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
:::::::תודה על ההמלצה, אמשיך לצפות לטיעונים. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 23:19, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ג 23:19, 6 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::הטיעונים כבר כתובים, ולמען האמת 2 הצדדים משוחדים, כך זה על פי תורה. אתה לא יכול להתעלם מזה שאינך אובייקטיבי, בדיוק כמו שאני איני אובייקטיבי, ולכן הצעתי שהיות ואי אפשר להכריע לפי גדרים מוחלטים וכולנו נגועים, תעשה מה שאבא שלי היה עושה - ותיגש לשאול תינוק שנקודת המבט שלו תמימה ולא מפולפלת... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:20, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ג 06:20, 7 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::נכתבו טיעונים בנוגע לנוסח שנכתב אז, כעת כתוב דבר מופרך בהרבה. אני איני אובייקטיבי בכלל, אבל מה זה נוגע. בוא נתייחס רק לטיעונים. אפרש שיחתי שוב: א. בישיבת סלבודקא למשל, יש ל"ע 'גישה למעט' בעיסוק בספרי חסידות (למרות שברור שישנם בודדים שלומדים), זה לא בדיוק מדע אמפירי, אבל אני יכול להביא לזה ראיות מציטוטים של ראש הישיבה הנוכחי (הגרד"ל); בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] למשל, יש גישה למעט בעיסוק בספרי חקירה, אני יכול להביא לזה ראיות מדברי רבוה"ק מייסדי הישיבה; פה אני לא מתחיל להבין באיזו ישיבה ראה מישהו שיש גישה למעט בעיסוק בדברי הרבי על קרבת הגאולה בדורנו. אתה באמת חושב שזה מפריע למישהו? ב. בשביל להגיד שמישהו מתעלם או מסתיר ענין, צריך שיהיה איזה 'מחייב' לעשות או לכוין את הענין בזמן פלוני, ואז מתעלמים ממנו. אם הביקורת היא על עצם הדעה (אצל רוב מנהלי הועד) שענין ההכרזה בתיבות אלו דווקא, פחות רלוונטי אחרי ג תמוז - הרי כפי שכתבתי, זו כבר דעת הרבה משפיעים היום, ואין קשר לועד דווקא. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 08:45, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ג 08:45, 7 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::::אינני יודע באיזה גיל אתה, מאיזו פוזיציה אתה מדבר, ומה ההיכרות שלך עם תמימים מ-2 צידי המתרס. אני יכול לומר לך שלצערי שמעתי בשנים האחרונות מכמה תלמידים שלי שהלכו ללמוד בישיבות בהן הועד פועל מילים איומות שהם עצמם לא בטוחים בענינים אלו, ולצערי הגדול אני לא מדבר כלל וכלל על הכרזה במילים ספציפיות. הדבר הנוראי הזה לא היה אפילו בגדר בדיחה אחרי ג' תמוז, והיום הוא תופעה הולכת ומתרחבת. אבדה האמונה נכרתה מפיהם. ושוב, לא יעזור לי כל ההצטדקויות וההיצמדויות המפולפלות טענות בקשות ומענות. זוהי העובדה. אפשר להתווכח אם זה קשור ישירות לוועד, או לאווירה שנוצרה בעקבות פעילותו, או לכך שהיום רוב המשפיעים הצעירים שנותנים את הטון בישיבות הם חניכים של אותה תקופה איומה. מודה על האמת שאינני מכיר את פעילויותיו הנוכחיות של הוועד, ויכול להיות שהיום דברים השתנו, ואולי אפילו מעיזים לעסוק ב(חלקים מתוך) שיחות נ"א נ"ב, כי האווירה כל כך התקררה, שאפשר אפילו ללמוד את השיחות האלו ולהישאר אדישים לבשורת הגאולה ולמשמעות העכשווית שלה ולדרישות הנוכחיות מהרבי שזהו השער '''היחיד'''. קראתי פעם בספר מוסר לא חב"די משל חריף, שבחור ישיבה שמתיישבת לידו נערה באוטובוס, יברח כנשוך נחש וזה יסעיר לו את המחשבה, ואילו הנער בגילו שבצד השני של האוטובוס שלא שומר תורה ומצוות, עלול אפילו שלא לשים לכך לב. זה אומר שהמחשבה של הנער השני נקיה יותר? או שהרגש שלו קהה עד כדי כך שזה אפילו לא מפריע לו?... ואידך פירוש הוא, זיל גמור (את הישחות הנפלאות דשנות הנפלאות). סליחה שהארכתי במקום שראוי לקצר, והלוואי שאני טועה. ושוב, אשמח שתנסה שאלת תינוק לילדים ותשאל אותם מה לדעתם ההבדל בין הארגונים אם שניהם מחפשים להוסיף בהתקשרות של בחורים לרבי. בהצלחה מופלגה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:15, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ג 09:15, 7 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::::::::שאלת התינוק שלך לא רלבנטית, התשובה אליה די פשוטה: לועד יש אידיאולוגיה אנטי-משיחית, ולאת"ה יש אולטרה-משיחית, אין חולק על זה. מצדי תכתוב שיש שמותחים ביקורת על דעותיהם החשוכות הנבערות והפרימיטיביות של אנשי הועד. לפחות מהפוזיציה שלך זה יהיה אמת. גם השאלה מה יודעים, חושבים או מאמינים בחורים בישי"ק לא רלבנטית. אפילו אם נניח שזה באשמת הועד (שלא חינך להם בסמ"כים משפיעים חסידיים כמובן). כל זה לא רלבנטי לשאלה מהי גישת הועד לעיסוק בבשורת הגאולה. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 19:01, י"ד בכסלו, ה'תשפ"ג 19:01, 8 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
:::::::::::::::::אשמח אם תפרש את דבריך '''אידיאולוגיה אנטי משיחית'''. 19:47, 8 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
::::::::::::::::::בכללות כוונתי להשקפה הגורסת שאין כל חיוב כלל לחפש ולעסוק ב'מיהו משיח', אמנם חוב קדוש הוא להתעסק בהפצת המעיינות חוצה, ולשלול עשיית במזיד הפכה ח"ו. [[משתמש:עשוי לנחת|עשוי לנחת]] - [[שיחת משתמש:עשוי לנחת|שיחה]], 01:23, י"ח בכסלו, ה'תשפ"ג 01:23, 12 בדצמבר 2022 (UTC)<br><br />
לפעמים הקב"ה מעורר אותנו לזכור שאנו בגלות, וכך גם בנידו"ד, כבר חודשים מתדיינים אנו בדבר זה, והוכח לכם מד' רוחות כי אין למשפט זה וטענה זו כל יסוד בשכל אנושי ושכל אלוקי, נטו אינטרס מפלגתי, דאל"כ מאיזה טעם תתעקשו על דבר שאינו במציאות ולא קיים?! - לכתוב כי לרוב חסידי חב"ד אי עיסוק בענייני משיח וגאולה (ואף אם כוונתכם הוא באופן יחסי) הוא דבר המבהיל ביותר, קצת עובדות מהשטח רבותיי, אל תכתבו דברים בלא ידע ובפרט אם מוכיחים לכם שהאמת והמציאות הינה הופכית ממה שנכתב, כתבתי כבר כמה וכמה פעמים כי הועד עוסק בענייני משיח ואול אופן מרבי וב'קאך' גדול, ובחורים מישבות חב"ד לומדים (זה אכן מפליא ומוזר, אבל כן, חסידי חב"ד לומדים שיחות של הרבי שלהם...) את שיחות הרבי מהשנים האחרונות '''ומעולם''' לא הי' נסיון 'מחיקה' ח"ו לשיחות אלו!<br />
לא זו בלבד שעודכם אוחזים בטעותכם הקודמת הנה אף אתם מאיימים על העורכים בזה כפי האמת וכפי חוקי הנאציקלופדיה, וכבר ציטטתי לאי-מי מהעורכים והמאיימים מכללי הח"דפדיה בעריכות ונאלם דום ותגובה לא קיבלתי.<br />
עכ"פ, העניין הועבר לוועדה הרוחנית שפסקה כדברי, ולמרות זאת קמו להם מחרחרי ריב והחזירו המשפט המוכח כשקר.<br />
חוץ מעקיצות חסרות כל משמעות כגון 'תשאל ילדים מהישיבה של מישלובין' 'איני מתווכח עם ילדים' 'בן כמה אתה' וכל כיו"ב לא קיבלתי תגובות, ויה"ר מן קדם אבוהון די בשמיא שיפקח עיני כל התועים וטועים בחשכת הגלות האיומה. <br />
נ.ב. אבקש ממנהלי המערכת לחסום את משתמש ח"דפדי פעיל שעובר באופן סדרתי על רבים מחוקי חב"דפדיה והחזיר את הנמחק עפ"י הועדה הרוחנית. --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:46, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ג 19:46, 13 בדצמבר 2022 (UTC)<br />
:השאלה אם לא עדיף במקום להתעסק חודשיים רק על ערך אחד שנוי במחלוקת לעבוד על אין ספור ערכים "רגילים", לפעמים "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" ו"כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה" ופשוט להמשיך הלאה רק המלצה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:59, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ג 19:59, 13 בדצמבר 2022 (UTC)<br><br />
אכן, אם הי' מדובר במחלוקת על מלכות יוון ועברה, לא הייתי מתעקש, אך כאן מדובר נגד ארגון של חסידות חב"ד, ארגון של הרבי, ומגיעים אנשים ומנסים להצגיו כמנגד לרבי! על דבר כזה, על ביזוי ארגון של הרבי, לא אשתוק לעולם. וה' יפקח עיני כולם --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:16, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ג 19:16, 15 בדצמבר 2022 (UTC)<br><br />
אבקש ממנהלי מערכת לחסום לשימוש את המשתמש חב"דפדי פעיל שמשחית שוב ושוב --[[משתמש:זיכער|זיכער]] - [[שיחת משתמש:זיכער|שיחה]], 19:19, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ג 19:19, 15 בדצמבר 2022 (UTC)</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%99%22%D7%A7_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=701668צדי"ק למלך2024-07-11T11:43:35Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div><br />
קבצי '''צדי"ק למלך''', הם קבצים שכללו עניינים הקשורים ל{{ה|רבי}}, קבצים אלו יצאו לאור בניו יורק בשנים [[תשנ"ב]]-[[תשנ"ד]].<br />
<br />
לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], כאשר הפסיקו לצאת [[שיחה|שיחות]] חדשות מ[[הרבי]], יצאו מספר חסידים (בהם ר' [[יוסף יצחק גרינברג]], והתמימים מרדכי צבי ליברוב, [[אליעזר זקליקובסקי]], בן ציון אסטער, אברהם קיובמאן, [[חיים שאול ברוק (ניו יורק)|חיים שאול ברוק]] ו[[דב מנחם דברוסקין]]) ביוזמה חדשה, לפרסם מזמן לזמן קבצים, ובהם גילויים חדשים מהרבי. <br />
<br />
הקבצים התבססו על ארכיוניהם של רבים מ[[אנ"ש]], שמסרו אז מאות מכתבים ומסמכים בפרסום ראשון. הקובץ הראשון יצא לקראת י"א ב[[ניסן]] ה'[[תשנ"ב]], שנת התשעים לרבי, ומכאן שמו "צדי"ק למל"ך" - "צדי"ק" שנה ל[[מלך המשיח]] (מל"ך בגימטריה תשעים). החל מהקובץ השני, התנוססה בשער הקובץ ההכרזה {{יחי}}.<br />
<br />
הקבצים כללו: קטעי [[שיחה|שיחות]] בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]], מאות [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות]] וצילומי [[כתבי יד קודש]] בפרסום ראשון מ[[הרבי]] ומשאר [[רבותינו נשיאנו]] ומשפחת בית הרב, [[יחידות|יחידויות]] בפרסום ראשון ותמונות ומסמכים ממשפחת בית הרב. בין הדברים שהתפרסמו לראשונה בקובץ היו חלקים נרחבים מזכרונותיה המקוריים של [[הרבנית חנה]] ([[אידיש]]), חלקים מה[[רשימות]], תמונתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ומאות מכתבים בנושאים שונים מהרבי, שחשפו פרשיות עלומות בתולדות [[דור השביעי]].<br />
<br />
יצאו לאור שבעה קבצים, כאשר האחרון יצא לקראת [[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ד]] ונדפס בפועל מיד לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].<br />
<br />
לרגל [[י"ד כסלו]] [[תשע"ט]] העורך הראשי של קונטרסים אלו, ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], הוציא שוב את הקונטרסים ב-3 ספרים, אך בכל פעם שהוזכרה הכרזת הקודש "{{יחי}}" נכתב "יחי אדוננו מורנו ורבינו" והושמט התואר מלך המשיח{{הערה|1=[https://www.chabad.fm/144/12705.html שכתוב ההיסטוריה בספר צדי"ק למלך] {{חב"ד FM}}.}}. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/drive/folders/1Yc21zyNZytwpBUXFCogKGrLJzdf1LYB2?usp=drive_link תיקיית דרייב עם הקבצים צדי"ק למלך]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]<br />
{{קצרמר}}</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=696836מצות תפילין2024-06-26T19:35:50Z<p>צריכים להרחיב!: ע"פ מדיניות חב"דפדיהלא כל אחד שפותח מעונינן לדעת רשימות</p>
<hr />
<div>{{מפנה|תפילין}}<br />
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]<br />
[[קובץ:הרבי עם תפילין.jpg|250px|ממוזער|הרבי עטור ב[[טלית]] ותפילין, [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]].]]<br />
'''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]].<br />
<br />
==מקור המצווה==<br />
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום:<br />
<br />
{{ציטוט|"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"|מקור=דברים ו, פסוק ח}}<br />
<br />
פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו.<br />
<br />
== אופן ההנחה ==<br />
<br />
אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שתי הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.}}.<br />
<br />
העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת{{הערה|1=ראש השנה יז, א}} כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".<br />
<br />
רוב הראשונים{{הערה|1=רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29390&hilite=dfe23c61-3f92-4aed-88c1-bdf00c62151a&st=קרקפתא+דלא+מנח+תפילין בקובץ הערות וביאורים] י"ב - י"ג תמוז [[תשמ"ח]] עמ' ז (עמ' 7)}} סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין"{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4597&hilite=1bd49ba0-7a98-4efe-abb8-de06283be26e&st=תפילין+מעולם שיחות קודש תשכ"ח חלק א'] עמ' כ"ז (עמ' 162)}}. בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק [[עם הארץ]] יכול להקשות מה התועלת במבצע תפילין, שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=cb72eaec-d448-454c-a0d8-9e17ccb057e3&st=תפילין+מעולם התועדויות תשמ"ג חלק ג'] עמ' 1210 (עמ' 35)}}<br />
<br />
== תוכן המצווה ==<br />
<br />
תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=תפילין&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]}}.<br />
<br />
== תחילת ההנחה ==<br />
על פי מנהג חב"ד{{הערה|להרחבה נוספת: [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.}} נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=חובת+הלבבות&pgnum=101 עמ' פז].}}, ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו{{הערה|1=בטעם הדבר, ראו '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.}}.<br />
<br />
כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם{{הערה|על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).}}.<br />
<br />
ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.}}.<br />
<br />
=== רבותינו נשיאנו ===<br />
כשהיה [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.<br />
<br />
התחלת הנחת התפילין היתה ב[[י"א תמוז]], כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת{{הערה|ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.}}.<br />
<br />
==ארבעה זוגות תפילין==<br />
<br />
ישנם ארבע שיטות בהנחת תפילין:<br />
<br />
1. האחת שיטת [[רש"י]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע והיה אם שמוע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]".<br />
<br />
2. האחת [[תפילין דרבינו תם|שיטת רבינו תם]], לפיה סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. סוד תפילין אלו לפי האריז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]".<br />
<br />
3. שיטת השימושא רבה - היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסדר הפרשיות הפוך, לימין המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו. ובעמק המלך (שער קרית ארבע פס״ח) כתב ששמו״ר וראב״ד הם בכתר. הרבי כותב על זה (בלקו״ש ח״ב ע׳ 508 הע׳ 45) ״ואולי אפשר לומר - עתיק ואריך״<br />
<br />
4. שיטת הראב"ד היא שסדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אבל הפוך, משמאל לימין המניח.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[רבינו תם|ר"ת]], שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.<br />
<br />
ועפ"ז{{הערה|ראה [[זמרוני זליג ציק#ארבע זוגות תפילין|בנושא זה]] בהרחבה}} כתב הרב [[זמרוני זליג ציק|זימרוני ציק]] לרבי האם הכוונה היא להתחיל להניח ד' זוגות תפילין, והרבי הורה לו לשאול בעצת ה[[משפיע]] שלו. המשפיע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] אישר לו, ומאז הניח ד' זוגות תפילין ואף ניהל תעמולה לבקש אישור ולהניח את הזוגות.<br />
<br />
==על פי תורת החסידות==<br />
<br />
מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" ש[[הקב"ה]] חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו בהקב"ה ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו.<br />
<br />
התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.<br />
<br />
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}<br />
<br />
==מנהגי חב"ד בהנחת התפילין==<br />
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם:<br />
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|שם=ספר המנהגים|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה.<br />
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|שם=ספר המנהגים}}.<br />
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf מדוע קשר התפילין שלנו שונה מ'העולם'?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 48.}}, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}} ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}. מצד שני העיד הרבי על עצמו (ביחידות להרב שנ"ז גו"א), שהוא עצמו אינו פותח ומהדק, ואף שלל זאת (מטעם הפסק){{הערה|ימי מלך ח"ג עמ' 984.}}. גם באופן עשיית קשר התפילין של ראש יש חילוקים זעירים בין חסידי חב"ד עצמם, עם דיוקים שונים באיזה אופן נעשה קשר התפילין של הרבי עצמו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146303 ראו עדותו של הרב משה קליין מדגים את אופן הקשירה] {{COL}}{{וידאו}}}}.<br />
*בשעת הברכה, להסיר את המכסה שעל התפילין של יד, ולהחזיר אותו רק לאחר סיום כריכת הרצועות על היד{{הערה|1=הליכות מנחם חלק א' עמוד מו, גליון התקשרות רכג עמוד 20 וגליון תל עמוד 18. וראו [https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 39].}}.<br />
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|שם=ספר המנהגים}}.<br />
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון.<br />
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים.<br />
*הרבי מעיד על עצמו שנוהג כספר האשכול והרמבם וכו' - שגם גובה התפילין שווה לאורכן ורוחבן{{הערה|אג"ק י"ד עמ' תקי.}}.<br />
*מנהגנו שגודל התפילין הוא אצבעיים על אצבעיים{{הערה|אגרות קודש חי"א עמ' שו, וראה שוע"ר לב סב, ושיעור זה נזכר גם בתניא - באגרת הקודש י'.}}.<br />
*על אדמו"ר הזקן מסופר שהשתמש בקופסת טבק שקיבל עבור 'מראה' לכוון את התפילין, אך בפועל בין חסידי חב"ד לא נהגו להשתמש במראה{{הערה|1=ראו בהרחבה בהערותיהם של הרב מנחם מענדל רייצעס והרב ברוך אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1rvx6w1UybQClKDXnBxe6TFY4sFP9XwZD/view שימוש במראה להנחת תפילין]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה פרשת מקץ תשפ"ד עמוד 43 ועמוד 53, ובהנסמן שם. [https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 40 ועמוד 41].}}.<br />
<br />
==מבצע תפילין==<br />
{{ערך מורחב|מבצע תפילין}}<br />
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]]<br />
[[קובץ:1010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]]<br />
<br />
[[מבצע תפילין]] החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהייתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.<br />
<br />
על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.<br />
<br />
באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.<br />
<br />
==בדיקת תפילין==<br />
{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}<br />
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות.<br />
<br />
===בחודש אלול===<br />
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.<br />
<br />
הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח [[אלול]] תשמ"ח.}}.<br />
<br />
הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כב[[חודש אלול]] אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1hZzdD07h37Hk23Qdm_N1xGyLq7v0C2ug/view שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד] עמ' כה.}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תפילין דרבינו תם]]<br />
*[[תפילין של ימות המשיח]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''איך נהג הרבי לגבי אופן קשירת תפילין של יד?''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1871 עמוד 42<br />
*'''כיצד הרבי הניח את התפילין?''', במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19<br />
*'''כתר התפילין''', הרבנית סימה אשכנזי מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 23<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600832 איך מניחים תפילין?]''' {{וידאו}} בהפקת [[יהדותון]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1451 ממנהגי הרבי בנשיקת התפילין]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1414 מבצע תפילין בעומק לבנון]{{וידאו}} - {{אינפו}} [[קישור שבור]]<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/הלכה-יומית-מהרב-ברוין/האם-יש-ענין-ברצועות-תפילין-שחורות-משני/ האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]<br />
*'''[http://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/וידאו-חובה-לילדים-כך-מכינים-תפילין/ כך מכינים תפילין]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3029504#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התפילין שחורות?!...]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין]'''<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים]''' {{PDF}}<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf כי שם ה' נקרא עליך], דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56<br />
*'''[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=7 מנהג חב"ד בכיסוי התפילין]''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 180<br />
<br />
{{אירועים יהודיים}}<br />
{{מצוות}}<br />
{{סתם}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תפילין]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=694814בשורת הגאולה (ספר)2024-06-22T21:56:09Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בשורת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בשורת הגאולה']]<br />
[[קובץ:לקט מבשורת הגאולה מבואר.png|שמאל|ממוזער|150px|לקט מבשורת הגאולה מבואר - בהוצאת [[את"ה העולמי]]]]<br />
הספר '''בשורת הגאולה''' מלקט בתוכו 71 קטעי שיחות מיוחדים של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]], שתוכנם הזהה הוא - [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]] לעם ישראל שבדורנו תבוא ה[[גאולה]] ו"הנה זה (ה[[מלך המשיח]]) בא, וכבר בא", ובעיקר - קטעים אודות מעלת תקופתנו זו וכן הוראות ל[[מעשה]] בפועל.<br />
<br />
הספר מתמצת וסוקר בצורה רחבת-היקף את משנתו של [[הרבי]] בנושא ביאת משיח והנלווה אליו, הספר מעניק ללומד ראיה רחבה ו"מרכיב" לכדי תמונה מושלמת, ממנה ניתן להבחין בשינוים, החידושים ותהליך ההתפתחות של בשורת הגאולה שנאמרה על ידי הרבי ב[[770]], החל מ[[אלול]] [[תש"נ]], וכלה בימים שלפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]].<br />
<br />
ספר זה הינו הספר הראשון בהוצאת [[קה"ת]] שזכה להסכמת הרבי כי יכתבו בו במפורש את התואר "מלך המשיח" ביחס לרבי<ref>[https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 83-4].</ref>. תואר זה נכתב כמה פעמים בהקדמה לספר. מאז הורה הרבי להוצאת ספרים קה"ת לכתוב על כל הספרים תואר זה<ref>[https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 85].</ref>.<br />
<br />
במקורו הספר יצא עם קטעים רבים ב[[אידיש]], במהדורות הבאות, תורגמו קטעים אלו ל[[עברית]]. <br />
<br />
הספר נערך על ידי הרב [[שמואל חיים בלומינג]], [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ויצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
במשך השנים תורגם הספר גם ל[[אנגלית]], ובשנת [[תשפ"א]] תורגם לספרדית על ידי הרב [[משה בלומנפלד]] מנהל מרכז 'לעודד' ב[[ארגנטינה]]{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing חדש: בשורת הגאולה בספרדית]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 18.}}.<br />
<br />
ב[[תשפ"ב]] הודפס הספר במהדורה מיוחדת בכתב ברייל{{הערה|'''[https://www.hageula.com/news/moshiach/23660.htm חדש ומהפכני: מעכשיו בשורת הגאולה גם בכתב ברייל]'''.}}.<br />
<br />
הספר גם יצא לאורך עם ביאורים בהתאמה לילדים על ידי [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות ה' בישראל]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurYmdXcEdDSDl3OW8/view '''בשורת הגאולה''']{{PDF}} ארכיון גאולה ומשיח<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwaEFTTWxBekx3djQ/view קובץ המכיל קטעים מהספר, בליווי סיכומים, ביאורים ועוד]{{PDF}} ארכיון גאולה ומשיח<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1441 '''מבט מעמיק אל בשורת הגאולה'''] - הרב שמואל חיים בלומינג{{וידפו}}<br />
*[http://www.torah4blind.org/besuras/index.htm הספר בחלוקה לקבצים שבועיים]{{PDF}}<br />
*[https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B6TJjB7pbdura0FLaEZRQmJOZUU?resourcekey=0-KX1xGWmq4Ij7hkFcjJF6Yg הרקע להוצאת הספר בשורת הגאולה] הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurYmdXcEdDSDl3OW8/view?usp=sharing&resourcekey=0-vqrK7w1O7omqNvtKklNVQg הספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=694805בשורת הגאולה (ספר)2024-06-22T21:29:25Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בשורת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בשורת הגאולה']]<br />
[[קובץ:לקט מבשורת הגאולה מבואר.png|שמאל|ממוזער|150px|לקט מבשורת הגאולה מבואר - בהוצאת [[את"ה העולמי]]]]<br />
הספר '''בשורת הגאולה''' מלקט בתוכו 71 קטעי שיחות מיוחדים של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]], שתוכנם הזהה הוא - [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]] לעם ישראל שבדורנו תבוא ה[[גאולה]] ו"הנה זה (ה[[מלך המשיח]]) בא, וכבר בא", ובעיקר - קטעים אודות מעלת תקופתנו זו וכן הוראות ל[[מעשה]] בפועל.<br />
<br />
הספר מתמצת וסוקר בצורה רחבת-היקף את משנתו של [[הרבי]] בנושא ביאת משיח והנלווה אליו, הספר מעניק ללומד ראיה רחבה ו"מרכיב" לכדי תמונה מושלמת, ממנה ניתן להבחין בשינוים, החידושים ותהליך ההתפתחות של בשורת הגאולה שנאמרה על ידי הרבי ב[[770]], החל מ[[אלול]] [[תש"נ]], וכלה בימים שלפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]].<br />
<br />
ספר זה הינו הספר הראשון בהוצאת [[קה"ת]] שזכה להסכמת הרבי כי יכתבו בו במפורש את התואר "מלך המשיח" ביחס לרבי<ref>[https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 83-4].</ref>. תואר זה נכתב כמה פעמים בהקדמה לספר. מאז הורה הרבי להוצאת ספרים קה"ת לכתוב על כל הספרים תואר זה<ref>[https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 85].</ref>.<br />
<br />
במקורו הספר יצא עם קטעים רבים ב[[אידיש]], במהדורות הבאות, תורגמו קטעים אלו ל[[עברית]]. <br />
<br />
הספר נערך על ידי הרב [[שמואל חיים בלומינג]], [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ויצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
במשך השנים תורגם הספר גם ל[[אנגלית]], ובשנת [[תשפ"א]] תורגם לספרדית על ידי הרב [[משה בלומנפלד]] מנהל מרכז 'לעודד' ב[[ארגנטינה]]{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing חדש: בשורת הגאולה בספרדית]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 18.}}.<br />
<br />
ב[[תשפ"ב]] הודפס הספר במהדורה מיוחדת בכתב ברייל{{הערה|'''[https://www.hageula.com/news/moshiach/23660.htm חדש ומהפכני: מעכשיו בשורת הגאולה גם בכתב ברייל]'''}}.<br />
<br />
הספר גם יצא לאורך עם ביאורים בהתאמה לילדים על ידי [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות ה' בישראל]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurYmdXcEdDSDl3OW8/view '''בשורת הגאולה''']{{PDF}} ארכיון גאולה ומשיח<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwaEFTTWxBekx3djQ/view קובץ המכיל קטעים מהספר, בליווי סיכומים, ביאורים ועוד]{{PDF}} ארכיון גאולה ומשיח<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1441 '''מבט מעמיק אל בשורת הגאולה'''] - הרב שמואל חיים בלומינג{{וידפו}}<br />
*[http://www.torah4blind.org/besuras/index.htm הספר בחלוקה לקבצים שבועיים]{{PDF}}<br />
*[https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B6TJjB7pbdura0FLaEZRQmJOZUU?resourcekey=0-KX1xGWmq4Ij7hkFcjJF6Yg הרקע להוצאת הספר בשורת הגאולה] הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurYmdXcEdDSDl3OW8/view?usp=sharing&resourcekey=0-vqrK7w1O7omqNvtKklNVQg הספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=694802אוצר סיפורי חב"ד2024-06-22T21:16:48Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אוצר סיפורי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחר מכרכי 'אוצר סיפורי חב"ד']]<br />
'''אוצר סיפורי חב"ד''' היא סדרת ספרים בת 18 כרכים הסוקרת את כל סיפורי חב"ד כפי שסופרו על ידי [[נשיאי חב"ד]]. הסדרה החלה לצאת לאור באישור ובברכת [[הרבי]]. <br />
<br />
הסיפורים מלוקטים מכל ספרי [[חב"ד]], והמקורות הם נשיאי חב"ד בעצמם. כל הסיפורים שנשמעו מפי רבותינו נשיאינו, ובכללם אודות התקופה שלפני [[הבעל שם טוב]], החל מ[[רבי אדם בעל שם]] ו[[רבי יואל בעל שם]], התגלות ה[[בעל שם טוב]], המשך השתלשלות החסידות עד הדורות האחרונים. כמו כן ישנם עובדות נדירות אודות תלמידי ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]], ועובדות נדירות המעוררות את לב האדם לעבודת השם - על זקני ה[[חסידים]], החל מ[[אדמו"ר הזקן]] ואילך.<br />
<br />
בסדרה זו הופיע התואר המלא "כ"ק אדמו"ר [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] שליט"א", כהוראת הרבי להוצאת ספרים [[קה"ת]]<ref>[https://www.hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד ע' 85].</ref>.<br />
<br />
הסיפורים נלקטו ונערכו על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br />
==תוכן הסדרה==<br />
*'''חלק א'''' - ה[[בעל שם טוב]].<br />
*'''חלק ב'''' -<br />
*'''חלק ג'''' -<br />
*'''חלק ד'''' - [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''חלק ה'''' -<br />
*'''חלק ו'''' - [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*'''חלק ז'''' - זקני ה[[חסידים]]<br />
*'''חלק ח'''' - [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
*'''חלק ט'''' - [[אדמו"ר הרש"ב]]<br />
*'''חלק י'''' - חיי [[אדמו"ר הרש"ב]], הולדת וחינוך [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
*'''חלק י"א''' - [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
*'''חלק י"ב''' - מאסר ושחרור [[אדמו"ר הריי"צ]] - על פי [[רשימת המאסר]] והחוברת [[יסוריו של הרבי מליובאוויטש]].<br />
*'''חלק י"ג''' - (לא יצא לאור, היה אמור להיות כרך המפתחות על י"ב הכרכים הראשונים).<br />
*'''חלק י"ד''' - סיפורים אודות ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]] מפי חסידים.<br />
*'''חלק ט"ו''' - סיפורים אודות [[אדמו"ר הזקן]] מפי חסידים.<br />
*'''חלק ט"ז''' - סיפורים אודות [[אדמו"ר האמצעי]] מפי חסידים<br />
*'''חלק י"ז''' -<br />
*'''חלק י"ח''' - סיפורים אודות [[אדמו"ר המהר"ש]] מפי חסידים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15807&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק ו'] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15837&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק ז'] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15824&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק ח'] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק י'] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=1&hilite= אוצר סיפור חב"ד - חלק י"א] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15766&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק י"ב] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק ט"ז] {{הב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&pgnum=1 אוצר סיפור חב"ד - חלק י"ח] {{הב}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=694800בשורת הגאולה (ספר)2024-06-22T21:14:57Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בשורת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'בשורת הגאולה']]<br />
[[קובץ:לקט מבשורת הגאולה מבואר.png|שמאל|ממוזער|150px|לקט מבשורת הגאולה מבואר - בהוצאת [[את"ה העולמי]]]]<br />
הספר '''בשורת הגאולה''' מלקט בתוכו 71 קטעי שיחות מיוחדים של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]], שתוכנם הזהה הוא - [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]] לעם ישראל שבדורנו תבוא ה[[גאולה]] ו"הנה זה (ה[[מלך המשיח]]) בא, וכבר בא", ובעיקר - קטעים אודות מעלת תקופתנו זו וכן הוראות ל[[מעשה]] בפועל.<br />
<br />
הספר מתמצת וסוקר בצורה רחבת-היקף את משנתו של [[הרבי]] בנושא ביאת משיח והנלווה אליו, הספר מעניק ללומד ראיה רחבה ו"מרכיב" לכדי תמונה מושלמת, ממנה ניתן להבחין בשינוים, החידושים ותהליך ההתפתחות של בשורת הגאולה שנאמרה על ידי הרבי ב[[770]], החל מ[[אלול]] [[תש"נ]], וכלה בימים שלפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]].<br />
<br />
ספר זה הינו הספר הראשון בהוצאת [[קה"ת]] שזכה להסכמת הרבי כי יכתבו בו במפורש את התואר "מלך המשיח" ביחס לרבי. תואר זה נכתב כמה פעמים בהקדמה לספר. מאז הורה הרבי להוצאת ספרים קה"ת לכתוב על כל הספרים תואר זה.<br />
<br />
במקורו הספר יצא עם קטעים רבים ב[[אידיש]], במהדורות הבאות, תורגמו קטעים אלו ל[[עברית]]. <br />
<br />
הספר נערך על ידי הרב [[שמואל חיים בלומינג]], [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], ויצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
במשך השנים תורגם הספר גם ל[[אנגלית]], ובשנת [[תשפ"א]] תורגם לספרדית על ידי הרב [[משה בלומנפלד]] מנהל מרכז 'לעודד' ב[[ארגנטינה]]{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing חדש: בשורת הגאולה בספרדית]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 18.}}.<br />
<br />
ב[[תשפ"ב]] הודפס הספר במהדורה מיוחדת בכתב ברייל{{הערה|'''[https://www.hageula.com/news/moshiach/23660.htm חדש ומהפכני: מעכשיו בשורת הגאולה גם בכתב ברייל]'''}}.<br />
<br />
הספר גם יצא לאורך עם ביאורים בהתאמה לילדים על ידי [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות ה' בישראל]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurYmdXcEdDSDl3OW8/view '''בשורת הגאולה''']{{PDF}} ארכיון גאולה ומשיח<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwaEFTTWxBekx3djQ/view קובץ המכיל קטעים מהספר, בליווי סיכומים, ביאורים ועוד]{{PDF}} ארכיון גאולה ומשיח<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1441 '''מבט מעמיק אל בשורת הגאולה'''] - הרב שמואל חיים בלומינג{{וידפו}}<br />
*[http://www.torah4blind.org/besuras/index.htm הספר בחלוקה לקבצים שבועיים]{{PDF}}<br />
*[https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B6TJjB7pbdura0FLaEZRQmJOZUU?resourcekey=0-KX1xGWmq4Ij7hkFcjJF6Yg הרקע להוצאת הספר בשורת הגאולה] הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurYmdXcEdDSDl3OW8/view?usp=sharing&resourcekey=0-vqrK7w1O7omqNvtKklNVQg הספר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br />
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=685728ימי מלך (ספר)2024-05-29T21:53:36Z<p>צריכים להרחיב!: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ימי מלך.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר]]<br />
[[קובץ:כריכת הספר "ימי מלך".png|כריכת הספר "ימי מלך"|ממוזער|שמאל]]<br />
'''ימי מלך''' הינו ספר ביוגרפיה מחיי [[הרבי]] עד קבלת הנשיאות (בין השנים [[תרס"ב]]-[[תשי"א]]).<br />
<br />
הספר נלקט מעשרות ומאות עדויות, רשימות ומסמכים. בנוסף מתבסס הספר על רשימותיו של ניסן גורדון ב[[די אידישע היים]], על כתבי הרב [[טוביה בלוי]] ועל הספר [[תולדות לוי יצחק]].<br />
<br />
הספר כולל שלושה כרכים, שנלקטו ונערכו על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] ויצאו לאור על ימי [[מערכת אוצר החסידים]] ב[[כפר חב"ד]] בשנים [[תש"נ]]-[[תנש"א]].<br />
<br />
==מהדורה חדשה==<br />
לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלט על עריכת מהדורה חדשה של הספר, שתכלול חומר רב ומגוון שהתפרסם מאז צאת המהדורה הראשונה. בעריכה והליקוט השתתפו בנוסף לרב לאופר גם הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והת' משה לאופר. בחודש [[תשרי]] [[תשע"א]] פורסם כי במשך השנה יצא החלק הראשון של המהדורה החדשה.<br />
<br />
לקראת יום הבהיר [[ה' טבת]], [[דידן נצח]] [[תשפ"א]], יצא הספר לאור מחדש, במהדורתו הראשונה, ע"י מערכת [[קה"ת]].<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[https://drive.google.com/drive/folders/18usoiPsutSk1wXd3DTMVkTkJfAkEhFlf ימי מלך - חלקים א' ב' וג'.]<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]<br />
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=683980ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)2024-05-24T01:44:44Z<p>צריכים להרחיב!: לכשיצא.</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עטר''ת.jpg|ממוזער|שער הספר "ספר המאמרים - עטר"ת" המכילה את מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרע"ט]]]]<br />
[[קובץ:ספר המאמרים רשב סט.jpeg|ממוזער|חלק מספרי המאמרים של אדמו"ר הרש"ב]]<br />
'''ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב''' היא סדרת ספרים (כ-30 כרכים{{הערה|ספרי המאמרים ע"ס השנים: [[תרמ"ג]] - [[תר"פ|פר"ת]] (כ"ו כרכים), [[המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו]] ו[[המשך בשעה שהקדימו - תער"ב]] (ג' כרכים).}}) המכילה את ה[[מאמר]]ים אותם אמר או כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו.<br />
<br />
==ספרי הסדרה==<br />
*ספר המאמרים - [[תרמ"ג]]־[[תרמ"ד]]־[[תרמ"ה]]{{הערה|תחילה יצא כ'ספר המאמרים – תרמ"ג־[[תרמ"ד]]' (הוצאה ראשונה – ברוקלין, [[תשמ"ג]]; הוצאה שניה – ברוקלין, [[תשמ"ט]]). בשנת [[תשפ"ב]] נוסף מאמר משנת [[תרמ"ה]] ([https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/פתח_דבר_לספר_המאמרים_תרמ%22ג-תרמ%22ה%2C_הוצאת_תשפ%22ב.jpg "פתח דבר – להוצאה החדשה"], '''ספר המאמרים – תרמ"ג־תרמ"ה'''). מאמר זה נדפס כבר בסה"מ ליקוט ח"ב שבהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרמ"ו]]־[[תר"נ]]{{הערה|שם=תרמ"ו, תרנ"א|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"ז]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשפ"ב]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרנ"א]]{{הערה|שם=תרמ"ו, תרנ"א}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרנ"ב]]־[[תרנ"ג]]{{הערה|שם=תרמ"ו, תרנ"א}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרנ"ד]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"ג]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תנש"א]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"ב]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרנ"ה]]־[[תרנ"ו]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשד"מ]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תנש"א]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"ג]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=דמפג|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשד"מ]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשפ"ג]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרנ"ח]]{{הערה|שם=דמפג}}.<br />
<br />
===הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח===<br />
{{ערך מורחב|הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח}}<br />
הספר '''"הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח"''' כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה 'פתח אליהו' שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].<br />
<br />
ההגהות ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על ידי התלבשותו בכלים.<br />
<br />
חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו, העוסקות בביאור השיטות בענין [[אורות]] ו[[כלים]] ד[[אצילות]], והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בריבוי מקומות בתורת החסידות. בהגהות אלו ערך הרבי הרש"ב את הדברים כדרכו המסודרת, זאת בנוסף לחידושיו הרבים.<br />
<br />
ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי מלך המשיח]] בשנת [[תשמ"א]] כקונטרס בפני עצמו, מתוך ה'ביכל' דשנת תרנ"ח מגוכתי"ק, ובשנת [[תשפ"ד]] הודפסה מהדורה מחדש של הספר באותיות מאירות עיניים.<br />
<br />
===ספר המאמרים - תרנ"ט===<br />
{{ערך מורחב|המשך תרנ"ט}}<br />
[[המשך רנ"ט|המשך המאמרים בשנת תרנ"ט]] כולל את רוב המאמרים שנאמרו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] החל מ[[ראש השנה]] בשנת [[תרנ"ט]].<br />
<br />
הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור לראשונה על ידי [[קה"ת]] בשנת [[תשל"ז]], ולאחר מכן ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]] (גם כן בשנת תשל"ז). הספר נדפס שוב בשנים [[תשד"מ]], [[תנש"א]] ו[[תשס"ה]]. הוצאה נוספת עם הוספות נדפסה בשנת [[תש"פ]] ולאחר מכן נדפסה שוב עם תיקונים רבים בשנת [[תשפ"ב]].<br />
*ספר המאמרים - [[תר"ס]]־[[תרס"א]]־[[תרס"ב]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"ה]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תנש"א]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"ג]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרס"ג]] (חלק א'){{הערה|שם=תרס"ג-ד'|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"ה]] (כ'ספר המאמרים [[תרס"ג]]-[[תרס"ד]]'); הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשנ"ד]].}}.<br />
*ספר המאמרים - תרס"ג (חלק ב'){{הערה|ברוקלין, [[תשס"ג]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרס"ד]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"ה]] (כ'ספר המאמרים [[תרס"ג]]-[[תרס"ד]]'); הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשנ"ד]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"ג]].}}.<br />
<br />
===ספר המאמרים - תרס"ה===<br />
ספר המאמרים [[תרס"ה]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת תרס"ה. המאמרים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]].<br />
<br />
מלבד המאמרים הבודדים, נדפסו בספר גם ההמשכים המשך ראש השנה [[תרס"ה]] והמשך [[חג השבועות]] תרס"ה, שנאמרו בשנת תרס"ה. המאמרים ד"ה "וידבר" וד"ה "אתם נצבים", הגיעו לידי [[קה"ת]] רק בשנת [[תשד"מ]] ונדפסו במהדורה השנייה. ד"ה "משכני" לא נמצא לעת עתה. בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימליה מכתי"ק אדמו"ר הרש"ב מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, [[שיחה]] מאדמו"ר הריי"צ אודות שנת תרס"ה והקדמת [[הרבי]] לממאר ד"ה "זכור תרס"ה". בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים למאמרים - בעריכת הרבי.<br />
<br />
הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[ב' ניסן]] [[תשמ"ב]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי קה"ת - בשנת [[תשמ"ח]], ובהוצאה שלישית ומתוקנת בשנת [[תשפ"ג]].<br />
<br />
===ספר המאמרים - תרס"ו===<br />
{{ערך מורחב|המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו}}<br />
ספר המאמרים - [[תרס"ו]], נקרא בשם '''[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]'''{{הערה|מהדורה ראשונה - ברוקלין, [[תשל"א]]; מהדורה שניה - ברוקלין, [[תשל"ו]]; מהדורה שלישית - ברוקלין, [[תשד"מ]]; מהדורה רביעית - ברוקלין, [[תנש"א]]; מהדורה חמישית - ברוקלין, [[תשס"ה]]; מהדורה שישית - ברוקלין, [[תשע"ז]].}}, הוא [[המשך]] מאמרים החל משנת תרס"ו ועד סוף שנת [[תרס"ז]]. במאמרים אלו באים ענייני החסידות בביאור נרחב יחסית למאמרי שאר [[רבותינו נשיאנו]]. מבין מאמריו גופא, דיבר אדמו"ר הרש"ב במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו, בו באה [[תורת החסידות]] לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר.<br />
<br />
המאמרים מהשנים [[תרס"ו]] ו[[תרס"ז]] (שאינם חלק מה'המשך'), נדפסו בהוספות ל'המשך'.<br />
<br />
===ספר המאמרים - תרס"ח===<br />
[[קובץ:סח.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר המאמרים - תרס"ח]]<br />
ספר המאמרים [[תרס"ח]] כולל חלק גדול מה[[מאמר]]ים שאמרם (או כתבם) [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרס"ה]]. המאמרים, רובם ככולם, נאמרו ב[[ליובאוויטש]]. המאמרים שהם חלק מ[[המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו]] לא נדפסו בספר.<br />
<br />
בנוסף למאמרים נדפסו בספר גם רשימת המאמרים מאותה שנה בכתב יד [[אדמו"ר הריי"צ]], פאקסימיליה מכתי"ק אדמו"ר הרש"ב מתוך המאמרים, [[הנחה|הנחות]] מתוך המאמרים, מאמרים שהם הוספה למאמרים שנדפסו בספר, ליקוט [[שיחה|שיחות]] משנת תרס"ח ושיחה מאדמו"ר הריי"צ בקשר למאורעות שנת תרס"ח. בסוף הספר נדפסו גם מפתח עניינים ומפתח ביאורים ל[[תניא]] המופיעים במאמרים - בעריכת [[הרבי]].<br />
<br />
הספר נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור במהדורה ראשונה על ידי [[קה"ת]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשמ"א]], ובמהדורה שנייה עם הוספות על ידי קה"ת - בשנת [[תשמ"ט]], ובהוצאה שלישית ומתוקנת בשנת [[תשפ"ג]].<br />
*ספר המאמרים - [[תרס"ט]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"א]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשמ"ט]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תר"ע|עת"ר]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשל"ה]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשמ"ה]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"א]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרע"א|אעת"ר]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תש"מ]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשמ"ט]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"א]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרע"ב|תער"ב]]-[[תרע"ו]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשמ"ו]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשפ"ב]].}}.<br />
* המשך '[[בשעה שהקדימו תער"ב]]' (ג' כרכים){{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשל"ז]]; הוצאה שניה - כפר חב"ד, תשל"ז; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשנ"ב]]; הוצאה רביעית - ברוקלין, [[תשפ"א]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרע"ז|עזר"ת]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תש"מ]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תנש"א]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"ב]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרע"ח]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשל"ז]]; הוצאה שניה - כפר חב"ד, [[תשל"ח]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשד"מ]]; הוצאה רביעית - ברוקלין, [[תשפ"ב]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תרע"ט|עטר"ת]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשל"ט]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשמ"ח]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשע"ט]].}}.<br />
*ספר המאמרים - [[תר"פ|פר"ת]]{{הערה|הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תשל"ט]]; הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשמ"ט]]; הוצאה שלישית - ברוקלין, [[תשפ"א]].}}.<br />
המאמרים שלא נדפסו בהוצאות הישנות, נדפסו בשלושה כרכים:<br />
*ספר המאמרים - ליקוט, חלק א' ([[תרמ"ד]] - [[תר"פ|פר"ת]]){{הערה|ברוקלין, [[תשד"מ]].}}.<br />
*ספר המאמרים - ליקוט, חלק ב' ([[תרמ"ה]] - [[תרע"ח]]){{הערה|ברוקלין, [[תשנ"ג]].}}.<br />
*ספר המאמרים - ליקוט, חלק ג' ([[תרמ"ט]] - [[תרס"ט]]){{הערה|ברוקלין, [[תשס"ב]].}}.<br />
המאמרים בכרכים אלו נדפסו בהוצאות החדשות של ספרי המאמרים.<br />
<br />
==ספרים בנושא==<br />
[[קובץ:ניצוצי דאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]]<br />
<br />
הקונטרס '''ניצוצי דא"ח''' (ב' חלקים) מבאר מושגים ב[[המשך תרס"ו]]. הקונטרס נכתב בסגנון רהוט ובו 48 עמודים הכוללים: סקירה כללית על 18 המאמרים הראשונים, מילואים בעניינים קשים וכלליים המבוארים ב[[המשך]] ו[[מפתח עניינים]].<br />
<br />
הקונטרס יצא לאור על ידי [[מפעל החסידות]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הדפסת ספרי החסידות של אדמו"ר הרש"ב''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851, עמוד 38.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* '''ספר המאמרים:''' [https://chabadpedia.co.il/images/e/e5/ספר_המאמרים_תרנ%22א.pdf תרנ"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/ספר_המאמרים_תרנ%22ב-ג.pdf תרנ"ב־תרנ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/02/ספר_המאמרים_תרנ%22ד.pdf תרנ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/ספר_המאמרים_תרנ%22ה.pdf תרנ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9e/ספר_המאמרים_תרנ%22ו.pdf תרנ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/ספר_המאמרים_תרנ%22ז.pdf תרנ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/57/ספר_המאמרים_תרנ%22ח.pdf תרנ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/ספר_המאמרים_תרנ%22ט.pdf תרנ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/ספר_המאמרים_תרס%22ג_-_חלק_א'.pdf תרס"ג (חלק א')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/ספר_המאמרים_תרס%22ג_-_חלק_ב'.pdf תרס"ג (חלק ב')] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a1/ספר_המאמרים_תרס%22ד.pdf תרס"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/2d/ספר_המאמרים_תרס%22ה.pdf תרס"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/30/המשך_יום_טוב_של_ראש_השנה_תרס%22ו.pdf תרס"ו (המשך יום טוב של ראש השנה)] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/8a/ספר_המאמרים_תרס%22ח.pdf תרס"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/63/ספר_המאמרים_עת%22ר.pdf עת"ר] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/ספר_המאמרים_אעת%22ר.pdf אעת"ר] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/77/ספר_המאמרים_תער%22ב-תרע%22ו.pdf תער"ב־תרע"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/01/ספר_המאמרים_עזר%22ת.pdf עזר"ת] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f2/ספר_המאמרים_עטר%22ת.pdf עטר"ת] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a8/ספר_המאמרים_פר%22ת.pdf פר"ת] {{PDF}}<br />
* '''מאמרים נוספים:''' [https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/מה_יפו_פעמיך_-_תרמ%22ט.pdf ד"ה מה יפו פעמיך - תרמ"ט]{{הערה|נכנס בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרמ"ט (ברוקלין, [[תשפ"ב]]).}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/cb/והאיש_משתאה_לה_-_תרס%22א.pdf ד"ה והאיש משתאה לה - תרס"א]{{הערה|נכנס בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרס"א (ברוקלין, [[תשפ"ג]]).}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/35/ברוך_שעשה_נסים_-_תרס%22ד_(חולק_ע%22י_כ%22ק_אדמו%22ר_מלך_המשיח_שליט%22א).pdf ד"ה ברוך שעשה ניסים - תרס"ד]{{הערה|חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, [[י' שבט]] [[תנש"א]]. נכנס בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרס"ד (ברוקלין, [[תשנ"ד]]).}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/88/ויהי_מקץ_-_תרס%22ו.pdf ד"ה ויהי מקץ - תרס"ו]{{הערה|נכנס בהוצאה החדשה של [[המשך יום טוב של ר"ה - תרס"ו]] (ברוקלין, [[תשע"ז]]).}} {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/אנכי_מגן_לך_-_תרע%22ח_(חולק_ע%22י_כ%22ק_אדמו%22ר_מלך_המשיח_שליט%22א).pdf ד"ה אנכי מגן לך - תרע"ח]{{הערה|חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, [[כ"ה חשוון]] [[תנש"א]]. נכנס בהוצאה החדשה של ספר המאמרים תרע"ח (ברוקלין, [[תשפ"ב]]).}} {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב|מאמרים]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5_770&diff=681202הרחבות ושיפוץ 7702024-05-15T00:03:32Z<p>צריכים להרחיב!: /* שיפוצים נוספים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br />
בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]]. שוכן בקומה התחתונה (המרתף).<br />
<br />
ששימש בעבר מקום חנייה לאמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''[[הזאל הגדול]]''' (בשונה מ"[[הזאל הקטן]]" שבקומת הכניסה).<br />
<br />
==השאלאש==<br />
[[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br />
משמאל למתחם בניין 770, הייתה בעבר חניה (לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום). לאחר קניית 770 ע"י [[אגודת חסידי חב"ד]] שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].<br />
<br />
החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).<br />
<br />
בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[חג הגאולה י"ט כסלו|י"ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==הרחבה ראשונה==<br />
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br />
<br />
באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.<br />
<br />
==הרחבה שניה==<br />
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]<br />
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br />
<br />
יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.<br />
<br />
הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.<br />
<br />
לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש. <br />
<br />
ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br />
<br />
בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br />
<br />
החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br />
<br />
למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br />
<br />
ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br />
<br />
לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.<br />
<br />
==הרחבה שלישית==<br />
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]<br />
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]<br />
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]<br />
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. <br />
<br />
בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.<br />
<br />
במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br />
<br />
לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.<br />
<br />
בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. <br />
<br />
הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין / [[וועד סעודת שלמה]]", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.<br />
<br />
==הנחת אבן הפינה==<br />
[[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]<br />
<br />
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.<br />
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00". <br />
<br />
הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. <br />
<br />
מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות. <br />
[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]<br />
<br />
בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. <br />
<br />
אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.<br />
<br />
===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===<br />
{{ערך מורחב|יהודה פרג}}<br />
<br />
בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.<br />
<br />
שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ"ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:<br />
<br />
ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו "להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו" (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש "ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי". <br />
<br />
בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ"ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.<br />
<br />
בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ"ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט תשפ"ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.<br />
<br />
==המרפסת==<br />
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]<br />
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]<br />
{{ערך מורחב|המרפסת}}<br />
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].<br />
<br />
==שיפוצים נוספים==<br />
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל[[זאל הגדול]]. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל [[חסיד]]י [[חב"ד]] בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של [[770]] שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה [[עזרת נשים]] חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מ[[ארון הקודש]] מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה ב[[תשנ"ה]]. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] שופץ [[הזאל הקטן]], במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב [[770]] במקביל לנברשת שלפני'. ב[[תשרי]] [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית ה[[ארון קודש]], אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים ל[[ארון קודש]] הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין [[770]]. בחודש [[תמוז]] [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת [[קריאת התורה]] וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}. <br />
בחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים.<br />
לקראת [[תשרי]] [[תש"פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], שופצה הכניסה ל[[770]] עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית [[770]]{{אינפו}}]}}. <br />
בחודש [[שבט]] [[תשפ"ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.<br />
בחודש [[סיון]] [[תשפ"ג]] הוכפל גודלה של ה[[עזרת נשים]] והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
ב[[חודש אדר|חודשי אדר]] [[תשפ"ד]] נצבע הקיר המזרחי של הזאל הגדול מחדש בצבע לבן.<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==קופת בדק הבית==<br />
{{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br />
<br />
'''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]].<br />
<br />
באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].<br />
<br />
אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.<br />
<br />
הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.<br />
<br />
פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.<br />
<br />
מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*{{בית|[[יוסי סלומון]]|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ"ד}}<br />
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).<br />
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] [[תש"פ]] {{אינפו}}]<br />
*'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ"ב אלול]] [[תש"פ]] עמוד 48<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ"ח]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות 'דיל', ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע]''' {{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770]''', בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ"ב {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]<br />
*'''[www.expand770.com אתר האינטרנט למען הרחבת 770]<br />
*'''[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}<br />
<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=681201מלך המשיח2024-05-14T23:55:19Z<p>צריכים להרחיב!: אין זה מקור ואין זה מקומו.</p>
<hr />
<div>{{מפנה|משיח|משמעות אחרת|משיח (פירושונים)}}<br />
'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. מלך המשיח הינו נצר למשפחת [[דוד המלך]], שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את [[בית המקדש השלישי]], יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.<br />
<br />
האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית ב[[תורה]]; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.<br />
המלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ [[תנש"א]] נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.<br />
<br />
==במקורות==<br />
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.<br />
<br />
===בתורה===<br />
התורה מעידה שעתיד [[הקב"ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}<br />
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}<br />
<br />
פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}}. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}}. גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.<br />
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}.<br />
<br />
מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]){{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}.<br />
<br />
מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}<br />
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}.<br />
<br />
(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}<br />
<br />
===בנביאים===<br />
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:<br />
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}.<br />
<br />
גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:<br />
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
===בדברי חז"ל===<br />
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|שם=צח ב|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=207&hilite= סנהדרין צח, ב].}} מעלותיו<ref>ראה לדוגמה סנהדרין צג: 'מורח ודאין'. </ref> זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.<br />
====קיסר ופלגי קיסר====<br />
התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת ב[[מסכת סנהדרין]] שם נכתבה דעתו של [[רבי יהודה]] לפיה מלך המשיח אינו דוד המלך, אולם גם דוד ישמש כנשיא תחת מלך המשיח{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב. כן היא גם דעת ה[[רמ"א]] בד"ה "אמר רב יהודה אמר רב".}}: {{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}<br />
<br />
הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/11/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)]}}.<br />
<br />
====שיטת רבי הלל====<br />
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)<br />
<br />
פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}}. אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}.<br />
<br />
להלכה פסק הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} שהגאולה תבוא על ידי [[משיח]] וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}.וכתב החת''ס בשו''תו תשובה אחרונה בחלק יו''ד שמי שסובר כהלל ה"ה כופר<br />
<br />
==שמותיו==<br />
המשיח נקרא בשמות: "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד.}}, "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, "משיח בן דוד"{{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא, ראה אג"ק אדמו"ר הרש"ב הנס' בהערה 96.}}, ו"בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}}<br />
<br />
===מקור המונח משיח===<br />
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך פרס{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}.<br />
האברבנאל מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.<br />
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.<br />
<br />
===שאר שמותיו===<br />
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ג', בראשית רבה א, ד.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|אגרא דכלא, צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]].<br />
<br />
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר נצח ישראל ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי{{הערה|שם=צח ב}}, חנינא{{הערה|שם=צח ב}}, ינון{{הערה|שם=צח ב}}, שילה{{הערה|שם=צח ב}}, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] באגרת תימן.}}, אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}{{הערה|'''מלך המשיח''', "שמותיו", עמ' 9 - 16.}}.<br />
<br />
==דרגת נשמתו==<br />
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}}. ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)).<br />
<br />
דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.<br />
<br />
המשיח בחינתו היא "נסיך אדם"{{הערה|סוכה נ"ב, ע"ב.}} שעניינו הוא שהוא מופרש מהעולם הזה, אך עם זאת למלך המשיח יהיה גם את הבחינה של "רועה" שהוא להשפיע וללמד את ישראל תורה{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עם' לט, ותורה אור מקץ יג ג.}}.<br />
<br />
====שורש נשמתו למעלה====<br />
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:<br />
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}.<br />
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף){{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}.<br />
*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]]{{הערה|שם=מינוי מלך|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}.<br />
*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי").<br />
<br />
מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות){{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}.<br />
<br />
====יחידה====<br />
{{להשלים}}<br />
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי, ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}{{הערה|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}., נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].<br />
<br />
בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}<br />
<br />
==מאפייני אישיותו==<br />
{{ערך מורחב|מידותיו של מלך המשיח}}<br />
===מאפיינים פיזיים===<br />
על הפסוק "חכלילי [[עיניים]] מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות העיניים של המשיח.<br />
<br />
===חכמתו===<br />
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" (שעליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם").<br />
וכן הנביא מתארו {{מקור}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד".<br />
<br />
דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (מה שאין כן ב[[משה רבינו]] ושלמה המלך שחכמתם מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}<br />
<br />
בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}}<br />
<br />
===יחוסו===<br />
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|ילקוט מעם לועז, [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ותמר{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, מנשה{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ודן{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, וזורבבל בן שאלתיאל{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.<br />
<br />
[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]<br />
<br />
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".<br />
<br />
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא יואש - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.<br />
<br />
מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].<br />
<br />
===ענווה===<br />
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית הענווה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).}}.<br />
<br />
===מלכות===<br />
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]]{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}}. והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ"ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}.<br />
<br />
===נבואה===<br />
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, כתב [[הרמב"ם]] שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת [[משה רבינו]] שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}.<br />
<br />
אך פשוט שאין זה סותר לגדולתו של מלך המשיח על כולם, בממשלה גדולה וחכמה - שבזה מלך המשיח יהיה גדול מכולם, ורק בהשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|ראה עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב. ויעויין בכ"ז שערי הגאולה מהדורה חדשה ח"ב עמוד ס"ה ואילך וראה סיפור נפלא מאדה"ז במעלת משיח ומשה רבינו שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ד.}}<br />
<br />
==הנהגתו==<br />
==="מלך" המשיח===<br />
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}<br />
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים.<br />
<br />
גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}.<br />
<br />
המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}.<br />
<br />
===בונה המקדש===<br />
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}<br />
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|שם=הלכה ד'|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.<br />
<br />
בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.<br />
<br />
בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}.<br />
<br />
===ומקבץ נדחי ישראל===<br />
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}<br />
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.<br />
<br />
עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}.<br />
<br />
בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.<br />
<br />
===מחזיר המשפטים===<br />
{{להשלים}}<br />
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}.<br />
<br />
לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.<br />
<br />
==="רב" - מלמד תורה===<br />
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}<br />
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}<br />
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.<br />
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"<br />
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}}<br />
<br />
גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}.<br />
<br />
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.<br />
<br />
אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.<br />
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}.<br />
<br />
==ביאתו וסדר התגלותו==<br />
===משיח בזמן הגלות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}<br />
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}.<br />
<br />
רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".<br />
<br />
===התגלותו===<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}<br />
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.<br />
<br />
ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}.<br />
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}<br />
<br />
הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}<br />
<br />
לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".<br />
<br />
במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א}}.<br />
<br />
מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".<br />
<br />
בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}.<br />
<br />
==חיים נצחיים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}<br />
<br />
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.<br />
<br />
בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.<br />
<br />
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}.<br />
<br />
==האמונה במשיח==<br />
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}<br />
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br />
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.<br />
===מעיקרי הדת===<br />
הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]]. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}}.<br />
<br />
הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.לעניין האמונה במשיח עכדדשיו ראה ח''ח עה''ת פ' וירא ושם נבואה נפלאה בעניין על אשר חרפו כדוגמת דברי רש''ב במא' כל היוצא זה צ''ל אחרי הערה 147<br />
<br />
==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
[[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. קביעה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.<br />
<br />
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתנש"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[גאולה]]<br />
* [[מלך]]<br />
* [[צפייה לגאולה]]<br />
* [[ניצוץ משיח]]<br />
*[[משיח בן יוסף]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
=== בספרות התורנית ===<br />
* [[מהר"ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&st=&pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.<br />
*{{אוצר החכמה|התמימים מיכאל פרידמן וסנדר וילשאנסקי|מלך המשיח|143317}} <br />
<br />
===ספרי חסידות===<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.<br />
* אדמו"ר האמצעי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.<br />
* [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.<br />
* [[אדמו"ר הרש"ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)<br />
* הרבי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.<br />
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.<br />
<br />
=== מאמרים ===<br />
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]'''{{וידאו}} {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br />
* הרב [[שלום דובער וולף]], סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}<br />
*הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=477| האמונה בביאת המשיח]''' {{שטורעם}}<br />
<br />
=== כתבות ===<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24994.htm מלך המשיח מוכרח להיות חי בגוף גשמי | הרב גינזבורג] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/22499.htm עובדות שיעזרו לכם לזהות את מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/midrashim/21850.htm כבודו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]</div>צריכים להרחיב!https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%91!&diff=674639משתמש:צריכים להרחיב!2024-04-14T12:24:17Z<p>צריכים להרחיב!: יצירת דף עם התוכן " {| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; auto; text-align: center; width: 100%;" align=" center;" |- |style="padding-cd=cent..."</p>
<hr />
<div> {| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; auto; text-align: center; width: 100%;" align=" center;" <br />
|-<br />
<br />
|style="padding-cd=center:0px;background:#7F0000;" align="center"|<font size=10>'''[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]]'''</font><br />
<br />
|}<br />
<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=דבר מלכות שופטים ה׳תנש״א|תוכן=ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בנ"י וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגת היום יום הכללית, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)",עד – הנבואה העיקרית – הנבואה<small><small>116</small></small> ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".<br />
<small>116) לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא, שזהו בודאות - ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שנג־ד.</small>}}<br />
<br />
{{תיבות משתמש|1= <br />
<br />
{{משתמש - ארמון למלך המשיח<br />
}}<br />
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי<br />
}}<br />
{{משתמש - אוהב גאומ"ש<br />
}}<br />
{{משתמש - 770<br />
}}<br />
{{משתמש - התגלות היום<br />
}}<br />
{{משתמש - מדוגלן<br />
}}<br />
{{משתמש - דגלון<br />
}}<br />
{{משתמש - מפרסם גאולה<br />
}}<br />
{{משתמש - דביר נגבי}}<br />
}}</div>צריכים להרחיב!