חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:ספר הערכים

2025-05-19T18:43:41Z

צור אבשלום: /* כרך ו - יצא או לא? */ פסקה חדשה

ערך זה נלקח מויקיפדיה העברית. [[מיוחד:תרומות/69.114.216.58|69.114.216.58]] 01:17, 26 באוגוסט 2010 (UTC)

:צוין כבר ב[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_-_%D7%97%D7%91%22%D7%93&action=history תקציר העריכה] כנהוג. --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 02:54, 26 באוגוסט 2010 (UTC)

== מספור הכרכים ==

במערכת אותיות יש אי-וודאות איך להתייחס למספור הכרכים.

מציע שמספור הכרכים יהיה כמו שהוגדר על ידי המערכת של ספר הערכים בהקדמה לכרך תשיעי.

== כרך ו - יצא או לא? ==

בפתח דבר לתדפיס כרך ו' (הכרך האמצעי במערכת אותיות שלא יצא לע"ע) נכתב שלא נשאר יותר מתדפיס זה וא"כ הרי שלא עתיד לצאת כרך זה מתוך עריכתו של ר' יואל.

שיחה:אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)

2025-05-15T17:37:50Z

צור אבשלום: /* רלוונטיות לתשפ"ה */ פסקה חדשה

אנמק כאן מדוע הסרתי את מה שהסרתי מהערך:

'''א.בעניין החתימה:''' חתימה על עצומה (בשנות הבחרות...) אינה מידע שווה ציון בערך. [אגב, נשוא הערך בעצמו לא מתייחס אל חתימתו זו כפי שנוצר הרושם. וד"ל, ואכ"מ.]

(אגב, עשרות-מאות תמימים חתמו על עצומה זו, מתוכם על עשרות יש ערך בחב"דפדיה. האם בערכים של כולם יש לשלב את העובדה שחתמו על העצומה?...)

'''ב.בעניין הדעות:''' נניח ויש ערך וחשיבות בפירוט דעות של נשואי הערכים. אבל:

(א) זה לא צריך להיות בפסקה בפני עצמה [חוץ מהערך על ר' יואל, שזה ערך מסוג שונה עם סוג שונה של משמעות לדעות האיש ולהשפעתן. ואכמ"ל]

(ב) דעה לא צריכה להיות תחת הפסקה "ביקורת" [גם אם הכותב אינו מסכים לה].

(לא מדובר בדעה קיצונית כמו זו של "במאי קמפלגי, אלא בפרשנות שונה בהבנת הדברים באופן שלא חייב להיות מצויין בכלל, וגם אם כן - לאו דווקא תחת הפסקה "ביקורת".)

(ג) נניח שיש צורך לציין את העובדה שדעתו היא כך וכך - יש לנסח את עמדתו ואת עמדת השוללים בצורה מובנת, ולא בניסוח "ניסה לקרר . . חזר על הגיגיו המשונים . ."

--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 21:53, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ד 21:53, 30 באפריל 2024 (IDT)
:בקשר לחתימה, לא טרחתי להסתכל על איזו עצומה מדובר (אם כי אני יכול לשער...), אבל לדידי, בדיוק להיפך. מבחינתי, התמימים בכלל ובפרט אלו שזוכים להסתופף אצל הרבי, מסורים בלהט לעניני הרבי, ולא נתונים לכל מיני שיקולים חיצוניים זרים להשפיע על דעותיהם... ייתכן והסיבה שלא אצל כולם ציינו זאת, היא מכיון שאם כאשר האדם 'התבגר' נותר עם אותו קו ואותו להט, אכן אין סיבה לציין פרט ספציפי זה, אבל כאשר הוא כביכול שינה את דעתו והתמתן, הרי שיש מן העניין לציין את השינוי. בקשר לדעות, הרי שאכן נשוא הערך הולך ותופס מקום חשוב ונכבד, אמנם לא כמו הרי"כ, ובכל זאת. ועצם זה שמפריע לך שמציינים את דעתו, מוכיח שזה כן נוגע (ע"ד שיחת הרבי 'באם הלה מבעט'...). אכן, בנוגע לפיסקה ביקורת, והכותרת ביקורת בכלל, לענ"ד מיותרות באנציקלופדיה, ובפרט חב"דית, אלא אם כן נוצר פולמוס שלם של ביקורת ציבורית על ארגון או פעולות של אדם מסויים וכיו"ב, משהו משמעותי מאוד, שאז כן ראוי לציין. כנ"ל אני גם מסכים איתך בנוגע לצורת ההתנסחות שצריכה להיות עדינה ואובייקטיבית. ושוב, לא קראתי את טקסט המקור... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:35, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ד 00:35, 1 במאי 2024 (IDT)
::(א) בעניין החתימה: דברים גדולים בהרבה לא צריכים ציון, בטח לא זה - אבל נניח שכן. מ"מ, זה לא פרט ביוגרפי, אלא שייך לדעה והשקפה. לא "למד בקבוצה . . אז חתם על המחאה הידועה". [חוץ מזה, שאין ממכתב זה ראיה כלל לשום דבר: טענה הפוגת בשליטתו המוחלטת של הרבי בכל הקורות איתו - אינה קשורה לעניינים אחרים. ובפשט, כאמור, שנשוא הערך לא מייחס משמעות לחתיימה זו. ואכמ"ל] (ב) דעתו של אדם בעל השפעה, בנושא מרכזי - ראויה לציון. השאלה מי אדם ידוע שדעתו ראויה לאזכור בערך מלבד ובנוסף למידע הביוגרפי, ואיזו דעה נחשבת לדעה משמעותית. אשר לכן, לא מפריע לי שמציינים את דעתו. מוזר לי שמציינים דעה של איש לא משמעותי כ"כ (בטח ובטח, בשעה שאנשים חשובים ממנו בהרבה לא מצוינת דעתם והשקפתם.), והצורה הלא תקנית בה הדעה מנוסחת. דבר זה נכון לגבי כל ערך, וזה לאו דווקא בנוגע לנשוא ערך זה - במיוחד ובמיוחד, שבמקרה דנן לקחו דעה ו"נפחו" אותה להרבה יותר משמעותית ממה שהיא. [בטוחני שכותב הפסקה לא טרח לשמוע את הנאום המלא באותה ועידת צא"ח (גם אני לא הייתי שומע עשרים דקות של נואם אם הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא "עמלק"י. אבל השאלה היא מה היסוד בכלל להיותו עמלקי?...).].
::היה חשוב לי להבהיר את הטעם למחיקה בדף השיחה ע"מ שלא תפתח מלחמת עריכה שבעיצומה נשב לדיון.--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 22:46, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ד 22:46, 2 במאי 2024 (IDT)

:::(א) מה שחותם החתימה מייחס לחשיבותה (או היום יצדיק את עצמו ויסביר לאחר ששינה את דעתו) לא משנה את ההבנה הפשוטה של מי שקורא את העצומה, מזכיר של הרבי ועסקן מאגו"ח פועלים נגד הרבי, בתשנ"ג יצאו נגדם, בתשפ"ד הם מופיעים במקומות רבים כמקושרים וחסידים גדולים, בארועים לתלמידי התמימים לא רק שהם מופיעים כאורחי כבוד אלא שבחורים מקשיבים להם וטועים בהם (מחוסר ידע), כשיש רב מוביל - איש צוות מוביל בכפר חב"ד, מוביל אצל שילת (יש שגם זוקפים לזכותו את העובדה שהוא חוזר ולך תדע אולי עוד יהיה הדמות הבאה באחד מארועי י"ט כסלו של שילת...), שחתם נגד מזכירו של הרבי, והוא לא נמנה כיום על אלו המתנערים כליל מהמזכיר, הרי שזה יכול לסייע ולהבהיר קצת לאלו הזקוקים לזה את היחס האמיתי לקרינסקי, בנוסף, כחסידים האמונים על הפצת בשורת הגאולה של הרבי אנו נפרסם דוקא את הקטעים בהם אלו שהיום קצת חלשים במשיחסיטיות את הדעות של הם לפני ג' תמוז, (שאלתך לא מתחילה כאן אלא בתוכניות ואביטה נפלאות, ספר האמנתי כי אדבר, וכו', כמו כן בחב"דפדיה עצמה מופיעים מקומות נוספים בהם נעשה מהלך זה.
:::(ב) הרב דמיחובסקי כן אדם משמעותי כפי שהארכתי באות הקודמת, זו לא סתם דעה והשקפה כפי שהארכתי באות הקודמת, באשר לשאלתך האם כותב הפסקה שמע את כל נאומו של הרב דמיחובסקי לפני שפסל אותו - אומר לך: נחשפתי לנאומו של הרב דמיחובסקי דרך מאמר כפירה שכתב תומר פרסיקו בקישור הזה: /tomerpersico.com/tag/%d7%97%d7%91%d7%93/, אתה אולי מנסה להיתמם ולמזער את נזקי הגיגיו של הרב דמיחובסקי אך חוקר כופר ששמע את נאומו הבין זאת בצורה הפשוטה: יש כאלו שמנסים להתנער מבשורת הגאולה של הרבי (רח"ל)! אתה מבין איזה חילול ה' נוצר מדבריו, בעיני הוא שווה בדיוק לחצקל סופר ויהושע מונדשיין עליהם יש פסקת ביקורת, אם כי אני לנוכח הערתך שמתי לב שייתכן והייתי פזיז מידי בניסוח בו כתבתי "חזר על הגיגיו המשונים", ו"ניסה לקרר את הנוכחים" (מילים שלא מתאימות לאנציקלופדיה אך כפשוט - משקפות את המציאות).
:::לגבי דבריך בפסקה הראשונה לא לכתוב זאת תחת פיסקת ביקורת - אכן כתבתי כך בהתחלה אך משתמש צובערנגען משיח הציע לשנות זאת בשביל הסדר, אם כי גם אז יש להדגיש כי זו דעה שלו בלבד והיא מושללת לחלוטין אצל חסידי חב"ד = אנשים המאמינים בדברי רבם --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[משתמש:כתית למאור/מיזם תרי"ג|<span style="color: blue;;">חושב שיש לך ידע תורני? נראה אותך במיזם תרי"ג!</span>]] 00:48, 3 במאי 2024 (IDT)
::::לפני שאגש לגוף העניין אשיב על הנקודות שהעלית:
::::(א) הבנתי קודם שמטרת הבאת החתימה היא להראות את עמדתו בענייני הבשורה. על כך השבתי, שאין קשר בין הנושא המחאה, לבין השאלה אם יש או אין בשורה.
::::מ"מ, גם בנושא זה, של היחס לקרינסקי – מניין לך שחזר בו מהאמור, ושהיום אינו מתנער מאמירות כאלו ומאיש זה?
::::מה אתה דורש ממנו לעשות כדי להימנות עם אלו "המתנערים כליל מהמזכיר"? להוציא מדי שבוע מחאה? אין לדמיכובסקי שום עיתון ו/או מוסד שדמיכובסקי מזמין אליו את קרינסקי [ואין לו שום השפעה אם יביאו את קרינסקי לדבר בכינוסים בתשרי].
::::מ"מ, אין קשר ל"ואביטה" ול"האמנתי כי אדבר".
::::(ב) כך הבנת ממאמר של כופר. זו בדיוק הבעיה: במקום לשמוע מפי האיש, ולקיים "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב" – קראת מאמר של איזה כופר (שלא נפתח לי בהגנה, כך שאיני יכול לראות מה הסיק ממה ששמע), וממנו הבנת בדיוק מה שרצה כותב המאמר שתבין... כל דבר אפשר להוציא מהקשרו ומהבנתו [ע"ע הסרטון על סעודת משיח שהופק בשנה זו, איך הבינו אותו. מאמין שיוצרי הסרטון לא חשבו לרגל שכך הוא ייתפס, כהיפך כל היסודות של חב"ד בדור השביעי. אבל ככה זה כשהראש מחפש איך אפשר להבין כל דבר באופן שלילי: מתוך עשרים דקות של אמונה בביאת המשיח ותביעה לעבוגדה פנימי של ציפוי לביאתו - להוציא את שלושת המשפטים בהם אמר דברים שמשתמעים ככפירה]. לו היית חוקר ודורש ואעפ"כ אוחז בדעתך שהוא עמלק ומסית – החרשתי. זכותך לחשוב איך שתרצה. אבל להכריע מסקנה לפני בדיקה של הדברים במקורם – לכלול אותו ברשימת האנשים שאינם "מאמינים בדברי רבם = חסידי חב"ד", מבלי לשמוע מה אמר - זה מעשה לא הגון בכלל, ובפרט בנידון דנן.
::::'''בנוגע לגוף שיטתו:''' הוא רחוק מיחזקאל סופר כרחוק מזרח ממערב. יחזקאל סופר לא מאמין שהרבי משיח – דמיכובסקי כן. יחזקאל סופר לא בעל קאך בשיחות השנים האחרונות ובציפיה למשיח בקרוב – דמיכובסקי כאן.
::::אלא מה? שלדמיכובסקי יש צורה שונה של הבנה בשיחות תשנ"א-ב, שונה משלך ומשל רוב חסידי חב"ד. (ממש לא כמו של אלו שאומרים שאי אפשר להבינם, אלא להפך – שהן מובנות ביותר), והוא סבור שלא הייתה נקודת "אל חזור" של "קץ" שחל אז ועליו בישר הרבי, אלא התקדמות משמעותית לקראת הגאולה, בקרבה הכי גדולה. בזה - הוא מאמין בכל ליבו ונפשו.
::::זכותך לחשוב שזו אמונה חלקית, שזה הבנה מגמתית וסלקטיבית, ואתה גם יכול לקרוא לה "כפירה". אין כאן המקום לפתוח על זה דיון. לא זה העניין, ולא זה המקום.
::::העניין הוא איך כותבים ערך, מה נכנס בו ומה לא. את מה שהיה נראה לי לא מתאים - בצורתו הנוכחית – הורדתי, וכתבתי למה כאן בדף השיחה על מנת שננסח נוסחה מסודרת וברורה בלי להיגרר למלחמות עריכה.
::::'''אשר לכן, בנוגע לגופו של עניין:'''
::::אני מסכים שיש לציין את דעתו זו בערך, "כוותיה (אבל) ולאו מטעמיה" – פשוט בגלל שזו דעה שמאפיינת אותו מאוד, ומהווה חוט שידרה בהשקפת עולמו. מסכים כמובן שיש לציין שיש החולקים עליה, אבל בצורה מנוסחת ברורות.
::::הנני להציע נוסח בסגנון זה: '''"הרב דמיכובסקי סובר, כי בשיחות השנים תשנ"א-תשנ"ב, אותן חסידים רבים מפרשים כתחילת תקופה חדשה – לא חל שינוי סטטוס במצב לקראת הגאולה, אלא רק התקרבות מיוחדת ויתירה אל גאולה, ולא "בשורה" על עיתוי בו החלה תקופה חדשה. הרב דמיכובסקי חזר על אמירתו זו בהזדמנויות שונות, בהן נכחו משפיעים שונים ששללו את דבריו וטענו שלא חלה טעות בהבנת החסידים את דבריו של הרבי."''' בהערת שוליים: '''"בראיון לשבועון כפר חב"ד, שם שלל את הדברים המשפיע הרב משה גרוזמן (קישור), ובנאום בכינוס צא"ח בשנת תשע"ב, אז חלק על דבריו הרב זושא אלפרוביץ (קישור)"'''.
::::מה דעתכם על ניסוח בסגנון זה? נראה לי מסביר היטב על מה המחלוקת, ומביא באופן ברור ומובן את דעת השוללים את דבריו.--[[משתמש:טינט און פעדער...|טינט און פעדער...]] - [[שיחת משתמש:טינט און פעדער...|שיחה]], 16:33, כ"ז בניסן, ה'תשפ"ד 16:33, 5 במאי 2024 (IDT)
:::::הביקורת הוחזרה אף שהדיון כאן לא הסתיים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:18, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ה 14:18, 23 באפריל 2025 (IDT)

== משפחתו ==

יש לו גם בן שהתחתן לא מזמן וניתן להוסיפו

== רלוונטיות לתשפ"ה ==

בשנת תשפ"ה לא משמש כמשפיע אלא רק כמשגיח דא"ח (היינו אחראי על הבחינות וחומרי הלימוד, בעוד בפועל משגיח בסדרי גירסא וחסידות ערב, בחסידות בוקר משמש כנו"נ) ויתכן שהדבר זמני רק לשנה זו. האמירה שדעתו מתווה את הקו בישיבה ככל הנראה אינה נכונה ועכ"פ מדוייקת בשנים אלו (מאז אינו בהנהלת הישיבה או מטעם אחר, איני יודע השפעתו ודרכה של הישיבה בשנים עברו - בתוככי הישיבה ולא רק בסטיגמא העתיקה שמדביקה את כל תלמידי הישיבה לדעותיו משום מה) ניתן לציין בכל אופן שמשמש (בתור משפיע דא"ח) כמתוועד (לצד המשפיע ראשי כמובן) בשבתות או התוועדויות כלליות בהם פורס את משנתו (פשוט מתוועד?) ודמותו אכן דומננטית בישיבה, אך קשה לומר שהוא מתווה את דרכה וקווה, והצלחת השפעתו על הבחורים בפועל צ"ע.
כבר העיר רבינו (גבי השינויים שערכה ממשלת צרפת בניגון ה"אדרת והאמונה" שלימד) שאין ביכולתנו לעקוב אחרי כל שינוי הקורה בעולם. אך אולי הערות אלו נכונות לשילוב בהערך. לבקיאים בכללי האתר --[[משתמש:צור אבשלום|צור אבשלום]] - [[שיחת משתמש:צור אבשלום|שיחה]], 20:37, י"ז באייר, ה'תשפ"ה 20:37, 15 במאי 2025 (IDT)

המשך

2025-04-08T06:11:10Z

צור אבשלום: הסרתי את מאמר אמנם תרמ"ג מאחר ואיננו המשך.

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''המשך''' הוא כינוי בחסידות חב"ד לקבוצת [[מאמר]]י חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף כך שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.

ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "[[המשך והחרים תרל"א]]" ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ה[[המשך וככה תרל"ז|המשך "וככה"]] המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול''' שנאמר בשנת [[תרל"ז]]{{הערה|שם=התועדויות 114|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}.

==ענין ההמשך==
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|שם=התועדויות 114}}.

ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.

אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] עקב [[מלחמת העולם הראשונה]].

==סיום ההמשך==
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"א]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק [[משקה]] ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|שם=תרס"ו|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}.

כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|שם=תרס"ו}}.

==המשכים מפורסמים==
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.

===בין ההמשכים המפורסמים:===

'''אדמו"ר המהר"ש''':
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]].
*'''[[המשך וככה תרל"ז| המשך וככה הגדול]]''' - [[תרל"ז]].

'''אדמו"ר הרש"ב''':
*'''[[המשך תרנ"ט| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרנ"ט]].
*'''[[המשך תרס"ו| המשך יום טוב של ראש השנה]] - [[תרס"ו]].
*'''[[המשך תער"ב| המשך בשעה שהקדימו]]''' - [[תרע"ב]].

'''אדמו"ר הריי"צ''':
*'''המשך ראש השנה''' - תש"ג.
*'''המשך [[באתי לגני]]''' - תש"י

'''הרבי''':
*'''המשך מאמרי חודש [[תשרי]]''' - [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.
*'''המשך "נתת ליראיך"''' - [[תשל"ו]]. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה [[י"ב תמוז]], [[י"ג תמוז]], [[ט"ו תמוז]]. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת [[תשמ"ו]], ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:המשכים]]

שיחה:המשך

2025-04-08T06:09:58Z

צור אבשלום: יצירת דף עם התוכן "אולי כדאי לרשום בתבנית בצד שאין אלו ההמשכים היחידים אלא "המשכים מיוחדים" וכדו'."

אולי כדאי לרשום בתבנית בצד שאין אלו ההמשכים היחידים אלא "המשכים מיוחדים" וכדו'.