חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שטורעם (אתר)

2009-09-21T20:12:35Z

צופה מהצד: בנצי פרש מחוסר תקציב

האתר '''שטורעם.נט''' הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]]. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].

==ראו גם==
[[חב"ד און ליין]]

[[חב"ד אינפו]]

== קישורים חיצוניים ==

[http://www.shturem.net שטורעם.נט]

[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

שיחה:עמוד ראשי

2009-09-21T10:39:41Z

צופה מהצד:

אפשר כולם לכתוב פה ?

את כל התשובות לשאלות אלו ואחרות תקבל ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה עזרה|דפי העזרה]]. אם גם שם לא תמצא, אשמח לעזור לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|שיחת המשתמש שלי]]. הצלחה - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:59, 10 יוני 2007 (EDT)

== מדור הידעת ==

במדור 'הידעת' נכתב אודות בקשת הרב אברהם סנדר נמצוב מהרבי שיאמר חסידות בי"א שבט תשי"א, ובהמשך לזה נכתב: בקשה שלאחריה החל הרבי באמירת המאמר באתי לגני תש"י.
וצ"ל "באתי לגני '''תשי"א'''" (אולי הכוונה שהרבי התחיל את מאמרו עם חזרה על דברים ממאמר באתי לגני תש"י, אבל אין זה מובן מהתוכן שם. לבד מעצם הענין, שעיקר הדברים לא היו "אמירת המאמר באתי לגני תש"י", אלא מאמר '''חדש''', המבוסס על "באתי לגני תש"י".

העניין טופל. תודה רבה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:58, 10 יוני 2007 (EDT)

ערך מומלץ
אדמו"ר הזקן -
ביום ההולדת שלו, ערך הבעש"ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". שנה לאחר מכן, ביום הרביעי ח"י אלול קה"ת ירדה לעולם נשמה חדשה – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בש'''ת'''י אורות של תורה; תורת הנגלה ותורת החסידות.

השבוע בימי חב"ד
ביום י"ב אלול תרפ"ט, הגיע'''ה''' אדמו"ר הריי"צ בספינה לארה"ב.

??????????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!

[[משתמש:מענדי פ.|מענדי פ.]] 01:03, 28 אוגוסט 2007 (EDT)

:אדמ"ר הריי"ץ הגיע לביקור בתאריך הנ"ל, ראה בערך המקורי. בכ"א סודר גם במדור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 05:42, 28 אוגוסט 2007 (EDT)

- מענין כי אחד משבעת (!?) המושגים בקטגוריה "מושגים בחסידות" הוא דגל משיח...
הייתי מציע להכניסו לכל היותר בענייני הפרסום.
מוכרחים סידר בליובאוויטש.
כל טוב! - מיבין

== אולם דיונים ==

איך כותבים שם? תודה מראש!
:אתה צריך להירשם. הוראות מפורטות אתה יכול לראות ב[[איך לפתוח חשבון חדש|דף הזה]]. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:18, 13 ינואר 2008 (EST)

== מה התועלת בהרשמה? ==

תודה

אתה לא צריך להודיע בכל מקום שאתה לא רשום. בכל אופן, תראה [[למה ליצור חשבון?|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== לגבי תמונתם של אדמו"ר הזקן והרבי בעמוד הראשי ==

חושבני שהבנתי מה הצורך בזה - אם בשל י"ט כסלו או בשל ענין הפצת החסידות שמתחיל באדמוה"ז ושייך במיוחד למושא החבדפדיה. לענ"ד יש לצרף קישור מתחת כל תמונה עם השם (אדמו"ר הזקן, הרבי מלך המשיח שליט"א), בעיקר בשביל אלו שאינם בקיאים ויודעים. במיוחד שמתחת שתי התמונות מופיע הכרזת הקודש. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

כדאי להכניס עתה התמונה של [[הרבי]] והחנוכייה, כפי שראיתי בהיסטוריית הדף שהי' גם ב[[חנוכה]] שעבר. א סאך הצלחה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

כשלוחצים על התמונה, מגיעים לתמןנה עצמה במקום ל[[אדמו"ר שליט"א]]. --[[משתמש:M&n|M&n]] 13:58, 24 דצמבר 2008 (EST)

== ערך החנוכיה הגדולה בעולם ==

נערך מעט על ידי, וכדאי להכניס אותו על תיקוניו (ותיקונים נוספים אם צריך) בעמוד הראשי. וד"ל. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]
:אם יש לך עוד מה להוסיף, אתה מוזמן בשמחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:21, 22 דצמבר 2008 (EST)

== ערך מומלץ כנס הקהל תשס"ט ==

כדאי לשנות כפי שישנו בערך במקומו. בהצלחה.

== מדוע אין מעדכנים את ימי חב"ד? ==
מדוע אין מעדכנים את הימי חב"ד? עכשיו חול המועד ויש כמה וכמה תאריכים (וכפי שפורסם בחדשות של אינפו), מדוע לא שמים אם כן בעמוד הראשי את התאריכים העכשוויים? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

== שיוך העמוד הראשי לקטגוריה ==
אין צורך לשייך את העמוד הראשי ל[[קטגוריה]]. זה הגיוני, וכך זה גם בויקיפדיה העולמית. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:06, 21 אפריל 2009 (EDT)
:אוקיי, לא חשבתי ע"ז הרבה, זה היה חלק ממהלך שנועד לשים קץ לדפים חסרי הקטגוריה.
באותו עניין, מה הנך אומר על ריבוי הקטג' החדשות שעשיתי (שלילה? חיוב?) כמו ברכת החמה, אדמו"ר האמצעי, רשימות ועוד. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*
::יפה מאד! ומוצלח מאד! באופן כללי, כדאי לפתוח קטגוריה נפרדת מארבעה ערכים. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:00, 21 אפריל 2009 (EDT)

== חב"דפדיה במצב הנוכחי ==
כקורא ומשתמש ותיק בויקיפדיה, מצחיק אותי מאוד להיכנס לאתר הזה, על כל המידע שבו. המראה החיצוני עלוב ולא משכנע, סליחה על הבוטות אבל אם רוצים להעביר את המסרים שיש כאן בצורה נכונה יש לעשות זאת בצורה נכונה, דהיינו עריכה וכללים ברורים של הכתיבה (הרבה הרבה ערכים לוקים כאן בחסר!!!), ומראה חיצוני נורמלי של העמוד הראשי, כמו בויקיפדיה - הוספת "הידעת?" עם תמונות, ערך מומלץ מורחב יותר, ימי חב"ד מורחבים יותר. התרחבות של הפורטלים, וכו' וכו' אופציות נוספות של עיצוב, תבניות, תמונות - זה ממש לא מספק מה שקורה כאן (כמו גם מספר החב"דפדים שכותבים ממש מתחת לכל ביקורת!) ומאוד מאוד מצחיק.
תקוותי שהינכם חושבים על כל זה, ומצפים להתפתחות. נרשמתי לפני תקופה קצרה ואני מאוכזב מההתנהלות התת-רמה כאן בחב"דפדיה. בתקווה שזה ישתפר כמה שיותר מהר. בהצלחה [[משתמש:יואל|יואל]]
:"מכם ובכם הדבר תלוי". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*.
::תודה על "מחמאת" הכתיבה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*.
:::ר' יואל - בבקשה, אתה רוצה שחב"דפדיה תשתפר - אז אולי אתה כמשתמש דיי ותיק בויקי תהיה לעזר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[פורטל:הקהל|בעוד שלושה ימים מגיע הרגע - רוצו להשלים את הפורטל!]]* [[אידישעפדיה]]*.
::::אותי מצחיק ההערות שלך. אם רוצים שיהיה כאן אתר מלא ומושקע, צריך כותבים בשביל זה. אם כל אחד יבוא כמוך - יתן את ההערות שלו וילך - האתר לא יגיע לרמה שאתה אומר שהוא צריך להגיע. אני מאוכזב מאחד כמוך, שמשתמש ותיק בויקיפדיה, ורואה את המצב כאן, ובמקום 'להרים את הכפפה' ולדאוג למקום, מעדיף ללכת למקום אחר בגלל מראה שנראה טוב יותר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:11, 26 אפריל 2009 (EDT)

==תיקון הערך כבמקור==
בערך של שבת במדבר כפי שהוא מופיע עכשיו בעמוד הראשי, ה"התוועדות שבת אחים גם יחד" אינו מודגש, כפי שכבר תיקנתי בערך במקומו, אלא נטוי. יש להדגישו על מנת שיהא נעים לעין. לתשומת ליבכם, מפעילי מערכת יקרים. [[משתמש:יואל|יואל]]
:קיבלתי. יישר כוחך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== עיצוב ==

עיצוב הדף - נלקח מהעמוד הראשי של ויקיפדיה ב[[תשס"ז]]. מאז ועד היום, החליפה ויקי שלוש עיצובים. אולי כהנ"ל גם כאן? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:אדרבה. תעצב בארגז חול משלך עיצוב חדש, ואם יהיה הסכמה כללית מצד המשתמשים הפעילים - נחליף ובשמחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:18, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

==ערך מומלץ==
כל כמה זמן מחליפים ערך מומלץ? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:אודה, כי למרות חביבותי לערכים כגון המדליה של הרבי וכהאי גוונא, לא הצלחתי להבין מדוע הכנסת דווקא ערך זה כמומלץ. וכי לא כדאי דווקא עכשיו לפרסם בעמוד הראשי ערכים שהם "צו השעה" בענייני חסידות או גאולה ומשיח? הרי אנו בעיצומה של מערכה לשיפור תחום ערכים אלו! לשיקולך. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

== תמונה יומית ==

בויקיפדי' התדיינו על הנושא והחליטו כי תמונה יומית בעמוד הראשי בהחלט משפרת את מראהו. מה איתנו? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
:זה נשמע כמו רעיון טוב, ולדעתי כדאי לנסות אותו. רק צריך שזה יהיה רציני, ומישהו יקח את זה על עצמו להשקיע בזה. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 01:58, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
מסכים במאה עם [[משתמש:סומכוס|סומכוס]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:16, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
::נראה לי שתמונה שבועית עם הסבר קצר (כפי שיש כעת בדף שלך) זה רעיון מבורך וגם מציאותי שניתן לעמוד בו.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 13:39, 21 ספטמבר 2009 (IDT)

== היום יום ==

חשבתי שכדאי לשים בעמוד הראשי את היום יום. יש לזה יתרונות רבים, קודם כל אנשים שלא קראו את היום יום יוכלו לקרוא אותו כאן, גם אנשים שקראו אותו יוכלו להרחיב ולעיין בו. והוא גם מתאים כי הוא קצר, משתנה כל יום, ומפנה לערכים יסודים בחסידות. כך למשל היום יום של היום (שלישי):
::סדר הכשר בשר לאכילה להוציא ממנו דם האסור הוא: שריה, מליחה, הדחה. ענינם ב[[עבודה]]: שריה - להשרות עצמו בדברי הרב, מליחה - [[יחידות]], הדחה - [[ניגון]].
:ושל מחר:
::מדברי קודש [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]]: "ישראל גוי אחד בארץ" - [[עם ישראל]], גם כשהוא בארציות העולם, קשור הוא עם ה' אחד. השם יתברך עושה מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל עושים מהגשמיות רוחניות.
:אז אני מצרף את הצעה זו לדיון.. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 01:58, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:רעיון טוב. כדאי שלפחות עוד משתמש אחד (כחיים נהר, צופה מהצד, פיני, יואל, או מישהו כזה) יתמוך בעניין, ונוכל להתחיל. כדאי שיהיו שניים שימונו להחליף א"ז כל יום. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::מצטרף ובחום גם להצעה זו. נשמעת כהצעה מצוינת שיכולה לתרום המון. רק כמו ש[[משתמש:חסיד|חסיד]] אמר - חייבים מישהו רציני שיקח על זה אחריות. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:17, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
::: היום יום, חת"ת וכדו', לא קשור לעמוד ראשי. הצעות לשיפוץ עמוד ראשי:
* תמונת הרבי, להחליף מידי שבוע בתמונה איכותית. לחיצה על התמונה תפנה לערך על הרבי.

* ערך מומלץ. רק ערכים איכותיים, מסוגננים ומושלמים.

* בתחתית העמוד, בגופן מזערי, קישורים לבית משיח, יחי המלך וכדו'. כמו גם לארגוני חב"ד חשובים.

* השבוע בימי חב"ד - פחות ערכים, אבל כל ערך לכתוב שתי שורות, ולהניח יותר רווח בין ערך לערך. כך יהיה יותר קריא ומושך.

* מדור חדשות ואקטאוליה חב"דית - אין לי רעיון מוגמר, אבל אפשר לעיין בנושא בדף הראשי של ויקיפדיה.

* כל משבצת תקבל מסגרת/כותרת בצבע שונה.

* פורטל השבוע, תמונת השבוע, וכדו'. כדאי להוסיף.

בהצלחה פיני 14:13, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

::דעתי בנידון:

::הצעה נכונה ומועילה, כפי שסומכוס פירט המעלות שבזה וביניהם - הרחבה ועיון. ובאשר לזאת, צריך שאכן יהיו ערכים לעיון. לצורך הדוגמא שהובאה, חצי מהערכים שאנחנו רוצים שאנשים יעיינו בהם לא קיימים ([[עבודה]] ו[[עם ישראל]]). לכן, כפי שכבר הקדימוני, ראוי שמשהו יקח את זה על עצמו באופן רציני ויעבור (באופן שטחי על כל פנים) על הערכים הנצרכים ויראה שהם כהוגן ואולי ערכים שלא קיימים או לא ערוכים באופן בסיסי, שלא יציין אותם כקישור לערך.

::פיני: לא דובר על "היום יום, חת"ת וכדו'". דובר על פתגם חסידי קצר שיתחלף מידי יום, יוסיף תחושת רעננות ואגב כך גם יפנה לערכים בחסידות. אז סומכוס הציע, שבמקום שנתחיל עכשיו לחפש פתגמים יפים, ניקח את העבודה שהרבי כבר עשה לנו. בכל-אופן, לא הסברת את עמדתך השוללת. שאר ההצעות שלך - במקום ובהחלט נראה שכדאי לאמץ אותם ולכל לראש הקלים לביצוע. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

===בניית העמוד===

תודות לכל המגיבים והיועצים. במשך היום אתחיל לבנות את הגרסא החדשה ב[[משתמש:חסיד/ארגז חול]]. עקרונית אני נגד עבודה לבד - ומי שיתרופם לבניית השער-בלאט בארגזי - יבורך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

קריאת התורה בראש השנה

2009-09-10T04:06:18Z

צופה מהצד:

בראש השגה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, גם כן היה [מוהרש״ב] יושב על כסא, פניו [צפונה] לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית (משא״כ בקריאת־התורה דשבת ויום־טוב היתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה)<ref>רשימות־דברים, ב, עמ׳ קב</ref>.

==מפטיר==
בקריאת־התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג העולם שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים<ref>מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע״ה</ref>

הנה ידוע שבימים־נוראים.. יש ניגון מיוהד לקריאת־התורה, ובכל תפוצות ישראל — אפילו בבתי הכנסת של חב״ד — קוראין בניגון של ימים־נוראים בין בספר־תורה הראשון.. ובין בספר־תורה השני [למפטיר].. אבל בליובאוויטש שבליובאוויטש, הנה המנהג היה שבספר־תורה השני למפטיר.. שבקריאת ראש־השנה, וכן המפטיר של יום־הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים־נוראים. ובהיותי עומד אצל הרי״ל [=הג״ר יעקב לנדא] ז״ל, שאלתי אותו: א] אם היה כך המנהג, ב] ומה טעם הדבר? ויענני: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה — אזוי!<ref>מז׳לאבין.. לניו־יורק, עמ׳ 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרה״ח ר׳ מרדכי שוסטערמאן ע״ה, שהיה הבעל־קריאה בבית־מדרשו של הרבי]</ref>

==עליית האדמו״ר למפטיר==
לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, הנה האדמו״ר עולה לתורה למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל־תוקע.

עוד בעת קריאת ההפטרה התהיל אדמו״ר [מוהרש״ב] עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...<ref>׳התמים' ד, עמ׳ פו</ref>

כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ עלה למפטיר — הן ביום הראשון והן ביום השני<ref>ס׳ השיחות תש׳׳ד, עמ׳ 3; ס׳ השיחות תש״ה, עמ׳ 3; קובץ־ליובאוויטש, 5 [תש׳׳ה], עמ׳ 71</ref>.

וכך נהגו גם כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב והרבי מה"מ.

על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של אדמו״ר מוהר״ש בראש־השנה, אמר בנו אדמו״ר מוהרש״ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל<ref>ס׳ השיחות תורת־שלום, עמ׳ 188</ref>.

כשקראו את הרבי מה"מ לעלות לתורה — למפטיר — היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניתם על בימת הקריאה.

את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי ״מי שברך״ (וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים ״מי שברך״ לאדמו״ר).

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

תשליך

2009-09-07T05:28:32Z

צופה מהצד:

==המנהג==

אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.

ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכםים״<ref>סידור אדמוה"ז</ref>.

==״יהי רצון״==

ב״יהי רצון״ דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

==ניעור שולי הטלית קטן==

אחרי שגומרים סדר ״תשליך״, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח ׳היום יום' עמ׳ צב. ס׳ המנהגים</ref>.

==תשליך אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==
אחר מנחה, הרבי שליט״א והקהל כולו, הלכו ל״תשליך״ למקום מים המצוי במרחק חצי שעת הליכה מבית־המדרש.

כפי הסדר שהונהג בשנים האחרונות, הכל הולכים ל״תשליך״ — במיוחד בחורי הישיבה והאברכים — בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט׳׳ז], עמ׳ 58</ref>.

במשך ימי תשרי דהאי שתא [תשי״ז] היה מזג האויר בניו־יורק גשום. ביום הראשון של ראש־השנה היה גשם עז, כאילו נשפך בדליים. ללא הבט על הגשם, הלך כ״ק אדמו״ר שליט״א אחר תפילת המנחה, בלווית מאות אברכים, זקני החסידים, רבנים ובחורי הישיבה, כמדי שנה בשנה, ל״תשליך״ במקום המרוחק כמחצית שעת הליכה מבית־המדרש. הרבי הלך בראש, ואחריו צעדו מאות החסידים בשירה ובזימרה.

כשהגיעו ל״גן הבוטאני״ מקום המים, ראו והנה שערי הגן נעולים, מחמת מזג האויר. חסידים אינם מתפעלים ממניעות ועיכובים, והרבי היה הראשון שטיפס ועבר את הגדר, ואחריו מאות החסידים, צעירים וזקנים יחדיו. בסיום אמירת ה״תשליך״ יצאו הכל והלכו באותה דרך חזרה, בגשם השוטף, בריקודים וניגונים כבכל שנה ושנה.

בבואם לבית־המדרש חילק הרבי שליט״א בעצמו ״משקה״ לכל אלו שהלכו בגשם העז ל״תשליך״. ובעזרת הי״ת נתקיים מאמר רז״ל ״שלוחי מצוה אינם ניזוקים, לא בהליכתן ולא בחזירתן״<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15 , עמ׳ 2</ref>.

ביום א׳ דר״ה [תשי״ז] היה גשם חזק, וכולם חשבו שבטח לא ילך כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״תשליך״, כי מקום אמירת ה״תשליך״ הוא מהלך של יותר מהצי שעה. ובכל שנה הולכים כולם יחד עם כ״ק אדמו״ר שליט״א בסדר של שורות שורות, ומנגנים, והילדים הולכים בראש אחורי כ״ק אדמו״ר שליט״א. ומכל קצוי העיר מתקבצים הרבה אנשים לראות את המחזה הנהדר...

אולם אחרי תפילת מנחה, והנה כ״ק אדמו״ר שליט״א יוצא מחדרו בלוית הרב חדקוב שי׳, והולך ל״תשליך״. מובן שכל אנ״ש והתמימים יחיו הלכו אף הם. ומבלי הבט על הגשם סודרו שורות שורות וניגנו. כשבאו לגן העיר, מקום הנהר, והנהו סגור, כי מהמת הגשם לא ביקר שם אף אחד, וכבר היה מאוחר, ולכן סגרוהו... והנה פתאום רואים שכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א מטפס על גדר כדי להכנס לפנים הגן. וכשרצו לעזור לו לא הניח, וכך עלה על הגדר וירד לפנים (הירידה מעל הגדר היתה קשה יותר מהעליה). ומובן שאחרי כ״ק אד״ש עשו כמותו כולם, זקנים וצעירים, וכולם נכנסו. ואחרי אמירת ״תשליך״ רקדו ושרו כמו בכל שנה...

אחר־כך, כשבאו כולם לבית־הכנסת, נתן כ״ק אד״ש ״משקה״ לכל אחד ואחד מההולכים. ואחד ביקש ״משקה״, וכ״ק אד״ש שאלו: אם הלכת ל״תשליך״ משום מה כובעך אינו רטוב...<ref>בטאון־חב׳׳ד. יג. עמ׳ לג־לד</ref>

אחרי תפילת המנהה [בר״ה תשכ״ג], מתכוננים להליכה ל״תשליך״... אלפי חסידים מסתדרים בזוגות בשיירה שאורכה מספר קילומטרים ניכר. וכך מתחילה לצעוד התהלוכה הגדולה. בראשה הרבי ומזכיריו, לאחריהם — שורת תינוקות של בית רבן, ורק אחר־כך — הקהל הרב...

התהלוכה צועדת ל״גן הבוטאני״... ושם אומרים הרבי וחסידיו את ה״תשליך״. גם בחזרה מתנהל הסדר בצורה מתאימה<ref>בטאון־חב״ד, 20 , עמ׳ 17</ref>.

החל מראש־השנה תשכ״ח יצא הרבי מה"מ לעריכת ה״תשליך״ ליד בריכה המקבלת מבאר מים חיים שנחפרה אז בחצר בית־המדרש, ובבריכה דגים. באותה שנה לא הניחו איש להכנס, וכשנכנס הרבי עם הרב חודקוב ע״ה, ציוה הרבי שיכניסו עוד אנשים כדי שיקיפו את הבריכה מכל צד. הרבי עמד בדרום הבריכה ופניו צפונה

גם בשנים הבאות הניחו רק לכמה מזקני אנ״ש ולמספר מקורבים להכנס לחצר בשעה שהרבי מה"מ אמר ״תשליך״, ורק אחר־כך נכנס הקהל קבוצות קבוצות.

==עריכת ה״תשליך״ ביום י״ג מדות==

הרוז׳ינער היה הולך ל״תשליך״ לא בראש־השגה, כי אם בי״ג מידות (ד׳ דעשרת ימי תשובה); בהיותי בארצות־הברית — בניו־יארק — אשתקד, הלכתי ל״תשליך׳ ימים אחדים לפני ראש־השנה, במוצאי ראש־השנה ולי״ג מידות<ref>משיחות אדמו׳׳ר מוהריי״צ בר״ה תרצ״א — אגרות־קודש אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב</ref>.

כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] סיפר לי, שכשהיה בארצות־הברית בשנת תר״צ הלך פעמיים ל״תשליך״: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>המלך־במסיבו, ב, עמ׳ כ</ref>.

וכך כותב אדמו״ר מוהריי״צ ביומנו משנת תר״צ; [מוצאי ראש־השנה]: ..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה. ול״תשליך״ נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות. [ה, ו תשרי]: הנני נוסע אל חוף הים, ״תשליך״<ref>ימי־מלך, א, עמ׳ 335</ref>.

==כשחל ר״ה בשבת==
אף שאדמו״ר בשלחנו<ref>תקפג, ז</ref> ובסידורו אינו מחלק בין ראש־השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש־השנה הולכים ל״תשליך״, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש־השנה.

מסגנון דברי אדמו״ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל־פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו׳ תשרי תש׳׳ל. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: המלך־במסיבו, ב, עמ׳ יח־יט</ref>

==טלטול==
אדמו״ר מוהריי״צ ראה שמטלטלין בראש־השנה (שחל בחול) סידורים ל״תשליך״, ולא אמר מידי<ref>המלך־במסיבו. ב, עמ׳ יח</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

תשליך

2009-09-07T05:28:09Z

צופה מהצד:

==המנהג==

אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.

ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכםים״<ref>סידור אדמוה"ז</ref>.

==״יהי רצון״==

ב״יהי רצון״ דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

=ניעור שולי הטלית קטן==

אחרי שגומרים סדר ״תשליך״, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח ׳היום יום' עמ׳ צב. ס׳ המנהגים</ref>.

==תשליך אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==
אחר מנחה, הרבי שליט״א והקהל כולו, הלכו ל״תשליך״ למקום מים המצוי במרחק חצי שעת הליכה מבית־המדרש.

כפי הסדר שהונהג בשנים האחרונות, הכל הולכים ל״תשליך״ — במיוחד בחורי הישיבה והאברכים — בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט׳׳ז], עמ׳ 58</ref>.

במשך ימי תשרי דהאי שתא [תשי״ז] היה מזג האויר בניו־יורק גשום. ביום הראשון של ראש־השנה היה גשם עז, כאילו נשפך בדליים. ללא הבט על הגשם, הלך כ״ק אדמו״ר שליט״א אחר תפילת המנחה, בלווית מאות אברכים, זקני החסידים, רבנים ובחורי הישיבה, כמדי שנה בשנה, ל״תשליך״ במקום המרוחק כמחצית שעת הליכה מבית־המדרש. הרבי הלך בראש, ואחריו צעדו מאות החסידים בשירה ובזימרה.

כשהגיעו ל״גן הבוטאני״ מקום המים, ראו והנה שערי הגן נעולים, מחמת מזג האויר. חסידים אינם מתפעלים ממניעות ועיכובים, והרבי היה הראשון שטיפס ועבר את הגדר, ואחריו מאות החסידים, צעירים וזקנים יחדיו. בסיום אמירת ה״תשליך״ יצאו הכל והלכו באותה דרך חזרה, בגשם השוטף, בריקודים וניגונים כבכל שנה ושנה.

בבואם לבית־המדרש חילק הרבי שליט״א בעצמו ״משקה״ לכל אלו שהלכו בגשם העז ל״תשליך״. ובעזרת הי״ת נתקיים מאמר רז״ל ״שלוחי מצוה אינם ניזוקים, לא בהליכתן ולא בחזירתן״<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15 , עמ׳ 2</ref>.

ביום א׳ דר״ה [תשי״ז] היה גשם חזק, וכולם חשבו שבטח לא ילך כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״תשליך״, כי מקום אמירת ה״תשליך״ הוא מהלך של יותר מהצי שעה. ובכל שנה הולכים כולם יחד עם כ״ק אדמו״ר שליט״א בסדר של שורות שורות, ומנגנים, והילדים הולכים בראש אחורי כ״ק אדמו״ר שליט״א. ומכל קצוי העיר מתקבצים הרבה אנשים לראות את המחזה הנהדר...

אולם אחרי תפילת מנחה, והנה כ״ק אדמו״ר שליט״א יוצא מחדרו בלוית הרב חדקוב שי׳, והולך ל״תשליך״. מובן שכל אנ״ש והתמימים יחיו הלכו אף הם. ומבלי הבט על הגשם סודרו שורות שורות וניגנו. כשבאו לגן העיר, מקום הנהר, והנהו סגור, כי מהמת הגשם לא ביקר שם אף אחד, וכבר היה מאוחר, ולכן סגרוהו... והנה פתאום רואים שכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א מטפס על גדר כדי להכנס לפנים הגן. וכשרצו לעזור לו לא הניח, וכך עלה על הגדר וירד לפנים (הירידה מעל הגדר היתה קשה יותר מהעליה). ומובן שאחרי כ״ק אד״ש עשו כמותו כולם, זקנים וצעירים, וכולם נכנסו. ואחרי אמירת ״תשליך״ רקדו ושרו כמו בכל שנה...

אחר־כך, כשבאו כולם לבית־הכנסת, נתן כ״ק אד״ש ״משקה״ לכל אחד ואחד מההולכים. ואחד ביקש ״משקה״, וכ״ק אד״ש שאלו: אם הלכת ל״תשליך״ משום מה כובעך אינו רטוב...<ref>בטאון־חב׳׳ד. יג. עמ׳ לג־לד</ref>

אחרי תפילת המנהה [בר״ה תשכ״ג], מתכוננים להליכה ל״תשליך״... אלפי חסידים מסתדרים בזוגות בשיירה שאורכה מספר קילומטרים ניכר. וכך מתחילה לצעוד התהלוכה הגדולה. בראשה הרבי ומזכיריו, לאחריהם — שורת תינוקות של בית רבן, ורק אחר־כך — הקהל הרב...

התהלוכה צועדת ל״גן הבוטאני״... ושם אומרים הרבי וחסידיו את ה״תשליך״. גם בחזרה מתנהל הסדר בצורה מתאימה<ref>בטאון־חב״ד, 20 , עמ׳ 17</ref>.

החל מראש־השנה תשכ״ח יצא הרבי מה"מ לעריכת ה״תשליך״ ליד בריכה המקבלת מבאר מים חיים שנחפרה אז בחצר בית־המדרש, ובבריכה דגים. באותה שנה לא הניחו איש להכנס, וכשנכנס הרבי עם הרב חודקוב ע״ה, ציוה הרבי שיכניסו עוד אנשים כדי שיקיפו את הבריכה מכל צד. הרבי עמד בדרום הבריכה ופניו צפונה

גם בשנים הבאות הניחו רק לכמה מזקני אנ״ש ולמספר מקורבים להכנס לחצר בשעה שהרבי מה"מ אמר ״תשליך״, ורק אחר־כך נכנס הקהל קבוצות קבוצות.

==עריכת ה״תשליך״ ביום י״ג מדות==

הרוז׳ינער היה הולך ל״תשליך״ לא בראש־השגה, כי אם בי״ג מידות (ד׳ דעשרת ימי תשובה); בהיותי בארצות־הברית — בניו־יארק — אשתקד, הלכתי ל״תשליך׳ ימים אחדים לפני ראש־השנה, במוצאי ראש־השנה ולי״ג מידות<ref>משיחות אדמו׳׳ר מוהריי״צ בר״ה תרצ״א — אגרות־קודש אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב</ref>.

כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] סיפר לי, שכשהיה בארצות־הברית בשנת תר״צ הלך פעמיים ל״תשליך״: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>המלך־במסיבו, ב, עמ׳ כ</ref>.

וכך כותב אדמו״ר מוהריי״צ ביומנו משנת תר״צ; [מוצאי ראש־השנה]: ..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה. ול״תשליך״ נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות. [ה, ו תשרי]: הנני נוסע אל חוף הים, ״תשליך״<ref>ימי־מלך, א, עמ׳ 335</ref>.

==כשחל ר״ה בשבת==
אף שאדמו״ר בשלחנו<ref>תקפג, ז</ref> ובסידורו אינו מחלק בין ראש־השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש־השנה הולכים ל״תשליך״, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש־השנה.

מסגנון דברי אדמו״ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל־פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו׳ תשרי תש׳׳ל. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: המלך־במסיבו, ב, עמ׳ יח־יט</ref>

==טלטול==
אדמו״ר מוהריי״צ ראה שמטלטלין בראש־השנה (שחל בחול) סידורים ל״תשליך״, ולא אמר מידי<ref>המלך־במסיבו. ב, עמ׳ יח</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

תשליך

2009-09-07T05:27:35Z

צופה מהצד:

==המנהג==

אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.

ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכםים״<ref>סידור אדמוה"ז</ref>.

==״יהי רצון״==

ב״יהי רצון״ דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

=ניעור שולי הטלית־קטן==

אחרי שגומרים סדר ״תשליך״, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח ׳היום יום' עמ׳ צב. ס׳ המנהגים</ref>.

==תשליך אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==
אחר מנחה, הרבי שליט״א והקהל כולו, הלכו ל״תשליך״ למקום מים המצוי במרחק חצי שעת הליכה מבית־המדרש.

כפי הסדר שהונהג בשנים האחרונות, הכל הולכים ל״תשליך״ — במיוחד בחורי הישיבה והאברכים — בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט׳׳ז], עמ׳ 58</ref>.

במשך ימי תשרי דהאי שתא [תשי״ז] היה מזג האויר בניו־יורק גשום. ביום הראשון של ראש־השנה היה גשם עז, כאילו נשפך בדליים. ללא הבט על הגשם, הלך כ״ק אדמו״ר שליט״א אחר תפילת המנחה, בלווית מאות אברכים, זקני החסידים, רבנים ובחורי הישיבה, כמדי שנה בשנה, ל״תשליך״ במקום המרוחק כמחצית שעת הליכה מבית־המדרש. הרבי הלך בראש, ואחריו צעדו מאות החסידים בשירה ובזימרה.

כשהגיעו ל״גן הבוטאני״ מקום המים, ראו והנה שערי הגן נעולים, מחמת מזג האויר. חסידים אינם מתפעלים ממניעות ועיכובים, והרבי היה הראשון שטיפס ועבר את הגדר, ואחריו מאות החסידים, צעירים וזקנים יחדיו. בסיום אמירת ה״תשליך״ יצאו הכל והלכו באותה דרך חזרה, בגשם השוטף, בריקודים וניגונים כבכל שנה ושנה.

בבואם לבית־המדרש חילק הרבי שליט״א בעצמו ״משקה״ לכל אלו שהלכו בגשם העז ל״תשליך״. ובעזרת הי״ת נתקיים מאמר רז״ל ״שלוחי מצוה אינם ניזוקים, לא בהליכתן ולא בחזירתן״<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15 , עמ׳ 2</ref>.

ביום א׳ דר״ה [תשי״ז] היה גשם חזק, וכולם חשבו שבטח לא ילך כ״ק אדמו״ר שליט״א ל״תשליך״, כי מקום אמירת ה״תשליך״ הוא מהלך של יותר מהצי שעה. ובכל שנה הולכים כולם יחד עם כ״ק אדמו״ר שליט״א בסדר של שורות שורות, ומנגנים, והילדים הולכים בראש אחורי כ״ק אדמו״ר שליט״א. ומכל קצוי העיר מתקבצים הרבה אנשים לראות את המחזה הנהדר...

אולם אחרי תפילת מנחה, והנה כ״ק אדמו״ר שליט״א יוצא מחדרו בלוית הרב חדקוב שי׳, והולך ל״תשליך״. מובן שכל אנ״ש והתמימים יחיו הלכו אף הם. ומבלי הבט על הגשם סודרו שורות שורות וניגנו. כשבאו לגן העיר, מקום הנהר, והנהו סגור, כי מהמת הגשם לא ביקר שם אף אחד, וכבר היה מאוחר, ולכן סגרוהו... והנה פתאום רואים שכ״ק אדמו׳׳ר שליט״א מטפס על גדר כדי להכנס לפנים הגן. וכשרצו לעזור לו לא הניח, וכך עלה על הגדר וירד לפנים (הירידה מעל הגדר היתה קשה יותר מהעליה). ומובן שאחרי כ״ק אד״ש עשו כמותו כולם, זקנים וצעירים, וכולם נכנסו. ואחרי אמירת ״תשליך״ רקדו ושרו כמו בכל שנה...

אחר־כך, כשבאו כולם לבית־הכנסת, נתן כ״ק אד״ש ״משקה״ לכל אחד ואחד מההולכים. ואחד ביקש ״משקה״, וכ״ק אד״ש שאלו: אם הלכת ל״תשליך״ משום מה כובעך אינו רטוב...<ref>בטאון־חב׳׳ד. יג. עמ׳ לג־לד</ref>

אחרי תפילת המנהה [בר״ה תשכ״ג], מתכוננים להליכה ל״תשליך״... אלפי חסידים מסתדרים בזוגות בשיירה שאורכה מספר קילומטרים ניכר. וכך מתחילה לצעוד התהלוכה הגדולה. בראשה הרבי ומזכיריו, לאחריהם — שורת תינוקות של בית רבן, ורק אחר־כך — הקהל הרב...

התהלוכה צועדת ל״גן הבוטאני״... ושם אומרים הרבי וחסידיו את ה״תשליך״. גם בחזרה מתנהל הסדר בצורה מתאימה<ref>בטאון־חב״ד, 20 , עמ׳ 17</ref>.

החל מראש־השנה תשכ״ח יצא הרבי מה"מ לעריכת ה״תשליך״ ליד בריכה המקבלת מבאר מים חיים שנחפרה אז בחצר בית־המדרש, ובבריכה דגים. באותה שנה לא הניחו איש להכנס, וכשנכנס הרבי עם הרב חודקוב ע״ה, ציוה הרבי שיכניסו עוד אנשים כדי שיקיפו את הבריכה מכל צד. הרבי עמד בדרום הבריכה ופניו צפונה

גם בשנים הבאות הניחו רק לכמה מזקני אנ״ש ולמספר מקורבים להכנס לחצר בשעה שהרבי מה"מ אמר ״תשליך״, ורק אחר־כך נכנס הקהל קבוצות קבוצות.

==עריכת ה״תשליך״ ביום י״ג מדות==

הרוז׳ינער היה הולך ל״תשליך״ לא בראש־השגה, כי אם בי״ג מידות (ד׳ דעשרת ימי תשובה); בהיותי בארצות־הברית — בניו־יארק — אשתקד, הלכתי ל״תשליך׳ ימים אחדים לפני ראש־השנה, במוצאי ראש־השנה ולי״ג מידות<ref>משיחות אדמו׳׳ר מוהריי״צ בר״ה תרצ״א — אגרות־קודש אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב</ref>.

כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] סיפר לי, שכשהיה בארצות־הברית בשנת תר״צ הלך פעמיים ל״תשליך״: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>המלך־במסיבו, ב, עמ׳ כ</ref>.

וכך כותב אדמו״ר מוהריי״צ ביומנו משנת תר״צ; [מוצאי ראש־השנה]: ..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה. ול״תשליך״ נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות. [ה, ו תשרי]: הנני נוסע אל חוף הים, ״תשליך״<ref>ימי־מלך, א, עמ׳ 335</ref>.

==כשחל ר״ה בשבת==
אף שאדמו״ר בשלחנו<ref>תקפג, ז</ref> ובסידורו אינו מחלק בין ראש־השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש־השנה הולכים ל״תשליך״, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש־השנה.

מסגנון דברי אדמו״ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל־פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו׳ תשרי תש׳׳ל. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: המלך־במסיבו, ב, עמ׳ יח־יט</ref>

==טלטול==
אדמו״ר מוהריי״צ ראה שמטלטלין בראש־השנה (שחל בחול) סידורים ל״תשליך״, ולא אמר מידי<ref>המלך־במסיבו. ב, עמ׳ יח</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

שיחה:הגניזה החרסונית

2009-09-01T19:28:52Z

צופה מהצד:

'''בקשה'''

מאחר שהערך הוא '''חלקי בלבד''' - ואין לי ידיעה רחבה בנושא - אסיר את תבנית "בעבודה" ואבקש מ'''כל אחד ואחד''' להוסיף תרומתו לערך חשוב ונחוץ זה.

א דאנק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== חרסונית? ==
למישהו זכור מדוע הגניזה מכונה "חרסונית"? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:כי היא הגיעה מפלך חרסון... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::תוכל לראות בלינק הבא (ובדפים שאחריו) הרבה חומר שקשור לגניזה החרסונית (כולל חלק מהחומר שכבר העלית לתוך הערך): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=485
::בהצלחה רבה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

== עד מתי? ==

עד מתי? הערך שוכב כאן כבר כמה ימים!! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==כמה הערות==

לא רצית לערוך בעצמי, אבל כדאי לכאורה:
א. להשמיט את הלינק לדברים של הילמן. הוא כותב נגד השיטה של הרבי בצורה מאוד קיצונית, ואין לנו ענין להביא אותו. מספיק שאנו כותבים בתוך הערך על הטענות שלו.
ב. להסיר את הקישור (האחרון ביקשורים החיצוניים) למכתב שכבר מופיע בשלימותו בערך.
ג. בנוגע לסיפור שהרב אורנשטיין פדה את הגניזה, נראה לי מופרך, ועיין כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=771&cat=11--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 10:11, 25 אוגוסט 2009 (IDT)
:כמדומני שזה טעות לשנות את "רוסיה" ל"ברית המועצות" כיון שבאותה תקופה היה זה (כך נראה לי) עדיין לפני הקמת ברית המועצות. כדאי לבדוק--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 22:28, 1 ספטמבר 2009 (IDT)

קטגוריה:סוגי ניגונים

2009-08-26T22:01:11Z

צופה מהצד:

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]]

התרת נדרים

2009-08-26T02:22:24Z

צופה מהצד:

התרת נדרים — בערב ראש־השנה, ובעשרה<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

ובסידור אדמו״ר הזקן: בערב ראש־השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.

[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: ״מבואר בגמרא וכו׳״ [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] — כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב״ד היא בנוסח שונה לגמרי<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

אין אומרים ״סדר נזיפה״<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

==בטלית ותפילין==

הרבי מה"מ היה עורך את התרת־הנדרים, אחר תפילת שחרית, בפני מנין מזקני החסידים ונכבדיהם, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין דרש״י.

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

שיחת משתמש:סומכוס

2009-08-26T01:35:50Z

צופה מהצד:

{{בה}} -- אשמח לסייע בכל ענין בחב"דפדיה. בהצלחה! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

== ערכי החסידות ==

יישר כח! נתת תנופה חזקה לעניין ערכי החסידות! נשמח לראותך פעיל כאן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

:אני רואה שאתה עושה עבודה נפאלה ביותר על העולמות. לכאורה כדאי מאוד לעשות מזה ממש פורטל, ובו את כל מה שקשור לספירות, עולמות, מלאכים וכו'. אפשר להעזר בזה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 04:35, 26 אוגוסט 2009 (IDT)

מט"ט

2009-08-26T01:19:34Z

צופה מהצד:

'''מט"ט''' הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של [[מלאכים|מלאך]] אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו.

==מקומו==
מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו"ק ד[[יצירה]], ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו"ק ד[[בריאה]].

==השפעתו==
השפעתו של מט"ט היא נמוכה ביחס להשפעות של עולם ה[[אצילות]], ומשום כך נקרא הוא בשם "נער". אולם השפעתו של מט"ט היא גבוהה מכל שאר ההשפעות, שכן שאר ההשפעות בעולם הוא מ[[ע' שרים]], משא"כ השפעת מט"ט שהיא ההשפעה לישראל וגבוהה ע' שרים. משום כך נקרא מט"ט "שרו של עולם" שהוא הכולל כל השרים.

אחד מתפקידיו של מט"ט הינו לקשור כתרים מתפילותיהם של ישראל. עבודתו היא "לנקות" ולהעלות את התפילות.

[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]

מט"ט

2009-08-26T01:19:24Z

צופה מהצד:

'''מט"ט''' הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של [[מלאכים|מלאך]] אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו.

==מקומו==
מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו"ק ד[[יצירה]], ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו"ק ד[[בריאה]].

==השפעתו==
השפעתו של מט"ט היא נמוכה ביחס להשפעות של עולם ה[[אצילות]], ומשום כך נקרא הוא בשם "נער". אולם השפעתו של מט"ט היא גבוהה מכל שאר ההשפעות, שכן שאר ההשפעות בעולם הוא מ[[ע' שרים]], משא"כ השפעת מט"ט שהיא ההשפעה לישראל וגבוהה ע' שרים. משום כך נקרא מט"ט "שרו של עולם" שהוא הכולל כל השרים.

אחד מתפקידיו של מט"ט הינו לקשור קשרים מתפילותיהם של ישראל. עבודתו היא "לנקות" ולהעלות את התפילות.

[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]

שיחה:הגניזה החרסונית

2009-08-25T07:11:52Z

צופה מהצד:

קונטרס העבודה

2009-08-25T06:42:28Z

צופה מהצד:

"קונטרס העבודה" הינו הקונטרס הרביעי של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]].

בתחילתו נכתב: קונטרס העבודה מבאר ענין העבודה שבלב זו תפילה, לקרב ולדבר נפשו באלקות ולברר ולזכך את הנפש הבהמית, שעל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבביך, וזהו ענין ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו'.

בראש הקונטרס רשום בגכתי"ק 'רס"ט'. אבל בפנים מציין להמאמרים של שנת עת"ר. ולכן נראה אשר התחיל בכתיבת הקונטרס בשנת תרס,ט וסיימו בשנת תר"ע.

על פי פקודת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] חילק [[הרבי]] את הפרקים לסעיפים, וכן הוסיף מפתח קצר והערות בשולי הגליון, בהם מראי מקומות היכן יוכל הלומד להעמיק ולהרחיב ידיעתו בענין המובא בקונטרס.

בהוספה לקונטרס בא מכתב כ"ק אדמו"ר הרייצ המדבר ומבאר כללות סוגי מדריגות האהבה ואופני העבודה.

נדפס לראשונה בשנת תש"ו.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&st=&pgnum=3 לקריאת הקונטרס]

* [http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100862&lang=he לקניית הקונטרס]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

קונטרס העבודה

2009-08-25T06:42:15Z

צופה מהצד:

"קונטרס העבודה" הינו הקונטרס הרביעי של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]].

בתחילתו נכתב: קונטרס העבודה מבאר ענין העבודה שבלב זו תפילה, לקרב ולדבר נפשו באלקות ולברר ולזכך את הנפש הבהמית, שעל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבביך, וזהו ענין ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו'.

בראש הקונטרס רשום בגכתי"ק 'רס"ט'. אבל בפנים מציין להמאמרים של שנת עת"ר. ולכן נראה אשר התחיל בכתיבת הקונטרס בשנת תרס,ט וסיימו בשנת תר"ע.

על פי פקודת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] חילק [[הרבי]] את הפרקים לסעיפים, וכן הוסיף מפתח קצר והערות בשולי הגליון, בהם מראי מקומות היכן יוכל הלומד להעמיק ולהרחיב ידיעתו בענין המובא בקונטרס.

בהוספה לקונטרס בא מכתב כ"ק אדמו"ר הרייצ המדבר ומבאר כללות סוגי מדריגות האהבה ואופני העבודה.

נדפס לראשונה בשנת תש"ו.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&st=&pgnum=3 לקריאת הקונטרס]

* [http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100862&lang=he לקניית הספר]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

קונטרס העבודה

2009-08-25T06:41:08Z

צופה מהצד:

"קונטרס העבודה" הינו הקונטרס הרביעי של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]].

בתחילתו נכתב: קונטרס העבודה מבאר ענין העבודה שבלב זו תפילה, לקרב ולדבר נפשו באלקות ולברר ולזכך את הנפש הבהמית, שעל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבביך, וזהו ענין ואהבת כו' בכל לבבך בשני יצריך כו'.

בראש הקונטרס רשום בגכתי"ק 'רס"ט'. אבל בפנים מציין להמאמרים של שנת עת"ר. ולכן נראה אשר התחיל בכתיבת הקונטרס בשנת תרס,ט וסיימו בשנת תר"ע.

על פי פקודת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] חילק [[הרבי]] את הפרקים לסעיפים, וכן הוסיף מפתח קצר והערות בשולי הגליון, בהם מראי מקומות היכן יוכל הלומד להעמיק ולהרחיב ידיעתו בענין המובא בקונטרס.

בהוספה לקונטרס בא מכתב כ"ק אדמו"ר הרייצ המדבר ומבאר כללות סוגי מדריגות האהבה ואופני העבודה.

נדפס לראשונה בשנת תש"ו.

==קישורים חיצוניים==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&st=&pgnum=3 לקריאת הקונטרס]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

ספר המנהגים

2009-08-24T06:44:47Z

צופה מהצד:

'''ספר המנהגים''' הוא ספר המלקט דיני ומנהגי חב"ד שנלקטו מכתבי רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד או ממה שהורו בעל-פה - בעיקר וברובם אלו שיש בהם משום חידוש.

הספר יצא לאור על פי הוראת [[הרבי]]

חלק גדול מדינים אלו כבר נדפסו קודם במקומות שונים, אך זה היה המקום הראשון המקבצם לכדי ספר אחד.

לא נכנסו בספר זה פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בשו"ע שלו או בסידור שחיבר, אלא אם כן יש שינוי בין המנהג לבין הכתוב שם.

הדינים ומנהגים באו כאן — בתבם — על פי סדר שלחן ערוך או״ח (השכמת הבקר — פודים) ולאח״ז ליקוט ענינים השייכים לשאר חלקי השו״ע.

המנהגים לוקטו וסודרו ע"י הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].

הספר יצא לאור בח"י אלול תשכ"ו, על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]].

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.hebrewbooks.org/30479 לקריאת הספר]

* [http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100821&lang=en לקניית הספר]

[[קטגוריה: ספרות חב"ד]]

ספר המנהגים

2009-08-24T06:44:36Z

צופה מהצד:

'''ספר המנהגים''' הוא ספר המלקט דיני ומנהגי חב"ד שנלקטו מכתבי רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד או ממה שהורו בעל-פה - בעיקר וברובם אלו שיש בהם משום חידוש.

הספר יצא לאור על פי הוראת [[הרבי]]

חלק גדול מדינים אלו כבר נדפסו קודם במקומות שונים, אך זה היה המקום הראשון המקבצם לכדי ספר אחד.

לא נכנסו בספר זה פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בשו"ע שלו או בסידור שחיבר, אלא אם כן יש שינוי בין המנהג לבין הכתוב שם.

הדינים ומנהגים באו כאן — בתבם — על פי סדר שלחן ערוך או״ח (השכמת הבקר — פודים) ולאח״ז ליקוט ענינים השייכים לשאר חלקי השו״ע.

המנהגים לוקטו וסודרו ע"י הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] והרב [[יהודה לייב גרונר]].

הספר יצא לאור בח"י אלול תשכ"ו, על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]].

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.hebrewbooks.org/30479 לקריאת הספר]

* [http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100821&lang=enלקניית הספר]

[[קטגוריה: ספרות חב"ד]]

ספר המנהגים

2009-08-24T06:43:48Z

צופה מהצד:

זלמן נוטיק

2009-08-23T18:50:45Z

צופה מהצד:

[[תמונה:זלמן נוטיק.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן נוטיק]]
הרב '''זלמן ניסן פינחס נוטיק''' [[משפיע]] [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]], מרצה קבוע ב[[בית חב"ד]] בקרית יובל, ומשפיע בישיבת [[תורת אמת (גדולה)|תורת אמת]].

הרב נוטיק נולד לאביו הרב [[יעקב נוטיק]] בשנת [[תשכ"ט]] ב[[רוסיה]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].

לאחר נישואיו עם בת הרב [[מאיר פריימן]], החל לשמש בשנת [[תנש"א]] כמשפיע בישיבת תורת אמת בירושלים, וכשנסגרה הישיבה (בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]]) עבד כמגיד שיעור במרכז גוטניק בירושלים לדוברי רוסית.

הוא חבר [[ועדת החינוך החב"די]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

הרב נוטיק מוסר שיעור שבועי בשיחות הרבי, המועבר בוידאו באתר חב"ד אינפו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נוטיק זלמן]]

שיחת משתמש:צופה מהצד

2009-08-23T06:33:13Z

צופה מהצד:

{{בה}} -- [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==הצבעה באולם הדיונים==
בקשר למתקפת עריכת הערכים. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:יישר כח על ההצבעה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::בהמשך למה שכתבת - יש התקדמות, תחת תת-הכותרת "חלוקת העבודה". [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

== צופה, ==
אשמח אם תערוך ותשנה מעט את הערכים שהכנסת מהמנהגים (אגב, רי"מ הרשה? או שאולי פסקו לך שאין בעיה?). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

:אשתדל לערוך את כולם בקרוב, אבל ראשית אסיים להכניס את ראש השנה העומד בפתח. לא פניתי למונדשיין אבל כמדומני שאם אנחנו נותנים לו קרדיט על עבודת הליקוט, כאשר הטקטס עצמו הוא ציטוט של דברי הרבי, זה יותר טוב ממה שהוא עצמו עושה ובטח יותר טוב ממה שהיכל מנחם עושה (למשל כל הציונים לספר "מאוצר המלך" כמובן לא מופיעים בספרים ותחת זאת כתוב "מכתב יד")

==מענה==
ראה בדף ה[[שיחה:אמירת לדוד ה' אורי]]. בהצלחה בהמשך. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

== הבהרה ==

למען הסר לזות שפתיים, מבקשני להבהיר שאתה בחו"ל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:כפשוט, אני מתגורר בארה"ב. שבוע טוב.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 09:33, 23 אוגוסט 2009 (IDT)

שיחת משתמש:צופה מהצד

2009-08-23T06:32:59Z

צופה מהצד:

חב"דפדיה:מיזמים/עריכת ערכים

2009-08-22T01:53:10Z

צופה מהצד:

ברוכים הבאים!

מיזם זה נוצר - על פי בקשת [[משתמש:יואל]] - עקב מצב שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד, ואף לחסידי חב"ד עצמם.

מיזם זה נוצר בדיוק למטרה זו, על מנת ליצור מצב שרוב - ואפי' כל - הערכים בחב"דפדיה יהיו ערוכים.

זמן התחלה: אב [[תשס"ט]].

זמן סיום משוער: [[חנוכה]] [[תש"ע]].

דיונים על העבודה אפשר למצוא ב[[אולם דיונים]].

== חלוקת עבודה==

*[[משתמש:יואל]] - [[:קטגוריה:מבצעי הרבי]].

*[[משתמש:צופה מהצד]] - [[:קטגוריה: ספרי רבותינו נשיאנו]]

*[[משתמש:אדג]] - [[:קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה]]

*[[משתמש:חסיד]] - [[:קטגוריה:ספרי חסידים]]

*[[משתמש:א איד]] - [[:קטגוריה:שנות הקהל]]

== לעריכה דחופה ==

*[[אהבה]].

*[[תורת החסידות]].

*[[תומכי תמימים ברינואה]].

*[[קראון הייטס]].

*[[גן ישראל]]

*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%9E%D7%94%D7%A6%D7%93 ערכי המנהגים של "משתמש צופה מהצד"]

== ערכים הכתובים בצורה שאינה אנצקלופדית ==

*[[נס מבצע פורים תשל"ו]].

*[[נחום יצחק גרליק]].

*[[לוי ביסטריצקי]].

*[[אלעזר בן אפרים]].

*[[שבחי הבעש"ט]].

*[[יראה]]

*[[מלחמת המפרץ]].

*[[גולה וגאולה]].

*[[האמונה במשיח במקורות]].

*[[ג' קליפות הטמאות]].

== להרחבה דחופה ==

*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]]

*[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]

*[[הגניזה החרסונית]]

== ערכים שטופלו ==

*[[יעמוד מלך מבית דוד]].

*[[משיח שבדור]].

*[[דוד פלדמן]].

=== ערכים שטופלו חלקית ===

*[[ניצוץ משיח]].

==== ערכים באמצע טיפול ====

*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

*[[מנחם מענדל גולומבוביץ]].

==דיווחים==

===חסיד\דיווח א'\ספרי חסידים===

טוב. ב"ה התחלתי לעבוד (עדיין לא לפי סדר מסודר), נגעתי בתוך הקטג' הזו ב17 ערכים, חלקם שיפרתי יותר, חלקם פחות.

בנתיים לא נגעתי כמעט בגאומ"ש ותשורות, ואי"ה יגיע זמנו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

===מקורות ועוד במנהגי חב"ד===

עברתי על כל המנהגים שהכנסתי של חודש אלול והעברתי את כל המקורות להערות שוליים בתחתית, כך שזה כעת נח לקריאה. כמו כן הכנסתי את כולם לקטגוריה חדשה של מנהגי אלול. מקווה לסיים השבוע את כל מנהגי ראש השנה.--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 04:53, 22 אוגוסט 2009 (IDT)

==כללי עריכה בסיסיים==

(כל אחד יכול להוסיף מנסיונו...)

*חלוקת הערך לכותרות. יעיל ביותר, מסייע בעבודה ומקל על קריאת הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
*שילוב תמונות בערך. כנ"ל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
*הכנסת קישורים לקריאת הספר ולקנייתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
[[קטגוריה:חב"דפדיה]]
* בהמשך למה שכותב חסיד, כל קישור חיצוני לבית משיח, כתבה באינפו, קניית ספר, האזנה לשיחה וכיו"ב מוסיף המון. גם כשאני קורא בויקיפדיה, אני תמיד שמח לראות חומר נוסף (שלא כתוב בצורה אנציקלופדית) בקישורים חיצוניים. --[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 22:31, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
*תיקון שגיאות כתיב. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*פתיחת ראשי תיבות. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*מחיקת "ערכים אדומים" מיותרים (ערכים שסביר להניח כי לא יקבלו ערך לעולם...) [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*מחיקת מילים או משפטים שאין להם כל משמעות והינם ליופי ולתפארת המליצה (כמו המילים האחרונות...). [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*תמיד בדקו בערך על אנשים\ ספר \מקום את העש"ן, היכן (נולד , חי, נפטר) מתי (נולד חי נפטר) ומי (הוריו ילדיו- ובספר - כותביו עורכיו וכו') זהו ערך אינצקלפדי בסיסי, אח"כ אפשר להוסיף.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:05, 20 אוגוסט 2009 (IDT)

חב"דפדיה:מיזמים/עריכת ערכים

2009-08-22T01:52:43Z

צופה מהצד:

ברוכים הבאים!

מיזם זה נוצר - על פי בקשת [[משתמש:יואל]] - עקב מצב שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד, ואף לחסידי חב"ד עצמם.

מיזם זה נוצר בדיוק למטרה זו, על מנת ליצור מצב שרוב - ואפי' כל - הערכים בחב"דפדיה יהיו ערוכים.

זמן התחלה: אב [[תשס"ט]].

זמן סיום משוער: [[חנוכה]] [[תש"ע]].

דיונים על העבודה אפשר למצוא ב[[אולם דיונים]].

== חלוקת עבודה==

*[[משתמש:יואל]] - [[:קטגוריה:מבצעי הרבי]].

*[[משתמש:צופה מהצד]] - [[:קטגוריה: ספרי רבותינו נשיאנו]]

*[[משתמש:אדג]] - [[:קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה]]

*[[משתמש:חסיד]] - [[:קטגוריה:ספרי חסידים]]

*[[משתמש:א איד]] - [[:קטגוריה:שנות הקהל]]

== לעריכה דחופה ==

*[[אהבה]].

*[[תורת החסידות]].

*[[תומכי תמימים ברינואה]].

*[[קראון הייטס]].

*[[גן ישראל]]

*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%9E%D7%94%D7%A6%D7%93 ערכי המנהגים של "משתמש צופה מהצד"]

== ערכים הכתובים בצורה שאינה אנצקלופדית ==

*[[נס מבצע פורים תשל"ו]].

*[[נחום יצחק גרליק]].

*[[לוי ביסטריצקי]].

*[[אלעזר בן אפרים]].

*[[שבחי הבעש"ט]].

*[[יראה]]

*[[מלחמת המפרץ]].

*[[גולה וגאולה]].

*[[האמונה במשיח במקורות]].

*[[ג' קליפות הטמאות]].

== להרחבה דחופה ==

*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]]

*[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]

*[[הגניזה החרסונית]]

== ערכים שטופלו ==

*[[יעמוד מלך מבית דוד]].

*[[משיח שבדור]].

*[[דוד פלדמן]].

=== ערכים שטופלו חלקית ===

*[[ניצוץ משיח]].

==== ערכים באמצע טיפול ====

*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

*[[מנחם מענדל גולומבוביץ]].

==דיווחים==

===חסיד\דיווח א'\ספרי חסידים===

טוב. ב"ה התחלתי לעבוד (עדיין לא לפי סדר מסודר), נגעתי בתוך הקטג' הזו ב17 ערכים, חלקם שיפרתי יותר, חלקם פחות.

בנתיים לא נגעתי כמעט בגאומ"ש ותשורות, ואי"ה יגיע זמנו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

===מקורות ועוד במנהגי חב"ד===

עברתי על כל המנהגים שהכנסתי של חודש אלול והעברתי את כל המקורות להערות שוליים בתחתית, כך שזה כעת נח לקריאה. כמו כן הכנסתי את כולם לקטגוריה חדשה של מנהגי אלול. מקווה לסיים השבוע את כל מנהגי ראש השנה.

==כללי עריכה בסיסיים==

(כל אחד יכול להוסיף מנסיונו...)

*חלוקת הערך לכותרות. יעיל ביותר, מסייע בעבודה ומקל על קריאת הערך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
*שילוב תמונות בערך. כנ"ל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
*הכנסת קישורים לקריאת הספר ולקנייתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
[[קטגוריה:חב"דפדיה]]
* בהמשך למה שכותב חסיד, כל קישור חיצוני לבית משיח, כתבה באינפו, קניית ספר, האזנה לשיחה וכיו"ב מוסיף המון. גם כשאני קורא בויקיפדיה, אני תמיד שמח לראות חומר נוסף (שלא כתוב בצורה אנציקלופדית) בקישורים חיצוניים. --[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 22:31, 17 אוגוסט 2009 (IDT)
*תיקון שגיאות כתיב. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*פתיחת ראשי תיבות. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*מחיקת "ערכים אדומים" מיותרים (ערכים שסביר להניח כי לא יקבלו ערך לעולם...) [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*מחיקת מילים או משפטים שאין להם כל משמעות והינם ליופי ולתפארת המליצה (כמו המילים האחרונות...). [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
*תמיד בדקו בערך על אנשים\ ספר \מקום את העש"ן, היכן (נולד , חי, נפטר) מתי (נולד חי נפטר) ומי (הוריו ילדיו- ובספר - כותביו עורכיו וכו') זהו ערך אינצקלפדי בסיסי, אח"כ אפשר להוסיף.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:05, 20 אוגוסט 2009 (IDT)

שיחה:חב"דפדיה

2009-08-22T01:50:38Z

צופה מהצד:

עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ"ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)
:יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)
::אני בכ"א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שליט"א, שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד"ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

== כמה ערכים יש בחב"ד פדיה ==

בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)
:כתוב. כנס לדף "דפי מיוחדים" שבימין החלון, ושם ל"סטטיסטיקות". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]

שבת שלפני ראש השנה

2009-08-21T23:31:42Z

צופה מהצד:

==תהלים==

בשבת שלפני ראש השנה — כמו בכל שבת מברכים, אומרים, קודם התפילה, כל התהלים וקדיש יתום אחר זה. אם יש חיוב — יארצייט או אבל — אומרים קדיש יתום אחר כל ספר<ref>ספר המנהגים</ref>.

==הנהגת תלמידי הישיבה==

אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחר־כך לומדים חסידות ומתפללים. בין מנחה למעריב חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש״ק מתוועדים<ref>׳תקנות׳ אדמו״ר מוהריי״צ לישיבות ׳תומכי תמימים׳. הקריאה־והקדושה, ערב ר״ח טבת תש״א</ref>.

==״אב-הרחמים״==
אומרים ״אב הרחמים״ קודם מוסף<ref>שיחת ש״פ נצו׳׳י תש״נ, אות יד</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

שבת סליחות

2009-08-21T23:30:41Z

צופה מהצד:

סעודת ש״ק של שבת סליחות על שולחנו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק [מוהרש״ב] היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳<ref>לקוטי־דיבורים, עמ׳ 233</ref>.

==הלבושים==

בכל מוצאי ש״ק היה אדמו״ר מוהרש״ב ממהר להחליף את לבושיו לבגדי החול [ומהר״ח ר״י לנדא ע״ה שלא זו בלבד, אלא שמוהרש״ב לא היה רוצה שבחול יהיו עליו בגדי הש״ק], וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה</ref>.

==שעת אמירת הסליחות==

סליחות הראשונות — מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

פרשת כי תצא

2009-08-21T23:29:38Z

צופה מהצד:

בקריאת פרשת עמלק נכון לקרות ״זכר עמלק״ בצירי ובסגול. ולהקדים ״זכר״ בצירי ואחר-כך ״זכר״ בסגול. ויש לעשות כן הן בקריאת שביעי והן בקריאת מפטיר<ref>על-פי ס׳ המנהגים, עמ׳ 32 ועמ' 73</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

פרשת כי תבוא

2009-08-21T23:28:59Z

צופה מהצד:

בפרשת תבוא, לשישי — פרשת התוכחה — עולה הבעל-קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה<ref>על-פי לוח ׳היום יום׳ עמ' פח וסי המנהגים עמ׳ 31</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

סליחות

2009-08-21T23:28:28Z

צופה מהצד:

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ״ש בלקוטי־תורה (דברים יד, א): ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311</ref>.

==סדר הסליחות==

סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח ארמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות</ref>.

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>ס׳ השיחות תרצ״ז, עמ׳ 155</ref>.

״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳</ref>.

כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם (מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא). אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ (אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳</ref>.

הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו<ref>על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים</ref>.

את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל<ref>׳ליקוט מעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח</ref>.

בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

בסליחות אין נופלין על פניהם<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן<ref>׳ליקוט טעמים ומקורות׳</ref>.

בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות־קודש אדמו׳׳ר מה"מ, יח, עמ׳ ע</ref>.

הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

מנהגי ח"י אלול

2009-08-21T23:23:22Z

צופה מהצד:

==התוועדות==

מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר בחודש אלול הוא יום ההולדת של הבעש׳׳ט ושל רבינו הזקן — נהגו, בכמה מקומות ובפרט בבתי כנסיות חב״ד, לעשות אותו יום-התוועדות בסיפור מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל ואהבת ישראל בפרט וקבלת החלטות בקביעות עתים ללימוד התורה — הנגלה והנסתר. בהתעוררות מיוחדה חועים יום הולדת זה בבית הרב, והאדמו״ר אומר דברי התעוררות בתורה ועבודה, ולפעמים — גם מאמר חסידות<ref>אגרות קודש אדמו״ר מה"מ א, עמ׳ רל</ref>.

==בעבודת ה'==

בחודש אלול הוא הגילוי של ״אני לדודי״ באתערותא-דלתתא, ומהות וענין ההכנה לכך היא בענין של תשובה ולב נשבר, בשנים-עשר הימים שבין ח״י אלול עד ראש-השנה.. בשנים-עשר יום אלו ההכנה היא בעריכת חשבוךהנפש של שנים עשר ירחי השנה, יום לחודש יום לחודש. ח״י אלול הוא יום חשבוךהנפש של חודש תשרי שעבר, ובשעת עריכת חשבון זה יש לזכור את כל ההחלטות שקיבל על עצמו בחודש תשרי, הן ב׳סור-מרע׳ והן ב׳ועשה טוב׳, וכמה מההחלטות הללו אכן קויימו. באופן כזה צריך להיות חשבון-הנפש גם בשאר שנים-עשר ימי ההכנה, בכל יום לפי חודשי השנה<ref>ס׳ השיחות תש״ג עמ' 177</ref>.

בנוגע לעבודת הימים מן ח״י אלול ואילך, ביאר כ״ק מו״ח אדמו״ר, אשר שנים עשר ימים אלו הם ימי חשבון הנפש של כל שנים עשר חדשי השנה העוברת - יום לחודש יום לחודש. ח״י אלול – הוא יום החשבון של חודש תשרי העבר, ערב ר״ה - הוא יום הקבוע לחשבון הנפש של חודש אלול, אשר זהו הכשרה האחרונה לעבודה של ראש השנה, לקבל את הכתיבה וחתימה טובה על לימוד התורה, קיום המצות ועבודה שבלב - ביחד עם שנה טובה ומתוקה בגשמיות<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

ובשנה מעוברת, צריכים לומר דחשבון הנפש דשני חדשי אדר [הוא] ביום אחד, שהרי שמם אחד — וכמה מענייניהם<ref>לקוטי-שיחות, כד, עמ׳ 642</ref>.

עד שנת תשל״א היה הרבי מתוועד בח״י אלול כשהיה חל ביום השבת. ומשנת תשל״א ואילך התוועד ביום זה בכל שנה ושנה. בהתוועדויות אלו היה הרבי אומר שיחות ומאמר דא״ח.

==אמירת תחנון==

בס׳ השיחות תש״ג<ref>עמ' 140</ref> נאמר: ביום השלישי י״ז אלול תרנ״ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש״ב]: מחר - ביום רביעי [ח״י אלול] - בהשכמה, טבול במקוה, ואל תאמר תחנון.

בס׳ ימי-בראשית<ref>עמ׳235</ref> מסופר, שבתפילת המנחה של ח״י אלול תש״י, קודם חזרת הש״ץ, פנה כ״ק אדמו״ר מה"מ (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. ע״כ.

ברשימות יומן משנת תשכ״ד מסופר, שבח״י אלול הכה כ״ק אדמו״ר מה"מ בחזהו ב״סלח לנו״ (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון.

בשנת תשמ״ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח״י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש — אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

ימי הסליחות

2009-08-21T23:20:12Z

צופה מהצד:

[[ימי הסליחות]] הם הימים שבהם אומרים סליחות. למנהגינו אלו ימי השבוע שלפני [[ראש השנה]].

==ניגון ארבע בבות==

ימי הסליחות המעוררים לתשובה, הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]].

==הנהגת תלמידי הישיבה==

בימי הסליחות, מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר מנחה גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות.

ובערב ר״ה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות<ref>'תקנות׳ כ״ק אדמו״ר מוהריי׳־צ לתלמידי ישיבות ׳תומכי תמימים׳ [[הקריאה והקדושה]], ערב ר״ח טבת תש׳׳א</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

הפטרת ראש חודש אלול

2009-08-21T23:18:03Z

צופה מהצד:

כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין ״השמים כסאי״. ואז מוסיפין בסוף הפטורת ש״פ תצא ״עניה סוערה״ וגו׳ עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה״ ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת ״מחר חודש״<ref>[[ספר המנהגים]]</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

בדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול

2009-08-21T23:11:15Z

צופה מהצד:

איתא באחרונים: יש אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוק מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם, וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות, והוא"מנהג טוב" – שע"י זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א<ref>משיחת ב׳ דר"ח אלול תשמ״ח</ref>.

ואע׳׳פ שמעיקר הדין מזוזת היחיד צריכה להיבדק רק פעמיים בשמיטה, אך כשזקוקים לתוספת ברכה מלמעלה עדיף לבדוק מדי שנה בשנה. וכל-שכן שבמקומות רבים יש לחוש מעיקרא לכשרות המזוזות וכו׳<ref>על-פי שיחת כ׳ מנחם-אב תשל״ד</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

אמירת לדוד ה' אורי

2009-08-21T23:09:56Z

צופה מהצד:

מן ראש-חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור ״לדוד ה׳ אורי.'''<ref>[[סידור אדמו"ר הזקן]]</ref>

אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר ״לדוד אורי״ אחרי ״עלינו״, יאמר ״עלינו״ עם הציבור ואחר-כך ״לדוד אורי״<ref>על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ׳ תל</ref>.

מתחילין לומר ״לדוד ה׳ אורי״ ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]<ref>[[ספר המנהגים]]. ׳[[היום יום]] עמ׳ פג</ref>.

==קדיש לאחרי אמירתו==

אמירת הקדיש שאחר ״לדוד אורי״ עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל ״לדוד אורי״ — ״וכן שמעתי מהרב ר׳ [[הלל מפאריטש]] ז״ל שכן צריך לנהוג״ כי שיטת אדמו״ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים<ref>[[שער הכולל]] יא, כט. ס' המנהגים, עמ' 17</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

איחולי "כתיבה וחתימה טובה"

2009-08-21T23:09:23Z

צופה מהצד:

{{לעריכה}}
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה), לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים ...אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו׳ ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו׳ — מוסיפה בברכתו של הקב״ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד<ref>משיחת ב׳ דר׳׳ח אלול תשמ״ח</ref>.

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים<ref>מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב כ״ק אדמו״ר מה"מ, לקוטי-שיחות כד, עמ׳ 642</ref>.

הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים ״כתיבה וחתימה טובה״, והחל בכך מא׳ דראש-חודש אלול (וכאמור בשיחת ליל א׳ דר״ח אלול תשמ״ו, שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר״ח אלול שמאחל כך<ref>אגרות-קודש, טו, עמ׳ שסט</ref>. ופעם גם מצינו איחולי ״כתיבה וחתימה טובה״ במכתב מיום ה׳ מנחם-אב<ref>שם, ג, עמ׳ שסב</ref>. בערך בימי ח״י אלול החל הרבי לאחל ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה״, ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות״. בין כסה לעשור איחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״. בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: ״גוט יום-טוב״, אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ״פ מאחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״<ref>שם, כא, עמ׳ רלג</ref>.

==בחודש מנחם אב==

כידוע מנהג ישראל שמחמשה עשר באב ואילך מברכים איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה, וכמרומז במזלו של חודש מנחם-אב, מזל אריה.. ר״ת אלול, ראש-השנה, יוהכ״פ, הושענא-רבה — היינו שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה׳פתקא טבא׳ דהושענא-רבה<ref>ס׳ השיחות ה'תנש"א ח"ב, עמ' 770</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

אמירת לדוד ה' אורי

2009-08-21T23:07:38Z

צופה מהצד:

מן ראש-חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור ״לדוד ה׳ אורי.'''<ref>[[סידור אדמו"ר הזקן]]</ref>

אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר ״לדוד אורי״ אחרי ״עלינו״, יאמר ״עלינו״ עם הציבור ואחר-כך ״לדוד אורי״<ref>על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ׳ תל</ref>.

מתחילין לומר ״לדוד ה׳ אורי״ ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]<ref>[[ספר המנהגים]]. ׳[[היום יום]] עמ׳ פג</ref>.

==קדיש לאחרי אמירתו==

אמירת הקדיש שאחר ״לדוד אורי״ עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל ״לדוד אורי״ — ״וכן שמעתי מהרב ר׳ [[הלל מפאריטש]] ז״ל שכן צריך לנהוג״ כי שיטת אדמו״ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים<ref>[[שער הכולל]] יא, כט. ס' המנהגים, עמ' 17</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

איחולי "כתיבה וחתימה טובה"

2009-08-21T23:05:20Z

צופה מהצד:

{{לעריכה}}
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה), לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים ...אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו׳ ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו׳ — מוסיפה בברכתו של הקב״ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד<ref>משיחת ב׳ דר׳׳ח אלול תשמ״ח</ref>.

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים<ref>מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב כ״ק אדמו״ר מה"מ, לקוטי-שיחות כד, עמ׳ 642</ref>.

הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים ״כתיבה וחתימה טובה״, והחל בכך מא׳ דראש-חודש אלול (וכאמור בשיחת ליל א׳ דר״ח אלול תשמ״ו, שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר״ח אלול שמאחל כך<ref>אגרות-קודש, טו, עמ׳ שסט</ref>. ופעם גם מצינו איחולי ״כתיבה וחתימה טובה״ במכתב מיום ה׳ מנחם-אב<ref>שם, ג, עמ׳ שסב</ref>. בערך בימי ח״י אלול החל הרבי לאחל ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה״, ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות״. בין כסה לעשור איחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״. בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: ״גוט יום-טוב״, אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ״פ מאחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״<ref>שם, כא, עמ׳ רלג</ref>.

==בחודש מנחם אב==

כידוע מנהג ישראל שמחמשה עשר באב ואילך מברכים איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה, וכמרומז במזלו של חודש מנחם-אב, מזל אריה.. ר״ת אלול, ראש-השנה, יוהכ״פ, הושענא-רבה — היינו שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה׳פתקא טבא׳ דהושענא-רבה<ref>ס׳ השיחות ה'תנש"א ח"ב, עמ' 770</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

פרשת כי תבוא

2009-08-21T23:03:59Z

צופה מהצד:

בפרשת תבוא, לשישי — פרשת התוכחה — עולה הבעל-קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה<ref>על-פי לוח ׳היום יום׳ עמ' פח וסי המנהגים עמ׳ 31</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

פרשת כי תבוא

2009-08-21T23:03:38Z

צופה מהצד:

פרשת כי תבוא

2009-08-21T23:01:14Z

צופה מהצד:

בפרשת תבוא, לשישי — פרשת התוכחה — עולה הבעל-קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה. (על-פי לוח ׳היום יום׳ עמ' פח וסי המנהגים עמ׳ 31)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

שבת שלפני ראש השנה

2009-08-21T23:00:08Z

צופה מהצד:

==תהלים==

בשבת שלפני ראש השנה — כמו בכל שבת מברכים, אומרים, קודם התפילה, כל התהלים וקדיש יתום אחר זה. אם יש חיוב — יארצייט או אבל — אומרים קדיש יתום אחר כל ספר. (ס׳ המנהגים)

==הנהגת תלמידי הישיבה==

אומרים את כל התהלים בהשכמה כמו בשבת מברכין, ואחר־כך לומדים חסידות ומתפללים. בין מנחה למעריב חוזרים מאמר חסידות, ובמוצאי ש״ק מתוועדים. (׳תקנות׳ אדמו״ר מוהריי״צ לישיבות ׳תומכי תמימים׳. הקריאה־והקדושה, ערב ר״ח טבת תש״א)

==״אב-הרחמים״==
אומרים ״אב הרחמים״ קודם מוסף. (שיחת ש״פ נצו׳׳י תש״נ, אות יד)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

פרשת כי תצא

2009-08-21T22:59:36Z

צופה מהצד:

בקריאת פרשת עמלק נכון לקרות ״זכר עמלק״ בצירי ובסגול. ולהקדים ״זכר״ בצירי ואחר-כך ״זכר״ בסגול. ויש לעשות כן הן בקריאת שביעי והן בקריאת מפטיר. (על-פי ס׳ המנהגים, עמ׳ 32 ועמ' 73)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

שבת סליחות

2009-08-21T22:58:55Z

צופה מהצד:

סעודת ש״ק של שבת סליחות על שולחנו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק [מוהרש״ב] היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳. (לקוטי־דיבורים, עמ׳ 233)

==הלבושים==

בכל מוצאי ש״ק היה אדמו״ר מוהרש״ב ממהר להחליף את לבושיו לבגדי החול [ומהר״ח ר״י לנדא ע״ה שלא זו בלבד, אלא שמוהרש״ב לא היה רוצה שבחול יהיו עליו בגדי הש״ק], וכך יצא לסליחות בכובע של חול. (מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה)

==שעת אמירת הסליחות==

סליחות הראשונות — מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה. (ס׳ המנהגים)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

סליחות

2009-08-21T22:58:24Z

צופה מהצד:

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ״ש בלקוטי־תורה (דברים יד, א): ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״. (לקוטי־שיחות, ט, עמ׳ 458, וכמה כת״י של מאמר זה בלקו״ת גורסים: ״ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש״ - לקוטי־שיחות, שם, עמ׳ 311)

==סדר הסליחות==

סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח ארמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים. (׳ליקוט טעמים ומקורות׳ לסליחות)

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל. (ס׳ השיחות תרצ״ז, עמ׳ 155)

״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם. (׳ליקוט טעמים ומקורות׳)

כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם (מגן־אברהם, סוף סי׳ תקפא). אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ (אשל־אברהם להגה״צ מבוטשאטש). וראה לקוטי־תורה, דברים, סג רע״א. (׳ליקוט טעמים ומקורות׳)

הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו. (על־פי ה׳הוספה׳ ללקוטי מנהגים, וס׳ המנהגים)

את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל. (׳ליקוט מעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח)

בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת. (ס׳ המנהגים)

בסליחות אין נופלין על פניהם. (ס׳ המנהגים)

אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן. (׳ליקוט טעמים ומקורות׳)

בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין. (אגרות־קודש אדמו׳׳ר מה"מ, יח, עמ׳ ע)

הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר. (ס׳ המנהגים)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

מנהגי ח"י אלול

2009-08-21T22:56:47Z

צופה מהצד:

==התוועדות==

מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר בחודש אלול הוא יום ההולדת של הבעש׳׳ט ושל רבינו הזקן — נהגו, בכמה מקומות ובפרט בבתי כנסיות חב״ד, לעשות אותו יום-התוועדות בסיפור מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל ואהבת ישראל בפרט וקבלת החלטות בקביעות עתים ללימוד התורה — הנגלה והנסתר. בהתעוררות מיוחדה חועים יום הולדת זה בבית הרב, והאדמו״ר אומר דברי התעוררות בתורה ועבודה, ולפעמים — גם מאמר חסידות. (אגרות קודש אדמו״ר מה"מ א, עמ׳ רל)

==בעבודת ה'==

בחודש אלול הוא הגילוי של ״אני לדודי״ באתערותא-דלתתא, ומהות וענין ההכנה לכך היא בענין של תשובה ולב נשבר, בשנים-עשר הימים שבין ח״י אלול עד ראש-השנה.. בשנים-עשר יום אלו ההכנה היא בעריכת חשבוךהנפש של שנים עשר ירחי השנה, יום לחודש יום לחודש. ח״י אלול הוא יום חשבוךהנפש של חודש תשרי שעבר, ובשעת עריכת חשבון זה יש לזכור את כל ההחלטות שקיבל על עצמו בחודש תשרי, הן ב׳סור-מרע׳ והן ב׳ועשה טוב׳, וכמה מההחלטות הללו אכן קויימו. באופן כזה צריך להיות חשבון-הנפש גם בשאר שנים-עשר ימי ההכנה, בכל יום לפי חודשי השנה. (ס׳ השיחות תש״ג עמ' 177)

בנוגע לעבודת הימים מן ח״י אלול ואילך, ביאר כ״ק מו״ח אדמו״ר, אשר שנים עשר ימים אלו הם ימי חשבון הנפש של כל שנים
עשר חדשי השנה העוברת - יום לחודש יום לחודש. ח״י אלול – הוא יום החשבון של חודש תשרי העבר, ערב ר״ה - הוא יום הקבוע לחשבון הנפש של חודש אלול, אשר זהו הכשרה האחרונה לעבודה של ראש השנה, לקבל את הכתיבה וחתימה טובה על לימוד התורה, קיום המצות ועבודה שבלב - ביחד עם שנה טובה ומתוקה בגשמיות. (ס׳ המנהגים)

ובשנה מעוברת, צריכים לומר דחשבון הנפש דשני חדשי אדר [הוא] ביום אחד, שהרי שמם אחד — וכמה מענייניהם. (לקוטי-שיחות, כד, עמ׳ 642)

עד שנת תשל״א היה הרבי מתוועד בח״י אלול כשהיה חל ביום השבת. ומשנת תשל״א ואילך התוועד ביום זה בכל שנה ושנה. בהתוועדויות אלו היה הרבי אומר שיחות ומאמר דא״ח.

==אמירת תחנון==

בס׳ השיחות תש״ג (עמ' 140) נאמר: ביום השלישי י״ז אלול תרנ״ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש״ב]: מחר - ביום רביעי [ח״י אלול] - בהשכמה, טבול במקוה, ואל תאמר תחנון.

בס׳ ימי-בראשית (עמ׳235) מסופר, שבתפילת המנחה של ח״י אלול תש״י, קודם חזרת הש״ץ, פנה כ״ק אדמו״ר מה"מ (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. ע״כ.

ברשימות יומן משנת תשכ״ד מסופר, שבח״י אלול הכה כ״ק אדמו״ר מה"מ בחזהו ב״סלח לנו״ (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון.

בשנת תשמ״ט נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח״י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש — אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש.

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

ימי הסליחות

2009-08-21T22:55:29Z

צופה מהצד:

[[ימי הסליחות]] הם הימים שבהם אומרים סליחות. למנהגינו אלו ימי השבוע שלפני [[ראש השנה]].

==ניגון ארבע בבות==

ימי הסליחות המעוררים לתשובה, הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]].

==הנהגת תלמידי הישיבה==

''בימי הסליחות, מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר מנחה גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות.

''ובערב ר״ה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות''. ('תקנות׳ כ״ק אדמו״ר מוהריי׳־צ לתלמידי ישיבות ׳תומכי תמימים׳. [[הקריאה והקדושה]], ערב ר״ח טבת תש׳׳א)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

הפטרת ראש חודש אלול

2009-08-21T22:54:51Z

צופה מהצד:

כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין ״השמים כסאי״. ואז מוסיפין בסוף הפטורת ש״פ תצא ״עניה סוערה״ וגו׳ עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה״ ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת ״מחר חודש״. (ס' המנהגים)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

בדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול

2009-08-21T22:53:18Z

צופה מהצד:

איתא באחרונים: יש אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוק מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם, וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות, והוא"מנהג טוב" – שע"י זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א. (משיחת ב׳ דר"ח אלול תשמ״ח)

ואע׳׳פ שמעיקר הדין מזוזת היחיד צריכה להיבדק רק פעמיים בשמיטה, אך כשזקוקים לתוספת ברכה מלמעלה עדיף לבדוק מדי שנה בשנה. וכל-שכן שבמקומות רבים יש לחוש מעיקרא לכשרות המזוזות וכו׳. (על-פי שיחת כ׳ מנחם-אב תשל״ד)

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

איחולי "כתיבה וחתימה טובה"

2009-08-21T22:49:49Z

צופה מהצד:

{{לעריכה}}
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה), לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים ...אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו׳ ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו׳ — מוסיפה בברכתו של הקב״ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד<ref>משיחת ב׳ דר׳׳ח אלול תשמ״ח</ref>.

נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים<ref>מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב כ״ק אדמו״ר מה"מ, לקוטי-שיחות כד, עמ׳ 642</ref>.

הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים ״כתיבה וחתימה טובה״, והחל בכך מא׳ דראש-חודש אלול (וכאמור בשיחת ליל א׳ דר״ח אלול תשמ״ו, שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר״ח אלול שמאחל כך<ref>אגרות-קודש, טו, עמ׳ שסט</ref>. ופעם גם מצינו איחולי ״כתיבה וחתימה טובה״ במכתב מיום ה׳ מנחם-אב<ref>שם, ג, עמ׳ שסב</ref>. בערך בימי ח״י אלול החל הרבי לאחל ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה״, ״כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות״. בין כסה לעשור איחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״. בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: ״גוט יום-טוב״, אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ״פ מאחל: ״חתימה וגמר חתימה טובה״<ref>שם, כא, עמ׳ רלג</ref>.

==בחודש מנחם אב==

כידוע מנהג ישראל שמחמשה עשר באב ואילך מברכים איש את רעהו בברכת כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה, וכמרומז במזלו של חודש מנחם-אב, מזל אריה.. ר״ת אלול, ראש-השנה, יוהכ״פ, הושענא-רבה — היינו שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה׳פתקא טבא׳ דהושענא-רבה<ref>ס׳ השיחות ה'תנש"א ח"ב, עמ' 770</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

(מתוך [[אוצר מנהגי חב"ד]])

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]