חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:צדיק נסופר (צ'ארלי)

2017-08-31T05:35:41Z

צדק ג:

== שמו הפרטי ==
למיטב ידיעתי שמו אינו צדוק אלא צדיק למישהו ידוע אחרת?
אגב הוא לוי ומכונה בקביעות ע"י ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] כשבא לנאום ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] בשם ר' צדיק הלוי

== אני לא יודע ==

אם עשיתי טוב שהכנסתי את הערך על צ'ארלי,ועוד יותר,אם להכניס את הנאום הקבוע שלו:

לחיים! לחיים ולברכה תורה ומצוות חסידות, משיח עכשיו! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! (ג"פ) הרבי מליובאוויטש הוא המשיח של הדור שלנו, הרבי מליובאוויטש הוא המשיח של כל הדורות, שדבר המשיח יצא לכל האומות. ישראל זה ארץ אחת, עם אחת, תורה אחת, לא יתחלק ע"י נשיאי ארצה"ב או הפוליטיקאים של ישראל כפי שנעשה עתה - חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה! לא יהיה שלום עד שישראל תהיה אחת כמ"ש בתורה: מנהר עד נהר, מים עד ים, מנהר מצרים עד נהר פרת, ואז המשיח יתגלה, לחיים! יחי צ'רלי,יחי היחי, יחי קופצ'יק, נהר נהר ים ים סיגייט, קבר אף פעם רבי לעולם, מה עם הארמון (אולי: החרמון?) זק"א! אגו"ח מאיידאנציק כל פעם שהיה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" היה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" אבל, אם היה פיגוע התאבדות באמריקה, מה הנשיא היה עושה אז? זה הדוגמא שאחריה אנחנו צריכים ללכת! להפציץ אותם! להפציץ אותם! להפציץ אותם! ודברת בם! לחיים! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]] 13:59, 27 יולי 2008 (EDT)

נשמע לי מאד מוזר כל הערך הזה, מדובר פה באנציקלופדיה, ולא בהעברת חוייות מטיפוסים ב-770

== קטע מיותר? ==
"בליל שבת מתארח צ'ארלי בקביעות אצל משפחת צירקנד מקראון הייטס." אולי הקטע הזה מיותר?
: בהמשך אולי כדאי יהיה לפתוח קטגוריה על "דמויות בליובאוויטש".. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:54, 27 יולי 2008 (EDT)

== דחוף! ==

יש לי פה ראיון עם צארלי שהתפרסם באון ליין,לפרסם????

דחוף! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]] * [[אידישעפדיה]]

:לדעתי אל תכניס את זה לגוף הערך משתי סיבות: א. בעיה של זכויות (אם אינני טועה, לפי החוק ישנה בעיה של זכויות יוצרים מ-200 מילים. לכן גם מכאן אני מוחק את את הראיון). ב. גם אם לא הייתה בעיה של זכויות, זה ערך אנציקלופדי. יש לפעמים שמצטטים בגוף הערך משפט מנאום או ראיון שמישהו נשא בשביל להביא את דעתו באותו נושא, אבל לא ראיון או נאום שלם. הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:01, 3 אוגוסט 2008 (EDT)

== להעביר ==

להעביר לשם "צדיק (צ'ארלי) בוטנס".

==אנשים מוזרים==

כל מוזר כותבים פה עליו? [[משתמש:128.139.226.34|128.139.226.34]] 14:34, 21 אוקטובר 2009 (IST)
:יכול להיות שהערך משעשע. אבל צ'ארלי זכה לעידוד כה רב מרבינו שליט"א, שלדעתי ערך עליו הוא סביר בהחלט. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::אכן, ההסבר היחיד ההגיוני.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:55, 22 אוקטובר 2009 (IST)

== ערך הזוי. ==

הערך אכן משעשע, הבעיה בערך היא שהערך אינו מדבר עליו אלא על היחס שקיבל ועל נאומו המטורף צריך יותר פרטים עליו. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 08:48, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
:אם כך צריך להוסיף את ה[[תבנית:ערך חסר]] ואז הערך יהיה בדיוני ממש.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:21, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::אשמח לקבל הבהרה, מה הכוונה בדיוני ממש? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:27, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::אני אוהב את הענייניות שלך.. בִּדְיוֹן הוא הזיה "שלא מן העולם הזה".. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:46, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
::::תודה על המחמאות. וקדימה ! שים תבנית. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:47, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::::אהא.. נראה לי בדיוני ממש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 14:00, 22 בנובמבר 2011 (UTC)

ערך יפה!

== בד"ה? ==

לפי ידיעתי לעצרנו הרב לקראת סיום תשע"ו הלך לעולמו, האם אחד מהמשתמשים השוהה בחצרות קודשנו יוכל להגיד מה קורה אתו?--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ט' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 07:07, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
:חלילה!! כשראיתי את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99_(%D7%91%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A1)&diff=prev&oldid=267609 השינוי שעשית], נבהלתי, והיות שלא שמעתי ע"כ כלום, מיהרתי לחפש ברשת אם כתוב משהו בנידון. להפתעתי לא הופיעה שום תוצאה רלוונטית. ב"ה כעבור זמן קצר יחסית ראיתיו ב-[[770 בית משיח]]!!! חי וקיים בגוף גשמי לאורך ימים ושנים טובות, יחזק ה' את בריאותו ויחיה [[חיים נצחיים]].
::מאיפה הבאת את ידיעתך? ובכל אופן, להבא, הקפד לשים לב.. בברכה ל[[גאולה האמיתית והשלימה]] ב[[מלך המשיח#התגלותו|התגלות]] [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] תיכף ומיד ממש! [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 17:05, 13 באוקטובר 2016 (UTC)
ב"ה אלוקי ישראל מין העולם ועד העולם, שמעתי על כך מידיד ונבהלתי מהבשורה, כעת אתה מרגיע אותי... אדבר איתו. --[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[י"א בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 18:58, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== נאומו ==

‏{{א|ד. שטרן}}, שמא תוכל להסביר מה הקשר בין נאומו לאנציקלופדיה? זה מתאים אולי לקישור, מה שבטוח לא לגוף הערך. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 12:57, 6 בדצמבר 2016 (UTC)
:מה שבטוח אצלך, לאו דוקא שגם אצל שאר המשתמשים. למשתמש שכתב את הערך זה כנראה היה פחות בטוח, וכך גם למשתמשים אחרים שהוסיפו וערכו אותו במשך השנים.
:אני אישית סבור שמתאים מאד לצטט בערך נאום קבוע השגור בפיו ומזוהה עם דמותו. ובמכ"ש מאישים אחרים שמצטטים נאומים שאמרו פעם אחת בלבד.
:באשר לקישור, יש לציין שהקישור המופיע כאן אינו פעיל, ובאם לדעתך מתאים שיהי' כאן קישור {{קטן|(בנוסף לטקסט כמובן...)}} מטובך למצוא כזה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:02, ו' בכסלו, ה'תשע"ז ''(6 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לקחתי את הנאום והכנסתי אותו לגוגל תרגם, את התרגום לקחתי והכנסתי אותו לגוגל תרגם כדי להחזיר את זה לעיברית וזה מה שיצא:
{{ציטוטון|מרכאות= כן|הידד! חיים וברכת תורה ומצווה חסידים, משיח עכשיו! יחי מורה אדוננו שליט"א מלך המשיח לנצח! יחי מורה אדוננו שליט"א מלך המשיח לנצח! יחי מורה אדוננו שליט"א מלך המשיח לנצח! הרבי הוא המשיח של הדור שלנו, הרבי מליובאוויטש הוא המשיח של כל הגילאים, משהו המשיח יצא לכל האומות. ישראל היא מדינה אחת, עם אחד, בכל פעם אחד, לא מחולק על ידי נשיא ארצות הברית או הפוליטיקאים של ישראל כפי שקורה עכשיו - חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה! אין שלום עד שישראל יהיה אחת כמו שכתוב בתורה: נהר אל הנהר, מים עד ים, מנהר מצרים עד ההפרה, ואז המשיח יתגלה, לחיים! יחי צ'רלי, ברד ברד, ברד Koftz'ik, הים התיכון לנהר נהר Seagate, קבר רבי לעולם [אוי ויי..], מה עם הארמון, זק"א! לפני "h Miidntz'ik, בכל פעם שהיה פיגוע התאבדות בישראל, אמר הנשיא:" עשו שלום! להחזירו חלקת האדמה, "אבל אם זה היה פיגוע התאבדות באמריקה, מה הנשיא עושה אז? זו הדוגמא הבאה אנחנו צריכים ללכת! מופצץ! מופצצת! הפצצתי אותם! וכדי לדבר עליהם! הידד!}} {{שכח|חבר}}

אני {{בעד}} להשאיר את הנאום, וזאת בתנאי שגם בערך [[מנחם גרליצקי]] ייכתב נאומו המלא (ברוכים הבאים אלע חשוב'ע פארזאמלטע אנ"ש תמימים אורחים תושבי השכונה... מ'וועט איצט ליינען היום יום. היום יום איז דא?), וכן נאומו המלא של [[שמואל עומר]] (אובמה! אני מזהיר אותך!), וכן נאומו המלא של [[יקותיאל ראפ|קותי ראפ]] וכן נאומו המלא של [[דוד מנדלבוים]] בכל פעם שמישהו עובר מאחוריו באמצע קריאת התורה. כל הנאומים הנ"ל מאוד שגורים בפיהם ומזוהים עם דמותם (להעיר שלדעתי צ'ארלי לא היה זכאי לערך לולא הקירובים שקיבל מהרבי). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:11, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

:זה מאוד נחמד ומוסיף צבע לחב"דפדיה, אבל באמת לא מתאים. אפשר ליצור דף משתמש עם הטקסט, ולקשר אליו (כמו ברשימת הקבוצע'ס). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:59, 6 בדצמבר 2016 (UTC)
::סתם דר"ג ולמי שמכיר, האנגלית שלו גם שבורה ומקוטעת? כי אם לא אז התרגום כאן הוא ממש אומלל... (בקשר לדיון שהתפתח, לפי "רוח" הדברים אני רואה שלשה מתנגדים, אני בעד להשאיר את הפסקה בערך, בעיני היא מסמלת משהו מאוד יפה כי בפשיטותו של היהודי הפשוט מתגלה פשיטות העצמות (במילים פשוטות זה יפה לראות איך מסכם הוא -מצידו - את ה-כ-ל) (וכאן גם התשובה לשף ויתיב (כשאתה יושב בפנים וחי עם וכו' אתה לא רואה את מעלת הדבר, לא כן כשאתה בחוץ ומסתובב בכל מיני-מקומות ונפגש עם הממוגנטים שלהם ואתה רואה מה בין בני לבין..)) אלא שצריך עריכה כזאת שתדגיש את יחודיותו ואת מסריו שאותם הוא משדר ומעביר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

:::האנגלית שלו בסדר, תרגום גוגל... לידיעתך, כל מכריי יעידו שהדבר הראשון שאני עושה כשאני רואה מגנט, ולא משנה מאיזה חוג, אני רץ לדבר איתו. אני מאמין שגם עם מיודענו צ'ארלי פטפטתי יותר ממך, ואני עדיין סבור שאין צורך להביא את כל נאומו. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:09, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

::::אי משום הא צריך להשמיט עד שיתורגם כדבעי.
:::: התכוונת "ממוגנט" כי המגנט משך גם אותנו...
::::אכן אולי לא צריך להביא את נאומו, כוונתי היתה שזכותו לערך לא נובעת רק מיחס הרבי אלא גם מייצוגו את השפעת הרבי גם על אנשים ברמה שלו (עכ"פ כפי שאני שבחיי לא דיברתי עמו רואה זאת)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:14, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

:::::עכ"פ ברור לפי מספר הדיעות (אחרי שאתה גם הצטרפת) שיש למחוק את הנאום. וכאן המקום לבקש שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב ערך על ה[[מגנט]], וכן לפתוח קטגוריה "אנשים ממוגנטים". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:23, 6 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::היות שאתה חדש וכנראה לא בקי בכללים (אלא רק באופן הצווחה על קיומם...), אזכיר שלהצבעה מקובל להקצות פרק זמן בו יכולים המשתמשים הפעילים להביע את דעתם, של יום-יומיים לפחות כמדומני. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:45, ו' בכסלו, ה'תשע"ז ''(6 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

הכלל שהזכרת אינו קיים. כמו רוב הכללים בחב"דפיליה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:00, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

ואולי אתה היית צריך להקדיש פרק זמן לדיון בטרם שאתה משחזר את העריכה של יעקב בן שמואל? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:03, 6 בדצמבר 2016 (UTC)
::שף ויתיב כנראה לא שמע על הכלל ששמו "גרסא יציבה". כלומר, כאשר גרסא מסויימת בערך קיימת במשך זמן ממושך, הרוצה לשנותו ידו על התחתונה וניתן לבטל את עריכתו עד סוף הדיון. וכן, יש להקצות לדיון זמן סביר של מספר ימים עד שיסתיים. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ז' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 01:17, 7 בדצמבר 2016 (UTC)

מר שף ויתיב הנכבד דוקא '''כן''' שמע על גירסא יציבה. מה שהוא מתכוון לומר (כנראה, לא שאלתי אותו) אשר לחב"דפיליה אין מדיניות כלל, ולכן לומר על משהו 'לפי הכללים' זה פשוט מגוחך. ומלבד זאת, גירסא יציבה היא במקרה של מלחמות עריכה שמעמידים את זה על הגירסא שלפני המלחמות (למשל, לו היו מיישמים את הכלל בערך [[חמדת ימים]] היו מוחקים את הדף), משא"כ בנידון דידן.

נ"ב אין 'מצוה' לכתוב נגד מר שף ויתיב החביב במקרה שבו הינך מסכים איתו. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:37, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:::שף ויתיב מתוקף היותו משתייך לצד השמאל, דואג לכתוב את דבריו בצורה מחוכמת ועוקצנית ולכן ייתכן שלא הבנתי את דבריו העמוקים... לגופו של דבר לא אגיב על דבריו האחרונים שנכתבו כאן, מכיון שאין אדם נתפס על צערו. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ז' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 01:55, 7 בדצמבר 2016 (UTC)

רק ב[[מדות דתוהו]] [[חסד]] חייב לנגד ל[[גבורה]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:04, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:{{נגד}} הורדת הנאום, חב"דפדיה צריכה גם צבעוניות!--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בכסלו]] [[ה'תשע"ז]] 17:30, 7 בדצמבר 2016 (UTC)

הערך עצמו הוא צבעוני מספיק, לא צריך להוסיף גם את הנאום. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 19:09, 7 בדצמבר 2016 (UTC)

מכיון שהצבעתו של {{א|חבר}} אינה ממניעים אנציקלופדיים לכאורה אין להחשיב אותה (יתירה מזה, ייתכן ואפשר לספור אותו כעוד אחד שאינו רואה בזה חשיבות אנציקלופדית). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:19, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:במחילה, לא היתה כאן הצבעה. טענות והבעת דעה בדיון לא נחשבים להצבעה. אפשר כמובן לפתוח כאן ועכשיו.• [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:35, ח' בכסלו ה'תשע"ז

טוב אז התכוונתי חוו"ד. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:46, 8 בדצמבר 2016 (UTC)

יוסף משה מרוזוב

2017-08-31T05:30:20Z

צדק ג:

[[קובץ:משה_מרוזוב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה מרוזוב]]
[[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה (עומד במרכז), עם אחיו מענדל ושלום]]

הרב '''יוסף משה מרוזוב''', הינו חסיד חב"ד, שנולד ברוסיה הסובייטית, נפטר בארצות הברית והוא בן 91.

ר יוסף משה נולד ביקטרינוסלב בג' שבט תר"פ (כיום דנייפרופטרובסק באוקראינה) שבו הרב הראשי של העיר, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], היה סנדק בברית שלו.
אביו היה [[אלחנן דב מרוזוב]] השמש של הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ. ואמו חיה ברכה (אשתו השנייה של אביו).

הוא למד בסניפי המחתרת של ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, במהלך השנים תש"א - תש"ה והוא ביים את סניפי ישיבות המחתרת בגאורגיה בברית המועצות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הגיע לישראל שם פגש את אשתו, חנה, בתו של חסיד המפורסם ר [[אברהם דרייזין|אברהם מאייור דרייזין]]. הם נישאו בניו יורק בשנת תשי"ד.

הסתלק בגיל 91 בח' שבט [[תשע"א]]

==משפחתו==
*חותנו הרב [[אברהם דרייזין|ר' אברהם מאיור]]
*אחיו ר' [[מענדל מרוזוב]] קראון הייטס.
*בנו הרב איצ'ה מרוזוב, קראון הייטס.
*בנו הרב מענדל מרוזוב, קראון הייטס.
*בתו נאשע אשת ר' פישל גרוסמן, לוס אנג'לס, קליפורניה.
*בתו רחל אשת ר' משה קורנבליט קראון הייטס.
*בנו ר' לייבל מרוזוב, קראון הייטס.
*בנו דוד(דאווקע) מרוזוב ע"ה.
{{מיון רגיל:מרוזוב, משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:41:23Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אלי' גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אלי' גערליצקי]]
הרב '''משה אלי' גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בקיץ [[תש"א]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות ובחר בתשעה תמימים שיסעו משנאחי למונטריאול, ביניהם היה ר' משה אלי',
עקב טלגרם מיוחדת מאדמו"ר הריי"צ נסעו בהזדמנויות הראשונה (למרות שבגלל זה היו צריך לצום בן ימים יום כיפור בגלל הקו התאריך) שלמפרע התברר שזה היה האוניה האחרונה עד לאחרים המלחמה.

בהגיעם למונטריאול בחשון תש"ב הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אלי', היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

ר' משה אלי' נסמנה ע"י הרבי ריי"צ כאחראי על מעמיד הקנדי ואף זכה שהרבי (הרמ"ש אז) היה מתקשר עליו בטלפון עם הוראות מה לעשות עם הממון

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:38:57Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אלי' גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אלי' גערליצקי]]
הרב '''משה אלי' גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בקיץ [[תש"א]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות ובחר בתשעה תמימים שיסעו משנאחי למונטריאול, ביניהם היה ר' משה אליהו,
עקב טלגרם מיוחדת מאדמו"ר הריי"צ נסעו בהזדמנויות הראשונה (למרות שבגלל זה היו צריך לצום בן ימים יום כיפור בגלל הקו התאריך) שלמפרע התברר שזה היה האוניה האחרונה עד לאחרים המלחמה.

בהגיעם למונטריאול בחשון תש"ב הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אלי', היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

ר' משה אלי' נסמנה ע"י הרבי ריי"צ כאחראי על מעמיד הקנדי ואף זכה שהרבי (הרמ"ש אז) היה מתקשר עליו בטלפון עם הוראות מה לעשות עם הממון

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:38:14Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אליהו גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גערליצקי]]
הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בקיץ [[תש"א]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות ובחר בתשעה תמימים שיסעו משנאחי למונטריאול, ביניהם היה ר' משה אליהו,
עקב טלגרם מיוחדת מאדמו"ר הריי"צ נסעו בהזדמנויות הראשונה (למרות שבגלל זה היו צריך לצום בן ימים יום כיפור בגלל הקו התאריך) שלמפרע התברר שזה היה האוניה האחרונה עד לאחרים המלחמה.

בהגיעם למונטריאול בחשון תש"ב הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אלי', היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

ר' משה אלי' נסמנה ע"י הרבי ריי"צ כאחראי על מעמיד הקנדי ואף זכה שהרבי (הרמ"ש אז) היה מתקשר עליו בטלפון עם הוראות מה לעשות עם הממון

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:18:44Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אליהו גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גערליצקי]]
הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בחודש מר חשוון [[תש"ב]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות, ותשעה תמימים נסעו משנאחי למונטריאול, שם הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ביניהם היה ר' משה אליהו.

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:17:15Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אליהו גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גערליצקי]]
הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בחודש מר חשוון [[תש"ב]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות, ותשעה תמימים נסעו משנאחי למונטריאול, שם הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ביניהם היה ר' משה אליהו.

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:16:21Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אליהו גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גערליצקי]]
הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי חברו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בחודש מר חשוון [[תש"ב]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות, ותשעה תמימים נסעו משנאחי למונטריאול, שם הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ביניהם היה ר' משה אליהו.

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

משה אליהו גרליצקי

2017-08-30T07:11:36Z

צדק ג:

[[קובץ:משה אליהו גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גערליצקי]]
הרב '''משה אליהו גערליצקי''' ([[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש"ע]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד"ר]] של ישיבת תומכי תמימים.

==תולדות==
נולד ב[[כ"ו אייר]] [[תרע"ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].

בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר"צ]] קורב על ידי חברו ר' [[פנחס משה כ"ץ]] ל[[חסידות חב"ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי"ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו"ר הריי"צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ"ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]].
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.

בחודש כסלו [[ת"ש]] קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].

בחודש מר חשוון [[תש"ב]] השיג אדמו"ר הריי"צ תשע ויזות קנדיות, ותשעה תמימים נסעו משנאחי למונטריאול, שם הקימו בהוראת אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ביניהם היה ר' משה אליהו.

ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.
לפני נישואיו התבטא אדמו"ר הריי"צ שהוא ואביו [[הרבי הרש"ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].
רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי"צ.

הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת, כמנהל הישיבה וכ[[משפיע]] הקהילה.

במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד"ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.

===פטירתו===
נפטר לאחר מחלה קצרה בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש"ע]], ב[[מונטריאול]].

==משפחתו==
זכה לראות בנים, נכדים, נינים ובני נינים.

'''בניו:'''
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה (2 כרכים)]].
*הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ"נ וביהמ"ד [[770]].

'''חתניו:'''
*הרב מרדכי ברגר ע"ה - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - [[טמפה, פלורידה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11254 [[התוועדות]] לרגל מינויו לגבאי]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע"ה] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גרליצקי משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]

מנחם זאב גרינגלס

2017-08-30T07:10:58Z

צדק ג:

[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גערליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].

בשנת [[תרצ"ה]] שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

הי' מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד [[מונטריאול]].

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. גם ערך את הקובץ ליקוטי דינים

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מיין מונטריאלער מקובל", אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה.

==משפחתו==
*בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
*חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.

== מתלמידיו ==
[[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].

==לקריאה נוספת==
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חיו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54327 סקירה על הספר אודותו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

מנחם זאב גרינגלס

2017-08-30T07:05:51Z

צדק ג:

[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גערליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].

בשנת [[תרצ"ה]] שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

הי' מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד [[מונטריאול]].

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]].

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, השמועה אומרת שבעקבות כך זכה שהרבי יכנה אותו "מיין מקובל", אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה.

==משפחתו==
*בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
*חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.

== מתלמידיו ==
[[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].

==לקריאה נוספת==
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חיו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54327 סקירה על הספר אודותו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

מנחם זאב גרינגלס

2017-08-30T07:04:07Z

צדק ג:

[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מוטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
הרב גרינגלס נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]], וכאשר חזר ל[[פולין]], ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].

בשנת [[תרצ"ה]] שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייצ'יק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידא מאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

הי' מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השניה]] נסגרה הישיבה בלודז' והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר ל[[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "זוטרי דאית בכו מחיה מתים" (= קטנים שבכם מחיים מתים), והרב גרינגלס הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד [[מונטריאול]].

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמיים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]].

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, השמועה אומרת שבעקבות כך זכה שהרבי יכנה אותו "מיין מקובל", אם-כי הוא עצמו הכחיש זאת.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות ולאחר תפילות רבות החלים.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה.

==משפחתו==
*בניו: התמימים אברהם יחיאל ויוסף יצחק.
*חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.

== מתלמידיו ==
[[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].

==לקריאה נוספת==
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חיו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב.
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54327 סקירה על הספר אודותו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

משה פלדמן

2017-08-30T06:59:51Z

צדק ג:

[[קובץ:Dr Robert Feldman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בהיכל ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]]]
ד"ר '''משה (רוברט) פלדמן''' הינו רופא בשכונת [[קראון הייטס]] ממוחה לקרדיולוגיה (רפואת לב), שזכה להימנות על צוות הרופאים האישיים של הרבי, והיה זה שטיפל ברבי בשעת האירוע-לב ב[[שמחת תורה תשל"ח]], וכן ב{{ה|רבנית חיה מושקא}}.

==תולדות חיים==
בשנת [[תשל"ו]] התמחה בתחום הקרדיולוגיה, וכאשר אירע התקף הלב ב[[שמחת תורה תשל"ח]] היה נוכח ב-[[770]] והעניק לרבי סיוע רפואי לאחר ששאר הרופאים הסירו מעצמם אחריות כאשר הרבי הודיע שהוא לא מוכן לעבור לקבל את הטיפול באחד מבתי הרפואה הסמוכים ל[[קראון הייטס]] ועמד על כך שהטיפול יעשה ב[[גן עדן העליון|משרדו הפרטי]].

מאותו אירוע ואילך, הפך פלדמן לרופאם האישי של הרבי והרבנית, וליווה את כל הטיפולים הרפואיים שעברו, כאשר הרבי דואג להתייעץ איתו לפני כל צעד רפואי שנעשה.

עוד לפני כן, זכה לקבל קירובים רבים מהרבי, וכאשר רצה לקבוע את מקום מגוריו ב[[קראון הייטס]] שלח אותו הרבי להתייעץ עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שהפך לידידו האישי.

בקראון הייטס, פתח קליניקה פרטית לרפואת ילדים, והרבי שלח אליו את החסידים שיוועצו עימו בקשר לטיפולים רפואיים שונים שילדיהם היו צריכים לעבור.

בשנת [[תשמ"ח]] אירע סיבוך רפואי קל אצל [[הרבנית חיה מושקא]], והרב פלדמן המליץ על טיפול מסויים שבסופו של דבר הוביל לסיבוך חמור בעקבותיו חלה התדרדות מהירה במצבה הבריאותי שהוביל להסתלקותה. מבין ארבעת האנשים שנוכחו בשעת הפטירה, הוטל על ד"ר פלדמן להודיע לרבי את הידיעה הנוראה.

מאוחר יותר, חש הרב פלדמן רגשות אשמה בקשר למה שקרה וכתב על כך לרבי אף הרבי הרגיע אותו וקבע שכך היה צריך להיות על פי דין שמים, והוא אינו אשם במאומה.

בזכות קשריו הקרובים עם הרבי, עשרה ימים קודם ה[[הסתלקות]] נכנסה בתו יחד עם בעלה לעתיד להתברך מפי הרבנית, וכאשר אירעה ה[[הסתלקות]] והרב פלדמן חשב לדחות את השמחה, הורה לו הרבי לערוך אותה כמתוכנן היות וזהו רצונה האמיתי של הרבנית.

==משפחתו==
חתנו,
*הרב לוי שם טוב, שליח הרבי בריווערדיל נ.י.
*הרב עקיבא נוסבוים - נ.י.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר 'בכל ביתי נאמן הוא'] {{PDF}} {{COL}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018737 מקור הרפואה]''' - הרב פלדמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:פלדמן, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

משה פלדמן

2017-08-30T06:58:55Z

צדק ג:

[[קובץ:Dr Robert Feldman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בהיכל ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]]]
ד"ר '''משה (רוברט) פלדמן''' הינו רופא בשכונת [[קראון הייטס]] ממוחה לקרדיולוגיה (רפואת לב), שזכה להימנות על צוות הרופאים האישיים של הרבי, והיה זה שטיפל ברבי בשעת האירוע-לב ב[[שמחת תורה תשל"ח]], וכן ב{{ה|רבנית חיה מושקא}}.

==תולדות חיים==
בשנת [[תשל"ו]] התמחה בתחום הקרדיולוגיה, וכאשר אירע התקף הלב ב[[שמחת תורה תשל"ח]] היה נוכח ב-[[770]] והעניק לרבי סיוע רפואי לאחר ששאר הרופאים הסירו מעצמם אחריות כאשר הרבי הודיע שהוא לא מוכן לעבור לקבל את הטיפול באחד מבתי הרפואה הסמוכים ל[[קראון הייטס]] ועמד על כך שהטיפול יעשה ב[[גן עדן העליון|משרדו הפרטי]].

מאותו אירוע ואילך, הפך פלדמן לרופאם האישי של הרבי והרבנית, וליווה את כל הטיפולים הרפואיים שעברו, כאשר הרבי דואג להתייעץ איתו לפני כל צעד רפואי שנעשה.

עוד לפני כן, זכה לקבל קירובים רבים מהרבי, וכאשר רצה לקבוע את מקום מגוריו ב[[קראון הייטס]] שלח אותו הרבי להתייעץ עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שהפך לידידו האישי.

בקראון הייטס, פתח קליניקה פרטית לרפואת ילדים, והרבי שלח אליו את החסידים שיוועצו עימו בקשר לטיפולים רפואיים שונים שילדיהם היו צריכים לעבור.

בשנת [[תשמ"ח]] אירע סיבוך רפואי קל אצל [[הרבנית חיה מושקא]], והרב פלדמן המליץ על טיפול מסויים שבסופו של דבר הוביל לסיבוך חמור בעקבותיו חלה התדרדות מהירה במצבה הבריאותי שהוביל להסתלקותה. מבין ארבעת האנשים שנוכחו בשעת הפטירה, הוטל על ד"ר פלדמן להודיע לרבי את הידיעה הנוראה.

מאוחר יותר, חש הרב פלדמן רגשות אשמה בקשר למה שקרה וכתב על כך לרבי אף הרבי הרגיע אותו וקבע שכך היה צריך להיות על פי דין שמים, והוא אינו אשם במאומה.

בזכות קשריו הקרובים עם הרבי, עשרה ימים קודם ה[[הסתלקות]] נכנסה בתו יחד עם בעלה לעתיד להתברך מפי הרבנית, וכאשר אירעה ה[[הסתלקות]] והרב פלדמן חשב לדחות את השמחה, הורה לו הרבי לערוך אותה כמתוכנן היות וזהו רצונה האמיתי של הרבנית.

==משפחתו==
חתנו, הרב לוי שם טוב, שליח הרבי בריווערדיל נ.י.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.col.org.il/files/0.67259945994_1765226.pdf פרק י"ב מתוך הספר 'בכל ביתי נאמן הוא'] {{PDF}} {{COL}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018737 מקור הרפואה]''' - הרב פלדמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:פלדמן, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רופאיו האישיים של הרבי]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

חס"ד הלברשטם

2017-08-30T06:55:43Z

צדק ג:

[[קובץ:חסד תשעד.jpg|left|thumb|250px|ר' חס"ד מתוועד ב[[770]]]]
הרב '''חנניה סיני דוד הלברשטאם''' (מכונה בשם '''חס"ד הלברשטם''', יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא [[משב"ק]] של [[הרבנית]], אשר שימשה במשך כ-18 שנה.

==תולדות חיים==
נולד בישראל ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשי"א]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו"ר מז'ימיגראד.

בצעירותו, התקרב בעקבות אחיו הבכור [[חיים ברוך הלברשטאם|חיים ברוך]] לחסידות חב"ד, ובשנת [[תש"ל]] הגיע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. ר' חס"ד החליף את אחיו, ששימש בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], בתפקידו לאחר נישואיו{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450}}, והוא החל לשמש כ[[משב"ק]] בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסעודות החגים ואף היה היחיד שהיה בעת הסתלקותה של הרבנית נחמה דינה.

מאוחר יותר, נכנס לעבודה ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ובזה התמקדה עבודתו. בשל כך היה נמצא בקשר שוטף עם הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]]. מבין כל אלו שזכו לשמש בקודש, נחשב חס"ד כאחד הקרובים ביותר לרבנית, ששימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות, והיא העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו [[ארי הלברשטאם|ארי]] שהיה נחשב אצלה כבן בית של ממש.

כיום, מתגורר ב[[קווינס]] ובימות החול מגיע לעיתים ל[[קראון הייטס]].

מידי שנה ביום ה[[יארצייט]] של הרבנית, עורך [[התוועדות]] גדולה ב-[[770]] בה מספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.

==משפחתו==
אחיו הבכור, ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב"ק. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

בנו, [[הת']] '''[[ארי הלברשטאם]]''', נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] "עין ואזן" שבמנהטן, שם שהה הרבי לכמה שעות בשל טיפול בעינו הק', כשבנו ארי נמצא ברכב של תמימים שליווה את [[הרבי]] בנסיעה{{הערה|יחד עם תמימים נוספים שנפצעו באירוע, חלקם באורח קשה.}}.

הרצח זעזע את [[חסידי חב"ד]] והעיר [[ניו יורק]], ופעולות רבות נעשו להנצחת זכרו, כמו חקיקת חוקים חדשים בקשר להחזקת נשק.

== קישורים חיצוניים ==
*הרב הלברשטם מספר על שנותיו בשימוש הרבי [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450 שבועון בית משיח 470]
*[http://www.hageula.com/news/chabad/3338.html גלריית תמונות מ[[התוועדות]] של הרב הלברשטם]. אתר הגאולה.

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: הלברשטם חס"ד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]

חס"ד הלברשטם

2017-08-30T06:53:29Z

צדק ג:

[[קובץ:חסד תשעד.jpg|left|thumb|250px|ר' חס"ד מתוועד ב[[770]]]]
הרב '''חנניה סיני דוד הלברשטאם''' (מכונה בשם '''חס"ד הלברשטם''', יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא [[משב"ק]] של [[הרבנית]], אשר שימשה במשך כ-18 שנה.

==תולדות חיים==
נולד בישראל ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשי"א]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו"ר מז'ימיגראד.

בצעירותו, התקרב בעקבות אחיו הבכור [[חיים ברוך הלברשטאם|חיים ברוך]] לחסידות חב"ד, ובשנת [[תש"ל]] הגיע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. ר' חס"ד החליף את אחיו, ששימש בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], בתפקידו לאחר נישואיו{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450}}, והוא החל לשמש כ[[משב"ק]] בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסעודות החגים.

מאוחר יותר, נכנס לעבודה ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ובזה התמקדה עבודתו. בשל כך היה נמצא בקשר שוטף עם הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]]. מבין כל אלו שזכו לשמש בקודש, נחשב חס"ד כאחד הקרובים ביותר לרבנית, ששימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות, והיא העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו [[ארי הלברשטאם|ארי]] שהיה נחשב אצלה כבן בית של ממש.

כיום, מתגורר ב[[קווינס]] ובימות החול מגיע לעיתים ל[[קראון הייטס]].

מידי שנה ביום ה[[יארצייט]] של הרבנית, עורך [[התוועדות]] גדולה ב-[[770]] בה מספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.

==משפחתו==
אחיו הבכור, ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב"ק. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

בנו, [[הת']] '''[[ארי הלברשטאם]]''', נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] "עין ואזן" שבמנהטן, שם שהה הרבי לכמה שעות בשל טיפול בעינו הק', כשבנו ארי נמצא ברכב של תמימים שליווה את [[הרבי]] בנסיעה{{הערה|יחד עם תמימים נוספים שנפצעו באירוע, חלקם באורח קשה.}}.

הרצח זעזע את [[חסידי חב"ד]] והעיר [[ניו יורק]], ופעולות רבות נעשו להנצחת זכרו, כמו חקיקת חוקים חדשים בקשר להחזקת נשק.

== קישורים חיצוניים ==
*הרב הלברשטם מספר על שנותיו בשימוש הרבי [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450 שבועון בית משיח 470]
*[http://www.hageula.com/news/chabad/3338.html גלריית תמונות מ[[התוועדות]] של הרב הלברשטם]. אתר הגאולה.

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: הלברשטם חס"ד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]

חיים ברוך הלברשטם

2017-08-30T06:51:43Z

צדק ג:

[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]

'''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא פעל את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי מתשל"א ואילך. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].

==קורות חייו==
חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].

בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ח]] הגיע לקבוצה ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בדירתו של [[הרבי הריי"צ]].

ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש"ל]].

ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.

בשנת [[תשל"א]] היה חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשחיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..

בסוף שנות הסמ"ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.

==משפחתו==
אחיו הצעיר, המשב"ק ר' [[חס"ד הלברשטם]]. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

== ראו גם ==
* [[מרכז שידורי חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]

חיים ברוך הלברשטם

2017-08-30T06:50:25Z

צדק ג:

[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]

'''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא פעל את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי מתשל"א ואילך. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].

==קורות חייו==
חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].

בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ח]] הגיע לקבוצה ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בדירתו של [[הרבי הריי"צ]].

ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש"ל]].

ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.

בשנת [[תשל"א]] היה חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשחיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..

בסוף שנות הסמ"ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.

==משפחתו==
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

== ראו גם ==
* [[מרכז שידורי חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]

חיים ברוך הלברשטם

2017-08-30T06:45:45Z

צדק ג:

[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]

'''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא פעל את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי מתשל"א ואילך. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].

==קורות חייו==
ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].

בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי"צ]].

ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש"ל]].

ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.

בשנת [[תש"ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..

בסוף שנות הסמ"ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.

בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב"ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.

ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]], במסגרתה הוא אחראי על קומת הכניסה של 770 והזאל הקטן.

==משפחתו==
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

== ראו גם ==
* [[מרכז שידורי חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-30T06:42:44Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומועדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם.

בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיומים נתן לו אז הרבי (והרבי אף התבטא עליו שהוא איש מסודר) ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע על כל הלכות. משבועות תשמ"ט עד ויקהל תשנ"ב נתן לו הרבי כל שבת בקבוק [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק אותם תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גערליצקי]], ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*ר' חיים שפיגלמן -מונטריאול.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - רחובות
*ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס
*ר' ישעיה שטראקס - מוריסטאון
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש
*ר' שלום גרינוולד - כפר חב"ד
*הרב לוי יצחק הלוי הבר - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

סיום הרמב"ם

2017-08-30T06:39:01Z

צדק ג:

[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:סיום הרמבם טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] מנחה את הסיום בציון הרמב"ם]]
'''סיומי [[רמב"ם]]''' החלו עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד [[הרמב"ם]] בכל יום, אז כבר דיבר [[הרבי]] על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד.
ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי:

"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם".

בהמשך ה[[שיחה]] הבהיר הרבי כיצד צריך להיערך ה'סיום':
"ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או [[התוועדות]]) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב [[פסח]] עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'".

[[קובץ:סיום_הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף העכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]
== הסיום הראשון ==
בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום'{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ב עמ' 1304.}}: "יש להשתדל שיערכו "סיומים" על לימוד [[הרמב"ם]] בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה:

(א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה"סיום" תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב"ם, ובאופן זה יערכו "סיומים" במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל "סיום" לא יהיה גדול במיוחד.

(ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך".

.. ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]]
באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]] {{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}:

"עניין הנ"ל בקשר ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] צוין על-ידי אומות העולם מתוך "שטורעם" ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו "שטורעם" הכי גדול בקשר להרמב"ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם!

רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של [[הרמב"ם]] באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב"ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו"יקר תפארת גדולתו" בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל..."
[[קובץ:סיום הרמבם 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ב-[[770]], [[תשרי]] [[תשע"ז]]]]
את [[התוועדות]] [[י"א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ"ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב"ם, וכך התבטא{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ג עמ' 1697.}}:

"בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני".
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]]
חגיגת הסיום הראשון בארץ הקודש, נערכה ב[[חודש ניסן]] תשמ"ה, באולם בנייני האומה בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות, ובראשם האדמו"ר מגור, בעל 'לב שמחה' זצוק"ל. לצידו ישב ה'פני מנחם' זצוק"ל, שמילא את מקומו אחריו באדמו"רות גור. את הסיום ערך הגאון הרב יעקב לנדא, אב"ד בני-ברק. [[אברהם פריד]] הופיע ושר במהלך האירוע, הייתה זו ההופעה הראשונה שלו בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67535 אברהם פריד יסגור מעגל בסיום [[הרמב"ם]] ב'יד אליהו'] - {{אינפו}}}}.
==הסיום הוא עניין של כלל ישראל==
ב[[התוועדות]] ז' אדר ה'תשמ"ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכל אחד ואחת מישראל{{הערה|התוועדויות ה'תשמ"ה כרך ב עמ' 1306.}}: "ופשוט שכל הנ"ל אינו עניין של חוג מסוים וכיו"ב - שהרי לימוד [[הרמב"ם]] שייך לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב"כ, תורת משה רבינן, שייכת לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל "ממשה ועד משה לא קם כמשה"".

==חובת ההשתתפות חלה על כולם==
הרבי הדגיש (שב"ק פרשת בה"ב תשמ"ה) שחובת ההשתתפות בסיומים אינה רק על אלו שלמדו את השיעור היומי אלא על כל אחד ואחד{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ד עמ' 2071.}}:

גם אם מאיזו סיבה שתהיה אינם לומדים ג' פרקים ליום, כי אם פרק אחד או בספר המצוות, ואפילו אם עדיין לא התחילו ללמוד רמב"ם - יכולים וצריכים גם הם להשתתף ב"סיומים" על הרמב"ם, כי:

"לכל לראש - ישנו עניין להשתתף בשמחתו של חבירו, ועל-דרך [[משל]] ההשתתפות בשמחת [[נישואין]] של אחיו, שכן, אף שהחתונה שלו היתה לפני כמה וכמה שנים, או שעדיין קטן הוא שאין לו דעת ואינו שייך עדיין ל[[נישואין]] - מכל-מקום, משתתף אף הוא ושמח ורוקד בשמחת [[נישואין]] של אחיו, כאילו היתה זו שמחה שלו! ודוגמתו בנידון-דידן - ההשתתפות בשמחה של אותם יהודים שלמדו וסיימו את ספר הרמב"ם.

ובפרט שעל-ידי השתתפותו נוסף עילוי בעניין ד"ברוב עם הדרת מלך"... זאת ועוד: כאשר יבוא להשתתף ב"סיום" - ייצא נשכר בכך שהשתתף בלימוד הלכה ברמב"ם, שהרי בעת ה"סיום" לומדים את ההלכה האחרונה דספר, ו"מתכיפין התחלה להשלמה" - לימוד הלכה הראשונה דספר. ועל-דרך זה בנוגע לשאר דברי תורה הנאמרים בעת עריכת ה"סיום"".

==הסיומים מעוררים את הלימוד==
הרבי הזכיר מעלה נוספת לסיומי [[הרמב"ם]] בכך שהם גורמים להתעוררות בלימוד [[הרמב"ם]] היומי:

"רואים במוחש שכאשר עורכים חגיגה - באופן של פרסום כו', "ברוב עם הדרת מלך" בקשר ל"סיום הרמב"ם", אזי ניתוסף עוד יותר בלימוד הרמב"ם, ובכמה אופנים:

(א) פרסום העניין בכל מקום ומקום - גם ליהודים שלא שמעו עדיין אודות לימוד שיעור היומי ברמב"ם, ובמילא, יצטרפו גם הם ללומדי הרמב"ם.

(ב) גם אלו ששמעו על זה, אבל, לא נתעוררו עדיין להצטרף ללומדי [[הרמב"ם]] - הרי הרושם מחגיגת סיום [[הרמב"ם]] יעורר אותם להחליט ולהצטרף בפועל ממש ללומדי הרמב"ם.

(ג) גם אלו שמשתתפים כבר בלימוד [[הרמב"ם]] - יתוסף אצלם יותר חיות והתלהבות וחביבות כו', ובמילא, גם הלימוד עצמו יהיה ביתר יגיעה והתמסרות, ברוחם ונשמתם, וגם בגופם כו'".

=='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==
מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום [[הרמב"ם]] העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמורי"ם. הכינוס מאורגן על ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום [[הרמב"ם]] העולמי' נתן הרבי.
למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי:
"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תש"נ]]". "נתן ה' בליבם".

==סיום [[הרמב"ם]] בישראל==

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון [[הרמב"ם]] ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום.

כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].

==סיומי הלכות==
[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גערליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]
הרבי עודד ועורר על קיומם של סיומי הלכות, בנוסף לאירוע חגיגי גדול בסיום מחזור הלימוד כולו.

בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם על כל הלכות שגומרים ברמב"ם ומאז העניק הרבי מידי שבוע בקבוק משקה להרב [[מנחם נחום גערליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.

כמו כן, עודד הרבי את הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] להעלות על גבי הכתב את תוכן הדברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770 ואף הוציא לאור בן כרכים בשם תקופת מנחם.

== ראו גם ==
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 סידרת ליקוטים מקיפה מהוראות הרבי בנוגע לסיומי הרמב"ם]''' - מתוך [[חב"ד אינפו]]

*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 מארכיונו של [[מנחם גרליצקי]] {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז
*'''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/ סיום המחזור הראשון ברמב"ם בתות"ל המרכזית]''' {{תמונה|}} - {{אינפו|}}
;וידאו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54305 סיום [[הרמב"ם]] נוגע לכל העולם]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85162 הוידאו היומי: לערוך סיומי הרמב"ם בפאר והדר]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67195 הרבי מודה למשתתפים בסיומי הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79835 החזן וויליאמס בשירו לסיום הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74567 מעמד הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]

סיום הרמב"ם

2017-08-30T06:33:38Z

צדק ג:

[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:סיום הרמבם טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] מנחה את הסיום בציון הרמב"ם]]
'''סיומי [[רמב"ם]]''' החלו עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד [[הרמב"ם]] בכל יום, אז כבר דיבר [[הרבי]] על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד.
ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד יומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי:

"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם".

בהמשך ה[[שיחה]] הבהיר הרבי כיצד צריך להיערך ה'סיום':
"ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או [[התוועדות]]) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב [[פסח]] עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'".

[[קובץ:סיום_הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף העכט]] נואם בסיום [[הרמב"ם]] בבית הכנסת ב[[מצרים]]]]
== הסיום הראשון ==
בהתקרב מועד סיום המחזור הראשון הזכיר שוב הרבי על ההכנות הנדרשות לקראת ה'סיום'{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ב עמ' 1304.}}: "יש להשתדל שיערכו "סיומים" על לימוד [[הרמב"ם]] בכל מקום ומקום. וכמה אופנים בזה:

(א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו על-כל-פנים עשרה לומדים, ומקומות שמספר הלומדים היו פחות מעשרה - יצטרפו יחד עם מקום אחר, כך שעריכת ה"סיום" תהיה במעמד עשרה מלומדי הרמב"ם, ובאופן זה יערכו "סיומים" במקומות רבים, אף שמספר המשתתפים בכל "סיום" לא יהיה גדול במיוחד.

(ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך".

.. ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"".
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]]
באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]] {{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}:

"עניין הנ"ל בקשר ליום הולדתו של [[הרמב"ם]] צוין על-ידי אומות העולם מתוך "שטורעם" ופרסום הכי גדול, תוך כדי הזמנת מלכים ושרים, וברוב פאר והדר... הרי עובדה זו (שהדבר צוין על-ידי אומות העולם) מדגישה ביותר וביותר את גודל הנחיצות וההכרח שבני-ישראל יעשו "שטורעם" הכי גדול בקשר להרמב"ם, באופן שלא בערך כלל וכלל לגבי מה שעשו אומות-העולם!

רחמנא ליצלן אם מישהו יכול לחשוב: ראו מה שעשו גויים לכבודו של [[הרמב"ם]] באותם מדינות שבהם רדפו יהודים ויהדות... ואף-על-פי-כן, כעבור שמונה מאות וחמישים שנה אינם שוכחים לציין את יום הולדתו של הרמב"ם, להגדיל ולפרסם את שמו ו"יקר תפארת גדולתו" בכל העולם כולו, ובהדגשה - שהמדובר אודות יהודי ששמו היה כך וכך, ודירתו (באופן ארעי או אפילו יותר מאשר ארעי וכו') היתה במקום זה, וכל שאר פרטי הדברים דימי חייו; ולעומת זאת - מה עשו בני-ישראל..."
[[קובץ:סיום הרמבם 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ב-[[770]], [[תשרי]] [[תשע"ז]]]]
את [[התוועדות]] [[י"א ניסן]] באותה שנה (שנת הפ"ג) ייחס הרבי לרגל סיום הרמב"ם, וכך התבטא{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ג עמ' 1697.}}:

"בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני".
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]]
חגיגת הסיום הראשון בארץ הקודש, נערכה ב[[חודש ניסן]] תשמ"ה, באולם בנייני האומה בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות, ובראשם האדמו"ר מגור, בעל 'לב שמחה' זצוק"ל. לצידו ישב ה'פני מנחם' זצוק"ל, שמילא את מקומו אחריו באדמו"רות גור. את הסיום ערך הגאון הרב יעקב לנדא, אב"ד בני-ברק. [[אברהם פריד]] הופיע ושר במהלך האירוע, הייתה זו ההופעה הראשונה שלו בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67535 אברהם פריד יסגור מעגל בסיום [[הרמב"ם]] ב'יד אליהו'] - {{אינפו}}}}.
==הסיום הוא עניין של כלל ישראל==
ב[[התוועדות]] ז' אדר ה'תשמ"ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכל אחד ואחת מישראל{{הערה|התוועדויות ה'תשמ"ה כרך ב עמ' 1306.}}: "ופשוט שכל הנ"ל אינו עניין של חוג מסוים וכיו"ב - שהרי לימוד [[הרמב"ם]] שייך לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב"כ, תורת משה רבינן, שייכת לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל "ממשה ועד משה לא קם כמשה"".

==חובת ההשתתפות חלה על כולם==
הרבי הדגיש (שב"ק פרשת בה"ב תשמ"ה) שחובת ההשתתפות בסיומים אינה רק על אלו שלמדו את השיעור היומי אלא על כל אחד ואחד{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] כרך ד עמ' 2071.}}:

גם אם מאיזו סיבה שתהיה אינם לומדים ג' פרקים ליום, כי אם פרק אחד או בספר המצוות, ואפילו אם עדיין לא התחילו ללמוד רמב"ם - יכולים וצריכים גם הם להשתתף ב"סיומים" על הרמב"ם, כי:

"לכל לראש - ישנו עניין להשתתף בשמחתו של חבירו, ועל-דרך [[משל]] ההשתתפות בשמחת [[נישואין]] של אחיו, שכן, אף שהחתונה שלו היתה לפני כמה וכמה שנים, או שעדיין קטן הוא שאין לו דעת ואינו שייך עדיין ל[[נישואין]] - מכל-מקום, משתתף אף הוא ושמח ורוקד בשמחת [[נישואין]] של אחיו, כאילו היתה זו שמחה שלו! ודוגמתו בנידון-דידן - ההשתתפות בשמחה של אותם יהודים שלמדו וסיימו את ספר הרמב"ם.

ובפרט שעל-ידי השתתפותו נוסף עילוי בעניין ד"ברוב עם הדרת מלך"... זאת ועוד: כאשר יבוא להשתתף ב"סיום" - ייצא נשכר בכך שהשתתף בלימוד הלכה ברמב"ם, שהרי בעת ה"סיום" לומדים את ההלכה האחרונה דספר, ו"מתכיפין התחלה להשלמה" - לימוד הלכה הראשונה דספר. ועל-דרך זה בנוגע לשאר דברי תורה הנאמרים בעת עריכת ה"סיום"".

==הסיומים מעוררים את הלימוד==
הרבי הזכיר מעלה נוספת לסיומי [[הרמב"ם]] בכך שהם גורמים להתעוררות בלימוד [[הרמב"ם]] היומי:

"רואים במוחש שכאשר עורכים חגיגה - באופן של פרסום כו', "ברוב עם הדרת מלך" בקשר ל"סיום הרמב"ם", אזי ניתוסף עוד יותר בלימוד הרמב"ם, ובכמה אופנים:

(א) פרסום העניין בכל מקום ומקום - גם ליהודים שלא שמעו עדיין אודות לימוד שיעור היומי ברמב"ם, ובמילא, יצטרפו גם הם ללומדי הרמב"ם.

(ב) גם אלו ששמעו על זה, אבל, לא נתעוררו עדיין להצטרף ללומדי [[הרמב"ם]] - הרי הרושם מחגיגת סיום [[הרמב"ם]] יעורר אותם להחליט ולהצטרף בפועל ממש ללומדי הרמב"ם.

(ג) גם אלו שמשתתפים כבר בלימוד [[הרמב"ם]] - יתוסף אצלם יותר חיות והתלהבות וחביבות כו', ובמילא, גם הלימוד עצמו יהיה ביתר יגיעה והתמסרות, ברוחם ונשמתם, וגם בגופם כו'".

=='סיום [[הרמב"ם]] העולמי'==
מידי שנה מתקיים בשכונת המלך 'קראון הייטס' מעמד סיום [[הרמב"ם]] העולמי, בהשתתפות גדולי הרבנים והאדמורי"ם. הכינוס מאורגן על ידי הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית. את השם 'סיום [[הרמב"ם]] העולמי' נתן הרבי.
למארגן - הרב שמואל בוטמן, כתב הרבי:
"אזכיר על הציון, להצלחה רבה ומופלגה, רבות מופתי בשמחת משנה תורה דשנת [[תש"נ]]". "נתן ה' בליבם".

==סיום [[הרמב"ם]] בישראל==

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון [[הרמב"ם]] ב[[טבריה]], ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום.

כיום מידי שנה מתקיים הסיום במקום עצמו ולאחר-מכן ממשיך באחד האולמות בעיר. האירוע בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].

==סיומי הלכות==
[[תמונה:הרב ראפ.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[מנחם נחום גערליצקי]] ב[[התוועדות]] סיום הלכות ברמב"ם ב-[[770]]]]
הרבי עודד ועורר על קיומם של סיומי הלכות, בנוסף לאירוע חגיגי גדול בסיום מחזור הלימוד כולו.

לאורך השנים העניק הרבי כמעט מידי שבוע בקבוק לחיים לרב [[מנחם נחום גערליצקי]], העורך את סיומי הרמב"ם ב-[[770]] בתור השתתפות בסיומים, והוציא תשובות מעודדות על הדו"חות מהסיומים, וכן לקהילת אנ"ש בצפת שארגנה משלחות לסיומי ההלכות ברמב"ם על ציונו בטבריה.

כמו כן, עודד הרבי את הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] להעלות על גבי הכתב את תוכן הדברים שאמר בסיום הרמב"ם ב-770.

== ראו גם ==
*[[תקנת לימוד הרמב"ם]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 סידרת ליקוטים מקיפה מהוראות הרבי בנוגע לסיומי הרמב"ם]''' - מתוך [[חב"ד אינפו]]

*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 מארכיונו של [[מנחם גרליצקי]] {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז
*'''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/ סיום המחזור הראשון ברמב"ם בתות"ל המרכזית]''' {{תמונה|}} - {{אינפו|}}
;וידאו
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54305 סיום [[הרמב"ם]] נוגע לכל העולם]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85162 הוידאו היומי: לערוך סיומי הרמב"ם בפאר והדר]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67195 הרבי מודה למשתתפים בסיומי הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79835 החזן וויליאמס בשירו לסיום הרמב"ם ● וידאו]''' - {{וידפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74567 מעמד הסיום על קבר הרמב"ם בטבריה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]

שלום ברוכשטט

2017-08-30T06:29:50Z

צדק ג:

[[קובץ:שלום ברוכשטט.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוכשטט]]
[[קובץ:ברוכשטט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בעל מנגן|מנגן]] ב[[התוועדות]] [[סיום הרמב"ם]] ב[[770]]]]
ר' '''שלום הלוי ברוכשטט''', [[בעל מנגן]] חסידי, מחבר מידי שנה [[ניגון]] חסידי על הקאפיטול [[תהלים]] של [[הרבי]], רבים מהם נבחרו על ידי ה[[חסידים]] ובשנים מאוחרות יותר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. חלק מניגוניו התחיל הרבי לנגן בעצמו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] ב[[שבת קודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוכשטט בישיבה בכפר שני מימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת חפירת שוחה לצורכי ביטחון ב[[מלחמת ששת הימים]] בחצר [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] (שני מימין)]]
נולד למשפחה של [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] ב[[ארץ הקודש]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נסע לרבי בפעם הראשונה לקראת שנת ה'[[קבוצה]]' שלו שהתחילה ב[[חג הפסח]] [[תשכ"ח]]. כשהגיעו ל-[[770]] נעמדו חברי הקבוצה החדשה ב'הול' ליד [[גן עדן התחתון]] וכשהרבי עבר לידם איחל: {{ציטוטון|א' כשרן און א פריילכן הכנות צו פסח}}.

בסיום שנת ה'קבוצה', לאחר חג הפסח [[תשכ"ט]] נאלץ לנסוע חזרה ארצה, משום ההסכם שהושג עם [[צה"ל]] בקשר לנסיעתם ל'קבוצה', שיחזרו מיד בסיום השנה.

בארץ הקודש שימש כרכז הפעולות של [[צא"ח]] תחת ר' [[מאיר פריימן]].

בשנת [[תשל"ה]] נסע לרבי, ונשא לאשה את בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[צרפת]]. לאחר ה[[שידוך]] נכנס עם כלתו ל'[[יחידות]]' אצל הרבי ושאל האם לאחר נישואיו ללמוד ב'[[כולל]]', והרבי השיב כי זהו דבר נכון מאוד. אחרי החתונה שאל את הרבי האם לנסוע ל[[צרפת]] ל[[שליחות]] תחת חותנו, הרבי השיב בשלילה והורה לו להישאר לגור ב[[קראון הייטס]].
==כבעל מנגן==
כילד השתתף רבות במקהלות של ילדים והופיע בין השאר בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ובבנייני האומה ב[[ירושלים]].

מספר [[ניגוני התוועדות]] כתב מפי [[חסידים]], בהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]] ו[[ניגון רע"ט|רע"ט]] שב[[ספר הניגונים]].

בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' [[פייטל לוין]] לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי.

לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים.

לקראת י"א ניסן [[תשמ"ה]] הלחין ניגון על פסוק ח' בפרק פ"ד, ולימד את הבחורים את הניגון החדש. באותה עת הגיעו חסידים נוספים שהלחינו ניגון לכבוד יום ההולדת של הרבי, ולימדו אותם גם הם בזאל הקטן, ועד להתחלת ה[[תפילה]] עם הרבי שרר בלגן ורעש גדול.

כשנכנס הרבי לתפילה החל בנו הקטן, זלמן, לשיר את הניגון של אביו וכשהרבי החל לעודד הצטרף כל הקהל, מה שנתן את החותם על בחירת הניגון החדש, והיה הפעם הראשונה בה נבחר הניגון שלו על פני [[ניגונים]] אחרים. גם בשנה שלאחריה, [[תשמ"ו]] חיבר ניגון שהתקבל.

בשנת [[תשמ"ז]] הוקמה לראשונה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] שתפקידה היה לבחור את הניגון מבין שלל הניגונים שהולחנו מידי שנה, אך באותה שנה לא נבחר הניגון שהלחין, ולמרות זאת הושר ניגונו בפני הרבי מספר פעמים.

בשנת [[תשמ"ח]] בחרה הוועדה את ניגונו של ר' [[אהרון בלסופסקי]] על המלים "אוהב השם שערי ציון". ב[[שיחת קודש|שיחה]] שנשא הרבי ב[[התוועדות]] של י"א בניסן הסביר את המלים "לבני קורח מזמור שיר יסודתו בהררי קודש" שבפרק פ"ז, והוא הבין שבשנה הבאה עליו להלחין ניגון על המלים הדומות למלים אלה. בשנת [[תשמ"ט]] הלחין את הניגון על המלים "שיר מזמור לבני קורח" ושוב בחרה הועדה ניגון אחר. אולם ב[[התוועדות]] של הרבי, אחרי שניגנו את הניגון החדש שבחרה הועדה, החל הרבי ב[[שיחת קודש|שיחה]] בה הסביר את המלים "שיר מזמור לבני קורח" שבפרק התהלים החדש ומיד בסיום השיחה התחיל ה'[[חוזר]]' ר' [[יואל כהן]] את הניגון שלו, שעל מילותיו דיבר הרבי בשיחה. הרבי עודד נמרצות את השירה, והניגון התקבל.

בשנת [[תש"נ]] חיבר את הניגון על הפסוק "כרתי ברית לבחירי", כשהניגון מסיים במלים שבסיום הפרק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן". ב[[התוועדות]] י"א ניסן הסביר הרבי את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה ב[[מחשבה]] תחילה", ובעקבות זאת הוסיף לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
==לקריאה נוספת==
* שלמה ברמן, '''פס הקול של י"א ניסן''', ראיון חגיגי עם ר' שולם ברוכשטט לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1554.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19086 הניגון לפרק ק"ה] י"א ניסן תשס"ו.
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=14271 הניגון לפרק ק"ו], י"א ניסן תשס"ז.
* [http://shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1116 הניגון לפרק ק"ט], י"א ניסן תש"ע.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60930 הניגון לפרק קי], י"א ניסן תשע"א.
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=55854 הניגון לפרק קיא], י"א ניסן תשע"ב.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81069 הניגון לפרק קיג], י"א ניסן תשע"ד.
{{מיון רגיל: ברוכשטט שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]

ימות המשיח בהלכה

2017-08-30T06:26:32Z

צדק ג:

'''יְמוֹת ה[[משיח]] בהלכה''' הוא ספר אנציקלופדי-תורני לעיונים ובירורים בסוגיות ה[[גאולה]] ו[[ימות המשיח]] לאור [[ההלכה]].הכולל שני כרכים נערך על ידי הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] ויצא לאור ח"א בשנת [[תשס"ה]] וח"ב בשנת [[תשע"א]].

הספר כולל חקר ועיון בשיטת [[הרבי]] בביאוריו על [[גאולה]] ו[[משיח]], לצד דיונים בשיטות הראשונים והאחרונים, בשקו"ט ההלכתי בכל עניני ביאת המשיח, ימות המשיח, [[בית המקדש]] השלישי, תחיית המתים, ועוד.

יצא לאור על ידי קובץ [[הערות וביאורים אוהלי תורה]].

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]] [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ביאורים בנגלה]]

אברהם יצחק ברוך גרליצקי

2017-08-30T06:23:33Z

צדק ג:

[[קובץ:גרליצקי את.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי]]
הרב '''אברהם יצחק ברוך גרליצקי''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומנהל מערכת [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מונטריאול]] ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]], שהיה [[משפיע]] הקהילה.

בשנת [[תשכ"ה]] ייסד יחד עם ר' [[שלמה זרחי]] ר' [[אפרים פיקרסקי]] ר' [[יהודה לייב שפירא]] ר' [[שלום בער לויטין]] ר' [[נתן וולף]] ור' [[יהושע דוברבסקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].

בהמשך לזה קיבל אישור מיוחד מהרבי שבלילות שהוא עובד על ההנחות למחרתו הוא פטור מלבוא לסדר חסידות עד כדי כך
שפעם כשר' [[זלמן גורארי']] היה ביחידות התלונן הרבי "קיינער קאך זיך ניט אין די שיחות אחוץ די איין גערליצקי'ס א זון" (אף אחד לא מעוניין בשיחות חוץ מבנו של גערליצקי)

בתקופה שקדמה לנישואיו עם רעייתו (בתו של ר' [[בנימין לויטין]], ונכדת הרב [[שמואל לויטין]]), עורר הרבי על חיזוק האחיזה היהודית בשכונת [[קראון הייטס]] בעקבות [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|הבריחה הגדולה]], וביקש לערוך את החתונות דווקא בתחומי השכונה על מנת לחזק את ההתיישבות במקום.

למרות שלא היו באותה תקופה בתחומי [[קראון הייטס]] אולמות מספיק מתאימים לעריכת חתונות כפי שהיה נהוג, היה הרב גערליצקי הראשון לקיים את חתונתו כרצון הרבי בתחומי השכונה, וחגיגת נישואיו התקיימה ב[[כ"ז אדר|כ"ז אדר א']] [[תש"ל]] באולם "יאנג יזרעאל" שבקראון הייטס.

לאחר נישואיו הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכיום הוא נחשב לאחד ה[[ר"מ|ר"מים]] האהובים במיוחד בישיבה, והוא נודע כמסור לתלמידיו. אחד הביטויים לכך הוא ביום הולדתו, שעורכים לו [[התוועדות]] גדולה ובכל שנה קונים לו התלמידים מתנה מיוחדת ודואגים לפרסם מודעות מזל טוב בכל השכונה.

בשנת [[תשמ"א]] הקים את מערכת הערות וביאורים. את רוב המענות והשיחות שדיבר בהם הרבי על הקבצים הוציא לאור בספר מיוחד.

==ספריו==
*[[ימות המשיח בהלכה]], ב' כרכים.

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, אברהם יצחק ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-30T06:08:08Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומועדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע על כל הלכות. משבועות תשמ"ט עד ויקהל תשנ"ב נתן לו הרבי כל שבת בקבוק [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק אותם תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גערליצקי]], ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*ר' חיים שפיגלמן -מונטריאול.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - רחובות
*ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס
*ר' ישעיה שטראקס - מוריסטאון
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש
*ר' שלום גרינוולד - כפר חב"ד
*הרב לוי יצחק הלוי הבר - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-30T06:00:37Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומעדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיכומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גערליצקי]], ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*ר' חיים שפיגלמן -מונטריאול.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - רחובות
*ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס
*ר' ישעיה שטראקס - מוריסטאון
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש
*ר' שלום גרינוולד - כפר חב"ד
*הרב לוי יצחק הלוי הבר - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-30T05:59:57Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומעדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיכומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גערליצקי]], ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*ר' חיים שפיגלמן -מונטריאול.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - רחובות
*ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס
*ר' ישעיה שטראקס - מוריסטאון
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש
*ר' שלום גרינוולד - כפר חב"ד
*הרב לוי יצחק הלוי הבר - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-30T05:58:57Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומעדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיכומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*ר' חיים שפיגלמן -מונטריאול.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - רחובות
*ר' נפתלי גרינוולד - קראון הייטס
*ר' ישעיה שטראקס - מוריסטאון
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' שמואל גרינוולד - פלאטבוש
*ר' שלום גרינוולד - כפר חב"ד
*הרב לוי יצחק הלוי הבר - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-30T05:53:03Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] וחכמת נשים.

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומעדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיכומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*הרב חיים שפיגלמן -מאנטריאל.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד
*ר' שמואל גרינוולד
*ר' שלום גרינוולד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-29T18:22:34Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומעדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיכומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גערליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.
*הרב חיים שפיגלמן -מאנטריאל.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד
*ר' שמואל גרינוולד
*ר' שלום גרינוולד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-29T18:20:58Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשט"ז]] לאביו הרב [[משה אליהו גערליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"א]] עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בשנת [[תשמ"ד]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, הקים שיעור קבועה בכל ערב (כולל שבת ומעדים) של לימוד שלושה פרקים רמב"ם היומי (השיעור קיים עד היום הזה) בהתחלה התחיל בעידוד של הרבי לערוך סיומי הרמב"ם רק על ספר שלם. בשבועות תשמ"ט היה התוועדות פטאומית בהתוועדות ההוא ביקש הרבי שיערכו סיומי הרמב"ם גם על סיומי ההלכות, את הארגון של הסיכומים נתן לו הרבי ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גרליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד
*ר' שמואל גרינוולד
*ר' שלום גרינוולד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מנחם נחום גרליצקי

2017-08-29T18:02:14Z

צדק ג:

[[קובץ:גערליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גערליצקי ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]
הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' הוא גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש של [[770]] ומנהל [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]].

==תולדות חיים==
נולד במונטריאול בשנת [[תשי"ח]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] שהיה [[משפיע]] קהילת חב"ד המקומית, ולאמו חנה עטקא.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובהמשך שימש בשנת [[תשל"ח]] כשליח בישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר מלכה בת ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]], לקח על עצמו בסוף שנת [[תשמ"ב]] את ניהול [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]].

עם הודעתו של הרבי על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] היומי, ובקשתו לערוך התוועדויות בקשר עם סיומי ההלכות, לקח על עצמו את הארגון ומאז ואילך מארגן כבר למעלה משלושים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע, בעידודו של [[הרבי]]. בשנים עברו היה נוהג לעיתים קרובות לקחת בקבוקי [[משקה]] עבור ההתוועדויות שנערכו בקשר עם סיומי הרמב"ם, והוא מחזיק במאות בקבוקים כאלו השמורים תחת ידו באוסף מיוחד.

בנוסף, מארגן מידי שנה את הסיומי מסכת בתשעת הימים ב-770 לאחר תפילת ערבית, כפי הוראתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ז]] נבחר לראשונה לשמש כגבאי ב-[[770]] ומאז נבחר פעמים רבות להמשיך ולשמש בתפקיד זה. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]], נבחר פעם נוספת כשהוא מקבל את מספר הקולות הרב ביותר מבין המועמדים הנוספים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 חב"ד אינפו].}}.

בשנת תשע"ד חדל לשמש בתפקיד הגבאי, ומאז מתמסר ביתר שאת לארגון סיומי ההלכות ברמב"ם וסידור מקומות יציאה למבצעים בחגים ובמועדים.

==משפחתו==
=== אחיו ===
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].
*הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]] (אב"י), ר"מ ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (שני חלקים).

=== גיסיו ===
'''למשפחת גרליצקי:'''
*הרב מרדכי ברגר - [[אטווא]].
*ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].
*ר' שלום אייזנבך - [[מונטריאול]].
*הרב אליעזר ריבקין - טמפה - פלורידה.

'''למשפחת גרינוולד:'''
*ר' מנחם מענדל גרינוולד - ברוקלין
*ר' נפתלי גרינוולד - ברוקלין
*ר' ישעיה שטראקס - ברוקלין
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] - צפת
*ר' פרץ גרינוולד - לונג ביטש
*ר' יצחק גרינוולד - כפר חב"ד
*ר' ישראל גרינוולד
*ר' שמואל גרינוולד
*ר' שלום גרינוולד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/20-10-2016-23-04-58-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ויוסיפו בעניני מנחם]''' סקירה על סיומי ההלכות בספר הרמב"ם ב-770 שבארגונו {{PDF}} בתוך קובץ הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

ועד להפצת שיחות

2017-08-29T17:58:04Z

צדק ג:

'''ועד להפצת שיחות''' תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה|מוגהות]] של [[הרבי]], הועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]].

== הקמת הועד ומהותו ==
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בשנת [[תשי"א]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').

בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על-ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על-ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמא לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[שערי הספרים של רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על-ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד.

ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל"ז]].

== הוצאה לאור ==
[[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].

בשנת [[תשל"ט]] [[הרבי]] ביקש שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי [[קה"ת]] לאור.

== חברי הועד ==
יושב ראש הועד הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]] והרב [[שלום יעקבסון]].

הגהה של האידית היה ע"י ר' [[היישקע דובראווסקי]]

הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

== הספרים שבהוצאת הועד ==
במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

*סט [[לקוטי שיחות]] (האורגינל).
*סט [[לקוטי שיחות פרשיות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
*סט [[לקוטי שיחות מועדים]] הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים{{הערה| [[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר}}.
*סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות.
*סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי.
*סט [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]].
*סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
*ספר [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]].
*סט [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]].
*סט [[ספר המאמרים - מלוקט]] - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח]].
*ספר [[אוצר חידושים בש"ס]] כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב [[שלום דוב וולפא]].
*סט [[ספר השיחות]] - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
*סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
* [[חומש אור מנחם]].
* [[תהילים]] [[תהלות מנחם]].
* [[בשורת הגאולה]].
*שידוכים ו[[נישואין]] - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא.
* מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק [[תהילים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות בעניני גאולה ומשיח.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב [[מרדכי אליהו]] את [[חומש אור מנחם]]] {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת] - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]