חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ט"ז באדר

2013-11-25T19:35:02Z

צדיקוו: /* ימי חב"ד */

{{חודש אדר}}{{אדרים}}
'''ט"ז באדר''' הוא היום השישה עשר ב[[חודש אדר]].

==אירועים ביהדות==
שיבת ציון
על חומותיך ירושלים, ביום זה החלה בנייתם של חומות ירושלים על ידי עולי 'שיבת ציון' בהנהגת עזרא ונחמיה

*[[תקפ"ה]] - רבי שלום חריף אולמר, מחבר הספר 'דברי רש', נפטר.
*[[תרמ"ג]] - רבי אלעזר מנחם בידרמן מ[[לעלוב]], נפטר.
*[[תרנ"א]] - רבי מנחם כץ מפרוסטניץ, אב"ד צהלים, נפטר.
*[[תשנ"ו]] - רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] (ה"פני מנחם"), נפטר.
*[[תשס"ה]] - רבי פנחס יהודה ליברמן, מחבר הפירוש 'פתלי לב' על הספר "חובת הלבבות", נפטר.

==[[ימי חב"ד]]==
*[[תש"ט]] - משלחת מיוחדת מטעם ממשלת [[ארצות הברית]] הגיעה לביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.

{{להיום יום|ט"ז|אדר א'}}
{{להיום יום|ט"ז|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו יו]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

ה' בשבט

2013-11-25T19:34:47Z

צדיקוו: /* אירועים ביהדות */

{{חודש שבט}}
'''ה' בשבט''' הוא היום החמישי ב[[חודש שבט]].

==אירועים ביהדות==
*[[תרנ"ב]] - ישיבת וולוז'ין נסגרה על ידי רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, בעקבות דרישת הממשל הרוסי לשלב בישיבה לימודי חול.
*[[תרס"ה]] - רבי יהודה לייב אלתר (ה"שפת אמת"), ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]], נפטר.

{{להיום יום|ה'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ה]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

ב' באדר

2013-11-25T19:34:31Z

צדיקוו: /* ימי חב"ד */

{{חודש אדר}}{{אדרים}}
'''ב' באדר''' הוא היום השני ב[[חודש אדר]].

==אירועים ביהדות==
*[[תק"ב]] - רבי מאיר כ"ץ פפריש, מחבר ספר 'אור צדיקים', נפטר.
*[[תקס"ב]] - רבי יום טוב אלגאזי (המהרי"ט), נפטר.
*[[תש"א]] - רבי יעקב יחזקאל גרינוולד מ[[פאפא]], מחבר ספר 'ויגד יעקב', נפטר.
*[[תשל"ז]] - רבי [[ישראל אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] ו מחבר ספר 'בית ישראל', נפטר.
*[[תשמ"א]] - רבי יוסף דב סולובייצ'יק, ראש ישיבת [[בריסק]] ב[[ירושלים]], נפטר.

==[[ימי חב"ד]]==
*[[תרצ"ח]] - לילה בו התרחש [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מעצרים]] ב[[רוסיה]], בו נעצרו עשרות [[חסיד]]ים.

{{להיום יום|ב'|אדר א'}}
{{להיום יום|ב'|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ב]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

שושלת פשיסחא

2013-11-25T19:34:11Z

צדיקוו:

[[קובץ:היהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של היהודי הקדוש בפשיסחא, פולין.]]
'''שושלת פשיסחא''' מתחילה ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו ב[[י"ט בתשרי]] ה'[[תקע"ד]] הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, (ה'תקכ"ה, / ה'תקכ"ז – [[י"ב באלול]] ה'[[תקפ"ז]]), אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש.

{{ערך מורחב|ביאלא}}

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] (ה'תקמ"ז - [[כ"ב בשבט]] ה'[[תרי"ט]]), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מ[[גור]]. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק .

בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, היתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. מחסידות זו מסתעפת חצר [[ראדזין]].

החידושי הרי"ם לעומת זאת, נשאר בחצר קוצק, ולאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק הוא הוכתר לאדמו"ר. לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.

לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF>המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.</REF> ועם אדמו"ר הריי"צ.

{{ערך מורחב|גור}}

אחד מחסידיו המפורסמים של רבי מנחם מנדל הוא חתנו, רבי [[אברהם בורנשטיין]], בעל האבני נזר ואגלי טל.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

אשדוד

2013-11-25T19:33:47Z

צדיקוו: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:הרב שניאור גודמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שניאור גודמן]]'''אשדוד''' היא העיר החמישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה בשנת [[תשט"ז]]. העיר נמצאת מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון, ממערב לגן-יבנה וממזרח לים התיכון.אשדוד קרויה על שם אחת מחמשת ערי פלשתים. עוד מראשית ימיה הייתה עיר נמל ואחד מסמלי העיר הוא נמל אשדוד, אחד משלושת נמלי המסחר של ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה היישוב 211,300 תושבים.

באשדוד גר האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירה, בן הצדיק ה'בבא מאיר' שאמר על הרבי '''גדול שבגדולים''', ונכד הבבא סאלי.

== בתי חב"ד ==
מנהל: הרב שניאור גודמן. הגיע ל[[אשדוד]] בשנת [[תשמ"א]]. ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בעיר אלפים-רבים של ילדי התתי"ם בהשתתפות נציגי [[בעלזא]] ו[[גור]].

בתי חב"ד בשכונות:
*דוברי צרפתית - מנהל: הרב יצחק בניסטי.
*מפעל אלת"א - מנהל: הרב יוסף יצחק זקלס.
*רובע הסיטי - הקריה - מנהל: הרב יוסף יצחק פרידמן. הגיע ל[[אשדוד]] בשנת [[תשס"ה]].
*רובע י"א - מנהל: הרב מרדכי לאופר.
*רובע י"ג - מנהל: הרב שלום מישלובין.

== מוסדות חב"ד ==
בעיר פועל שלושה בתי כנסת: בית כנסת חב"ד רובע ג', בית כנסת חב"ד רובע י"ג, בית כנסת חב"ד הקריה. בי"ס חב"ד ממ"ד לבנות, שוכן ברובע י"ג מתחנכים בו כמאתיים ילדים מכל איזורי העיר. תלמוד תורה חב"ד ממ"ד לבנים, שוכן באגף נפרד ובו מתחנכים כ70 ילדים. פועל כתלמוד תורה. שנת הלימודים היא כפי הנהוג בתלמודי תורה. מר"ח אלול ועד תשעה באב. שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד.

==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabadashdod.co.il/ לאתר חב"ד אשדוד]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

ז' בתמוז

2013-11-25T19:33:26Z

צדיקוו: /* אירועים ביהדות */

{{חודש תמוז}}
'''ז' בתמוז''' הוא היום השביעי ב[[חודש תמוז]].

==אירועים ביהדות==
*[[תשנ"ב]] - [[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]], האדמו"ר מ[[גור]], נפטר.

{{להיום יום|ז'|תמוז}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ז]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

יצחק טוביה וייס

2013-11-25T19:32:59Z

צדיקוו: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:ווייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווייס]]
רבי '''יצחק טוביה וויס''', הינו גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].

== תולדות חייו ==

הרב וייס נולד בסלובקיה. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] למד בישיבת פרשבורג {{מקור}}. אחר כך נדד מ[[ברטיסלאבה|פרשבורג]] ל[[לונדון]] שב[[אנגליה]]. בלונדון למד בישיבת שניידר ומשם הצפין ל[[גייטסהד]] ולמד בכולל גייטסהד. אחר כך חזר ללמד בישיבה בלונדון.

משם עבר ל[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] שבה גר כשלושים ושבע שנים. בתחילה היה [[ראש ישיבה|ר"מ]] בישיבת עץ חיים בווילרייק. בהמשך התמנה לדיין בית הדין שב[[אנטוורפן]]. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי [[חסידות גור|גור]] באנטוורפן.

החל לכהן כ[[אב בית דין|גאב"ד]] העדה החרדית ב[[י"ד בתמוז]] [[תשס"ג]] לאחר פטירת קודמו בתפקיד, הרב [[ישראל משה דושינסקיא]].

הרב וייס נישא לאלמנתו של הרב [[פרץ אוריאל צימר]].

== קשריו עם הרבי ==

הגאב"ד ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]].

בפעם האחרונה שהיה אצל הרבי, יום לפני מאורע [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נתן לו הרבי שלושה דולרים. הרבי הסביר כי דולר אחד בשבילו, אחד בשביל משפחתו ואחד בשביל הרבנות.

הגאב"ד זכה ללמוד בקביעות את [[תורת החסידות]] עם ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], בתקופת שהותו ב[[לונדון]].

בשנת [[תש"ע]] ביקרו אצל הגאב"ד משפיעי חב"ד, ובהם: ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], הרב [[אברהם מנדל ווכטר]], הרב [[אהרן שפירא]] גאב"ד פרדס כץ ב[[בני ברק]], הרב [[יעקב גלבשטיין]] והרב [[שמעון רבינוביץ]].

== קישורים חיצונים ==

[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51538 הגאב"ד עם הרב יואל כהן מספר על ביקורו אצל הרבי]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)

2013-11-25T19:32:19Z

צדיקוו: /* קישורים חיצוניים */

[[הרב]] '''יהודא אריה אלתר''' ע"ה הוא בנו הרביעי של ה[[אדמו"ר]] [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]].

הרב אלתר נולד ביום ט' [[שבט]] [[תשכ"א]] לכ"ק רבי פנחס מנחם אלתר מגור (ה'פני מנחם'), ונקרא על-שם ה'שפת אמת' זי"ע, "[[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה]]". לאחר הברית נודע כי לשפת אמת קראו גם לייב אלא ששם זה השתקע, והשם שונה ל'יהודה אריה לייב'.

כבר בצעירותו נודע כ[[למדן]] עצום. בהתכתבויות של אביו עם הרבי, מתעניין הרבי בשלומו. באותו זמן היה ר' יהודה אריה מקורב מאד ל[[הסטייפלר]].

בחודש [[סיוון]] [[תשל"ט]] נלקח ל[[חתן]] על ידי ר' [[מנשה קליין]] מאונגר והחתונה התקיימה ב[[ארצות הברית]] בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] בהשתתפותו של רבי [[שמחה בונם אלתר]]{{הערת שוליים|ראה בספר "פני משנה" בארוכה}}. בהמשך הם גם ערכו שבע ברכות בארץ ישראל בו השתתף גם הסטייפלר.

בשבע ברכות, לפני שחזרו לארץ, בי"ג [[אלול]], נכנסו המחתונים עם החתן ל[[יחידות]] אצל הרבי. ביחידות זו היו ביטויים מפליאים אודות החתן, שחלקם לא באו בדפוס{{הערת שוליים|דברי ר' מנשה קליין בהספד על בעל הפני מנחם בשנת [[תשנ"ו]], וראה ג"כ ב[[שיחות קודש תשל"ט]] עמ' 761.}}. כבר בפתח השיחה ציווה הרבי שיביאו כסא לר' יהודה אריה, משום "כבוד מלכות" והתעניין בפרטי ה[[חתונה]] וה[[שבע ברכות]] ובהמשך התעניין אודותיו מספר פעמים.

בהגיעו ל[[ירושלים]] נקרא ר' ארי' לשמש כרב ו[[מורה צדק]] בשכונת 'רובינשטיין' בירושלים, בד בבד עמד בראש כולל גור ב[[ירושלים]].

בימים הסוערים בין [[חב"ד]] ו[[גור]] לבין חלק מהציבור הליטאי הי' ר' ארי' המקשר בין [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[הועד למען שלימות העם]], לבין בית אביו ודודו ה'לב שמחה'.

בשנת [[תשמ"ה]] הי' בין מארגני [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]].

בחודש [[אלול]] [[תשמ"ז]], בעת שיצא ר' ארי' ל[[תפילת שחרית]] פגע בו אוטובוס, במשך כ-3 שבועות שכב ר' ארי' ב[[בית רפואה]] כשהוא בסכנת חיים. הרבי התעניין מאוד במצבו ובמהלך [[כוס של ברכה]] כאשר עבר לפניו העסקן ר' [אלימלך ניימן]] התעניין: "מה שלום האחיין [של הלב שמחה]?", ודיבר על סוג הפגיעה ב[[מוח]] ודרכי ה[[רפואה]]. בערב [[סוכות]] שלח הרבי את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] לבדוק מה שלום ר' ארי'{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}.

בליל יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]] נפטר בהיותו בן 27 שנים בלבד. כשסיפרו לרבי את הבשורה ניכר על פני קדשו צער גדול{{הערת שוליים|מפי הרב גרונר}}, כמו כן, שלח הרבי לאביו מכתב תנחומים.

==בנו==
*הגה"ח ר' אברהם מרדכי.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור אצל הרבי בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781] באתר [[היברו בוקס]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

כ"ג באדר

2013-11-25T19:31:31Z

צדיקוו: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אדר}}{{אדרים}}
'''כ"ג באדר''' הוא היום העשרים ושניים ב[[חודש אדר]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - היום הראשון לשבעת ימי המילואים לחנוכת ה[[משכן]] על ידי [[משה רבינו]].
*[[תרכ"ו]] - רבי [[יצחק מאיר אלתר]], ה[[אדמו"ר]] הראשון ומייסד [[חסידות גור]], מחבר הספר "חידושי הרי"מ", נפטר.
*[[תקמ"ז]] - רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר הספר 'חיים וחסד', נפטר.
*[[תרנ"א]] - רבי יעקב רקח, מחבר ספר 'שולחן לחם הפנים', נפטר.
*[[תרס"ה]] - רבי יעקב יצחק מ[[ביאלה]], מחבר הספר 'דברי בינה', נפטר.
*[[תרפ"א]] - רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר הספר 'תורת רפאל', נפטר.
*[[תשל"ג]] - רבי יהודה משה דנציגר – טיברג אלכסנדר, מחבר הספר 'אמונת משה', נפטר.

{{להיום יום|כ"ג|אדר א'}}
{{להיום יום|כ"ג|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו כג]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

יצחק פלקסר

2013-11-25T19:31:03Z

צדיקוו: /* קישורים חיצונים */

{{דמות
|שם=יצחק פלקסר
|כינוי=הרב פלסקר
|תמונה=[[קובץ:פלקסר.jpg|250px]]
|תיאור=חבר מועצת גדולי התורה
|תאריך לידה=[[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]]
|מקום לידה=ולוצלווק, [[פולין]]
|תאריך פטירה=[[י' באייר]] [[תשנ"ט]]
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=ארץ ישראל
|תפקידים נוספים= מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]] וחבר מועצת גדולי התורה
|רבותיו= רבי [[מאיר שפירא]]
|תלמידיו=
|חיבוריו= שערי יצחק
|השתייכות=[[חסידות גור]]
}}
הרב '''יצחק פלקסר''' היה [[חסיד]] [[גור]] ומעריץ של [[הרבי]]. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]]. מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה ומחבר הספר 'שערי יצחק' (18 כרכים) על ה[[ש"ס]]. נולד ביום [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[י' באייר]] [[תשנ"ט]] ב[[ארץ ישראל]].

==ביוגרפיה==
הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]], שנהיה לרבו המובהק. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת [[תשי"ט]] התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה".

הרב פלקסר היה מוערך על ידי גדולי ישראל. בשנת [[תשי"ב]] כתב עליו הרב מצ'בין: {{ציטוטון|הרב הגאון החריף ובקי, זך ה[[שכל]] יקר ערך . . כאשר עיינתי בהם מצאתי עונג לנפשי לראות כי ברכה בו, ומפלפל בטוב טעם ושכל צח בסוגיות ה[[ש"ס]] ובראשונים ואחרונים.}}{{הערת שוליים|שם=הסכמה|מתוך ההסכמה לספרו.}}. בשנת [[תשט"ז]] כתב עליו הגרצ"פ פראנק, רבה של [[ירושלים]]: {{ציטוטון|הרגשתי שעה של קורת רוח בעברי בין רוכסי פלפוליו העמוקים, כי הפליא עצה הגדיל תושיה . . צלל במים אדירים והעלה פנינים מאירים.}}{{הערת שוליים|שם=הסכמה}}.

בשנת [[תשנ"ז]] חלה וסבל יסורים וגם באותה תקופה למד תורה והשתדל להמשיך את שיעורי התורה שמסר. ביום [[י' באייר]] שנת [[תשנ"ט]] נפטר.

==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:הרב יצחק פלקסר כותב אות בספר תורה של ילדי ישראל.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פלקסר בכתיבת אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]] ([[תשנ"ה]])]]
[[קובץ:יצחק פלקסר בסיום הרמבם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלקסר (מימין) בסיום הרמב"ם]]
[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פלקסר (מימין) עם הרב [[נחום בער ברייר]] בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בירושלים]]

ביום [[ד' בניסן]] שנת [[תשל"ב]], לקראת יום הולדתו השבעים של [[הרבי]] כתב הרב פלקסר יחד עם שאר חברי הבד"צ של אגודת ישראל{{הערת שוליים|הרבנים ר' שלמה שרייבר ר' אהרון ברנשטיין ור' ישראל גרוסמן.}}, מכתב ברכה לרבי: {{ציטוטון|ישאו הרים שלום וגבעות ברכה, למעלת כבוד הגאון האדיר צדיק יסוד עולם פאר הדור כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט"א אדמו"ר מליובאוויטש, לרגל יום מלאות שבעים שנה לכבוד הדרת גאונו שליט"א. הננו בזה להביע את ברכותינו מעומקא דליבא, שיאריך כבוד קדושתו ימים על ממלכתו בבריות גופא ונהורא מעליא. כבוד קדושת הדרת גאונו שליט"א העומד נס לעמנו הנדכא . . ומקרב רחוקים לאבינו שבשמים . . על כ"ק הדרת גאונו שליט"א אנו אומרים: "צדיק כתמר יפרח" - למרות שכל כחו ומרצו מושקע לעשות נפשות להשם יתברך ולוקח נפשות חכם, אף על פי כן "כארז בלבנון ישגה" - שלא נחסר כלום מגאונותו וגדלותו בכל חלקי התורה הקדושה. ויהי רצון שעוד ינוב בשיבה דשן ורענן יהיה, בימיו ובימינו תיושע יהודה וישראל ישכון לבטח, ויזכה ונזכה כולנו לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן}}.

ביום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ז]] הגיע הרב פלקסר לראשונה ל[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב-[[770]]. לימים הגדיר את רשמיו מהביקור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מדבריו בכינוס של [[יד לאחים]]
|תוכן=ראיתי את עיניו הקדושות של כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, והם מאירים כ"שני גלגלי חמה"! עינים חודרות, עינים מאירות, והחזיון הזה עודנו ניצב לנגד עיני!
}}

הרב פלקסר חתם על כרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון [[חוק מיהו יהודי]] שיהיה "כ[[הלכה]]" ואף נאם בכנס מחאה לתיקון החוק שנערך בשנת [[תשמ"ג]]. הוא גם תמך ב[[מבצעים]] של הרבי ועודד את ההשתתפות ב[[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]] ו[[מבצע תפילין]]. בחגיגת סיום המחזור השני של הרמב"ם נאם הרב פלקסר ודיבר על ה"ישר כח" שיש לתת לרבי מליובאוויטש את יסוד תקנת לימוד הרמב"ם. בדבריו הזכיר את תקנת הדף היומי של מורו ורבו, ר' [[מאיר שפירא]] ואת תקנת הדף היומי ב[[תלמוד ירושלמי]] של האדמו"ר מגור והתקנה השלישית של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ללימוד הרמב"ם. הוא שיבח את שלושת הגדולים הללו שכל מהוויהם היה נתון רק לטובת עם ישראל{{הערת שוליים|בסיום דבריו אמר "ושנזכה לגאולה שלימה בקרוב בקרוב ממש ממש. ומה הם ראשי התיבות של "ממש" - ממ"ש ר"ת - מרן מאיר שפירא. ממ"ש ר"ת - מורה מורנו שמחה (מגור). ממ"ש ר"ת - מרן מנחם שניאורסאהן . . ממ"ש הוא גם ר"ת של שלשת השמות: מאיר, מנחם, שמחה".}}.

בשנת [[תשמ"ט]] השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], שנערך בבנייני האומה ודיבר על כך שהתקנה הפכה את הרמב"ם לנחלת הכלל. במהלך נאומו אמר: {{ציטוטון|מכיון שלפני כמה חודשים מעל הבימה הזאת, ביזו את גדול הדור קדוש ה' שכל ימיו, לרבות הלילות, כולם קודש לקרב את ישראל לאבינו שבשמים, שהרי אין מקום נידח שיד [[ליובאוויטש]] לא מגיעה לשם לקרב רחוקים, וידו של הרבי נטויה על כל יהודי לקרבו לאביו שבשמים. חמור ביותר הדבר, שהקהל שהיה נוכח כאן באותו מעמד, ובהם גם תלמידי-חכמים, לא מיחו. יש צורך דחוף לתקן מה שעדיין לא קיימו עדיין חובת המחאה על הפגיעה בגדול הדור, שיודע כל ה[[תורה]] כולה, ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]. לדבריו, על כל אחד מוטל המחאה והתפקיד לגרש את שנאת החינם. למחות, אם כי לא באלימות, ולא להשיב ב[[שנאת חינם]]}}. בסיום דבריו אמר, כי יש לו בקשה לקהל: שיעמדו על רגליהם, וישמיעו מחאה נמרצת שלושה פעמים: "אנחנו מוחים, אנחנו מוחים, אנחנו מוחים!"

בכינוס פתיחה של "ישיבות עולם" של [[יד לאחים]] אמר: {{ציטוטון|רואים גם את הכתבים{{הערת שוליים|הכוונה לכתבי הרבי.}}. רואים בהם את כל התורה כולה. בבלי ירושלמי ראשונים וכל הפוסקים. אבל בעיקר רבותי, "גבורי כוח ועמליה בטהרה". גבור בכוח היינו שכל כוחו וכל מרצו בכל רמ"ח אבריו, מוקדש לתורתנו הקדושה, לקירוב רחוקים, להשפיע על צעירי הצאן לאחוז בדרכי התורה והמצוה . . הרי דרך עבודתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש היא בגבורה שלמעלה מהטבע. אחרת אי אפשר להשיג מסירות נפש, איך שהקריב עצמו. לילות שלמים לא עלה על יצועו, כמעט שלא היה ישן לגמרי. ראוהו מקבל ל"יחידות" מתחילת הלילה עד 5:00 לפנות בוקר, ולמחרת חוזר לעבודתו הרגילה כלא היה. איך יתכן דבר שכזה בדרך הטבע?! וכך זכה ושיגר את ה"טילים" שלו לכל העולם כולו. הוציא יהודים שכבר שקועים היו במ"ט שערי טומאה רח"ל.}}

בשנת [[תשמ"ט]] מסר הרב פלקסר מחידושי התורה שלו להדפסה בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובכמה קובצים תורניים לכבודו של הרבי. בשנת [[תשנ"ה]] מסר פלפול תורני "בענין חיבת הקודש" להדפסה בספר "אור עולם" לכבודו של הרבי, ובפתחו כתב דברים מרגשים על גדלותו של הרבי {{ציטוטון|שמסר כל חיי נפשו הטהורה ומאודו למען הקרובים והרחוקים בכל קצוי תבל, לקרב לבותיהם לאביהם שבשמים, והוציא יקר מזולל ניצוצות הקודש שנפלו לתהום רבה, לזככם להעלותם ולטהר נפשותם, ולהכניסם תחת כנפי השכינה}}.

==שלימות הארץ==
[[קובץ:שערי יצחק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'שערי יצחק']]
הרב פלקסר היה מגדולי הלוחמים נגד ויתור על חלקים מארץ הקודש. כמה פעמים העלה על נס את ראייתו ארוכת הטווח של הרבי, אשר כבר בעת "קמפ דיוויד" זעק ש"הסכם השלום" יביא סכנת נפשות רח"ל לעם היושב בציון. באסיפת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בראשות נשיא המועצה כ"ק מרן האדמו"ר מגור שליט"א, ביום [[כ"ב באלול]] [[תשנ"ג]] ב[[ירושלים]] דיבר שהחזרת שטחים הופכת את ארץ ישראל לגטו והכריז "בשום פנים ואופן לא נסכים להכניס את עם ישראל בסכנת נפשות"! ביום [[ד' בניסן]] [[תשנ"ח]], בחגיגת סיום הרמב"ם, דיבר שוב נגד מסירת שטחים לערבים.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 62-66.
*חנוך ריגל, '''כארי יתנשא''' - ביוגרפיה מקיפה על הרב פלקסר.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46793 נאומו של הרב יצחק פלקסר בסיום הרמב"ם תשמ"ט]{{וידאו}} - אתר [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2031 טקסט מנאומו בסיום הרמב"ם תשמ"ט] - [[שטורעם]]
*[http://hebrewbooks.org/41104 כרך בסדרת 'שערי יצחק'] - {{הב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

יצחק אלפסי

2013-11-25T19:29:57Z

צדיקוו: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:אלפסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ד"ר יצחק אלפסי]]
דוקטור '''יצחק אלפסי''' (יליד שנת [[תר"צ]]) הוא רב בית הכנסת 'קוממיות אברהם' ב[[תל אביב]], העוסק כהיסטוריון וחוקר של תולדות [[תנועת החסידות]]. הוציא לאור קרוב למאה ספרים העוסקים בשושלות השונות של אדמו"ר פולין, ליטא והונגריה, ובתולדות ההתיישבות היהודית ב[[ארץ ישראל]]. עבודותיו המחקריות בתחום זה זיכו אותו בתואר "חוקר החסידות".

==תולדות חייו==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' תשרי]] [[תר"צ]] למשפחה של חסידי גור, להוריו בלה חוה וישראל אלפסי, שהיו מחלוצי התעשייה התל-אביבית.

בשנת [[תשט"ז]] נישא לרעייתו עדינה לבית משפחת מנחם אשר ברטלר, מחשובי חסידי ויז'ניץ שהיה ממקימי קריית ויז'ניץ ב[[בני ברק]], והתיישב ב[[תל אביב]] בסמיכות לבית הוריו.

לאחר שהשתלם בלימודיו בחקר תולדות תנועת החסידות{{הערה|עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "החסידות וההתעוררות הלאומית".}}, והתקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר". לאחר פטירתו של הרב [[שלמה גורן]], החל לכהן תחתיו כרב בית הכנסת "קוממיות אברהם".

בשנת [[תשס"ד]] קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, וכן את תואר יקיר העיר [[תל אביב]].

=== עיסוקו הספרותי ===
לאורך השנים שימש כעורך העלון "שבת בשבתו" של מכון 'צומת', וכתב העת של ה[[חברא קדישא]] ב[[תל אביב]] "בנתיבי חסד ואמת".

ספרו הראשון על תולדות החסידות, יצא לאור בתל אביב בשנת תשי"ב, ועסק בתולדות חייו ומשנתו של רבי [[מנחם מענדל מקוצק]], לאחריו באו ספרים רבים על אישים בולטים בתנועת החסידות כגון [[רבי נחמן מברסלב]] (הוצאת נצח, תשי"ג), האדמו"ר מגור בעל [[חידושי הרי"ם]], ועוד.

בשנת [[תשכ"ה]] הוציא לאור את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה לתורת החסידות, שריכזה בתמציות את תולדות חייהם של [[הבעל שם טוב]] תלמידיו וממשיכי דרכם, עד לדורנו. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות נוספות של האנציקלופדיה, כשלאחרונה שבהם קרא בשם 'טרקליני החסידות' (יצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), בה כלל מאות תצלומים נדירים שחשף במהלך עבודתו המחקרים רבת השנים.

את כל ספריו כתב בכתב יד ללא סיוע חיצוני, וזכה במהלך עבודתו בפרסים יוקרתיים על מחקריו.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:דר_יצחק_אלפסי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפסי מקבל את הספר 'האקדמיה מקבלת פני משיח', מאת המחבר הת' גיא קנטור (תשע"ג)]]

לאורך כל השנים שמר על קשרים קרובים עם [[הרבי]], שלח את חיבוריו ל[[ספריית ליובאוויטש|ספריה]], ואף זכה להיכנס פעמיים ל[[יחידות]] בחדרו הפרטי של הרבי.

מספר פעמים זכה שהרבי יכתוב הערות ותיקונים על דברים שכתב בספרים שהוציא לאור.

בשנת [[תשל"ט]] כתב לרבי מכתב משותף יחד עם תלמידיו בחוג לחסידות באוניברסיטת בר אילן, ובראשו כתב "דוקטור יצחק אלפסי". הרבי מחק את התואר 'דוקטור', וכתב במקומו "הרב"{{הערה|טרקליני החסידות מאת המחבר יצחק אלפסי, בערך העוסק בתולדות [[הרבי]].}}. זמן קצר לאחר מכן קיבל אלפסי מבלי שביקש הסמכה להוראה.

בשנת [[תשס"ט]] הוציא לאור את ספרו 'המאירים לארץ' הסוקר את תולדות חייהם של אדמו"רי חב"ד.

===ביטויי הערכה על הרבי===
*{{ציטוטון|אני אומר בצורה ברורה: הרבי הוא דמות חד פעמית בהיסטוריה היהודית כולה!}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53843 בחגיגה השנתית לציון 108 שנה להולדת הרבי].}}.
*{{ציטוטון|גדול מקדשי השם בדורנו, בכל אתר ואתר, במסירות נפש שאין למעלה ממנה}}{{הערה|שם=מאמר הערכה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394604 מתוך מאמר הערכה על הרבי].}}.
*{{ציטוטון|כל מי שבא במחיצתו של רבנו, מקרוב או מרחוק, נשבה בקסם אישיותו הזכה והמרשימה}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}.
*{{ציטוטון|אין להגדירו במושגים אנושיים, אלא בדמות של "עיר וקדיש מן שמיא נחית", של דמות חד-פעמית מעל ומעבר להבנה האנושית}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}.
*{{ציטוטון|בבואי ל"יחידות" ידע הרבי את כל מעשי ב"תוך תוכי" להפליא...}}{{הערה|שם=מאמר הערכה}}.

==חיבוריו==
ספריו הרבים זכו לתהודה עולמית, והם כוללים למעלה ממאה כותרים. להלן רשימה חלקית של חיבוריו העיקריים:
* '''המאירים לארץ - תולדת שבעת [[אדמו"ר]]י חסידות חב"ד''', [[כפר חב"ד]], תשס"ט.
* '''טרקליני החסידות''' - אנציקלופדיה מקיפה לתולדות תנועת החסידות (ב' כרכים), תשע"ג.
* החסידות ושיבת ציון - יחסה של החסידות ל[[ציונות|תנועה הציונית]] ולעליה ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ספר זה מתבסס על עבודת הדוקטור שלו.}}.
* אוהב ישראל מאפטא - תולדותיו וחייו של [[אברהם יהושע השיל מאפטא]].
* החסידות ברומניה, הוצאת סגולה.
* הסיפור והמעשה החסידי - אמרות ו[[סיפורי חסידים]] מ[[הבעל שם טוב]], תלמידיו וממשיכי דרכו, הוצאת תלפיות.
* ממלכת החכמה - תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, הוצאת כרמל.
* תולדות יעקב יוסף - על רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה וצאצאיו, הוצאת מכון תלפיות.
* תורת החסידות - תולדות, דברי תורה והגות של אלף ושש מאות אישי החסידות, הוצאת [[מוסד הרב קוק]].
* תפארת שבמלכות - בית קוסוב-ויז'ניץ, הוצאת אריאל.
* תפארת שבתפארת - תולדות חסידות גור לדורותיה, הוצאת סיני.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394604 מהקדמונים לא קם כמוהו]''' - מאמר הערכה על הרבי מעטו של אלפסי - אתר בית חב"ד
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/skira-2.htm סקירה כללית על צמיחת תנועת החסידות והשתלשלותה] - אתר דעת
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/alfasi.htm ה'שולחן ערוך' של החסידים] - אתר דעת
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48629 יצא לאור הספר המאירים לארץ'] - אתר col
* מאיר אלפסי, [http://www.shturem.net/index.php?id=936&section=multimedia חוקר החסידות, ד"ר אלפסי, על ספרו החדש], באתר שטוערם.נט, ח' במנחם-אב תשס"ט (2009) {{וידאו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=62175 התעקשות הרבי הוכחה כצודקת] {{וידאו}} - אתר col

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפסי, יצחק}}
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

מרדכי בן דוד

2013-11-25T19:29:38Z

צדיקוו: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]
'''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי. מתגורר בסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]].

==קורות חייו==
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, האדמו"ר מריבניץ מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]]
מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע מנהטן. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.

אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר החתונה, החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".

בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.

בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.

בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה מולדובה), רבי חיים זנוויל אברמוביץ'. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב להמקובל ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, (נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן הי' לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערת שוליים|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).

ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.

ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוסיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.

"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערת שוליים|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]]
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת חסידות חב"ד{{הערת שוליים|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].

ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערת שוליים|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.

זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.

בבוקר של ל"ג בעומר לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים הי' כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו בשדה, הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.

ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|העכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז ל"ג בעומר און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערת שוליים|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיקב. אבל בוידיאו לא רואים את זה.}}.

כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערת שוליים|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידיאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.

ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם ר' מרדכי קנלסקי ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות...ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערת שוליים|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...

כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך ... שהקב"ה יעזור לך"{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}.

כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.

פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת ע"פ סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערת שוליים|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}.

ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידיאו מהביקור ברוסיה}}{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור ר' [[שלמה קונין]], וכי יעשה שם שבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערת שוליים|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000).

לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.

על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות של ר' מרדכי בפגישותיו השונות עם הרבי.

==ניגוני חב"ד==
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם נשמה וגם מחשבה יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי"{{הערת שוליים|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}.

אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.

כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.

שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.

==הופעות מעורבות==
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל נפרד, ולפני כל הופעה הוא מתנה שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו.

היה זה בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.

ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, יצאו לדרך.

בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.

הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערת שוליים|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] לקראת מופע האסק ה-26 הצליח ר' מרדכי לסכם עם המארגנים לקיים את מופע האסק 26 בהפרדה מוחלטת. ואכן באותו חורף התקיים ההופעה בהפרדה מלאה. על הבמה הופיעו זה לצד זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה.

לכבוד 200 שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן שר אברהם פריד את ה'צמאה לך נפשי' של אדמו"ר הזקן ו'העך טי דורין מרקו' אותם לימדו הרבי, וכן את הניגון לחסידי הצמח צדק.

מהופעות אלו של ר' מרדכי שנעשו על טהרת הקודש ועל פי ההלכה, יצאו הרבה תקליטים איכותיים ומשובחים לציבור הרחב.

לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערת שוליים|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}.

== דיסקוגרפיה ==
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]
* ניגונים חסידיים (1973)
* הנני (1974)
* משיח במהרה יבוא (1975)
* אוהבי השם (1977)
* איך האב געווארט (יידיש)
* הנני (1975)
* וכל מאמינים (1979)
* לחיים בירושלים (1980)
* זכרונות (1981)
* רק שבת אחת (1983)
* מהרה יבנה המקדש
* סימן טוב (1984)
* מעגל השנה 1 ([1984)
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)
* האלבום הכפול (1990)
* אני מאמין (1991)
* משיח (1992)
* תמיד בשמחה (1994)
* ניגוני בית אבא (1996)
* אין עוד מלבדו (1997)
* האוסף האנגלי (1998)
* כולנו יחד (1999)
* לולא תורתך (1999)
* מאמינים בני מאמינים (2001)
* קומזיץ (2003)
* נחמו עמי (2004)
* אפשר לתקן (2006)
* כולם אהובים (2009)
* כיסופים (2011)

==משפחתו==
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]
===דוד ורדיגר===
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד ב[[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי.

לאחר המלחמה נישא לאשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]).

בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.

===יידל ורדיגר===
'''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "משיח במהרה יבוא" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.

יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.

יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר "אני מאמין" יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד.אינפו] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{שמע}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זמרים|מרדכי בן דוד]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

מנחם מענדל שפרן

2013-11-25T19:29:14Z

צדיקוו: /* קישורים חיצונים */

הרב '''מנחם מנדל שפרן''', [[רב|פוסק]] מהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי{{הערת שוליים|1=[http://www.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=skira20091016_1121447]}}, דיין בבית דינו של הרב לנדא. מתגורר בעיר [[בני ברק]].

הרב שפרן, נולד ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]]. למד בצעירותו בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שב[[שוויץ]], וקנה ממנו את דרכי הלימוד כתלמידו של הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].

לאחר נישואיו עבר ל[[ארץ ישראל]], שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב [[ניסים קרליץ]], ונודע בזכות פסיקותיו הישרות והגאוניות בדיני [[חושן משפט]]. הוא מונה לשמש כראש ישיבת [[גור]] ב[[חיפה]], למרות שבאותה ישיבה שימש כר"מ גם הגאון רבי שאול אלתר, כיום ראש ישיבת שפת אמת. לאחר תקנותיו של האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור נגד הלימוד ב[[עיון]] בישיבות, הישיבה נסגרה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת נועם התורה, בו הוא משמש עד היום, ואף מוסר בישיבה שיעורים תמידיים.

כיום הוא מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר [[בני ברק]].

בשנת תשס"ז שימש תקופה מסוימת כנותן שיעורי הלכה וסמיכה לרבנות בישיבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=10016&section=news שטורם נט.].}}

בפרשיית הבחורים שנתפסו ב[[יפן]] באשמת הברחת סמים, הוא עורב על ידי אביו של אחד מהבחורים, ואף נוסע ליפן בקביעות למען הצלחתם במשפט{{הערת שוליים|1=[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=30250.0 בחדרי חדרים]}}.

== תלמידיו ==
הגאון רבי '''מאיר דוב רכניצר''', ראש ישיבת [[בעלזא]] חיפה, מו"צ חסידי בעלזא בעיר, ומחבר הספר צילותא דשמעתתא.

== קישורים חיצונים ==
*[http://din.org.il/author/mendelshafran/ מאמר מהרב באתר דין]
*[http://www.kolhashiurim.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&SearchValue=%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%9F&InCall=True שיעור באתר קול הלשון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

הלל משה מעשיל גלבשטיין

2013-11-25T19:28:57Z

צדיקוו: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

== ביוגרפיה ==
הרב גלבשטיין נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש.
בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו.

נישא לבתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]].

באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו.

גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל ה"צמח צדק" וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]].
לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בראשית שנת [[תרכ"ט]] הוא הגיע ל[[ירושלים]], והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.

גדולי ירושלים עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (ה"תורת חסד"), רבה של לובלין] שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.

ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא.

הוא נפטר ביום כ"ד חשון תרס"ח, בהיותו בעיר [[חברון]], ושם הובא למנוחות.

ב[[תשס"ח]] כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עלייה לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.

== חיבוריו ==
*תפלה למשה (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]].
*חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]].
*אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[גרשון העניך ליינר|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
*משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
: א: טוב ארץ הצבי; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה.
: ב: טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת כותל המערבי בזמן הזה.
: ג: אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש.

==קישורים חיצוניים==
* [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|גלבשטיין הלל משה מעשיל]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

מנחם זמבה

2013-11-25T19:28:17Z

צדיקוו: /* מקורות */

הגאון האדיר רבי '''מנחם זמבא''' הי"ד, מחשובי חסידי גור, ומגדולי התורה ב[[פולין]] המפורסמים ביותר בדורו.

== קשריו עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ==

אחת התוכניות בהם התעסק הרבי הריי"צ לאחר צאתו מרוסיה, הייתה התעניינות בדבר יסוד כולל בפולין עבור אברכים מצויינים ביראת שמים ותורה. ההצעה הראשונה שהייתה היא שהרה"ג הרב מנחם זעמבא הי"ד יעמוד בראש הנהגת הכולל. הרב זעמבא, היה באותה שעה רבה של וורשה.

בשנת [[תרפ"ט]] כתב לו הרבי הריי"צ מכתב בו מכנהו בתוארים: כבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע לשם תהלה ותפרת בתוככי מחבבי לומדי תורה ויראת
שמים, סוע"ה, בעל כשרון מצויין, משכיל על דבר טוב, אי"א מוה"ר מנחם שליט"א.

במכתב מפרט הריי"צ את בקשתו, ובתוך הדברים הוא כותב: לדוגמא במדינה זו שהנני יושב בה, מדינת לאטבי, הנה בעיר הבירה ריגא יע"א אשר ת"ל
קהל עדת ישורון, ד' עליהם יחיו, היא קהילה גדולה, כן ירבו, וישנם ת"ל הרבה בתי כנסיות ובתי
מדרש, ובכל בית מדרש וכנסת יש שיעור קבוע ללימוד גמרא, ובאים ת"ל הרבה בעלי בתים שי' בעלי
עסקים, גם מאלו אשר תוארם החיצוני לא בהידור כ"כ, באים ג"ע אל השיעור ולומדים בעיון לפי
ערכם, ובד"כ לומדים הרבה. ובכ"ז הנה אין אפילו חדר א' של תשב"ר שיהי' מסודר בסדר ישראל
סבא.

ישנה בפה ישיבה קטנה וצנומה, ובערי השדה אומרים אמור אשר ישנם הרבה בחורים טובים בעלי כשרון החפצים ללמוד, וללמוד בעיון, אבל מאפס מקום של לימוד הם הולכים בטל, ולבסוף נופלים ר"ל בידי זר, וכמה ידאב הלב על שמועה רעה כזו, וכמה פעמים דיברתי עם כבוד הרבנים שי' אשר באו אלי, והמה חלושים ורפוים מאפס האמצעים הדרושים לזה, ולדעתי מאפס מאגד ומסדר אשר יתן לבו ודעתו על זה, כי ברית כרותה לכל עבודה ופועל טוב שאינה חוזרת ריקם, ודבר זה תלוי בעובד בעל כשרון אשר יתן עצמו בכל לבו נפשו ומאודו.

וכן הוא הדבר בדבר התייסדות כולל מארבעים גדולי תורה, אין הדבר תלוי אלא באיש בעל כשרון ראוי לדבר זה אשר יקח על עצמו בעזרתו ית' לסדר דבר זה.

מאוד ינעם לי לשמוע אשר כבודו מצדו מוכן הוא לעזרנו בדבר כזה, אשר בעזרתו ית' יכול
הוא כבודו וראוי לסדר עניין כזה, אשר בוודאי יש לכבודו איזה הצעה מעובדה בעניין התייסדות
כולל לגדולי תורה, אשר מאוד יערב לי לקבל בזה מכתב כבודו מפורט בכל ענייני התייסדות
כזו לכל פרטיה.

== פסק האדמו"ר הזקן ==

רבי מנחם השיב מיד במכתב, בו הוא מזכיר את פסקו של ה[[אדמו"ר הזקן]]: כק"ת שי' לאי"ט מבקש הצעה מעובדה, הנה הסידור ללימודי תורה"ק כבר נודע ומפורסם
במדינת ליטא בכוללים שונים, ולדעתינו נחיצות רב להקדים סידור לימוד הלכה במקורה מש"ס ושו"ע, כפסקי הגאון הנורא דומה למלאך ה' זי"ע בשולחן ערוך ה' ת"ת, כי בימים ההם משוטטים לבקש דבר ד' זו הלכה ממקורה הטהור ואין (כמובן במדינתינו לא נוכל לייסד באופן פרושים שהורגלו בליטא כי אין זה מתאים לרוח החסידים שי').

גם נחוץ חצי היום להעמיק בעיון בש"ס וראשונים, עד כי במשך שלוש שנים יהיה בקיאים
ברוב הש"ס הנוגע לדינא.

בנוגע ליסוד המוסדות כותב רבי מנחם: ואמנם הדבר הקשה עלי הוא דבר הנוגע לרוח המוסד, כי כמובן בית כזה שמגדלין בו תורה מוכרחים לפקח על שער הבית, תרעא לדרתא, שזהו יסוד היסודות ועמוד הכל להיות יראה קודמת לחכמה, ואו אז יש לנו לקוות לעזרתו ית"ש כי תהי' החכמה מתקיימת.

ובזה יש לדון, כי הגם שלדעתי טוב מאוד להיות לימוד קבוע בענייני חב"ד, לרומם לב העוסקים בתוה"ק להיות נקלט בנפשם השגת התורה שהיא טפת חכמה עילאה כו'.

אולם יען כי במדינתנו גדולי התורה אשר כבר קנו לעצמם קנין תורה, כבר יש להם סדר
ושיטה בדרכי היראה אשר קבלו מרבם, ואנשים כאלו לא דבר נקל הוא להתחיל בלימודים, לזאת
אולי יוכל להיות כי יותר טוב להיות הרשות נתונה לכל אחד רצונו, כי הגם שיהיה זה חוב קבוע
ללמוד בכל יום דרכי יראת ה' ויהיה מסודר לימוד חב"ד, ולימוד החסידות בדרכי צדיקי מדינתינו שיחיו, ובדברי מוסר הראשונים ז"ל, וכל אחד מהלומדים יבחר לו מה שלבו חפץ, וזה דרך תפארת לעושיה ומן האדם.

לשאלת בכסף מנלן, חשבתי כי נכון לייסד ועד מגדולי ישראל מכמה מדינות כי יעמדו בראש, וכל אחד יקבל על עצמו סכום קצוב להעמיד לשנה מנדיבי עם להוצאת המוסד.

== תנאו של הריי"צ - ראשותו של רבי מנחם ==

הרבי השיב לו במכתב נוסף בו הוא מפרט את פרטי המוסד ובהם:

א. ותנאי לי בדבר זה אשר כבוד ידידי יעמוד בראש ההנהגה.

ב. על מכתבו האמור כבדני כבוד ידידי במכתבו השני, ספר ערוך בטוב טעם נועם עריבות
מתיקות התיסדות כולל אברכים בעלי יראה ותורה ואשר בענייני לימוד החסידות כלומר איזה
חסידות אם בשטח חב"ד או בשיטת פולין את זה אין צריכים להגביל בהגבלות מוגבלות, וכחפץ
איש ואיש מאחר כי האמת הגמור הוא אשר כל ענייני החסידות באיזה שיטה שתהיה ובאיזה
אופן שיהיה מובילים אל היכל יראת שמים והידור מצווה ותיקוני המידות.

אנוכי עוד טרם באתי לידי עיון בפרט זה, אם כי לדעתי הוא כללא דכולא, אבל עם זה הנה
אורחות החיים בחיי העבודה והתעסקות הביאוני לידי כך, עד אשר אין לי הדבר בעצם לא אוכל
להגיד איך יהיה מראהו.

== מי מעמיד עצמו בסכנה להעמדת היהדות? ==

בתוך המכתב מפרט הרבי הריי"צ על חשיבות תורת החסידות במילים אלו:בשבעת שני עבודתי בעזרתו ית' במערכת קרב, במלחמת הגנה, במלחמתה של תורה בארץ
מולדתנו, באתי בקירוב פנימי עם כבוד הרבנים הגאונים האשכנזיים (מתנגדים) וכבוד הרבנים
הגאונים החסידים בני פולין שליט"א.

ומי הם אלה אשר עבדו ואשר העמידו עצמם בסכנה, רק אלו אשר חנכו על תורת החסידות חב"ד, הם רק הם אשר חרפו נפשם מנגד מבלי התחשב עם מצבם הפרטי, מהם אשר עזבו את הרבנות ויהיו למלמדים במקומות הדרושים להם, ובשכירות פחותה לגבי מה שהיה להם ברבנותם, מהם בעלי עסקים אשר עזבו את מסחרם, ונהיו לעובדים על שדי המערכה... הארכתי בדברים בעניין זה, למען לתת מושג וציור מוחשי, להראות אופן עבודתה של התעמולה וההתעסקות במדיתנו בהרבצת תורה.

== עם הרבי ==

רבי מנחם השתתף בחתונתו של הרבי ב[[י"ד כסליו תרפ"ט]]. במשך החתונה שוחח עם הרבי בדברי תורה זמן רב.<REF> [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 חב"ד אינפו], וראה שלשלת היחס עמ' 20.</REF>

== מקורות ==

[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf חוברת תשורה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

מנשה קליין

2013-11-25T19:27:53Z

צדיקוו: /* ספריו - מאתר היברו בוקס */

{{דמות
|שם=רבי מנשה קליין
|תמונה=[[קובץ:הרב מנשה קליין.JPG|250px]]
|כינוי=מנשה הקטן
|תיאור=רב קהילת אונגוואר ב[[בורו פארק]] ו[[ירושלים]]
|תאריך לידה=[[א' בניסן]] [[תרפ"ג]]
|מקום לידה=אונגוואר
|תאריך פטירה=[[כ"ט באלול]] [[תשע"א]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[בורו פארק]] ו[[ירושלים]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הרב יוסף אלימלך כהנא
|תלמידיו=
|חיבוריו="משנה הלכות" [[מנשה קליין#חיבוריו|ועוד]]
|השתייכות=קהילת אונגוואר
}}
רבי '''מנשה קליין''' (מכונה '''מנשה הקטן''') היה [[אדמו"ר]] ומנהיג קהילת אונגוואר ב[[ירושלים]] וב[[ניו יורק]], מחבר השו"ת "משנה הלכות". היה מעריץ גדול של [[הרבי]] והשתתף באירועים של [[חסידות חב"ד]]. נולד ב[[א' בניסן]] שנת [[תרפ"ג]] ונפטר ביום [[כ"ט באלול]] [[תשע"א]].

==ביוגרפיה==
הרב מנשה קליין נולד ביום [[א' בניסן]] שנת [[תרפ"ג]] בגלילות אונגוואר בהרי קרפט לר' אליעזר זאב קליין שנרצח על ידי גוים. ביום [[ח' בניסן]] נערך ה[[ברית מילה]] שלו והמוהל היה ר' [[חיים אלעזר שפירא]] (ה"מנחת אלעזר") שאמר לאביו שיקרא לבן 'מנשה', על שם הנשיא של [[שבט מנשה]] שבאותו יום הקריב את קרבנו. בשנת [[תרצ"ב]] הלך ללמוד בישיבתו של אב"ד של אונגוואר, ר' יוסף אלימלך כהנא, שמינה אותו למסור שיעורים בישיבה.

בסוף שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], חזר לביתו וחי עם משפחתו בגטו. בערב [[חג השבועות]] נלקח יחד עם כל משפחתו למחנה ההשמדה באושביץ, שם הופרד מהוריו שנשלחו למשרפות והוא נלקח לעבודה. במחנה העבודה נדר שאם הוא ינצל הוא יקדיש את חייו להפצת [[תורה]] ו[[יהדות]]. אחרי המלחמה הקים בית ילדים בבוכנוואלד, שם התגורר עם גם הרב [[ישראל מאיר לאו]].

בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב קליין ל[[ניו יורק]] והקים קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל "בית שערים" בשכונת [[בורו פארק]] בברוקלין. בשנת [[תשמ"ג]] החל לבנות קהילה גם ב[[ירושלים]] ובשנת [[תשמ"ה]] החל לבקר בה לפרקים. בשנת [[תשס"ט]] עבר לגור בקרית אונגוואר בירושלים ומידי שנה היה נוסע לביקור בניו יורק.

ביום [[כ"ט באלול]] שנת [[תשע"א]] נפטר לאחר מחלה קצרה.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב קליין (מימין) עם ספריו ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:הרב קליין בביקור אצל הרב אשכנזי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין בביקורו ב[[כפר חב"ד]] אצל הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ([[אלול]] [[תשנ"ט]])]]
[[קובץ:הרב קליין מוסר שיעור בישיבה בכפח.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין מוסר שיעור ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] ([[אלול]] [[תשנ"ט]])]]
[[קובץ:הקדשת הרב קליין לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב קליין לכרך העשירי של "מנחת הלכות" אותו העניק לרבי בשנת [[תשמ"ח]].<BR> '''פיענוח הכתב-יד''': {{ציטוטון|הרי זה בכי יותן, מתנת אהבה לידיד עוז וידיד נפש וידיד נפש-כל-חי, הרב הגאון ה[[צדיק]] אספקלריה המאירה, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמות ה', נשיא א-ל בתוככי ישראל, הלא הוא כבוד קדושת מורנו ורבינו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש, עד ביאת גואל צדק אמן. מאת ידיד נפשו קשור באהבתו, המעתיר לאריכות ימיו ושנותיו עדי יבוא ינון ולו יקהת עמים, בישועת ה' כהרף עין. בלב ונפש, מנשה בן רחל לאה}}.]]
הרב קליין פגש את [[הרבי]] לראשונה בשנת [[תש"ו]]. ביום [[כ"ד טבת]] בשנת [[תש"ז]] השתתף בסיום ה[[ש"ס]] שערך הרבי. לאחר פטירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], הורה הרבי ל[[מזכירות]] לאפשר לרב קליין להיכנס ל'[[יחידות]]' ללא צורך בקביעת תור.

ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשל"ט]] הגיע לביקור אצל הרבי עם מחותנו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]]{{הערת שוליים|בספר "בצל החכמה" ע' 65 וב"מקדש מלך" חלק ב' ע' 382-383 מובאים רשימה מהדברים שנאמרו שם. בין הנושאים שדוברו היה; גדר קיום מצוות על ידי קטן, [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]] - מי גדול ממי, המנהג להפסיק את החתן בעת אמירת דברי תורה ועוד נושאים רבים.}}. בביקור זה העלה הרבי רעיון שכדי לפתור את בעית ההתבוללות בעקבות עיוות [[חוק מיהו יהודי]] יש לעשות "ספר יוחסין" בו יירשמו כל יהודי העולם. הרבי ביקש מהרב קליין שידבר עם איגוד הרבנים שיפעלו בעניין כדי ליצור תהודה סביב הנושא. למחרת הפגישה הורה הרבי למזכירות שיטפלנו בדחיפות לרב קליין ושימסרו שהוא חוזר בו ממה שאמר אמש ושלא יעסוק בנושא "ספר היוחסין". כמו כן הורה הרבי להשמיט מרשימת השיחה ביניהם את כל הענין. הרבי הסביר שכיוון שזה לא מעשי שזה ייעשה בקרוב והדיבור בנושא קרוב לוודאי שיגרום למחלוקות, יש לרדת מהרעיון{{הערת שוליים|בפרטיות יותר כתב הרבי ארבעה נימוקים: א. יווצר מחלוקת בין הארגונים, מי ינהל את הספר. ב. זה יחריף את המתיחויות הקיימות כבר ביניהם. ג. הקוסרבטיבים יטענו שהחרדים רוצים לפלג את העם היהודי. ד. זה יגרום למתנגדים נגד כינוס לתיקון החוק מיהו יהודי.}}.

בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב קליין לנחם את הרבי על פטירת רעייתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. הרבי פנה אליו ואמר לו ששמו "שונה הלכות" הולך לפניו. השיב הרב קליין: "אם באמת שמי הולך לפני, ברצוני שהרבי יפעל שהמשיח יבוא"! הרבי: "אני הרי צועק ללא הרף אודות ביאת המשיח". הרב קליין: "אבל רצוני שהרבי יפעל זאת! . . [[בני ישראל]] צעקו כבר והצעקה היתה צריכה כבר לפעול את הישועה, כי המצב דחוק ביותר". לפני צאתו, אמר הרב קליין לרבי: "זוכר אני את התקופה שהרבי התחיל את הנשיאות - לאורך ימים ושנים טובות עד ביאת המשיח - שהיה אז קהל קטן, כיום ברוך-השם אספו וקבצו רבים מ"האובדים בארץ אשור". כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להצלת אלפי אלפים מכלל ישראל. כעת צריכים רק שהרבי ינהיג את כולם לקראת משיח צדקנו". הרבי ענה לו: "תפסקו כך בשונה הלכות". וענה: "אפסוק כן גם להלכה".

ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] שנת [[תש"נ]] הגיע בנו הרב עמרם קליין אל הרבי לבקש ברכה. אמר לו הרבי: "אביכם רגיל לחתום בשם "מנשה הקטן" אף על פי שהוא באמת גדול".

הרב קליין היה מדבר על הרבי בהערצה גדולה{{הערת שוליים|מעיד על כך הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקר אצל הרב קליין.}}. בכינוס שנערך ב-[[770]] באחד השנים התבטא שהרבי התעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות והפליא בקירוב הלבבות של הרבי והיותו מקור ממנו שאבו כל החסידים את הכוח הבלתי אנושי לפעול בכל העולם למען [[הפצת היהדות]]. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשנ"ב]] השתתף הרב קליין ב"מלוה מלכה" של [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] בברוקלין שב[[ניו יורק]], שם דיבר על הגאולה הקרובה ועל כך שהרבי עם שלוחיו בכל העולם מכין את העולם לגאולה. בשנת [[תשמ"ט]] שלח הרב קליין מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" והוסיף: "הנני מוסר ענין זה לכבוד יום הולדתו הפ"ז של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יאריך השי"ת ימיו ושנותיו עד ביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון".

הרב קליין הרבה להתכתב עם הרבי בנושאים תורניים. חלקים מהתכתבות זו הוא הדפיס בספרו "משה הלכות". כמו כן הוא מרבה לצטט את דברי הרבי ולהפנות אליהם{{הערת שוליים|ראו "משנה הלכות"; חלק א' סימנים י"ב-י"ח, חלק ב' הלכות גיטין סימן נ"ח, חלק ג' סימן קל"ט, חלק ד' סימן פ"ה-פ"ו, חלק ז' סימן ר"נ, חלק ח' סימן ס"א, חלק ט' סימן קע"ט, חלק י' סימן קס"ח, ר"ד, ש"י ועוד.}}. בשנת [[תשי"ז]] סיים לכתוב את פירושו לספר "הלכות גדולות" ולפני ההדפסה שלח את ספרו להגהה אל הרבי. ביום [[ט' באלול]] קיבל מהרבי מענה עם הערות לספר, אותו פרסם בתחילת ספרו{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&st=%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94+%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&pgnum=407&hilite=98ec85e3-b897-4555-a8eb-ac0d79016b52 "אגרות קודש", חלק ט"ו עמוד שצ"ג. אגרת ה'תשכ] - [[היברו בוקס]].}}. בשנת [[תש"מ]] הדפיס את פירושו לספר "מצות המלך" ובתחילת הספר הביא את מכתבו של הרבי בו מעודדו על יוזמתו הברוכה להנהיג לימוד של "מצוה יומית". אגרותיו של הרב קליין אל הרבי מלאים בתיאורי כבוד וידידות. את אחד מאגרותיו הוא פותח:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור='''משנה הלכות''', חלק א'
|תוכן=משכיל לאיתן חכם חרשים דזיו ליה כבר בתיה, הרב הגאון חסיד ועניו, מתלמידיו של אהרן, שמו מפארים בכל קצוי תבל, פטיש החזק עוקר הרים, אין גומרין עליו להלל וכו', כבוד קדושת מורנו הרב רבי מנחם מענדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. עתה באתי בשביל דברי [[תורה]], להשיב על תשובתו הרמה שקיבלתי מאת כבוד-הדר-גאונו והיה לי למשיב [[נפש]]. ובאתי להרחיב את הענין קצת ולא להקשות על דברי הדר-גאונו כי מה אדע אשר לא ידע . . ואני חותם מעין הפתיחה כי היה לי עונג גדול בקבלי תשובתו הרמה, והנני מסיים באהבה, אהבת עולם, ובכל הכבוד והוקרה עד עולם.
}}

הרב קליין גם התכתב רבות עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], ביניהם; הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ועוד.

את ספריו היה הרב קליין שולח אל הרבי, כאשר בדף השער היה מוסיף הקדשה עם ריבוי תארי ידידות והערצה על הרבי. בספר "משנה הלכות" חלק שלישי, המופיע ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] מופיע הקדשה של הרב קליין על ספרו ששלח לרבי: {{ציטוטון|ב"ה ל"ב למטמונים התשכ"א. הרי זה בכי יותן לאותות אהבה מאוהב נאמן להאי גאון וצדיק דזיו ליה כבר בתיה, פטיש החזק עמוד הימיני, משכיל לאיתן חכם חרשים המפורסם בכל העולם לשם ולתפארת, כביר המעש חו"פ אין גומרים עליו להלל, כקש"ת מוה"ר ר' מנחם מנדל שניאורסאהן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. מאתי שפל האישים, ידיד נפש אוהבו בלב ונפש. מנשה הקטן בן לאאמו"ר הקדוש ר' אליעזר זאב וא"מ רחל לאה הי"ד}}.

ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ט]] ביקר הרב קליין ב[[כפר חב"ד]] יחד עם בנו ר' דוד שלמה קליין, אב"ד קרית אונגוואר בירושלים. תחילה נכנסו אצל הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבה של כפר חב"ד ולאחר מכן מסר הרב מנשה קליין שיעור ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]. הרב קליין בחן מספר פעמים תלמידי ישיבות חב"ד ל"סמיכה", כאשר אחד מהם היה ב[[חודש אדר]] [[תשס"ג]], עבור תלמידי ישיבת [[מוריסטון]]. לפני המבחן אמר: "אני שמח לפגוש קבוצה של בחורים צעירים מחסידי ליובאוויטש שהם תלמידי חכמים מופלגים. בעזרת השם יתברך, תהיו מורי הוראה לשם ולתפארת שיקדשו שם שמים". באותה הזדמנות גם מסר ל[[תמימים]] שיעור בהלכות תערובות. בסיום הבחינה העניק לכל אחד מהנבחנים תעודה ואת ספרו "מל ולא פרע" העוסק במצוות [[ברית מילה]].

בנו של הרב קליין, הרב משה קליין, הדפיס את ספרו "משנת הגר", המהווה אנציקלופדיה לדיני גרות ו[[שבע מצוות בני נח]]. הוא סיפר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי עם אביו, הם שוחחו ביניהם בנושא [[מיהו יהודי]]. לפתע פנה אליו הרבי ואמר לו: "ענין מיהו יהודי נוגע גם אליך". בזמנו לא הבין הרב דוד שלמה למה כוונתו. כיום, לאחר הוצאת החיבור בנושא, הבין שלכך התכוון הרבי.

הרב קליין נתן הסכמה לספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] של הרב [[שלום בער וולפא]] העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ברמב"ם. בחודש [[אב]] [[תשנ"ד]] נאם הרב קליין ב-[[770]] וקרא למנות רבי חדש. לאחר נאומו הסביר הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] שהרבי ממשיך להנהיג ואין צורך במינוי חדש. בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב קליין מכתב לחברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ של קראון הייטס]] בשלילת אמונת החסידים, לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[שלום דובער וולפא]] השיב לו במכתב את המקורות לאמונת החסידים בפסיקה התורנית וכן על פי הנאמר ב[[גמרא]], [[מדרשים]] וגדולי הראשונים. ב[[חודש אייר]] [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את מכתבו בעניין שלילת האמונה בספרו "משנה הלכות" החדש{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=46875 הגאון רבי מנשה קליין: הכרזת יחי - ביזיון לרבי] - [[חב"ד און ליין]].}}, בעקבות כך פירסם הרב וולפא את תשובתו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 תגובת הרב וולפא לרב קליין] - [[חב"ד אינפו]].}}.

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשע"א]] שלח הרב קליין את בנו, הרב אברהם קליין, לברך את הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], לרגל התמנותו לרב ב[[קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59271 הרב ברוין הוכתר כחבר בד"צ קראון הייטס] - [[חב"ד אינפו]].}}.

==השתתפותו בסיומי הרמב"ם==
[[קובץ:הרב קליין בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין נואם בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
בשנת [[תשמ"ה]], עם סיום המחזור הראשון של ספר הרמב"ם שלח הרב קליין מחידושי תורתו לספר "הדרת מלך" שהודפס ב[[ניו יורק]]. בשנת תשמ"ט השתתף הרב קליין בסיום הרמב"ם ובדבריו הגן על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=
|תוכן=לא נעלם ממני שישנם "טענות" על לימוד הרמב"ם. . אבל האמת היא שהראשון שעשה "סדרים" כאלו בתורה היה משה רבנו בעצמו. הקב"ה נתן תורה לעמו ישראל, ובפשטות היתה הכוונה שבני ישראל יעסקו בה מדי יום ביומו בכל התורה כולה, ובא משה רבנו וקבע פרשה אחת לכל שבוע. וכן עשה עזרא הסופר וקבע שקריאת הפרשיות תהיה לפי לוח השנה . . וכן בדורנו בא הרב [[מאיר שפירא]] ותיקן דף היומי ב[[תלמוד בבלי]], ואחריו כ"ק [[אדמו"ר]] מ[[גור]] שתיקן דף יומי ב[[תלמוד ירושלמי]] . . ועתה בא כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ותיקן לכלל ישראל את הרמב"ם היומי שדרכו זוכים ללמוד את כל התורה כולה . . והרי אמרו חז"ל שהאומר דבר שמועה יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, ואם כן, הרי הרמב"ם שוהה בבית היהודי במשך כל זמן הלימוד, והגע עצמך איזו שמחה צריכה להיות מזה. בעמדנו בחגיגת סיום הרמב"ם במעמד עדה קדושה כזו, הזמן גרמא להביע ברכה לכ"ק האדמו"ר שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל, לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן
}}

בסיום הרמב"ם בשנת [[תש"נ]] אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=
|תוכן=הרבי מליובאוויטש שיאריך ימים עד ביאת המשיח יחד אתנו, מנהיג כבר את הנשיאות זה ארבעים שנה . . "ארבעים שנה אקוט בדור", ו"לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין".. תקותי וברכתי שכל הקהל הקדוש הזה, וכל שאר לומדי הרמב"ם בכל רחבי תבל. ימשיכו ללכת בדרך הקודש שהרבי מראה לנו . . ונזכה לערוך את סיום הרמב"ם הבא, ביחד עם הרבי שליט"א, בירושלים עיר הקודש בבנין בית המקדש אמן
}}

בסיום הרמב"ם בשנת [[תשנ"ד]] אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=
|תוכן=איתא בספר קול מבשר, שהרב הקדוש רבי [[שמחה בונים מפשיסחא]] אמר, הלואי שיהיה נמצא יהודי שינדב להדפיס את הרמב"ם בפורמט קטן עם פירוש קצר, בכדי שיהודים ילמדו רמב"ם בכל יום. ובכן, בואו ונחזיק טובה לכ"ק אדמו"ר שליט"א בעל התקנה. והנני להציע שבכל פעם קודם הלימוד יאמרו כל הלומדים בפירוש, שלימודם הוא לזכות רפואתו השלימה של מייסד התקנה. ובודאי יזכנו השי"ת שבמחזור הי"א יהיה בריא אולם ונזכה כולנו לגאולת עולם
}}

==חיבוריו==
[[קובץ:משנה הלכות לרב קליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של הספר "משנה הלכות" כרך א']]
* '''שו"ת משנה הלכות''' (17 כרכים)
* '''מגיד משנה על התורה''' (5 כרכים)
* '''מצות המלך''' (2 כרכים) - על ה[[תרי"ג מצוות]]
* '''משנה הלכות''' (5 כרכים) - על [[הלכות גדולות]]
* '''חידושי משנה על הש"ס''' (4 כרכים)
* '''מל ולא פרע''' - על מצוות [[ברית מילה]]
*'''פתשגן הכתב''' - פירוש על אגרת התשובה לרבנו יונה.
* '''אום אני חומה''' - על דיני עירוב
* '''קהילות ישראל''' - התכתבויות עם הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר)
* '''פני משנה''' - התכתבות עם רבי [[פנחס מנחם אלתר]] (ה"פני מנחם" מ[[גור]])
* '''בית רחל''' - בדיני אישות
* '''גט המעושה בערכאות'''
* '''ימי שמונה''' - על חג ה[[חנוכה]]
* '''הגדה מגיד משנה''' - [[חג הפסח]]
*פירוש על "ספר מצות המלך - סמ"ה".
*'''דרך ישרה''' - פירוש לספר ארחות חיים להרא"ש.
*'''ספר הקנינים''' - פירוש על מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם.
* '''פרסומי ניסא''', ירושלים " מכון משנה הלכות, תשע"א. תיאור אוטוביוגרפי, שאלות ותשובות וקינות על [[השואה]]

== לקריאה נוספת ==
*'''[[שיח שרפי קודש]]'''
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 135-146.
*'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''' חלק א' עמ' 167.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34816 הצעת "ספר היוחסין" ושלילתה] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=%d7%9e%d7%a0%d7%a9%d7%94+%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f&pgnum=531&hilite=0145be35-0ca1-4876-a764-c94890618552 ברכת שנה טובה מהרבי ופלפול תורני] - [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן] - [[חב"ד אינפו]]

===ספריו - מאתר [[היברו בוקס]]===
*'''משנה הלכות''' - [http://www.hebrewbooks.org/1873 חלק א'], [http://www.hebrewbooks.org/1874 חלק ב'], [http://www.hebrewbooks.org/1875 חלק ג'], [http://www.hebrewbooks.org/1876 חלק ד'], [http://www.hebrewbooks.org/1877 חלק ה'], [http://www.hebrewbooks.org/1878 חלק ו'], [http://www.hebrewbooks.org/1879 חלק ז'], [http://www.hebrewbooks.org/1880 חלק ח'], [http://www.hebrewbooks.org/1881 חלק ט'], [http://www.hebrewbooks.org/1882 חלק י'], [http://www.hebrewbooks.org/1883 חלק י"א], [http://www.hebrewbooks.org/1884 חלק י"ב], [http://www.hebrewbooks.org/1885 חלק י"ג], [http://www.hebrewbooks.org/1886 חלק י"ד], [http://www.hebrewbooks.org/1887 חלק ט"ו], [http://www.hebrewbooks.org/1888 חלק ט"ז], [http://www.hebrewbooks.org/38243 חלק י"ז]{{PDF}}

*'''קונטרס שערי הלכות''' - [http://www.hebrewbooks.org/4418 חלק א'], [http://www.hebrewbooks.org/4419 חלק ב'], [http://www.hebrewbooks.org/4420 חלק ג'], [http://www.hebrewbooks.org/4421 חלק ד'], [http://www.hebrewbooks.org/4422 חלק ה'] [http://www.hebrewbooks.org/4423 חלק ו'], [http://www.hebrewbooks.org/4424 חלק ז'], [http://www.hebrewbooks.org/4425 חלק ח'], [http://www.hebrewbooks.org/4426 חלק ט'], [http://www.hebrewbooks.org/4429 חלק י'], [http://www.hebrewbooks.org/4430 חלק י"א], [http://www.hebrewbooks.org/4431 חלקים י"ב-י"ג], [http://www.hebrewbooks.org/4432 חלק י"ד], [http://www.hebrewbooks.org/4427 חלק ט"ו], [http://www.hebrewbooks.org/4428 חלק ט"ז], [http://www.hebrewbooks.org/4433 חלק י"ז], [http://www.hebrewbooks.org/4434 חלק י"ח], [http://www.hebrewbooks.org/4435 חלק י"ט], [http://www.hebrewbooks.org/4436 חלק כ'], [http://www.hebrewbooks.org/4437 חלק כ"א], [http://www.hebrewbooks.org/4438 חלק כ"ב]{{PDF}}

*'''מגיד משנה''' - [http://www.hebrewbooks.org/33667 ספר בראשית] [http://www.hebrewbooks.org/33669 ספר שמות], [http://www.hebrewbooks.org/33668 ספר ויקרא] [http://www.hebrewbooks.org/33666 ספר במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/15075 מגיד משנה - ספר דברים]{{PDF}}

*'''הלכות גדולות''' - [http://www.hebrewbooks.org/33537 מסכת גיטין], [http://www.hebrewbooks.org/33538 מסכת יבמות], [http://www.hebrewbooks.org/33539 מסכת כתובות], [http://www.hebrewbooks.org/33540 מסכת נדה]{{PDF}}

*'''חידושי משנה''' - [http://www.hebrewbooks.org/9613 מסכת קידושין], [http://www.hebrewbooks.org/33582 מסכת גיטין], [http://www.hebrewbooks.org/33591 מסכת פסחים]{{PDF}}

*'''מצוות המלך''' - [http://hebrewbooks.org/33948 חלק א'] [http://hebrewbooks.org/33949 חלק ב'] {{PDF}}

*'''משנת הישיבה''' - [http://hebrewbooks.org/4446 חלק א'] [http://hebrewbooks.org/4447 חלק ב'] {{PDF}}

*[http://hebrewbooks.org/1872 מל ולא פרע] {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/33454 פירוש "פתשגן הכתב" על אגרת התשובה לרבינו יונה] {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/10176 אום אני חומה] {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/4394 משנה הלכות על הגדה של פסח] {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/4395 ערבי פסחים על הגדה של פסח] {{PDF}}
*[http://hebrewbooks.org/4459 עצי ברושים] {{PDF}}
*[http://hebrewbooks.org/4463 בלשון המשנה] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

בחירות תשמ"ט

2013-11-25T19:27:23Z

צדיקוו: /* קישורים */

{{לעריכה|הפרטים לא מדוייקים וכן חסרים פרטים רבים}}
בקיץ של שנת [[תשמ"ח]], החלו הכנות לקראת '''הבחירות של שנת [[תשמ"ט]]''' לראשות [[מדינת ישראל|הממשלה]] שב[[ארץ ישראל]].

==הרקע==

מפלגת 'יהדות התורה' המייצגת את רוב הציבור החרדי בארץ מורכבת בעיקר משני פלגים, הפלג החסידי והפלג הליטאי, ובאותה תקופה אדם שמיצג הרבה מהציבור הליטאי בארץ, החליט שמעמדו מספיק גבוה בשביל לדרוש לנדות את [[חסידות חב"ד]] ולרחק עדה קדושה מקרב הציבור החרדי בארץ. דרישה זו הוא הציג בפני ראשי הפלג החסידי באמרו שאם לא יסכימו יפרשו הליטאים ממפלגה זו ויפתחו מפלגה לעצמם ובכך איים שלרשימת החסידים לא יהיו מספיק קולות בבחירות בטענתו שרוב הקולות למפלגה מגיעים מקרב הפלג הליטאי. יש לציין שצעד זה בא בעקבות תקופה של שנים מספר בהם עשה אותו 'מנהיג' כל שביכלתו כדי לחלק ולפלג את עם ישראל, בהשתמשו בביטויים של 'כבוד התורה' 'דעת תורה' ו'השקפה' אשר באמצעותם החדיר בקרב שומעי לקחו שנאה תהומית לכל ענין שקשור לחסידות ובעצם לכל ענין שעליו עורר [[הרבי]] כגון [[רמב"ם (תקנה)|תקנת לימוד הרמב"ם]], [[שלימות הארץ]], תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועוד כהנה רבות, וכאמור שלאחר כל הנ"ל החליט שהגיע הזמן להציב דרישה מחוצפת זו.

בשמוע מנהיגי ישראל האמיתיים הלא הם מועצת גדולי התורה ובראשם האדמו"ר מגור [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] זצ"ל את זממו, וקלטו את חומרת הענין ובמי מעז הוא לשלוח ידו, החליטו פה אחד אשר לא יקום ולא יהיה. הם לא יתנו למעשה של חילול השם בצורה נוראה כזו להתבצע, ועל כן החליטו שלא להענות לדרישות של אותו אחד ובזה בעצם נחלקה מפלגת 'יהדות התורה' לשנים, החסידים קראו לעצמם 'אגודת ישראל' ואילו הליטאים בחרו לעצמם את השם 'דגל התורה'.

כאשר שמע הרבי את כל המעשה הנ"ל, ואת ההקרבה והמסירות שגילו עדת החסידות הכללית ביחס לחסידות חב"ד ולרבי בפרט, הוציא הוראה לכללות [[אנ"ש|אנשי שלומינו]] בארץ אשר למרות שחב"ד באופן רשמי אינה מתערבת כלל בפוליטיקה, באופן חד-פעמי יש לתמוך ברשימת אגודת ישראל אשר סימנם להצבעה בקלפי היה 'ג'.

מיד נכנסו כל עסקני חב"ד להתעסק במרץ לטובת רשימה זו, וכך כל חסידי חב"ד שבכל עיר וקהילה בארץ השפיעו ועסקו ופעלו במרץ על היהודים בארץ באמרם שרצון מנהיג ישראל הרבי מליובאוויטש הוא להצביע לרשימה זו, ואכן התוצאות ניכרו ביותר, רשימת 'אגודת ישראל' קיבלה חמשה מנדטים! (באופן שהיו חסרים כ-200 קולות על מנת להגיע למנדט השישי), בעוד שרשימת 'דגל התורה' עברה ממש בקושי את המנדט השני.

== קישורים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי גור מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

אגודת ישראל

2013-11-25T19:24:36Z

צדיקוו: /* לקריאה נוספת */

'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל, אך פרש הימנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממעריצם''' מנקודת ראות מפלגתי"...<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]</REF>

==אישי חב"ד באגו"י==

כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רישמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].

==דעת הרבי==

[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור<REF>רש"י דברים לא, ז.</REF> הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה{{מקור}}.

פעם אחת אמר הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]], בעקבות איחוד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל.

==בחירות תשמ"ט==
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}
{{פסקה חסרה}}

== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==
{{פסקה חסרה}}

== חזית טכנית ==

הרב שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] לרבי ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).

בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]</REF>

== ראו עוד ==

*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]
*[[בחירות]]
*[[ציונות]]

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

יעקב אריה אלתר

2013-11-25T19:23:56Z

צדיקוו: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:גור.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר (בחתונת הרב לנדא)]]
[[תמונה:גור רבי.jpg|left|thumb|300px|האדמו"ר אצל הרבי שליט"א]]'''רבי יעקב אריה אלתר''' הינו האדמו"ר השביעי לבית גור. נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]], בעל הלב שמחה.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בשנים האחרונות מוביל האדמו"ר שינויים בחסידות; שינוי אופי הלימוד בישיבות, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו, לצורכי הדרכה ועידוד ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==ב[[יחידות]] אצל הרבי ==
רבי יעקב אריה, היה בביקור אצל [[אדמו"ר שליט"א]] (עוד לפני שנות הנהגתו), שדיבר איתו מספר דקות בהשתתפות קהל קטן, כשבסיומו אמר רבי יעקב אריה לרבי: הרבי משפיע [[רוחניות]] ו[[גשמיות]]! לאחר מכן ביקש [[אדמו"ר שליט"א]] מכל הנוכחים לצאת מהחדר ושוחח ביחידות עם האדמו"ר מגור במשך כעשרים דקות. לאחר עשרים דקות יצא רבי יעקב אריה מהחדר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי, הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: תודה שהבאתם לכאן את האורח החשוב! לאחר מכן יצא רבי יעקב אריה, ו[[אדמו"ר שליט"א]] כיבדו כשהוא ממתין בחוץ כדקה שלימה, עד שמכוניתו של רבי יעקב אריה נעלמה מהאופק.<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 האדמו"ר מגור בביקור אצל הרבי]</REF>

לאחרונה תיקן האדמו"ר כי מתחילת [[חודש אלול]] עד [[יום הכיפורים]] חובה על כל בחור ללמוד לכל הפחות עשרים דקות ב[[ספר התניא]].<REF>[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48373 חב"ד אינפו]</REF>

== משפיעי חב"ד אצל האדמו"ר ==
משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר מגור עם קבוצת רבנים מחב"ד, לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין. בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר שליט"א בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]]. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.<REF>[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=30208.0]</REF>

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה התוועדות ואסיפה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות ע"פ משנת חסידות חב"ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. הרב [[יואל כהן]] נפגש אף עם [[ישראל הגר|האדמו"ר מויז'ניץ]] ובמפגש השתתפו גם ראש ישיבת ויז'ניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, וחשובי המשפיעים בחב"ד הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר]
== לקריאה נוספת ==

*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

שמחה בונם אלתר

2013-11-25T19:23:40Z

צדיקוו: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו רבי [[יעקב אריה אלתר]]]]

רבי '''שמחה בונם אלתר מגור''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) נולד בכ"ד [[ניסן]] [[תרנ"ח]], בעיירה [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו השפת אמת כאדמו"ר.

בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]].

בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].

למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך במשך השנים חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם פחתה, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, ולעתים נלקח להופעות פומביות, ביניהם למאבק על כנסיית המורמונים בעיה"ק שאותו יזם והנהיג. נפטר ביום ז' ב[[תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".

רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".

== קשריו עם הרבי ==
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|left|thumb|250px|רבי שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]
רבי שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"

בשנת [[תשמ"ט]] הגין על כבודו של [[הרבי]] במסירות נפש ואף פילג לשם כך את [[אגודת ישראל]] מדגל התורה. הרבי השיב לו על כך בתגמול הולם על ידי שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (והיה חסר 600 קולות) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].

בזמן חליו בא בנו [[רבי יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את רבי יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרבי מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור<REF>.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידיאו חב"ד אינפו]</REF>.

== מלך בשדה ==

ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שבחודש אלול המלך בשדה.

לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר מי שברך, וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, כתיבה וחתימה טובה' ושנשמע בשורות טובות.

זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].

==משפחתו==
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך י"א [[אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש כולל בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].
== לקריאה נוספת ==

*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]
== קישורים חיצונים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - תשל"ב עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

ישראל אלתר

2013-11-25T19:23:14Z

צדיקוו: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:בית ישראל.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר רבי ישראל מגור]]
כ"ק אדמו"ר '''רבי ישראל אלתר מ[[גור]]''' נולד בפולין באסרו [[חג הסוכות]] כ"ד [[תשרי]] [[תרנ"ה]]. בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] אחריו.
==תולדותיו==
עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל הי"ד, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.

בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.

נפטר בב' [[אדר]] ה'[[תשל"ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]].

== יחסו לחב"ד ==
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר".

אהדתו ל[[ספר התניא]] היתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של ספר התניא (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).

תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).

== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==
האדמורי"ם<REF>[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]</REF>
לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור]] שע"פ נוסח [[אדמו"ר הזקן]]<REF>יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.</REF>. וכן<REF>שמן ששון מחבריך' ח"א עמ' 75.</REF> גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדה"ז. אך יש אומרים{{הערת שוליים|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה הרה"ח בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,<REF>שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סי' מה).</REF> ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים."

לפי גרסא אחת{{הערת שוליים|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואח"כ החליף ל'תיקון מאיר'<REF>שנדפס על-ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.</REF> מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי פולין – נוסח ספרד<REF>וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר ע"ז ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואח"כ החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מהרה"ח הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרה"ח ר' אליעזר ביין ע"ה".</REF> אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו ע"ה, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערת שוליים|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כשליח ציבור פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו ע"ה, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו"כ אחיו ה'פני מנחם' זי"ע התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערת שוליים|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כו"כ פעמים."}}.

== קשריו עם הרבי ==
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:

כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות תפילין עבור הפעילים המניחים תפילין ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".

כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: "ממני הוא לא יכול להסתתר"...

עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא יין ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא הפצת המעיינות חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: "יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'".<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27232 חב"ד און ליין]</REF>

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[מנחם משיב נפשי]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74630 המאמץ השמיימי להביא את הגאולה ● מיוחד] מתוך העתון "שעה טובה" {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

אברהם מרדכי אלתר

2013-11-25T19:22:39Z

צדיקוו: /* משפחתו */

[[תמונה:אמרי אמת.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר]]
רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' היה השלישי באדמור"י [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]]. נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ"ו]] בעיירת גור ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת [[תרס"ה]], ושימש באדמורו"ת יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש"י]].

מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז.
בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. רשומים בו ההערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר. מכאן שהספיק להשלים ספר זה לפני נשואיו, כלומר בטרם מלאו לו ט"ז שנה.

כתב ספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).

== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==
רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעמים רבות התוועדו<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=365] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A7&pgnum=368]</REF> יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.

אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34333 ראה בהרחבה בחב"ד אינפו]</REF>

== ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ ==
בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, עם בשכנוע, ועם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבעה אגרות כתב הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג ב[[ניסן]] פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']</REF>

== עם הרבי ==

בשנת [[תרצ"ה]] נסע הרבי בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לנחם את האמרי אמת. <REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]</REF>
==משפחתו==
את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי [[ישראל אלתר]], הבית ישראל.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

פנחס מנחם אלתר

2013-11-25T19:22:17Z

צדיקוו:

[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|left|thumb|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]
[[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש"ן]] משמאל נראה ח"כ יעקב כץ (כצל'ה)]]
רבי '''פנחס מנחם אלתר''' כונה עד להכתרתו הגרפ"מ אלתר, (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו), היה האדמו"ר השישי לבית [[גור]]. בעל הפני מנחם. שימש כראש ישיבת שפת אמת. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בשנת [[תשנ"ב]] מונה לאדמו"ר מגור. נסתלק למחרת [[פורים]] [[תשנ"ו]].

== תולדות חייו ==

נולד לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו.

עם פטירת אביו ירש את דירתו שהיתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת תשי"ז בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו"ר מגור. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.

== בביקור אצל הרבי ==
ביקר מספר פעמים אצל הרבי.
בשנת [[תשל"ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר. בשנת [[תשמ"ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף כסף למוסדותיו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&pgnum=176&hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ"ב עמ' 676]</REF> בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד "בית יעקב" ברוח החסידית, במצוות כתיבת ספר תורה בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה. בשנת [[תשמ"ג]] בא ליחידות לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה.<REF>[http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה]</REF>

ב[[בחירות תשמ"ט]] פילג יחד עם אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]] את מפלגת אגודת ישראל למען כבודו של הרבי, לאחר שגורמים מסוימים איימו כי אם יתמוך בחב"ד יעזבו את המפלגה. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף (כמעט 6 מנדטים).
== מאזין לקול הרבי ==
היה זה בשנות הלמ"דים.<REF>סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין</REF>הרבי אמר התוועדות קצרה, בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן היתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב (והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון ל[[אגודת ישראל]]). שנים מ[[אנ"ש]]<REF>הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.</REF> החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה.

הם הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.

לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".

למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר בהתוועדות גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשה[[מאמר]] יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.

שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה (מאמר ושתי שיחות), כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.

== לקריאה נוספת ==

*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8 בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&pgnum=170&hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ"ב 670-681]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב"ם תשמ"ט]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)

2013-11-25T19:21:58Z

צדיקוו:

[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השני לבית גור|אחר=לרב יהודה אריה לייב אלתר - בן הפני מנחם|ראו=[[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)]]}}
רבי '''יהודה אריה לייב אלתר''' האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] (ידוע על שם ספרו '''השפת אמת'''), היה האדמו"ר השני לבית גור.
==תולדות חייו==

נולד בוורשה ב-[[כ"ט בניסן]] ה'[[תר"ז]] לר' אברהם מרדכי בנו של רבי [[יצחק מאיר אלתר|בעל "חידושי הרי"ם"]] מייסד [[חסידות גור]]. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו{{הערת שוליים|סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.}}. בהיותו בן 12 נפטר רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב{{הערת שוליים|1=רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". (ישראל יעקב אראטין, [http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=20392 אמת ואמונה], אות רפ"א, ירושלים ת"ש.).}}.

ב[[תרכ"ב]], בהיותו בן 15 נישא ליוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה [[גור]]. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

ב[[תרכ"ו]] בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה ל[[רב]] העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמור"ות וקיבל את הנהגתו של רבי [[חנוך העניך הכהן מאלכסנדר]]. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו"ר. עם זאת, סירב לשבת בראש ה[[טיש|שולחן]], במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. ב[[תרס"א]]) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר [[חסידות גורליץ|ברוך מגורליץ]]. ב[[תרס"ה]]) חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר ב[[ה' בשבט]] [[תרס"ה]] בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת ל[[צבא הצאר]] הרוסי בשל [[מלחמת רוסיה-יפן]]. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי"ם.

==עם רבותינו נשיאינו==
רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|והם מוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.}} ועם [[אדמו"ר הריי"צ]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה ב[[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מאירה את הלבבות.<REF>מכתב מאדמו"ר הריי"צ. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 87.</REF> כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה!<REF>מפי הרב [[חיים שאול ברוק]] ששהה שם. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.</REF>

יש אומרים שהוא התפלל בנוסח של [[סידור אדמו"ר הזקן]]. ו[[פנחס מנחם אלתר|הפני מנחם]]<REF>בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ"ז, סי' קנד, שם כותב ה'שפת אמת': "וע"ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…", והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ"פ: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".</REF> כותב: {{ציטוטון|ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת זצ"ל לא התפלל הכל כמ"ש בסידור תהל(ו)ת ה' להרב זצ"ל מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו הי' בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל}}.<REF>וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ"ה ד"ה ותקנו בקידוש נאמר: "ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…", מתאים לנוסח אדה"ז. ויש לחפש למי הכוונה ב"יש נוסחאות".</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

חסידות גור

2013-11-25T19:20:31Z

צדיקוו:

[[קובץ:בית המדרש בגור.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש בגור]]
[[קובץ:ציון השפת אמת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת]]
[[תמונה:גור 3.jpg|left|thumb|250px|רבי אברהם מרדכי מגור קורא בעצרת תפילה בשנת תש"ב ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[ירושלים]] לאחר שהגיעו ידיעות על רצח יהודי פולין]]
'''שושלת גור''' היא שושלת בת של פשיסחא, מיסודו של רבי בונם מפשיסחא. מיסודות החסידות: התחדשות ואמתיות בעבודת השם, ודבקות ב[[תורה]].
==פשיסחא וקוצק ==
רבי בונם היה למעשה ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא, שהיה אמנם תלמיד מובהק של [[החוזה מלובלין]], אך עם זאת חידש דרך מיוחדת בעבודת השם. רבי בונם שהיה תלמיד החוזה והיהודי, המשיך את דרכו של היהודי הקדוש באופן קיצוני מעט יותר מרבו, אך בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל העיד כי רבו הקדוש סמך עליו את ידו והעריצו הערצה מופלגת.

לאחר פטירתו של רבי בונם, מונה תלמידו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], שהיה גם תלמידם של החוזה והיהודי הקדוש, למלא את מקומו, ואף ידידו החידושי הרי"ם, תלמידו של רבי בונם, נכנע למרותו. לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק הסתגר עשר שנים בחדרו, פרשה קבוצה מחסידי קוצק ומינתה לרבן את הרב מאיזביצא. שאר חסידי קוצק ובתוכן החידושי הרי"ם נשארו נאמנים לרבי מנחם מנדל על אף הסתגרותו.
==החידושי הרי"ם==
לאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מונה לממשיך הדרך רבי [[יצחק מאיר רוטנברג-אלתר]] מגור בעל החידושי הרי"ם, שהיה ידוע במיוחד בגאונותו ובצדקותו העצומה. שם משפחתו האמיתי היה רוטנברג. בשנת [[תרי"א]] גזרה מלכות [[פולין]], כי על כל היהודים לגזור את פיאותיהם וזקנם, ולהוריד מהם את מלבושיהם המיוחדים. פקידי הממשלה רצו לתפוס את החידושי הרי"ם כדי להסיר ממנו את פיאותיו וזקנו. הוא הסתתר, ובאותה תקופה הוא שינה את שם משפחתו לשם אלתר.

לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.

לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF>המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.</REF> ועם אדמו"ר הריי"צ.

מכאן ואילך המשיכה השושלת במשפחתו, את הכתר נטלו לאחר פטירתו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור האמרי אמת אשר המשיך ג"כ את הקשרים עם הרש"ב ועם הריי"צ, ואח"כ שלושת בניו, שכולם היו בקשרים אדוקים עם נשיא דורנו [[הרבי]], הלא הם: רבי [[ישראל אלתר]] מגור הבית ישראל, רבי [[שמחה בונם אלתר]] מגור הלב שמחה, ורבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור - צעיר בניו של האמרי אמת מזיוו"ש, בעל הפני מנחם. את החסידות כהיום מנהיג האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, בנו של רבי שמחה בונים.

==ראו עוד==
*[[יהודה אריה לייב אלתר]] (השני)
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]