https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9Fחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T21:38:59Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=641599שלום דובער לויטין2023-10-24T21:25:45Z<p>צדוק הכהן: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלום דובער לויטין.jpg|ממוזער]]<br />
הרב '''שלום בער לויטין''' הינו שליח הרבי למדינות צפון מערב ארצות הברית, ומייסד בית חב"ד בסיאטל, [[וושינגטון]], חבר הנהלת [[המרכז לעניני חינוך]]. בצעירותו נמנה על מייסדי [[ועד הנחות התמימים]] והיה מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש טבת ה'תש'"ז לאביו הרב [[בנימין לויטין]] כנכדו של ה[[משפיע]] הנודע ר' [[שמואל לויטין]].<br />
<br />
זכה בעת האופשערניש שלו שישב על ברכי [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר ימים לפני [[י שבט]], לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]]'''.<br />
<br />
בצעירותו היה מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' של תורת הרבי, ובשנת [[תשכ"ו]] היה מחברי הועד המייסד של [[ועד הנחות התמימים]].<br />
<br />
בחודש אלול [[תשכ"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו בת הרב [[בערל וויס]], וכעבור שלוש שנים לאחר החתונה{{הערה|כך היה הסדר הנהוג באותן שנים שהרבי אישר יציאה לשליחות רק לאחר שלוש שנים מהנישואין.}} החל בחודש כסלו תשל"ג לפעול בשליחות הרבי במדינת וושינגטון, כשהוא מתיישב בעיר סיאטל, ובהמשך לאורך השנים הביא תחתיו כחמשה עשר משפחות של שלוחים לפעול ברחבי המדינה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] מונה כחבר הנהלת [[המרכז לעניני חינוך]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|17351|news|הרב לויטין: חבר הנהלת המל"ח|shmais.com|י"א במנחם-אב תשס"ז}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי פרקש]] - שליח הרבי בוושינגטון, וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
*בנו, ר' אלטער מרדכי לויטין. <br />
*בנו, ר' משה מנחם מענדל לויטין. <br />
*בנו, ר' שמואל לויטין.<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן לויטין.<br />
*בנו, ר' יונה לויטין.<br />
*בנו, ר' לוי לויטין.<br />
<br />
*חתנו, ר' יוסף יצחק מרזוב<br />
*חתנו, ר' שמואל העכט, שליח לאוניברסיטת ייל, ניו הייבן, קונטיקט<br />
*חתנו, ר'מרדכי הכהן גוטניק, קראון הייטס <br />
חתנו, ר' ארי'הכהן שוטענשטיין, באל הרבור, פלארידא<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.avodashashlichus.com/levitin כי לכך נוצרת]''', ראיון עם הרב לויטין באתר 'עבודת השליחות'<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{מיון רגיל:לויטין, שלום דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br />
[[קטגוריה:חוזרים]]</div>צדוק הכהןhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8&diff=641591סדר2023-10-24T20:47:09Z<p>צדוק הכהן: /* סדרי לימוד */</p>
<hr />
<div>{{להשלים}}<br />
'''סדר''' הוא ענין יסודי בעבודת ה', שהאדם צריך להיות מסודר בסדר יומו, ולקבוע לו שיעורים מסודרים בזמנים קבועים, כמאמר חז"ל "קבעת עיתים לתורה".<br />
<br />
==סדרי לימוד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שמירת הסדרים]]}}<br />
ב[[קונטרס עץ החיים]] מופיע [[סדר]] הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]], ומבואר גם ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה). סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות), כאשר שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה. <br />
<br />
לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט [[אדמו"ר הרש"ב]] שני זמן עיקריים המתאימים לכך:<br />
הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). (הטעם הוא מפני שבבקר ישנה הארה מבחינת [[לבן הארמי]] שבשרשו בקדושה נקרא "לובן העליון" שהוא אור אין סוף בכבודו ובעצמו שאין בו גוונים, המסייע להבנת פנימיות התורה).<br />
<br />
הזמן השני ללימוד [[דא"ח]] צריך להיות בשעות הערב, גם כן שעתיים לכל הפחות(שעה וחצי בדורנו כנ״ל), ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד [[דא"ח]] (זאת מלבד השיעור הקבוע ב[[תניא]]). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה.<br />
<br />
==מאמרי רבותינו נשיאינו בנושא==<br />
{{ציטוט-צף|פשוט שחינוך לבלתי סדר, ווילדקייט וכיוצא בזה - הרי זה היפך מה שהנני מבקש, מפציר ודורש|מענה הרבי לרב [[חיים בנימיני]] ט"ו שבט תשמ"א}}<br />
ב[[חסידות חב"ד]] מקובל, כי למרות שיש בעבודת ה' כללים וסדר עבודה המיוסד לפי דרגות, על פי סדר [[עשרת הספירות]], למרות זאת יש מהלך חסידי של [[לכתחילה אריבער]] בה האדם יכול להתעלות בעבודת ה' למעלה מדרגתו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב בנושא זה{{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' בתמוז|היום יום - ז' תמוז]]}}: [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: ב[[חסידות]] נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחילתן, הדרגא של עיגולים מבלי אשר ימצא ראש וסוף, אבל אחר כל זה העיקר הוא סדר.<br />
<br />
ה[[בעל שם טוב]] היה מסודר, ה[[מגיד ממזריטש]] דקדק על סדר.<br />
<br />
אף [[רבינו הזקן]] לימד חסידים שיהיו מסודרים, זאת רואים ב[[מאמר]]יו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לבוא ל[[ליאזנא]] - אחר כך ל[[ליאדי]] - לא היה להם רשות לשנות את הזמן ללא רשיון של הרבי, על קבלת הרשיון היה צריך שיהיה טעם.<br />
<br />
אצל [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] היה ועד מיוחד להנהגת את סדר החסידים בראשו מהרי"ל אחי רבינו, ובנוסף לכך היה אצלו וועד מיוחד להנהיג את סדר האברכים החסידיים ובראשו [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ע"כ מדברי אדמו"ר הריי"צ}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''בדרך תמים''', צבאות השם ארץ הקודש תשע"ז, פרק 30 - סדר ונקיון<br />
*'''מעשה חסידים''' (דרכו של חסיד), צבאות השם ארץ הקודש, פרק 12 - הכל בסדר?<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>צדוק הכהן