https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F 2026-04-14T20:14:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%90&diff=822317 2026-02-04T12:21:02Z

<p>צבי פייגין: תיקון טעות</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''צבי בורלא''' ( [[י&quot;ג בטבת]] [[תרצ&quot;ט|תרצ&quot;ט -]] [[י&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ו]]), הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]], ובעל השכלה אקדמאית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות במשפחה שאיננה שומרת תורה ומצוות ב[[י&quot;ג טבת]] [[תרצ&quot;ט]] להוריו ישראל ושרה סוניה בורלא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רוזה בת ר' זלמן וחיה קיבמן.<br /> <br /> עוד בזמן מגוריו ברוסיה, למד השכלה כללית ב[[אוניברסיטה]] וקיבל תואר אקדמאי, ובהמשך [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך לחסיד חב&quot;ד, ונהג להקדיש שעות ארוכות מזמנו לתפילה באריכות וקידש את הנהגותיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] קיבל אישור יציאה מרוסיה הסובייטית ועלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שנוסדה מספר שנים קודם לכן על ידי הרבי עבור עולי רוסיה.<br /> <br /> לאחר יציאתו ל[[פנסיה]], החל להקדיש את עיתותיו באופן מלא לעבודת השם, לימוד חסידות ותפילה באריכות, והחל לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ובקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> נפטר ביום רביעי [[י&quot;ז שבט]] [[תשפ&quot;ו]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' דוד מנחם מענדל בורלא<br /> *בנו, ר' שלום דובער בורלא<br /> *בנו, ר' ישראל שניאור זלמן חיים ראובן בורלא<br /> *בתו מרת חנה רחל, רעיית הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - קרית מלאכי<br /> *בתו, מרת נחמה דינה פלייס<br /> *בתו, מרת רבקה לאה שוקר<br /> *בתו, מרת בת שבע ממן<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורלא, צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%90&diff=822316 2026-02-04T12:20:16Z

<p>צבי פייגין: לצערנו הוא נפטר היום אז היה צריך לעדכן</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''צבי בורלא''' ( [[י&quot;ד בטבת]] [[תרצ&quot;ט|תרצ&quot;ט -]] [[י&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ו]]), הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]], ובעל השכלה אקדמאית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות במשפחה שאיננה שומרת תורה ומצוות ב[[י&quot;ג טבת]] [[תרצ&quot;ט]] להוריו ישראל ושרה סוניה בורלא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רוזה בת ר' זלמן וחיה קיבמן.<br /> <br /> עוד בזמן מגוריו ברוסיה, למד השכלה כללית ב[[אוניברסיטה]] וקיבל תואר אקדמאי, ובהמשך [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך לחסיד חב&quot;ד, ונהג להקדיש שעות ארוכות מזמנו לתפילה באריכות וקידש את הנהגותיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] קיבל אישור יציאה מרוסיה הסובייטית ועלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שנוסדה מספר שנים קודם לכן על ידי הרבי עבור עולי רוסיה.<br /> <br /> לאחר יציאתו ל[[פנסיה]], החל להקדיש את עיתותיו באופן מלא לעבודת השם, לימוד חסידות ותפילה באריכות, והחל לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ובקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> נפטר ביום רביעי [[י&quot;ז שבט]] [[תשפ&quot;ו]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' דוד מנחם מענדל בורלא<br /> *בנו, ר' שלום דובער בורלא<br /> *בנו, ר' ישראל שניאור זלמן חיים ראובן בורלא<br /> *בתו מרת חנה רחל, רעיית הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - קרית מלאכי<br /> *בתו, מרת נחמה דינה פלייס<br /> *בתו, מרת רבקה לאה שוקר<br /> *בתו, מרת בת שבע ממן<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורלא, צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%90&diff=822314 2026-02-04T12:18:31Z

<p>צבי פייגין: עדכון</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''צבי בורלא''' ( [[י&quot;ד בטבת]] [[תרצ&quot;ט|תרצ&quot;ט -]] [[י&quot;ז בשבט]] [[תשפ&quot;ו]]), הוא משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[קרית מלאכי]], ובעל השכלה אקדמאית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות במשפחה שאיננה שומרת תורה ומצוות ב[[י&quot;ג טבת]] [[תרצ&quot;ט]] להוריו ישראל ושרה סוניה בורלא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רוזה בת ר' זלמן וחיה קיבמן.<br /> <br /> עוד בזמן מגוריו ברוסיה, למד השכלה כללית ב[[אוניברסיטה]] וקיבל תואר אקדמאי, ובהמשך [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך לחסיד חב&quot;ד, ונהג להקדיש שעות ארוכות מזמנו לתפילה באריכות וקידש את הנהגותיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] קיבל אישור יציאה מרוסיה הסובייטית ועלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שנוסדה מספר שנים קודם לכן על ידי הרבי עבור עולי רוסיה.<br /> <br /> לאחר יציאתו ל[[פנסיה]], החל להקדיש את עיתותיו באופן מלא לעבודת השם, לימוד חסידות ותפילה באריכות, והחל לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ובקהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' דוד מנחם מענדל בורלא<br /> *בנו, ר' שלום דובער בורלא<br /> *בנו, ר' ישראל שניאור זלמן חיים ראובן בורלא<br /> *בתו מרת חנה רחל, רעיית הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - קרית מלאכי<br /> *בתו, מרת נחמה דינה פלייס<br /> *בתו, מרת רבקה לאה שוקר<br /> *בתו, מרת בת שבע ממן<br /> <br /> {{מיון רגיל:בורלא, צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=813572 2025-12-12T10:33:43Z

<p>צבי פייגין: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:תיק החקירה של הרב נימויטין.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|תיק החקירה של הרב נימויטין]]<br /> ר' '''שמואל נימוטין (נימויטין)''' ([[תרל&quot;ט]] – [[כ&quot;ב באלול]] [[תרצ&quot;ז]]) בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], שליח [[הרבי הרש&quot;ב]] ל[[פטרבורג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרמ&quot;ג]] לאביו ר' [[יהושע נימוטין]].<br /> נקרא על שם אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שהסתלק באותו שנה.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים [[תרס&quot;ה]] עד [[תרס&quot;ז]]{{הערה|רוב הדברים מתוך הספר ליובאוויטש וחייליה}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ציוה עליו להתישב ב[[פטרבורג]] ולדאוג ליהודים הבאים לבקר ולכן פתח שם מסעדה. בשנים ההם זכה לשמש את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בזמנים שביקרו בפטרבורג.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] או [[תרע&quot;ה]] התקיים בפטרבורג כנס של אילי הון ומנהלי בנקים עם שרי ממשלה, גם הגביר החב&quot;די ר' [[שמואל גוראריה]] נטל חלק בכנס וכדי שהאוכל יהיה כשר הזמין את כולם לסעודה במסעדה של משפחת נימוטין. באמצע ההכנה נהיה לו ספק בסכין ה[[שחיטה]] שלו ורצה להשליך את כל העופות ששחט לאשפה, כשאשתו ראתה שהוא רוצה לזרוק הכל אמרה לו שילך לרב לשאול אותו האם באמת צריכים לזרוק הכל. הוא הלך להגאון מרוגוצ'וב ר' [[יוסף רוזין]] שבדק הסכין ואמר שאין בעיה כלל עד שאפילו הוא בעצמו יאכל את זה{{הערה|תולדות חב&quot;ד בפטרבורג עמוד 38-37}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] עבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[פטרבורג]] ומאז החל גם [[הרבי]] להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו לעתיד. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב שמואל נימוטין. ר' רפאל נימוטין, בנו של הרב שמואל סיפר, שזכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.<br /> <br /> ר' שמואל נימוטין נעצר באור ל[[א' באלול]] [[תרצ&quot;ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, ב[[כ&quot;ב אלול]] תרצ&quot;ז.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * הרב [[רפאל נימוטין]] - הקים דור ישרים מבורך ב[[לנינגרד]] תחת [[ברית המועצות|המשטר הקומוניסטי בברית המועצות]], וזכה להיות [[חסיד]] נלהב של [[הרבי הרש&quot;ב]], [[הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]. נפטר ב[[ט' בניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> * הרב [[חיים יוסף דוד נימוטין]] - היה נאמן ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> *הרב [[יהושע נימוטין (ב&quot;ר שמואל)|יהושע נימוטין]].<br /> * מרת [[חיה מושקא נימוטין]] - מומע מוסיא, המבשלת של המטבח ב[[1414 פרזידנט]].<br /> * מרת חיה לאה חאנין - אשת הרב [[חייקל חאנין]] - [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/חשיפה-תיק-החקירה-של-החסיד-שהוצא-להורג/ תיק החקירה של הרב נימוטין]''' בתוך [[שבועון בית משיח]], אייר תשע&quot;ח<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 14 - 15.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נימוטין שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נימוטין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%22%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=813275 2025-12-10T11:09:50Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חסד תשעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חס&quot;ד מתוועד ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:ארי-הלברשטאם-בל&quot;ג-בעומר-תש&quot;מ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' חס&quot;ד הלברשטאם עם בנו ארי הי&quot;ד לצד הרבי בפאראד ל&quot;ג בעומר תש&quot;מ]]<br /> הרב '''חנניה סיני דוד הלברשטאם''' (מכונה בשם '''חס&quot;ד הלברשטם''', [[תשי&quot;א]] - [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ו|ה'תשפ&quot;ו]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], שבשנותיו הצעירות שימש כ[[משב&quot;ק]] של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], אשר שימש בתפקיד זה במשך כ-18 שנה.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בארץ הקודש ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שלשלת [[חסידות צאנז]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו&quot;ר מז'ימיגראד.<br /> <br /> בצעירותו, התקרב בעקבות אחיו הבכור [[חיים ברוך הלברשטאם|חיים ברוך]] לחסידות חב&quot;ד, ובשנת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. ר' חס&quot;ד החליף את אחיו, ששימש בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בתפקידו לאחר נישואיו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450 בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}}}}, והוא החל לשמש כ[[משב&quot;ק]] בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסעודות החגים.<br /> <br /> מאוחר יותר, נכנס לעבודה ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ובזה התמקדה עבודתו. בשל כך היה נמצא בקשר שוטף עם הרבנית הצדקנית מרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]]. חס&quot;ד נחשב כמי שהיה אחד הקרובים ביותר לרבנית, ששימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות, והיא העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו [[ארי הלברשטם]] שהיה נחשב אצלה כבן בית של ממש.<br /> <br /> בפעם הראשונה שהרבי שמע שהרבנית קוראת לו &quot;בחורציק&quot; אמר לה הרבי שהוא צאצא של הצאנזער רב (רב חיים מצאנז) ואת קוראת לו בחורצ'יק, תקראי לו רבאי הלברשטאם וכך קראה לו מאותו היום למרות שהיה צעיר מאוד.<br /> <br /> בנו, הבחור [[ארי הלברשטם]], נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] &quot;בית ישראל&quot; שבמנהטן, שם שהה הרבי לכמה שעות בשל טיפול בעינו הק', כשבנו ארי נמצא ברכב של תמימים שליווה את [[הרבי]] בנסיעה{{הערה|יחד עם תמימים נוספים שנפצעו באירוע, חלקם באורח קשה.}}. הרצח זעזע את [[חסידי חב&quot;ד]] והעיר [[ניו יורק]], ופעולות רבות נעשו להנצחת זכרו, וכן חקיקת חוקים חדשים בקשר להחזקת נשק.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות, התגורר בקווינס ובימות החול היה מגיע לעיתים לקראון הייטס.<br /> <br /> לפעמים תכופות, כמו ביום הולדתו או ביום ה[[יארצייט]] של הרבנית, היה [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]] ומספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.<br /> <br /> נפטר [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|בי&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ו|ה'תשפ&quot;ו]] בגיל 74{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1275495/ בעיצומו של י&quot;ט כסלו: המשב&quot;ק הרב חס&quot;ד הלברשטאם ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הבכור, הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]].<br /> *אחיו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> *בנו, הת' [[ארי הלברשטאם]] הי&quot;ד.<br /> *בנו, הרב יהושע הלברשטאם.<br /> *בנו, הרב מענדל הלברשטאם.<br /> *בתו, מרת חנה אפפלבאום.<br /> *בתו, מרת שרה גוטניק.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב הלברשטאם מספר על שנותיו בשימוש הרבי - שבועון &quot;[[בית משיח]]&quot; גליון 470<br /> * זכרונות המשב&quot;ק הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף [[שבועון בית משיח]] גיליון 1396<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/y024 עדות אישית נדירה: המשב&quot;ק ר' חס&quot;ד הלברשטאם מתאר את הנהגות הרבי בביתו האישי]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]'' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ&quot;ב שבט / הרב חס&quot;ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חס&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%22%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=813274 2025-12-10T11:08:48Z

<p>צבי פייגין: בגלל שהוא נפטר לצערנו הייתי צריך לשנות כמה מילים ולכתוב מתי הוא נפטר וכו&#039;</p> <hr /> <div>[[קובץ:חסד תשעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חס&quot;ד מתוועד ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:ארי-הלברשטאם-בל&quot;ג-בעומר-תש&quot;מ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' חס&quot;ד הלברשטאם עם בנו ארי הי&quot;ד לצד הרבי בפאראד ל&quot;ג בעומר תש&quot;מ]]<br /> הרב '''חנניה סיני דוד הלברשטאם''' (מכונה בשם '''חס&quot;ד הלברשטם''', [[תשי&quot;א]] - [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ו|ה'תשפ&quot;ו]])<br /> <br /> <br /> ) היה [[חסיד חב&quot;ד]], ובשנותיו הצעירות שימש כ[[משב&quot;ק]] של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], אשר שימש בתפקיד זה במשך כ-18 שנה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בארץ הקודש ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שלשלת [[חסידות צאנז]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו&quot;ר מז'ימיגראד.<br /> <br /> בצעירותו, התקרב בעקבות אחיו הבכור [[חיים ברוך הלברשטאם|חיים ברוך]] לחסידות חב&quot;ד, ובשנת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. ר' חס&quot;ד החליף את אחיו, ששימש בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בתפקידו לאחר נישואיו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450 בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}}}}, והוא החל לשמש כ[[משב&quot;ק]] בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסעודות החגים.<br /> <br /> מאוחר יותר, נכנס לעבודה ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ובזה התמקדה עבודתו. בשל כך היה נמצא בקשר שוטף עם הרבנית הצדקנית מרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]]. חס&quot;ד נחשב כמי שהיה אחד הקרובים ביותר לרבנית, ששימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות, והיא העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו [[ארי הלברשטם]] שהיה נחשב אצלה כבן בית של ממש.<br /> <br /> בפעם הראשונה שהרבי שמע שהרבנית קוראת לו &quot;בחורציק&quot; אמר לה הרבי שהוא צאצא של הצאנזער רב (רב חיים מצאנז) ואת קוראת לו בחורצ'יק, תקראי לו רבאי הלברשטאם וכך קראה לו מאותו היום למרות שהיה צעיר מאוד.<br /> <br /> בנו, הבחור [[ארי הלברשטם]], נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] &quot;בית ישראל&quot; שבמנהטן, שם שהה הרבי לכמה שעות בשל טיפול בעינו הק', כשבנו ארי נמצא ברכב של תמימים שליווה את [[הרבי]] בנסיעה{{הערה|יחד עם תמימים נוספים שנפצעו באירוע, חלקם באורח קשה.}}. הרצח זעזע את [[חסידי חב&quot;ד]] והעיר [[ניו יורק]], ופעולות רבות נעשו להנצחת זכרו, וכן חקיקת חוקים חדשים בקשר להחזקת נשק.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות, התגורר בקווינס ובימות החול היה מגיע לעיתים לקראון הייטס.<br /> <br /> לפעמים תכופות, כמו ביום הולדתו או ביום ה[[יארצייט]] של הרבנית, היה [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]] ומספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.<br /> <br /> נפטר [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|בי&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ו|ה'תשפ&quot;ו]] בגיל 74{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1275495/ בעיצומו של י&quot;ט כסלו: המשב&quot;ק הרב חס&quot;ד הלברשטאם ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הבכור, הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]].<br /> *אחיו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> *בנו, הת' [[ארי הלברשטאם]] הי&quot;ד.<br /> *בנו, הרב יהושע הלברשטאם.<br /> *בנו, הרב מענדל הלברשטאם.<br /> *בתו, מרת חנה אפפלבאום.<br /> *בתו, מרת שרה גוטניק.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב הלברשטאם מספר על שנותיו בשימוש הרבי - שבועון &quot;[[בית משיח]]&quot; גליון 470<br /> * זכרונות המשב&quot;ק הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף [[שבועון בית משיח]] גיליון 1396<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/y024 עדות אישית נדירה: המשב&quot;ק ר' חס&quot;ד הלברשטאם מתאר את הנהגות הרבי בביתו האישי]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]'' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ&quot;ב שבט / הרב חס&quot;ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חס&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%22%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=813272 2025-12-10T09:59:52Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חסד תשעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חס&quot;ד מתוועד ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:ארי-הלברשטאם-בל&quot;ג-בעומר-תש&quot;מ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' חס&quot;ד הלברשטאם עם בנו ארי הי&quot;ד לצד הרבי בפאראד ל&quot;ג בעומר תש&quot;מ]]<br /> הרב '''חנניה סיני דוד הלברשטאם''' (מכונה בשם '''חס&quot;ד הלברשטם''', [[תשי&quot;א]] - [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשפ&quot;ו|ה'תשפ&quot;ו]])<br /> <br /> <br /> ) היה [[חסיד חב&quot;ד]], ובשנותיו הצעירות שימש כ[[משב&quot;ק]] של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], אשר שימש בתפקיד זה במשך כ-18 שנה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בארץ הקודש ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שלשלת [[חסידות צאנז]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, האדמו&quot;ר מז'ימיגראד.<br /> <br /> בצעירותו, התקרב בעקבות אחיו הבכור [[חיים ברוך הלברשטאם|חיים ברוך]] לחסידות חב&quot;ד, ובשנת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. ר' חס&quot;ד החליף את אחיו, ששימש בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בתפקידו לאחר נישואיו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1450 בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}}}}, והוא החל לשמש כ[[משב&quot;ק]] בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסעודות החגים.<br /> <br /> מאוחר יותר, נכנס לעבודה ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ובזה התמקדה עבודתו. בשל כך היה נמצא בקשר שוטף עם הרבנית הצדקנית מרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]]. חס&quot;ד נחשב כמי שהיה אחד הקרובים ביותר לרבנית, ששימש כנהגה האישי וסייע לה במשך שנים רבות, והיא העניקה יחס מיוחד לרעייתו ולבנו [[ארי הלברשטם]] שהיה נחשב אצלה כבן בית של ממש.<br /> <br /> בפעם הראשונה שהרבי שמע שהרבנית קוראת לו &quot;בחורציק&quot; אמר לה הרבי שהוא צאצא של הצאנזער רב (רב חיים מצאנז) ואת קוראת לו בחורצ'יק, תקראי לו רבאי הלברשטאם וכך קראה לו מאותו היום למרות שהיה צעיר מאוד.<br /> <br /> בנו, הבחור [[ארי הלברשטם]], נרצח בידי מחבל לבנוני על גשר ברוקלין כאשר חזר מ[[בית הרפואה]] &quot;בית ישראל&quot; שבמנהטן, שם שהה הרבי לכמה שעות בשל טיפול בעינו הק', כשבנו ארי נמצא ברכב של תמימים שליווה את [[הרבי]] בנסיעה{{הערה|יחד עם תמימים נוספים שנפצעו באירוע, חלקם באורח קשה.}}. הרצח זעזע את [[חסידי חב&quot;ד]] והעיר [[ניו יורק]], ופעולות רבות נעשו להנצחת זכרו, וכן חקיקת חוקים חדשים בקשר להחזקת נשק.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות, התגורר בקווינס ובימות החול היה מגיע לעיתים לקראון הייטס.<br /> <br /> לפעמים תכופות, כמו ביום הולדתו או ביום ה[[יארצייט]] של הרבנית, היה [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]] ומספר סיפורים מכלי ראשון שראה אצל הרבנית.<br /> <br /> נפטר בי&quot;ט כסלו תשפ&quot;ו בגיל 74{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1275495/ בעיצומו של י&quot;ט כסלו: המשב&quot;ק הרב חס&quot;ד הלברשטאם ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הבכור, הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]].<br /> *אחיו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> *בנו, הת' [[ארי הלברשטאם]] הי&quot;ד.<br /> *בנו, הרב יהושע הלברשטאם.<br /> *בנו, הרב מענדל הלברשטאם.<br /> *בתו, מרת חנה אפפלבאום.<br /> *בתו, מרת שרה גוטניק.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב הלברשטאם מספר על שנותיו בשימוש הרבי - שבועון &quot;[[בית משיח]]&quot; גליון 470<br /> * זכרונות המשב&quot;ק הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף [[שבועון בית משיח]] גיליון 1396<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/y024 עדות אישית נדירה: המשב&quot;ק ר' חס&quot;ד הלברשטאם מתאר את הנהגות הרבי בביתו האישי]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]'' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ&quot;ב שבט / הרב חס&quot;ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חס&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&diff=813188 2025-12-09T12:06:14Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>{{מפנה|ברוך פייגין|מייסד בית חב&quot;ד נס ציונה ומאנשי קהילת חב&quot;ד בעמנואל|ראובן פייגין}}<br /> [[קובץ:ר' ברוך פייגין.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב פייגין (מימין) (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''ברוך ראובן פייגין''' (יליד שנת [[תשי&quot;ט]], 1959) הוא משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[אוסטרליה]] ב[[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר ראשון]] [[תשי&quot;ט]] לאביו ר' דוד ולאמו מרת פרל פייגין.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יהודית שרה, ילידת אנגליה.<br /> <br /> לאחר שהתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] נמנה על הפעילים הקבועים שהצטרפו לחוליות שיצאו לפעילויות המבצעים לאור קריאת הרבי{{הערה|1=ראו לדוגמה תמונות בארכיון ספריית הרבי מ[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=2247&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple פעילות בבית דגן], וב[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=11282&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple פרדס חנה].}}.<br /> <br /> עם התרחבות כפר חב&quot;ד והתרבות מספר התושבים, החל לשמש כמשפיע ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב&quot;ד]] בבית הכנסת 'בית מרדכי שמואל' ([[מעון עולים]]), ועוד, ומוסר בקביעות שיעורי חסידות בשבתות ובימי השבוע לתושבי הכפר.<br /> <br /> שיחק בשיר הסיפורי 'יענקלה הכונס' של מוטי שטיינמץ וגילם את תפקידו של המגיד שיעור ב[[דף היומי]] ר' חיים.<br /> <br /> רעייתו, מנהלת את 'מתנ&quot;ס יצירה' הפועל מטעם [[ועד כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[שמואל דוד פייגין]] - שליח הרבי ורבה של דברצן, הונגריה.<br /> *בנו, ר' שלום דובער פייגין (בת ים)<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פייגין (פתח תקווה)<br /> *בנו, ר' אהרון יצחק פייגין (בודפשט הונגריה)<br /> *בתו חיה מושקא, רעיית ר' אפרים בורש (מוסקבה רוסיה)<br /> *בתו נחמה דינה ביילא, רעיית ר' דוד רוזנבאום (כפר חב&quot;ד)<br /> *בתו רבקה ציפורה, רעיית ר' לוי יצחק שכטר (כפר חב&quot;ד) <br /> *בנו, ר' שניאור זלמן פייגין (לוד)<br /> *בתו מנוחה רחל פייגין<br /> *בתו שירת מרים, רעיית ר' גרשון פינסקי (כפר חב&quot;ד)<br /> <br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *חיים שאול נוישטט, [https://drive.google.com/file/d/1umrlijFEPkw8a_ladFLotK1LfNOhRcoU/view?usp=sharing ראיון לרשת התקשורת עדכוני חב&quot;ד לרגל ג' תמוז תשפ&quot;ד] {{וידאו}} באתר גוגל דרייב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פייגין, ראובן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פייגין]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A0%D7%93&diff=812989 2025-12-07T10:36:18Z

<p>צבי פייגין: הרחבה</p> <hr /> <div>'''שוחטים החב&quot;דיים באירלנד''' היו קבוצת שוחטים וחסידי חב&quot;ד שפעלו באירלנד בשנות ה־40 המאוחרות למאה ה-20, במסגרת מבצע רחב היקף לייצור בשר כשר עבור מחנות העקורים באירופה ולאספקה לארץ ישראל שבדרכה לקום ממלחמה. <br /> <br /> == רקע היסטורי ==<br /> בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] נמצאו מאות אלפי יהודים במחנות עקורים ברחבי אירופה בתנאי מחסור קשים, ובפרט במחסור במזון כשר. במקביל, היישוב היהודי בארץ ישראל עמדו במחסור חמור במוצרי מזון מן החי, הן בשל קשיי יבוא והן בשל המצור הכלכלי האזורי.<br /> <br /> אירלנד, שנותרה נייטרלית במלחמה, החזיקה תעשיית בקר מפותחת ותשתיות שחיטה מפוקחות. הממשלה האירית, יחד עם ארגוני סיוע יהודיים ובסיוע מנהיגים קהילתיים, אפשרה הקמת מפעל מיוחד לשחיטה והכשרה של בקר לצורכי העולם היהודי לאחר המלחמה.<br /> <br /> אולם בקהילה היהודית המקומית באירלנד פעל מספר קטן בלבד של שוחטים מוסמכים, ולא הייתה יכולת לעמוד בדרישות ההלכתיות והלוגיסטיות של ייצור בשר בהיקף תעשייתי. לשם כך הוזמנו שוחטים מיומנים מאירופה – וביניהם קבוצה משמעותית של שוחטים חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == הגעת השוחטים מאנשי חב&quot;ד ==<br /> ביוזמתו של הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורדצקי]] בא כח של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קבוצות של שוחטים חב&quot;דיים, שחלקם הגיעו מצרפת וממרכזים יהודיים נוספים במערב אירופה, עברו לדבלין ולערים שונות באירלנד בשנים [[תש&quot;ח]]–[[תשי&quot;ב]] (1948–1952).<br /> <br /> על פעילותם פיקחו רבנים ואנשי הלכה מחוגי חב&quot;ד, ובמיוחד הרב [[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (לימים רב שכונת קראון הייטס בניו יורק) אשר היו מעורבים בתיאום ובהדרכת קבוצות השוחטים ובפיקוח הלכתי על מערך השחיטה והכשרות. ר' זלמן שמעון גם קיבל מכתב הדרכה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] בנוגע הפרויקט.<br /> <br /> השוחטים לא פעלו כבודדים אלא כצוותים מאורגנים, לעיתים בליווי בני משפחותיהם, כדי לקיים מלאכת שחיטה רצופה, בדיקות טריפות, ניקור, מליחה, השגחה על תהליכי השימור והאריזה – הכול בהתאם לדרישות ההלכה.<br /> <br /> '''&lt;big&gt;קבוצות השוחטים&lt;/big&gt;''':<br /> <br /> * [[זלמן שמעון דבורקין]]<br /> * [[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]]<br /> * [[מענדל מרוזוב|מנחם מענדל מרוזוב]]<br /> * [[צמח גורביץ']]<br /> * [[שלמה שימונוביץ|שלמה שימונוביץ']]<br /> * [[אריה דוב איידלמן]]<br /> * [[ברוך שיפרין]]<br /> * [[פרץ מוצ'קין]]<br /> * [[שניאור זלמן גרליק]]<br /> * [[יוסף משה מרוזוב|משה מרוזוב]]<br /> * [[חיים מאיר מינקוביץ|חיים מאיר מינקוביץ']]<br /> * [[יהושע רסקין]]<br /> <br /> == פעילות המפעל ותהליכי העבודה ==<br /> הפעילות כללה:<br /> <br /> * הובלת עדרי בקר למתקני שחיטה ייעודיים.<br /> * ביצוע שחיטה הלכתית על ידי שוחטים מוסמכים בלבד.<br /> * בדיקות ריאה וגידים למניעת טריפות.<br /> * ניקור הבשר והוצאת חֵלֶב וגיד הנשה.<br /> * מליחה והכשרה לפי דיני מליחה.<br /> * אריזה בקירור או שימור בקופסאות משומרות.<br /> * משלוחים דרך נמלים באירלנד לאנגליה, לצרפת, לאיטליה ולנמלי הים התיכון – בדרך למחנות העקורים ולאחר מכן לארץ ישראל.<br /> <br /> לפי מסמכי ממשלת אירלנד מן השנים 1948–1949, נשלחו במסגרת המפעל מאות אלפי לִיברות של בשר כשר, בהיקפים שנעו בין מאות טונות עד קרוב לאלף טונות, בהתאם לשיטות הספירה השונות.<br /> <br /> == יעד המשלוחים ==<br /> הבשר הכשר שנשחט באירלנד שימש לשני ייעודים עיקריים:<br /> <br /> === מחנות העקורים באירופה ===<br /> אלפי מנות בשר נשלחו לקהילות מאורגנות ולמחנות עקורים באיטליה, גרמניה, אוסטריה וצרפת, באמצעות ארגוני סיוע יהודיים (כגון Joint ו־UNRRA).<br /> <br /> === ארץ ישראל ===<br /> משלוחים נוספים הועברו לארץ ישראל במהלך המלחמה בתש&quot;ח ולאחריה, כחלק מ&quot;מענקי סיוע&quot; ממשלתיים והתקשרויות מסחריות מיוחדות בין אירלנד לגורמים יהודיים.<br /> <br /> == השפעה על הקהילה היהודית באירלנד ==<br /> פעילות השוחטים החב&quot;דיים יצרה תקופה של פריחה זמנית בקהילה היהודית בדבלין. למשך כמה שנים התקיימה פעילות כשרות אינטנסיבית, נפתחה תעסוקה לקהילה המקומית, ושירותי הדת היהודיים הורחבו.<br /> <br /> בתום הפרויקט, כאשר פחת הצורך במפעל והאספקה הסדירה לארץ ישראל חודשה ממדינות אחרות, שבו מרבית השוחטים החב&quot;דיים למרכזי חב&quot;ד באירופה ובארצות הברית.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> * &quot;'''שחיטת ליובאוויטש באדיבות ממשלת באירלנד'''&quot;, [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]], גיליון 1047 (ט' כסלו תשע&quot;ז), עמ' 42-45.<br /> * ארכיון ממשלת אירלנד – מחלקת התעשייה והמסחר, '''“Volume 9 (1948): Gift of Kosher Meat to Israel”'''.<br /> * רישומי Dáil (הפרלמנט האירי) – דיונים על אספקה הומניטרית ובשר כשר.<br /> * [https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/2277135/jewish/Advice-to-Slaughterers-Traveling-to-Ireland.htm/utm_source מכתב מהרבי להרב דבורקין] (בתרגום לאנגלית)<br /> * [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4679941/jewish/What-Its-Like-to-Be-Irelands-Only-Rebbetzin.htm/utm_source כתבה על חב&quot;ד באירלנד] (באנגלית)<br /> * [https://collive.com/chabad-ireland-to-purchase-first-center/?utm_source כתבה על חב&quot;ד באירלנד] (באנגלית)<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=811367 2025-11-25T11:44:59Z

<p>צבי פייגין: תיקון טעות</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם= רבי ישראל בעל שם טוב<br /> | תמונה= בעל_שם_טוב.jpg<br /> | תיאור= ציון הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]<br /> | תאריך לידה= [[י&quot;ח באלול]] [[ה'תנ&quot;ח]]<br /> | מקום לידה= טלוסט<br /> | תאריך פטירה =[[ו' בסיוון]] [[ה'תק&quot;כ]]<br /> | מקום פטירה =מז'יבוז'<br /> }}<br /> [[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]<br /> רבי '''ישראל בעל שם טוב''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש&quot;ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.<br /> <br /> נולד ב[[י&quot;ח באלול]] [[ה'תנ&quot;ח]] (24 באוגוסט 1697) הסתלק ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק&quot;כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מז'יבוז']].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט בעיירה מז'יבוז']]<br /> <br /> ===תקופת לידתו===<br /> בשנת ת&quot;ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי]]ם פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת&quot;ח ות&quot;ט]]. כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] &quot;[[עילפון]]&quot;, כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.<br /> <br /> רבי [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ספר המאמרים]] תרס&quot;ג עמ' קמ&quot;ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב&quot;ה]] הוריד את נשמת הבעש&quot;ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ב עמ' 471.}}.<br /> <br /> ===הרקע ללידתו===<br /> הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי&quot;צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ&quot;ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ&quot;ו-חורף ת&quot;ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש&quot;ט'''|29302|עמ' 27|עמוד דיגיטלי=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי&quot;צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש&quot;א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש&quot;א]]''', עמ' 43-44).}}.<br /> <br /> פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.<br /> <br /> האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.<br /> <br /> לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל&quot;ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.<br /> <br /> [[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.<br /> <br /> זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש&quot;י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש&quot;י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.<br /> <br /> רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] סיפר בשם [[אדמו&quot;ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש&quot;ט שחותם &quot;ישראל מאקופ&quot; ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות (&quot;אוקפ&quot; פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש&quot;ט &quot;ישראל מאקופ&quot;. (שיחות קודש תש&quot;כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י&quot;ח באלול]] שנת [[תנ&quot;ח]]{{הערה|על פי [[ספר התולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ]] עמוד 106 ו[[הגניזה החרסונית ]], במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים לשנת הולדתו.}} (וסימנך &quot;נחת&quot;, כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים {{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).<br /> <br /> רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי&quot;ח אלול נולד הבעש&quot;ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ע' 106}}.<br /> <br /> ===חינוכו===<br /> הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: &quot;בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב&quot;ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה&quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.<br /> <br /> בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש&quot;ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש&quot;ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש&quot;ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש&quot;ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את טלוסט ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת&quot;צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.<br /> <br /> ==פעליו==<br /> ===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===<br /> לפני התגלותו עסק הבעש&quot;ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש&quot;ט מחדיר ומכניס לילדים חוויות רוחניות, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ&quot;ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי&quot;ט עמ' ע וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש&quot;הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו&quot;. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: &quot;הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ד עמ' מז}}.<br /> <br /> בעת היותו בן 18 (שנת תע&quot;ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש&quot;ט כעוזר מלמד.<br /> <br /> ===ראש מחנה הנסתרים===<br /> בהיותו בן 14 (ה'[[תע&quot;ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה&quot;בעל שם&quot; רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].<br /> <br /> לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש&quot;ט בעת הסתלקותו &quot;אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי&quot;ח).}}.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.<br /> <br /> ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ&quot;ו שנה, ביום ח&quot;י [[אלול]] בשנת תפ&quot;ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא&quot;ל, הייתי בן ל&quot;ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.<br /> <br /> ===התגלותו ושמו===<br /> ביום [[י&quot;ז באלול]] שנת [[תצ&quot;ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.<br /> <br /> במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.<br /> <br /> בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב&quot;ם]], הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ===עלייתו להיכל המשיח===<br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעש&quot;ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים עליה סיפר בארוכה באגרת המכונה [[אגרת הגאולה]]. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העלייה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש&quot;ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:<br /> {{ציטוט|תוכן=בר&quot;ה שנת תק&quot;ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי... ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד... ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&amp;st=&amp;pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}}<br /> <br /> בעת צערו של הבעש&quot;ט זלגו עיניו דמעות{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}.<br /> <br /> ===הניצחון על ה'פרנקיסטים'===<br /> {{ערך מורחב|כת הפרנקיסטים}}<br /> ב[[כ&quot;ו בתמוז]] שנת [[תקי&quot;ט]] ניצח הבעש&quot;ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש&quot;ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש&quot;כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש&quot;ט כבר הסתלק (בשנת [[תק&quot;כ]]).<br /> <br /> ==שיטתו==<br /> ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש&quot;ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלות את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] על ידי [[הקב&quot;ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא, קירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד{{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}.<br /> ===השגחה פרטית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}<br /> דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע &quot;בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]&quot;, הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.<br /> <br /> משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב&quot;ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.<br /> <br /> משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב&quot;ה כמו שנאמר &quot;ואנכי אסתר אסתיר פני&quot;, וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.<br /> <br /> לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא ייתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.<br /> <br /> ===קירוב היהודים הפשוטים===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תע&quot;ד]] בעת היות הבעש&quot;ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב&quot;ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש&quot;ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב&quot;ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב&quot;ה.<br /> <br /> ===כח המחשבה===<br /> חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי &quot;במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו&quot;{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד&quot;ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.<br /> <br /> מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה &quot;קורע את יריבו כדג&quot;. הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לצעוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק ב[[חוש]]ים נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&quot;ט בתשרי]]}}.<br /> <br /> ===העלאת הרע לטוב===<br /> לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.<br /> <br /> בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.<br /> <br /> בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.<br /> <br /> מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין &quot;כסא&quot; לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.<br /> <br /> למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח&quot;א קצח, ב}}.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> ===כתיבת והדפסת דבריו===<br /> הבעש&quot;ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&amp;st=&amp;pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי&quot;ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:<br /> *[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק&quot;מ]].<br /> *[[צוואת הריב&quot;ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש&quot;ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל&quot;ה]], מחדש על ידי [[קה&quot;ת]], בהוראת [[הרבי]].<br /> *[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים.<br /> כמה מתורותיו מופיעות גם בספר &quot;דגל מחנה אפרים&quot; שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.<br /> בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש&quot;ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].<br /> <br /> [[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: &quot;אימתי קאתי מר&quot; (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|&quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].<br /> <br /> ===שבע התורות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}<br /> שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הם תורות שאמר הבעש&quot;ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ&quot;ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ&quot;ג]] סיפר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ&quot;ז]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פרסם וגילה את פרטי המאורע.<br /> <br /> ==הנהגה ניסית ומופתית==<br /> ===סיפורי הבעש&quot;ט===<br /> סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב &quot;אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום&quot;?<br /> <br /> הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.<br /> ===קפיצת הדרך===<br /> בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להשתמש ב[[קפיצת הדרך]].<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]<br /> ב[[חג הפסח]] שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעש&quot;ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;[[חברה קדישא]]&quot; והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש&quot;ט הגיב על כך: &quot;לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל&quot;. לאחר מכן שמעוהו לוחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!&quot;. כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: &quot;אל תבואני רגל גאוה&quot;, אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;.<br /> <br /> ב[[ו' סיוון]] [[תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> ===פולמוס סביב התאריך המדויק===<br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) לבין יומו השני (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש&quot;ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש&quot;ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז' סיון. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, ואילו בז' סיון הסתלק דוד המלך. ר' לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפיה קבורתו של הבעש&quot;ט נערכה על ידי [[גוים]], אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> [[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית &quot;קישורים חיצוניים&quot; אודות התמונה.]]<br /> בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה לרב מסוים, שהי' [[שבתאות|שבתאי]], ממאמיני ש&quot;צ ימ&quot;ש. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת ל,,בעל-שם&quot; אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ&quot;ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ&quot;ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54830 סקירה באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש&quot;ה]] עמוד ל&quot;ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ&quot;ו]] עמ' 621.}}.<br /> <br /> נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה נתן הי' לראות על זקנו של הבעש&quot;ט את [[י&quot;ג תיקוני דיקנא]] - י&quot;ג שורות גשמיות{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י&quot;ט, עמ' 531.}}.<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}<br /> *ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]<br /> *רבי [[יעקב יוסף כ&quot;ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]<br /> *רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]<br /> *רבי [[חיים הכהן רפפורט]]<br /> *רבי [[זאב וולף קיצס]]<br /> *רבי [[חיים מקראסנא]]<br /> *רבי [[נחמן מהורדנקא]]<br /> *רבי [[אריה לייב משפולי]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]<br /> *רבי [[פנחס מקוריץ]]<br /> *רבי [[שמואל מקמינקא]]<br /> *רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]<br /> *רבי [[דוד לייקס]]<br /> *רבי [[לייב שרה'ס]]<br /> *רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]<br /> *רבי [[זלמן מלוצק]]<br /> *רבי [[אברהם מפודולסק]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]<br /> *רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]<br /> * רבי [[דוד מקולמיא]]<br /> * רבי [[מנחם מנדל מבאר]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:<br /> *בנו, [[רבי צבי]],<br /> *בתו, [[אדל]].<br /> <br /> בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:<br /> *רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]<br /> *רבי [[ברוך ממז'יבוז']].<br /> *נכדו של ר' ברוך ממז'יבוז' הוא ר' משה צבי מסאווראן (עיירה באוקראינה)<br /> *נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].<br /> <br /> צאצאי הבעש&quot;ט ואדמו&quot;ר הזקן גם יחד:<br /> *הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו&quot;ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה&quot;ק רבי נחמן מברסלב.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אגרת הגאולה]]<br /> *[[שבחי הבעש&quot;ט]]<br /> *[[המלחמה בכת הפרנקיסטים]]<br /> *[[כתבי ר' יאשע שו&quot;ב]]<br /> *[[המכתב הארוך]]<br /> *[[בעלי השם שקדמו להופעת החסידות]]<br /> *[[מקבלה לחסידות (היסטוריה)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''[[ספר הזכרונות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * '''[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש&quot;ט]]''' - [[חנוך גליצנשטיין]].<br /> * '''[[המאירים לארץ]]''' - [[יצחק אלפסי]].<br /> * '''[[שבחי הבעש&quot;ט]]''' - [[תקע&quot;ה]].<br /> * '''[[נזר הבעש&quot;ט]]''' - [[אברהם שמואל בוקיעט]].<br /> * '''[[כתבי ר' יאשע שו&quot;ב (ספר)|כתבי ר' יאשע שו&quot;ב]]'''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%98%D7%95%D7%91 תגית: הבעל שם טוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=56&amp;article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב&quot;ד בישראל]] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] באתר היברובוקס {{הב}}<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז'] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}} <br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54841 לקט שיחות אודות הבעש&quot;ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'. {{אינפו}}<br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot; {{PDF}}<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot; {{בית חב&quot;ד}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55006 בעקבות ירושות הבעש&quot;ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> ;מפות ותמונות<br /> * ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].<br /> * [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש&quot;ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> * מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]<br /> *'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] <br /> *[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ&quot;ז • היו ימים] {{col}}{{תמונה}}<br /> *[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> ;תמונות מיוחסות לבעל שם טוב<br /> * [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/49609 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש&quot;ט] {{col}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54830 דעת הרבי על &quot;תמונת הבעל שם טוב&quot;] {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י&quot;ח באלול]] [[תנ&quot;ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק&quot;כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]<br /> [[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:אישים במז'יבוז']]<br /> [[en:The Baal Shem Tov]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=803631 2025-09-26T08:31:39Z

<p>צבי פייגין: /* שלוחי הרבי במדינה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עם מנהיגי הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם מנהיגי הונגריה בארמון הנשיאותי. מימין לשמאל: ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של הונגריה מר פל שמיט, המשנה לראש הממשלה מר ז'ולט שמיין, הרב אריה גולדברג סמנכ&quot;ל [[מרכז רבני אירופה]], הרב [[ברוך אוברלנדר]] שליח הרבי להונגריה, [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יונה מצגר]], והרב [[שלמה כובש]]]]<br /> '''הוּנְגַרְיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''Magyarország'''.}} היא מדינה במרכז [[אירופה]]. היא גובלת בסלובקיה וב[[אוקראינה]] מצפון, ב[[רומניה]] ממזרח, בסרביה ובקרואטיה מדרום ובסלובניה וב[[אוסטריה]] ממערב.<br /> <br /> שטחה של המדינה הוא כ-93,000 קמ&quot;ר. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה המדינה כ-10 מיליון תושבים, מתוכם כ-75,000 [[בני ישראל|יהודים]].<br /> <br /> במדינה פועלים שלוחי הרבי המכהנים אף בתפקידים בכירים מטעם הממשל, ומפיצים יהדות וחסידות בקרב האוכלוסיה היהודית במדינה המתגוררת ברובה בעיר הבירה בודפשט.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:פורום רבנים צעירים הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פורום הרבנים הצעירים של אירופה על רקע [[בית הכנסת]] של הרב [[שלמה כובש]]]]<br /> למדינה היסטוריה עשירה, כשפעמים רבות השליטה בה עברה בין המעצמות העולמיות, ובתקופת השיא שלה היתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ועם ההפסד ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה למדינה עצמאית. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נשלטה הונגריה על ידי הנאצים, שרצחו למעלה מחצי מיליון יהודים, מתוך 750,000 היהודים שחיו במדינה עד למלחמה. בסיום המלחמה נשלטה המדינה בידי צבא [[ברית המועצות]] שהשליטה במדינה משטר קומוניסטי שנלחם בעניני יהדות, דבר שנמשך עד לקריסת ברית המועצות בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> כיום כלולה הונגריה בברית נאט&quot;ו ומשתייכת לאיחוד האירופי, אך עם זאת לא נחשבת למדינה דמוקרטית לחלוטין.<br /> <br /> ==יהדות הונגריה==<br /> לאורך ההיסטוריה, נחשבה יהדות הונגריה לאחת הקהילות הגדולות והמפוארות, ובכתבי ימי הביניים כונתה המדינה בשם 'ארץ הגר'. במדינה פעלו גדולי ישראל שהשפעתם הגיעה לכל רחבי העולם היהודי, דוגמת רבי אייזיק מטירנא, [[החתם סופר]], צאצאיו ותלמידיו דוגמת המהר&quot;ם שיק, וכן דמויות בולטות בעולם החסידות, דוגמת רבי יצחק אייזיק טויב - מייסד חסידות קאליב, ה'ישמח משה' רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)|משה טייטלבוים מאוהעל]] אבי שושלת [[חסידות סאטמר]], ועוד.<br /> <br /> במדינה מצויים גם מבנים יהודיים היסטוריים בעלי חשיבות, דוגמת בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט שהוא השלישי בגודלו בעולם.<br /> <br /> לאחר [[השואה]] בה הושמדו כשני שלישי מהתושבים היהודים במדינה, דוכאה הקהילה היהודית בידי השלטון הקומוניסטי במשך קרוב לחמישים שנה. בזמן הקמת [[האו&quot;ם החסידי]], מינה הרבי את יליד המדינה הרב [[שמואל חפר]] לייצג את המדינה.<br /> <br /> עם נפילת [[מסך הברזל]] שיגר הרבי מספר שלוחים למדינה, שהפיחו רוח בחיים בקהילה היהודית, החזירו לפעילות את בתי הכנסת העתיקים, וקיבלו יחס של כבוד מצד השלטונות.<br /> <br /> הקהילה המשמעותית ביותר בהונגריה, היא '''הקהילה היהודית המאוחדת של הונגריה'''{{הערה|EMIH – Egységes Magyarországi Izraelita Hitközség.}} בראשה עומדים שלוחי הרבי, הרב [[שלמה כובש]] והרב [[ברוך אוברלנדר]].<br /> <br /> ==שלוחי הרבי במדינה==<br /> *הרב [[ברוך אוברלנדר]] - [[שליח]] הראשי של [[הרבי]] להונגריה, [[אב בית דין]] ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים ב[[אוניברסיטה]] הלאומית של הונגריה.<br /> *הרב [[שלמה כובש]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הונגריה]], רב [[בית הכנסת]] העתיק ביותר בהונגריה, רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת (עמי&quot;ך) והרב הצבאי הראשי של ממשלת הונגריה.<br /> *הרב יוסף יצחק פלדמן - משלוחי הרבי בהונגריה.<br /> *הרב נחמן אוברלנדר - משלוחי הרבי בבודפשט.<br /> *הרב [[שמואל דוד פייגין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר דברצן [[הונגריה]].<br /> *הרב [[שמואל רסקין (בודפסט)|שמואל רסקין]] - שליח [[הרבי]], ורב ומנהיג הקהילה הישראלית בבודפשט שבהונגריה. משמש כמרצה באוניברסיטת סלמויז לרפואה, ומתמחה בקורסים באתיקה יהודית. מרצה למחשבת ישראל, [[קבלה|קבלה]] ו[[חסידות]], [[תנ&quot;ך]], [[גמרא]] ופוסקים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5416744/jewish/13-Facts-About-Hungarian-Jews.htm 13 עובדות על יהודי הונגריה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט - חלק ראשון]<br /> * [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2472148/jewish/Discovering-Debrecen-Israeli-Couple-Aims-to-Bridge-the-Ages.htm לגלות את דברצן: זוג ישראלי שואף לגשר על העידנים - חלק שני]<br /> * [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2478673/jewish/Budapest-Synagogue-Sees-Long-Lost-Minyans-and-Newfound-Members.htm בית הכנסת בבודפשט רואה מניינים אבודים וחברים חדשים - חלק שלישי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יבשת אירופה]]<br /> [[קטגוריה:הונגריה|*]]<br /> [[קטגוריה:מדינות]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=803629 2025-09-26T08:17:42Z

<p>צבי פייגין: תיקון הגודל של הונגריה</p> <hr /> <div>[[קובץ:עם מנהיגי הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם מנהיגי הונגריה בארמון הנשיאותי. מימין לשמאל: ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של הונגריה מר פל שמיט, המשנה לראש הממשלה מר ז'ולט שמיין, הרב אריה גולדברג סמנכ&quot;ל [[מרכז רבני אירופה]], הרב [[ברוך אוברלנדר]] שליח הרבי להונגריה, [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יונה מצגר]], והרב [[שלמה כובש]]]]<br /> '''הוּנְגַרְיָה'''{{הערה|בשפת המקור: '''Magyarország'''.}} היא מדינה במרכז [[אירופה]]. היא גובלת בסלובקיה וב[[אוקראינה]] מצפון, ב[[רומניה]] ממזרח, בסרביה ובקרואטיה מדרום ובסלובניה וב[[אוסטריה]] ממערב.<br /> <br /> שטחה של המדינה הוא כ-93,000 קמ&quot;ר. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה המדינה כ-10 מיליון תושבים, מתוכם כ-75,000 [[בני ישראל|יהודים]].<br /> <br /> במדינה פועלים שלוחי הרבי המכהנים אף בתפקידים בכירים מטעם הממשל, ומפיצים יהדות וחסידות בקרב האוכלוסיה היהודית במדינה המתגוררת ברובה בעיר הבירה בודפשט.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:פורום רבנים צעירים הונגריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פורום הרבנים הצעירים של אירופה על רקע [[בית הכנסת]] של הרב [[שלמה כובש]]]]<br /> למדינה היסטוריה עשירה, כשפעמים רבות השליטה בה עברה בין המעצמות העולמיות, ובתקופת השיא שלה היתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ועם ההפסד ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הפכה למדינה עצמאית. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נשלטה הונגריה על ידי הנאצים, שרצחו למעלה מחצי מיליון יהודים, מתוך 750,000 היהודים שחיו במדינה עד למלחמה. בסיום המלחמה נשלטה המדינה בידי צבא [[ברית המועצות]] שהשליטה במדינה משטר קומוניסטי שנלחם בעניני יהדות, דבר שנמשך עד לקריסת ברית המועצות בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> כיום כלולה הונגריה בברית נאט&quot;ו ומשתייכת לאיחוד האירופי, אך עם זאת לא נחשבת למדינה דמוקרטית לחלוטין.<br /> <br /> ==יהדות הונגריה==<br /> לאורך ההיסטוריה, נחשבה יהדות הונגריה לאחת הקהילות הגדולות והמפוארות, ובכתבי ימי הביניים כונתה המדינה בשם 'ארץ הגר'. במדינה פעלו גדולי ישראל שהשפעתם הגיעה לכל רחבי העולם היהודי, דוגמת רבי אייזיק מטירנא, [[החתם סופר]], צאצאיו ותלמידיו דוגמת המהר&quot;ם שיק, וכן דמויות בולטות בעולם החסידות, דוגמת רבי יצחק אייזיק טויב - מייסד חסידות קאליב, ה'ישמח משה' רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)|משה טייטלבוים מאוהעל]] אבי שושלת [[חסידות סאטמר]], ועוד.<br /> <br /> במדינה מצויים גם מבנים יהודיים היסטוריים בעלי חשיבות, דוגמת בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט שהוא השלישי בגודלו בעולם.<br /> <br /> לאחר [[השואה]] בה הושמדו כשני שלישי מהתושבים היהודים במדינה, דוכאה הקהילה היהודית בידי השלטון הקומוניסטי במשך קרוב לחמישים שנה. בזמן הקמת [[האו&quot;ם החסידי]], מינה הרבי את יליד המדינה הרב [[שמואל חפר]] לייצג את המדינה.<br /> <br /> עם נפילת [[מסך הברזל]] שיגר הרבי מספר שלוחים למדינה, שהפיחו רוח בחיים בקהילה היהודית, החזירו לפעילות את בתי הכנסת העתיקים, וקיבלו יחס של כבוד מצד השלטונות.<br /> <br /> הקהילה המשמעותית ביותר בהונגריה, היא '''הקהילה היהודית המאוחדת של הונגריה'''{{הערה|EMIH – Egységes Magyarországi Izraelita Hitközség.}} בראשה עומדים שלוחי הרבי, הרב [[שלמה כובש]] והרב [[ברוך אוברלנדר]].<br /> <br /> ==שלוחי הרבי במדינה==<br /> *הרב [[ברוך אוברלנדר]] - [[שליח]] הראשי של [[הרבי]] להונגריה, [[אב בית דין]] ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים ב[[אוניברסיטה]] הלאומית של הונגריה.<br /> *הרב [[שלמה כובש]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הונגריה]], רב [[בית הכנסת]] העתיק ביותר בהונגריה, רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת (עמי&quot;ך) והרב הצבאי הראשי של ממשלת הונגריה.<br /> *הרב יוסף יצחק פלדמן - משלוחי הרבי בהונגריה.<br /> *הרב נחמן אוברלנדר - משלוחי הרבי בבודפשט.<br /> *הרב [[חיים בנימיני]]&lt;ref&gt;נפטר ב[[כ&quot;ח בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/ref&gt; - רב הקהילה האורתודוקסית ושליח הרבי בקרצג שבהונגריה.<br /> *הרב [[שמואל רסקין (בודפסט)|שמואל רסקין]] - שליח [[הרבי]], ורב ומנהיג הקהילה הישראלית בבודפשט שבהונגריה. משמש כמרצה באוניברסיטת סלמויז לרפואה, ומתמחה בקורסים באתיקה יהודית. מרצה למחשבת ישראל, [[קבלה|קבלה]] ו[[חסידות]], [[תנ&quot;ך]], [[גמרא]] ופוסקים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5416744/jewish/13-Facts-About-Hungarian-Jews.htm 13 עובדות על יהודי הונגריה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט - חלק ראשון]<br /> * [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2472148/jewish/Discovering-Debrecen-Israeli-Couple-Aims-to-Bridge-the-Ages.htm לגלות את דברצן: זוג ישראלי שואף לגשר על העידנים - חלק שני]<br /> * [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2478673/jewish/Budapest-Synagogue-Sees-Long-Lost-Minyans-and-Newfound-Members.htm בית הכנסת בבודפשט רואה מניינים אבודים וחברים חדשים - חלק שלישי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יבשת אירופה]]<br /> [[קטגוריה:הונגריה|*]]<br /> [[קטגוריה:מדינות]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8_(%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA)&diff=801728 2025-09-11T09:54:26Z

<p>צבי פייגין: עריכה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אריה ליפסקר רחובות.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]]<br /> הרב '''אריה זאב ליפסקר''' - (מכונה '''אריק ליפסקר'''; נולד ב[[כ&quot;ב ניסן]] [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא עסקן ציבורי ממנהלי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|באתר העמותות נחשב ממנהלי צא&quot;ח ומורשה חתימה}} נציג קהילת חב&quot;ד בעיריית [[רחובות]] ומשנה לראש העיר במועצת העיר [[רחובות]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אריק ליפסקר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ר' אריק ליפסקר]]<br /> <br /> <br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב [[מרדכי ליפסקר]] ולרחל. נקרא על שם סבו מצד אביו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]], משלוחי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב&quot;ד בלוד.<br /> <br /> כילד צעיר, עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מלאכי]] בשל התפקיד שהוטל על אביו בידי הרבי, לנהל את [[בית ספר למלאכה (קרית מלאכי)|בית ספר למלאכה]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו ציפורה קריינדל בת ר' [[מנחם מענדל גרינוולד]] מ[[רחובות]].<br /> <br /> לאחר תקופת מגורים במספר מקומות, קבע את מגוריו בשכונת דניה בעיר [[רחובות]].<br /> <br /> לפרנסתו, שימש במספר תפקידים, בהם סמנכ&quot;ל בחברה פרטית, ומוביל שירות במכבי שירותי בריאות.<br /> <br /> בעקבות סערת הגיוס של הציבור החרדי ל[[צה&quot;ל]], יזם והוביל מהלך לגיוס מאות אברכים לשירות לאומי אזרחי.<br /> <br /> ===ממנהלי צא&quot;ח===<br /> ר' אריק הינו מראשי עמותת צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש. נחשב לחבר הנהלת העמותה ומורשה חתימה.<br /> <br /> ==נציג חב&quot;ד בעירייה==<br /> לקראת הבחירות למועצות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע&quot;ח]] התמודד כמקום שלישי בסיעת הבית היהודי, שבסופו של דבר הצליחה להכניס 2 נציגים בלבד למועצה ונותר ללא מינוי רישמי, אך שימש בפועל ככתובת עבור אנשי קהילת חב&quot;ד המקומית וסייע להם בייצוג ובשתדלנות מול אגפי העירייה השונים.<br /> <br /> במהלך השנים קידם והוביל מספר פרויקטים עירוניים לרווחת כלל תושבי העיר וקהילת חב&quot;ד בפרט, ביניהם, שיפוץ וחידוש 'מקווה מדר' שנחשב לאחד ממקוואות הטהרה המפוארים ביותר בישראל.<br /> <br /> לקראת הבחירות למועצות המקומיות שנערכו בשנת [[תשפ&quot;ד]], יזם ריצה עצמאית של סיעת חב&quot;ד תחת השם 'חב&quot;ד בעירייה עוזרים לכולם' כשהוא רץ בראש הרשימה שזכתה לתמיכת רב קהילת חב&quot;ד המקומית הרב גלוכובסקי וקהילת חב&quot;ד בעיר, והכניסה נציג אחד למועצה.<br /> <br /> הרב ליפסקר מונה למשנה ראש עיריית רחובות ומחזיק תיק לוגיסטיקה.<br /> <br /> לרב ליפסקר חמישה ילדים<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפסקר, אריה זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינוולד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ספרנאי]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:נציגים חב&quot;דיים ברשויות המקומיות]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F_(%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94)&diff=801727 2025-09-11T09:36:28Z

<p>צבי פייגין: עריכה, תקלדה, הרחבה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה הראשי של דברצן, הונגריה|אחר=אביו של החסיד ר' חאטשע פייגין|ראו=[[שמואל פייגין (לוקימא)]]}}<br /> [[קובץ:שמואל פייגין.jpg|ממוזער|הרב פייגין בטקס ההכתרה לרבנות דברצן (תשפ&quot;ב)]]<br /> הרב '''שמואל דוד פייגין''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ו]], 1986) הוא שליח הרבי ורבה של דברצן, הונגריה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב אדר]] [[תשמ&quot;ו]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב [[ברוך ראובן פייגין]] ממשפיעי [[בית כנסת 'המרכזי']] ביישוב, ולאמו מרת יהודית שרה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה, בת ר' [[מרדכי ליפסקר]] מקרית מלאכי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] יצא לפעול בשליחות הרבי בדברצן שבהונגריה, אחת מהערים החשובות בהונגריה היהודית שלפני השואה בה התרכזה אוכלוסיה יהודית גדולה, כאשר יציאתו לשליחות היתה ביוזמתם של הרב [[שמואל רסקין]], הרב [[ברוך אוברלנדר]] והרב [[שלמה כובש]], שאף דאגו קודם לכן לשיפוץ בית הכנסת העתיק בעיר על מנת שיוכל לשמש מרכז יהודי שוקק עבור הפעילות{{הערה|1=[https://www.lubavitch.com/new-chabad-to-open-in-debrecen-hungary/ דיווח באתר ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> לאורך שנות פעילותו הקים מערך שיעורי תורה ומוסדות חינוך, כשהוא מארח מידי שבת וחג עשרות ומאות יהודים, זאת לצד פעולות עם הסטודנטים הישראלים הלומדים בעיר.<br /> <br /> לאחר שבמשך שנים רבות לא כיהן בעיר רב רשמי מטעם מדינת הונגריה, ולאחר שיתוף פעולה פורה עם הנהלת הקהילה היהודית המקומית, נבחר בשנת תשפ&quot;א לשמש כרב העיר, ובמעמד ההכתרה שהתקיים באור לי&quot;ב באלול תשפ&quot;ב (9 בספטמבר 2022) (יחד עם חניכת ה[[בית חב&quot;ד]] החדש) השתתף [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[דוד לאו]], ודמויות רבניות בולטות נוספות, ובהמשך לאירוע התקיים מפגש עם ראש ממשלת הונגריה שהתחייבו לעמוד לימין הקהילה היהודית בראשותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140833 דיווח באתר COL].}}.<br /> <br /> לרב פייגין שישה ילדים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוכתרו בהצלחה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1976 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2472148/jewish/Discovering-Debrecen-Israeli-Couple-Aims-to-Bridge-the-Ages.htm רב ישראל שואף לגשר על העידנים]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פייגין, שמואל דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהונגריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פייגין]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ספרנאי]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&diff=770331 2025-05-27T11:15:17Z

<p>צבי פייגין: יצירת דף עם התוכן &quot;יחי המלך המשיח!&quot;</p> <hr /> <div>יחי המלך המשיח!</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=673864 2024-04-11T19:06:30Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יצחק ליברמן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''יצחק דב ליברמן''' ([[י&quot;ד חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[ג' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]]) היה איש חינוך ותיק מתושבי [[כפר חב&quot;ד]], ששימש גם כחזן ושליח ציבור.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ד בחשון]] [[תשט&quot;ו]] לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, חסידי אשלג.<br /> <br /> כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב [[יונתן בורגן]] שהשפיע עליו ללמוד את [[ספר התניא]], ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', וזכה להיכנס ל[[יחידות]] לכבוד יום ההולדת שלו בד' חשון. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] שלו, ומספר בקשות ברכה. כשהרבי קרא את הפתק הרבי חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך. למחרת התקשר למשפחתו והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה בי&quot;ד בחשון, והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את הבר מצווה שלו חגג בד' חשון{{הערה|קוראים כותבים שבועון כפר חב&quot;ד 1993 עמוד 21.}}.<br /> <br /> בכ&quot;ד אלול [[תשל&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל{{הערה|[https://col.org.il/news/99866 גלריה מהחתונה • היום ימים{{col}}]}} והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה.<br /> <br /> קיבל הדרכות מפורטות מהרבי בחינוך, וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת [[איגרות קודש]].<br /> <br /> שימש כבעל תפילה ובעיקר בחגים בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר.<br /> <br /> מאז שנת [[תש&quot;נ]] שימש כחזן ב[[הקפות שניות|הקפות השניות]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר ב[[ג' ניסן]] [[התשפ''ד]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[לוי יצחק סגל]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן חרותי משגיח כשרות במדינת פלורידה.<br /> *חתנו הרב משה פולק מנהל גשמי בישיבת תות&quot;ל אלעד.<br /> *בנו, הרב ישראל ליברמן - שליח הרבי בהונג קונג.<br /> *חתנו ר' חיים שפרינגר<br /> *חתנו ר' אלעזר הכהן ערנטרוי<br /> *בנו, שניאור זלמן ליברמן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליברמן, יצחק דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=673863 2024-04-11T19:06:22Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יצחק ליברמן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''יצחק דב ליברמן''' ([[י&quot;ד חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[ג' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]]) היה איש חינוך ותיק מתושבי [[כפר חב&quot;ד]], ששימש גם כחזן ושליח ציבור.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ד בחשון]] [[תשט&quot;ו]] לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, חסידי אשלג.<br /> <br /> כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב [[יונתן בורגן]] שהשפיע עליו ללמוד את [[ספר התניא]], ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', וזכה להיכנס ל[[יחידות]] לכבוד יום ההולדת שלו בד' חשון. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] שלו, ומספר בקשות ברכה. כשהרבי קרא את הפתק הרבי חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך. למחרת התקשר למשפחתו והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה בי&quot;ד בחשון, והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את הבר מצווה שלו חגג בד' חשון{{הערה|קוראים כותבים שבועון כפר חב&quot;ד 1993 עמוד 21.}}.<br /> <br /> בכ&quot;ד אלול [[תשל&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל{{הערה|[https://col.org.il/news/99866 גלריה מהחתונה • היום ימים{{col}}]}} והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה.<br /> <br /> קיבל הדרכות מפורטות מהרבי בחינוך, וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת [[איגרות קודש]].<br /> <br /> שימש כבעל תפילה ובעיקר בחגים בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר.<br /> <br /> מאז שנת [[תש&quot;נ]] שימש כחזן ב[[הקפות שניות|הקפות השניות]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר ב[[ג' ניסן]] [[תשפ''ד]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[לוי יצחק סגל]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן חרותי משגיח כשרות במדינת פלורידה.<br /> *חתנו הרב משה פולק מנהל גשמי בישיבת תות&quot;ל אלעד.<br /> *בנו, הרב ישראל ליברמן - שליח הרבי בהונג קונג.<br /> *חתנו ר' חיים שפרינגר<br /> *חתנו ר' אלעזר הכהן ערנטרוי<br /> *בנו, שניאור זלמן ליברמן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליברמן, יצחק דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=673862 2024-04-11T19:06:02Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יצחק ליברמן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''יצחק דב ליברמן''' ([[י&quot;ד חשוון]] [[תשט&quot;ו]] - [[ג' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]]) היה איש חינוך ותיק מתושבי [[כפר חב&quot;ד]], ששימש גם כחזן ושליח ציבור.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ד בחשון]] [[תשט&quot;ו]] לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, חסידי אשלג.<br /> <br /> כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב [[יונתן בורגן]] שהשפיע עליו ללמוד את [[ספר התניא]], ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', וזכה להיכנס ל[[יחידות]] לכבוד יום ההולדת שלו בד' חשון. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] שלו, ומספר בקשות ברכה. כשהרבי קרא את הפתק הרבי חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך. למחרת התקשר למשפחתו והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה בי&quot;ד בחשון, והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את הבר מצווה שלו חגג בד' חשון{{הערה|קוראים כותבים שבועון כפר חב&quot;ד 1993 עמוד 21.}}.<br /> <br /> בכ&quot;ד אלול [[תשל&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל{{הערה|[https://col.org.il/news/99866 גלריה מהחתונה • היום ימים{{col}}]}} והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]], והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה.<br /> <br /> קיבל הדרכות מפורטות מהרבי בחינוך, וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת [[איגרות קודש]].<br /> <br /> שימש כבעל תפילה ובעיקר בחגים בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר.<br /> <br /> מאז שנת [[תש&quot;נ]] שימש כחזן ב[[הקפות שניות|הקפות השניות]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר ב[[ג' ניסן]] [[התשפ''ד]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[לוי יצחק סגל]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן חרותי משגיח כשרות במדינת פלורידה.<br /> *חתנו הרב משה פולק מנהל גשמי בישיבת תות&quot;ל אלעד.<br /> *בנו, הרב ישראל ליברמן - שליח הרבי בהונג קונג.<br /> *חתנו ר' חיים שפרינגר<br /> *חתנו ר' אלעזר הכהן ערנטרוי<br /> *בנו, שניאור זלמן ליברמן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליברמן, יצחק דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברמן]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=644562 2023-11-15T09:23:21Z

<p>צבי פייגין: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שלום מתתיהו לפידות''' הוא מנהל חינוכי ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג - ב' כסלו התשפ''ד]] לאביו ר' [[מנחם דניאל לפידות|מנחם דניאל]] ולאימו מרת טויבא.<br /> <br /> נישא לזוגתו מרת רבקה בת ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]], לאחר נישואיו יצא לשליחות ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנות ה[[תש&quot;ע|עיי&quot;ן]] חזר ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[ביתר עילית]], שם משמש כמשפיע בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב הרב מוצפי בעיר.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ה התמנה הרב לפידות למנהל ה[[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כעבור כשנתיים החל לשמש כר&quot;מ אחרי הצוהרים בכולל צמח צדק, בירושלים במקביל לעבודתו כמנהל הת&quot;ת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] נפצע קשה בתאונה ב[[גרמניה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת חיה מושקא, רעיית הרב מנחם מענדל וולף - [[אודסה]], [[אוקראינה]].<br /> *בנו, הרב מענדל לפידות.<br /> *בנו, הרב לוי יצחק לפידות - [[הנובר]], [[גרמניה]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:לפידות, שלום מתתיהו}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דייטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבואנוס איירס]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=644561 2023-11-15T09:21:29Z

<p>צבי פייגין: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שלום מתתיהו לפידות''' הוא מנהל חינוכי ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג - ב' כיסלו התשפ''ד]] לאביו ר' [[מנחם דניאל לפידות|מנחם דניאל]] ולאימו מרת טויבא.<br /> <br /> נישא לזוגתו מרת רבקה בת ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]], לאחר נישואיו יצא לשליחות ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> בשנות ה[[תש&quot;ע|עיי&quot;ן]] חזר ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[ביתר עילית]], שם משמש כמשפיע בבית כנסת חב&quot;ד ברחוב הרב מוצפי בעיר.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ה התמנה הרב לפידות למנהל ה[[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]], כעבור כשנתיים החל לשמש כר&quot;מ אחרי הצוהרים בכולל צמח צדק, בירושלים במקביל לעבודתו כמנהל הת&quot;ת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] נפצע קשה בתאונה ב[[גרמניה]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת חיה מושקא, רעיית הרב מנחם מענדל וולף - [[אודסה]], [[אוקראינה]].<br /> *בנו, הרב מענדל לפידות.<br /> *בנו, הרב לוי יצחק לפידות - [[הנובר]], [[גרמניה]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:לפידות, שלום מתתיהו}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דייטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבואנוס איירס]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=636129 2023-09-26T10:39:03Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחמן מ..jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:נחמן מיידנצ.jpg|ממוזער|הרב נחמן מיידנצ'יק על משמרתו בדוכן התפילין של מרכז חב&quot;ד בשדה התעופה]]<br /> הרב '''נחמן יוסף מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ג]], 1953) הוא חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|אגו&quot;ח]], ושליח הרבי המשמש כמנהל [[בית חב&quot;ד קריית שדה התעופה|בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד]] (נתב&quot;ג).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ג]] להוריו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ורעייתו רוזה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחר מכן המשיך שם 3 שנות לימוד נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו מרת נחמה רחל לבית משפחת הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]], כבר בהיותו בחור החל לפעול ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[בית חב&quot;ד קריית שדה התעופה|נמל התעופה לוד]], והמשיך במשנה מרץ לאחר חתונתו ופתח במקום מרכז חב&quot;ד פעיל.<br /> <br /> עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה.<br /> בנוסף לבית חב&quot;ד במקום, ופעילות ענפה, בכל מתחם שדה התעופה, כשעשרות שלוחים ופעילי [[חב&quot;ד]] עובדים תחתיו, בנוסף לסניפי [[בתי חב&quot;ד]] שעל ידי מרכז חב&quot;ד שדה התעופה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] שעבר ר' נחמן ב[[חלוקת דולרים]] ביקש מ[[הרבי]] דולרים לחלק עבור [[בית חב&quot;ד נמל התעופה]] '''בן גוריון''', בתגובה הרבי שאל אותו בשביל איפה הוא צריך, כך היה כמה פעמים עד שנחמן אמר עבור [[בית חב&quot;ד נמל התעופה]] '''לוד''', אז הרבי הנהן והביא לו את הדולרים..<br /> <br /> בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ד]] בעקבות הוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מונה הרב מיידנצ'יק לחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 החלטת בית-דין רבני חב&quot;ד בענין אגו&quot;ח], באתר COL.}}, היו שבקשו למנותו ליו&quot;ר אגו&quot;ח{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/e/e4/דין_אמת.pdf קובץ דין אמת] עמוד 7}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו:<br /> *הרב מנחם מענדל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד. משלוחי הרבי בבית חב&quot;ד נתב&quot;ג<br /> *הרב שמואל מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד. משלוחי הרבי בבית חב&quot;ד נתב&quot;ג<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב [[נחום סטולין]] - מנהל [[בית חב&quot;ד]] ושליח הרבי בבית חב&quot;ד קריית שדה התעופה, כפר חב&quot;ד<br /> *הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] - משלוחי הרבי בקישינב, מולדובה<br /> *הרב יוסף יצחק טל - כפר חב&quot;ד. משלוחי הרבי בבית חב&quot;ד נתב&quot;ג<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיידנצ'יק, נחמן יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבית חב&quot;ד נתב&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9F&diff=635096 2023-09-20T08:14:27Z

<p>צבי פייגין: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה שניאור זלמן קייזן 1.png|ממוזער|תמונת הרב שלמה שניאור זלמן קייזן ב[[כינוס השלוחים העולמי]]]]<br /> הרב '''שלמה שניאור זלמן קייזן (קצנלבויגן)''' ([[ג' חשון]] [[תרע&quot;ח]]-[[ח' תמוז]] [[תשע&quot;א]]) היה מראשוני השלוחים שנבחרו על ידי הרבי לפעול להפצת יהדות, וזכה לעסוק במלאכת הקודש במשך קרוב לששים שנה כרב קהילת 'צמח צדק' ומנהל מוסדות חב&quot;ד בקליבלנד, אוהיו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' בחשוון]] [[תרע&quot;ח]] ב[[עיירה]] גאגארין להוריו החסיד ר' [[מיכאל קצנלבויגן]] ולאמו מרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]].<br /> <br /> שנות ילדותו ובחרותו עברו עליו בצל המהפכה הקומוניסטית והוא נאלץ ללמוד יהדות במחתרת. בתחילה למד בחדר המחתרתי המקומי, ולאחר מכן נדד בין סניפי ישיבות תומכי תמימים הפזורות לאורכה ולרוחבה של רוסיה, כשהוא נמלט מצפרני ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]].<br /> <br /> כשהגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שולה שפרה{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4336106/jewish/Rebbetzin-Shula-Kazen-96-the-Queen-of-Cleveland.htm כתבה אודותיה באתר בית חבד].}} בתו של החסיד ר' [[יצחק אלחנן שגלוב]], כאשר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סומך ידיו על השידוך וכותב: &quot;ההצעה נכונה ויתקרב לגמור בכי טוב, והשי&quot;ת יצליחם בגו&quot;ר&quot;.<br /> <br /> עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], נטלה על עצמה אמו ה'[[מומע שרה]]' את ניהול מבצע ההברחה שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' ותוך סיכון נפשי עצום הצליחה להבריח אלפי חסידים מברית המועצות תחת זהות פולנית בדויה. עם התקדמות מבצע ההברחה, הפך השם 'קצנלבויגן' לשם מפליל שהנושא אותו יכול להישלח למאסר מבלי קשר למעשיו, ובשל כך החליף ר' שלמה זלמן את שם משפחתו ל'קייזן', כאשר אח אחר החליף את שם משפחתו ל'רסקין'.<br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> הוא עצמו יחד עם זוגתו הצליחו לצאת את רוסיה במסגרת מבצע ההברחה שניהלה אמו, והם שהו בתחנות הביניים באירופה במשך מספר שנים, ובשנת [[תשי&quot;ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]] ובהוראת הרבי נשלחו לפעול להפצת יהדות בקליבלנד שבאוהיו{{הערה|עם הגיעם לארה&quot;ב נכנסו ליחידות, וכשאמרו לרבי שמחלקת ההגירה הפנתה אותם לקךיבלנד, אמר הרבי שזוהי 'עיר טובה' ועבור הילדים יש שם בית ספר טוב.}}..<br /> <br /> זמן קצר לאחר שהגיעו למקום, הוצע לו לשמש כרב ו[[שליח ציבור]] בבית הכנסת 'צמח צדק' המקומי{{הערה|שנוסד על ידי צאצאי הצמח צדק אך לא היה בית כנסת חב&quot;די.}}, ואף שההצעה עם השכר שבצידה הייתה משתלמת מאוד, נמנע מלהשיב באישור בשל גובה המחיצה בבית הכנסת שלא הייתה כשרה כהלכה. לאחר חליפת מכתבים עם הרבי ואף [[יחידות]] פרטית לה זכתה רעייתו, אביו של ה'פרזידנט' בבית הכנסת הגיע אליו ב[[חלום]] והזהיר אותו שיש לשמוע להוראתו של הרבי ולהגביה את המחיצה ולא רע ומר יהיה גורלו, ובעקבות [[חלום]] זה המחיצה תוקנה ור' שלמה זלמן החל לשמש כרב בית הכנסת.<br /> <br /> בנוסף לשיעורים והפעילות שקיים עם באי [[בית הכנסת]] 'צמח צדק', החל לפעול רבות עם יוצאי רוסיה, כשבמקביל אשתו עוסקת בהקמת וניהול ארגון 'נשי ובנות חב&quot;ד קליבלנד'.<br /> <br /> במהלך שנות שליחותם, פעלו רבות בהקמת וביסוס מוסדות חב&quot;ד המקומיים, וזכו להוראות מפורטות מהרבי ולעשרות אגרות ומענות עידוד על פעילותם ושליחותם.<br /> <br /> ר' שלמה זלמן האריך ימים, והיה לאחד מזקני השלוחים. נפטר בגיל 92 ביום ראשון [[ח' תמוז]] [[תשע&quot;א]] ונטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל{{ה|אוהל}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[יוסף יצחק קייזן]] ע&quot;ה - קראון הייטס<br /> *בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב [[משה קוטלרסקי]] – מנהל משרד השלוחים שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]<br /> *בתו מרת דבורה, רעיית הרב [[יהודה לייב אלבסקי]] - שלוחי הרבי בקליבלנד אוהיו<br /> *בתו מרת הניה ליין, ניו יורק<br /> *בתו מרת בלומה - רעיית הרב [[שלום בער ויינברג]], קנזס<br /> *בתו מרת רחל גולדמן, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אסתר הלפרין, רעייתו של הרב [[שבתי אלפרין]] מנהל מוסדות חב'&quot;ד ברזיל{{הערה|נפטרה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס&quot;ב]]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|50583|news|זקן השלוחים: הרב שניאור זלמן קייזן|מערכת שטורעם|ח' בתמוז תשע&quot;א}}<br /> *'''[https://anash.org/eldest-of-the-shluchim/ זקן השלוחים]'''{{אנש}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קייזן, שלמה שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוהיו]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קנצלבויגן]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=634802 2023-09-19T08:42:17Z

<p>צבי פייגין: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום בער רסקין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום דובער רסקין (מימין)]]<br /> הרב '''שלום דובער רסקין''' ([[תרפ&quot;א]] או [[תרפ&quot;ב]] – [[ז' סיוון]] [[תשע&quot;ג]]), [[חסיד]] בעל [[אהבת ישראל]] ו[[הכנסת אורחים|מכניס אורחים]], ש[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (בשנת [[תר&quot;פ]]), והיה מהראשונים שנקראו על שמו.<br /> <br /> שלום דובער התייתם מאביו ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בגיל 20{{הערה|אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]}} עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו.<br /> <br /> לאחר ש[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בת ר' [[יהושע ליין]]{{הערה|נפטרה בל' סיוון תשפ&quot;א.}}, בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד [[רוסיה הקומוניסטית|הממשלה הרוסית]], התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] על ביתו. לבניו שכר [[מלמד]] פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד ב[[שקאלע]].<br /> בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף.<br /> <br /> בביתו היה מתקיים מידי [[שבת]] [[קידוש]] למתפללי ה[[מניין]] המחתרתי.<br /> <br /> כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות ו[[הכנסת אורחים]] בלתי רגילה.<br /> <br /> המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר [[גרקי]] (כיום [[ניז'ני נובגורד]]), על הדרך מ[[סיביר]] ל[[מוסקבה]]. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה{{הערה|מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.}} היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת [[סטלין]] וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול.<br /> <br /> יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' [[משה וישצקי]] מ[[צ'רנוביץ]] נאסר והוגלה ל[[סיביר]] היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מדי שבוע כסף לפרנסת הבית.<br /> <br /> עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה.<br /> <br /> משפחתו יצאה מרוסיה, והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == עם [[הרבי הריי&quot;צ]] ==<br /> לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר אחד מאחיו ב[[וורשה]] דרכו היה שולח מכתבים ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}}, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מה[[התוועדות|התוועדויות]]. כשפרצה המלחמה והקשר עם [[רוסיה]] נותק, הופסקה חליפת המכתבים.<br /> <br /> == עם [[הרבי]] ==<br /> כשגיסו הרב [[משה וישצקי]] הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את [[הרבי]] אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן&quot;. למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה.<br /> <br /> כשהגיעו ל[[ארץ הקודש|ארץ]] לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום.<br /> <br /> לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;ח]] הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה.<br /> <br /> הרב רסקין ביקש לצרף גם את בנו הרב יהושע שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה ל[[מזכירות]] ו[[הרב חודקוב]] אישר. גם בנו הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] רצה לנסוע וטען כי ב[[חודש תשרי]] ימלאו לו 19 שנים, והוא נכנס לשנת העשרים. התשובה הייתה שיקבל חצי כרטיס.<br /> <br /> באותו [[תשרי]] זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו ב[[תקיעת שופר]] שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה.<br /> <br /> כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ל[[יחידות]]. ביחידות ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: &quot;זה לא הלב, זה הנערווין&quot; [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים.<br /> <br /> שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום [[ז' בסיוון]] [[תשע&quot;ג]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - יו&quot;ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]] וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *חתנו, הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] - היסטוריון וחוקר חב&quot;די, [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, הרב [[שלמה וישצקי]], כפר חב&quot;ד<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *מענדי ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76274 כתבת פרופיל על ר' שלום דובער], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע&quot;ג.<br /> *מרת רבקה רסקין ושנותיה במחיצת אביה הגדול, '''אור באפלה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1917 עמוד 41.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: רסקין, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ג]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%A7&diff=634039 2023-09-14T08:40:52Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''ישראל אהרון נפרסטק''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ב]], 1932) הוא מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשדליץ שבפולין בשנת [[תרצ&quot;ב]] לאביו ר' [[ראובן דובער נפרסטק]] ולאמו מרת חיה גיטל.<br /> <br /> כנער, יצא יחד עם משפחתו מגבולות רוסיה במבצע שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], ולאחר נידודים שונים הגיעה משפחתו למחנה המעבר ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים שהוקם במקום, והמשיך ללמוד בסניפים בפריז וב[[תל אביב]], עד שנת [[תש&quot;י]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/14_040.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה דבורה בת ר' אבא וסטערא.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב נפרסטק נחשב לזקן חסידי חב&quot;ד בכפר חב&quot;ד, לאריכות ימים ושנים טובות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[יוסף יצחק נפרסטק]] - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' ברוך נפרסטק - קראון הייטס<br /> *בתו מרת חיה גיטל ע&quot;ה, רעיית ר' [[יונתן בורגן]] ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת לאה, רעיית הרב דוד משה מוסקוביץ'{{הערה|ראו אודותם 'ורבים השיב מעוון' חלק ב' עמוד 37.}}<br /> *בתו מרת יהודית<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נפרסטק, ישראל אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נפרסטק]]</div>

צבי פייגין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%98%D7%A7&diff=634038 2023-09-14T08:40:30Z

<p>צבי פייגין: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''ישראל אהרון נפרסטק''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ב]], 1932) הוא מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשדליץ שבפולין בשנת [[תרצ&quot;ב]] לאביו ר' [[ראובן דובער נפרסטק]] ולאמו מרת חיה גיטל.<br /> <br /> כנער, יצא יחד עם משפחתו מגבולות רוסיה במבצע שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], ולאחר נידודים שונים הגיעה משפחתו למחנה המעבר ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים שהוקם במקום, והמשיך ללמוד בסניפים בפריז וב[[תל אביב]], עד שנת [[תש&quot;י]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/14_040.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה דבורה בת ר' אבא וסטערא.<br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב נפרסטק נחשב לזקן חסידי חב&quot;ד בכפר חב&quot;ד, לאריכות ימים ושנים טובות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[יוסף יצחק נפרסטק]] - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' ברוך נפרסטק - קראון הייטס<br /> *בתו מרת חיה גיטל ע''ה, רעיית ר' [[יונתן בורגן]] ע''ה - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת לאה, רעיית הרב דוד משה מוסקוביץ'{{הערה|ראו אודותם 'ורבים השיב מעוון' חלק ב' עמוד 37.}}<br /> *בתו מרת יהודית<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נפרסטק, ישראל אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נפרסטק]]</div>

צבי פייגין