חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:פ. ישראל

2013-09-17T13:35:42Z

פ. ישראל:

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בטבת ה'תשע"ב 07:58, 4 בינואר 2012 (UTC)

ימי בשורה

2013-09-17T13:32:39Z

פ. ישראל: יצירת דף עם התוכן "הספר "ימי בשורה - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה" מספר על אירועי מחציתם הראש..."

הספר "ימי בשורה - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה" מספר על אירועי מחציתם הראשונה של שנות הנפלאות, ומקיף את אירועי התקופה, החל משלהי שנת ה'תש"נ - עם תחילת אירועי 'מלחמת המפרץ' וממשיך בתיעוד השתלשלות המאורעות בשנים תנש"א, תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד. ב-460 עמודי הספר, נפרסת תמונה חיה של הקולות, המראות והאווירה המיוחדת ששררה בקרב החסידים בשנים אלו - בניצוחו ועידודו של הרבי.

הספר נלקט ונערך על פי שיחות קודש, מכתבים, מענות ועידודי הרבי. סיפורים ותיאורים מיומני התקופה, עדויות וראיונות אישיים, פרסומי העיתונות והספרות החב"דית, מסמכים ומכתבי חסידים, קטעי וידיאו והקלטות שמע - עליהם נוספו מאות תמונות, צילומי מסמכים וקטעי ארכיון נדירים - רבים מהם, נחשפים לראשונה בספר זה.

מנחם מענדל פוטרפס

2013-02-14T00:23:32Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:מענדל פוטרפס.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל פוטרפס בהתוועדות]][[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פוטרפס אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

ה[[משפיע]] הרב ר' '''מנחם מענדל פוטרפס''' - ידוע בכינויו: "ר' מענדל" -נולד בכ' [[תשרי]] [[תרס"ז]] בעיר פלשצניק שנמצאת ברוסיה הלבנה.
אביו ששמו הוא גם כן מנחם מענדל, נפטר במגיפת הטיפוס שהשתוללה באותה עת - עוד לפני שהוא נולד. עקב כך אמו קראה לבנה על שם אביו.

ר' מענדל הפך למושג ולסמל עוד בחייו, היה דוגמא ומופת של חייל המבצע כל פקודה שניתנה לו, אם זה בניהול מחתרתי של ישיבות [[תומכי תמימים]] תחת עיניהם הפקוחות של אנשי הנ.ק.וו.ד, תוך גיוס כספים באמצעים שונים ומשונים ואם זה בפיקוד וניהול בריחת מאות ממשפחות [[אנ"ש]] מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]], אם זה בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון ואם זה בתפקידו כ[[משפיע]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

כל מקום ותחנה בחייו של ר' מענדל, הייתה מלאה וגדושה באירועים מסעירים ודרמטיים שהותירו את חותמם על חסידי וחסידות חב"ד, ובכל מקום שכזה, היה לר' מענדל תפקיד מרכזי ומשמעותי אותו מילא בנאמנות ובמסירות תוך התעלמות מוחלטת מהסכנות האורבות לפתחו. אך דומה, כי גולת הכותרת של כל פעילתו העניפה ומעשיו הרבים - הם משרתו כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים. ר' מענדל העמיד דור של תמימים - מקושרים ומסורים בלב ונפש לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. בשיעורי החסידות, בהנהגותיו בהליכותיו, בשיחותיו האישיו עם התלמידים תוך דאגה לשלומם, ובעיקר בהתוועדיותיו המעשירות והמרתקות, החדיר והשריש ר' מענדל במושפעיו את הצורך ואת העומק בהתקשרות אמיתית לנשיא הדור.

הוא אף זכה להיות 'חסיד משולש' חסיד של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], לאחרי זה של בנו וממלא מקומו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ושל כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. כמו כן, היה ידוע במשליו הרבים בעבודת ה', וגם בפרקי ה[[תניא]] שדירבן את תלמידיו ומושפעיו לחזור בעל-פה. דגש מיוחד שם על לימוד 12 פרקים ראשונים וגם את ההקדמה לתניא.

== הילד היתום ==
=== הסבתא מרת רחל לאה ===
ר' מענדל גדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]]. סיפורים רבים מהלכים על אשה זו. היא הייתה ידועה כמהדרת במצוות בצורה מופלאה ביותר. יש אף האומרים כי היא נהגה ללבוש טלית קטן.
בפסח הייתה מוסרת נפשה עבור הידור המצות. החל מקצירת החיטים וכלה ברידוד הבצק. היא מעולם לא בקשה שכר עבור עבודתה זו, פרט למה שבקשה באופן אישי: שכמות המצות המגיעה לה, תהא מהמצות הראשונות של התנור הראשון.

בין החסידים מהלכת שמועה כי בא' השנים היתה מחלוקת מסוימת בינה לבין החסיד הנודע ר' [[ישראל נח בלניצקי]] - למי משניהם מגיעות המצות הראשונות של התנור הראשון. משלא מצאו פשרה, הלכו לבית דין, ושם להפתעתם פסקו שהצדק עם מרת רחל-לאה ולה מגיעה מצות אלו. (יש לציין שלא ברור מתי והיכן אירע סיפור זה, מכיון שכאמור הסבתא גרה בנעוועל ואילו ר' [[ישראל נח בליניצקי]] התגורר ב[[קרעמנצ'וג]]).

=== ביחידויות אצל כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ===

הסבתא היתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] ומתי שהייתה מגיעה לליובאוויטש, היתה באה לביתה ושם לצד מיחם תה - כפי שהיה נהוג אז אצל המשפחות המיוחסות - היו יושבות ומשחחות בסיפורי חב"ד ובמנהגי החסידים.

==== היחידות הראשונה ====

כשביקרה בליובאוויטש בשנת ה'תרע"ה, הביאה עמה את נכדה ר' מענדל שמלאו לו אז שמונה שנים. באחת מפגשותיה הקבועות אם אשת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקשה מהרבנית שתכניס את ר' מענדל ליחידות אצל הרבי נ"ע. כמובן שהרבנית הסכימה ובחפץ לב, ולאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ליראת שמים ומתוך אריכות ימים ושנים.

==== נהפך למנהג קבע ====

מעתה, נהפך הדבר למהג קבוע. כמעט מידי שנה, לקחה הסבתא מרת רחל-לאה את מנחם מענדל לליובאוויטש (ולאחר מכן לרוסטוב), והפעם האחרונה שזכה לשהות בצל קורתו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]] - היה בחודש תשרי ה'תר"פ כשהיה בן 13 שנים.

== התמים מענדל פוטרפאס ==

בסוף שנת ה'תר"פ, חזר מנחם מענדל לאמו, אך לא שהה שם הרבה זמן. עד שנת ה'תרפ"ד למד במחתרת בעיר קרמנצ'וג, וכשהבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות הוא נאלץ לברוח, ושנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת ה'תרפ"ט - שאז נסגרה הישיבה על-ידי השלטונות - והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.

לאחר מכן '''המשפיע''' ר' מענדל סיפר על ימים אלו:

הוא סיפר שכל ליל שישי הם היו ערים כולם. בעלי הנגלה היו לומדים נגלה, הבחורים החסידיים למדו חסידות, וכל אחד למד תורה כאוות נפשו. היו גם כאלה שאהבו את ה"חסידישע דברים בטלים"; הוא בעצמו נמנה אז על "בעלי הנגלה", אך מידי פעם נמשך גם לחבורת השובבים והיה "מאזין" לדיבוריהם.

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו ר' [[זלמן משה היצחקי]] הרה"ת ר' [[יצחק הורביץ]] הי"ד (איצ'ה דער מתמיד), ר' [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.
[[תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בבית העלמין בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' זלמן משה]]

== השידוך והחתונה ==

=== התקופה שלפני ===
לפני כן, סופר על סגירת הישיבה בשנת ה'תרפ"ט. ר' מענדל הגיע אז לוויטבסק שם המשיך בלימודיו; ושנה לאחר מכן בהיותו בן 23 שנים, הוא נקרא לשמש כמשגיח ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. הוא זוכר היטב את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה לרב העיר הרב הגאון החסיד [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] - אביו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] - לבד מאי אילו חורים ש"באיצטלא של חסידות", היו מצרים את רגליו, מצקים לו ול"ע גרמו לו למורת רוח גדולה.

=== מטפל בשידוכי אחיותיו ===
ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב. למרות היותו בן הזקונים - הצעיר שבמשפחה, החל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן ל"בני-עליה", שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרה"ח ר' [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרה"ח ר' [[יהושע זלמן סרברנסקי]] מאוסטרליה.

=== השידוך ===
באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מעולים ומכובדים. כשהצטברו אצלו מספר הצעות, הוא העביר אותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וכעבור זמן מה הגיע המענה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - היה זה ר' [[בן ציון רובינסון]], אשר כמובן התגורר בקאראלעוויץ והוא גם הציע לר' מענדל את בתו".

ר' מענדל קם ונסע לקאראלעוויץ והתאכסן בשבת קודש בביתו של חמיו לעתיד, ובאותה שבת קודש ערכו קידוש כדת וכדין. ר' מענדל "לקח" הרבה משקה והתוועד עם הציבור, ובסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר החצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שומעות אוזניו את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך נגמר בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעירה של הכלה, ביום שלישי י' בתמוז ה'תרצ"ג - בהיותו בן 26 שנים וחצי.

== אחרי החתונה ==

אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם זוגתו הטריה לעיר בשם יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת ממוסקבה במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הבחינו האחראים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי רוסיה, בכשרונותיו, מסירותו והנהגתו של ר' מענדל וראו בו כוח שיחולל מפנה במצב, ויסייע להצלת הישיבות.

במקרה זה לא היה מדובר בצד הרוחני, אלא בבעיית המימון. החזקת משפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד, ור' מענדל נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעסקים. כיוון שניחן בחוש מסחרי מפותחף ראה בעסקיו רווחים נאים, אך אף פרוטה מאלה לא עשתה את דרכה אל כיסו. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, וכל הכספים שהרוויח נמסרו על ידו ל[[תומכי תמימים]]. ואכן, כל העסקים שעשה היו "שחורים" - כלומר, לא חוקיים בעליל, אך ר' מענדל נקט תמיד אמצעי זהירות מתאימים והצליח להשלים עיסקה אחר עיסקה מבלי לעורר את חשדות המטרה והבולשת. תעוזתו, חכמת החיים שרכש וכושר ההתמצאות שלו בענייני כספים, הצילה לא אחת נפשות רבות - פשוטו כמשמעו. כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, ובמקום שסכום הכסף לא נמצא במזומן על ידיו, היה ממהר ללוות את סכום הכסף ולמסרו למי שצריך.

== תקופת השואה ==

ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, כמו רבים אחרים מחבריו ורעיו. אך כשכוחות הנאצים ימ"ש הגיעו לרוסיה, בלית ברירה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע ר' מענדל לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ר' מענדל ברבים מאנ"ש ופליטי פולין שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. כאמור, התגנבו סיפורים מפה לאוזן אודות פעולותיו של ר' מענדל - ושמעו יצא למרחוק. אם כן, לא פלא שרבים מאנ"ש התחננו לפניו כי יעזור להם למחייתם - ואכן, כמנהגו מימים ימימה, עשה ר' מענדל את מירב המאמצים כדי שיוכלו בני אנ"ש להכניס לפיהם דבר מה.

חוץ מזה, התמסר ר' מענדל לעבודת החינוך, וכדרכו בקודש, נטל חלק פעיל ביסוד "חדרים". החל משלהי החורף של שנת ה'תש"ג, בעיצמה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת "[[תומכי תמימים]]", שהכילה עם הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרה"ח ר' [[יונה כהן]] הי"ד מפולטבה.

==תקופת לבוב וגלות סיביר==
בתום השואה היה מראשי העוסקים ביציאה החב"דית דרך לבוב, על כך נאסר והוגלה למשך כ-10 שנים.

בזמן שהותו מאחורי מסך הברזל בתשכ"א השתדך בנו ר שלום בער שיחי עם ב"ג בלונדון ללא אביו לצידו
במכתב שהגיע , הרבי מברך,"... הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ורב מרץ מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם דרך הקדש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם , הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א..."

==משפיע ב[[כפר חב"ד]]==
[[תמונה:ר מענדל מתוועד עם בליזינסקי.jpg|left|thumb|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי ע"ה]]
לאחר שנות תלאה וסבל, יצא את ברית המועצות, ללונדון שם שהו בני משפחתו, היה זה בשנת [[תשכ"ד]], אז נסע לראשונה גם ל[[770]] ל[[אדמו"ר שליט"א]].

ר' מענדל התערב בקהילת אנ"ש ב[[לונדון]] והפך לאחד מהאנשים הבולטים, לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] שהיה משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשל"א]] ביקש הרבי מר' מענדל שיעבור לכפר חב"ד על מנת להיות משפיע בישיבה ר' מענדל אכן עבר לכפר חב"ד והשתקע שם כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ר' מענדל נחשב למשפיע הנערץ על התמימים והחסידים.

==מחשובי העסקנים==
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד הכפרות אצל כ"ק אד"ש, תשרי תשנ''ב]]
בשנים הבאות, הפך ר' מענדל לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען כפר חב"ד ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען שלוחי הרבי לארץ הקודש.
ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל.

אחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך ר' מענדל לעודד את הנסיעה לרבי, ואת ההתקשרות אליו.

==פטירתו==
לקראת חודש תשרי תשנ"ה רצה ר' מענדל לטוס לרבי מלך המשיח, כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לשהות עם בני משפחתו, חש שלא בטוב, ונשאר שם עד לפטירתו, בד' תמוז תשנ"ה, נקבר בלונדון סמוך למגורי משפחתו.

לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] אף הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.

==אשתו==
הרבנית '''לאה פוטרפס''' נולדה בשנת [[תרע"ב]] בעיר קארליעוויץ. ביום שלישי [[י' בתמוז]] [[תרצ"ג]] התקיימה חתונתה עם ר' מנחם מנדל פוטרפס. כשבעלה היה בגלות סיביר היא נשארה לבד עם הילדים. נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] מנ"כ בלונדון.

== ראו גם ==

* [[המשפיע ר' מנדל (דיסק)]]

==לקריאה נוספת==

* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).

* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabadinfo.com/newvideo/video.php?id=1965 ר' מענדל מכריז "יחי"] כנס חיזוק, ניסן תשנ"ד {{וידאו}}
{{אינפו}}
* מ. פריד [http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html ר' מענדל מטרפד את האסיפה..] {{אתר הגאולה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פוטרפס מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פוטרפס מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פוטרפס מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|פוטרפס מנחם מענדל]]

שיחת השבוע

2013-02-14T00:21:48Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצוניים */

'''שיחת השבוע''' הוא עלון שבועי בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. עורך העלון הוא הרב [[מנחם ברוד]], דובר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==היסטוריה==
העלון הראשון הופיע ב[[י"ט כסלו]] שנת [[תשמ"ז]]. לפניו יצא גיליון נסיון. מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם ברוסית ובצרפתית, עם תוכן שונה ועורכים אחרים. העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקומיים. בנוסף לכך, העלון מחולק חינם על ידי ה[[תמים|תמימים]] ב[[מבצע תפילין]]. הוא בין העלונים התורניים הנפוצים והפופולריים ביותר. כמו כן הוא מודפס גם ב[[ארצות הברית]].

הגיליון ה-1000 צויין בחגיגיות רבה ב[[אדר]] [[תשס"ו]]. גם הגיליון ה-500 צוין בגיליון מיוחד עם מספר גבוה מהרגיל של עמודים. בכל מפנה כזה נערך שינוי עיצובי ותוכני קל; בגיליון ה-1000 הוחלף המדור 'דרך החסידות' ב'חיי צדיקים', ולראשונה נכתבו שמות כותבי המדורים בראשיהם.

העלון מופץ בכ-180,000 עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי [[בתי חב"ד]] מ[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. בחלק מהערים הקטנות יותר, ניתנת אפשרות של התאמה אישית לצורכי העיר, וכך ניתן להוסיף פרסומות מקומיות, שם הסניף המקומי וכדומה (העלון עצמו מצולם עם העריכות החדשות במכונת צילום רגילה).
העלון מותאם בעיקר למתפללי בתי כנסת מכל החוגים ובתכניו משולבים ממגוון המקורות היהודיים.

בשנת [[תשס"ה]] הוציא הרב [[גדליהו אקסלרוד]] מכתב חרם על [[שיחת השבוע]] ואסר לחלקו, בטענה שאינו מפרסם את בשורת הגאולה{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:מכתב אקסלרוד שיחת השבוע.jpg|צילום המכתב]].}}.

== מבנה העלון ==
[[תמונה:שולחן שבת.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'שולחן שבת' על מעגל השנה]]
*'''מאמר ראשי''' - בעמוד הראשון יש מאמר ראשי אקטואלי (נכתב על ידי העורך הרב [[מנחם ברוד]]) בזמנים מיוחדים (כמו [[י"ט כסלו]]) המאמר מיוחד לאותו אירוע, במאמרים יש התייחסות רבה ל[[שלימות הארץ]].
*'''שולחן שבת''' - עיבוד של גב' צירי לבנוני לקטע מ[[לקוטי שיחות]] או מאחד משאר ספריו של [[הרבי שליט"א]] על [[פרשת השבוע]].
*'''מן המעיין''' - ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי [[חסידות]], בעלונים הראשונים (עד סביבות העלון ה-500) המאמרים היו קשורים לפרשה, אך לא בהכרח קשורים זה לזה; מן העלון ה-500 השתנתה המגמה ובכל שבת המאמרים מתמקדים בנושא אחד. המדור כולל גם את '''אמרת השבוע''' - אנקדוטה (לרוב חסידית) עם מוסר השכל חריף. את המדור כותב הרב [[אליעזר ברוד]] רבה של [[כרמי יוסף]].
*'''מעשה שהיה''' - לרוב זה [[סיפורי חסידים|סיפור חסידי]], אך לעתים הסיפור אינו קשור לחסידים, והוא עוסק במגוון נושאים כמאורעות מ[[השואה]], מלחמות ישראל ועוד. על מדור זה היה אחראי במשך 14 שנה [[זלמן רודרמן]]. בחודש אלול תשס"ז הוא עזב את התפקיד והחליף אותו [[נחמיה קפלון]].
*'''לומדים גאולה''' - מאמר על נושאים שונים בגאולה. מתחת לשני האחרונים ("מעשה שהיה" ו"לומדים גאולה") ישנה שורה (בכותרת "פתגם חסידי") ובה מופיעה אמרה חסידית.
*'''חיים יהודיים''' - ראיון עם דמות תורנית; לעתים מדובר בחוזר בתשובה ולעתים במיזם תורני (כגון מפעל הש"ס). מדור זה נכתב בעבר על ידי ר' [[שניאור זלמן רודרמן]], אחריו כותב [[אליעזר שולמן]] וכיום עורכו מנחם כהן.
*'''פינת ההלכה''' - פינת שאלה הלכתית ומקורות למנהגים, בעריכת הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], רבה האזורי של [[עומר]].
*'''פרסומת''' - העלון אינו כולל פרסומות רבות (יחסית לעלוני פרשת שבוע אחרים), אך עם זאת בעמוד הראשון ישנם פרסומים לחדשות בעולם היהדות, כולל אירועים, ספרי יהדות חדשים ואף מוזיקה יהודית. בעמוד האחרון קיימות פרסומות שונות של גופים הנותנים מימון להחזקת מערכת העלון.

==הוצאות לאור==
*'''שולחן שבת''' - סדרה בת חמשת הכרכים המכילים שלוש עשרה רעיונות לכל פרשה מ[[פרשות השבוע]], מעובדים מתורתו של [[הרבי]]. הופיעו במקור במדור 'שולחן שבת' בעלון. כרך נוסף המקיף את כל מעגל השנה. בכרך הזה רק שלוש שיחות לכל פרשה ומועד.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=30 שיחת השבוע] - דף הבית של העלון.
*[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/5497 תוכנית עלון] - ראיון בעיתון "בשבע" לרגל הגעתו של "שיחת השבוע" לגיליון ה-1000.
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=2006 לרכישת הסדרה 'שולחן שבת' 5 כרכים] - חב"ד שופ.
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=2126 לרכישת 'שולחן שבת' בכרך אחד] - חב"ד שופ.
* מ. פריד [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73996 איך תוכל להתעלם? נקודה למחשבה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

תהלוכת ל"ג בעומר

2013-02-14T00:17:03Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שידרת איסטרן פארקוויי בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהדות ברחובה של עיר המתקיים בכל מקום בו ישנם יהודים בתאריך [[ל"ג בעומר]], לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. התהלוכות ברחבי העולם מתקיימות על פי הוראתו ובקשתו של [[אדמו"ר שליט"א]] מאז שנת [[תש"מ]], בעוד שלפני כן התקיימו כאלו בחצר [[770]] החל משנת [[תש"י]].

==התהלוכות ב-770==
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]
התהלוכות החלו למעשה בשנים לאחר [[י' שבט תשי"א|עלייתו לנשיאות]] של [[אדמו"ר שליט"א]], אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. תהלוכות אלו נקראות בשם [[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי.

התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא [[שיחת קודש]] ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:
* [[תשי"ג]]
*[[תשט"ז]]
*[[תשי"ז]]
*[[תש"כ]]
*[[תשכ"ג]]
*[[תשכ"ו]]
*[[תשכ"ז]] - בתהלוכה בשנה זו נשא [[אדמו"ר שליט"א]] את השיחה הפתאומית לפני [[מלחמת ששת הימים]], שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית שהמלחמה תסתיים מתוך ניצחון לעם ישראל.
*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו היתה סיבת אריכות הדברים.
*[[תשל"ג]]
*[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[אדמו"ר שליט"א]] שהרבי קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו-כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה.
*[[תש"מ]]
*[[תשמ"ג]]
*[[תשד"מ]]
*[[תשמ"ז]]
*[[תש"נ]]

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

==ההוראות מהרבי==
{{חלונית
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|תוכן=

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].

י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "[[הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]]", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.}}

בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" להסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ההסתלקות של [[רבי שמעון בר יוחאי]].

ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|..יהיה הצלחה וכו’ וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]]}}.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

==התהלוכות הראשונות==
[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] ו[[צדקה]]. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ורשב"י בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך}}.

בהמשך הוסיף הרבי:

{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות היתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

==המלחמה בתהלוכות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' המפורסם והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי. הרבי אמר לו: "אתה רצוי ומעשיך רצויים".

בסביבות [[חג השבועות]] אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים - צריך לבדוק את ה[[תפילין]] שלו, כי כנראה הם פסולות.

הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

==חבר העמים==
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות התלמידים השלוחים ר' זושא אבלסקי ור' פניע וישצקי, יחד עם ר' זאב ביטקין.
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] [[דו"ח]] מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.
בשנה שלאחר מכן - [[תשנ"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

==התהלוכות כיום==
משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל אהבת ה' ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של [[גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא – [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".

בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי בית חב"ד בעיר אילת כתב הרב [[יוסף הכט]] לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים"{{מקור}}. לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "הגיע זמן הגאולה"{{מקור}} שהתשמשו בהם החל מתשמ"א, וזאת בעקבות פנייית הנ"ל לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח! ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב גליצנשטיין}}.

כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

== קישורים חיצונים ==
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}
* מ. פריד [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]

ארמון למלך המשיח

2013-02-14T00:13:40Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:ארמון.jpg|left|thumb|250px|תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח]]

'''ארמון למלך המשיח''' הינה יוזמה לבניית ארמון ל[[מלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]].

==היסטוריה==

הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיו לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון.

ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר: "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד [= הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד]?", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "אן ארמון [=ארמון]!". אחר כך המשיך הרבי ואמר: "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן [=אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין]".

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב מרגנית וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב "עדיין לא הגיע הזמן".

בשלהי חודש [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. הרבי קיבל את התצלום, ומיד אמר "זאלסט האבן א סאך פרנסה [=שתהיה לך פרנסה בשפע]!" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

===הנחת אבן הפינה===

בעת ה[[התוועדות]] בשבת-קודש, נתן הרבי בקבוק '[[משקה]]' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון. במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי עם פירסום מסיבי בכל כלי-התקשורת בארץ, או לא? תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבה של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]] ע"ה, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]] ע"ה, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

ב[[התוועדות]] רעים עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם ביתו ברחוב פרזידנט שב[[קראון הייטס]]. הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון. מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט.

זאב מרגנית, אדריכל בעל שם עולמי, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל- [[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

ר' זושא טס לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה. בתשובה כתב הרבי: "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה".

זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה: "אבל בסכום גדול."

מסיבות שונות, התעכבה בניתו של הארמון עד עתה.

בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר אינטרנט בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.

בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]] ולרב אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/files/Armon.pdf חוברת על הארמון למלך המשיח] {{PDF}} אתר {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1288 הארמון למלך המשיח] סרט המתעד את היהסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה {{וידאו}} אתר {{אינפו}}
* יצחק יהודה, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}}
* אתר [http://moshiachpalace.com/index.html ארמון למשיח], בשפה האנגלית
* מ. פריד [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

זושא ריבקין

2013-02-14T00:12:14Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''זושא ריבקין''' נולד ב[[י"ט כסלו]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]] לאביו החסיד ר' יחיאל יוסף ריבקין ואמו מרת שיינא. נפטר ביום ראשון [[י"ז באדר]] [[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].

בילדותו, למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[קומוניזם|קומוניסטי]]. לימים סיפר. "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא".

ר' זושא ע"ה היה ממקימי בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד וזכה לעידודים רבים מהרבי. זכה לנסוע במיוחד להזמין את הרבי לבוא להשתתף בהכנסת ספר תורה של נשי חב"ד בכפר חב"ד, והרבי בחר בו כשליח להביא את הכתר לספר התורה.

במשך שנים ארוכות הפעיל את מסעדת "ישורון" בתל אביב, לאור הוראותיו והדרכותיו של הרבי.

במשך עשרים השנים האחרונות פעל ללא לאות על מנת למלא את רצונו הק' של הרבי שייבנה עבורו [[ארמון למלך המשיח|ארמון]] בכפר חב"ד, בהתאם לדברי הרבי אליו במעמד חלוקת הדולרים, וכפי שזכה לקבל על כך מענות מפורטים ביותר. העובדה שלמרות דבריו הברורים של הרבי לא נבנה הארמון לא נתנה לו מנוחה.

==ראו גם==
* [[ארמון למלך המשיח]]

==קישורים חיצוניים==
* אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67505 הלפיד של ר' זושא מדליק שלהבות], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
* אלי אלון, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64156 החסיד שהפך לחלק בלתי-נפרד מקו הרכבת ת"א-כפ"ח] אתר news1
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67400 החסיד שנותר צעיר כל ימיו]{{תמונה}}, צרור תמונות מתחנות חייו [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67421 מהמסעדה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67399 ברוך דיין האמת: הרב זושא ריבקין ע"ה], הידיעה על פטירתו - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67403 הרב אשכנזי אמר קדיש וכל הקהל ענה אמן בדמעות]{{וידאו}}, מעמד ההלוויה - {{אינפו}}
*יוסף חיים בולטון [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67583 זושא, תרשה לי לומר תודה ● טור פרידה] {{אינפו}}
* מ. פריד [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ריבקין זושא]]

חודש אלול

2012-08-27T15:52:47Z

פ. ישראל: /* אירועים */

{{חודש אלול}}
[[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]].
בחסידות חב"ד נחשב חודש אלול כחודש בו "נמצא המלך בשדה" כשהכוונה היא שזהו חודש מיוחד המסוגל לעשית תשובה ותהקרבות לקב"ה (מה שאין כן חודש תשרי, בו נמצא המלך בהיכלו).

==המלך בשדה==
ב[[לקוטי תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]] מביא אדמו"ר הזקן [[משל]] למשמעות החודש. המשל מספר על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותו, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו.

בנמשל חודש אלול הוא החודש בו המלך - הקב"ה - יוצא לשדה, אשר אז כולם יכולים להקביל את פניו והוא מראה פנים שוחקות לכולם.

בריבוי [[מאמרים]] של [[רבותינו נשיאנו]] הם מבארים את המשל הנ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואות.

==רמזים בשמו של החודש==

ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.

ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:

'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך".

שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:

'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא,יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י,א}} "דברי תורה קולטין".

'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו,ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".

צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט,כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו,א}}.
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת . עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.

==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
===אירועים===
*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.
*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].
*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.
*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] נישא למרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[י' באלול]] [[תשנ"ג]]- דידן נצח נגד אלו אשר "חרפו עקבות משיחך" שנאבקו נגד פירסום בשורת הגאולה וזהות הגואל, שמו ותמונתו בעיתונות ארה"ב. ביום זה הוסרה החרפה והותר הפירסום.
*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] נישא למרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].
*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נישא למרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]].
*[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". היה זה בסעודת החתונתה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.
*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].
*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.
*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].
*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נכנס להתגורר ב-[[770]].
*[[כ"א באלול]] [[תרצ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נסע ל[[ריגא]], בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] (הוא נשאר שם עד [[כ"ד באדר]] [[ת"ש]]).
*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה חנוכת הבית לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].
*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנפטר ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].
*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזני]].

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה.
*[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.

===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].
*[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] - ר' [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטר.
*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], נפטר.

== קישורים חיצונים ==
* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
* [http://chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות]] אודות חודש אלול בעיירה [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|א]]

שיחת הגאולה

2012-07-25T22:46:07Z

פ. ישראל:

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
'''שיחת ה[[גאולה]]''' הינו עלון שבועי צבעוני היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] בעריכת הרב [[זמרוני זעליג ציק]].

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]].

העלון מופץ בארץ ובחו"ל; בבתי כנסיות, בתי חב"ד וב[[מבצעים]].

== מדורי העלון ==
*מאמר מערכת (מאת העורך) - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.
*רעיון שבועי מתורתו של משיח - [[שיחה]] מעובדת של [[הרבי]] על פרשת השבוע.
*ניצוצות של גאולה - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.
*נפלאות עכשיו - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של אנשים באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]].
*אור החיים - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי.
*עצה והדרכה - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.

לקראת [[י"א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/sg-index.htm מאגר עלוני 'שיחת הגאולה']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה

2012-07-25T22:44:56Z

פ. ישראל:

[[תמונה:סמל העמותה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|left|thumb|150px|סמל האגודה]]
[[קובץ:אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] במרכז האגודה בבית ים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
'''האגודה למען [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''' פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת ה[[גאולה]]. האגודה הוקמה בעקבות [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[כ"ח ניסן תנש"א]]}} "עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו" על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]]. מרכז האגודה הוא בעיר [[בת ים]].

בשנת [[תשס"ט]] ייסדה האגודה "מטה [[הקהל]]" במטרה לרכז את ענייני [[הקהל]] ב[[ארץ הקודש]] מזווית של [[גאולה]]. בראש המטה עמד ר' מנחם רווה. המטה ארגן כינוסים והוציא לאור ספרים וחומרי הסברה.

==פעולות האגודה==
*'''עיתון [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]''' - החל לצאת ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"א]]. שימש כלי הסברה להפצת רעיון הגאולה בקרב הציבור הרחב וחולל מהפך מחשבתי אצל חלק נכבד מהציבור.
*'''עלון [[שיחת הגאולה]]''' - עלון שבועי צבועני. החל לצאת ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].
*'''אתר הגאולה''' - אתר ובו חדשות ועדכונים על פעילות בענייני גאולה ומשיח.
*'''כינוסים''' - האגודה מקיימת כמה כינוסים שנתיים ומהם: כינוס 'ברוכים הבאים' לשבים מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים, כינוס פעילים לטיכוס עצה והחדרת מסרים בענייני הגאולה, התוועדות לכבוד [[י"א שבט|י' - י"א שבט]], התוועדות ארצית לכבוד [[ג' תמוז]].
*'''עלונים עונתיים''' - לקראת כל אחד מחגי ישראל מפיקה האגודה עלון מרהיב ומלא בתוכן על החג. העלון מודפס במהדורה לילדים ובמהדורה נוספת למבוגרים.
*'''כרטיס משיח''' - בשנת תש"ס הפיקו באגודה כרטיס כיס הנושא את תמונתו של הרבי ותפילת הדרך. כרטיס זה הודפס מאז במיליוני עותקים ובשפות שונות{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35689 חב"ד אינפו]}}.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hageula.com/ אתר הבית של 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה'].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47054 גלריה מעצרת שארגנה האגודה] - [[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] {{תמונה}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

זמרוני זליג ציק

2012-07-25T22:41:53Z

פ. ישראל:

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]. מאוחר יותר נשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו. במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==עלילות ונסיונות הכפשה==
במשך השנים ניסו גורמים שונים בחב"ד להכפיש את שמו בעלילות וטענות שונות, בדומה לעלילות שהיו על החסידים בתקופת האדמו"ר הזקן, בנסיונות אלו - חשבו להחליש את הפעילות הברוכה להפצת בשורת הגאולה והגואל.
הרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]

זמרוני זליג ציק

2012-07-25T22:41:04Z

פ. ישראל:

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]. מאוחר יותר נשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו. במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==פרשת הצומות==
במשך השנים ניסו גורמים שונים בחב"ד להכפיש את שמו בעלילות וטענות שונות, בדומה לעלילות שהיו על החסידים בתקופת האדמו"ר הזקן, בנסיונות אלו - חשבו להחליש את הפעילות הברוכה להפצת בשורת הגאולה והגואל.
הרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]

זמרוני זליג ציק

2012-07-25T22:36:30Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצונים */

[[תמונה:זמרוני ציק.jpg|left|thumb|250px|הרב זמרוני ציק]]
הרב '''זימרוני זעליג ציק''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר בת ים, יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומחברי [[איגוד המשפיעים]]. בעבר עמד בראש ישיבת [[תומכי תמימים הדר התמימים בת ים (נסגר)|הדר התמימים בבת ים]] שנסגרה.

==קורות חייו==
הרב זמרוני נולד במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים. בעת שירותו הצבאי התקרב אל [[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[אהרון טננבוים]] שהיה באותו הזמן בצבא, איתו למד פרק מ[[ספר התניא]]. מהצבא עשה את דרכו אל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]]. מאוחר יותר נשלח על ידי הרבי לשליחות בישיבת נחלים וקירב הרבה בחורים לחסידות חב"ד. הנהלת הישיבה שלא ראתה זאת בעין יפה, פיטרה אותו. במשך הזמן החל ללמוד אצל ה[[משפיע]] הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] והיה מתלמידיו המקורבים. לאחר פטירת הרב בליז'ינסקי, היה תלמידו של ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], אשר אישר לו, על פי הוראת הרבי שליט"א, להניח ארבעה זוגות [[תפילין]].

בשנת [[תשל"ד]] פתח הרב זמרוני [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]]. היה זה המרכז החב"די הראשון בעולם שכונה "בית חב"ד" {{הערה|[http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg שבועון כפר חב"ד, י"א ניסן תשנ"ד]}}. כמו כן היה הראשון שהפעיל מאפיית מצות לילדים{{מקור}} והוביל את ה[[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}, שהיה רכב רגיל ועליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש.

==פרשת הצומות==
ב[[חודש שבט]] שנת [[תש"ע]] הוציא הרב [[גדליה אקסלרוד]] מכתב בו הוא קורא שלא להשתתף בכינוס אותו אירגן הרב זמרוני לרגל [[י' בשבט]] באותה שנה. במכתבו טוען הרב אקסלרוד שהרב זימרוני נוהג היפך מה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|שם=לא לצום|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח] - באתר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]]}}, ביטול [[נפילת אפים]] וכן השקפה שגויה בנושא [[אחדות ה']]) וקרא להטיל עליו חרם, אם לא יחזור בו{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו] - חב"ד אינפו.}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם}} והרב זמרוני הוציא גלויי דעת, בו הוא מכחיש את המיוחס לו{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] אף פרסם הרב זמרוני וידיאו בו הוא מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==ראו גם==
*[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]

==קישורים חיצונים==
* "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"א ניסן תשנ"ד עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ציק, זמרוני]]

קרן המיליון

2012-07-25T03:57:27Z

פ. ישראל:

'''קרן המיליון''' נוסדה ע"י הרב [[רחמים אנטיאן]] במטרה להפיץ את בשורת הגאולה והגואל.

הקרן הוקמה בשנת [[תשנ"ו]] והודיעה לכלל ה[[שליח|שלוחים]] כי היא תשלם על כל פעולה שנעשתה להפצת בשורת הגאולה והגואל. במסגרת ה'קרן' נתרמו למעלה מעשר מליון דולר!

פעולות מיוחדות שמומנו על ידי ה'קרן': אלבום משיח שיצא ע"י [[צבאות ה']] בארץ ישראל, מצנח מיוחד לפרסום משיח במגרשי הספורט בישראל, סאטלייט (שידור לוויני) בו התאחדו יהודים מחמשת היבשות בהכרזת 'יחי' ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]].

צעירי אגודת חב"ד בישראל

2012-07-25T03:33:38Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצונים */

{{לעריכה|תוכן לא ערוך}}
[[תמונה:צאח.gif|left|thumb|250px|אחד מסמלי הארגון]]
[[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|left|thumb|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת הרבי בשנת [[תשי"א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות בארץ הקודש. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ"ד [[סיון]] תשי"א ששלח הרבי לחברי אגו"ח כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי.

בחודש [[תשרי]] [[תשי"ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.

בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].

ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב"ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב"ד]].

== מטרתה ==

את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: "חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים".

== מחלקותיה ==

===אגף הסניפים===

אחראים על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב"ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.

=== מטה הרמב"ם היומי ===

[[מטה הרמב"ם היומי]] נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראש הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה כפוף ל[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ומנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].

=== מרכז חינוכי חסידותי ===

[[תמונה:מחנך.jpg|left|thumb|300px|המשתתפים בכינוס של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].

בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.

=== מכון ליובאוויטש ===

[[מכון ליובאוויטש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צא"ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ[[ימות המשיח (ספר)]] ו[[ממעייני החסידות]]. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי [[התקשרות (עלון)]].

=== ילדי צ'רנוביל ===

פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק, והמשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד. כיום נמצאים בכפר חב"ד במסגרת הפרוויקט, עשרות בנים ועשרות בנות.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים.

=== מצה לתלמיד ===
[[תמונה:מצה לתלמיד.jpg|left|thumb|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזה משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבוא ולבקר עם תלמידיהם במקום.

==אתר צעירי חב"ד==
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות צעירי חב"ד ועוד פעולות חב"דיות.

=== תוכן האתר ===
באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

באתר ניתן לראות את עלוני 'התקשרות', 'שיחת השבוע' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

=== מערכת האתר: ===
עורך ראשי: שרון גושן.
עורך תוכני: [[מנחם מענדל ברוד]].

==הנהלת הארגון==

===יושבי ראש ===

*הרב [[ישראל לייבוב]] - מהקמת הארגון ועד שנת [[תשנ"ד]].

*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ"ד]] ואילך.

=== חברי האגודה בעבר {{כלומר}}===

*[[זלמן טוביה אבלסקי]]
*[[אברהם גודין]]
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חב"ד
*[[ישראל יצחק זלמנוב]]
*[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
*[[יוסף יצחק רייטשיק]]
*[[ג'יי ליטווין]]
*[[מאיר פרידמן]]
*[[יצחק גנזבורג]]
*[[שמעון בקרמן]]
*[[טוביה בלוי]]
*[[נחום כהן]]
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

=== חברי האגודה כיום ===

*יוסף יצחק לבנהרץ - סגן
*[[מנחם ברוד]] - דובר
*נפתלי ליפסקר - מנהל אגף הסניפים
*דב לוויטין
*[[נפתלי רוט]]
* מרטון - לוד

==גיליון "התקשרות"==
גליון "התקשרות" הינו שבועון היוצא לאור ע"י מכון ליובאוויטש שע"י [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]].

שמו של הגליון 'התקשרות' מכוון לתוכנו ולמטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. כלל ידוע הוא בין החסידים, כי הדרך להיות מקושר אל הרבי היא על-ידי שהחסיד לומד את תורתו של הרבי, הולך באורחותיו ומבצע את רצונו.

הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; "ניצוצי רבי" - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.

==עלון תורתך שעשועי==
'''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים היוצא לאור ע"י צעירי אגודת חב"ד. השבועון מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, ומודפס בפורמט כרומו צבעוני.

עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].

==אלבום==
"אלבום צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. יצא לאור בשנת [[תש"נ]].

== לקריאה נוספת ==

*'''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]] [[תשס"ד]].

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב"ד]
*[http://www.hageula.com/news/view/8634.html משתדרגים לחיי העידן החדש!]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

יהושע מונדשיין

2012-07-25T03:28:34Z

פ. ישראל: /* קורות חייו */

[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'המאסר הראשון' של [[אדמו"ר הזקן]]]]

הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].
==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו קיבלה את תגובתו החריפה של חברו ר' [[יחזקאל סופר]]

==ספריו==
*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]]
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|מונדשיין]]

יהושע מונדשיין

2012-07-25T03:27:26Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'המאסר הראשון' של [[אדמו"ר הזקן]]]]

הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].
==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]] (ראוי לציין, שלאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"). החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

==ספריו==
*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]]
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|מונדשיין]]

שמעון פרידמן

2012-07-25T03:25:09Z

פ. ישראל: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:שמעון פרדימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון פרידמן]]הרב '''שמעון הכהן פרידמן''' המכונה "שמעון הצדיק" נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תרצ"ד]] להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רחל פרידמן. על פי הוראת [[הרבי מלך המשיח]] מעולם לא יצא מ[[ארץ הקודש]].
למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק".

הרב פרידמן הוא מ[[איגוד צאצאי רבנו הזקן|צאצאי אדמו"ר הזקן]] (דור שביעי) דרך אימו - נינת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].

אשתו מרת שושנה (בת ר' ישראל נח) למשפחת דוכמן נפטרה ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ח]].

כבר מילדותו דבק בו הכינוי 'שמעון הצדיק' דבר שקיבל לימים גושפנקא מהרבי מה"מ שליט"א. היה זה באחד השנים שהרב [[עזריאל זעליג סלונים]], נסע לרבי. ב[[יחידות]] האחרונה לפני חזרתו לארץ הקודש, הציע הרב סלונים לפני הרבי מספר שאלות. ואחת מהם הייתה "שמכיוון שיש מן החסידים שמעוניינים לאחר את זמן התפילה בבית כנסת בשיכון חב"ד, ויש הרוצים להשאירה בזמן המוקדם, אזי כיצד עליהם לנהוג?"
הרבי ששמע את השאלה, מיד החל לברר "ומהי דעתו של ר' שמעון הצדיק על כך?".

בפעם אחרת קודם [[ראש-השנה]] העביר הרבי למזכירות, רשימת שמות למשלוח איחולי שנה טובה. בין השמות הבודדים מבני ארץ ישראל שהופיעו באותה הרשימה, רשם הרבי מלך המשיח את השם 'שמעון הצדיק', ובסוגריים הוסיף 'פרידמן'.

הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניינו הקדושים של כ"ק אדמו"ר שליט"א כולל ב[[מיהו יהודי]], ב[[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות בצדקה ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך ב[[ברכת כהנים]] את כל הנקרא בדרכו.

נפטר בפתאומיות בערב [[שביעי של פסח]] [[תשע"ב]].

בנו הוא הרב [[מנחם מענדל פרידמן]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אור יהודה]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2190 זועק בתכנית 'מבט' בנושא 'מיהו יהודי'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68214 סבא שזכה לאחוז בנקודה] נכדו הת' משיח פרידמן בטור אישי מרגש על סבו
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרידמן שמעון]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן שמעון]]