https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99 2026-04-11T13:49:28Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99&diff=709404 2024-08-26T00:54:49Z

<p>פרנגיפני: /* שבת */</p> <hr /> <div>{{בה}} {{חממה}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:24 - היום, [[כ&quot;א בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == מחקרים אקדמאיים על חב&quot;ד ==<br /> <br /> יישר כח על ההוספות החשובות והמפורטות בערך [[אוניברסיטה]].<br /> <br /> מותר לי לשאול מהיכן שאבת את הרשימה הזו? האם נכון לציין שזו רשימה חלקית? מה המשותף לכל מה שהכנסת שם? שאלו המחקרים שיצאו לאור בשפה ה'''אנגלית'''?<br /> <br /> כי כמדומני שיש עוד ספרי מחקר אקדמאיים רבים בלשון הקודש שלא מופיעים ברשימה (אני חלש מאוד באנגלית ואין לי את האפשרות כעת לבדוק בוודאות, אבל במבט מלמעלה לא מצאתי שם אף אחד מהספרים שאני מכיר במחקר האקדמי, כמו לדוגמא מה שציינתי בהערה של מרכז זלמן שז&quot;ר).<br /> <br /> ושוב, יישר כח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:22, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 08:22, 21 ביוני 2024 (IDT)<br /> :ואגב, אשמח לביאור איך הגעת לשם המשתמש הזה? מה המשמעות שלו? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:22, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ד</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=703419 2024-07-21T14:33:36Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלוחים אוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס [[התלמידים השלוחים]] בישיבות ברחבי אוסטרליה בשנת [[תשע&quot;ב]]]]<br /> יבשת '''אוסטרליה''' היא שטח אדמה גדול הממוקם בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט בצידו התחתון של כדור הארץ. יבשת זו נחשבת ליבשת הקטנה ביותר מבין שבע היבשות, והאוכלוסייה שלה מונה כ-25 מיליון בני אדם המתגוררים ב{{מונחון|פדרציה|איגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי}} של שש מדינות.<br /> <br /> רוב היהודים ביבשת מתגוררים בעיקר ב[[סידני]] וב[[מלבורן]], ומספרם מגיע למאה אלף נפשות. יהודי מלבורן היגרו למקום ברובם אחרי [[השואה]] מ[[פולין]] ויהודי סידני נמנים ברובם על יוצאי [[בריטניה]]. בשונה מקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם, הזיקה היהודית של תושבי היבשת נחשבת לגבוהה במיוחד, ואחוזים רבים מתוכם מתחנכים במוסדות יהודיים ורק אחוזים בודדים נכשלים בנישואי תערובת.<br /> <br /> הרב [[שניאור חיים גוטניק]] היה נחשב כרבה הראשי הלא רשמי של המדינה כולה.<br /> <br /> ==חב&quot;ד באוסטרליה==<br /> חסיד חב&quot;ד הראשון שהגיע להתגורר באוסטרליה, היה הרב [[משה זלמן פייגלין]] שנמנה על חסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והתיישב ב[[עיירה]] שפרטון שם הקים סביבו קהילה חב&quot;דית קטנה. באותו זמן מצב היהדות במדינה היה גרוע ביותר, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא על פעילות של הרב פייגלין: &quot;[[הקדוש ברוך הוא]] שלח את האנגלים לאוסטרליה כדי ליישב אותה, ואת הרב פייגלין על מנת שיביא לשם אידישקייט&quot;. הרב פייגלין פעל במקום לבדו במשך עשרות שנים, עד שבשנת [[תרצ&quot;ט]] שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפתח גם הוא מוסדות חב&quot;דיים במדינה.<br /> <br /> לפני כן ביקר רבי [[חיים צבי שניאורסון]] באוסטרליה בשנת תרכ&quot;א כדי לאסוף כספים עבור יהודי ארץ ישראל. בהיותו במלבורן התפרסם נאומו, &quot;ישועת ישראל&quot;, כעלון באנגלית.{{הערה|Haym Zvee Sneersohn (1862) The Salvation of Israel: An address delivered at the Mechanics Institute.}}<br /> <br /> לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], הורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשישה חסידים נוספים להגר לאוסטרליה, והם היו אלו שהביאו להתפתחותה והתעצמותה של הקהילה החב&quot;דית במדינה. על חברי הקבוצה נמנו: הרב [[בצלאל וילישנסקי]], הרב [[איסר קלובגנט]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]], הרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרב [[ישראל אבא פליסקין]]. חלק מחברי הקבוצה היגרו במשך השנים למדינות אחרות באישורם של רבותינו נשיאינו והשליח העיקרי מקבוצה זו שפעל במקום להקמת המוסדות היה הרב סרברנסקי.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] הוקמו מוסדות חב&quot;ד לבנות &quot;[[בית רבקה מלבורן|בית רבקה]]&quot; ו&quot;בית שרה&quot;, וב[[התוועדות]] שהתקיימה בסמוך למעמד הנחת אבן הפינה הורה הרבי לנוכחים לומר מזל טוב לרגל המאורע.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] צירף הרבי לשלוחים המקומיים את הרב [[יצחק דוד גרונר]], שהביא איתו תנופה חדשה בכל הפעילות המקומית{{הערה|הרב גרונר כבר הגיע למקום ב[[חודש חשון]] [[תש&quot;ח]] בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים, אך רק בשנת [[תשי&quot;ט]] הגיע לאחר חתונתו על מנת להתיישב במקום ולפעול שם בקביעות.}}.<br /> <br /> מלבד חסידים אלו, הגיעו למקום חסידי חב&quot;ד נוספים שסייעו גם הם בהתפתחות החב&quot;דית ביבשת, ובראשם הרב [[חיים גוטניק]] ואחיו הרב [[שלום דובער גוטניק]] שהקימו ב[[י&quot;א שבט]] [[תשכ&quot;ו]] את ישיבת חב&quot;ד המקומית בעיר מלבורן, והרב [[אשר אברמסון]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] שלח הרבי את הרב [[פנחס פלדמן]] על מנת שיתיישב ב[[סידני]] ויקים גם בה מרכז קהילתי חב&quot;די.<br /> <br /> הרב פייגלין האריך ימים וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי יחד בנו ר' [[דוד פייגלין]], ובעת שנכנס הרבי קם לכבודו והודה לו על פעילותיו להחייאת היהדות ביבשת. מאוחר יותר בעת ה[[התוועדות]] הרבי גם דיבר ברבים על המהפכה היהודית שחולל באוסטרליה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/17/18 שיחת שבת פרשת עקב [[תשט&quot;ז]] סעיף יג].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] ייסד הרבי [[כולל אברכים]] במלבורן.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד תפסו עמדות בולטות במדינה, ביניהם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] שכיהן במשך שנים רבות כרב הראשי של צבא אוסטרליה, ונחשב כרבה הראשי הלא רשמי של המדינה כולה{{הערה|כך הכתיר אותו העיתון היהודי האוסטרלי 'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' כאשר הודיע על פרישתו מהנהגת קהילת 'אלווד' במלבורן.}}.<br /> <br /> הפעילות החב&quot;דית בעיר זכתה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובמשך שנים רבות הרבי אף שלח לישיבת חב&quot;ד במלבורן קבוצת תמימים מבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> ==אישים באוסטרליה==<br /> *הרב [[יצחק דוד גרונר]] - השליח הראשי במלבורן<br /> *הרב [[פייטל לוין (מלבורן)|פייטל לוין]] - ראש מכון הסמיכה &quot;מכון חיים&quot; במלבורן<br /> *הרב לוי מרוזוב - משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו&quot;ב]], משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[צבי טלזנר]] - חתנו וממלא מקומו של הרב [[יצחק דוד גרונר]] כשליח הראשי ב[[מלבורן]]<br /> *הרב שלום דובער הכהן פלדמן - משלוחי הרבי בסידני<br /> *הרב משולם זוסיא שטילרמן - [[משפיע]] באוסטרליה<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]] - יליד המדינה<br /> *הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] - משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] - נגיד חסידי יליד אוסטרליה שתרם רבות להתפתחותה של הקהילה החב&quot;דית המקומית<br /> *הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד במלבורן<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - כיהן בעבר כרב קהילת צמח צדק בסידני, וכיום מכהן כרבה של [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[פנחס פלדמן]] - רב קהילת 'ישיבה סנטר' בסידני<br /> *הרב יוסף יצחק יהושע הכט - משלוחי הרבי במלבורן, כולל האברכים וביהכנ&quot;ס 'אוהל דבורה'<br /> *הרב [[אהרן סרברנסקי]] - משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[דוד ברוך לידר]] - מנהל בית חב&quot;ד למטיילים הישראלים במלבורן<br /> *ר' [[שניאור זלמן נחום הסופר]] - יליד המדינה ומוזיקאי מפורסם<br /> * הרב [[ניר גורביץ]] - שליח, ורב קהילת 'גולד קוסט העברית' בחוף הזהב, מומחה לכתבי יד עתיקים, ומחבר תורני.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם ישעיה רייניץ]], '''[[ונכבשה הארץ]]''' - סקירת פעילות התמימים השלוחים לאוסטרליה וההוראות שהתקבלו מהרבי בקשר לכך, במלאת ארבעים שנה לשליחותם, מלבורן תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/124840 סרט היסטורי: תקופת החלוץ בפעילות השלוחים באוסטרליה {{col}}]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יבשת אוסטרליה]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=703418 2024-07-21T14:29:40Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלוחים אוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס [[התלמידים השלוחים]] בישיבות ברחבי אוסטרליה בשנת [[תשע&quot;ב]]]]<br /> יבשת '''אוסטרליה''' היא שטח אדמה גדול הממוקם בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט בצידו התחתון של כדור הארץ. יבשת זו נחשבת ליבשת הקטנה ביותר מבין שבע היבשות, והאוכלוסייה שלה מונה כ-25 מיליון בני אדם המתגוררים ב{{מונחון|פדרציה|איגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי}} של שש מדינות.<br /> <br /> רוב היהודים ביבשת מתגוררים בעיקר ב[[סידני]] וב[[מלבורן]], ומספרם מגיע למאה אלף נפשות. יהודי מלבורן היגרו למקום ברובם אחרי [[השואה]] מ[[פולין]] ויהודי סידני נמנים ברובם על יוצאי [[בריטניה]]. בשונה מקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם, הזיקה היהודית של תושבי היבשת נחשבת לגבוהה במיוחד, ואחוזים רבים מתוכם מתחנכים במוסדות יהודיים ורק אחוזים בודדים נכשלים בנישואי תערובת.<br /> <br /> הרב [[שניאור חיים גוטניק]] היה נחשב כרבה הראשי הלא רשמי של המדינה כולה.<br /> <br /> ==חב&quot;ד באוסטרליה==<br /> חסיד חב&quot;ד הראשון שהגיע להתגורר באוסטרליה, היה הרב [[משה זלמן פייגלין]] שנמנה על חסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והתיישב ב[[עיירה]] שפרטון שם הקים סביבו קהילה חב&quot;דית קטנה. באותו זמן מצב היהדות במדינה היה גרוע ביותר, ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא על פעילות של הרב פייגלין: &quot;[[הקדוש ברוך הוא]] שלח את האנגלים לאוסטרליה כדי ליישב אותה, ואת הרב פייגלין על מנת שיביא לשם אידישקייט&quot;. הרב פייגלין פעל במקום לבדו במשך עשרות שנים, עד שבשנת [[תרצ&quot;ט]] שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפתח גם הוא מוסדות חב&quot;דיים במדינה.<br /> <br /> לפני כן ביקר רבי חיים צבי שניאורסון באוסטרליה בשנת תרכ&quot;א כדי לאסוף כספים עבור יהודי ארץ ישראל. בהיותו במלבורן התפרסם נאומו, &quot;ישועת ישראל&quot;, כעלון באנגלית.{{הערה|Haym Zvee Sneersohn (1862) The Salvation of Israel: An address delivered at the Mechanics Institute.}}<br /> <br /> לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], הורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשישה חסידים נוספים להגר לאוסטרליה, והם היו אלו שהביאו להתפתחותה והתעצמותה של הקהילה החב&quot;דית במדינה. על חברי הקבוצה נמנו: הרב [[בצלאל וילישנסקי]], הרב [[איסר קלובגנט]], הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], הרב [[נחום זלמן גורביץ]], הרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] והרב [[ישראל אבא פליסקין]]. חלק מחברי הקבוצה היגרו במשך השנים למדינות אחרות באישורם של רבותינו נשיאינו והשליח העיקרי מקבוצה זו שפעל במקום להקמת המוסדות היה הרב סרברנסקי.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] הוקמו מוסדות חב&quot;ד לבנות &quot;[[בית רבקה מלבורן|בית רבקה]]&quot; ו&quot;בית שרה&quot;, וב[[התוועדות]] שהתקיימה בסמוך למעמד הנחת אבן הפינה הורה הרבי לנוכחים לומר מזל טוב לרגל המאורע.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] צירף הרבי לשלוחים המקומיים את הרב [[יצחק דוד גרונר]], שהביא איתו תנופה חדשה בכל הפעילות המקומית{{הערה|הרב גרונר כבר הגיע למקום ב[[חודש חשון]] [[תש&quot;ח]] בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים, אך רק בשנת [[תשי&quot;ט]] הגיע לאחר חתונתו על מנת להתיישב במקום ולפעול שם בקביעות.}}.<br /> <br /> מלבד חסידים אלו, הגיעו למקום חסידי חב&quot;ד נוספים שסייעו גם הם בהתפתחות החב&quot;דית ביבשת, ובראשם הרב [[חיים גוטניק]] ואחיו הרב [[שלום דובער גוטניק]] שהקימו ב[[י&quot;א שבט]] [[תשכ&quot;ו]] את ישיבת חב&quot;ד המקומית בעיר מלבורן, והרב [[אשר אברמסון]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] שלח הרבי את הרב [[פנחס פלדמן]] על מנת שיתיישב ב[[סידני]] ויקים גם בה מרכז קהילתי חב&quot;די.<br /> <br /> הרב פייגלין האריך ימים וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי יחד בנו ר' [[דוד פייגלין]], ובעת שנכנס הרבי קם לכבודו והודה לו על פעילותיו להחייאת היהדות ביבשת. מאוחר יותר בעת ה[[התוועדות]] הרבי גם דיבר ברבים על המהפכה היהודית שחולל באוסטרליה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/17/18 שיחת שבת פרשת עקב [[תשט&quot;ז]] סעיף יג].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] ייסד הרבי [[כולל אברכים]] במלבורן.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד תפסו עמדות בולטות במדינה, ביניהם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] שכיהן במשך שנים רבות כרב הראשי של צבא אוסטרליה, ונחשב כרבה הראשי הלא רשמי של המדינה כולה{{הערה|כך הכתיר אותו העיתון היהודי האוסטרלי 'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' כאשר הודיע על פרישתו מהנהגת קהילת 'אלווד' במלבורן.}}.<br /> <br /> הפעילות החב&quot;דית בעיר זכתה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובמשך שנים רבות הרבי אף שלח לישיבת חב&quot;ד במלבורן קבוצת תמימים מבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> ==אישים באוסטרליה==<br /> *הרב [[יצחק דוד גרונר]] - השליח הראשי במלבורן<br /> *הרב [[פייטל לוין (מלבורן)|פייטל לוין]] - ראש מכון הסמיכה &quot;מכון חיים&quot; במלבורן<br /> *הרב לוי מרוזוב - משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - [[שו&quot;ב]], משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[צבי טלזנר]] - חתנו וממלא מקומו של הרב [[יצחק דוד גרונר]] כשליח הראשי ב[[מלבורן]]<br /> *הרב שלום דובער הכהן פלדמן - משלוחי הרבי בסידני<br /> *הרב משולם זוסיא שטילרמן - [[משפיע]] באוסטרליה<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]] - יליד המדינה<br /> *הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] - משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] - נגיד חסידי יליד אוסטרליה שתרם רבות להתפתחותה של הקהילה החב&quot;דית המקומית<br /> *הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד במלבורן<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - כיהן בעבר כרב קהילת צמח צדק בסידני, וכיום מכהן כרבה של [[קראון הייטס]]<br /> *הרב [[פנחס פלדמן]] - רב קהילת 'ישיבה סנטר' בסידני<br /> *הרב יוסף יצחק יהושע הכט - משלוחי הרבי במלבורן, כולל האברכים וביהכנ&quot;ס 'אוהל דבורה'<br /> *הרב [[אהרן סרברנסקי]] - משלוחי הרבי במלבורן<br /> *הרב [[דוד ברוך לידר]] - מנהל בית חב&quot;ד למטיילים הישראלים במלבורן<br /> *ר' [[שניאור זלמן נחום הסופר]] - יליד המדינה ומוזיקאי מפורסם<br /> * הרב [[ניר גורביץ]] - שליח, ורב קהילת 'גולד קוסט העברית' בחוף הזהב, מומחה לכתבי יד עתיקים, ומחבר תורני.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אברהם ישעיה רייניץ]], '''[[ונכבשה הארץ]]''' - סקירת פעילות התמימים השלוחים לאוסטרליה וההוראות שהתקבלו מהרבי בקשר לכך, במלאת ארבעים שנה לשליחותם, מלבורן תשס&quot;ט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/124840 סרט היסטורי: תקופת החלוץ בפעילות השלוחים באוסטרליה {{col}}]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יבשת אוסטרליה]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=699870 2024-07-06T09:51:49Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> במקרה של פרופסור לוונטל, הרבי בירך את לוונטל לסיים את הדוקטורט שלו, ונתן לו הוראות ספציפיות כגון תחום המחקר (תורת רבי האמצעי), חובת כתיבת כל ההערות הנדרשות (גם אם פירושן קריאת ספרות פילוסופיה לא יהודית), ויש להימנע ממחקר השוואתי בין תורת החסידות לגישות חילוניות. לאחר מכן, עודד הרבי שוב את לוונטל להשלים את התזה שלו מהר יותר, וכי לאחר סיום כתיבתה, לא תתפרסם בהוצאה לאור דתית, אלא בהוצאה אקדמית יוקרתית.{{הערה|Here’s My Story: Yiddishkeit Is Not Difficult, ''www.crownheights.info'', Nov 2, 2017.}}<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> |בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> |תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2000<br /> |''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2004<br /> |''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בוליבנט, בריאן<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בלום, סטיבן<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ברגר, דוד<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדברג, שלי<br /> |2009<br /> |מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדשמידט, הנרי<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דוידמן, לין<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |פלדמן, יאן<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |הופמן, אדוארד<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |היילמן, שמואל ומנחם פרידמן<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |הררי, יחיאל <br /> |2013<br /> |סודו של הרבי<br /> |עברית<br /> |כן<br /> |-<br /> |וולפסון, אליוט<br /> |2009<br /> |''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |וקסלר, פיליפ, אלי רובין ומייקל וקסלר<br /> |2019<br /> |''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |טורק, וויצ'ך<br /> |2019<br /> |''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |כץ, מאיה בלקירסקי<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוין, סטפני וולן<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לי, ראובן<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוריא, איליה<br /> |2018<br /> |מלחמות ליובאוויץ' : חסידות חב&quot;ד ברוסיה הצארית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |מוריס, בוני<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |מילר, חיים<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |ניופילד, שניאור זלמן<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |סולומון, אריה<br /> |2000<br /> |''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |סופר, אלחנדרו<br /> |2012<br /> |''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |פוקסברונר, רומן<br /> |1992<br /> |''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |צרפתי, אורלי<br /> |2010<br /> | מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |קאופמן, דברה<br /> |1991<br /> |''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |קוסקוף, אלן<br /> |2000<br /> |''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוזנגארד, ננה<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוט, אריאל<br /> |2017<br /> |כיצד לקרוא את ספרות חב״ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |ריג, בריאן<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רפופורט, חיים<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2017<br /> |דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2010<br /> |מחשבת חב&quot;ד: מראשית ועד אחרית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שער, מתיו<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שטמלר, יוסף<br /> |2019<br /> |חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שפיר, וויליאם<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שפירו, אדוארד<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=697458 2024-06-28T11:57:51Z

<p>פרנגיפני: /* מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> במקרה של פרופסור לוונטל, הרבי בירך את לוונטל לסיים את הדוקטורט שלו, ונתן לו הוראות ספציפיות כגון תחום המחקר (תורת רבי האמצעי), חובת כתיבת כל ההערות הנדרשות (גם אם פירושן קריאת ספרות פילוסופיה לא יהודית), ויש להימנע ממחקר השוואתי בין תורת החסידות לגישות חילוניות. לאחר מכן, עודד הרבי שוב את לוונטל להשלים את התזה שלו מהר יותר, וכי לאחר סיום כתיבתה, לא תתפרסם בהוצאה לאור דתית, אלא בהוצאה אקדמית יוקרתית.{{הערה|Here’s My Story: Yiddishkeit Is Not Difficult, ''www.crownheights.info'', Nov 2, 2017.}}<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> |בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> |תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2000<br /> |''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2004<br /> |''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בוליבנט, בריאן<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בלום, סטיבן<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ברגר, דוד<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדברג, שלי<br /> |2009<br /> |מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדשמידט, הנרי<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דוידמן, לין<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |פלדמן, יאן<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |הופמן, אדוארד<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |היילמן, סמואל ומנחם פרידמן<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |הררי, יחיאל <br /> |2013<br /> |סודו של הרבי<br /> |עברית<br /> |כן<br /> |-<br /> |וולפסון, אליוט<br /> |2009<br /> |''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |וקסלר, פיליפ, אלי רובין ומייקל וקסלר<br /> |2019<br /> |''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |טורק, וויצ'ך<br /> |2019<br /> |''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |כץ, מאיה בלקירסקי<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוין, סטפני וולן<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לי, ראובן<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוריא, איליה<br /> |2018<br /> |מלחמות ליובאוויץ' : חסידות חב&quot;ד ברוסיה הצארית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |מוריס, בוני<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |מילר, חיים<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |ניופילד, שניאור זלמן<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |סולומון, אריה<br /> |2000<br /> |''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |סופר, אלחנדרו<br /> |2012<br /> |''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |פוקסברונר, רומן<br /> |1992<br /> |''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |צרפתי, אורלי<br /> |2010<br /> | מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |קאופמן, דברה<br /> |1991<br /> |''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |קוסקוף, אלן<br /> |2000<br /> |''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוזנגארד, ננה<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוט, אריאל<br /> |2017<br /> |כיצד לקרוא את ספרות חב״ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |ריג, בריאן<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רפופורט, חיים<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2017<br /> |דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2010<br /> |מחשבת חב&quot;ד: מראשית ועד אחרית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שער, מתיו<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שטמלר, יוסף<br /> |2019<br /> |חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שפיר, וויליאם<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שפירו, אדוארד<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=695063 2024-06-23T14:01:51Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> |בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> |תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2000<br /> |''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2004<br /> |''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בוליבנט, בריאן<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בלום, סטיבן<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ברגר, דוד<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדברג, שלי<br /> |2009<br /> |מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדשמידט, הנרי<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דוידמן, לין<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |פלדמן, יאן<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |הופמן, אדוארד<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |היילמן, סמואל ומנחם פרידמן<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |הררי, יחיאל <br /> |2013<br /> |סודו של הרבי<br /> |עברית<br /> |כן<br /> |-<br /> |וולפסון, אליוט<br /> |2009<br /> |''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |וקסלר, פיליפ, אלי רובין ומייקל וקסלר<br /> |2019<br /> |''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |טורק, וויצ'ך<br /> |2019<br /> |''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |כץ, מאיה בלקירסקי<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוין, סטפני וולן<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לי, ראובן<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוריא, איליה<br /> |2018<br /> |מלחמות ליובאוויץ' : חסידות חב&quot;ד ברוסיה הצארית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |מוריס, בוני<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |מילר, חיים<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |ניופילד, שניאור זלמן<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |סולומון, אריה<br /> |2000<br /> |''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |סופר, אלחנדרו<br /> |2012<br /> |''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |פוקסברונר, רומן<br /> |1992<br /> |''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |צרפתי, אורלי<br /> |2010<br /> | מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |קאופמן, דברה<br /> |1991<br /> |''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |קוסקוף, אלן<br /> |2000<br /> |''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוזנגארד, ננה<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוט, אריאל<br /> |2017<br /> |כיצד לקרוא את ספרות חב״ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |ריג, בריאן<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רפופורט, חיים<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2017<br /> |דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2010<br /> |מחשבת חב&quot;ד: מראשית ועד אחרית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שער, מתיו<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שטמלר, יוסף<br /> |2019<br /> |חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שפיר, וויליאם<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שפירו, אדוארד<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=695062 2024-06-23T13:59:59Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> |בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> |תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2000<br /> |''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ארליך, אברום<br /> |2004<br /> |''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בוליבנט, בריאן<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בלום, סטיבן<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ברגר, דוד<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדברג, שלי<br /> |2009<br /> |מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדשמידט, הנרי<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דוידמן, לין<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |דיין, סיימון<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |פלדמן, יאן<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |הופמן, אדוארד<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |היילמן, סמואל ומנחם פרידמן<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |הררי, יחיאל <br /> |2013<br /> |סודו של הרבי<br /> |עברית<br /> |כן<br /> |-<br /> |וולפסון, אליוט<br /> |2009<br /> |''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |וקסלר, פיליפ, אלי רובין ומייקל וקסלר<br /> |2019<br /> |''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |טורק, וויצ'ך<br /> |2019<br /> |''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |כץ, מאיה בלקירסקי<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוונטל, נפתלי<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוין, סטפני וולן<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |לי, ראובן<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |לוריא, איליה<br /> |2018<br /> |מלחמות ליובאוויץ' : חסידות חב&quot;ד ברוסיה הצארית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |מוריס, בוני<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |מילר, חיים<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |ניופילד, שניאור זלמן<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |סולומון, אריה<br /> |2000<br /> |''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |סופר, אלחנדרו<br /> |2012<br /> |''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |פוקסברונר, רומן<br /> |1992<br /> |''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |צרפתי, אורלי<br /> |2010<br /> | מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |קאופמן, דברה<br /> |1991<br /> |''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |קוסקוף, אלן<br /> |2000<br /> |''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רוזנגארד, ננה<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |ריג, בריאן<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |רפופורט, חיים<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2017<br /> |דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2010<br /> |מחשבת חב&quot;ד: מראשית ועד אחרית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שער, מתיו<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שטמלר, יוסף<br /> |2019<br /> |חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שפיר, וויליאם<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שפירו, אדוארד<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=695059 2024-06-23T13:40:34Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Berger, David<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bloom, Stephen<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bullivant, Brian<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |גולדברג, שלי<br /> |2009<br /> |מסע הנשמה: נשמת הצדיק ונצחיות הנשמה במשנת חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |Davidman, Lynn<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2000<br /> | ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2004<br /> | ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> | תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> | בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Feldman, Jan<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Foxbrunner, Roman<br /> |1992<br /> | ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Goldschmidt, Henry<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Heilman, Samuel and Friedman, Menachem<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Hoffman, Edward<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Katz, Maya Balakirsky<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Kaufman, Debra<br /> |1991<br /> | ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Koskoff, Ellen<br /> |2000<br /> | ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Leigh, Reuven<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Levine, Stephanie Wellen<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Miller, Chaim<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Morris, Bonnie<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Newfield, Schneur Zalman<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |Rapoport, Chaim<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Rigg, Bryan<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Rosengard, Nanna<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaer, Matthew<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaffir, William<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shapiro, Edward<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2017<br /> |דילוג אל האור: מושגי יסוד בהגות חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |שוורץ, דב<br /> |2010<br /> |מחשבת חב&quot;ד: מראשית ועד אחרית<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |Soifer, Alejandro<br /> |2012<br /> | ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |Solomon, Aryeh<br /> |2000<br /> | ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |שטמלר, יוסף<br /> |2019<br /> |חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |צרפתי, אורלי<br /> |2010<br /> | מאוסלו עד ההתנתקות: המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב&quot;ד<br /> |עברית<br /> |<br /> |-<br /> |Tworek, Wojciech<br /> |2019<br /> | ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael<br /> |2019<br /> | ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |Wolfson, Elliot<br /> |2009<br /> | ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=695058 2024-06-23T13:18:44Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Berger, David<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2017, 2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bloom, Stephen<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bullivant, Brian<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Davidman, Lynn<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2000<br /> | ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2004<br /> | ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> | תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> | בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Feldman, Jan<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Foxbrunner, Roman<br /> |1992<br /> | ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Goldschmidt, Henry<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Heilman, Samuel and Friedman, Menachem<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Hoffman, Edward<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Katz, Maya Balakirsky<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Kaufman, Debra<br /> |1991<br /> | ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Koskoff, Ellen<br /> |2000<br /> | ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Leigh, Reuven<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Levine, Stephanie Wellen<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Miller, Chaim<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Morris, Bonnie<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Newfield, Schneur Zalman<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |Rapoport, Chaim<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Rigg, Bryan<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Rosengard, Nanna<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaer, Matthew<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaffir, William<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shapiro, Edward<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Soifer, Alejandro<br /> |2012<br /> | ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |Solomon, Aryeh<br /> |2000<br /> | ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Tsarfati, Orly<br /> |2010<br /> | ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |Tworek, Wojciech<br /> |2019<br /> | ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael<br /> |2019<br /> | ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |Wolfson, Elliot<br /> |2009<br /> | ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=695051 2024-06-23T13:09:53Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Berger, David<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bloom, Stephen<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bullivant, Brian<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Davidman, Lynn<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2000<br /> | ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2004<br /> | ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אליאור, רחל<br /> |1992, 1993<br /> | תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב&quot;ד<br /> ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> | בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Feldman, Jan<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Foxbrunner, Roman<br /> |1992<br /> | ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Goldschmidt, Henry<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Heilman, Samuel and Friedman, Menachem<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Hoffman, Edward<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Katz, Maya Balakirsky<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Kaufman, Debra<br /> |1991<br /> | ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Koskoff, Ellen<br /> |2000<br /> | ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Leigh, Reuven<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Levine, Stephanie Wellen<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Miller, Chaim<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Morris, Bonnie<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Newfield, Schneur Zalman<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |Rapoport, Chaim<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Rigg, Bryan<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Rosengard, Nanna<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaer, Matthew<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaffir, William<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shapiro, Edward<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Soifer, Alejandro<br /> |2012<br /> | ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |Solomon, Aryeh<br /> |2000<br /> | ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Tsarfati, Orly<br /> |2010<br /> | ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |Tworek, Wojciech<br /> |2019<br /> | ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael<br /> |2019<br /> | ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |Wolfson, Elliot<br /> |2009<br /> | ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=695042 2024-06-23T13:02:04Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוקית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ביחס לתנועות חסידיות אחרות חב&quot;ד נחקרת במידה רבה יותר במוסדות האקדמיה, בשל מסבר סיבות שונות, אך עם זאת ישנם טענות על אי-תקפות של חלק מהמחקרים בשל הקושי בהבנת כתבי חב&quot;ד לאנשים 'מבחוץ' שבאים לחקור את התנועה, ובשל טענות נוספות{{הערה|1=[https://hitbonenut.net/archives/2641 יחיאל הררי: הערות על מצב המחקר האקדמי אודות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> חלק מהמחקרים נותרו כמסמכים אקדמאיים בלבד, חלק קבעו ברכה לעצמם ויצאו בספרים, וחלקם נדפסו בקובץ מאגד{{הערה|1=ראו לדוגמא: חב&quot;ד: היסטוריה, הגות ודימוי (Habad Hasidim: History, Thought, Image), אסופה של 15 מאמרים אקדמאיים אודות חסידות חב&quot;ד, בהוצאת מרכז זלמן שז&quot;ר, 2016.}}.<br /> <br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> !שפה<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> |-<br /> |בן משה, רפי<br /> |2015<br /> | חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב&quot;ד בישראל<br /> ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Berger, David<br /> |2001<br /> | ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |בילו, יורם<br /> |2020<br /> | אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב&quot;ד המשיחית<br /> ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bloom, Stephen<br /> |2000<br /> | ''Postville: A Clash of Cultures in Heartland America''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Bullivant, Brian<br /> |1978<br /> | ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Davidman, Lynn<br /> |1991<br /> | ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2004<br /> | ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Dein, Simon<br /> |2011<br /> | ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2000<br /> | ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Ehrlich, Avrum<br /> |2004<br /> | ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Elior, Rachel<br /> |1993<br /> | ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |אטקס, עמנואל<br /> |2012, 2015<br /> | בעל התניא: רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב&quot;'ד<br /> ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |עברית/אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Feldman, Jan<br /> |2003<br /> | ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Foxbrunner, Roman<br /> |1992<br /> | ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Goldschmidt, Henry<br /> |2006<br /> | ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Heilman, Samuel and Friedman, Menachem<br /> |2010<br /> | ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Hoffman, Edward<br /> |1991<br /> | ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Katz, Maya Balakirsky<br /> |2010<br /> | ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Kaufman, Debra<br /> |1991<br /> | ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Koskoff, Ellen<br /> |2000<br /> | ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Leigh, Reuven<br /> |2023<br /> | ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Levine, Stephanie Wellen<br /> |2004<br /> | ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |1990<br /> | ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Loewenthal, Naftali<br /> |2020<br /> | ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Miller, Chaim<br /> |2014<br /> | ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Morris, Bonnie<br /> |1998<br /> | ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Newfield, Schneur Zalman<br /> |2020<br /> | ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |אנגלית<br /> |לשעבר<br /> |-<br /> |Rapoport, Chaim<br /> |2002<br /> | ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Rigg, Bryan<br /> |2006<br /> | ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Rosengard, Nanna<br /> |2010<br /> | ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaer, Matthew<br /> |2011<br /> | ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shaffir, William<br /> |1974<br /> | ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Shapiro, Edward<br /> |2006<br /> | ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Soifer, Alejandro<br /> |2012<br /> | ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |ספרדית<br /> |<br /> |-<br /> |Solomon, Aryeh<br /> |2000<br /> | ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |כן<br /> |-<br /> |Tsarfati, Orly<br /> |2010<br /> | ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |<br /> |<br /> |-<br /> |Tworek, Wojciech<br /> |2019<br /> | ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |-<br /> |Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael<br /> |2019<br /> | ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |אנגלית<br /> |מחבר אחד<br /> |-<br /> |Wolfson, Elliot<br /> |2009<br /> | ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |אנגלית<br /> |<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=694982 2024-06-23T09:55:37Z

<p>פרנגיפני: /* מחקרים אקדמאיים על חב&quot;ד */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 4|ד]]}}<br /> <br /> <br /> == [[משה צחובל]] ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|משה צחובל}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 23:24 - היום, [[כ' בשבט]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :לא הצלחתי למצוא עליו חומר נוסף, עכ&quot;פ במסגרת הזמן שעומדת לרשותי. הסרתי את התבנית. הערך מכובד וראוי גם במצבו הנוכחי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:11, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א 07:11, 3 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == @ ==<br /> <br /> נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 19:58, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;א, 3 בפבר' למניינם.<br /> <br /> == מנטר ==<br /> <br /> להתראות שלום, שמך עלה באולם הדיונים, בהצעה שתהיה מנטר, כמשתמש ותיק ומוערך אשמח לתת לך את ההרשאה, האם אתה מעוניין / חושב שהיא תהיה לך שימושית? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;א 01:09, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> : {{א|שיע.ק}} שליט&quot;א, ממש לא. מעדיף לעשות את מה שאני אוהב, ולהוסיף תוכן, ולעניות דעתי ככלל, אנחנו עוד לא בשלב של מנטרים, ומלבד מפעיל מערכת זמין אחד שיכול למחוק בסיטונאות שטויות שנכתבו בסיטונאות ולחסום מזיקים - צריך לנקוט בשיטה של הרבי שכמות מביאה את האיכות ולדחוף את כלל המשתמשים לעסוק במהות ובתוכן ולא בחיצוניות (כללים, ניטור, ושאר ירקות). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:16, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א 07:16, 4 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == עיתון כפר חב&quot;ד ==<br /> <br /> נוכחתי שכבודו שליט&quot;א לקח פרוייקט להכניס הרבה קישורים והפניות לעיתון כפר חב&quot;ד לגליונותיו. לעניות דעתי, מאחר ועד ביאת משיח לא עומדים להתפרסם בשום מקום גליונות העיתון, וייעלמו מעיני כל חי, לכן מסופקני אם יש טעם להרבות בהפניות למקור כזה אשר עין לא ראתה אלוקים זולתך. אם יש הכרח, כמו הפניה למקור מהנאמר כאן שמסתמך על העיתון, או אפילו בערך על אישיות שנסקרת בעיתון, וכד' - ניחא. אבל כשאין זה אלא להרחבה ותוספת, כמו כתבות על פורים בערך [[פורים]], לדעתי מיותר בתכלית. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:38, ט' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :הוא מוסיף את כל גליונות השבת אבל זה לא נראה לי מזיק ואדרבה, בפרט שהגליונות עד ג' תמוז ברי לי שהולכים להתפרסם ואולי זה מה שיתן את המכה גם להבאים ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:55 • ט' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> ::זה עובד הפוך. התחלתי לקבל גליונות ישנים מחבר ובדרך לגניזה - מה שאני קורא ורואה שיש בו להוסיף לחב&quot;דפדיה - אני מכניס. אם מישהו ירצה להתמקד בנושא מסויים, הוא יוכל למצוא גליון ספציפי, אולי לא באותה קלות כמו בית משיח, אבל בהחלט זה אפשרי. שנית. זה בהחלט מעשיר את הערך ונותן לו קצת יותר תוקף. ואחרון חביב, שהגליונות שאני מפנה אליהם כולם מהשנה האחרונה, וכולם זמינים ברשת האינטרנט באתר fliphtml5.com/ (לצערי עוד לא הצלחתי למצוא את הדרך איך להגיע ישירות לכל הארכיון שנמצא שם, אבל כל מחרוזת טקסט שחיפשתי מתוך עיתונים אלו, שלחה אותי לקובץ של כפר חב&quot;ד ממנו העתקתי את המחרוזת, באתר זה, אך זהו אתר שלא יעבור אף סינון כי הוא פלטפורמה לעיתונים מכל הסוגים והמינים), ועוד והוא העיקר שהמערכת הצעירה יצאה בתהליך דיגיטציה מואץ והם עומדים לסיים לסרוק את כל הארכיון. למיטב ידיעתי הם לא הולכים לחלק את זה חינם, אבל גם אם הם ימכרו את זה כארכיון לאוצר החכמה, או לכל פלטפורמה אחרת, זה יהפוך את כל הציונים בחב&quot;דפדיה לרלוונטיים יותר. מלבד כל הנ&quot;ל, אם תשים לב אינני נוהג מעשה קוף בעלמא, אלא משתדל גם להכניס את התוכן המופיע בציונים כפי מיסת הזמן והפנאי, במיוחד בערכים חסרים או שיש בהם ענין מיוחד לציבור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:49, י' באדר, ה'תשפ&quot;א 03:49, 22 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == מפת התניא ==<br /> <br /> {{בעבודה מתיישנת|מפת התניא}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:06 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :נחמד שיש מי שעוקב. זה באמת כרטיסיה פתוחה אצלי במחשב כבר יותר מחודש... יחד עם עוד כ-25 כרטיסיות בעבודה. בטח אתה שם לב שאיני מתבטל, עובד וזוכר. נגיע לזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, י&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;א 12:19, 2 במרץ 2021 (UTC)<br /> ::אני לא זוכר, סה&quot;כ כתבו שם בשיחה אז בדקתי. ישר כח בכל זאת על העבודה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:24 • י&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::עדיין לא טופל, אני מקווה שהכרטיסייה לא פתוחה לך כבר חצי שנה {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:42 • ד' באב ה'תשפ&quot;א<br /> ::::פתוחה ופתוחה... במחשב פתוחים לי כרגע 20 '''חלונות''' של כרום, ובכל אחד מהם פתוחים בין 5 לעשר כרטיסיות (כל חלון מאגד עיסוק בתחום אחר...). ומסיימים בטוב, שה' ירחם. מזל שהמחשב לא קורס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:12, ד' באב, ה'תשפ&quot;א 15:12, 13 ביולי 2021 (UTC)<br /> :::::וואי וואי, בכל אופן ראה [[תבנית:בעבודה]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:03 • ה' באב ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == ישר כח ==<br /> <br /> כיף לראות את הזריזות של כתיבת הערכים החדשים שאתה מוסיף, ישר כח! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:58 • ט' באייר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == אברהם שלונסקי ==<br /> <br /> בידעי כי לאחרונה התחלת להכניס בערכי אישים פרטים שהתפרסמו בכתבות שבעיתונים החבדיי&quot;ם, הצעתי שטוחה בפניך להוסיף - ובעצם לערוך מחדש - את הערך על [[אברהם שלונסקי]] על פי כתבה של שניאור זלמן ברגר ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בא' השבועות האחרונים. קישור מצורף בזה: https://chabad.info/magazine/669790/. בברכה, ושנתראה &quot;תיכף ומיד ממש!&quot; (מקוה שהבנת, למרות שאינני מחובר לחשבון)...<br /> <br /> == הצבעה בשמואל מישולובין ==<br /> <br /> אתה מוזמן לבוא להצביע ב[[שיחה:שמואל מישולובין]]. בברכה, [[משתמש:יוסי 22|יוסי 22]] - [[שיחת משתמש:יוסי 22|שיחה]], 10:27, ח' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==שים לב==<br /> <br /> &lt;br /&gt;&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;{{תיבות משתמש| (רד שתי שורות) {{התיבות}} (רד שתי שורות) {{התיבות}} (רד שתי שורות) }}&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;&lt;br /&gt;<br /> <br /> שמת גם בדף המשתמש שלך קישור לערך 'הידור מצוה' שאינו קיים.<br /> <br /> בברכה, --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 18:42, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;א 18:42, 2 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> == הידעת ==<br /> <br /> להתראות שלום, מה שלומך, זכור לי שבזמנו עבדת על תבניות הידעת, האם תוכל להתגייס שוב לעניין, כך שנוכל להפעיל את התבנית האוטומטית בעמוד הראשי? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;א 19:10, 6 ביוני 2021 (UTC)<br /> <br /> == יגיעה ==<br /> <br /> על בסיס הצהרתך מהעבר הרחוק, באתי בשאלה: אפשר לבקש מכת&quot;ר לכתוב את הערך [[יגיעה]]? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:34, י' באב ה'תשפ&quot;א<br /> :{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, בשמחה. והזמן גרמא. אשמח אם גם תכתוב אי אלו מקורות, או הכותרות שלדעתך צריכים להופיע בערך כגון זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:39, י' באב, ה'תשפ&quot;א 15:39, 19 ביולי 2021 (UTC)<br /> ::חשבתי על הכיוון של פרק ט&quot;ו בתניא (אולי גם ל'), אגרת הקודש סי' יב. אבל אני בטוח שזה רק קצה הקרחון, ואפשר יהיה לשרטט את מפת הערך רק אחר עבודת מחקר על הנושא בחסידות כולה, שאין הזמ&quot;ג, ולכן איני יודע לפרט ברמת כותרות, ועל כך שאלתי ובקשתי... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:55, י' באב ה'תשפ&quot;א<br /> :::יש דווקא באריכות בדא&quot;ח. [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]], 05:07, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;א 05:07, 20 ביולי 2021 (UTC)<br /> ::::{{א|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד}}, אתה מוזמן להשתתף [[:משתמש:להתראות/יגיעה|בכתיבה בדף שפתחתי זה עתה]], או להכניס לכל הפחות מקורות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:08, י&quot;א באב, ה'תשפ&quot;א 09:08, 20 ביולי 2021 (UTC)<br /> :::::במאמר והיה עקב תשכ&quot;ז במלוקט ב' יש אריכות הביאור על אגרת הקודש סימן יב הנ&quot;ל, ויש שם הרבה על יגיעה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:56, כ&quot;ד באב ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == יהודה יעקב רפסון ==<br /> <br /> כתבת בערך פ&quot;א שנולד בתש&quot;ו ופעם שניה בתש&quot;ז, כעת איחדתי לתש&quot;ז, אם זה תש&quot;ו תתקן בשלושת המקומות שנכתב תש&quot;ז ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • ט&quot;ז באב ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == במשך שמונה שנים... ==<br /> <br /> יפה לראות שקטע [[תקנות ליאזנא#הרקע לתקנות|שכתבת בתשע&quot;ג]] (הקטע הראשון) נכנס בשנת תשע&quot;ו באותם מילים בערך [[ליטא#רקע|ליטא]] ובתש&quot;פ בערך [[הגבלות בנסיעה לרבי#רקע|הגבלות בנסיעה לרבי]] גם בהם בקטע הראשון... לא יודע אם לצחוק או לבכות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:04 • ה' באלול ה'תשפ&quot;א<br /> :למה לבכות? אם מדובר בטעות כמובן שיש מה לבכות ולהצטער שמעתיקים ומדביקים בלי הבחנה, אבל לא מבין את הגריעותא שזה מופיע גם בתקנות ליאזנא, שזה המקום שלו, וגם בהגבלות בנסיעה לרבי - שזה אותו תוכן בדיוק, אם יש טענה זה על ההעתקה לליטא, שם זה כבר לא מחדל שלי... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 03:51, ז' באלול, ה'תשפ&quot;א 03:51, 15 באוגוסט 2021 (UTC)<br /> <br /> == ישעיהו אלפרוביץ ==<br /> <br /> [[משתמש:ארטיק קראנצ]] כתב שנשוא הערך ביקש למחוק את הערך עליו. לבינתיים העברתי ל[[משתמש:להתראות/ישעיהו אלפרוביץ|דף האישי שלך]]. תעשה עם המידע מה שאתה חושב ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:49 • י&quot;א באלול ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==תודה גדולה==<br /> תודה גדולה על הערכים החדשים [[חביטת ערבה]], [[קריאת התורה בשמחת תורה]], [[חתן תורה]] וכו'. נהנתי מאוד לקרוא. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:03, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב<br /> :מצטרף! שופע מקורות ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == לשון ==<br /> <br /> מבחינה [[חב&quot;דפדיה:לשון|לשונית]], הרבה יותר מתאים לכתוב &quot;הרב [[שניאור זלמן גולדשטיין]] הוא...&quot; מאשר &quot;הרב שניאור זלמן גולדשטיין הינו...&quot;. אשמח אם תוכל להקפיד על זה. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:24, 17 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::כפי המתאים לשיטת חב&quot;ד, אולי אם תסביר לי במוחין מדוע זה נכון יותר לשונית, זה ירד גם לרגש, ומשם לכתיבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:30, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 17:30, 17 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::את זה תשאל את יוצר הדף [[חב&quot;דפדיה:לשון]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:42, 17 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::הסיבה האמיתית היא כי כך החליטה האקדמיה לעברית.. אם אתה מחפש את ההיגיון שבדבר, ראה בקישור: hebrew-academy.org.il/2011/12/14/הנו-בתפקיד-אוגד/ ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:32 • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::א. קראתי ויישר כח. ב. אם לדין, יש תשובה, שהרי לא כתבו שם כלל אלא מילתא בטעמא, וכאשר מדובר על פתיח, שם אכן יש מקום לתת דגש. לענ&quot;ד. ג. אמליץ לך באופן אישי לקרוא את הספר הנפלא 'ישראלית שפה יפה', שעיקרו הוא שכל נסיון לקבוע כללים לשפה העברית נגד השימוש הנפוץ על ידי המשתמשים בשפה, הוא חסר טעם הגיון ותוחלת. שוב, לא כשמדובר על אנשים שטועים, אלא על אנשים שבוחרים. ברגע שהשפה לא קדושה, היא מתפתחת ומשתנה על ידי המשתמשים, זוהי טבעה של שפה. והקשר לענינינו מובן ופשוט. ההיצמדות להכתבות האקדמיה עלולות להטעות כאילו אנחנו רואים בהם איזו קדושה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:43, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 20:43, 18 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אני הייתי ממליץ לך לקרוא את הספר &quot;חוקים הם חוקים&quot; שעיקרו הוא שכאשר יש חוקים שנקבעו אז יש ללכת אחריהם בעיינים עצומות וזאת במטרה לשמור על האחידות והחוקיות, וכן את הספר &quot;כך אמר הרבי&quot;, שעניינו הוא שלא מצינו בכל תורת הרבי שיל&quot;ו שימוש במילה &quot;הינו&quot; בתור אוגד --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:18, 29 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, בתקווה שאינך מהתל בי ואכן יש ספרים כאלו, אשמח לקבל פרטים נוספים אודות הספרים שציינת, זהות המחבר / המו&quot;ל ואפשרויות הרכישה שלהם. ושוב, אם קבלה היא נקבל, ואם לדין - יש תשובה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:45, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 15:45, 1 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}} בוודאי, הפרטים של ספרים אלו מופיעים בספר &quot;אין ספרים כאלו&quot;, בעריכת ד&quot;ר פילד, הוצאה שלישית, שנת [[תרפ&quot;ט]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:58, 1 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :{{א|שמואל חיים}}, על איסור אונאת דברים - שמעת? משום מה נראה כי לפעמים בשביל לומר דברים 'חכמים' אנשים נוטים לשכוח שיש איסור כזה איסור תורה בדיוק כמו איסור שבת, ואל תהי יושב ושוקל במצוותיה של תורה. אני כתבתי טענה הגיונית, ואתה החלטת לענות בצורה דמגוגית. ואף אני אשיב לך באותה מטבע - אם שמירת החוקים האנושיים של חב&quot;דפדיה כה חשובה בעיניך, מה עם שמירת חוקי התורה?... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:01, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 07:01, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::אילו הייתי יודע שאתה לוקח בדיחות ברצינות... גם אם הספרים לא קיימים הטענות נכונות --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:05, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::ודרך אגב אונאת דברים (ציטוט מויקיפדיה) &quot;הוא איסור לצער אדם בדיבור ולפגוע בו&quot; --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:08, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::אז לדעתך להונות בכתיבה מותר? לא ידעתי שויקיפדיה היא הפוסק האחרון בדורנו. או שגם את הפסקאות האחרונות שכתבת התכוונת לכתוב בהלצה? איך הטענות הפכו לנכונות בגלל שאתה אמרת אותם? הסברתי הגיון, וציטטתי אנשים נוספים שאוחזים בדעות אלו, והתשובה שלך היא 'יש להישמע לחוקים' כי בזמן כתיבתם לאף אחד אחר לא היה כח להתווכח? גם לי כעת אין כח להתווכח, ולא אכפת לי שישנו, אבל כשלא מדובר בטעות לשונית אלא בהעדפה לשונית, למחוק את הדעה שמולך רק בגלל שלך נראה אחרת? לעשות צחוק מטענות הגיוניות? נו נו... מה שבטוח שהצלחת לבזבז לי ולך את הזמן להשקיע בהפצת אור החסידות ופיתוח חב&quot;דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:41, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 12:41, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::::א. לא התכווונתי ל&quot;דיבור&quot; אלא לזה שזה &quot;צער ופגיעה&quot;, למיטב ידעתי, קצת מילתא דבדיחותא לא נחשב לצער, ואם כן קבל את סליחתי ב. סך הכול ציינתי את החוק בחב&quot;דפדיה, גם אני אישית כתבתי במשך תקופה ארוכה השתמשתי במילה &quot;הינו&quot; (תוכל לראות זאת בערכי הראשונים), וגם לי היה קשה להיפרד ממנה, א, מה לעשות זה החוקים. אם אתה חושב שהחוקים האלו לא מחייבים או לא נכונים את מוזמן לדון עליהם. חנוכה שמח. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:55, 2 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::להתראות, הרשה לי להתערב: אם נכנסים לגוף הדיון, בחב&quot;דפדיה יש חוקים - כבכל אתר אחר, וצריך להישמע להם. האם החוקים נכונים או לא? יש ורצוי לדון ע&quot;כ, במקום המתאים - אך זה עוד עניין. האם בגלל שאיננו מבינים את החוקים לא נישמע להם? נקודה למחשבה [סתם חבל להאשים את שמואל חיים, שרואים שכנותיו לטובה, והפעם פשוט בחר לענות ברוח טובה. סה&quot;כ זה דברים די-ברורים. נ.ב: אבקש שוב סליחה שאני מתערב, במיוחד לדיון בין שני משתמשים וותיקים, ולא כמוני, שכמשמי כן אני - צץ לרגע, ונעלם. עכ&quot;פ א פרייעלכע'ן חנוכה]. צץ לרגע<br /> :::::::א. כוונות במקווה. ב. ההסבר שלך על החילוק באיסור אונאה, זה בדיוק כמו שמישהו יגיד שהוא הונה את חברו רק בכמה פרוטות. אונאה היא אונאה, והיא אסורה. גם אם תדייק במילים 'לצער את חברו', אין צורך להגיע לזה שהוא ימות מכאב לב בשביל להגיע ל'גדר' של אונאת דברים... ג. ממליץ למשתתפים בדיון לקרוא אותו מהתחלה במתינות ולראות מה שכתבתי, שאני לא מתנגד עקרונית לכלל רק מבקש להבין אותו, ואחרי שהפנו אותי למאמר שמנסה להסביר, הוספתי וכתבתי יישר כח וציינתי ש'''אם''' לדין, יש תשובה. ואכן זה לא לדין, ולא פתחתי דיון שבא לערער על המוסכמה, רק הפנתי אותו באופן אישי לקרוא את הספר שמסביר את הצד השני מדוע אין זה נכון 'לחנך' לשונית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:09, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ב 05:09, 3 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> {{שבירה}}, נו אני רואה ש[[יצחק ויינברג|אף]] [[בנימין אפרים ביטון|על]] [[ישראל ברנבאום|פי]] [[יונה אלימלך יעקובוביץ|כן]], אתה מקפיד על זה, אשריך! --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:53, 21 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :כפי שאמרתי, אין לי התנגדות עקרונית, ומה שלא עושה השכל, עושה הזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:02, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ב 15:02, 21 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == ??? ==<br /> <br /> אני רואה שיצרת ערך הכולל קישור בלבד.<br /> <br /> למה?!?! --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 16:28, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 16:28, 6 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :טעות. התכוונתי להכניס זאת בדף השיחה כמו שעשיתי בדפים אחרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:42, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 16:42, 6 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == תבנית:הידעת ==<br /> <br /> ישר כח על ההוספות, יש סיכוי אתה כותב משהו בקשר של כ&quot;ד/כ&quot;ה אייר שיהיה בעמוד הראשי בתאריכים אלו? זה התאריכים היחידים שחסר. הקישורים: [[תבנית:הידעת?/כ&quot;ד אייר]], [[תבנית:הידעת?/כ&quot;ה אייר]]. זה לא שהכל קשור לתאריך אבל... ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:37 • ט' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}, אפשר משהו על השואה. אפשר את הטקסט שאצטט כאן, ואפשר משהו פיקנט אחר. לדוגמא:<br /> :כ&quot;ה אייר הוא יום הסיום הרישמי של [[מלחמת העולם השניה]], ושל [[השואה]] שהתרגשה על היהודים ברחבי העולם לאורך המלחמה. בעוד בחוגים אחרים ניסו להציג את השואה כעונש מהבורא על התנהגות לא רצויה, שלל הרבי בתוקף גישות כאלו ואמר אין יש לראות בשואה עונש או תיקון, וסיבתה אכן אינה מובנת{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת ויחי תנש&quot;א, ובהערה 116 שם}}. גם לטענות שאין לראות בחללים מקדשי שם שמיים, מכיון שהרוצחים פגעו גם במתבוללים ומשומדים - התייחס הרבי, וציין שמחוץ לגרמניה היו שהמירו דתם וניצלו. כך שכל מי שנהרג בשואה קידש בכך שם שמיים{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C/ מענה הרבי] באתר {{אינפו}}}}.<br /> :אם לא תמצא לבד, אוכל לנסות להמציא לך משהו אחר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:51, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 15:51, 13 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::תודה, הכנסתי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:29 • י' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==סתם התעניינות..==<br /> היכן מצאת את ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&amp;diff=502351&amp;oldid=500476 התשורה שהוספת כאן]? זה מאוד יעזור לי.. יש&quot;כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:35, 19 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :קיבלתי מהמשפחה. לא הבנתי במה אתה צריך עזרה (&quot;מאוד יעזור לי&quot;), אם התשורה מונחת לפניך? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:37, ט&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ב 05:37, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::יעזור לי לדעת מאיפה זה.. הייתי בטוח שזה התפרסם איפושהו, זה סקרן אותי (האם זה פורסם) כי מדובר גם במשפחה שלי {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:40, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::מה הפירוש מאיפה זה? ממי מהמשפחה? לא כתוב בתשורה שמחה של מי זה? או שאתה לא מכיר מספיק את ענפי המשפחה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:16, ט&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ב 12:16, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::לא הבנת אותי בכלל.. אז בוא אני ינסה לעשות לך סדר בעניינים. '''א':''' מה שכתבתי &quot;יעזור לי לדעת מאיפה זה&quot; היה תשובה על שאלתך קודם לכן על מה אני צריך עזרה אם הקובץ לפניי? ועל זה עניתי ש'''כוונתי אז בתגובה הראשונה''' הייתה שהיה עוזר לי {{ציטוטון|לדעת מאיפה זה}} (כלומר: מהיכן הבאת הקובץ) והמשכתי שם {{ציטוטון|זה סקרן אותי האם זה פורסם..}} כלומר: מה שהתכוונתי לומר אז זה שהיה עוזר לדעת האם הקובץ פורסם היכן שהוא. מדוע היה עוזר לי? פה מגיע החלק השני בניסיון ההסבר המתיש: '''ב':''' ועוד הוספתי שזה מאוד סקרן אותי לדעת את זה (האם זה פורסם) כי '''חתן הבר מצווה''' (ובמילא מי שהביא לך את הקובץ) הוא משפחה שלי. מקווה שלא סיבכתי אותך יותר.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:44, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::::נ.ב. אם תקרא את הכל מהתחלה ותשים לב למהלך העניינים אתה תצחק.. ישר ל[[חב&quot;דפדיה:הומור]]. אבל זה רק במקרה שתשים לב, כי זה באמת מצחיק.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:48, 20 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> <br /> == יוסף משה ברגמן ==<br /> <br /> {{הונחה תבנית חשיבות|יוסף משה ברגמן}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:33 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :&quot;שלום להתראות&quot; {{חיוך}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:35 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::הגבתי בדף השיחה שם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:54, כ&quot;ב באדר א', ה'תשפ&quot;ב 05:54, 23 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::ואם כבר, אז תצחק גם מ&quot;אחד מעורכי&quot;... 'אחד העם'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:54, כ&quot;ב באדר א', ה'תשפ&quot;ב 05:54, 23 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::צודק, אם כבר מדברים, אז הוא שם גם תבנית על הערך [[דוד פוטאש]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:24 • כ&quot;ב באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ערך על קייב==<br /> אולי תוכל בבקשה לרגל המצב ליצור את הערך [[קייב]]. אין מתאים ממך למלאכה זו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:44, כ&quot;ח באדר א', ה'תשפ&quot;ב<br /> :ישר כח על הערך! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:27 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|מיזם אחדות על אוקראינה]]==<br /> בהמשך למה שראיתי אותך לאחרונה יוצר את הערך [[קייב]] מגיע לך על-כך {{שכויח}} גדול! ופה אני רוצה להזמין אותך להשתתף ולהיות פעיל ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|מיזם ההערכה שלנו לשלוחים באוקראינה]] בו נרחיב על השלוחים הנמצאים הנמצאים בעיר ומוסרים שם את נפשם כפשוטו ממש (יש למעלה מ200 שלוחים באוקראינה!) ונכתוב ערכים חדשים על מסודותיהם ובוודאי זה יהיה להם עידוד על פעולתם הברוכה ליהודי אוקראינה! בברכה ובתקווה לראותך המשתמש הפעיל ביותר במיזם {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 01:46, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> :חבר אני לכל אשר יראוך. התחלנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:36, ג' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 07:36, 6 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == המאור ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> <br /> מה הקשר בין מה שאתה מוציא לבטאון המאור? [[משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד]] - [[שיחת משתמש:א&amp;#39; מחב&amp;#34;ד|שיחה]], 19:03, י&quot;ג באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :א. אני לא מוציא. ב. ראה מה שכתבתי בדף השיחה של הערך. ג. פורים שמח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:19, י&quot;ד באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 07:19, 17 במרץ 2022 (UTC)<br /> ==מיזם מבצע קידוש==<br /> ברצוני לקבל מידעותיך על המיזם. כגון: מי היה מורך ורבך? [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 22:16, כ&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 22:16, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> :התכוונתי לרב [[שמואל גולדפרב]]. אבל אני בטוח שהוא לא היה הראשון ולא היה היחידי, ואני גם די מסכים עם מה שכתבו לך בנוגע ל'מבצע' קידוש. בדיוק כמו שלא נכון לכתוב על 'מבצע הפרשת חלה', או להבדיל 'מבצע ברביקיו' למרות שיש הרבה שלוחים שעושים ערבים מעין אלו במטרה לקרב ליבן של ישראל לאביהם שבשמים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:49, כ&quot;ג באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:49, 26 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::לא מדוייקת ההשוואה, אף אחד לא קורא לשאר הדברים מבצע בשונה מזה. בשיחה נתנו טעם אחר שיש להפריד בין מבצעי הרבי לשאר יוזמות. בכל אופן זה לא נראה לי זכאי לערך ו'מיזם מבצע' ממש לא בא בחשבון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:28 • כ&quot;ד באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הטמעת מרחב המשתמש שלך ==<br /> <br /> אני רואה שקישרת בדף המשתמש שלך הרבה דפים מהמרחב הפרטי שלך, אם תרצה לקשר את כולם תוכל להשתמש בתבנית &lt;nowiki&gt;{{מיוחד:דפים המתחילים ב/משתמש:להתראות/}}&lt;/nowiki&gt;. בהצלחה בעבודות! ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בניסן ה'תשפ&quot;ב • 06:19, 5 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> == שעה ==<br /> <br /> יש מצב אתה יודע איך עושים כמה זמן עבר לדוגמה מבריאת העולם או מג' תמוז ראיתי בכמה מקומות בחבדפיה את זה ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] • [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ב • 10:57, 28 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::{{א|ישראל בטח בהשם}} כאן אתה יכול לראות:'''[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד]]'''-אימות כתובת דוא&quot;ל [[משתמש:יוסף בן מלמד|בברכה, יוסף בן מלמד ]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 21:23, א' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:23, 2 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==ישר כוח!==<br /> על הערך החדש והמכובד [[גיל הנעורים]]! ערך ראוי בהחלט! --[[עזרה:חתימה|~]] &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 12:00, 15 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==מיזם ה-9000==<br /> יישר כח על המיזם שב&quot;ה מוסיף חיות רבה בעבודה באתר. לדעתי כדאי לעשות ערך על [[לידת בת]] שיכלול את ענייני הטומאה וטהרה, קריאת השם, נתינת קידוש וכו'. וכן על ה[[אקדמות]] של חג השבועות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:54, כ&quot;ד באייר, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == ייש&quot;כ על הערך ==<br /> <br /> ת&quot;ח על הערך. ארחיב בעז&quot;ה.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:32, כ&quot;ד באייר, ה'תשפ&quot;ב 18:32, 25 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == הערך ר' [[אשר אייזנבאך]] ==<br /> <br /> מי הרשה לך לכתוב עליו ערך?<br /> <br /> אבי שיחי' ביקש למחוק את הערך שנכתב עליו!<br /> להבא נא לבדוק עם האיש או עם המשפחה לפני שכותבים ערך על מישהו!<br /> <br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 10:42, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טשייי סליחה שאני מתערב . טוב לדעת שאתה הבן של הרב אייזנבאך . אגב לא צריך לבקש רשות מכל מי שכותבים עליו אחרת יהיה בלאגן --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 10:49, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::א. אינני מכיר באופן אישי את רוב החב&quot;דפדים ומשכך אין ביכולתי לדעת מי בנו ומי אביו של מי. ב. אכן אין לדבר סוף אם נצטרך לבקש רשות מכל אדם או ממשפחתו לפני שמעלים ערך. ג. כל המידע המופיע בערך נמצא בלאו הכי ברחבי האינטרנט ולא כתבתי עליו שום דבר אישי. ד. אכן לפעמים מתחשבים בבקשות של אנשים הרוצים שיסירו את הערך שנכתב עליהם, אך כשמדובר באישיות בעלת משמעות לפעמים השיקול דעת יהיה להתעלם מהבקשה. בכל אופן זה נתון לשיקול דעתם של מפעילי המערכת. ה. גם אם יוחלט למחוק, לא תהיה זו מחיקה ממש אלא העברה למרחב האישי של המשתמש שיצר את הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:26, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 11:26, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == הערך ר' [[מנחם מענדל דורון]] ==<br /> <br /> מוזמן להוסיף תוכן בערך ר' [[מנחם מענדל דורון]]. לכאורה אתה אמור להכיר יותר טוב ממני--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:03, י&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 00:03, 13 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == ערך לכתיבה ==<br /> <br /> אשמח אם תכתוב את הערך &quot;תומכי תמימים שנסגרו&quot;, בין היתר גם מסיבה טכנית שא&quot;א להחזיק את הערכים עם שורה אחת. [[שיחה:תומכי תמימים קורולביץ]], [[שיחה:תומכי תמימים אסטאשקאוב]], [[דוקשיץ#ישיבת תומכי תמימים]], [[תורת אמת חברון]], צפת, בית שמש ועוד... אפשר אולי רק כאלו מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב-הריי&quot;צ. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 23:21, 30 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == בקשה ==<br /> <br /> אני רואה שיש לך ארכיון בדף שיחה . תוכל לארכב גם לי? --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 13:07, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{א|זינגען א ניגן}}, {{בוצע}}. אני כותב לך גם כאן, שאני עדיין מחכה שתחזיר את השיוך לקטגוריות שמחקת. תסתכל בפיסקה הראשונה שהשארתי בדף השיחה שלך. תעדכן גם אם אתה לא מתכנן לעשות את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:17, כ&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 15:17, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::אינני מתכוון לעשות זאת שכן עדיין אין מספיק ניגונים . לגבי קטגוריה ניגונים באידיש כבר יש אחת והיא נקראת ניגונים ביידיש --- [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 15:21, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::אני משתכנע שבאמת קשה לך לקרוא ברציפות. במחילה. כתבתי לך שם כמה ניגוני חב&quot;ד יש למוצאי שבת, ובהגדרות של חב&quot;דפדיה, זה עובר בהחלט את הרף. שתהיה בריא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:40, כ&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 15:40, 21 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == פרוייקט ==<br /> <br /> הערך [[הואיל ונפיק מפומיה]] מחכה לאיחוד עם הערך [[מנהג]] כבר זמן רב מאוד, רוצה לקחת את זה כפרוייקט?<br /> :{{סימן שאלה}}<br /> ::חבל שאינך חותם כנהוג. יישר כח על ההצעה. מבחינתי את העבודה הטכנית אני משאיר לאחרים בדרך כלל, ומשתדל להשקיע בעיקר בהוספת תוכן. בינתיים גם פתוחים לי על המחשב עשרות כרטיסיות של ערכים שונים שאני עובד עליהם במקביל, כך שיהיה לי קשה להוסיף עוד משהו לרשימה. אם פתאום יתחשק לי יכול להיות שיהיה לי מרץ לאחד דווקא את זה, במיוחד שכמדומני שאת הערך 'מנהג' אני כתבתי, אבל כרגע זה לא עומד בראש מעייני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:18, כ&quot;ח בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 16:18, 27 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אימייל ==<br /> <br /> קיבלת?[[משתמש:החייל|החייל]] - [[שיחת משתמש:החייל|שיחה]], 19:25, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 19:25, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :עניתי שם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:29, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ב 20:29, 22 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::מה המייל שלך? --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 05:26, 1 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> ::תוכל לשאול כל משתמש בעל ותק. אינני מסתתר אבל גם אינני מעוניין בפרסום פומבי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:31, ט' באלול, ה'תשפ&quot;ב 11:31, 5 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> :::נעשה דבר הפוך . תוכל לשלוח מייל ל:levilibersohn770@gmail.com? --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 11:59, 5 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> ::::שלחתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:12, ט' באלול, ה'תשפ&quot;ב 12:12, 5 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==אלוף==<br /> כל פעם אני נפעם מחדש לראות ערכים יוצאים מתחת ידיך המוכשרות!!!! אתה תותח אין מילים תמשיך ככה עם כל השטורעם!!! נ.ב. בויקיקליפה יש ערך על העורך הכי גדול, גם עליך יהיה עוד מעט ערך {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; 22:13, 4 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> ::תזכיר לי איפה יש כזה ערך? {{חיוך}} --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 05:43, 5 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> :::יישר כח על היישר כח. אשמח לדעת איזה ערך ספציפי הביא אותך לכתוב זאת. וכמובן, שהעיקר הוא טאפארו דא פלאחו, שהערכים שאני מוסיף יהיו 'בתוככי כלל ישראל'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:32, ט' באלול, ה'תשפ&quot;ב 11:32, 5 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> ::::לא ערך ספציפי אלא מכלול ערכים שכתבת. נ.ב בנוגע ל{{א|לוחם חב&quot;די}} בויקיקליפה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; 15:29, 5 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> == מפעיל מערכת ==<br /> <br /> חלוקת קונטרסים כבר מזמן לא פעיל, וגם אני מטורח הזמן מתמעטים עריכותיי ופעילותיי, ולכן באתי לפניך בתחינה ובקשה שתקבל על עצמך את תפקיד &quot;המפעיל&quot;, מכיוון שמדובר בדיני נפשות, ובאם אינך רוצה כלל וכלל אז עשה זאת מתוך מסירות נפש, ואם לא נצטרך נכפות אותך עד שתאמר &quot;רוצה אני!&quot;, בברכה אנוכי הקטן והעלוב - --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:30, 29 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> :עיין לעיל. נידון לכשלון. רבים וטובים כבר ניסו. אם אקבל על עצמי את תפקיד המפעיל זה יהיה במקום הוספת תוכן ולא בנוסף, ולעניות דעתי הלא חשובה עד כמה שחשובה נוכחותו של מפעיל, העלאת ערכים והוספת תוכן חשובה הרבה יותר לאין ערוך. בהצלחה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:18, ה' בתשרי, ה'תשפ&quot;ג 10:18, 30 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> == [[הכנה]] ==<br /> {{עיטור|כותרת=שכוייח אדיר|סיבה=אתה מקדם את האתר ללא לאות! |חתימה=--בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]]! - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 16:38, 25 באוקטובר 2022 (UTC)}}<br /> <br /> == שלום לך ==<br /> <br /> יום טוב לך ! [[משתמש:Eitanbb|Eitanbb]] - [[שיחת משתמש:Eitanbb|שיחה]], 19:33, ז' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 19:33, 29 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == חתימה ==<br /> <br /> :מה הבעיה בחתימה שלי בהקשר למה שכתבת [[שיחה:ליבי קליין|כאן]]?<br /> ::שהיא ארוכה מידי ומעמיסה על הרצף בדפי הדיון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:31, כ&quot;ה בשבט, ה'תשפ&quot;ג 21:31, 16 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == תומכי תמימים וינה ==<br /> <br /> לידיעתך קיים כבר ערך [[תומכי תמימים וינה]]<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 12:14, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ג<br /> :{{א|ב. א. א.}}, כלפי לייא. באיזה הקשר אתה מציין זאת? ראית שהתחלתי לכתוב ערך על כך? או ששאלתי אודות כך? או שכתבתי ערך כפול? אינני זוכר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:33, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ג 15:33, 17 באפריל 2023 (UTC)<br /> <br /> == תבנית אין תמונה ==<br /> <br /> בערכים חדשים שאתה כותב על אישים החיים בימינו נא להוסיף את [[תבנית:אין תמונה]] [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 12:16, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ג<br /> :אשתדל. השאלה למי עוזרת התבנית אין תמונה? כשיש לי זמן וכח, אני בעצמי עובר לחפש תמונות ולהוסיף. לי זה סתם מציק בעיניים ואני לא ראיתי בתקופה האחרונה שמישהו התייחס לתבניות שהוצבו וטרח לנסות למצוא עבורן תמונה. הייתי מציע לך שאם זה כבר חשוב לך ואתה מקדיש לזה זמן, אולי באותו 'מחיר' של זמן השקעה כבר תכניס תמונה. (לדוגמא, הערך על היישקע רסקין, היית יכול להיכנס לקישור החיצוני לאינפו שכבר שמתי שם, ולהעלות מתוכו).<br /> ::זו לא סתם עצלנות, אלא ענין טכני: אני כותב את רוב הערכים בבית ואין לי קליטה טובה, וממילא קשה לחפש ולהשוות תמונות וכו' ולבחור תמונה מוצלחת. לכן, אני עושה את זה במרוכז כשיש לי זמן פנוי במקום עם קליטה טובה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:44, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ג 14:44, 17 באפריל 2023 (UTC)<br /> התבנית עוזרת לחבדפדים הפעילים (לי למשל..) <br /> בכל אופן כל הכבוד על העבודה והכתיבה מתוך מסירות נפש!<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 19:13, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ג<br /> :::{{א|ב. א. א.}} התמונה הזאת ממש מציקה, אם אין תמונה אז אין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:24, ה' באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> {{א|יוסף בן מלמד}} התבנית נועדה כדי שהמשתמשים האחרים, גם הפעילים וגם האנונימיים יחפשו תמונה כדי לשים, ובהרבה ערכים התמונות הגיעו בזכות משתמשים אנונימיים.<br /> זו רק דעתי<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 04:54, ה' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> ::::בהקשר לשיחה מעורר על ה[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/מילוי החסר בתמונה|מיזם הזה]] --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;דער רעבע איז דא&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;נייעס חסידי מעניין&lt;/font&gt;]] 15:17, 12 במאי 2023 (UTC)<br /> ::::נ.ב. מעדכן שדעתו של יוסף בן מלמד (למעלה) השתנתה לטובה בעקבות מיזם זה {{קריצה}} --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;דער רעבע איז דא&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;נייעס חסידי מעניין&lt;/font&gt;]] 15:22, 12 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|דער רעבע איז דא}} אני מאוד בעד המיזם ואכן הוספתי תמונות רבות, אך אני מעדיף לקטלג את הערכים ללא תמונה בקטגוריה בלבד. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:24, כ&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == ישר כח אדיר! ==<br /> <br /> {{עיטור|תמונה=עיטור לחיים.png|כותרת=ישר כח אדיר|סיבה=אני רוצה להודות לך על הערך החדש [[מפתח ערכים אינטרקטיבי לספר הליקוטים]] שיצרת. אין מילים|חתימה=♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 11:52, ה' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]}}<br /> :אני מצטרף! {{ישר כח}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#000000;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(11:55, ה' באב, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::רק עכשיו ראיתי את זה, תשמע מאיפה יש לך את הכוחות והזמן לכתוב כו&quot;כ הרבה?! {{כפיים}} הגדיר היטב קודמי בברכה במה שכתב: אין מילים.. אשמח לטיפ קטן בעניין {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 22:43, 3 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::זו לא שאלה אם יש זמן, השאלה היא מה החשיבות והעדיפות שאתה נותן לזה (מול קריאת חדשות, מול נייעס, וכל כיו&quot;ב). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 04:00, י&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ג 04:00, 4 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == הצבעה 2 ==<br /> <br /> אתה מוזמן להביע את דעתך בהצבעה על הערך [[שמואל מישולובין]] [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:07, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 16:07, 6 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==עשרת אלפים ערכים==<br /> אני מציע שלרגל ציון הדרך החשוב, בתור העורך הראשי של חב&quot;דפדיה כדאי שתתראיין לבית משיח אולי יחד עם עוד משתמשים דוגמת {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|Mdafula}} וכיו&quot;ב להעלאת המודעות והחשיבות של האוצר שיש פה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:56, כ&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ג<br /> :מבלי להתייחס לטיטול המסריח, אני מוכן להתראיין, רק שבשביל כתבה - לא מספיקה הנכונות שלי וצריך גם רצון מצד עורכי בית משיח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:48, כ&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ג 16:48, 14 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == אתה מוזמן ==<br /> <br /> להצביע [[שיחה:ברגע האמת (ספר)|כאן]] בדחיפות!<br /> <br /> <br /> {{עיטור|כותרת=שכוייח אדיר!|סיבה=תודה על הצבעתך [[שיחה:ברגע האמת (ספר)|כאן]], אני בטוח שהיא השפיעה על ההחלטות הסופיות ועל ההצבעות של המשתמשים האחרים! מגיע לך {{שכוייח}} גדול על כך!|חתימה={{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} [[ברגע האמת (ספר)|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=יד1|בואו לערוך!}}]] {{*}} 15:38, 15 באוגוסט 2023 (UTC)}}<br /> <br /> ::{{א|חילזון}} יקר, אינך חושב שאתה מגזים? סך הכל דיון לא עקרוני ולא חשוב על ספר זניח, ואתה עושה ממנו כזה טררם. אם היית משקיע את אותו הזמן על יצירת ערך איכותי, אני בטוח שהנחת רוח לרבי היתה כפולה ומכופלת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:59, כ&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;ג 15:59, 15 באוגוסט 2023 (UTC) <br /> :::חב&quot;דפדיה אינה דבר זניח, ואני לא חושב שחב&quot;דפדיה זה מה שהרבי מקבל ממנו נח&quot;ר.... וחוץ מזה, הטררם הוא על הרחבת חב&quot;דפדיה, כמו שציינתי כבר.--{{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} [[ברגע האמת (ספר)|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=יד1|בואו לערוך!}}]] {{*}} 18:18, 15 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::אם אתה מתרגש ויש לך טררם מהתרחבות חב&quot;דפדיה, הרי שכל ההתרגשות היא מכך שלרבי יש נחת רוח, זה הרי לא איזה פרוייקט אישי שלך או שהיה לך בו חלק משמעותי שיש לך על מה להתרגש... אין לי שום דבר נגד ההתלהבות שלך, רק שאני מנססה לנתב אותה לאפיקים יותר מועילים ואפקטיביים. אם אינך מבין את כוונתי, כנראה שאנו לא משדרים על אותו גל. בהצלחה מופלגה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:33, כ&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;ג 18:33, 15 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::::אם אפשר, אני כעת מחפש &quot;כלי קצת יותר יעיל&quot; (כדבריך, ואני בהחלט מבין את מה שאתה כותב, והבנתי שאין צורך &quot;להשתגע&quot; על ההצבעות האלה וכו'). אני מחפש נושא לערך טוב, משובח, ארוך. יש לך רעיון בשבילי?--{{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} [[ברגע האמת (ספר)|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=יד1|בואו לערוך!}}]] {{*}} 08:15, 16 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::[[משתמש:להתראות/מיזם ספר הליקוטים]], תוכל לשאוב מכאן רעיונות לעשרות רבות של ערכי תוכן איכותיים משובחים וארוכים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:37, כ&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 13:37, 16 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::::::יש עוד דפים כאלה (אותו הרעיון)?--{{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} [[ברגע האמת (ספר)|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=יד1|בואו לערוך!}}]] {{*}} 14:29, 16 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::::::[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D כן]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:35, ל' באב, ה'תשפ&quot;ג 09:35, 17 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::::::::וגם [[מיוחד:דפים מבוקשים|את זה]] יש, ו[[מיוחד:דפים מבוקשים|משם]] לקחתי את הרעיון לערך החדש שיצרתי ואני באמצע לערוך - [[רוסית]]! {{שכוייח}}! {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} [[ברגע האמת (ספר)|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=יד1|בואו לערוך!}}]] {{*}} 15:49, 17 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == ברכת אחים ==<br /> <br /> הוּא שָׂח וַיֶּהִי '''רְבָבָה'''&lt;br&gt;<br /> <br /> לא רק יִרְדֹּפוּ '''רְבָבָה'''&lt;br&gt;<br /> <br /> אלא נתגשם בפועל - יָ(כ)נִיסוּ '''רְבָבָה'''&lt;br&gt;<br /> <br /> כפטריות אחר הגשם וכְּצֶמַח הַשָּׂדֶה '''רְבָבָה'''&lt;br&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> ברכת מזל־טוב לבבית שלוחה למי שזכה להגשים באופן הכי חיובי וגאולתי את אחת הברכות הכי נעלות בתורה (כזו שלא היתה יכולה לבוא באותיות הכתב אלא באופן שנראה כאינו חיובי)&lt;br&gt;<br /> כה ייתן לו ה' וכה יוסיף בבריאות וכח להמשיך במלאכת הקודש (במקביל לשאר עיסוקיו־עסקיו הבלתי נלאים במוסדות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א, מתוך מנוחת הדעת ויישוב הנפש, בשפע גשמי ורוחני לו ולכל משפחתו המצומצמת והמורחבת&lt;br&gt;<br /> והעיקר, שפעולה מורכבת זו תביא כבר להתגלות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, ו'''תיכף ומיד ממש!''' [[משתמש:ונשאתני ממצרים|ונשאתני ממצרים]] - [[שיחת משתמש:ונשאתני ממצרים|שיחה]], 15:02, כ&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;ג 15:02, 15 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> ::יישר כח על היישר כח המיוחד והמושקע.<br /> <br /> ::כמדומני שאיני מכירך בחניכתך, אך מבין דבריך עולה שאנו אמורים להכיר היטב. האמנם? עם מי הזכות והכבוד? אשמח שתתוודע באימייל וכיו&quot;ב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:59, כ&quot;ח באב, ה'תשפ&quot;ג 15:59, 15 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :::יש סיכוי אתה שולח לי אימייל? בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 00:58, 16 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ::::שלחתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:35, ל' באב, ה'תשפ&quot;ג 09:35, 17 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> ==יישר כח על ההתוועדות==<br /> סיפור מדהים על הילד שנולד בזכות הערך [[תכנון משפחה]] וכו'. אולי יהיה גם ילדים שינצלו באם ייכתב הערך [[הפלה]].. {{קריצה}} גוט מועד! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:04, י&quot;ט בתשרי, ה'תשפ&quot;ד<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:52, ל' בתשרי, ה'תשפ&quot;ד 05:52, 15 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==תן לי טיפ==<br /> תוכל להגיד לי מאיפה אתה מביא את כל התוכן לערכים שיצרת? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:54, כ&quot;ו בתשרי, ה'תשפ&quot;ד 19:54, 11 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> :כל ערך ממקום אחר. אתה יכול לשאול ספציפית ואענה בשמחה. כדוגמא, את הערכים הקשורים למשפחת רבי ברוך מרדכי, התחלתי מהספר של הרב גוראריה, ומשם הגעתי למקור שממנו הוא שאב את המידע בספר דובב שפתי ישנים, עשיתי כמה השלמות ממה שמצאתי בחיפוש קל בגוגל (דוגמת תאריך הפטירה ומקום הקבורה, שמצאתי באתר הקברים באנגלית 'בליון גרברס' (או איך שלא כותבים את זה...)). וכן על זה הדרך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:17, כ&quot;ו בתשרי, ה'תשפ&quot;ד 20:17, 11 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> ::תפרט יותר איך יצרת את [[שניאור זלמן כהן (הר חומה)]] למשל?. [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:54, כ&quot;ו בתשרי, ה'תשפ&quot;ד 19:54, 11 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> :::זה ספציפית ערך על אדם שאני מכיר ברמה האישית, ככה שלא הייתי צריך לטרוח יותר מידי וממילא גם אין איך 'לחקות' את אופן יצירת הערך. אבל בכללות, המקורות עליהם אני מתבסס מופיעים בערך עצמו ברובם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:57, כ&quot;ו בתשרי, ה'תשפ&quot;ד 20:57, 11 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==סרטונים של הרבי==<br /> {{א|להתראות}} יש לך סרטונים של הרבי בתקיית דרייב שאתה יכול להביא לי --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:51, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;ד 16:51, 18 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> :לא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:52, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;ד 16:52, 18 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[שיחה:יוסף מנחם אשבל|יוסף מנחם אשבל]]==<br /> {{הועבר לארגז חול|יוסף מנחם אשבל}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(06:23, ו' בטבת, ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> :עניתי שם. בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, ו' בטבת, ה'תשפ&quot;ד 06:31, 18 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> == חב&quot;דפדיה:ציטוטים מחב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> אתה לא חושב ש[https://col.org.il/news/159389 הכתבה הזאת] זו העתקה מ[[יוסף יצחק איטקין]] כי אמנם זה קצת ערוך עם הוספת משפטים אבל עדיין יש משפטים מעותקים כמו המשפט &quot;שימש כמשפיע, מחנך ומורה דרך, אחראי על ועד הכשרות&quot; זה אותו דבר מהערך מינוס כמה מילים --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - י&quot;ב בטבת 19:22, 24 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :כמו כן חלק מהמידע (הערוך) לא מופיע בכתבה המקורית בCOL באנגלית [https://collive.com/rabbi-yosef-yitzchok-itkin-69-obm/ כמו שאתה יכול לראות פה]--[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - י&quot;ב בטבת 19:45, 24 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> ::אולי הפוך, שחב&quot;דפדיה העתיקו משם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:13, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ד 20:13, 24 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> :::לא שמתי לב שזה נעשה אז מצטער --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - י&quot;ג בטבת 16:41, 25 בדצמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> == בערך על שאול ונקרט ==<br /> <br /> מה המקור ששימש כפקיד, אני שמעתי שלמד כל חייו מהבוקר עד הערב?--[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;מרגיש מגושם? - תלמד גאומ&quot;ש!&lt;/span&gt;]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|סדר נייעס]] 00:57, 4 בינואר 2024 (UTC)<br /> :לא זוכר. וממה התפרנס? אפשר לשאול את צאצאיו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:30, כ&quot;ג בטבת, ה'תשפ&quot;ד 06:30, 4 בינואר 2024 (UTC)<br /> ==@==<br /> אשמח שתשלח לי מייל לכתובת הזאת: yosi77095@gmail.com בברכה. חב&quot;ד בדרך לגאולה - [[שיחת משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] מרבים בשמחה!!! 21:42, 15 בפברואר 2024 (UTC)<br /> <br /> == ערכי הספרים בהוצאת המל&quot;ח ==<br /> <br /> א. ישר כח גדול על הערכים, חילך לאורייתא ולהפצה. ב. נראה כי המשתמש merkos (...) עקב אחריהם ושינה בהם כמה דברים מהותיים ואינני בטוח אם אתה מרוצה מכולם. קח זאת לתשומת ליבך. [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 02:06, י&quot;ד באדר א', ה'תשפ&quot;ד.<br /> :א. יישר כח על היישר כח. ב. זו אנציקלופדיה '''חופשית''', גם אם אינני מסכים - הקול שלי לא שווה יותר משלו רק בגלל שאני זה שיצרתי את הערך. ג. כמדומני שאני יודע במי מדובר ואני דווקא מעריך אותו ואת דעותיו. ד. השינויים שהוא ביצע בערכים האלו הם על הערכים 'הישנים' שעלו ממזמן, דווקא בערכים האחרונים שהעליתי לא ראיתי שתיקן משהו משמעותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:45, י&quot;ד באדר א', ה'תשפ&quot;ד 07:45, 23 בפברואר 2024 (UTC)<br /> ==יצירת ערכים==<br /> {{א|להתראות}} יש לי שאלה, אולי קצת מגוחכת: תגיד לי את הנוסחה שלך: איך אתה יוצר הרבה ערכים ומאיפה אתה מביא את כל הידע הזה?!! בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[תמים|זו רק דעתי!]]<br /> :אחרי יותר מעשור של כתיבה רציפה, למדתי היכן לחפש ואיך למצוא מידע. זה לא כזה מסובך. אולי באמת כדאי לכתוב דף עזר כזה. אני מחפש מידע הן באוצר החכמה (בהרשמה חינמית, ניתן לצפות ב150 עמודים ראשונים בכל ספר, זה מכסה את כל עיתוני בית משיח ורוב המידע החב&quot;די המודפס), הן בגוגל (בזה עצמו יש 'תורה' שלימה איך מחפשים, איך מסננים תוצאות לא רצויות, ועוד), והן בתוך אתרים ייעודיים (באישים שנפטרו - באתרים המציגים תצלומי מצבות, באישים שחיים בינינו, בתוך אתרי חב&quot;ד), וכו'. המידע היחיד שלא זמין חופשי באינטרנט זה תאריכי לידה של אישים בישראל. אבל זה באמת פרט אחד קטן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:33, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 18:33, 12 במרץ 2024 (UTC)<br /> ::סליחה שאני מתערב, אבל בדרך כלל בכל נשוא ערך שיש עליו כתבה בגוגל מופיע גילו, למשל כתוב: 'בן 54', ניתן לחשב את השנים וכך לכתוב את השנה בה הוא נולד --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;ד|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;הכנסו ותשביחו!&lt;/span&gt;]] 15:01, 14 במרץ 2024 (UTC)<br /> :::{{א|ברכת הגאולה}} די ברור שברוב המקרים לא מופיע גילו של המרואיין לעיתון או לאתר כלשהוא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;[[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:09, ד' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד)&lt;/font&gt;<br /> ::::{{א|יוסף בן מלמד}} התכוונתי לפעמים בהם כן מופיע, דווקא לי יצא לראות פעמים רבות (באתרים ובאישים בני זמננו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;ד|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;הכנסו ותשביחו!&lt;/span&gt;]] 15:13, 14 במרץ 2024 (UTC)<br /> :::::דייקתי, לא כתבתי גיל או שנת לידה, אלא תאריך לידה, ובזה מה שכתבת לא יעזור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:22, ד' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 17:22, 14 במרץ 2024 (UTC)<br /> ::::::מה שכן, לפעמים יש ידיעה על זה שחבריו או תלמידיו של נשוא הערך ערכו לו התוועדות לרגל יום הולדת ה-60 לדוגמא, ואז אפשר גם לדעת פחות או יותר גם את התאריך. כמו כן לפעמים יש תשורה עם תצלום מכתב של הרבי, שהרבי שלח לרגל יום הולדתו, וגם מזה אפשר לעשות את החשבון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:24, ד' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 17:24, 14 במרץ 2024 (UTC)<br /> <br /> == בקשת השתתפות ==<br /> <br /> לכבוד המשתמש להתראות,{{ש}}רציתי לפנות אליך בנוגע ל[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;ד|מיזם השבחת ערכים]].{{ש}}המיזם 'מחפש' משתמש רציני כמוך, שישתתף בו ויערוך כמה מן הערכים שדורשים עריכה.{{ש}}בעז&quot;ה, היעד הוא להשלים ולערוך כמה שיותר ערכים עד י&quot;א ניסן.{{ש}}גם, כשמשתמש כמוך ישתתף במיזם, זה ידרבן משתמשים רבים אחרים להצטרף.{{ש}}האם תוכל להשתתף במיזם החשוב? בתודה מראש, [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;ד|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;כבר תרמת?&lt;/span&gt;]] 15:59, ד' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד.<br /> :תודה על ההצעה. אחרי [[השיחה הידועה]] הרבי התבטא שהוא לא התכוון שכל אחד יציע לו רעיונות מה לעשות... {{קריצה}}. אני כותב ומרחיב ערכים מתוך מה שהקב&quot;ה מקרה לפני בדברים שאני קורא לומד וכיו&quot;ב, ומסכם את זה בצורת ערכים, אני לא הולך ומחפש במה לעבוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:21, ד' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 17:21, 14 במרץ 2024 (UTC)<br /> ::כמובן לא התכוונתי לתחום את 'שטח העבודה' שלך על ערכים ספציפיים בלבד, תוכל לעבוד על כך ערך שתמצא ותרצה/תראה לנכון וכו', אלא שהעבודה תהיה תחת המיזם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ&quot;ד|&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;כבר תרמת?&lt;/span&gt;]] 20:22, ד' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד.<br /> <br /> == נפתלי יוניק ==<br /> <br /> אני רואה במאמר שלך עבור [[נפתלי יוניק]], אתה מפרט אותו כצאצא של רבנים רבים כמו לוי יצחק מברדיצ'ב. חיפשתי הרבה ולא מצאתי מקור שמראה זאת. מאיפה הגיע המידע הזה? אני מוקסם מזה.<br /> <br /> תודה על עבודתך בדף. [[משתמש:איתן מלך פּארמעת|איתן מלך פּארמעת]] - [[שיחת משתמש:איתן מלך פּארמעת|שיחה]], 18:09, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 18:09, 20 במרץ 2024 (UTC)<br /> :[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/05/10-05-2022-01-08-27-pirkay-chayim-5775.pdf עמוד 2 בקובץ זה]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:12, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 20:12, 20 במרץ 2024 (UTC)<br /> ::תודה רבה לך! [[משתמש:איתן מלך פּארמעת|איתן מלך פּארמעת]] - [[שיחת משתמש:איתן מלך פּארמעת|שיחה]], 21:24, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 21:24, 20 במרץ 2024 (UTC)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> מה המקור לשנת הלידה של [[מישאל יצחקוב]] מה שאתה כתבת בדף שלו כתוב אחרת--[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 18:07, כ&quot;ה באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 18:07, 4 באפריל 2024 (UTC)<br /> :לא זוכר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:55, כ&quot;ו באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 10:55, 5 באפריל 2024 (IDT)<br /> ::[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%D7%95%D7%91&amp;type=revision&amp;diff=660397&amp;oldid=643467 בדקתי כעת], אני אכן כתבתי לכחילה תרפ&quot;ו כי ככה כתוב ברשומות הרישמיות. צריך לשאול את מי ששינה על סמך מה שינה, באנשים מבוגרים ייתכן מאוד שאמרו משהו אחד כשנרשמו ברשומות הרישמיות, אבל בפועל הם לא זוכרים טוב או שבהמשך התברר אחרת. תוכל לשאול את בעל המשנה האחרונה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:00, כ&quot;ו באדר ב', ה'תשפ&quot;ד 11:00, 5 באפריל 2024 (IDT)<br /> <br /> == עלקין ==<br /> <br /> שלום רב. בערך על [[שמואל אליהו עלקין]] כתבת: &quot;כשהגיע לגיל חתונה, הוצע לו שידוך, וכששאל על כך את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, רמז לו הרבי ששידוך זה אינו כדאי עבורו, אך הוא נמשך אחר ההצעה והביא אותה לידי גמר, אך זמן קצר לאחר החתונה פרצה שריפה במפעל שהיה שייך לבני המשפחה, ואשתו עלתה באש&quot;. אשמח לדעת מה המקור לדבריך? [[משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|ג&amp;#39;ואי טריביאני]] - [[שיחת משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|שיחה]], 18:56, ד' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 18:56, 10 ביוני 2024 (IDT)<br /> :שלום רב, אשמח לתשובתך. תודה מראש. [[משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|ג&amp;#39;ואי טריביאני]] - [[שיחת משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|שיחה]], 11:17, ז' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 11:17, 13 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::הוספתי מקור בגוף הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:22, ז' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 12:22, 13 ביוני 2024 (IDT)<br /> :::שלום רב. ראשית כל, אני מודה לך על מראה-המקום. שנית, רציתי לשאול מה המקור של מה שכתוב שם? כי זה צוין ללא בעל השמועה. אחדד את שאלתי, בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי' כרך א עמ' 83 משמע בבירור שהגם שלא רצה לציית, הנה בסופו של דבר שוכנע וציית. כך שזו גרסה שונה משמעותית ממה שכתוב בחוברת הזו. אשמח למענה. תודה מראש. [[משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|ג&amp;#39;ואי טריביאני]] - [[שיחת משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|שיחה]], 11:14, י' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 11:14, 16 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::::זה בדיוק החסרון של מפי השמועה. אם יש מקור נגדי אחר, תוכל לשנות ולכתוב את הגירסה שבספר הרב אשכנזי, עם מקור, ולציין בהערה עם מקור שבחוברת מפי השמועה כתוב אחרת<br /> [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:44, י' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 11:44, 16 ביוני 2024 (IDT){{שבירה}} {{א|ג'ואי טריביאני}} ראה בערך שיצרתי: [[הרב אשכנזי (ספר)]]. בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 11:53, 16 ביוני 2024 (IDT)<br /> :[[משתמש:להתראות|להתראות]], הבעיה היא שאינני בטוח כלל שהגרסה שבספר 'הרב אשכנזי' יותר מדויקת, ויש רגליים לגרסה שבקובץ 'מפי השמועה'. לכן אשמח אם תנסה להיזכר מה מקור הדברים. תודה מראש. [[משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|ג&amp;#39;ואי טריביאני]] - [[שיחת משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|שיחה]], 13:29, י' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 13:29, 16 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::ניסיתי לבדוק. חלפו שבע שנים מאז ששמעתי את זה, מצאתי את התיעוד של הרישום אבל לא מופיע שם מפי מי שמעתי, ככה שלצערי אינני יכול לאמת וחבל על דאבדין. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:45, י' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 14:45, 16 ביוני 2024 (IDT)<br /> :::תודה רבה. [[משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|ג&amp;#39;ואי טריביאני]] - [[שיחת משתמש:ג&amp;#39;ואי טריביאני|שיחה]], 18:37, י' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 18:37, 16 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> ==מפעיל מערכת==<br /> אשמח שתגיש את מועמדותך בעוד כחודשיים כמפעיל מערכת. אגב ראה את הצ'אט ששלחתי לך. בברכה. [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 22:34, 15 ביוני 2024 (IDT)<br /> :כבר כתבתי פעמים רבות בעבר, שאת זמני ומרצי אני משקיע ביהלומים. ואף שגם אפיית לחם מלאכה נצרכת היא... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:01, י' בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 00:01, 16 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> == מפתח לשיחות לנוער ==<br /> <br /> אני מבין שנטשת [[משתמש:להתראות/מפתח אינטראקטיבי לשיחות לנוער|אותו]]? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 17:51, 17 ביוני 2024 (IDT)<br /> :חס ושלום! מתקדם במפתוח של חוברת אחת לפחות ביום. רק שאני עושה את זה בדרייו בינתיים כי זה יותר נוח, אבל מתקרב כבר לסיום. נכנסו באמצע עוד כמה ענינים (כמו ההוצאה לאור של הספר הראשון מתוצרת חב&quot;דפדיה, מוזמן לפרטי אם עוד לא סיפרתי לך...), ואם עקבת, גם הפעילות שלי כאן קצת נפגעה בעקבות כך, אבל זה מאחורינו והנה זכיתי לחזור בכוחות מחודשים לכל הפרוייקטים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:30, י&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 18:30, 17 ביוני 2024 (IDT)<br /> ::משמח לשמוע. רצתי לפרטי.. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בסיוון ה'תשפ&quot;ד • 21:46, 17 ביוני 2024 (IDT)<br /> <br /> == מחקרים אקדמאיים על חב&quot;ד ==<br /> <br /> שלום, תודה על ההודעה שלך. הרשימה שהוספתי מכילה את כל הספרים האקדמיים בנושא חב&quot;ד שמצאתי עד כה (חיפוש ב-Google Scholar ובמאגרי מידע אחרים). רוב הספרים באנגלית, מעטים בשפות אחרות (כולל עברית). מכיוון שאני דובר בעיקר אנגלית, הרכבתי את הרשימה באנגלית. (הערה: שם המשתמש הוא שם נוסף לפרח פלומריה.) [[משתמש:פרנגיפני|פרנגיפני]] - [[שיחת משתמש:פרנגיפני|שיחה]], 12:55, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ד 12:55, 23 ביוני 2024 (IDT)</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694557 2024-06-21T03:04:18Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> !'''מחבר חסידי'''<br /> !'''שנה'''<br /> !'''שם הספר'''<br /> |-<br /> |<br /> |2015<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |-<br /> |<br /> |2001<br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |-<br /> |<br /> |2020<br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |-<br /> |<br /> |2000<br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |-<br /> |<br /> |1978<br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |-<br /> |<br /> |1991<br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |<br /> |2004<br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |-<br /> |<br /> |2011<br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |-<br /> |<br /> |2000<br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |-<br /> |<br /> |2004<br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |-<br /> |<br /> |1993<br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |-<br /> |<br /> |2015<br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2003<br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |-<br /> |<br /> |1992<br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |-<br /> |<br /> |2006<br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |-<br /> |<br /> |1991<br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |-<br /> |<br /> |1991<br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |-<br /> |<br /> |2000<br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2023<br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |-<br /> |<br /> |2004<br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |-<br /> |כן<br /> |1990<br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2020<br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2014<br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |<br /> |1998<br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |-<br /> |לשעבר<br /> |2020<br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2002<br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |-<br /> |<br /> |2006<br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |-<br /> |<br /> |2011<br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |-<br /> |<br /> |1974<br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |-<br /> |<br /> |2006<br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |-<br /> |<br /> |2012<br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2000<br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |-<br /> |<br /> |2019<br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |-<br /> |מחבר אחד<br /> |2019<br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |-<br /> |<br /> |2009<br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694556 2024-06-21T03:03:00Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> |'''מחבר חסידי'''<br /> |'''שנה'''<br /> |'''שם הספר'''<br /> |-<br /> |<br /> |2015<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |-<br /> |<br /> |2001<br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |-<br /> |<br /> |2020<br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |-<br /> |<br /> |2000<br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |-<br /> |<br /> |1978<br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |-<br /> |<br /> |1991<br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |<br /> |2004<br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |-<br /> |<br /> |2011<br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |-<br /> |<br /> |2000<br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |-<br /> |<br /> |2004<br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |-<br /> |<br /> |1993<br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |-<br /> |<br /> |2015<br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2003<br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |-<br /> |<br /> |1992<br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |-<br /> |<br /> |2006<br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |-<br /> |<br /> |1991<br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |-<br /> |<br /> |1991<br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |-<br /> |<br /> |2000<br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2023<br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |-<br /> |<br /> |2004<br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |-<br /> |כן<br /> |1990<br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2020<br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2014<br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |<br /> |1998<br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |-<br /> |לשעבר<br /> |2020<br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2002<br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |-<br /> |<br /> |2006<br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |-<br /> |<br /> |2011<br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |-<br /> |<br /> |1974<br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |-<br /> |<br /> |2006<br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |-<br /> |<br /> |2012<br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |-<br /> |כן<br /> |2000<br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |-<br /> |<br /> |2010<br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |-<br /> |<br /> |2019<br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |-<br /> |מחבר אחד<br /> |2019<br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |-<br /> |<br /> |2009<br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694555 2024-06-21T02:56:22Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> |'''שנה'''<br /> |'''שם הספר'''<br /> |-<br /> |2015<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |-<br /> |2001<br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |-<br /> |2020<br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |-<br /> |1978<br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |-<br /> |1991<br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |2004<br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |-<br /> |2011<br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |-<br /> |2004<br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |-<br /> |1993<br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |-<br /> |2015<br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |-<br /> |2003<br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |-<br /> |1992<br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Habad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |-<br /> |2006<br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |-<br /> |1991<br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |-<br /> |1991<br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |-<br /> |2023<br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |-<br /> |2004<br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |-<br /> |1990<br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |-<br /> |2020<br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |-<br /> |2014<br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |1998<br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |-<br /> |2020<br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |2002<br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |-<br /> |2006<br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |-<br /> |2011<br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |-<br /> |1974<br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |-<br /> |2006<br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |-<br /> |2012<br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |-<br /> |2019<br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |-<br /> |2019<br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |-<br /> |2009<br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694554 2024-06-21T02:55:42Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> |'''שנה'''<br /> |'''שם הספר'''<br /> |-<br /> |2015<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |-<br /> |2001<br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |-<br /> |2020<br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |-<br /> |1978<br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |-<br /> |1991<br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |2004<br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |-<br /> |2011<br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |-<br /> |2004<br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |-<br /> |1993<br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |-<br /> |2015<br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |-<br /> |2003<br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |-<br /> |1992<br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Ḥabad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |-<br /> |2006<br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |-<br /> |1991<br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |-<br /> |1991<br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |-<br /> |2023<br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |-<br /> |2004<br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |-<br /> |1990<br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |-<br /> |2020<br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |-<br /> |2014<br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |1998<br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |-<br /> |2020<br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |-<br /> |2002<br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |-<br /> |2006<br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |-<br /> |2011<br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |-<br /> |1974<br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |-<br /> |2006<br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |-<br /> |2012<br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |-<br /> |2000<br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |-<br /> |2010<br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |-<br /> |2019<br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |-<br /> |2019<br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |-<br /> |2009<br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694553 2024-06-21T02:54:14Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> |'''שם הספר'''<br /> |'''שנה'''<br /> |-<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |2015<br /> |- <br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |2001<br /> |- <br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |2020<br /> |- <br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |1978<br /> |- <br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |1991<br /> |- <br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |2004<br /> |- <br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |2011<br /> |- <br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |2004<br /> |- <br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |1993<br /> |- <br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |2015<br /> |- <br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |2003<br /> |- <br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Ḥabad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |1992<br /> |- <br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |2006<br /> |- <br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |1991<br /> |- <br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |1991<br /> |- <br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |2023<br /> |- <br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |2004<br /> |- <br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |1990<br /> |- <br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |2020<br /> |- <br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |2014<br /> |- <br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |1998<br /> |- <br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |2020<br /> |- <br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |2002<br /> |- <br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |2006<br /> |- <br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |2011<br /> |- <br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |1974<br /> |- <br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |2006<br /> |- <br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |2012<br /> |- <br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |2019<br /> |- <br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |2019<br /> |- <br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |2009<br /> |- <br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694552 2024-06-21T02:53:30Z

<p>פרנגיפני: /* ספרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable mw-collapsible&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |+מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד<br /> |-<br /> | '''שם הספר'''<br /> |שנה<br /> |-<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |2015<br /> |- <br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |2001<br /> |- <br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |2020<br /> |- <br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |1978<br /> |- <br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |1991<br /> |- <br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |2004<br /> |- <br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |2011<br /> |- <br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |2004<br /> |- <br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |1993<br /> |- <br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |2015<br /> |- <br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |2003<br /> |- <br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Ḥabad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |1992<br /> |- <br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |2006<br /> |- <br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |1991<br /> |- <br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |1991<br /> |- <br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |2023<br /> |- <br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |2004<br /> |- <br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |1990<br /> |- <br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |2020<br /> |- <br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |2014<br /> |- <br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |1998<br /> |- <br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |2020<br /> |- <br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |2002<br /> |- <br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |2006<br /> |- <br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |2011<br /> |- <br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |1974<br /> |- <br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |2006<br /> |- <br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |2012<br /> |- <br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |2000<br /> |- <br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |2010<br /> |- <br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |2019<br /> |- <br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |2019<br /> |- <br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |2009<br /> |- <br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694516 2024-06-21T01:36:47Z

<p>פרנגיפני: /* מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> ===ספרים===<br /> {| class=&quot;wikitable sortable&quot; style=&quot;text-align: left;&quot;<br /> |-<br /> | colspan=4 | '''שם הספר'''<br /> |-<br /> | Ben-Moshe, Raffi (2015) ''Experiencing Devekut: The Contemplative Niggun of Habad in Israel''<br /> |- <br /> | Berger, David (2001) ''The Rebbe, the Messiah, and the Scandal of Orthodox Indifference''<br /> |- <br /> | Bilu, Yoram (2020) ''With Us More Than Ever: Making the Absent Rebbe Present in Messianic Chabad''<br /> |- <br /> | Bloom, Stephen (2000) ''Postville: A clash of cultures in heartland America''<br /> |- <br /> | Bullivant, Brian (1978) ''The Way of Tradition: Life in an Orthodox Jewish School''<br /> |- <br /> | Davidman, Lynn (1991) ''Tradition in a Rootless World: Women Turn to Orthodox Judaism''<br /> |- <br /> | Dein, Simon (2004) ''Religion and Healing Among the Lubavitch Community in Stamford Hill, North London: A Case Study of Hasidism''<br /> |- <br /> | Dein, Simon (2011) ''Lubavitcher Messianism: What Really Happens When Prophecy Fails''<br /> |- <br /> | Ehrlich, Avrum (2000) ''Leadership in the HaBaD Movement: A Critical Evaluation of HaBaD Leadership''<br /> |- <br /> | Ehrlich, Avrum (2004) ''The Messiah of Brooklyn: Understanding Lubavitch Hasidism Past and Present''<br /> |- <br /> | Elior, Rachel (1993) ''The Paradoxical Ascent to God: the Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism''<br /> |- <br /> | Etkes, Immanuel (2015) ''Rabbi Shneur Zalman of Liadi: The Origins of Chabad Hasidism''<br /> |- <br /> | Feldman, Jan (2003) ''Lubavitchers As Citizens - A Paradox of Liberal Democracy''<br /> |- <br /> | Fishkoff, Sue (2003) ''The Rebbe's Army: Inside the World of Chabad Lubavitch''<br /> |- <br /> | Foxbrunner, Roman (1992) ''Ḥabad: The Hasidism of R. Shneur Zalman of Lyady''<br /> |- <br /> | Goldschmidt, Henry (2006) ''Race and Religion Among the Chosen People of Crown Heights''<br /> |- <br /> | Harris, Lis (1985) ''Holy Days: The World Of The Hasidic Family''<br /> |- <br /> | Heilman, Samuel and Friedman, Menachem (2010) ''The Rebbe: The Life and Afterlife of Menachem Mendel Schneerson''<br /> |- <br /> | Hoffman, Edward (1991) ''Despite All Odds: The Story of Lubavitch''<br /> |- <br /> | Katz, Maya Balakirsky (2010) ''The Visual Culture of Chabad''<br /> |- <br /> | Kaufman, Debra (1991) ''Rachel's Daughters: Newly Orthodox Jewish Women''<br /> |- <br /> | Koskoff, Ellen (2000) ''Music in Lubavitcher Life''<br /> |- <br /> | Leigh, Reuven (2023) ''The Philosophy of Rabbi Shalom Ber Schneersohn: Language, Gender and Mysticism''<br /> |- <br /> | Levine, Stephanie Wellen (2004) ''Mystics, Mavericks, and Merrymakers: An Intimate Journey Among Hasidic Girls''<br /> |- <br /> | Loewenthal, Naftali (1990) ''Communicating the Infinite: The Emergence of the Habad School''<br /> |- <br /> | Loewenthal, Naftali (2020) ''Hasidism Beyond Modernity''<br /> |- <br /> | Miller, Chaim (2014) ''Turning Judaism Outward: A Biography of Rabbi Menachem Mendel Schneerson the Seventh Lubavitcher Rebbe''<br /> |- <br /> | Morris, Bonnie (1998) ''Lubavitcher Women in America: Identity and Activism in the Postwar Era''<br /> |- <br /> | Newfield, Schneur Zalman (2020) ''Degrees of Separation: Identity Formation While Leaving Ultra-Orthodox Judaism''<br /> |- <br /> | Rapoport, Chaim (2002) ''The Messiah Problem: Berger, the Angel, and the Scandal of Reckless Indiscrimination''<br /> |- <br /> | Rigg, Bryan M. (2006) ''Rescued from the Reich: How One of Hitler's Soldiers Saved the Lubavitcher Rebbe''<br /> |- <br /> | Rosengaard, Nanna (2010) ''We Want Moshiach Now! Understanding the Messianic Message in the Jewish Chabad-Lubavitch Movement''<br /> |- <br /> | Shaer, Matthew (2011) ''Among Righteous Men: A Tale of Vigilantes and Vindication in Hasidic Crown Heights''<br /> |- <br /> | Shaffir, William (1974) ''Life in a Religious Community: The Lubavitcher Hasidim in Montreal''<br /> |- <br /> | Shapiro, Edward (2006) ''Crown Heights: Blacks, Jews, and the Brooklyn Riot of 1991''<br /> |- <br /> | Soifer, Alejandro (2012) ''Los Lubavitch en la Argentina''<br /> |- <br /> | Solomon, Aryeh (2000) ''The Educational Teachings of Rabbi Menachem M. Schneerson''<br /> |- <br /> | Steinsaltz, Adin (2014) ''My Rebbe''<br /> |- <br /> | Telushkin, Joseph (2014) ''Rebbe: The Life and Teachings of Menachem M. Schneerson, the Most Influential Rabbi in Modern History''<br /> |- <br /> | Tsarfati, Orly (2010) ''From Oslo to the Disengagement: The Struggle for Greater Israel in the Chabad Press''<br /> |- <br /> | Tworek, Wojciech (2019) ''Eternity Now: Rabbi Shneur Zalman of Liady and Temporality''<br /> |- <br /> | Wexler, Philip, Rubin, Eli, and Wexler, Michael (2019) ''Social Vision: The Lubavitcher Rebbe's Transformative Paradigm for the World''<br /> |- <br /> | Wolfson, Elliot (2009) ''Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson''<br /> |- <br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94&diff=694515 2024-06-21T01:11:19Z

<p>פרנגיפני: /* הפצת יהדות באוניברסיטאות */ הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]]<br /> <br /> '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים.<br /> <br /> בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> על פי המקובל במחקר ההיסטורי, האקדמיה הראשונה נוסדה כבר ב[[יוון]] על ידי הפילוסוף היווני [[אפלטון]] בסמוך לאתונה, בסביבות שנת ג'שע&quot;ג. משמעות השם 'אוניברסיטה' שאול מהביטוי &quot;universitas magistrorum et scholarium&quot;, קהילת המורים והחוקרים, והתלמידים והפילוסופים הלומדים בה הפכו לקהילה מגובשת של מלומדים.<br /> <br /> ב[[ימי הביניים]] פשטו האוניברסיטאות באירופה, ורבות מהן פעלו תחת חסות הכנסייה ונתונים למרותה, והיוו מוסדות המשך לבתי ספר שהתקיימו ליד מנזרים וכנסיות. כתוצאה מכך הסטודנטים נהגו להסתפר בצורה ייחודית ולהיות לבושים בבגדים הדומים לבגדי הכמרים, והונהגה בהן שפה אחידה ולמדו בהן בלטינית, וכן הסטודנטים קיבלו תארים אחידים והיה להם מסלול לימודים דומה.<br /> <br /> במשך מאות שנים התחלקו כלל הלימודים באוניברסיטאות לשבעה תחומים, ולמדו בהן גברים בלבד: [[דקדוק]], לוגיקה, רטוריקה, אריתמטיקה, גאומטריה, [[מוזיקה]] ואסטרונומיה.<br /> <br /> בשלהי ימי הביניים, ועם תחילתה של 'העת החדשה' ועלייתה הזרמים הפרוטסטנטים שקראו תיגר על הכנסיה הקתולית, חל ערעור כללי באוניברסיטאות כמוסד השכלה, והחלו מאבקי זהות בניסיון של כל זרם להראות לתלמידיו את צדקתו, ובהמשך לכך עם המצאת ה[[דפוס]], גילוי [[אמריקה]], עליית האימפריה העותמאנית, ואירועים משמעותיים נוספים, יצאו האוניברסיטאות בהדרגה מהשליטה הבלעדית של הכנסיה, והחלו לקום אוניברסיטאות מודרניות שהצהירו על אי-השתייכותן הדתית, וזנחו את העיסוקים האמוניים לטובת חקירה אינטלקטואלית רציונלית ואובייקטיבית, כשהראשונה שבהן היתה אוניברסיטת האלה שנוסדה בשנת ה'תנ&quot;ד ב[[גרמניה]].<br /> <br /> במאות השנים שלאחר מכן אימצו האוניברסיטאות יותר ויותר את הלך הרוח של מחקר אמפירי, ניסויים, אובייקטיביות וחופש אקדמי. בעקבות כך גם תחומי הלימוד באוניברסיטאות השתנו כאשר מדעים מדוייקים, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה החליפו חלקים תאולוגים בתוכנית הלימודים, ומאוחר יותר התווספו תחומי לימוד נוספים כגון כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.<br /> <br /> במבנה המקובל כיום באוניברסיטאות, הן מחולקות למספר פקולטות לפי תחומי הענין, בראש כל פקולטה עומד פרופסור, תחתיו מלמדים מרצים המחזיקים בתוארי דוקטור ופרופסורים, ותחת אחריותם פועלים עוזרי המחקר והמנהלה.<br /> <br /> לצד הלימוד של תוכן הקורסים, שיעורים ונוכחות בהרצאות, דורשים הלימודים באוניברסיטה פתירת תרגילים ועריכת תרגולים הקשורים בחומר הנלמד, ולבצע עבודות מעשיות בהתאם לתוכן הקורס{{הערה|סטודנטים לביולוגיה יבצעו עבודות מעשיות במעבדה, בעוד סטודנטים לחינוך יתנסו בהוראה במוסדות חינוך, וסטודנטים לרופאה יעברו בהתמחות בבתי רפואה המוכרים על ידי האוניברסיטה, וכן הלאה.}}.<br /> <br /> ==היהודים באוניברסיטאות==<br /> מספר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] בשם ר' [[משה מפוזנא]]{{הערה|ספר הזכרונות, פרק ק&quot;י.}} שבארצות הנתונות תחת השפעת ה[[נצרות]] לא הורשו היהודים להשתלם בחכמות חיצוניות - למעט בוותיקן שברומא, שם קבלו אותם בזרועות פתוחות וללא תשלום, מתוך מגמה להעבירם על דתם. בוותיקן למדו יהודים רבים מקצועות כגון רפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, מתמטיקה ועוד. חלקם אמנם השתמדו, אבל רובם לא חצו לגמרי את הגבולות וגם בין המרצים וגם בין התלמידים היו יהודים רבים ששמרו על היהדות ברמה זו או אחרת.<br /> <br /> ==חכמות חיצוניות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות]]}}<br /> חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם [[תורה]], כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכדומה, לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות אלו, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}, והדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם, שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ, באקראי{{הערה|שם=תת|הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}, וכן על חברי ה[[סנהדרין]] להיות בעלי ידיעה מסויימת בחכמות אלו{{הערה|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין פרק ב' הלכה א'.}}.<br /> <br /> בנוסף, ישנו איסור מיוחד לקרוא בספרים חיצוניים, עליו נאמר במשנה{{הערה|סנהדרין פרק י, משנה א.}}: {{ציטוטון|ואלו שאין להם חלק לעולם הבא . . רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים}}.<br /> <br /> עם זאת, ישנו היתר - בכפוף לפסיקת רב מורה הוראה - ללימוד חכמות חיצוניות על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב&quot;ם]] וה[[רמב&quot;ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<br /> [[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר, ומדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&amp;st=&amp;pgnum=102 שיחת י&quot;ג תמוז תשמ&quot;ב].}}. עם זאת כמה פעמים ציין הרבי שהאמתלא שעל ידי הלימוד באוניברסיטה יסייע בפרנסה מבטאת חוסר [[אמונה]], שכביכול לא יתן לו הקב&quot;ה את פרנסתו בצורה אחרת אלא רק על ידי ההליכה לאוניברסיטה ולימוד חכמות חיצוניות{{הערה|ראה לדוגמא בהתוועדות ש&quot;פ חוקת בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב}}.<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> [[קובץ:לימוד באוניברסיטה.jpg|ממוזער|חלק מ[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר לקליטת [[עליה לארץ הקודש|העולים לארץ הקודש]]: '''לימוד באוניורסיטא באה&quot;ק ת&quot;ו – מסוכן ביותר:{{ש}}א) הרוח והאוירה שם{{ש}}ב) מעורב בחורים ובחורות{{ש}}ג) דוחה ענין הנישואין לכו&quot;כ שנים{{ש}}ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'{{ש}}ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.{{ש}}וזה שאין אומרים כ&quot;ז בגלוי ממש, כ&quot;א ברמז קצת ובעקיפין ע&quot;י כל ההנהגה שם (שמכריחה המסקנה הנ&quot;ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כמה וכמה פעמים ככה.{{ש}}ובפרט שבין המסבירים כל זה בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ&quot;צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה על זה וכו'.{{ש}} ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו&quot;ב לחצי שנה להיות טכנאים'''.]]<br /> הרבי ביטא את דעתו פעמים רבות בשלילת הלימוד באוניברסיטה, ואף הסביר את גודל הבעייתיות בלימוד בקולג'ים ובמוסדות האקדמאיים, המביאים את האדם לידי ניסונות קשים הן באמונה, והן בעניני צניעות ואביזרייהו ד[[עבודה זרה]].<br /> <br /> הרבי אף התבטא{{הערה|ביחידות לרב זעליג פסח אוריץ.}} שהצד השווה של האוניברסיטאות הוא, &quot;כיליונו של כלל ישראל&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/592260/ חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> בין הסיבות שהרבי מנה לשלילת הלימוד באוניברסיטה והסכנה הרוחנית הכרוכה בכך:<br /> * [[גיל הנעורים]] הוא הגיל הקריטי בו מתעצבת השקפת העולם שלהם ולכן צריך זהירות מיוחדת בגיל הזה, והאוניברסיטה חושפת אותו בהכרח לקונפליקט בעל תוצאות בלתי הפיכות{{הערה|שם=דור נבוך}}<br /> * מחדיר באדם אווירה של קרירות לעניני קדושה ויראת שמים, וספקנות בדברי התורה<br /> * האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]] ובתכנית הלימודים משולבים תכנים שהם בגדר [[עבודה זרה]]{{הערה|שם=נח|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו, שיחת נח ב].}}.<br /> * האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|ראה בהערה הקודמת, בתצלום מענות הרבי המשולבות לאורך הערך, ועוד.}} כאשר המוסדות האקדמאיים כופים באידיאולוגיה לימודים מעורבים, ואין הפרדה במקומות הלימוד<br /> * רוב הלומדים באוניברסיטה מתחתנים בגיל מאוחר יותר בכמה שנים מהמקובל אצל בני גילם<br /> * האוניברסיטה מחדירה בסטודנטים צורת התייחסות כביכול החכמה נמצאת בידי אנשי האקדמיה בלבד, והדבר יוצר חיץ המפריד בין הלומדים לדמויות המופת שהחזיקו מהם, הוריהם, הרבנים וכו'<br /> * הלומדים באוניברסיטה מושפעים מהאווירה בה שעל היהודים להתאמץ להידמות לגויים כדי להיחשב חכמים ונאורים<br /> * כניסה לאוניברסיטה עומדת בסתירת גמורה לתפילה 'אל תביאני לידי נסיון', תפילה ששייכת אפילו אצל צדיק גמור<br /> * המחשבה של האדם שהצלחתו בחיים תלויה בלימודיו באוניברסיטה, גם משוללת הגיון וסותרת את מה שרואים במוחש, וגם סותרת את האמונה שהקב&quot;ה יכול לזון ולפרנס את כולם{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רנז. לקוטי שיחות חלק כ&quot;ב עמוד 388. שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשט&quot;ו.}}<br /> * העובדה שהרבה מהאמור לעיל נעשה בצורה עקיפה ומרומזת, רק מגדיל את הסכנה<br /> * כאשר יש אנשי אקדמיה שומרי תורה ומצוות בחייהם הפרטיים, גורם הדבר לסכנה גדולה יותר, היות והם מהווים מעין תעודת 'הכשר' לנעשה באוניברסיטה, ומעקמים את התורה למוסכמות המקובלות באוניברסיטה<br /> * העובדה שיש כאלו שלמדו באוניברסיטה והמשיכו בשמירת תורה ומצוות היא דבר יוצא דופן, ואינו מהווה ראיה, והדבר דומה למצחצח נעליים שהתעשר, שאף אחד לא ישייך את ההתעשרות לעבודת צחצוח הנעליים{{הערה|שם=דור נבוך|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/03/18-03-2019-22-32-14-חוברת-תורת-אמת-ב-לקריאה.pdf תרגום מאגרת הרבי בנושא, חוברת 'תורת אמת' גליון ב', עמוד 35].}}.<br /> <br /> כמסקנה מכך, ביקש הרבי לפעול שבמידה ואין ברירה, יעדיפו הסטודנטים לימודים בקורסים אקסטרניים שמאפשרים למעט את השהות במתחם האוניברסיטאות והמגע עם הסגל האקדמאי למינימום האפשרי.<br /> <br /> מאותה סיבה שלל הרבי גם לימוד בתיכונים שמכוונים את בוגריהם להיכנס ללימודים באוניברסיטה{{הערה|1=[www.tiferetr.com/80961.html יחידות לחכמי העדה הגיאורגית, תשרי תשל&quot;ג].}}.<br /> <br /> כאשר אחד החסידים אמר לרבי שאינו יכול לחזור בו מהחלטתו להיכנס ללמוד באוניברסיטה כיוון שכבר נשבע לאביו שילמד שם, השיב לו הרבי שכבר נשבע קודם לכן ל'אבא' בהר סיני{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/8843סיפורים%20ללא%20מקורות.pdf הסיפור באתר צעירי חב&quot;ד].}}, ובמקרה אחר כתב ש&quot;נבהל&quot; לשמוע שבדעתו של מישהו ללכת ללמוד באוניברסיטה{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תלד.}}.<br /> <br /> הרבי אמר שעל מי שנאלץ ללמוד באוניברסיטה לדעת שכוונת שהותו שם היא להפיץ את תורת החסידות וכאשר ישלים זאת יתפטר מהשהות שם{{הערה|התוועדות ש&quot;פ בשלח תשי&quot;ד - תורת מנחם תשי&quot;ד ח&quot;ב ע' 61}}.<br /> <br /> במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.<br /> <br /> במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב&quot;ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז&quot;ל]] אמרו: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: &quot;לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'&quot;), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה &quot;בן אדם&quot; ויתמצא בהיסטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: &quot;מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי&quot;, הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|&quot;בסוד שיח&quot; ח&quot;ב (הוצאת &quot;ופרצת&quot;, תשנ&quot;ב) ע' 11.}}.<br /> <br /> פרשה מיוחדת הייתה מלחמתו של הרבי נגד יסוד אוניברסיטה דתית ב[[ארץ הקודש]]. ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|אגרת ב'קעה. נדפסה בתרגום ל[[לשון הקודש]] באגרות קודש מתורגמות, ח&quot;ב, עמ' 43–44.}} כותב הרבי אל אחד העסקנים בהמשך לשיחתו עמו ב[[יחידות]] בנושא זה. הרבי מאריך לבאר לו עד כמה שהעניין מופרך גם מצד עצמו, כי אין לערב לימוד התורה הקדושה עם לימודים כלליים, וגם מצד זה שהמוסד ימשוך בחורים שהיו יכולים ללמוד בישיבות הקדושות. בסיום מכתבו הארוך, מסכם הרבי שמוסד כזה עלול להביא היזק וחורבן, ומבקש מעסקן לעשות כל שביכלתו למנוע את ייסוד האוניברסיטה. באותו יום שלח הרבי אל הרב [[שלמה יוסף זווין]] את העתק המכתב הנ&quot;ל והוסיף: &quot;שמעתי שיש סברא שהרבנים הראשיים שליט&quot;א ישתתפו בהנחת אבן היסוד, ומובן הקלקלה שתהיה על ידי זה ח&quot;ו בארץ הקודש ת&quot;ו גופא, וכאמור במכתבי, וישפיע גם כן לרוע על הנוער&quot;. כאן הרבי מבקשו לפעול נגד השתתפות הרבנים בזה ומסיים: &quot;וגודל הענין אין לשער, אף שנראה קשה להביאו לידי פועל. ולה' הישועה. ובימי החורבן האלה דבין המצרים על כל פנים כדאי להשתדל להימנע מלהוסיף חורבן על חורבן וד&quot;ל&quot;{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח&quot;ב, עמ' 77–78.}}.<br /> <br /> ===מקרים חריגים===<br /> [[קובץ:אל תביאנו לידי נסיון.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בנוגע ללימוד באוניברסיטה: '''ידועה דעתי בנוגע לקאלעדז''' [=אוניברסיטה] '''בכלל (שאפילו צדיק גמור מתפלל בכל יום בבוקר: אל תביאיני לידי נסיון) – ובזמן האחרון על אחת כמה וכמה. ופשוט אשר סקאלארשיפ''' [=מילגה] '''אינה הכשר כלל וכלל לדבר שאינו רצוי {{ש}} ולפלא גדול: האומנם אין אמה יודעת כלל מהנעשה בקאלעדזש (שנתפרסם – והרבה יותר שמשתדלים שלא יתפרסם. וק&quot;ל''']]<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי השוללת באופן חריף לימוד באוניברסיטה וכדומה, היו מקרים חריגים בהם הרבי הסכים ואף יזם ועודד אנשים ספציפיים שיכנסו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, תוך מטרה שישתמשו בכך אחר כך עבור [[הפצת היהדות]].<br /> <br /> בין אלו, ניתן למנות את ד&quot;ר [[יעקב חנוכה]] שבעיצומם של הלימודים האקדמאים [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], ועבר לישיבה, וכעבור תקופה הורה לו הרבי לחזור ללמוד באוניברסיטה ולהשלים את לימודיו האקדמיים, כאשר הרבי מבאר לו שאם משמים גלגלו לידי כך שילמד לימודים אלו, הרי זו הוראה שהוא צריך להשלים את לימודיו ולנצל אותם לשליחות הפרטית שלו, ואף כשחנוכה אמר שרצונו הוא להמשיך בישיבה, עודד אותו הרבי באומרו שיוכל לעשות יותר למען עם ישראל כשיהיה לו תואר אקדמי מכובד, ואף הציע לסיע לו במימון לימודי הדוקטורט{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 עדותו של ד&quot;ר חנוכה באתר בית חב&quot;ד].}}, ואכן לאורך השנים הפך ד&quot;ר חנוכה לאחד מראשי הפעילים ביוזמות השונות להפצת יהדות בקרב אנשי האקדמיה, ובראשם במסגרת היוזמה '[[פגישה עם חב&quot;ד]]', כמוהו גם פרופסור [[יעקב פרידמן (פרופסור)|יעקב פרידמן]], וכן ר' [[ניסן מינדל]] שקיבל הוראה מהרבי להשלים את לימודיו ולקבל את התואר דוקטור לפני שהוציא לאור את ספרו תרגום התניא לאנגלית, היות ועל ידי כך ספרו יתקבל ויהיה מוערך יותר{{הערה|עדות אישית מפי בני משפחתו החורגים שגדלו אצלו.}}.<br /> <br /> דוגמה נוספת לכך היתה עם ר' [[נפתלי צבי ברג]] שבעקבות רצונה החזק של אמו שילך לאוניברסיטה שאל על כך את הרבי ונענה בתשובה שלילית, ולאחר זמן הסכים הרבי לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חת&quot;ת]], וכן ר' [[יעקב עמנואל שוחט]] שקיבל באופן יוצא דופן עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית.<br /> <br /> במענה משנת תשל&quot;ד{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ט, עמ' רסד, וראה בהערה שם.}} מתייחס הרבי למוסד &quot;טורו קולג'&quot; (אוניברסיטה יהודית דתית בבעלות פרטית בניו יורק), וכותב שההנהלה של מוסד זה מצהירה ונוהגת בהקפדה ברורה בפועל, ש&quot;טורו קולג'&quot; בא כתחליף אך ורק לקולג' אחר, ולא לישיבה, ולכן השפעתה טובה יותר מאוניברסיטה אחרת.<br /> <br /> ===פולמוס הלימוד האקדמאי===<br /> על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב&quot;ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב.<br /> <br /> המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמא את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ&quot;ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה.<br /> <br /> עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית.<br /> <br /> ===לימוד הרבי באוניברסיטה===<br /> כאשר היו כאלו ששאלו את הרבי כיצד הוא מתנגד ללימוד באוניברסיטה כשהוא עצמו למד בה{{הערה|1=הרבי למד באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת ברלין. ראו [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19419&amp;lang=hebrew חשיפה:רישום הרבי לסורבון] {{שטורעם}}, ובהרחבה בספר [[שנים ראשונות (ספר)|שנים ראשונות]].}}, ענה במספר אופנים. לדוגמא:<br /> *דווקא משום שהוא עצמו היה שם, יכול להעיד בצורה בלתי אמצעית על גודל הסכנה הנובעת מצורת הלימוד וההווי שבין כותלי האוניברסיטאות.<br /> *כאשר מדובר על סכנה, זה שמישהו יצא ממנה ללא פגע אינה סיבה להיכנס למקום סכנה, הרי אם אדם קפץ מהגג ונשאר בריא ושלם, ניתן לקחת מכך הוראה שכל אחד צריך לקפוץ מהגג?!{{הערה|1=[https://col.org.il/news/55969 חוצפה: מגייסים את הרבי למלחמה בחרדים] {{COL}} {{*}} 'הרבי' עמוד 133.}}.<br /> <br /> האמור הוא בנוסף למה שכתוב ב[[תניא פרק ח']], שלמרות גודל האיסור בלימוד חכמות חיצוניות, גדולי ישראל במשך הדורות דוגמת [[חז&quot;ל|חכמי הסנהדרין]], [[הרמב&quot;ם]] ו[[הרמב&quot;ן]] עסקו בחכמות אלו כחלק מתפקידם ושליחותם, אך אין זו דרך לרבים.<br /> <br /> ===הפצת יהדות באוניברסיטאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חב&quot;ד בקמפוס]], [[פגישה עם חב&quot;ד]]}}<br /> באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שוויץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח&quot;ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש&quot;פ חוקת-בלק י&quot;ב תמוז תשט&quot;ו - תורת מנחם תשט&quot;ו ח&quot;ב ע' 166}}.<br /> <br /> תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב&quot;דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]].<br /> <br /> [[פגישה עם חב&quot;ד]] הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים ל[[שבת]] שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו סעודת שבת באופן בלתי אמצעי. כמו כן האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.<br /> <br /> הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של חסידות חב&quot;ד, ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי היו [[שלוחים]] שפעלו במוסדות אקדמאיים, אך [[בית חב&quot;ד]] הראשון בקמפוס, הוקם בשנת [[תשכ&quot;ט]] על ידי [[בית חב&quot;ד]] במדינת [[קליפורניה]]. כיום עשרות בתי חב&quot;ד באוניברסיטאות קיימים בכל רחבי העולם, תחת רשת &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot;. מרכזי &quot;חב&quot;ד בקמפוס&quot; מספקים פעילויות יהודיות לסטודנטים, כולל [[תפילות]], שיעורי [[תורה]], [[סעודות שבת]], טיולים ואירועים חברתיים. ב[[ארץ ישראל]] קיימים כ-15 בתי חב&quot;ד בקמפוס{{הערה|על פי רשימת הסניפים ב[https://www.chabadcampus.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/4720126/jewish/page.htm אתר חב&quot;ד בקמפוס ישראל].}}.<br /> <br /> בראש חודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] עבר בפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] השליח הרב [[אהרן סלונים]] שהציג את פרופסור פיאקר, שהיה גם נשיא קהילת חב&quot;ד בבינגהמטון. הוא הודה בשם כל הסטודנטים על הפעילות שהרבי והרב סלונים עושים למענם. הרבי העניק דולר עבורו ועבור הסטודנטים, בירכו, והוסיף באנגלית: {{ציטוטון|זה עבור האוניברסיטה בכללות. אוניברסיטה הכוונה שהיא מאחדת (Uniting) את כל האנשים}}{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/805939/ רבי יומי: ללחוץ את ידך זהו הכבוד הכי גדול], {{וידפו}}}}...<br /> <br /> ==מחקרים אקדמיים על חב&quot;ד==<br /> מחקרים אקדמיים רבים נערכו על תנועת חב&quot;ד, זרם ביהדות החסידית. מחקרים אלה בוחנים את ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה וההשפעה של חב&quot;ד. חומי מחקר לדוגמה: על אמונה חסידית, פרופסור יורם בילו חקר את מקומה של האמונה בקרב חסידי חב&quot;ד, תוך התמקדות באמונה בצדיק. על הגות חב&quot;ד, פרופסור אליוט וולפסון בחן את התפיסה האלוהית והמטפיזית בפילוסופיה לחסידית חב&quot;ד.{{הערה|Intrater, Solomon (2017). &quot;Elliot Wolfson’s Open Secret: Postmessianic Messianism and the Mystical Revision of Menahem Mendel Schneerson&quot;, ''Kesher Journal'', July 13, 2017.}} על היסטוריה של חב&quot;ד, פרופסור שמואל היילמן ומנחם פרידמן כתבו ביוגרפיה מקיפה על חייו ופועלו של הרבי מליובאוויטש.{{הערה|Socher, Abraham (2010). &quot;The Chabad Paradox&quot;, ''Jewish Review of Books'', Fall 2010.}} מחקרים היסטוריים נוספים מתמקדים בתקופות מוקדמות יותר בתולדות חב&quot;ד. על השפעת חב&quot;ד, חוקרים בודקים את השפעתה של חב&quot;ד על הקהילה היהודית ברחבי העולם, כולל פעילות השליחות (פעילי חב&quot;ד הפועלים בקהילות יהודיות שונות) והשפעתה על הזהות היהודית.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&amp;CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:חכמות]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%A4%D7%A9&diff=686254 2024-06-01T08:54:46Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>'''עולם שנה נפש'''{{הערה|מופיע בספר יצירה בכ&quot;מ.}} (בראשי תיבות: '''עש&quot;ן'''{{הערה|פרדס שי&quot;ב (הנתיבות) פ&quot;ה נתיב כ&quot;ג; ראה בהקדמת הראב&quot;ד לס&quot;י (ב, ג).}}) הם שלוש מדרגות כלליות בהשפעת החיות הכללית לתוך העולמות. עולם הוא המקום של אותו העולם, שנה הוא הזמן של אותו עולם, ונפש הם הברואים והיצורים של אותו העולם.<br /> <br /> באופן כללי, המושג &quot;עש&quot;ן&quot; מתייחס לאחידות של שלושת הממדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: עולם: ציר המרחב, המציין את ההוויה החומרית הגשמית. שנה: ציר הזמן, המציין את ההוויה הרוחנית הזמנית. נפש: ציר האדם, המציין את ההוויה הרוחנית הנצחית.<br /> <br /> כיוון ששלוש דרגות אלו קשורות האחת עם השניה, הרי שמה שיש בדרגה זו יש גם בדרגה האחרת. ולכן מה שיש בעולם יש גם בנפש. ולדוגמא לענין זה הוא ה[[משכן]], שכמו שיש משכן בעולם יש משכן גם בנפש. וגם פרטי הענינים שיש במשכן, שיש כלי המשכן, קרשי המשכן ויריעות המשכן, יש כולם בפרטי הנפש.<br /> <br /> נאמר &quot;והר סיני עש&quot;ן כולו&quot;, ועש&quot;ן הוא מרמז בראשי תיבות על עולם שנה נפש, שכל דרגות אלו היו בכלל ביטול אליו. וזהו דווקא בהר סיני, מה שאין כן בהרים גבנונים שהם בחינת &quot;לתאוה יבקש נפרד&quot;.<br /> <br /> [[יום הכיפורים]] הנקרא &quot;[[אחת בשנה]]&quot; קשור לבחינת ה&quot;[[יחידה]]&quot; בכל שלושת הבחינות של עולם שנה נפש. יחידה בזמן - &quot;אחת בשנה&quot;, יחידה במקום - העבודה ב[[קדש הקדשים]], יחידה בנפש - [[הכהן הגדול]], ובדוגמת זה אצל כל יהודי כפסק דין הרמב&quot;ם{{הערה|סוף הלכות שמיטה ויובל.}}: &quot;לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואישה אשר נדבה רוחו אותו.. הרי זה נתקדש קדש קדשים&quot;, תואר שנאמר על הכהן הגדול.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%22%D7%9F&diff=686253 2024-06-01T08:53:29Z

<p>פרנגיפני: הפניה לדף עולם שנה נפש</p> <hr /> <div>#redirect[[עולם שנה נפש]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=571123 2022-11-01T03:28:42Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>הגב' '''נחמה גרייזמן''' ('''Nechama Greisman''') ([[ד' בכסלו]] [[תשי&quot;ג]] - [[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]]) היה שליחה ומחברת ספרים חינוכיים,&lt;ref&gt;Loewenthal, N. (2000). 'Daughter/wife of Hasid' — or: 'Hasidic woman'? ''Jewish Studies 40'', 21-28.&lt;/ref&gt; היא הייתה אשת הרב [[שמואל גרייזמן]] יושב ראש ועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ד' כסלו]] [[תשי&quot;ג]] לאביה הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ולרעיתו מרת העניא ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> בו' כסלו [[תשל&quot;ה]] התחתנה עם בעלה הרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויושב ראש הועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלחה יחד עם בעלה ל[[צפת]] בשליחות [[הרבי]], ולאחר מכן עברו ל[[ירושלים]].<br /> <br /> במשך השנים קיימה עשרות שיעורי תורה וקירבה רבים ליהדות, שיעוריה נדפסו בספרים בעיניה של אשה וחכמת ליבה של נחמה גרייזמן.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]] ילדה את בנה העשירי וכעבור מספר שעות הלכה לעולמה. הוא נקרא על שמה [[נחמיה גרייזמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הוקם אתר 'נר נחמה' לעילוי נשמתה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> * '''האנתולוגיה של נחמה גרייזמן''', חכמת החיים שלה מלוקטת, יו&quot;ל על ידי [[מכון חיה מושקא להפצת החסידות]], תשנ&quot;ג (אנגלית), תשנ&quot;ה (עברית)<br /> * '''בעיניה של אישה''', שיעוריה של נחמה גרייזמן. יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות, תש&quot;ס<br /> * '''חכמת לבה של נחמה גרייזמאן''', מאמרים שכתבה ושיעורים שמסרה, יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *בעלה, הרב [[שמואל גרייזמן]]<br /> <br /> ;בניה:<br /> *הרב חיים גרייזמן, [[שליח]] [[הרבי]] בשטוקהולם, שוודיה.<br /> *הרב מנחם מענדל גרייזמן, שליח הרבי ברוג'רס, ארקנסו, ארה&quot;ב.<br /> *הרב יעקב גרייזמן, [[צפת]].<br /> *הת' משה גרייזמן.<br /> *הרב לוי יצחק גרייזמן, [[קראון הייטס]].<br /> *הת' זושא גרייזמן.<br /> *הרב יוסף גרייזמן, אלעד, ישראל.<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]], ר&quot;מ ב[[ישיבה קטנה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ;בנותיה:<br /> *גב' פייגי, רעיית הרב [[שניאור קורץ]], שלוחי הרבי במיתר, ישראל.<br /> *גב' דיני, רעיית הרב שניאור רסקין, שלוחי הרבי באלפי מנשה, ישראל.<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשים|גרייזמן נחמה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=566545 2022-09-27T23:56:54Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמועות וסיפורים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שמועות וסיפורים']]<br /> '''שמועות וסיפורים''' הינה סידרה בת שלושה כרכים בהם סיפורים על [[רבותינו נשיאינו]] וגדולי ה[[חסיד]]ים.<br /> <br /> הסיפורים נלקטו בהוראת [[הרבי]], על ידי הרב [[רפאל נחמן כהן]] (&quot;ר' פאליע&quot;), ממה ששמע בעצמו מחסידים ותיקים, כשחלקם הגדול שמע מהחסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. בספר ישנם גם רשימות ומכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שנחשבו לנדירים בתקופת הדפסת הספר.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב כהן, יצאו לאור שוב שלושת הכרכים על ידי חתנו הרב [[יצחק גנזבורג]] בתוספת תמונות, וסקירה על ביקורו של הרב גנזבורג ב[[רוסיה]].<br /> <br /> חלק מהספר הופיע גם כ&quot;שמועות וסיפורים לילדים&quot;, בהוצאה מנוקדת ומצוירת לילדים צעירים, על ידי הגב' פרדי ברוד, נכדת המחבר. <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=566544 2022-09-27T23:56:24Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמועות וסיפורים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שמועות וסיפורים']]<br /> '''שמועות וסיפורים''' הינה סידרה בת שלושה כרכים בהם סיפורים על [[רבותינו נשיאינו]] וגדולי ה[[חסיד]]ים.<br /> <br /> הסיפורים נלקטו בהוראת [[הרבי]], על ידי הרב [[רפאל נחמן כהן]], (הנקרא בפי כל ר' פאליע) ממה ששמע בעצמו מחסידים ותיקים, כשחלקם הגדול שמע מהחסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. בספר ישנם גם רשימות ומכתבים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שנחשבו לנדירים בתקופת הדפסת הספר.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב כהן, יצאו לאור שוב שלושת הכרכים על ידי חתנו הרב [[יצחק גנזבורג]] בתוספת תמונות, וסקירה על ביקורו של הרב גנזבורג ב[[רוסיה]].<br /> <br /> חלק מהספר הופיע גם כ&quot;שמועות וסיפורים לילדים&quot;, בהוצאה מנוקדת ומצוירת לילדים צעירים, על ידי הגב' פרדי ברוד, נכדת המחבר. <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=563621 2022-09-04T11:10:29Z

<p>פרנגיפני: /* ההיכל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי מלך המשיח שהוא כמו שער ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שער ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא גם שער ספרי ה[[בעל שם טוב]] ו[[מהגיד ממזריטש]] (וכן השער של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הוא גם השער של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]] אב הרבי שליט&quot;א).}}, בשער מופיע &quot;מספר ההיכל&quot;, ו&quot;מספר השער&quot;, ענין זה נקרא &quot;קובץ שלשלת האור&quot;{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי&quot;א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה &quot;קובץ שלשלת המאור&quot;, אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם &quot;[[הארה]]&quot; ממנו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/106.htm עיין שם].}}.<br /> <br /> ==ההיכל==<br /> בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות:&lt;ref&gt;[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/367.htm עיין אגרות קודש, כרך ב, שסז].&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/359.htm עיין אגרות קודש, כרך ב, שנט].&lt;/ref&gt; היכל ראשון: ספרי ה[[בעש&quot;ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]], היכל רביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==שער==<br /> <br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].<br /> *'''שער שני''' - [[צוואת הריב&quot;ש]].<br /> ===השערים בספרי [[המגיד ממזריטש]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br /> *'''שער שני''' - [[אור תורה]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].<br /> *'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער ששי''' - [[סידור עם דא&quot;ח]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך א'.<br /> *'''שער עשירי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח.<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ו, תקס&quot;ט.<br /> *'''שער שנים עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ז.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער ארבע עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ד, תקס&quot;ה כרך א'.<br /> *'''שער חמשה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה כרך ב'.<br /> *'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים]].<br /> *'''שער שמונה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג.<br /> *'''שער תשעה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תק&quot;ע.<br /> *'''שער עשרים''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך ב'.<br /> *'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br /> *'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - ענינים]].<br /> *'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - מארז&quot;ל]].<br /> *'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נ&quot;ך|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נביאים]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים.<br /> *'''שער עשרים ושש''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;א.<br /> *'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב.<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[אמרי בינה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]], [[שערי תשובה]], [[דרך חיים|דרך חיים]], [[שערי אורה]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]].<br /> *'''שער שני''' - [[תורת חיים]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].<br /> *'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br /> *'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמר - &quot;אדם כי יקריב&quot;, מאמרים - &quot;יפה שעה אחת בתשובה ומעש&quot;ט. להבין מארז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח כו'&quot;<br /> *'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמר - &quot;אשר ברא&quot;, מאמר - &quot;בכ&quot;ה בכסלו יומי דחנוכה&quot;, מאמר - &quot;דוד לדור&quot;, מאמר - &quot;להבין ענין קי&quot;ס&quot;<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] - אורח חיים.<br /> *'''שער שני''' - שאלות ותשובות - יורה דעה.<br /> *'''שער שלישי''' - שאלות ותשובות - אבן העזר.<br /> *'''שער רביעי''' - שאלות ותשובות - חושן משפט.<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש&quot;ס]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] - פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br /> *'''שער עשירי''' - אור התורה - נביאים וכתובים.<br /> *'''שער אחד עשר''' - אור התורה - מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - אור התורה - מאמרי רז&quot;ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. אור התורה סידור (תפילה).<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל&quot;ג.<br /> ;[[לקוטי תורה - תורת שמואל|לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]<br /> *'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].<br /> *'''שער שני''' - ד&quot;ה והחרים [[תרל&quot;א]].<br /> *'''שער שלישי''' - תרל&quot;ו.<br /> *'''שער רביעי''' - תרל&quot;ז (המשך 'וככה').<br /> *'''שער חמישי''' - ד&quot;ה חייב אדם לברך - [[תרל&quot;ח]].<br /> *'''שער ששי''' - המשך; &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - המשך; &quot;מצה זו&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שמיני''' - המשך; &quot;יונתי&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ&quot;ו-ל&quot;ג.<br /> *'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל&quot;ח, תרל&quot;ט ותרמ&quot;א.<br /> *'''שער שלושים ושנים''' - תרל&quot;ד, מאמר - &quot;ולקחתם לכם&quot; - שמיני עצרת תרל&quot;ב.<br /> *'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אגרות קודש]].<br /> *'''שער שלושים וארבעה''' - תרל&quot;ה, [[קונטרס דרושי חתונה - תרל&quot;ה]].<br /> *'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - &quot;משה קיבל תורה מסיני&quot; - תר&quot;ם<br /> *'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.<br /> *'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.<br /> *'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ&quot;א.}}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> *'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].<br /> *'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הרבי]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br /> *'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש&quot;ס/רמב&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב&quot;ם]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> {{גלריה ציור שער}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=563620 2022-09-04T11:09:27Z

<p>פרנגיפני: /* ההיכל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי מלך המשיח שהוא כמו שער ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שער ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא גם שער ספרי ה[[בעל שם טוב]] ו[[מהגיד ממזריטש]] (וכן השער של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הוא גם השער של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]] אב הרבי שליט&quot;א).}}, בשער מופיע &quot;מספר ההיכל&quot;, ו&quot;מספר השער&quot;, ענין זה נקרא &quot;קובץ שלשלת האור&quot;{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי&quot;א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה &quot;קובץ שלשלת המאור&quot;, אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם &quot;[[הארה]]&quot; ממנו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/106.htm עיין שם].}}.<br /> <br /> ==ההיכל==<br /> בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות:&lt;ref&gt;[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/359.htm עיין אגרות קודש, כרך ב, שנט].&lt;/ref&gt; היכל ראשון: ספרי ה[[בעש&quot;ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]], היכל רביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==שער==<br /> <br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].<br /> *'''שער שני''' - [[צוואת הריב&quot;ש]].<br /> ===השערים בספרי [[המגיד ממזריטש]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br /> *'''שער שני''' - [[אור תורה]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].<br /> *'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער ששי''' - [[סידור עם דא&quot;ח]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך א'.<br /> *'''שער עשירי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח.<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ו, תקס&quot;ט.<br /> *'''שער שנים עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ז.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער ארבע עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ד, תקס&quot;ה כרך א'.<br /> *'''שער חמשה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה כרך ב'.<br /> *'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים]].<br /> *'''שער שמונה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג.<br /> *'''שער תשעה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תק&quot;ע.<br /> *'''שער עשרים''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך ב'.<br /> *'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br /> *'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - ענינים]].<br /> *'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - מארז&quot;ל]].<br /> *'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נ&quot;ך|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נביאים]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים.<br /> *'''שער עשרים ושש''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;א.<br /> *'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב.<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[אמרי בינה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]], [[שערי תשובה]], [[דרך חיים|דרך חיים]], [[שערי אורה]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]].<br /> *'''שער שני''' - [[תורת חיים]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].<br /> *'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br /> *'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמר - &quot;אדם כי יקריב&quot;, מאמרים - &quot;יפה שעה אחת בתשובה ומעש&quot;ט. להבין מארז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח כו'&quot;<br /> *'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמר - &quot;אשר ברא&quot;, מאמר - &quot;בכ&quot;ה בכסלו יומי דחנוכה&quot;, מאמר - &quot;דוד לדור&quot;, מאמר - &quot;להבין ענין קי&quot;ס&quot;<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] - אורח חיים.<br /> *'''שער שני''' - שאלות ותשובות - יורה דעה.<br /> *'''שער שלישי''' - שאלות ותשובות - אבן העזר.<br /> *'''שער רביעי''' - שאלות ותשובות - חושן משפט.<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש&quot;ס]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] - פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br /> *'''שער עשירי''' - אור התורה - נביאים וכתובים.<br /> *'''שער אחד עשר''' - אור התורה - מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - אור התורה - מאמרי רז&quot;ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. אור התורה סידור (תפילה).<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל&quot;ג.<br /> ;[[לקוטי תורה - תורת שמואל|לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]<br /> *'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].<br /> *'''שער שני''' - ד&quot;ה והחרים [[תרל&quot;א]].<br /> *'''שער שלישי''' - תרל&quot;ו.<br /> *'''שער רביעי''' - תרל&quot;ז (המשך 'וככה').<br /> *'''שער חמישי''' - ד&quot;ה חייב אדם לברך - [[תרל&quot;ח]].<br /> *'''שער ששי''' - המשך; &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - המשך; &quot;מצה זו&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שמיני''' - המשך; &quot;יונתי&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ&quot;ו-ל&quot;ג.<br /> *'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל&quot;ח, תרל&quot;ט ותרמ&quot;א.<br /> *'''שער שלושים ושנים''' - תרל&quot;ד, מאמר - &quot;ולקחתם לכם&quot; - שמיני עצרת תרל&quot;ב.<br /> *'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אגרות קודש]].<br /> *'''שער שלושים וארבעה''' - תרל&quot;ה, [[קונטרס דרושי חתונה - תרל&quot;ה]].<br /> *'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - &quot;משה קיבל תורה מסיני&quot; - תר&quot;ם<br /> *'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.<br /> *'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.<br /> *'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ&quot;א.}}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> *'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].<br /> *'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הרבי]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br /> *'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש&quot;ס/רמב&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב&quot;ם]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> {{גלריה ציור שער}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=563619 2022-09-04T11:03:41Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי מלך המשיח שהוא כמו שער ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שער ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא גם שער ספרי ה[[בעל שם טוב]] ו[[מהגיד ממזריטש]] (וכן השער של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הוא גם השער של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]] אב הרבי שליט&quot;א).}}, בשער מופיע &quot;מספר ההיכל&quot;, ו&quot;מספר השער&quot;, ענין זה נקרא &quot;קובץ שלשלת האור&quot;{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי&quot;א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה &quot;קובץ שלשלת המאור&quot;, אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם &quot;[[הארה]]&quot; ממנו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/106.htm עיין שם].}}.<br /> <br /> ==ההיכל==<br /> בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש&quot;ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]], היכל רביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==שער==<br /> <br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].<br /> *'''שער שני''' - [[צוואת הריב&quot;ש]].<br /> ===השערים בספרי [[המגיד ממזריטש]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br /> *'''שער שני''' - [[אור תורה]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].<br /> *'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער ששי''' - [[סידור עם דא&quot;ח]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך א'.<br /> *'''שער עשירי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח.<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ו, תקס&quot;ט.<br /> *'''שער שנים עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ז.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער ארבע עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ד, תקס&quot;ה כרך א'.<br /> *'''שער חמשה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה כרך ב'.<br /> *'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים]].<br /> *'''שער שמונה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג.<br /> *'''שער תשעה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תק&quot;ע.<br /> *'''שער עשרים''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך ב'.<br /> *'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br /> *'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - ענינים]].<br /> *'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - מארז&quot;ל]].<br /> *'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נ&quot;ך|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נביאים]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים.<br /> *'''שער עשרים ושש''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;א.<br /> *'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב.<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[אמרי בינה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]], [[שערי תשובה]], [[דרך חיים|דרך חיים]], [[שערי אורה]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]].<br /> *'''שער שני''' - [[תורת חיים]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].<br /> *'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br /> *'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמר - &quot;אדם כי יקריב&quot;, מאמרים - &quot;יפה שעה אחת בתשובה ומעש&quot;ט. להבין מארז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח כו'&quot;<br /> *'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמר - &quot;אשר ברא&quot;, מאמר - &quot;בכ&quot;ה בכסלו יומי דחנוכה&quot;, מאמר - &quot;דוד לדור&quot;, מאמר - &quot;להבין ענין קי&quot;ס&quot;<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] - אורח חיים.<br /> *'''שער שני''' - שאלות ותשובות - יורה דעה.<br /> *'''שער שלישי''' - שאלות ותשובות - אבן העזר.<br /> *'''שער רביעי''' - שאלות ותשובות - חושן משפט.<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש&quot;ס]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] - פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br /> *'''שער עשירי''' - אור התורה - נביאים וכתובים.<br /> *'''שער אחד עשר''' - אור התורה - מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - אור התורה - מאמרי רז&quot;ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. אור התורה סידור (תפילה).<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל&quot;ג.<br /> ;[[לקוטי תורה - תורת שמואל|לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]<br /> *'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].<br /> *'''שער שני''' - ד&quot;ה והחרים [[תרל&quot;א]].<br /> *'''שער שלישי''' - תרל&quot;ו.<br /> *'''שער רביעי''' - תרל&quot;ז (המשך 'וככה').<br /> *'''שער חמישי''' - ד&quot;ה חייב אדם לברך - [[תרל&quot;ח]].<br /> *'''שער ששי''' - המשך; &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - המשך; &quot;מצה זו&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שמיני''' - המשך; &quot;יונתי&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ&quot;ו-ל&quot;ג.<br /> *'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל&quot;ח, תרל&quot;ט ותרמ&quot;א.<br /> *'''שער שלושים ושנים''' - תרל&quot;ד, מאמר - &quot;ולקחתם לכם&quot; - שמיני עצרת תרל&quot;ב.<br /> *'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אגרות קודש]].<br /> *'''שער שלושים וארבעה''' - תרל&quot;ה, [[קונטרס דרושי חתונה - תרל&quot;ה]].<br /> *'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - &quot;משה קיבל תורה מסיני&quot; - תר&quot;ם<br /> *'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.<br /> *'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.<br /> *'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ&quot;א.}}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> *'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].<br /> *'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הרבי]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br /> *'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש&quot;ס/רמב&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב&quot;ם]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> {{גלריה ציור שער}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=563618 2022-09-04T11:03:21Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי מלך המשיח שהוא כמו שער ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שער ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא גם שער ספרי ה[[בעל שם טוב]] ו[[מהגיד ממזריטש]] (וכן השער של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הוא גם השער של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]] אב הרבי שליט&quot;א).}}, בשער מופיע &quot;מספר ההיכל&quot;, ו&quot;מספר השער&quot;, ענין זה נקרא &quot;קובץ שלשלת האור&quot;{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי&quot;א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה &quot;קובץ שלשלת המאור&quot;, אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם &quot;[[הארה]]&quot; ממנו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/106.htm עיין שם]}}.<br /> <br /> ==ההיכל==<br /> בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש&quot;ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]], היכל רביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==שער==<br /> <br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].<br /> *'''שער שני''' - [[צוואת הריב&quot;ש]].<br /> ===השערים בספרי [[המגיד ממזריטש]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br /> *'''שער שני''' - [[אור תורה]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].<br /> *'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער ששי''' - [[סידור עם דא&quot;ח]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך א'.<br /> *'''שער עשירי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח.<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ו, תקס&quot;ט.<br /> *'''שער שנים עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ז.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער ארבע עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ד, תקס&quot;ה כרך א'.<br /> *'''שער חמשה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה כרך ב'.<br /> *'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים]].<br /> *'''שער שמונה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג.<br /> *'''שער תשעה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תק&quot;ע.<br /> *'''שער עשרים''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך ב'.<br /> *'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br /> *'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - ענינים]].<br /> *'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - מארז&quot;ל]].<br /> *'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נ&quot;ך|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נביאים]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים.<br /> *'''שער עשרים ושש''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;א.<br /> *'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב.<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[אמרי בינה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]], [[שערי תשובה]], [[דרך חיים|דרך חיים]], [[שערי אורה]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]].<br /> *'''שער שני''' - [[תורת חיים]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].<br /> *'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br /> *'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמר - &quot;אדם כי יקריב&quot;, מאמרים - &quot;יפה שעה אחת בתשובה ומעש&quot;ט. להבין מארז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח כו'&quot;<br /> *'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמר - &quot;אשר ברא&quot;, מאמר - &quot;בכ&quot;ה בכסלו יומי דחנוכה&quot;, מאמר - &quot;דוד לדור&quot;, מאמר - &quot;להבין ענין קי&quot;ס&quot;<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] - אורח חיים.<br /> *'''שער שני''' - שאלות ותשובות - יורה דעה.<br /> *'''שער שלישי''' - שאלות ותשובות - אבן העזר.<br /> *'''שער רביעי''' - שאלות ותשובות - חושן משפט.<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש&quot;ס]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] - פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br /> *'''שער עשירי''' - אור התורה - נביאים וכתובים.<br /> *'''שער אחד עשר''' - אור התורה - מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - אור התורה - מאמרי רז&quot;ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. אור התורה סידור (תפילה).<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל&quot;ג.<br /> ;[[לקוטי תורה - תורת שמואל|לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]<br /> *'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].<br /> *'''שער שני''' - ד&quot;ה והחרים [[תרל&quot;א]].<br /> *'''שער שלישי''' - תרל&quot;ו.<br /> *'''שער רביעי''' - תרל&quot;ז (המשך 'וככה').<br /> *'''שער חמישי''' - ד&quot;ה חייב אדם לברך - [[תרל&quot;ח]].<br /> *'''שער ששי''' - המשך; &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - המשך; &quot;מצה זו&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שמיני''' - המשך; &quot;יונתי&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ&quot;ו-ל&quot;ג.<br /> *'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל&quot;ח, תרל&quot;ט ותרמ&quot;א.<br /> *'''שער שלושים ושנים''' - תרל&quot;ד, מאמר - &quot;ולקחתם לכם&quot; - שמיני עצרת תרל&quot;ב.<br /> *'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אגרות קודש]].<br /> *'''שער שלושים וארבעה''' - תרל&quot;ה, [[קונטרס דרושי חתונה - תרל&quot;ה]].<br /> *'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - &quot;משה קיבל תורה מסיני&quot; - תר&quot;ם<br /> *'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.<br /> *'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.<br /> *'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ&quot;א.}}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> *'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].<br /> *'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הרבי]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br /> *'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש&quot;ס/רמב&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב&quot;ם]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> {{גלריה ציור שער}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=563617 2022-09-04T11:02:40Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שער_ספרי_הרבי.gif |שמאל|ממוזער|250px|דף השער של הספר [[לקוטי שיחות]]]]<br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי מלך המשיח שהוא כמו שער ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שער ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא גם שער ספרי ה[[בעל שם טוב]] ו[[מהגיד ממזריטש]] (וכן השער של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הוא גם השער של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]] אב הרבי שליט&quot;א).}}, בשער מופיע &quot;מספר ההיכל&quot;, ו&quot;מספר השער&quot;, ענין זה נקרא &quot;קובץ שלשלת האור&quot;{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי&quot;א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה &quot;קובץ שלשלת המאור&quot;, אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם &quot;[[הארה]]&quot; ממנו [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/16/106.htm עיין שם]}}.<br /> <br /> ==ההיכל==<br /> בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש&quot;ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]], היכל רביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> ==שער==<br /> <br /> לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[כתר שם טוב]].<br /> *'''שער שני''' - [[צוואת הריב&quot;ש]].<br /> ===השערים בספרי [[המגיד ממזריטש]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].<br /> *'''שער שני''' - [[אור תורה]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר התניא]].<br /> *'''שער שני''' - [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[לקוטי תורה]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער ששי''' - [[סידור עם דא&quot;ח]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - אתהלך ליאזנא]]<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך א'.<br /> *'''שער עשירי''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ח.<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ו, תקס&quot;ט.<br /> *'''שער שנים עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ז.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שער ארבע עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ד, תקס&quot;ה כרך א'.<br /> *'''שער חמשה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ה כרך ב'.<br /> *'''שער ששה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - הקצרים]].<br /> *'''שער שמונה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ג.<br /> *'''שער תשעה עשר''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תק&quot;ע.<br /> *'''שער עשרים''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקס&quot;ב כרך ב'.<br /> *'''שער עשרים ואחד''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - פרשיות ומועדים]].<br /> *'''שער עשרים ושנים''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - ענינים]].<br /> *'''שער עשרים ושלושה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - מארז&quot;ל]].<br /> *'''שער עשרים וארבעה''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נ&quot;ך|מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - נביאים]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - כתובים.<br /> *'''שער עשרים ושש''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;א.<br /> *'''שער עשרים ושבע''' - מאמרי אדמו&quot;ר הזקן - תקע&quot;ב.<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ראשון''' - [[אמרי בינה]], [[נר מצוה ותורה אור (ספר)|נר מצוה ותורה אור]], [[שערי תשובה]], [[דרך חיים|דרך חיים]], [[שערי אורה]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]].<br /> *'''שער שני''' - [[תורת חיים]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[פירוש המילות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[פוקח עוורים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ביאורי הזוהר]].<br /> *'''שער ששי''' - מאמר מזמור שיר ליום השבת<br /> *'''שער שביעי''' - [[קונטרס בד קודש]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער תשיעי''' - מאמר - &quot;אדם כי יקריב&quot;, מאמרים - &quot;יפה שעה אחת בתשובה ומעש&quot;ט. להבין מארז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח כו'&quot;<br /> *'''שער עשירי''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *'''שער אחד עשר''' - מאמר - &quot;אשר ברא&quot;, מאמר - &quot;בכ&quot;ה בכסלו יומי דחנוכה&quot;, מאמר - &quot;דוד לדור&quot;, מאמר - &quot;להבין ענין קי&quot;ס&quot;<br /> }}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר צמח צדק|שאלות ותשובות]] - אורח חיים.<br /> *'''שער שני''' - שאלות ותשובות - יורה דעה.<br /> *'''שער שלישי''' - שאלות ותשובות - אבן העזר.<br /> *'''שער רביעי''' - שאלות ותשובות - חושן משפט.<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר צמח צדק|חידושים על הש&quot;ס]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר צמח צדק|פסקי דינים]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[דרך מצותיך]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] - פרשיות, [[ספר החקירה (דרך אמונה)|ספר החקירה]], [[שער המילואים]].<br /> *'''שער עשירי''' - אור התורה - נביאים וכתובים.<br /> *'''שער אחד עשר''' - אור התורה - מגילות, רשימות על שיר השירים, קהלת, רות.<br /> *'''שער שלושה עשר''' - [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - אור התורה - מאמרי רז&quot;ל ענינים. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].<br /> *'''שער חמשה עשר''' - [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. אור התורה סידור (תפילה).<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''שער ארבעה עשר''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]].<br /> *'''שער עשרים וחמשה''' - מאמר שופטים ושוטרים תרל&quot;ג.<br /> ;[[לקוטי תורה - תורת שמואל|לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]<br /> *'''שער ראשון''' - [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].<br /> *'''שער שני''' - ד&quot;ה והחרים [[תרל&quot;א]].<br /> *'''שער שלישי''' - תרל&quot;ו.<br /> *'''שער רביעי''' - תרל&quot;ז (המשך 'וככה').<br /> *'''שער חמישי''' - ד&quot;ה חייב אדם לברך - [[תרל&quot;ח]].<br /> *'''שער ששי''' - המשך; &quot;זאת חנוכת המזבח&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - המשך; &quot;מצה זו&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער שמיני''' - המשך; &quot;יונתי&quot; - תר&quot;ם.<br /> *'''שער תשיעי-ששה עשר''' - תרכ&quot;ו-ל&quot;ג.<br /> *'''שער עשרים-עשרים ושנים''' - תרל&quot;ח, תרל&quot;ט ותרמ&quot;א.<br /> *'''שער שלושים ושנים''' - תרל&quot;ד, מאמר - &quot;ולקחתם לכם&quot; - שמיני עצרת תרל&quot;ב.<br /> *'''שער שלושים ושלושה''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אגרות קודש]].<br /> *'''שער שלושים וארבעה''' - תרל&quot;ה, [[קונטרס דרושי חתונה - תרל&quot;ה]].<br /> *'''שער שלושים וחמשה''' - מאמר - &quot;משה קיבל תורה מסיני&quot; - תר&quot;ם<br /> *'''שער שלושים וששה''' - מאמר כי בועליך עושיך.<br /> *'''שער שלושים ושבעה''' - ספר דרושי חתונה.<br /> *'''שער שלושים ושמונה''' - תרמ&quot;א.}}<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[חנוך לנער (קונטרס)]].<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס התפילה]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[קונטרס ומעין מבית ה']].<br /> *'''שער רביעי''' - [[קונטרס עץ החיים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[קונטרס העבודה]].<br /> *'''שער שישי''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> *'''שער שביעי''' - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> בשונה משאר ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתייחד בכך שכתביו מודפסים עם שני סוגי ציורים על הדף שער, האחד מיועד לספרים, והשני לקונטרסים.<br /> *'''שער ראשון''' - [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שני''' - [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[ספר הזכרונות]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[ספר הקיצורים]].<br /> <br /> ===השערים בספרי [[הרבי]]===<br /> *'''שער ראשון''' - [[מאמרים]], (מלוקט).<br /> *'''שער שני''' - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> *'''שער שלישי''' - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].<br /> *'''שער רביעי''' - [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].<br /> *'''שער חמישי''' - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].<br /> *'''שער שישי''' - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש&quot;ס/רמב&quot;ם.<br /> *'''שער שביעי''' - [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב&quot;ם]].<br /> *'''שער שמיני''' - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].<br /> *'''שער תשיעי''' - [[תורת מנחם - התוועדויות]].<br /> <br /> {{גלריה ציור שער}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ספר [[שערי לימוד החסידות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562959 2022-08-30T09:52:57Z

<p>פרנגיפני: /* לאחר חתונתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו.<br /> <br /> הרבנית שטערנא שרה יסדה אגודת נשים (״דאמען־פעראיין״) עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. <br /> ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, עיין {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672|עמוד=1}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ===מגילת חייו של הרב מליאדי===<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562958 2022-08-30T09:52:15Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו.<br /> <br /> הרבנית שטערנא שרה יסדה אגודת נשים (״דאמען־פעראיין״) עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. <br /> ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, עיין {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672|עמוד=1}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562957 2022-08-30T09:51:19Z

<p>פרנגיפני: /* לאחר חתונתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו.<br /> <br /> הרבנית שטערנא שרה יסדה אגודת נשים (״דאמען־פעראיין״) עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. <br /> ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, עיין {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672|עמוד=1}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562956 2022-08-30T09:48:31Z

<p>פרנגיפני: /* לאחר חתונתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים (״דאמען־פעראיין״) עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, עיין<br /> {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672|עמוד=1}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562955 2022-08-30T09:47:48Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, עיין<br /> {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672|עמוד=1}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562954 2022-08-30T09:47:16Z

<p>פרנגיפני: /* לאחר חתונתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad vol. 3'', pp. 198-204. ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, עיין<br /> {{היברובוקס|[[יהושע מונדשיין]]|כרם חב&quot;ד גליון שלישי|23672|עמוד=1}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562953 2022-08-30T09:43:47Z

<p>פרנגיפני: /* לאחר חתונתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt; . Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad'', pp. 198-204. ״דאמען־פעראיין״ [אגודת־נשים], תער״ב, כרם חב״ד<br /> [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/04/5ca5e0d1d4808_1554374865.pdf col.org.il]&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=562951 2022-08-30T09:40:08Z

<p>פרנגיפני: /* לאחר חתונתה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]<br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' ([[ט&quot;ו בטבת]] [[תרי&quot;ט]] – [[י&quot;ג בשבט]] [[תש&quot;ב]]) אשתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;.<br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה.<br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> [[קובץ:הרבנית שטערנא שרה 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל]]<br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].&lt;ref&gt;Mondshine, Y. (1987). Damen Farein [Agudas Nashim] - 1912, ''Kerem Chabad'', pp. 198-204.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. הייתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אביה, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> * אמה, הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> * בעלה, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> * בנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * אחיה, ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> * אחותה, הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=562944 2022-08-30T05:08:43Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>הגב' '''נחמה גרייזמן''' ([[ד' בכסלו]] [[תשי&quot;ג]] - [[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]]) היה שליחה ומחברת ספרים חינוכיים,&lt;ref&gt;Loewenthal, N. (2000). 'Daughter/wife of Hasid' — or: 'Hasidic woman'? ''Jewish Studies 40'', 21-28.&lt;/ref&gt; היא הייתה אשת הרב [[שמואל גרייזמן]] יושב ראש ועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ד' כסלו]] [[תשי&quot;ג]] לאביה הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ולרעיתו מרת העניא ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> בו' כסלו [[תשל&quot;ה]] התחתנה עם בעלה הרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויושב ראש הועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלחה יחד עם בעלה ל[[צפת]] בשליחות [[הרבי]], ולאחר מכן עברו ל[[ירושלים]].<br /> <br /> במשך השנים קיימה עשרות שיעורי תורה וקירבה רבים ליהדות, שיעוריה נדפסו בספרים בעיניה של אשה וחכמת ליבה של נחמה גרייזמן.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]] ילדה את בנה העשירי וכעבור מספר שעות הלכה לעולמה. הוא נקרא על שמה [[נחמיה גרייזמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הוקם אתר 'נר נחמה' לעילוי נשמתה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> * '''האנתולוגיה של נחמה גרייזמן''', חכמת החיים שלה מלוקטת, יו&quot;ל על ידי [[מכון חיה מושקא להפצת החסידות]], תשנ&quot;ג (אנגלית), תשנ&quot;ה (עברית)<br /> * '''בעיניה של אישה''', שיעוריה של נחמה גרייזמן. יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות, תש&quot;ס<br /> * '''חכמת לבה של נחמה גרייזמאן''', מאמרים שכתבה ושיעורים שמסרה, יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *בעלה, הרב [[שמואל גרייזמן]]<br /> <br /> ;בניה:<br /> *הרב חיים גרייזמן, [[שליח]] [[הרבי]] בשטוקהולם, שוודיה.<br /> *הרב מנחם מענדל גרייזמן, שליח הרבי ברוג'רס, ארקנסו, ארה&quot;ב.<br /> *הרב יעקב גרייזמן, [[צפת]].<br /> *הת' משה גרייזמן.<br /> *הרב לוי יצחק גרייזמן, [[קראון הייטס]].<br /> *הת' זושא גרייזמן.<br /> *הרב יוסף גרייזמן, אלעד, ישראל.<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]], ר&quot;מ ב[[ישיבה קטנה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ;בנותיה:<br /> *גב' פייגי, רעיית הרב [[שניאור קורץ]], שלוחי הרבי במיתר, ישראל.<br /> *גב' דיני, רעיית הרב שניאור רסקין, שלוחי הרבי באלפי מנשה, ישראל.<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשים|גרייזמן נחמה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=562943 2022-08-30T04:55:18Z

<p>פרנגיפני: /* משפחתה */</p> <hr /> <div>הגב' '''נחמה גרייזמן''' ([[ד' בכסלו]] [[תשי&quot;ג]] - [[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]]) אשת הרב [[שמואל גרייזמן]] יושב ראש ועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].&lt;ref&gt;Loewenthal, N. (2000). 'Daughter/wife of Hasid' — or: 'Hasidic woman'? ''Jewish Studies 40'', 21-28.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ד' כסלו]] [[תשי&quot;ג]] לאביה הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ולרעיתו מרת העניא ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> בו' כסלו [[תשל&quot;ה]] התחתנה עם בעלה הרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויושב ראש הועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלחה יחד עם בעלה ל[[צפת]] בשליחות [[הרבי]], ולאחר מכן עברו ל[[ירושלים]].<br /> <br /> במשך השנים קיימה עשרות שיעורי תורה וקירבה רבים ליהדות, שיעוריה נדפסו בספרים בעיניה של אשה וחכמת ליבה של נחמה גרייזמן.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]] ילדה את בנה העשירי וכעבור מספר שעות הלכה לעולמה. הוא נקרא על שמה [[נחמיה גרייזמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הוקם אתר 'נר נחמה' לעילוי נשמתה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> * '''האנתולוגיה של נחמה גרייזמן''', חכמת החיים שלה מלוקטת, יו&quot;ל על ידי [[מכון חיה מושקא להפצת החסידות]], תשנ&quot;ג (אנגלית), תשנ&quot;ה (עברית)<br /> * '''בעיניה של אישה''', שיעוריה של נחמה גרייזמן. יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות, תש&quot;ס<br /> * '''חכמת לבה של נחמה גרייזמאן''', מאמרים שכתבה ושיעורים שמסרה, יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *בעלה, הרב [[שמואל גרייזמן]]<br /> <br /> ;בניה:<br /> *הרב חיים גרייזמן, [[שליח]] [[הרבי]] בשטוקהולם, שוודיה.<br /> *הרב מנחם מענדל גרייזמן, שליח הרבי ברוג'רס, ארקנסו, ארה&quot;ב.<br /> *הרב יעקב גרייזמן, [[צפת]].<br /> *הת' משה גרייזמן.<br /> *הרב לוי יצחק גרייזמן, [[קראון הייטס]].<br /> *הת' זושא גרייזמן.<br /> *הרב יוסף גרייזמן, אלעד, ישראל.<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]], ר&quot;מ ב[[ישיבה קטנה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ;בנותיה:<br /> *גב' פייגי, רעיית הרב [[שניאור קורץ]], שלוחי הרבי במיתר, ישראל.<br /> *גב' דיני, רעיית הרב שניאור רסקין, שלוחי הרבי באלפי מנשה, ישראל.<br /> <br /> {{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשים|גרייזמן נחמה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=562942 2022-08-30T04:53:24Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>הגב' '''נחמה גרייזמן''' ([[ד' בכסלו]] [[תשי&quot;ג]] - [[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]]) אשת הרב [[שמואל גרייזמן]] יושב ראש ועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].&lt;ref&gt;Loewenthal, N. (2000). 'Daughter/wife of Hasid' — or: 'Hasidic woman'? ''Jewish Studies 40'', 21-28.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> נולדה ב[[ד' כסלו]] [[תשי&quot;ג]] לאביה הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ולרעיתו מרת העניא ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> בו' כסלו [[תשל&quot;ה]] התחתנה עם בעלה הרב [[שמואל גרייזמן]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ויושב ראש הועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלחה יחד עם בעלה ל[[צפת]] בשליחות [[הרבי]], ולאחר מכן עברו ל[[ירושלים]].<br /> <br /> במשך השנים קיימה עשרות שיעורי תורה וקירבה רבים ליהדות, שיעוריה נדפסו בספרים בעיניה של אשה וחכמת ליבה של נחמה גרייזמן.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג בשבט]] [[תשנ&quot;ב]] ילדה את בנה העשירי וכעבור מספר שעות הלכה לעולמה. הוא נקרא על שמה [[נחמיה גרייזמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הוקם אתר 'נר נחמה' לעילוי נשמתה.<br /> <br /> ==ספרים==<br /> * '''האנתולוגיה של נחמה גרייזמן''', חכמת החיים שלה מלוקטת, יו&quot;ל על ידי [[מכון חיה מושקא להפצת החסידות]], תשנ&quot;ג (אנגלית), תשנ&quot;ה (עברית)<br /> * '''בעיניה של אישה''', שיעוריה של נחמה גרייזמן. יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות, תש&quot;ס<br /> * '''חכמת לבה של נחמה גרייזמאן''', מאמרים שכתבה ושיעורים שמסרה, יו&quot;ל על ידי מכון חיה מושקא להפצת החסידות<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> *בעלה, הרב [[שמואל גרייזמן]]<br /> <br /> ;בניה:<br /> *הרב חיים גרייזמן, [[שליח]] [[הרבי]] בשטוקהולם, שוודיה.<br /> *הרב מנחם מענדל גרייזמן, שליח הרבי ברוג'רס, ארקנסו, ארה&quot;ב.<br /> *הרב יעקב גרייזמן, [[צפת]].<br /> *הת' משה גרייזמן.<br /> *הרב לוי יצחק גרייזמן, [[קראון הייטס]].<br /> *הת' זושא גרייזמן.<br /> *הרב יוסף גרייזמן, אלעד, ישראל.<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]], ר&quot;מ ב[[ישיבה קטנה חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ;בנותיה:<br /> *גב' פייגי, רעיית הרב [[שניאור קורץ]], שלוחי הרבי במיתר, ישראל.<br /> *גב' דיני, רעיית הרב שניאור רסקין, שלוחי הרבי באלפי מנשה, ישראל.<br /> <br /> [[קטגוריה:נשים|גרייזמן נחמה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7_%D7%90%D7%A4_%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=464917 2021-03-11T02:51:18Z

<p>פרנגיפני: /* מילות השיר עם תרגום לעברית */</p> <hr /> <div>'''Wake up Yidden''' - '''ווייק אפ יידן''' הוא שיר לילדים ב[[אנגלית]] המתאר את הציפיה וההכנה לגאולה ולקבלת פני משיח צדקנו. השיר זכה לעידודים נמרצים מ[[הרבי]] בעת ה[[התוועדויות]].<br /> <br /> ==היסטוריית הניגון==<br /> מילות השיר חוברו על ידי הרב [[יצחק מאיר קגן]] בשנות הלמ&quot;דים, והותאמו למנגינת מארש שמקורה ב[[חסידי פולין]]{{הערה|ב[[תשס&quot;ב|שנת המאה]] לרבי חיבר הת' [[אלעזר פרץ]] למנגינה זו את המילים &quot;[[מאה שנה (ניגון)|מאה שנה לרבי מלך המשיח שליט&quot;א&quot;]].}}. השיר חובר בקעמפ [[גן ישראל]] ב[[מונטריאול]] ועל שמו הופץ תקליט עם שירים נוספים, המבוצע בידי מקהלת צליל וזמר.<br /> <br /> ניגון זה הושר בפני הרבי פעמים רבות, והרבי עודדו בחזקה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] [[מקהלת צבאות ה']] ביצעה את הניגון בכנס [[י&quot;א ניסן]] בביצוע חדש.<br /> <br /> ==מילות השיר עם תרגום לעברית==<br /> {|<br /> | valign=&quot;top&quot; style = &quot;width:28em;&quot;|<br /> {{יישור טקסט|שמאל|<br /> {{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}'''Wake up yidden,<br /> <br /> From this dream of golus<br /> <br /> Get ready to greet moshiach tzidkeinu<br /> <br /> Geulah is coming,<br /> <br /> Swiftly towards us,<br /> <br /> Hinei ze oimed achar kosleinu!<br /> <br /> There will be no more wars,<br /> <br /> No more the lions' roars<br /> <br /> U'molo ho'oretz deyoh<br /> <br /> In a mikdosh built of flames,<br /> <br /> We'll give thanks to his name<br /> <br /> And march to the geulah with the rebbe shlit&quot;a.<br /> '''}}<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}ווֵייק אַפ יִידְן<br /> <br /> :פרוֹם דיס דרים אוֹף גלות<br /> <br /> :גֶט רֶדי טוּ גריט משיח צדקנו<br /> <br /> :גאולה איז קַמינְג<br /> <br /> :סוויפטלי טוווֹרדס אַס<br /> <br /> :הנה זה עומד אחר כותלנו<br /> <br /> :דֶ'ר וויל בי נוֹ מוֹר וווֹרס<br /> <br /> :נוֹ מוֹר דֶ'ה לַיֶנס רוֹרס<br /> <br /> :ומלאה הארץ דעה<br /> <br /> :אין א מקדש בּילט אוף פלֵיימס<br /> <br /> :וויל גיב טֶ'נקס טוּ היז ניים<br /> <br /> :אֶנד מַרש טו דֶ'ה גאולה וויס' דֶ'ה רבי שליט&quot;א!<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עורו יהודים,<br /> <br /> :מ[[חלום]] הגלות,<br /> <br /> :היכונו לקבל את משיח צדקנו.<br /> <br /> :הגאולה מגיעה<br /> <br /> :במהירות לעברנו,<br /> <br /> :הנה זה עומד אחר כותלנו!<br /> <br /> :לא יהיו עוד מלחמות,<br /> <br /> :לא עוד שאגות האריה,<br /> <br /> :ומלאה הארץ דעה.<br /> <br /> :במקדש הבנוי מלהבות,<br /> <br /> :ניתן תודה לשמו<br /> <br /> :ונצעד לגאולה עם הרבי שליט&quot;א!<br /> <br /> |}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=2022 לשמיעת השיר] בביצוע מקהלת צליל וזמר {{צליל}}{{אינפו|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני נצחון]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=436006 2020-12-07T22:08:16Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|225px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד. <br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. <br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> <br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. <br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|225px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. היתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> <br /> '''אביה:''' רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> '''אמה:''' הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. <br /> <br /> '''בעלה:''' [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''בנה:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> '''אחיה:''' ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> <br /> '''אחותה:''' הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> === גלריית תמונות === <br /> &lt;gallery&gt;<br /> שטערנא שרה.jpg|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]] [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=436005 2020-12-07T22:03:45Z

<p>פרנגיפני: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|225px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד. <br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|225px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. <br /> באותה השנה [[י' סיון]] [[תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. בראותו קופסה מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי [[המהר&quot;ש]] לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי [[המהר&quot;ש]] ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> <br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה [[הרבי הריי&quot;צ]] למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון ו[[צעקה]] במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר]] [[ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. <br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|225px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר [[תהלים]] קודם התפילה ולאחריה, ללמוד [[מדרש]], אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר [[שבת קודש]] פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה באותה עת בשיקגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט]] [[תש&quot;ב]]. היתה הראשונה שנטמנה ב[[חלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, שנרכשה יומיים בלבד קודם לכן. מאוחר יותר, נטמנו בסמוך אליה שאר הרבניות ממשפחת רבותינו נשיאינו, וכן הוקם בסמוך למצבתה האהל של בנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> <br /> '''אביה:''' רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> '''אמה:''' הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. <br /> <br /> '''בעלה:''' [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''בנה:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> '''אחיה:''' ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> <br /> '''אחותה:''' הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]] [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=435998 2020-12-07T21:22:53Z

<p>פרנגיפני: /* גלריית תמונות */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שלום דובער שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר&quot;פ]]<br /> |מקום פטירה=רוסטוב<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=אדמו&quot;ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}<br /> <br /> '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הרש&quot;ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ&quot;א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] (21 במרץ 1920)) הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] בעולם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ&quot;א]] נולד רבי שלום דובער לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר&quot;כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: &quot;רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה&quot;, ואדמו&quot;ר האמצעי הוסיף: &quot;ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו&quot;. אמה הוסיפה: &quot;רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?&quot; וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י&quot;ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר: &quot;ויהיה לך בן טוב&quot; והאיש הזקן אמר: &quot;אמן, כן יאמר ה'&quot;. אמה סיימה: &quot;סבא, ברך אותה&quot; והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] בשנת [[תרכ&quot;א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת אדמו&quot;ר הצמח צדק מיום [[כ&quot;ז בחשוון]].<br /> <br /> ===תספורת והכנסה ל&quot;חדר&quot;===<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ&quot;ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אמר הסבא אדמו&quot;ר הצמח צדק לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר, כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד, ואדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: <br /> <br /> {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו&quot;ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}.<br /> <br /> כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב&quot;[[חדר]]&quot; שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו&quot;ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד|בגדים]] של הילדים, קרא אדמו&quot;ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.<br /> <br /> מידי יום היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> ====השידוך====<br /> בילדותו שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב רבות בבית סביו אדמו&quot;ר הצמח צדק. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו [[שטערנא שרה]]. אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל ר' יוסף יצחק את אביו: &quot;שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה&quot;? השיבו אביו: &quot;זה הקטן יגדל ממך&quot;!{{הערה|על פי השמועה.}} <br /> <br /> ביום [[י' סיוון]] [[תרכ&quot;ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - אדמו&quot;ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה ב[[ביאת המשיח]]).<br /> <br /> בתקופה שקדמה לחתונה הורה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב.<br /> <br /> כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו&quot;ר מהר&quot;ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה [[אוורוטש]] (מקום מגורי אבי הכלה).<br /> <br /> ====החתונה====<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת. <br /> <br /> בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא&quot;ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: &quot;עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.<br /> <br /> ====שבע ברכות====<br /> רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה&quot;שבת שבע ברכות&quot;, אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ&quot;ש, כשחזר אמר לו אביו, &quot;יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו&quot;ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו&quot;ר הזקן), עם לב מבין&quot;.<br /> <br /> עם היות שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטש, אך אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי שלוש פעמים.<br /> <br /> מיד לאחר החתונה אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש&quot;ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה [[דא&quot;ח]] ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> ביום [[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הסתלק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז&quot;א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט&quot;ז בתשרי]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;כתר יתנו לך&quot;{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל אצל אדמורי חב&quot;ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).<br /> <br /> בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ביום פטירת אביו, אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 469 ואילך).}}.<br /> <br /> לקהילת חסידי חב&quot;ד היה מאוד חשוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: &quot;[[אדמו&quot;ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?&quot; כששמע זאת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת [[תר&quot;נ]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו&quot;רים והרבנים, כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.<br /> ===ייסוד ישיבת תומכי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קרא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו &quot;[[תמימים]]&quot; יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]], בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.<br /> <br /> שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז&quot;ל]] &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו&quot;{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].<br /> <br /> ===אסיפת הרבנים עת&quot;ר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]]}}<br /> בשנת [[תר&quot;ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.<br /> <br /> באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.<br /> <br /> תחת הנהגתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.<br /> <br /> ==בריאותו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.<br /> ב[[כסלו]] [[תרנ&quot;א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ&quot;ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. <br /> <br /> ===ביקורו אצל פרופסור פרויד===<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ג]] (1903) נסע הרבי ל[[ווינה]] עם בנו הרבי הריי&quot;צ ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש&quot;ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעיל.<br /> <br /> בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי הרבי הריי&quot;צ מובאים שני תיאורים לשיחות בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש&quot;ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח', מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר על כך &quot;המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיג&quot; והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו נחת רוח{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי תשכ&quot;ב}}‏.<br /> <br /> ==אחרית ימיו==<br /> === המעבר לרוסטוב ===<br /> {{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ו]] עזב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את ליובאוויטש ועבר ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> בחורף [[תר&quot;פ]] כבשו הבולשביקים את רוסטוב, לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.<br /> <br /> בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש&quot;ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] לפנות בוקר, הסתלק{{הערה|לאחר זמן כתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}.<br /> <br /> הרבי נטמן ב[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|קברו]] ב[[בית העלמין]] היהודי ברוסטוב, ובשנת [[תרצ&quot;ט]], בעקבות כוונת [[השלטון הקומוניסטי]] להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחר.<br /> <br /> לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==שלוחיו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו. כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] בבוכרה.<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}<br /> [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם היתה בשנת [[תר&quot;פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר היתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו כיום{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש&quot;נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;}}.<br /> <br /> [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש&quot;ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב&quot;ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב &quot;'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס&quot;ח מאי (אייר)'''&quot;, והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> #'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק &quot;מן המיצר קראתי י־ה&quot;{{הערה|תהלים קיח, ה.}}.<br /> #'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].<br /> #'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו&quot;ר הרש&quot;] ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].יצאו לאור בששה כרכים.<br /> *'''[[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] במהלך שנות נשיאותו. <br /> *'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.<br /> *'''[[הגהות לד&quot;ה פתח אליהו - תרנ&quot;ח]]'''.<br /> <br /> ;קונטרסים<br /> *'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, העוסקים בביאור הפסוק &quot;ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים&quot; על פי תורת החסידות. <br /> *'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.<br /> *'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עבור תלמידי &quot;תומכי תמימים&quot; ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.<br /> *'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.<br /> <br /> כמו כן, כתב מאמר לספר [[אור לישרים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[קה&quot;ת]] <br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> * [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה&quot;ת, תשע&quot;ב<br /> * הרב [[אלישיב קפלון]], &quot;בתוך הגולה&quot; - [[רוסטוב]]<br /> *'''היכל הבעל שם טוב - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקותו - קובץ מ' שנה י&quot;ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש&quot;פ<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2528 &quot;אני עולה השמימה&quot;] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב - {{חב}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 זכרונות אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב {{PDF}} ניסן תשע&quot;ה<br /> *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש&quot;פ (אנגלית)<br /> <br /> === גלריית תמונות ===<br /> &lt;gallery&gt;<br /> הרשב.jpg|אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> מכתב של אדמור הרשב.jpg||מכתב של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הרש&quot;ב}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=435997 2020-12-07T21:22:12Z

<p>פרנגיפני: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שלום דובער שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר&quot;פ]]<br /> |מקום פטירה=רוסטוב<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אחר=אדמו&quot;ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}<br /> <br /> '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הרש&quot;ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ&quot;א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] (21 במרץ 1920)) הוא האדמו&quot;ר החמישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] בעולם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ&quot;א]] נולד רבי שלום דובער לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבי שמואל]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר&quot;כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: &quot;רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה&quot;, ואדמו&quot;ר האמצעי הוסיף: &quot;ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו&quot;. אמה הוסיפה: &quot;רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?&quot; וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י&quot;ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: &quot;רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה&quot;. אדמו&quot;ר האמצעי אמר: &quot;ויהיה לך בן טוב&quot; והאיש הזקן אמר: &quot;אמן, כן יאמר ה'&quot;. אמה סיימה: &quot;סבא, ברך אותה&quot; והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו&quot;ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ואדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] בשנת [[תרכ&quot;א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת אדמו&quot;ר הצמח צדק מיום [[כ&quot;ז בחשוון]].<br /> <br /> ===תספורת והכנסה ל&quot;חדר&quot;===<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ&quot;ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אמר הסבא אדמו&quot;ר הצמח צדק לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר, כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד, ואדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: <br /> <br /> {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו&quot;ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}.<br /> <br /> כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב&quot;[[חדר]]&quot; שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו&quot;ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד|בגדים]] של הילדים, קרא אדמו&quot;ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.<br /> <br /> מידי יום היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> ====השידוך====<br /> בילדותו שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב רבות בבית סביו אדמו&quot;ר הצמח צדק. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו [[שטערנא שרה]]. אדמו&quot;ר הצמח צדק אמר עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל ר' יוסף יצחק את אביו: &quot;שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה&quot;? השיבו אביו: &quot;זה הקטן יגדל ממך&quot;!{{הערה|על פי השמועה.}} <br /> <br /> ביום [[י' סיוון]] [[תרכ&quot;ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים{{הערה|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - אדמו&quot;ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה ב[[ביאת המשיח]]).<br /> <br /> בתקופה שקדמה לחתונה הורה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב.<br /> <br /> כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו&quot;ר מהר&quot;ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה [[אוורוטש]] (מקום מגורי אבי הכלה).<br /> <br /> ====החתונה====<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת. <br /> <br /> בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא&quot;ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: &quot;עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.<br /> <br /> ====שבע ברכות====<br /> רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה&quot;שבת שבע ברכות&quot;, אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ&quot;ש, כשחזר אמר לו אביו, &quot;יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו&quot;ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו&quot;ר הזקן), עם לב מבין&quot;.<br /> <br /> עם היות שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטש, אך אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי שלוש פעמים.<br /> <br /> מיד לאחר החתונה אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש&quot;ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה [[דא&quot;ח]] ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> ביום [[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הסתלק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז&quot;א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט&quot;ז בתשרי]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;כתר יתנו לך&quot;{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל אצל אדמורי חב&quot;ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).<br /> <br /> בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ביום פטירת אביו, אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ&quot;ג (התוועדויות ח&quot;א ע' 469 ואילך).}}.<br /> <br /> לקהילת חסידי חב&quot;ד היה מאוד חשוב שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: &quot;[[אדמו&quot;ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?&quot; כששמע זאת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת [[תר&quot;נ]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו&quot;רים והרבנים, כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.<br /> ===ייסוד ישיבת תומכי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}<br /> ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קרא אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו &quot;[[תמימים]]&quot; יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]], בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.<br /> <br /> שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז&quot;ל]] &quot;כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו&quot;{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].<br /> <br /> ===אסיפת הרבנים עת&quot;ר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]]}}<br /> בשנת [[תר&quot;ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.<br /> <br /> באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.<br /> <br /> תחת הנהגתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.<br /> <br /> ==בריאותו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.<br /> ב[[כסלו]] [[תרנ&quot;א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ&quot;ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. <br /> <br /> ===ביקורו אצל פרופסור פרויד===<br /> <br /> בחורף [[תרס&quot;ג]] (1903) נסע הרבי ל[[ווינה]] עם בנו הרבי הריי&quot;צ ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש&quot;ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעיל.<br /> <br /> בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי הרבי הריי&quot;צ מובאים שני תיאורים לשיחות בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש&quot;ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח', מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר על כך &quot;המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיג&quot; והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו נחת רוח{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי תשכ&quot;ב}}‏.<br /> <br /> ==אחרית ימיו==<br /> === המעבר לרוסטוב ===<br /> {{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ו]] עזב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את ליובאוויטש ועבר ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> בחורף [[תר&quot;פ]] כבשו הבולשביקים את רוסטוב, לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.<br /> <br /> בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש&quot;ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] לפנות בוקר, הסתלק{{הערה|לאחר זמן כתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}.<br /> <br /> הרבי נטמן ב[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|קברו]] ב[[בית העלמין]] היהודי ברוסטוב, ובשנת [[תרצ&quot;ט]], בעקבות כוונת [[השלטון הקומוניסטי]] להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחר.<br /> <br /> לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==שלוחיו==<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו. כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]], ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] בבוכרה.<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}<br /> [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם היתה בשנת [[תר&quot;פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר היתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו כיום{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש&quot;נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:&quot;...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו&quot;}}.<br /> <br /> [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש&quot;ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב&quot;ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב &quot;'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס&quot;ח מאי (אייר)'''&quot;, והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> #'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק &quot;מן המיצר קראתי י־ה&quot;{{הערה|תהלים קיח, ה.}}.<br /> #'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].<br /> #'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו&quot;ר הרש&quot;] ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].יצאו לאור בששה כרכים.<br /> *'''[[בשעה שהקדימו תער&quot;ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] במהלך שנות נשיאותו. <br /> *'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.<br /> *'''[[הגהות לד&quot;ה פתח אליהו - תרנ&quot;ח]]'''.<br /> <br /> ;קונטרסים<br /> *'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, העוסקים בביאור הפסוק &quot;ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים&quot; על פי תורת החסידות. <br /> *'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.<br /> *'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עבור תלמידי &quot;תומכי תמימים&quot; ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.<br /> *'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.<br /> <br /> כמו כן, כתב מאמר לספר [[אור לישרים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[קה&quot;ת]] <br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> * [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה&quot;ת, תשע&quot;ב<br /> * הרב [[אלישיב קפלון]], &quot;בתוך הגולה&quot; - [[רוסטוב]]<br /> *'''היכל הבעל שם טוב - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקותו - קובץ מ' שנה י&quot;ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש&quot;פ<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2528 &quot;אני עולה השמימה&quot;] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב - {{חב}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 זכרונות אודות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב {{PDF}} ניסן תשע&quot;ה<br /> *'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש&quot;פ (אנגלית)<br /> <br /> === גלריית תמונות ===<br /> &lt;gallery&gt;<br /> הרשב.jpg|הרשב<br /> מכתב של אדמור הרשב.jpg||מכתב של אדמור הרשב<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הרש&quot;ב}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|*]]</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99&diff=435991 2020-12-07T21:13:42Z

<p>פרנגיפני: יצירת דף עם התוכן &quot;{{תבנית:משתמש - אוהב חסידות}}&quot;</p> <hr /> <div>{{תבנית:משתמש - אוהב חסידות}}</div>

פרנגיפני https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99&diff=435990 2020-12-07T21:13:18Z

<p>פרנגיפני: יצירת דף עם התוכן &quot;{{תבנית:משתמש - אוהב חסידות}} לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִ...&quot;</p> <hr /> <div>{{תבנית:משתמש - אוהב חסידות}}<br /> לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.</div>

פרנגיפני