חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל פרידמן (צפת)

2025-09-11T13:27:19Z

פרידבערג: עריכה (נייעס חסר הקשר)

{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
[[קובץ:מני פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל (מני) פרידמן בזאל הישיבה]]
הרב '''מנחם מענדל (מני) פרידמן''' (נולד ב[[י"ז בניסן]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ומשמש בה כמנהל גשמי, משיב בהלכה, ומשגיח זמני.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לרב [[זאב פרידמן]] ולאסתר.

התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]].

בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] את ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבה הקטנה בצפת]], שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, החדורות ברוח של גאולה ומשיח.

{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]

שמואל קורץ

2025-08-28T20:51:20Z

פרידבערג: /* תולדות חיים */ די עם הסופרלטיבים. זה גם לא עלון לגיל הזהב

{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל קורץ''' (נולד ב[[כ"ו טבת]] [[תש"ז]], 1947) הוא תושב [[כפר חב"ד]], וראש משפחת קורץ החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו טבת]] [[תש"ז]] לרב מנחם מענדל ול אלטע חנה פראדל קורץ{{הערה|1=בת ר' דוד קאליש, ובזיווג שני אלמגת ר' נפתלי פרנקל. [https://col.org.il/news/158688 נפטרה בג' כסלו תשפ"ד].}}, ממייסדי הקיבוץ 'חפץ חיים'.

כנער, נכנס בשנת [[תשכ"א]] ללמוד בישיבת 'קול תורה' ב[[ירושלים]], שם נחשף לעולמה של חסידות חב"ד והחל להשתתף בשיעורי תניא שבועיים ובשנת [[תשכ"ג]] כבר ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_065.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

בשנת [[תשכ"ד]]{{הערה|בימי תמימים חלק ג' עמוד 306 נדפס שנכנס ב[[אייר]] תשכ"ג.}} עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד{{הערה|ימי תמימים חלק ג' עמוד 247.}}, ולמד בכיתתו של ר' [[נחום טרבניק]].

בשנת [[תשכ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת צביה, בתו של ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל רסקין]] מעסקני ומייסדי כפר חב"ד, גבאי בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד וממנהלי קופת גמ"ח ומעות חיטים בכפר חב"ד.

לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב"ד]], עבד שנים רבות ב[[חברא קדישא]] בעיר [[תל אביב]], ולאחר פרישתו ל[[גמלאות]], מקדיש את זמנו ללימוד תורה.

רעייתו מרת צביה אחראית על פעילויות הפוגה לוותיקות הכפר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/107801 דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בנו ר' [[שניאור זלמן קורץ]] - שליח הרבי במיתר.
*בנו, ר' [[יצחק קורץ|חיים לוי יצחק קורץ]] - משלוחי הרבי בשכונת [[פסגת זאב]] ב[[ירושלים]].
*בנו, ר' [[דוד קורץ]] - [[בית דגן]], חבר ועדת הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].
*בנו, ר' [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב [[שדה משה]].
*בתו מרת רחל רעיית ר' [[יוסף אליהו דייטש]]
*חתנו, ר' [[יעקב מאיר קוביטשעק]] שליח הרבי ורב העיר סרטוב והמחוז ([[רוסיה]]).
*חתנו, ר' [[יצחק דב גלבשטיין]] - מנהל ה"חברא קדישא" פרושים בירושלים.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קורץ, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קורץ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]

שמואל קורץ

2025-08-28T20:49:05Z

פרידבערג: יותר הגיוני לפי הגיל

{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל קורץ''' (נולד ב[[כ"ו טבת]] [[תש"ז]], 1947) הוא תושב [[כפר חב"ד]], וראש משפחת קורץ החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו טבת]] [[תש"ז]] לרב מנחם מענדל ול אלטע חנה פראדל קורץ{{הערה|1=בת ר' דוד קאליש, ובזיווג שני אלמגת ר' נפתלי פרנקל. [https://col.org.il/news/158688 נפטרה בג' כסלו תשפ"ד].}}, ממייסדי הקיבוץ 'חפץ חיים'.

כנער, נכנס בשנת [[תשכ"א]] ללמוד בישיבת 'קול תורה' ב[[ירושלים]], שם נחשף לעולמה של חסידות חב"ד והחל להשתתף בשיעורי תניא שבועיים ובשנת [[תשכ"ג]] כבר ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_065.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

בשנת [[תשכ"ד]]{{הערה|בימי תמימים חלק ג' עמוד 306 נדפס שנכנס ב[[אייר]] תשכ"ג.}} עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד{{הערה|ימי תמימים חלק ג' עמוד 247.}}, ולמד בכיתתו של ר' [[נחום טרבניק]].

בשנת [[תשכ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת צביה, בתו של ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל רסקין]] מעסקני ומייסדי כפר חב"ד, גבאי בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד וממנהלי קופת גמ"ח ומעות חיטים בכפר חב"ד.

לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב"ד]], ונמנה בה על נכבדי החסידים.

עבד שנים רבות ב[[חברא קדישא]] בעיר [[תל אביב]], ולאחר פרישתו ל[[גמלאות]], מקדיש את זמנו ללימוד תורה.

מתפלל קבוע ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]], שנוסד על ידי חמיו שאף שימש בו כגבאי ראשי במשך עשרות שנים.

רעייתו מרת צביה אחראית על פעילויות הפוגה לוותיקות הכפר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/107801 דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בנו ר' [[שניאור זלמן קורץ]] - שליח הרבי במיתר.
*בנו, ר' [[יצחק קורץ|חיים לוי יצחק קורץ]] - משלוחי הרבי בשכונת [[פסגת זאב]] ב[[ירושלים]].
*בנו, ר' [[דוד קורץ]] - [[בית דגן]], חבר ועדת הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].
*בנו, ר' [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב [[שדה משה]].
*בתו מרת רחל רעיית ר' [[יוסף אליהו דייטש]]
*חתנו, ר' [[יעקב מאיר קוביטשעק]] שליח הרבי ורב העיר סרטוב והמחוז ([[רוסיה]]).
*חתנו, ר' [[יצחק דב גלבשטיין]] - מנהל ה"חברא קדישא" פרושים בירושלים.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קורץ, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קורץ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]

שמואל קורץ

2025-08-28T20:48:33Z

פרידבערג: ניסוח

{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל קורץ''' (נולד ב[[כ"ו טבת]] [[תש"ז]], 1947) הוא תושב [[כפר חב"ד]], וראש משפחת קורץ החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו טבת]] [[תש"ז]] לרב מנחם מענדל ול אלטע חנה פראדל קורץ{{הערה|1=בת ר' דוד קאליש, ובזיווג שני אלמגת ר' נפתלי פרנקל. [https://col.org.il/news/158688 נפטרה בג' כסלו תשפ"ד].}}, ממייסדי הקיבוץ 'חפץ חיים'.

כנער, נכנס בשנת [[תשכ"א]] ללמוד בישיבת 'קול תורה' ב[[ירושלים]], שם נחשף לעולמה של חסידות חב"ד והחל להשתתף בשיעורי תניא שבועיים ובשנת [[תשכ"ג]] כבר ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_065.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

בשנת [[תשכ"ד]]{{הערה|בימי תמימים חלק ג' עמוד 306 נדפס שנכנס ב[[אייר]] תשכ"ג.}} עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד{{הערה|ימי תמימים חלק ג' עמוד 247.}}, ולמד בכיתתו של ר' [[נחום טרבניק]].

בשנת [[תשכ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת צביה, בתו של ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מנחם מענדל רסקין]] מעסקני ומייסדי כפר חב"ד, גבאי בית הכנסת המרכזי שבכפר חב"ד וממנהלי קופת גמ"ח ומעות חיטים בכפר חב"ד.

לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב"ד]], ונמנה בה על נכבדי החסידים.

עבד שנים רבות ב[[חברא קדישא]] בעיר [[תל אביב]], ולאחר פרישתו ל[[גמלאות]], מקדיש את זמנו ללימוד תורה.

מתפלל קבוע ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]], שנוסד על ידי חמיו שאף שימש בו כגבאי ראשי במשך עשרות שנים.

רעייתו מרת צביה אחראית על פעילויות הפוגה לוותיקות הכפר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/107801 דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב [[שדה משה]].
*בנו ר' [[שניאור זלמן קורץ]] - שליח הרבי במיתר.
*בנו, ר' [[יצחק קורץ|חיים לוי יצחק קורץ]] - משלוחי הרבי בשכונת [[פסגת זאב]] ב[[ירושלים]].
*בנו, ר' [[דוד קורץ]] - [[בית דגן]], חבר ועדת הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].
*בתו מרת רחל רעיית ר' [[יוסף אליהו דייטש]]
*חתנו, ר' [[יעקב מאיר קוביטשעק]] שליח הרבי ורב העיר סרטוב והמחוז ([[רוסיה]]).
*חתנו, ר' [[יצחק דב גלבשטיין]] - מנהל ה"חברא קדישא" פרושים בירושלים.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קורץ, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קורץ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]

אברהם שמואל שפלטר

2025-06-26T05:41:38Z

פרידבערג: /* משפחתו */ הגהה, ניסוח כככ מיותר באנצי'

[[קובץ:אברהם שמואל שפאלטער.png|ממוזער|הרב שפלטר]]

הרב '''אברהם שמואל שפלטר''' ([[תרצ"ב]] - [[כ"ה ניסן]] [[תשפ"ה]]) היה מזקני [[חסידי חב"ד]] ב[[פלורידה]]. בעבר ב[[קראון הייטס]].

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תרצ"ב]] בלנצוט, עיירה בדרום מזרח [[פולין]], להוריו משה וליבה ספאטלטר.

כשהיה בגיל 8, עם תחילת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אביו ואחיו פנחס ל[[רוסיה]]. בשנת [[ת"ש]] נעצרו על ידי ה[[קומוניסטים]] ושוחררו שנה לאחר מכן. את שאר שנות המלחמה בילו בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לקראת סוף המלחמה אביו נפטר. אמו הי"ד נרצחה ע"י ה[[נאצים]] [[ימ"ש]] בתאי הגזים.

אברהם שמואל הצעיר נשלח וגדל בבית יתומים. מאוחר יותר הוא התגלה במחנה עקורים על ידי דודו ובני דודיו.

בשנת [[תש"ט]] נרשם לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה|תומכי תמימים ליובאוויטש בברינואה]] שב[[צרפת]], שם למד שנתיים, עד שבשנת [[תשי"א]] עבר ל[[ארצות הברית]]. זכה להיות ב[[התוועדות]] [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] ב[[יו"ד שבט]] [[תשי"א]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"א]], נרשם לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית ב-770]].

בשנת [[תשט"ו]] נשא לאישה את מרים ליפשיץ, ואף בחופתם הרבי עצמו היה המסדר קידושין שלהם.

הם בנו בית של [[תורה]], [[חסידות]] ו[[מסירות נפש]]. הם התגוררו ב[[קראון הייטס]] במשך 50 שנה, שם עבד בתעשיית יהלומים, והקים משפחה גדולה מקושרים בלו"נ לרבי.

לאחר מכן משפחתו עברו ל[[פלורידה]] בכדי להיות קרובים יותר לבני משפחתם.

נפטר ב[[כ"ה ניסן]] [[תשפ"ה]] בשיבה טובה, בגיל 93{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1205799/ הידיעה על פטירתו באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}}}. מנוחתו כבוד ב[[בית החיים מונטיפיורי]].

== משפחתו ==
רעייתו, מרת רבקה מירל שפלטר - [[פלורידה]].
* בנו, הרב משה שפלטר – [[טורונטו]], [[קנדה]]
* בתו, מרת ליבי וולף – [[שיקגו]], אילינוי
* בתו, מרת מינדי חזן – [[מנצ'סטר]], [[אנגליה]]
* בתו, מרת דסי ניו רעיית הרב [[יוסף יצחק ניו]] – אטלנטה, ג'ורג'יה
* בנו, הרב הרשל שפלטר – קוסטה ריקה
* בנו, הרב יצחק שפלטר – צפון [[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]]
* בנו, הרב [[ישראל בנימין שפלטר]] – ווסטון, [[פלורידה]] (חתן ר’ [[זלמן גופין]])
* בתו, מרת חני נמס – מטאירי, לואיזיאנה
* בנו, הרב [[מענדל שפלטר]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים לוס אנג'לס]]. (חתן הרב [[עזרא בנימין שוחט]])
{{מיון רגיל: ספאלטר, אברהם שמואל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בפלורידה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת שפלטר]]

תבנית:תומכי תמימים

2024-09-05T12:50:14Z

פרידבערג: עדכון

{{ניווט קבוצות
|כותרת='''[[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]]'''
|קבוצה1=בתקופת {{שורה אחת|[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
|רשימה1=[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] · [[תומכי תמימים אורל|אורל]] · [[תומכי תמימים בבינוביטש|בבינוביטש]] · [[תומכי תמימים אלכסנדריה|אלכסנדריה]] · [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]] · [[תומכי תמימים הורודישץ'|הורודישץ']] · [[תומכי תמימים זעמבין|זעמבין]] · [[תומכי תמימים חאראל|חאראל]] · [[מגן אבות חברון|חברון]] · [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים יגורובסקי|יגורובסקי]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] · [[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]] · [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[תומכי תמימים ראקשיק (ליטא)|ראקשיק (ליטא)]] · [[ישיבת תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]] · [[תורת אמת חברון]] · [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת (ירושלים)]]
|קבוצה2=בתקופת {{שורה אחת|[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
|רשימה2=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] · [[אחי תמימים בוסטון|בוסטון]] · [[אחי תמימים בופאלו|בופלו]] · [[אחי תמימים ברונקס|ברונקס]] · [[אחי תמימים בריג'פורט|בריג'פורט]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]] · [[תומכי תמימים גלובוקע|גלובוקע]] · [[אחי תמימים ווסטר]] · [[ישיבת תומכי תמימים ורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים וילנה|וילנה]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים חמעלניק|חמעלניק]] · [[אחי תמימים חלם]] · [[מדרש שמואל|מדרש שמואל (ירושלים)]] · [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת (ירושלים)]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תומכי תמימים לודז (פולין)|לודז (פולין)]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[אחי תמימים נוארק]] · [[אחי תמימים ניו הייבן|ניו הייבן]] · [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] · [[אחי תמימים ספרינגפילד]] · [[תומכי תמימים בפוקינג|פוקינג]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[אחי תמימים פילדלפיה|פילדלפיה]] · [[אחי תמימים פראווידנס|פראווידנס]] · [[ישיבת צמח צדק|צמח צדק - ירושלים]] · [[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה קראון הייטס]] · [[תומכי תמימים ראדום|ראדום]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]] · [[אחי תמימים רוטשסטר]] · [[תומכי תמימים רוסטוב|רוסטוב]] · [[אחי תמימים שיקגו|שיקגו]] · [[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]] · [[אחי תמימים תל אביב|תל אביב]] · [[תפארת בחורים]]
|קבוצה3=תחת ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטים]]
|רשימה3=[[תומכי תמימים אודסה|אודסה]] · [[תומכי תמימים סמרקנד|בוכארה (סמרקנד)]] · [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ברדיצ'ב]] · [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] · [[תומכי תמימים וויטבסק|וויטבסק]] · [[תומכי תמימים וורוניז'|וורוניז']] · [[תומכי תמימים ורשה|וורשא]] · [[תומכי תמימים זוויהל|זוויהל]] · [[תומכי תמימים ז'יטומיר|ז'יטומיר]] · [[תומכי תמימים ז'לובין|ז'לובין]] · [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] · [[תומכי תמימים טשקנט|טשקנט]] · [[תומכי תמימים יקטרינוסלב|יקטרינוסלב]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[לבוב]] · [[תומכי תמימים מליטופול|מליטופול]] · [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] · [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]] · [[תומכי תמימים נובוזיבקוב|נובוזיבקוב]] · [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] · [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]] · [[תומכי תמימים פולטובה|פולטובה]] · [[תומכי תמימים קורסק|קורסק]] · [[תומכי תמימים קייב|קייב]] · [[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] · [[תומכי תמימים קריבוי רוג|קריבוי רוג]] · [[תומכי תמימים ראמען|ראמען]]
|קבוצה4=בתקופת {{שורה אחת|[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי שליט"א מלך המשיח]]}}
|רשימה4={{תת קבוצה
|קבוצה1=ישיבות בארץ הקודש
|רשימה1=[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|אור יהודה (גדולה)]] · [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|אור יהודה (קטנה)]] · [[תומכי תמימים אילת|אילת]] · [[תומכי תמימים אלעד|אלעד]] · [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|באר שבע (גדולה)]] · [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|באר שבע (קטנה)]] · [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בית שמש (גדולה)]] · [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|בית שמש (קטנה)]] · [[תומכי תמימים תפארת ישראל בית שמש|בית שמש (תפארת ישראל)]] · [[תומכי תמימים ביתר עילית|ביתר עילית]] · [[תומכי תמימים בני ברק|בני ברק]] · [[תומכי תמימים הוד השרון|הוד השרון]] · [[תומכי תמימים חולון|חולון]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חיפה]] · [[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]] · [[תומכי תמימים טבריה|טבריה]] · [[תומכי תמימים יצהר|יצהר]] · [[אור גבריאל|ירושלים (אור גבריאל)]] · [[ישיבת דעת מנחם|ירושלים (דעת מנחם)]] · [[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים|ירושלים (ופרצת)]] · [[מאורות חב"ד ירושלים|ירושלים (מאורות חב"ד)]] · [[ישיבה גדולה תורת אמת|ירושלים (תורת אמת גדולה)]] · [[ישיבה קטנה תורת אמת|ירושלים (תורת אמת קטנה)]] · [[אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש|כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל)]] · [[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|כפר חב"ד (אור מנחם)]] · [[ישיבת הבוכרים (קטנה)|כפר חב"ד (הבוכרים)]] · [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד (המרכזית)]] · [[תומכי תמימים ישיבת מנחם|כפר חב"ד (ישיבת מנחם)]] · [[תומכי תמימים לוד|לוד]] · [[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]] · [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|נוף הגליל (גדולה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|נוף הגליל (קטנה)]] · [[תומכי תמימים נתניה|נתניה]] · [[אהל מנחם מענדל צפת|צפת (אהל מנחם מענדל)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת (גדולה)]] · [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|צפת (קטנה)]] · [[ישיבת צעירי השלוחים|צפת (צעירי השלוחים)]] · [[תומכי תמימים קריית אתא|קריית אתא]] · [[תומכי תמימים קריות|קריות]] · [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|קריית גת (גדולה)]] · [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|קריית גת (קטנה)]] · [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ראשון לציון (גדולה)]] · [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ראשון לציון (קטנה)]] · [[תומכי תמימים דעת|רחובות (דעת)]] · [[מאור מנחם רחובות|רחובות (מאור מנחם)]] · [[דרכי תמימים תל אביב|תל אביב (דרכי תמימים)]] · [[תומכי תמימים רמת אביב|תל אביב (רמת אביב)]] · [[ישיבת חזון אליהו|תל אביב (חזון אליהו)]]
|קבוצה2=ישיבות בעולם
|רשימה2=[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]] · [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה (קראון הייטס)]] · [[מתיבתא חב"ד אוק פארק]] · [[תומכי תמימים אנטוורפן|אנטוורפן]] · [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|בואנוס איירס (קטנה)]] · [[תומכי תמימים ארגנטינה (גדולה)|בואנוס איירס (גדולה)]] · [[תומכי תמימים בולטימור|בולטימור]] · [[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] · [[תומכי תמימים דניפרו|דניפרו]] · [[ישיבת הדר התורה|הדר תורה (קראון הייטס)]] · [[מתיבתא מנחם ווסצ'סטר|ווסצ'סטר]] · [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|טורונטו]] · [[תומכי תמימים וינה|וינה]] · [[תומכי תמימים יוהנסבורג|יוהנסבורג]] · [[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון|לונדון]] · [[תומכי תמימים לוס אנג'לס|לוס אנג'לס]] · [[ישיבת חב"ד ליאון|ליאון]] · [[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] · [[מתיבתא ליובאוויטש מונסי|מונסי]] · [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|מוסקבה (קטנה)]] · [[מכון ר"ן|מוסקבה (מכון ר"ן)]] · [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה (גדולה)]] · [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]] · [[ישיבה גדולה מיאמי|מיאמי (גדולה)]] · [[ישיבה גדולה מלבורן|מלבורן]] · [[ניו הייבן מתיבתא|ניו הייבן (קטנה)]] · [[ישיבת בית דוד שלמה ניו הייבן|ניו הייבן (גדולה)]] · [[ישיבת אור מנחם (ניפרוויל)|ניפרוויל]] · [[תפארת מנחם סיגייט]] · [[תומכי תמימים סינסינטי|סינסינטי]] · [[ישיבת חב"ד סערז'י|סערז'י]] · [[תומכי תמימים פאולו|פאולו (ברזיל)]] · [[תומכי תמימים פוסטוויל]] · [[חיילי בית דוד פוקונוס|פוקונוס (בית ספר למלאכה)]] · [[תומכי תמימים פוקונוס|פוקונוס (ישיבה גדולה)]] · [[תומכי תמימים פטרבורג|פטרבורג]] · [[ישיבת מחנה ישראל|פטרופוליס]] · [[תומכי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]] · [[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]] · [[קבוצה]] · [[תומכי תמימים קווינס|קווינס]] · [[תומכי תמימים קישינב|קישינב]] · [[מתיבתא דקינגסטון|קינגסטון]] · [[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו|שיקגו]]
|קבוצה3=ישיבות שנסגרו
|רשימה3=[[חנוך לנער אופקים|אופקים]] · [[תומכי תמימים איתמר|איתמר]] · [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|בית שמש]] · [[הדר התמימים בת ים|בת ים]] · [[תומכי תמימים גוש קטיף|גוש קטיף]] · [[תפארת תמימים אולגה|חדרה]] · [[תומכי תמימים חיפה (נסגר)|חיפה]] · [[ישיבת אור תמימים|כפר חב"ד (אור תמימים)]] · [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד (גדולה)]] · [[ישיבת עוז מאיר חב"ד|ירושלים (עוז מאיר)]] · [[תומכי תמימים עמנואל|עמנואל]] · [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|צפת]] · [[אחי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון (אחי תמימים)]] · [[אחי תמימים תל אביב|תל אביב (אחי תמימים)]] · [[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר (מרוקו)]] · [[אחי תמימים בופאלו|אחי תמימים בופולו]] · [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|וונצואלה (קארקאס)]] · [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס (גרוזיה)]] · [[ישיבה גדולה קזבלנקה|קזבלנקה]] · [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר|מנצ'סטר]] · [[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|סיאטל וושינגטון]]
}}}}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

ישיבת עוז מאיר חב"ד

2024-09-05T11:10:20Z

פרידבערג: עדכון

'''ישיבת עוז מאיר חב"ד''' הוקמה בתחילת שנות הממי"ם על ידי הרב [[שמעון אליטוב]], במטרה ליתן מענה לנוער מתמודד ביחס אישי ועל פי תורת החסידות. לצד הישיבה קיים [[כולל אברכים]] חבד"י, שהאברכים בו למדים עם הנוער. הישיבה היא ללא פנימיה.

==רקע==
הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב [[מאיר אליטוב]] ראש ישיבות כפר הרוא"ה והראשון לציון שנפטר בצעירותו.

בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ואז נקראה היא ישיבת אור מאיר. בישיבה פעל גם בניין [[בית חב"ד]] איזורי. לאחר שעברה לבניין בית כנסת חב"ד בשכונת פאג"י בירושלים - בו שכנה לאחרונה נקרא שמה ישיבת עוז מאיר חב"ד.

כיום הישיבה לא פעילה.

[[הרבי]] הזכיר את הישיבה הזאת ב[[התוועדות]] [[עשרת ימי תשובה|שבת שובה]] [[תשמ"ו]] והישיבה זכתה למספר מענות קודש מהרבי{{הערה|כך לדוגמא בחודש אדר ראשון תשמ"ו ביקר בחצרות קודשנו אחיו של הרב אליטוב ששימש כמנהלה הגשמי של הישיבה, הרב יעקב אליטוב, שהכניס בקשת ברכה לרבי על הבנלאק של הישיבה, בו היה מצויין שם הישיבה 'עוז מאיר חב"ד' וביקש ברכה. בי"ז אדר ראשון תשמ"ו הוציא הרבי [[מענות קודש|מענה]] על הבלאנק עצמו, בו סימן בעיגול את המילה "חב"ד" וכתב: "'''מוכרח''' להיות הסכם '''בכתב''' על השם (חבד) מועד רבני אנ"ש שי' שבאה"ק '''כפשוט''' אזכיר עה"צ. לצדקה שם", וצירף למענה 5000 שקל. בעקבות המענה הזמינו את הרב ירוסלבסקי לישיבה, והוא הורה להוסיף סדר חסידות בכל בוקר וכתב עם הרב אליטוב את סדרי הישיבה וצירף לזה כתב אישור בכתב לשם חב"ד של הישיבה.}}.

== הנהלת הישיבה ==

ראש המוסדות וראש הישיבה הרב [[שמעון גד אליטוב]].

משגיח הישיבה הרב [[שמואל וויספיש]].

ראש הכולל הרב [[אברהם קוט]].

ה[[משפיע]] הרב [[נפתלי רוט]].

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/tags/tag/337 תגית ישיבת עוז מאיר {{col}}]
*[http://www.ozmeir.com אתר ישיבת 'עוז מאיר'] {{קישור שבור|ג' אב תשפ"ב}}

;מענות הרבי לישיבת עוז מאיר:
*'''[http://www.col.org.il/files/3.475153E-02E-02_7792147.pdf כאשר ישא האומן]'''. {{קישור שבור|ג' אב תשפ"ב}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון 'המפגש שלי'. {{קישור שבור|ג' אב תשפ"ב}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|עוז מאיר]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו|ח]]

פיענא

2024-07-29T22:06:09Z

פרידבערג: הגהה תראו במפה זה המרחק

[[קובץ:כפר פיענא.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כפר פיענא כיום]]
כפר '''פיענא''' (Peny, Пены) הוא כפר במחוז בלובסקי, מחוז קורסק, רוסיה.

בכפר זה [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר הזקן]] במוצאי שבת קודש פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]].

==הסתלקות אדמו"ר הזקן==
בעקבות [[מלחמת נפוליאון]], אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר [[ליאדי]] שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כי כפר פיענא היה יחסית גדול ובו כשלוש מאות חצרות ובתים גדולים והרבה מהם היו פנויים כי הגברים יצאו לקרב ואנשי הכפר היו טובי לב ונתנו דירות לכל הבאים והסקה חינם אין כסף{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40547&st=&pgnum=270 ספר התולדות אדמו"ר הזקן] פרק טז עמ' רנט ואילך.}}.

בכפר פייענא מצא רבינו מרגוע בבית ערל אחד שהיה דר שמה במלון. וכאשר ראה בעל המלון הרבה נפלאות מרבינו והבין שהוא איש אלוקים קדוש מאוד, החזיקו שם בכבוד גדול ופינה עבורו בית מיוחד{{הערה|שם=בית רבי}}.

כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר".

במוצאי שבת קודש פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] הסתלק אדמו"ר הזקן.

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] (כיום, ב[[אוקראינה]]) במרחק של כ-200 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי שם נטמן. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, הערל בעל הבית שהוקיר את הרבי, סגר את אותו החדר בו הסתלק והיה מכבד ומייקר את המקום מאוד, וסגרו לבל ייכנס לשם שום אדם, זולת כשהיה בא לשם מי מאחינו בני ישראל, היה מניחו להיכנס לשם לפי שעה להתפלל. וכן ציווה גם לזרעו אחריו{{הערה|שם=בית רבי|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=108 בית רבי עמ' מו].}}.

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע מונדשיין]], '''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של מלחמת נפוליאון לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר]''' במפות גוגל
*'''[https://chabadpt.org/3374_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%96%D7%9F-%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94/ הגרזן שהחזיר בתשובה]''' סיפור חזרתם בתשובה של שני חייטים בכפר פיענא. הובא גם ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 92 ובספר [[לשמע אוזן]] עמ' לד.

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}
[[קטגוריה:ערים ועיירות ברוסיה]]

שיחה:מאיר ישראל בוקצין

2024-07-08T06:38:01Z

פרידבערג: תמיהה וזעקה גדולה :-)

כל אחד שאחראי באיגוד תלמידי הקבוצה זכאי לערך?--[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 21:50, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 21:50, 3 ביולי 2024 (IDT)

:לא רק כל אחד שאחראי באיגוד תלמידי הקבוצה זכאי, אלא כל חבדניק בעז"ה יקבל ערך בעז"ה ובעזרת {{חב"דפדים פעילים}} [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 07:54, 8 ביולי 2024 (IDT)

::תעשו מה שבא לכם, אבל חייב לציין (כעורך וותיק מאוד) שזה תת-רמה. מאנציקלופדיה של מושגים בחסידות, ערכים יסודיים בחסידות והיסטוריה חסידית. להפוך למקווה נייעס עם ערך על כל ילד שהתחתן וכו' זה מגוכח. גם רמת הכתיבה ירדה בהתאם. גדולי החסידים מהדורות הקודמים ללא ערכים או ערכים לא רציניים ועסוקים כאן בלכתוב ערך על כל אברך. בטח בקרוב גם ערך לכל בחור וילד בחב"ד. הרבה זמן לא הייתי כאן, המקום הזה יכול לתרום הרבה לידיעות כלל אנ"ש והפצת המעיינות. ומי שבוער בו הרצון לתרום לכאן ולא יודע איך, פשוט יכול לשאול. יש עוד הרבה במה לתרום מעבר לפתיחת ערך על כל חתן. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 09:38, ב' בתמוז, ה'תשפ"ד 09:38, 8 ביולי 2024 (IDT)

מנחם מענדל הנדל

2024-07-08T06:30:34Z

פרידבערג: /* משפחתו */ הערך מפנה למוסד אחר

[[קובץ:הרב מנחם מענדל הכהן הענדל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מ"מ הכהן הענדל]]
[[קובץ:ממ הנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הענדל בתפילת שחרית עם הרבי (תשפ"ג)]]
הרב '''מנחם מענדל''' הכהן '''הענדל''' (נולד ב[[ל' אדר|ל' אדר ראשון]] [[תשל"ג]], 1973) הינו עסקן ציבורי רב פעלים המכהן כמנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ומנכ"ל [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת מוסדות [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]], [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[תומכי תמימים פוקונוס]], וממארגני [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] לאביו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] ולאמו מרת [[רחל הנדל|רחל]], ולמד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב"ד המקומי]], בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]. בשנת [[תשנ"ב]] למד ב[[קבוצה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בשנת [[תשנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת הניה לאה גינזבורג, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].

משנת [[תשמ"ה]], בהיותו בגיל 12, זכה להיות אצל הרבי ב[[חודש תשרי]] בכל שנה.

כיום הוא מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] והינו חלק מקהילת [[אנ"ש]] [[770]] כשהוא מקפיד על השתתפות בתפילות במנין של הרבי, מנהל את [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] והינו מעסקני שכונת קראון הייטס.

===מכון להפצת בשורת תורת הגאולה===
בשנת [[תשנ"ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] "מכון להפצת בשורת תורת הגאולה", במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]], הספר [[והוא יגאלנו (ספר)]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.

כמו כן ארגן המכון "מעגל לימוד עולמי" בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[הרבי]].

===נס תחיית המתים===
[[קובץ:מענדי הענדל מברך הגומל אחרי נס הצלתו בחג סוכות תשנ"ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הענדל מברך הגומל, לאחר נס 'תחיית המתים' שארע לו בשנת [[תשנ"ג]]]]
ביום טוב שני של סוכות [[תשנ"ג]] יצא [[הרבי]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.

על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד התמימים שעמד לידו, לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

==עסקנות ציבורית==
===מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח===
[[קובץ:הרב הענדל.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב הענדל נואם בערב לרגל גיליון האלף של [[שבועון בית משיח]]]]
לאחר שהחלים כליל מהאירוע בחג הסוכות תשנ"ג, החליט להקדיש את חייו לפעולות כלל עולמיות להחשת וזירוז הגאולה כשהוא כותב על כך לרבי.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

בשנת [[תשנ"ו]] הקים את [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], והוא עומד בראש הארגון, כאחראי בלעדי לפעולות הנעשות על ידו, ולגיוס המשאבים הנצרכים לפעולותיו.

שנים רבות היה עורך של [[שבועון בית משיח]], ושל הוצאות לאור שונות שהופקו על ידי המרכז.

===אש"ל הכנסת אורחים===
בשנת [[תשנ"ה]] חידש את פעילותו של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] שהקים הרב [[משה ירוסלבסקי]], ביסס והרחיב את פעולותיו, דאג לעידוד ה[[נסיעה לרבי]], פעל להרחבת מקומות לינה שיקלטו את האורחים והוצאה לאור של חוברות לימוד והדרכה לאורחים המגיעים ל[[חודש תשרי]] אצל הרבי.

בשנת [[תשע"א]] חנך בית מלון לאורחים, בסמיכות ל-[[770]].
באלול התשפ"ב חנך את המלון השני, בשד' [[איסטרן פארקווי]].

===מוסדות חינוך===
*'''[[תלמוד תורה]]''' - בשנת [[תשס"ה]] הקים את [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]] בשכונת [[קראון הייטס]].
*'''[[ישיבה קטנה]]''' - בשנת [[תש"ע]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]]. הישיבה שכנה בהתחלה ב[[ניו ג'רזי]], ולאחר מכן עברה למשכנה הקבוע ב[[קווינס]].
*'''[[ישיבה גדולה]]''' - בשנת [[תשע"ד]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]]. הישיבה שכנה בהתחלה בסיגייט, ולאחר מכן עברה למשכנה הקבוע בפוקונוס.
*'''ישיבה קטנה - בית ספר למלאכה''' - בשנת [[תשפ"ג]] הקים את [[ישיבת חיילי בית דוד]].

===קעמפ מחנה משיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[קעמפ גן ישראל מחנה משיח (פוקונוס)|קעמפ מחנה משיח]]}}
מידי שנה, בחדר [[אור מנחם קראון הייטס]] מצמצמים את חופשת הקיץ לשלושה שבועות בלבד, ובכדי לא להשאיר את הילדים אפילו בתקופה הזאת ללא מסגרת, התלמידים נהנים מקעמפ "מחנה משיח" בקמפוס הרחב ישיבת תות"ל בהרי הפוקונוס שבפנסילבניה, הידועים באויר הצח, והאוירה הייחודית{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/992399/ פוקונוס: קעמפ מחנה משיח לילדי 'אור מנחם' מקראון הייטס]}}.
הקעמפ מנוהל ע"י תלמידי התמימים מהישיבה בפוקונוס וכן משיעור ד' [[תומכי תמימים קווינס|קווינס]].

===פעולות נוספות===
הרב הענדל הינו ממארגני '[[כינוס השלוחים העולמי]]' המתקיים מידי שנה ב-[[770]] בסמיכות ל[[ראש חודש כסלו]] ע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

כמו כן נטל חלק בהקמת '[[מקווה ישראל]]', והיה אחראי עליו עד שנת [[תשע"ה]] הנחשב ל[[מקווה טהרה]] לגברים הגדול והפעיל ביותר ב[[קראון הייטס]].

בשנת תשנ"ד הקים ביחד עם עוד כמה מהתמימים את 'ועד חילי בית דוד'.

==לקריאה נוספת==
* [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/617.pdf תחיית המתים בליובאוויטש] - הרב הענדל מגולל את נס תחיית המתים הפרטי שלו בראיון עם [[אברהם ישעיה רייניץ|אברהמל'ה רייניץ]]. [[שבועון בית משיח]], גליון 617, עמוד 77. {{בית משיח}} {{PDF|}}

==משפחתו==
*בנו, ר' שלום דובער הכהן הענדל - מ[[אנ"ש]] ד[[נחל'ה]].
*בנו, שמואל הכהן הענדל - יו"ר בית ספר למלאכה - ישיבת חיילי בית דוד.
*חתנו, ר' [[דוד אקסלרוד]], יו"ר [[מטה יציאה לשליחות]] - קראון הייטס.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/video/news-video/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%E2%80%A2-25-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99/ הרב הענדל בעדות אישית: 25 שנה לתחיית המתים] - הרב הענדל מגולל את נס תחיית המתים הפרטי שלו בכינוס מטעם [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[תשרי]] [[תשע"ח]] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/1012464/ הרב הענדל משתף בסיפור 'תחיית המתים' האישי] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/542393/ אש"ל הכנסת אורחים: אנשי העשייה של המפעל הגדול] {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הנדל, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הנדל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי ועד כינוס השלוחים העולמי]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תות"ל קווינס]]

שיחת משתמש:פרידבערג

2024-07-08T06:25:27Z

פרידבערג: /* מוזר זה יחסי */ תקלדה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 2|2]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 3|3]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 4|4]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 5|5]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 6|6]]}}

== יהדות צרפת ==

שלום רב. שינית מ-600,000 ל 800,00 מה המקור למספר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:57, 2 ביולי 2012 (IDT)
: ידע שלי. ואם באמת אתה רוצה להכנס לסוגיא סבוכה זו של נתונים סטטיסטיים של יהודי התפוצות (נושא בעייתי כשלעצמו, אין על מי לסמוך) אז ככה הקונסיסטואר (המוסד העליון הרשמי ליהדות צרפת, הוקם ע"י נפולאון) לא מוכר ע"י, והרבי אף שלח רבנים "להלחם בו". והם ירשמו רק מי ש"חבר" בו...
:ולפי הנתונים בוויקיפדיה: א. בעברית הם בכלל אומרים שיש רק 500,000. ובמקום אחר 1% שזה 650,000. בעוד שלפי מהגרים מצפון אפריקה יש "רק" 3%, עניין לא ברור כשיודעים שיש כ-9 מיליון ערבים/מוסלמים בצרפתף מאיפה הם הגיעו?
:בערך הצרפתי על צרפת, כתוב שרק 0.6% מהאכלוס' יהודים (2007) ברור שכאן הכוונה, במשמעות של דתיים (במדינה שבה 30% מוגדרים חילוניים) בברכת '''חירות שוויון אחווה''' [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:05, 3 ביולי 2012 (IDT)
::{{חיוך}} החכמתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:54, 3 ביולי 2012 (IDT)

==ג'ימי==

מה שאתה כתבת בתור בדיחה, ואולי שמא לא, אכן מיוסד בסיפורי החסידים שאחרי המשקה.

שמעתי מידידי בעל '''שם העט''' ד.שטרן בשם בעל שם העט ב. ישראל, שכינוי זה ניתן לג'ימי על שם הכלב שהיה מסתובב הרבה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש, וכאשר היו מכנים אותו בשם זה, חמתו היתה בוערת בקרבו... (נ.ב. אם אתה חושב שזה חריף מידי ולא מתאים במסגרת חב"דפדיה, אתה יכול למחוק את זה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 10:44, 6 ביולי 2012 (IDT)

: שטויות, לא התבדחתי, בכלל לא שייך!
: אם כבר כינוי הוא כונה/כינה עצמו זלגורי, אבל, כמובן שלא שייך להכתב בערך כ"כ מכובד, על אדם שכ"כ קורב ע"י רבותינו נשיאנו שליט"א.
:בעל העט ב. ישראל ? חשבתי יחיאל?.
:ואם כבר סיפור הכלב, מספרים א"ז על הכלב שקנה לרבנית (ששמר על הבית), ואין לי כח להאריך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:49, 6 ביולי 2012 (IDT)
: לא הבנתי מה לא מתאים לחב"דפדיה? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:50, 6 ביולי 2012 (IDT)

==כתיבה תמה==
הנני לבקשך בזה ובבא לעבוד במתינות גדולה יותר. כאשר עובדים על ערך, מומלץ לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ורק לאחמ"כ לבצע את התיקונים. ככה שמך לא מתנוסס אלפי פעמים ברשימת השינויים האחרונים ומטשטש את הראות, ואף מתאפשר ביתר קלות להשוות ולראות את התיקונים שעשית (ועל הדרך, גם לוודא שהפזיזות האופיינית לגרמה לטעויות "תקלדה", כלשונך). בתקוה להבנה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 08:23, 8 ביולי 2012 (IDT)

==העלאת תמונות==
הסתבכתי. כבר פעם שלישית/רביעית שאני מנסה להעלות תמונה ולא מצליח בשום פנים ואופן. הייתי מאוד מאוד שמח אם הוא לא היה עושה לי בעיות, אבל כנראה זו גזירה משמים. ניסיתי להחליף פורמט, לשנות שם, להקטין ולהגדיל את איכות הקובץ - שום דבר לא עוזר.

האם יש ברצונך בכוחך וביכולתך לסייע בעדי? - שלחתי לך את התמונה בתיבת הדוא"ל האישית. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 03:57, 16 ביולי 2012 (IDT)

==שינוי חתימה==
הייתי רוצה שבחתימתי יופיע תאריך יהודי, תוכל להדריך אותי בענין? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

== אם תוכל לעדכן ==

אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 19:18, 1 ביולי 2013 (UTC)
:יישר כח על הקישור לחב"ד קסול. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 08:08, 2 ביולי 2013 (UTC)

== בעבודה ==

האם נסתיימה כתיבתו של הערך [[שמואל בזפלוב]], כיון שמכסלו '''תשע"ב''' הוא ב[[תבנית:בעבודה]]? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:57, 9 ביולי 2013 (UTC)

{{בעבודה מתיישנת|[[שמואל בזפלוב]] - [[ישראל יצחק זלמנוב]]}}
[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 11:30, 14 ביולי 2013 (UTC)

== תצוגה במכשיר נייד ==

שלום רב, כרגע אין אפשרות לערוך בגרסה הניידת של חב"דפדיה. (כמו גם בויקיפדיה). אם בעתיד תהיה אפשרות נעדכן. בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתשרי ה'תשע"ד 12:48, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

: בויקיפדיה זה '''כן''' אפשרי ולכן שאלתי. אני חושב שיש כאן פספוס של קהל יצרני. (אני - לדוגמה - אין עיתותי בידי לערוך דרך מחשב. אבל בפלאפון - אולי). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:31, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

:שכחתי לציין שכויח גדול על כל השיפורים לאחרונה. שלפי הבנתי - אתה האחראי היחיד להן... תודה! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:36, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

== סתם ביקורת? ==

בקשר ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=32969&diff=188898&oldid=185024 עריכה זו]. וכי יש לך הצעה אחרת? זה ניסוח מאוד עדין ומכובד, אז מה הביקורת אם אין לך משהו אחר להציע? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:57, 23 באוקטובר 2014 (UTC)
:א. כמו שאתה רואה לא שיניתי (רק טעות הקלדה). מכיוון שלא הי'ה לי פנאי להתעמק בעניין.
:ב. אבל אם כן מתעמקים קצת. למה בכלל צריך לציין את תחום ההתמחות? משפיע פלוני בעל התמחות בניגונים ואלמוני בדיכאונאות (מקצוע משפיעי שהמצאתי עכשיו...). פלמוני בכלל מתמחה בלהשניא על תלמידיו את לימוד הגמ'.... לענ"ד מספיק לכתוב איש חינוך וראש מוסדות 'חנוך לנער'. יותר מכובד. יותר לעניין. ויותר אנציקלופדי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:26, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== זיהוי משתמש ==

לפי הכללים, אין לנסות לחשוף זהות משתמש, גם לא ברמז. הדבר מותר אך ורק במקרה שהמשתמש עצמו הצהיר בפירוש שאין לו בעיה שיזהו אותו. בברכה ובהערכה על כל התרומות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 09:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
: מאיפה אתה מביא שעשיתי או ניסתי לעשות אאוטינג למישהו? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:22, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=189746&oldid=189276] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 13:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)

== ברוכים השבים! ==

אחדה"ש כמשפט לאוהבי שמו, במה זכינו לזכות הנפלאה שלא רק תתקן באופן אנונימי אלא ממש תערוך עם שמך המפורש? נזכה לראות אותך לעיתים קרובות יותר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:49, ד' באייר, ה'תש"ף 12:49, 28 באפריל 2020 (IST)
::חחח שעמום הקורונה משפיע על כולם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 16:33, ד' באייר, ה'תש"ף 16:33, 28 באפריל 2020 (IST)
:::נו, אולי מהקורונה יצאו גם דברים טובים ותחזור אלינו. כמה שחסרים כאן מנטרים ו'נמלים'... התרגשתי בעיקר מזה שעשית זאת תחת השם המפורש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:29, ד' באייר, ה'תש"ף 21:29, 28 באפריל 2020 (IST)

== ישראל ג'ייקובסון ==

שלום פרידבערג!

אני שם לב באחת העריכות [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=prev&oldid=116732 שלך ל ישראל ג'ייקובסון], אתה כותב שהוא צאצא של השל"ה הקדוש. זו עובדה מאוד מרשימה, אבל אני לא יכול למצוא שום דבר שמתייחס אליה. אתה יודע איפה מצאת את העובדה הזו? אני מעוניין מאוד.

תודה! [[משתמש:איתן מלך פּארמעת|איתן מלך פּארמעת]] - [[שיחת משתמש:איתן מלך פּארמעת|שיחה]], 22:06, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ד 22:06, 23 במרץ 2024 (UTC)

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

ואם אתה מקפיד למה לא הערת שכתוב עליו אחרי מות גם דברים לא נעימים בקשר לתרגיל בלי כמעט מקור ?
לא התכוונתי לטעון לצביעות אלא לבקש להשתדל יותר להיות אובייקטיבי וכלשון הרמב"ם לגבי עניין שכתוב על הגאולה כפי כוח האדם

== מוזר זה יחסי ==

יש כאלו שהאמת הלא נעימה היא מוזרה אבל לקבל תוכחה זו גם אופציה משתמש:37.60.47.111 ש"שכח" לחתום את שמו.

::שוב משתמש "אנונימי" 37.60.47.111
כותב לי קשקושים בדף שיחה. יקירי, אני כבר שנים לא עורך אקטיבי בחבדפדיה. פעם הייתי עורך לא מעט, היום רק מבקר פעם ב...
ואתה שואל שאלה מטופשת על משהו שערכתי לפני כמה שנים?
ובמענה לשאלתך, אני חושב שאנציקלופדיה צריכה להיות כמה שיותר מדוייקת. זה לא אלבום תורמים להאדיר את העסקן פלוני או אלמוני. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 09:19, ב' בתמוז, ה'תשפ"ד 09:19, 8 ביולי 2024 (IDT)

:::הוספה לאחר זמן: בקשר לר' לייבל, למרבה האבסורד כמדומני שאתה צעיר ולא פגשת בו מעולם, בעוד אני הכרתי ברמה כזו או אחרת. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 09:25, ב' בתמוז, ה'תשפ"ד 09:25, 8 ביולי 2024 (IDT)

שיחת משתמש:37.60.47.111

2024-07-08T06:25:09Z

פרידבערג: /* שוכח לחתום */

{{תודה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:29, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד)

== אני רשום ==

אבל פעמים רבןת עצל פעמים רבות שוכח ופעמים רבות מסיבות אי נעימות פוליטית לא נכנס כעורך

== שוכח לחתום ==
לא רק שאתה שוכח להכנס, אתה שוכח לחתום ועוד שואל שאלות מוזרות בדפים פרטיים. מה הסיפור? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 15:43, א' בתמוז, ה'תשפ"ד 15:43, 7 ביולי 2024 (IDT)

:שוב כתבת תחת כסות אלמונית והגבתי לך
:כותב לי קשקושים בדף שיחה. יקירי, אני כבר שנים לא עורך אקטיבי בחבדפדיה. פעם הייתי עורך לא מעט, היום רק מבקר פעם ב... ואתה שואל שאלה מטופשת על משהו שערכתי לפני כמה שנים? ובמענה לשאלתך, אני חושב שאנציקלופדיה צריכה להיות כמה שיותר מדוייקת. זה לא אלבום תורמים להאדיר את העסקן פלוני או אלמוני. פרידבערג - שיחה, 09:19, ב' בתמוז, ה'תשפ"ד 09:19, 8 ביולי 2024 (IDT)

::הוספה לאחר זמן: בקשר לר' לייבל, למרבה האבסורד כמדומני שאתה צעיר ולא פגשת בו מעולם, בעוד אני הכרתי ברמה כזו או אחרת. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 09:25, ב' בתמוז, ה'תשפ"ד 09:25, 8 ביולי 2024 (IDT)

שיחת משתמש:פרידבערג

2024-07-08T06:24:04Z

פרידבערג: /* מוזר זה יחסי */ הסבר

שיחת משתמש:פרידבערג

2024-07-08T06:19:41Z

פרידבערג: /* מוזר זה יחסי */

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 2|2]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 3|3]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 4|4]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 5|5]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 6|6]]}}

== יהדות צרפת ==

שלום רב. שינית מ-600,000 ל 800,00 מה המקור למספר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:57, 2 ביולי 2012 (IDT)
: ידע שלי. ואם באמת אתה רוצה להכנס לסוגיא סבוכה זו של נתונים סטטיסטיים של יהודי התפוצות (נושא בעייתי כשלעצמו, אין על מי לסמוך) אז ככה הקונסיסטואר (המוסד העליון הרשמי ליהדות צרפת, הוקם ע"י נפולאון) לא מוכר ע"י, והרבי אף שלח רבנים "להלחם בו". והם ירשמו רק מי ש"חבר" בו...
:ולפי הנתונים בוויקיפדיה: א. בעברית הם בכלל אומרים שיש רק 500,000. ובמקום אחר 1% שזה 650,000. בעוד שלפי מהגרים מצפון אפריקה יש "רק" 3%, עניין לא ברור כשיודעים שיש כ-9 מיליון ערבים/מוסלמים בצרפתף מאיפה הם הגיעו?
:בערך הצרפתי על צרפת, כתוב שרק 0.6% מהאכלוס' יהודים (2007) ברור שכאן הכוונה, במשמעות של דתיים (במדינה שבה 30% מוגדרים חילוניים) בברכת '''חירות שוויון אחווה''' [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:05, 3 ביולי 2012 (IDT)
::{{חיוך}} החכמתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:54, 3 ביולי 2012 (IDT)

==ג'ימי==

מה שאתה כתבת בתור בדיחה, ואולי שמא לא, אכן מיוסד בסיפורי החסידים שאחרי המשקה.

שמעתי מידידי בעל '''שם העט''' ד.שטרן בשם בעל שם העט ב. ישראל, שכינוי זה ניתן לג'ימי על שם הכלב שהיה מסתובב הרבה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש, וכאשר היו מכנים אותו בשם זה, חמתו היתה בוערת בקרבו... (נ.ב. אם אתה חושב שזה חריף מידי ולא מתאים במסגרת חב"דפדיה, אתה יכול למחוק את זה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 10:44, 6 ביולי 2012 (IDT)

: שטויות, לא התבדחתי, בכלל לא שייך!
: אם כבר כינוי הוא כונה/כינה עצמו זלגורי, אבל, כמובן שלא שייך להכתב בערך כ"כ מכובד, על אדם שכ"כ קורב ע"י רבותינו נשיאנו שליט"א.
:בעל העט ב. ישראל ? חשבתי יחיאל?.
:ואם כבר סיפור הכלב, מספרים א"ז על הכלב שקנה לרבנית (ששמר על הבית), ואין לי כח להאריך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:49, 6 ביולי 2012 (IDT)
: לא הבנתי מה לא מתאים לחב"דפדיה? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:50, 6 ביולי 2012 (IDT)

==כתיבה תמה==
הנני לבקשך בזה ובבא לעבוד במתינות גדולה יותר. כאשר עובדים על ערך, מומלץ לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ורק לאחמ"כ לבצע את התיקונים. ככה שמך לא מתנוסס אלפי פעמים ברשימת השינויים האחרונים ומטשטש את הראות, ואף מתאפשר ביתר קלות להשוות ולראות את התיקונים שעשית (ועל הדרך, גם לוודא שהפזיזות האופיינית לגרמה לטעויות "תקלדה", כלשונך). בתקוה להבנה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 08:23, 8 ביולי 2012 (IDT)

==העלאת תמונות==
הסתבכתי. כבר פעם שלישית/רביעית שאני מנסה להעלות תמונה ולא מצליח בשום פנים ואופן. הייתי מאוד מאוד שמח אם הוא לא היה עושה לי בעיות, אבל כנראה זו גזירה משמים. ניסיתי להחליף פורמט, לשנות שם, להקטין ולהגדיל את איכות הקובץ - שום דבר לא עוזר.

האם יש ברצונך בכוחך וביכולתך לסייע בעדי? - שלחתי לך את התמונה בתיבת הדוא"ל האישית. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 03:57, 16 ביולי 2012 (IDT)

==שינוי חתימה==
הייתי רוצה שבחתימתי יופיע תאריך יהודי, תוכל להדריך אותי בענין? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

== אם תוכל לעדכן ==

אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 19:18, 1 ביולי 2013 (UTC)
:יישר כח על הקישור לחב"ד קסול. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 08:08, 2 ביולי 2013 (UTC)

== בעבודה ==

האם נסתיימה כתיבתו של הערך [[שמואל בזפלוב]], כיון שמכסלו '''תשע"ב''' הוא ב[[תבנית:בעבודה]]? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:57, 9 ביולי 2013 (UTC)

{{בעבודה מתיישנת|[[שמואל בזפלוב]] - [[ישראל יצחק זלמנוב]]}}
[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 11:30, 14 ביולי 2013 (UTC)

== תצוגה במכשיר נייד ==

שלום רב, כרגע אין אפשרות לערוך בגרסה הניידת של חב"דפדיה. (כמו גם בויקיפדיה). אם בעתיד תהיה אפשרות נעדכן. בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתשרי ה'תשע"ד 12:48, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

: בויקיפדיה זה '''כן''' אפשרי ולכן שאלתי. אני חושב שיש כאן פספוס של קהל יצרני. (אני - לדוגמה - אין עיתותי בידי לערוך דרך מחשב. אבל בפלאפון - אולי). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:31, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

:שכחתי לציין שכויח גדול על כל השיפורים לאחרונה. שלפי הבנתי - אתה האחראי היחיד להן... תודה! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:36, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

== סתם ביקורת? ==

בקשר ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=32969&diff=188898&oldid=185024 עריכה זו]. וכי יש לך הצעה אחרת? זה ניסוח מאוד עדין ומכובד, אז מה הביקורת אם אין לך משהו אחר להציע? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:57, 23 באוקטובר 2014 (UTC)
:א. כמו שאתה רואה לא שיניתי (רק טעות הקלדה). מכיוון שלא הי'ה לי פנאי להתעמק בעניין.
:ב. אבל אם כן מתעמקים קצת. למה בכלל צריך לציין את תחום ההתמחות? משפיע פלוני בעל התמחות בניגונים ואלמוני בדיכאונאות (מקצוע משפיעי שהמצאתי עכשיו...). פלמוני בכלל מתמחה בלהשניא על תלמידיו את לימוד הגמ'.... לענ"ד מספיק לכתוב איש חינוך וראש מוסדות 'חנוך לנער'. יותר מכובד. יותר לעניין. ויותר אנציקלופדי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:26, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== זיהוי משתמש ==

לפי הכללים, אין לנסות לחשוף זהות משתמש, גם לא ברמז. הדבר מותר אך ורק במקרה שהמשתמש עצמו הצהיר בפירוש שאין לו בעיה שיזהו אותו. בברכה ובהערכה על כל התרומות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 09:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
: מאיפה אתה מביא שעשיתי או ניסתי לעשות אאוטינג למישהו? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:22, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=189746&oldid=189276] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 13:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)

== ברוכים השבים! ==

אחדה"ש כמשפט לאוהבי שמו, במה זכינו לזכות הנפלאה שלא רק תתקן באופן אנונימי אלא ממש תערוך עם שמך המפורש? נזכה לראות אותך לעיתים קרובות יותר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:49, ד' באייר, ה'תש"ף 12:49, 28 באפריל 2020 (IST)
::חחח שעמום הקורונה משפיע על כולם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 16:33, ד' באייר, ה'תש"ף 16:33, 28 באפריל 2020 (IST)
:::נו, אולי מהקורונה יצאו גם דברים טובים ותחזור אלינו. כמה שחסרים כאן מנטרים ו'נמלים'... התרגשתי בעיקר מזה שעשית זאת תחת השם המפורש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:29, ד' באייר, ה'תש"ף 21:29, 28 באפריל 2020 (IST)

== ישראל ג'ייקובסון ==

שלום פרידבערג!

אני שם לב באחת העריכות [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=prev&oldid=116732 שלך ל ישראל ג'ייקובסון], אתה כותב שהוא צאצא של השל"ה הקדוש. זו עובדה מאוד מרשימה, אבל אני לא יכול למצוא שום דבר שמתייחס אליה. אתה יודע איפה מצאת את העובדה הזו? אני מעוניין מאוד.

תודה! [[משתמש:איתן מלך פּארמעת|איתן מלך פּארמעת]] - [[שיחת משתמש:איתן מלך פּארמעת|שיחה]], 22:06, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ד 22:06, 23 במרץ 2024 (UTC)

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

ואם אתה מקפיד למה לא הערת שכתוב עליו אחרי מות גם דברים לא נעימים בקשר לתרגיל בלי כמעט מקור ?
לא התכוונתי לטעון לצביעות אלא לבקש להשתדל יותר להיות אובייקטיבי וכלשון הרמב"ם לגבי עניין שכתוב על הגאולה כפי כוח האדם

== מוזר זה יחסי ==

יש כאלו שהאמת הלא נעימה היא מוזרה אבל לקבל תוכחה זו גם אופציה

::שוב משתמש "אנונימי" 37.60.47.111
כותב לי קשקושים בדף שיחה. יקירי, אני כבר שנים לא עורך אקטיבי בחבדפדיה. פעם הייתי עורך לא מעט, היום רק מבקר פעם ב...
ואתה שואל שאלה מטופשת על משהו שערכתי לפני כמה שנים?
ובמענה לשאלתך, אני חושב שאנציקלופדיה צריכה להיות כמה שיותר מדוייקת. זה לא אלבום תורמים להאדיר את העסקן פלוני או אלמוני. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 09:19, ב' בתמוז, ה'תשפ"ד 09:19, 8 ביולי 2024 (IDT)

שיחת משתמש:פרידבערג

2024-07-08T06:19:26Z

פרידבערג: /* מוזר זה יחסי */

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 2|2]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 3|3]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 4|4]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 5|5]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 6|6]]}}

== יהדות צרפת ==

שלום רב. שינית מ-600,000 ל 800,00 מה המקור למספר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:57, 2 ביולי 2012 (IDT)
: ידע שלי. ואם באמת אתה רוצה להכנס לסוגיא סבוכה זו של נתונים סטטיסטיים של יהודי התפוצות (נושא בעייתי כשלעצמו, אין על מי לסמוך) אז ככה הקונסיסטואר (המוסד העליון הרשמי ליהדות צרפת, הוקם ע"י נפולאון) לא מוכר ע"י, והרבי אף שלח רבנים "להלחם בו". והם ירשמו רק מי ש"חבר" בו...
:ולפי הנתונים בוויקיפדיה: א. בעברית הם בכלל אומרים שיש רק 500,000. ובמקום אחר 1% שזה 650,000. בעוד שלפי מהגרים מצפון אפריקה יש "רק" 3%, עניין לא ברור כשיודעים שיש כ-9 מיליון ערבים/מוסלמים בצרפתף מאיפה הם הגיעו?
:בערך הצרפתי על צרפת, כתוב שרק 0.6% מהאכלוס' יהודים (2007) ברור שכאן הכוונה, במשמעות של דתיים (במדינה שבה 30% מוגדרים חילוניים) בברכת '''חירות שוויון אחווה''' [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:05, 3 ביולי 2012 (IDT)
::{{חיוך}} החכמתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:54, 3 ביולי 2012 (IDT)

==ג'ימי==

מה שאתה כתבת בתור בדיחה, ואולי שמא לא, אכן מיוסד בסיפורי החסידים שאחרי המשקה.

שמעתי מידידי בעל '''שם העט''' ד.שטרן בשם בעל שם העט ב. ישראל, שכינוי זה ניתן לג'ימי על שם הכלב שהיה מסתובב הרבה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש, וכאשר היו מכנים אותו בשם זה, חמתו היתה בוערת בקרבו... (נ.ב. אם אתה חושב שזה חריף מידי ולא מתאים במסגרת חב"דפדיה, אתה יכול למחוק את זה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 10:44, 6 ביולי 2012 (IDT)

: שטויות, לא התבדחתי, בכלל לא שייך!
: אם כבר כינוי הוא כונה/כינה עצמו זלגורי, אבל, כמובן שלא שייך להכתב בערך כ"כ מכובד, על אדם שכ"כ קורב ע"י רבותינו נשיאנו שליט"א.
:בעל העט ב. ישראל ? חשבתי יחיאל?.
:ואם כבר סיפור הכלב, מספרים א"ז על הכלב שקנה לרבנית (ששמר על הבית), ואין לי כח להאריך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:49, 6 ביולי 2012 (IDT)
: לא הבנתי מה לא מתאים לחב"דפדיה? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:50, 6 ביולי 2012 (IDT)

==כתיבה תמה==
הנני לבקשך בזה ובבא לעבוד במתינות גדולה יותר. כאשר עובדים על ערך, מומלץ לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ורק לאחמ"כ לבצע את התיקונים. ככה שמך לא מתנוסס אלפי פעמים ברשימת השינויים האחרונים ומטשטש את הראות, ואף מתאפשר ביתר קלות להשוות ולראות את התיקונים שעשית (ועל הדרך, גם לוודא שהפזיזות האופיינית לגרמה לטעויות "תקלדה", כלשונך). בתקוה להבנה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 08:23, 8 ביולי 2012 (IDT)

==העלאת תמונות==
הסתבכתי. כבר פעם שלישית/רביעית שאני מנסה להעלות תמונה ולא מצליח בשום פנים ואופן. הייתי מאוד מאוד שמח אם הוא לא היה עושה לי בעיות, אבל כנראה זו גזירה משמים. ניסיתי להחליף פורמט, לשנות שם, להקטין ולהגדיל את איכות הקובץ - שום דבר לא עוזר.

האם יש ברצונך בכוחך וביכולתך לסייע בעדי? - שלחתי לך את התמונה בתיבת הדוא"ל האישית. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 03:57, 16 ביולי 2012 (IDT)

==שינוי חתימה==
הייתי רוצה שבחתימתי יופיע תאריך יהודי, תוכל להדריך אותי בענין? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

== אם תוכל לעדכן ==

אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 19:18, 1 ביולי 2013 (UTC)
:יישר כח על הקישור לחב"ד קסול. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 08:08, 2 ביולי 2013 (UTC)

== בעבודה ==

האם נסתיימה כתיבתו של הערך [[שמואל בזפלוב]], כיון שמכסלו '''תשע"ב''' הוא ב[[תבנית:בעבודה]]? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:57, 9 ביולי 2013 (UTC)

{{בעבודה מתיישנת|[[שמואל בזפלוב]] - [[ישראל יצחק זלמנוב]]}}
[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 11:30, 14 ביולי 2013 (UTC)

== תצוגה במכשיר נייד ==

שלום רב, כרגע אין אפשרות לערוך בגרסה הניידת של חב"דפדיה. (כמו גם בויקיפדיה). אם בעתיד תהיה אפשרות נעדכן. בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתשרי ה'תשע"ד 12:48, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

: בויקיפדיה זה '''כן''' אפשרי ולכן שאלתי. אני חושב שיש כאן פספוס של קהל יצרני. (אני - לדוגמה - אין עיתותי בידי לערוך דרך מחשב. אבל בפלאפון - אולי). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:31, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

:שכחתי לציין שכויח גדול על כל השיפורים לאחרונה. שלפי הבנתי - אתה האחראי היחיד להן... תודה! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:36, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

== סתם ביקורת? ==

בקשר ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=32969&diff=188898&oldid=185024 עריכה זו]. וכי יש לך הצעה אחרת? זה ניסוח מאוד עדין ומכובד, אז מה הביקורת אם אין לך משהו אחר להציע? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:57, 23 באוקטובר 2014 (UTC)
:א. כמו שאתה רואה לא שיניתי (רק טעות הקלדה). מכיוון שלא הי'ה לי פנאי להתעמק בעניין.
:ב. אבל אם כן מתעמקים קצת. למה בכלל צריך לציין את תחום ההתמחות? משפיע פלוני בעל התמחות בניגונים ואלמוני בדיכאונאות (מקצוע משפיעי שהמצאתי עכשיו...). פלמוני בכלל מתמחה בלהשניא על תלמידיו את לימוד הגמ'.... לענ"ד מספיק לכתוב איש חינוך וראש מוסדות 'חנוך לנער'. יותר מכובד. יותר לעניין. ויותר אנציקלופדי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:26, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== זיהוי משתמש ==

לפי הכללים, אין לנסות לחשוף זהות משתמש, גם לא ברמז. הדבר מותר אך ורק במקרה שהמשתמש עצמו הצהיר בפירוש שאין לו בעיה שיזהו אותו. בברכה ובהערכה על כל התרומות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 09:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
: מאיפה אתה מביא שעשיתי או ניסתי לעשות אאוטינג למישהו? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:22, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=189746&oldid=189276] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 13:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)

== ברוכים השבים! ==

אחדה"ש כמשפט לאוהבי שמו, במה זכינו לזכות הנפלאה שלא רק תתקן באופן אנונימי אלא ממש תערוך עם שמך המפורש? נזכה לראות אותך לעיתים קרובות יותר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:49, ד' באייר, ה'תש"ף 12:49, 28 באפריל 2020 (IST)
::חחח שעמום הקורונה משפיע על כולם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 16:33, ד' באייר, ה'תש"ף 16:33, 28 באפריל 2020 (IST)
:::נו, אולי מהקורונה יצאו גם דברים טובים ותחזור אלינו. כמה שחסרים כאן מנטרים ו'נמלים'... התרגשתי בעיקר מזה שעשית זאת תחת השם המפורש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:29, ד' באייר, ה'תש"ף 21:29, 28 באפריל 2020 (IST)

== ישראל ג'ייקובסון ==

שלום פרידבערג!

אני שם לב באחת העריכות [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=prev&oldid=116732 שלך ל ישראל ג'ייקובסון], אתה כותב שהוא צאצא של השל"ה הקדוש. זו עובדה מאוד מרשימה, אבל אני לא יכול למצוא שום דבר שמתייחס אליה. אתה יודע איפה מצאת את העובדה הזו? אני מעוניין מאוד.

תודה! [[משתמש:איתן מלך פּארמעת|איתן מלך פּארמעת]] - [[שיחת משתמש:איתן מלך פּארמעת|שיחה]], 22:06, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ד 22:06, 23 במרץ 2024 (UTC)

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

ואם אתה מקפיד למה לא הערת שכתוב עליו אחרי מות גם דברים לא נעימים בקשר לתרגיל בלי כמעט מקור ?
לא התכוונתי לטעון לצביעות אלא לבקש להשתדל יותר להיות אובייקטיבי וכלשון הרמב"ם לגבי עניין שכתוב על הגאולה כפי כוח האדם

== מוזר זה יחסי ==

יש כאלו שהאמת הלא נעימה היא מוזרה אבל לקבל תוכחה זו גם אופציה

::שוב משתמש "אנונימי" 37.60.47.111
כותב לי קשקושים בדף שיחה. יקירי, אני כבר שנים לא עורך אקטיבי בחבדפדיה. פעם הייתי עורך לא מעט, היום רק מבקר פעם ב...
ואתה שואל שאלה מטופשת על משהו שערכתי לפני כמה שנים?
ובמענה לשאלתך, אני חושב שאנציקלופדיה צריכה להיות כמה שיותר מדוייקת. זה לא אלבום תורמים להאדיר את העסקן פלוני או אלמוני.

שיחת משתמש:פרידבערג

2024-07-08T06:19:03Z

פרידבערג: /* מוזר זה יחסי */ תגובה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 2|2]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 3|3]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 4|4]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 5|5]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 6|6]]}}

== יהדות צרפת ==

שלום רב. שינית מ-600,000 ל 800,00 מה המקור למספר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:57, 2 ביולי 2012 (IDT)
: ידע שלי. ואם באמת אתה רוצה להכנס לסוגיא סבוכה זו של נתונים סטטיסטיים של יהודי התפוצות (נושא בעייתי כשלעצמו, אין על מי לסמוך) אז ככה הקונסיסטואר (המוסד העליון הרשמי ליהדות צרפת, הוקם ע"י נפולאון) לא מוכר ע"י, והרבי אף שלח רבנים "להלחם בו". והם ירשמו רק מי ש"חבר" בו...
:ולפי הנתונים בוויקיפדיה: א. בעברית הם בכלל אומרים שיש רק 500,000. ובמקום אחר 1% שזה 650,000. בעוד שלפי מהגרים מצפון אפריקה יש "רק" 3%, עניין לא ברור כשיודעים שיש כ-9 מיליון ערבים/מוסלמים בצרפתף מאיפה הם הגיעו?
:בערך הצרפתי על צרפת, כתוב שרק 0.6% מהאכלוס' יהודים (2007) ברור שכאן הכוונה, במשמעות של דתיים (במדינה שבה 30% מוגדרים חילוניים) בברכת '''חירות שוויון אחווה''' [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:05, 3 ביולי 2012 (IDT)
::{{חיוך}} החכמתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:54, 3 ביולי 2012 (IDT)

==ג'ימי==

מה שאתה כתבת בתור בדיחה, ואולי שמא לא, אכן מיוסד בסיפורי החסידים שאחרי המשקה.

שמעתי מידידי בעל '''שם העט''' ד.שטרן בשם בעל שם העט ב. ישראל, שכינוי זה ניתן לג'ימי על שם הכלב שהיה מסתובב הרבה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש, וכאשר היו מכנים אותו בשם זה, חמתו היתה בוערת בקרבו... (נ.ב. אם אתה חושב שזה חריף מידי ולא מתאים במסגרת חב"דפדיה, אתה יכול למחוק את זה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 10:44, 6 ביולי 2012 (IDT)

: שטויות, לא התבדחתי, בכלל לא שייך!
: אם כבר כינוי הוא כונה/כינה עצמו זלגורי, אבל, כמובן שלא שייך להכתב בערך כ"כ מכובד, על אדם שכ"כ קורב ע"י רבותינו נשיאנו שליט"א.
:בעל העט ב. ישראל ? חשבתי יחיאל?.
:ואם כבר סיפור הכלב, מספרים א"ז על הכלב שקנה לרבנית (ששמר על הבית), ואין לי כח להאריך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:49, 6 ביולי 2012 (IDT)
: לא הבנתי מה לא מתאים לחב"דפדיה? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:50, 6 ביולי 2012 (IDT)

==כתיבה תמה==
הנני לבקשך בזה ובבא לעבוד במתינות גדולה יותר. כאשר עובדים על ערך, מומלץ לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ורק לאחמ"כ לבצע את התיקונים. ככה שמך לא מתנוסס אלפי פעמים ברשימת השינויים האחרונים ומטשטש את הראות, ואף מתאפשר ביתר קלות להשוות ולראות את התיקונים שעשית (ועל הדרך, גם לוודא שהפזיזות האופיינית לגרמה לטעויות "תקלדה", כלשונך). בתקוה להבנה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 08:23, 8 ביולי 2012 (IDT)

==העלאת תמונות==
הסתבכתי. כבר פעם שלישית/רביעית שאני מנסה להעלות תמונה ולא מצליח בשום פנים ואופן. הייתי מאוד מאוד שמח אם הוא לא היה עושה לי בעיות, אבל כנראה זו גזירה משמים. ניסיתי להחליף פורמט, לשנות שם, להקטין ולהגדיל את איכות הקובץ - שום דבר לא עוזר.

האם יש ברצונך בכוחך וביכולתך לסייע בעדי? - שלחתי לך את התמונה בתיבת הדוא"ל האישית. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 03:57, 16 ביולי 2012 (IDT)

==שינוי חתימה==
הייתי רוצה שבחתימתי יופיע תאריך יהודי, תוכל להדריך אותי בענין? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

== אם תוכל לעדכן ==

אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 19:18, 1 ביולי 2013 (UTC)
:יישר כח על הקישור לחב"ד קסול. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 08:08, 2 ביולי 2013 (UTC)

== בעבודה ==

האם נסתיימה כתיבתו של הערך [[שמואל בזפלוב]], כיון שמכסלו '''תשע"ב''' הוא ב[[תבנית:בעבודה]]? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:57, 9 ביולי 2013 (UTC)

{{בעבודה מתיישנת|[[שמואל בזפלוב]] - [[ישראל יצחק זלמנוב]]}}
[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 11:30, 14 ביולי 2013 (UTC)

== תצוגה במכשיר נייד ==

שלום רב, כרגע אין אפשרות לערוך בגרסה הניידת של חב"דפדיה. (כמו גם בויקיפדיה). אם בעתיד תהיה אפשרות נעדכן. בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתשרי ה'תשע"ד 12:48, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

: בויקיפדיה זה '''כן''' אפשרי ולכן שאלתי. אני חושב שיש כאן פספוס של קהל יצרני. (אני - לדוגמה - אין עיתותי בידי לערוך דרך מחשב. אבל בפלאפון - אולי). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:31, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

:שכחתי לציין שכויח גדול על כל השיפורים לאחרונה. שלפי הבנתי - אתה האחראי היחיד להן... תודה! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:36, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

== סתם ביקורת? ==

בקשר ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=32969&diff=188898&oldid=185024 עריכה זו]. וכי יש לך הצעה אחרת? זה ניסוח מאוד עדין ומכובד, אז מה הביקורת אם אין לך משהו אחר להציע? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:57, 23 באוקטובר 2014 (UTC)
:א. כמו שאתה רואה לא שיניתי (רק טעות הקלדה). מכיוון שלא הי'ה לי פנאי להתעמק בעניין.
:ב. אבל אם כן מתעמקים קצת. למה בכלל צריך לציין את תחום ההתמחות? משפיע פלוני בעל התמחות בניגונים ואלמוני בדיכאונאות (מקצוע משפיעי שהמצאתי עכשיו...). פלמוני בכלל מתמחה בלהשניא על תלמידיו את לימוד הגמ'.... לענ"ד מספיק לכתוב איש חינוך וראש מוסדות 'חנוך לנער'. יותר מכובד. יותר לעניין. ויותר אנציקלופדי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:26, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== זיהוי משתמש ==

לפי הכללים, אין לנסות לחשוף זהות משתמש, גם לא ברמז. הדבר מותר אך ורק במקרה שהמשתמש עצמו הצהיר בפירוש שאין לו בעיה שיזהו אותו. בברכה ובהערכה על כל התרומות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 09:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
: מאיפה אתה מביא שעשיתי או ניסתי לעשות אאוטינג למישהו? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:22, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=189746&oldid=189276] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 13:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)

== ברוכים השבים! ==

אחדה"ש כמשפט לאוהבי שמו, במה זכינו לזכות הנפלאה שלא רק תתקן באופן אנונימי אלא ממש תערוך עם שמך המפורש? נזכה לראות אותך לעיתים קרובות יותר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:49, ד' באייר, ה'תש"ף 12:49, 28 באפריל 2020 (IST)
::חחח שעמום הקורונה משפיע על כולם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 16:33, ד' באייר, ה'תש"ף 16:33, 28 באפריל 2020 (IST)
:::נו, אולי מהקורונה יצאו גם דברים טובים ותחזור אלינו. כמה שחסרים כאן מנטרים ו'נמלים'... התרגשתי בעיקר מזה שעשית זאת תחת השם המפורש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:29, ד' באייר, ה'תש"ף 21:29, 28 באפריל 2020 (IST)

== ישראל ג'ייקובסון ==

שלום פרידבערג!

אני שם לב באחת העריכות [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=prev&oldid=116732 שלך ל ישראל ג'ייקובסון], אתה כותב שהוא צאצא של השל"ה הקדוש. זו עובדה מאוד מרשימה, אבל אני לא יכול למצוא שום דבר שמתייחס אליה. אתה יודע איפה מצאת את העובדה הזו? אני מעוניין מאוד.

תודה! [[משתמש:איתן מלך פּארמעת|איתן מלך פּארמעת]] - [[שיחת משתמש:איתן מלך פּארמעת|שיחה]], 22:06, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ד 22:06, 23 במרץ 2024 (UTC)

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

== פרידברג ==

האם אתה מקפיד על דיוק בכל הערכים כמו בערך אגודת חב"ד בית דין רבני חב"ד וגם מנחם ברוד ויוסף יצחק אהרונוב או שמא רק כשמדובר בר' לייבל ע"ה קפלן ?

ואם אתה מקפיד למה לא הערת שכתוב עליו אחרי מות גם דברים לא נעימים בקשר לתרגיל בלי כמעט מקור ?
לא התכוונתי לטעון לצביעות אלא לבקש להשתדל יותר להיות אובייקטיבי וכלשון הרמב"ם לגבי עניין שכתוב על הגאולה כפי כוח האדם

== מוזר זה יחסי ==

יש כאלו שהאמת הלא נעימה היא מוזרה אבל לקבל תוכחה זו גם אופציה
שוב משתמש "אנונימי" 37.60.47.111
כותב לי קשקושים בדף שיחה. יקירי, אני כבר שנים לא עורך אקטיבי בחבדפדיה. פעם הייתי עורך לא מעט, היום רק מבקר פעם ב...
ואתה שואל שאלה מטופשת על משהו שערכתי לפני כמה שנים?
ובמענה לשאלתך, אני חושב שאנציקלופדיה צריכה להיות כמה שיותר מדוייקת. זה לא אלבום תורמים להאדיר את העסקן פלוני או אלמוני.

שיחת משתמש:37.60.47.111

2024-07-07T12:43:19Z

פרידבערג: /* שוכח לחתום */

שיחת משתמש:37.60.47.111

2024-07-07T12:43:06Z

פרידבערג:

שיחה:מרדכי גוראריה (קראון הייטס)

2024-02-13T05:20:03Z

פרידבערג: יצירת דף עם התוכן "ידוע על קשר משפחתי למשפחת גוראריה המפורסמת? --~~~~"

ידוע על קשר משפחתי למשפחת גוראריה המפורסמת? --[[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 05:20, ד' באדר א', ה'תשפ"ד 05:20, 13 בפברואר 2024 (UTC)

יוסף דן קירשנברג

2023-01-02T19:47:38Z

פרידבערג: /* תולדות חיים */ הגהה

הרב '''יוסף דן''' הלוי '''קירשנברג''' הוא משפיע בקהילת חב"ד ב[[פלטבוש]] ומנהל [[ועד כשרות CHK]] שעל ידי [[בית דין צדק קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארגנטינה]] בשנת [[תשכ"ה]] במשפחה חב"דית לאביו ר' איסר הלוי ולאמו הרבנית מרת רחל לאה קירשנברג. אביו שימש כמנהל מחלקת 'תרבות ועיתונות' בשגרירות הישראלית.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

בהגיעו לגיל נישואין השתדך עם רעייתו מרת רחל בת ר' דוד אברהם ושולמית סטיגמן, כאשר החתונה התקיימה בכ"ג סיון תשמ"ט.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[פלטבוש]] ושימש כמשפיע בקהילת חב"ד המקומית.

בחודש אלול [[תשפ"ב]] הודיעה הנהלת [[ועד כשרות CHK]] על צירופו כמנהל ועד הכשרות, לצד המנהל הותיק הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/141111 דיווח באתר COL].}}.

==משפחתו==
*בתו מרת שרה מרים, רעיית ר' דב בעריש הניג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קירשנברג, יוסף דן}}
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מערכות כשרות]]
[[קטגוריה:אישים בפלטבוש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]

הצלה קראון הייטס

2021-10-30T23:20:08Z

פרידבערג: /* סמל הצלה */תקלדה

[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
[[קובץ:לחצן הצלה 1414.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לחצן חירום בבנין [[פרזידנט 1414|1414]]]]
'''הצלה [[קראון הייטס]]''' (באנגלית: Hatzalah crown Heights) הוא ארגון ההצלה היהודי של שכונת קראון הייטס. הארגון הוא סניף ארגוני של 'הצלה' בשכונת [[בורו פארק]] המפעיל את מוקד הצלה המרכזי של ניו-יורק. את הארגון מנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].

==היסטוריית ההקמה של 'הצלה'==
הארגון הוקם על ידי הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]] בעקבות מקרה טראגי שהתרחש בשכונת [[קראון הייטס]] בשנת [[תשל"ז]]. יהודי צעיר תושב השכונה, לקה בהתקף לב חמור בביתו בצהרי יום שישי בעיצומם של ההכנות ל[[שבת]]. המשפחה הזעיקה אמבולנס באמצעות שיחת טלפון למוקד החירום העירוני. עם זאת, הרבה דקות יקרות חלפו והצעיר הלך לעולמו. חברי הקהילה היו משוכנעים שבמקרה והצוות הרפואי היה מגיע מוקדם יותר, היהודי היה שורד. בעקבות מקרה זה הוחלט לרכוש אמבולנס חדש המוקדש לתושבי קראון הייטס.

=='הצלה' כיום==
במשך השנים, עם גידול אוכלוסיית השכונה, התפתח הארגון מאוד. כיום פעילים בארגון כ-30 מתנדבים הזמינים יומם ולילה בתורניות לטובת מקרי חירום. המתנדבים מפעילים חמישה אמבולנסים חדישים. שניים מהם חונים בקביעות על יד [[770]].

הארגון מעביר קורסים להכשרת חובשים, ומפיץ הוראות זהירות ובטיחות בגני ילדים, בתי ספר ובתים פרטיים מרובי ילדים.

במהלך השנים הוכר 'הצלה' בתור ארגון ההצלה הטוב ביותר בניו-יורק. במקרים מסוימים התקבלו בקשות דחופות מהתושבים שאינם יהודים בשכונה לקבלת טיפול דחוף דווקא ממתנדבי 'הצלה'.

הארגון פועל בהתנדבות ונותן שירות רפואי לכל דורש ללא תשלום. מחמת כך הוא מטפל גם באזרחי חוץ שאינם מבוטחים רפואית.

הצלה [[קראון הייטס]] הוא עמותה שלא למטרות רווח שאינה מקבלת תמיכה ממשלתית או עירונית ומתקיימת על תרומות בלבד. אחת בשנה מתקיים אירוע "מלוה מלכה" לגיוס תרומות. במשך השנים הרבי היה מעניק ב[[התוועדות]] השבת שלפני האירוע קנקן [[משקה]] למשתתפים ב"מלוה מלכה".

==התייחסות הרבי לארגון==
מבין הדברים שהרבי הביע את תמיכתו בארגון ההצלה היו השיחות המיוחדות שנאמרו לרגל סעודת ה"מלוה מלכה" שנערכה אחת בשנה לגיוס תרומות לקיום הארגון. באחת [[התוועדות|התוועדויות]] הרבי דיבר על החשיבות של שמירה על [[גוף]] בריא, וכי על האמבולנס של 'הצלה' לחנות מול 770, כתזכורת לכל הבאים לטפל בבריאותם. הרבי גם התבטא פעם שחשיבותו של העניין עוד יותר, שכשבאיו של 770 רואים את האמבולנס יוצא ממקומו, ידעו אשר עליהם להגיד פרק [[תהלים]] לטובת החולה.{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תשד"מ, שיחת ש"פ פקודי, סעיף כב עמ' 1143.}}

===סמל הצלה===
בשנת תשד"מ הרב יהודה לייב ביסטריצקי הכניס לרבי הזמנה לסעודת '[[מלווה מלכה]]' למען חברת 'הצלה' עליה היה מודפס סמל הארגון. הרבי החזיר את ההזמנה והורה "למחוק את הנחש, שהוא עבודה זרה של יוון". לאחר זמן מה שאל מה המקור לזה? ואמר הרבי שבספרי רפואה בהיסטוריה של רפואה כתוב שזוהי עבודה זרה של יוון.{{הערה|התקשרות גליון 261.}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hatzalah.ch אתר הארגון]
*'''[https://anash.org/the-story-of-crown-heights-hatzalah/ סיפורו של הארגון מראשיתו ועד היום]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
{{הערות שוליים}}

רחל הנדל

2021-06-18T07:35:51Z

פרידבערג: הגהה, ניסוח

'''חיה רחל הנדל''' (ילידת שנת [[תש"י]] (1950)) היא יושבת ראש ארגון נשות חב"ד ב[[צפת]], [[משפיע|משפיעה]] מרכזית בקרב נשי ובנות חב"ד, מנהלת ארגון הכנסת כלה "עדי עד", ממייסדות ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] הפועל בחודש החגים ב-[[770]].

==תולדות חייה==
נולדה בא' תשרי – ראש השנה – [[תש"י]] (1950) ב[[תל אביב]] לאביה הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמה מרת צפורה{{הערה|[http://www.ravdori.co.il/stories/%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA/ הקשר הרב דורי] פרטים נוספים על ילדותה והוריה}}.
בילדותה למדה ב"בית יעקב" ולאחר מכן בתיכון סמינר "בית יעקב" ב[[תל אביב]]. כשהייתה תלמידת תיכון נהגה יחד עם חברותיה לצעוד רגלית מידי שבת בשבתו כחצי שעה מביתה שבתל אביב ליפו כדי לערוך פעילות של "[[מסיבות שבת]]" לילדי יפו.

כשהגיעה לגיל שידוכים הוריה נכנסו ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפרו על הצעות השידוכים השונות. הרבי הצביע על ההצעה של [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] שגר במונטריאול שבקנדה. ואכן החתונה התקיימה ב[[בני ברק]] והזוג הקימו את ביתם בקריית חב"ד ב[[צפת]].

מרת רחל עבדה בהוראה והייתה מחנכת שלושים שנה בכיתה י"ב בתיכון 'בית חנה' בצפת. יחד עם זאת בערבים מסרה שיעורי תורה לנשים ארבע פעמים בשבוע. ובנוסף משמשת בתפקיד יושבת ראש נשות חב"ד בצפת.

לאחר פטירת אביה הרב [[ישראל צבי הבר]] בשנת [[תשס"ז]], הקימה יחד עם אחותה מרת ברכה טברדוביץ' ובני משפחה נוספים את "קרן עדי עד". הארגון, מסייע לכלות ולמשפחותיהם להתארגנות כלכלית ורוחנית לחתונה. הארגון מקיים פעם בשנה דינר מפואר, ומיזמים שונים הקשורים לשידוכים נמצאים תחת חסותו.

מרת רחל הנדל עומדת בראש קבוצת אחות התמימים בחודש החגים אצל הרבי. הקבוצה, המתקיימת בארגון [[אחות התמימים בארץ הקודש|אחות התמימים]] בשילוב עם המערך של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] היא קבוצה ייחודית ומגובשת לבנות שרוצות להרגיש תשרי בצורה טובה וייחודית. בראש קבוצת משפיעות 'הקבוצה' - עומדת מידי שנה מרת רחל הנדל, ובחמימותה החסידית ודאגתה הכנה לכל אורחת הקבוצה מצליחה מאוד.

בנוסף, מוציאה מפעם לפעם קבוצות של נשים ובנות למסע אצל ציוני רבותינו נשיאינו ברוסיה. וכן קבוצות לנסיעה לרבי לימי החנוכה.

==משפחתה==
*חתנה, הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד [[פתח תקווה]].
*בנה, הרב [[לוי הנדל (ברשז"א)|לוי הנדל]] - שליח הרבי בשכונת מארינפארק, נ.י.
*בנה, הרב [[מנחם מענדל הנדל]] - מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] - [[קראון הייטס]].
*בנה, הרב [[שלום דובער הנדל]] - ראש ישיבות [[תות"ל אור יהודה]] ורב קהילת בית מנחם בעיר.
*בנה, הרב [[יוסף הנדל]] - שליח הרבי בשכונה ו' החדשה, באר שבע, ור"מ ב[[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה]].
*בנה, הרב [[שמואל הנדל]] - יושב ראש [[מטה משיח בארץ הקודש]].
*חתנה, הרב [[אליהו סגל]] - [[שליח]] ב[[ראשון לציון]].
*חתנה, הרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)]] - סמנכ"ל תלמוד תורה אור מנחם צפת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.neshei.com/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C/ ידיעות וכתבות אודות הרבנית הנדל] {{נשי}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הנדל, רחל}}
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:משפחת הנדל]]

חלוקת דולרים

2021-06-18T07:32:48Z

פרידבערג: הגהה

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מידי יום ראשון, כשלעיתים אף חילק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מידי שבוע שעות ארוכות בהן עמד הרבי על רגליו וחילק לאלפי אנשים שהגיעו מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%97%D7%A8.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{הערה|[http://hageula.com/sevenseventy/ktoim/16703.htm מעמד חלוקת דולרים • ד' אייר תשע"ז]}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. עם זאת יש שהתנגדו לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]][[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות. מעודדי החלוקה ענו בתגובה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}. כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב''''].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תנש"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה התבצעה בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תנש"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי חלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2021-04-04T11:00:22Z

פרידבערג: /* היסטוריה */פסקה מיותרת ושטותית

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מידי יום ראשון, כשלעיתים אף חילק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מידי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%97%D7%A8.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{הערה|[http://hageula.com/sevenseventy/ktoim/16703.htm מעמד חלוקת דולרים • ד' אייר תשע"ז]}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תנש"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תנש"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

צפת

2020-11-30T19:23:40Z

פרידבערג: /* צבאות ה' */ מעולם לא שמעתי שקראו לבי"ס בנות ת"ת

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T19:21:57Z

פרידבערג: /* בתי חב"ד בעיר */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:56:20Z

פרידבערג: /* מוסדות שונים */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:54:06Z

פרידבערג: /* קהילת חב"ד כיום */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:52:52Z

פרידבערג: /* שכונת מנחם בגין */ הרב לבקיבקר עצמו גר שם מהנו"נים. והוא לא החבדניק הראשון בשכונה.

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:51:42Z

פרידבערג: /* שכונת כנען */ לא יודע מה הדבקות במערב, גם גבעת שושנה במערב וגם ש. כנען? למעשה שכנראה ש. כנען בצפון.

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:49:37Z

פרידבערג: /* קריית חב"ד */ מי שמכיר שירים אצבע

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:49:06Z

פרידבערג: /* קריית חב"ד */ 5 כניסות*5קומות*2 דירות בקומה

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:48:10Z

פרידבערג: /* קריית חב"ד */ גם לא נכון וגם לא בעברית

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:47:08Z

פרידבערג: /* קריית חב"ד */ השלוחים הראשונים הגיעו בקייץ ל"ג

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:44:42Z

פרידבערג: /* גבעת שושנה */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו. נכון לשנת תשפ"א, ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

צפת

2020-11-30T18:39:08Z

פרידבערג: /* שכונת כנען */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה גדולה, מכון תורני טכנולוגי, ישיבה קטנה, ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת חנוך לנער, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב חיים חייקל קפלן הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-700
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-700 משפחות. ראשיתה עוד בבתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו-תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע"ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-700 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ח]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקריית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום.
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-450 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ- 400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].
*מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-50 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבה קטנה]] (המונה כ 170 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 90 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.
*ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל צפת - (מונה 30 בחורים). ראש הישיבה: הרב שניאור זלמן קפלן, מנהל: הרב שמואל מישולובין משגיח: הרב עזריאל שימוס.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
* סמינר חיה מושקא, מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת הרבנית חיה רחל הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
השליח הראשי לעיר הינו הרב חיים חייקל קפלן (ממלא מקום אביו)
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר
מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן
*מרום כנען - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.
==צבאות ה'==
ארגון [[צבאות ה']] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף בת מלך לצעירות הפועל בשטח תלמוד תורה בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב

===מנהלי הסניפים===
*מנהל תלמוד תורה בנים הרב [[מרדכי ידגר]]
*מנהלת תלמוד תורה בנות הרבנית נחמה נבון
*מנהל רוחני הרב [[מאיר וילשאנסקי]]
*רכז בנים כללי הרב [[משה סנדרוי]]

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת תשע"ט ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב שניאור ליפסקר, הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית במספר המנדטים בעיר.
==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:צפת]]

משה טלישבסקי

2020-11-12T20:11:46Z

פרידבערג: /* כבעל מנגן */תקלדה

[[קובץ:משה טלישבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טלישבסקי נואם ב[[התוועדות]] חסידים ב-770]]
הרב '''משה טלישבסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[ט"ז תשרי]] [[תשע"ג]]) היה 'ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. בנוסף, כיהן כ[[שליח ציבור|חזן]] רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] והדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ"ז]] לאביו ה[[שליח ציבור|חזן]] החסידי ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]]. עוד בילדותו כאשר התחנך אצל המלמד החסידי ר' קדיש רומנוב זכה להיכנס יחד עם בני כיתתו לחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולהתברך מפיו.

בגיל 9 זכה להיכנס פעם נוספת ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בריגא שבלבטיה יחד עם סבו ר' [[מנחם מענדל טלישבסקי]], ובאותה [[יחידות]] הורה לו הרבי שהיות ואין באפשרותו ללמוד מאימת [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]], שיסתובב בבתי כנסיות ויענה 'אמן יהא שמיה רבא'.

בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] הצליח ברגע האחרון לעזוב את אדמת ריגא לפני שנחסמו נתיבי המסע, והתאחד יחד עם משפחתו.

בשנת [[תש"ו]] היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] וקבעה את מגוריה בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].

===קריירת חזנות===
במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד.

לאחר נישואיו קבע את מגוריו בפיסטבורג והתפרנס ממשרת חזנות פשוטה עם משכורת ממוצעת, ורעייתו עבדה כמורה בבית הספר היהודי המקומי.

מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ל[[יחידות]] ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית בפיסטבורג, ולעבור להתגורר ב[[קראון הייטס]] עוד לפני שבת, מבלי לומר את הטעם לכך.

ר' משה ציית להוראת הרבי{{הערה|ב[[יחידות]] של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] התבטא בפניו הרבי שארבעה חסידים גרמו לו נחת רוח גדולה באופן מיוחד, והרבי מנה את ר' משה כאחד מהם וסיפר על האופן בו קיבל את ההוראה בביטול מוחלט.}}, ולאחר שההשתכן ב[[קראון הייטס]] החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת [[פלטבוש]] הסמוכה ל[[קראון הייטס]], שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים.

ברכת הרבי התקיימה, ור' משה החזיק במשרה זו עד הגיעו לגיל שיבה מבלי שיצטרך לנדוד כמנהג החזנים בבתי כנסיות ברחבי העולם כדי למצוא פרנסה.

===כבעל מנגן===
לאחר פטירתו של ר' [[שמואל זלמנוב]] שניהל את הוצאת התקליטים של [[ניחו"ח]], התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים במהלכם הוציא לאור שבעה תקליטים בהם זכה לקבל הדרכה מפורטת מהרבי על כל צעד ושעל, כולל סוגי כלי הנגינה שיש לערב בכל שיר, ופרטים נוספים מסוג זה. תקופה זו הסתיימה בשנת [[תשל"ז]] כאשר הארגון נסגר בעקבות מחסור בתקציב, ובעקבותיו פסקה הוצאתם לאור של התקליטים.

===בחצר הרבי===
במהלך ה[[ראלי]] לילדים שנערך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]], ביקש הרבי שינגנו את הניגון 'שיבנה בית המקדש', והחסידים הזדרזו לקרוא לר' משה שישיר את הפתיח המקדים של הניגון, והרבי היה מאוד שבע רצון מכך, ומאז ואילך החל הרבי לבקש מר' משה לעיתים קרובות לנגן 'יהי רצון'.

בנוסף לכך, במשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] ובלילה השני של [[חג הפסח]], ואף הדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]].

===שנותיו האחרונות===
בשנים הראשונות להתייסדות [[שבועון בית משיח]] נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון '[[אלגעמיינער זשורנאל]]'.

נפטר בשיבה טובה ב[[ט"ו תשרי|יום טוב ראשון של חג הסוכות]] [[תשע"ג]], ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים.

==משפחתו==
*בנו, הרב ישראל טלישבסקי - מלבורן, אוסטרליה
*בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה
*בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*מנחם זיגלבוים, '''[https://www.scribd.com/doc/110311319/852 ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 852 עמוד 50.
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900572 הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו ב[[התוועדות]] של הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71948 ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי מבצע "המבדיל" של רוזנבלט]''' {{אודיו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טלישבסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

שיחת משתמש:פרידבערג

2020-04-28T15:35:20Z

פרידבערג: /* ברוכים השבים! */

שיחת משתמש:פרידבערג

2020-04-28T15:33:27Z

פרידבערג: /* ברוכים השבים! */

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 2|2]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 3|3]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 4|4]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 5|5]] • [[שיחת משתמש:פרידבערג/ארכיון 6|6]]}}

== יהדות צרפת ==

שלום רב. שינית מ-600,000 ל 800,00 מה המקור למספר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:57, 2 ביולי 2012 (IDT)
: ידע שלי. ואם באמת אתה רוצה להכנס לסוגיא סבוכה זו של נתונים סטטיסטיים של יהודי התפוצות (נושא בעייתי כשלעצמו, אין על מי לסמוך) אז ככה הקונסיסטואר (המוסד העליון הרשמי ליהדות צרפת, הוקם ע"י נפולאון) לא מוכר ע"י, והרבי אף שלח רבנים "להלחם בו". והם ירשמו רק מי ש"חבר" בו...
:ולפי הנתונים בוויקיפדיה: א. בעברית הם בכלל אומרים שיש רק 500,000. ובמקום אחר 1% שזה 650,000. בעוד שלפי מהגרים מצפון אפריקה יש "רק" 3%, עניין לא ברור כשיודעים שיש כ-9 מיליון ערבים/מוסלמים בצרפתף מאיפה הם הגיעו?
:בערך הצרפתי על צרפת, כתוב שרק 0.6% מהאכלוס' יהודים (2007) ברור שכאן הכוונה, במשמעות של דתיים (במדינה שבה 30% מוגדרים חילוניים) בברכת '''חירות שוויון אחווה''' [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:05, 3 ביולי 2012 (IDT)
::{{חיוך}} החכמתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:54, 3 ביולי 2012 (IDT)

==ג'ימי==

מה שאתה כתבת בתור בדיחה, ואולי שמא לא, אכן מיוסד בסיפורי החסידים שאחרי המשקה.

שמעתי מידידי בעל '''שם העט''' ד.שטרן בשם בעל שם העט ב. ישראל, שכינוי זה ניתן לג'ימי על שם הכלב שהיה מסתובב הרבה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש, וכאשר היו מכנים אותו בשם זה, חמתו היתה בוערת בקרבו... (נ.ב. אם אתה חושב שזה חריף מידי ולא מתאים במסגרת חב"דפדיה, אתה יכול למחוק את זה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 10:44, 6 ביולי 2012 (IDT)

: שטויות, לא התבדחתי, בכלל לא שייך!
: אם כבר כינוי הוא כונה/כינה עצמו זלגורי, אבל, כמובן שלא שייך להכתב בערך כ"כ מכובד, על אדם שכ"כ קורב ע"י רבותינו נשיאנו שליט"א.
:בעל העט ב. ישראל ? חשבתי יחיאל?.
:ואם כבר סיפור הכלב, מספרים א"ז על הכלב שקנה לרבנית (ששמר על הבית), ואין לי כח להאריך. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:49, 6 ביולי 2012 (IDT)
: לא הבנתי מה לא מתאים לחב"דפדיה? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:50, 6 ביולי 2012 (IDT)

==כתיבה תמה==
הנני לבקשך בזה ובבא לעבוד במתינות גדולה יותר. כאשר עובדים על ערך, מומלץ לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו ורק לאחמ"כ לבצע את התיקונים. ככה שמך לא מתנוסס אלפי פעמים ברשימת השינויים האחרונים ומטשטש את הראות, ואף מתאפשר ביתר קלות להשוות ולראות את התיקונים שעשית (ועל הדרך, גם לוודא שהפזיזות האופיינית לגרמה לטעויות "תקלדה", כלשונך). בתקוה להבנה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 08:23, 8 ביולי 2012 (IDT)

==העלאת תמונות==
הסתבכתי. כבר פעם שלישית/רביעית שאני מנסה להעלות תמונה ולא מצליח בשום פנים ואופן. הייתי מאוד מאוד שמח אם הוא לא היה עושה לי בעיות, אבל כנראה זו גזירה משמים. ניסיתי להחליף פורמט, לשנות שם, להקטין ולהגדיל את איכות הקובץ - שום דבר לא עוזר.

האם יש ברצונך בכוחך וביכולתך לסייע בעדי? - שלחתי לך את התמונה בתיבת הדוא"ל האישית. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 03:57, 16 ביולי 2012 (IDT)

==שינוי חתימה==
הייתי רוצה שבחתימתי יופיע תאריך יהודי, תוכל להדריך אותי בענין? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

== אם תוכל לעדכן ==

אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 19:18, 1 ביולי 2013 (UTC)
:יישר כח על הקישור לחב"ד קסול. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 08:08, 2 ביולי 2013 (UTC)

== בעבודה ==

האם נסתיימה כתיבתו של הערך [[שמואל בזפלוב]], כיון שמכסלו '''תשע"ב''' הוא ב[[תבנית:בעבודה]]? • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:57, 9 ביולי 2013 (UTC)

{{בעבודה מתיישנת|[[שמואל בזפלוב]] - [[ישראל יצחק זלמנוב]]}}
[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 11:30, 14 ביולי 2013 (UTC)

== תצוגה במכשיר נייד ==

שלום רב, כרגע אין אפשרות לערוך בגרסה הניידת של חב"דפדיה. (כמו גם בויקיפדיה). אם בעתיד תהיה אפשרות נעדכן. בברכת חג שמח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתשרי ה'תשע"ד 12:48, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

: בויקיפדיה זה '''כן''' אפשרי ולכן שאלתי. אני חושב שיש כאן פספוס של קהל יצרני. (אני - לדוגמה - אין עיתותי בידי לערוך דרך מחשב. אבל בפלאפון - אולי). [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:31, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

:שכחתי לציין שכויח גדול על כל השיפורים לאחרונה. שלפי הבנתי - אתה האחראי היחיד להן... תודה! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 13:36, 18 בספטמבר 2013 (UTC)

== סתם ביקורת? ==

בקשר ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=32969&diff=188898&oldid=185024 עריכה זו]. וכי יש לך הצעה אחרת? זה ניסוח מאוד עדין ומכובד, אז מה הביקורת אם אין לך משהו אחר להציע? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:57, 23 באוקטובר 2014 (UTC)
:א. כמו שאתה רואה לא שיניתי (רק טעות הקלדה). מכיוון שלא הי'ה לי פנאי להתעמק בעניין.
:ב. אבל אם כן מתעמקים קצת. למה בכלל צריך לציין את תחום ההתמחות? משפיע פלוני בעל התמחות בניגונים ואלמוני בדיכאונאות (מקצוע משפיעי שהמצאתי עכשיו...). פלמוני בכלל מתמחה בלהשניא על תלמידיו את לימוד הגמ'.... לענ"ד מספיק לכתוב איש חינוך וראש מוסדות 'חנוך לנער'. יותר מכובד. יותר לעניין. ויותר אנציקלופדי. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:26, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== זיהוי משתמש ==

לפי הכללים, אין לנסות לחשוף זהות משתמש, גם לא ברמז. הדבר מותר אך ורק במקרה שהמשתמש עצמו הצהיר בפירוש שאין לו בעיה שיזהו אותו. בברכה ובהערכה על כל התרומות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 09:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
: מאיפה אתה מביא שעשיתי או ניסתי לעשות אאוטינג למישהו? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 10:22, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=189746&oldid=189276] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בחשוון ה'תשע"ה 13:56, 4 בנובמבר 2014 (UTC)

== ברוכים השבים! ==

אחדה"ש כמשפט לאוהבי שמו, במה זכינו לזכות הנפלאה שלא רק תתקן באופן אנונימי אלא ממש תערוך עם שמך המפורש? נזכה לראות אותך לעיתים קרובות יותר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:49, ד' באייר, ה'תש"ף 12:49, 28 באפריל 2020 (IST)
חחח שעמום הקורונה משפיע על כולם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 16:33, ד' באייר, ה'תש"ף 16:33, 28 באפריל 2020 (IST)

קלונימוס קופצ'יק

2020-04-28T15:31:59Z

פרידבערג: הערך על קלונימוס ולא אביו.

[[תמונה:קלונימוס קופציק.jpg|left|thumb|250px|הרב קלונימוס קופצ'יק]]
הרב '''קלונימוס קלמיש קופצ'יק''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949), הוא [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[חדרה]] מאז שנת [[תשל"א]].

==תולדות חיים==
הרב קופצ'יק נולד בכפר אתא (לימים [[קרית אתא]]) ב[[י"ז כסלו]] [[תש"ט]] לרב [[שלמה קופצ'יק]]: שליח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי שליט"א]]. בבחרותו למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר נישואיו עם רעייתו עופרה, בת הרב שמעון וינקלר (קורן) מ[[ירושלים]] ב[[חודש אלול]] [[תשל"א]] נשלח על ידי הרבי לפעול להפצת היהדות והחסידות בעיר [[חדרה]].

בשנת [[תש"ל]] במהלך [[מבצע ספר תורה של משיח]] החתים יחד עם הרב אליהו אריה פרידמן מ[[צפת]] את הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטפיילר) על אות בספר התורה.

בתאריך י"ב מנחם אב תשמ"ט מסר את מפתח העיר חדרה בשם ראש העיר דאז מר נחמיה להב במעמד חלוקת הדולרים, הרבי בירך את העיר חדרה בנוסח זה: "הצלחה רבה ומופלגה, אפשר כבר לומר שאני כבר פתחתי את הדלתות לענייני טוב וקדושה, מסרתם לי את המפתח, במילא נעלתי את הדלתות בעד עניינים לא טובים, ופתחתי את הדלת עבור כל ענייני יהדות וקדושת ארץ ישראל, שיהיה זה באופן שזה יהיה "חדר" - עבור תורה ומצוותיה. בשורות טובות. בטח יש שם בעיריה קופת צדקה - תשימו זאת שם בקופה, ברכה והצלחה!"

במשך השנים הביא עוד עשרה שלוחים לפעול בעיר.

==משפחתו==
*אביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].

*גיסו, הרב תנחום בורושנסקי , [[משפיע]] קהילת חב"ד באר שבע.
*גיסו, הרב [[חיים שלמה דיסקין]], רב העיר [[קרית אתא]] וקהילת חב"ד.
*גיסו, הרב זלמן מנחם קורן, חוקר מרצה וסופר בעניני בית המקדש.
*אחיו, הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] - שליח [[הרבי]] לפונה, [[הודו]].

בניו:
*הרב,[[ראובן קופצ'יק]] מנהל באגודת חסידי חב"ד ב-770 בכפר חב"ד. נחלת הר חב"ד קרית מלאכי.
*הרב [[לוי יצחק קופצ'יק]] - הנהלת [[מכון מלכות שבתפארת]], כפר חב"ד.
*הרב [[ישראל קופצ'יק]] - [[משפיע]] בישיבת 'דעת' ב[[רחובות]].
*הרב [[אהרן קופצ'יק]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
חתניו:
* ר' יצחק גרנשטט - [[שו"ב]] בנתניה
* ר' יואב ארי עאבד - [[שליח]] ברעננה.
* ר' דעאל בנימין שיקיאר - [[שליח]] ברמת אביב ג' תל אביב.

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:קופצ'יק קולנימוס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חדרה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

שמואל בן ציון רבינוביץ' (רב הכותל)

2020-04-28T09:08:42Z

פרידבערג: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל רבינוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל רבינוביץ]]
הרב '''שמואל בן ציון רבינוביץ'''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב [[הכותל המערבי]], והממונה מטעם המדינה על ההתנהלות הדתית באתרי הקודש ברחבי הארץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז אדר|כ"ז אדר ב']] [[תש"ל]] להוריו הרב {{קישור אם קיים|חיים יהודה רבינוביץ'|חיים יהודה וחנקה יוטה רבינוביץ'}}, כנצר למשפחה של חסידי חב"ד ששורשה מגיעים לשושלת חייקין, מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] וממוני קופת [[כולל חב"ד]]{{הערה|להרחבה, ראו ספרו של ר' שניאור זלמן רבינוביץ', '''דורות של חסידים''' על תולדות משפחת רבינוביץ-חייקין, ישראל תשע"ב.}}.

אביו המכהן כדיין בבית הדין הרבני ונחשב לאחד מחשובי הרבנים בירושלים, שלחו ללמוד בישי"ק [[תורת אמת]] והוא המשיך לישי"ג הירושלמית 'קול תורה' בראשותו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, התגייס לשורות [[צה"ל]] ושירת במשרת רבנות צבאית, ובסיום תקופת השירות התמנה כרב מספר שכונות בדרום-מערב ירושלים.

כבחור, זכה לנסוע לרבי מדי שנה בשנה לחודש החגים.

===רב הכותל והמקומות הקדושים===
[[קובץ:רבינוביץ-אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלווה את ראש ממשלת [[אוקראינה]] מר ניקולאי אזארוב בביקורו בכותל, יחד עם [[שליח]] הרבי ורבה הראשי של [[אוקראינה]] הרב [[משה אסמן]]]]
בגיל 25 בשנת [[תשנ"ה]] התמנה לתפקיד רב המקומות הקדושים על ידי שר הדתות שמעון שיטרית, ומאוחר יותר בשנת תש"ס התמנה לכהן גם כרב [[הכותל המערבי|הכותל]] על ידי שר הדתות יוסי ביילין.

במסגרת תפקידו כרב הכותל, עורך הרב רבינוביץ' קבלת פנים לשרי ממשלות שגרירים ואח"מים המגיעים לבקר בכותל המערבי, ומלווה אותם במהלך הביקור.

כמסורת המשפחה, שומר הרב רבינוביץ' על קשרים קרובים עם אנשי מפלגות השמאל, משתתף בשמחות פרטיות שלהם, ומלווה אותם בטקסים יהודיים. במהלך שנותיו כרב, השיא (ב[[נישואין]] שניים), את ראשי מפלגת העבודה יוסי ביילין ואהוד ברק.

במקביל לתפקידו כרב הכותל והמקומות הקדושים, מכהן הרב רבינוביץ' כיו"ר הקרן למורשת הכותל המערבי, ומשתתף כחבר וועדות ניהוליות רבות.

מאז נישואיו בשנת [[תשנ"ב]] לרעייתו יעל (ביתו של הרב משה חיים בינר), מתגורר בשכונת עזרת תורה בירושלים ונמנה על חברי קהילת שיכון חב"ד בירושלים.

==השקפותיו==
למרות השתייכותו לחוגים החרדיים, הרב רבינוביץ שומר במסגרת תפקידו כרב הכותל על סגנון מאופק וממלכתי, ודואג לאפשר ביטוי לכל אדם אשר רוצה להתפלל בכותל, בתנאי שלא יפריע לציבור במעשים פרובקטיביים.

כחלק ממדיניות זו, איפשר תפילות וטקסים שעוררו את זעמם של הקיצוניים ביהדות החרדית מחד, ומנע פרובוקציות של נשות הכותל וקבוצות רפורמיות מאידך.

בשעת ביקורו של האפיפיור בכותל המערבי, התעקש שרחבת הכותל לא תיסגר למתפללים, וטען שיש לאפשר ליהודים גישה רציפה לכותל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב יוסף יצחק רבינוביץ', דיין בבית הדין הרבני בירושלים, על תקן ה'דיין החסידי'.
*אחיו, הרב אברהם מאיר רבינוביץ', [[כפר חב"ד]].
*אחותו, מרת גילה נפתלין נשואה להרב [[שאול נפתלין]] חבר מועצת הרבנות ירושלים ומפקח כשרות על כל אזורי תעשייה והמפעלים תחת הרבנות בירושלים ומשמש כטוען רבני חב"די
חתנו הרב ישראל פישר

==חיבוריו==
*שו"ת '''שערי ציון''' - בענייני [[הכותל המערבי]] והמקומות הקדושים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?24382 יצא לאור שו"ת שערי ציון, המביא את מנהגי הרבי בהשתטחות על קברי צדיקים] - אתר [[חב"ד און ליין]].}}, ישראל תשס"ז.
*הרב רבינוביץ' והרב ישראל יוסף ברונשטיין, '''הכותל המערבי''' - ספר הלכות והליכות ומנהגים בכותל המערבי, ספריית 'בית אל' תשס"ט.
*חיבור '''תקפו כהן''', בתוך קובץ חידושי תורה של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], [[ירושלים]] תש"נ.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=70569&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 כתבות על פעילותו של הרב רבינוביץ']''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*חיים רייך, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70569 הרב רבינוביץ' בראיון מיוחד לקראת תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ט אב התשע"ב (28.07.2012)
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_80177.html הרב רבינוביץ' שובר שתיקה] באתר [[חב"ד און ליין]] - יום חמישי, א' שבט תשע"ד

{{סדרה|הקודם=הרב [[מאיר יהודה גץ]]|הבא=-|רשימה=[[הכותל המערבי|רב הכותל]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, שמואל בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]

שיחה:אייזיק שוויי

2020-04-28T06:02:35Z

פרידבערג:

מחקתי את ההערה על תחום המושב. כשהרב אייזיק ז"ל נולד זה היה אחרי המהפכה ובמילא אחרי תקופת התחום מושב [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]], 07:02, ד' באייר, ה'תש"ף 07:02, 28 באפריל 2020 (IST)

מרדכי אליהו שווי

2020-04-27T19:19:23Z

פרידבערג: /* תולדות חיים */

הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].

==תולדות חיים==
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראָוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].

בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.

לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].

בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אוֹבּוּ (טוּרְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].

הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].

לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

==משפחתו==
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14.
*בנו, הרב [[ברוך שלום שווי]].
*בנו, הרב [[אייזיק שווי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.

{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

מרדכי אליהו שווי

2020-04-27T19:07:08Z

פרידבערג: /* תולדות חיים */ שם תקני

הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].

==תולדות חיים==
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראָוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].

בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.

לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].

בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אוֹבּוּ (טוּרְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].

הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].

לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

==משפחתו==
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14.
*בנו, הרב [[ברוך שלום שווי]].
*בנו, הרב [[אייזיק שווי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.

{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

מרדכי אליהו שווי

2020-04-27T18:58:31Z

פרידבערג: /* משפחתו */ עברית

הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].

==תולדות חיים==
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].

בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.

לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].

בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].

הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].

לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

==משפחתו==
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14.
*בנו, הרב [[ברוך שלום שווי]].
*בנו, הרב [[אייזיק שווי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.

{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

פנחס קארף

2020-03-30T21:55:10Z

פרידבערג: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ר' פינייע קארף.jpg|left|thumb|200px|הרב קארף ב-[[770]]]]
[[קובץ:פיניע עם תלמיד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' פיניע בשיחה עם תלמיד]]
[[תמונה:קארף.jpg|left|thumb|200px|]]
הרב '''פנחס קארף''' (מכונה '''פינייע''') הינו [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] וחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח]]. בשנת [[תשע"ד]] התמנה כ[[משפיע]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] כממלא מקומו של הרב [[יצחק שפרינגר]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[חרקוב]] שב[[רוסיה]] בכ' [[אייר]] [[תרצ"ה]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[יהושע קארף]]. בשנת [[תש"ז]] יצא יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה]]. משפחתו התיישבה ב[[פוקינג]] והוא היה מהתלמידים הראשונים ב[[תומכי תמימים פוקינג]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים ברינוא]], שם למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]]. בשנת [[תשי"ג]] נסע ללמוד ב[[770]] במחיצת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"ד]] נכנס [[הרבי]] בבוקרו של יום שישי ח"י [[אלול]] ל[[זאל]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשעת סדר [[חסידות]] ובמקום נכח רק הרב קארף בלבד. פנה אליו הרבי בחיוך ואמר לו: {{ציטוטון|א בן יחיד פון תומכי תמימים?( בן יחיד של תומכי תמימים?)}}.

בשלהי שנות הכ', בעת שקרא שם לביתו נחמה דינה, אשת הרה"ת ר' שמואל נמראווסקי מ[[קראון הייסט]] בשחרית של ש"ק במניין של [[כ"ק אדמו"ר]] ב[[770]], הכריז הגבאי "נחמה דינה בת רב פנחס". [[כ"ק אדמו"ר]] הסתובב לעבר הבימה, והורה לגבאי להכריז "הרב פנחס!".

פעם כשעבר בחלוקת דולרים, שאל אותו [[כ"ק אדמו"ר]] אודות בנו יוסף "וואס מיט יוסף יצחק?". מאז הוא נקרא כמובן יוסף יצחק.

בבחרותו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים במאנטראל.

===פעילות ציבורית===
לאחר נשואיו היה [[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים בנוארק, לאחר כך נסע למאנטראל להיות [[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים
בשנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] ומונה ל[[משפיע]] בישיבת אהלי תורה. בד בבד, פעל רבות בארוגנים שונים של הפצת [[יהדות]] ו[[חסידות]], ביניהם [[צעירי אגודת חב"ד ניו יורק]] (במסגרתם מסר שיעורי חסידות רבים בשכונות ניו יורק), [[מבצע מזוזה]] ו[[פר"י]].

בחודש סיון [[תשמ"ג]], בדרכו לשיעור [[תניא]] שמסר הרב קארף ב[[וויליאמסבורג]], הוכה על ידי כמה מחסידי [[סאטמר]] שהתנגדו לקיום שיעורים בלימוד החסידות. הוא נפצע וזקנו נגזז באכזריות. ב[[י"ז בתמוז]] של אותה שנה נשא [[הרבי]] שיחה מיוחדת בה התייחס בחריפות לאירוע וקישר אותו עם שמו של הרב קארף, 'פנחס'.

הרבי קרא בשיחתו לרבני סאטמר להביע מחאה כנגד האירוע (וכן כנגד דקירתו של הרב [[מענדל ווכטר]] לאחר כשבועיים), ומשסירבו לעשות כן, הטיל [[בד"ץ קראון הייטס]] בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] חרם על מוצרים בהכשר בית הדין של חסידי סאטמר.

בעקבות פטירתו של [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[יצחק שפרינגר]], נקרא בשנת [[תשע"ד]] למלא את מקומו.

==משפחתו==
;אחיו
*הרב גדליה קארף שהיה מראשי ארגון עזרת אחים מוסד שעזר ברוחניות ובגשמיות ליהודי [[רוסיה]] בזמן השלטון הקומניסטי.
*הרב [[אברהם קארף]] השליח הראשי למדינת פלורידה.
;גיסו
*הרב [[שלום דובער שם טוב]] השליח הראשי למדינת מישגין.
;בניו
*יוסף יצחק (ראה לעיל אודות שמו השני).
*הרב מנחם מענדל שליח הרבי לטורונטו.
*הרב יהודה אריה ליב שליח הרבי בקליפורניה.
*הרב בן ציון - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים מיאמי]].
*הרב פתחיה מקראון הייסט.
*הרב שלום דובער - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מנצ'סטר]].
;חתניו
*הרב [[שמואל גרוזמן]] [[שליח]] הרבי למגדל, ארה"ק.
*הרב [[משה מרינובסקי]] [[שליח]] הרבי לכפר דניאל, ארה"ק.
*הרב ישראל לנדא [[שליח]] למרכז חב"ד לדוברי [[עברית]] בטרונטו קנדה.
*הרב שמואל נמירובסקי מ[[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60499 נס שאירע במשפחת קארף] {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403949 הרפואה מובטחת]''' - הרב קארף מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:קארף, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2015-11-10T07:26:51Z

פרידבערג: ממש לא מקום להספדים. לא קשור ובוודאי לא הסגנון., עריכה

{{עריכה}}

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים קריית גת|{ישיבה קטנה)]] ב[[קריית גת]], ובמקביל הוא מוסר שיעורים גם בפני תלמידי הישיבה הגדולה בעיר.

==תולדות חיים==
{{ערך חסר}}

==בישיבה בקרית גת==
לאחר נישואיו, החל הרב זילברשטרום למסור שיעורים לתלמידי הישיבה הגדולה בקרית גת לתלמידי שיעור ב', ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. שיעוריו נודעו ביסודיות ובעמקות שבהם. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה גם כדי למשוך בחורים מישיבות קטנות להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.

בשנת [[תשס"ד]] בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת (כ-20 בחורים), החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה במשך מספר שנים, ההחלטה להעמידו בראשות הישיבה נבעה גם מתכונת המרץ הבלתי נדלה אשר ניחן בה ובשל היותו בעל חזון.

בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע עמל רב, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו. מרצו וכישרונותיו עשו פירות, והוא הצליח למשוך לישיבה בחורים טובים, ולהעלות את הישיבה על דרך המלך. בראשותו, שגשגה הישיבה רבות, והתפרסמה כאחת הישיבות הטובות בעולם הישיבות החב"די.

הרב זילברשטרום פועל ביצירתיות רבה, ומנהיג חידושים רבים שלא היו נהוגים עד היום בעולם הישיבות החב"די. במסגרת החידושים שהנהיג, מתקיים ביום שישי סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום (מנהגים)|שנים מקרא]]' לפני כניסת השבת, ובשעת המניינים החזן ניגש לעמוד בתפילות מנחה ושחרית כבר מאמירת הקרבנות. הרב זילברשטרום מעורר את תלמידיו להתפלל בחיות ובקול, ובעבר אף הביא קבוצה של אברכים המתגוררים בעיר ללימוד יחידני עם תלמידים מתקשים.

לאחר נישואיו גר בקרית גת. לאחר כמה שנים עבר לגור בכפר חב"ד.
{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2015-11-10T07:24:52Z

פרידבערג: עדכון

{{עריכה}}

{{אין תמונה}}
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים קריית גת|{ישיבה קטנה)]] ב[[קריית גת]], ובמקביל הוא מוסר שיעורים גם בפני תלמידי הישיבה הגדולה בעיר.

==תולדות חיים==
{{ערך חסר}}

==בישיבה בקרית גת==
לאחר נישואיו, החל הרב זילברשטרום למסור שיעורים לתלמידי הישיבה הגדולה בקרית גת לתלמידי שיעור ב', ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. שיעוריו נודעו ביסודיות ובעמקות שבהם. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה גם כדי למשוך בחורים מישיבות קטנות להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.

בשנת [[תשס"ד]] בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת (כ-20 בחורים), החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה במשך מספר שנים, ההחלטה להעמידו בראשות הישיבה נבעה גם מתכונת המרץ הבלתי נדלה אשר ניחן בה ובשל היותו בעל חזון.

בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע עמל רב, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו. מרצו וכישרונותיו עשו פירות, והוא הצליח למשוך לישיבה בחורים טובים, ולהעלות את הישיבה על דרך המלך. בראשותו, שגשגה הישיבה רבות, והתפרסמה כאחת הישיבות הטובות בעולם הישיבות החב"די.

הרב זילברשטרום פועל ביצירתיות רבה, ומנהיג חידושים רבים שלא היו נהוגים עד היום בעולם הישיבות החב"די. במסגרת החידושים שהנהיג, מתקיים ביום שישי סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום (מנהגים)|שנים מקרא]]' לפני כניסת השבת, ובשעת המניינים החזן ניגש לעמוד בתפילות מנחה ושחרית כבר מאמירת הקרבנות. הרב זילברשטרום מעורר את תלמידיו להתפלל בחיות ובקול, ובעבר אף הביא קבוצה של אברכים המתגוררים בעיר ללימוד יחידני עם תלמידים מתקשים.

על אף השינויים המפליגים שנעשו בישיבה הקטנה בקרית גת בראשותו של הרב זילברשטרום, נעשתה זהירות רבה על ידו שלא לפגוע בכבודו של אף אחד ומבלי לפטר אנשי צוות ממשרתם.
לאחר נישואיו גר בקרית גת. לאחר כמה שנים עבר לגור בכפר חב"ד.
{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

קלונימוס קופצ'יק

2015-11-10T07:23:34Z

פרידבערג: /* משפחתו */ פרטים לא רלוונטיים

[[תמונה:קלונימוס קופציק.jpg|left|thumb|250px|הרב קלונימוס קופצ'יק [[התוועדות|מתוועד]] עם תלמידי ה[[קבוצה]] ב-[[770]] ([[מנחם אב]] [[תשס"ט]])]]
הרב '''קלונימוס קלמיש קופצ'יק''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949), הוא [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[חדרה]] מאז שנת [[תשל"א]].

==תולדות חיים==
הרב קופצ'יק נולד ב[[קרית אתא]] ב[[י"ז כסלו]] [[תש"ט]] לרב [[שלמה קופצ'יק]], (חסיד [[ויז'ניץ]] שהתקרב לחסידות חב"ד). בבחרותו למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר נישואיו לרעייתו עופרה, בת הרב שמעון קורן (וינקלר) מ[[ירושלים]] ב[[חודש אלול]] [[תשל"א]] נשלח על ידי הרבי לפעול להפצת היהדות והחסידות בעיר [[חדרה]].

בשנת [[תשמ"א]] במהלך [[מבצע אות בספר תורה]] החתים יחד עם הרב [[אליהו אריה פרידמן]] מ[[צפת]] את הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטפיילר) על [[אות בספר התורה]].

כיום פועלים יחד איתו בעיר חמישה [[שלוחים]] נוספים.

==משפחתו==
*גיסו, הרב זלמן מנחם קורן, חוקר מרצה וסופר בעניני בית המקדש.
*אחיו, הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] - שליח [[הרבי]] לפונה, [[הודו]].

*חתנו הרב יצחק גרנשטט - שו"ב נתניה.
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] מנהל באגודת חסידי חב"ד ב-770 בכפר חב"ד.
*הרב [[לוי יצחק קופצ'יק]] - הנהלת [[מכון מלכות שבתפארת]], כפר חב"ד.
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע בישיבת 'דעת' ב[[רחובות]].
*הרב אהרן קופצ'יק - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].
*הרב אברהם קופצ'יק - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*חתנו ר' יואב ארי עאבד רעננה.
*חתנו ר' דעאל בנימין שיקיאר נתניה.

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:קופצ'יק קולנימוס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חדרה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

זמרוני זליג ציק

2015-11-10T07:23:09Z

פרידבערג: /* התקרבותו לחסידות חב"ד */ הגהה

[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|300px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], מראשי [[איגוד המשפיעים]], חבר הנהלת ישיבת תות"ל באר שבע, ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית שבמושב נחלים.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את ר' אהרון טנבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לר' אהרון הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|ע"פ ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת ה'[[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר לבני ברק היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו ר' אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב אקסלרוד מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לעזוב את הישיבה.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, ר' [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלה הציעה שישקיע בלימודים.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם.}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון בעולם===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב [[חיים חודקוב]], מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.

===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר לסליחות..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקורים בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] של הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם{{הערת שוליים|כדוגמת שיחת [[שבת]] [[פרשת משפטים]] - על החלטת [[האו"ם|אומות העולם]] לצמצם את כלי הנשק עבור הקצאת משאבים לטובת האנושות כולה.}}. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בנוסף לפתיחת ה"[[בית חב"ד]]" הראשון בעולם על ידי הרב ציק, זכה וגם היה הראשון שהפעיל מאפיית [[מצות]] לילדים{{מקור}} והוביל את [[טנק המבצעים]] הראשון{{מקור}}{{הערת שוליים|טנק המבצעים הראשון היה רכב רגיל, עליו רמקולים ובתוכו עשרות ספרי קודש}}.

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כמשפיע [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]], ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}.

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
{{פסקה חסרה}}

===עלון שיחת הגאולה===
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}
{{פסקה חסרה}}

===הספר "תפילין של ימות המשיח"===
בחודש אלול תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. ספר מיוחד הנכתב בצורה ברורה ומיוחדת, הספר עורר "סערה חיובית", וזכה לשבחים גדולים מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו"כ [[האדמו"ר מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.
בקרוב בעז"ה הולך לצאת מהדורה שנייה, לאחר שהראשונה אזלה מן השוק.

חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].

==ארבעה זוגות תפילין==

בהתוועדות שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות תשמ"ט חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות תפילין אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של המשפיע שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.

הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח תפילין דרבינו תם.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משלוחי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לבת ים, מרצה בכיר, ומשפיע מדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, ר' מאיר ציק.
*בנו, ר' לוי יצחק.
*בנו, ר' שניאור זלמן ציק.
*חתנו, ר' ברוך יוסף בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון "ברית יוסף יצחק".
*חתנו, ר' אבירז בן מתתיהו - רב בית-כנסת חב"ד בקניון בת ים.

==קישורים חיצוניים==
* יצחק ברנדלר, "שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א ניסן תשנ"ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]