https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%A9%D7%91חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T08:29:11Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=680214אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-05-11T21:16:40Z<p>פרזות תשב: /* חברי אגודת חסידי חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים). במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'". יש שנותנים פרשוניות שונות להבנת המענה בעקבות העובדה שהוא הגיע כשהוא חתוך.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*הקמת [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מחלקת החינוך===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול חב"ד]] <br />
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[יעקב לנדא]], הרב [[גרשון חן]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], הרב [[שמריה גוראריה]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[משה סגל]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[אברהם דרייזין]].<br />
* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אברהם דרייזין]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[שמר'ל גוראריה]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[יצחק גנזבורג]], הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
עמו היו החברים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.<br />
<br />
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
====בחירת 15 מועמדים====<br />
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]) ומנהל הפרוויקטים באגודת חסידי חב"ד, והרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קריית מוצקין, והוא הציג את המשיחסטים כ"אינם קשורים" (רח"ל) לחברה החב"דית{{הערה|מהלך שכבר גרם בדיונים הקודמים לזעם רב מצד השופטת על דברי בלע אלה}}. <br />
<br />
לאחר מספר שעות של דיונים, הציגה השופטת כפשרה למנות לחברים בעמותה את המועמדים הבאים ומתנה זאת באישור [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]:<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' [[משתמש:חיים נהר|חיים לוריא]] - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת בחב"דפדיה בה כינויו: [[משתמש:חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}}<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].<br />
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====<br />
בכ"ט ניסן, נערכה ישיבת בית דין רבני חב"ד חריגה, בה נטלו חלק משבעת חברי בית הדין יחד עם ר' יוסף יצחק אהרונוב. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה שלו במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה. <br />
<br />
כמה רבנים ובהם הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] (שלושתם רבני ערים), הביעו תמיהה רבתי, על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות. כמו כן התמיהה התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנוחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם. <br />
<br />
הדיון נמשך כמה שעות ונחתם ללא מסקנות.<br />
<br />
הזמן למתן תגובה מצד הבי"ד, הוגבל על ידי השופטת לשבוע, תם בא' אייר. אולם לבקשת בית הדין נתקבלה ארכה לשבוע נוסף.<br />
<br />
=== החברים כיום ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=679915ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)2024-05-09T18:23:56Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל<br />
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg<br />
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]<br />
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]<br />
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]<br />
|מיקום=[[נוף הגליל]]<br />
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=כ-25 תמימים<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.<br />
<br />
עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
צוות הישיבה: <br />
*מנהל רוחני: הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br />
*משגיח: הרב יואל איידעלמאן<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===מענות הרבי להקמת הישיבה===<br />
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.<br />
<br />
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.<br />
<br />
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.<br />
<br />
===מכון סמיכה===<br />
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.<br />
<br />
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br />
<br />
===ישיבה גדולה===<br />
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br />
<br />
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br />
<br />
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניפה של ישיבת חב"ד הגדולה בעולם חח"ל צפת.<br />
<br />
<br />
===צוות הישיבה===<br />
*ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.<br />
*מנהל רוחני ומשגיח ראשי: הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br />
*הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה.<br />
<br />
;שיעור א':<br />
* [[משפיע]] - הרב [[לוי יצחק נחשון]].<br />
* ר"מ - הרב מנחם מענדל נחשון.<br />
<br />
===הנהלה גשמית===<br />
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]].<br />
* הרב שמואל נוטיק.<br />
* מנחם מענדל חמילבסקי.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו<br />
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=679912ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)2024-05-09T18:21:48Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל<br />
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg<br />
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה<br />
|אפיון=ישיבה גדולה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]<br />
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]<br />
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]<br />
|מיקום=[[נוף הגליל]]<br />
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=כ-25 תמימים<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.<br />
<br />
עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.<br />
<br />
צוות הישיבה: <br />
*מנהל רוחני: הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br />
*משגיח: הרב יואל איידעלמאן<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===מענות הרבי להקמת הישיבה===<br />
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.<br />
<br />
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.<br />
<br />
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.<br />
<br />
===מכון סמיכה===<br />
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.<br />
<br />
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br />
<br />
===ישיבה גדולה===<br />
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br />
<br />
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br />
<br />
===צוות הישיבה===<br />
*ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.<br />
*מנהל רוחני ומשגיח ראשי: הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br />
*הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה.<br />
<br />
;שיעור א':<br />
* [[משפיע]] - הרב [[לוי יצחק נחשון]].<br />
* ר"מ - הרב מנחם מענדל נחשון.<br />
<br />
===הנהלה גשמית===<br />
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]].<br />
* הרב שמואל נוטיק.<br />
* מנחם מענדל חמילבסקי.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו<br />
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=679911מאיר מאירי2024-05-09T17:51:58Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]]<br />
הרב '''מאיר מאירי''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ל[[יהדות]] בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו.<br />
<br />
כשסיים את שירותו הצבאי נסע ל[[קנדה]] להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס ל[[בית חב"ד]] והמשיך את תהליך התקרבותו ל[[יהדות]], ולאחר מכן ב[[סינסינטי]] אוהיו אצל ה[[שליח]] הרב [[שלום בער אלפרוביץ']] שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].<br />
<br />
כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של ה[[צבא]]. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שם קיבלו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בחום ובלבביות.<br />
<br />
בישיבה ב[[צפת]] למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של [[הרבי]], ובהמשך, לקראת [[פורים]] [[תשמ"ב]], נסע ל{{ה|רבי}} ל-[[770]] שם הצטרף אל תלמידי ה'[[קבוצה]]' במשך חצי שנה.<br />
<br />
לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש [[כולל]] ב[[ישיבה]] ב[[קריית גת]]. לאחר הסכמה מ[[הרבי]] על המעבר ל[[קריית גת]], עברו בני המשפחה בשנת [[תשנ"ג]] לגור בעיר.<br />
<br />
בשנת תשפ״ד, במהלך נסיון הקמת עמותת [[אגודת חסידי חב״ד בארה״ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]] ([[אגו"ח]]) - הועמד להתמודד לחבר העמותה ע״י הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].<br />
<br />
==בית הכנסת "שערי גאולה"==<br />
בקריית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקרייה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.<br />
<br />
כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]], [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] והתקבלה תשובה מהרבי ל[[יהודי]] שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו, [[הרבי]] כתב לו שהוא מקווה שנוסף על התפילות ב[[בית הכנסת]] יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.<br />
<br />
בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.<br />
<br />
כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים פעילה. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה']] לילדים במתחם בית הכנסת.<br />
<br />
בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת חזית [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי ב[[קריית גת]], מרצה בכיר במכון "[[דרך הבית]]" וממיסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*בנו, הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת קטנה]].<br />
*בנו, הרב משה מאירי - משגיח ב[[ישיבת חח"ל צפת קטנה]].<br />
*בנו, הרב אברמי מאירי - שליח [[הרבי]] ס. פדרו גוטמאלה.<br />
*חתנו, הרב נתן שפאלטר, משלוחי הרבי ב[[ערד]].<br />
*חתנו, הרב לוי יצחק בר זוהר, [[קרית גת]].<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן אודרמן, מייסד ומנכ"ל מכון "דרך הבית", משלוחי [[הרבי]] ב[[קריית גת]].<br />
*בנו, הרב חיים אליעזר מאירי - משגיח ראשי ומנהל חינוכי ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבה קטנה נוף הגליל]].<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל מאירי, [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*חתנו, הרב לוי יצחק מיודובניק, כרמי גת.<br />
*חתנו הרב שבתאי אהרון קרנגל קרית גת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/17VkpZ1YApae9f9aVX5A4Sx8xvWZvZYTA/view?usp=drivesdk מאיר עומד בשערי גאולה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] 937 {{בית משיח|}} {{PDF|}}<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/page/2/ שערי גאולה]''' תגית באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: מאירי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99&diff=679597יעקב סינגאווי2024-05-08T01:36:24Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב סנגאוי.jpg|250px|ממוזער|הרב יעקב סנגאוי ב[[כינוס תורה]] בבית הכנסת שערי גאולה]]<br />
הרב '''יעקב סנגאוי''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[קריית גת]], חבר צוות ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים המקומית]], מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] ו[[מכון סמיכה למעשה]], ומומחה בעניני דקדוק ובעניינים ההלכתיים הקשורים עם זמני היום. משמש גם כיועץ בעניני [[שלום בית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשכ"א]] בקרית שמואל להוריו אברהם ועליזה עזיזה (לבית מאזוז) סנגאוי.<br />
<br />
בצעירותו החל להשתתף בשיעורי תניא וחסידות שנמסרו מפי הרב יגאל פיזם והרב נתן אוירכמן.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
עוד בבחרותו החל לעסוק בעניינים הקשורים ב[[דקדוק]] וב[[טעמי המקרא]], בהתוועדות [[ח"י אלול]] [[תשמ"ב]] אף התייחס הרבי להערה שכתב בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בעניין הניקוד.<br />
<br />
בעת שהותו ב־770 נטל חלק בהוצאתו לאור של [[ספר הליקוטים]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נשלח כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לחזק את [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|הישיבה קטנה בקריית גת]]. בהמשך אף החל לשמש כמגיד שיעור בישיבה.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שמחה בת ר' בנימין ומ' רחל קליין מירושלים, והמשיך לשמש כר"מ ונו"נ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים המקומית]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] הצטרף למאמצים ביחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] להחתים רבנים בארץ הקודש על [[פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
משמש כרב בית הכנסת חב"ד המרכזי קריית גת, והתמחה לאורך השנים בתחומים ההלכתיים הקשורים על חישוב זמני היום על פי שיטת אדמו"ר הזקן, כתב הערות רבות בקשר לכך בביטאונים ההלכתיים החב"דיים, ערך מצגות, ואף הוזמן להרצות בפורומים שונים מחוץ לחב"ד על מנת להציג את שיטת אדמו"ר הזקן{{הערה|[https://www.yeshiva.org.il/midrash/7494 הרצאת הרב יעקב סנגאוי במכון קידוש החודש בנושא חישוב זמן צאת השבת ברחבי העולם], כ"ו ניסן תשס"ח.}}.<br />
<br />
מידי שנה מספק למאות שלוחי הרבי את הזמנים ההלכתיים לאיזור שליחותם, לעיתים מדובר במקומות נידחים שטרם חושבו בהם הזמנים ההלכתיים.<br />
<br />
לאחר הוצאתו לאור של [[סידור תהילת ה']] החדש (עם הנהגות), פרסם סדרת כתבות בבטאון בית משיח{{מקור}} כנגד השינויים שהוכנסו בסידור בהם הוכיח כי רבותינו נשיאנו סברו כשיטת הרז"ה ולפיה נערך הסידור הישן. לאור זאת חזרו רבים מאנ"ש להתפלל בסידור הישן.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] חנך אתר [[אינטרנט]]י בו מפרסם את זמני היום על פי שיטתו ההלכתית{{הערה|[https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/בה-דף-הבית זמני הלכה לשיטת אדמו"ר הזקן - דף הבית].}}.<br />
<br />
עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] ו[[מכון סמיכה למעשה]] הצטרף לרבני המכון, ומופקד על עריכת מצגות הלימוד המפשיטות את המושגים ההלכתיים עבור קבוצות הלימוד השונות של המכון.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שלום דובער סנגאוי<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל סנגאוי ר"מ בישיבת תות"ל אור יהודה<br />
*בנו, ר' אליהו דוד סנגאוי - שליח הרבי ומנהל "[[בית חב"ד מרכז ההתגלות]]" - שכונת נווה זאב, באר שבע<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק סנגאוי<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל עובדיה - מחנך בתלמוד תורה חב"ד-אשקלון <br />
*בנו, ר' שניאור זלמן סנגאוי<br />
*בנו ר' אברהם חיים סנגאוי, ר"מ בישיבת תומכי תמימים בקריות.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סנגאוי, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A1%D7%98%D7%96%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=679594פנחס ברוך סטזגובסקי2024-05-08T01:27:43Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פ סטזגובסקי.jpg|ממוזער|הרב פנחס ברוך סטזגובסקי]]<br />
הרב '''פנחס ברוך סטזגובסקי''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא ר"מ ומחנך במכון החסידי-טכנולוגי בצפת, יועץ חינוכי ויועץ נישואין, ו[[מדריך חתנים]]. נמנה על הקבוצה המייסדת של [[תומכי תמימים קרית גת (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים קרית גת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"א סיון]] [[תשכ"א]] לאביו ר' יחיאל ולאמו מרת שרה סטזגובסקי.<br />
<br />
לאחר מספר שנים בהן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], הצטרף בשנת [[תשמ"ה]] לקבוצה של מספר בחורים מבוגרים שייסדו את [[תומכי תמימים קרית גת (ישיבה קטנה)]], יחד עם הרב [[יעקב סינגאווי]] והרב [[אשר קוביטשעק]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] עם רעייתו מרת תרצה בת ר' משה ועוזית שניאורסון, ולאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[קרית גת]] והמשיך להתמסר להצלחת הישיבה ושימש בה כר"מ במשך עשרות שנים.<br />
<br />
לצד פעילותו בישיבה, למד לאורך השנים את תחום הייעוץ והתמחה בו, ומשמש כמדריך חתנים, יועץ נישואין ויועץ זוגי וחינוכי, ומוזמן לעיתים קרובות להתוועדויות ולמסירת הרצאות בכל רחבי הארץ, ומפורסם בכשרון שלו להתאים את דבריו לקהל יעד מגוון.<br />
<br />
כיום, מלמד ב[[מכון חסידי-טכנולוגי]], ומשפיע בקהילת 'שערי גאולה' בקרית גת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל סטזגובסקי - מנהל תלמוד תורה חב"ד [[חדרה]].<br />
*בתו מרת נסיא, רעיית ר' יוסף דייטש.<br />
*בתו מרת רחל, רעיית ר' יואל משה זקהיים.<br />
*בתו מרת רבקה, רעיית ר' שמעיה קרינסקי.<br />
*בתו מרת שושנה, רעיית ר' מנחם מענדל לנצ'נר - קרית גת.<br />
*בתו מרת פייגא, רעיית ר' מאיר פריימן.<br />
<br />
{{מיון רגיל:סטזגובסקי, פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br />
[[קטגוריה:יועצים חינוכיים]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99&diff=679581מר שושני2024-05-07T23:34:14Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
[[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני בתקופת המלחמה]]<br />
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]]<br />
[[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]]<br />
'''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]) היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ששמר על פרטיות בצורה קיצונית והסתיר עצמו, כך שרוב פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל.<br />
==שמו==<br />
שמו של החכם שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא הוא תלמידו המיוחד של הראי"ה קוק אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו הלל ליברמן או מרדכי רוזנבאום, שהוא תרגום של שושני מאידיש. לדעה נוספת שמו הוא מרדכי שושני.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת [[תרנ"ה]], עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית.<br />
שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם [[אלי ויזל]] ופרופ' שלום רוזנברג.<br />
<br />
בתקופת ה[[שואה]] נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו [[ברית מילה|נימול]] הסגירה אותו כ[[יהודי]]. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.<br />
<br />
לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת [[תשי"ב]]. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים תשט"ו - תשט"ז התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה).<br />
<br />
הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש [[כ"ו בטבת]] [[תשכ"ח]] בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "'''הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה'''".<br />
<br />
החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הן קשות לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] בשנות ילדותו (כשהיה בן 8). <br />
<br />
שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33.}}<br />
<br />
כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}. ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני", אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שמניין הראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו?}}.<br />
<br />
חלק מהמחברות שעליהן רשם את חידושיו, הן מחברות שהופקו על ידי ה[[מל"ח]] {{הערה|בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש במחברת של המל"ח עם סמל המל"ח וקה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול (18.10.2021) "תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?". וראו באתר הבא את המחברת בשלמותה ואת יתר המחברות של שושני: mr-shoshani.co.il <br />
כתביו של מר שושני.}}.<br />
בא' מאלפי כתביו שחלקם עוד טרם פוענחו כותב על הרבי: "משיחנו" {{הערה|צילום פיענוח הכתב}}<br />
<br />
כששהה הרב [[בנימין קליין]] יחד עם ר' [[שמואל פסח בוגומילסקי]] בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו.<br />
<br />
כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''איש החינוך''', הרה"ג הרה"ח ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], פרק שני. עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים תשע"ו.<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו''', בתוך [[שבועון בית משיח]], גיליון 998, עמ' 37 - 49.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/134529 מי אתה מר שושני? גאון מסתורי שאיש לא ידע את שמו האמיתי] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*חידת שושני, כאן 11<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=678747שניאור זלמן ליפסקר (צפת)2024-05-05T11:45:57Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן ליפסקר (פירושונים)}}<br />
[[קובץ:שניאור ליפסקר.jpg|ממוזער|הרב ליפסקר (קיצוני משמאל) מלווה את שר הדתות ר' יואב בן צור בביקורו ב[[מוסדות חנוך לנער]], יחד עם ראש הישיבה הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]] (תשפ"ג) ]]<br />
הרב '''שניאור זלמן ליפסקר''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז כסלו]] [[תש"מ]] ב[[נוף הגליל]] (אז, נצרת עלית) לאביו הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (קרית מלאכי)|יוסף יצחק ליפסקר]] ולאמו מרת יפה.<br />
<br />
כילד למד במוסדות חב"ד בנצרת עלית ובמגדל העמק, וכנער למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת נטע בת ר' אהרון ורחל אבל מראשון לציון, ולאחר החתונה התיישב בצפת.<br />
<br />
נמנה על מייסדי [[ישיבת חנוך לנער]], שהוקמה תחילה כישיבה קטנה עבור נערים חב"דיים שלא מתאימים למסגרת הלימודים הישיבתית שהיתה מקובלת אז, והופקד על הניהול הגשמי של המוסד, שזכה להצלחה חינוכית גדולה.<br />
<br />
בעקבות ההצלחה החינוכית והביקוש הרב, נפתחו בהמשך מוסדות חינוך נוספים לנערים בגילאי ישיבה גדולה ('[[מכון תורני טכנולוגי]]') ומוסד נוסף לנערות ('[[כרם חיה מושקא]]'), כאשר המוסדות כולם חוסים תחת הנהלת 'מוסדות חנוך לנער' כשהוא משמש כמנכ"ל.<br />
<br />
תחת ניהולו התפתחו המוסדות ונרכשו השטחים ומבני הקבע של המוסדות.<br />
<br />
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]], התבקש על ידי מנהלי מוסדות חב"ד בעיר להצטרף לסיעת חב"ד בעיריה ולהתמודד ברשימה של חסידי חב"ד בעיר, כאשר הרשימה בראשותו הצליחה לגרוף הישג גדול ולקבל למעלה מ-2000 קולות, ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
בבחירות תשפ"ד הסיעה בראשותו זכתה לשני מנדטים. התמנה לסגן ראש עיר בשכר ומחזיק תיק החינוך.<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:נציגים חב"דיים ברשויות המקומיות]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=678743אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-05-05T11:38:43Z<p>פרזות תשב: /* חלוקה לפי דיעות */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים). במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*הקמת [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מחלקת החינוך===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
עמו היו החברים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.<br />
<br />
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אהרונוב במשפט הוא ביקש מיד ימינו [[אריאל למברג]] שישלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
====בחירת 15 מועמדים====<br />
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]), והרב [[דוד דרוקמן]]. <br />
<br />
לאחר מספר שעות של דיונים, הציגה השופטת כפשרה למנות לחברים בעמותה את המועמדים הבאים ומתנה זאת באישור [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]:<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' חיים לוריא - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת ב[[חב"דפדיה]], רכז הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית. שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, {{הערה|לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]]}} בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]]<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,ירושלים ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.<br />
*ר' נפתלי שטרן - בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]] <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - מנהל פרוייקטים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' יהושע סלפושניק - שליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
=== החברים כיום ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8_%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=678742תמיר קסטיאל2024-05-05T11:38:06Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תמיר קסטיאל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב תמיר קסטיאל ]]<br />
הרב '''תמיר קסטיאל''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשכונת קטמון [[ירושלים]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] ומחליפו של הרב [[ישראל הלפרין]] בשליחות בעיר [[הרצליה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ד שבט]] [[תשל"א]] לאביו יעקב ולאמו ירדנה חנה, וגדל ב[[רמת השרון]].<br />
<br />
עם סיום לימודי התיכון, נכנס ללמוד פיסיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה, ובתקופה זו החל להתקרב לשמירת תורה ומצוות והפך לחסיד חב"ד כשהוא שומע שיעורים רבים מהרב [[ישראל הלפרין]] שהפך לרבו האישי, ל[[משפיע]] שלו, ולמורה דרכו בחיים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת נעה בת יעקב יצחק וחסיה מלכה לשם, שהיתה אף היא בתהליכי התקרבות לחסידות חב"ד, וגדלה במשפחה דתית-לאומית{{הערה|מכתבי הרבי אודות השידוך ופירוט המאורעות סביבו, נדפסו בתשורה קלי תשס"ד, ח"י סיפורי מופת, עמוד 79.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב בשנת [[תשנ"ז]] ב[[ירושלים]] והצטרף למערך שלוחי הרבי בעיר, כשהוא מקים בית חב"ד בקטמון.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] יזם את הקמתה של ישיבה לחוזרים בתשובה, בראשה עמד הרב [[נעם ישראל הרפז]].<br />
<br />
במהלך שנות פעילותו בשכונה, דאג בין השאר להקמת 3 מקוואות טהרה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27843 דיווח באתר COL], תשס"ז.}}, הקמת מעון יום ו-6 גני חב"ד בשכונה, הקמת בית ספר שלהבות חב"ד, ניהול רשת גני חב"ד בירושלים עם למעלה מ-30 כיתות, וכן ייסד פרוייקטים שונים.<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות, הביא תחתיו זוגות שלוחים נוספים שיפעלו במקום: קטמון-המושבה בניהולו של הרב אור זיו, קטמון-גוננים בניהולו של הרב שלמה סגל, קטמון ח-ט בניהולו של הרב מאור אוחנה, לב קטמון בניהולו של הרב שמואל קסטיאל. בנוסף, בשנת תש"פ פתח הרב קסטיאל סניף חדש בעצמו בשכונת קטמון-רסקו, כשבסך הכל מידי שבוע בשבוע מגיעים שלוחי הרבי בקטמון לאלפי משפחות, ילדים ונערים מכל הגילאים והמגזרים, בשיעורי תורה ופעילויות מסביב לשעון.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם שיעור וידאו שבועי על פרשת השבוע, המתפרסם גם באתרי האינטרנט.<br />
כמו כן מאז פטירת הרב ישראל הלפרין ממשיך למסור את שיעור הלקוטי תורה שנמסר בכל ליל שישי. השיעור משודר בזום ויוטיוב ומתפרסם בערוץ היוטיוב של חב"ד הרצליה.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]], עם התגברות מחלתו של הרב [[ישראל הלפרין]], שליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]], ביקש ממנו למלא את מקומו, כשהרב הלפרין התקשר באופן אישי לכל אחד מאנשי הקהילה והמקורבים והודיע לו על כך שהוא יוצא לנבצרות ואת מקומו ימלא הרב קסטיאל.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב הלפרין ב[[ה' אלול]] [[תשפ"ב]], הוכרז בעת מסע הלוויה באופן רישמי כי הרב קסטיאל ימלא את מקומו כשליח של הרבי בהרצליה{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/829264/ תיעוד דומע: הרב קסטיאל הוכתר כשליח וכממלא מקומו של הרב הלפרין], דיווח באתר חב"ד אינפו.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל קסטיאל<br />
*בתו מרת מנוחה רחל, רעיית ר' יאיר אדר<br />
*בנו, שמואל, נשוי לדבורה לאה לבית פריימן<br />
*בתו, חי'ה מושקא, רעיית ר' יעקב אמיתי<br />
*בנו, שלום דובער<br />
*בתו, דבורה לאה<br />
*בנו, ישראל ארי'ה לייב<br />
*בנו, שניאור זלמן<br />
*בתו, רבקה<br />
*בתו, שטערנא שרה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9C/ תגית: הרב תמיר קסטיאל]''', חדשות ושיעורים מהרב קסטיאל, באתר חב"ד אינפו<br />
*'''[https://col.org.il/news/140752 "בולדוזר, 'הפך' את ירושלים": מי אתה ה'יורש' של הרב הלפרין?]''' {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קסטיאל, תמיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהרצליה]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=678660אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-05-04T23:22:41Z<p>פרזות תשב: /* בחירת 15 מועמדים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]]. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*הקמת [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מחלקת החינוך===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
עמו היו החברים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.<br />
<br />
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אהרונוב במשפט הוא ביקש מיד ימינו [[אריאל למברג]] שישלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
==בחירת 15 מועמדים==<br />
בתאריך כ"ד ניסן תשפ"ד, נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]), והרב [[דוד דרוקמן]]. <br />
<br />
לאחר מספר שעות של דיונים, הציגה השופטת כפשרה למנות לחברים בעמותה את המועמדים הבאים:<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' חיים לוריא - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת ב[[חב"דפדיה]], רכז הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית. שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, {{הערה|לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]]}} בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]]<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,ירושלים ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.<br />
*ר' נפתלי שטרן - בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]] <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - מנהל פרוייקטים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' יהושע סלפושניק - שליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
=== החברים כיום ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=678656אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-05-04T23:19:17Z<p>פרזות תשב: /* בחירת 15 מועמדים */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]]. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*הקמת [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מחלקת החינוך===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
עמו היו החברים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.<br />
<br />
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אהרונוב במשפט הוא ביקש מיד ימינו [[אריאל למברג]] שישלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
==בחירת 15 מועמדים==<br />
בתאריך כ"ד ניסן תשפ"ד, נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]), והרב [[דוד דרוקמן]]. <br />
<br />
לאחר מספר שעות של דיונים, הציגה השופטת כפשרה למנות לחברים בעמותה את המועמדים הבאים:<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' חיים לוריא - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת ב[[חב"דפדיה]], רכז הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית. שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, {{הערה|לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]]}} בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]]<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] -שליח הרבי בהרצליה, רב קהילת חב"ד בהרצליה<br />
*ר' נפתלי שטרן - בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]] <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - מנהל פרוייקטים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' יהושע סלפושניק - שליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
=== החברים כיום ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=678652אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-05-04T23:16:08Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]]. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ראה לדוגמא: [https://chabad.info/news/coronavirus/618612/ לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צא"ח]]:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות חב"ד וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*הקמת [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מחלקת החינוך===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br />
עמו היו החברים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]] חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]<br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת{{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.<br />
<br />
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אהרונוב במשפט הוא ביקש מיד ימינו [[אריאל למברג]] שישלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
==בחירת 15 מועמדים==<br />
בתאריך כ"ד ניסן תשפ"ד, נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]), והרב [[דוד דרוקמן]]. <br />
<br />
לאחר מספר שעות דיונים, הביאה השופטת את ההצעה מבית המשפט לפשרה כמסקנה מכל הדיונים, שחברי הוועדה יהיו:<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' חיים לוריא - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת ב[[חב"דפדיה]], רכז הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית. שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, {{הערה|לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]]}} בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]]<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] -שליח הרבי בהרצליה, רב קהילת חב"ד בהרצליה<br />
*ר' נפתלי שטרן - בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]] <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - מנהל פרוייקטים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' יהושע סלפושניק - שליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
=== החברים כיום ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=678651שניאור זלמן גורליק2024-05-04T23:15:23Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div><br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}<br />
[[קובץ:ר' זלמן גרליק.jpg|ממוזער|ר' זלמן]]<br />
הרב '''שניאור זלמן גורליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו שליח הרבי ל[[באר שבע]], מנהל בית חב"ד המרכזי בעיר וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|ממוזער|250px]]<br />
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).<br />
<br />
בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.<br />
<br />
בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.<br />
<br />
כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.<br />
<br />
כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו. כמו כן הוא אחראי על הפעילות בכל עיר והוציא שליח לכל שכונה בבאר שבע.<br />
<br />
לאחר חתונת בתו עם ר' שניאור זלמן גרוזמן הוסיף לעצמו את השם ישראל על מנת למנוע שם תואם בין החתן לחותנו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל גורליק, משלוחי הרבי ברמת הגולן.<br />
*חתנו, הרב חיים ריבקין.<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן גרוזמן - שליח הרבי לסטודנטים במכללות ו[[חב"ד בקמפוס|בקמפוס]] בבאר שבע.<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל גוטליב, שליח הרבי ב[[לבוב]], [[אוקראינה]].<br />
*חתנו הרב מאיר קלמן, משלוחי הרבי בבאר שבע.<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל מקובצקי, משלוחי הרבי בבאר שבע.<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל בקרמן (ב״ר [[יוסף יצחק בקרמן|יוסף יצחק]]).<br />
*אחיו, הרב ירחמיאל גורליק (חולון)<br />
*אחיו, הרב מרדכי גורליק (פתח תקווה)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מבט לקודש הקודשים''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשס"ו] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד]. {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf תהא שנת משיח ודאי], בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://col.org.il/news/100882 השליח שנטע אש"ל בבאר שבע ● מיוחד] {{col}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מניחים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גורליק (2)]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שייקביץ]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8_%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=678650תמיר קסטיאל2024-05-04T23:14:10Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תמיר קסטיאל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב תמיר קסטיאל ]]<br />
הרב '''תמיר קסטיאל''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשכונת קטמון [[ירושלים]], חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]]. ומחליפו של הרב [[ישראל הלפרין]] בשליחות בעיר [[הרצליה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ד שבט]] [[תשל"א]] לאביו יעקב ולאמו ירדנה חנה, וגדל ב[[רמת השרון]].<br />
<br />
עם סיום לימודי התיכון, נכנס ללמוד פיסיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה, ובתקופה זו החל להתקרב לשמירת תורה ומצוות והפך לחסיד חב"ד כשהוא שומע שיעורים רבים מהרב [[ישראל הלפרין]] שהפך לרבו האישי, ל[[משפיע]] שלו, ולמורה דרכו בחיים.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת נעה בת יעקב יצחק וחסיה מלכה לשם, שהיתה אף היא בתהליכי התקרבות לחסידות חב"ד, וגדלה במשפחה דתית-לאומית{{הערה|מכתבי הרבי אודות השידוך ופירוט המאורעות סביבו, נדפסו בתשורה קלי תשס"ד, ח"י סיפורי מופת, עמוד 79.}}.<br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב בשנת [[תשנ"ז]] ב[[ירושלים]] והצטרף למערך שלוחי הרבי בעיר, כשהוא מקים בית חב"ד בקטמון.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] יזם את הקמתה של ישיבה לחוזרים בתשובה, בראשה עמד הרב [[נעם ישראל הרפז]].<br />
<br />
במהלך שנות פעילותו בשכונה, דאג בין השאר להקמת 3 מקוואות טהרה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27843 דיווח באתר COL], תשס"ז.}}, הקמת מעון יום ו-6 גני חב"ד בשכונה, הקמת בית ספר שלהבות חב"ד, ניהול רשת גני חב"ד בירושלים עם למעלה מ-30 כיתות, וכן ייסד פרוייקטים שונים.<br />
<br />
עם התרחבות הפעילות, הביא תחתיו זוגות שלוחים נוספים שיפעלו במקום: קטמון-המושבה בניהולו של הרב אור זיו, קטמון-גוננים בניהולו של הרב שלמה סגל, קטמון ח-ט בניהולו של הרב מאור אוחנה, לב קטמון בניהולו של הרב שמואל קסטיאל. בנוסף, בשנת תש"פ פתח הרב קסטיאל סניף חדש בעצמו בשכונת קטמון-רסקו, כשבסך הכל מידי שבוע בשבוע מגיעים שלוחי הרבי בקטמון לאלפי משפחות, ילדים ונערים מכל הגילאים והמגזרים, בשיעורי תורה ופעילויות מסביב לשעון.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] החל לפרסם שיעור וידאו שבועי על פרשת השבוע, המתפרסם גם באתרי האינטרנט.<br />
כמו כן מאז פטירת הרב ישראל הלפרין ממשיך למסור את שיעור הלקוטי תורה שנמסר בכל ליל שישי. השיעור משודר בזום ויוטיוב ומתפרסם בערוץ היוטיוב של חב"ד הרצליה.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]], עם התגברות מחלתו של הרב [[ישראל הלפרין]], שליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]], ביקש ממנו למלא את מקומו, כשהרב הלפרין התקשר באופן אישי לכל אחד מאנשי הקהילה והמקורבים והודיע לו על כך שהוא יוצא לנבצרות ואת מקומו ימלא הרב קסטיאל.<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב הלפרין ב[[ה' אלול]] [[תשפ"ב]], הוכרז בעת מסע הלוויה באופן רישמי כי הרב קסטיאל ימלא את מקומו כשליח של הרבי בהרצליה{{הערה|1=[https://chabad.info/bdh/829264/ תיעוד דומע: הרב קסטיאל הוכתר כשליח וכממלא מקומו של הרב הלפרין], דיווח באתר חב"ד אינפו.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל קסטיאל<br />
*בתו מרת מנוחה רחל, רעיית ר' יאיר אדר<br />
*בנו, שמואל, נשוי לדבורה לאה לבית פריימן<br />
*בתו, חי'ה מושקא, רעיית ר' יעקב אמיתי<br />
*בנו, שלום דובער<br />
*בתו, דבורה לאה<br />
*בנו, ישראל ארי'ה לייב<br />
*בנו, שניאור זלמן<br />
*בתו, רבקה<br />
*בתו, שטערנא שרה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9C/ תגית: הרב תמיר קסטיאל]''', חדשות ושיעורים מהרב קסטיאל, באתר חב"ד אינפו<br />
*'''[https://col.org.il/news/140752 "בולדוזר, 'הפך' את ירושלים": מי אתה ה'יורש' של הרב הלפרין?]''' {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קסטיאל, תמיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהרצליה]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&diff=678649שלמה קליש2024-05-04T23:13:08Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליש (שני משמאל) בכינוס ה[[שליח|שלוחים]] ל[[הודו]].]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שלמה קליש]] עם משלחת אגו"ח בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
הרב פרופסור '''שלמה קליש''' הוא חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]]. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
קליש נולד ב[[חיפה]] להורים ניצולי [[השואה]]. בשנת [[תש"ל]] התגייס לצה"ל. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] בעת גיחת הפצצה ב[[רמת הגולן]] נפגע מטוסו מטיל כתף, אך הוא השלים את ההפצצה וחזר לנחיתת חירום. בשנת [[תשל"ה]] השתחרר מצה"ל.<br />
<br />
קליש למד מתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. אחר כך המשיך ללימודי מוסמך בניהול ודוקטורט בחקר ביצועים ב-MIT. בשנת [[תשמ"א]] החל ללמד באוניברסיטת רוצ'סטר. בקיץ [[תשד"מ]] שב לישראל, לפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב. במקביל עסק בייעוץ לחברות היי-טק. בשלב זה של חייו החל בתהליך של חזרה בתשובה, שלו סייע מפגש עם ידיד נעורים, ובשנת [[תשמ"ט]] החל לחבוש כיפה. <br />
<br />
בשנים תשמ"ח ותשמ"ט הגיע לביקר אצל [[הרבי]] ב-[[770]]{{הערה|"רציתי לחיות חיים עם משמעות" • שיחה אישית https://chabad.info/magazine/123086/}}. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] הקים חברת השקעות בשם "ג'רוזלם גלובל", ובשנת [[תשנ"ט]] הקים קרן הון סיכון בשם "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס". <br />
<br />
גר בירושלים עד שנת [[תשע"ה]], אז עבר לגור ב[[ראש פינה]] וכיום הוא מתגורר ב[[נתניה]].<br />
<br />
== פעילות ציבורית ==<br />
<br />
הרב קליש הינו יו"ר אגודת הידידים של - [[איגוד השלוחים בהודו]], ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]], מוסדות חב"ד גילה, ויו"ר [[שלום בינינו]].<br />
<br />
כמו כן משמש הרב קליש כחבר באגודת הידידים ויועץ כלכלי של [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]] וכיו"ר הועד הכלכלי של מטה הבחירות של [[מאיר פרוש]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* עדי גרסיאל, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1907 השנים הרעות כבר מאחורינו], בעיתון "בשבע"<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40193 שלמה קאליש, מתארח בתוכנית העסקים 'יהודי יקר' של ערוץ 'הידברות']<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77910 'לפני ולפנים': הכירו את הגביר החב"די שלמה קאליש], ח' [[תשרי]] התשע"ד (12.09.2013) - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קליש, שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=678648עמי פייקובסקי2024-05-04T23:11:42Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:16-02-2016-13-27-03-da519807c5679074a6828a10c58b2f93.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמי פייקובסקי]]<br />
[[קובץ:עמי פייקובסקי אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עמי פייקובסקי אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]]]<br />
הרב '''עמי פייקובסקי''' (יליד [[תשי"ב]]) הוא חסיד חב"ד המשמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]]. ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' אייר]] [[תשי"ב]] בצפון תל אביב למשפחה שנמנתה עם אנשי הלח"י.<br />
<br />
לאחר סיום מסלול לימודיו הצטרף לנבחרת הנוער ושיחק כחלוץ בקבוצת הכדורגל של ביתר תל אביב, ולאחר מכן החליט לנטוש את עולם הכדורגל ובשנת תשל"ד היגר לארצות הברית שם ניהל עסק של יבוא ומכירת בגדי ג'ינס.<br />
<br />
במשך השנים בהן התגורר בלוס אנג'לס הקים את ביתו עם רעייתו איריס אהובה ממשפחת פרייס.<br />
<br />
בעקבות היכרות עם שליח הרבי בלוס אנג'לס הרב בנימין ליסבון, החל להתקרב יותר ויותר לשמירת תורה ומצוות, ואף החל לבקר בחצר הרבי מפעם לפעם. השתתף בהתוועדות של שבת פרשת בלק תנש"א, ובמהלך השירה שבין השיחות בהתוועדות הרבי פנה לכיוונו ועודד אותו בצורה מיוחדת, כשהוא מצידו מחא כפיים בהתלהבות.<br />
<br />
בחלוקת הדולרים שלמחרת כאשר עבר לפני הרבי, אמר לו הרבי: "הניגונים שלך בשעת ההתוועדות ילוו אותך בכל העניינים ובפרט בעבודה". ולאחר מכן הושיט לו דולר נוסף ואמר לו: "תודה לך שעזרת לי אתמול בריקוד".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת כתב לרבי שברצונו לסגור את החנות בשבת, והרבי השיב לו במכתב מיוחד אליו צורפו 18 דולר: "א. מתחיל קודם שקיעת החמה וגדול הזכות. ב. להפיץ תורה '''מתוך שמחה'''. ג. לתת צדקה במקום העסק".<br />
<br />
לאחר שהתקרב יותר ויותר לרב ליסבון, מונה כ'פרזידנט' של בית הכנסת.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]] נאם בשידור ה'[[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ו)|סאטלייט]]' ממקום השידור בקליפורניה.<br />
<br />
עיסוקו המסחרי בארצות הברית נמשך כשלושים שנה, וכעבור פרק זמן זה החליט לחזור לארץ, וקבע את מגוריו בכפר חב"ד, והחל לעסוק בפעילות של הפצת יהדות ומסירת שיעורי תורה לידוענים, לשמור על קשר עם אנשי תנועת הלח"י, ולשמש ככתובת יהודית עבור קבוצות הכדורגל השונות, ובמיוחד לקבוצת ביתר ירושלים, עד שקיבל את כינוי החיבה 'הרב של הכדורגלנים'.<br />
<br />
בהמשך, קבע את מגוריו במושב 'שואבה' הסמוך לירושלים, שם משמש כשליח וככתובת לעניני יהדות.<br />
<br />
פועל להשגת אחדות באירועי [[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
מארגן סדנאות בריאות בשם 'אמחייה בריאות גוף ונפש - סדנאות בריאות כשרות למהדרין'.<br />
[[קובץ:עמי פייקובסקי יחד עם מתי טוכפלד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמי פייקובסקי יחד עם הרב מתי טוכפלד]]<br />
בשנת [[תשפ"ד]] השיק את ספרו המסקר את סיפור חייו '[[הכדורגלן של הרבי]]', הספר בעריכת ר' [[מתי טוכפלד]], הספר זכה לביקוש רב ותוך מספר שבועות בודדים לאחר השקת הספר, הוא אזל מחנויות הספרים{{הערה|[https://col.org.il/news/160509 "הכדורגלן של הרבי" אזל מ"צומת ספרים"] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
הרב [[מתי טוכפלד]] '''הכדורגלן של הרבי'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=4324 בחילת מטהרת]''', סיפור התקרבותו לחסידות חב"ד {{חב"ד בישראל|}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/87479 איך התגלגל חסיד חב"ד להנצחת מפקד הלח"י?]''' {{COL}} ט"ו טבת תשע"ה<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3644181 עשר כדי שתתעשר]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3028558 לסגור את החנות בשבת]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב פייקובסקי מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/11/232.-Chayei-Sarah-5780.pdf כך קיבל רחוב 18 את שמו]''', בראיון בגליון 'הסיפור שלי' פרשת חיי שרה תש"פ, [[jem]] {{PDF}}<br />
*[https://col.org.il/news/124177 עמי פייקובסקי בטור פרדה מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://col.org.il/news/160130 כתבה על הספר 'הכדורגלן של הרבי':] סיפור חייו של ר' עמי פייקובסקי {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://chabadshop.com/products/%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99 הכדורגלן של הרבי] הספר למכירה באתר חב"דשופ.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פייקובסקי, עמי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%AA%D7%99_%D7%98%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=678647מתי טוכפלד2024-05-04T23:10:31Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:טוכפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתי טוכפלד נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע"ב]]]]<br />
<br />
ר' '''מתי טוכפלד''' (שמו המלא: '''מתניה חיים''', יליד שנת [[תשל"ז]] - 1977) הוא כתב פוליטי של העיתון "ישראל היום" וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]]. <br />
התקרב ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ול[[חסידות חב"ד]] בשנת [[תשס"א]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[גבעתיים]] ב[[י"ז אב]] [[תשל"ז]], למשפחה מהזרם ה[[ציונות דתית|דתי-לאומי]], להוריו העיתונאי מיכאל טוכפלד ואמו דבורה. למד באוניברסיטת [[אריאל]] וסיים בהצלחה תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת בר-אילן]]. כיום מתגורר בשכונת גבעת מרדכי שבמערב [[ירושלים]].<br />
<br />
כנער למד לימודים אקדמיים, בחופשת סמסטר בין תקופות הלימודים נסע לניו יורק למטרות טיול, במהלך שהותו בניו יורק קיבל הזמנה מחסיד לבקר בבית חב"ד בסמוך למלון בו התארח, הוא החל לבקר בבית חב"ד ופקד את המקום מדי שבת, ב[[יום הכיפורים]] התפלל ב[[770]] לאחר הזמנתם של הבחורים אותם הכיר מהבית חב"ד, כך העביר גם את חג [[שמחת תורה]] ב770, ומאז התקרב ליהדות עד שהפך באופן מלא לחסיד חב"ד.<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] מונה ככתב של עיתון "מקור ראשון", ועם הקמתו של עיתון "ישראל היום" בשנת [[תשס"ז]] עבר לעבוד ככתב הפוליטי של העיתון המסקר של פעילות המפלגות.<br />
לקראת מעברו לתפקידו החדש, ארגן בשנת [[תשס"ז]] [[נסיעה לרבי]] של ארבעה עיתונאים ואנשי תקשורת שהיו במשלחת לניו-יורק באותו הזמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25419 עיתונאים בכירים בביקור בבית חיינו] {{אינפו}} ד' טבת התשס"ז (25.12.2006)<br />
}}.<br />
במסגרת עבודתו, החל לעסוק בפעילות חב"דית במשכן הכנסת בירושלים, ויצר קשרים קרובים עם שרים בממשלה אותם מנצל להפצת יהדות.<br />
[[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מתי טוכפלד מעניק משלוח מנות מיוחד לראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב"ד באה"ק]]]]<br />
בשנת [[תשע"ד]] יזם שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] במזנון הכנסת, בו משתתפים בקביעות כעשרה חברי כנסת. השיעור מתקיים אחת לשבוע, והוא עצמו מוסר אותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80106 המיקום: מזנון הכנסת. הפעילות: שיעור תניא] {{אינפו}} כ"ט שבט התשע"ד (30.01.2014)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] נבחר כאיש השנה של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ד]] הצטרף כמתופף ללהקת ארבע בבות בניהולו של ר' [[ברק גרוסברג]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1059081/ פרסום ראשון: העיתונאי מתי טוכפלד יתופף בלהקה עם גרוסברג] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 מאמר] שפרסם באתר NRG אודות אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח. יט כסלו ה'תשס"ו. {{אינפו}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17568 ראיון] באתר חב"ד אינפו, בעקבות המאמר שכתב. כד כסלו ה'תשס"ו. {{אינפו}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65240 20 דקות של אמונה ברדיו] "טוכפלד לא מתבלבל: הרבי חי וקיים" - הפרשן הפוליטי הבכיר בעיתון 'ישראל היום' ר' מתי טוכפלד בראיון עם השדרן מרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה' בעקבות כינוס השלוחים. ה כסלו ה'תשע"ב. {{שמע}} {{אינפו}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65278 הרב מנחם ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח]. {{שמע}} {{אינפו}} <br />
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%9E%D7%AA%D7%99%20%D7%98%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%93 תגית: מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://hageula.com/newspaper_hageula/personal_interview/23694.htm סיפור חייו האישי של הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://hageula.com/news/view/25215.htm זה הזמן לאחד את כולם במסר הגאולה | מתי טוכפלד] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:טוכפלד, מתי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=678646אליהו שלוסברג2024-05-04T23:09:37Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הנגיד ר' אלי שלוסברג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הנגיד ר' אליהו שלוסברג עם הרב [[שלום דוכמן]]]]<br />
ר' '''אליהו (אלי) שלוסברג{{הערה|מאויית גם: שלאסבערג.}}''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1975) הוא גביר חסידי, מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תשל"ה]] לאביו ר' אברהם יצחק שלוסברג ולאמו מרת רחל נעמי. אף שנולד במשפחה ליטאית, התקרב במשך השנים לחסידות חב"ד, ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.<br />
<br />
בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] עם רעייתו מרת יונה נחמה בת מאטיל לאה וזאב קוטקס, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר החתונה פתח בקריירה עסקית, בין השאר עוסק בתחום הנדל"ן והינו מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] נכנס לשותפות עם חברת הנדל"ן הגדולה 'ריבוע כחול'.<br />
<br />
הרב שלוסברג שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, בדגש על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]] בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, מרת שרה, רעיית ר' מנחם רבינוביץ.<br />
*בתו, מרת צביה, רעיית ר' יהונתן דובדבני.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/אליהו-שלוסברג/ תגית: אליהו שלוסברג]''' {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/136033 שלוחי הרבי לנוער התכנסו לשבת בכפר חב"ד ]''' {{חב"ד און ליין}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/156710 משתה פורים בביתו של הנגיד הרב אליהו שלוסברג בירושלים ]''' {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שלוסברג, אליהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=678645שניאור זלמן ליפסקר (צפת)2024-05-04T23:09:02Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן ליפסקר (פירושונים)}}<br />
[[קובץ:שניאור ליפסקר.jpg|ממוזער|הרב ליפסקר (קיצוני משמאל) מלווה את שר הדתות ר' יואב בן צור בביקורו ב[[מוסדות חנוך לנער]], יחד עם ראש הישיבה הרב [[חיים אליעזר וילשנסקי]] (תשפ"ג) ]]<br />
הרב '''שניאור זלמן ליפסקר''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז כסלו]] [[תש"מ]] ב[[נוף הגליל]] (אז, נצרת עלית) לאביו הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (קרית מלאכי)|יוסף יצחק ליפסקר]] ולאמו מרת יפה.<br />
<br />
כילד למד במוסדות חב"ד בנצרת עלית ובמגדל העמק, וכנער למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת נטע בת ר' אהרון ורחל אבל מראשון לציון, ולאחר החתונה התיישב בצפת.<br />
<br />
נמנה על מייסדי [[ישיבת חנוך לנער]], שהוקמה תחילה כישיבה קטנה עבור נערים חב"דיים שלא מתאימים למסגרת הלימודים הישיבתית שהיתה מקובלת אז, והופקד על הניהול הגשמי של המוסד, שזכה להצלחה חינוכית גדולה.<br />
<br />
בעקבות ההצלחה החינוכית והביקוש הרב, נפתחו בהמשך מוסדות חינוך נוספים לנערים בגילאי ישיבה גדולה ('[[מכון תורני טכנולוגי]]') ומוסד נוסף לנערות ('[[כרם חיה מושקא]]'), כאשר המוסדות כולם חוסים תחת הנהלת 'מוסדות חנוך לנער' כשהוא משמש כמנכ"ל.<br />
<br />
תחת ניהולו התפתחו המוסדות ונרכשו השטחים ומבני הקבע של המוסדות.<br />
<br />
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]], התבקש על ידי מנהלי מוסדות חב"ד בעיר להצטרף לסיעת חב"ד בעיריה ולהתמודד ברשימה של חסידי חב"ד בעיר, כאשר הרשימה בראשותו הצליחה לגרוף הישג גדול ולקבל למעלה מ-2000 קולות, ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
בבחירות תשפ"ד הסיעה בראשותו זכתה לשני מנדטים. התמנה לסגן ראש עיר בשכר ומחזיק תיק החינוך.<br />
<br />
{{מיון רגיל:ליפסקר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:נציגים חב"דיים ברשויות המקומיות]]</div>פרזות תשבhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=678644מאיר מאירי2024-05-04T23:07:46Z<p>פרזות תשב: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]]<br />
הרב '''מאיר מאירי''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] .<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ל[[יהדות]] בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו.<br />
<br />
כשסיים את שירותו הצבאי נסע ל[[קנדה]] להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס ל[[בית חב"ד]] והמשיך את תהליך התקרבותו ל[[יהדות]], ולאחר מכן ב[[סינסינטי]] אוהיו אצל ה[[שליח]] הרב [[שלום בער אלפרוביץ']] שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].<br />
<br />
כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של ה[[צבא]]. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שם קיבלו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בחום ובלבביות.<br />
<br />
בישיבה ב[[צפת]] למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של [[הרבי]], ובהמשך, לקראת [[פורים]] [[תשמ"ב]], נסע ל{{ה|רבי}} ל-[[770]] שם הצטרף אל תלמידי ה'[[קבוצה]]' במשך חצי שנה.<br />
<br />
לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש [[כולל]] ב[[ישיבה]] ב[[קריית גת]]. לאחר הסכמה מ[[הרבי]] על המעבר ל[[קריית גת]], עברו בני המשפחה בשנת [[תשנ"ג]] לגור בעיר.<br />
<br />
בשנת תשפ״ד, במהלך נסיון הקמת עמותת [[אגודת חסידי חב״ד בארה״ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]] ([[אגו"ח]]) - הועמד להתמודד לחבר העמותה ע״י הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].<br />
<br />
==בית הכנסת "שערי גאולה"==<br />
בקריית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקרייה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.<br />
<br />
כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]], [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] והתקבלה תשובה מהרבי ל[[יהודי]] שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו, [[הרבי]] כתב לו שהוא מקווה שנוסף על התפילות ב[[בית הכנסת]] יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.<br />
<br />
בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.<br />
<br />
כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים פעילה. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה']] לילדים במתחם בית הכנסת.<br />
<br />
בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת חזית [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי ב[[קריית גת]], מרצה בכיר במכון "[[דרך הבית]]" וממיסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*בנו, הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת קטנה]].<br />
*בנו, הרב משה מאירי - משגיח ב[[ישיבת חח"ל צפת קטנה]].<br />
*בנו, הרב אברמי מאירי - שליח [[הרבי]] ס. פדרו גוטמאלה.<br />
*חתנו, הרב נתן שפאלטר, משלוחי הרבי ב[[ערד]].<br />
*חתנו, הרב לוי יצחק בר זוהר, [[קרית גת]].<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן אודרמן, מייסד ומנכ"ל מכון "דרך הבית", משלוחי [[הרבי]] ב[[קריית גת]].<br />
*בנו, הרב חיים אליעזר מאירי - משגיח ראשי ומנהל חינוכי ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבה קטנה נוף הגליל]].<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל מאירי, [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*חתנו, הרב לוי יצחק מיודובניק, כרמי גת.<br />
*חתנו הרב שבתאי אהרון קרנגל קרית גת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/17VkpZ1YApae9f9aVX5A4Sx8xvWZvZYTA/view?usp=drivesdk מאיר עומד בשערי גאולה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] 937 {{בית משיח|}} {{PDF|}}<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/page/2/ שערי גאולה]''' תגית באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: מאירי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]</div>פרזות תשב