חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:דידן נצח/שלום דובער חדד

2023-05-09T07:24:29Z

פלפל:

הרב '''שלום דובער חדד''', מנהל ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מנהל [[ישיבת תומכי תמימים לוד[[, מנהל [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]] ומנהל [[כולל אברכים כפר חב"ד]].

==תולדות חייו==

הרב שלום דובער חדד, נולד ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תש"נ]], לאביו הרב [[מנשה חדד |חדד]] ואמו הרבנית חביבה חדד.

למד בישיבת תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, בה כיהן כיו"ר את"ה וניהל פעילות מכירת ספרי חסידות במירון בל"ג בעומר.

בשנת תשע"א, למד במסגרת 'קבוצה', בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

לאחר קבוצה, כיהן כשליח בישיבת חב"ד בארץ הקודש (?)

בטבת תשע"ג התחתן עם בת הרב שאול בן שחר מנחלת הר חב"ד.

כיהן כמזכיר וסגן מנהל של אביו הרב מנשה חדד - מנהל ישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד ולוד.

בהלויית אביו אור לט"ז אייר תשפ"ג, הרב מאיר אשכנזי מינה את הרב שלום דובער חדד, למנהל ישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד.

===גירסא ראשונית===

הרב '''שלום דובער חדד''' היה מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חייו==
נולד בכפר חב"ד (יליד תש"ן) לאביו הרב [[מנשה חדד]] ולאמו מרת חביבה חדד, למד בחיידר אוהלי תורה, וישיבת תומכי תמימים בלוד ובישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, שם כיהן בהמשך כיו"ר את"ה ופעילות של מכירת ספרי חסידות במירון בל"ג בעומר ועוד, באלול תש"ע נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, לאחר סיום שנת הקבוצה חזר לשמש כשליח בישיבת חב"ד בארץ, בטבת תשע"ג התחתן עם בתו של הרב שאול בן שחר מנחלת הר חב"ד, כעבור כשנתיים החל לעבוד במזכיר של אביו בהנהלת ישיבת חב"ד בלוד ובכפר חב"ד, לאחר פטירת אביו התמנה לממשיך דרכו בכל התפקידים שלו.

בצלאל שיף

2023-05-08T09:41:59Z

פלפל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בצלאל שיף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל שיף ב[[התוועדות]]]]
הרב '''בצלאל שיף''' הוא [[חסיד חב"ד]] תושב [[ירושלים]] המנהל את אגודת [[שמי"ר]] המסייעת לעולי [[רוסיה]]. בעבר כיהן כמזכ"ל תנועת 'ישראל בעליה' בראשות אסיר ציון וחבר הכנסת [[נתן שרנסקי]]. כבר בתקופת שהותו ברוסיה תחת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]], החל את פעילותו הציבורית, ופעל ב[[מסירות נפש]] להפצת [[יהדות]] למרות התנכלויות הקומוניסטים והמעקב הצמוד והמסוכן של ה[[ק.ג.ב]].

==תולדות חיים==
נולד בברית המועצות בשנת [[תש"ו]] לאביו הרב [[יוסף שיף]]. בשל חיוב החוק לשלוח את הילדים לבית הספר הכללי והסיכון החמור בהסתרתם, למד בילדותו בבית הספר הכללי ברוסיה בו הצליח לשמור על קדושת ה[[שבת]] ולהימנע ממשימות של כתיבה וכדומה הכרוכות בחילול שבת.

לאחר סיום מסלול הלימודים בבית הספר ובתיכון, נכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה]] למשפטים ב[[טשקנט]], שם התמחה במקצוע ולאחר שקיבל את תעודת הלימודים התקבל לעבודה בפרקליטות הממשלתית כמשפטן במחלקת עבריינות נוער.

הקים את ביתו עם גב' מרים בת ר' [[זלמן קיבמן]]

בתקופת עבודתו מטעם הממשלה, נשלח להרי הקרפטים שם התידד עם חסיד חב"ד בשם [[אברהם סקבלו]]. בהמשך, ר' אברהם חשף בטעות בפני קרובת משפחתו בשם סופה חובקין את זהותו היהודית של ר' בצלאל, ואת העובדה שהוא שומר מצוות. ר' אברהם לא ידע שאותה קרובת משפחה היא מנהלת המחלקה בה עובד ר' בצלאל, ולא ידע שבכך הוא מעמיד אותו בפני סכנת נישול מעבודתו אם לא גרוע מכך.

בפועל, אותה מרת חובקין, מלבד שלא גרמה לפיטוריו, סייעה לו בעבודתו וחיפתה עליו, ואף עזרה לו להתחמק מעבודה בשבתות וחגים.

==מנהל [[שמי"ר]]==

עם גל העלייה הגדולה של חסידי חב"ד שהיו כלואים ברוסיה, הצליח גם הוא לקבל אשרת יציאה מרוסיה ועלה ל[[ארץ ישראל]] בחורף של שנת [[תשל"ב]] והתגורר ברחוב יחיאל מיכל פינס 2 בירושלים על יד כיכר הדוידקה היכן שממוקם היה [[מלון המרכז]] לשעבר כיום מלונות [[פרימה פאלאס]] (בין שכונת גאולה הירושלמית לרחוב יפו) משם בביתו הפעיל פעולות רבות לטובת יהודים עולי רוסיה ועזר לסייע מכל ליבו לעולים החדשים. תקופה קצרה לאחר מכן קיבל יחד עם אחיו כרטיסי טיסה ל[[ניו יורק]] שמומנו באופן אישי על ידי [[הרבי]], על מנת שיוכלו לבקר ב[[770|חצרו]] ולראותו לראשונה בחייהם.

לאחר שהתמקם בישראל, התמנה כמנהל אגודת [[שמי"ר]] - אגודה ליוצאי רוסיה שנפתחה בהוראתו של הרבי.

ר' בצלאל שיף, חשף במשך השנים את תיקי החקירה של החסידים ברוסיה מתוך הארכיונים השמורים של ה[[ק.ג.ב]].

==ספריו==
*'''מעבר למסך הברזל''' - זכרונות מרוסיה הסובייטית
*'''צמאה לך נפשי''' - שירים רוסיים שהיו נפוצים בין יהודים ברוסיה

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.scribd.com/doc/49364778/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D2 מעבר למסך הברזל] - סיפורים וזכרונות מרוסיה הקומוניסטית פרי עטו
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8578&CategoryID=1624 התובעת הקומוניסטית שביקשת מצות] - סיפור ניסים מפליא שהיה מעורב עם הרב שיף
*'''[https://col.org.il/news/130488 כשברוסיה הרופאה הגיעה לעשות חיסונים ולי היתה ציצית] {{*}} [https://col.org.il/news/133204 "הוא כבר יבין": מכתב נדיר מטשקנט לברוקלין] {{*}} [https://col.org.il/news/132682 ככה 'סגרו' אז: שידוך מהעיר קרלביץ']''', פרקי זכרונות {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/138198 תנופה חדשה: אגודת שמי"ר חוגגת יובל בתרגומים חדשים]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/140474 לא פחדו מאיש - האחים מוצ'קין חיי החסידים]''' {{COL}}

{{מיון רגיל:שיף בצלאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שמי"ר]]

דוד מונדשיין

2023-05-08T09:40:11Z

פלפל: /* תולדות חיים */

הרב דוד מונדשיין (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]] שברוסיה, מנכ"ל ארגון החינוך העולמי [[אור אבנר]], חבר הנהלת איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועומד בראשות 'קרן לבייב'.

== תולדות חיים ==

נולד בא' תמוז תש"ל לאביו הרב [[יהושע מונדשיין]] ולאמו מרת רחל לאה. נקרא על שם סבו מצד אמו, הרב [[דוד ברוומן]].

כבחור צעיר נסע ללמוד בישיבה במונטריאול ומאוחר יותר בישיבת אהלי תורה בסמיכות לחצר הרבי, ומכתביו לחבריו מאותה תקופה הודפסו בתשורה משבת אחדות האירופאית בשנת תשע"ח.

בתקופת לימודיו בישיבת אהלי תורה, נמנה על חברי מערכת הערות וביאורים היו"ל על ידי הישיבה.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 בשנת תשנ"א נמנה על חברי מערכת 'פאקס א שיחה', והיה שותף בעריכת היומן לצד חבריו [[משה מרינובסקי]] ומנחם מענדל קפלן.

===שליחות בחרסון===

השתתף בשליחות במסגרת עזרת אחים ופעל יחד עם חברו ר' [[אברהם וולף]] בחרסון, עיר הולדתו של סבו הרב ברוומן על שמו הוא קרוי.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה חנה בת הרב [[שלום דובער חייקין]], שליח הרבי ורב אנ"ש בקליבלנד, אוהיו, וחבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי.

לאחר נישואיו הצטרף למערך שלוחי הרבי במוסקבה.

===מנכ"ל אור אבנר===

עם הקמת 'קרן לבייב' וסניפי ארגון 'אור אבנר' שהוקמו במטרה לחזק את החינוך היהודי בקרב יהודי יוצאי ברית המועצות, התמנה לשמש כמנכ"ל, תפקיד בו משמש עד היום.

מתוקף תפקידו וכאיש אמונו של הנגיד החסידי ר׳ [[לוי לבייב]], מפקח על הקמתם של סניפים חדשים המשתייכים לרשת 'אור אבנר', על התנהלותם ופיתוחם, וכן יוזם ומלווה פרוייקטים שונים הקשורים ביוצאי ברית המועצות.

== משפחתו ==

* בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב לוי יצחק גולדמן, שליח הרבי בריו דה ז׳נירו ברזיל
* בנו, ר' מנחם מענדל מונדשיין, שליח הרבי במוסקבה, רוסיה
* בתו מרת צייטא, רעיית הרב לוי יצחק פרידמן, שליח הרבי בסטברופול, רוסיה
* בתו מרת דרויזא, רעיית הרב חיים אריה לייב קאפלאן, שליח הרבי בטורונטו קנדה
* בתו מרת ברכה, רעיית הרב יהושע זעליג פלדמן, חולון אה״ק

הפאראד אצל הרבי

2023-05-08T09:37:15Z

פלפל: /* היסטוריה */ עריכה

'''פאראד''' הן תהלוכות ל"ג בעומר שהיו עם [[הרבי]] במהלך השנים ביום ראשון ליד [[770]].

==היסטוריה==
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר [[תשנ"ג]] ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.

התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא [[שיחת קודש]] ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:
*[[תשי"ג]] - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]], במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם ל[[אנגלית]] הרב [[שלמה זלמן הכט]]. דברי הרבי בפאראד תשי"ג הוכנו כשיחה מיוחדת ומוגהת והופצה בעותקים רבים.
*[[תשט"ז]] - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.
*[[תשי"ז]] - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב [[יוסף גולדשטיין]] ואת שיחות הרבי תרגם הרב [[יעקב יהודה הכט]] אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
*[[תש"כ]] - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]].
*[[תשכ"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
*[[תשכ"ו]] - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכנה לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
*[[תשכ"ז]] - הפאראד התקיים בימי ערב [[מלחמת ששת הימים]] והרבי נשא שיחה פתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ־20.000 ילדים. זו הייתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים אחד לרבי ואחד למנחה{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של ה[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|רבנית נחמה דינה]]{{מקור}}}}, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד.
*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו הייתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2189981/jewish/Lag-Bomer-Parade.htm ל"ג בעומר תש"ל, וידאו], חב"ד אורג}}.
*[[תשל"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, וב[[שבת]] גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=ראה [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר] בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]}}. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש'''"[[רבי שמעון בר יוחאי]] יהיה נוכח ב'פאראד', [[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר]] יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"{{הערה|'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf "הרבי 'לא יכול' לצאת"]''' בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]"}}. באותו ל"ג בעומר ראו על הרבי רצינות מיוחדת וכולם הבינו כי אצל הרבי אהבת ישראל היא מעל הכל, כפי שמסופר ביומנים המפורטים שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] ובתשורות, מל"ג בעומר תשל"ג ומהם הזמינים באתר מפתח{{הערה|[https://www.mafteiach.app/yomanim/by_year/5733 יומני ל"ג בעומר תשל"ג]}}
*[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[הרבי]] קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75661 ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.
*[[תש"מ]] - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התארגנו בריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היה מושקע במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית, כדי להעבירה ליהודי ברית המועצות.
*[[תשמ"ג]] - הרבי נכח בפאראד למעלה מ־3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו ל[[אוהל]] ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
*[[תשד"מ]] - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את ה[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]] "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשמ"ז]] - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה [[חלוקת דולרים]], יתקיים כעת השלמה.
*[[תשמ"ח]] - בקשר עם [[שנת הקהל]], אירגנו המסדרים פאראד, אף על פי של"ג בעומר לא היה ביום ראשון. כשהבין הרב [[יעקב יהודה הכט]] שהרבי לא יצא, כתב לרבי שבלי השתתפותו אין סיבה לתהלוכה. הרבי ענה לו שזה "היפך דעת [[רשב"י]]{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ח]] מענה קעו. וראה שם מענה קצו}}", ועדד אותו להמשיך בסידור התהלוכה.
*[[תש"נ]] - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ־200 ילדות שנקראו בשם [[חיה מושקא]] על שם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי [[יחי]], הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו. בסוף הפאראד [[חלוקת מטבעות#ל"ג בעומר תש"נ|חילק הרבי מטבע מיוחד]].
*[[תשנ"ב]] - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי{{הערה|כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6}}.
*[[תשנ"ג]] - סידרו מקום לרבי (עם וילון) בתקווה שהרבי יצא, אך לפועל הרבי לא יצא. במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "[[אהלי תורה]]" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]"{{הערה|https://chabad.info/special/936497/ גלריה מהפאראד}} {{הערה|כפ"ח גליון 571 עמוד 61}}.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון הכט]].

גם בתהלוכות הנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפור של חג]] ל"ג בעומר - פרקים מיוחדים אודות הפאראד אצל הרבי.
*[[מרדכי מנשה לאופר]], התקשרות גיליונות שנד-שנה, מדור ניצוצי רבי, הוראות ושיחות הרבי בפאראד במשך השנים

==ראו גם==
*[[תהלוכת ל"ג בעומר]]

==קישורים חיצונים==
* [https://www.mafteiach.app/yomanim/by_year/5733 יומני פאראד אצל הרבי, זמינים באתר מפתח]
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}

[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

שניאור זלמן ברגר

2023-05-08T09:32:58Z

פלפל: /* חבוריו */

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן ברגר
|תמונה=[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]
| כינוי= ר' שניאור
|תיאור=
|תאריך לידה=
| מקום לידה= רחובות, ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= מחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, ארבעה חסידים, ועוד 15 ספרים
|השתייכות= יהדות
}}

הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] (29/12/1974) לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.

==עריכת ספרים==

לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

==חוקר שואה==

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

בחלק מספריו יש מידע אודות חב"ד בשואה, חלק מהמידע פורסם על ידו לראשונה.

==חשיפות==
במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).

==משפחתו==

*חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]], שליח במרום כנען [[צפת]], נין הרב [[חיים נאה]].
*בתו: מרת חיה מושקא
*בתו: רבקה
*בנו: מנחם מענדל
*בנו: אברהם
*בנו: מרדכי
*בנו: יוסף יצחק
*בנו: שמואל

==חבוריו==
'''ספריו'''

[[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ותולדות בנם הרה"ח ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ורעייתו ביילא, בנותיהם: גב' מריישא רעיית הרב [[שלום וילנקין]], גב' מוסיא רעיית הרב [[שמעון קצנלבויגן]], גב' ציפא רעיית הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ובנם הרה"ח ר' [[מרדכי קוזלינר]] ורעייתו זלדה.
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] ממינסק, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע"א
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון תשע"ז
*'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע"ח
*'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)
*'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
*'''[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]])
*'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' דוד הורודוקער - [[דוד קיבמן]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ"ג]]
*'''[[חסדי ישראל (ספר)|חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]], [[תשפ"ג]]

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html שניאור זלמן ברגר בראיון - תעלומת תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] שנעלמו ברעידת האדמה]''', רדיו דרום
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר, תיעוד מוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 ראיון עם מחבר חב"ד במרוקו - שניאור זלמן ברגר, הקשר הסודי: חב"ד ומרוקו]''', הידברות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

שניאור זלמן ברגר

2023-05-08T09:32:09Z

פלפל: /* חבוריו */

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן ברגר
|תמונה=[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]
| כינוי= ר' שניאור
|תיאור=
|תאריך לידה=
| מקום לידה= רחובות, ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= מחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, ארבעה חסידים, ועוד 15 ספרים
|השתייכות= יהדות
}}

הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] (29/12/1974) לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.

==עריכת ספרים==

לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

==חוקר שואה==

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

בחלק מספריו יש מידע אודות חב"ד בשואה, חלק מהמידע פורסם על ידו לראשונה.

==חשיפות==
במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).

==משפחתו==

*חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]], שליח במרום כנען [[צפת]], נין הרב [[חיים נאה]].
*בתו: מרת חיה מושקא
*בתו: רבקה
*בנו: מנחם מענדל
*בנו: אברהם
*בנו: מרדכי
*בנו: יוסף יצחק
*בנו: שמואל

==חבוריו==
'''ספריו'''

[[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ותולדות בנם הרה"ח ר' [[מנדל גורליק]] ורעייתו ביילא, בנותיהם: גב' מריישא רעיית הרב [[שלום וילנקין]], גב' מוסיא רעיית הרב [[שמעון קצנלבויגן]], גב' ציפא רעיית הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ובנם הרה"ח ר' [[מרדכי קוזלינר]] ורעייתו זלדה.
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] ממינסק, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע"א
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון תשע"ז
*'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע"ח
*'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)
*'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
*'''[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]])
*'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' דוד הורודוקער - [[דוד קיבמן]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ"ג]]
*'''[[חסדי ישראל (ספר)|חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]], [[תשפ"ג]]

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html שניאור זלמן ברגר בראיון - תעלומת תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] שנעלמו ברעידת האדמה]''', רדיו דרום
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר, תיעוד מוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 ראיון עם מחבר חב"ד במרוקו - שניאור זלמן ברגר, הקשר הסודי: חב"ד ומרוקו]''', הידברות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

שניאור זלמן ברגר

2023-05-08T09:31:38Z

פלפל:

{{דמות
|שם=הרב שניאור זלמן ברגר
|תמונה=[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור זלמן ברגר חוגג [[בר מצווה]] לבנו ב[[770]]]]
| כינוי= ר' שניאור
|תיאור=
|תאריך לידה=
| מקום לידה= רחובות, ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= מחבר ספרים
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= דרך כוכב מיעקב, תולדות חב"ד במרוקו, ארבעה חסידים, ועוד 15 ספרים
|השתייכות= יהדות
}}

הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 1974) הינו חוקר וסופר חב"די מוערך תושב [[נחלת הר חב"ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר חמשה עשר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, ועוד עשרות רבות של [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב"דיות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רחובות]] ב[[ט"ו טבת]] [[תשל"ה]] (29/12/1974) לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]] ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב"ד]] ותולדות החסידים.

==עריכת ספרים==

לאחר שנים רבות בהם פירסם כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס"ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים', ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

==חוקר שואה==

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

בחלק מספריו יש מידע אודות חב"ד בשואה, חלק מהמידע פורסם על ידו לראשונה.

==חשיפות==
במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).

==משפחתו==

*חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]], שליח במרום כנען [[צפת]], נין הרב [[חיים נאה]].
*בתו: מרת חיה מושקא
*בתו: רבקה
*בנו: מנחם מענדל
*בנו: אברהם
*בנו: מרדכי
*בנו: יוסף יצחק
*בנו: שמואל

==חבוריו==
'''ספריו'''

[[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב"ד במרוקו']]
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]]
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]]
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]]
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]])
*'''מעשה אבות סימן לבנים''' - תולדות משפחת הרה"ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] ומרת חיה דובה גורליק, ותולדות בנם הרה"ח ר' [[מענדל גורליק]] ורעייתו ביילא, בנותיהם: גב' מריישא רעיית הרב [[שלום וילנקין]], גב' מוסיא רעיית הרב [[שמעון קצנלבויגן]], גב' ציפא רעיית הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ובנם הרה"ח ר' [[מרדכי קוזלינר]] ורעייתו זלדה.
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]]
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]]
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]]
*'''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד ימינו, תשע"א
*'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] ממינסק, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע"א
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], [[תשע"ד]]
* '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[משפחת חן]] החב"דית, עורך שותף עם הרב אליעזר ליין (הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ה]])
*'''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון תשע"ז
*'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע"ח
*'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות חייו (פריז תשע"ט, 400 עמודים)
*'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
*'''[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]])
*'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' דוד הורודוקער - [[דוד קיבמן]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ"ג]]
*'''[[חסדי ישראל (ספר)|חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]], [[תשפ"ג]]

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html שניאור זלמן ברגר בראיון - תעלומת תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] שנעלמו ברעידת האדמה]''', רדיו דרום
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר, תיעוד מוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 ראיון עם מחבר חב"ד במרוקו - שניאור זלמן ברגר, הקשר הסודי: חב"ד ומרוקו]''', הידברות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
* מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב"די}}, כ"ח [[ניסן]] התשע"ד (28.04.2014)
*{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע"ו}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

שיחת משתמש:דידן נצח/שלום דובער חדד

2023-05-08T09:22:41Z

פלפל:

ניסיון לפתח את הערך:

הרב שלום דובער חדד, מנהל ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, מנהל ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד, מנהל בית ספר למלאכה כפר חב"ד ומנהל כולל אברכים כפר חב"ד.

תולדות חייו

הרב שלום דובער חדד, נולד בכפר חב"ד בשנת תש"נ, לאביו הרב מנשה ואמו הרבנית חביבה חדד.

למד בישיבת תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, בה כיהן כיו"ר את"ה וניהל פעילות מכירת ספרי חסידות במירון בל"ג בעומר.

בשנת תשע"א, למד במסגרת 'קבוצה', בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

לאחר קבוצה, כיהן כשליח בישיבת חב"ד בארץ הקודש (?)

בטבת תשע"ג התחתן עם בת הרב שאול בן שחר מנחלת הר חב"ד.

כיהן כמזכיר וסגן מנהל של אביו הרב מנשה חדד - מנהל ישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד ולוד.

בהלויית אביו אור לט"ז אייר תשפ"ג, הרב מאיר אשכנזי מינה את הרב שלום דובער חדד, למנהל ישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד.

+++
כמובן יש לערוך קישורים פנימיים, כותרות, ראו גם, לקריאה נוספת, קישורים חיצונים, תמונות ועוד.

שיחת משתמש:דידן נצח/שלום דובער חדד

2023-05-08T09:22:22Z

פלפל: יצירת דף עם התוכן "ניסיון לפתח את הערך: הרב שלום דובער חדד, מנהל ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, מנהל י..."

ניסיון לפתח את הערך:

הרב שלום דובער חדד, מנהל ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, מנהל ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד, מנהל בית ספר למלאכה כפר חב"ד ומנהל כולל אברכים כפר חב"ד.

תולדות חייו
הרב שלום דובער חדד, נולד בכפר חב"ד בשנת תש"נ, לאביו הרב מנשה ואמו הרבנית חביבה חדד.
למד בישיבת תומכי תמימים בלוד, ובישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, בה כיהן כיו"ר את"ה וניהל פעילות מכירת ספרי חסידות במירון בל"ג בעומר.

בשנת תשע"א, למד במסגרת 'קבוצה', בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

לאחר קבוצה, כיהן כשליח בישיבת חב"ד בארץ הקודש (?)

בטבת תשע"ג התחתן עם בת הרב שאול בן שחר מנחלת הר חב"ד.

כיהן כמזכיר וסגן מנהל של אביו הרב מנשה חדד - מנהל ישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד ולוד.

בהלויית אביו אור לט"ז אייר תשפ"ג, הרב מאיר אשכנזי מינה את הרב שלום דובער חדד, למנהל ישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד.

+++
כמובן יש לערוך קישורים פנימיים, כותרות, ראו גם, לקריאה נוספת, קישורים חיצונים, תמונות ועוד.

יהורם אולמן

2023-05-08T09:16:15Z

פלפל: /* תולדות חיים */

הרב '''יהורם אולמן''' הוא שליח הרבי ואב"ד [[סידני]], [[אוסטרליה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[לנינגרד]] בשנת [[תשכ"ד]] לאביו ר' מיכאל אולמן.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא בת הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]].

לאחר החתונה, יצא לפעול בשליחות הרבי עם קהילת יוצאי רוסיה בסידני שבאוסטרליה והקים בעיר סניף של מוסד [[FREE]] (ידידי פליטי מזרח אירופה), וייסד בית כנסת חב"ד לקהילה זו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=8206&limit=0&field=TAPY&search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&search_mode=simple ראו תצלום בית הכנסת ששלח לרבי, כפי שהשתמר בארכיון הספריה].}}, ובשנת תשנ"ד אף ארגן מעמד הדלקת נרות חנוכה מרכזי בהשתתפות נשיא אוסטרליה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=12120&limit=0&field=TAPY&search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&search_mode=simple תצלום ששיגר לארכיון ספריית ליובאוויטש].}}.

==אב"ד סידני==
בתפקידו זה הצליח לעורר אצל רבים מאלפי המהגרים מברית המועצות את שורשיהם היהודיים, ניהל מאות בריתות מילה למבוגרים, פדיון הבן, חתונות, ועוד.

לאורך השנים התמחה במגוון תחומים ייחודים בהלכה, והתמנה כאב"ד של סידני, אוסטרליה.

מפורסם כאחד מפוסקי ההלכה הבולטים המתמחה ביוחסין, קידושין, גיטין, גירות, טהרה המשפחה, טיפולי פוריות, ועוד, ופסקי ההלכה פורצי הדרך שלו, מהווים בסיס לפסיקות הלכתיות בכל רחבי העולם.

מעניק השגחה הלכתית לתהליכים רפואיים במספר ערים ברחבי העולם, בהם: שיקגו, ניו יורק, קראקס, פנמה, ועוד.

משמש כרב האסירים היהודים בבתי הכלא.

===תעמולה למען האמונה ברבי כמלך המשיח===
בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כאשר יצא הרבי בקריאות מיוחדות להתעורר ולפעול בקשר עם הגאולה הקרובה ולהכין את העולם לקבלת פני משיח, היה מראשי העוסקים בכך בסידני, וקיבל את אישורו של הרבי ללמוד מהספר 'יחי מלך המשיח' של הרב [[שלום דובער וולפא]] עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}, ובהמשך אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], וערך את הבטאון 'זה החיים' של ארגון [[מורה גאולה]] בתרגום לשפה הרוסית, וכן פעולות נוספות{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 327, '''כשהרבנים יבינו, ה'עמך' יקבלו''', עמוד 52.}}.

מאז ג' תמוז, במשך עשרות שנים, מנהל הרב אולמן מערך הסבר בקשר עם פרסום בשורת הגאולה, בקרב עשרות רבנים וגדולי תורה, עימם הוא בא במגע במסגרת עבודתו כחבר בית הדין של סידני. בדיאלוגים ארוכים שהוא מנהל עם רבנים מכל החוגים, הוא מסביר להם מדוע חסידי חב"ד מאמינים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], גם לאחר הניסיון של ג' תמוז, וברוב המקרים הוא מצליח להסיר את התנגדותם החריפה ולהגיע להסכמה שבשתיקה. בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]] סיפר על כמה מפגישותיו, על יחסם של גדולי הרבנים לאמונה הטהורה של חסידי חב"ד וקורא לרבני חב"ד ליזום אף הם פגישות עם רבנים וגדולי תורה ולהסביר להם את עמדת חב"ד המבוססת על תורתו של הרבי מלך המשיח {{הערה|בית משיח גיליון 327 עמוד 53}}.

==ספרו==
*מלשכת הדרום

==משפחתו==
*בתו, מרת חיה מלכה
*בתו, מרת דבורה לאה

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 327 ראיון עם הרב יהורם אולמאן
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון פסח תשפ"ג ראיון עם הרב יהורם אולמאן

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אולמן, יהורם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]

שמואל מנחם קליין (אילת)

2023-05-08T09:14:50Z

פלפל: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|סבו, מהדמויות המרכזיות בקהילת חב"ד בפולטובה ובטשקנט|שמואל מנחם קליין}}
[[קובץ:מענדי קליין אילת.jpg|ממוזער|הרב מענדי קליין מנהל בית חב"ד המרכזי אילת]]
הרב '''שמואל מנחם (מענדי) קליין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[אילת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:קליין תעודת הוקרה.jpg|ממוזער|הרב קליין מקבל תעודת הוקרה מראש העיר אילת על פעילותו]]
נולד ב[[טשקנט]] שבברית המועצות ב[[כ"ח כסלו]] [[תשל"א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.

בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל"א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובשנת הקבוצה שהה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

==מנהל בית חב"ד אילת==

תקופה קצרה לאחר שהשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] עזב את העיר, הצטרף בשנת [[תשנ"ד]] למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי.

כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב"ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.

הרב קליין ידוע כמנהל בית חב"ד הפועל בהיקפים גדולים, הן במרחב הגיאוגרפי והן בכמות המשתתפים.

לקראת החגים פועל הרב קליין בפעילות חגים מיוחדת בכל בתי ספר באילת, וזאת בסיוע קבוצות תלמידות בית רבקה כפר חב"ד.

בחגי ומועדי ישראל מפעיל רשת מקיפה ונרחבת של פעילות יהודית בקרב תושבי העיר, קניונים, מרכזים רפואיים, ובמחנות צבא בהרי אילת ובערבה. לקראת כל חג מגיעים עשרות תמימים מישיבות חב"ד ויחד עם חסידי חב"ד ומקורבים מקומיים, פועלים במשך כל ימי החג בכל החזיתות בניצוחו של הרב קליין.

בבניין בית חב"ד המרכזי, המנוהל על ידי הרב קליין, שוכן בית כנסת חב"ד המרכזי באילת בו מתקיימים תפילות, שיעורי תורה והתוועדויות, בהשתתפות אנ"ש מקורבים ותיירים רבים.

בבית חב"ד – ספריה להשאלת ספרים תורניים-חסידיים, בית תבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים וממנו יוצאים חבילות מזון למשפחות נצרכות באילת ובשנים האחרונות שוכן בבית חב"ד גם תלמוד תורה חב"ד.

רעייתו מרת חנה בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי בויסקונסין, משמשת כגננת בגני חב"ד בעיר{{הערה|היה נשוי בזיווג ראשון עם בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.}}.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה ברכה
* בתו מרת איילה
*בתו מרת רבקה
*בנו יהודה
*בתו מרים
* בתו שיינא
*בנו מרדכי
*בנו שייע
*בנו לוי יצחק

==לקריאה נוספת==
*'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב"ד 1962 עמוד 68

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב"ד'''], ראיון בתוכנית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט"ז אדר א' תשס"ה
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/773207/ פורים באילת]''' {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:משפחת גודמן]]

שמואל מנחם קליין (אילת)

2023-05-08T09:14:35Z

פלפל: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|סבו, מהדמויות המרכזיות בקהילת חב"ד בפולטובה ובטשקנט|שמואל מנחם קליין}}
[[קובץ:מענדי קליין אילת.jpg|ממוזער|הרב מענדי קליין מנהל בית חב"ד המרכזי אילת]]
הרב '''שמואל מנחם (מענדי) קליין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[אילת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:קליין תעודת הוקרה.jpg|ממוזער|הרב קליין מקבל תעודת הוקרה מראש העיר אילת על פעילותו]]
נולד ב[[טשקנט]] שבברית המועצות ב[[כ"ח כסלו]] [[תשל"א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.

בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל"א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובשנת הקבוצה שהה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

==מנהל בית חב"ד אילת==

תקופה קצרה לאחר שהשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] עזב את העיר, הצטרף בשנת [[תשנ"ד]] למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי.

כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב"ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.

הרב קליין ידוע כמנהל בית חב"ד הפועל בהיקפים גדולים, הן במרחב הגיאוגרפי והן בכמות המשתתפים.

לקראת החגים פועל הרב קליין בפעילות חגים מיוחדת בכל בתי ספר באילת, וזאת בסיוע קבוצות תלמידות בית רבקה כפר חב"ד.

בחגי ומועדי ישראל מפעיל רשת מקיפה ונרחבת של פעילות יהודית בקרב תושבי העיר, קניונים, מרכזים רפואיים, ובמחנות צבא בהרי אילת ובערבה. לקראת כל חג מגיעים עשרות תמימים מישיבות חב"ד ויחד עם חסידי חב"ד ומקורבים מקומיים, פועלים במשך כל ימי החג בכל החזיתות בניצוחו של הרב קליין.

בבניין בית חב"ד המרכזי, המנוהל על ידי הרב קליין, שוכן בית כנסת חב"ד המרכזי באילת בו מתקיימים תפילות, שיעורי תורה והתוועדויות, בהשתתפות אנ"ש מקורבים ותיירים רבים.

בבית חב"ד – ספריה להשאלת ספרים תורניים-חסידיים, בית תבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים וממנו יוצאים חבילות מזון למשפחות נצרכות באילת ובשנים האחרונות שוכן בבית חב"ד גם תלמוד תורה חב"ד.

רעייתו מרת חנה בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי בויסקונסין, משמשת כגננת בגני חב"ד בעיר{{הערה|היה נשוי בזיווג ראשון עם בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.}}.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה ברכה
* בתו מרת איילה
*בתו מרת רבקה
*בנו יהודה
*בתו מרים
* בתו שיינא
*בנו מרדכי
*בנו שייע
*בנו לוי יצחק

==לקריאה נוספת==
*'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב"ד 1962 עמוד 68

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב"ד'''], ראיון בתכ נית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט"ז אדר א' תשס"ה
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/773207/ פורים באילת]''' {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:משפחת גודמן]]

שמואל מנחם קליין (אילת)

2023-05-08T09:14:02Z

פלפל: /* תולדות חיים */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|סבו, מהדמויות המרכזיות בקהילת חב"ד בפולטובה ובטשקנט|שמואל מנחם קליין}}
[[קובץ:מענדי קליין אילת.jpg|ממוזער|הרב מענדי קליין מנהל בית חב"ד המרכזי אילת]]
הרב '''שמואל מנחם (מענדי) קליין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[אילת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:קליין תעודת הוקרה.jpg|ממוזער|הרב קליין מקבל תעודת הוקרה מראש העיר אילת על פעילותו]]
נולד ב[[טשקנט]] שבברית המועצות ב[[כ"ח כסלו]] [[תשל"א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.

בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל"א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובשנת הקבוצה שהה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

==מנהל בית חב"ד אילת==

תקופה קצרה לאחר שהשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] עזב את העיר, הצטרף בשנת [[תשנ"ד]] למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי.

כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב"ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.

הרב קליין ידוע כמנהל בית חב"ד הפועל בהיקפים גדולים, הן במרחב הגיאוגרפי והן בכמות המשתתפים.

לקראת החגים פועל הרב קליין בפעילות חגים מיוחדת בכל בתי ספר באילת, וזאת בסיוע קבוצות תלמידות בית רבקה כפר חב"ד.

בחגי ומועדי ישראל מפעיל רשת מקיפה ונרחבת של פעילות יהודית בקרב תושבי העיר, קניונים, מרכזים רפואיים, ובמחנות צבא בהרי אילת ובערבה. לקראת כל חג מגיעים עשרות תמימים מישיבות חב"ד ויחד עם חסידי חב"ד ומקורבים מקומיים, פועלים במשך כל ימי החג בכל החזיתות בניצוחו של הרב קליין.

בבניין בית חב"ד המרכזי, המנוהל על ידי הרב קליין, שוכן בית כנסת חב"ד המרכזי באילת בו מתקיימים תפילות, שיעורי תורה והתוועדויות, בהשתתפות אנ"ש מקורבים ותיירים רבים.

בבית חב"ד – ספריה להשאלת ספרים תורניים-חסידיים, בית תבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים וממנו יוצאים חבילות מזון למשפחות נצרכות באילת ובשנים האחרונות שוכן בבית חב"ד גם תלמוד תורה חב"ד.

רעייתו מרת חנה בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי בויסקונסין, משמשת כגננת בגני חב"ד בעיר{{הערה|היה נשוי בזיווג ראשון עם בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.}}.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה ברכה
* בתו מרת איילה
*בתו מרת רבקה
*בנו יהודה
*בתו מרים
* בתו שיינא
*בנו מרדכי
*בנו שייע
*בנו לוי יצחק

==לקריאה נוספת==
*'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב"ד 1962 עמוד 68

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב"ד''', ראיון בתכ נית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט"ז אדר א' תשס"ה
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/773207/ פורים באילת]''' {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:משפחת גודמן]]

אברהם יוסף הרשקופ

2023-05-08T09:12:48Z

פלפל: /* משפחתו */

[[קובץ:למי הרשקופ.jpg|ממוזער|ר' אברהם הרשקופ בחצר הרבי]]
ר' '''אברהם יוסף (למי) הרשקופ''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1977) הוא עסקן חב"די תושב [[נחלת הר חב"ד]], ממקימי ארגון 'עזרת אחים' המקומי, ומיוזמי תוכנית [[קרן ערבים]] לחסידי חב"ד בארץ הקודש. שימש במשך מספר שנים כנציג קהילת חב"ד בעיריית קרית מלאכי, ומנהל כיום את 'ארמונות פרידמן' ב[[אשדוד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרשקופ בעירייה.jpg|ממוזער|ר' למי הרשקופ בתפקידו כנציג קהילת חב"ד בעיריית קרית מלאכי]]
נולד בירושלים ב[[כ"ה שבט]] [[תשכ"ז]] לאביו ר' משה נח הרשקופ ולאמו מרת דבורה רייזל, במשפחה של כלל חסידים.

בילדותו התקרב לחסידות חב"ד ונכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ובהמשך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבניו ג'רזי.

בשנת הלימודים [[תשמ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דובה, בת החסיד ר' [[ליפא קליין]], וקבע את מגוריו בסמיכות למגורי הורי רעייתו, ב[[נחלת הר חב"ד]] שם נולדו ששת ילדיהם.

===עסקנות חב"דית===

לצד עיסוקו לפרנסתו, עסק במשך שנים ארוכות בצרכי הפרט והכלל בתחומי צדקה וחסד, הקמת קרנות צדקה במקרי מחלות וטרגדיות, יזם את הקמת [[קרן ערבים]] לחסידי חב"ד בארץ הקודש, וכן היה שותף בהקמת ארגון 'עזרת אחים' בנחלת הר חב"ד.

במשך תקופה כיהן כנציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי, ומתוקף תפקידו ואף לאחר מכן קידם נושאים רבים הן לטובת הציבור החב"די בעיר כגון עבודות התשתית להקמת 'פס חב"ד'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57660 עולים על הפס: קבלנים חדשים לפרוייקט "פס חב"ד"].}}, והן לטובת כלל הציבור, כגון הצבת הרמזורים בצומת קסטינה להוספה בבטיות הולכי הרגל והנוסעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65938 בזכות עקשנות הרשקופ: עבודות להצבת רמזור בקסטינה].}}

כיום עוסק לפרנסתו כמנהל אולמות השמחה 'אחוזת פרידמן' בצומת עד אלום באיזור התעשיה באר טוביה ליד [[אשדוד]], המעניקות אפשרות למשפחות ברוכות ילדים לקיים חתונות במחיר מוזל.

==הרשקופ שול==
עם פרוץ [[נגיף הקורונה]], הקים מניין חסידי סמוך לביתו שקיבל את השם "הרשקופ שול", על שם הוריו. המניין שכן בתחילה בחצר מול בית משפחת הרשקופ, ובתקופה הבאה נדד לאולם במתחם תלמוד תורה חב"ד המקומי, ובהמשך עבר למקומו הנוכחי בתלמוד תורה בית יוסף בפאתי שכונת נחלת הר חב"ד. לצד התפילות הקבועות, מקיים המניין שיעורי תורה קבועים, התוועדויות בשבתות ויומי דפגרא, וכן מוציא לאור עלון שבועי{{הערה|[https://col.org.il/news/126807 הרשקופ שול - סקירה]}}.

==משפחתו==
*אחיו, ר' מענדל הרשקופ
*אחיו, ר' מאיר הרשקופ
*אחיו, ר' ליפא הרשקופ
*אחיו, ר' יעקב הרשקופ
*אחיו, ר' יהודה הרשקופ
*אחיו, ר' ישראל הרשקופ
*גיסו, ר' הלל אלברט
*גיסו, ר' אפרים בייטש
*גיסו, ר' [[יעקב הלפרין]] - נציג חב"ד בעיריית ירושלים
*גיסו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)]]
*גיסו, ר' [[שניאור זלמן ברגר]]
*גיסו ר' יוסף יצחק קליין
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' עקיבא שיינברגר - נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' מרדכי הרשקופ - נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' מנחם מענדל הרשקופ - ביתר עילית
*בתו מרת מרים, רעיית ר' יונה פרוס - נחלת הר חב"ד
*בתו רבקה
*בנו הת' משה נח
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרשקופ, אברהם יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקופ]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

אברהם יוסף הרשקופ

2023-05-08T09:11:48Z

פלפל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:למי הרשקופ.jpg|ממוזער|ר' אברהם הרשקופ בחצר הרבי]]
ר' '''אברהם יוסף (למי) הרשקופ''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1977) הוא עסקן חב"די תושב [[נחלת הר חב"ד]], ממקימי ארגון 'עזרת אחים' המקומי, ומיוזמי תוכנית [[קרן ערבים]] לחסידי חב"ד בארץ הקודש. שימש במשך מספר שנים כנציג קהילת חב"ד בעיריית קרית מלאכי, ומנהל כיום את 'ארמונות פרידמן' ב[[אשדוד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרשקופ בעירייה.jpg|ממוזער|ר' למי הרשקופ בתפקידו כנציג קהילת חב"ד בעיריית קרית מלאכי]]
נולד בירושלים ב[[כ"ה שבט]] [[תשכ"ז]] לאביו ר' משה נח הרשקופ ולאמו מרת דבורה רייזל, במשפחה של כלל חסידים.

בילדותו התקרב לחסידות חב"ד ונכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ובהמשך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבניו ג'רזי.

בשנת הלימודים [[תשמ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דובה, בת החסיד ר' [[ליפא קליין]], וקבע את מגוריו בסמיכות למגורי הורי רעייתו, ב[[נחלת הר חב"ד]] שם נולדו ששת ילדיהם.

===עסקנות חב"דית===

לצד עיסוקו לפרנסתו, עסק במשך שנים ארוכות בצרכי הפרט והכלל בתחומי צדקה וחסד, הקמת קרנות צדקה במקרי מחלות וטרגדיות, יזם את הקמת [[קרן ערבים]] לחסידי חב"ד בארץ הקודש, וכן היה שותף בהקמת ארגון 'עזרת אחים' בנחלת הר חב"ד.

במשך תקופה כיהן כנציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי, ומתוקף תפקידו ואף לאחר מכן קידם נושאים רבים הן לטובת הציבור החב"די בעיר כגון עבודות התשתית להקמת 'פס חב"ד'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57660 עולים על הפס: קבלנים חדשים לפרוייקט "פס חב"ד"].}}, והן לטובת כלל הציבור, כגון הצבת הרמזורים בצומת קסטינה להוספה בבטיות הולכי הרגל והנוסעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65938 בזכות עקשנות הרשקופ: עבודות להצבת רמזור בקסטינה].}}

כיום עוסק לפרנסתו כמנהל אולמות השמחה 'אחוזת פרידמן' בצומת עד אלום באיזור התעשיה באר טוביה ליד [[אשדוד]], המעניקות אפשרות למשפחות ברוכות ילדים לקיים חתונות במחיר מוזל.

==הרשקופ שול==
עם פרוץ [[נגיף הקורונה]], הקים מניין חסידי סמוך לביתו שקיבל את השם "הרשקופ שול", על שם הוריו. המניין שכן בתחילה בחצר מול בית משפחת הרשקופ, ובתקופה הבאה נדד לאולם במתחם תלמוד תורה חב"ד המקומי, ובהמשך עבר למקומו הנוכחי בתלמוד תורה בית יוסף בפאתי שכונת נחלת הר חב"ד. לצד התפילות הקבועות, מקיים המניין שיעורי תורה קבועים, התוועדויות בשבתות ויומי דפגרא, וכן מוציא לאור עלון שבועי{{הערה|[https://col.org.il/news/126807 הרשקופ שול - סקירה]}}.

==משפחתו==
*אחיו, ר' מענדל הרשקופ
*אחיו, ר' מאיר הרשקופ
*אחיו, ר' ליפא הרשקופ
*אחיו, ר' יעקב הרשקופ
*אחיו, ר' יהודה הרשקופ
*אחיו, ר' ישראל הרשקופ
*גיסו, ר' הלל אלברט
*גיסו, ר' אפרים בייטש
*גיסו, ר' [[יעקב הלפרין]] - נציג חב"ד בעיריית ירושלים
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' עקיבא שיינברגר - נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' מרדכי הרשקופ - נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' מנחם מענדל הרשקופ - ביתר עילית
*בתו מרת מרים, רעיית ר' יונה פרוס - נחלת הר חב"ד
*בתו רבקה
*בנו הת' משה נח
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרשקופ, אברהם יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]
[[קטגוריה:נציגי חב"ד ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקופ]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T09:04:50Z

פלפל: /* ילדותו */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===

בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים ובבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

במהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}..

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]

==קישורים חיצונים==
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}
* [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_094.jpg כרטיס בספר החסידים שנכתב עבור ר' זלמן קליין בעודו בטשקנט. בכרטיס שמות ההורים קצת שונים וצ"ל - ר' שמואל מנחם ומרת מרים]

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]
*[[נחלת הר חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

ליפא קליין

2023-05-08T09:03:02Z

פלפל: /* משפחתו */

[[קובץ:ליפא קליין אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' ליפא עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ליפא קליין''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] -[[קרית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
[[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה ו[[טשקנט]].

ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]], התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש{{הערה|'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]}} בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].

===מעתיק חסידות===

ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}}

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

===חבר משלחת אל הרב פיינשטיין===
לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]].

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת [[ישיבת הבוכרים]] – אור שמחה ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
* אחיו ר' [[שניאור זלמן קליין]]
*אחיו ר' [[שואל משה קליין]]
*בתו מרת דובה, רעיית ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]] - מעסקני נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] – מנהל בית חב"ד אילת
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[שניאור זלמן ברגר]] - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל [[ישיבת אור שמחה]]

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות חב"ד בפטרבורג''' – פרק כד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]

*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354

*'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

ליפא קליין

2023-05-08T09:02:11Z

פלפל:

[[קובץ:ליפא קליין אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' ליפא עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ליפא קליין''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] -[[קרית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
[[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה ו[[טשקנט]].

ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]], התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש{{הערה|'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]}} בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].

===מעתיק חסידות===

ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}}

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

===חבר משלחת אל הרב פיינשטיין===
לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]].

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת [[ישיבת הבוכרים]] – אור שמחה ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בתו מרת דובה, רעיית ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]] - מעסקני נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] – מנהל בית חב"ד אילת
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[שניאור זלמן ברגר]] - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל [[ישיבת אור שמחה]]

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות חב"ד בפטרבורג''' – פרק כד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]

*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354

*'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

שואל משה קליין

2023-05-08T08:59:50Z

פלפל:

[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), עבד ב[[ועד נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]], יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שב[[אוזבקיסטן]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]],שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.

בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כמסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת כפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בשנות הכ', הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, אישר הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]], להסכים כי אחיו מירושלים יציג עצמו כקרוב משפחת קליין טשקנט וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/275319/ קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי] {{אינפו}}.}}.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם [[גולגוטקס]], מפעל שהוקם בברכת ועידוד הרבי, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]]- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי,וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית מלאכי]]
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזינגטון]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]]

'''נכדו:'''
*הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]], [[אוקראינה]]

==קישורים חיצוניים==
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_092.jpg כרטיסו בספר חסידים], נכתב עבורו בתקופת מגוריו בטשקנט. שמות ההורים צ"ל ר' שמואל מנחם ומרת מרים
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]

שואל משה קליין

2023-05-08T06:43:35Z

פלפל: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כמסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת כפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בשנות הכ', הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, אישר הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]], להסכים כי אחיו מירושלים יציג עצמו כקרוב משפחת קליין טשקנט וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/275319/ קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי] {{אינפו}}.}}.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, מפעל שהוקם בברכת ועידוד הרבי, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]]- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי,וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית מלאכי]]
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזינגטון]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]]

'''נכדו:'''
*הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]], [[אוקראינה]]

==קישורים חיצוניים==
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_092.jpg כרטיסו בספר חסידים], נכתב עבורו בתקופת מגוריו בטשקנט. שמות ההורים צ"ל ר' שמואל מנחם ומרת מרים
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]

שואל משה קליין

2023-05-08T06:43:15Z

פלפל: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כמסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת כפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בשנות הכ', הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, אישר הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]], להסכים כי אחיו מירושלים יציג עצמו כקרוב משפחת קליין טשקנט וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/275319/ קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי] {{אינפו}}.}}.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, מפעל שהוקם בברכת ועידוד הרבי, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]]- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי,וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית מלאכי]]
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזינגטון]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]]

'''נכדו:'''
*הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]], [[אוקראינה]]

==קישורים חיצוניים==
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}
*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_092.jpg כרטיסו בספר חסידים, נכתב עבורו בתקופת מגוריו בטשקנט. שמות ההורים צ"ל ר' שמואל מנחם ומרת מרים]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T06:41:57Z

פלפל: /* תולדות חיים */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_091.jpg כרטיסה בספר חסידים]}} בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

==[[פושקינה]]==
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]] שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}.

בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח מפושקינה יחד עם בני משפחתו ומשפחות פלוטקין, קלמנסון, חן, קפובסקי וגלפרין. והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. הנאצים כבשו את פושקינה ורצחו את הינודים שנותרו בה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T06:41:33Z

פלפל: /* תולדות חיים */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים[[הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_091.jpg כרטיסה בספר חסידים]}} בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

==[[פושקינה]]==
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]] שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}.

בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח מפושקינה יחד עם בני משפחתו ומשפחות פלוטקין, קלמנסון, חן, קפובסקי וגלפרין. והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. הנאצים כבשו את פושקינה ורצחו את הינודים שנותרו בה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T06:38:47Z

פלפל: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות{{הערה| תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}..

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]

==קישורים חיצונים==
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}
* [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_094.jpg כרטיס בספר החסידים שנכתב עבור ר' זלמן קליין בעודו בטשקנט. בכרטיס שמות ההורים קצת שונים וצ"ל - ר' שמואל מנחם ומרת מרים]

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]
*[[נחלת הר חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T06:36:14Z

פלפל: /* שמירת שבת בברית המועצות */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות{{הערה| תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}..

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]
*[[נחלת הר חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T06:35:49Z

פלפל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות{{הערה| תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "[[הלייסקי]]". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}..

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]
*[[נחלת הר חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T06:32:47Z

פלפל: /* משפחתו */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה.

בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא.

לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם.
בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים.

כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "[[הלייסקי]]". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול.

ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה.

ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה.

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]
*[[נחלת הר חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T06:11:28Z

פלפל: /* העלייה לארץ הקודש */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה.

בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא.

לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם.
בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים.

כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "[[הלייסקי]]". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול.

ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה.

ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה.

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

שניאור זלמן קליין

2023-05-08T06:10:34Z

פלפל: /* העלייה לארץ הקודש */

[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]]-[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

===ילדותו===
בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].

בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות.

===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה.

בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא.

לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם.
בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית.

===נישואיו===
בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים.

כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

===שמירת שבת בברית המועצות===
ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "[[הלייסקי]]". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול.

ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה.

ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד|בגדי]] העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

===העלייה לארץ הקודש===
משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה.

מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.

בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בניו:'''
*ר' יחזקאל לייב קליין ז"ל (נפטר ל' שבט התשס"א)
*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד.{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]

ליפא קליין

2023-05-08T05:28:29Z

פלפל:

[[קובץ:ליפא קליין אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' ליפא עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ליפא קליין''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] -[[קרית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
[[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה וטשקנט.

בימי [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, פעילות חוצה גבולות עמודים 22-24}}.

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש{{הערה|'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]}} בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].

===מעתיק חסידות===

ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}}

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

===חבר משלחת אל הרב פיינשטיין===
לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]].

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת [[ישיבת הבוכרים]] – אור שמחה ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בתו מרת דובה, רעיית ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]] - מעסקני נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] – מנהל בית חב"ד אילת
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[שניאור זלמן ברגר]] - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל [[ישיבת אור שמחה]]

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות חב"ד בפטרבורג''' – פרק כד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]

*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354

*'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

ליפא קליין

2023-05-08T05:23:47Z

פלפל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ליפא קליין אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' ליפא עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ליפא קליין''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] -[[קרית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
[[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה וטשקנט.

בימי [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, פעילות חוצה גבולות עמודים 22-24}}.

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש{{הערה|'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]}} בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].

===מעתיק חסידות===

ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}}

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]].

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת [[ישיבת הבוכרים]] – אור שמחה ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בתו מרת דובה, רעיית ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]] - מעסקני נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] – מנהל בית חב"ד אילת
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[שניאור זלמן ברגר]] - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל [[ישיבת אור שמחה]]

==לקריאה נוספת==
*'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]
*'''תולדות חב"ד בפטרבורג''' – פרק כד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

ליפא קליין

2023-05-08T05:21:21Z

פלפל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ליפא קליין אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' ליפא עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ליפא קליין''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] -[[קרית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
[[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] בפושקינה ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה וטשקנט.

בימי [[מלחמת העולם השניה]] נמלט כילד קטן יחד עם משפחתו מפני הצבא הגרמני שהחל לערוך מצור סביב לנינגרד לאחר זמן יהודי פושקינה נרצחו על ידי הנאצים{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, פעילות חוצה גבולות עמודים 22-24}}.

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש. בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].

===מעתיק חסידות===

ר' ליפא היה מעתיק מקצועי של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם {{הערה| בית משיח 1354}}

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובחודש סיון [[תשל"א]] עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].

לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]].

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת [[ישיבת הבוכרים]] – אור שמחה ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בתו מרת דובה, רעיית ר' [[אברהם יוסף הרשקופ]] - מעסקני נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] – מנהל בית חב"ד אילת
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[שניאור זלמן ברגר]] - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל [[ישיבת אור שמחה]]

==לקריאה נוספת==
*'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]
*'''תולדות חב"ד בפטרבורג''' – פרק כד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]

ליפא קליין

2023-05-08T05:17:23Z

פלפל: /* תולדות חיים */

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T05:12:15Z

פלפל: /* פושקינה */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

==[[פושקינה]]==
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]] שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}.

בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח מפושקינה יחד עם בני משפחתו ומשפחות פלוטקין, קלמנסון, חן, קפובסקי וגלפרין. והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. הנאצים כבשו את פושקינה ורצחו את הינודים שנותרו בה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שלום מענדל קלמנסון

2023-05-08T04:51:42Z

פלפל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שלום מענדל קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מענדל קלמנסון]]
הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' ([[ל' בניסן]] [[תרפ"ב]] - [[כ"ג בכסלו]] [[תשע"ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת "שניאור" בעיר [[אוברוויליע]] ב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[ל' ניסן]] [[תרפ"ב]] בעיר [[ויטבסק]] להוריו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] ומרת מנוחה קלמנסון.

בשנים הבאות עברה המשפחה ל[[פושקינה]] - פרבר של [[לנינגרד]] בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב"דית.

בספר תולדותיו [[פעילות חוצה גבולות]]{{הערה|עמוד 8}}, מציינים כי פושקינה נקראה גם צארסקי סילו, כפר הצאר על שם אמרון הקיץ של הצאר השוכן בכפר. על הקהילה החב"דית נמנו משפחות חב"דיות חשובות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]],הרב [[דובער חן| ברקה חן]],הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[שמואל מנחם קליין]], חוסידוב, גלפרין, קפובסקי.

===בתומכי תמימים===
בגיל חמש עשרה נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. עקב רדיפות השלטונות אחרי הישיבה נאלץ לעבור מקורסק אל העיר קלינצי.

בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק"מ מביתם.

במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת [[תרח"צ]] עד חורף [[ת"ש]], או אז נסע לסניף [[תומכי תמימים]] ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. כאשר היה בן שמונה עשרה מונה למגיד שיעור בישיבה.

גם בגרוזיה עקבו אנשי [[המשטרה החשאית]] אחרי הישיבות החב"דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו על הישיבה, ולקחו את כל ניירותיו של שלום מענדל, שבדרך כלשהי הצליח להימלט והתחבא בבית משפחה לא יהודית, שם שהה חודשים מספר עד שקיבל בחזרה את ניירותיו. משנרגעו קמעה הרוחות, נסע ל[[עיירה]] סינקי שבגרוזיה, שם ניהל מחלקת 'תומכי תמימים' עד תום ימי המלחמה, אז נסע ל[[סמרקנד]], לשם הגיעו בני משפחתו שברחו מביתם בלנינגרד.

בחודשים הבאים הגיע שלום מענדל ללבוב, עיר הגבול, ומשם הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחת החסידים]] הידועה ולהגיע עד למחנה העקורים [[פוקינג]].

===פוקינג===
בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים [[פוקינג]], שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו ב[[פולין]] ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג הייתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם [[הרבי הריי"צ]] ששהה אז בניו יורק.
ועד אנ"ש בפוקינג בראשות ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי"צ]].

על פי הוראות [[הרבי הריי"צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו [[צרפת]] וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שהגיעה באותה עת לצרפת.

הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי [[קה"ת]]. כפי העולה מסדרת ספרי "אגרות קודש", זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש"ז: "אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת".

בתחילת קיץ תש"ז ביקש רשות מהרבי לעזוב את פראג, אך לא קיבל תשובה חיובית עד לט"ו מר חשוון תש"ח, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב לו: "'''ועל שאלתו אודות עצמו, יעתיק מושבו לפאריז'''".

בחודשים הבאים עבר לפריז, לשם כבר הגיעו רבים מהחסידים שיצאו מרוסיה.

==אוברוויליע==
{{ערך מורחב|ערך=[[אוברוויליע]]}}
בשנת [[תש"ט]] הקים את ביתו עם הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]]. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז.

בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]], במסגרתה הקימו גן ילדים, בית ספר שנקרא בשם "שניאור" ומוסדות נוספים. כמו כן הקימו קעמפ בשם "גן ישראל" בהוראה מפורשת של הרבי.

היחס של הרבי לפעילות ר' שלום מענדל ורעייתו היה מיוחד במינו. בני המשפחה מספרים, כי כאשר בתם מרת פייגא לויטין המתגוררת בניו -הייבן התכוננה ללידתה הראשונה, הגיעה אליה אמה הרבנית בתיה כדי לסייע לה. מיד לאחר הלידה, היישר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] נסעה הרבנית ל-770 ונכנסה ל'יחידות'. עוד לפני שהספיקה להודיע לרבי על הבשורה הטובה, איחל לה הרבי "מזל טוב", ושאלה עד מתי היא מתכוננת להישאר בניו יורק, משהשיבה על כוונתה להישאר עד אחרי הברית, הורה לה הרבי באופן מפתיע לחזור מיד לצרפת. הוראה זו גרמה לה לשמחה רבה; היא נוכחה לדעת עד כמה הרבי מייקר את עבודתה במוסדות "שניאור". כבר למחרת עלתה על מטוס שיעדו צרפת, ואת איחוליה לברית המילה מסרה באמצעות הטלפון.

===פטירתו===

ביום שני [[כ"ג כסלו]] [[תשע"ב]], השיב הרב שלום מענדל קלמנסון את נשמתו לבוראה והוא בן 89 שנים. במסע ההלוויה שלו שהחל בפאריז, נחסמו רחובות על ידי קהל רב מכל החוגים, תלמידים ומכרים ובני משפחותיהם, אשר בזכותו הם הולכים בדרך היהדות והחסידות. אלפי התלמידים שלמדו במוסדותיו במשך השנים, באו להיפרד ממי שעמד שנים רבות בראשות המוסדות במסירות אמיתית.

הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים.

==משפחתו==
*בתו מרת חיה, רעיית הרב [[אליעזר ניסילעוויטש]] - שלוחי הרבי ומנהלי מוסדות וקהילת חב"ד "שניאור", אוברוויליע.
*בנו, הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]] - שליח הרבי וראש מוסדות 'שניאור', אוברוויליע
*בתו מרת ביילה, רעיית ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג]] - מילאנו איטליה
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב צבי הירש ליפסקר - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]
*בתו מרת רחל, רעיית ר' [[שלום ברוכשטט]] - בעל מנגן חסידי, תושב [[קראון הייטס]]
*בתו מרת פייגא, רעיית הרב [[שלום דובער לויטין (ניו הייבן)|שלום דובער לויטין]] - שליח הרבי בניו הייבן
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] - מנהל מוסדות חב"ד "שניאור" אוברביליע, צרפת.
*בתו מרת לאה, רעיית הרב מנחם מענדל רסקין - שליח הרבי במלבורן, אוסטרליה

==קישורים חיצוניים==
*שלום דובער פרינלנד, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Deitsch-Mendelson%20-%20Elul%2015%2C%205775.pdf תשורה מנישואי נכדו הסוקרת את תולדות חייו]''', ט"ו [[אלול]] תשע"ה, כפר חב"ד
*'''[https://drive.google.com/file/d/1V9ndAqIzBgjr7aFPX8KhyuYDJuqVsX62/view?usp=sharing מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, כ"ו תשרי תשפ"א

{{מיון רגיל:קלמנסון, שלום מענדל}}
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T04:32:10Z

פלפל: /* פושקינה */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

==[[פושקינה]]==
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]] שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: פלוטקין, מרוזוב, קליין, קלמנסון, חן, גלפרין, חוסידוב}}.

בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T04:09:40Z

פלפל: /* תולדות חיים */ הרחבה

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

==[[פושקינה]]==
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:39:06Z

פלפל:

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:38:26Z

פלפל:

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:37:13Z

פלפל: /* בטשקנט */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה]}} לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:36:24Z

פלפל: /* בטשקנט */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].
נטמן בבית העלמין היהודי בטשקנט, ועם פטירתו, הרב [[שניאור זלמן פבזנר|זלמן בובער]] רב קהילת חב"ד בטשקנט, רכש חלקת קבר צמודה כדי להיטמן לידו, ולאחר מספר שנים, הרב פבזנר הלך לעולמו ונטמן ליד ר' שמואל מנחם.

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:31:43Z

פלפל: תיקון קישור

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:29:03Z

פלפל: הרחבה, הוספת מקור, קישורים פנימיים

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6]}}{{אינפו}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]}}{{אינפו}}.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]}}{{אינפו}}.

ר' שמואל מנחם התיישב עם משפחתו בטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]}}{{אינפו}}..

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]}}{{אינפו}}.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:21:40Z

פלפל:

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל מנחם ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל מנחם נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בד' סיון תרפ"ב, ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בית משפחת קליין בפולטובה היה פתוח לאורחים, ומפאת הדיכוי הקומוניסטי אירחו בחצר חתונות חסידיות ובהן חתונת הרב [[אריה זאב ליפסקר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6]}}{{אינפו}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת מפליטי המלחמה.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-08T03:14:13Z

פלפל: /* משפחתו */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר{{הערה|[*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6]''' {{אינפו}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת מפליטי המלחמה.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]]
*בנו: [[ליפא קליין]], [[נחלת הר חב"ד]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדתו: גב' דובה רעיית הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח ב[[אילת]]
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-07T21:51:07Z

פלפל: /* תולדות חיים */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]]. לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר{{הערה|[*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6]''' {{אינפו}}.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת מפליטי המלחמה.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד נחלת הר חב"ד
*בנו: [[ליפא קליין]], נחלת הר חב"ד מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח באילת
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי בצ'רנוביץ

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-07T21:48:58Z

פלפל: /* משפחתו */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת מפליטי המלחמה.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד נחלת הר חב"ד
*בנו: [[ליפא קליין]], נחלת הר חב"ד מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)]] שליח באילת
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי בצ'רנוביץ

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-07T21:48:26Z

פלפל: /* משפחתו */

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת מפליטי המלחמה.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד נחלת הר חב"ד
*בנו: [[ליפא קליין]], נחלת הר חב"ד מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין]] שליח באילת
*נכדתו: גב' חנה ברגר רעיית הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי בצ'רנוביץ

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-07T21:47:58Z

פלפל: /* משפחתו */ הרחבה

{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]], [[פושקינה]] וב[[טשקנט]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]], לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים.

בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו ל[[סיביר]], עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהיכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]]. ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]]. בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל מנחם לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם חמיו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.

בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.

המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל מנחם ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

===בטשקנט===
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב ישראל חוסידוב{{הערה|התחתן עם גב' בלה בת הרב [[שמעון לזרוב]] רב קהילת חב"ד ב[[לנינגרד]]. [https://col.org.il/news/39643 נפטרה גב' בלה רעיית ר' ישראל חוסידוב ע"ה] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת מפליטי המלחמה.

גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו פעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מנייני תפילה והתוועדויות חסידיות. בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מנייני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מניינים.

במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].

רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"א, והתגוררה סמוך לבניה וצאצאיה בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.

==משפחתו==
*בנו: [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*בנו: [[שואל משה קליין]], חבר ועד נחלת הר חב"ד
*בנו: [[ליפא קליין]], נחלת הר חב"ד מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
*נכדתו: השליחה גב' דובה לוין, רעיית השליח הרב [[משה חיים לוין]]
*נכדתו: גב' פייגא גליצנשטיין, רעיית הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]
*נכדו: הרב [[שמואל מנחם קליין]] שליח באילת
*נכדו: הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*נינו: השליח הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי בצ'רנוביץ

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}

==ראו גם==
*[[פולטובה]]
*[[לנינגרד]]
*[[טשקנט]]

{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]

שמואל מנחם קליין

2023-05-07T21:39:33Z

פלפל: