חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דרך מצותיך

2025-12-15T13:16:08Z

פיצי:

[[קובץ:שער דרך מצוותיך.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה החדשה]]
[[קובץ:כריכה דרך מצוותיך.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
[[קובץ:Ed62.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה הראשונה]]
'''דרך מִצְוֹתיך''' הנקרא בשם '''ספר טעמי המצות''' הוא ספר העוסק בטעמי המצוות על דרך ה[[חסידות]], שכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הספר יצא לאור לראשונה בדפוס א. ע. ראבינאוויץ ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע"א]] (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת [[קה"ת]].

הספר נחלק לשלושה חלקים: "טעמי המצוות", "שורש מצוות התפילה" ו"מאמרים והוספות".

"דרך מצותיך חלק שני" עוסק בפירוש חלקים שונים ב[[תפילה]] ואין לו קשר לחלק הראשון. חלק זה יצא לראשונה בפולטבה בשנת [[תרע"ב]], אך לא נדפס שוב, ותוכנו מפוזר בספרי הצמח צדק השונים.

== החלק הראשון==
=== טעמי המצוות ===
חלקו הראשו של הספר נקרא בשם "ספר טעמי המצוות" והוא כולל ביאורים על חלק מ[[תרי"ג מצוות]], המיוסדים על [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] - ברובם על פי [[הנחה|הנחות]] [[אדמו"ר האמצעי]].

הספר נכתב בסגנון מתאים גם עבור אלו המתקשים בלימוד החסידות., כפי שכותב [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו חלק י' ע' תקל.}}: {{ציטוטון|בהנוגע להדרכה בלימוד החסידות . . מהנכון אשר ישיג קונטרס ומעין וספר דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, שסגנונם מתאים יותר לזה שלא הורגל כל כך בספרי חסידות}}.

ברוב המצוות ציין [[אדמו"ר הצמח צדק]] בתחילתם את מניינם ב"מנין המצות" שב[[ספר החינוך]], ולחלקם הוסיף אף את ביאורי המצוות שבספר החינוך וב[[ספר המצות להרמב"ם]].

חלק זה בנוי על פי דרגת ה[[פרד"ס#סוד|סוד]] שב[[זוהר]], טעמי המצות שבלקוטי תורה להאריז"ל, [[פרי עץ חיים]], ספר [[אוצרות חיים]] ועוד.

== החלק השני ==
[[קובץ:דרך מצוותיך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרבי הצמח צדק בתחילת "שורש מצות התפילה"]]
=== שורש מצוות התפילה ===
חלק ארוך זה הינו בן 49 פרקים העוסקים בביאור עניינה של ה[[תפילה]] ו[[קריאת שמע]] על פי [[הקבלה]] וה[[חסידות]].

את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה ל[[אדמו"ר הזקן]] את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו [[חברותא]] חדשה בלימוד.

בחלק זה דן הצ"צ רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות ל[[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[שמות]], הרומזים (על פי [[תורת הקבלה]]) למידות '''מסוימות''' של אלוקים (היינו, לאלוקות כפי שירדה והצטמצמה בגדרים מסויימים השייכים לעולמות המוגבלים). כגון בשם "א-ל" הרומז ל[[ספירת החסד|חסד]], בשם אלוקים הרומז ל[[ספירת הגבורה|גבורה]] וכו'.

====לימודו בסמיכות לבר-מצוה====
על "שורש מצוות התפילה" אומר הרבי בשיחה: "ולהעיר ממנהג חסידים, ש"שורש מצות התפילה" הוא מהענינים בחסידות שמתחילים ללמוד אחרי בר מצוה, או אפילו קודם לכן. כי כאשר מתחילים ללמוד חסידות, ידיעה והשגה באלקות, צריכים להדגיש מיד ש"תכלית הידיעה שלא נדעך"{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א}}.

=== מאמרים והוספות ===
מאמרים נוספים שנדפסו מכתב ידו של הצמח צדק, בחלק זה נכללים גם קיצור שערך הצמח צדק על [[ספר התניא]] וליקוט ביאורים של הצמח צדק בקבלה ובחסידות מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|איגרותיו]].

במהדורות האחרונות של הספר (החל ממהדורת תשי"ג), נוספו בספר מפתח עניינים, ראשי פרקים מתולדות הצמח צדק וציונים לספרים שונים בהם ישנם ביאורים על טעמי המצוות שלא נתבארו בספר זה, שלושת החלקים האלו נערכו על ידי [[הרבי]].

==מהדורה מבוארת==
[[קובץ:דרך מצוותיך המבואר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דרך מצותיך המבואר (חלק א)]]
בשנים האחרונות מוציא לאור ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] (בהוצאת [[הוצאת מעיינותיך|מעיינותך]]) את הספר בתוספת ביאור רחב ובהיר. נכון לשנת [[תש"פ]] הופיעו ארבעה כרכים של "דרך מצותיך - המבואר", כשבכך הושלם ביאור המצוות שבספר. הכרך הבא בסדרה יעסוק בביאור "שרש מצות התפילה".

חברי המערכת העוסקים בעריכת הביאור: הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[בנימין מאירי]], והרב [[אליהו קירשנבאום]]

== הדפסת הספר ==
הספר הודפס לראשונה ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] בשנת ה'[[תרע"א]] מתוך כתב ידו של הצמח צדק, שכתב בין השנים ה'[[תקע"ד]] - ה'[[תקפ"ח]], ההוצאה הראשונה של הספר הייתה על ידי [[חסידי קאפוסט]]. הוצאת [[קה"ת]] הדפיסה את הספר בשנת ה'[[תש"ו]] בעיר [[שנחאי]] אליה נמלטו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] רבים מ[[תלמידי התמימים]].

בשנת [[תשי"ג]] יצא הספר ב[[ארצות הברית]] עם הוספות ובשנת [[ה'תנש"א]] נדפס לראשונה ב[[אותיות|אותיות מרובעות]] (עד אז הודפס הספר ב[[כתב רש"י]]), בהוצאה זו נוספו מראי מקומות וציונים רבים וכן מפתח עניינים מפורט של הספר. הספר הודפס שוב בשנת [[תשנ"ג]], [[תשס"ו]] ו[[תשע"ח]]. בשנת [[תשפ"א]] יצאה מהדורה בהגהה מחודשת עם מפתח גאולה ומשיח ולוח ראשי תיבות.

== ראו גם ==
*הרב [[יקותיאל גרין]], '''[[אהבת ישראל]] במשנת ה[[צמח צדק]]''', ביאר מצוות אהבת ישראל מ'דרך מצוותיך'.

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1jQIbxfKPUufwgwDNQODRIk-KWV1woUg8/view?usp=sharing דרך מצוותיך]''' סריקה מהוצאת תשס"ו {{PDF}}
* [http://chabadlibrarybooks.com/16082 הספר דרך מצותיך] בגירסת טקסט, באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''[https://chassidutbehirah.com/derechmitzvotecha/ דרך מצותיך - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]'''
* '''[https://www.chabad.fm/files/Vko5ZkU2QWpzNERGVVJzRg.pdf מצוות בניית המקדש]''', מתוך הספר [[דרך מצוותיך]], בהוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ח]] {{חב"ד אף אם}}
* [http://hashefa.co.il/home/doc.aspx?mCatID=62997&mCatID2=60570 סדרת שיעורים בדרך מצותיך]{{וידאו}} - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]] - אתר שפע
* [http://chabad.info/beis-medrash/נחשף-חומש-עם-מנין-המצווות-בכתיק-הצמח-צ/ חומש שמות עם מנין המצוות בכתי"ק אדמו"ר הצמח צדק] עם שינויים מהנדפס בספר דרך מצותיך {{אינפו}}
* [[דוד אולידורט]], '''[https://toratchabad.com/ספר-דרך-מצוותיך-לאדמור-הצמח-צדק סקירת הספר דרך מצוותיך לאדמו"ר ה'צמח צדק']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{ספרי אדמו"ר הצמח צדק}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]
[[en:Derech Mitzvosecha]]

משתמש:פיצי

2025-04-24T20:25:04Z

פיצי:

===ערכים שיצרתי===
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]]
* [[קריעת ים סוף]]
* [[פקוח נפש]]
* [[תורה לא בשמים היא]]
* [[נח סוליש]]
* [[שפע טל]]

י"ב גבולי אלכסון

2025-04-24T19:51:45Z

פיצי:

'''י"ב גבולי אלכסון''' הוא ביטוי ב[[ספר יצירה]] המתאר שנים עשר אופנים של [[התכללות]] ה[[מידות]] זה בזה, הנוצרים מהגבולים שבין נקודות המפגש שביניהן (כאשר כל מידה מייצגת כיוון אחד מארבע הרוחות, מעלה ומטה - [[ו' קצוות]], ישנן שנים עשר נקודות מפגש בין הרוחות).

==ענינם ופרטיהם==
שש המדות נקראו בלשונו של [[ספר יצירה]] בשם [[ו' קצוות]], שהם ששת הקצוות של העולם: רום, תחת, מזרח, מערב, צפון, דרום. בפרטות, התחלקות שש המדות לו' קצוות הוא: [[ספירת החסד]] כנגד דרום, [[ספירת הגבורה]] כנגד צפון, [[ספירת התפארת]] כנגד מזרח, [[ספירת היסוד]] כנגד מערב, [[ספירת הנצח]] כנגד רום, [[ספירת ההוד]] כנגד תחת.

התכללות שש המדות הוא באופן שכל שני קצוות הסמוכים זה לזה מתכללים זה בזה. דוגמה: חדר מורכב מארבעה קירות, וכן תקרה ורצפה - אלו הם ששה קצוות.

כל קיר נפגש עם '''התקרה''' - הרי לנו 4 קצוות (דרום מעלה, צפון מעלה וכו'); כל קיר נפגש עם '''הרצפה''' - הרי לנו 4 קצוות (דרום מטה, צפון מטה וכו'); כל קיר נפגש עם '''קיר נוסף''' - הרי לנו 4 קצוות (צפון מזרח, מזרח דרום וכו'); ובסך הכל, 6 קצוות יוצרים חדר עם 12 אלכסונים - צלעות. זו גם הסיבה שנקראים "גבולי אלכסון", משום הזווית האלכסונית בם נפגשים הקצוות כולם.

וזה מניינם של הגבולים ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ה, משנה ב.}}:

{{ציטוט|תוכן=גבול מזרחית דרומית, גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית.

גבול מערבית צפונית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית.

גבול צפונית מזרחית, גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית.

גבול דרומית מערבית, גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית}}

החיבור בין הגבולות המסמלים מידות שונות, יוצר [[התכללות]] ביניהם. כך לדוגמה מהחיבור בין ספירת התפארת וספירת החסד - דרום ומזרח - משתלשל למטה ההתכללות בין שתי מידות אלו.

התכללות זו אינה בעצם ה[[אור]], כי עצם האור הוא אור פשוט, ואינו מתחלק בין [[כלים]] שונים, אלא ההתכללות היא באור השייך לכלים, ומשום שהתכללות זו קשורה לענין הכלים, קרויה היא בשם 'גבולים' או 'תחומין'.

==השפעתם==
י"ב גבולי אלכסון שהם ההתכללות של [[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] נמשכים גם ל[[מלכות דאצילות]] וגם לעולמות [[בי"ע]], שם הם מקור לבחינת [[י"ב בקר]] שהים עליהם מלמעלה. והים הוא בחינת [[מלכות דאצילות]], והם בחינת גבולות לים זה.

מי"ב גבולי אלכסון נמשכים י"ב צירופים שונים של [[שם הוי"ה]] ושל [[שם אדנ"י]], שהם המקור לי"ב חודשים. שרש [[שנים עשר השבטים]], שמקומם ב[[עולם הבריאה]], הוא בי"ב גבולי אלכסון של [[עולם האצילות]].

==ראו גם==
*[[ו' קצוות]]
==לקריאה נוספת==
*[[פרדס רמונים]], שער כ"א, פרק ז.
*[[שפע טל]], שער ה, פרק ג.
*מאמר ד"ה '''וירד הגבול ומחה על [[כתף]] ים כנרת קדמה''' בפרשת מסעי ב[[לקוטי תורה]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

תבנית:ספרי קבלה

2025-04-24T19:48:03Z

פיצי:

{{ניווט קבוצות
|רוחב=70%
|כותרת='''ספרי [[קבלה]]'''
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|קבוצה1=ספרי יסוד:
|רשימה1='''[[ספר יצירה]]''' ופירושיו: [[שבתי דונולו|חכמוני]] • [[ראב"ד|המיוחס לראב"ד]] • [[משה בוטריל|ר"מ בוטריל]] {{ש}}[[ספר הבהיר]] • [[ספר הקנה]] • [[ספר התמונה]] • [[פרקי היכלות]] {{ש}}'''[[ספר הזוהר]]''' ופירושיו: [[אברהם אזולאי|אור החמה]] • [[אור יקר]] (ל[[רמ"ק]]) • [[מרדכי אשכנזי (מקובל)|אשל אברהם]] • [[שלום בוזגלו|הדרת מלך, כסא מלך ומקדש מלך]] • [[הרמ"ז]] • [[זהר הרקיע]] ל[[אריז"ל]] • [[חמדת צבי]] • [[ניצוצי אורות]] • [[ראובן מרגליות|ניצוצי זוהר]] • [[יעקב צמח|קול ברמה]]
|קבוצה2={{שורה אחת|מקובלים הראשונים:}}
|רשימה2=[[גינת אגוז]] • [[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]] • [[מנחם ריקאנטי|הריקאנטי]] • [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]] • [[מערכת האלקות]] (ופירוש [[החייט]]) • [[מאיר בן גבאי|עבודת הקודש]] • [[שושן סודות]] • [[שערי אורה (קבלה)|שערי אורה]] • [[מאיר בן גבאי|תולעת יעקב]]

|קבוצה3=כתבי [[הרמ"ק]]:
|רשימה3=אור יקר • אור נערב • אילימה • גירושין • דרישות בעניני המלאכים • [[פרדס רימונים]] (ופירושיו: [[מנחם עזריה מפאנו|פלח הרימון]] • [[שמואל גאליקו|עסיס רימונים]]) • שיעור קומה

|קבוצה4=[[כתבי האריז"ל]] - רבי [[חיים ויטאל]]:
|רשימה4= [[עץ חיים]] • [[פרי עץ חיים]] • [[אוצרות חיים]] • [[מבוא שערים]] {{ש}}'''[[שמונה שערים]]''': שער ההקדמות • שער מאמרי רשב"י • שער מאמרי רז"ל • שער הפסוקים • שער המצוות • [[שער הכוונות]] • שער רוח הקודש • שער הגלגולים {{ש}}ספר הגלגולים • ספר הכוונות • [[לקוטי תורה (אריז"ל)|לקוטי תורה]] • [[ספר הליקוטים (אריז"ל)|ספר הליקוטים]] • [[לקוטי הש"ס]] • [[שולחן ערוך האריז"ל]] • עולת תמיד

|קבוצה5=קבלת [[האריז"ל]] - רבי [[ישראל סרוג]]:
|רשימה5= [[לימודי אצילות]] • [[עמק המלך]] • [[יעקב קופיל ליפשיץ|שערי גן עדן]] • [[מנחם עזריה מפאנו|עשרה מאמרות]]

|קבוצה6=סידורי האריז"ל:
|רשימה6= [[אריה לייב אפשטיין|אור השנים]] • זאלקווא תקמ"א • [[יעקב קופיל ליפשיץ|קול יעקב]] • [[אשר מרגליות|ר' אשר]] • [[שבתי מרשקוב|הר"ש מרשקוב]] • [[השל"ה|שער השמים]]

|קבוצה7=ספרי קבלה מוסמכים:
|רשימה7= [[טור ברקת]] • [[שפע טל]]

|קבוצה8=מקובלים האחרונים:
|רשימה8= [[משה חיים לוצאטו|חוקר ומקובל]] • [[חמדת ימים]] • [[אברהם אזולאי|חסד לאברהם]] • [[עמנואל חי ריקי|יושר לבב]] • [[מאיר פאפירש|מאורי אור]] • [[נתן נטע שפירא|מגלה עמוקות]] • [[מגן דוד (ספר קבלה)|מגן דוד]] (ל[[הרדב"ז]]) • [[יאיר נתיב (מאורות נתן)]] • [[משנת חסידים]] • [[שלום שרעבי|נהר שלום]] • [[יעקב צמח|נגיד ומצוה]] • [[דוד די מדינה|נפש דוד, רוח דוד ונשמת דוד]] • [[יעקב צבי יאליש|קהילת יעקב]] • [[יוסף אירגס|שומר אמונים]] • [[שערי קדושה]] • [[משיבת נפש]]
}}

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - יהדות]]</noinclude>

תבנית:ספרי קבלה

2025-04-24T19:47:23Z

פיצי:

{{ניווט קבוצות
|רוחב=70%
|כותרת='''ספרי [[קבלה]]'''
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|קבוצה1=ספרי יסוד:
|רשימה1='''[[ספר יצירה]]''' ופירושיו: [[שבתי דונולו|חכמוני]] • [[ראב"ד|המיוחס לראב"ד]] • [[משה בוטריל|ר"מ בוטריל]] {{ש}}[[ספר הבהיר]] • [[ספר הקנה]] • [[ספר התמונה]] • [[פרקי היכלות]] {{ש}}'''[[ספר הזוהר]]''' ופירושיו: [[אברהם אזולאי|אור החמה]] • [[אור יקר]] (ל[[רמ"ק]]) • [[מרדכי אשכנזי (מקובל)|אשל אברהם]] • [[שלום בוזגלו|הדרת מלך, כסא מלך ומקדש מלך]] • [[הרמ"ז]] • [[זהר הרקיע]] ל[[אריז"ל]] • [[חמדת צבי]] • [[ניצוצי אורות]] • [[ראובן מרגליות|ניצוצי זוהר]] • [[יעקב צמח|קול ברמה]]
|קבוצה2={{שורה אחת|מקובלים הראשונים:}}
|רשימה2=[[גינת אגוז]] • [[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]] • [[מנחם ריקאנטי|הריקאנטי]] • [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]] • [[מערכת האלקות]] (ופירוש [[החייט]]) • [[מאיר בן גבאי|עבודת הקודש]] • [[שושן סודות]] • [[שערי אורה (קבלה)|שערי אורה]] • [[מאיר בן גבאי|תולעת יעקב]]

|קבוצה3=כתבי [[הרמ"ק]]:
|רשימה3=אור יקר • אור נערב • אילימה • גירושין • דרישות בעניני המלאכים • [[פרדס רימונים]] (ופירושיו: [[מנחם עזריה מפאנו|פלח הרימון]] • [[שמואל גאליקו|עסיס רימונים]]) • שיעור קומה

|קבוצה4=[[כתבי האריז"ל]] - רבי [[חיים ויטאל]]:
|רשימה4= [[עץ חיים]] • [[פרי עץ חיים]] • [[אוצרות חיים]] • [[מבוא שערים]] {{ש}}'''[[שמונה שערים]]''': שער ההקדמות • שער מאמרי רשב"י • שער מאמרי רז"ל • שער הפסוקים • שער המצוות • [[שער הכוונות]] • שער רוח הקודש • שער הגלגולים {{ש}}ספר הגלגולים • ספר הכוונות • [[לקוטי תורה (אריז"ל)|לקוטי תורה]] • [[ספר הליקוטים (אריז"ל)|ספר הליקוטים]] • [[לקוטי הש"ס]] • [[שולחן ערוך האריז"ל]] • עולת תמיד

|קבוצה5=קבלת [[האריז"ל]] - רבי [[ישראל סרוג]]:
|רשימה5= [[לימודי אצילות]] • [[עמק המלך]] • [[יעקב קופיל ליפשיץ|שערי גן עדן]] • [[מנחם עזריה מפאנו|עשרה מאמרות]]

|קבוצה6=סידורי האריז"ל:
|רשימה6= [[אריה לייב אפשטיין|אור השנים]] • זאלקווא תקמ"א • [[יעקב קופיל ליפשיץ|קול יעקב]] • [[אשר מרגליות|ר' אשר]] • [[שבתי מרשקוב|הר"ש מרשקוב]] • [[השל"ה|שער השמים]]

|קבוצה7=ספרי קבלה מוסמכים:
|רשימה7= [[טור ברקת]] • [[שפע טל]]

|קבוצה8=מקובלים האחרונים:
|רשימה8= [[משה חיים לוצאטו|חוקר ומקובל]] • [[חמדת ימים]] • [[אברהם אזולאי|חסד לאברהם]] • [[עמנואל חי ריקי|יושר לבב]] • [[מאיר פאפירש|מאורי אור]] • [[נתן נטע שפירא|מגלה עמוקות]] • [[מגן דוד (ספר קבלה)|מגן דוד]] (ל[[הרדב"ז]]) • [[יאיר נתיב (מאורות נתן)]] • [[משנת חסידים]] • [[שלום שרעבי|נהר שלום]] • [[יעקב צמח|נגיד ומצוה]] • [[דוד די מדינה|נפש דוד, רוח דוד ונשמת דוד]] • [[יעקב צבי יאליש|קהילת יעקב]] • [[יוסף אירגס|שומר אמונים]] • [[שערי קדושה]] • [[שבתי שפטל הורוביץ|שפע טל]] • [[משיבת נפש]]
}}

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - יהדות]]</noinclude>

שפע טל

2025-04-24T19:46:09Z

פיצי:

[[תמונה:שפע טל.png|left|thumb|200px|דף השער]]
'''שפע טל''' (נקרא גם: שפע טל לברכה) הוא ספר [[קבלה]] שנכתב על ידי [[רבי שבתי שעפטל הלוי הורוויץ]]{{הערה|ורמז המחבר את שמו השני "שעפטל" בשם ספרו המורכב מאותם אותיות.}} - [[מקובל]] ו[[רפואה|רופא]] בעיר [[פראג]], אשר היה בן דורו ומשפחתו של [[שני לוחות הברית|השל"ה]]{{הערה|בהקדמה למהדורת הספר מתשס"ו מובא חלוקי דיעות אם היה בן דוד ראשון או שני שלו.}}. ספר זה הוא מספרי היסוד של לימוד הקבלה, להיותו מסביר ומגדיר את יסודות הקבלה בשפה צחה ומסודרת.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[שע"ב]] בהאנוויאה (הענא), ומאז בכמה וכמה מהדורות{{הערה|[[פרנקפורט דמיין]] ([[תע"ט]]). זולקווא ([[תק"ם]]). בליורקע ([[תקס"ז]]). [[למברג]] ([[תרי"ט]]). [[ורשה]] ([[תר"ל]]). [[ברוקלין]] ([[תש"כ]]), וכמה פעמים ב[[ארץ ישראל]] (על פי 'בית עקד הספרים' (פרידברג) ורשימה ביבליוגרפית של הספריה שע"י האוניברסיטה העברית (ירושלים)).}} (עד האחרונה בשנת [[תשס"ו]]).

==מבנה הספר==
מטרתו הרשמית של ספר זה הוא לתת ביאור על [[אגרת הטעמים]] - חיבור קבלי שנכתב ע"י [[רבי אהרן הזקן]]{{הערה|נקרא גם ר' אהרן מקרדינא, אין בידינו מידע אודות זמנו ומקומו. חיבר גם ספר "קרניים" שנתפרש ע"י ר' שמשון מאוסטרופולי בשם "דן ידין" (זאלקווא, חש"ד) ועל ידי חכמים אחרים.}} המבאר את מהותם של [[טעמי המקרא]] על פי [[תורת הסוד]], ומאופיין בקיצור גדול, וכל דבריו ברמז נכתבו.

ביאור זה מתחלק לשני חלקים: חלק הנקרא "שפע" הנותן פירוש קצר ומילולי יותר לדברי האגרת, וחלק הנקרא "טל" בו מאריך בהסברת המושגים, תוך שמביא ומתפלפל בדברי ה[[זהר]] ומיישבם ומקרבם אל ה[[שכל]], באמצעות ראיות שכליות, מקורות, ו[[משל|משלים]] מוחשיים ופשוטים.

סגנון ותוכן הספר מיוסד בעיקר על דרכו של רבו [[הרמ"ק]], ובמיוחד לספרו [[פרדס רימונים]].

==יחס גדולי ישראל==
הספר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] מאת גדולי דורו, כולל ה[[של"ה]], ודבריו צוטטו בספרי גדולי המחברים בכל הדורות{{הערה|ראה המפורט בהקדמה למהדורת תשס"ו.}}.

===חשיבות הלימוד בו===
נוסף להסכמות הכתובות ומודפסות בספר, הומלץ הלימוד בספר זה על ידי גדולי הדורות, ומהם:

בספר ווי העמודים (בן השל"ה) כתב{{הערה|בפרק ה.}}: "ולכן כל אדם הרוצה לדבוק באותה הנשמה צריך ללמוד קבלה. ובפרט שזכינו לספר הנחמד של ש"ב (שאר בשרי) הגאון מהר"ר שעפטל בעל 'שפע טל' לברכה, שהתחיל לגלות חכמה זו בלישנא קלילא וצחות לשון, ומי שהוא בקי בספרו יודע אחר כך ללמוד ספר ה'[[פרדס רימונים|פרדס]]' בלי שום שאלת רב". ובספר [[ערוך השולחן]] כתב{{הערה|הלכות תלמוד תורה סימן רמו, סעיף טו.}}: "ולענין לימוד חכמת הקבלה אשרי מי שזכה לה וכו' וחכמה זו ראוי ללמדה מרב מפה לאוזן, אך אתה בעוונותינו הרבים אין לנו זה, אך כנגד זה יש ספרים קדושים המורים לנו דרך בהתחלת לימוד חכמה זו, והיינו, ספר 'שפע טל' 'שערי אורה' 'עבודת הקודש' ודומיהם".

יתירה מזו הזהיר הרב מנחם מענכין היילפרין (בעל 'הגהות וביאורים' על ספר [[עץ חיים]]) בסוף הקדמתו לספר עץ חיים: "מי שאין לו ידיעה כלל בזה חלילה וחלילה להתחיל לימודו מהספר הקדושה והנורא הע"ח ל[[האריז"ל|האר"י ז"ל]] כי יגיענו ח"ו הפסד ובלבול מאד, אלא ילמוד מתחילה קבלת [[הרמ"ק]] זלה"ה והיינו הספר [[עסיס רימונים]] שהוא קיצור ה'פרדס' והוא ספר טוב מאד, או שילמוד הספר 'שפע טל' לכל הפחות ב' וג' שערים מממו".

===בתורת חב"ד===
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסר בשנת [[תקנ"ט]] נחקר רבות אודות תורת החסידות, וכתשובה לשאלה "מה מקורה של כת זו"{{הערה|ראה המצויין באגרות קודש שבהערה הבאה.}}, השיב בכתב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמוד רכא.}}: "חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל [[המגיד ממעזריטש|הרב הנ"ל]], ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה ופרדס רימונים ושפע טל ועץ חיים וכל הנלוה ושייך אליהם".

אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה חלק ד עמוד 1122 הערה 9. שם עמוד 1208 הערה 30. ועוד.}}.

דוגמא נוספת לכך הוא מהנושא של [[ראש חודש]], אשר מהותו בחסידות הוא לא רק 'תחילת' החודש, אלא ה[[ראש]] הכולל את שאר ימי החודש בתוכו, כמו שכולל הראש את חיותו של שאר הגוף, וכפי שמבואר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דרושים ל[[ראש השנה]] נח, א. וראה גם דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש" ב[[תורת שמואל]] [[תר"ם]] חלק א בתחילתו, ובנסמן שם.}}, וכן נמצא מבואר בספר שפע טל בשער ח פרק ג{{הערה|וכן צויין בלקוטי שיחות חלק לו עמוד 82 הערה 3.}}.

ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי]] לכך שמלאו 55 שנה ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|גאולת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], ובין הדברים אמר{{הערה|[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] חלק ד עמוד 1874.}}: "והנה בנוגע לגודל העילוי שבמספר נ"ה ישנו ספר "שפע טל" [שמחברו היה לו קשר עם השל"ה (ראה הסכמת השל"ה לספר זה), ומובן שאינו זקוק להסכמה מאנשים כערכינו], ובהקדמה לספר זה [ששם מבואר בארוכה כללות הענין ד"עשרה עשרה הכף בשקל הקודש", וגודל העילוי דמספר מאה (עשרה פעמים עשרה), שלימות המספר כו'] מבואר העילוי המיוחד שבמספר נ"ה".

===ביקורת===
בפתיחת ההקדמה לספרו כותב המחבר (כפי שהובא לעיל) הגדרה מחודשת במציאות [[נפש אלוקית|הנפש הישראלית]], שהיא [[חלק אלוקה ממעל ממש]]. בהגהה לספרו הוסיף וחידד זאת יותר, בכותבו: "אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדול מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדיווארו בפרדס הקדוש שלו בשער היכלות (שער כ"ד) פרק י"ג, וז"ל "וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם איברים אבל הם כל עצם האלקות המתפשט אל התחתונים ע"כ, הנה הוא כותב בפירוש כי האבות הם עצם אלקות".

בעקבות דברים אלו התעוררו כמה אשר התנגדו להגדרה זו, וביניהם הרב מנשה בן ישראל אשר בספרו "נשמת חיים" הקדיש מאמר לנושא זה, ופרק שלם מתוכו עוסק בדחיית דברי השפע טל בדברים חריפים בטענו כי דבריו "הם תמוהים וזרים מאד ואין ראוי לכל בר ישראל לאומרם כל שכן להעלותם על ספר כי איך יהיה האין סוף הבלתי תכלית ומתעלה על כל ראש - חלק כחלק בנשמה האנושית", והוכיח את טענתו בראיות וסברות.

בתגובה למערערים כתב המחבר קונטרס בשם "נשמת שבתי הלוי" בו משיב מענה לשאלה זו אותה מתאר כ"שאלה גדולה וקושיא חזקה מפרקת הרים והרי הררים עד רום המעלות עלת כל העלות משברת סלעים טנרי טנרין", ועיקר תשובתו היא, שוודאי לא היתה כוונתו שה[[אין סוף]] בעצמו נחלק ונעשה נשמה באדם, אלא כוונתו היתה רק אל [[הספירות]].

{{ספרי קבלה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

שפע טל

2025-04-24T19:39:43Z

פיצי: יצירת דף עם התוכן "דף השער '''שפע טל''' (נקרא גם: שפע טל לברכה) הוא ספר קבלה שנכתב על ידי רבי שבתי שעפטל הלוי הורוויץ{{הערה|ורמז המחבר את שמו השני "שעפטל" בשם ספרו המורכב מאותם אותיות.}} - מקובל ורופא בעיר פראג, אשר היה בן דורו ומשפחתו של ..."

קובץ:שפע טל.png

2025-04-24T18:57:25Z

פיצי: דף השער לספר שפע טל

== תקציר ==
דף השער לספר שפע טל

ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)

2023-04-11T12:01:48Z

פיצי:

[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קסח.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה אחד הבנים שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.

==תולדות חיים==
נולד בכ"ב{{הערה|ברשימת מאמרי [[הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו", ועל כרחך צריך לומר שזה היה מפני שיום השלושים - [[כ"ג כסלו]], חל להיות בשבת פרשת וישב.}} חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].

לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין.
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין

[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.

מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות.

בהמשך היה מקורב ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא נסע בכל רחבי [[רוסיה]] בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].

ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].

== משפחתו ==
ילדיו לפי סדר הולדתם{{הערה|ע"פ הנכתב ב'הערות וביאורים אהלי תורה' גיליון א'קא עמ' 111 ואילך}}:
*הרבנית '''ביילא'''. נולדה בשנת [[תקצ"ב]]
*[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי '''לוי יצחק''']]. נולד בשנת [[תקצ"ד]].
*הרבנית '''זלאטע'''. נולדה לערך בשנת [[תקצ"ה]]. נישאה לאיש, וכשהייתה מעוברת, נפטרה ב[[ו' כסלו]] [[תרי"ב]].
*הרבנית '''גולדא'''. בעלה רבי [[שניאור שניאורסון]] - חתן הצמח צדק בזיוו"ר.
*[[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי '''מרדכי''']]. נולד בשנת [[תקצ"ח]].
*הרבנית '''לאה שרה'''. נולדה בשנת [[תקצ"ט]].
*רבי '''יהודה לייב''' מקרמנצוג. נולד בשנת [[תר"ג]].
*הרבנית '''ציפע רחל'''.
* הרבנית '''רבקה''' (אשת הר"ר [[משולם רייך|משולם (שילם) רייך]]. נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר [[חיים משה דובער רייך|חיים משה דובער (בערל)]]).

==יחוס הרבי אליו ==

*'''בנו''': [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]]

*'''נכדו''': ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור]].

*'''נינו''': ר' [[רבי לוי יצחק|לוי יצחק (אבי הרבי)]]

*'''בן נינו''': [[הרבי]].

== קישורים חיצוניים ==
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]]
* {{קישור חבד אינפו ישן|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון,ברוך שלום}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

רוח הקודש

2023-04-10T16:53:42Z

פיצי:

'''רוח הקודש''', היא כינוי לדרגה מסוימת של [[נבואה]]. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה [[רוח הקודש]] מישראל{{הערה|[[מסכת סוטה]] מח עמוד ב.}}.

'''הרבי''' מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש '''נסתלקו''', ולא '''נתבטלו''' לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד{{מקור}}.

==מפרשים ומחברים==

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד [[הטורי זהב]] והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש {{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ג, עמוד א'שפה.}}.

וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש {{הערה|הוספות ל[[כתר שם טוב]] סימן ריז.}}.

== ענין [[רוח הקודש]] ==

ענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה{{הערה|1=סוף פרק ג' ד[[שקלים]].}} שזהו שמגלים לו רזי [[תורה]], שזהו מבחינת העלם ד[[חכמה]]{{הערה|1= [[היום יום]] ו' שבט.}}.

==מדריגתו==

ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:

* חכמה: "קודש" מורה על [[ספירת החכמה]]{{הערה|מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.}}. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מ[[נבואה]]{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא ב[[ספירת הכתר]] שורש ספירת החכמה.}}. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר ב[[שמחת בית השואבה]] היו "שואבין רוח הקודש"{{הערה|ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.}}, ולכן אמר ה[[צמח צדק]] על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת [[משיח]]"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] סוף עמוד 162. הועתק ב[[היום יום]] ל[[ט"ז תשרי]]וראה במאמר ד"ה חסידים שם.}}.

* דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.

* מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראה בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]

רוח הקודש

2023-04-10T16:53:33Z

פיצי:

מאיר שלום בליז'ינסקי

2023-04-10T03:20:44Z

פיצי:

[[קובץ:יעס אחי.jpeg|שמאל|ממוזער|250xp|הרב מאיר בליז'ינסקי]]
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]]
הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' ([[כ"ט אדר]] [[תרס"ז]] - [[ל' בשבט]] [[תש"נ]]), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר ב[[ספר התניא]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[ורשה]] שב[[פולין]] לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי.

כאשר למד בישיבה ב[[ורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].

לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם מרת שרה גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.

===מראשי חב"ד ברמת גן===
לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בתחילה ב[[בני ברק]] ולאחר זמן קצר עבר ל[[רמת גן]]. שם היה לאחד מראשי חב"ד, [[משפיע]] בבית הכנסת החבד"י ב[[רמת יצחק]], מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים ב[[התוועדות|התוועדויות]].

==פעולתו בקירוב צעירים לחסידות==
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מלאים חיות והסברים מאלפים{{מקור}}.

בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.

הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.

מטרה אחת הייתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור [[תניא]] בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי [[חסידות חב"ד]].

בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[יאיר כלב]], הרב [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]].והאדמו"ר מבישטינא

הרב בליז'ינסקי נפטר ב[[ל' שבט]] [[תש"נ]].

בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]].

בשנים האחרונות התפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]] (שלוחה 1437) הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] על כל [[לקוטי אמרים תניא]].

==האדם והבריאה==
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי [[אמונה]], [[מדע]], והיחס בין ה[[נברא]] ל[[הקב"ה|בורא]] ול[[בריאה]]. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב [[יחזקאל סופר]] בספר 'לדעת להאמין'.

== משפחתו ==
*מרת ציפורה, אשת הרב [[ישראל צבי הבר]].
*מרת פנינה צור.
*הרב [[שמואל בליז'ינסקי]].
*הרב יוסף שמחה בליז'ינסקי.
*הרב מענדל בליז'ינסקי.
*הרב שניאור זלמן בליז'נסקי.

==לקריאה נוספת==
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''תנועת הביטול של הרבי הריי"צ''', {{שבועון בית משיח}} גליון 1200 עמוד 51
*'''עומד איתן''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 23-28 .

==קישורים חיצוניים==
*[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=141349&pagenum=1 קונטרס 'האדם והבריאה'] - אתר [[אוצר החכמה]].
*מהדורות ראשוניות של הקונטרס בשלש חלקים:{{ש}}[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25121&st=&pgnum=27 א. בטאון חב"ד ל"ב]{{ש}}[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26190&st=&pgnum=24 ב. בטאון חב"ד ל"ג]. [[היברו בוקס (אתר)]]
*'''[//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד]''', בתוך גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1929 סקירה על קונטרס 'האדם והבריאה'.] {{שטורעם}}

{{מיון רגיל: בליז'ינסקי מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]]

רוח הקודש

2023-04-05T16:33:22Z

פיצי:

בדיקת חמץ

2023-04-05T16:19:10Z

פיצי:

[[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]]
בליל י"ד ב[[ניסן]], '''בודקים את החמץ''' לאור הנר, כדי לבערו ולהשביתו מהבית כמצוות התורה.

== הכנות ==

לפני הבדיקה צריך לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם, כדי שיהיה אפשר להבחין בחמץ, אם ישנו.

יש להצניע את החמץ המוכן לאכילה לצורך הערב ומחר בבוקר, קודם שיתחיל לבדוק.

זמן קצר לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, וטוב שיהיו מפיתה שאינה מתפוררת.

כל אחד מהפירורים יהיה כרוך בפיסת נייר, אך לא בנייר כסף, מפני שאינו נשרף היטב, וכן יהיה כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד בשיעור כזית. הילדים יערכו רשימה היכן הניחו את החמץ, ואם אבד אחד הפתיתים - יעשו שאלת חכם.

קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ.

כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו".

==זמן הבדיקה==

זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן{{הערה|משנה ריש מסכת פסחים.}}, וצריכה להעשות בתחילת הלילה - [[צאת הכוכבים]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.}}. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע אדה"ז סימן תלו.}}. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע סימן תלה.}}.

הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.}}.

===על פי חסידות===

מסופר על [[אדמו"ר הזקן]], שלאחר שובו מביקורו הראשון אצל [[המגיד ממעזריטש]], אצלו למד את [[כוונות]] בדיקת חמץ, האריך מאד בבדיקה כדי להביא את כל הכוונות לפועל בבדיקתו (ובדיקתו נמשכה על כל הלילה, זאת למרות שהיה לו בזמנו רק חדר אחד).

באותו מעמד פירש אדמו"ר הזקן את הטעם לכך שבודקים את החמץ דווקא בי"ד ניסן{{הערה|ראה [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].}}: "י"ג ב[[גימטריא]] [[אחד]], והוא ענין ה[[דעת]], בזה אין שייך (צריך{{הערה|בהגש"פ שם מובא תיבה זו בסוגריים ובתוספת סימן שאלה.}}) בדיקה. י"ד הוא ענין ה[[מדות]] (ז' מדות ד[[נפש האלקית]] וד[[נפש הבהמית]]), שם צריך להיות בודקין את החמץ". זאת אומרת: [[חמץ]] מסמל [[ישות]] (לעומת [[מצה]] שמסמל [[ביטול]]). בחלק הדעת שבנפש – בו מציאותו של ה' הוא מוחשי ואמיתי, בוודאי ישנו ביטול, ואין צורך לבדוק אם יש שם חמץ. מה שאין כן במדות, שענינם הוא הרגשת עצמו, שם שייך ישות, ולכן צריך לבדוק שם את החמץ ולבערו, ולכן זמן הבדיקה הוא בי"ד, משום שהז' מדות של נפש האלקית מבררים את הז' מדות של נפש הבהמית{{הערה|ראה גם סוף מאמר ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}.

מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]] והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל [[ערבית]] לאחרי הבדיקה.

== סדר הבדיקה ==

וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ{{הערה|1=סידור אדמו"ר.}} הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהי' סמוכה לבדיקה.{{הערה|1=כך משמע מלשון [[אדמו"ר הזקן]] המובא כאן.}}

נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק.

בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה.

בודקים לאור נר של שעוה יחיד{{הערה|1=ואם אין לו שעוה יקח נרות אחרים}}, ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים.

הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר.

הרבי כותב: מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}. אם לא בדק את הבית ורק חיפש אחר הפתיתים, פשוט שלא יצא ידי חובת הבדיקה.

בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו{{הערה|1=מובן שצריך ליזהר שלא להכניס לשקית את הדף ובו הברכה וכו'}}.

מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".

אם אמר נוסח הביטול בלשון שאינו מבין כלל, אך יודע שכוונתו לבטל את החמץ ולהפקירו - יצא ידי חובתו.

אחרי הבדיקה יש לרכז במקום המשומר מילדים וכו' את כל החמץ המיועד לאכילה בערב, למחרתו בבוקר, ליל שבת ושבת בבוקר, מכיון שאם יתפזר החמץ בבית, הבדיקה לא הועילה כלום. ויזהר שלא לאכול יותר חמץ בכל הבית אלא בחדר אחד או פינה אחת, וכל פעם שיאכל חמץ ינער היטב את ה[[בגד|בגדים]] שם, ויזהר במיוחד עם הילדים הקטנים שלא יפזרו חמץ בכל הבית.

את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר.

==הטעמים לבדיקה==

שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא{{הערה|[[רבינו ניסים]] בתחילת פירושו ל[[מסכת פסחים]] ועוד}}. ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו){{הערה|[[תוספות]] פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", [[רבינו ניסים]] שם ועוד}}{{הערה|טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים ב[[שולחן ערוך הרב]]}}. במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים{{הערה|[[רש"י]] במסכת פסחים דף ד' עמוד א', ה[[ר"ן]] בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד [[אחרונים]] רבים.}} שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "[[ביעור חמץ|תשביתו]]".

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/657874/ שיעור לפסח עם הרב פרבר: "בדיקת חמץ"]''' {{וידפו}}
*הרב קורנוויץ, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf כניסה במהלך הפסח לבית חברו שלא בדקו בו חמץ]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 280
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/137751 שואלין ודורשין: כמה צריך להתאמץ בבדיקת החמץ?]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/776463/ שיעור בדיני בדיקת חמץ עם הרב ועקנין]''' {{וידפו}}

{{פסח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:איסור חמץ]]

בדיקת חמץ

2023-04-05T16:19:01Z

פיצי:

בדיקת חמץ

2023-04-05T16:18:39Z

פיצי:

[[קובץ:בדיקת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בבדיקת חמץ, תשס"ט. צילום: מאיר דהן, שטורעם]]
בליל י"ד ב[[ניסן]], '''בודקים את החמץ''' לאור הנר, כדי לבערו ולהשביתו מהבית כמצוות התורה.

== הכנות ==

לפני הבדיקה צריך לנקות היטב את כל החדרים שצריך לבודקם, כדי שיהיה אפשר להבחין בחמץ, אם ישנו.

יש להצניע את החמץ המוכן לאכילה לצורך הערב ומחר בבוקר, קודם שיתחיל לבדוק.

זמן בדיקת חמץ: אור לארבעה עשר מיד אחרי צאת הכוכבים,

זמן קצר לפני הבדיקה מניחים במקומות שונים בבית עשרה פתיתי חמץ קשה, וטוב שיהיו מפיתה שאינה מתפוררת.

כל אחד מהפירורים יהיה כרוך בפיסת נייר, אך לא בנייר כסף, מפני שאינו נשרף היטב, וכן יהיה כל אחד מהפירורים פחות מכזית, ונכון שיהיו כל הפתיתים ביחד בשיעור כזית. הילדים יערכו רשימה היכן הניחו את החמץ, ואם אבד אחד הפתיתים - יעשו שאלת חכם.

קודם הבדיקה יש מדקדקים ליטול את ידיהם. גם מובא בכף החיים שיש להשתדל לטבול במקוה בבוקרו של יום בדיקת חמץ.

כתב [[רבנו הזקן]]: "ויעמיד מבני ביתו אצלו לשמוע הברכה שיבדקו איש במקומו, ולא ישיחו בינתיים, וייזהרו לבדוק תחילה בחדר הסמוך למקום ששמעו הברכה", וכותב הרבי שיתכן שכוונתו היא, שמצוה לזכות גם את בני ביתו (הגברים) בבדיקת החמץ, וכיון שגם בעל הבית בעצמו יבדוק קצת - אין בזה סתירה לדין "מצוה בו יותר מבשלוחו".

==זמן הבדיקה==

זמן הבדיקה היא בליל י"ד בניסן{{הערה|משנה ריש מסכת פסחים.}}, וצריכה להעשות בתחילת הלילה - [[צאת הכוכבים]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תלא ס"ה.}}. אמנם כאשר אדם עוזב את ביתו קודם לילה זה, צריך לעשות בדיקת חמץ בלילות שלפניו ללא ברכה אלא אם כן עזב את ביתו יותר משלושים יום קודם הפסח, ללא תכנון לשוב לביתו עד לאחר הפסח{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע אדה"ז סימן תלו.}}. כמו כן אדם ששכח לבדוק בלילה זה, חייב להשלים את חובת הבדיקה{{הערה|ראה פרטי הדינים בשו"ע סימן תלה.}}.

הסיבה לכך שקבעו את זמן הבדיקה בלילה שלפני ערב פסח, ולא בערב פסח עצמו, או ביום שלפניו, מורכבת משני פרטים: א. בלילה רוב אנשים נמצאים בבתיהם. ב. בלילה אור הנר מבהיק יותר, ומאפשר יותר לראות את החורים והסדקים שבבית{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ה בביאור כיצד שני הטעמים משתלבים יחד.}}.

===על פי חסידות===

מסופר על [[אדמו"ר הזקן]], שלאחר שובו מביקורו הראשון אצל [[המגיד ממעזריטש]], אצלו למד את [[כוונות]] בדיקת חמץ, האריך מאד בבדיקה כדי להביא את כל הכוונות לפועל בבדיקתו (ובדיקתו נמשכה על כל הלילה, זאת למרות שהיה לו בזמנו רק חדר אחד).

באותו מעמד פירש אדמו"ר הזקן את הטעם לכך שבודקים את החמץ דווקא בי"ד ניסן{{הערה|ראה [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].}}: "י"ג ב[[גימטריא]] [[אחד]], והוא ענין ה[[דעת]], בזה אין שייך (צריך{{הערה|בהגש"פ שם מובא תיבה זו בסוגריים ובתוספת סימן שאלה.}}) בדיקה. י"ד הוא ענין ה[[מדות]] (ז' מדות ד[[נפש האלקית]] וד[[נפש הבהמית]]), שם צריך להיות בודקין את החמץ". זאת אומרת: [[חמץ]] מסמל [[ישות]] (לעומת [[מצה]] שמסמל [[ביטול]]). בחלק הדעת שבנפש – בו מציאותו של ה' הוא מוחשי ואמיתי, בוודאי ישנו ביטול, ואין צורך לבדוק אם יש שם חמץ. מה שאין כן במדות, שענינם הוא הרגשת עצמו, שם שייך ישות, ולכן צריך לבדוק שם את החמץ ולבערו, ולכן זמן הבדיקה הוא בי"ד, משום שהז' מדות של נפש האלקית מבררים את הז' מדות של נפש הבהמית{{הערה|ראה גם סוף מאמר ד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.}}.

מנהג חב"ד לערוך את הבדיקה לאחר [[תפילת ערבית]] של הציבור{{הערה|היום יום יד ניסן}}. הטעם לכך כתב [[הרבי]]{{הערה|אגרות קודש חלק ב עמוד שדמ.}}, הנראה בעיניו ביותר, הוא משום שמנהגינו להאריך מאד בבדיקת חמץ, ויש יותר חשש שישכח להתפלל תפילת ערבית. אמנם [[אדמו"ר מוהריי"צ]] היה מתפלל [[ערבית]] ב[[יחידות]] והיה בודק בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] ומתפלל [[ערבית]] לאחרי הבדיקה.

== סדר הבדיקה ==

וקודם שיתחיל לבדוק יברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ{{הערה|1=סידור אדמו"ר.}} הנר יהיה דלוק מכבר, והברכה תהי' סמוכה לבדיקה.{{הערה|1=כך משמע מלשון [[אדמו"ר הזקן]] המובא כאן.}}

נוהגים שהמברך אוחז את הנר בידו בשעת הברכה, ובני הבית שרוצים להשתתף בהבדיקה יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אמן, אך ברוך הוא וברוך שמו לא יענו, דהוי הפסק.

בין הברכה לתחילת הבדיקה אין לדבר כלל, אפילו מענייני הבדיקה. ונכון שלא לשוחח כלל, שלא מענין הבדיקה במשך כל זמן הבדיקה.

בודקים לאור נר של שעוה יחיד{{הערה|1=ואם אין לו שעוה יקח נרות אחרים}}, ועל ידי נוצת עוף, כדי לאסוף מהחורים והסדקים. אין צריך לכבות את ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בעת הבדיקה, כי עיקר צורך הנר הוא לחורים ולסדקים.

הבודק מניח החמץ שמוצא בשקית קטנה של נייר.

הרבי כותב: מנהגנו להאריך ביותר בבדיקת חמץ... לא שמעתי בזה שיעור מסויים"{{הערה|אגרות-קודש שם. בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ט (התוועדויות א' עמוד 247) מבאר בסיפור אדמו"ר הזקן שאדמו"ר הזקן בדק בחורים ובסדקים במשך כל הלילה כפשוטו, אף שהיה לו רק חדר אחד לבדוק.}}, בפועל הרבי נוהג להאריך בבדיקה כמה שעות, ובודק את כל הארונות והמגירות{{מקור}}. אם לא בדק את הבית ורק חיפש אחר הפתיתים, פשוט שלא יצא ידי חובת הבדיקה.

בגמר הבדיקה - מניח השקית, הנוצה והנר שנותר בתוך כף עץ קעורה, מעטף הכל בנייר [אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף], ומהדק על ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו{{הערה|1=מובן שצריך ליזהר שלא להכניס לשקית את הדף ובו הברכה וכו'}}.

מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ הנמצא בכל גבולו שלא מצאו בבדיקה{{הערה|1=אך לא את החמץ שהצניעו לאכילה או לשריפה}}, באמירת: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". בליובאוויטש אין המנהג לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים שונים. ועיקר הביטול הוא בלב, שישים בלבו כל חמץ שברשותו הרי הוא כאילו אינו, ואינו חשוב כלום, והרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. וחשוב שהדברים יהיו מובנים לאומר, ואם אינו יודע פירוש המילים הארמיות יאמר זאת בלשון שהוא מבין. תרגום הדברים בלשון הקודש הוא: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא בערתיו ושלא ידעתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ".

אם אמר נוסח הביטול בלשון שאינו מבין כלל, אך יודע שכוונתו לבטל את החמץ ולהפקירו - יצא ידי חובתו.

אחרי הבדיקה יש לרכז במקום המשומר מילדים וכו' את כל החמץ המיועד לאכילה בערב, למחרתו בבוקר, ליל שבת ושבת בבוקר, מכיון שאם יתפזר החמץ בבית, הבדיקה לא הועילה כלום. ויזהר שלא לאכול יותר חמץ בכל הבית אלא בחדר אחד או פינה אחת, וכל פעם שיאכל חמץ ינער היטב את ה[[בגד|בגדים]] שם, ויזהר במיוחד עם הילדים הקטנים שלא יפזרו חמץ בכל הבית.

את החמץ הנמצא בבדיקה נוהגים לשרוף למחרת בבוקר, ובינתיים צריך להצניעו במקום המשתמר.

==הטעמים לבדיקה==

שני טעמים ישנם לבדיקת חמץ: א. שמא לא יבטל בלב שלם ועל ידי כך יעבור על בל יראה ובל ימצא{{הערה|[[רבינו ניסים]] בתחילת פירושו ל[[מסכת פסחים]] ועוד}}. ב. שמא יבוא לאכול את החמץ (במהלך חג הפסח ולאחריו){{הערה|[[תוספות]] פסחים ד' ב' ע"א דיבור המתחיל "אור לארבעה עשר", [[רבינו ניסים]] שם ועוד}}{{הערה|טעם נוסף ניתן לבדיקה, והוא שהיא משמשת כמין 'תזכורת' לבטל את החמץ (אור זרוע, וחכמת מנוח בתחילת מסכת פסחים), אך טעמים אלו לא מופיעים ב[[שולחן ערוך הרב]]}}. במקרה שלא ביטל את החמץ יש שסוברים{{הערה|[[רש"י]] במסכת פסחים דף ד' עמוד א', ה[[ר"ן]] בפירושו על הרי"ף בתחילת מסכת פסחים. ועוד [[אחרונים]] רבים.}} שבדיקת החמץ הינה מן התורה, מצד חיוב "[[ביעור חמץ|תשביתו]]".

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/657874/ שיעור לפסח עם הרב פרבר: "בדיקת חמץ"]''' {{וידפו}}
*הרב קורנוויץ, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf כניסה במהלך הפסח לבית חברו שלא בדקו בו חמץ]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 280
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/137751 שואלין ודורשין: כמה צריך להתאמץ בבדיקת החמץ?]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/776463/ שיעור בדיני בדיקת חמץ עם הרב ועקנין]''' {{וידפו}}

{{פסח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:איסור חמץ]]

נח סוליש

2023-02-20T17:02:22Z

פיצי:

[[קובץ:נח סוליש.JPG|שמאל|ממוזער|175px|הרב נח סוליש]]
הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל פעילות חב"ד בעיר [[נתניה]], מרצה וסופר מפורסם.

==תולדות חיים==

נולד בשנת תשל"ח להוריו הרב ד"ר ברוך והגב' רבקה רייזל סוליש. אביו שימש כמדען במכון וייצמן, ומנכ"ל פיתוח בחברת ההיטק הישראלית TTR. וחבר מועצת העיר עמנואל.

הרב נח סוליש התגורר עד לחתונתו ב[[עמנואל]], והיה הראשון לייסד בה ולנהל את "[[קעמפ גן ישראל]]".
למד ב[[תלמוד תורה]] בעמנואל, בה הוקפץ 2 כיתות. כך של[[ישיבה קטנה]], [[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] נכנס בגיל 12 טרם התחיל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. [[ישיבה גדולה]] למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בה בלט בשקדנותו ולמדנותו. חבריו מספרים שהוא היה הראשון שמגיע ל[[זאל]] בבוקר, והאחרון לעזוב בלילה. והיות ובתקופת לימודיו בישיבה הצוות היה קטן והיו חסרים [[משיב|משיבים]], הוא היה לכתובת לשאלות ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] במהלך הסדרים.

בשנת [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה המרכזית ב-770]]. והיה ממייסדי [[שיעור גאולה ומשיח|שיעורי גאולה ומשיח]] ב[[770]] ומראשוני מוסרי השיעורים במסגרת זו. לשיעוריו המרתקים שנמסרו ב 770 הגיעו עשרות רבות של משתתפים, ולעיתים אף מאות דבר שהיה חריג לתקופתו.

==הסמכה לרבנות==

היה חביב על [[הרב מארלאוו|הרב יהודה קלמן מרלו]] [[רב]] שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]] [[סמיכה|והוסמך]] על ידו לרבנות. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] [[עיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]].

==יציאה לשליחות==
[[קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ב[[הדלקה מרכזית]] בכיכר העצמאות נתניה]] [[קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בכינוס [[ל"ג בעומר]] מהגדולות בעולם]][[קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|מסיבת חומש לילדי כיתה ב' (בה משתתפים כמעט כל ילדי העיר)]]
בשנת [[תשס"א]] לאחר שירותו הצבאי כרב חטמ"ר הבקעה, יצא לשליחות בנתניה ב[[בית חב"ד]] המרכזי כמנהל פעילות חב"ד בעיר. תחת השליח הראשי לנתניה [[מנחם וולפא|הרב מנחם ולפא]].

שליחות הרבי בנתניה נסקה תחת פיקודו לגבהים והקפים חסרי תקדים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנתניה הינה אחת מהגדולות בארץ ובעולם ובשנה ממוצעת מעל 10,000 ילדים והורים משתתפים בה. מעל 20,000 ילדים משתתפים בפעילות וחוגי יהדות בבתי הספר והגנים בנתניה במהלך השנה, ומאות אלפי תושבי העיר נחשפים לחב"ד במהלך השנה, ב[[סוכות]] האחווה הפרוסות ברחבי העיר, טקסי [[הדלקה מרכזית|הדלקת נרות חנוכה]] המרכזיים מהגדולים בארץ, אוהל ה[[מגילה]], ועוד.

==מרצה וסופר מפורסם==

הרב סוליש הינו מרצה [[התוועדות|ומתוועד]] מבוקש במיוחד. הפופולריות שלו גדולה במיוחד בהתוועדויות בשל זה שהוא משלב במהלכה [[ניגוני חב"ד]] הכובשים את לב המשתתפים.

הוא מרצה מבוקש בכלל, ובמיוחד בנושא [[בית הבחירה]] ו[[שמחה]]. בשל המומחיות שלו בתחום, ובפרט בשל כשרונו המיוחד, לקחת את הנושאים המסובכים ביותר, ולהציגם בצורה מרתקת ובהירה בפני המאזינים.

[[קטגוריה: שלוחים]]
[[קטגוריה: שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה: שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה: אישים בנתניה]]
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]
[[קטגוריה: קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה: יליד שנת תשל"ח]]

נח סוליש

2023-02-20T17:00:44Z

פיצי:

[[קובץ:נח סוליש.JPG|שמאל|ממוזער|175px|הרב נח סוליש]]
הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל פעילות חב"ד בעיר [[נתניה]], מרצה וסופר מפורסם.

==תולדות חיים==

נולד בשנת תשל"ח להוריו הרב ד"ר ברוך והגב' רבקה רייזל סוליש. אביו שימש כמדען במכון וייצמן, ומנכ"ל פיתוח בחברת ההיטק הישראלית TTR. וחבר מועצת העיר עמנואל.

הרב נח סוליש התגורר עד לחתונתו ב[[עמנואל]], והיה הראשון לייסד בה ולנהל את "[[קעמפ גן ישראל]]".
למד ב[[תלמוד תורה]] בעמנואל, בה הוקפץ 2 כיתות. כך של[[ישיבה קטנה]], [[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] נכנס בגיל 12 טרם התחיל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. [[ישיבה גדולה]] למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בה בלט בשקדנותו ולמדנותו. חבריו מספרים שהוא היה הראשון שמגיע ל[[זאל]] בבוקר, והאחרון לעזוב בלילה. והיות ובתקופת לימודיו בישיבה הצוות היה קטן והיו חסרים [[משיב|משיבים]], הוא היה לכתובת לשאלות ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] במהלך הסדרים.

בשנת [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה המרכזית ב-770]]. והיה ממייסדי [[שיעור גאולה ומשיח|שיעורי גאולה ומשיח]] ב[[770]] ומראשוני מוסרי השיעורים במסגרת זו. לשיעוריו המרתקים שנמסרו ב 770 הגיעו עשרות רבות של משתתפים, ולעיתים אף מאות דבר שהיה חריג לתקופתו.

==הסמכה לרבנות==

היה חביב על [[הרב מארלאוו|הרב יהודה קלמן מרלו]] [[רב]] שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]] [[סמיכה|והוסמך]] על ידו לרבנות. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] [[עיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]].

==יציאה לשליחות==
[[קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ב[[הדלקה מרכזית]]]] [[קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בכינוס [[ל"ג בעומר]] מהגדולות בעולם]][[קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בפעילות חב"ד לילדים]]
בשנת [[תשס"א]] לאחר שירותו הצבאי כרב חטמ"ר הבקעה, יצא לשליחות בנתניה ב[[בית חב"ד]] המרכזי כמנהל פעילות חב"ד בעיר. תחת השליח הראשי לנתניה [[מנחם וולפא|הרב מנחם ולפא]].

שליחות הרבי בנתניה נסקה תחת פיקודו לגבהים והקפים חסרי תקדים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנתניה הינה אחת מהגדולות בארץ ובעולם ובשנה ממוצעת מעל 10,000 ילדים והורים משתתפים בה. מעל 20,000 ילדים משתתפים בפעילות וחוגי יהדות בבתי הספר והגנים בנתניה במהלך השנה, ומאות אלפי תושבי העיר נחשפים לחב"ד במהלך השנה, ב[[סוכות]] האחווה הפרוסות ברחבי העיר, טקסי [[הדלקה מרכזית|הדלקת נרות חנוכה]] המרכזיים מהגדולים בארץ, אוהל ה[[מגילה]], ועוד.

==מרצה וסופר מפורסם==

הרב סוליש הינו מרצה [[התוועדות|ומתוועד]] מבוקש במיוחד. הפופולריות שלו גדולה במיוחד בהתוועדויות בשל זה שהוא משלב במהלכה [[ניגוני חב"ד]] הכובשים את לב המשתתפים.

הוא מרצה מבוקש בכלל, ובמיוחד בנושא [[בית הבחירה]] ו[[שמחה]]. בשל המומחיות שלו בתחום, ובפרט בשל כשרונו המיוחד, לקחת את הנושאים המסובכים ביותר, ולהציגם בצורה מרתקת ובהירה בפני המאזינים.

[[קטגוריה: שלוחים]]
[[קטגוריה: שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה: שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה: אישים בנתניה]]
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]
[[קטגוריה: קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה: יליד שנת תשל"ח]]

נח סוליש

2023-02-20T16:58:46Z

פיצי:

[[קובץ:נח סוליש.JPG|שמאל|ממוזער|175px|הרב נח סוליש]]
הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל פעילות חב"ד בעיר [[נתניה]], מרצה וסופר מפורסם.

==תולדות חיים==

נולד בשנת תשל"ח להוריו הרב ד"ר ברוך והגב' רבקה רייזל סוליש. אביו שימש כמדען במכון וייצמן, ומנכ"ל פיתוח בחברת ההיטק הישראלית TTR. וחבר מועצת העיר עמנואל.

הרב נח סוליש התגורר עד לחתונתו ב[[עמנואל]], והיה הראשון לייסד בה ולנהל את "[[קעמפ גן ישראל]]".
למד ב[[תלמוד תורה]] בעמנואל, בה הוקפץ 2 כיתות. כך של[[ישיבה קטנה]], [[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] נכנס בגיל 12 טרם התחיל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. [[ישיבה גדולה]] למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בה בלט בשקדנותו ולמדנותו. חבריו מספרים שהוא היה הראשון שמגיע ל[[זאל]] בבוקר, והאחרון לעזוב בלילה. והיות ובתקופת לימודיו בישיבה הצוות היה קטן והיו חסרים [[משיב|משיבים]], הוא היה לכתובת לשאלות ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] במהלך הסדרים.

בשנת [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה המרכזית ב-770]]. והיה ממייסדי [[שיעור גאולה ומשיח|שיעורי גאולה ומשיח]] ב[[770]] ומראשוני מוסרי השיעורים במסגרת זו. לשיעוריו המרתקים שנמסרו ב 770 הגיעו עשרות רבות של משתתפים, ולעיתים אף מאות דבר שהיה חריג לתקופתו.

==הסמכה לרבנות==

היה חביב על [[הרב מארלאוו|הרב יהודה קלמן מרלו]] [[רב]] שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]] [[סמיכה|והוסמך]] על ידו לרבנות. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] [[עיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]].

==יציאה לשליחות==
[[קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ב[[הדלקה מרכזית]]]] [[קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בכינוס [[ל"ג בעומר]]]][[קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בפעילות חב"ד לילדים]]
בשנת [[תשס"א]] לאחר שירותו הצבאי כרב חטמ"ר הבקעה, יצא לשליחות בנתניה ב[[בית חב"ד]] המרכזי כמנהל פעילות חב"ד בעיר. תחת השליח הראשי לנתניה [[מנחם וולפא|הרב מנחם ולפא]].

שליחות הרבי בנתניה נסקה תחת פיקודו לגבהים והקפים חסרי תקדים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנתניה הינה אחת מהגדולות בארץ ובעולם ובשנה ממוצעת מעל 10,000 ילדים והורים משתתפים בה. מעל 20,000 ילדים משתתפים בפעילות וחוגי יהדות בבתי הספר והגנים בנתניה במהלך השנה, ומאות אלפי תושבי העיר נחשפים לחב"ד במהלך השנה, ב[[סוכות]] האחווה הפרוסות ברחבי העיר, טקסי [[הדלקה מרכזית|הדלקת נרות חנוכה]] המרכזיים מהגדולים בארץ, אוהל ה[[מגילה]], ועוד.

==מרצה וסופר מפורסם==

הרב סוליש הינו מרצה [[התוועדות|ומתוועד]] מבוקש במיוחד. הפופולריות שלו גדולה במיוחד בהתוועדויות בשל זה שהוא משלב במהלכה [[ניגוני חב"ד]] הכובשים את לב המשתתפים.

הוא מרצה מבוקש בכלל, ובמיוחד בנושא [[בית הבחירה]] ו[[שמחה]]. בשל המומחיות שלו בתחום, ובפרט בשל כשרונו המיוחד, לקחת את הנושאים המסובכים ביותר, ולהציגם בצורה מרתקת ובהירה בפני המאזינים.

[[קטגוריה: שלוחים]]
[[קטגוריה: שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה: שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה: אישים בנתניה]]
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]
[[קטגוריה: קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה: יליד שנת תשל"ח]]

נח סוליש

2023-02-20T16:58:24Z

פיצי:

[[קובץ:נח סוליש.JPG|שמאל|ממוזער|175px|הרב נח סוליש]]
הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל פעילות חב"ד בעיר [[נתניה]], מרצה וסופר מפורסם.

==תולדות חיים==

נולד בשנת תשל"ח להוריו הרב ד"ר ברוך והגב' רבקה רייזל סוליש. אביו שימש כמדען במכון וייצמן, ומנכ''ל פיתוח בחברת ההיטק הישראלית TTR. וחבר מועצת העיר עמנואל.

הרב נח סוליש התגורר עד לחתונתו ב[[עמנואל]], והיה הראשון לייסד בה ולנהל את "[[קעמפ גן ישראל]]".
למד ב[[תלמוד תורה]] בעמנואל, בה הוקפץ 2 כיתות. כך של[[ישיבה קטנה]], [[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] נכנס בגיל 12 טרם התחיל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. [[ישיבה גדולה]] למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בה בלט בשקדנותו ולמדנותו. חבריו מספרים שהוא היה הראשון שמגיע ל[[זאל]] בבוקר, והאחרון לעזוב בלילה. והיות ובתקופת לימודיו בישיבה הצוות היה קטן והיו חסרים [[משיב|משיבים]], הוא היה לכתובת לשאלות ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] במהלך הסדרים.

בשנת [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה המרכזית ב-770]]. והיה ממייסדי [[שיעור גאולה ומשיח|שיעורי גאולה ומשיח]] ב[[770]] ומראשוני מוסרי השיעורים במסגרת זו. לשיעוריו המרתקים שנמסרו ב 770 הגיעו עשרות רבות של משתתפים, ולעיתים אף מאות דבר שהיה חריג לתקופתו.

==הסמכה לרבנות==

היה חביב על [[הרב מארלאוו|הרב יהודה קלמן מרלו]] [[רב]] שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]] [[סמיכה|והוסמך]] על ידו לרבנות. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] [[עיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]].

==יציאה לשליחות==
[[קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ב[[הדלקה מרכזית]]]] [[קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בכינוס [[ל"ג בעומר]]]][[קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בפעילות חב"ד לילדים]]
בשנת [[תשס"א]] לאחר שירותו הצבאי כרב חטמ"ר הבקעה, יצא לשליחות בנתניה ב[[בית חב"ד]] המרכזי כמנהל פעילות חב"ד בעיר. תחת השליח הראשי לנתניה [[מנחם וולפא|הרב מנחם ולפא]].

שליחות הרבי בנתניה נסקה תחת פיקודו לגבהים והקפים חסרי תקדים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנתניה הינה אחת מהגדולות בארץ ובעולם ובשנה ממוצעת מעל 10,000 ילדים והורים משתתפים בה. מעל 20,000 ילדים משתתפים בפעילות וחוגי יהדות בבתי הספר והגנים בנתניה במהלך השנה, ומאות אלפי תושבי העיר נחשפים לחב"ד במהלך השנה, ב[[סוכות]] האחווה הפרוסות ברחבי העיר, טקסי [[הדלקה מרכזית|הדלקת נרות חנוכה]] המרכזיים מהגדולים בארץ, אוהל ה[[מגילה]], ועוד.

==מרצה וסופר מפורסם==

הרב סוליש הינו מרצה [[התוועדות|ומתוועד]] מבוקש במיוחד. הפופולריות שלו גדולה במיוחד בהתוועדויות בשל זה שהוא משלב במהלכה [[ניגוני חב"ד]] הכובשים את לב המשתתפים.

הוא מרצה מבוקש בכלל, ובמיוחד בנושא [[בית הבחירה]] ו[[שמחה]]. בשל המומחיות שלו בתחום, ובפרט בשל כשרונו המיוחד, לקחת את הנושאים המסובכים ביותר, ולהציגם בצורה מרתקת ובהירה בפני המאזינים.

[[קטגוריה: שלוחים]]
[[קטגוריה: שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה: שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה: אישים בנתניה]]
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]
[[קטגוריה: קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה: יליד שנת תשל"ח]]

נח סוליש

2023-02-20T16:58:16Z

פיצי:

[[קובץ:נח סוליש.JPG|שמאל|ממוזער|175px|הרב נח סוליש]]
הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל פעילות חב"ד בעיר [[נתניה]], מרצה וסופר מפורסם.

==תולדות חיים==

נולד בשנת תשל"ח להוריו הרב ד''ר ברוך והגב' רבקה רייזל סוליש. אביו שימש כמדען במכון וייצמן, ומנכ''ל פיתוח בחברת ההיטק הישראלית TTR. וחבר מועצת העיר עמנואל.

הרב נח סוליש התגורר עד לחתונתו ב[[עמנואל]], והיה הראשון לייסד בה ולנהל את "[[קעמפ גן ישראל]]".
למד ב[[תלמוד תורה]] בעמנואל, בה הוקפץ 2 כיתות. כך של[[ישיבה קטנה]], [[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] נכנס בגיל 12 טרם התחיל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. [[ישיבה גדולה]] למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בה בלט בשקדנותו ולמדנותו. חבריו מספרים שהוא היה הראשון שמגיע ל[[זאל]] בבוקר, והאחרון לעזוב בלילה. והיות ובתקופת לימודיו בישיבה הצוות היה קטן והיו חסרים [[משיב|משיבים]], הוא היה לכתובת לשאלות ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] במהלך הסדרים.

בשנת [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה המרכזית ב-770]]. והיה ממייסדי [[שיעור גאולה ומשיח|שיעורי גאולה ומשיח]] ב[[770]] ומראשוני מוסרי השיעורים במסגרת זו. לשיעוריו המרתקים שנמסרו ב 770 הגיעו עשרות רבות של משתתפים, ולעיתים אף מאות דבר שהיה חריג לתקופתו.

==הסמכה לרבנות==

היה חביב על [[הרב מארלאוו|הרב יהודה קלמן מרלו]] [[רב]] שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]] [[סמיכה|והוסמך]] על ידו לרבנות. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] [[עיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]].

==יציאה לשליחות==
[[קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ב[[הדלקה מרכזית]]]] [[קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בכינוס [[ל"ג בעומר]]]][[קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בפעילות חב"ד לילדים]]
בשנת [[תשס"א]] לאחר שירותו הצבאי כרב חטמ"ר הבקעה, יצא לשליחות בנתניה ב[[בית חב"ד]] המרכזי כמנהל פעילות חב"ד בעיר. תחת השליח הראשי לנתניה [[מנחם וולפא|הרב מנחם ולפא]].

שליחות הרבי בנתניה נסקה תחת פיקודו לגבהים והקפים חסרי תקדים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנתניה הינה אחת מהגדולות בארץ ובעולם ובשנה ממוצעת מעל 10,000 ילדים והורים משתתפים בה. מעל 20,000 ילדים משתתפים בפעילות וחוגי יהדות בבתי הספר והגנים בנתניה במהלך השנה, ומאות אלפי תושבי העיר נחשפים לחב"ד במהלך השנה, ב[[סוכות]] האחווה הפרוסות ברחבי העיר, טקסי [[הדלקה מרכזית|הדלקת נרות חנוכה]] המרכזיים מהגדולים בארץ, אוהל ה[[מגילה]], ועוד.

==מרצה וסופר מפורסם==

הרב סוליש הינו מרצה [[התוועדות|ומתוועד]] מבוקש במיוחד. הפופולריות שלו גדולה במיוחד בהתוועדויות בשל זה שהוא משלב במהלכה [[ניגוני חב"ד]] הכובשים את לב המשתתפים.

הוא מרצה מבוקש בכלל, ובמיוחד בנושא [[בית הבחירה]] ו[[שמחה]]. בשל המומחיות שלו בתחום, ובפרט בשל כשרונו המיוחד, לקחת את הנושאים המסובכים ביותר, ולהציגם בצורה מרתקת ובהירה בפני המאזינים.

[[קטגוריה: שלוחים]]
[[קטגוריה: שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה: שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה: אישים בנתניה]]
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]
[[קטגוריה: קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה: יליד שנת תשל"ח]]

נח סוליש

2023-02-20T16:57:39Z

פיצי: יצירת דף עם התוכן "הרב נח סוליש הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת תשל"ח, 1977) הינו [..."

[[קובץ:נח סוליש.JPG|שמאל|ממוזער|175px|הרב נח סוליש]]
הרב '''נח סוליש''' (יליד שנת [[תשל"ח]], 1977) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל פעילות חב''ד בעיר [[נתניה]], מרצה וסופר מפורסם.

==תולדות חיים==

נולד בשנת תשל"ח להוריו הרב ד''ר ברוך והגב' רבקה רייזל סוליש. אביו שימש כמדען במכון וייצמן, ומנכ''ל פיתוח בחברת ההיטק הישראלית TTR. וחבר מועצת העיר עמנואל.

הרב נח סוליש התגורר עד לחתונתו ב[[עמנואל]], והיה הראשון לייסד בה ולנהל את "[[קעמפ גן ישראל]]".
למד ב[[תלמוד תורה]] בעמנואל, בה הוקפץ 2 כיתות. כך של[[ישיבה קטנה]], [[ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]] נכנס בגיל 12 טרם התחיל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. [[ישיבה גדולה]] למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בה בלט בשקדנותו ולמדנותו. חבריו מספרים שהוא היה הראשון שמגיע ל[[זאל]] בבוקר, והאחרון לעזוב בלילה. והיות ובתקופת לימודיו בישיבה הצוות היה קטן והיו חסרים [[משיב|משיבים]], הוא היה לכתובת לשאלות ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] במהלך הסדרים.

בשנת [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה המרכזית ב-770]]. והיה ממייסדי [[שיעור גאולה ומשיח|שיעורי גאולה ומשיח]] ב[[770]] ומראשוני מוסרי השיעורים במסגרת זו. לשיעוריו המרתקים שנמסרו ב 770 הגיעו עשרות רבות של משתתפים, ולעיתים אף מאות דבר שהיה חריג לתקופתו.

==הסמכה לרבנות==

היה חביב על [[הרב מארלאוו|הרב יהודה קלמן מרלו]] [[רב]] שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]] [[סמיכה|והוסמך]] על ידו לרבנות. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק]] [[עיר העתיקה|בעיר העתיקה בירושלים]].

==יציאה לשליחות==
[[קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ב[[הדלקה מרכזית]]]] [[קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בכינוס [[ל"ג בעומר]]]][[קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG|שמאל|ממוזער|150px|בפעילות חב"ד לילדים]]
בשנת [[תשס"א]] לאחר שירותו הצבאי כרב חטמ"ר הבקעה, יצא לשליחות בנתניה ב[[בית חב"ד]] המרכזי כמנהל פעילות חב"ד בעיר. תחת השליח הראשי לנתניה [[מנחם וולפא|הרב מנחם ולפא]].

שליחות הרבי בנתניה נסקה תחת פיקודו לגבהים והקפים חסרי תקדים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנתניה הינה אחת מהגדולות בארץ ובעולם ובשנה ממוצעת מעל 10,000 ילדים והורים משתתפים בה. מעל 20,000 ילדים משתתפים בפעילות וחוגי יהדות בבתי הספר והגנים בנתניה במהלך השנה, ומאות אלפי תושבי העיר נחשפים לחב"ד במהלך השנה, ב[[סוכות]] האחווה הפרוסות ברחבי העיר, טקסי [[הדלקה מרכזית|הדלקת נרות חנוכה]] המרכזיים מהגדולים בארץ, אוהל ה[[מגילה]], ועוד.

==מרצה וסופר מפורסם==

הרב סוליש הינו מרצה [[התוועדות|ומתוועד]] מבוקש במיוחד. הפופולריות שלו גדולה במיוחד בהתוועדויות בשל זה שהוא משלב במהלכה [[ניגוני חב"ד]] הכובשים את לב המשתתפים.

הוא מרצה מבוקש בכלל, ובמיוחד בנושא [[בית הבחירה]] ו[[שמחה]]. בשל המומחיות שלו בתחום, ובפרט בשל כשרונו המיוחד, לקחת את הנושאים המסובכים ביותר, ולהציגם בצורה מרתקת ובהירה בפני המאזינים.

[[קטגוריה: שלוחים]]
[[קטגוריה: שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה: שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה: אישים בנתניה]]
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל"צ]]
[[קטגוריה: קבוצה תשנ"ז]]
[[קטגוריה: יליד שנת תשל"ח]]

קובץ:פעילות חב"ד נתניה.JPG

2023-02-20T16:55:45Z

פיצי:

קובץ:נח סוליש ל"ג בעומר.JPG

2023-02-20T16:52:46Z

פיצי:

קובץ:נח סוליש חנוכה.jpg

2023-02-20T16:50:31Z

פיצי:

קובץ:נח סוליש.JPG

2023-02-20T16:44:45Z

פיצי:

נקודה קו שטח

2022-10-16T01:22:48Z

פיצי:

{{סדר ההשתלשלות}}
{{מפנה|נקודה קו שטח|נקודה}}
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור ב[[סדר השתלשלות]] מ[[העלם העצמי]] של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]].

ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}.

==ביאור המושג==
כאשר צריכה להיות המשכה והשפעה חדשה, שאצל המקבל אין מאומה וצריך ליצור אצלו יש מאין, אופן ההמשכה הוא בשלושה שלבים כלליים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים קפה, א], ובהנסמן בהערות שם.}}:

השלב הראשון הוא עצם הרצון של המשפיע לצמצם את עצמו ולהשפיע למקבל. אף שעדיין אין כאן כל השפעה, בצמצום הזה מונח כל מה שיתפשט ויומשך ויושפע לאחר מכן. פעולה זו היא בעיקר אצל המשפיע, והיא נמשלת לנקודה כי ההשפעה עדיין בהעלם ואין לה כל התפשטות.

השלב השני הוא ההמשכה למקבל, אף שזו עדיין פעולה מצד המשפיע, היא כבר מגיעה אל המקבל. פעולה זו נמשלת לקו, והיא מוכרחת היות וכל השפעה שיש בה ציור פרטים מורכבת וכלולה מקווים, אם כי 'קו' אמיתי (בשונה מ[[קו וחוט|חוט]]) הוא רק מושג מופשט שעדיין לו אחיזה, היות ואין לו מימדים וממשות.

השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה.

===נקודה===
הצורך בנקודה היא, כאשר המשפיע חפץ להשפיע, אך האור אינו בערך לזולת, מכיון שלעולם אי אפשר שהזולת יתפוס בפנימיות של הדבר כמו שהוא, אלא רק בחיצוניות של הדבר, ואצל המשפיע מאיר פנימיות האור. על כן מוכרח הוא לצמצם את האור בתוך נקודה קצרה. אמנם גם נקודה קצרה זו אינה אלא מחיצוניות האור, החלק השייך להסביר ולהוריד אל מציאות נפרדת ממציאות האור. אלא שבכדי שיוכל לצמצם את חיצוניות האור בנקודה קצרה, הוצרך לסלק קודם את פנימיות האור.

בנקודה זו מוצאים אנו שני קצוות הפכיים: מצד אחד מטרתו של הנקודה היא לצמצם את האור, שלא יאיר ויורגש כל מהותו האמיתית. מצד שני, מנקודה זו נמשך אחר כך הקו, וענין הקו הוא גילוי אל הזולת. הדבר שמאפשר שני הפכים אלו, הוא אכן רק משום שכל מטרת הצמצום לכתחילה היתה בשביל שהאור יוכל להגיע למציאות של זולת, ואם כן ההעלם והגילוי אינם הפכים, אלא יחד משיגים מטרה אחת (משא"כ נקודה סתם, שענינה להעלים, שאז אכן אינו שייך שיהיה ממנה גם גילוי, כיון שזהו היפך מהותה){{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפה.}}.

===קו===
בקו האור אינו משתנה עדיין, ונשאר באותה מדריגה כפי שהיה כלול בנקודה. אמנם ציור הקו הוא שמתארך מלמעלה למטה, אך אין זה מורה על השתנות האור בין מדריגה של מעלה למדריגה של מטה, אלא חלוקה זו פרטים ומדריגות של מעלה ומטה היו כבר כלולים בנקודה, והקו רק מפרטם. על כן הקו אינו קו אחד ארוך, אלא הוא קו העשוי מנקודות, כיון שענינו לגלות את הנקודות הפרטיות שהיו כלולות בנקודה האחת. אך אין זה שישנו אור אחד שמשתנה ע"י הקו{{הערה|שם.}}.

===נקודה קו שטח - למלעלה===

שלש שלבים אלו בהשפעה, נמצאים גם ב[[השתלשלות העולמות]], וישנם שני אופנים שונים כיצד למוצאם:

* הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}.

*הנקודה היא [[רשימו|נקודת הרשימו]], הקו הוא [[אור הקו]] שנמשך מנקודה זו להאיר את כל סדר ההשתלשלות, והשטח הם ה[[כלים|כלים דאצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפו.}}.

==באותיות שם הוי'==
האות הראשונה בשם הוי' היא האות יו"ד, שהיא במילואה רומזת לגילוי באופן של נקודה-קו-שטח:

*'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}.
*'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1=במקומות אחרים בחסידות מוסבר באופן שונה, שהקו הוא אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה (סה"מ תרנ"ב ע' צז ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/24/219.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ג]).}}.
*'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום.

בדומה לביטוי של נקודה-קו-שטח באות יו"ד עצמה, כך הוא גם בשם הוי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/151a.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בשלח קנא, א].}}:
*יו"ד - צמצום האור מהמשפיע למקבל
*(ה"א ראשונה - ההתפשטות בעצמות המשפיע שיהיה כפי הצריך לבוא אל המקבל)
*וא"ו - ההמשכה למקבל
*ה"א אחרונה - התיישבות השפע בכלי המקבל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150c.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם קנ, ג].}}.

==מושגים מקבילים==
===נקודה ספירות פרצוף===
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים שמות קפה, א].}}.

===עקודים נקודים ברודים===
בחינות אלו מקבילות לעולמות [[עקודים נקודים ברודים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/2/3/65d.htm סה, ד].}}.

===לארקא לאמשכא לאנהרא===
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, ובנוגע לכך משתמש הזוהר בג' הלשונות: "לארקא ולאמשכא ולאנהרא", להוריק, להמשיך ולהאיר.

[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}.

==בעבודת השם==
המשמעות של מושגים אלו בעבודת השם, היא בלבושי הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]].

בפרטיות יותר:
*'''נקודה''' - [[כוונת המצוות]], שעיקרה במחשבה
*'''קו''' - [[עבודת התפילה]] המחברת את כוונת המצוות עם המעשה בפועל, שעיקרה בדיבור
*'''שטח''' - קיום המצוות, שעיקרו במעשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/13/127.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ג].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השתלשלות העולמות]]

נקודה קו שטח

2022-10-16T01:21:13Z

פיצי:

{{סדר ההשתלשלות}}
{{מפנה|נקודה קו שטח|נקודה}}
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור ב[[סדר השתלשלות]] מ[[העלם העצמי]] של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]].

ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל{{הערה|לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.}}.

==ביאור המושג==
כאשר צריכה להיות המשכה והשפעה חדשה, שאצל המקבל אין מאומה וצריך ליצור אצלו יש מאין, אופן ההמשכה הוא בשלושה שלבים כלליים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים קפה, א], ובהנסמן בהערות שם.}}:

השלב הראשון הוא עצם הרצון של המשפיע לצמצם את עצמו ולהשפיע למקבל. אף שעדיין אין כאן כל השפעה, בצמצום הזה מונח כל מה שיתפשט ויומשך ויושפע לאחר מכן. פעולה זו היא בעיקר אצל המשפיע, והיא נמשלת לנקודה כי ההשפעה עדיין בהעלם ואין לה כל התפשטות.

השלב השני הוא ההמשכה למקבל, אף שזו עדיין פעולה מצד המשפיע, היא כבר מגיעה אל המקבל. פעולה זו נמשלת לקו, והיא מוכרחת היות וכל השפעה שיש בה ציור פרטים מורכבת וכלולה מקווים, אם כי 'קו' אמיתי (בשונה מ[[קו וחוט|חוט]]) הוא רק מושג מופשט שעדיין לו אחיזה, היות ואין לו מימדים וממשות.

השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה.

===נקודה===
הצורך בנקודה היא, כאשר המשפיע חפץ להשפיע, אך האור אינו בערך לזולת, מכיון שלעולם אי אפשר שהזולת יתפוס בפנימיות של הדבר כמו שהוא, אלא רק בחיצוניות של הדבר, ואצל המשפיע מאיר פנימיות האור. על כן מוכרח הוא לצמצם את האור בתוך נקודה קצרה. אמנם גם נקודה קצרה זו אינה אלא מחיצוניות האור, החלק השייך להסביר ולהוריד אל מציאות נפרדת ממציאות האור. אלא שבכדי שיוכל לצמצם את חיצוניות האור בנקודה קצרה, הוצרך לסלק קודם את פנימיות האור.

בנקודה זו מוצאים אנו שני קצוות הפכיים: מצד אחד מטרתו של הנקודה היא לצמצם את האור, שלא יאיר ויורגש כל מהותו האמיתית. מצד שני, מנקודה זו נמשך אחר כך הקו, וענין הקו הוא גילוי אל הזולת. הדבר שמאפשר שני הפכים אלו, הוא אכן רק משום שכל מטרת הצמצום לכתחילה היתה בשביל שהאור יוכל להגיע למציאות של זולת, ואם כן ההעלם והגילוי אינם הפכים, אלא יחד משיגים מטרה אחת (משא"כ נקודה סתם, שענינה להעלים, שאז אכן אינו שייך שיהיה ממנה גם גילוי, כיון שזהו היפך מהותה).

===קו===
בקו האור אינו משתנה עדיין, ונשאר באותה מדריגה כפי שהיה כלול בנקודה. אמנם ציור הקו הוא שמתארך מלמעלה למטה, אך אין זה מורה על השתנות האור בין מדריגה של מעלה למדריגה של מטה, אלא חלוקה זו פרטים ומדריגות של מעלה ומטה היו כבר כלולים בנקודה, והקו רק מפרטם. על כן הקו אינו קו אחד ארוך, אלא הוא קו העשוי מנקודות, כיון שענינו לגלות את הנקודות הפרטיות שהיו כלולות בנקודה האחת. אך אין זה שישנו אור אחד שמשתנה ע"י הקו.

===נקודה קו שטח - למלעלה===

שלש שלבים אלו בהשפעה, נמצאים גם ב[[השתלשלות העולמות]], וישנם שני אופנים שונים כיצד למוצאם:

* הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}.

*הנקודה היא [[רשימו|נקודת הרשימו]], הקו הוא [[אור הקו]] שנמשך מנקודה זו להאיר את כל סדר ההשתלשלות, והשטח הם ה[[כלים|כלים דאצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפו.}}.

==באותיות שם הוי'==
האות הראשונה בשם הוי' היא האות יו"ד, שהיא במילואה רומזת לגילוי באופן של נקודה-קו-שטח:

*'''נקודה''' - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/3/1/187b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בראשית קפז, ב].}}, (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150b.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם, קנ, ב].}}.
*'''קו''' - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות{{הערה|1=במקומות אחרים בחסידות מוסבר באופן שונה, שהקו הוא אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה (סה"מ תרנ"ב ע' צז ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/24/219.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ג]).}}.
*'''שטח''' - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום.

בדומה לביטוי של נקודה-קו-שטח באות יו"ד עצמה, כך הוא גם בשם הוי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/151a.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 תורת חיים בשלח קנא, א].}}:
*יו"ד - צמצום האור מהמשפיע למקבל
*(ה"א ראשונה - ההתפשטות בעצמות המשפיע שיהיה כפי הצריך לבוא אל המקבל)
*וא"ו - ההמשכה למקבל
*ה"א אחרונה - התיישבות השפע בכלי המקבל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/5/150c.htm?q=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94 שם קנ, ג].}}.

==מושגים מקבילים==
===נקודה ספירות פרצוף===
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים שמות קפה, א].}}.

===עקודים נקודים ברודים===
בחינות אלו מקבילות לעולמות [[עקודים נקודים ברודים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/2/3/65d.htm סה, ד].}}.

===לארקא לאמשכא לאנהרא===
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ריש פרשת עקב.}} מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים{{הערה|בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".}}, ובנוגע לכך משתמש הזוהר בג' הלשונות: "לארקא ולאמשכא ולאנהרא", להוריק, להמשיך ולהאיר.

[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}.

==בעבודת השם==
המשמעות של מושגים אלו בעבודת השם, היא בלבושי הנפש [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]].

בפרטיות יותר:
*'''נקודה''' - [[כוונת המצוות]], שעיקרה במחשבה
*'''קו''' - [[עבודת התפילה]] המחברת את כוונת המצוות עם המעשה בפועל, שעיקרה בדיבור
*'''שטח''' - קיום המצוות, שעיקרו במעשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/13/127.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ג].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השתלשלות העולמות]]

יהושע חנא לאופר

2022-10-16T00:29:59Z

פיצי:

{{מפנה|יהושע לאופר|חבר קהילת חב"ד בבני ברק|יעקב יהושע לאופר}}
הרב '''יהושע חנא לאופר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא שליח ראשי של הרבי במדינת רוד איילנד, ומנהל בית חב"ד ומוסדות חב"ד במדינה, ומערך הפעילות בעיר הבירה פרובידנס.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ט]] לאביו ולאמו מרת פייגא ציפה לאופר. הן אביו והן אמו שרדו בניסים את מאורעות [[השואה]] כנערים מבוגרים, ולאחר סיום המלחמה הגיעו לאותו מחנה עקורים שהוקמו על ידי צבאות ארצות הברית במינכן שבגרמניה, שם הפגישו ביניהם והם התחתנו, ושם גם נולד.

בהמשך עלו הוריו לארצות הברית והתיישבו בברוקלין, וכשהגיע לגיל ישיבה השפיע הרב [[מיכאל טייטלבוים]] על הוריו שישלחו אותו לישיבת חב"ד, והוא נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים שפעלה בפינת הרחובות בדפורד-דין, בהמשך נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם הפך לחסיד חב"ד במלוא מובן המילה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מיכלא בת ר' יהודה גרוסבוים, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ולמד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].

בשנת תשל"ד שימש בשליחות הרבי בטרנטה, ובשנת [[תשל"ט]] יצא לפעול בשליחות הרבי ברוד איילנד, שהינה המדינה הקטנה ביותר מבין המדינות בארצות הברית, שם הסתייע בחסיד ר' [[משה דרייזין]] שקבע בעיר את מגוריו כבר שנים רבות קודם לכן ושימש כרב קהילה והיה דמות בעל השפעה בקרב יהודי הער.

עם הגעתו למקום החל בהקמת מערך שיעורי תורה, מחנה קיץ לילדים, תכנית לימודי יהדות מיוחדת לסטודנטים, מרכז יהדות, ועוד.

לאורך השנים הביא תחתיו זוגות שלוחים נוספים, המפעילים נכון לשנת [[תשפ"ב]] כשבעה מרכזים שונים ברחבי רוד איילנד.

==משפחתו==
*אחיו, ר' מרדכי (מוט'ל) לאופר - קראון הייטס
*אחיו, ר' פסח לאופר - קראון הייטס
*אחותו, מרת נעמה וולסוב - שלוחי הרבי בשרון, מסצ'וסטס
*בנו, הרב הלל אהרון לאופר
*בנו, הרב יוסף יצחק לאופר - מנהל מרכז 'חי סנטר', ווסט ביי, וורוויק
*בנו, הרב מנחם מענדל לאופר - מנהל בית חב"ד קולג' היל
*בנו, הרב גרשון לאופר - [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב משה לאופר - [[פלורידה]]
*בנו, הרב שניאור זלמן לאופר - [[מונסי]]
*בנו, הרב אריה לאופר - שליח הרבי בלינקולן, רוד איילנד
*בתו מרת גאלדע רעכיל - נפטרה בצעירותה{{הערה|הלוייתה עברה ליד 770 בה' טבת תשנ"ב.}}

==קישורים חיצוניים==
*[www.chabadriprovidence.com/ אתר בית חב"ד בהנהלתו]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לאופר, יהושע חנא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

ישיבת אהלי תורה קראון הייטס

2022-10-16T00:24:04Z

פיצי:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
{{ישיבה|
|שם=אהלי תורה
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קראון הייטס]]
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
| משפיע כללי=הרב [[שלום דובער קארף]]
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

==הסטוריית הישיבה==
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]].

==יחס הרבי לישיבה==
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

==הוצאה לאור==
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '[[אהלי תורה]]'.

==מבני הישיבה==

הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.

==ועד הישיבה==

בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.
*הרב [[יוסף חיים רוזנפלד]] (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]).
*הרב שלום דובער רוזנפלד
*הרב שמואל ברוק
*הרב זלמן חן
*הרב שלום רבקין

{{להשלים}}

==צוות הישיבה==
===ישיבה קטנה===
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי [[אהלי תורה]]
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]
*הרב משה הלפרין - ר"מ
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]
*הרב מענדל שניאור - ר"מ
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב
*הרב פרץ קפלן - ר"מ
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - משפיע
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]
*הרב ניסים לגזיאל - משפיע
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]
*הרב יצחק פרוס - משפיע
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]]

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו בתשפ"א
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] - משיב ב770
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])

===ישיבה גדולה===
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי אהלי תורה
;שיעור א-ב:
*הרב ניסן דייטש - מנהל
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
*הרב משה טייטלבוים - משפיע
*הרב [[ישראל נח רייטשיק]] - משפיע
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל טוביה קליין - [[ר"מ]]
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
;שיעור ד:
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
*הרב שלום וויגלער - משיב

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] - משפיע (עד פטירתו בשנת [[תשנ"ח]]).
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ב]]).

==ראו גם==
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.OholeiTorah.com האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

ישיבת אהלי תורה קראון הייטס

2022-10-16T00:23:13Z

פיצי:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
{{ישיבה|
|שם=אהלי תורה
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
|תאריך יסוד=[[תשט"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קראון הייטס]]
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
| משפיע כללי=הרב [[שלום דובער קארף]]
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
|מספר תלמידים=300 (ישי"ג)
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

==הסטוריית הישיבה==
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]].

==יחס הרבי לישיבה==
המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

==הוצאה לאור==
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '[[אהלי תורה]]'.

==מבני הישיבה==

הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ"ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.

==ועד הישיבה==

בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.
*הרב [[יוסף חיים רוזנפלד]] (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]).
*הרב שלום דובער רוזנפלד
*הרב שמואל ברוק
*הרב זלמן חן
*הרב שלום רבקין

{{להשלים}}

==צוות הישיבה==
===ישיבה קטנה===
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי [[אהלי תורה]]
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]
*הרב משה הלפרין - ר"מ
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]
*הרב מענדל שניאור - ר"מ
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב
*הרב פרץ קפלן - ר"מ
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - משפיע
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]
*הרב ניסים לגזיאל - משפיע
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]
*הרב יצחק פרוס - משפיע
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]]

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו בתשפ"א
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] - משיב ב770
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])

===ישיבה גדולה===
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי אהלי תורה
;שיעור א-ב:
*הרב ניסן דייטש - מנהל
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
*הרב משה טייטלבוים-משפיע
*הרב [[ישראל נח רייטשיק]] - משפיע
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל טוביה קליין-[[ר"מ]]
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
*הרב מנחם מענדל ברונר-משיב
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
;שיעור ד:
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - משגיח ראשי לחסידות.
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
*הרב שלום וויגלער - משיב

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] - משפיע (עד פטירתו בשנת [[תשנ"ח]]).
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ב]]).

==ראו גם==
*[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.OholeiTorah.com האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

מוסדות אהלי תורה קראון הייטס

2022-10-16T00:07:53Z

פיצי:

{{מפנה|אהלי תורה}}
[[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסדות]]
'''מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם''' הממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת [[תשט"ו]], המוסדות מונים [[ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבות]], [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]], וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

==היסטוריה==
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך ה[[חב"ד|חב"דיים]] ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.

בעקבות שיחה זו הקים ר' [[מיכאל טייטלבוים]] בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.

כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל[[770]], בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של [[קראון הייטס]]. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי, שימש את התלמידים הלומדים ב[[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|'ישיבה קטנה']] אשר בראשה עמד הרב [[זושא וילהלם]] (עד כשנה לפני פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.

כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] (עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] להיות אחראי על כך.

חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.

לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות ל[[בית חיינו]], וגם פנימיה לבחורים.

למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.

==התלמוד תורה==
[[קובץ:מבנה חיידר אהלי מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה התלמוד תורה]]
{{ערך מורחב|תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)}}
תלמוד תורה '''אהלי תורה אהלי מנחם''' נוסד בשנת [[תשט"ו]] בידי קבוצת הורים שחפצה שבניהם ילמדו לימודי קודש ללא לימודי חול. רצון זה היה בעקבות שיחתו של הרבי{{הערה|שמחת תורה תשט"ו}} שבה אמר שכל ילד יהודי צריך ללמוד לימודי קודש בלבד ללא ערבוב של לימודי חול.

המוסד החל את דרכו עם שלושה ילדים בלבד. אך ברבות השנים תפס התלמוד תורה את מרכזיותו של [[ליובאוויטשער ישיבה]] ובכך נהפך [[חיידר אהלי תורה]] ל[[תלמוד תורה]] הגדול והמרכזי ב[[קראון הייטס|שכונה]]. וכיום לומדים בו למעלה מ800 תלמידים הלומדים בכיתות מרווחות ובמבנה ענק ומרשים.

במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מ[[אנ"ש]] את שמחותיהם.

==ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס}}
ישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה]] היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300 [[תמים|תמימים]].

הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ו]], הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.

==צוות המוסד==
===הישיבה גדולה===
*הרב [[שלמה קפלן]] - ראש הישיבה
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב אלחנן לשס - [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני
*הרב ניסן דייטש - מנהל שיעור א-ב
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - משפיע.
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - משפיע.
*הרב שמואל שור - משפיע.
*הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - ר"מ.
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - ר"מ.
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - ר"מ.
*הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
*הרב שלמה הורביץ - ר"מ
* הרב שמואל קליין - ר"מ
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד - [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש הישיבה (עד פטירתו - [[תש"פ]]).
*הרב [[פנחס קארף|רפאל פנחס קארף]] - [[משפיע]] (עד פטירתו - [[תשפ"א]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]
*הרב [[אהרן ליב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה ליב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר

===התלמוד תורה והגנים===
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

מוסדות אהלי תורה קראון הייטס

2022-10-16T00:06:47Z

פיצי:

{{מפנה|אהלי תורה}}
[[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסדות]]
'''מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם''' הממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת [[תשט"ו]], המוסדות מונים [[ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבות]], [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]], וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

==היסטוריה==
רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך ה[[חב"ד|חב"דיים]] ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.

בעקבות שיחה זו הקים ר' [[מיכאל טייטלבוים]] בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.

כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל[[770]], בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של [[קראון הייטס]]. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי ושימש את התלמידים הלומדים ב[[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|'ישיבה קטנה']] אשר בראשה עמד הרב [[זושא וילהלם]] (עד כשנה לפני פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.

כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] (עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] להיות אחראי על כך.

חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.

לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות ל[[בית חיינו]], וגם פנימיה לבחורים.

למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.

==התלמוד תורה==
[[קובץ:מבנה חיידר אהלי מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה התלמוד תורה]]
{{ערך מורחב|תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)}}
תלמוד תורה '''אהלי תורה אהלי מנחם''' נוסד בשנת [[תשט"ו]] בידי קבוצת הורים שחפצה שבניהם ילמדו לימודי קודש ללא לימודי חול. רצון זה היה בעקבות שיחתו של הרבי{{הערה|שמחת תורה תשט"ו}} שבה אמר שכל ילד יהודי צריך ללמוד לימודי קודש בלבד ללא ערבוב של לימודי חול.

המוסד החל את דרכו עם שלושה ילדים בלבד. אך ברבות השנים תפס התלמוד תורה את מרכזיותו של [[ליובאוויטשער ישיבה]] ובכך נהפך [[חיידר אהלי תורה]] ל[[תלמוד תורה]] הגדול והמרכזי ב[[קראון הייטס|שכונה]]. וכיום לומדים בו למעלה מ800 תלמידים הלומדים בכיתות מרווחות ובמבנה ענק ומרשים.

במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מ[[אנ"ש]] את שמחותיהם.

==ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ישיבת אהלי תורה קראון הייטס}}
ישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה]] היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300 [[תמים|תמימים]].

הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ו]], הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.

==צוות המוסד==
===הישיבה גדולה===
*הרב [[שלמה קפלן]] - ראש הישיבה
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
*הרב אלחנן לשס - [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני
*הרב ניסן דייטש - מנהל שיעור א-ב
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - משפיע.
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - משפיע.
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - משפיע.
*הרב שמואל שור - משפיע.
*הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע.
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב אברהם הרץ - ר"מ.
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - ר"מ.
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - ר"מ.
*הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
*הרב שלמה הורביץ - ר"מ
* הרב שמואל קליין - ר"מ
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד - [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש הישיבה (עד פטירתו - [[תש"פ]]).
*הרב [[פנחס קארף|רפאל פנחס קארף]] - [[משפיע]] (עד פטירתו - [[תשפ"א]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]
*הרב [[אהרן ליב רסקין]]
*הרב [[יעקב יהודה ליב אלטיין]]
*הרב [[זעליג כצמן]]
*הרב שמואל הבר

===התלמוד תורה והגנים===
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

תשפ"ג

2022-10-14T16:54:53Z

פיצי: ביטול גרסה 567830 של 88.30.44.177 (שיחה)

{{פתיח שנה|5783}}
שנה זו הינה [[שנת הקהל]].

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5783}}

==ימי חב"ד==
לקראת שנת הלימודים תשפ"ג נוסדו שורת מוסדות חב"ד חדשים ברחבי:
*סמינר ותיכון 'בנות ליובאוויטש' בית שמש.
*תיכון 'דרך חיה' [[בית שמש]].
*[[תומכי תמימים סאפילד]], קונטיקט ([https://anash.org/new-lubavitch-yeshiva-to-open-in-suffield-ct/ דיווח באתר] {{אנש}}).

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5783}}
{{MIHY|תשרי|2022|9|26|1977|1|55311|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2022|10|26|1977|0|11111|11111|13111|11111|11111|11121}}
{{MIHY|כסלו|2022|11|25|1977|1|11111|11111|11111|11111|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2022|12|25|1977|0|44111|11113|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2023|1|23|1978|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר|2023|2|22|1978|0|11111|11111|11344|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2023|3|23|1978|1|11111|11111|11125|44444|52111|13111}}
{{MIHY|אייר|2023|4|22|1978|0|11135|11112|11121|11411|11111|12410}}
{{MIHY|סיוון|2023|5|21|1978|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2023|6|20|1978|0|11111|11111|11111|13111|11111|11120}}
{{MIHY|אב|2023|7|19|1978|1|11111|11131|11112|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2023|8|18|1978|0|11111|11111|11111|11111|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

תשפ"א

2022-10-14T16:54:08Z

פיצי: ביטול גרסה 567829 של 88.30.44.177 (שיחה)

{{פתיח שנה|5781}}

==מניין השנה==
קביעות שנה זו היא '''זח"א'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים. קביעות זחא היא מהשנים הנדירות בלוח העברי כאשר רק שנת החא ושנת השא נדירות יותר, והיא מתרחשת בכ-4.33% מהשנים.}}, היות והיא מתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-29 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום ראשון (א). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 353 ימים.

בשנה זאת יש [[פורים משולש]] – [[ט"ו באדר]] חל ב[[שבת]], ולכן [[שושן פורים]] נחוג שלושה ימים – מיום שישי [[י"ד באדר]] ועד יום ראשון [[ט"ז באדר]].

שנה זו היא השנה החמישית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).

ראשי התיבות שהוצעו לשנה זו על ידי החסידים, בהתבסס על התייחסות נדירה של הרבי כבר שלושים שנה קודם לכן, הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''א'''ראנו"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/126414 שבת פרשת ויגש תנש"א הערה 94 (הודפסה בספר השיחות תנש"א חלק א' עמוד 214)].}}, כשהדגש הוא על ראיית הנפלאות של ה[[גאולה]] בעיני בשר.

בשל הנדירות של קביעות שנה זו, בשנים האחרונות רק בשנת [[תש"י]] ו[[תשל"ז]] חלה קביעות דומה לחלוטין לאורך כל השנה, ובשנים [[תש"ל]], [[תשל"ג]] ו[[תשנ"ז]] הייתה קביעות דומה עד חודש אדר בלבד.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
* [[י"ב בשבט]] – נערך שידור חי עולמי ([[סאטעלייט]]) של [[את"ה העולמי]], בו שודרו נאומי רבנים ומשפיעים וקטעי ווידיאו נדירים מה[[סאטעלייט]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]
* [[י"ח באייר]] – אירע האסון הנורא ב[[מירון]] בו נהרגו 45 אנשים ולמעלה מ-100 פצועים, בין ההרוגים שני חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/670778/ שמות ותמונות ההרוגים] {{אינפו}}.}}.
* [[כ' מנחם אב]] – אירוע הכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל|ספר התורה השביעי של ילדי ישראל]] ב[[כותל המערבי]] בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, אדמו"רים ואישי ציבור.

===ציוני דרך===
* שלושים שנה לאמירת [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]].
* ארבעים שנה להקמת תנועת הנוער [[צבאות השם]] על ידי הרבי ב[[י"ט תשרי]] [[תשמ"א]].
* שבעים שנה ל[[קבלת הנשיאות]] הרשמית של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].
* שמונים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|הגעתם של הרבי והרבנית]] לארצות הברית לאחר שניצלו מאירופה, ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[א' בתשרי]] – הרב [[אברהם לידר]], איש חסד, מנהל ארגון [[אהבת חסד]] ב[[קראון הייטס]].
*[[ג' בתשרי]] – הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי בפיטסבורג.
*[[ח' בתשרי]] – הרב [[חיים צימנט]], משלוחי הרבי בבוסטון.
*[[ז' בחשוון]] – הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].
*[[י"ב בחשוון]] – הרב [[ישראל מרדכי טייטלבוים]], משלוחי הרבי וממייסדי קהילת חב"ד במוריסטון.
*[[כ' בחשוון]] – הרב [[יונתן זקס]], רבה של [[אנגליה]].
*[[א' בכסלו]] – הרב [[אליעזר טייטלבוים]] – ממנהלי מערכת הכשרות [[OK (כשרות)|OK]].
*[[ד' בכסלו]] – הרב [[שלום דובער שאנוביץ]], קראון הייטס.
*[[ט' בכסלו]] – הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], זקן חסידי חב"ד, ממייסדי קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
*[[כ"ו כסלו]] – הרב [[צבי צאלער]], משפיע קהילת חב"ד בציריך, שוויץ.
*[[י"א בטבת]] – הרב [[יחיאל מיכל כץ]], חסיד שכיהן כרבה של בן דור-נשר.
*[[ה' שבט]] - הרב [[שמואל דוד זאווי]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר נויי-סור-סן שב[[צרפת]].
*[[י"ח בשבט]] – הרב [[יחזקאל רייכמן]], גבאי בית כנסת חב"ד [[נחלת בנימין]], [[תל אביב]]. שו"ב, יו"ר אגודת השוחטים.
*[[ל' שבט]] – הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] – מגדולי רבני חב"ד.
*[[א' אדר]] – הרב [[גרשון מענדל גרליק]] – שליח הרבי למילאנו.
*[[א' באדר]] – הרב [[דורון שפי]], מפעילי [[בית חב"ד]] ב[[חיפה]].
*[[ז' אייר]] – הרב [[בערל שייקביץ]], מראשוני וזקני תושבי כפר חב"ד, מייסד מפעל "בשר שייקביץ" ומשפיע בבית הכנסת [[בית מנחם כפר חב"ד|בית מנחם בכפר חב"ד]].
*[[כ' באייר]] – הרב [[הירש פפר]], [[שוחט]] [[רב]] ו[[גבאי]] בקהילת [[חב"ד]] פיטסבורג.
*[[א' בסיוון]] – הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת"ם]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]].
*[[ג' בסיוון]] – הרב [[מאיר זאינץ]], גביר חב"די מראשי התורמים להדפסת ספרי ה[[ליקוטי שיחות]] של [[הרבי]].
*[[ו' במנחם אב]] – הרב [[יואל כהן]], [[חוזר]] הראשי של [[הרבי]], ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*[[ה' בתמוז]] - הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]], מחשובי אנ"ש בקנדה.

====נגיף הקורונה====
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}
במהלך שנת [[תש"פ]] החל להתפשט בעולם [[נגיף הקורונה]]. חסידים רבים שנדבקו בנגיף בתש"פ, נפטרו כתוצאה מההידבקות, גם בשנת תשפ"א היו נפטרים בקרב אנ"ש, ביניהם:
*[[י"ד תשרי]] – הרב [[דוד שמעון חדד]], מוותיקי אנ"ש ב[[מגדל העמק]].
*[[ה' בחשוון]] – הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]], משלוחי הרבי ומנהל בית חב"ד במילאנו [[איטליה]].
*[[כ"ו בכסלו]] – הרב [[חיים מאיר ליברמן]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].
*[[י"ח בטבת]] – הרב [[שלמה זלמן רייכמן]], מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ח' בשבט]] – הרב [[יהודה דוקס]] (יודי), שליח הרבי, מנהל ארגון Jnet.
*[[י"א בשבט]] – הרב [[חיים אשר זעליג סלומון]], איש חינוך ומראשי פעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]].
*[[י"ח בשבט]] – הרב [[אברהם טברסקי]], רופא יהודי-חסידי מפורסם.
*[[ה' אדר]] – הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], משפיע בישיבת אור שמחה בכפר חב"ד וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[א' בסיוון]] – הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].
*[[כ' תמוז]] - הרב [[פנחס קארף]], משפיע ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], משפיע ומשגיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[משה גלבשטיין]], '''[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/646487/ הרבי התבטא בנבואה – כיצד נינצל מהחרון אף?]''' {{וידפו}}

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5781}}
{{MIHY|תשרי|2020|9|19|1992|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2020|10|19|1992|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|כסלו|2020|11|17|1992|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}
{{MIHY|טבת|2020|12|16|1992|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2021|1|14|1971|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2021|2|13|1971|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2021|3|14|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2021|4|13|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2021|5|12|1971|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}
{{MIHY|תמוז|2021|6|11|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2021|7|10|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2021|8|9|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

תבנית:תורה

2022-10-13T18:40:09Z

פיצי:

{{ניווט קבוצות
|כותרת=[[תורה]]
|קבוצה1={{שורה אחת|[[פנימיות התורה]]}}
|רשימה1=[[תורת הקבלה]] • [[זוהר (ספר)|זהר]] • [[כתבי האריז"ל]] • [[תורת החסידות]]
|קבוצה2=[[נגלה]]
|רשימה2=[[תנ"ך]] • [[תורה שבכתב]] • [[חומש (ספר)|חומש]] • [[נביאים]] • [[כתובים]] • [[תורת הנגלה]] • [[משנה]] • [[תורה שבעל פה]] • [[תלמוד ירושלמי]] • [[תלמוד בבלי]] • [[הלכה]]
|קבוצה3=כללי
|רשימה3=[[פרד"ס]] • [[תורת המוסר|מוסר]] • [[שיטת החקירה|חקירה]] • [[ספרי הרבי מליובאוויטש|תורת הרבי]] • [[הערות התמימים ואנ"ש]] • [[תורתו של משיח]] • [[אחדות בתורה]]
|קבוצה4=אישים
|רשימה4=[[חז"ל]] • [[תנאים]] • [[אמוראים]] • [[גאונים]] • [[ראשונים]] • [[אחרונים]] • [[פוסקים]] • [[תלמיד חכם]] • [[רב]] • [[ראש מתיבתא]] • [[מלמד תינוקות]] • [[נשיא הדור]]
|קבוצה5=לימוד
|רשימה5=[[ברכת התורה]] • [[לימוד התורה]] • [[ביטול תורה]] • [[כינוס תורה]] • [[שבעת קני המנורה]] • [[מבצע תורה]] • [[ירחי כלה]] • [[לימוד החסידות]]
|קבוצה6=מוסדות
|רשימה6=[[תלמוד תורה]] • [[ישיבה]] • [[כולל]] • [[בית מדרש]] • [[תומכי תמימים]]
|קבוצה7=שונות
|רשימה7=[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] • [[אורייתא מחכמה נפקת]] • [[אלפיים שנה קדמה תורה לעולם]] • [[אותיות (התורה)|אותיות התורה]] • [[מתן תורה]] • [[תורה לא בשמים היא]] • [[תורה מן השמים]] • [[ג"ן סדרים דאורייתא]] • [[טל תורה]]
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - יהדות]]</noinclude>

לימוד התורה

2022-10-12T00:57:22Z

פיצי:

{{ציטוט צף|[[מסירת נפש]] הראויה לבני תורה הוא כדרשת [[רז"ל]] "אדם כי ימות באהל", להמית את כל ה[[תענוג]]ים בעניני [[עולם הזה|עולם]]. כי אפילו דברים קלי הערך בתענוגי עולם, מונעים המה מלהיות מסור ונתון באהלה של תורה.|[[תבנית:היום יום/א' בתמוז|היום יום, א' בתמוז]]}}

'''תלמוד תורה''' היא [[תרי"ג מצות|מצוה מן התורה]] שמקורה בפסוק "שמע ישראל את החוקים והמשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם"{{הערה|דברים ה, א. ע"פ קידושין, כט, ב.}}. והוא כולל שתי מצות{{הערה|ראה [[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ד ה"ו, ומוזכר בכמה מקומות שם.}}, מצוה אחת היא מצות '''לימוד התורה''' ומצוה אחת היא מצות '''ידיעת התורה'''.

==לימוד תורה וידיעת התורה==

מצות ידיעת התורה, היא מצוה על כל יהודי לדעת את כל [[תורה|התורה]]. בהגדרת "כל התורה" - איזה חלקים בתורה כלולים בחיוב ואיזה אינם, נחלקו הפוסקים, ויש בזה אופנים שונים{{הערה|ראה [[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס אחרון א'.}}. [[האריז"ל]] כותב{{הערה|ספר הגלגולים פ"ד. שער הגלגולים הקדמה יא ו-טז. הקדמת שער המצות. [[עץ חיים]] שער מט פ"ה. ועוד. מוזכר ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"א ה"ה, בשם "חכמי האמת", כדרכו כשמזכיר ענין המובא ב[[תורת הקבלה]]. גם מובא ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}}, שכל [[נפש]] מ[[נשמות ישראל|ישראל]] צריכה לעסוק בכל חלקי התורה - [[פרד"ס]], ועל כן, צריכה הנשמה לירד ב[[גלגולים]] רבים עד שילמד את כל חלקי התורה.

מצות לימוד התורה, היא מצוה תמידית החלה על היהודי בכל רגע ביממה, פרט זה לומדים מהפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}}.

חיוב תלמוד תורה חל על היהודי בכל יום, עד יום מותו, וכמו שכתוב "פן יסורו מלבבך כל ימי חייך"{{הערה|ואתחנן ד, ט. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"א ה"י.}}. מפסוק זה אף לומדים איסור לשכוח את אשר למד כבר, ואת החיוב לחזור על תלמודו{{הערה|רמב"ם שם. ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"ג קונטרס א', שמביא מהפוסקים אם הוא 'לאו דאורייתא' (כשיטת רבי יצחק מקורביל – הסמ"ק סוף סימן ק"ה) או שהוא קבלה איש מפי איש, וחכמים הם שסמכו זאת בדברי הפסוק (כשיטת הרמב"ם).}}.

===מעלת זכירת הלימוד===

בנוסף לחיוב ההלכתי לחזור על הלימוד להימנע מלעבור על איסור השכחה, מבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ל, ד.}} שעל ידי זכירת התורה ה' שורה במוחו (שהרי "[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]") גם כאשר אינו לומד בפועל, משום שהתורה שיודע נמצאת וחקוקה במוחו. ולכן אומרת הגמרא{{הערה|מסכת שבת קיד, ב. קידושין מט, ב.}} שאיזהו [[תלמיד חכם]] "כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום, ואומר", וישנו חיוב לכבד ולעמוד מפני תלמיד חכם, מפאת כבוד התורה השרויה במוחו.

[[אדמו"ר הזקן]] מורה למעשה{{הערה|שם.}}, שלמרות שהיה ראוי שכל אחד ילמד את כל ה[[תרי"ג מצות]] עם דקדוקיהן{{הערה|כמו שכתוב בספרי פרשת עקב פמ"ח. הובא ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדה"ז]] פ"א ס"ד.}} אף על פי כן, "מחמת צוק העיתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג", אין זה שייך לכל אחד. לכן ממליץ ללמוד לפחות [[חמשה חומשי תורה]] הכוללת את כל התורה כולה, ואת [[סדר קדשים]] שנקראת בגמרא{{הערה|מסכת שבת לא, סע"א.}} "חכמה"{{הערה|אמנם ראה ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב ס"ט, שאדם שאינו יכול ללמוד הרבה "צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה.}}.

==לימוד בפה==

===בתורת הנגלה===

[[אדה"ז]] פוסק{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ב הי"ב.}} שלימוד התורה צריך להעשות [[פה|בפה]], אלא אם כן עסוק הוא בעיון שכלי, ולומד זאת מהפסוק "לא ימוש דברי התורה מפיך". ואינו יוצא ידי חובה כאשר מהרהר במחשבה, כפי ההלכה בכל [[תרי"ג מצות|מצות התורה]] התלויות ב[[דבור]]{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן ס"ג, ס"ג.}}. ועל יסוד זה אומר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}} שמצות תלמוד תורה הוא נכלל בסוג 'מצוות המעשיות', מכיון שדיבור נחשב מעשה, ע"פ הכלל ש"עקימת שפתיו הוי מעשה"{{הערה|בבא מציעא צ, ב. סנהדרין סה, ב.}}.

בנוסף, בגמרא{{הערה|עירובין נד, א.}} דרשו את הפסוק "כי חיים הם למצאיהם"{{הערה|משלי ד, כב.}}, שהתורה היא מביאה אריכות חיים לאלו שמוציאים את דברי התורה בפה.

===בתורת החסידות===
ב[[תורת החסידות|חסידות]] מבואר של[[דיבור|אותיות הדיבור]] שאדם מוציא מפיו כח מיוחד, משום שאותיות הדיבור מושרשים בנפש האדם במקום הכי עמוק, ולכן תלמוד תורה צריך להיות בדבור כדי שיומשך מפנימיות עצם שכלו, ורק כך יוכל להגיע לעומק ההשכלה שבתורה והלכה. והוספה זו היא בכל תכונות ההשכלה, הן של העומק, הן של הבנת ריבוי הפרטים והן היכולת להסבירו לקטן ממנו.

[[דיבור|כח הדיבור]] של האדם הוא מיועד בדרך כלל עבור הזולת, שיוכל להשתתף בשכלו ומדותיו. בלימוד ישנם פעמים שאדם נחשב "זולת" אל עצמו, והוא כאשר בשעת הלימוד מפריעות לו [[מחשבות זרות]], ואזי מועיל הלימוד בקול, כדי לגרש את ה[[מחשבות זרות|מחשבה זרה]], וכדי שיתרכז בלימודו{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 218.}}.

==קביעות עיתים==
[[קובץ:קביעות עיתים.jpg|ממוזער|הוספה של הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]] למכתב מתאריך ח'‬ ‫אדר תשי"ב‪:‬‬ ‫'''גם אם צודק בנימוקיו‬ ‫על שאין לו קביעות עתים בתורה‬ ‫– הרי סוף‬ ‫סוף חסר הלימוד!‬''']]
מלבד החיוב "והגית בו יומן ולילה" שיהודי מחוייב לנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה, גם האדם העסוק ביותר מחוייב לפנות לעצמו זמן ללימוד לכל הפחות של פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית.

רבותינו נשיאינו דרשו שלא לצאת ידי חובה בקביעות העיתים המינימלית, ושכל אחד יוסיף בקביעות עיתים כפי יכולתו ויותר מכך, מתוך ידיעה ברורה שהוספה בלימוד גם אם היא על חשבון זמני ההתעסקות במסחר ומשא ומתן - תביא לברכה בפרנסה, ודרשו שהקביעות תהיה לא רק קביעות בזמן אלא גם קביעות בנפש{{הערה|תורת מנחם חלק ה' עמוד 205.}}, וזהו מהחידושים של חסידות חב"ד בנוגע ללימוד התורה{{הערה|מענה אדמו"ר הזקן לגאון [[יהושע צייטלין]], לקוטי דיבורים (בלשון הקודש) חלק א' עמוד 9. אגרות קודש חלק ז' עמוד קנב.}}.

הקביעות עיתים צריכה להיות גם בנגלה דתורה וגם בפנימיות התורה{{הערה|להרחבה, ראו במדור '''מבית המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}, וצריכה להיות באופן שלמעלה ממדידה והגבלה בלי חשבונות{{הערה|התוועדות חג השבועות תש"כ, תורת מנחם חלק כח עמוד 120.}}, ובשבת צריך להוסיף בזה וללמוד במשך זמן ארוך יותר משאר ימות החול{{הערה|ממכתב ז' ניסן תשי"ח.}}.

מחובתם וזכותם של הנשים לעודד ולהזכיר לבעלים על הקביעות עיתים לתורה{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ו עמוד 39. אגרת קודש לנשיא חב"ד חודש אלול תשכ"א, נדפסה באגרות קודש מתורגמות חלק ג' עמוד 225.}}.

הקביעות עיתים לתורה היא גם לעוסקים בצרכי ציבור, ועליהם לדאוג שהעסקנות לא תפריע ללימוד התורה{{הערה|התוועדות חג הפורים תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ה עמוד 315. התקשרות גליון תתסג. שבועון כפר חב"ד גליון 1884 עמוד 31, מדור חיי רבי אודות קביעות עיתים לתורה של עסקני ציבור. וראה בגליון כפר חב"ד מדור מכתבים למערכת גליון 1885 עדותו של הרב אזימוב שהרבי הורה לו לקבוע עיתים לפחות שעתיים בכל יום חול.}}.

בהתוועדות שמחת תורה תשכ"ב הודיע הרבי שמי שרוצה ברכה שיעבור ויגיש בקבוק 'לחיים', והרבי שאל את כל מי שעבר האם יש לו קביעות בלימוד, ותוך זמן קצר השולחן כולו התמלא בבקבוקים. בהמשך ההתוועדות סיפר הרבי בתמיהה על אברך שאמר שאין לו זמן לקביעות עיתים כיון שטרוד בעניני הפרנסה.

==לימוד התורה ברחוב==

בתורה כתוב אודות לימוד התורה{{הערה|דברים יא, יג.}}: "ושמתם את הדברים האלה על לבבכם . . ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", ולמדו בגמרא{{הערה|מסכת ברכות יג, ב.}} שצריך ללמד את בנו תורה "כי היכי דליגרסו בהו", ומסביר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] פ"א קונטרס אחרון א'.}} שכוונת הגמרא היא שצריך ללמדו עד שיוכל לגרוס את תלמודו כשהוא במצב של "ובלכתך בדרך".

מעלת חזרת אותיות התורה בעל פה מוזכר ומבואר במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]].

בשנת [[תש"ב]], התחיל [[אדמו"ר הריי"צ]] לדבר רבות על מעלת אמירת אותיות התורה, בקשר עם הקרירות הכפרנית ששררה ברחובות [[אמריקה]] בקשר ל[[יהדות]], החל מדברים שאמר לפני חברי [[מחנה ישראל]] ובהמשך לכך התקיים (ב[[איסרו חג]] [[שבועות]] אותה שנה) חלוקת משניות בע"פ. בתקופה זו הסביר{{הערה|נדפס ספר השיחות תש"ב עמוד 116, 128 - חלק הובא בהיום יום יא' טבת. ובהיום יום ט' סיון}}, שחיי האדם תלויים באיכות האויר שנושם, לכן צריך לגרום שהאויר שנושם יהיה אויר התורה שאז החיים הם בריאים, ולא אויר של כפירה שאז החיים חולניים, והדרך לטהר את האויר הוא על ידי אמירת אותיות התורה כשמהלך בדרך - בחוץ, וזה מביא "שמירה כללית ושמירה פרטית", וזה מחייב כל אחד לדעת חלק בתורה שיודע בעל פה שיוכל ללמדו ברחוב.

עוד אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות אמירת אותיות התורה{{הערה|ספר המאמרים אידיש עמוד 92. הובא ב[[היום יום]] ה' שבט.}} (תרגום מאידיש): "אדם צריך להרבות באמירת אותיות התורה (אמירת תהלים, חזרת משניות), מתי והיכן שהוא יכול, כדי לחזק את קיום העולם, בכדי להנצל מ[[חיבוט הקבר]] ו[[כף הקלע]], ולזכות לכל הגילויים הנעלים".

את סגולת אמירת אותיות התורה כדי להינצל מהעונשים [[חיבוט הקבר]] ו[[כף הקלע]], מפרט [[הרבי]]{{הערה|היום יום ז' שבט.}}, ש"השעור להפטר מחבוט הקבר הוא שחלק ששי מהמעת לעת יאמר אותיות התורה, תהלים כו' לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף הקלע הוא, על ידי חזרה כל היום כמה שיש ביכלתו משניות תניא תהלים בעל פה".

== השוואת תלמוד תורה לקיום המצות ==

סוגיא רחבה הנמצאת הן ב[[הלכה]] והן ב[[חסידות]], הוא הנדון אם תלמוד תורה גדול מ[[קיום המצות]] או להיפך.

=== בתורת הנגלה ===

ב[[גמרא]]{{הערה|קידושין מ, ב.}} מובאת השאלה "תלמוד גדול או מעשה גדול" ולאחרי מחלוקת בדבר הוכרע שתלמוד גדול, מכיון ש"התלמוד מביא לידי מעשה". על יסוד זה כתבו הפוסקים{{הערה|רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ג. ו[[אדה"ז]] ב[[הלכות תלמוד תורה]] פ"ד ס"ב.}} שמעלת תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות.

לבד ממעלה זו שעל ידי לימוד התורה ידע האדם איך לקיים את כל המצות, ישנה מעלה במצות תלמוד תורה עצמה, ובגמרא{{הערה|מועד קטן ט, רע"ב.}} למדו זאת מהפסוק "כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה"{{הערה|משלי ח, א.}} שאפילו "חפצי שמים" שהם המצות אינם שוים ללימוד התורה.

על יסוד זה נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם שם ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] שם, ס"ג.}} שכאשר ישנו לפני אדם מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, אינו מפסיק את הלימוד בשביל קיום מצוה זו.

אך עם זאת, מוצאים מעלה בקיום המצות, שכאשר ישנה מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים, צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצוה. ומבאר [[אדה"ז]]{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]] שם.}} שסיבת הדבר היא, "כי זה כל האדם{{הערה|קהלת יב, יג.}}, כמו שאמרו חכמים{{הערה|ברכות יז, א.}} תכלית חכמה, תשובה ומעשים טובים, ואם אינו עושה כן נמצא למד שלא לעשות, ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם".

אמנם לפי ה[[ירושלמי]]{{הערה|פאה פ"א ה"א.}} נראה שלעולם אין תלמוד תורה נדחה מפני קיום מצוה, ואפילו מצוה שאי אפשר שיעשה אותה אחרים. ואף שלא נפסקה ההלכה כך, אעפ"כ במאמר של [[שמחת תורה]] מביא [[אדמו"ר מהר"ש]] את דעת הירושלמי, ומסיים "ומחמת שכעת שמחת תורה, נבין את דעת הירושלמי"{{הערה|ספר המאמרים תרכ"ו עמוד רפט.}}, כלומר מכיון שבשמחת תורה מחפשים להדגיש את מעלת התורה, לכן נתמקד יותר בדעה זו{{הערה|ראה שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות תשכ"ג, שם מביא הרבי את דברי אדמו"ר המהר"ש ומסביר באריכות כיצד יתכן שהלכה כצד אחד ויחד עם זה לפרש גם את הדעה השניה בעבודת ה'.}}.

עוד אומרת המשנה{{הערה|[[פרקי אבות]] פ"ג משנה י"ז.}} שלימוד התורה נמשל לענפי האילן, ואילו קיום המצות נמשלו לשרשי האילן, והרי אילן שיש לו ריבוי ענפים ומיעוט שרשים עלול להעקר ממקומו ברוח קלה, משא"כ אילן שיש לו ריבוי שרשים יוכל לעמוד גם ברוח חזקה.

=== בתורת החסידות ===

ב[[תורת החסידות]] ישנם מקומות המפליאים במעלת לימוד התורה על פני קיום המצות, וישנם מקומות בהם מבואר מעלת קיום המצות על לימוד התורה. בהשקפה הכללית בכל אחד ישנו מעלה שאין בשני.

==== תענוג - ביטול ====

אחת ההגדרות שיש בהבדל בין לימוד תורה לקיום מצות, הוא בכך שבלימוד התורה התנועה הנפשית של האדם צריכה להיות של [[תענוג]] מהלימוד, ובקיום המצות צריכה להיות התנועה של [[ביטול]] וכפייה לקיים את רצון [[ה'|המצווה]].

הגדרה זו נמצא כבר בספרים קדומים, כדברי [[רבי אברהם מן ההר]], מ[[הראשונים]]: "לא שייך טעמא (טעם), מצות לאו להינות ניתנו, אלא במצוה שהיא תלויה במעשה דוקא, שכשאדם עושה אותה אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת גופו אלא לעשות מה שנצטווה מאת השם, אבל מצות לימוד שהוא ענין ציור הלב וידיעת האמת, עיקר הציווי הוא לצייר את האמרת ולהתענג ולהינות במדע לשמח לבבו ושכלו"{{הערה|נדרים מח, א. ראה גם הקדמת [[אברהם בורנשטיין|האגלי טל]].}}. דבר זה אף נלמד מהפסוק{{הערה|תהלים יט.}} "פקודי ה' ישרים משמחי לב". על יסוד זה ישנו איסור לאבל ללמוד תורה{{הערה|מועד קטן כא, א.}}.

[[הרמב"ם]] מוסיף{{הערה|ספר המצות, מצוה ג'.}}, שעל ידי שיתבונן וישכיל בעומק התורה, יבוא האדם ל[[אהבת ה']].

ב[[תורת החסידות]] מבואר שהגדרה זו נובעת מחילוק מהותי שישנו ביניהם. לימוד התורה הוא על ידי כח השכל, שמתאחד עם שכל התורה ביחוד גמור, ועל ידי זה מתאחד עם [[ה']] שהרי [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]], וזה גורם אצל האדם תענוג. מה שאין כן קיום המצות הוא על ידי שיורד להשתמש בכח ה[[מעשה]] שלו, כח בו שווה ל[[חי|מין החי]], וירידה זו נעשית על ידי ביטול וכפייה עצמית{{הערה|ראה במאמר ד"ה ועבדי דוד תשמ"ו - סה"מ מלוקט ב' עמוד רכב.}}. בלשון הגמרא לפעמים "מעשה" הוא מלשון כפייה, כמו "[[גט]] מעושה"{{הערה|גיטין פח, א.}}, "מעשין על הצדקה"{{הערה|ראה [[בית יוסף]] לטור יו"ד סימן רמח.}}.

====איזה גדול - עכשיו ולעתיד לבוא====

תענוג וביטול הם שני פרטים חשובים ב[[עבודת ה']]. על ידי הביטול שב-מעשה גורם ל[[אתערותא דלעילא]] - ש[[ה']] יתבטל ממדרגיתו המרוממת, כדי [[צמצום|להצתמצם]] ולהימשך ב[[עולמות]]. אך ההמשכה והגילוי בפועל הוא בכח התורה דווקא. לפי זה מובן שמעלת התלמוד והמעשה שווים{{הערה|מאמר ד"ה ושננתם תקס"ז - [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] תקס"ד עמוד דש.}}, ולכן בגמרא הכריעו בין מעלת התלמוד למעלת המעשה, רק מצד שבתלמוד יש מעלה נוספת שהיא מביאה למעשה.

מעלה זו שהתלמוד מביאה למעשה מתפרש (לבד מפירושו הפשוט, שעל ידי הלימוד יודע כיצד לעשות את המעשה) בסגנון הביאור בחסידות, שגם בתלמוד שהוא עבודה של תענוג, יש אופן נעלה יותר אליו בא לאחרי שלומד באופן של [[שמחה]] ותענוג, והוא הלימוד ב[[קבלת עול]] מתוך ביטול{{הערה|מאמר ד"ה ועבדי דוד תשמ"ו - שם.}}.

[[לעתיד לבוא]] יהיה ה"מעשה גדול", מכיון שאז יושלם [[עבודת הבירורים]] שזהו עבודת המעשה, ועל ידי זה יתגלה מעלת המעשה, ככל הדברים לעתיד לבוא שיתגלה בהם מעלת התחתון, משום ש[[סוף מעשה במחשבה תחילה]]{{הערה|מאמר ד"ה ועבדי דוד תרצ"ט - סה"מ תרצ"ט עמוד 191.}}. סיבה נוספת היא, שלעתיד לבוא העבודה תהיה בצורה הנעלית ביותר (מכיון שאז יועבר "רוח הטומאה מן הארץ"), ולכן תהיה אז עבודה שלמעלה מעבודת התענוג. ובכללות לעתיד לבא, לא יהיו הדברים תחת הגבלות של מעלות שונות, אלא רק עבודת ה' בטהרתה - שזהו עיקר ענין המעשה{{הערה|כללות הענין מובא במאמר ד"ה ושננתם תקס"ז, ד"ה ועבדי דוד תרצ"ט, תשמ"ו. ובכמה מקומות.}}.

== לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ ==
מובא בגמרא{{הערה|עבודה זרה יט, א.}}: "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ". הדברים מובאים במקומות רבים בתורת [[רבותינו נשיאנו]] [[אגרות קודש|ובמכתבים של הרבי]], תוך שהוא ממליץ לנקוט בדרך זה.

ב[[חסידות]] מבואר הסיבה לכך שחכמת האדם תלויה ב"חפץ לבו", מכיון ש[[פנימיות אבא פנימיות עתיק]] - הפנימיות של כח החכמה בנפש האדם, היא בכח התענוג שבו, וכשמתעורר אצלו בתענוג, זה פועל גם על שכלו{{הערה|ראה לדוגמה מאמר ד"ה והניף ידו תשי"א.}}.

== סגולה לפרנסה ולשמחה ==

לאחד האדמו"רים שביקש מ[[הרבי]] עצה לפרנסה לכלל ישראל, השיב [[הרבי]] להוסיף בלימוד התורה ובנתינת צדקה.{{הערה|1=ראה [[יעקב יצחק רבינוביץ]]}} לרב שבא לרבי וביקש ברכה להיות בשמחה, השיב [[הרבי]] כי יוסיף בלימוד התורה ועל ידי כך יהיה ב[[שמחה]].

== עם הארץ ==

הגמרא{{הערה|1=פסחים מח ב.}} מכנה כנוי של בזיון אודות מי שאינו מקיים מצווה זו "עם הארץ". בגמרא אף כתוב כי "ניתן לנוחרו ב[[יום הכיפורים]] שחל בשבת". עוד אומרת הגמרא כי אסור להתלוות עמו בדרך, שכן חשוד הוא על שפיכות דמים מקל וחומר; ומה על חייו אינו חס - '''ללמוד תורה ולחיות''', על חיי חבירו לא כל שכן.

==דרך הלימוד==
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך הלימוד בליובאוויטש]], [[דרך הלימוד של הרבי]]}}
דרך הלימוד המקובלת מאז ומעולם מחולקת לשני חלקים; לימוד לעיון, היינו העמקה. ולימוד לבקיאות (גירסא), היינו לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה.

[[הבעל שם טוב]] היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה עם חריפות גדולה וגאונות, ולמדו את הרמב"ם, אלפס, רא"ש ומפרשים אחרים מהראשונים שהיו שייכים לגמרא הנלמדת. [[הבעל שם טוב]] היה נוהג לתרגם המילים לאידיש. אם למדו ערכין והגיעו למאמר רז"ל (דף ט"ו עמוד ב') "לשון תליתאי קטיל תליתאי" (= לשון שלישית הורגת שלושה), תירגם הבעל שם טוב: "לשון הרע הורג את כל השלושה: את המדובר, את המדבר ואת השומע. רק שזהו בלבושים רוחניים, הקשה מרציחה גשמית.{{הערה|1= היום יום י"ג מר חשוון.}}

בקרב [[חסידות חב"ד]] הייתה תמיד ההדגשה מיוחדת על לימוד הגמרא בעיון. (ברם גם מלימוד בקיאות לא הניחו ידם, בפרט מי שלא השיג ידו ללמוד בעיון, ואצל ה[[אדמו"ר הזקן]] היו מסיימים מדי שנה את כל הש"ס על פי ציוויו המפורש.)

[[המגיד ממעזריטש]] ציווה לתלמידו הגדול [[אדמו"ר הזקן]] כי ילמד מידי יום ויום גמרא בעיון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&hilite=b3861118-b277-42c9-b91f-336e461a6b82&st אור התורה] להרב [[המגיד ממעזריטש]]}}

חסידי [[אדמו"ר הזקן]] היו קובעים לעצמם שיעור עיוני עמוק בגמרא שלש פעמים בשבוע לכל הפחות, זאת מלבד אשר היו מסיימים את כל הש"ס כולו מידי שנה בשנה על פי ציוויו המפורש של האדמו"ר הזקן.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15837&hilite=018a3b10-9b57-416d-b036-685786816cda&st=+%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90+%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=214 אוצר סיפורי חב"ד, כרך ז עמוד 216]}}

אדמו"ר [[הרש"ב]] מליובאוויטש אשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] קבע בישיבתו את דרך הלימוד בעיון, ואף רצה למנות כראש הישיבה את הגאון הידוע בחריפותו ובעמקותו מגדולי דורו [[רבי חיים מבריסק]]. הגאון [[רבי חיים מבריסק]] לא הסכים למינוי על אף ידידותו הקרובה עם אדמו"ר הרש"ב, (ככל הנראה בשל חפצו להקים ישיבה [[משל]] עצמו.)

בישיבת [[תומכי תמימים]] קבע אדמו"ר [[הריי"צ]] את הלימוד העיקרי ללימוד בעיון ובעמקות. גם קבע שעה מיוחדת לכתיבת חידושי תורה. בבתי המדרשות של חסידי חב"ד היו קובעים זמן ללימוד הגמרא בעיון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]}}, זאת לצד לימוד ספרי ומאמרי חסידות בעיון.
הריי"צ גם ציווה שכל אחד ואחד יקבע לעצמו שיעור בלימוד גמרא בעיון{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&hilite=1b68c320-102b-4737-9668-cb418a227e00&st אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ב]}}.

[[הרבי]] כתב ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=f6f0f638-bef5-4ce3-adce-e4b3667dcb60&st ליקוטי שיחות, חלק ב]}}: "לפני עשרים שנה ב[[התוועדות]] של חג השבועות, ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שלכל אחד יהיה שיעור בגמרא עיון ומכך שאמר זאת בשבועות, משמע, שיש לזה שייכות למתן תורה. ובאמת זהו פסק מפורש במשנה".

=== דרך העיון===
בדרכי הלימוד בעיון ישנם דרכי לימוד רבים. דרך הלימוד של הרבי, יסודה מאחד מגדולי הדורות שהיה מקורב לחסידות חב"ד [[רבי יוסף רוזין]]{{הערה|שערי הלכה ומנהג, יורה דעה, ע' קנא.}}. בשיחותיו מזכיר [[הרבי]] רבות את תורתו ואף התייחס לאופן לימוד בהפלאה רבה.

==ראו גם==
*[[ביטול תורה]]
*[[לימוד החסידות]]

==לקריאה נוספת==
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], [[הלכות תלמוד תורה]]
*'''להביא אושר לכל המשפחה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 36 במדור חיי רבי, קביעות עיתים ללימוד התורה
*'''לימוד תורה מתוך יגיעה''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1907 עמוד 64

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/1/12/%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A2%27%27%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] - שבת פרשת בשלח תשע"ז
*'''[http://hageula.com/uploads/source/11/120/panasaim_005_p01_p32.pdf תורתו אומנותו]''', בתוך 'הפנסאים' גליון 5 מנחם אב תשע"ו
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3690805#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם צריך ללמוד תורה בקול? ומתי צריך ללמוד תורה?]''' {{בית חבד}}
*'''שטייגען אין לערנען''', גליון נושא מיוחד בנושא לימוד התורה בדגש על תלמידי ישיבות תומכי תמימים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]: '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604655343fcad_1615222068.pdf גליון א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/604a3394871fd_1615475604.pdf גליון ב']''' {{PDF}}{{COL}}

{{תורה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לימוד התורה]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

כת הפרנקיסטים

2022-10-12T00:41:59Z

פיצי:

'''כת הפרנקיסטים''' הייתה שאריות של השבתאות שהתרכזה סביב משיח השקר יעקב פראנק, וגרמה לעלילות דם וצרות שונות לעמנו.

גדולי התורה, ובראשם [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, לחמו בכת עד שניצחו אותה.

==הכת==
===הקמתה===
הכת הפרנקיסטית נטתה לדרך של התפקרות, ועל פיה, התורה והמצוות בטלות, ומצוות "לא תעשה" הופכות למצוות "עשה". ברכה מקובלת בקרב הפרנקיסטים הייתה: "ברוך אתה ה'... מתיר איסורים".

מייסד הכת היה יעקב פראנק, הוא נולד בחבל פודוליה בשנת תפ"ז למשפחה אמידה שהייתה מקורבת בסתר לחוג השבתאים. בגיל צעיר ביקר בסלוניקי שבטורקיה, שם הייתה כת של שבתאים בשם הדומנה, ממנה קיבל השפעה וחיזוק.

עם שובו לפולין בשנת תקט"ו. החל לפתח שיגעון גדלות ואמונה כי הוא ממשיך דרכו של שבתאי צבי כמשיח. בכוח הכריזמה הממגנטת שלו אסף יעקב פרנק חבורה של מאמינים שהכתירו אותו כיורשו של שבתאי צבי. אך הוא לא הסתפק בהילת המשיח החדש, אלא גם ביקש ליצור תאולוגיה שבתאית משודרגת קיצונית יותר בפריקת כל עול של תורה ומצוות. פרנק ראה את עצמו כשליט עליון לא רק על הארץ, אלא גם כלפי השמים.

===התגלות מעשי הכת===
ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], בעיר הקטנה לאנצקורון בפלך פודוליה, התאספו חברי הכת בבוקרו של יום בבית אכסניה של אחד מחבורתם, ונהגו שם כדרכם בריבוי פריצות והפקרות. יהודי עובר אורח שהציץ לכיוון הבית וראה את מעשיהם, רץ לספר על כך לרבני וראשי הקהילה שהגיעו עם כוחות השלטונות ואסרו את ראשי הכת, ופיזרו את המשתתפים{{הערה|ראה בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאות רובנשטיין אות מו. שרצה לקשר מעשה נורא שקשור לעניני פריצות והפקרות עם מעשי הפרנקסטים, וקשה לומר זאת, כיון שמעשה הנ"ל היה כפי הנראה כמה שנים אחרי נשיאות [[המגיד ממזריטש]] ובזמן זה המייחסים לכת הפרנקסטים כבר הופרדו מכלל ישראל, (אף שאפשר לומר בדוחק שהיו שייכים לכת בסתר).}}.

אירוע זה היווה ציון דרך מכרעת בתולדות הכת, כאשר מצד אחד רבים עזבו את הכת, ומצד שני, הרבנים הטילו חרם על חברי הכת.

===החרם על הכת===
ב[[כ"ו סיוון]] [[תקט"ז]] באסיפת [[ועד ארבע הארצות]] שב[[לבוב]] ובצירוף כמה רבנים הוטל חרם על כ-2000 יהודים שהשתייכו לכת פראנק{{הערה|הרב [[יעקב עמדין]] - היעב"ץ - היה בין הפעילים המרכזיים, במיוחד שלושת חתניו שכיהנו חברים בועד ארבע ארצות.}}. החרם הופץ בדפוס בכל קהילות פולין, ובכל קהילות ישראל הרחיקו את אנשי הכת שלא יבואו ויתערבו בין בני ישראל.

החרם נכתב על ידי חברי [[הקלוז בברוד]], בהשתתפות הרב [[חיים הכהן רפפורט]]{{הערה|חתומים בחרם: בספר מלצי אש (הרב אברהם שטערן שנת תרח"ץ) בתאריך י"ג אייר מזכיר את הרב מור"ר נפתלי הירץ אשכנזי אב"ד דובנא}}.

החרם נקרא בשם "חרב פיפיות" ונועד להבדיל ולהפריש את מאמיני שבתאי צבי מקהל ישראל שלא יבואו בקהל לא ינשאו איתם, וירחקו אותם מכל שייכות לעמנו. החרם קבע כי יהודי שנחשד בפרנקיזם אסור לשכור ממנו דירה, ללמד, למול ולקבור אותו. אותם אלפיים איש שהשתייכו לכת הפראנק, פנו לכנסייה הנוצרית שהסכימה לקבל אותם.

===סופה===
הויכוחים והחרמות מטעם גדולי הרבנים הביאו להבדלה בין חברי הכת לבין העם היהודי, כאשר חלק חזרו לדת ישראל, וכאלפיים יהודים ויהודיות התנצרו. כחלק מהמרת הדת הצהירו כי התלמוד מלא בהבלים ושקרים, וכי [[עלילת דם|עלילות הדם]] נכונות, והיהודים אכן משתמשים בדם של ילדים גויים לצורך אפיית מצות.

יעקב פרנק עצמו התנצר בטקס חגיגי בוורשה במעמד מלך פולין. הוא חי בעושר ופאר באחוזתו עד מותו בשנת [[תקנ"א]]. אחרי מותו הנהיגה בתו אווה את התנועה.

ספיחים מדרכי הכת שרדו והתגלגלו לכת שבתאית שפועלת עד היום בטורקיה.

בספר [[שבחי הבעש"ט]]{{הערה|סוף אות כ' מהדורת רובינשטיין.}}, מובא "ומכח אותן שנשתמדו - היינו כת הפרנקיסטים{{הערה|ראה בהערות המו"ל הנ"ל ועוד. בכמה מקומות נזכר שהבעש"ט אמר את זה על שבתי צבי, וטעות כפשוט, שהרי מת בשנת תל"ו קודם לידת הבעש"ט בשנת נח"ת.}} - שמעתי .. שאמר הבעש"ט שהשכינה מיללת ואומרת כל זמן שהאבר מחובר יש תקוה שיהיה לו איזה רפואה וכשחותכין האבר אין לו תקנה עולמית כי כל אחד מישראל הוא אבר מהשכינה". ענין זה הובא ע"י הרבי כמה פעמים בשיחות{{הערה|התוועדות י"ב תמוז תשי"ז שיחה 3 (אחר המאמר), 1:50 מתחילת השיחה. (נדפס ב[[תורת מנחם]] חלק כ (תשי"ז, ח"ג), עמ' 114 ושם [[הרבי]] סיפר שהדבר היה אודות שבתי צבי, וצריך ביאור, כיון שהסיפור בכל המקומות היה בחיי הבעש"ט אחרי עליית נשמה, ואולי הכוונה על פראנק שהיה שבתאי.}}.

==שריפת התלמוד==
[[קובץ:ספרי קודש נשרפים.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ס"ק [ספרי קודש] נשרפים במצוות הכומרים".|מקור=ספר השימוש}}]]
[[קובץ:הכומר נופל למים.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הכומר שורף הספרים עובר במרכבתו על גשר ותשבר תחתיו, ונהפכה מרכבה ורוכביה וירדו סוסים ורוכביהם במצולות כמו אבן"|מקור=מתוך [[ספר שמוש]] לר' [[יעקב עמדין]]}}]]
[[קובץ:החיצונים זורקים את הכומר.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כטוב לב הבישוף ביין ויזרקו אותו החיצונים מעל כיסאו, והתגולל בחולי נופל לארץ שלושה ימים ושלושה לילות"|מקור=ספר השימוש}}.]]
[[קובץ:01הגלאח מתלגל עד ששורפים אותו.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הבישוף לאחר מותו נעשה מזיק לכומריו ויועציו שסייעו במעשה שרפת הס"ק, נחפר מקברו ונקצץ ראשו במרה ובא אח"כ ביום עם ראשו בין זרועו והרג בהם יותר והתרה בהם שאם לא ישרפוהו במקום ששרף הס"ק, לא יישאר שום כומר בהיפרכיא שלו, על כן הוכרחו לחפרו שנית ולשרפו לסיד באותו מקום אשר שרפו ס"ק על פיו"|מקור=ספר השימוש}}.]]
כחלק מהמרת דתם הודיעו הפרנקיסטים לכנסייה שהתלמוד הוא מקור כל הבעיות של עם היהודי{{הערה|בכל זה ראה: ראה גם גנזי נסתרות ע' יח. שבחי הבעש"ט (מהדורת הורודצקי ברלין, תרפ"ב) ע' סז. ע' קמו. תולדות ישראל (יעבץ) חי"ג ע' 136.}}, וזאת ע"י ויכוח פומבי שיוכיח את ה[[תלמוד]].

ההגמון דמבובסקי{{הערה|ראה לקמן את גירסת הרבי הריי"צ ברשימה באופן שונה. וכן את גירסת ה[[שבחי הבעש"ט]] באופן שונה קצת.}}, הבישוף של קאמניץ, הכריח את מנהיגי יהודי פודוליה להתייצב לפניו לוויכוח פומבי עם הפראנקיסטים. אנשי הכת השתדלו להוכיח במהלך הוויכוחים שיש אמת בעלילות הדם, וכביכול יש להם מקור בתלמוד. אנשי הכת העלו טיעונים להוכחת צדקת הנצרות. אך הרבנים נמנעו מלהשיב על טענותיהם המסולפות כדי שלא יואשמו בזלזול בדת הנוצרית - טענה שהייתה נפוצה באותם שנים.

יש מקור בודד שכתב שאנשי הכת לא הסתפקו בדיבורים אודות אמיתות [[עלילות הדם]] אלא אף עשו מעשה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעיר ואילאוויטש התחזתה אחת מנשות הפרנקיסטים לאשת הרב. זו הודיעה לכומר בסוד כי ראתה את הרב יחד עם בעלי בתים נוספים מבני הקהילה שוחט ילד נוצרי לצורך הפסח. על פי עדות זו נהרגו הרב ובעלי הבתים על קדוש השם אחרי משפט קצר, והרבנית האמתית וחמשת ילדיה עונו ביסורים קשים עד אשר התנצרו"|מקור={{מקור}}}}.

עם תום הוויכוח ולאחר כמה השתמטויות נאלצו הרבנים וזקני הקהילות שבפודוליה להתייצב שוב לפניו ביום [[ג' חשוון]] [[תקי"ח]] (17 באוקטובר 1757) כדי לשמוע את פסק הדין.

בפסק דינו של ההגמון נאמר, כי הוויכוח הוכיח את הרע שבתלמוד ולפיכך יש לשרפו בשוק העיר. ההגמון הורה לערוך חיפוש מדוקדק בכל מקום שדרים בו יהודים, בערים ובכפרים, בבתי כנסיות, בבתים פרטיים ובבתי מסחר-הספרים של היהודים ולהביא מהם את כל הספרים האסורים, ספרי תלמוד ופוסקים וספרי קבלה ולמסרם לרשות הכנסייה.

למחרת ב[[ד' חשוון]] [[תקי"ח]], קיבל פסק הדין אישור על ידי בית המשפט האזרחי בקאמניץ. בפסק הדין נאמר, שבית הדין נענה {{ציטוטון|"לצדקת תביעתם של מתנגדי התלמוד מבני הברית הישנה המבקשים את שרפת הספרים המכונים תלמוד תכף ומיד... ציווה למסור את הספרים האלה הראויים לא רק לאש חולף אלא גם לאש נצח, ליד שר הצדק [התליין] ולשרפם על המוקד לעיני כל הקהל"}}. פסק הדין הוצא אל הפועל בו ביום.

שריפת התלמוד בקאמניץ עוררה רוח דיכאון בין יהודי פולין. חכמים ומגידים דרשו על המאורע ומשמעותו. רבי [[ישראל חריף]] מסטנוב, מתלמידי הבעש"ט, בדברו על הצרות שאירעו לישראל בשנים שמנינן מסתיים בח' החל מחורבן בית שני, כתב:{{ציטוטון|"וגם בזמננו, שנת תקי"ח לאלף השישי, נשרפה תורתנו הקדושה בארבעה ימים לחודש מרחשוון שנת הנ"ל נשרפו כל ששה סדרים ועוד מסכת ברכות ותיקוני זוהר ואשלי רברבי [שולחן ערוך עם פירושים], מחמת המינים שבתי צבי ימ"ש [ימח שמם]".}}

המאורע זעזע את יהדות פולין כולה, בעבות הסכנה שהגזירה תתפשט בפולין כולה. יהודי בשם ר' ברוך, השתדל לפני המיניסטר בריהל, שהיה בעל השפעה עצומה בחצר אוגוסט השלישי מלך פולין, שהמלך יצווה על הנונציוס של האפיפיור בפולין לחקור בדבר ולחדש את המשפט.

בדרך נס, כחודש ימים מיום שרפת התלמוד בקאמניץ לקה דמבובסקי בשבץ ולאחר שלשה ימים של ייסורים קשים מת ב[[כ"ו חשוון]] (9 בנובמבר) [[תקי"ח]], בעקבות מותו התבטלה הגזירה.

ע"פ גרסא אחרת{{הערה|שם=הרייצ|מרשימת אדמו"ר מוהריי"צ שהודפסה בלקוטי דיבורים כ"ד טבת תיש"א (ליקוט לב). לקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.}} הגיע שליח הבעש"ט ר' חיים ישראל דער טעפטר (היוצר) להתריע בו שאם לא יבטל את גזירת שריפת התלמוד ושאר ספרי ישראל ולא יבטל את הקנס שהוטל על יהודי קמיניץ לחזק בית תפלתם - ימות מיתה חטופה, דמובוסקי ענה לשליח:"אמור למשלחך כי בז אני לו ולהפחדתו", ובתהלוכה בדרך לשרפה קיבל דמבובסקי שבץ ומת{{הערה|וכך הוא הגרסא גם ב[[שבחי הבעש"ט]]}}.

על פי גרסא נוספת לאחר שריפת התלמוד השתכר הבישוף עד שהתפגר ומת{{הערה|ספר השימוש לרבי [[יעקב עמדין]].}}.

==הויכוח בלבוב==
לאחר שהנסיון להיכנס תחת הכנסייה בקמיניץ לא צלח. ניסו הפרנקיסטים להיכנס תחת חסות הכנסייה ב[[לבוב]].

בראש המלחמה והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב [[חיים הכהן רפפורט]]{{הערה|שאחד מראש הכת אלישע שור האשימו: "חיים, הנה לך דם תחת דם, אתה התרת את דמנו, ואנחנו מאשימים אתכם בעלילות דם".}}.

במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם, רק תלמיד הבעש"ט רבי [[ישראל חריף]] הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם.

ע"פ דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]], הבעש"ט בעצמו נכח בויכוח, אולם ברשימת הרבי הריי"צ דלהלן שבלקוטי דיבורים מזכיר שהבעש"ט שלח שליח ללבוב, שהוא בעצמו לא נכח שם.

ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שם=הרייצ}}, מסופר ש[[הבעש"ט]] שלח את אחד מתלמידיו הצעירים ר' משה מעשל מכפר בעזענקע, עם מכתב אל תלמידו הרב [[חיים הכהן רפפורט]], הבעש"ט כתב גם מכתב ונתנו לתלמידו ר' משה מעשל אל ר' חיים ישראל מלבוב. שכאשר הביא ר' משה לרבי [[חיים הכהן רפפורט]] את המכתב, הוא עמד מלוא קומתו, ובהדרת כבוד מיוחדה קרא את האגרת הקודש. כשגמר לקרוא נאנח ואמר: "כל קהל עדת ישראל בלבוב ואגפיה זקוקים לרחמים גדולים על אודות הגזירה הנוראה - היה לא תהיה - '''לבטל חלילה וחס אמירת "עלינו לשבח"'''."

רבי חיים רפפורט ציווה לערוך סעודת מצוה, וכעבור שעה קלה כבר נודע לתושבי העיר אודות הגזירה, ובעת הסעודה הכריזו על החלטת האסיפה כי כל העדה יעמדו על נפשם ויאמרו "עלינו לשבח" שלש פעמים בכל יום, כאשר עד עתה, מבלי לשים לב אל הגזירה, ואשר יום הראשון הבא קבעו לתענית ציבור בתקיעות שופר.

ביום הששי בבוקר, הלך ר' חיים ישראל אל סגן הארכיבישוף מיקולסקי והתרה בו כי אם לא יבטל את הגזירה - ייענש קשה. מיקולסקי בתגובה גירש אותו משם, ביום הראשון שלאחר מכן, בירדו מעל הבימה נפל מיקולסקי מהבימה ושבר את רגלו וידו הימנית והתעלף במקום, הוא נזכר בר' חיים ישראל שהיה אצלו ביום ששי שעבר, ובהתבוננו נזכר שאת היהודי הזה ראה בהיותו במיניץ-פודולסק בעת שהתרה בהארכיבישוף דמבוסקי כי יבטל את גזירת שריפת ספרי ישראל ובאם לא ישמע לו - ימות. מיקלסקי ציווה מיד את ראש הכומרים להודיע להרב ולקהליה שהוא מבטל את גזירת קריעת "עלינו לשבח" מסידורי התפלה.

כשהגיע הבשורה ליהודי העיר הוכרז שיסיימו את ה[[תענית]], וב[[תפילת ערבית]] ידליקו בכל בתי הכנסיות הרבה נרות כמו ב[[יום טוב]], ויתפללו בניגון המקובל מ[[המהר"ל מפראג]] - שמנגים ב[[ימים הנוראים]] - אבל בלי כריעה והשתחוואה על הארץ.

אירוע זה היה ב[[כ"ו תמוז]] [[תקי"ט]]{{הערה|[[גניזה החרסונית]],אגרות קעד, קעה עמ' 558-9}},

במכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|נדפסו ב'[[התמים]]' חוברת ו' ועוד.}} מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעל-שם-טוב ותלמידיו לרגל ניצחונם על כת ה'פראנקיסטים'. ביום כ"ו תמוז יום ניצחון מורנו רבי ישראל הבעל-שם-טוב, על ה'פראנקיסטים' – אנשיו של משיח השקר יעקב פרנק בעיר לבוב.

[[הרבי]] מתייחס במכתב מדוע החג הזה אינו ידוע, ומדוע אין חוגגים אותו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="במענה למכתבו... בו שואל במה שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות... אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו' ביום כ"ו תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יו"ט אינו ניכר.

"והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון חז"ל, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום (שבת כ"א:). וכיון שקבלה האמורה הייתה בשנת תקי"ט, זאת אומרת שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, הייתה הסתלקות הילולא של הבעש"ט ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה מלכתחילה לא חלה הקבלה".|מקור=אגרות קודש חלק י"ט ע' פא. ימי חב"ד ע' 216.}}

כמו כן [[הרבי]] ציין שיש סתירות בין מכתב הגניזה, והתאריך{{הערה|וכידוע שבמכתבי הגניזה התאריכים לא מדוייקים.}} במכתבים ככל הנראה לא מדוייק{{הערה|הוספה לשיחות ש"פ מטות מסעי כו תמוז תשמ"ב. נדפס בהתוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1909 בשולי הגליון.}}.
[[קובץ:כז למחרת לפני.jpg|ממוזער|הוספה לשיחת שבת פ' מטות מסעי כ"ו תמוז תשמ"ב, בו הרבי מצביע על הסתירה בין התאריכים.]]

המנחים הכניסו לרבי דלהלן:
::{{ציטוטון|בנוגע למה שדובר ע"ד יום כ"ו תמוז (הקביעות דש"מ מנ"א ש.ז.) אם יש להעיר, מה"התמים" חוברת ו' ע' כ"ד '''שני''' מכתבים מהבעש"ט ותמדיו , שביום זה נצחו את הפרנקיסטים? ולכן "קבלו עלינו ועל זרענו.. מעתה ועד עולם לעשות יום זה יום טוב יום משתה ושמחה". דלכאורה קביעות יו"ט בהזמן דבין המצרים הוא כמו הקדמה לענין יהפכו לשמחה, וזה שייך לענין (שבת מברכים "מנחם אב".}}

הדגיש הרבי את המילה שני והוסיף:

::{{ציטוטון|'''1) מכ"ו 2) מכ"ז - למחרתו עוה"פ וההוספה בהראשון מיום''' [ה' פ' ואתחנן], '''בהשני יום א'''' [פ' ואתחנן] '''שלפניו'''.}}

במכתבים שנדפסו בהתמים לא מצויין היום בשבוע וכמראה הרבי מציין זאת על פי האגרות המלאות.

===התייחסות מרבותינו נשיאנו===
[[הרבי הריי"צ]] מונה את אחד הטעמים להתנגדות אצל גדולי התורה יראי השמים בליטא לתורת החסידות שהיא הייתה מחמת החשש מכתות מחודשות ביהדות דוגמת הפרנקיסטים{{הערה|ראה ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז רשימת המאסר עם הוספות עמ' 228 https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/1/228.htm}}.

שאלו את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, אם אמת כי סעודת [[אחרון של פסח]] שייכת לאיזה נס שהיה אצל הבעש"ט{{הערה|בספרי פולין מובא שאז היה הנס ששכח את תלמודו ומשמשו וחזר לו על ידי שאמר את האל"ף בי"ת (ראה התוועדות תש"כ ?).}}, ואמר כי איננו יודע, רק שמע אומרים כי אז היה ניצוח רוחני על הפראנקיסטים... כי באחרון של פסח אמר כי ינצחום. פעם אמרו שזו [[סעודת משיח]], "ויצא חוטר" [הפטורת אחש"פ]{{הערה|(סה"ש תרצ"ו, עמ' 140. ובס' המנהגים, על-פי לקוטי-שיחות ד, עמ' 1299, בביאור שם "משיח'ס סעודה": להעיר אשר בהפטורת אחש"פ מדובר ע"ד משיח).}}.

עוד ציין הרבי הריי"צ ברשימותיו{{הערה|[https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר מוהריי"צ] ע' יב ובהע' 58.}} שה[[משכילים]] נהגו להכחיש את חלקו של הבעש"ט בוויכוח בלבוב, על מנת לסלף ולהקטין את ערכו של הבעש"ט.

==ספר השימוש==
[[קובץ:ספר השמוש02.jpg|ממוזער|שער ספר השמוש לר' יעקב עמדין בו מלקט פרטים ושמעות על הפרשה.]]
ר' [[יעקב עמדין]] ([[יעב"ץ]]) ערך ספר מיוחד בשם "ספר שימוש" ובו הביא את כל הסיפורים והאיגרות והאגדות בקשר לשרפת התלמוד בקאמניץ וכן על נס מותו של הבישוף דמבובסקי מקאמניץ. וכן את סיפורי המעשיו בלבוב.

בסוף הספר [שדפיו האחרונים נדפסו בשנת תקכ"ב, היינו אחרי הויכוח השני עם הפראנקיסטים בלבוב בשנת תקי"ט ולאחר שהפראנקיסטים יצאו מכלל ישראל] הוסיף חמש קריקטורות על הגזירה ועל הנס. קריקטורות אלה הן הראשונות מסוגן שנדפסו בספר עברי.
[[קובץ:שני כמרים מתגיירים אברהם יצחק02.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="שני כומרים שרים אשר ראו כל מעשה ה' הנורא הלז, תקעו יד זה לזה ללכת יחדיו להתייהד, הלכו לטורקייא ונתגיירו. והם מגדולי [צ"ל: מגודלי] זקן ארוך, ושמותיהם ר' אברהם ור' יצחק".|מקור= מתוך [[ספר השמוש]] לר' [[יעקב עמדין]].}}]]
לא הסתפק ר' יעקב עמדין בזה שהדפיס ספר שלם, "ספר שימוש" על מעשה הפראנקיסטים בפודוליה ועל גזירת שרפת התלמוד בקאמניץ והנס שאירע לאחר מכן. אחת עשרה שנה לאחר הגזירה, כשבא להדפיס בבית-הדפוס שבביתו באלטונא ספר לרב סעדיה גאון, צירף בסופו סיפור המעשה בקאמניץ, כפי מה ששמע מפי ר' אברהם משאראגראד, גירסא נוספת של הדברים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/srefat-4.htm ליקוט רחב, בעיקר על פי מקורות יהודיים, של השתשלות גזרת שרפת התלמוד תקי"ח]
* [https://hebrewbooks.org/45056 ספר שמוש], ספרו של ר' [[יעקב עמדין]] על המלחמות נגד אנשי הכת {{הב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47526 בשבת: 250 שנה לניצחון הבעש"ט על הפראנקיסטים] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זרמים ביהדות]]

תורה לא בשמים היא

2022-10-06T01:30:33Z

פיצי: יצירת דף עם התוכן "'''תורה לא בשמים היא''' הינו מושג תלמודי{{הערה|ברכות נב, א. עירובין ז, א. פסחים קיד, א. יבמות יד..."

'''תורה לא בשמים היא''' הינו מושג תלמודי{{הערה|ברכות נב, א. עירובין ז, א. פסחים קיד, א. יבמות יד, א. בבא מציעא נט, ב. חולין מד, א. תמורה טז, א.}}, ומיוסד על הפסוק{{הערה|דברים ל, יב.}} "לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה". משמעות המושג הוא שלאחר שנתן ה' את [[תורה|התורה]] [[הר סיני|בהר סיני]], מקום התורה הוא למטה [[עולם הזה|בעולם הזה הגשמי]] דווקא, ולא למעלה בעולמות הרוחניים.

== השלכות הלכתיות ==
נושא זה, והשלכותיו ההלכתיות הינו סוגיא רחבה, המתקשרת עם סוגיות רבות בש"ס, ובסיפורים רבים לאורך כל ההיסטוריה של גדולי ישראל החל מזמן התנאים עד לזמנינו. דבר זה הוביל לצורך בהגדרות שונות בנושא. [[הרבי]] בשיחותיו לאורך השנים עסק בנושא זה רבות, בפרטים רבים ושונים.

=== אין משגיחין בבת קול ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בת קול]]}}
בגמרא{{הערה|בבא מציעא שם.}} מסופר מעשה אודות מחלוקת בין רבי אליעזר ושאר החכמים בדין טהרת תנור מסוים, ואחד מהאופנים בו ביקש רבי אליעזר להוכיח את צדקתו היה על ידי שיצא בת קול מהשמים והכריזה שהלכה כמותו, אמנם רבי יהושע דחה זאת מפני הכלל אשר התורה לא בשמים, ומכאן מקור הלשון "אין משגיחין בבת קול". ומסביר זאת [[רב ניסים גאון]]{{הערה|בפירושו למסכת ברכות יט, ב.}} "כי תורת ה' תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתנו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים".

[[חסידות]] מוכיחה{{הערה|תורת שמואל תרל"ח עמוד ריח.}} שוודאי אין הכוונה שאין תורה למעלה כלל, וזאת על פי פירוש [[אריז"ל|האריז"ל]]{{הערה|בסידור על המילים תורתך שלמדתנו. לק"ת בפרשת עקב בביאור על פסוק ואכלת ושבעת פ"ג.}} במילות הנוסח "על תורתך שלמדתנו", בו מפרש שמדובר על ב' דרגות בתורה, תורתך זהו דרגת התורה כפי שהיא מיוחדת אל ועם הקב"ה, שזהו כפי שהיא [[עולם האצילות|בעולם האצילות]], ולמדתנו זהו דרגת התורה כפי שנלמדת, ונעשית מציאות נפרדת, [[עולם הבריאה|בעולם הבריאה]], ומזה שבכל עולם ישנה תורה כפי מדריגתה מוכיח שוודאי ישנה תורה למעלה (שאם לא היה בכל עולם תורה כפי מדריגתה, היינו יכולים להסביר שהתורה רק עוברת דרך כל העולמות אל עולמנו), אלא כל החסרון למעלה הוא רק ביכולת הפסיקה, כיון שהפסיקה אכן שייכת דווקא למטה ב[[עולם הזה]].

כך גם מובא בגמרא{{הערה|בבא מציעא פו, א. וראה ב[[לקוטי תורה]] פרשת תזריע מאמר המבאר באורך תוכנה של מחלוקת זו.}} מעשה אודות מחלוקת בהלכות [[צרעת]] שהתקיימה ב[[מתיבתא דרקיע|'מתיבתא דרקיעא']] בין [[הקב"ה]] ובין שאר הישיבה, ובכדי לפסוק את ההלכה הוצרכו להביא פוסק מ[[עולם הזה]] שאמר את ההלכה בשעת פטירתו, אף מכאן רואים שישנו לימוד תורה למעלה, אך אין כח הפסיקה בשמים{{הערה|בתורת שמואל שם כותב שיש מכאן "קצת ראיה" לענין.}}.

אמנם [[אדמו"ר הזקן]] כותב שבמעשה זה נחלקו הפוסקים בדבר כיצד יש לפסוק את ההלכה בפועל{{הערה|ראה לקוטי תורה סוף פרשת תזריע, וראה בקונטרס בענין תורה חדשה תשנ"א הערה 38.}}, אך מבאר [[הרבי]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ו עמוד 223.}} שנחלקו אם אמירתו היתה בעולם הזה, או נחשב כבר בשמים.

בשנת [[תשל"ג]] נדפס [[בטאון חב"ד|בבטאון חב"ד]]{{הערה|גליון 40. מקור הסיפור הוא מכתבי הרב חיים אליעזר ביכובסקי – נדפס בספרו עמוד צח.}} מעשה אודות [[אדמו"ר הזקן]] אשר הכשיר בשר שנשחט בעיר [[ליאדי]], אך לאחר שחזה בחלום את נשמת [[שבתי כהן|הש"ך]] המבקשת תיקון, מכיון שלשיטתו בהלכה הבשר טרף, שב אדמו"ר הזקן והטריף את הבשר. אמנם [[הרבי]] כתב{{הערה|ראה אגרות קודש חכ"ו עמוד רמו. ובמה שכתבו בגליון 41 במדור 'שואל ומשיב', ובאגרות קודש חכ"ט עמוד יט, מה שהשיב על כך הרבי.}} למערכת הבטאון שסיפור זה אכן תמוה ביותר, ולאחרי השתלשלות הדברים, דבר זה גרם לסגירת הבטאון{{הערה|ראה גם בספר 'אוצרות' עמוד 255 ואילך.}}.

=== אין נביא רשאי לחדש דבר ===
{{ערך מורחב|ערך=[[נבואה]]}}
על יסוד הכלל "לא בשמים היא" – נפסקה ההלכה{{הערה|רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ט ה"א.}} "אין נבאי רשאי לחדש דבר", נביא אינו יכול לגלות דבר חדש בתורה בכח נבואתו, עד כדי כך שלדעת [[רמב"ם|הרמב"ם]] יחשב הנביא הפוסק הלכה כנביא שקר{{הערה|משא"כ דעת התוספות בבא מציעא נט, ב ד"ה לא בשמים.}}.

בכלל זה ישנם כמה יוצאים מן הכלל, ומהם עולים הגדרות מדוייקות יותר לשימוש בכלל זה:

==== התלבשות הנבואה בשכל ====
אף שהתורה אינה בשמים, ורק למטה ניתן הכח והיכולת לפסוק הלכה, מכל מקום אנו מוצאים בכמה מקומות שדברי תורה התגלו מלמעלה, ואף פסקו לפיהם, וכפי שמבואר בחסידות{{הערה|ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי וישלח כ, ב.}} אודות ה[[תנאים]] ו[[אמוראים]], שראו את ה[[הלכה]] כפי שהיא למעלה, וכך פסקו למטה, ובמיוחד אנו מוצאים זאת בעדותו של [[אדמו"ר הזקן]], אשר כל החיבורים שנתחברו עד זמן [[שבתי כהן|הש"ך]] וה[[ט"ז]] נכתבו ברוח הקודש{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ג' עמוד א'שפה.}}.
ההסבר לכך הוא שעל אף שידיעת דברי התורה הללו היא כתוצאה מהתגלות מהשמים, מכל מקום לאחרי שהתגלה הדבר אצל האדם נתאחד עם שכלו כך שהוא הבין זאת בשכלו ולא רק מצד הקבלה שקבל מן השמים, וכיון שהדבר הגיוני במוחו של האדם למטה שוב אין זה נחשב תורה שבשמים{{הערה|ראה לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד רסה. קונטרס תורה חדשה תשנ"א – ספר השיחות עמוד 571.}}.

מהדוגמאות הבולטות לכך הוא הגילוי של [[תורה חדשה]] שתתגלה [[לעתיד לבוא]] מאת [[הקב"ה]], על ידי [[משיח]] שיהיה נביא גדול, דאף על פי שהתורה לא בשמים היא, מכל מקום, מכיון שהתורה תתלבש בשכלו הגשמי, יוכל להורות תורה זו, וללמדה את בני ישראל{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשנ"ב.}}.

לאורך כל ה[[ש"ס]] נמצא ריבוי פעמים שהמסקנת הגמרא היא "תיקו", תעמוד השאלה במקומה. ראשי תיבות למילה "תיקו" הוא "תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות", היינו ש[[לעתיד לבוא]] יתרץ [[אליהו הנביא]] קושיא זו. [[הרבי]] מבאר אמנם שבאליהו הנביא יש עוד ענין חוץ ממה שהוא נביא, "הרי הוא יכול ללמוד , ויש לו [[סמיכה לרבנות]], ומה שיבוא ויברר זהו מצד החלק הזה שבו, אבל לא מצד החלק הנביאות שבו"{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ"ג עמוד 259.}}.

==== בירור המציאות ====
יוצא מן הכלל נוסף הוא כאשר הנבואה אינה מורה אופן לפסוק את ההלכה כי אם מבררת את המציאות בלבד{{הערה|ראה חיד"א שם הגדולים מערכת [[שו"ת מן השמים|רבינו יעקב החסיד]].}}. או כאשר יודע בנבואה שבישיבה מסוימת פסקו את ההלכה באופן מסוים. ורק כאשר משתמש בנבואתו כדי לברר מהו ההלכה עצמה, ישנו הבעיה של "אין נביא רשאי לחדש דבר"{{הערה|ראה [[שיחות קודש]] [[תשכ"ח]] ח"א עמוד 164.}}.

==== כשלא ניתן לפסוק על ידי שכל ====
יש שכתבו שבמקום שלא ניתן לפסוק את הדבר ע"י השכל, וע"י הכרעת חכמי הדור, אז ניתן להכריע את הדבר בעזרתו של נביא, כפי שאנו מוצאים בריבוי סיפורים בהיסטוריה. דוגמא בולטת לכך היא הספר [[שאלות ותשובות מן השמים]] בו ישנם שאלות הלכתיות רבות אשר שאל רבי יעקב החסיד מן השמים, ואת התשובות אשר ענו לו {{הערה|ראה שם הגדולים ל[[חיד"א]] ערך רבינו יעקב החסיד, וראה פתיחה לספר שו"ת מן השמים מהרב [[ראובן מרגליות]] עמוד י (בהוצאת מוסה"ק תשע"ז).}}. אמנם הרבי ביאר גם לגבי זה, כנ"ל, שלאחרי שנאמר לו התשובה מלמעלה למד והוכיח דבר זה ע"פ שכל מתוך המשנה והגמרא{{הערה|שיחות קודש תש"ם ח"ג עמוד 252.}}.

== התורה ניתנה לבני ישראל ולא למלאכים ==
{{ערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}
באמצע תהליך המעבר של התורה מן השמים אל הארץ, היה וויכוח בו טענו [[מלאכים|המלאכים]] שהתורה צריכה להיות דווקא בשמים, וכמסופר בגמרא{{הערה|שבת פח, ב.}}:

"בשעה שעלה [[משה]] למרום אמרו [[מלאכי השרת]] לפני [[הקדוש ברוך הוא]] רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו? אמר להן לקבל [[תורה]] בא. אמרו לפניו חמדה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו? ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה החזיר להן תשובה . . אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אמר להן למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם! שוב מה כתיב בה? לא יהיה לך אלקים אחרים, בין הגוים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה? זכור את יום השבת לקדשו, כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה? לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה? כבד את אביך ואת אמך, אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הא שנאמר ה' אדנינו מה אדיר שמך וגו', ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב."

====טענת המלאכים====
המלאכים לא ביקשו את התורה כפי שהיא במדריגתה למטה שהוא חלק הפשט, אלא כפי שהיא למעלה במדריגה רוחנית, שזהו [[סוד|חלק הסוד שבתורה]]{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] תזריע כג, א־ב.}}. דהיינו, המלאכים רצו שעיקר התורה תהיה התורה הרוחנית, ואף גם בעולם הזה, יהיה זה עיקר התורה, כמו שהיא אצלם למעלה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חי"ח עמוד 30 הערה *34, ועמוד 31 בפנים, ובהערה 43.}}.

בכמה ספרים{{הערה|נסמן באורך בלקוטי שיחות שם בתחילת השיחה.}} ביארו שטענת המלאכים מלכתחילה היתה מיוסדת על דין "בר מצרא" המחייב את האדם המוכר שדה, לתת דין קדימה לבעל השדה הנמצא צמוד למצר וגבול השדה המועמד למכירה, וכך גם המלאכים הם שכנים וקרובים אל השמים יותר, ועל כן צריך ה' לתת להם את התורה.

טענת המלאכים כללה גם את קיום המצות. אף על פי שקיום המצות נעשה בדברים גשמיים, הרי ששרש של כל המצות וקיומם הוא ה[[אהבת ה']] ו[[יראת ה']], ואהבה ויראה הם הרי עבודת המלאכים{{הערה|לקוטי שיחות שם הערה 52, בשולי הגליון.}}.

====תשובתו של משה====
הביאור בחסידות לתשובת משה רבינו הוא, שעיקר ותכלית התורה ובריאת העולם, היא לעשות לה' [[דירה בתחתונים]], שיתגלה גילוי אלקות בעולם הזה. דבר זה קורה על ידי כך שנברא בעולם התחתון ביותר לומד תורה ומקיים את רצון ה' שבמצוה הגשמית.

בספרים שביארו את טענת המלאכים ע"פ דין "בר מצרא", נתבאר גם תשובת משה רבינו באופנים רבים, וכולם מסתמכים על דינים שונים בדיני בר מצרא אשר לפיהם אין חיוב בר מצרא בנוגע לתורה, אמנם [[הרבי]] דחה את כל הביאורים (ע"י קושיות הקשות על גוף תירוצם ו)בכך שאינם מרומזים בדברי משה אל המלאכים. אמנם לפי ביאור החסידות מתרץ, שכן ישנו דין בהלכות "בר מצרא" שאם השכן רוצה לזרוע את השדה, אך הלקוח שאינו שכן חפץ לבנות שם בית, יכול המוכר למכור את השדה אל השני, וכמו כן התורה ניתנה לבני ישראל כיון שהם בונים דירה לה' על ידו, משא"כ המלאכים אינם יכולים לבנות דירה ע"י קיום המצות שלהם. זאת משום שהעצמות המתגלה בדירה, יכול להתגלות רק בעולם הזה התחתון, על ידי שבמקום כה נמוך, במצב שישנו [[יצר הרע]] ונסיונות, אך מכל מקום יקיימו מצות וילמדו תורה, וזה אינו בכח המלאכים.

אך באמת, גילוי אלקות זה המתגלה ב"דירה בתחתונים" צריך להתגלות גם בעולמות העליונים ולא רק בעולם הזה התחתון (שכן גם הם רחוקים מאד מאמת זו של עצמותו של הקב"ה המתגלה בדירתו), אמנם גילוי זה שנמשך בעולמות העליונים נעשה ע"י קיום המצות של העולם הזה. בדומה לזה כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אגרת הקודש סימן כו (קמה, א).}}, שהעליונים באים לשמוע חידושי תורה מהתחתונים{{הערה|ראה בארוכה מאמר ד"ה באתי לגני תש"כ.}}.

כל זה מצד קיום המצות. בנוגע להשגת התורה עצמה, מבואר בחסידות{{הערה|ראה ספר המאמרים אדמו"ר הזקן, מארז"ל, עמוד קסד. ועוד.}}, שמכיון שהתורה בשרשה נעלית כל כך, יכולה להתגלות ולהתפס, רק על ידי שתתלבש בלבושים מגושמים מאד, וכמו טיפת הנמשכת ממח האב, שדוקא היא באה מעצם מוחו של האב, אך דוקא היא נמשכת בצורה מגושמת יותר מהשכלה הנמשכת מהמוח. ועל כן המלאכים הם לא שייכים לשורש התורה כיון שהיא נעלית מדי, ואינם שייכים לתורה כפי שהיא למטה, כיון שהיא מגושמת מדי.

{{הערות שוליים}}

{{תורה}}

שיחת משתמש:חסיד של הרבי

2022-01-09T01:08:58Z

פיצי:

<div style="text-align: center;">
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:שיחת משתמש:חסיד של הרבי}} בתים'''
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לסוף הדף!}}
</div>

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| ליצירת קשר איתי באמצעות המיל: chasidd770@gmail.com
----
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#b3e5ff;" align="center"|{{גופן|4|נרקיס|ברוכים הבאים בצל קורתי, דף שיחה זה מיועד עבור משתמשים החרדים לדבר ה'}}
{{גופן|4|נרקיס|לפתיחת נושא חדש בדף שיחה זה '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' בברכה, {{א|חסיד של הרבי}}}}
|}
{|
|}

{{משתמש:חסיד של הרבי/ארכיון}}

יחי המלך המשיח! משתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] הינו משתמש ידידותי לסביבה וחובב דפי שיחה כגון אלה.

אזהרה!! כל מי שצופה בדף שיחה מרתק זה, מתחייב לרוקן כוסית 'משקה' לגרונו, ראו הוזהרתם!
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}

== ברכה והודאה ==

[[קובץ:מממממ.png|ימין]] הנני מביע את תודתי למשתמש היקר, חסיד של הרבי, על המיזם העצמי הבלתי רשמי של כבודו, מיזם 'אייכה',

שכלל קריאות ותחינות מכמעט כל המשתמשים שנרשמו עד לפני חמש שנים, שיחזרו לאתר, ושאלות חשובות כגון, האם אתה עדיין חי וכו' - תחת השם 'אייכה? האם אתה חי?' וכו'.

בשם כל המשתמשים הישנים שקמו לתחיה, אני מודה לך. תודה! {{קריצה}} [[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 20:25, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:25, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
:אפשר גם לפתוח את '''מיזם הצלה''' שיהיה אפשר לשלוח בו התראות על משתמשים שגוססים ונוטים לעבור לעולם ש'כולו חוץ מחב"דפדיה', וה'חברה הצלה' יקימו אותו לתחיה. המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. --''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 21:52, ב' בכסלו, ה'תשפ"א
::נתקבל בתשואות חן.. תודה על ההודאה {{קריצה}} בדרך אגב, {{א|דער חב"דסקער|אתה}} באמת היית משתמש ותיק? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:19, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
:::כמו שכבר כתבתי מיזם ההצלה שאני טוען שצריך הוא להחיות את העלון הוירטואלי של חב"דפדיה שבו אלה שמאילוצים שונים לא יוכלו להיות בחב"דפדיה הרבה זמן (כגון קפסולות למיניהם) יוכלו להכנס לעניינים.. בקשר לחוזר ונגלה אכן בעיה קשה. {{צחוק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:22, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
::::מדוע אתה חושב שהייתי פה בעבר? לא רואה חשיבות לשאלה בכל מקום. וכדאי שתבינו שמשתמשים שהיו פעילים לפני 13 שנה (ולהבהיר שמן הסתם הם לא נרשמו מתחת לגיל 11 חוץ מכמה משתמשים שאני יודע עליהם ספציפית) כבר רובם הקימו בית וחב"דפדיה כבר לא עומדת בראש מעיינם.. (רוצה לראות גם אותכם בעוד 13 שנה פעילים)..[[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 17:42, ג' בכסלו, ה'תשפ"א ''(19 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:42, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
==דף המשתמש שלך ודף השיחה==
1. דפי המשתמש שלך והאמירות שבתוכם מעוררים השראה מיוחדת ועילאית... חביבות מיוחדת ניכרה מבין שורות גליונותיך...
2. אולי תוכל להסביר לי את המשפט המעניין שבקטע הקודם: {{ציטוטון|המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. }} [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:51, ג' בכסלו, ה'תשפ"א 23:51, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
:ה2 זה בהקשר למה שכתבתי אני באותה פסקה (שייך גם קצת לך ;)--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 23:55, ג' בכסלו, ה'תשפ"א

==שינוי סיסמה==
{{מפעילי מערכת}}, מה עושים אם שכחתי את הסיסמה שלי? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:18, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
:יש אפשרות לאיפוס סיסמה, מכל מקום אתה יכול פשוט להקים גם משתמש חדש -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 16:45, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
::כפי שכתבתי כבר במקום ידוע {{קריצה}} בכל אופן אני יוכל לאפס את הסיסמה רק אם אני יעדכן את המיל, אבל המערכת פה לא נותנת לי לעדכן את המיל שלי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:47, 29 בנובמבר 2020 (UTC)

== בירור ==

א: היכן כבודו? כבר התחיל חנוכה (אם אתה באה"ק..).

ב: בדף המשתמש המיוחד שלך, נאמר כי "ביתי הרוחני הוא ב770 - בית רבינו שבבבל. ביתי הגשמי הוא בכפר חב"ד - בירת חב"ד בארה"ק בזמן הגלות, ובירת חב"ד בעולם כולו בזמן הגאולה כפי שמובן משיחותיו הק' של הרבי." האמנם באמת כך? אשמח שתקשר אותי לשיחה כזאת, מעניין אותי מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:49, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.''' 17:49, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
:ראיתי קטע מהתוועדות בה הרבי אומר שבגאולה כל הבתים בכפר חב"ד יהיו בשטח הר הבית עצמו וצמודים לבית המקדש(!) אני בעז"ה אנסה לברר מאיזה תאריך זה היה, ובאמת זה דבר מפליא שהשיחה הזו לא יודעה '''בכלל''' [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:43, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
::נראה לי שאתה מתכוון לכך שהרבי דיבר של הבתי חב"ד וכפר חב"ד יהיו בהר הבית ליד ביהמ"ק, יכול להיות? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:40, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.'''
:::הגיוני.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:45, 11 בדצמבר 2020 (UTC)
==צו 8==
{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''</big>}}

ב"ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב"דפדיה]].

היום - יום ה', ט"ז טבת ה'תשפ"א, אנו פותחים את השלב הראשון והחשוב של המיזם:

עריכת ושיפור הערכים.

===כללים ומונחים===
*'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.
*'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.
*'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.
{{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}} נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:18, י"ז בטבת, ה'תשפ"א (1 בינו' למניינם).

== סיסמה ==

נזכרת בסיסמה שלך?-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:34, ח' בשבט, ה'תשפ"א ''(21 בינו' למניינם)'' •
:אכן כן.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:36, 21 בינואר 2021 (UTC)
::ב"ה סוף סוף!!! (תכתוב אותה איפה שהוא שלא תשכח{{קריצה}}--'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:29, ט' בשבט, ה'תשפ"א ''(22 בינו' למניינם)'' •
:::אז לפני שחלוקת יבוא, אזכיר לכבודו בנוגע לחתימה.. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 06:55, ט' בשבט, ה'תשפ"א - 22 בינו' למניינם, 2021.
::::תודה {{חיוך}} נראה כאילו יש מטרה למלא את האתר בצבע... אותו משתמש פעם שלישית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:30 • י"ג בשבט ה'תשפ"א

== תזכורת ==

בקשר עם המדובר לעיל הנני להזכיר אודות עריכת הערך [[חורבן ליובאוויטש]], יעוי"ש.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:25, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:25, 28 בינואר 2021 (UTC)

==טוב לראותך עמנו==
שקט פה לאחרונה.. תן ככה קצת נופת צופים.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:13, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 00:13, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:{{חיוך}} בעז"ה.. מחר אני חוזר לישיבה ככה שנשאיר את הנופת צופים לפעם אחרת בעז"ה {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 00:15, 8 בפברואר 2021 (UTC)
::בקושי הגעת, כבר חוזר לישיבה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:56 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א

== {{תב|חשיבות}} ==

שמח לראות אותך חוזר לפעילות באתר, רציתי רק לרענן את הקרטריונים, שבעת שמציבים תבנית חשיבות יש לחכות לפחות שבוע לתגובות העורכים, וכאשר מורידים תבנית למחיקה, יש לכל הפחות להחזיר את תבנית החשיבות. בהצלחה רבה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:06, ה' באייר, ה'תשפ"א, 17 באפר' למניינם.

== קטגוריה ==

דף המשתמש שלך נתון ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9 קטגוריה: תיבות משתמש], כדאי שתוציאו בהקדם מהקטגוריה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ה' בסיוון ה'תשפ"א 08:32, 16 במאי 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:45, 16 במאי 2021 (UTC)
::טעות שלי, הי' צריך להוסיף טקסט ב-3 תבניות שכשהיו שמים אותם זה הי' מכניס את הדף לקטגוריה. אצלך זה הי' תבנית יודע היסטוריה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&curid=52156&diff=476099&oldid=408324 ראה כאן]. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ז' בסיוון ה'תשפ"א 07:51, 18 במאי 2021 (UTC)

== רשת מחנות קיץ ==

רשת מחנות הקיץ של הפנסאים הוקמה לפני של צבאות ה’--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • 18:42, 17 במאי 2021 (UTC)

== אתה מגזים! ==

אתה קצת מגזים איך שאתה כותב למשתמשים, זה מאוד לא נעים שככה אתה כותב. אתה יכול לפנות אליהם בנחת. בתקווה להבנה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:28, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:יש שיקולים שנבחנו ביחד עם המשתמשים האחרים בפורום מחוץ לחב"דפדיה והגענו למסקנה שזו הדרך היחידה והטובה ביותר לטיפול במשחיתים למיניהם, להרחבה אתה יכול ליצור קשר במיל שלי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:27, 27 ביוני 2021 (UTC)
::מה המייל? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:::leibush770@gmail.com [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 20:02, 27 ביוני 2021 (UTC)
::::מחר אדבר איתך. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  21:12, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א

== שידולו ==

שמתי לב שכתבת את המילה בכמה מקומות באתר, שים לב שזו לא מילה בעברית תקנית וכדאי להחליפה במילה אחרת. תודה מראש ובהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:17 • י"ח בתמוז ה'תשפ"א

== בקשה ==

אשמח אם תוכל לחוות דעה בקשר למפורט ב[[שיחה:עבודת השם]]. יישר כח--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 18:32, 4 באוגוסט 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:37, 4 באוגוסט 2021 (UTC)

== ריסון ==

כדברי מנהל האתר, {{א|שיע.ק}}, על מנת להשאר באתר, עליך לרסן את התנהגותך הקיצונית הבלתי מתאימה לחסיד. התנהגות כזאת פוגעת בראשונה אך ורק בך, וכמים הפנים לפנים- משיבים לך באותו סגנון.

מן הדין היה צריך לחסום אותך ממזמן, אך מכיוון שבכל זאת תרמת ערכים לאתר, ובתקוה גדולה שתעשה חשבון נפש ותחזור להתנהגות חסידית.

נ.ב: אישית הייתי ממליץ לך לקחת חופשה מרצון, על מנת להתרענן ולהרגע - ובמטרה לחזור לחב"דפדיה ולתרום בהתאם. בהצלחה בכל!

[[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 15:33, כ"ז באב, ה'תשפ"א 15:33, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
:לא זקוק {{א|מבקר|ממך}} לשיחות מוסר, אתה לא תגיד לי מילה, אתה לא תאיים פה, ומתי שתתרום '''תרומה אחת''' לאתר דבר איתי. מן הדין הייתי אמור פשוט להתעלם ממך (כמו שאמר לי בזמנו אחד ממפעילי המערכת - שזה מה שאתם מבינים, אבל מסתבר שלא..) וכמו כן הייתי מציע לך פעם הבאה לא לסלף דברים של אף אחד, לפני שאבקש את חסימתך בדבר סילוף דברי הרה"ג ר' שיע. הייתי ממליץ לך להסתכל שוב במה שכתב ובמה שאתה כתבת ולמצוא את ההבדלים '''שרבים המה'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:55, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::מתנצל אם קיבלת את תגובתי בצורה הלא נכונה: בסה"כ ביקשתי את טובתך ואת טובת כולנו, שכדאי שכולנו נרגע בדיונים, בלי התלהמות, בזמן שאפשר להגיב בצורה חסידית. בהצלחה לכולנו. [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 19:55, כ"ז באב, ה'תשפ"א 19:55, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
:::הנני באתי בזאת לחזק את ידיו של המשתמש הנעלה והמורם מכל אדם, הרב "המבקר", יען כי צודק הוא בכל אשר כתב, וכל דבריו אמת צרופה הימה. ובאשר לדבריו של "חסיד של הרבי", כי דבריו משוללים כל יסוד, ורחוקים מן האמת כרחוק מזרח מן המערב. [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 09:42, כ"ח באב, ה'תשפ"א 09:42, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::הנני באתי כדי לתת אזהרה ל{{א|איש חסיד אחד|כבודו}} יען כי אם ימשיך עם דבריו הגסים תצטרך מערכת האתר לחסום אותו לעוד שנה יען אשר מפר את הכללים ומבזבז לריק את זמנם של המשתמשים היקרים המאמינים באמת שרבינו הוא משיחינו והוא חיי וקיים לעולם ועד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:45, 7 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::אף שיש בדברי מבקר מן האמת, חבל שהיא מגיעה לדף זה ממשתמשים שפחות הועילו לאתר והגיעו כדי לבזבז זמן לעצמם ולעורכים שכן תורמים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:28 • כ"ח באב ה'תשפ"א

== ביטול גירסה בישיבת חח"ל צפת ==

הביטול שעשית מוטעה.
האנונימי הסיר הפניות לאנשים הלא-נכונים..
לתשומת ליבך [[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 20:49, ז' באלול, ה'תשפ"א 20:49, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:{{שכויח}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:14, 16 באוגוסט 2021 (UTC)

== ברוך הבא! ==

מחכים לך ב[[בית משיח 770]]. [[נסיעה לרבי|נסיעה טובה]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:28 • כ"ג באלול ה'תשפ"א

== דרישת שלום לכבוד תורתו הרוממה ==

הן ראינו כי נלקחת מאתר(ם) הנכבד, ומה רבה הייתה עצבונם, על כך שנטשתם וברחת לך אל מקום אשר עין לא שזפתו. אך לזאת שמנו לב, כי מיום אשר נסעת, שקט האתר מכל המריבות שהיו בו - ואף שאר המשתמשים הצדיקים החלו נוהגים כבוד זה בזה. על כן באנו, אנו חברי המערכת והועדה המייעצת למערכת האתר, מזכיר האתר, ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, שכנתו של ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, ואף גיסתה של שכנתו של ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, חברה של אשתו של ר' שייע, גיסתה של חברתה של אשתו של ר' שייע, מרא דאתרא דכפר חב"ד וכו, לבקשך בשבעים לשון של בקשה, שתעזוב את האתר לצמיתות, למען ינוח וישקוט כבימי חופשתך. והננו להצטער, אך החלטה זו נתקבלה לאחר שבעים יום ושבעים ליל של דיונים, אשר רק בסופם הגענו אל ההחלטה הנכונה. בתקווה שתציית לדרישתנו, האנשים אשר נזכרים לעיל. [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 08:57, א' בחשוון, ה'תשפ"ב 08:57, 7 באוקטובר 2021 (UTC)
:הנה זה באתי לארצנו הקדושה. ואכן בזמן שלא הייתי פה באו חבורת בחורים מסכנים מחרחרי ריב וזדון לאתר ראו שאני לא פה והתחילו לעשות פה בלאגן. '''אז הנה חזרתי'''. (המשך יבוא ובגדול). [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:18, 7 באוקטובר 2021 (UTC)
::התגעגענו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:14, א' בחשוון, ה'תשפ"ב

==לא הייתי מאמין==
לו לא הייתי רואה זאת בעיני הייתי סבור כי מצחקים עלי מאחורי גבי אבל מאחר וראיתי שאתה אינך מתבייש לבוא ולטעון טענות שנוגעות בצווי התורה '''''מדבר שקר תרחק''''' כגון שאני כאן על תקן משחית וכדומה אבקש התנצלות מלאה על ההאשמות החמורות שנוגעות בנפשי! {{שכח|אפרים}}

== לגבי עריכותיך האחרונות ==

שאלה זה לא יותר קל לבקש מחלוקת לשנות את זה אוטומטי ע"י המשמתמש בוט שלו במקום לעשות זאת ידני על כ"כ הרבה ערכים? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:44, ג' בכסלו, ה'תשפ"ב 21:44, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:נדע לפעם הבאה בעז"ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:46, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
::יישר כוחך על כל הענינים החדשים! יחי המלך • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{תאריך עברי}}, {{תאריך לועזי}}

== ערעור על מחקיתך ==
עיינתי היטב ב[[חב"דפדיה: דף שיחה|הלכות דף שיחה]] ולא ראיתי שום טעם מצדיק למחוק דו שיח בין שני כותבים, גם אם הוא נכתב בצורת משל, והרי כל הדפי שיחה מלאים בדבר זה. ההצדק היחיד למחיקה הוא כאשר כתובים דברים בלשון שאינה מכבדת את הכותב. הכלל "חב"דפדיה אינה וכו'" נשמע יותר כלל שהייתי אומרו אודות הערכים עצמם.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשפ"ב • 16:38, 7 בינואר 2022 (UTC)
:המשל אינו מכבד את הרבי וכופר בעצם הנהגתו, האנונימי הזה הזוי וטוען שהרבי טעה מה שאפילו ר' זלמן גופין והרב ירוסלבסקי אמר שזה כפירה (בנוגע לספרו של יחזקאל סופר), וממשיך עם הזיותיו וטוען שגינזבורג הוא הרבי (מחלה ידועה בקרב כ-20 בני נוער ברחבי ארצנו הקדושה) בדיחה עצובה. כפירה כזו (אפילו אם היא רק ברמז) בעצם הנגתו של הרבי ואמריה ששיחותיו הקדושות הוא לא רלוונטיות לא יהיה אפליו ברמז קל בדפי השיחה של חב"דפדיה. נקודה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 16:19, 8 בינואר 2022 (UTC)
::לא על קטנוניות באתי, ומצידי להשאיר את המחיקה. אבל על עצם מה שאתה מאשים את אותו פלוני אמר ש"הרבי טעה", הלא כד דייקת שפיר אפילו הוא לא העלה על דעתו מחשבת חוץ שכזו, אך טעה הוא להבין את דברי קודשו של רבינו בכ"ח ניסן וכנראה בעוד כמה שיחות.. ומכיון שאין אנו מפחדים מאף אחד, אין לנו טעם למחוק ולהסתיר כל דבר מעין זה.
::ובנוגע לגוף המחיקה - ועל שלהבא אני מעורר: לא נראה שמחיקה זו היתה צודקת (ואחד ההוכחות הכי ברורות לטעותו של אדם, היא כאשר הוא מחליף את טענותיו באמצע.. לכתחילה כתבת שסיבת המחיקה היתה "חב"דפדיה איננה מאגר משלים" ועכשיו הסיבה היא להיותו כותב דברים המזלזלים בכבוד הרבי.. מה שלא ממש מדויק - כדלעיל). אך בעולמנו שרובו וכו' לא נמצא כמעט מי שיודה בוויכוח.. בברכת 'לחיים לחיים' --[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשפ"ב • 01:08, 9 בינואר 2022 (UTC)

<div style="text-align: center;">
'''נא לא לכתוב <big>מתחת</big> לשורה זו'''
{{מעבר לתחילת הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לתחילת הדף!}}
</div>

שיחת משתמש:חסיד של הרבי

2022-01-07T16:38:29Z

פיצי:

<div style="text-align: center;">
'''גודל דף זה – {{PAGESIZE:שיחת משתמש:חסיד של הרבי}} בתים'''
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לסוף הדף!}}
</div>

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| ליצירת קשר איתי באמצעות המיל: chasidd770@gmail.com
----
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#b3e5ff;" align="center"|{{גופן|4|נרקיס|ברוכים הבאים בצל קורתי, דף שיחה זה מיועד עבור משתמשים החרדים לדבר ה'}}
{{גופן|4|נרקיס|לפתיחת נושא חדש בדף שיחה זה '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' בברכה, {{א|חסיד של הרבי}}}}
|}
{|
|}

{{משתמש:חסיד של הרבי/ארכיון}}

יחי המלך המשיח! משתמש [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] הינו משתמש ידידותי לסביבה וחובב דפי שיחה כגון אלה.

אזהרה!! כל מי שצופה בדף שיחה מרתק זה, מתחייב לרוקן כוסית 'משקה' לגרונו, ראו הוזהרתם!
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}

== ברכה והודאה ==

[[קובץ:מממממ.png|ימין]] הנני מביע את תודתי למשתמש היקר, חסיד של הרבי, על המיזם העצמי הבלתי רשמי של כבודו, מיזם 'אייכה',

שכלל קריאות ותחינות מכמעט כל המשתמשים שנרשמו עד לפני חמש שנים, שיחזרו לאתר, ושאלות חשובות כגון, האם אתה עדיין חי וכו' - תחת השם 'אייכה? האם אתה חי?' וכו'.

בשם כל המשתמשים הישנים שקמו לתחיה, אני מודה לך. תודה! {{קריצה}} [[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 20:25, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:25, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
:אפשר גם לפתוח את '''מיזם הצלה''' שיהיה אפשר לשלוח בו התראות על משתמשים שגוססים ונוטים לעבור לעולם ש'כולו חוץ מחב"דפדיה', וה'חברה הצלה' יקימו אותו לתחיה. המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. --''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 21:52, ב' בכסלו, ה'תשפ"א
::נתקבל בתשואות חן.. תודה על ההודאה {{קריצה}} בדרך אגב, {{א|דער חב"דסקער|אתה}} באמת היית משתמש ותיק? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:19, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
:::כמו שכבר כתבתי מיזם ההצלה שאני טוען שצריך הוא להחיות את העלון הוירטואלי של חב"דפדיה שבו אלה שמאילוצים שונים לא יוכלו להיות בחב"דפדיה הרבה זמן (כגון קפסולות למיניהם) יוכלו להכנס לעניינים.. בקשר לחוזר ונגלה אכן בעיה קשה. {{צחוק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 23:22, 18 בנובמבר 2020 (UTC)
::::מדוע אתה חושב שהייתי פה בעבר? לא רואה חשיבות לשאלה בכל מקום. וכדאי שתבינו שמשתמשים שהיו פעילים לפני 13 שנה (ולהבהיר שמן הסתם הם לא נרשמו מתחת לגיל 11 חוץ מכמה משתמשים שאני יודע עליהם ספציפית) כבר רובם הקימו בית וחב"דפדיה כבר לא עומדת בראש מעיינם.. (רוצה לראות גם אותכם בעוד 13 שנה פעילים)..[[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 17:42, ג' בכסלו, ה'תשפ"א ''(19 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:42, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
==דף המשתמש שלך ודף השיחה==
1. דפי המשתמש שלך והאמירות שבתוכם מעוררים השראה מיוחדת ועילאית... חביבות מיוחדת ניכרה מבין שורות גליונותיך...
2. אולי תוכל להסביר לי את המשפט המעניין שבקטע הקודם: {{ציטוטון|המשתמשים מוכרחים למשתמשים המפעילי מערכת שבאורח קבע 'נגלה וחוזר ונכסה וחוזר וחוזר..'. }} [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:51, ג' בכסלו, ה'תשפ"א 23:51, 19 בנובמבר 2020 (UTC)
:ה2 זה בהקשר למה שכתבתי אני באותה פסקה (שייך גם קצת לך ;)--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 23:55, ג' בכסלו, ה'תשפ"א

==שינוי סיסמה==
{{מפעילי מערכת}}, מה עושים אם שכחתי את הסיסמה שלי? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:18, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
:יש אפשרות לאיפוס סיסמה, מכל מקום אתה יכול פשוט להקים גם משתמש חדש -- [[User:שמואל חיים|שמואל חיים]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 16:45, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
::כפי שכתבתי כבר במקום ידוע {{קריצה}} בכל אופן אני יוכל לאפס את הסיסמה רק אם אני יעדכן את המיל, אבל המערכת פה לא נותנת לי לעדכן את המיל שלי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:47, 29 בנובמבר 2020 (UTC)

== בירור ==

א: היכן כבודו? כבר התחיל חנוכה (אם אתה באה"ק..).

ב: בדף המשתמש המיוחד שלך, נאמר כי "ביתי הרוחני הוא ב770 - בית רבינו שבבבל. ביתי הגשמי הוא בכפר חב"ד - בירת חב"ד בארה"ק בזמן הגלות, ובירת חב"ד בעולם כולו בזמן הגאולה כפי שמובן משיחותיו הק' של הרבי." האמנם באמת כך? אשמח שתקשר אותי לשיחה כזאת, מעניין אותי מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:49, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.''' 17:49, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
:ראיתי קטע מהתוועדות בה הרבי אומר שבגאולה כל הבתים בכפר חב"ד יהיו בשטח הר הבית עצמו וצמודים לבית המקדש(!) אני בעז"ה אנסה לברר מאיזה תאריך זה היה, ובאמת זה דבר מפליא שהשיחה הזו לא יודעה '''בכלל''' [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:43, 10 בדצמבר 2020 (UTC)
::נראה לי שאתה מתכוון לכך שהרבי דיבר של הבתי חב"ד וכפר חב"ד יהיו בהר הבית ליד ביהמ"ק, יכול להיות? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 20:40, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א (10 בדצמ' למניינם), '''א פריילכען חנוכה.'''
:::הגיוני.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:45, 11 בדצמבר 2020 (UTC)
==צו 8==
{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''</big>}}

ב"ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב"דפדיה]].

היום - יום ה', ט"ז טבת ה'תשפ"א, אנו פותחים את השלב הראשון והחשוב של המיזם:

עריכת ושיפור הערכים.

===כללים ומונחים===
*'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.
*'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.
*'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.
{{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}} נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:18, י"ז בטבת, ה'תשפ"א (1 בינו' למניינם).

== סיסמה ==

נזכרת בסיסמה שלך?-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 19:34, ח' בשבט, ה'תשפ"א ''(21 בינו' למניינם)'' •
:אכן כן.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע רקע|כתום|~ חסיד של הרבי ~}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 21:36, 21 בינואר 2021 (UTC)
::ב"ה סוף סוף!!! (תכתוב אותה איפה שהוא שלא תשכח{{קריצה}}--'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:29, ט' בשבט, ה'תשפ"א ''(22 בינו' למניינם)'' •
:::אז לפני שחלוקת יבוא, אזכיר לכבודו בנוגע לחתימה.. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 06:55, ט' בשבט, ה'תשפ"א - 22 בינו' למניינם, 2021.
::::תודה {{חיוך}} נראה כאילו יש מטרה למלא את האתר בצבע... אותו משתמש פעם שלישית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:30 • י"ג בשבט ה'תשפ"א

== תזכורת ==

בקשר עם המדובר לעיל הנני להזכיר אודות עריכת הערך [[חורבן ליובאוויטש]], יעוי"ש.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 16:25, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:25, 28 בינואר 2021 (UTC)

==טוב לראותך עמנו==
שקט פה לאחרונה.. תן ככה קצת נופת צופים.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:13, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 00:13, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:{{חיוך}} בעז"ה.. מחר אני חוזר לישיבה ככה שנשאיר את הנופת צופים לפעם אחרת בעז"ה {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 00:15, 8 בפברואר 2021 (UTC)
::בקושי הגעת, כבר חוזר לישיבה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:56 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א

== {{תב|חשיבות}} ==

שמח לראות אותך חוזר לפעילות באתר, רציתי רק לרענן את הקרטריונים, שבעת שמציבים תבנית חשיבות יש לחכות לפחות שבוע לתגובות העורכים, וכאשר מורידים תבנית למחיקה, יש לכל הפחות להחזיר את תבנית החשיבות. בהצלחה רבה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:06, ה' באייר, ה'תשפ"א, 17 באפר' למניינם.

== קטגוריה ==

דף המשתמש שלך נתון ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9 קטגוריה: תיבות משתמש], כדאי שתוציאו בהקדם מהקטגוריה. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ה' בסיוון ה'תשפ"א 08:32, 16 במאי 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:45, 16 במאי 2021 (UTC)
::טעות שלי, הי' צריך להוסיף טקסט ב-3 תבניות שכשהיו שמים אותם זה הי' מכניס את הדף לקטגוריה. אצלך זה הי' תבנית יודע היסטוריה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9_-_%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&curid=52156&diff=476099&oldid=408324 ראה כאן]. ----[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], ז' בסיוון ה'תשפ"א 07:51, 18 במאי 2021 (UTC)

== רשת מחנות קיץ ==

רשת מחנות הקיץ של הפנסאים הוקמה לפני של צבאות ה’--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • 18:42, 17 במאי 2021 (UTC)

== אתה מגזים! ==

אתה קצת מגזים איך שאתה כותב למשתמשים, זה מאוד לא נעים שככה אתה כותב. אתה יכול לפנות אליהם בנחת. בתקווה להבנה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:28, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:יש שיקולים שנבחנו ביחד עם המשתמשים האחרים בפורום מחוץ לחב"דפדיה והגענו למסקנה שזו הדרך היחידה והטובה ביותר לטיפול במשחיתים למיניהם, להרחבה אתה יכול ליצור קשר במיל שלי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:27, 27 ביוני 2021 (UTC)
::מה המייל? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:50, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א
:::leibush770@gmail.com [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 20:02, 27 ביוני 2021 (UTC)
::::מחר אדבר איתך. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  21:12, י"ז בתמוז, ה'תשפ"א

== שידולו ==

שמתי לב שכתבת את המילה בכמה מקומות באתר, שים לב שזו לא מילה בעברית תקנית וכדאי להחליפה במילה אחרת. תודה מראש ובהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:17 • י"ח בתמוז ה'תשפ"א

<div style="text-align: center;">
'''נא לא לכתוב <big>מעל</big> לשורה זו'''
{{מעבר לתחילת הדף|צבע=כחול|גודל=גדול|טקסט=לחצו עליי כדי להגיע לתחילת הדף!}}
</div>

== בקשה ==

אשמח אם תוכל לחוות דעה בקשר למפורט ב[[שיחה:עבודת השם]]. יישר כח--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] כ"ח אב ה'תשע"ח 18:32, 4 באוגוסט 2021 (UTC)
:{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:37, 4 באוגוסט 2021 (UTC)

== ריסון ==

כדברי מנהל האתר, {{א|שיע.ק}}, על מנת להשאר באתר, עליך לרסן את התנהגותך הקיצונית הבלתי מתאימה לחסיד. התנהגות כזאת פוגעת בראשונה אך ורק בך, וכמים הפנים לפנים- משיבים לך באותו סגנון.

מן הדין היה צריך לחסום אותך ממזמן, אך מכיוון שבכל זאת תרמת ערכים לאתר, ובתקוה גדולה שתעשה חשבון נפש ותחזור להתנהגות חסידית.

נ.ב: אישית הייתי ממליץ לך לקחת חופשה מרצון, על מנת להתרענן ולהרגע - ובמטרה לחזור לחב"דפדיה ולתרום בהתאם. בהצלחה בכל!

[[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 15:33, כ"ז באב, ה'תשפ"א 15:33, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
:לא זקוק {{א|מבקר|ממך}} לשיחות מוסר, אתה לא תגיד לי מילה, אתה לא תאיים פה, ומתי שתתרום '''תרומה אחת''' לאתר דבר איתי. מן הדין הייתי אמור פשוט להתעלם ממך (כמו שאמר לי בזמנו אחד ממפעילי המערכת - שזה מה שאתם מבינים, אבל מסתבר שלא..) וכמו כן הייתי מציע לך פעם הבאה לא לסלף דברים של אף אחד, לפני שאבקש את חסימתך בדבר סילוף דברי הרה"ג ר' שיע. הייתי ממליץ לך להסתכל שוב במה שכתב ובמה שאתה כתבת ולמצוא את ההבדלים '''שרבים המה'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:55, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::מתנצל אם קיבלת את תגובתי בצורה הלא נכונה: בסה"כ ביקשתי את טובתך ואת טובת כולנו, שכדאי שכולנו נרגע בדיונים, בלי התלהמות, בזמן שאפשר להגיב בצורה חסידית. בהצלחה לכולנו. [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 19:55, כ"ז באב, ה'תשפ"א 19:55, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
:::הנני באתי בזאת לחזק את ידיו של המשתמש הנעלה והמורם מכל אדם, הרב "המבקר", יען כי צודק הוא בכל אשר כתב, וכל דבריו אמת צרופה הימה. ובאשר לדבריו של "חסיד של הרבי", כי דבריו משוללים כל יסוד, ורחוקים מן האמת כרחוק מזרח מן המערב. [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 09:42, כ"ח באב, ה'תשפ"א 09:42, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::הנני באתי כדי לתת אזהרה ל{{א|איש חסיד אחד|כבודו}} יען כי אם ימשיך עם דבריו הגסים תצטרך מערכת האתר לחסום אותו לעוד שנה יען אשר מפר את הכללים ומבזבז לריק את זמנם של המשתמשים היקרים המאמינים באמת שרבינו הוא משיחינו והוא חיי וקיים לעולם ועד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:45, 7 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::אף שיש בדברי מבקר מן האמת, חבל שהיא מגיעה לדף זה ממשתמשים שפחות הועילו לאתר והגיעו כדי לבזבז זמן לעצמם ולעורכים שכן תורמים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:28 • כ"ח באב ה'תשפ"א

== ביטול גירסה בישיבת חח"ל צפת ==

הביטול שעשית מוטעה.
האנונימי הסיר הפניות לאנשים הלא-נכונים..
לתשומת ליבך [[משתמש:במח|במח]] - [[שיחת משתמש:במח|שיחה]], 20:49, ז' באלול, ה'תשפ"א 20:49, 15 באוגוסט 2021 (UTC)
:{{שכויח}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:14, 16 באוגוסט 2021 (UTC)

== ברוך הבא! ==

מחכים לך ב[[בית משיח 770]]. [[נסיעה לרבי|נסיעה טובה]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:28 • כ"ג באלול ה'תשפ"א

== דרישת שלום לכבוד תורתו הרוממה ==

הן ראינו כי נלקחת מאתר(ם) הנכבד, ומה רבה הייתה עצבונם, על כך שנטשתם וברחת לך אל מקום אשר עין לא שזפתו. אך לזאת שמנו לב, כי מיום אשר נסעת, שקט האתר מכל המריבות שהיו בו - ואף שאר המשתמשים הצדיקים החלו נוהגים כבוד זה בזה. על כן באנו, אנו חברי המערכת והועדה המייעצת למערכת האתר, מזכיר האתר, ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, שכנתו של ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, ואף גיסתה של שכנתו של ראש הועד המייעץ לעוזריו של המזכיר, חברה של אשתו של ר' שייע, גיסתה של חברתה של אשתו של ר' שייע, מרא דאתרא דכפר חב"ד וכו, לבקשך בשבעים לשון של בקשה, שתעזוב את האתר לצמיתות, למען ינוח וישקוט כבימי חופשתך. והננו להצטער, אך החלטה זו נתקבלה לאחר שבעים יום ושבעים ליל של דיונים, אשר רק בסופם הגענו אל ההחלטה הנכונה. בתקווה שתציית לדרישתנו, האנשים אשר נזכרים לעיל. [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 08:57, א' בחשוון, ה'תשפ"ב 08:57, 7 באוקטובר 2021 (UTC)
:הנה זה באתי לארצנו הקדושה. ואכן בזמן שלא הייתי פה באו חבורת בחורים מסכנים מחרחרי ריב וזדון לאתר ראו שאני לא פה והתחילו לעשות פה בלאגן. '''אז הנה חזרתי'''. (המשך יבוא ובגדול). [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 19:18, 7 באוקטובר 2021 (UTC)
::התגעגענו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:14, א' בחשוון, ה'תשפ"ב

==לא הייתי מאמין==
לו לא הייתי רואה זאת בעיני הייתי סבור כי מצחקים עלי מאחורי גבי אבל מאחר וראיתי שאתה אינך מתבייש לבוא ולטעון טענות שנוגעות בצווי התורה '''''מדבר שקר תרחק''''' כגון שאני כאן על תקן משחית וכדומה אבקש התנצלות מלאה על ההאשמות החמורות שנוגעות בנפשי! {{שכח|אפרים}}

== לגבי עריכותיך האחרונות ==

שאלה זה לא יותר קל לבקש מחלוקת לשנות את זה אוטומטי ע"י המשמתמש בוט שלו במקום לעשות זאת ידני על כ"כ הרבה ערכים? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:44, ג' בכסלו, ה'תשפ"ב 21:44, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
:נדע לפעם הבאה בעז"ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:46, 7 בנובמבר 2021 (UTC)
::יישר כוחך על כל הענינים החדשים! יחי המלך • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{תאריך עברי}}, {{תאריך לועזי}}

== ערעור על מחקיתך ==
עיינתי היטב ב[[חב"דפדיה: דף שיחה|הלכות דף שיחה]] ולא ראיתי שום טעם מצדיק למחוק דו שיח בין שני כותבים, גם אם הוא נכתב בצורת משל, והרי כל הדפי שיחה מלאים בדבר זה. ההצדק היחיד למחיקה הוא כאשר כתובים דברים בלשון שאינה מכבדת את הכותב. הכלל "חב"דפדיה אינה וכו'" נשמע יותר כלל שהייתי אומרו אודות הערכים עצמם.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשפ"ב • 16:38, 7 בינואר 2022 (UTC)

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1

2022-01-07T06:15:05Z

פיצי:

יש אפשרות לתקן ברשימת חתניו את השם "אריה בלוך" ל" אריה ברוך בלוך" עם קישור? (יש עלויות ערך בשם הזה).
י"א תשרי תש"ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס"ד.

:כך הוא חותם בכ"מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?

::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)
:::בעברית כותבים "פייביש" ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בכסלו ה'תשע"א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)
:מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)

באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)

==השחתה==
[[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)

:אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)
:: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)
:::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה "קישורים חיצוניים"{{אנונימי}}

== מקור ==

מה המקור לעידוד ל"ברוך הגבר"? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

זה שהוא נעצר ע"כ.. [[משתמש:עבדא דקוב"ה|עבדא דקוב"ה]] - [[שיחת משתמש:עבדא דקוב"ה|שיחה]] 16:22, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== ספריו ==
סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)

== ביקורת ==

מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)
:הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)

דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב"ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)

למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)

:א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.
:ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו "רב חב"די חשוב". ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר"ל ב"דור השמיני"''') לוקים ר"ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם "תלמידי יצחק גינזבורג" במקום "תלמידי הרבי מליובאוויטש".
:'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו"מספיק" בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.
:אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו "חב"די" מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)

א. עדיין לא ראיתי ביקורת שלך או של נוספים על ר' [[משה שילת]], שבמחכ"ת זכאי לביקורת שווה, אם לא חריפה בנושאים דומים (למרות שהוא לא "גונז את הציון", וד"ל..), או על הגה"ח ר' [[עדין אבן ישראל]] שליט"א, שאין חולק כי ההבדלה שלו ותלמידיו מהרבי שליט"א היא הרבה יותר חדה וצריכה ביקורת (ע"ע: הריאיון עם בנו שהובא, למרבה הפלא, בשולי ערכו, פרשיית חידוש הסנהדרין, ועוד). [אף שלא אני ולא אתה נוכל להתחרות ממנו במעלותיו, בעבודת ה' הנפלאה שלו, בקירוב העצמי שלו עם הרבי, ועוד לא דיברנו על מסירות נפשו להפצת החסידות].
ב. אני יכול להביא לך עדויות ממקורות מהימנים (קרובי משפחה שלו, אנשים שעבדו אצלו) על כך ששמעו ממנו במפורש ובחריפות כי אין לו חלק ונחלה בדעות משונות אלו (וידוע לי על מחאות שלו בעניין). אם כי אני מסכים אתך שלעיתים יש שופטני שבהם צריכים להיות עסקינן בפומבי, ובפרט שמדובר בכבוד הרבי מה"מ שליט"א, כי '''לו''' יקהת עמים.
ג. שוב, חידדנו שיש ביקורת עליו שאינו מוחה. האם זה אכן מה שנכתב בביקורת?
ד. הסיבה שחסידי חב"ד לא קונים את ספריו אמורה להיות מפאת ההקפדה ללמוד מדברי הרב דווקא, ובזה אין חילוק לענ"ד בינו לבין ר' יואל שיחי'. ולמרות זאת, לי ידוע על אחד מן השניים שהרבי שליט"א הורה לו לפרסם את חידושיו בצורה מסויימת, והוא ממלא אותה בהידור ובדייקנות. לעומת זאת על משנהו ידועה הטענה הידועה של הרבי שליט"א על פירסום חידושים...

ועוד חזון למועד, כי נשאר עוד בקולמוס להבהיר ולתקן [[משתמש:עבדא דקוב"ה|עבדא דקוב"ה]] - [[שיחת משתמש:עבדא דקוב"ה|שיחה]] 17:17, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:עבדא, כדי שהדיון יהיה ענייני ויצא ממנו משהו, מומלץ לנהל דיון ממוקד אחד בחלקו התחתון של דף השיחה. להשתדל לעבור נושא נושא, ולא להתפזר לשאלות משנה וכו'. זו המלצתי מנסיוני כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 17:40, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== תנועת דרך חיים ==

שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}
: גם נשיא, גם ראש (ב"י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע"ז ''(16 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)
::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד"ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן &lowast;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 17:59, כ"ב בשבט, ה'תשע"ז ''(18 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==

הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)
:מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב"ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)

== הגנה ==

{{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ"פ מפני משתמשים אנונימיים). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)

== תיקון ל"ביקורת" ==

"סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד." - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב "חיבור התורה לנפש" ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?

"בעקבות זאת, רבים מחסידי חב"ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו" - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש"רבים מחסידי חב"ד" וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב"ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..

"טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה." - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..

הערה 4 - " לדוגמה, לקראת י"ט כסלו ה'תשע"ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו"ר." - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו

לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע"י הרבה שמועות רחוקות. {{אנונימי}}
:1. גם סגנונו אינו מקובל בקרב חסידי חב"ד. ניתן לבדוק זאת בצורה פשוטה, תבחר קטע, כל קטע מספריו, ותערבב אותו אם קטעים מספרי משפיעים ורבנים בחב"ד. והפלא ופלא, את הקטע שלו יהיה הכי קל לזהות כי יש לו סגנון מאוד שונה מהמקובל בחב"ד. 2. דרוש מקור, אבל זאת העובדה, כפי שתוכל להיווכח אם תכנס לכל ישיבה או בית כנסת חב"דיים באזורך, וכל עוד יש עובדה מאומתת היא נכתבת כאן גם לפני שהובא לה מקור מקובל. . 3. לא מגיעים, כי הוא גר בכפר חב"ד, אך אם תיכנס להתוועדות או שיעור שהוא מוסר, תגלה שיש שם שתיים שלוש מהכפר ועשרות או אפילו מאות מחוצה לו, שמבט חטוף עליהם מבהיר שלבושיהם שונה מהמקובל בחב"ד. 4. שאולוזון עצמו אינו מקור, אך העניין הנ"ל הוא עובדה מפורסמת לכל מי שלא אוטם עיניו ואוזניו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ז 15:21, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

== לשון הרע.!? ==

א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: "לדוגמה, לקראת י"ט כסלו ה'תשע"ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים" לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...
ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!
אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.
{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)
:מדובר בביקורת הנוגעת למעשה, חשוב לנו שאנשים לא יטעו ויגיעו למקום שהוא בעייתי מבחינת ההתקשרות לרבי. במקרה כזה מותר לכתוב דברים שבמצב אחר יחשבו ללשון הרע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ז 15:23, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

== תגובה על התגובה על ה''לשון הרע'' ==

בנוגע לתשובה שעניתם לי שמותר את הלשון הרע הזה וכו'- " היצר הרע מתחפש לפעמים לארון קודש"- טומאה טומאה טומאה... עכשיו אני אשאל אותך מלב אל לב- אתה באמת מוכן להסתכן בהתחייבות נפשך ע''י שלושת העבירות החמורות- על סמך היתר שלא קשור בכלל? (אני לא חושב שמי שיקרא ש"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי, ואף מחשיבים אותו כנשיא הדור וכמשיח[4], והוא אינו מוחה בהם." יתקשר יותר לרבי...
:אני מוכן לאבד את העולם הזה ואת העולם הבא שלי, בשביל שלא יתקשר יהודי אחד להנ"ל. [[מיוחד:תרומות/24.190.246.82|24.190.246.82]] 21:52, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

== המשך (סוף טוב הכל טוב) ==

בזה תם הדיון, אני מבקש באמת סליחה עם פגעתי בכם, ואני עדיין מאד מודה לכם על התוכן העשיר והחסידי שאתם מספקים לכולם.
תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה.
:תודה. לשנה טובה ומתוקה תחתם ותחתם --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשע"ז 19:52, 24 באוגוסט 2017 (UTC)

== חוסר קוהרנטיות וחוסר מקורות ==

יש בחלק על הביקורת סתירה מיניה וביה- אם תנועת דרך חיים רוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה המתנהלת ע"פ ההלכה, מה הקשר לציונות? גם לא ברור באיזה סמלים ציוניים הם משתמשים?
[[מיוחד:תרומות/95.86.99.32|95.86.99.32]] 20:48, 12 בספטמבר 2017 (UTC)
:ציונות במובן שהם חושבים שהגאולה תבוא ע"י פעולותיהם לשינוי המדינה, ובמילים אחרות - גאולה טבעית (עכ"פ ביסודה - אף שאינו שולל ניסים). כל המעיין בשיחה המפורסמת של כל היוצא למלחמת בית דוד יראה שאלה "אשר חרפו עקבות משיחך" המקוריים הם תלמידי יצחק גינזבורג, ולכן חובה על כל תמים בתומכי תמימים להילחם בהם כשם שהייתם נלחמים בקומוניסטים. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:56, 13 בספטמבר 2017 (UTC)
{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.99.32|95.86.99.32]] 20:48, 12 בספטמבר 2017 (UTC)

יצא לי לדון ולהתווכח הרבה עם אחד מתלמידיו שעסק בהפצת תנועת דרך חיים, ובהחתמת אנשים שרוצים מדינה ע"פ הלכה וכו' ואכן הוא באמת התבלבל בנוגע למטרת פעולות אלו, אך היה ברור שאין זה בשביל להביא את הגאולה באופן טבעי כשיטת הציונים שבזה שיש מדינה יהודית זה כבר גאולה טבעית, ובמיוחד שאם כן, אז זה עצמו סתירה מיניה וביה למ"ש שהם מאמינים בו כמשיח דבר שאינו שייך ואינו נצרך לשיטת הגאולה הטבעית הציונית, (כידוע הביאורים במה שדווקא מצד פעולות מלך המשיח אפשר לקרוא לעליית יהודים - קיבוץ גליות ו"מעין והכנה" ואתחלתא דגאולה וכו'), וגם אם הם לא בקיאים כ"כ כדי להבין את '''כל''' הפלפולים, מ"מ דבר זה הוא די פשוט.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 02:59, 14 בספטמבר 2017 (UTC)
:הוא התבלבל כי אינו מכיר. דיברתי עם תלמידיו רבות וגם קראתי קצת מהגותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:45, 14 בספטמבר 2017 (UTC)

== מחאת הרב גינזבורג ==

אני שמח לראות שהביקורת הפכה להיות עניינית יותר.
לגבי עצם סגנונו של הרב, בשילוב קבלה וגימטריות וחידושים רבים אחרים בלימוד חסידות, יש להתחשב בכך שאת המחשבה להוציא את חידושיו בספר, הציע הרבי ב"אתערותא דלעילא" לגמרי. עבודה זו מלמדת אותנו ללגיטמיות שהרבי נתן לצורת הלימוד.
אני יצטט גם ממכתב של הרבי לגבי קבלתו של הרב גינזבורג למוסד מסויים "יודעים גם כן דעתי, שהבעתי כמה וכמה פעמים, בעניין ההכרח לנצל את הכוחות שחונן בהם כל או"א במילואם, ובנוגע למוסדות לנצל כח אדם המתאים במילואו". אין ספק שהרבי נותן מקום לדרך לימוד זו. אך אין זה אומר שכעת כל אחד ואחד צריך ללמוד דווקא את זה. פשוט שיותר חשוב ללמוד חסידות של הרביים דווקא.
ולכן אפשר לשנות את הפיסקא הראשונה מסגנונו ושיטתו אינם מקובלים על חסידי חב"ד, ל"אינם מקובלים" או "אינם רגילים" '''בקרב''' חסידי חב"ד.

לגבי כך שהרב גינזבורג אינו מוחה בתלמידיו שאומרים שהוא משיח, הדבר אינו נכון. הרב לא נותן לכך פומבי. אך בפירוש הרב דואג "לרסן" את תלמידיו בנושא הזה, כמו גם בנושא ההתקשרות ל"רבי".
אני לכך מספר דוגמאות (להם הייתי עד):
א. פעם היה שבת בכפר חב"ד שהתלמידים ערכו לו התוועדות יום הולדת, כשהרב נכנס הם התחילו לשיר "יחי אדוננו" במנגינה המוכרת, הרב העיף מבט חודר בתלמידיו, והשירה פסקה מיד.
ב. אחד פתח אתר אינטרנט בשם ה"דור השמיני", בו הוא ניסה לקדם את הרב כ.., משהובא הדבר לידיעת הרב, הורה לו הרב לסגור את האתר לאלתר. לצערי הלה ציפצף בתחלה, אך בהמשך ירד לגמרי מהעץ, והלך לחפש משיח אחר.
ג. בכינוס בבנייני האומה שהופץ פשקוויל על הכתרה וכו', הדבר נעשה על ידי עסקן מסויים שרצה לפגוע בהתוועדות, ולגרום לחלק מהמתוועדים לא להגיע, מה ששיחרר באופן חד פעמי, מחאה פומבית. באימייל שנשלח לכל תלמידי הרב ביום ההתוועדות כתב איתיאל גלעדי:
הבהרה: אנשים שמנסים לפגוע באירוע הערב הפיצו בזדוניות שמועות מטופשות וחסרות בסיס (על "הכתרה" וכיו"ב). כמובן, אין לנו כל קשר לדברים והם רק הסבו לרב עגמת נפש.

אני מסכים בהחלט שישנם אנשים שמצד שגיונות ליבם, הסגנון והצורה מתפרשים אצלם בצורה שבה הם בוחרים, סוף סוף לא ניטלה הבחירה החפשית.
בהתבוננות קלה, אפשר להבין שלו רצה הרב גינזבורג להיות אדמו"ר, וכו', היה באפשרותו לעשות זאת ולהצליח. אך למרות ידיעותיו, כשרונותיו ופקחותו, הרב גינזבורג בחר לציית באין ספור תחנות בדרכו לנשיא הדור הרבי מלך המשיח. הדוגמא הכי מובהקת לכך היא מקום מגוריו בכפר חב"ד, שהרבי שליט"א הורה לו כמה פעמים שלא לעזוב וזהו מקומו, וכך זה עד היום.
עד כמה שידוע לי רובם המוחלט של התלמידים מחזיקים את הרב גינזבורג כמשפיע גדול וכצדיק וחסיד, כדוגמת החסיד המופרסם ר' הלל, שכידוע אמרו עליו שהוא היה "חצי חסיד", ואילו החצי השני "רבי". אני לא מתיימר לומר שזו לא בעייה בהתקשרות, אבל אני חושב שיש לנו בתוך חב"ד בעיות יותר מהותיות בהתקשרות, ואת השנאה המפעפעת של בני הנעורים כדאי להקדיש ליצר הרע ולשלל הפתויים של הדור השביעי.

לגבי התנועה דרך חיים. הרב גינזבורג מספר שהרבי אישר בסוף הממי"ם תחלת הנוני"ם תנועה דומה שהיתה תחת השם "חי וקיים". מי שמקשר את התנועה לציונות, הרי שאחד מן השתים או שהוא אינו יודע מהי ציונות, או שהוא אינו יודע על מה מבוססת ומושתת תנועת דרך חיים.
גילוי נאות: מטעמי התקשרות, אני נמנע מלהצטרף לתנועה שלדעתי היא פוליטית, ותפקידנו כחסידי חב"ד הם להיות לא פוליטיים.
אך לו היה ניתן להצביע לתנועה זו, פשוט לי שהם המפלגה הכי חרדית שיש. יסודות התנועה בנויים על כך שהכל מוכרח להתנהל ע"פ התורה, ושמבנה השלטון היהודי הינו מלוכני, כלומר בראש המדינה עומד מלך.
מדוע אין זו ציונות? כי הבעיה של הציונות בעיקר הוא האמונה בכוחי ועוצם ידי, אבל כידוע שלו היו מנצלים את העת של הקמת המדינה, משיח היה בא.
במילים אחרות: מכיוון שאנו חיים במדינה מסויימת שההנהגה שלה היא יהודית, פשוט שצריך לדאוג לכך שהכל יהיה על פי תורה, ולא מתוך מחשבה שבכוחנו לפעול את העניין לבד לגמרי, אלא להיפך, אנו נעשה כל אשר ביכולתנו כדי להביא את הגאולה במציאות החיים היום יומית, ובזכות זה נזכה למשיח שיבוא וישלים את השאר.
מוסכם עלי שהפרשנות הזו ל"עשו כל אשר ביכולתכם", די זרה לציבור החבד"י, אך זוהי הפרשנות של הרב גינזבורג, ואצל תלמידיו שרובם באים מרקע דתי לאומי, הרעיונות האלה מתקבלים יפה.
תנועה זו לא נושאת את שם חב"ד, ואף אם השותפות בתנועה מפלגתית אינו מתאים לחסידי חב"ד, אין זו סיבה לקרוא לזה ציונות.
תכלס' לדעתי גם כאן צריך לעדן את הביקורת, ובמקום להצמיד תוית "ציונות", להסביר למה כחסידי חב"ד לא שייך להצטרף לתנועה מפלגתית איזו שתהיה.

לא שינתי את הערך בפנים. אני משאיר למערכת את הזכות.--[[משתמש:יהודה ל.|יהודה ל.]] - [[שיחת משתמש:יהודה ל.|שיחה]] 08:18, 26 בנובמבר 2017 (UTC)
:ראשית כל, תודה {{א|יהודה ל.}} על התגובה העניינית. ולגופו של עניין, אם הרבי עודד מישהו לכתוב אין זה הופך את כתיבתו לקדושה. הרבי עודד גם ספרים שמאלנים לכתוב, ואין מבדילים בין יהודים עודד גם את הדפסת הספר ליקוטי מוהר"ן (על אף שדרכו אינה מקובלת בקרב חסידי חב'"ד).
:המחאות שציינת אליהן, אין לי כח להסביר מדוע אין הן מספקות אותי או את רובם המכריע של חסידי חב'"ד.
:אני אישית מגדיר את עצמי כציוני, אולם הנה מדובר כאן על נושא ספציפי מאוד: הבאת הגאולה בידי אדם, ולמען האמת, אינני מבין מדוע מישהו היה מעוניין בגאולה כזאת.
:למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:24, 27 בנובמבר 2017 (UTC)
::אין מבדילים בין יהודים. אבל מבדילים ומבדילים בין קודש לחול, בין רצוי לדחוי, בין מצוה לעברה, בין קדושה לטומאה.

== משוב ==

אחד הערכים היותר הזויים שפגשתי כאן. [[מיוחד:תרומות/185.120.124.242|185.120.124.242]] 22:56, 5 בנובמבר 2018 (UTC)

== בינוני???!!! ==

בגוף הערך כתוב שהינו 'בינוני' ע"פ התניא ע"פ עדותו...

יש למחוק זאת בזריזות..

== עובדות לא נכונות... ==

לאחרונה הסבו את תשומת ליבי שמאז שביקרתי בערך בפעם האחרונה הוא עבר כמה שינויים, הייתי מנסה לערוך אולי את הטעויות, אבל הערך חסום לעריכה.
--[[משתמש:יהודה לייב ויסגלס|יהודה לייב ויסגלס]] - [[שיחת משתמש:יהודה לייב ויסגלס|שיחה]], 00:56, ט' בחשוון, ה'תש"ף 00:56, 7 בנובמבר 2019 (UTC)

== מה עם קהל היעד? ==

יש לי הרבה בה מה להוסיף על כל הדיונים שנכתבים כאן, ומי שרוצה מוזמן לעשות זאת במייל symb2622@gmail.com
אבל מה שרציתי לכתוב כאן, זה שאסור לנו לשכוח למי מיועד האתר הזה ומה הגולשים עלולים לקרוא בדף השיחה הזה.
לא צריך יותר מידי בגרות ושכל, כדי להבין שדיונים אלו על שכלותם וסכלותם, מקומם מחוץ לאתר ציבורי שמתיימר להציג את השקפת של חסידות חב'"ד.
חוץ מזה, אני מייעץ לאותם צעירים שחושבים שהם יודעים הכל, שלא יכתבו את מה שהם חשבו עליו בלילה לפני השינה. וגם, גם אם זה נשמע להם הגיוני וחסידי. אל תכתבו משהו באתר ציבורי, אם זו סך הכל תחושת בטן או קונספירציה מפותחת היטב. כאן כותבים דברים מוכחים שיש להם מקורות מסודרים.
אגב, אני מציע לכם לבדוק רגע מהו מצב ההתקשרות שלכם לרבי, לפני שאתם מתחילים לדבר על מישהו שוודאי נמצא כמה שלבים לפניכם בנושא הזה.
אני לא מחכה לתגובה על שורות אלו, אא"כ במייל הנ"ל.
בברכה. [[משתמש:ישראל היהודי|ישראל היהודי]] - [[שיחת משתמש:ישראל היהודי|שיחה]], 18:31, י"א בחשוון, ה'תש"ף 18:31, 9 בנובמבר 2019 (UTC)
למה אי אפשר לערוך את הדף

== ביקורת מוגזמת ==

אפילו על יוד'ל קרינסקי ומשה שילת שהם יהודים השנויים במחלוקת הרבה יותר אין ביקורת צולבת כל כך!!!

ממה שהבנתי המדיניות של חב"דפדיה נוגדת את הביקורת הכ"כ נוקבת הזאת. (גם אם היא נכונה). --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 20:20, י"ב באדר, ה'תשפ"א 20:20, 24 בפברואר 2021 (UTC)--[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 20:20, י"ב באדר, ה'תשפ"א 20:20, 24 בפברואר 2021 (UTC)
:על קרינסקי יש ביקורת הרבה יותר מעליו. על שילת אם אין כנראה שלא אמור להיות. וראה פסקת [[#ביקורת]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:07 • י"ג באדר ה'תשפ"א

== קריאה אחרונה ==

קראתי את הערך ואת השיחה וברצוני להעיר כמה הערות.
ישנו משל ידוע על שני יהודים שיצאו למסע לא קצר בו היו צריכים להחליף לא מעט רכבות (עשרה - למשל) מיום ליום המסע נהיה יותר ויותר קשה - עליות וירידות, עד שהגיעו אל הרכבת התשיעית, כבר היה נראה שעוד רגע קט המסע מגיע אל סיומו השמח כשהגיע הזמן להחליף רכבת, ואכן הרכבת הגיעה לתחנה ופלטה אותם לתוכה וכשמיודענו הנבון החל לחפש (ואף למצוא - לאו דוקא בקלות, אולי באספקלריא שאינה מאירה) את הרכבת הבאה שאמורה להביא אותם ליעד הנכסף שם לב שחברו בל עמו, כשחיפש אחריו מצאו יושב בתחנה האחרונה ומסרב להתקדם הלאה, לטענתו - אין שום ענין להתקדם הלאה, הרכבת הקודמת היא הרכבת שלו ורק סיבה בלתי ברורה גרמה לה להעלם, לא הועילו טענותיו והפצרותיו של חברו על כך שנהג הרכבת בעצמו הכריז שתפקידו הסתיים ועובר אלינו, יש לכל אחד להגדיל ראש, לטכס עצה להגיע ליעד וכו' הלה רק הקטין את ראשו יותר ופרך הכל בדקדוקי דקדוקים וטענות על גבי טענות, הלה מסתמא היה מוכן להתווכח עד אין סוף, אך למיודענו אצה הדרך. הקטר כבר צופר בתחנה - הוא רץ במהירות לעבר הרכבת ועלה עליה, כנסיון אחרון ניסה לצעוק לחבירו שנשאר מאחור - הרכבת נוסעת... אל נא תשאר בתחנה, אך הלה אטם אזנו משמוע. הצעקה נשארה מהדהדת בחללו של עולם והרכבת החלה בנסיעה... בנסיעה לגאולה...
אין כאן קריאת תגר ונסיון לעורר דובים ישנים מרבצם, יש כאן אך ורק קריאה מלב יהודי רחמן - טייערע אידן אל תשארו בתחנה, אל תשבו בחיבוק ידים, תמשיכו בנסיעה. גם אם הקרון לא כ"כ מזכיר את הקרון הקודם, גם אם צריך לשנות הרגלי חשיבה ודפוסי התנהגות. כי אולי בתחנה חם ונעים והכל בטוח וודאי, אבל לגאולה לא מגיעים משם.
יהודי מהמושב האחרון.
{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.115.107|95.86.115.107]] 03:25, 7 בינואר 2022 (UTC)
:משל נאה ויאה, אך אולי יש להמשילו בסגנון קצת שונה...: שני יהודים יצאו למסע ארוך אל עיר 'פלוני', מסע זה אינו קצר ובו היו צריכים להחליף לא מעט רכבות (שבעה - למשל) בהתמשך המסע מיום ליום נעשים הם שמחים יותר ויותר על התקרבותם המשמחת אל סוף המסע הפרך. והנה זה עתה עלו שניהם על הרכבת השביעית, ולפתע שומעים הם את קריאת הנהג "רכבת זו נוסעת ליעד הסופי"! מה רבה היתה שמחתם ולבם התמלא חדוה על הבשורה. אמנם עובר יום ולילה שבוע ושבועיים ונסיעה זו עדיין לא באה לקיצה. הנהג חוזר שוב ושוב במשך הנסיעה את הכרזתו הברורה "רכבת זו נוסעת ליעד הסופי" - הכל מחושב: היה צריך להיות בדיוק שבעה רכבות להגיע, והנה זהו זה הרכבת השביעית, ומכאן יגיעו אל הסוף! ועל חשבון זה חוזר שוב ושוב.
:ביום בהיר אחד נשמעת הכרזת הנהג: "אמנם נוסעים אתם אל היעד הסופי, ואכן אני בחלקי בתור הנהג עשיתי כל הדרוש כדי להגיע אל היעד, מ"מ ישנו איזה תקלה ועיכוב, וכדי לתקן זאת [או: כדי לתת לכם הזדמנות להשתתף בנסיעה חשובה זו] צריך אני לבקש שאחד או שניים או שלשה מכם יתנדב לטקס עצה כיצד להתגבר על העיכוב והמניע". כל הנוסעים - ובכללם שני יהודים אלו - התמלאו התרגשות מיד, וההמולה הסערה על דבר ההכרזה הלכה וגדלה כאשר התכנסו והתדיינו בדבר וכו' וכו' [הוספה: עד שכעבור זמן מועט, כאשר טרם עלו על הפתרון, גילה הנהג מהו פתרון הבעיה, אך עדיין דרש מהנוסעים להרתם למלאכה בפועל].
:הימים עברו והפתרון עדיין לא מימש את תכליתו, ועדיין ברכבת הם נוסעים, החלו רגשי היאוש לחלחל אל לבו של האחד.. אולי אין תקווה ברכבת זו.. ואז עלה במוחו הרעיון הנועז: "אולי כדאי שנקפוץ מרכבת זו באמצע נסיעה, ונחפש רכבת אחרת, כן, רכבת שמינית! רכבת זו וודאי תביאנו אל היעד!", כאשר חברו שומע על תוכניתו המסוכנת, מנסה הוא ליישב את דעת חבירו בדברי טעם ברורים "הרי הנהג הסביר בטוב, שרכבת זו וודאי יגיע אל היעד, ואין שום צורך ברכבת אחרת", "אחחחח" עונה לו חבירו, "מה לך ודיוקים ודקדוקים קטני מוחין אלו, וודאי אוכל להתווכח עמך עד אין סוף, אך צר לי שכן פתרוני ברור ועלי להזדרז", "כיצד הפכת את האור לחושך ודיוקים, ואת המופרך לאור"? תמה עליו ידידו. אך דבריו נפלו על מושב מיותם, שכן ידידו כבר קפץ מהרכבת, ולקפוץ בחזרה אל הרכבת הנוסעת קשה הרבה יותר מלקפוץ מהרכבת הנוסעת... --[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשפ"ב • 06:13, 7 בינואר 2022 (UTC)

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1

2022-01-07T06:13:46Z

פיצי:

יש אפשרות לתקן ברשימת חתניו את השם "אריה בלוך" ל" אריה ברוך בלוך" עם קישור? (יש עלויות ערך בשם הזה).
י"א תשרי תש"ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס"ד.

:כך הוא חותם בכ"מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?

::חיים האם להעביר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 21:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)
:::בעברית כותבים "פייביש" ולכן, לדעתי, אין לשנות. הוספתי הבהרה בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בכסלו ה'תשע"א 07:11, 6 בדצמבר 2010 (UTC)
:מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:46, 8 בדצמבר 2010 (UTC)

באם הכתיב הנכון הוא פייוויש בהחלט יש להעביר, אולם גם באידיש כותבים פייביש. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:39, 22 בינואר 2017 (UTC)

==השחתה==
[[משתמש:חצקל]] מחק חצי מהערך, האם מישהו יכול לשחזר בבקשה  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:40, 31 במאי 2016 (UTC)

:אני מתנצל, זה היה בטעות, אני לא מצליח לשחזר יש איזה בעיה עם הדף הזה בגלל הקישורים וכו'--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 23:55, 31 במאי 2016 (UTC)
:: ניסיתי, אבל ממכשיר נייד צריך איזה קוד ביטחון שאין לי מושג מהו. האם מישהו יכול לסדר?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:54, 1 ביוני 2016 (UTC)
:::שחזרתי את הערך, אבל הקישורים באמת לא עובדים, אז שמתי בקשה בדף של בקשות ממפעיל מערכת, ואקווה שיטפלו בזה, ויהיה אפשרי לשחזר גם את הפסקה "קישורים חיצוניים"{{אנונימי}}

== מקור ==

מה המקור לעידוד ל"ברוך הגבר"? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

זה שהוא נעצר ע"כ.. [[משתמש:עבדא דקוב"ה|עבדא דקוב"ה]] - [[שיחת משתמש:עבדא דקוב"ה|שיחה]] 16:22, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== ספריו ==
סימנתי כערכים דווקא את ששת הספרים שהרב כתב בעצמו. כל השאר זה בעיקר התלמידים.[[משתמש:חסיד שוטה|תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.]] - [[שיחת משתמש:חסיד שוטה|שיחה]] 16:28, 1 בדצמבר 2010 (UTC)

== ביקורת ==

מה עם ביקורת על האיש כנהוג בערכים רבים, ובפרט כשמדובר על איש שיש עליו הרבה ביקורת...[[משתמש:ד. שטרן|יחי המלך המשיח! • דָּרַךְ כּוֹכָב]] - [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] 05:34, 27 בדצמבר 2013 (UTC)
:הביקורת עליו תוסיף בהפצת המעיינות או תמעיט? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 15:05, 27 בדצמבר 2013 (UTC)

דרוש פיסקת ביקורת דחוף! ולו בשביל שכל אחד שיפתח את הערך יבין שהוא פסול לגמרי בחב"ד. לשאלת האנונימי מעלי, דיעות האיש ומעשי תלמידיו ברור שמרחקים, מלבד זאת שעצם ההתקרבות אליו מהווה התרחקות, ולכן ברור שפיסקת ביקורת רק תמזער את הנזק (אולי). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:36, 22 בינואר 2017 (UTC)

למיטב ידיעתי הביקורת היא לא על האיש, כי אם על דרך הייצוג שלו בחוץ. אשר על כן, אין טעם להוסיף את פסקת הביקורת בערך שעוסק באיש.--[[משתמש:גאר ווילדיג|גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג|שיחה]] 15:46, 15 בפברואר 2017 (UTC)

:א. אתה ממש לא צודק. ב. זה ממש לא משנה.
:ואסביר את עצמי, ציינתי לעיל שיש באיש שתי בעיות: א. דיעותיו מרחקים אנשים מבחוץ מהרבי (שמעתי כבר כמה פעמים אנשים מצטטים ציטוטים הזויים מהאיש בציינם שזהו "רב חב"די חשוב". ב. גם מי שמתקרב לאיש מתרחק מהרבי, שכן מאמיניו ('''גם אלה שלא מאמינים ר"ל ב"דור השמיני"''') לוקים ר"ל בשיתוף. עוד לא מצאתי אפילו אחד מתלמידי ר' [[יואל כהן]] מחד, או ר' [[עופר מיודובניק]] מאידך שיתלה את התמונה של המשפיע שלו בביתו. כן ראיתי הרבה מתלמידי האיש שתולים את תמונתו בביתם, ואין הדבר אומר אלא דרשני. יתירה מזו, כאשר שואלים אותם לזהותם עונים הם "תלמידי יצחק גינזבורג" במקום "תלמידי הרבי מליובאוויטש".
:'''אפילו אם, נניח שהינך צודק''', והאיש עצמו אינו מאמין בשיתוף או בדור השמיני, העובדה שאינו עושה '''מספיק''' בשביל לעצור את זה, זה מספיק לפיסקת ביקורת (ו"מספיק" בכגון דא, הכוונה היא שיעשה עד שהדבר ייעצר '''לחלוטין'''). מלבד זאת, גם בלי קשר האיש זכאי לפיסקת ביקורת בשל דיעותיו הציוניות המנוגדות לדעתו של הרבי.
:אינני מבין כיצד באתר המכנה את עצמו "חב"די" מרגישים חובה מוסרית עצומה לכתוב פיסקת ביקורת על מוסדות נפלאים הפועלים רבות בשליחותו של הרבי, בעוד שעל אלו המנתקים את עצמם '''במודע''' מהרבי יכולים להיות מוצגים באור חיובי ולאף אחד זה לא יפריע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:14, 16 בפברואר 2017 (UTC)

א. עדיין לא ראיתי ביקורת שלך או של נוספים על ר' [[משה שילת]], שבמחכ"ת זכאי לביקורת שווה, אם לא חריפה בנושאים דומים (למרות שהוא לא "גונז את הציון", וד"ל..), או על הגה"ח ר' [[עדין אבן ישראל]] שליט"א, שאין חולק כי ההבדלה שלו ותלמידיו מהרבי שליט"א היא הרבה יותר חדה וצריכה ביקורת (ע"ע: הריאיון עם בנו שהובא, למרבה הפלא, בשולי ערכו, פרשיית חידוש הסנהדרין, ועוד). [אף שלא אני ולא אתה נוכל להתחרות ממנו במעלותיו, בעבודת ה' הנפלאה שלו, בקירוב העצמי שלו עם הרבי, ועוד לא דיברנו על מסירות נפשו להפצת החסידות].
ב. אני יכול להביא לך עדויות ממקורות מהימנים (קרובי משפחה שלו, אנשים שעבדו אצלו) על כך ששמעו ממנו במפורש ובחריפות כי אין לו חלק ונחלה בדעות משונות אלו (וידוע לי על מחאות שלו בעניין). אם כי אני מסכים אתך שלעיתים יש שופטני שבהם צריכים להיות עסקינן בפומבי, ובפרט שמדובר בכבוד הרבי מה"מ שליט"א, כי '''לו''' יקהת עמים.
ג. שוב, חידדנו שיש ביקורת עליו שאינו מוחה. האם זה אכן מה שנכתב בביקורת?
ד. הסיבה שחסידי חב"ד לא קונים את ספריו אמורה להיות מפאת ההקפדה ללמוד מדברי הרב דווקא, ובזה אין חילוק לענ"ד בינו לבין ר' יואל שיחי'. ולמרות זאת, לי ידוע על אחד מן השניים שהרבי שליט"א הורה לו לפרסם את חידושיו בצורה מסויימת, והוא ממלא אותה בהידור ובדייקנות. לעומת זאת על משנהו ידועה הטענה הידועה של הרבי שליט"א על פירסום חידושים...

ועוד חזון למועד, כי נשאר עוד בקולמוס להבהיר ולתקן [[משתמש:עבדא דקוב"ה|עבדא דקוב"ה]] - [[שיחת משתמש:עבדא דקוב"ה|שיחה]] 17:17, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
:עבדא, כדי שהדיון יהיה ענייני ויצא ממנו משהו, מומלץ לנהל דיון ממוקד אחד בחלקו התחתון של דף השיחה. להשתדל לעבור נושא נושא, ולא להתפזר לשאלות משנה וכו'. זו המלצתי מנסיוני כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ח 17:40, 22 באוקטובר 2017 (UTC)

== תנועת דרך חיים ==

שיניתי מ'''נשיא''' תנועת דרך חיים ל'''ראש''' תנועת דרך חיים. כך הוא ביקש שיכנו אותו גם בתנועה. {{אנונימי}}
: גם נשיא, גם ראש (ב"י), מחר יבקש משיח... צריך למחוק את הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:37, כ' בשבט, ה'תשע"ז ''(16 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
חולק, צריך ערך עם פיסקת ביקורת חריפה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:33, 17 בפברואר 2017 (UTC)
::{{בעד}} כתיבת ביקורת. השאלה היא אם הדבר תואם את עמדותיה הפוליטיות של הועדה הרוחנית... וד"ל. {{קטן|(אגב האנונימי דלעיל הוא משתמש רשום שלא נכנס, כפי שאפשר לנחש מרשימת תרומותיו...).}} -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן &lowast;]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 17:59, כ"ב בשבט, ה'תשע"ז ''(18 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== הרב גינזבורג לא אומר שהוא רבי ==

הרב גינזבורג מכנה את הרבי הרייצ הרבי הקודם ויוצא נגד האנשים שקוראים לילדיהם יצחק פיוויש{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.102.102|212.76.102.102]] 11:34, 12 באפריל 2017 (UTC)
:מה שבטוח, '''אתה''' אמרת (כתבת) את זה מקודם בערך [[חסידות חב"ד]]. אז מה כוונתך, שאתה מתנהג בניגוד להוראותיו (כפי שאתה טוען כאן) או שהוא רק לא '''אומר''' שהוא רבי, ומתנגד רק לפרט של קריאת שמו לילדים? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 12 באפריל 2017 (UTC)

== הגנה ==

{{א|שלום}} או {{א|שיע.ק|שיע}}, נא להפעיל הגנה (עכ"פ מפני משתמשים אנונימיים). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:00, 28 ביולי 2017 (UTC)

== תיקון ל"ביקורת" ==

"סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד." - ???? משפט שטוען אמירה שלא עומד מאחוריה שום תוכן.. קודם כל צריך לבאר בערך מהו סגנונו כמו שקצת כתוב "חיבור התורה לנפש" ורק אחר כך צריך להסביר (באם זה בכלל נכון..) במה מתנגדים (אני לא רואה שום התנגדות לסגנון..)?

"בעקבות זאת, רבים מחסידי חב"ד לא קונים את ספריו ואינם מגיעים לשיעוריו" - ???? דרוש מקור? זה תמוה מאוד לכתוב ש"רבים מחסידי חב"ד" וכו' דבר ראשון מי אמר שלא מגיעים? דבר שני איזה מן טענה זו? לכל משפיע מגיעים כל חסידי חב"ד? חבדפדיה זה דבר אובייקטיבי ולא מיועד לפירוש תמוה ומטעה ביותר שנשמע רע..

"טענה נוספת היא קשורה לציונות, התנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, משתמשת בסמלי המדינה." - נתחיל מהסוף, אין שימוש בתנועה בסמלי מדינת ישראל, איפה נראה שהתנועה שלו משתמשת בסמלים כאלו? ועוד, ממה שקוראים על התנועה רואים שזה בדיוק ההיפך מציונות, הרב גינזבורג ידוע כמתנגד לציונות אם כבר. ומעולם לא שמעתי משפיע או מישהו שטען כזאת טענה תמוהה, ולהפוך גוף לגוף שפועל על פי הלכה זה בדיוק כמו כל מבצעים.. איזה מין טענה אבסורדית..

הערה 4 - " לדוגמה, לקראת י"ט כסלו ה'תשע"ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו"ר." - ממה שהבנתי זה ממש שטויות, מעולם לא נראו מודעות כאלה, הבנתי רק ששאולזון מאתר חדרי חדרים הפיץ את השמועה הזו (כמו שהוא מפיץ שמועות נגד כל מיני רבנים ואדמורים ועושה סכסוכים) ואין לזה שום מקור במציאות, לא היה ולא נברא מעולם, מה עוד שההתוועדות הייתה ולא שמענו על שום דבר כזה שנאמר שם. לא יצא לי לראות במפגשי עם תלמידיו '''שרבים''''''?!''' מתלמידיו קוראים לילדיהם בשמו

לדעתי כל הקטע הזה נכתב מבטן של מישהו, העלה לי הרבה סימני שאלה על מי שכתב את הביקורת, לא מבוסס, הרבה טעויות של ממש ונראה שנכתב ע"י הרבה שמועות רחוקות. {{אנונימי}}
:1. גם סגנונו אינו מקובל בקרב חסידי חב"ד. ניתן לבדוק זאת בצורה פשוטה, תבחר קטע, כל קטע מספריו, ותערבב אותו אם קטעים מספרי משפיעים ורבנים בחב"ד. והפלא ופלא, את הקטע שלו יהיה הכי קל לזהות כי יש לו סגנון מאוד שונה מהמקובל בחב"ד. 2. דרוש מקור, אבל זאת העובדה, כפי שתוכל להיווכח אם תכנס לכל ישיבה או בית כנסת חב"דיים באזורך, וכל עוד יש עובדה מאומתת היא נכתבת כאן גם לפני שהובא לה מקור מקובל. . 3. לא מגיעים, כי הוא גר בכפר חב"ד, אך אם תיכנס להתוועדות או שיעור שהוא מוסר, תגלה שיש שם שתיים שלוש מהכפר ועשרות או אפילו מאות מחוצה לו, שמבט חטוף עליהם מבהיר שלבושיהם שונה מהמקובל בחב"ד. 4. שאולוזון עצמו אינו מקור, אך העניין הנ"ל הוא עובדה מפורסמת לכל מי שלא אוטם עיניו ואוזניו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ז 15:21, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

== לשון הרע.!? ==

א. זה ממש ממש לא נכון הלשון הרע הזה שכתבתם כאן בהערות שוליים: "לדוגמה, לקראת י"ט כסלו ה'תשע"ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים" לא היה ולא נברא! זה היה התוועדות פשוטה עם הרב גינזבורג. זה כל כך מופרך שאני לא מבין מאיפה הבאתם את זה...
ב. חוץ מזה, אתם כותבים באתר על כל מיני אנשים והרבה פעמים אתם כותבים עליהם לשון הרע כפשוטו!
אני לא מבין מאיפה מצאתם התרים לזה, מילא בויקיפדיה- שהם לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה- אבל אתם? אנשים נכנסים לאתר הזה במחשבה שזה אתר שאפשר לסמוך על כשרותו- אז, נכון שזה אתר מאד חסידי שמלמד הרבה דברים חשובים והוא מאד שימושי, אבל לשון הרע??? איך נכנסים כל הלכלוכים האלה לאתר כזה? כל הערך הזה של ''ביקורת'' על כל מיני אנשים- זה ממש ע''ז גילוי עריות ושפיכות דמים!!! גם על אנשים שנפטרו אסור להגיד לשון הרע, כמו שאתם כותבים על כמה אנשים.
{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.108.15.18|84.108.15.18]] 09:04, 21 באוגוסט 2017 (UTC)
:מדובר בביקורת הנוגעת למעשה, חשוב לנו שאנשים לא יטעו ויגיעו למקום שהוא בעייתי מבחינת ההתקשרות לרבי. במקרה כזה מותר לכתוב דברים שבמצב אחר יחשבו ללשון הרע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ז 15:23, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

== תגובה על התגובה על ה''לשון הרע'' ==

בנוגע לתשובה שעניתם לי שמותר את הלשון הרע הזה וכו'- " היצר הרע מתחפש לפעמים לארון קודש"- טומאה טומאה טומאה... עכשיו אני אשאל אותך מלב אל לב- אתה באמת מוכן להסתכן בהתחייבות נפשך ע''י שלושת העבירות החמורות- על סמך היתר שלא קשור בכלל? (אני לא חושב שמי שיקרא ש"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי, ואף מחשיבים אותו כנשיא הדור וכמשיח[4], והוא אינו מוחה בהם." יתקשר יותר לרבי...
:אני מוכן לאבד את העולם הזה ואת העולם הבא שלי, בשביל שלא יתקשר יהודי אחד להנ"ל. [[מיוחד:תרומות/24.190.246.82|24.190.246.82]] 21:52, 21 באוגוסט 2017 (UTC)

== המשך (סוף טוב הכל טוב) ==

בזה תם הדיון, אני מבקש באמת סליחה עם פגעתי בכם, ואני עדיין מאד מודה לכם על התוכן העשיר והחסידי שאתם מספקים לכולם.
תכתבו ותחתמו לשנה טובה ומתוקה.
:תודה. לשנה טובה ומתוקה תחתם ותחתם --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשע"ז 19:52, 24 באוגוסט 2017 (UTC)

== חוסר קוהרנטיות וחוסר מקורות ==

יש בחלק על הביקורת סתירה מיניה וביה- אם תנועת דרך חיים רוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה המתנהלת ע"פ ההלכה, מה הקשר לציונות? גם לא ברור באיזה סמלים ציוניים הם משתמשים?
[[מיוחד:תרומות/95.86.99.32|95.86.99.32]] 20:48, 12 בספטמבר 2017 (UTC)
:ציונות במובן שהם חושבים שהגאולה תבוא ע"י פעולותיהם לשינוי המדינה, ובמילים אחרות - גאולה טבעית (עכ"פ ביסודה - אף שאינו שולל ניסים). כל המעיין בשיחה המפורסמת של כל היוצא למלחמת בית דוד יראה שאלה "אשר חרפו עקבות משיחך" המקוריים הם תלמידי יצחק גינזבורג, ולכן חובה על כל תמים בתומכי תמימים להילחם בהם כשם שהייתם נלחמים בקומוניסטים. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:56, 13 בספטמבר 2017 (UTC)
{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.99.32|95.86.99.32]] 20:48, 12 בספטמבר 2017 (UTC)

יצא לי לדון ולהתווכח הרבה עם אחד מתלמידיו שעסק בהפצת תנועת דרך חיים, ובהחתמת אנשים שרוצים מדינה ע"פ הלכה וכו' ואכן הוא באמת התבלבל בנוגע למטרת פעולות אלו, אך היה ברור שאין זה בשביל להביא את הגאולה באופן טבעי כשיטת הציונים שבזה שיש מדינה יהודית זה כבר גאולה טבעית, ובמיוחד שאם כן, אז זה עצמו סתירה מיניה וביה למ"ש שהם מאמינים בו כמשיח דבר שאינו שייך ואינו נצרך לשיטת הגאולה הטבעית הציונית, (כידוע הביאורים במה שדווקא מצד פעולות מלך המשיח אפשר לקרוא לעליית יהודים - קיבוץ גליות ו"מעין והכנה" ואתחלתא דגאולה וכו'), וגם אם הם לא בקיאים כ"כ כדי להבין את '''כל''' הפלפולים, מ"מ דבר זה הוא די פשוט.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 02:59, 14 בספטמבר 2017 (UTC)
:הוא התבלבל כי אינו מכיר. דיברתי עם תלמידיו רבות וגם קראתי קצת מהגותו. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:45, 14 בספטמבר 2017 (UTC)

== מחאת הרב גינזבורג ==

אני שמח לראות שהביקורת הפכה להיות עניינית יותר.
לגבי עצם סגנונו של הרב, בשילוב קבלה וגימטריות וחידושים רבים אחרים בלימוד חסידות, יש להתחשב בכך שאת המחשבה להוציא את חידושיו בספר, הציע הרבי ב"אתערותא דלעילא" לגמרי. עבודה זו מלמדת אותנו ללגיטמיות שהרבי נתן לצורת הלימוד.
אני יצטט גם ממכתב של הרבי לגבי קבלתו של הרב גינזבורג למוסד מסויים "יודעים גם כן דעתי, שהבעתי כמה וכמה פעמים, בעניין ההכרח לנצל את הכוחות שחונן בהם כל או"א במילואם, ובנוגע למוסדות לנצל כח אדם המתאים במילואו". אין ספק שהרבי נותן מקום לדרך לימוד זו. אך אין זה אומר שכעת כל אחד ואחד צריך ללמוד דווקא את זה. פשוט שיותר חשוב ללמוד חסידות של הרביים דווקא.
ולכן אפשר לשנות את הפיסקא הראשונה מסגנונו ושיטתו אינם מקובלים על חסידי חב"ד, ל"אינם מקובלים" או "אינם רגילים" '''בקרב''' חסידי חב"ד.

לגבי כך שהרב גינזבורג אינו מוחה בתלמידיו שאומרים שהוא משיח, הדבר אינו נכון. הרב לא נותן לכך פומבי. אך בפירוש הרב דואג "לרסן" את תלמידיו בנושא הזה, כמו גם בנושא ההתקשרות ל"רבי".
אני לכך מספר דוגמאות (להם הייתי עד):
א. פעם היה שבת בכפר חב"ד שהתלמידים ערכו לו התוועדות יום הולדת, כשהרב נכנס הם התחילו לשיר "יחי אדוננו" במנגינה המוכרת, הרב העיף מבט חודר בתלמידיו, והשירה פסקה מיד.
ב. אחד פתח אתר אינטרנט בשם ה"דור השמיני", בו הוא ניסה לקדם את הרב כ.., משהובא הדבר לידיעת הרב, הורה לו הרב לסגור את האתר לאלתר. לצערי הלה ציפצף בתחלה, אך בהמשך ירד לגמרי מהעץ, והלך לחפש משיח אחר.
ג. בכינוס בבנייני האומה שהופץ פשקוויל על הכתרה וכו', הדבר נעשה על ידי עסקן מסויים שרצה לפגוע בהתוועדות, ולגרום לחלק מהמתוועדים לא להגיע, מה ששיחרר באופן חד פעמי, מחאה פומבית. באימייל שנשלח לכל תלמידי הרב ביום ההתוועדות כתב איתיאל גלעדי:
הבהרה: אנשים שמנסים לפגוע באירוע הערב הפיצו בזדוניות שמועות מטופשות וחסרות בסיס (על "הכתרה" וכיו"ב). כמובן, אין לנו כל קשר לדברים והם רק הסבו לרב עגמת נפש.

אני מסכים בהחלט שישנם אנשים שמצד שגיונות ליבם, הסגנון והצורה מתפרשים אצלם בצורה שבה הם בוחרים, סוף סוף לא ניטלה הבחירה החפשית.
בהתבוננות קלה, אפשר להבין שלו רצה הרב גינזבורג להיות אדמו"ר, וכו', היה באפשרותו לעשות זאת ולהצליח. אך למרות ידיעותיו, כשרונותיו ופקחותו, הרב גינזבורג בחר לציית באין ספור תחנות בדרכו לנשיא הדור הרבי מלך המשיח. הדוגמא הכי מובהקת לכך היא מקום מגוריו בכפר חב"ד, שהרבי שליט"א הורה לו כמה פעמים שלא לעזוב וזהו מקומו, וכך זה עד היום.
עד כמה שידוע לי רובם המוחלט של התלמידים מחזיקים את הרב גינזבורג כמשפיע גדול וכצדיק וחסיד, כדוגמת החסיד המופרסם ר' הלל, שכידוע אמרו עליו שהוא היה "חצי חסיד", ואילו החצי השני "רבי". אני לא מתיימר לומר שזו לא בעייה בהתקשרות, אבל אני חושב שיש לנו בתוך חב"ד בעיות יותר מהותיות בהתקשרות, ואת השנאה המפעפעת של בני הנעורים כדאי להקדיש ליצר הרע ולשלל הפתויים של הדור השביעי.

לגבי התנועה דרך חיים. הרב גינזבורג מספר שהרבי אישר בסוף הממי"ם תחלת הנוני"ם תנועה דומה שהיתה תחת השם "חי וקיים". מי שמקשר את התנועה לציונות, הרי שאחד מן השתים או שהוא אינו יודע מהי ציונות, או שהוא אינו יודע על מה מבוססת ומושתת תנועת דרך חיים.
גילוי נאות: מטעמי התקשרות, אני נמנע מלהצטרף לתנועה שלדעתי היא פוליטית, ותפקידנו כחסידי חב"ד הם להיות לא פוליטיים.
אך לו היה ניתן להצביע לתנועה זו, פשוט לי שהם המפלגה הכי חרדית שיש. יסודות התנועה בנויים על כך שהכל מוכרח להתנהל ע"פ התורה, ושמבנה השלטון היהודי הינו מלוכני, כלומר בראש המדינה עומד מלך.
מדוע אין זו ציונות? כי הבעיה של הציונות בעיקר הוא האמונה בכוחי ועוצם ידי, אבל כידוע שלו היו מנצלים את העת של הקמת המדינה, משיח היה בא.
במילים אחרות: מכיוון שאנו חיים במדינה מסויימת שההנהגה שלה היא יהודית, פשוט שצריך לדאוג לכך שהכל יהיה על פי תורה, ולא מתוך מחשבה שבכוחנו לפעול את העניין לבד לגמרי, אלא להיפך, אנו נעשה כל אשר ביכולתנו כדי להביא את הגאולה במציאות החיים היום יומית, ובזכות זה נזכה למשיח שיבוא וישלים את השאר.
מוסכם עלי שהפרשנות הזו ל"עשו כל אשר ביכולתכם", די זרה לציבור החבד"י, אך זוהי הפרשנות של הרב גינזבורג, ואצל תלמידיו שרובם באים מרקע דתי לאומי, הרעיונות האלה מתקבלים יפה.
תנועה זו לא נושאת את שם חב"ד, ואף אם השותפות בתנועה מפלגתית אינו מתאים לחסידי חב"ד, אין זו סיבה לקרוא לזה ציונות.
תכלס' לדעתי גם כאן צריך לעדן את הביקורת, ובמקום להצמיד תוית "ציונות", להסביר למה כחסידי חב"ד לא שייך להצטרף לתנועה מפלגתית איזו שתהיה.

לא שינתי את הערך בפנים. אני משאיר למערכת את הזכות.--[[משתמש:יהודה ל.|יהודה ל.]] - [[שיחת משתמש:יהודה ל.|שיחה]] 08:18, 26 בנובמבר 2017 (UTC)
:ראשית כל, תודה {{א|יהודה ל.}} על התגובה העניינית. ולגופו של עניין, אם הרבי עודד מישהו לכתוב אין זה הופך את כתיבתו לקדושה. הרבי עודד גם ספרים שמאלנים לכתוב, ואין מבדילים בין יהודים עודד גם את הדפסת הספר ליקוטי מוהר"ן (על אף שדרכו אינה מקובלת בקרב חסידי חב'"ד).
:המחאות שציינת אליהן, אין לי כח להסביר מדוע אין הן מספקות אותי או את רובם המכריע של חסידי חב'"ד.
:אני אישית מגדיר את עצמי כציוני, אולם הנה מדובר כאן על נושא ספציפי מאוד: הבאת הגאולה בידי אדם, ולמען האמת, אינני מבין מדוע מישהו היה מעוניין בגאולה כזאת.
:למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ"פ, לחיים!!! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:24, 27 בנובמבר 2017 (UTC)
::אין מבדילים בין יהודים. אבל מבדילים ומבדילים בין קודש לחול, בין רצוי לדחוי, בין מצוה לעברה, בין קדושה לטומאה.

== משוב ==

אחד הערכים היותר הזויים שפגשתי כאן. [[מיוחד:תרומות/185.120.124.242|185.120.124.242]] 22:56, 5 בנובמבר 2018 (UTC)

== בינוני???!!! ==

בגוף הערך כתוב שהינו 'בינוני' ע"פ התניא ע"פ עדותו...

יש למחוק זאת בזריזות..

== עובדות לא נכונות... ==

לאחרונה הסבו את תשומת ליבי שמאז שביקרתי בערך בפעם האחרונה הוא עבר כמה שינויים, הייתי מנסה לערוך אולי את הטעויות, אבל הערך חסום לעריכה.
--[[משתמש:יהודה לייב ויסגלס|יהודה לייב ויסגלס]] - [[שיחת משתמש:יהודה לייב ויסגלס|שיחה]], 00:56, ט' בחשוון, ה'תש"ף 00:56, 7 בנובמבר 2019 (UTC)

== מה עם קהל היעד? ==

יש לי הרבה בה מה להוסיף על כל הדיונים שנכתבים כאן, ומי שרוצה מוזמן לעשות זאת במייל symb2622@gmail.com
אבל מה שרציתי לכתוב כאן, זה שאסור לנו לשכוח למי מיועד האתר הזה ומה הגולשים עלולים לקרוא בדף השיחה הזה.
לא צריך יותר מידי בגרות ושכל, כדי להבין שדיונים אלו על שכלותם וסכלותם, מקומם מחוץ לאתר ציבורי שמתיימר להציג את השקפת של חסידות חב'"ד.
חוץ מזה, אני מייעץ לאותם צעירים שחושבים שהם יודעים הכל, שלא יכתבו את מה שהם חשבו עליו בלילה לפני השינה. וגם, גם אם זה נשמע להם הגיוני וחסידי. אל תכתבו משהו באתר ציבורי, אם זו סך הכל תחושת בטן או קונספירציה מפותחת היטב. כאן כותבים דברים מוכחים שיש להם מקורות מסודרים.
אגב, אני מציע לכם לבדוק רגע מהו מצב ההתקשרות שלכם לרבי, לפני שאתם מתחילים לדבר על מישהו שוודאי נמצא כמה שלבים לפניכם בנושא הזה.
אני לא מחכה לתגובה על שורות אלו, אא"כ במייל הנ"ל.
בברכה. [[משתמש:ישראל היהודי|ישראל היהודי]] - [[שיחת משתמש:ישראל היהודי|שיחה]], 18:31, י"א בחשוון, ה'תש"ף 18:31, 9 בנובמבר 2019 (UTC)
למה אי אפשר לערוך את הדף

== ביקורת מוגזמת ==

אפילו על יוד'ל קרינסקי ומשה שילת שהם יהודים השנויים במחלוקת הרבה יותר אין ביקורת צולבת כל כך!!!

ממה שהבנתי המדיניות של חב"דפדיה נוגדת את הביקורת הכ"כ נוקבת הזאת. (גם אם היא נכונה). --[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 20:20, י"ב באדר, ה'תשפ"א 20:20, 24 בפברואר 2021 (UTC)--[[משתמש:חשבונו של עולם|חשבונו של עולם]] - [[שיחת משתמש:חשבונו של עולם|שיחה]], 20:20, י"ב באדר, ה'תשפ"א 20:20, 24 בפברואר 2021 (UTC)
:על קרינסקי יש ביקורת הרבה יותר מעליו. על שילת אם אין כנראה שלא אמור להיות. וראה פסקת [[#ביקורת]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:07 • י"ג באדר ה'תשפ"א

== קריאה אחרונה ==

קראתי את הערך ואת השיחה וברצוני להעיר כמה הערות.
ישנו משל ידוע על שני יהודים שיצאו למסע לא קצר בו היו צריכים להחליף לא מעט רכבות (עשרה - למשל) מיום ליום המסע נהיה יותר ויותר קשה - עליות וירידות, עד שהגיעו אל הרכבת התשיעית, כבר היה נראה שעוד רגע קט המסע מגיע אל סיומו השמח כשהגיע הזמן להחליף רכבת, ואכן הרכבת הגיעה לתחנה ופלטה אותם לתוכה וכשמיודענו הנבון החל לחפש (ואף למצוא - לאו דוקא בקלות, אולי באספקלריא שאינה מאירה) את הרכבת הבאה שאמורה להביא אותם ליעד הנכסף שם לב שחברו בל עמו, כשחיפש אחריו מצאו יושב בתחנה האחרונה ומסרב להתקדם הלאה, לטענתו - אין שום ענין להתקדם הלאה, הרכבת הקודמת היא הרכבת שלו ורק סיבה בלתי ברורה גרמה לה להעלם, לא הועילו טענותיו והפצרותיו של חברו על כך שנהג הרכבת בעצמו הכריז שתפקידו הסתיים ועובר אלינו, יש לכל אחד להגדיל ראש, לטכס עצה להגיע ליעד וכו' הלה רק הקטין את ראשו יותר ופרך הכל בדקדוקי דקדוקים וטענות על גבי טענות, הלה מסתמא היה מוכן להתווכח עד אין סוף, אך למיודענו אצה הדרך. הקטר כבר צופר בתחנה - הוא רץ במהירות לעבר הרכבת ועלה עליה, כנסיון אחרון ניסה לצעוק לחבירו שנשאר מאחור - הרכבת נוסעת... אל נא תשאר בתחנה, אך הלה אטם אזנו משמוע. הצעקה נשארה מהדהדת בחללו של עולם והרכבת החלה בנסיעה... בנסיעה לגאולה...
אין כאן קריאת תגר ונסיון לעורר דובים ישנים מרבצם, יש כאן אך ורק קריאה מלב יהודי רחמן - טייערע אידן אל תשארו בתחנה, אל תשבו בחיבוק ידים, תמשיכו בנסיעה. גם אם הקרון לא כ"כ מזכיר את הקרון הקודם, גם אם צריך לשנות הרגלי חשיבה ודפוסי התנהגות. כי אולי בתחנה חם ונעים והכל בטוח וודאי, אבל לגאולה לא מגיעים משם.
יהודי מהמושב האחרון.
{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.115.107|95.86.115.107]] 03:25, 7 בינואר 2022 (UTC)
:משל נאה ויאה, אך אולי יש להמשילו בסגנון קצת שונה...: שני יהודים יצאו למסע ארוך אל עיר 'פלוני', מסע זה אינו קצר ובו היו צריכים להחליף לא מעט רכבות (שבעה - למשל) בהתמשך המסע מיום ליום נעשים הם שמחים יותר ויותר על התקרבותם המשמחת אל סוף המסע הפרך. והנה זה עתה עלו שניהם על הרכבת השביעית, ולפתע שומעים הם את קריאת הנהג "רכבת זו נוסעת ליעד הסופי"! מה רבה היתה שמחתם ולבם התמלא חדוה על הבשורה. אמנם עובר יום ולילה שבוע ושבועיים ונסיעה זו עדיין לא באה לקיצה. הנהג חוזר שוב ושוב במשך הנסיעה את הכרזתו הברורה "רכבת זו נוסעת ליעד הסופי" - הכל מחושב: היה צריך להיות בדיוק שבעה רכבות להגיע, והנה זהו זה הרכבת השביעית, ומכאן יגיעו אל הסוף! ועל חשבון זה חוזר שוב ושוב.
:ביום בהיר אחד נשמעת הכרזת הנהג: "אמנם נוסעים אתם אל היעד הסופי, ואכן אני בחלקי בתור הנהג עשיתי כל הדרוש כדי להגיע אל היעד, מ"מ ישנו איזה תקלה ועיכוב, וכדי לתקן זאת [או: כדי לתת לכם הזדמנות להשתתף בנסיעה חשובה זו] צריך אני לבקש שאחד או שניים או שלשה מכם יתנדב לטקס עצה כיצד להתגבר על העיכוב והמניע". כל הנוסעים - ובכללם שני יהודים אלו - התמלאו התרגשות מיד, וההמולה הסערה על דבר ההכרזה הלכה וגדלה כאשר התכנסו והתדיינו בדבר וכו' וכו' [הוספה: עד שכעבור זמן מועט, כאשר טרם עלו על הפתרון, גילה הנהג מהו פתרון הבעיה, אך עדיין דרש מהנוסעים להרתם למלאכה בפועל].
:הימים עברו והפתרון עדיין לא מימש את תכליתו, ועדיין ברכבת הם נוסעים, החלו רגשי היאוש לחלחל אל לבו של האחד.. אולי אין תקווה ברכבת זו.. ואז עלה במוחו הרעיון הנועז: "אולי כדאי שנקפוץ מרכבת זו באמצע נסיעה, ונחפש רכבת אחרת, כן, רכבת שמינית! רכבת זו וודאי תביאנו אל היעד!", כאשר חברו שומע על תוכניתו המסוכנת, מנסה הוא ליישב את דעת חבירו בדברי טעם ברורים "הרי הנהג הסביר בטוב, שרכבת זו וודאי יגיע אל היעד, ואין שום צורך ברכבת אחרת", "אחחחח" עונה לו חבירו, "מה לך ודיוקים ודקדוקים קטני מוחין אלו, וודאי אוכל להתווכח עמך עד אין סוף, אך צר לי שכן פתרונו ברור ועלי להזדרז", "כיצד הפכת את האור לחושך ודיוקים, ואת המופרך לאור" תמה עליו ידידו? אך דבריו נפלו על מושב מיותם, שכן ידידו כבר קפץ מהרכבת, ולקפוץ בחזרה אל הרכבת הנוסעת קשה הרבה יותר מלקפוץ מהרכבת הנוסעת... --[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשפ"ב • 06:13, 7 בינואר 2022 (UTC)

שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח

2021-08-22T16:24:15Z

פיצי:

{| cellspacing="0" class="plainlinks" align="Right" style="border: 3px groove #{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|aaa|CCAC99}}; background-color:#{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|FFA07A|FFA07A}}; width: 75%; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; clear: both;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|990000|{{כתב גדול|'''דף זה מיועד [[התוועדות|להתוועד]], [[השיחה הידועה|לטכס עצה]] ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].'''}}
אם יש לכם הודעה הקשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת {{פסקה חדשה|כאן}}.

אם יש לכם הודעה שאינה קשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת [[מיוחד:יציאה מהחשבון|כאן]].}}}}
|
| style="text-align: right;" | '''[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|130px|שמאל|קישור=הרבי מלך המשיח שליט"א]]

|}
{{משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 1|שנת הקהל תשע"ו]] {{*}} {{ש}} [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 2|תשע"ז-תש"פ]]}}

== ברוך שובך! ==

למרות שלא היה מוצדק, כנראה שהיה שווה, ה"וואשן זיך" שעשו לך, זה החזיר אותך בעוצמה לפה! מקוה שבפעם הבאה לא תחזור בנסיבות שכאלו. אם כבר, תוכל לבדוק את [[שיחה:כפל]] בסופו.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ"ח באלול ה'תש"ף • 21:27, 17 בספטמבר 2020 (UTC)
:לא הבנתי מהו ה"וואשן זיך"... בנוגע לשיחה שם, איני בטוח שהצלחתי להבין על מה בדיוק הדיון בתורה אור שם. ובכל מקרה, לשון התו"א קצרה וקשה להבנה, וכדאי לעיין באותו מאמר כפי שמופיע בהנחת אדמו"ר האמצעי בסידור עם דא"ח ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=97&hilite= הקטע הרלוונטי כאן בסוף העמוד ואילך]), ולראות אם יש שם הכרעה לספקותיך. אם זה עוד לא עזר, פרט לי יותר מהו הספק, ואנסה להתבונן בל"נ. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:50, כ"ח באלול ה'תש"ף
::הספק הוא: האם הה"א הכפולה היא במילוי ב"ן (כפי שהובא ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/5/15c.htm תחילת המאמר בתורה אור]), בה' עילאה ותתאה (כפי שהובא בסוף המאמר שם), או בכללי מילוי ה' (משמע מההנחה של האדמו"ר האמצעי)--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • כ"ח באלול ה'תש"ף • 22:37, 17 בספטמבר 2020 (UTC)
:::גם אני מצטרף לברכות על הפעולות באתר. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:55 • כ"ט באלול תש"פ
::::{{א|יוסי מ.|גם}} במאמר שבסידור הוא מתייחס לכפילות של ה' עילאה ותתאה בתוך שם הוי'. ולהעיר שמה שכתבת "בכללי מילוי ה'" אינו מדוייק, כי מילוי ה' בה' כפולה הוא '''רק''' במילוי ב"ן, ובשאר המילויים זה ה"י או ה"א. אבל השאלה בהחלט טובה. עולה ברעיוני הרהור אולי באופן כללי מילוי האות ה' (במילוי ב"ן) הוא בה' כפולה (ה"ה), אלא שבזה גופא בשם הוי' - באות ה' עילאה מודגש יותר הה' הראשונה ('''ה'''"ה), ובאות ה' תתאה מודגש יותר הה' שבמילוי (ה"'''ה'''). אבל צ"ע אם זה נכון, וא"כ, מה המשמעות של זה. אכן יש לעיין בזה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:40, ג' בתשרי ה'תשפ"א
:::::נו, נחכה שהוועדה הרוחנית תגיע ותגאל אותנו מיוון המצולה, או אולי אני בעצמי אשאל רב--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • ג' בתשרי ה'תשפ"א • 20:19, 21 בספטמבר 2020 (UTC)

==מייל==
יש לכבודו מייל? אשמח לדבר איתך בפרטי --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● <span class="plainlinks mw-ui-button {{#בחר: כחול | אדום = mw-ui-destructive | לבן = | כחול = mw-ui-progressive}} {{#תנאי: | mw-ui-big |}}" {{#תנאי: | style="width : {{{רוחב}}}"|}} {{#תנאי: | id="{{{id}}}"}}>[[משתמש:שמואל חיים/הפצצת המעיינות|בא נראה אתכם מעיזים ללחוץ על הכפתור הזה...]] 18:32, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
:ראה [[#עבודת התפילה|לעיל בדף זה]]. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:35, ג' בתשרי ה'תשפ"א
::זה אומר לי שהמייל שגוי משום מה, שלח לי מייל ל:alon.chabadpedia@gmail.com --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● <span class="plainlinks mw-ui-button {{#בחר: כחול | אדום = mw-ui-destructive | לבן = | כחול = mw-ui-progressive}} {{#תנאי: | mw-ui-big |}}" {{#תנאי: | style="width : {{{רוחב}}}"|}} {{#תנאי: | id="{{{id}}}"}}>[[משתמש:שמואל חיים/הפצצת המעיינות|בא נראה אתכם מעיזים ללחוץ על הכפתור הזה...]] 18:42, 21 בספטמבר 2020 (UTC)
:::שלחתי. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:49, ג' בתשרי ה'תשפ"א

==בהיות שהבעת דעתך בעבר...==

עיין [[חב"דפדיה:אולם דיונים#לבוש חסידי|כאן]]... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 09:58, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א

== מדוע? ==

העברת חזרה??? כבר הארכנו בזה ודובר ע"כ רבות, דשנו את הנושא והגענו להסכמות בנדון! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:50, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א
:הייתי באמצע לכתוב הודעה בדף שיחתך ונפל לי האינטרנט. בדיוק רציתי אני לשאול אותך מדוע - אחרי שהגענו להסכמות שללא הכרעה ברורה מהם הקריטריונים מי כן ומי לא - אי אפשר להעביר אף אחד; ואתה רץ כך לדרכך? נשום עמוק ידידי היקר, התאזר בסבלנות, פתח דיון והתחל רק לאחר הסכמה רחבה מכלל המשתמשים על הקריטריונים. ככה עובדים כאן. בהצלחה -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:00, י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::זה ממש משגע, עיין [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_8#.D7.9E.D7.A9.D7.AA.D7.9E.D7.A9.D7.99.D7.9D_.D7.99.D7.A7.D7.A8.D7.99.D7.9D_-_.D7.A9.D7.99.D7.9E.D7.95_.D7.9C.D7.91.21 כאן], ותראה שכבר כתבתי ע"ז, אף אחד לא הביע התנגדות, וכבר היה לנו ע"ז כיון שלם, למה שוב? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:47, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א
:::משגע בהחלט. האם שכחת את מה שכתבת באותו דיון עצמו אליו קישרת: "כולם מסכימים לזה, פשוט צריך לקבוע קריטריונים, כי אם כל יום יכתבו על זה לא יצא מזה כלום וכו'"? האם אחר כך היה דיון על הקריטריונים ואני שכחתי? ומשגע לא פחות, מניין צץ לו לפתע [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8&type=revision&diff=382040&oldid=382035 הקריטריון המוזר "שנולדו עד תר"ס"]? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:08, י"ג בתשרי ה'תשפ"א
:::ולהעיר גם, שלפני שכותבים שאיש לא הביע התנגדות - כדאי לבדוק האם למשל {{א|שיע.ק}} [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 23#התואר "רבי" על ראשונים|הביע התנגדות]]. כבר אמרתי כמ"פ שאני באותה דעה שלך, רק שלגמרי לא מצליח להבין את הפזיזות וקיצורי הדרך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:12, י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::::א. לא שכחתי, התכוונתי שבהמשך, אך לע"ע זה כן, ואף אחד לא הביע התנגדות בלוח מודעות, שיע אמנם התנגד באולם דיונים, אך חמשה (לכה"פ) לעומתו היו בעד. ב. מה רע בקריטריון זה? וגא"כ: הצעתיו ולא היתה התנגדות, והיית יכול להעיר ע"כ! ג. מה הקשר לגרסאות אצל רבי יצחק אלחנן? ד. לא היו כאן פזיזות וקיצורי דרך, אלא כמ"ש לעיל. ה. עפכהנ"ל, מוטב שפשוט תפתח דיון ע"כ באולם דיונים במקום שנבזבז זמננו בכתיבת שו"ת... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 13:29, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א
:::::א. על זה הסברתי מכבר (והייתי בטוח שקיבלת): לא משנים אחד כי עליו יש הסכמה, ועוד אחד, ואז עוד שנה נפתח דיון, אחרי שחצי עם תואר "רבי" וחצי לא. זה מתכון לבלגן. קודם - דיון מקיף על מדיניות כוללת, ואח"כ '''תחילת''' העבודה. אגב, גם אם זה לא באמת חוק, לענ"ד דעתו של שיע נחשבת כמו עשרה משתמשים שנכנסו לאתר לפני יומיים, העתיקו והדביקו קצת וכבר מתיימרים לקבוע מדיניות. ב-ג. איפה הצעת את הקריטריון? קישרתי לשם כי רק שם ראיתי אותו. בכל אופן הוא מוזר להחריד, מה הקשר? עד תר"ס נולדו רבנים ומאז החלה ירידת הדורות? ואיך שיהיה, אי אפשר לקבוע מדיניות באתר בענינים עקרוניים על סמך הצעה של משתמש בודד שלא התנגדו לה, אלא צריך הסכמה רחבה מכו"כ משתמשים, ועל זה הנני חוזר שוב ושוב וכולי האי ואולי. ד-ה. אני ניסיתי לפתוח דיון - הוא זה שקישרתי אליו - ולא הלך כמו שצריך, אז התייאשתי. אדרבה, אם יש בך רוח צעירה אתה מוזמן לדרבן ולעורר עד שידונו ויגיעו למסקנות על דעת הקהל (וכדאי לעורר גם את המשתמשים היודעים דבר או שנים על אנציקלופדיה שיחוו דעתם). כשתפתח דיון כזה, אהיה בהתלבטות קשה על הקריטריונים, כמו שכתבתי לך מכבר, שהרי תר"ס הוא קריטריון מוזר וקריטריון אחר אין לי להציע. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:38, י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::::::אמנם יש לי מה לענות, אך אתאפק בפתיחתי ע"כ דיון באולם... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 13:46, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א
:::::::ת"ח, טוב מאוחר מלעולם לא, ואשמח לשמוע את חוות דעתך המפורטת בנושא שם. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:20, י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::::::::קודם פתחתי את הדיון בעיקר בשביל הצעות, ולכן עוד לא הנחתי שם את חוו,ד כי אני אכן מתחבט בנושא. בימים הבאים אני מקווה שיהיו כבר הכרעות וכו'... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 14:27, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א
:::::::::הוא אשר אמרתי שם. קודם מתחבטים, אח"כ מעלים הצעות, בסוף מגיעים להכרעות. אוי לנו אם יקדמו ההכרעות לדיונים (זה לצערי קורה כאן לפעמים). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:28, י"ג בתשרי ה'תשפ"א
::::::::::אם זה חשוב אפשר למחוק את ה"בעד" שם... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 14:30, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א

==ישר כח==
יש"כ על הגהה בערך [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]], {{שכויח}}! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:29, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
:ת"ח ת"ח, זאת רק ההתחלה, ואני משאיר לך הרבה ענינים לעבודה... מקוה שלא אעייף אותך... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:37, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א
::שלחתי {{א|חסיד של הרבי|לך}} מייל בענין. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:07, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א
:::בהמשך לכך כרגע העלתי את הערך לדיון שיהיה מומלץ מיד בתום ההגהה, אשמח מאוד אם תצביע שם. בברכת חג שמח, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 09:09, 5 באוקטובר 2020 (UTC)
::::כבר כתבתי דעתי שם, אבל עיקר הדיון בינינו צ"ל בשיחת הערך. האמת שדי התפלאתי כי ראיתי שנשאר הרבה תיקונים שהסכמת עליהם (לדוגמא - העברת אוורוטש), ובקשות מקור והבהרה, וכמה נושאים לדיון שלא ענית בשיחה (לדוגמא - גירלסון). מה הפירוש שסיימת, האם אין בדעתך להתייחס לכל הנ"ל? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:45, י"ז בתשרי ה'תשפ"א
::::::שלחתי לך מיל.. ראה שם. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:09, 5 באוקטובר 2020 (UTC)

== ערכים על סוגי שנים ==

ראיתי שכתבת [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים/לוח שנה|כאן]] שבדעתך לעשות דפים על סוגי השנים וציינת שיש הרבה בזה הרבה מידע חבדי בכלל ומהרבי פרט. אני חכבר יצרתי ערכים כאלה אבל חסר לי את דברי הרבי, אתה יכול לכתוב מראי מקומות???? {{שכח לחתום|חסיד חי}}
:או שפשוט תוכל לכתוב לי ולחסיד חי (שנינו עובדים על מיזם השנים הזה) בערכים עצמם מה הם. ייש"כ מראש '''[[משתמש:ווילדקייט|ווילדקייט]] ~ [[משתמש:שמואל חיים/מרתון 100 ערכים ביום|מוכנים למרתון? היכון, הכן ו'''צא'''!]] ~ [[שיחת משתמש:ווילדקייט|חדר ישיבות]]''' ~ 11:51, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"א

== לכבוד המשתמש היקר ! ==

מכיוון שאתה מציג שהנך משוגע על המשיח, ויעשה הכל למעם הבאתה - הנך נדרש (צו 8, או מה שזה לא יהיה...) לגשת מיד ל[[שיחת משתמש:מנדי קרומבי/חב"דפדיה:30 שנה להשיחה הידועה|כאן]]! הקהל מצפה לכבודו בקוצר רוח, על מנת לטכס עצה ולהביא את המשיח. בברכה, --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 19:03, 21 באוקטובר 2020 (UTC)

== בקשה ותחינה ==

העם צמא לראותך באתר. בעיקר בעבודת הקודש שלך, בעניין חשיבות הערכים הבלתי אנציקלופדים ועריכתם. "איה מקום כבודו", "בניך צמאים לראותך" וכו'. • [[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • 15:16, כ"ט בחשוון, ה'תשפ"א ''(16 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:16, 16 בנובמבר 2020 (UTC)

== ענבי הגפן ==

יישר כח על האימייל, וכשראיתי את העריכה האחרונה שלך בחזרתי מעיר הקודש היה לי כיף לראות שאפשר לענות לך עליו כאן, בתקווה שאכן תראה את זה סמוך לזמן הכתיבה {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, י"ד בכסלו, ה'תשפ"א 20:59, 30 בנובמבר 2020 (UTC)
:ת"ח. ה' יעזור שיארכו ימינו ויהיה בהם די זמן לכל הענינים... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:39, ט"ז בכסלו ה'תשפ"א

== הסבר לחשיבות ערך כמובחר ==

שבוע טוב, ראיתי שלא הבנת למה [[אפיקומן]] יכול להיות זכאי להיות מובחר, ונראה לי שלא הובן כל-כך מטרת מיזם ערכים מובחרים לכמה משתמשים, ובקיצור, לא אאריך במילים, אלא פשוט אצטט מהקרטריונים של ערך מובחר, ופשוט תגיד לי בבקשה אם הערך לא עונה על הקרטריונים הבאים, ובמה אם לא. תודה וחנוכה שמח:

'''[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים|ערך מובחר]]''' יתאפיין בתכונות הבאות:
* עליו להיות דוגמה מייצגת למיטב עבודתנו, ולשקף את תכונותיה הייחודיות של חב"דפדיה, שהיא אנציקלופדיה חבדי"ת חופשית, שיתופית ומהימנה.
* עליו להגדיר היטב את נשוא הערך, להיות מסודר וממצה. גם אם חסרים פרטים רבים אך לא עיקריים ובולטים, ניתן יהיה לסמנו כ'ערך מובחר'.
* עליו להיות כתוב על פי כללי השפה העברית.
* עליו להיות מעניין ומושך, אך עדיין אנציקלופדי.
* עליו להיות "כחול". לקשר לערכים נוספים אשר יוכלו להוסיף חומר רקע לנושא הערך. ערך עם קישורים אדומים רבים, או מחסור בקישורים פנימיים יעילים אינו ראוי להיות ערך מובחר.
* רצוי שיכלול תמונות על נשוא הערך.
* על הערך להיכתב מנקודת מבט ניטרלית, אך עם זאת מתוך נקודת מבט [[תורה|תורנית]] ו[[חסידות חב"ד|חב"דית]].
* עליו להיות מהימן, עם אסמכתאות לעובדות הכתובות בערך.
* יש להימנע מלבחור ערכים המכילים תוכן שעלול לפגוע באדם או קבוצה, או ערכים שנויים במחלוקת (זאת גם לאחר שהוחלט שיש להותיר ערכים אלו בחב"דפדיה).
נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:45, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"א, 12 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
:הוא כתב לכך שהסיבה היא בגלל שהוא לא מעניין (כלל 4) כתוב בשפה תורנית ולא כזה אנציקלופדית (גם כלל 4) {{שכח|שמואל חיים}}
::אוקיי. אנסה לעבוד בעז"ה על הסגנון התורני, אבל אם זה לא מעניין אותו (לדעתי לעומת הערכים המובחרים הוא כן מעניין) - אין לי מה לעשות בנידון.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:15, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"א, 12 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
:::אחר ההתנצלות על האיחור, אסביר קצת יותר: לדעתי ראש וראשון לכל הקריטריונים הוא שהערך יהיה "דוגמה מייצגת למיטב עבודתנו", או במילה פשוטה יותר "מובחר". כלומר: ערך שעוסק בנושא חשוב ומסכם אותו בצורה מלאה, מפורטת, כך שהקורא יתרשם מהאיכות של חב"דפדיה. דוגמא לדבר בערך שלדעתי יכול להיות מובחר בקלות, העוסק בעניני חג הפסח: [[הידורים וחומרות בפסח]]. אם תשווה בין הנ"ל תוכל אולי להבין מדוע לא מצאתי באפיקומן שום דבר מיוחד. איני אומר זאת לרעה, זה אכן ערך סביר, רק שכמוהו רבים (ולצערנו עוד הרבה ערכים רחוקים מהמצב שלו, שהוא בהחלט טוב), וכדי שיהיה מובחר צריך עוד משהו. בדרך כלל ערך מובחר יהיה ארוך יותר (כמובן שזה עצמו לא קריטריון, כי אורך יכול לצאת ממריחות). מקווה שהובנתי, ואם לא, אשמח להיות לעזר כשיתאפשר שוב. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:32, א' בטבת ה'תשפ"א
::::ר' קרייזי, נשמח שתציג עוד כמה דוגמאות על ערכים שלדעתך יכולים להפוך למובחרים (ואפי' מומלצים) כדי שנוכל לעבוד עליהם... לדוגמא ערכים בנושאי: חגים, גדולי ישראל, ספרות חב"ד, חסידים, אישים וכדו'... ייש"כ... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 11:06, ב' בטבת, ה'תשפ"א
:::::מסתמא יש רבים שאיני זוכרם. מה שזכור לי למשל מאלו שעסקתי בהם: [[תעניות תשובה]], [[תנועת ההשכלה]], [[ספירת הדעת]]. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:22, ה' בטבת ה'תשפ"א

== קישורים אדומים ==

הרב קרייי היקר: לשם מה צריך את כל הקישורים האדומים בערך [[מגיפה]]? [[משתמש:משה כהן|לחיים חסידים! .. חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 14:36, ה' בטבת, ה'תשפ"א 14:36, 20 בדצמבר 2020 (UTC)
:אל תמהר לשחזר לפני שאתה שואל... שאלה טובה שאלת. כמו בכל הערכים בחב"דפדיה, עושים סימן לקישור לא רק אם הערך קיים ('כחול') אלא גם אם הוא עלול להיות קיים יום אחד ('אדום'). זאת כדי שכאשר הערך ייכתב, כבר יהיו אליו קישורים, וכמו כן לפעמים זה מעורר ומזרז לכתוב את הערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:39, ה' בטבת ה'תשפ"א

== נא לחסום במהירות ==

אני רואה שהתיוג לא עזר, אז נא לחסום את {{משתמש|ל}} ואת {{משתמש|א חסידישער איד}} בשל השחתה (מסתמא זה אותו אחד).--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 14:50, ו' בטבת, ה'תשפ"א
:בוצע, למשך שבוע, ונקוה שזה יספיק. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:10, ו' בטבת ה'תשפ"א
::עם כאלו השחתות נוראיות לא נראה לי שהוא יפסיק {{מאוכזב|}},נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ו' בטבת ה'תשפ"א • 16:17, 21 בדצמבר 2020 (UTC)

== משתמש מוזר ==

ראה [[משתמש:נ]] כתוב שהוא נרשם היום אבל בדף השיחה שלו יש הודעה מתשס"ח מה זה?--נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ו' בטבת ה'תשפ"א • 17:57, 21 בדצמבר 2020 (UTC)
:{{א|קרייזי אבאוט משיח}} אתה לא רואה הודעה שיש לך הודעות חדשות?--נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ז' בטבת ה'תשפ"א • 18:20, 21 בדצמבר 2020 (UTC)
::ראיתי. טוב שהסבת את תשומת ליבי. איני יודע מה זה, ומה זה משנה? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:22, ו' בטבת ה'תשפ"א
:::לא יודע (חשבתי אולי זה משתמש:ל) שהוא נרשם מחדש (וכנראה היה כזה שם משתמש בעבר)--נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ז' בטבת ה'תשפ"א • 18:23, 21 בדצמבר 2020 (UTC)
::::משתמש שנחסם, גם ה-IP שלו חסום. בכל מקרה זה לא משנה כל עוד משתמש זה לא עשה שום עריכה בעייתית. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:27, ו' בטבת ה'תשפ"א
:::::טוב (סיפור מוזר!)--נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • ז' בטבת ה'תשפ"א • 18:28, 21 בדצמבר 2020 (UTC)
::::::אם הבנתי נכון, משתמשים שנרשמו ולא תרמו, לאחר מספר שנים אפשר להירשם מחדש תחת שם המשתמש שלהם, כך שעוד מלפני שהם נרשמו יש להם דף שיחה ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:59 - היום, [[ו' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
== צו 8 ==

{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים התחיל!]]'''</big>}}

ב"ה, אחרי עבודה, הנני משיק את [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|מיזם השבחת ערכים]] - למען שיפור ועריכת ערכים הדורשים עריכה ב[[חב"דפדיה]].

===כללים ומונחים===
*'''משתתף יקר!''' למען העדכון והסדר - ליד כל ערך ששופר, תציב תבנית {{תב|בוצע}} בצירוף חתימתך. באם אתה באמצע עבודה של שיפור ערך, רשום ליד הערך '''בעבודה''', בצירוף חתימתך.
*'''שים לב!''' הסרת תבנית {{תב|לעריכה}} על ידך - מהווה כי הערך הושלם, ו'''אינו זקוק לעריכה'''. אנא שקול וחשוב פעמיים לפני הסרת התבנית - האם הערך אכן אינו זקוק לעריכה. באם הינך מסופק, שאל משתמש וותיק.
*'''מצב הערך:''' ייתכן וישנם ערכים המופיעים כאן או בקטגורית ערכים הדרושים עריכה, שאינם תואמות לקטגוריה, היינו - שיש להשלים אותם או שיש להבהיר את חשיבותם וכדומה. אנא שינו בהתאם את התבנית.
{{יישור טקסט|מרכז|'''לפרטים נוספים, לחצו [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|כאן]]. הצטרפו אלינו! בהצלחה.'''}}

'''בנימה אישית:''' קרייזי היקר, מי כמוך יודע עד כמה מיזם כזה נצרך לאתר. לא רק שהוא יוכל לסיים ולגמור דיונים רבים המתחדשים פעם אחר פעם, אלא גם יעלה את רמתה של האתר. רק אם נערוך בשיתוף פעולה - נוכל לסיים את המיזם בהצלחה. והכי חשוב: בשיחתך מופיע למעלה לדבר בנושא הקשור להביא את המשיח, אז אנא, הי' עקשן, ועזור לנו במיזם. לבד נצליח עוד שנה. ביחד - עוד החודש. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:43, כ' בטבת, ה'תשפ"א (4 בינו' למניינם).
:כל הכבוד על המיזם. הערה קלה, אם אתה משאיר הודעה כזו בדפי שיחה של עוד משתמשים - כדאי לקצר אותה לפני, הודעות קצרות פועלות יותר. בדיוק תפסת אותי באמצע לעבור על המיזם ולכתוב מהתרשמותי בדף השיחה שלו; לצערי כרגע אין בידי הזמן ליותר מזה, אף שבכללות אני רואה את המטרה העיקרית שלי בחב"דפדיה להשביח ערכים לפי הענין והזמן (כפי שעשיתי לאחרונה ב[[דרך חיים]] למשל). אין בידי להגביל את עצמי למסגרת של מיזם כזה או אחר, אבל כשאפשר זה מה שהכי נצרך באמת. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:49, כ' בטבת ה'תשפ"א
::ייש"כ על ההערה. באם לא תוכל לערוך - לפחות תעבור על העריכות. ייתכן ויישנם ערכים שהורדו מהם תבנית לעריכה - בזמן שצריך. מה שכן, אשמח שבמקום להחזיר- פשוט תערוך '''אתה'''. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:51, כ' בטבת, ה'תשפ"א (4 בינו' למניינם).

== קרייזיפדיה ==

ראיתי לאחרונה שאתה מוחק/מעביר לאישי ודברים רבים על דעת עצמך, ולכן ראיתי את עצמי להבהיר לך כלל מאוד חשוב:

כאן זה לא קרייזיפדיה אלא חב"דפדיה, אתה לא יכול לפעול באתר על דעת עצמך, אם ערך נראה לך ללא חשיבות, צריך לפצל אתה מוזמן לשים תבנית פיצול או חשיבות, תפסיק כבר, כאן זה לא קרייזיפדיה!

סליחה על הנוקשות, בתקווה להבנה.

--{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:41, 4 בינואר 2021 (UTC)
:אני סולח {{א|שמואל חיים|לך}} לחלוטין על הנוקשות, ובכלל על כל מה שאפשר, מפני שכידוע לך מן הסתם, אני משתדל לכתוב כאן אך ורק לגופו של ענין ולא להכנס לתחום האישי (תהיה בטוח שלעולם לא תראה בדף שיחתך הודעה ממני עם כותרת "שמואל חיימפדיה" וכדומה). באופן כללי, אני עובר לפעמים על הערכים החדשים ומעיר על כל מה שאינו מתאים לכללים; ואם יש משתמש שכותב הרבה ערכים חדשים, ולא תמיד מתאמץ דיו להתאימם לכללים, ייתכן שיווצר מצב שיקבל הרבה הערות ממני - אף שכמובן אין בזה שום דבר אישי, ואם נדמה כך הנני מתנצל עמוקות. אם יש לך הערה עניינית, אתה מוזמן לכתוב אותה כאן או בשיחה הרלוונטית.
:כיון שאני מנחש שהתכוונת למכירת הבכורה וכו', אגיב כאן מה שלענ"ד: אם מעלים ערך שכולל שני נושאים ואף אחד מהם אינו מוכן וערוך דיו, אין צורך בדיון על כך - הרי אף אחד לא פותח דיון "האם אפשר להעביר לראשי את הערך-הלא ערוך הזה?" ומכ"ש שאין צורך בדיון לפני הפעולה ההפוכה. דיון נועד למקרה של ספק האם ערוך או לא. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:56, כ' בטבת ה'תשפ"א::
::דרך אגב זיע"א כן מקובל בחב"ד (ראה העמודי שער של הקונטרסים של הרבי הריי"ץ שיצאו בתש"י ובתשי"א [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 19:06, כ' בטבת, ה'תשפ"א 19:06, 4 בינואר 2021 (UTC)
:::לא מקובל, אינו סותר כמובן שפעמים בודדות ישנו. הנקודה היא שאינו מספיק נפוץ כדי להצריך הפניה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:09, כ' בטבת ה'תשפ"א
::::רק אציין שלמפעיל מערכת נתונה הסמכות למחוק ולהעביר, זה כלל מאוד חשוב. {{ציטוטון|שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:16 - היום, [[כ' בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:::::איני חושב שצריך להיות מורא מלכות ממפעילי המערכת, אלא שהעברת תוכן שאינו ערוך היא עריכה מתבקשת מכל מי שחשובה לו הרמה האנציקלופדית, גם אם אינו מפעיל מערכת. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:07, כ' בטבת ה'תשפ"א
::::::ואנוכי אציין שיש צורך לשנות את המדיניות שנוצרה כאן על ידי כמה משתמשים עובד בעבר, החל מהמפיכה הדקטטורית שנהג א' מהמפעילים. למפעילים אין סמכות להתנשא ולנהוג כעולה על רוחם. ההרשאה של המפעיל הינו בשביל שיתקן את המיזם כפי שצריך, הרשאה שאי אפשר לתת לכל משתמש - מסיבות מובנות. לצערינו בשנים האחרונות החלו מפעילים לנהוג בדקטטוריות, ואציין לשבח את קרייזי על כך שלא נסחף עמהם. '''[[משתמש:קאכט זיך|קאכט זיך]]''' - [[שיחת משתמש:קאכט זיך|שיחה]] • נכתב בכ' בטבת פלאות אראנו, 20:10, 4 בינואר 2021 (UTC)
:::::::ולהדגיש: העברת ערך למרחב משתמש היא פעולה שיכול (ולפעמים צריך) כל משתמש ותיק לעשותה, גם אם אינו מפעיל, ואין לזה שום קשר לדיקטטורה. אגב, גם אם יש למישהו קושי ביחסיו עם משתמש אחר אין זה הופך לדיקטטורה וכד', וניתן לפתור הכל באהבת חסידים ובהתייחסות אנושית, שעלינו (ובעיקר עלי) להתחזק בכיוון זה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:15, כ' בטבת ה'תשפ"א

== ברוך השב ==

מה נהנתי לראות את עריכתך בערך חודש אדר. יישר כח רב, אנו מקווים שבעז"ה כת"ר יואיל להשאר כאן לפחות עד פורים, ולשפר את ערכיו.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:37, ה' באדר, ה'תשפ"א, 17 בפבר' למניינם.
:לפי הזמן והענין. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:48, ה' באדר ה'תשפ"א

==ברוכים השבים==

אני רואה שחזרת והתחלת לעשות סדר, למה אתה מחפש את השגיאות 'הקל שבקלים' דוקא אצלי? (משתמש שמאיים על חסימה ללא שום טעם, מסכן את עצמו, וכי מה כבר עשיתי? אז תכתוב שלטעמך זה לא אפשרי וזהו, אין לך תומכים וטענתך אינה במקום), אם חזרת כדי להעיר לאנשים - תמצא לך קורבן אחר, '''עוד איזה אחד שיכתיב לי את סדר היום'''. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:20, י"ג בתמוז, ה'תשפ"א 16:20, 23 ביוני 2021 (UTC)
:ראשית, אפשר להנמיך את הלהבות. לא זכור לי שחיפשתי משהו אצלך, אינך תחת מעקב שלי - רק עשית משהו שאינו מקובל, ולאחר שהערתי לא עזרה, הסברתי שאין לחזור על עריכות שוב ושוב, ואיימתי בחסימת '''הדף''' (למרות שבמקרה כזה חוסמים את המשתמש עצמו, אבל התחמקתי מזה, כי אינני מחפש לריב עם אף אחד). השתדל להתאים את עצמך לכללים ותיווכח שאף אחד לא נגדך. ובעצם, גם אם לא תפעל לפי הכללים חלילה, אף אחד לא יהיה נגדך, רק בעד הכללים. בברכת גוט יו"ט והמשך עבודה פוריה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:48, י"ג בתמוז ה'תשפ"א

==שאלה בענין היחידה==

תוך כדי עיסוק בנושא (בפרט בקשר ללקו"ת דשבוע שעבר (לג, סע"ג) בקשר ליחידה, ראיתי שכתבת בערך יחידה - בקשר לנושא "בבואה דבבואה לית להו" - את המשפט הבא: "אמנם, בנפש השכלית קיימת בחינת היחידה, המתבטאת כאשר ישנו דבר הנוגע לאדם בעומק נפשו" ומראה מקומו בצידו ללקו"ת ואתחנן יב, ב. וכפי שהבנתי את דברי כת"ר, נראה שאמנם נפש הבהמית אין לה יחידה, אך לבד מנפש האלקית, יש גם לנפש השכלית יחידה.

והנה במאמר שם איתא: "וזהו בחי' יחידה שבנפש השכילת והחיונית וכן בנפש האלקית מקור נשמות ישראל . .", וא"כ גם נפש החיונית כלול כאן (אף שידוע לחלק בין כל סוגי הנפשות, שכלית, חיונית, בהמית, טבעית וכו'), ולא רק שכלית, וא"כ אם נביא מכאן ראי' לנפש השכלית נביא גם לנפש החיונית. ועוד: אם רצינו להביא ראיה שישנו יחידה גם בדבר זולת הנה"א, הרי באותו לקו"ת שמצוין לעיל מיני' (כ"ת), מציין ללקו"ת דפ' ראה (ד"ה ושמתי כדכד הא') שם איתא בהדיא: "והנה זה לעומת זה עשה האלהים שגם בסט"א יש בחי' יחידה זו שהיא בחי' רצון שלמעלה מהשכל והטעם, וע"כ יכול להיות רצון חזק לאדם גם במילי דעלמא כענין רצון זה שבקדושה שלמעלה מהטעם . ." וכו', וגם רואים מכאן שזה שייך גם לנפה"ב שמצד הסט"א.

אלא מאי? מבואר בהג"ה בלקו"ת הנ"ל דכי תצא שאין זה סתירה, כיון שהיחידה של הנה"ב אינה יחידה ממש, והיא באמת במדריגה של מקיף, ולא מקיף למקיף (וא"כ היחידה של נה"ב דומה מאד לחי' שלה). וכיון שזהו התירוץ לגבי הנה"ב, מובן שזהו גם התירוץ לנפש השכלית. ובפרט דאין זה מסתבר כ"כ שיהיה יחידה אמיתית לשום דבר אחר זולתי הנה"א, שהרי אמיתת היחידה הוא חלק בנשמה שמיוסד על יחידו של עולם, המציאות הכי אמיתית וזה ישנו רק בנפש האלקית שהיא חלק אלקה ממעל ממש וד"ל.

ואם שגיתי, יאיר כת"ר את עיני. [אני מקוה שאני לא חורג מהמקובל, שדפי שיחה הם רק לפוליטקה, או לריב עם עורכים.. {{קריצה}}].--[[משתמש:פיצי|פיצי]] • [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] • י"ד באלול ה'תשפ"א • 16:24, 22 באוגוסט 2021 (UTC)

תבנית:תורה

2021-08-22T03:16:26Z

פיצי:

{{ניווט קבוצות
|כותרת=[[תורה]]
|קבוצה1={{שורה אחת|[[פנימיות התורה]]}}
|רשימה1=[[תורת הקבלה]] • [[זוהר (ספר)|זהר]] • [[כתבי האריז"ל]] • [[תורת החסידות]]
|קבוצה2=[[נגלה]]
|רשימה2=[[תנ"ך]] • [[תורה שבכתב]] • [[חומש (ספר)|חומש]] • [[נביאים]] • [[כתובים]] • [[תורת הנגלה]] • [[משנה]] • [[תורה שבעל פה]] • [[תלמוד ירושלמי]] • [[תלמוד בבלי]] • [[הלכה]]
|קבוצה3=כללי
|רשימה3=[[פרד"ס]] • [[תורת המוסר|מוסר]] • [[שיטת החקירה|חקירה]] • [[ספרי הרבי מליובאוויטש|תורת הרבי]] • [[הערות התמימים ואנ"ש]] • [[תורה חדשה מאתי תצא]] • [[תורתו של משיח]]
|קבוצה4=אישים
|רשימה4=[[חז"ל]] • [[תנאים]] • [[אמוראים]] • [[גאונים]] • [[ראשונים]] • [[אחרונים]] • [[פוסקים]] • [[תלמיד חכם]] • [[רב]] • [[מרא דאתרא]] • [[ראש מתיבתא]] • [[מלמד תינוקות]] • [[נשיא הדור]]
|קבוצה5=לימוד
|רשימה5=[[ברכת התורה]] • [[לימוד התורה]] • [[ביטול תורה]] • [[כינוס תורה]] • [[שבעת קני המנורה]] • [[מבצע תורה]] • [[ירחי כלה]] • [[לימוד החסידות]]
|קבוצה6=מוסדות
|רשימה6=[[תלמוד תורה]] • [[ישיבה]] • [[כולל]] • [[בית מדרש]] • [[תומכי תמימים]]
|קבוצה7=שונות
|רשימה7=[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] • [[אורייתא מחכמה נפקת]] • [[אלפיים שנה קדמה תורה לעולם]] • [[אותיות (התורה)|אותיות התורה]] • [[מתן תורה]] • [[תורה לא בשמים היא]] • [[תורה מן השמים]] • [[ג"ן סדרים דאורייתא]] • [[טל תורה]]
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - יהדות]]</noinclude>

יוסף הכט

2021-08-16T17:10:59Z

פיצי:

[[קובץ:העכט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]]
[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]
הרב [[יוסף הכט]] (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו ה[[שליח]] [[הרבי]] שנמנה על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של העיר [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י"ד שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד משבעה קנים (כינוי לתלמידים מצוינים שהיו מוסרים שיעורים שונים בנגלה ובחסידות) נמנה עם קבוצת החוזרים של הרבי והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, להעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.

נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' [[שלום בער פופאק]].

נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.

בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] נבחר לרבה הראשי של [[אילת]] ולחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]].

בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]].

בסמיכות לל"ג בעומר בשנת [[תנש"א]] כתב לרבי שהעיסוק במשיח גורם נזק לפעילות להפצת יהדות ובהקשר לזה הורה הרבי להימנע משימוש בעת תהלוכות ל"ג בעומר באותה השנה בשלטים על משיח שנשאו את הסיסמאות "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן גאולתכם". לאחר מעשה זה בעת שהגיע ל-770 כמה בחורים ביזוהו תוך שימוש ב'ידיים ידי עשיו'. הרב הכט כתב זאת לרבי והרבי הורה בחריפות שההנהגה באלימות מושללת ומי שנוהג בה שיקח את חפציו ויסע למקומות אחרים.

כיו"ר מוסדות חב"ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב"ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.

בחודש אדר תשע"א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.

בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.

==משפחתו==
;בניו
*הרב מנחם מענדל - [[שליח]] ורב קהילה ב[[תל אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב לוי - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד בשחמון, אילת.
*הרב [[שמעיה הכט|שמעיה]] - מראשי הפרוייקט "למען ילמדו" המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר"מ בישיבת תות"ל נתניה) ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[יפו]].
*הרב משה יצחק - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישי"ק חח"ל צפת]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בגבעת אבני.
*הרב ישראל דוד כפר דניאל
*הת' אברהם יהושע.

;חתניו
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.
*הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9.
*הרב משה סילמן - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].
* הרב דובער פרידמן - מנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
* הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.

==לקריאה נוספת==
*'''היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה''', ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199
*'''המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 54

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך [[הסתלקות]] לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז [[תשנ"ד]] - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה ב[[ארץ הקודש]] מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf '''רב ראשי בן עשרים ותשע'''] {{PDF}} בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]('''[https://anash.org/the-young-chief-rabbi/ אנגלית])
*[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/594797 '''השפעת היחיד על העולם כולו: דבריו בכינוס מטה משיח בכ"ח ניסן תש"פ'''] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/576497/ "י' שבט היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה": ראיון לשבועון בית משיח לקראת י' שבט תש"פ'''] {{חב"ד אינפו}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{מיון רגיל: הכט יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

תשפ"א

2021-08-15T16:15:59Z

פיצי:

{{ניווט שנים|5781}}
{{פתיח שנה עברית|5781}}

==מניין השנה==
קביעות שנה זו היא '''זח"א'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים. קביעות זחא היא מהשנים הנדירות בלוח העברי כאשר רק שנת החא ושנת השא נדירות יותר, והיא מתרחשת בכ-4.33% מהשנים.}}, היות והיא מתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-29 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום ראשון (א). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 353 ימים.

בשנה זאת יש [[פורים משולש]] – [[ט"ו באדר]] חל ב[[שבת]], ולכן [[שושן פורים]] נחוג שלושה ימים – מיום שישי [[י"ד באדר]] ועד יום ראשון [[ט"ז באדר]].

שנה זו היא השנה החמישית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).

ראשי התיבות שהוצעו לשנה זו על ידי החסידים, בהתבסס על התייחסות נדירה של הרבי כבר שלושים שנה קודם לכן, הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''א'''ראנו"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/126414 שבת פרשת ויגש תנש"א הערה 94 (הודפסה בספר השיחות תנש"א חלק א' עמוד 214)].}}, כשהדגש הוא על ראיית הנפלאות של ה[[גאולה]] בעיני בשר.

בשל הנדירות של קביעות שנה זו, בשנים האחרונות רק בשנת [[תש"י]] ו[[תשל"ז]] חלה קביעות דומה לחלוטין לאורך כל השנה, ובשנים [[תש"ל]], [[תשל"ג]] ו[[תשנ"ז]] הייתה קביעות דומה עד חודש אדר בלבד.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
* עם ישראל מאמין ומצפה שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] שליט"א בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].
* [[י"ב בשבט]] – נערך שידור חי עולמי ([[סאטעלייט]]) של [[את"ה העולמי]], בו שודרו נאומי רבנים ומשפיעים וקטעי ווידיאו נדירים מה[[סאטעלייט]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]
* [[י"ח באייר]] – אירע האסון הנורא ב[[מירון]] בו נהרגו 45 אנשים ולמעלה מ-100 פצועים, בין ההרוגים שני חסידי חב"ד.
* [[כ' מנחם אב]] – אירוע הכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל|ספר התורה השביעי של ילדי ישראל]] ב[[כותל המערבי]] בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, אדמו"רים ואישי ציבור.

===ציוני דרך===
* שלושים שנה לאמירת [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]].
* ארבעים שנה להקמת תנועת הנוער [[צבאות השם]] על ידי הרבי ב[[י"ט תשרי]] [[תשמ"א]].
* שבעים שנה ל[[קבלת הנשיאות]] הרשמית של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].
* שמונים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|הגעתם של הרבי והרבנית]] לארצות הברית לאחר שניצלו מאירופה, ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]].

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[א' בתשרי]] – הרב [[אברהם לידר]], איש חסד, מנהל ארגון [[אהבת חסד]] ב[[קראון הייטס]].
*[[ג' בתשרי]] – הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי בפיטסבורג.
*[[ח' בתשרי]] – הרב [[חיים צימנט]], משלוחי הרבי בבוסטון.
*[[ז' בחשוון]] – הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].
*[[י"ב בחשוון]] – הרב [[ישראל מרדכי טייטלבוים]], משלוחי הרבי וממייסדי קהילת חב"ד במוריסטון.
*[[כ' בחשוון]] – הרב [[יונתן זקס]], רבה של [[אנגליה]].
*[[א' בכסלו]] – הרב [[אליעזר טייטלבוים]] – ממנהלי מערכת הכשרות [[OK (כשרות)|OK]].
*[[ד' בכסלו]] – הרב [[שלום דובער שאנוביץ]], קראון הייטס.
*[[ט' בכסלו]] – הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], זקן חסידי חב"ד, ממייסדי קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
*[[כ"ו כסלו]] – הרב [[צבי צאלער]], משפיע קהילת חב"ד בציריך, שוויץ.
*[[י"א בטבת]] – הרב [[יחיאל מיכל כץ]], חסיד שכיהן כרבה של בן דור-נשר.
*[[י"ח בשבט]] – הרב [[יחזקאל רייכמן]], גבאי בית כנסת חב"ד [[נחלת בנימין]], [[תל אביב]]. שו"ב, יו"ר אגודת השוחטים.
*[[ל' שבט]] – הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] – מגדולי רבני חב"ד.
*[[א' אדר]] – הרב [[גרשון מענדל גרליק]] – שליח הרבי למילאנו.
*[[א' באדר]] – הרב [[דורון שפי]], מפעילי [[בית חב"ד]] ב[[חיפה]].
*[[ז' אייר]] – הרב [[בערל שייקביץ]], מראשוני וזקני תושבי כפר חב"ד, מייסד מפעל "בשר שייקביץ" ומשפיע בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.
*[[כ' באייר]] – הרב [[הירש פפר]], [[שוחט]] [[רב]] ו[[גבאי]] בקהילת [[חב"ד]] פיטסבורג.
*[[א' בסיוון]] – הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת"ם]] ב[[כתב אדמו"ר הזקן]].
*[[ג' בסיוון]] – הרב [[מאיר זאינץ]], גביר חב"די מראשי התורמים להדפסת ספרי ה[[ליקוטי שיחות]] של [[הרבי]].
*[[ו' במנחם אב]] – הרב [[יואל כהן]], [[חוזר]] הראשי של [[הרבי]], ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

====נגיף הקורונה====
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}
במהלך שנת [[תש"פ]] החל להתפשט בעולם [[נגיף הקורונה]]. חסידים רבים שנדבקו בנגיף בתש"פ, נפטרו כתוצאה מההידבקות, גם בשנת תשפ"א היו נפטרים בקרב אנ"ש, ביניהם:
*[[י"ד תשרי]] – הרב [[דוד שמעון חדד]], מוותיקי אנ"ש ב[[מגדל העמק]].
*[[ה' בחשוון]] – הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]], משלוחי הרבי ומנהל בית חב"ד במילאנו [[איטליה]].
*[[כ"ו בכסלו]] – הרב [[חיים מאיר ליברמן]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארצות הברית]].
*[[י"ח בטבת]] – הרב [[שלמה זלמן רייכמן]], מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[ח' בשבט]] – הרב [[יהודה דוקס]] (יודי), שליח הרבי, מנהל ארגון Jnet.
*[[י"א בשבט]] – הרב [[חיים אשר זעליג סלומון]], איש חינוך מירושלים.
*[[י"ח בשבט]] – הרב [[אברהם טברסקי]], רופא יהודי-חסידי מפורסם.
*[[ה' אדר]] – הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], משפיע בישיבת אור שמחה בכפר חב"ד וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[א' בסיוון]] – הרב [[פנחס גדליה פאשטר]], [[שליח הרבי]] ל[[פריז]] מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' ב[[צרפת]].
*[[כ' תמוז]] - הרב [[פנחס קארף]], משפיע ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], משפיע ומשגיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[משה גלבשטיין]], '''[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/646487/ הרבי התבטא בנבואה – כיצד נינצל מהחרון אף?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5781}}
{{MIHY|תשרי|2020|9|19|1992|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2020|10|19|1992|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|כסלו|2020|11|17|1992|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}
{{MIHY|טבת|2020|12|16|1992|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2021|1|14|1971|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}
{{MIHY|אדר|2021|2|13|1971|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2021|3|14|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|2021|4|13|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|2021|5|12|1971|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}
{{MIHY|תמוז|2021|6|11|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|2021|7|10|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2021|8|9|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}

יום טוב

2021-08-13T21:20:43Z

פיצי:

'''יוֹם טוֹב''' הוא כינוי לכל אחד מימי החג הנקראים ב[[תורה]]: מקראי קודש, שמצווה לקדשם בכסות נקייה ובמאכל ובמשתה ובתפילה, ולשמוח בהם, ולעסוק בהם בתורה, ואסור לעשות בהם מלאכה. המלאכות האסורות בחג זהות למלאכות האסורות ב[[שבת]], למעט מלאכות שהן לצורך "אוכל נפש" ומלאכת הוצאה מרשות לרשות. ימי החג שאינם נחשבים יום טוב ומותרת בהם מלאכה נקראים "[[חול המועד]]".

המסכת ב[[תלמוד]] העוסקת בדיני יום טוב היא [[מסכת ביצה]].

==מספר הימים הטובים==
===מהתורה===
ה[[תורה]] קבעה שישה ימים טובים:
* [[א' תשרי]] - [[ראש השנה]] המכונה בתורה "יום תרועה" ו"יום זיכרון תרועה".
* [[ט"ו תשרי]] - היום הראשון של חג ה[[סוכות]].
* [[כ"ב תשרי]] - [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]].
* [[ט"ו ניסן]] - היום הראשון של חג ה[[פסח]].
* [[כ"א ניסן]] - [[שביעי של פסח]].
* ביום החמישים של [[ספירת העומר]] - חג ה[[שבועות]] המכונה בתורה "יום הביכורים". כיום חג זה חל תמיד ב[[ו' סיוון]].

מועד נוסף שקבעה התורה, הוא [[יום הכיפורים]] החל ב[[י' תשרי]]. מועד זה אינו יום טוב מפני שהוא אסור אף במלאכות המותרות ביום טוב. בתורה הוא מכונה "שבת שבתון" אך העונש הנקבע בתורה למחללו קל מהעונש שנקבע למחלל [[שבת]].

===מדרבנן===
{{הפניה לערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}}
בעקבות אופן קביעת החודשים העבריים בעבר, נוצר ספק ליהודים שגרו בחו"ל מתי בדיוק חל היום טוב (הם לא ידעו האם [[בית דין]] [[קידוש החודש|עיברו את החודש]] או לא). על כן, קבעו [[חז"ל]] שעל כל יהודי שגר בחו"ל לחגוג שני ימים טובים בכל חג. כך שבני חו"ל עורכים ימים טובים גם בתאריכים: [[ט"ז בתשרי]], [[כ"ג בתשרי]], [[ט"ז בניסן]], [[כ"ב בניסן]] ו[[ז' בסיוון]]. ימים אלו נקראים "[[יום טוב שני של גלויות]]". למרות שבימינו ידוע לכל מתי [[ראש חודש]], שהרי הלל האחרון קידש את ראשי החדשים והתקין לוח קבוע, בכל זאת תיקנו חז"ל לשמור על יו"ט שני של גלויות, כדי לא לשנות את המנהג.

'''ראש השנה''' - מפאת חלותו בראש החודש עצמו, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום.

'''יום כיפור''' - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|[[רמ"א]] אורח חיים תרכד ה.}}.

'''שמיני עצרת ושמחת תורה''' - בארץ ישראל חוגגים את שניהם ביום [[כ"ב תשרי]] ובחו"ל חוגגים את שמיני עצרת בכ"ב ואת שמחת תורה בכ"ג.

'''שבועות''' - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לפסח כך ששלוחי בית דין היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|[http://www.shluchim.org/files/weekly/Taamu_Bamidbar-5776~hebfile_2599.pdf יום טוב שני של שבועות]}}.

===חגי חב"ד===
חגים אלו נקראים בפי [[רבותינו נשיאנו]] בשם "יום טוב". נוהגים בהם מנהגי שמחה, ונהגו שלא לומר בהם תחנון.
* [[ראש חודש כסלו]] - יציאת הרבי לראשונה לאחר האירוע הבריאותי ב[[שמיני עצרת תשל"ח]]{{הערה|דברי משיח תשמ"ט חלק ב' עמ' 38: "גוט יום טוב".}}
* [[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=תולדות|ספר השיחות תשנ"ב ח"א פרשת תולדות עמ' 124: "בדורות האחרונים נתוספו ונתגלו גם הימים טובים דתורת החסידות - חג הגאולה של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, וחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי ביו"ד כסלו".}}
* [[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=תולדות}}
* [[ג' תמוז]] - השלב הראשון ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 98-99: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג - יש לומר . . אמנם התקשרות חסידים לרבי - נשיא - צריכה להיות לכל מה שהוא, ולכן נ"ל אשר חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז".}}
* [[י"ב תמוז|י"ב]] - [[י"ג תמוז]] - שלימות [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המנהגים עמ' 98: "הטעם שלא קבע כ"ק מו"ח אדמו"ר את יום השלישי בתמוז ליו"ט, ורק את הימים י"ב וי"ג".}}
* [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] שני המאורות הגדולים, [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ספר השיחות תש"ג עמ' 140: "היום נתמלא יובל חמישים השנה מהפעם הראשונה שזכיתי לשמוע בח"י באלול את ה'חג שמח' המודגש. והריני אומר לכם גם-כן: 'גוט יום-טוב' [=חג שמח]. הלוא 'חייב אדם לומר בלשון רבו', ואני אומר לכם את ה'גוט יום-טוב' בלשונו הקדוש, כפי שזכיתי לשמוע: גוט יום-טוב לנו".}}

==דיני יום טוב==
===שמחה וכבוד יום טוב===
התורה כותבת:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ|מקור=[[ספר דברים]], פרק ט"ז, פסוק י"ד}}
ואף שפסוק זה נכתב בציווי על חג הסוכות, חז"ל קובעים שעניין זה נוגע אף לשאר החגים.

הגמרא כותבת{{הערה|[[מסכת פסחים]] ק"ט ע"א}}, כי הדרך לקיים את מצוות השמחה ביום טוב היא באכילת [[בשר]] ושתיית יין. ו[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תקנ"ט ס"ז}} שבזמן הבית הייתה עיקר השמחה בבשר השלמים אבל כיום, לאחר [[חורבן בית המקדש]] שאין את בשר השלמים, מצוות השמחה ביום טוב היא בשתיית יין.

ו[[הרבי]] מוסיף{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב עמ' 432.}}, שהחיוב לשתות יין בחג (מלבד היין של ה[[קידוש]]) הוא מהתורה כי בזמן הזה "ושמחת בחגך" הוא רק על היין, ובמילא ישנו חיוב לשתות יין לא רק בחג אלא גם ב[[חול המועד]].

'''כבוד יום טוב''' - בנוסף למצוות השמחה ביום טוב, ישנה גם מצווה לכבדו, ועל כן נהוג להסתפר, להתנקות ולהחליף לבגדי חג. כמו כן, יש להכין את הבית כראוי בסידורו ובניקיונו. חלק מעניין כבוד יום טוב הוא גם לטרוח בעצמו בהכנות אף אם יש לו עוזרים רבים שיעשו זאת.

{{ערך מורחב|סעודת יום טוב}}
'''עונג יום טוב''' - עניין נוסף הוא החובה לענג גופו ביום טוב על ידי ריבוי מאכלים טובים, עריכת שתי סעודות גדולות וריבוי האור בבית. כחלק מעניין זה קבעו חז"ל איסור לאכול בערב יום טוב אחר חצות היום, כדי שיכנס לחג כשהוא רעב ויאכל בתיאבון ובתענוג.

===דיני מלאכה ביום טוב===
כל מלאכה שאסורה ב[[שבת]] אסורה גם ביום טוב, למעט מלאכות מסוימות שהתירה התורה לבצען לצורך אוכל נפש ולצורך שמחת החג. המלאכות המותרות הן:
* "מלאכת אוכל נפש" (- מלאכות שהם לצורך הכנת אוכל, כגון: [[מלאכת שוחט|שחיטה]], [[מלאכת בורר|ברירה]], [[מלאכת לש|לישה]], [[מלאכת אופה|אפייה]] ו[[מלאכת מבשל|בישול]]).
* [[מלאכת מבעיר|הבערת אש]] ו[[מלאכת מכבה|כיבויה]].
* [[הוצאה מרשות לרשות]].

מלאכת הבישול, ההבערה וההוצאה הותרו לכל צורך של תענוג{{הערה|מתוך שהותרו לצורך אכילה הותרו גם שלא לצורך.}}, ושאר המלאכות המנויות הותרו רק לצורך אוכל נפש{{הערה|מזה שהתורה התירה מלאכת אוכל נפש מובן עד כמה שמחת יום טוב הוא ענין עיקרי במועדים עד שצריך האדם להרגישה במשך כל השנה בכל היום כולו. (לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 40).}}. שאר ה[[תבנית:לט מלאכות|ל"ט מלאכות]] לא הותרו כלל, אף לצורך אוכל נפש. כמו כן, לא הותרו מלאכות לצורך "מכשירי אוכל נפש" (- כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש), כגון לעשות שפוד וסכין, תנור וכיריים{{הערה|"אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", הוא - ולא מכשירין. [[מסכת שבת]] כד, ב}}.

בהבערה, אסרו חכמים להוליד אש חדשה, אך מותר להעביר אש קיימת ולהדליק באמצעותה אש חדשה. אף שהדלקת אש מותרת, כיבויה והחלשתה אסורים. אם התבשיל עומד להישרף על האש ואין ברירה אלא להקטינה - מותר שזהו צורך אוכל נפש.

כאמור, מלאכת בישול הותרה לכל צורכי היום (כגון לחמם מים לרחיצה וכו'), אך אסור לבשל דבר לצורך יום המחרת. אם היום שלמחרת הוא שבת תיקנו חז"ל שאפשר לבשל אך יש להתקין [[עירוב תבשילין]] מערב יום טוב לצורך כך. בנוסף, אסור לבשל אוכל בשביל אדם שאינו יהודי או בשביל בעלי חיים, אך מותר להרבות בבישול יותר ממה שיצטרך לאותו יום מפני שתמיד ייתכן ויבואו אורחים לא צפויים.

רוב דיני מוקצה שווים בין יום טוב לשבת, אך ישנם מעט דינים שהחמירו בהם חכמים יותר משבת כדי שלא יזלזלו ביום טוב.

===עירוב חצרות ליום טוב===
ככלל, [[עירוב חצרות]] נתקן לגבי שבת ולגבי [[יום הכיפורים]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים הל' עירובין פ"ח ה"ד.}}. לגבי יום טוב נאמר בגמרא{{הערה|[[מסכת ביצה]] יב, ב.}} "אין עירוב והוצאה ליום טוב". נחלקו המפרשים בביאור משפט זה. המגיד משנה הסביר בדעת הרמב"ם{{הערה|מגיד משנה הלכות יום טוב פרק א הלכה ד והלכות עירובין פרק ח הלכה ד.}} שאין צורך בעירוב חצרות ביום טוב, וההוצאה מחצר לחצר מותרת גם ללא עירוב. לעומת זאת לדעת [[הרשב"א]]{{הערה|חידושי הרשב"א ביצה יב עמוד א דיבור המתחיל ומ"מ משמע, מובא גם במגיד משנה הלכות עירובין ח ד.}} יש צורך בעירוב חצרות ליום טוב לשם הוצאת דברים שאין בהם צורך היום. ה[[שולחן ערוך]] פסק{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקכח סעיף א, וראו גם [[משנה ברורה]] שם סעיף קטן א.}} כדעת הרמב"ם שאין צורך בעירוב עבור יום טוב ואילו הרמ"א פסק כדעת הרשב"א{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקיח סעיף א.}}. דעה שלישית היא דעת [[הריטב"א]], לפיה אין היתר לטלטל ביום טוב דברים שאין בהם צורך היום ואפילו עשה עירוב חצרות אין הדבר מועיל{{הערה|חידושי הריטב"א מסכת ביצה דף יב עמוד א דיבור המתחיל וכתב הריטב"א ז"ל, מובא גם בביאור הלכה סימן תקי"ח דיבור המתחיל ואם הניח עירוב.}}. המשנה ברורה מביא בשם מהרש"ל{{הערה|משנה ברורה סימן תקיח סעיף קטן י.}} שלא נהגו להניח עירוב חצרות ליום טוב, אך טוב שכאשר מניחים עירוב חצרות בערב פסח לצורך כל שבתות השנה יאמרו שעירוב זה מועיל גם לימים הטובים שבה.

==דינים נוספים==
=== קידוש ===
ביום טוב עורכים [[קידוש]] גם בלילה וגם ביום. נוסח הקידוש שונה מהנוסח של שבת וישנם שינויים קלים מחג לחג. כמו כן, בכל יום טוב מברכים ברכת שהחיינו (נשים מברכות ב[[נרות שבת|הדלקת נרות]] וגברים יוצאים ידי חובה בברכה שבקידוש) חוץ מיום טוב אחרון של פסח.

הבדל נוסף בין יום טוב אחרון של פסח לבין שאר הימים טובים הוא באמירת ה[[הלל]]. בכל הימים טובים אומרים הלל שלם בברכה, חוץ מיום טוב אחרון של פסח בו אומרים הלל בדילוג ולשיטת הספרדים אף לא מברכים.

=== סעודות החג ===
{{ערך מורחב|סעודת משיח}}
בהלכה נפסק כדעת הראשונים שביום טוב אין מצוות שלוש סעודות כמו בשבת וניתן להסתפק בשתיים.

יש הנוהגים לאכול [[סעודה שלישית]] ביום טוב [[אחרון של פסח]]{{הערה|אף שבכל שאר הימים טובים אוכלים רק שתי סעודות (ספר השיחות תש"ב עמ' שט).}} על בסיס זה שכך נהג [[הבעש"ט]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_46449_127.pdf#toolbar=1&navpanes=0&statusbar=0&view=FitH נטעי גבריאל הל' פסח חלק ג' עמ' קכז].}} וכינה אותה [[סעודת משיח]]. הסיבה שקוראים לה בשם זה הוא כי בזמן זה מאיר גילוי [[אורו של משיח|הארת המשיח]]{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמ' עב.}}. ב[[חסידות חב"ד]] מייחסים חשיבות רבה לסעודה זו.

=== תפילות החג ===
[[תפילת העמידה|תפילות העמידה]] כוללות שבע ברכות (בניגוד ליום חול בו יש תשע עשרה ברכות). אך שונות בנוסחן מתפילות שבת. גם בין יום טוב אחד למשנהו יש שינויי נוסח קלים.

בכל יום טוב [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] פרשה המיוחדת לאותו יום, ובמפטיר קוראים את פרשת קרבן המוסף של אותו יום. בכל יום טוב שאינו חל בשבת [[עלייה לתורה|עולים לתורה]] חמישה קרואים ואחד נוסף למפטיר ול[[הפטרה]].

=== הבדלה ===
גם במוצאי יום טוב עורכים [[הבדלה]] כמו ב[[מוצאי שבת]] אלא שמדלגים על ברכת "מאורי האש" (שתוקן לאמרה כי האש נבראה במוצאי שבת), וכן על ברכת "בשמים" שכן ביום טוב אין נשמה יתירה כמו בשבת.

==בגאולה==
===ביטול המועדים===
{{ערך מורחב|ביטול המועדים לעתיד לבוא}}
לעתיד לבוא [[ביטול המועדים לעתיד לבוא|יתבטלו כל המועדים]], מלבד [[חג הפורים]] (וחגים נוספים על פי חלק מהדעות). על מנת לבאר כיצד הביטול אינו סותר לנצחיות התורה נאמרו פירושים שונים ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]]. על פי פירוש תורת החסידות אין הכוונה שיתבטלו לגמרי, אלא שהאור האלוקי המתגלה באותם מועדים, לא יגיע למעלת האור שיתגלה לעתיד לבוא - ולכן גם השמחה בהם לא תורגש כלל ביחס לשמחה הגדולה שתהיה אז.

===תעניות ציבור===
{{ערך מורחב|ביטול הצומות לעתיד לבוא}}
ב[[ימות המשיח]], יתבטלו התעניות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה, כנאמר בנביא{{הערה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. הרבי מבאר באריכות{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שזוהי מהותה ומטרתה של התענית מלכתחילה - להביא לידי עשיית תשובה וממילא ביטול התענית והפיכתה לשמחה; ולכן נבואה זו הובאה כפסק להלכה כיום, על מנת שבעשיית התשובה שלנו בימי התענית נרגיש שזוהי הכנה להפיכת התענית לשמחה בימות המשיח.

===יום טוב שני של גלויות===
{{ערך מורחב|יום טוב שני של גלויות}}
החתם סופר אומר{{הערה|שו"ת או"ח סו"ס קמה.}} שגם בגאולה תושבי חו"ל ימשיכו לחגוג יום טוב שני. הרבי מציין לחת"ס זה וכותב{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ט]] ח"א עמ' 286.}} שצריך לדון האם יהיה יומיים או יום אחד ושידונו בזה בכינוס תורה. לאחר זמן אמר הרבי{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"ד עמ' 92.}} שלכאורה יחגגו יומיים מאחר וכיום חוגגים (לא מצד ספיקא דיומא אלא) בשביל שלא לשנות את המנהג וטעם זה יהיה גם בגאולה. ולאחר זמן כתב בפשטות{{הערה|[[ספר השיחות]] תנש"א ח"ב עמ' 565.}} שיעשו יומיים חג ושיקריבו קרבנות ביום זה{{הערה|ולהעיר מדברי משיח תנש"א ח"א עמ' 207 אשר משם מובן דודאי לא יחגגו יומיים חג ויש ספק רק אם יהיה לאחר מכן אסרו חג (מאחר ובפועל היה חג) או לא (ומלמפרע לא יהיה אסרו חג).}}.

==בתורת החסידות==
===גילוי אור===
ביום טוב מאיר ב[[ספירת המלכות]] - שהוא מקור כל עולמות הנבראים - גילוי מדריגת ה[[מוחין]] שב[[אצילות]]. מעלתם המיוחדת של המוחין הוא שבהם נרגש [[אוא"ס]] באופן של קירוב מקום, כיון שבטלים יותר לאוא"ס{{הערה|לקוטי תורה תבוא מב, ב.}}.

אמנם ישנו חילוק בין יו"ט רגיל, ל[[ר"ה]] ו[[יוהכ"פ]], שבשאר הימים טובים המשכה זו נעשית באמצעות [[ז"א]] - המדות, ואילו בימים אלו נמשך ישירות למלכות, מבלי לעבור דרך ז"א. הטעם לכך הוא משום שר"ה ויוהכ"פ הוא זמן [[בנין המלכות]], והמקור שממנו נבנה המלכות הוא מהמוחין, וע"כ נמשך למלכות ישירות ממקורו{{הערה|לקו"ת שם. ראה אוה"ת ר"ה עמוד תתרנב. סה"מ תרנ"ט סוף עמוד יא.}}.

מכיון שביו"ט ישנו גילוי אלקות נעלה יותר, נאסרה בו עשיית המלאכה, שכן בפני המלך לא ניתן לעשות מעשה המורה על ישות{{הערה|ראה לקו"ת ראה לב, א - בנוגע לחודש אלול.}}.

ישנו חילוק בין מדריגת יו"ט ל[[שבת]], שהרי הקדושה של יו"ט תלויה במעשה מסוים של היהודי, שכאשר [[בית דין]] [[קידוש החודש|מקדשים את החודש]], ובכך מחליטים מתי יחול היו"ט{{הערה|ברכות מט, א: "ישראל אינהו דקדשינו לזמנים".}}, משא"כ שבת היא קדושה עצמית שאינה תלויה בעבודת האדם{{הערה|ביצה יז, א: "שבת מקדשי וקיימא".}}, ובספירות: ביו"ט נמשך [[מוחין דאמא]] ואלו בשבת נמשך [[מוחין דאבא]]. דבר זה מתבטא גם בעובדה שמבדילים בין שבת ליו"ט "המבדיל בין קדש לקדש"{{הערה|משנה חולין א, ז.}}, משום שקדושת השבת נעלית מקדושת היו"ט{{הערה|מאמר ד"ה ראה תרמ"ב.}}.

ביאור זה של תורת החסידות - שלא רק קביעת התאריך של היו"ט תלוי בישראל, אלא אף ההמשכה האלקית של יו"ט, מבאר ומתרץ כיצד יכל ה' לברוא את העולם ביום השישי לבריאה על אף היותו יום טוב - ראש השנה, והיה צריך להיות אסור לעשות בו מלאכה. אך הביאור לכך הוא שמכיון שהאדם טרם נברא, עוד לא נעשה היום ליו"ט{{הערה|מאמר ד"ה זכור את יום השבת תרמ"ב.}}.

===יום טוב שני של גלויות===
הסיבה שבחוץ לארץ עושים שני ימי חג והארץ ישראל עושים רק יום אחד היא כי בארץ ישראל שהיא קרובה לאלוקות ומזוככת במעלה יכולים לקבל את אותה הארה ביום אחד, אך בחוץ לארץ שנמצא הריחוק מקום מאלוקות לא יכולה ההארה להתיישב ביום אחד לצריכה ה' ימים.

משל למה הדבר דומה לפנס שכאשר מאיר למקום קרוב מתמעט כמות האור ונראה קטן אך כאשר מאיר למקום רחוק הוא מתפשט לצדדים ונראה גדול אף שאין שינוי בכמות עצם האור. על פי זה גם יובן המדרש{{הערה|שיר השירים רבה פרשת א' פיסקא ו(ה).}} על הפסוק "שמוני נוטרה את הכרמים{{הערה|שיר השירים א, ו.}}" "אמרה כנסת ישראל בארץ ישראל הייתי שומר יום אחד עכשיו שני ימים הייתי סבורה לקבל שכר על שניהן ואיני מקבל אלא על יום אחד" ועל פי ההסבר הנ"ל יובן שמאחר שגוף האור לא נתרבה יותר בחוץ לארץ מאשר בארץ ישראל והסיבה שעושים ב' ימים היא מצד ריחוק המקום - לכן מקבלת שכר כמו על יום אחד{{הערה|[[דרך מצותיך]] קצח, א.}}.

===שמחת יום טוב===
יום טוב נקרא "מועדים לשמחה"{{הערה|שם=מועדים לשמחה|נוסח התפילה דשלוש רגלים. וראה [[לקוטי תורה]] פרשת צו ד"ה ששת הימים. לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת פח, ד.}}, "זמן שמחתנו", בשונה משבת שלא נזכר בו ענין השמחה אף שהוא נעלה ממנו במדריגה. הסיבה לכך היא כי שמחה ישנה בדבר חידוש כמו עני המתעשר או חבוש שיצא מבית האסורים שמאחר ויצא מאפילה לאור עי"ז ישמח ליבו, וכך הוא ענין יום טוב שהוא חל בימי החול שהם תחת הזמן וכאשר נמשך לשם הארה מבחינת קודש העליון שלמעלה מהזמן תהיה השמחה גדולה, אבל בשבת שהיא עליית העולמות בלמעלה מהזמן לגמרי, לא שייך שם המשל הנ"ל כי אין זה ענין השמחה אלא התענוג.

הסיבה שבשבת אין שמחה אף שגם אז יש את עליית העולמות '''בלמעלה מהזמן''' ועלייה זו נעלית כמו החג, היא כי בשבת יש את בחינת הביטול ושם לא שייך שמחה כלל{{הערה|[[אור התורה]] פנחס עמ' א'רג.}}.

===מלבוש ביום טוב===
ביום טוב כל העולמות לובשים מלבושים רוחניים יקרים ולכן כתוב{{הערה|שם=מועדים לשמחה}} "ומועדים לשמחה", שמפני זה מתרבה השמחה בהם.

והענין הוא, ימים נקראים לבושים ובימי החול שהם תחת הזמן הם מלבושים פשוטים, אבל בימים טובים שאז ה' "מקדש ישראל והזמנים" שהוא המשכת הלמעלה מהזמן בזמן, הימים והלבושים טובים ויפים יותר.

===ז' ברכות===
תפילת העמידה מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] ויש בה 18 ברכות{{הערה|עד לאחר חורבן בית שני.}}. שלושת הברכות הראשונות מכוונים כנגד שלושת [[האבות]] שהם [[חג"ת]] של [[אצילות]], שלושת הברכות האחרונות הם כנגד [[נה"י]] של אצילות וי"ב הברכות האמצעיות הם כנגד [[שבטים|י"ב השבטים]] שהם [[י"ב גבולי אלכסון]] והם 'ענפים' של [[ז"א|חג"ת נה"י]].

הסיבה שצריך את כל י"ב הברכות האמצעיות היא כי אין אפשרות לקבל את ה[[המשכת גילוי אור|המשכה]] מחג"ת נה"י עצמן אלא רק על ידי '''ענפיהם''' יכולה להיות המשכת גילוי אלוקות בנפש, כיון שבשבת ויו"ט יש את [[עליית העולמות]], בימים אלו מספיק לברך 7 ברכות כי אפשר לקבל את ההמשכה גם מחג"ת נה"י (מהאבות) עצמן{{הערה|[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' תנז.}}.

==ראו גם==
* [[יום טוב שני של גלויות]]
* [[חול המועד]]
* [[אסרו חג]]

=קישורים חיצוניים=
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60420d1bba529_1614941467.pdf הלכות יום טוב]''', אדר תשפ"א {{PDF}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים|*]]

ליובאוויטש בשואה (העיירה)

2021-05-23T20:44:53Z

פיצי:

מפאת היותה של העיירה [[ליובאוויטש]] קרובה לגבול, במהלך מלחמת העולם השניה, לנאצים ימ"ש היה קל להגיע לכבוש גם אותה. הגרמנים הגיעו מכיוון העיר סמולנסק והרסו וכבשו כל מה שנקרא בדרכם. ואכן בכ"ו בתמוז תש"א, נכבשה ליובאוויטש וסופחה לשטח הגרמני.

באותו הזמן, גרו כמה מאות יהודים ב[[ליובאוויטש]], והנאצים חפשו טענה להתפטר גם מהם. ואכן, לא עברו ימים ספורים, וקוצת יהודים נאסרה בתואנה שהם נלקחו לעבודה במחנה, אך בסופו של דבר נורו בידיי הנאצים.

==גזירות הנאצים==

{{הערת שוליים|ראה בספר - 'ליובאוויטש - העיירה של חב"ד', עמ' 463 ואילך}}לאחר חודש, בסיום חודש [[מנחם אב]], יצאה ההוראה שעל כל יהודי בעיירה, מוטלת חובה לשאת על ביגדו העליון והנראה כלפי חוץ - טלאי צהוב (עגול). לאחר תקופה יצאה הוראה חדשה, ובא נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב. ליהודים היה אסור לבקר במקומות ציבוריים, וכן לא לשוח עם האוכלסייה הנכרית. מי שהיה מפר את הגזירות - דינו מוות. אולם בפועל הוציאו להורג (הנאצים ימ"ש), גם כאלו שלא עברו על הגזירות, ביניהם קבוצה של נערים צעירים.

בתקופה שלאחר מכן היו מספר פעמים של ביזוי התורה והיהודים הקשישים, כגון - שאולצו לרקוד על ספרי תורה! ולאחר מכן נורו למוות בידיי הנאצים ימ"ש וזכרם.

==גטו ליובאוויטש==

ב[[שבת שובה]], ו' תשרי תש"ב, הגרמנים ריכזו את מאות יהודי ליובאוויטש הנותרים בגטו. עוד קטע מזעזע{{הערת שוליים|שם, 466}}, כל היהודים נצטוו להתאסף בכיכר המרכזית ולקחת איתם רק חפצים אישיים, כשהגיעו לכיכר המרכזית - נלקחו מהם בכח 'חפציהם האישיים', ו17 מהם הוצאו להורג במאסר שהיה במקום. שאר היהודים העוברו לגטו קטן וצפוף שהיה בסה"כ רחוב אחד עם 19 בתים. סה"כ: לערך 25 יהודים בכל בית, הסובלים מחרפת רעב ותשושים מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך הכיובש על רוסיה.

==חיסול הגטו==
חיסול הגטו - שהיה צפוי לכל, נערך ב[[י"ד חשוון]], אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה.

הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים, ה' יקום דמם.

[[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו 483 היהודים שנרצחו בידי הנאצים בטבח הגדול, כיום בליובאוויטש]]

'''עוד כמה קטעים על שואת ליובאוויטש, מתוך הספר 'ליובאוויטש - העיירה של חב"ד':'''

{{ציטוטון|בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לא-יהודיים, בינייהם כמה ממורי בית הספר המקומי. אלה נרצחו בחשד לסיוע לפרטיזנים שקיננו באזור היערות שסביב ליובאוויטש, ועד סמולנסק. הפרטיזנים ביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים. אחת הפעולות - שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר בארזינה, ביום תשעה באב תש"ב.}}

{{ציטוטון|הנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ו7בהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, סופרו בהם בהרחבה "עובדות מסמרות שיער" אודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, מעשי שוד וכו'.}}

{{ציטוטון|מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים.}}

{{ציטוטון|תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויאש - מופיע ב"ליובאוויצ'י - היסטורייה"{{הערת שוליים|ספר / חוברת שיצא לאור על היסטוריית [[ליובאוויטש]] היהודית. שם, עמ' 111,112}}.}}

{{ציטוטון|הר"ר לייב חצרנוב סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה עדיים זעה - - -{{הערת שוליים|זעה מפני דמם של הנרצחים ! ! !}} כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו. סיפור דומה שמעתי [א.ק.] ממר ליאוניד גורביץ' מ[[אשדוד]], אודות דודו-זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצ'יק, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו ב[[ליובאוויטש]], כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה (כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים)!}}

{{ציטוטון|סך-הכל נרצחו בליובאוויטש (יהודים ולא-יהודים) כ-700 איש.}}

{{ציטוטון|הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו ל[[ליובאוויטש]] תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה נרצחו בידי הנאצים.}}

{{ציטוטון|בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניע יהודים מ[[ליובאוויטש]] ומ[[ליוזנה]] ועוד עיירות, וחוסלו שם.}}

{{ציטוטון|תושב רודניע, בשם ר' שמואל הסנדלר, שהיה היהודי האחרון שגר ב[[ליובאוויטש]] לאחר המלחמה (עד למעבר לרודניא) - סיפר לרב אבא דוד גורביץ' שביקר ברודניא בשנת [[תשכ"ח]], על הסבל שחווה בעת השואה:}}

{{ציטוטון|"בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוצרה דילמה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליובאוויטש ונותרו בחיים.}}

{{ציטוטון|מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו - - -}}

{{ציטוטון|הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי (ל"ע).}}

{{ציטוטון|רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ, שוחרר גם אזור רודניא, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונמצאו בה עשרה בתים בלבד, בקצה העיירה.}}

{{ציטוטון|הידיעה על הטבח בליובאוויטש ובסבביתה הגיעה לעיתונות באיחור רב. כך נכתב ב"הצופה" [עיתון] בכ"ג תמוז תש"ד:}}

{{ציטוטון|"בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו, ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה".}}

{{ציטוטון|בעיירה נמצאת אנדרטה גדולה לזכר תושביה היהודיים של העיירה שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי.}}

{{ציטוטון|לאחרונה בעקבות פרסומו של סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה:}}

{{ציטוטון|תושב העיירה בשם אלכסיי קיזייב, שהיה אז נער צעיר, סייע, עם אביו, להצלת מאה ושנים-עשר יהודים!{{הערת שוליים|ראה שבועון בית משיח גליון 1008 - כתבתו של שניאור זלמן ברגר}}}}

{{ציטוטון|'''החיים לאחר המלחמה:'''}}

{{ציטוטון|ב"רשימות דברים"{{הערת שוליים|עמ' 330}} (חיטריק) מתוארת ליובאוויטש (מעדות אישית) כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה:}}

{{ציטוטון|"ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים""}}

סה"כ, נרצחו בליובאוויטש כ700 איש, כולל הנכרים.

==ראו גם==

* [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]].

* [[גטו ליובאוויטש]], שם נכתב מעין הנכתב פה.

* [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון ליובאוויטש]].

==הערות שוליים==

יוסף אברהם הלר

2021-04-08T02:26:48Z

פיצי:

[[קובץ:הרב הלר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף אברהם העלר]]

הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' (העלער; יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] ו[[מורה צדק|מו"צ]] בשכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת תש"ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]] (נכתב העלר או העלער), המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר [[תוי"ט]] הרב יו"ט ליפמאן הלר. הרב דוד הלר שהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת "ירחי כלה" באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'.

בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוועדו משפחת הלר בכללותה לבית בריסק, הביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק.

בתחילה למד הרב למד ב[[ישיבת סלבוטקה]], וכאשר הרב [[דוד משולם סולבייטשיק]] פתח את ישיבת בריסק שתחתיו{{הערה|ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.}} בחר עשרה תלמידים להתחיל בה הישיבה והרב הלר זכה להיות אחד מהם, דבר שגרם שקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולבייטשיק.

נפשו נמשכה לתורת החסידות, ולאחר נשואיו התקרב לחב"ד (כדלהלן באריכות}.

הרב דובר אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שווצרית.

לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים, בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב"ד]], ואת מסורת הפסיקה של רבני חב"ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ"ה]] התמנה תחתיו כראש הכולל.

כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב"ד בירושלים, אמר הרבי, אין מי שימלא מקומו כאן.

[[קובץ:הרב הלר בכולל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף אברהם העלר מדבר עם קבוצת תלמידים בכולל]]

בערב שבת פרשת פרשת נשא, י"א סיון [[תשנ"ב]] התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב"ד]] ובחינוך בני ישראל.

מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס.

על אף מנהגו להימנע מלהופיע ציבורית, כאשר היה מקרה וחשש להנהגה היפך ה[[שולחן ערוך]] לדעתו, לא היסס להגיע ל770 ולמחות.

נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, מיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.

מוסר שיעור שבועי עיוני בישיבת [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]].

הסכמתו מופיעה בספרים רבים, יש מתוכם כחבר הבד"צ ויש כרב פרטי.

==התקרבות לחב"ד ולרבי==
למד בסלבודקה ישיבה בירושלים וכבר אז ניכר בו משיכה לעולם החסידות. התחילה נפשו להמשך לספרי חסידות כ[[נועם אלימלך]] ו[[מאור ושמש]], שחיזקו את צמאנו ל[[תורת החסידות]], אך חיפש יותר ביאורים שזה משך אותו לתורת חב"ד.

פעם הלך עם אביו לישיבת [[פונביז']] לשמוע שיעור מהגאון הרב [[שמואל רוזבסקי]] ע"ה, הרב הלר התלהב מאוד מהשיעור, אמר לו אביו, כל זה לא מגיע לתפילה של אמתע חסידשע רב.

בהיותו במאה שערים התחיל לשמוע לעיתים קלטות של הרבי. דבר שמשך אותו מאוד, כמו כן מאוד התרגש לראות את הדיעה הברורה של הרבי מענה לטענות הסאטמער אחרי [[מלחמת ששת הימים]]

לאחר מכן למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]], והפך להיות מבכירי התלמידים בה, דבר שפעל אצלו ההרגשה שצריך משהו מעבר ללימוד הנגלה.
יחד עימו למד בישיבת בריסק ידידו הגאון [[עזרא בנימין שוחט]] ראש ישיבת [[אור אלחנן - חב"ד]]. שהחזיק אותו קרוב לעניני חסידות חב"ד והרבי.

הרב סולבייטשיק מאוד קירבו ואז חשש להתקרבתו לתורת החסידות. ואף הורה לו שלא לגדל זקן.
(מכתביו אל הרב שוחט הגיעו בגנבה אל הרבי, כשהרבי ראה את הוראת הרב סולבייטשיק שעצמו מגדל זקן ורק החשש על בחור שיתקרב לחב"ד גרם לו להוראות לא לגדל זקן, הגיב הרבי "רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים").

בירושלים הכיר את החסיד ר' [[אליעזר ננס]], שפעל עליו התרשמות גדולה, ר' לייזר קירבו הרבה ולמד איתו תניא, ולקוטי שיחות ולקוטי תורה, והיכנסו לעולם של תורת חב"ד. (בשנים לאחר מכן, היה נוהג ר' לייזר להתארח אצל הרב הלר).

לאחר מכן, בהיותו בבית אביו בשוויץ, המשיך להיפגש עם ר' לייזר שהיה מגיע בתור שד"ר לטובת תורת אמת. הרב ננס קיבל מהרבי הוראות מיוחדות כיצד לקרב את הרב הלר, ובניהם להוראות לרב הלר ללמוד עם רעייתו את הדברים שהוא לומר בתחילה עם הרב ננס.

כמו כן התקרב הרבה על ידי הרב [[אברהם צבי כהן]], והרב [[משה וובר]], שמעולם התפעל מאשיותם, וכן מהתמסורם למבצע תפלין ליד הכותל המערבי, שקירבו כל יהודים, והזכירו להם את צור מחצבתם{{הערה|הרב הלר מספר שפעם עוד קודם התקרב לחב"ד עמד ברחבת הכותל המערבי והגיע יהודי מגודל שער וכו' ואמר לרב משה ובר שהוא מצאצאי הרב [[יעקב יוסף מפולנאה]] התרגש הרב ובר ואמר לו: אתה צאצא של בעל ה"תולדות", בהרגשות גדולה, הדבר קירב את היהודי ליהדות, ואותי לחסידות.}}.

באלול תש"ל הגיע לרבי, והתוועדות הראשונה שהיה אצל הרבי הי' ח"י אלול תש"ל.

בתשרי תשל"א הגיע יחד עם רעייתו מרת שרה טשובא יהודית ע"ה לבקר בחצרות קודשנו, באותה הזמן הציעו לו להיות ראש ישיבה של ישיבה לטאית מפורסת בשוויץ, הוא התייעץ עם המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] שנהג להיות בחודש שתרי אצל הרבי, שאמר לו, זה ירחק אותך מחב"ד.

כשנכנס ליחידות הורה לו הרבי להישאר פה.

כאחד הדברים שפעלו עליו להתקרב לחסידות חב"ד, בהיותו שוכר דירה אצל ר' [[משה נמנוב]] זכה לראות את תפילתו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]], אמר שחסידות שיש בה אדם כמו ר' ניסן, זה המקום שצריך להיות.

פעם ראה הרב הלר את המזכיר ר' לייבל גורנר שאמר לו שהרבי מחפש את הספר "טיב הארץ", ספר שהיה נדיר באותם ימים, אמר לו הרב הלר יש לי את הספר, הרב רץ לביתו והביא לרבי הספר, לאחר מספר דקות הרבי הוציא את הספר, עם חתיכת נייר בתוכו, כשהרב בדק מה הרבי סימן, התברר לו שבמהדורה זו, חסר חלק מהספר, והרבי ידע הכיר את כל הספר גם ספר נדיר זה, וראה לציין שחסר כאן עמודים.

הרב נוהג לחזור על סיפור זה, ולחזור על פתגמו של הרב פוקס: אנשים רוצים לדעת איך הרבי מתנהג? הרבי יושב ולמוד יומם ולילה!

בחורף תשנ"ב הוציא לאור הספר "הילכתא למשיחא" לבאר על פי נגלה ובעמקות גדולה שהרבי מלך המשיח, ספרו התקבל אצל קהל הלומדים בחביבות גדולה, ורבים מתפלפלים בדבריו.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש"ך וט"ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.

הרב התחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשע"ג.

==חבר בבד"צ דק"ק קראון הייטס==
בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב [[דוד חנזין]] מפתח תקווה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי.

שמועה אומרת ש[[הרבנית חיה מושקא]] זי"ע התבטא עליו שהוא "פיינער יונגרמאן" (אברך מיוחד). זהו ביטוי נדיר ביותר, מכיון שהרבנית זצ"ל, בדרכה בהצנע לכת, כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילה. וזה גרם לרבים מהקהל לבחור בו.

בהיותו בבית הדין, עסק הן בעניני הכשרות, והן בעניני ממונות, הרב העלער הנהיג קו תקיף במיוחד. באופן של "לא תגורו מפני איש"{{הערה|דברים א יז.}}.

החל משנת [[תנש"א]] הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, בעקבות מחלתה של רעייתו.

אף לאחר שעזב את בית הדין, כאשר בשנת [[תש"ס]] ניסה מאן דהו לטעון בערכאות של עכו"ם, שבית הדין אין לו תוקף, התייצב הרב הלר בבית משפט, ואמר, שכל מה שפרש זה להבא, ואינו חוזר בו מפעולותיו בהיותו משמש כחבר הבד"צ.

ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}} הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדין.

לפני שנסתיים הדיון התקשר אליו ראש הבית דין, בפני כולם והקליטו, בשאלה האם הוא רוצה לחזור לבית הדין, ענה הרב שיבחרו רב שלישי חדש.

במהלך השנים רצו לטעון שהוא חוזר בו מהפסקים שנתן כשישב בהרכב, ואף הביאו הדבר בפני ערכאות של גויים, והרב הלר הודיע שלא חוזר בו כלל מכל פסקיו שנתן בהיותו יושב בבית הדין.

מאז שעזב את בית הדין הרב לא עונה בשאלות בהלכות ממונות.

==דרכו התורנית==
[[קובץ:YKAH.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב העלער בשיחה עם החוזר הרב [[יואל כהן]], בכולל בתשע"ד. צילום: א' מחב"ד]]

הרב מוסר שיעורים של "חבורה", היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו ב[[מקום שליבו חפץ]].

שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר.

הרב פירסם סדרת מאמרים בעניני הלכה, בקובץ "הדרת מלך" ובקובץ "אור ישראל". וכן בקובץ "דברי תורה" שיצא לאור על ידי הכולל שבראשו עומד.

בכלל מאז פרישתו מהבי"ד בשנת תנש"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדים, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתו.

אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמו"ץ הפופלארים בשכונת קראון הייטס

הרב גם מורה דרך לרבים מחוץ ל[[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות שמתקרבים ל[[ליובאוויטש]], שרואים בו מנהיג של פשרה, בין העולם החרדי ל[[ליובאוויטש]].

הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'.

==השקפותיו==
{{ערך חסר}}
מאז עזב את תפקידו בבד"צ דשכונת קראון הייטס בשנת תנש"א כמעט לא מתערב בענינים פולטיים. אך לא נמנע מלתת שיחות בעניני השקפה בפני אברכי הכולל.

בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של חסיד.

לדעתו על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום, כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.

הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודרנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.

מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים.

==השקפותיו בנושא חינוך==

בדרשה שנשא בכולל בשנת תשע"א פרש את עיקר משנתו החינוכית (להלן ציטוטים נבחרים):
ישנם עשרות ילדים (בין בגשמיות ובין ברוחניות) התועים בדרך (ברוחניות) ונאבדים רח"ל. ב"ה נתברכנו בהרבה מוסדות שנוסדו כדי לקרב את אותם אלו שכבר ירדו לגמרי מדרך התורה. מוסדות הללו מקרבים ומעודדים את אלו שנתרחקו, ומדריכים אותם בדרך התורה באופן המדבר אליהם, וזהו דבר גדול ויקר שאין למעלה הימנו.

אמנם האמת היא שהתועים אינם רק אלו שירדו לגמרי מן הדרך. אלא ישנם הרבה צעירים שנמצאים בכל בית מדרש ובכל ישיבה והם מבולבלים ועומדים בסכנת ירידה לגמרי מן הדרך. והנה, מלבד הסכנה שבזה, עצם זה שהם תועים ומבולבלים – הוא אבידה גדולה, שצריכים להשקיע את כל הכוחות על מנת להחזיקם ולהדריכם. משום שכל אחד ראוי שיצליח בלימוד התורה וקיום המצוות, ואין לחפש רק אחר אלו העומדים שכבר נמצאים בשאול תחתית.

מהי הדרך למנוע מלכתחילה שלא יתעה ויאבד?

לפני המלחמה לא היה מושג כזה שכולם לומדים בישיבה כל היום, ורק יחידי סגולה תמימים וכו' היו חובשים את ספסל הלימודים, והשאר היו להם חבורות, שיעורים, קביעות עתים וכו', ושאר היום היו הם עוסקים במלאכה.

כיום נתחדש מושג חדש (דבר שאין לו מקור בתורה) שכולם צריכים ללמוד גמרא דווקא, ומי שלומד משניות הדבר נחשב לו לבוז ("אה! ער לערנט משניות, א שוואכער קאפ!"); מעולם לא הייתה מציאות כזאת בישראל. לאורך הדורות למדו כ"א לפי ענינו: אחד למד גמרא פסחים והשני למד משניות טהרות, האם יעלה על הדעת לומר שהשני פחות ת"ח מהראשון?! ועד"ז השלישי שלמד חומש עם רש"י אף לו הי' מקום של כבוד בבית המדרש.

וכן הוא בלימוד הגמרא גופא: אחד לומד סוגיא ראשונה דגמרא פסחים והשני למד בפרק ערבי פסחים, האם משום כך נחשב אחד פחות מהשני?! הרי לא ייתכן שכולם ילמדו אותו ענין, שכן לא בראם הקב"ה שווים.

עיקר הרצון של כל תלמיד הוא שיצליח לפי ערכו, ואם הוא מרגיש שמצליח כפי הערך שלו, ה"ה מרגיש סיפוק והנאה בלימודו, וא"צ הוא להיות הגאון הכי גדול. משא"כ אם לומדים איתו יותר מכפי כישרונותיו או פחות מכישוריו, לא ירגיש סיפוק, ויצטער מהלימוד.

המורם מכל הנ"ל שחייב להיות בכל מוסד מחלקות. ולדוגמה: לילדים בני אותו גיל יהי' כתה אחת הלומדת גמרא, כתה שנייה הלומדת משניות על רמה גבוהה וכתה שלישית הלומדת הלכות הצריכות (סוגיות - על תפילין וכו', הלכות ליל הסדר, ויכולים להבחן ולקבל תעודה שלמדו הלכות תפילין וכו').

==פסקיו המפורסמים==
מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]).

פוסק כמו כל רבני חב"ד שדין [[קראון הייטס]] הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת ב[[קראון הייטס]] דינו כמחלל שבת בפרהסיא עם כל החומרה שבזה.

פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירבך]].

בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר ציר, אלא הולכים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פוסקים הרב ברוין והרב דווארקין) בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש. ועוד.

בתחילת שנות הנו"ן ניהל התכתבות עם הרבי בנוגע להתיר [[הפריה מלאכותית]] עם מספר שאלות ומענות, ולאחר כולם אמר הרבי, שהוא לא חושב שכדאי. ההתכתבות התפרסמה מעל בימות שונות.

בספרו "שלום יהיה" מוכיח נגד דעת הערוך לנר, ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום

בספר מ"בית חיינו" פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכו'

==ספריו==
[[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|ממוזער|הרב העלער מעיין בספר שיצא בהדרכתו: נר תמיד. מנחם אב תש"פ. צילום: א' מחב"ד.]]
*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141618&pagenum=1 הלכתא למשיחא]''' כולל עיונים בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט]] הדור, [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב"ם]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל ב[[חורף]] [[תשנ"ב]]

*'''שיטה ברורה''' על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין [[תשנ"ג]]

*'''שולם יהיה''' לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל [[תשמ"ט]]

*'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ

*'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה"ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער

*'''טוב טעם''', חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי העלער

*'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב העלער

==משפחתו==
*בנו, הרב ישראל - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק
*בתו, חנה אשת הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]].
*בתו, אסתר אשת הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770]] ובישיבת [[אהלי תורה]].
*בנו, הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]
*בנו, הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון
*בנו, הרב שניאור זלמן - מנהל ור"מ ב[[תומכי תמימים]] ווסצ'סטר
*הרב מנחם שמואל בנימין - [[שליח]] בבושוויק שברובע [[ברוקלין]] ו[[משגיח]] [[כולל מנחם]]
*בתו, רחל אשת הרב מנחם מענדל שטראקס - [[ר"מ]] ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] בצפת
*בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס
*בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר
*בתו, נחמה רייזל אשת הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר
*הרב לוי יצחק - מגיד שיעור בתומכי תמימים ווסצ'סטר

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב"די] {{שטורעם}}

{{ערך חסר}}
{{חברי בד"צ קראון הייטס}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הלר, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]