https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 2026-04-12T16:21:12Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%92%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9F&diff=821104 2026-01-29T14:37:41Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> '''יהושע נתן גנסין{{הערה|כעבור זמן הוסב שמו ל'העשל נטע', ובמקומות מסויימים נזכר גם 'הערשל נטע' 'ישראל נטע' או 'צבי נטע'}}''' ([[ת&quot;ר]] - [[תרפ&quot;א]]), היה מחסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], ראש [[ישיבת חב&quot;ד סטרדוב|ישיבת חב&quot;ד]] ב[[סטרדוב]] ו[[ישיבת חב&quot;ד פוצ'פ|פוצ'פ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ת&quot;ר]] לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב [[שניאור זלמן באסין]] מפוצ'פ, והתגוררו ב[[סטרדוב]] שם נולד בנם אורי ניסן.<br /> <br /> היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת [[משפט סטרדוב|המשפט נגד עדת החסידים]], והיה אחראי על התכתובת עם הרבי [[המהר&quot;ש]] בזמן העלילה.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ג]] (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב&quot;ד את העיר בעקבות ההלשנה) עבר לעיר [[קריטשוב]] ולאחר מכן לעיר פוצ'פ שם נתמנה ל[[אב&quot;ד]] ופתח [[ישיבה]]. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. רוב ה[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] שהיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] היו מתלמידיו, ורבים מרבני חב&quot;ד הוסמכו תחתיו.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] כותב עליו באחד מהמכתבים: {{ציטוטון|הרב החסיד ר' הערשל נטע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר' הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות}} [= &quot;הרב החסיד ר' הרשל נטע היה מה[[רב]]נים ה[[חסיד]]יים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ [[תורה]] ב[[יראת שמים]] במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה הייתה תעודת הכבוד חשובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר&quot;].<br /> <br /> העמיד תלמידים גאונים ויראי שמים, שכמה מהם נבחרו לשמש כ[[ר&quot;מ]]ים בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]].<br /> <br /> בביתו הייתה ספריה גדולה מלאה בספרי קודש ובאחד השנים [[שריפה]] שפרצה בבית סמוך כמעט וכילתה את הספריה. מעריציו הרבים, בני העיר, נכנסו לבית וזרקו את הספרים מהחלון לרחוב, שם סודרו על גבי שמיכות{{הערה|יוסף חיים ברנר, מבחר דברי זכרונות}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תרפ&quot;א]]{{הערה|[[יגדיל תורה ניו יורק]], גיליון מ&quot;ג עמוד שסו, הערה 38.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], {{שבועון כפר חב&quot;ד}}, גיליון 895.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גנסין יהושע נתן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפט סטרדוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת&quot;ר]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=821103 2026-01-29T14:35:29Z

<p>פועלים למשיח: /* חשיבות */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== חשיבות ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? האם יש חשיבות לערך כזה בחב&quot;דפדיה? [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 16:35, י&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;ו 16:35, 29 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820885 2026-01-27T21:44:31Z

<p>פועלים למשיח: /* המסורת */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.<br /> המזבח מקומו קבוע לעולם{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות בית הבחירה פרק הלכה}}, ולכן צריך לדעת את מקומו המדוייק של המזבח.<br /> <br /> == השיטה המרכזית ==<br /> השיטה המרכזית סוברת שמקום קודש הקודשים הוא במקום בו בנוי היום כיפת הסלע. והסלע שכיפת הסלע היא אבן השתייה שהייתה בקודש הקודשים. שיטה זו מסתמכת בראש ובראשונה על מסורת שעברה בין יהודי ירושלים, ולהבדיל גם אצל המוסלמים והנוצרים, מאז בניית כיפת הסלע.<br /> <br /> ===המסורת===<br /> .הנה כמה מהמקורות לשיטה זו:<br /> <br /> א. ב[[מדרש]] [[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|סוף פרק ל'. לא מופיע במהדורת רד&quot;ל}}: ר' ישמעאל אומר חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, ואלו הן: .. ויגדרו פרצות חומות בית המקדש ויבנו בנין בהיכל.<br /> <br /> ב. ב[[מדרש]] נסתרות ד[[רבי שמעון בר יוחאי|ר' שמעון בר יוחאי]]:</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820884 2026-01-27T21:40:17Z

<p>פועלים למשיח: /* המסורת */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.<br /> המזבח מקומו קבוע לעולם{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות בית הבחירה פרק הלכה}}, ולכן צריך לדעת את מקומו המדוייק של המזבח.<br /> <br /> == השיטה המרכזית ==<br /> ===המסורת===<br /> השיטה המרכזית סוברת שמקום [[קודש הקודשים]] הוא במקום בו בנוי היום כיפת הסלע. והסלע שכיפת הסלע היא [[אבן השתייה]] שהייתה בקודש הקודשים. שיטה זו מסתמכת בראש ובראשונה על מסורת שעברה בין יהודי ירושלים, ולהבדיל גם אצל המוסלמים והנוצרים. הנה כמה מהמקורות לשיטה זו:<br /> <br /> א. ב[[מדרש]] [[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|סוף פרק ל'. לא מופיע במהדורת רד&quot;ל}}:</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820883 2026-01-27T21:39:55Z

<p>פועלים למשיח: /* המקורות במשנה */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.<br /> המזבח מקומו קבוע לעולם{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות בית הבחירה פרק הלכה}}, ולכן צריך לדעת את מקומו המדוייק של המזבח.<br /> <br /> == השיטה המרכזית ==<br /> ===המסורת===<br /> השיטה המרכזית סוברת שמקום [[קודש הקודשים]] הוא במקום בו בנוי היום כיפת הסלע. והסלע שכיפת הסלע היא [[אבן השתייה]] שהייתה בקודש הקודשים. שיטה זו מסתמכת בראש ובראשונה על מסורת שעברה בין יהודי ירושלים, ולהבדיל גם אצל המוסלמים והנוצרים. הנה כמה מהמקורות לשיטה זו:<br /> <br /> א. ב[[מדרש]] [[פרקי דרבי אליעזר]]{{סוף פרק ל'. לא מופיע במהדורת רד&quot;ל}}:</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820882 2026-01-27T21:20:26Z

<p>פועלים למשיח: /* המקורות במשנה */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.<br /> המזבח מקומו קבוע לעולם{{הערה|[[רמב&quot;ם]] הלכות בית הבחירה פרק הלכה}}, ולכן צריך לדעת את מקומו המדוייק של המזבח.</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820881 2026-01-27T21:19:42Z

<p>פועלים למשיח: /* המקורות במשנה */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.<br /> המזבח מקומו קבוע לעולם{{הערה|רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק הלכה}}, ולכן צריך לדעת את מקומו המדוייק של המזבח.</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820880 2026-01-27T21:19:19Z

<p>פועלים למשיח: /* המקורות במשנה */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.<br /> המזבח מקומו קבוע לעולם{{רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה פרק הלכה}}, ולכן צריך לדעת את מקומו המדוייק של המזבח.</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820879 2026-01-27T21:02:59Z

<p>פועלים למשיח: /* המקורות במשנה */</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר ה'פסקי תוספות' שההר גדול מחמש מאות אמה, אבל קדוש בקדושת הר הבית זה רק חמש מאות על חמש מאות.</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=820866 2026-01-27T20:06:22Z

<p>פועלים למשיח: ל</p> <hr /> <div>'''זיהוי מקום המקדש על הר הבית''' זהו חקר העוסק במיקומו המדוייק של [[בית המקדש]] והתחום המקודש של [[הר הבית]] בהר הבית בימינו.<br /> <br /> == המקורות במשנה ==<br /> ב[[מסכת מידות]]{{הערה|פרק ב' משנה א'}} נאמר שהר הבית הינו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. איך זה מסתדר עם המציאות? מסביר הפסקי תוספות'</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%91%D7%A2&diff=820844 2026-01-27T16:28:56Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>'''מושכל מורגש מוטבע''' הוא מטבע לשון המובא ב[[חסידות]] המגדיר שלוש מדריגות בהתגלות המידות שבלב, ובדרך כלל הביאור הוא שהמדריגה הנמוכה ביותר היא המידות כפי שהן בלי שאור השכל מאיר בהן כלל ורק כפי שהן בטבע האדם בתולדתו ('''מוטבע'''), המדריגה הגבוה ביותר היא כאשר מורגש במידה שבלב אור השכל, שאז המידה שבלב מורגשת ופועלת יותר ('''מורגש'''), ואילו המדריגה הגבוהה ביותר היא שהשכל מאיר כל כך בתוקף במידות עד שלא שייך באופן אחר כלל ('''מושכל''').<br /> <br /> ==ביאור המושג==<br /> מקור המושג הוא בפרד&quot;ס{{הערה|שער ח' פרק כ&quot;ה.}} שער הנתיבות בענין ל&quot;ב נתיבות החכמה: נתיב כ&quot;ז נקרא שכל מורגש נתיב כ&quot;ח נקרא שכל מוטבע, והוא מופיע בהרחבה יותר בלשון קבלת הגאונים, דוגמת [[הראב&quot;ד]], ו[[הרמב&quot;ן]]{{הערה|פירושו לספר יצירה פרק א' משנה ה': &quot;עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף . . לפי שהמוטבע (עטרת) מן המורגש (תפארת) והמורגש מן המושכל (בינה) והמושכל מן הנעלם והנעלם אין לו סוף ולפיכך אמר עשר שאין להם סוף&quot;. ועל דרך זה ברמב&quot;ן על המקום: &quot;ע&quot;ס וכו'. במשנה זו הזכיר שהכל מאין סוף ואע&quot;פ שהדברים יש להם שיעור ומדה והם עשר, אותה מדה שיש להם אין לה סוף כי המוטבע מן המורגש והמורגש מן המושכל והמושכל מרום הנעלם והנעלם אין לו סוף א&quot;כ אפילו המורגש והמושכל והמוטבע אין לו סוף ולכך נעשו המדות ההם כדי להתבונן בהם באין סוף&quot;.}}.<br /> <br /> בחסידות מבוארים מושגים אלו בצורות ואופנים שונים:<br /> <br /> ===התגלות השכל במידות===<br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מבאר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2400650074 פירוש המילות (אדמו&quot;ר האמצעי), השמים מספרים א, ג].}} שמושגים אלו מבטאים את העליה במידות:<br /> *מוטבע - המידות כפי שהן בטבע תולדתו של האדם ברמה הכי נמוכה ובסיסית שלהם כמו אצל תינוק שנולד<br /> *מורגש - שהמידות באות לידי גילוי בדברים נעלים יותר, כיון שאצל האדם עצמו השכל מאיר בגלוי יותר, אבל עדיין השכל לא מאיר במידות עצמן.<br /> *מושכל - הדרגה הגבוהה ביותר שהשכל מאיר כל כך בתוקף במידות, עד שהעיקר הוא השכל והמידות וההתפעלות הן רק בדרך ממילא<br /> <br /> ===ההקבלה לחב&quot;ד חג&quot;ת נה&quot;י===<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מבאר {{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32918&amp;pgnum=146 ספר המאמרים אתהלך עמוד קמד].}} ששלושת המושגים האלו הם ג' מדריגות שונות של התגלות המידות, ומקביל אותם לג' הקבוצות חב&quot;ד חג&quot;ת נה&quot;י:<br /> *מושכל - כאשר הוא מבין בשכלו שצריך לנהוג כך, למרות שמטבעו הוא היפך מידותיו (חב&quot;ד).<br /> *מוטבע - כאשר האדם פועל כפי טבעו מתולדתו (חג&quot;ת).<br /> *מורגש - כאשר לאדם '''אין הבנה בשכל''' שצריך לעשות כך, וזהו היפך טבעו, ועם כל זה כופה ומנצח את עצמו לנהוג כך (נה&quot;י)<br /> <br /> (אך במקומות אחרים מבואר שהמידות הטבעיות שאיתם האדם נולד, הם אלו הנקראות 'מורגש'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20661&amp;st=&amp;pgnum=106 ביאורי הזוהר בשלח מח, א].}}).<br /> <br /> לעיתים מופיעים המושגים בסדר שונה{{הערה|ראו לקמן בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה שמופיע בהפניה בקישורים חיצוניים.}}.<br /> <br /> ==צלם==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צלם]], [[עיבור יניקה מוחין]]}}<br /> הפסוק{{הערה|תהלים ט, ז.}} &quot;אך בצלם יתהלך איש&quot; נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש&quot;[[איש]]&quot; היינו ה[[מידות]], ועל ידי הצלם נעשה &quot;יתהלך איש&quot; - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - [[מוטבע מורגש מושכל|מוטבע, מורגש ומושכל]], השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:<br /> <br /> בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י&quot;ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י&quot;ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל ([[מוחין בעצם]]), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם{{הערה|1=שערי תשובה, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&amp;st=&amp;pgnum=23 ספר המאמרים תרס&quot;ג ע' יג] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/3601331469 המשך תער&quot;ב חלק שלישי א'רכה].}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/109KmppHAJrnN8Xkaa540aftioQDwXlFt/view מוטבע מורגש מושכל]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רפא עמוד 43 {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1F2FVftNDAQdfHQxeKy-D_RCBkX_cgPbN/view הערת המשך - גליון א'רפב עמוד 47]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=820831 2026-01-27T15:55:45Z

<p>פועלים למשיח: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''משה בצלאל וקסלשטיין''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ו]], 1936) הוא מזקני ונכבדי קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. ניהל בעבר מאפיית [[מצות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' כסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לחיים אלעזר ודבורה חנה ליבא וקסלשטיין{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_126.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. אביו היה מייסד ומנהל 'חברא קדישא - חסידים' ב[[ירושלים]] שמחוץ לחומות, ועסק בנדל&quot;ן ברכישת ומכירת קרקעות, ובין השאר היה זה שביצע את המכירה של הקרקעות עליהן נבנתה קריית צאנז ב[[נתניה]].<br /> <br /> כנער למד ב[[תלמוד תורה]] [[ישיבה|וישיבת]] חיי עולם בירושלים, ובשנים אלו החל [[התקשרות|להתקשר לרבי]] ולהתקרב לאורה של [[חסידות חב&quot;ד]], וזכה לקבל מענות והדרכות מ[[הרבי]] בקשר לענינים שונים ב[[עבודת השם]], כשבין השאר הרבי הורה לו שלא לשנות את נוסח ה[[תפילה]] בו הורגל מילדותו, וכן שלא לעסוק במלחמה עם המנגדים ל[[תורת החסידות]] ולא להשיב להם על טענותיהם אלא לנצל את הזמן ל[[הפצת המעיינות]] בפועל{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019558/jewish/page.htm אגרות קודש מכתב ה'קנא].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]], התחתן עם מרת הדסה בת ר' שלמה זאב ובאבא חנה גולינסקי, צאצאית לר' [[ישראל יפה]] המדפיס מ[[קאפוסט]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשכונת גאולה ברחוב מלכי ישראל ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף ניהל מאפיית [[מצות]], אותה העמיד בחינם לטובת [[מבצע מצה]] על ידי חסידי חב&quot;ד בירושלים{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6691&amp;CategoryID=1381 התקשרות גליון 818].}}.<br /> <br /> הוזיל מהונו לשיפוץ ותיקון [[בית הכנסת]] 'בית ישראל' ב[[ירושלים]], שימש כחבר הנהלת הגמ&quot;ח של ידי בית הכנסת{{הערה|1=[https://teshura.com/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf תשורה בית כנסת בית ישראל עמוד 24 ועמוד 28].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אהרן וקסלשטיין<br /> *בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[nehora.zone/tshura/MD_02.html תשורה '''מחצבת'''], מנישואי ר' שניאור זלמן וקסלשטיין עמוד מט ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וקסלשטיין, משה בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=820830 2026-01-27T15:54:41Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''משה בצלאל וקסלשטיין''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ו]], 1936) הוא מזקני ונכבדי קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. ניהל בעבר מאפיית [[מצות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' כסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לחיים אלעזר ודבורה חנה ליבא וקסלשטיין{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_126.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. אביו היה מייסד ומנהל 'חברא קדישא - חסידים' ב[[ירושלים]] שמחוץ לחומות, ועסק בנדל&quot;ן ברכישת ומכירת קרקעות, ובין השאר היה זה שביצע את המכירה של הקרקעות עליהן נבנתה קריית צאנז ב[[נתניה]].<br /> <br /> כנער למד ב[[תלמוד תורה]] [[ישיבה|וישיבת]] חיי עולם בירושלים, ובשנים אלו החל [[התקשרות|להתקשר לרבי]] ולהתקרב לאורה של [[חסידות חב&quot;ד]], וזכה לקבל מענות והדרכות מ[[הרבי]] בקשר לענינים שונים ב[[עבודת השם]], כשבין השאר הרבי הורה לו שלא לשנות את נוסח ה[[תפילה]] בו הורגל מילדותו, וכן שלא לעסוק במלחמה עם המנגדים ל[[תורת החסידות]] ולא להשיב להם על טענותיהם אלא לנצל את הזמן ל[[הפצת המעיינות]] בפועל{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019558/jewish/page.htm אגרות קודש מכתב ה'קנא].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]], התחתן עם מרת הדסה בת ר' שלמה זאב ובאבא חנה גולינסקי, צאצאית לר' [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשכונת גאולה ברחוב מלכי ישראל ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף ניהל מאפיית [[מצות]], אותה העמיד בחינם לטובת [[מבצע מצה]] על ידי חסידי חב&quot;ד בירושלים{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6691&amp;CategoryID=1381 התקשרות גליון 818].}}.<br /> <br /> הוזיל מהונו לשיפוץ ותיקון [[בית הכנסת]] 'בית ישראל' ב[[ירושלים]], שימש כחבר הנהלת הגמ&quot;ח של ידי בית הכנסת{{הערה|1=[https://teshura.com/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf תשורה בית כנסת בית ישראל עמוד 24 ועמוד 28].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אהרן וקסלשטיין<br /> *בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[nehora.zone/tshura/MD_02.html תשורה '''מחצבת'''], מנישואי ר' שניאור זלמן וקסלשטיין עמוד מט ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וקסלשטיין, משה בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=820828 2026-01-27T15:43:51Z

<p>פועלים למשיח: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''משה בצלאל וקסלשטיין''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ו]], 1936) הוא מזקני ונכבדי קהילת חב&quot;ד בירושלים. ניהל בעבר מאפיית מצות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' כסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לחיים אלעזר ודבורה חנה ליבא וקסלשטיין{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_126.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. אביו היה מייסד ומנהל 'חברא קדישא - חסידים' בירושלים שמחוץ לחומות, ועסק בנדל&quot;ן ברכישת ומכירת קרקעות, ובין השאר היה זה שביצע את המכירה של הקרקעות עליהן נבנתה קריית צאנז בנתניה.<br /> <br /> כנער למד בתלמוד תורה וישיבת חיי עולם בירושלים, ובשנים אלו החל [[התקשרות|להתקשר לרבי]] ולהתקרב לאורה של חסידות חב&quot;ד, וזכה לקבל מענות והדרכות מהרבי בקשר לענינים שונים בעבודת השם, כשבין השאר הרבי הורה לו שלא לשנות את נוסח התפילה בו הורגל מילדותו, וכן שלא לעסוק במלחמה עם המנגדים לתורת החסידות ולא להשיב להם על טענותיהם אלא לנצל את הזמן להפצת המעיינות בפועל{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019558/jewish/page.htm אגרות קודש מכתב ה'קנא].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]], התחתן עם מרת הדסה בת ר' שלמה זאב ובאבא חנה גולינסקי, צאצאית לר' [[ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשכונת גאולה ברחוב מלכי ישראל בירושלים.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף ניהל מאפיית מצות, אותה העמיד בחינם לטובת [[מבצע מצה]] על ידי חסידי חב&quot;ד בירושלים{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6691&amp;CategoryID=1381 התקשרות גליון 818].}}.<br /> <br /> הוזיל מהונו לשיפוץ ותיקון בית הכנסת 'בית ישראל' בירושלים, שימש כחבר הנהלת הגמ&quot;ח של ידי בית הכנסת{{הערה|1=[https://teshura.com/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf תשורה בית כנסת בית ישראל עמוד 24 ועמוד 28].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אהרן וקסלשטיין<br /> *בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[nehora.zone/tshura/MD_02.html תשורה '''מחצבת'''], מנישואי ר' שניאור זלמן וקסלשטיין עמוד מט ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וקסלשטיין, משה בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=820827 2026-01-27T15:43:02Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב חיים יצחק אייזיק לנדא<br /> |תמונה=הרב אייזיק לנדא לחלוחית.jpeg<br /> |כינוי=רבה של בני ברק<br /> |תאריך לידה=[[ו' באדר]] [[תשכ&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> }}<br /> הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]], 1961) הוא רב העיר ואב&quot;ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות &quot;הרב לנדא&quot;. בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב&quot;ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב&quot;ד]]<br /> <br /> הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ&quot;א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב (תואר)|רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב&quot;ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית &quot;אור ישראל&quot; בפתח תקווה, וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב&quot;ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]] שהוקמה כשנה וחצי קודם על ידי מוסדות &quot;מגדל אור&quot; של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום בו נמצא היום [[מוזיאון הילדים היהודי|מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]], החל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]] ובאותה שנה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת נחמה רבקה, בת ר' [[משה בצלאל וקסלשטיין]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו בקריית חב&quot;ד ב[[צפת]]. בתוך השנה הראשונה לחתונתו, בו' תמוז [[תשמ&quot;ט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי שאלו אם הוא זה שנהיה [[חתן]], והוא השיב כי אחיו (הרב [[שלמה זלמן לנדא]]) הוא החתן אך גם הוא בתוך השנה הראשונה לחתונתו. הרבי נתן לו דולר נוסף ואמר לו שהיות והוא האח של החתן יש לו את הזכות של החתן.<br /> <br /> בקהילת חב&quot;ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו&quot;צ ופוסק הלכה. ידיעותיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.<br /> <br /> בתפקידו כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]], שימש עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע&quot;ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.<br /> <br /> בין השנים [[תשס&quot;ה]] ו[[תשס&quot;ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].<br /> <br /> ==רב מערכת הכשרות &quot;הרב לנדא&quot;==<br /> [[קובץ:החותמת בלי סמל של כיכר השבת.png|שמאל|ממוזער|150px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]<br /> הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות &quot;הרב לנדא&quot; שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנותיו האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי &quot;בר סמכא&quot;, ובפטירת אביו, באדר תשע&quot;ט, מונה באופן רשמי.<br /> [[קובץ:חי&quot;א לנדא.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב לנדא עם הרב [[ישראל מאיר לאו]] בחתונת בנו מנחם מענדל]]<br /> <br /> ==ברבנות העיר ואב&quot;ד בני ברק==<br /> בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו על פי בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הרב [[שבח צבי רוזנבלט]] בתור נציג רבני הציבור הליטאי.<br /> <br /> ביום שלישי ג' ניסן תשע&quot;ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר מצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר &quot;רב אב&quot;ד דבני ברק&quot;, ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל, לשעבר חבר מערכת אתר [[חב&quot;ד אינפו]], מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> * חתנו, הרב [[שמעיה הכט]], לשעבר [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וכעת שליח ביפו, ומרצה ב[[מכון למען ילמדו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/category/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%90 תגית: הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br /> * [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ כתבת פרופיל: הרב אייזיק לנדא] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabadlive.org/2025/06/%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%92-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96-%d7%9e%d7%a9%d7%90-%d7%9e%d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%90.html משא מעורר של הרב אייזיק לנדא על 'עבודת התפילה' • צפו]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> * [http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות] {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=117402 פניו לאחדות: &quot;השגחה אחת לחסידים וליטאים&quot;: ראיון עם הרב לנדא] {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/256108/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא] - שיעור להאזנה {{אינפו}} {{צליל}}<br /> * '''[https://chabadlive.org/2024/02/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%a0%d7%93%d7%90-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99.html צפו בהרצאה חשובה של הרב לנדא בנושא 'זוגיות בראי חסידות חב”ד']''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> * [https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/340439 הרב לנדא בריקוד] עם רבני [[ישיבת חח&quot;ל צפת]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים נותני כשרות]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אור ישראל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=820826 2026-01-27T15:42:01Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> הרב '''משה בצלאל וקסלשטיין''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ו]], 1936) הוא מזקני ונכבדי קהילת חב&quot;ד בירושלים. ניהל בעבר מאפיית מצות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' כסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לחיים אלעזר ודבורה חנה ליבא וקסלשטיין{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_126.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. אביו היה מייסד ומנהל 'חברא קדישא - חסידים' בירושלים שמחוץ לחומות, ועסק בנדל&quot;ן ברכישת ומכירת קרקעות, ובין השאר היה זה שביצע את המכירה של הקרקעות עליהן נבנתה קריית צאנז בנתניה.<br /> <br /> כנער למד בתלמוד תורה וישיבת חיי עולם בירושלים, ובשנים אלו החל [[התקשרות|להתקשר לרבי]] ולהתקרב לאורה של חסידות חב&quot;ד, וזכה לקבל מענות והדרכות מהרבי בקשר לענינים שונים בעבודת השם, כשבין השאר הרבי הורה לו שלא לשנות את נוסח התפילה בו הורגל מילדותו, וכן שלא לעסוק במלחמה עם המנגדים לתורת החסידות ולא להשיב להם על טענותיהם אלא לנצל את הזמן להפצת המעיינות בפועל{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5019558/jewish/page.htm אגרות קודש מכתב ה'קנא].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת הדסה בת ר' שלמה זאב ובאבא חנה גולינסקי, צאצאית לר' ישראל יפה המדפיס מקאפוסט, מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשכונת גאולה ברחוב מלכי ישראל בירושלים.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף ניהל מאפיית מצות, אותה העמיד בחינם לטובת [[מבצע מצה]] על ידי חסידי חב&quot;ד בירושלים{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6691&amp;CategoryID=1381 התקשרות גליון 818].}}.<br /> <br /> הוזיל מהונו לשיפוץ ותיקון בית הכנסת 'בית ישראל' בירושלים, שימש כחבר הנהלת הגמ&quot;ח של ידי בית הכנסת{{הערה|1=[https://teshura.com/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf תשורה בית כנסת בית ישראל עמוד 24 ועמוד 28].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אהרן וקסלשטיין<br /> *בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[nehora.zone/tshura/MD_02.html תשורה '''מחצבת'''], מנישואי ר' שניאור זלמן וקסלשטיין עמוד מט ואילך<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וקסלשטיין, משה בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ו]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93&diff=820822 2026-01-27T15:37:56Z

<p>פועלים למשיח: /* בחסידות */</p> <hr /> <div><br /> '''כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד''' הוא ביטוי של [[חז&quot;ל]] שמשמעו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה הוא עושה זאת&quot;. ביטוי זה מתאר אמונה שכל מה ש[[הקב&quot;ה]] עושה - אפילו נראה רע - הרי זה טוב.<br /> <br /> == מקור הביטוי ==<br /> מקורו של הביטוי הוא בגמרא, שם מובא סיפור על [[רבי עקיבא]] שכאשר הלך בדרך והגיע לעיר אחת ותושביה סירבו לארחו, אמר לעצמו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה לאדם - זה לטובתו&quot;; הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות. היו עמו תרנגולת (להעיר אותו מהשינה), וחמור (לשאת משאות) ונר (כדי ללמוד בלילה). באה רוח וכיבתה את הנר, וחתול שאכל את התרנגול, ואריה שטרף את החמור. רבי עקיבא הגיב &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה&quot;. באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו - היו לטובתו. רש&quot;י מוסיף ואומר ש&quot;אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי&quot;.&lt;blockquote&gt;אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה?!&lt;ref&gt;[[מסכת ברכות|ברכות]], דף ס' עמוד ב'.&lt;/ref&gt;&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:&quot;גם זו לטובה&quot;, ואז הגיע [[אליהו הנביא]] שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.<br /> <br /> כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|[[מסכת תענית]] דף כ&quot;א עמוד א'.}}.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:<br /> <br /> בהסיפור של [[רבי עקיבא]] – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הוא היה מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והיה שרוי ''בחשיכה'' (כיוון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר&quot;ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.<br /> <br /> משא&quot;כ בסיפור של [[נחום איש גמזו]] – הרי, ''מלכתחילה'' לא הי' שם כל נזק כלל, ואדרבה, אילו הי' נחום איש גם זו מביא אבנים טובות ומרגליות – מי יודע אם היו מתקבלות אצל המלך, שכן, בבית המלך אין מחסור כלל באבנים טובות; ואילו דוקא כאשר הביא ''עפר'' – נתקבל הדבר.<br /> <br /> אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.<br /> <br /> כלומר: בהסיפור דר&quot;ע – הי' ר&quot;ע שרוי במצב של ''צער'', אלא, שבאמצעות צער זה ניצל מצער ''גדול יותר'', ואילו בהסיפור דנחום איש גם זו – הדבר ''עצמו'' (מה שנגנבו ממנו האבנים טובות ובמקומן הושם עפר) הי' ''טוב''.<br /> <br /> וזהו החילוק בין שני הביטויים – &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; ו&quot;גם זו לטובה&quot;:<br /> <br /> &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; – הוא לאו דוקא בגלל שכל מאורע בעולם (&quot;דעביד רחמנא&quot;) הוא טוב ''מצד עצמו'', אלא בגלל ש&quot;כל דעביד רחמנא&quot; ''תכליתו'' היא טוב (&quot;לטב עביד&quot;), משא&quot;כ הביטוי &quot;גם זו לטובה&quot; משמעותו, ש&quot;''זו'' – דבר זה עצמו – לטובה&quot;.<br /> <br /> ומבאר שבזמנו של [[נחום איש גמזו]] - שהיה יותר מוקדם, פחות היה חושך הגלות לכן לא היה מצב של צער, לעומת זמנו של ר&quot;ע שהיה אחרי [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]]&lt;ref&gt;שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמרות חז&quot;ל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93&diff=820821 2026-01-27T15:37:20Z

<p>פועלים למשיח: /* בחסידות */</p> <hr /> <div><br /> '''כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד''' הוא ביטוי של [[חז&quot;ל]] שמשמעו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה הוא עושה זאת&quot;. ביטוי זה מתאר אמונה שכל מה ש[[הקב&quot;ה]] עושה - אפילו נראה רע - הרי זה טוב.<br /> <br /> == מקור הביטוי ==<br /> מקורו של הביטוי הוא בגמרא, שם מובא סיפור על [[רבי עקיבא]] שכאשר הלך בדרך והגיע לעיר אחת ותושביה סירבו לארחו, אמר לעצמו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה לאדם - זה לטובתו&quot;; הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות. היו עמו תרנגולת (להעיר אותו מהשינה), וחמור (לשאת משאות) ונר (כדי ללמוד בלילה). באה רוח וכיבתה את הנר, וחתול שאכל את התרנגול, ואריה שטרף את החמור. רבי עקיבא הגיב &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה&quot;. באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו - היו לטובתו. רש&quot;י מוסיף ואומר ש&quot;אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי&quot;.&lt;blockquote&gt;אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה?!&lt;ref&gt;[[מסכת ברכות|ברכות]], דף ס' עמוד ב'.&lt;/ref&gt;&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:&quot;גם זו לטובה&quot;, ואז הגיע [[אליהו הנביא]] שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.<br /> <br /> כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|[[מסכת תענית]]}}.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:<br /> <br /> בהסיפור של [[רבי עקיבא]] – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הוא היה מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והיה שרוי ''בחשיכה'' (כיוון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר&quot;ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.<br /> <br /> משא&quot;כ בסיפור של [[נחום איש גמזו]] – הרי, ''מלכתחילה'' לא הי' שם כל נזק כלל, ואדרבה, אילו הי' נחום איש גם זו מביא אבנים טובות ומרגליות – מי יודע אם היו מתקבלות אצל המלך, שכן, בבית המלך אין מחסור כלל באבנים טובות; ואילו דוקא כאשר הביא ''עפר'' – נתקבל הדבר.<br /> <br /> אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.<br /> <br /> כלומר: בהסיפור דר&quot;ע – הי' ר&quot;ע שרוי במצב של ''צער'', אלא, שבאמצעות צער זה ניצל מצער ''גדול יותר'', ואילו בהסיפור דנחום איש גם זו – הדבר ''עצמו'' (מה שנגנבו ממנו האבנים טובות ובמקומן הושם עפר) הי' ''טוב''.<br /> <br /> וזהו החילוק בין שני הביטויים – &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; ו&quot;גם זו לטובה&quot;:<br /> <br /> &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; – הוא לאו דוקא בגלל שכל מאורע בעולם (&quot;דעביד רחמנא&quot;) הוא טוב ''מצד עצמו'', אלא בגלל ש&quot;כל דעביד רחמנא&quot; ''תכליתו'' היא טוב (&quot;לטב עביד&quot;), משא&quot;כ הביטוי &quot;גם זו לטובה&quot; משמעותו, ש&quot;''זו'' – דבר זה עצמו – לטובה&quot;.<br /> <br /> ומבאר שבזמנו של [[נחום איש גמזו]] - שהיה יותר מוקדם, פחות היה חושך הגלות לכן לא היה מצב של צער, לעומת זמנו של ר&quot;ע שהיה אחרי [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]]&lt;ref&gt;שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמרות חז&quot;ל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93&diff=820820 2026-01-27T15:36:57Z

<p>פועלים למשיח: /* בחסידות */</p> <hr /> <div><br /> '''כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד''' הוא ביטוי של [[חז&quot;ל]] שמשמעו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה הוא עושה זאת&quot;. ביטוי זה מתאר אמונה שכל מה ש[[הקב&quot;ה]] עושה - אפילו נראה רע - הרי זה טוב.<br /> <br /> == מקור הביטוי ==<br /> מקורו של הביטוי הוא בגמרא, שם מובא סיפור על [[רבי עקיבא]] שכאשר הלך בדרך והגיע לעיר אחת ותושביה סירבו לארחו, אמר לעצמו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה לאדם - זה לטובתו&quot;; הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות. היו עמו תרנגולת (להעיר אותו מהשינה), וחמור (לשאת משאות) ונר (כדי ללמוד בלילה). באה רוח וכיבתה את הנר, וחתול שאכל את התרנגול, ואריה שטרף את החמור. רבי עקיבא הגיב &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה&quot;. באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו - היו לטובתו. רש&quot;י מוסיף ואומר ש&quot;אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי&quot;.&lt;blockquote&gt;אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה?!&lt;ref&gt;[[מסכת ברכות|ברכות]], דף ס' עמוד ב'.&lt;/ref&gt;&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:&quot;גם זו לטובה&quot;, ואז הגיע [[אליהו הנביא]] שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.<br /> <br /> כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|[[מסכת תענית]]}}.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:<br /> <br /> בהסיפור של [[רבי עקיבא]] – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הוא היה מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והיה שרוי ''בחשיכה'' (כיוון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר&quot;ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.<br /> <br /> משא&quot;כ בסיפור של [&gt;נחום איש גמזו]] – הרי, ''מלכתחילה'' לא הי' שם כל נזק כלל, ואדרבה, אילו הי' נחום איש גם זו מביא אבנים טובות ומרגליות – מי יודע אם היו מתקבלות אצל המלך, שכן, בבית המלך אין מחסור כלל באבנים טובות; ואילו דוקא כאשר הביא ''עפר'' – נתקבל הדבר.<br /> <br /> אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.<br /> <br /> כלומר: בהסיפור דר&quot;ע – הי' ר&quot;ע שרוי במצב של ''צער'', אלא, שבאמצעות צער זה ניצל מצער ''גדול יותר'', ואילו בהסיפור דנחום איש גם זו – הדבר ''עצמו'' (מה שנגנבו ממנו האבנים טובות ובמקומן הושם עפר) הי' ''טוב''.<br /> <br /> וזהו החילוק בין שני הביטויים – &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; ו&quot;גם זו לטובה&quot;:<br /> <br /> &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; – הוא לאו דוקא בגלל שכל מאורע בעולם (&quot;דעביד רחמנא&quot;) הוא טוב ''מצד עצמו'', אלא בגלל ש&quot;כל דעביד רחמנא&quot; ''תכליתו'' היא טוב (&quot;לטב עביד&quot;), משא&quot;כ הביטוי &quot;גם זו לטובה&quot; משמעותו, ש&quot;''זו'' – דבר זה עצמו – לטובה&quot;.<br /> <br /> ומבאר שבזמנו של [[נחום איש גמזו]] - שהיה יותר מוקדם, פחות היה חושך הגלות לכן לא היה מצב של צער, לעומת זמנו של ר&quot;ע שהיה אחרי [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]]&lt;ref&gt;שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמרות חז&quot;ל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93&diff=820819 2026-01-27T15:36:14Z

<p>פועלים למשיח: /* בחסידות */</p> <hr /> <div><br /> '''כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד''' הוא ביטוי של [[חז&quot;ל]] שמשמעו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה הוא עושה זאת&quot;. ביטוי זה מתאר אמונה שכל מה ש[[הקב&quot;ה]] עושה - אפילו נראה רע - הרי זה טוב.<br /> <br /> == מקור הביטוי ==<br /> מקורו של הביטוי הוא בגמרא, שם מובא סיפור על [[רבי עקיבא]] שכאשר הלך בדרך והגיע לעיר אחת ותושביה סירבו לארחו, אמר לעצמו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה לאדם - זה לטובתו&quot;; הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות. היו עמו תרנגולת (להעיר אותו מהשינה), וחמור (לשאת משאות) ונר (כדי ללמוד בלילה). באה רוח וכיבתה את הנר, וחתול שאכל את התרנגול, ואריה שטרף את החמור. רבי עקיבא הגיב &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה&quot;. באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו - היו לטובתו. רש&quot;י מוסיף ואומר ש&quot;אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי&quot;.&lt;blockquote&gt;אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה?!&lt;ref&gt;[[מסכת ברכות|ברכות]], דף ס' עמוד ב'.&lt;/ref&gt;&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:&quot;גם זו לטובה&quot;, ואז הגיע [[אליהו הנביא]] שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.<br /> <br /> כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|&gt;[[מסכת תענית]]}}.<br /> ב[[חסידות]] מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:<br /> <br /> בהסיפור של [[רבי עקיבא]] – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הוא היה מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והיה שרוי ''בחשיכה'' (כיוון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר&quot;ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.<br /> <br /> משא&quot;כ בהסיפור דנחום איש גם זו – הרי, ''מלכתחילה'' לא הי' שם כל נזק כלל, ואדרבה, אילו הי' נחום איש גם זו מביא אבנים טובות ומרגליות – מי יודע אם היו מתקבלות אצל המלך, שכן, בבית המלך אין מחסור כלל באבנים טובות; ואילו דוקא כאשר הביא ''עפר'' – נתקבל הדבר.<br /> <br /> אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.<br /> <br /> כלומר: בהסיפור דר&quot;ע – הי' ר&quot;ע שרוי במצב של ''צער'', אלא, שבאמצעות צער זה ניצל מצער ''גדול יותר'', ואילו בהסיפור דנחום איש גם זו – הדבר ''עצמו'' (מה שנגנבו ממנו האבנים טובות ובמקומן הושם עפר) הי' ''טוב''.<br /> <br /> וזהו החילוק בין שני הביטויים – &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; ו&quot;גם זו לטובה&quot;:<br /> <br /> &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; – הוא לאו דוקא בגלל שכל מאורע בעולם (&quot;דעביד רחמנא&quot;) הוא טוב ''מצד עצמו'', אלא בגלל ש&quot;כל דעביד רחמנא&quot; ''תכליתו'' היא טוב (&quot;לטב עביד&quot;), משא&quot;כ הביטוי &quot;גם זו לטובה&quot; משמעותו, ש&quot;''זו'' – דבר זה עצמו – לטובה&quot;.<br /> <br /> ומבאר שבזמנו של [[נחום איש גמזו]] - שהיה יותר מוקדם, פחות היה חושך הגלות לכן לא היה מצב של צער, לעומת זמנו של ר&quot;ע שהיה אחרי [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]]&lt;ref&gt;שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמרות חז&quot;ל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%92%D7%9D_%D7%96%D7%95&diff=820818 2026-01-27T15:35:06Z

<p>פועלים למשיח: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= <br /> |תמונה=נחום איש גמזו.jpg<br /> |כיתוב=קבר המיוחס לנחום איש גמזו ב[[צפת]]]]<br /> |שנות הפעילות =דור שני ל[[תנאים]]<br /> |תלמידיו=[[רבי עקיבא]]<br /> |מקום קבורה =יש אומרים בצפת.<br /> }}<br /> '''נחום איש גם זו''' היה [[תנאים|תנא]] מהדור השני, הוא נקרא &quot;גם זו&quot; על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו &quot;גם זו לטובה&quot;{{הערה|שם=תענית|[[מסכת תענית]], דף כ&quot;א, ע' א.}}, יש המזהים אותו עם התנא &quot;גמזו&quot;.<br /> ==תולדות חיים==<br /> היה ככול הנראה מהעיר גמזו{{הערה|'''תולדות תנאים ואמוראים''', ח&quot;ג, עמ' 920.}}, והיה רבו של [[רבי עקיבא]]{{הערה|[[מסכת חגיגה]], דף י&quot;ב, ע' א'.}}. בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:&quot;גם זו לטובה&quot;, ואז הגיע [[אליהו הנביא]] שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.<br /> <br /> כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|שם=תענית}}.<br /> <br /> זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:&quot;'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?&quot;, והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני{{הערה|[[מסכת תענית]], דף כ&quot;א, ע&quot;א.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> [[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב&quot;ה שיעזור לו{{הערה|שם=תשיא}}, הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של [[רבי עקיבא]] כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב{{הערה|התוועדויות - שנת תשי&quot;ב חלק שלישי עמוד 127.}}, דבר שנתן לו כוח לעמוד ביסוריו בעת שחלה{{הערה|שם=תשיא|התוועדויות - שנת [[תשי&quot;א]] חלק שני עמוד 269.}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93&diff=820817 2026-01-27T15:32:49Z

<p>פועלים למשיח: /* בחסידות */</p> <hr /> <div><br /> '''כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד''' הוא ביטוי של [[חז&quot;ל]] שמשמעו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה הוא עושה זאת&quot;. ביטוי זה מתאר אמונה שכל מה ש[[הקב&quot;ה]] עושה - אפילו נראה רע - הרי זה טוב.<br /> <br /> == מקור הביטוי ==<br /> מקורו של הביטוי הוא בגמרא, שם מובא סיפור על [[רבי עקיבא]] שכאשר הלך בדרך והגיע לעיר אחת ותושביה סירבו לארחו, אמר לעצמו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה לאדם - זה לטובתו&quot;; הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות. היו עמו תרנגולת (להעיר אותו מהשינה), וחמור (לשאת משאות) ונר (כדי ללמוד בלילה). באה רוח וכיבתה את הנר, וחתול שאכל את התרנגול, ואריה שטרף את החמור. רבי עקיבא הגיב &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה&quot;. באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו - היו לטובתו. רש&quot;י מוסיף ואומר ש&quot;אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי&quot;.&lt;blockquote&gt;אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה?!&lt;ref&gt;[[מסכת ברכות|ברכות]], דף ס' עמוד ב'.&lt;/ref&gt;&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> ב[[חסידות]] מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:<br /> <br /> בהסיפור של [[רבי עקיבא]] – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הוא היה מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והיה שרוי ''בחשיכה'' (כיוון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר&quot;ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.<br /> <br /> משא&quot;כ בהסיפור דנחום איש גם זו – הרי, ''מלכתחילה'' לא הי' שם כל נזק כלל, ואדרבה, אילו הי' נחום איש גם זו מביא אבנים טובות ומרגליות – מי יודע אם היו מתקבלות אצל המלך, שכן, בבית המלך אין מחסור כלל באבנים טובות; ואילו דוקא כאשר הביא ''עפר'' – נתקבל הדבר.<br /> <br /> אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.<br /> <br /> כלומר: בהסיפור דר&quot;ע – הי' ר&quot;ע שרוי במצב של ''צער'', אלא, שבאמצעות צער זה ניצל מצער ''גדול יותר'', ואילו בהסיפור דנחום איש גם זו – הדבר ''עצמו'' (מה שנגנבו ממנו האבנים טובות ובמקומן הושם עפר) הי' ''טוב''.<br /> <br /> וזהו החילוק בין שני הביטויים – &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; ו&quot;גם זו לטובה&quot;:<br /> <br /> &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; – הוא לאו דוקא בגלל שכל מאורע בעולם (&quot;דעביד רחמנא&quot;) הוא טוב ''מצד עצמו'', אלא בגלל ש&quot;כל דעביד רחמנא&quot; ''תכליתו'' היא טוב (&quot;לטב עביד&quot;), משא&quot;כ הביטוי &quot;גם זו לטובה&quot; משמעותו, ש&quot;''זו'' – דבר זה עצמו – לטובה&quot;.<br /> <br /> ומבאר שבזמנו של [[נחום איש גמזו]] - שהיה יותר מוקדם, פחות היה חושך הגלות לכן לא היה מצב של צער, לעומת זמנו של ר&quot;ע שהיה אחרי [[חורבן בית המקדש|חורבן הבית]]&lt;ref&gt;שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמרות חז&quot;ל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%90_%D7%9C%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93&diff=820815 2026-01-27T15:29:31Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד''' הוא ביטוי של [[חז&quot;ל]] שמשמעו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה הוא עושה זאת&quot;. ביטוי זה מתאר אמונה שכל מה ש[[הקב&quot;ה]] עושה - אפילו נראה רע - הרי זה טוב.<br /> <br /> == מקור הביטוי ==<br /> מקורו של הביטוי הוא בגמרא, שם מובא סיפור על [[רבי עקיבא]] שכאשר הלך בדרך והגיע לעיר אחת ותושביה סירבו לארחו, אמר לעצמו: &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה לאדם - זה לטובתו&quot;; הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות. היו עמו תרנגולת (להעיר אותו מהשינה), וחמור (לשאת משאות) ונר (כדי ללמוד בלילה). באה רוח וכיבתה את הנר, וחתול שאכל את התרנגול, ואריה שטרף את החמור. רבי עקיבא הגיב &quot;כל מה שעושה הקב&quot;ה - לטובה&quot;. באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו - היו לטובתו. רש&quot;י מוסיף ואומר ש&quot;אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי&quot;.&lt;blockquote&gt;אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה?!&lt;ref&gt;ברכות, דף ס' עמוד ב'.&lt;/ref&gt;&lt;/blockquote&gt;<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בחסידות מבואר החילוק בין שתי הדוגמאות:<br /> <br /> בהסיפור דרבי עקיבא – הרי המאורעות שאירעו גרמו לו לר&quot;ע ''הפסד וצער'', שכן, כתוצאה מהם הי' מוכרח ללון ''בשדה'' (מאחר שלא נתנו לו להכנס לעיר), והי' שרוי ''בחשיכה'' (כיון שהרוח כיבתה את הנר), ''ואיבד'' את תרנגולו ואת חמורו (בגלל טריפת החתול והארי). כל מאורעות אלו היו ''לשם'' טובה (כיון שעל ידם ניצל ר&quot;ע מהשודדים), אבל המאורעות עצמם היו ענין של ''צער''.<br /> <br /> משא&quot;כ בהסיפור דנחום איש גם זו – הרי, ''מלכתחילה'' לא הי' שם כל נזק כלל, ואדרבה, אילו הי' נחום איש גם זו מביא אבנים טובות ומרגליות – מי יודע אם היו מתקבלות אצל המלך, שכן, בבית המלך אין מחסור כלל באבנים טובות; ואילו דוקא כאשר הביא ''עפר'' – נתקבל הדבר.<br /> <br /> אלא, שמלכתחילה הי' מעמד ומצב של העלם, ולפיכך הי' נדמה שיש כאן נזק וצער; אמנם, לאחרי שנתבטל ההעלם על הטוב שבמאורע ההוא – נתברר ונתגלה ''שמלכתחילה'' הי' זה דבר טוב.<br /> <br /> כלומר: בהסיפור דר&quot;ע – הי' ר&quot;ע שרוי במצב של ''צער'', אלא, שבאמצעות צער זה ניצל מצער ''גדול יותר'', ואילו בהסיפור דנחום איש גם זו – הדבר ''עצמו'' (מה שנגנבו ממנו האבנים טובות ובמקומן הושם עפר) הי' ''טוב''.<br /> <br /> וזהו החילוק בין שני הביטויים – &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; ו&quot;גם זו לטובה&quot;:<br /> <br /> &quot;כל דעביד רחמנא לטב עביד&quot; – הוא לאו דוקא בגלל שכל מאורע בעולם (&quot;דעביד רחמנא&quot;) הוא טוב ''מצד עצמו'', אלא בגלל ש&quot;כל דעביד רחמנא&quot; ''תכליתו'' היא טוב (&quot;לטב עביד&quot;), משא&quot;כ הביטוי &quot;גם זו לטובה&quot; משמעותו, ש&quot;''זו'' – דבר זה עצמו – לטובה&quot;.<br /> <br /> ומבאר שבזמנו של [[נחום איש גמזו]] - שהיה יותר מוקדם, פחות היה חושך הגלות לכן לא היה מצב של צער, לעומת זמנו של ר&quot;ע שהיה אחרי חורבן הבית&lt;ref&gt;שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי&quot;א]] ועוד.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אמרות חז&quot;ל]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=820814 2026-01-27T15:27:57Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{ערך מובחר}}<br /> {{תולדות הרבי}}<br /> תקופת '''קבלת הנשיאות של [[הרבי]]''' החלה מאז [[הסתלקות הרבי הריי&quot;צ|הסתלקותו של חמיו]], [[הרבי הריי&quot;צ]], ב[[י' שבט]] [[תש&quot;י]]. מאז יום זה החל הרבי את מנהיגותו, אך במשך שנה סירב הרבי לקבל זאת באופן רשמי. עם הזמן והתרבות פניות ובקשות החסידים מהרבי כי יקבל על עצמו את הנשיאות רשמית, מיתן הרבי את סירובו, עד ששנה לאחר מכן במוצאי יום י' שבט (ליל [[י&quot;א שבט]]), ב[[התוועדות]] לרגל [[יום הילולא|יום ההילולא]] של הרבי הריי&quot;צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] &quot;[[באתי לגני]]&quot; ובכך קיבל באופן רשמי את נשיאות חב&quot;ד{{הערה|1=ברשימת [[שלשלת היחס]] בהתחלת ספר [[היום יום]] שהוגהה על ידי הרבי נכתב: {{ציטוטון|&quot;תשי&quot;א - יו&quot;ד שבט - מקבל הנשיאות. אומר מאמר הראשון ד&quot;ה באתי לגני}}. מקובל אצל חסידי חב&quot;ד כי אמירת מאמר לראשונה נחשבת כקבלת הנשיאות. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16033#p=477&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= שיחת שבת פרשת וירא, כ' חשוון תשמ&quot;ג]. ו[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16036#p=244&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= שיחת שבת פרשת וארא ר&quot;ח שבט תשמ&quot;ג].}}.<br /> <br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות הרבי הריי&quot;צ}}<br /> [[הסתלקות הרבי הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ הסתלק]] ב[[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[י' שבט]] [[תש&quot;י]], ו[[הלוויה|הלווייתו]] התקיימה למחרת, ביום ראשון [[י&quot;א שבט]].<br /> [[קובץ:עיתונות קבלת הנשיאות.jpg||שמאל|ממוזער|העיתונות מדווחת על קבלת הנשיאות {{בית משיח}} 228]]<br /> לאחר ההסתלקות, רובם של חשובי החסידים היו בטוחים כי הרבי, שכונה אז &quot;הרמ&quot;ש&quot;{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון&quot;. כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל&quot;[[רבי]]&quot;}}, הוא המיועד להיות ממלא מקומו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> (חלק קטן - ובראשם משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ&lt;ref&gt;לא ידוע לנו אם גם הרבי בעצמו -בתקופה שלא אבה לקבל את עול הנשיאות ע&quot;ע- חשב שיש למנות את הרש&quot;ג. ומשמע בכ&quot;מ, שגם אז לא חשב הרבי בכיוון הזה.&lt;/ref&gt; עצמו- חשבו שנכון יותר יהא למנות את החתן הגדול, הרב שמריהו גורארי', מכמה סיבות, וביניהם: כמו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שימש גם הוא בתקופת נשיאות קודמו כמנהל-פועל בישיבות תומכי תמימים, ועוד&lt;ref&gt;להרחבה ניתן לראות בספרו של הרב [[עדין אבן ישראל]] - הרבי שלי.&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> פעילות רבה נעשתה על ידי החסידים בכל העולם כדי שהרבי יקבל את הנשיאות. את הפעילות הובילו חשובי החסידים ברחבי תבל:<br /> <br /> ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] והרב [[מאיר אשכנזי]]{{הערה|ראה אודות כך: ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא, פרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}.<br /> <br /> ב[[ארץ הקודש]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שמרל גוראריה]],<br /> הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה: ר' [[אליהו וולף]], אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/הירושלמים_מתקשרים.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959. על קבלת הנשיאות באה&quot;ק ראה: ימי בראשית, עבד אברהם אנכי, איש חסיד היה, אחד היה אברהם, נודע בשיעורים}}.<br /> <br /> באירופה: הרב [[ניסן נמנוב]]{{הערה|ראה בספר ר' ניסן}}, הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]].<br /> <br /> הללו תמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], ב[[ארץ הקודש]] וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. ועם זאת החסידים הנזכרים פעלו שמוסדות חב&quot;ד יקבלו את נשיאות הרבי.<br /> <br /> ==חשובי החסידים פועלים לקבלת הנשיאות==<br /> חשובי החסידים באי בית חיינו ומקורבים ביותר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ולרבי, החלו בפעילות לקבלת הנשיאות מיד לאחר ההסתלקות. ראשי הפועלים לקבלת הנשיאות היו:<br /> הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] הרב [[מאיר אשכנזי]] והרב [[דובער חסקינד]].<br /> <br /> הללו פעלו בדרכים רבות בבית הרב, בקרב החסידים בבית חיינו ובעולם כולו.<br /> <br /> ===פעילות בארצות הברית===<br /> במוצאי י&quot;א [[שבט]] [[תש&quot;י]] זמן קצר אחר ההלויה, נערכה אסיפת חסידים ב-[[770]].<br /> <br /> באסיפה דיבר הרב [[אליהו סימפסאן]] - גבאי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו בתקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ&quot;ש לבקש ולתבוע מ&quot;הרמ&quot;ש&quot; לקבל עליו את עול הנשיאות החב&quot;דית.<br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות, הרב סימפסאן הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי&quot;צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב{{הערה|חסיד נאמן פרק יז}}.<br /> <br /> בדרכים חכמות פעלו חשובי החסידים הנזכרים בבית הרב ובבית חיינו, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות.<br /> <br /> וכפי שסיפרו החסידים שפעלו לקבלת הנשיאות במכתב אל חשובי החסידים בארץ הקודש:<br /> &quot;רבני אנ&quot;ש דברו והסבירו באריכות איך שכל אנ&quot;ש בלי הבדל הקשישים והזקנים או הצעירים הסכימו בדיעה אחת, אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרמ&quot;ש שליט&quot;א הוא הראוי למלאת מקומו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר נבג&quot;מ זי&quot;ע שהוא ימשיך אחריו הנשיאות ויהיה המנהיג של עדת החסידים עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן.<br /> <br /> ואשר השם 'נשיא' באיזה אופן שיהיה ובאיזה מוסד חב&quot;ד שיהיה קשור ודבוק עם הנשיאות של הרבי ומנהיג עדת החסידים, כי ההצלחה האלוקית שהייתה שורה על הישיבות תומכי תמימים ועל שאר מוסדות חב&quot;ד, היה רק הודות לזה שעמדו תחת הנשיאות של כ&quot;ק רבותינו הק' בכל דור ודור, שהם היו צינורי ההשפעה שעל ידם נמשכה ההשפעה האלוקית בהצלחה גדולה למעלה מדרך הטבע&quot;.<br /> <br /> על המכתב חתומים:<br /> הרב [[ישראל דזייקאבסאן]], הרב [[מאיר אשכנזי]],<br /> הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]] הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]]{{הערה|שם=חסיד נאמן|חסיד נאמן, פרק יז}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשי&quot;א]] זקני וחשובי החסידים נכנסו אל הרבי ל'יחידות' ומסרו כתב התקשרות עליו חתמו חסידים מכל רחבי תבל. הרבי קרא את השורה הראשונה ופרץ בבכי ואמר: צאו החוצה אין לזה כל שייכות אלי! {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37-38}}<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות על ידי אגו&quot;ח בארץ==<br /> <br /> ביום ראשון בערב, י&quot;א ב[[שבט]] [[תש&quot;י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נערכה אסיפת חסידי חב&quot;ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב&quot;ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב&quot;ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות על ידי הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].<br /> <br /> במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את &quot;הרמ&quot;ש&quot; לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב&quot;ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ורבים מחסידי חב&quot;ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ&quot;ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי&quot;צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|&quot;רבותיי, אני מכיר את הרמ&quot;ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!&quot;.}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי [[בית כנסת מרכז חב&quot;ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב&quot;ד בנחלת בנימין]]{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב [[אליעזר קרסיק]] אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את קבלת הנשיאות על ידי הרבי, ובח&quot;י [[אלול]] [[תש&quot;י]] אגודת חסידי חב&quot;ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות בירושלים==<br /> <br /> ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב&quot;ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש&quot;י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.<br /> <br /> כינוס חסידי חב&quot;ד נערך בחודש מנחם אב תש&quot;י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.<br /> <br /> על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: &quot;כבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, כלומר, שאנ&quot;ש מקבלים עליהם את כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.<br /> <br /> ==הניסיונות להכתרת הרבי וסירובו==<br /> בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום אל הרבי. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br /> <br /> היו חסידים שכבר במהלך השבעה קיבלו על עצמם את נשיאותו של הרבי, והתייחסו אליו כרבי לכל דבר. אחד מהם, הרה&quot;ח ר' [[משה דובינסקי]], כאשר פנה אל הרבי במהלך השבעה, בשם התואר 'הרבי'. הרבי ניסה למנוע אותו, אך הוא דבק בשלו. ככל שנקפו הימים, הלכו ורבו מספר החסידים שקיבלו את הנשיאות של הרבי, וביקשו להיכנס ל'יחידות'. על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ]]ים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של [[שנחאי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכיר הרבי סיפר כי לא היה סדר מסודר, וכל מי שרצה היה מגיע לחדרו של הרבי, נוקש בדלת וכאשר היה נענה בחיוב – נכנס ושואל את שאלותיו. כעבור כמה שבועות, קרא הרבי לרב חדקוב, ואמר כי הדבר אינו מאפשר לו לנהל את יומו בצורה סדורה. לפיכך, הורה הרבי, יהיה סדר קבוע של 'יחידות' שלוש פעמים בשבוע – ראשון, שלישי וחמישי. וכל מי שרוצה להיכנס, שיירשם קודם במזכירות, שם יסדרו עבורו תאריך ושעה {{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1055 עמוד 32, המזכיר, פרק וזרח השמש}}.<br /> <br /> באותה תקופה גם היו כמה מופתים{{הערה|לדוגמא: היה סיפור מיוחד עם זוגתו של הרה&quot;ח ר' [[יוחנן גורדון]], שלפני יו&quot;ד שבט חלתה מאוד, ולאחר ההסתלקות הלך מצבה והחמיר. ר' יוחנן חשש שזוהי תוצאה מעין הרע, כתוצאה מכך שזכה ב'טהרה' של הרבי הריי&quot;צ ב&quot;ראשו כתם פז&quot;. שכן, כידוע, לאחר שאדמו&quot;ר הזקן זכה לערוך את הטהרה בראשו הק' של המגיד ממעזריטש – חשש מאוד מעין הרע. זמן קצר אחרי יו&quot;ד שבט, שאל הרבי את ר' יוחנן מה המצב, ור' יוחנן ענה שהמצב מאוד קשה. שאלו הרבי: האם שאלת את הרבי הריי&quot;צ מה לעשות? תמה ר' יוחנן: כיצד אפשר לשאול? אמר לו הרבי: צריכים ללכת לאוהל, לשאול את הרבי, והרבי כבר ימצא עצה איך לענות. ר' יוחנן ובנו הרה&quot;ח ר' שלום דובער, נסעו לציון הקדוש וביקשו עצה וברכה. למחרת נכנסו ליחידות, והרבי הורה להם מה לעשות, והעניק את ברכתו הקדושה והיא אכן נותרה בחיים עוד כמה שנים (המזכיר, פרק וזרח השמש). ודוגמא נוספת: [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203565 ובא השמש וזרח השמש] באתר חב&quot;ד אורג.}}.<br /> <br /> ביום טוב שני של [[חג השבועות]], בעת [[התוועדות]] הכריז החסיד הרב [[אליהו סימפסון]], מ[[מזכיר]]יו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] (הנאמר רק על ידי רבי, מה שאין כן שיחות, שהרבי אמר עוד טרם שקיבל את הנשיאות). הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: &quot;זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת&quot;{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&amp;st=&amp;pgnum=185 עמוד 167]}}.<br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה]]ת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה &quot;הוגה על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, הרבי תיקן זאת וכתב &quot;על ידי הרמ&quot;ש שליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=הרמש}} ובהגהה השניה מחק גם את זאת.<br /> <br /> בראש [[חודש אדר]] כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים, וב[[ח&quot;י באלול]] כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב [[יום הכיפורים]] [[חלוקת לעקאח|חילק הרבי לעקח]] לזקני החסידים על פי בקשתם.<br /> <br /> ==ניצני הסכמה==<br /> [[קובץ:י שבט אוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתטח על [[האוהל|ציון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט]] [[תשי&quot;א]] (בצד ימין בשורה התחתונה, עם דפים בידו)]]<br /> <br /> ===מניין באוהל===<br /> רבני וזקני החסידים רצו בכל מאודם שהרבי יקבל על עצמו את הנשיאות, והתגובות בהן הוא שולל את הנשיאות, הביאו אותם לערוך אסיפות חשאיות בהם דנו על האופן שבו יוכלו לעורר אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות. באחת האסיפות הוחלט ש&quot;מניין&quot; מאנ&quot;ש ילכו לציון הרבי הריי&quot;צ ויקראו שם פ&quot;נ כללי בשם כל אנ&quot;ש והתמימים ברחבי תבל, שבו מבקשים מהרבי הריי&quot;צ שיפעל אצל הרבי את הרצון לקבל את הנשיאות.<br /> <br /> המשלחת נסעה לציון ביום ב' אייר יום הולדתו של הרבי המהר&quot;ש, בין זקני החסידים שהיו במשלחת: הרב דזייקאבסאן הרב קאזארנאווסקי והרב סימפסאן. וכן כמה מחשובי האברכים ובהם: הרב [[בערל בוימגארטן]] והרב [[יוסף ויינברג]].<br /> <br /> הרב סימפסאן קרא בשם הקבוצה פ&quot;נ מיוחד עם בקשה שההוראה בא תבוא. ואכן מאז לא שמעו יותר מהרבי &quot;שאין לו הוראה&quot;{{הערה|שם=חסיד נאמן}}.<br /> <br /> ===יעמוד אדוננו מורנו ורבנו===<br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם &quot;יעמוד&quot;, ובלחש &quot;אדוננו מורנו ורבנו&quot;, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הקדוש. ב[[שמחת תורה]] חל שינוי, ואת ה&quot;מרשות לחתן&quot; בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות &quot;ועתה קום&quot;, פרץ בבכי והכריז בקול רם &quot;יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...&quot; ואמר את שמו של הרבי{{הערה|נ. סופר [[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 36}}.<br /> <br /> בחודשים [[כסלו]] ו[[טבת]], ניתן היה למצוא רמזים בשיחות והנהגת הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מאוד בולט.<br /> <br /> הרב גרונר במכתבו מאותם ימים מונה מספר הנהגות בהם ראו התקדמות לקראת קבלת הנשיאות:<br /> * מקבל ל'יחידות'<br /> * מסכים שיעלוהו לתורה בהכרזת: יעמוד אדוננו מורנו ורבנו<br /> *החסידים והתמימים כותבים אליו &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ולא מוחה<br /> *ישנם מופתים בענייני רפואות וכדומה<br /> *עונה לשאלות בגשמיות וברוחניות<br /> *מתוועד בכל שבת מברכין, ומשבת מברכין חשון מתוועד כל שבת שניה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 37}}<br /> <br /> ===הקמת בימה לרבי===<br /> בחודשים שלאחר הסתלקות הרבי הריי&quot;צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בכדי לשמוע את התוועדויות הרבי והיו שהציעו לבנות בימה, עליה יעמוד שולחנו של הרבי, כך יזכו רבים לראותו. אולם החשש היה שהרבי לא יסכים לבניית הבימה.<br /> <br /> למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן החליט כי חייבים לאפשר לקהל לראות את הרבי, ובידי הזהב ( אותם &quot;ירש&quot; מאביו) הכין בימה נמוכה, כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות, בכדי שלא תתפוס מקום.<br /> <br /> בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים עוד לא קיבל עליו את הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות עלה על הבימה, התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה, והחל בהתוועדות{{הערה|שם=חסיד נאמן}}.<br /> <br /> ===מודעות בעיתונות===<br /> ב[[כ&quot;ו טבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ&quot;ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב&quot;ד על קבלת הנשיאות הצפויה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 228 עמוד 39.שבועון בית משיח 1055 עמוד 32. '''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח כ&quot;ד [[טבת]] [[תשפ&quot;א]] עמוד 42}}.<br /> <br /> ==כתבי התקשרות י' שבט תשי&quot;א==<br /> <br /> ביום ההילולא י' שבט תשי&quot;א, נכנסו אל הרבי נציגים של קהילות אנ&quot;ש ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]], כדי למסור כתב התקשרות בתור באי כח של אנ&quot;ש במקומות מגוריהם.<br /> <br /> כך גם הגיעו כתבי התקשרות מאנ&quot;ש ב[[פריז]], מדינות אירופה, [[ירושלים]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[מרוקו]] ועוד.<br /> <br /> ==מברקי ברכה לרגל קבלת הנשיאות==<br /> לקראת קבלת הנשיאות, הגיעו מברקים מגדולי הרבנים וארגוני הרבנים: אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. הרבנים הראשיים בארץ הקודש. ראשי [[העדה החרדית]] בירושלים, התאחדות הרבנים פליטי רוסיה בארץ הקודש. ועד הישיבות בארץ ישראל. הגאון מטשעבין. הרב חרל&quot;פ והרב מלצר. ומוסדות חב&quot;ד בעולם כולו{{הערה| נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/תחילתו_של_דור_השביעי-_תהליך_הגאולה_לקראת_סיומו.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230}}.<br /> <br /> הנה נוסח כמה מהמברקים שהגיעו אל הרבי לקראת י' שבט תשי&quot;א - קבלת הנשיאות הרישמית:<br /> &quot;בשם אנ&quot;ש חב&quot;ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר נבג&quot;מ זיע&quot;א וכל רבותינו הקדושים נבג&quot;ם זי&quot;ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב&quot;ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]&quot;.<br /> <br /> ברכת הנאמנה לעלותו על כסא נשיאות חב&quot;ד. להצלחתו ולהצלחת עדתו.<br /> [[זעליג ראובן בענגיס]] (אב&quot;ד ה[[עדה החרדית]] ובעל ה'לפלגות ראובן')<br /> <br /> יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו ועל כל אחינו היקרים אנשי חב&quot;ד בכל מקום שהם ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן. [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ראש הרבנים לישראל.<br /> <br /> ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב&quot;ד, זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן. [[איסר זלמן מלצר]]. נשיא מועצת גדולי התורה (של [[אגודת ישראל]]).<br /> <br /> מציון עיר האלוקים הנני שולח ברכתי העמוקה לכבוד מעלת האדמו&quot;ר הגאון בנגלה ובנסתר כקש&quot;ת מוה&quot;ר מנחם מנדל שניאורסון ליום עלותו על כסא אבותיו הקדושים יהי ה' עמו בימיו תיכון כסא מלכות בית דוד בירושלים ובבנין אריאל. [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|בן ציון עוזיאל]] ראשון לציון הרב הראשי{{הערה|המברקים הועתקו על ידי אחד החסידים ופורסמו בימי בראשית עמוד 394}}.<br /> <br /> ==אירוע קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משתתף בחתונה, [[ל' שבט]] [[תשי&quot;א]], 19 יום אחר קבלת הנשיאות]]<br /> במוצאי [[י' שבט]] [[תשי&quot;א]], בשעה 9:45, נכנס [[הרבי]] ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ה[[הילולא]] הראשון של חמיו, הרבי הריי&quot;צ{{הערה|1=תיאור מפורט מההתוועדות נמצא ב[http://www.yoman770.com/wiki/י'_שבט_תשי%22א יומן י' שבט תשי&quot;א].}}. גרסאות חלוקות ישנם בנוגע למספר המשתתפים בהתוועדות, כמו גם עוד פרטים, כשלחלק מהפרטים דלקמן אין עדות בסרט ההקלטה של הזמן אליו הם מיוחסים&lt;ref&gt;ליתר פירוט על דבר כל זה [הפרטים הלא מדויקים שביומן שבספר ימי בראשית - עליו מבוסס הערך-] ראה בספר לאו כפשוטו של ר' זושא פוזנר ע' 1–130, ובכ&quot;מ. וכן מפורסם בשמו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הרבי פתח את ההתוועדות בדברים אודות חיזוק של ה[[התקשרות]] לרבי הריי&quot;צ. בשיחה השניה התייחס הרבי ברמז לענין קבלת הנשיאות, כשדיבר על הנוהג ב[[ארצות הברית]] בפתיחת איזה ענין - לומר &quot;הצהרה&quot;, ובקשר לכך נתן &quot;הצהרה&quot; בענין [[אהבת ה']], [[אהבת התורה]] ו[[אהבת ישראל]].<br /> <br /> כשעה אחרי תחלת ההתוועדות, קם הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מזקני החסידים, והכריז: &quot;העולם צמא ל[[מאמר חסידות]] מהרבי. שהרבי יאמר מאמר חסידות&quot;!{{הערה|1=ראו ספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= ימי בראשית עמוד 381]. וכן מופיע הדבר בזכרונם של כמה מהנוכחים במעמד, ראו לדוגמא [https://anash.org/a-bigger-lubavitcher-chossid-than-me/ עדותו של האדמו&quot;ר מנובומינסק, ר' יעקב פרלוב].}} מאמר חסידות מסמל הכרה רשמית בקבלת הנשיאות, כיוון שמאמר נאמר רק על ידי רבי.<br /> <br /> בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר דיבור המתחיל במילים &quot;[[באתי לגני]]&quot;, המבוסס על המאמר שהוציא לאור הרבי הריי&quot;צ לקראת יום הסתלקותו שנה קודם לכן. במאמר זה הסביר הרבי לפי המדרש והחסידות את תפקיד הדור, [[הדור השביעי]] לאדמו&quot;רי חב&quot;ד, לפעול את [[הפצת היהדות]] בכל העולם כולו, שעל ידה תומשך ה[[שכינה]] למטה, ל[[עולם הזה]], וכך יהיה הוא הדור ש[[הבאת הגאולה|יביא את הגאולה]].[[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|בן ציון עוזיאל]]<br /> <br /> המאמר נאמר בשלושה חלקים, ובשתי ההפסקות הורה הרבי לנגן ניגונים מרבותינו נשיאנו לפי הסדר, החל מ[[ניגון הבינוני]] שחיבב הרבי הריי&quot;צ. מיד אחרי החלק הראשון, קפץ הרב נמצוב על השולחן מגודל השמחה, והכריז: &quot;חסידים אמרו אחרי! עלינו לברך ברכת &quot;[[ברכת שהחיינו|שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה]]&quot;, שה' יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!&quot; הוא בירך ברכת &quot;שהחיינו&quot; בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן. הרבי חייך מאוד, וביקשו לרדת מהשולחן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמוד [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.<br /> <br /> ב[[שיחה]] שנאמרה מיד אחרי המאמר, עורר הרבי על חשיבות עבודתו האישית של כל חסיד, ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כעת הקשיבו יהודים!<br /> <br /> בכלל בחב&quot;ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כל אחד ואחד בעצמו, ולא להסתמך על הרביים.<br /> <br /> זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב&quot;ד, ששיטת פולין היא &quot;וצדיק באמונתו יחיה&quot;, אל תקרי יִחְיה (החי&quot;ת בשבא) אלא יְחַיֶה (החי&quot;ת בפתח), אבל אנו, חב&quot;ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ב[[רמ&quot;ח איברים]] ו[[שס&quot;ה גידים]] של ה[[גוף]], וברמ&quot;ח אברים ושס&quot;ה [[גידים]] של ה[[נשמה]].<br /> <br /> &quot;הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים&quot;. אינני מסלק את עצמי חס ושלום מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים &quot;כתבים&quot;, מנגנים ניגונים ואומרים לחיים.}}<br /> <br /> בשיחה נוספת בהמשך ההתוועדות אמר, ש[[הרבי הריי&quot;צ]] סיפר שכאשר דובר אודות קבלת עניני נשיאות של אביו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ביקש שזה יהיה ב[[חסד]] וב[[רחמים]].<br /> <br /> ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:25. בשירת &quot;[[ניגון כי בשמחה תצאו|כי בשמחה תצאו]]&quot; יצא הרבי מבית המדרש. כל הקהל וזקני החסידים בראשם רקדו בשמחה עצומה, עם הניגון &quot;כי בשמחה&quot;, במשך זמן רב.<br /> <br /> כאשר יצא הרבי מהזאל אמר לו [[שלמה אהרן קזרנובסקי|הרב קזרנובסקי]] &quot;א דאנק (תודה ב[[אידיש]]) רבי!&quot;, הרבי חייך ושאל &quot;כעת עתה מרוצה?!&quot; (הרב קרזנובקי היה מהפועלים הנמרצים להכתרת הרבי) ונכנס אל [[חדר הרבי|חדרו]].<br /> <br /> לאחר מכן ב[[זאל]] הייתה [[שמחה]] עצומה, כאשר כולם רקדו ושמחו שהנה, יש לנו רבי.<br /> <br /> ==לאחר קבלת הנשיאות==<br /> ===למחרת קבלת הנשיאות===<br /> לפי זכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]], בבוקר [[י&quot;א שבט]] הגיע הרבי ל-[[770]] לבוש [[סירטוק]] (בעוד שלפני-כן היה הרבי לבוש בימים רגילים בחליפה קצרה). לאחר התפילה ביקש הרבי מהרב גרונר לקרוא ל[[חדר הרבי|חדרו]] את המזכירים הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] והרב [[ניסן מינדל]] וביקשם להכין 'בלאנק' – נייר מכתבים חדש, וכך החלה הנשיאות באורח רשמי{{הערה|שם=רילג|1=ספר 'המזכיר', פרק וזרח השמש.}}.<br /> <br /> לזכרונו של הרב גרונר, זמן קצר לאחר מכן ביקש הרבי ממספר חסידים (הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שמואל לויטין]] והרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]) לסייע לכך ש[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד|ספריית הרבי הריי&quot;צ]] תעבור לאחריותו, ובכך תושלם הנהגת הרבי את נשיאות חב&quot;ד. בפועל, הרבי קיבל מפתח לספריה אך לא הועברה לבעלותו בשלימות{{הערה|שם=רילג}}. מפעם לפעם הי' ספרנה, ר' [[חיים ליברמן]], מביא לרבי דברים מענינים שמצא בספרי', והרבי הי' מקדיש זמן לשוחח עמו. בתקופת משפט הספרים, החל איחוד שתי הספריות, וכיום הם ספרי' אחת.<br /> <br /> ===הרבי נשיא המוסדות===<br /> לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי&quot;א, מוסדות חב&quot;ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br /> <br /> לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. לצורך זה נתאספו חברי הועד לקבלת הנשיאות שב[[ניו יורק]] לאסיפה מיוחדת. בין חברי הועד חשובי הרבנים וזקני חסידי חב&quot;ד: הרב [[ישראל דזייקובסון|ישראל דז'ייקובסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[אליהו סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[שמואל זלמנוב]] והרב [[מרדכי מענטליק]].<br /> באסיפה הוחלט כי מובן שכל המוסדות עוברים להיות תחת נשיאות הרבי, ובהתאם לכך ערכו חברי הועד תקנון כללי ובו נכתב: &quot;הנשיא הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ועל הטופסים צריך להיות נדפס נוסח דלהלן: מיסודם של כ&quot;ק אדמו&quot;ר רבי שלום דובער ובנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר רבי יוסף יצחק זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע מליובאוויטש, תחת נשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שליט&quot;א שניאורסאהן. יו&quot;ר ועד הפועל: הרב שמריהו גוראריה&quot;.<br /> <br /> באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב&quot;ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב&quot;ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי&quot;א.<br /> <br /> בתחילת ניסן תשי&quot;א התקיימה אסיפה דומה של הנהלות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], ישיבת תורת אמת, אחי תמימים, [[כולל חב&quot;ד]] ו[[כפר חב&quot;ד]].<br /> באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br /> בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]:<br /> &quot;בטח קיבל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את המכתבים המבקשים לכ&quot;ק שליט&quot;א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ&quot;ק שליט&quot;א אבל בהעדר קבלה מכ&quot;ק שליט&quot;א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה&quot;.<br /> בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי&quot;ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי&quot;א.<br /> <br /> בחודש אייר תשי&quot;א התקיימה אסיפה של חברי ועד [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> באסיפה דנו בענין ההתמסרו לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב&quot;ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב&quot;ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|בית משיח 236}}.<br /> <br /> במהלך שנת [[תשי&quot;ב]] - הרבי קיבל נשיאות על מוסדות אותם ניהל - [[מרכז לענייני חינוך]], [[קה&quot;ת]] ו[[מחנה ישראל]], הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו של הרבי ועליהם הרבי כתב את מכתביו.<br /> <br /> הרבי קיבל נשיאות על [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]], [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/הנשיאות_על_המוסדות_החב%22דיים.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br /> <br /> ===הקמת ארגונים חדשים===<br /> בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הקים הרבי ארגונים ומוסדות חדשים מהם שהוקמו במספר מדינות:<br /> *[[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית|צעירי חב&quot;ד ניו יורק]]<br /> *[[נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[נשי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> *[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, מוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[מרוקו]] ומוסדות אהלי יוסף יצחק ב[[אוסטרליה]]<br /> *שלוחים - ובשנים הראשונות רבים מהם קיבלו את ההוראה ביוזמת הרבי, כאשר הרבי מחליט מי יסע ולאן.<br /> *[[את&quot;ה]] - '''א'''יגוד '''ת'''למידי '''ה'''ישיבות<br /> <br /> כלל מוסדות אלו פועלים בנשיאות הרבי.<br /> <br /> ===ההנהגה לאחר קבלת הנשיאות===<br /> <br /> מאז החל הרבי באמירת מאמרים - הנהגה השמורה בחסידות חב&quot;ד לאדמו&quot;ר בלבד. בשונה מהנהגת נשיאי חב&quot;ד הקודמים, לא כתב הרבי את מאמריו בעצמו, והחל ממאמר &quot;באתי לגני&quot; הראשון אותו אמר ציווה על הרב [[יואל כהן]] [[הנחה|לכותבו]] ולהכניסו אצלו להגהה, היו החסידים חוזרים בעצמם על המאמרים ומעלים אותם על הכתב. הרבי [[מוגה|הגיה]] רק את חלקם של המאמרים והשיחות, בסדר שהשתנה לאורך השנים כמה פעמים.<br /> [[קובץ:כתר ע''ה שנה.png|ממוזער|250x250 פיקסלים|לוגו המתחלף מידי שנה עם ציון שנת נשיאותו של הרבי]]<br /> בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות, המשיך הרבי להתייחס בקירוב הדעת לתלמידי הישיבה שלמדו בחצר הרבי, והעניק להם הדרכה וליווי אישי, השתתף בשמחותיהם ועוד{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט&quot;ו אלול תש&quot;פ עמוד 18.}}, הנהגה שהשתנתה לאורך השנים כאשר חסידות חב&quot;ד הלכה והתרחבה, והנהגתו של הרבי לבשה יותר ויותר אופי של הנהגה ומלוכה.<br /> <br /> הרב [[משה דובינסקי]] הכין לרבי לאחר קבלת הנשיאות כסא מלכותי אך הרבי סירב לשבת עליו ובכל הזדמנות בה הכין הרב דובינסקי את הכיסא הוזיז אותו הרבי והתיישב על כיסא רגיל, עד לחתונה בה דאג הרב דובינסקי שלא יוותרו כסאות רגילים באולם קבלת הפנים, אז התיישב הרבי על הכיסא המלכותי ומאז ישב תמיד על כיסא שכזה{{הערה|מפי בנו הרב [[מרדכי דובינסקי]], ראיון לשבועון כפר חב&quot;ד בשנת תשע&quot;ג. {{כפר|מענדי קורטס|השקדן מהרי הקטסקיל|2122|42|תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> בכל שנה{{הערה|בשנים הראשונות זה היה רק לקראת ה'[[פאראד]]', שהכתר הודבק על גבי הבימה עליה עמד הרבי.}} מעוצב כמין כתר שתוכו ממולא במספר השנים העדכני לנשיאות הרבי (מספר השנים מחושב החל משנת [[תש&quot;י]] - עת הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[באתי לגני]]<br /> *[[ימי בראשית]]<br /> *[[ימי מלך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן, פרק יז רוצים לשמוע חסידות''' – מאמצים גדולים על ידי חשובי החסידים בארצות הברית בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות<br /> * ר' [[בנימין ליפקין]], '''המזכיר, פרק וזרח השמש''' - תיעוד תקופת קבלת הנשיאות על פי זכרונות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br /> *ר' [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ור' [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', ספר המתעד את תקופת הפצרות החסידים וקבלת הנשיאות<br /> *'''זריחת השמש''', חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב [[יהודה לייב גרונר]] בתקופת קבלת הנשיאות, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1843 עמוד 45<br /> *'''הרבי מורה לפרסם הכחשה שיקבל את הנשיאות''', במדור 'רגעים בליובאוויטש', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד [[טבת]] [[תשפ&quot;א]] עמוד 42<br /> *ר' [[אברהם רייניץ]], '''מעתה יהיה אופן הנהגה אחר לגמרי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1055 עמוד 30–34.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני]''' (בעת קבלת הנשיאות - י' שבט תשי&quot;א) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מאמירת המאמרים בשנים ההם.<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&amp;pgnum=1 ימי בראשית]''' באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf ובקשו את דוד מלכם], בתוך 'הנשיא הוא הכל', ע' 26<br /> *'''הם המליכוהו תחילה''' בתוך [http://mamesh.org/wp-content/uploads/2017/02/פנסאים-11-שבט.pdf מגזין פנסאים גיליון 11], [[י' שבט]] [[תשע&quot;ז]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/128878 השנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''', פרק מתוך המזכיר - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]] {{COL}}<br /> *&quot;[https://col.org.il/news/135959 העיתונים בישרו לקוראים: אדמו&quot;ר חדש לחסידי חב&quot;ד {{COL}}]<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/הירושלמים_מתקשרים.pdf הירושלמים מתקשרים לרבי]''', שבועון בית משיח גליון 959<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות סדרה ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|הקבצים התפרסמו בשנית באתר יומנים}}===<br /> {{*}} [http://www.yomanim.com/index.php?title=בדרך_לכיבוש_העולם_-_א:_קבלת_הנשיאות בדרך לכיבוש העולם: קבלת הנשיאות]<br /> <br /> {{*}} נ. סופר, [http://www.yomanim.com/images/7/71/הרבי_אודות_קבלת_הנשיאות-_%22אין_לכם_ברירה_אחרת_וגם_לי_אין_ברירה_אחרת%22.pdf הרבי אודות קבלת הנשיאות: &quot;אין לכם ברירה אחרת וגם לי אין ברירה אחרת&quot;], [[שבועון בית משיח]] גיליון 228<br /> <br /> {{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/1/15/תחילתו_של_דור_השביעי-_תהליך_הגאולה_לקראת_סיומו.pdf תחילתו של דור השביעי - תהליך הגאולה לקראת סיומו] [[שבועון בית משיח]] גיליון 230<br /> <br /> {{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/9/98/%22אינני_משתמט%22.pdf &quot;אינני משתמט!&quot;] [[שבועון בית משיח]] גיליון 232<br /> <br /> {{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/הנשיאות_על_המוסדות_החב%22דיים.pdf הנשיאות על המוסדות החב&quot;דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236<br /> <br /> {{*}} נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/6/61/מוסדות_חב%22ד_והישיבות_תחת_נשיאות_הרבי.pdf מוסדות חב&quot;ד והישיבות תחת נשיאות הרבי] [[שבועון בית משיח]] גיליון 241<br /> * [https://chabad.info/news/891092/ ההכתרה שכמעט הוכחשה] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]<br /> [[en:The Rebbe Accepting The Nesius]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=820813 2026-01-27T15:26:36Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{ערך מובחר}}<br /> {{ספר<br /> | שם = תניא לקוטי אמרים - תניא<br /> | תמונה = [[קובץ:ספר התניא.jpg|200px]]<br /> | כיתוב = ספר התניא<br /> | מאת = [[שניאור זלמן מליאדי|אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> | סוגה = ספרות תורנית - [[חסידות]]<br /> | שפת המקור = [[עברית]] רבנית<br /> | הוצאה = [[דפוס סלאוויטא]]<br /> | תאריך הוצאה = [[1796]] - [[ה'תקנ&quot;ז]]<br /> | מספר עמודים = 503<br /> | תורגם לשפות = [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[רוסית]], [[יידיש]], [[ספרדית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]], [[גאורגית]], [[גרמנית]], [[הולנדית]], [[מנדרינית]], [[פולנית]], [[אוקראינית]], [[ערבית]] ועוד.<br /> | מסת&quot;ב = 0-8266-4600-X<br /> | היברובוקס = 49432<br /> }}<br /> '''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == רקע ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב&quot;ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו&quot;ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם.<br /> <br /> כשרבו הפניות, החליט [[אדמו&quot;ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה [[תק&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הזקן באמירת [[מאמר]]ים שעליהם נוסד &quot;ספר של בינונים&quot; (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו [[תקנ&quot;ד]] אמר את החלק הראשון מפרק נ&quot;ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}. את כתיבת הספר סיים בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ&quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;, והודפסה בשנת תשמ&quot;א בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו&quot;ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1796) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]]. ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.<br /> <br /> ==שמות וכינויים של התניא==<br /> לספר התניא מספר כינויים:<br /> *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו&quot;ר הזקן, בהיותו רק &quot;מלקט&quot; את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים{{הערה|1=ראו הרחבה אודות טעם זה וטעמים נוספים [https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רסו, פרשת תצוה ה'תשפ&quot;ה עמוד 30].}}.<br /> *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב&quot;ד]], פעמים בראשי תיבות - &quot;סש&quot;ב&quot;.<br /> *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;). לעיתים מוסיפים גם תואר: &quot;תניא קדישא&quot;{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).<br /> *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ&quot;א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל &quot;להבין ענין הדגלים&quot; שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט&quot;ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - רשימת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.<br /> (בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש&quot;נ מענה שעז].}}.<br /> <br /> ==חלקי התניא==<br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.<br /> <br /> {{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}<br /> <br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}<br /> <br /> [[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]<br /> ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי&quot;צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[ה'תש&quot;א]] עמוד 142:}}:<br /> <br /> #'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ&quot;ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס&quot;ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע&quot;ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע&quot;ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> <br /> ===ספר של בינונים===<br /> שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).<br /> <br /> בליקוטי אמרים פורש [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.<br /> <br /> ===שער היחוד והאמונה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}<br /> בחלק זה מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;. כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק &quot;לעולם ה' דברך ניצב בשמים&quot;}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===אגרת התשובה===<br /> {{ערך מורחב|אגרת התשובה}}<br /> חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב&quot;ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב&quot;ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, &quot;על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של &quot;עסק&quot;, ואפילו באופן של &quot;קריאה&quot; – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז&quot;ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה&quot;{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ&quot;ט, תורת מנחם חלק נ&quot;ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: &quot;הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה&quot;.}}.<br /> ===אגרת הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}<br /> התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ&quot;ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים &quot;[[אגרת הקודש]]&quot; ו&quot;[[קונטרס אחרון]]&quot; - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.<br /> <br /> בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר&quot;ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|הרבי הרש&quot;ב]] את התניא לטובת הישיבה - &quot;נחתם&quot; ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.<br /> <br /> אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר&quot;ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא &quot;זכו&quot; לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י&quot;ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י&quot;ט, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ&quot;ב.<br /> <br /> עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע &quot;מכתבים כלליים&quot;{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע&quot;י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''<br /> <br /> ===קונטרס אחרון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}<br /> כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע&quot;ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה&quot;קונטרס&quot; כולל תשעה סימנים:<br /> * חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם &quot;פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר&quot;י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם&quot;: שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל&quot;ט עד מ&quot;א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע&quot;ח.<br /> * ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע&quot;ד ועד חתימת התניא בתר&quot;ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).<br /> <br /> ==על התניא==<br /> כשסיים [[אדמו&quot;ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטא לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;. ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא &quot;ספר השכל&quot;{{הערה|בית רבי פרק כ&quot;א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ&quot;ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''&quot;גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים&quot;'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר &quot;אמרי יוסף&quot; (מאמר ז' אות י').}}.<br /> <br /> ===סגולותיו===<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהלים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה &quot;לקוטי ספורים&quot; פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.<br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י&quot;ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהלים). אגרות קודש חלק י&quot;ט אגרת ז'רסח (עם תהלים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ&quot;ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ&quot;ב מענה שלא (חת&quot;ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה &quot;ויש&quot; ולא רצה אדה&quot;ז להתחיל פרק במילה &quot;יש&quot; ולכן התחיל וכתב &quot;ויש&quot;.}}.<br /> <br /> ===השפעתו===<br /> לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב&quot;ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב&quot;ה היא [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר&quot;א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו&quot;ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה&quot;השגחה פרטית&quot;{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'.}}.<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב&quot;ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.<br /> <br /> ===לימודו===<br /> {{תקנות הרבי|}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] לי&quot;ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת &quot;הריני מקבל&quot;){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ&quot;ט.}}.<br /> <br /> הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.<br /> <br /> שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.<br /> <br /> ===תניא בעל פה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}<br /> [[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י&quot;ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ&quot;א עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot; וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.<br /> <br /> מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.<br /> <br /> ===דפוסיו===<br /> [[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ&quot;ו]]]]<br /> בשנת תקנ&quot;ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו&quot;ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ&quot;ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר&quot;י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=40&amp;lang=hebrew מאה שנה להדפסת &quot;התניא דתומכי תמימים&quot;:]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה{{הערה|ראה אגרות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אגרת א'תצה }} זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב&quot;ד]] בשם [[קה&quot;ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה&quot;ת על ידי מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ====מבצע הדפסת התניא====<br /> {{ערך מורחב|הדפסת התניא}}<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;. מאז מדפיסים חסידי חב&quot;ד את התניא בכל מקום ונכון לשנת [[תשפ&quot;ג|תשפ&quot;ה]] הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים וחמש מאות מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.<br /> <br /> התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.<br /> <br /> הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ&quot;ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב&quot;ד אף אם}}.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג|תשפ&quot;ה]], הודפס ספר התניא בלמעלה מ-8,500<br /> <br /> ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> ====תרגומי התניא====<br /> {{ערך מורחב|תרגומי התניא}}<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], [[צרפתית]], רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י&quot;ח כסלו התשע&quot;ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס&quot;א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע&quot;א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.<br /> <br /> ====הוצאת התניא השלימה====<br /> בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי&quot;ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של &quot;הוצאת התניא השלימה&quot;, ובה: &quot;התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'&quot;. גם ב[[ספר התולדות - אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] הוצאת [[תש&quot;ז]]{{הערה|ע' 12 בכוכבית.}} מתייחס הרבי לדברים שיודפסו &quot;בהוספה להוצאה החדשה של התניא&quot;.<br /> <br /> הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור &quot;פירוש קצר&quot;, ו&quot;תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש&quot;נ&quot; בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי. בג' תמוז [[תשפ&quot;ה]] הכריזה הוצאת ספרים קה&quot;ת על פתיחת הזמנות מראש לספר, המתעד לצאת מן דפוס באזור יום הבהיר ח״י אלול. כמו כן הכריזו על הוצאת חוברת דוגמא לתוכן הספר עם מבוא{{מקור}}.<br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> {{ערך מורחב|חלוקת תניא}}<br /> בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשל&quot;ה]], ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תשל&quot;ט]], [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]], בי&quot;א ניסן [[תשד&quot;מ]], ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;נ]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תנש&quot;א]], וכן בימי הספירה [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> ==תניא - מהדורה קמא==<br /> [[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}<br /> '''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו&quot;ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב&quot;ועד להפצת שיחות&quot; בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].<br /> <br /> בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה&quot;ועד להפצת שיחות&quot; ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ&quot;ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י&quot;ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.<br /> <br /> ==ביאורים על התניא==<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]<br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר &quot;לקוטי פירושים&quot; על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.<br /> <br /> ===ביאורי אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> ====ספרים שחוברו על סדר התניא====<br /> *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש&quot;ח]].<br /> *'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי&quot;ד (כקובץ בפ&quot;ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי&quot;צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו &quot;פתח דבר&quot; מהרבי{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-handwritten-corrections-to-tanya-uncovered-after-70-years/ לאחר 70 שנה - הגהות הרבי נחשפו].}}.<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע&quot;י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז&quot;ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב&quot;ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.<br /> * נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.<br /> <br /> ====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע&quot;י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ&quot;ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.<br /> *'''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל&quot;ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס&quot;ג]]. נערך ע&quot;י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.<br /> *'''[[לקוטי אמרים תניא השלם|תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו]]''' יצא לאור בחוברות ע&quot;י [[קה&quot;ת]] החל מ[[ח&quot;י אלול]] [[תשע&quot;ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ה]] הודיעה קה&quot;ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר לאור.<br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ&quot;ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט (בהוספות).<br /> * '''&quot;ליקוטי אגרות&quot;'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ&quot;ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע&quot;ד.<br /> <br /> ===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ&quot;א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===<br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;ט ול&quot;ט.}}.<br /> <br /> ====עד דור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> *'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע&quot;ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג&quot;כ בר&quot;ת: &quot;מהרי&quot;ק&quot;). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה&quot;ת אייתו (בשפה העברית) &quot;מקיידאן&quot;.}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ובשנת [[תשע&quot;ג]] ע&quot;י קה&quot;ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.<br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.<br /> <br /> ====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====<br /> *'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב&quot;ד]], [[תש&quot;ל]]).<br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע&quot;י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו&quot;א ירושלים, נדפס ע&quot;י [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> *'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו&quot;ת לוד וכפ&quot;ח, נרשם ע&quot;י תלמידיו ויצא לאור ע&quot;י קה&quot;ת.<br /> *'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע&quot;י תלמידיו.<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו&quot;ת ניו יורק. נרשם ע&quot;י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.<br /> *'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו&quot;ת ברינואה. נרשם ע&quot;י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות&quot;ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש&quot;ג. נערך ע&quot;י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ====דור השישי ודור השביעי====<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].<br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].<br /> *'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].<br /> *'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.<br /> *'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]<br /> *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על &quot;אגרת התשובה&quot;. מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].<br /> * תניא, מהדורת &quot;פאר מקדושים&quot; - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע&quot;ד<br /> * '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ&quot;ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י&quot;ז כסלו ה'תשפ&quot;ב 21.11.2021.}}.<br /> *'''אוצר פירושים''' על ספר התניא (פרקים א-ג) - הרב אליהו מטוסוב.<br /> *'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - ערוכים עם מראי מקומות והשוואות (לעת עתה יצא לאור עד פרק כ&quot;א){{הערה|השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} - בקבצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]] במשך קיץ תשפ&quot;ג{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}}.<br /> <br /> ====קיצורים וסיכומים====<br /> *[https://abc770.org/article_node_6231/ סיכום חלק ליקוטי אמרים בתניא], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], מתוך [[פניני התניא]] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *[[מפת התניא]], הרב [[שת טאוב]]<br /> *[[עץ התניא]], הרב [[מיכאל דורון]]<br /> *סיכום התניא, הרב [[שמואל ששון]]<br /> *חוברת סיכום, [[קרן דור דעה]] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשע&quot;א]]<br /> *לומדים תניא, הרב [[חיים הבר]]<br /> <br /> ===עיבודים===<br /> *'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).<br /> *'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].<br /> *'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע&quot;ו.<br /> *'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע&quot;ה, וחלק ב' בכסלו תשע&quot;ז).<br /> *'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.<br /> <br /> ===הוצאות הקשורות לתניא===<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ&quot;ב]].<br /> *'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-��מספרים-תניא-הוספות-להדפסה.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רחובות==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]<br /> * '''[[רשימת דפוסי התניא]]'''<br /> * '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא<br /> * '''[[תרגומי התניא]]'''<br /> * קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב&quot;דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד<br /> * [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]]<br /> <br /> === ספרים אודות התניא ===<br /> *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]<br /> *[[תולדות ספר התניא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק לא - תניא בערבית<br /> *'''מסלול הזהב ללימוד התניא''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2097 עמוד 36<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט=ספר התניא|חב&quot;דטקסט=תניא}}<br /> ;ספר התניא לקריאה<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב&quot;ד. {{PDF|}}<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] צורת הדף באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}<br /> <br /> ;קישורי תוכן<br /> *אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע&quot;ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_16.html הרבי הרש&quot;ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;הוצאה לאור<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א {{אינפו|}}<br /> <br /> ;שיעורים<br /> * אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון.<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/book/book_node_2473/ פניני התניא] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> <br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א]. אתר ישיבה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}<br /> * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/שער%20היחוד%20והאמונה סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע&quot;ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל&quot;ף] - י&quot;א [[ניסן]] [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> {{ספרי אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=820812 2026-01-27T15:25:54Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{מובחר}}<br /> {{ספר<br /> | שם = תניא לקוטי אמרים - תניא<br /> | תמונה = [[קובץ:ספר התניא.jpg|200px]]<br /> | כיתוב = ספר התניא<br /> | מאת = [[שניאור זלמן מליאדי|אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> | סוגה = ספרות תורנית - [[חסידות]]<br /> | שפת המקור = [[עברית]] רבנית<br /> | הוצאה = [[דפוס סלאוויטא]]<br /> | תאריך הוצאה = [[1796]] - [[ה'תקנ&quot;ז]]<br /> | מספר עמודים = 503<br /> | תורגם לשפות = [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[רוסית]], [[יידיש]], [[ספרדית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]], [[גאורגית]], [[גרמנית]], [[הולנדית]], [[מנדרינית]], [[פולנית]], [[אוקראינית]], [[ערבית]] ועוד.<br /> | מסת&quot;ב = 0-8266-4600-X<br /> | היברובוקס = 49432<br /> }}<br /> '''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == רקע ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב&quot;ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו&quot;ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם.<br /> <br /> כשרבו הפניות, החליט [[אדמו&quot;ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה [[תק&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הזקן באמירת [[מאמר]]ים שעליהם נוסד &quot;ספר של בינונים&quot; (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו [[תקנ&quot;ד]] אמר את החלק הראשון מפרק נ&quot;ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}. את כתיבת הספר סיים בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ&quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;, והודפסה בשנת תשמ&quot;א בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו&quot;ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1796) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]]. ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.<br /> <br /> ==שמות וכינויים של התניא==<br /> לספר התניא מספר כינויים:<br /> *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו&quot;ר הזקן, בהיותו רק &quot;מלקט&quot; את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים{{הערה|1=ראו הרחבה אודות טעם זה וטעמים נוספים [https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רסו, פרשת תצוה ה'תשפ&quot;ה עמוד 30].}}.<br /> *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב&quot;ד]], פעמים בראשי תיבות - &quot;סש&quot;ב&quot;.<br /> *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;). לעיתים מוסיפים גם תואר: &quot;תניא קדישא&quot;{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).<br /> *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ&quot;א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל &quot;להבין ענין הדגלים&quot; שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט&quot;ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - רשימת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.<br /> (בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש&quot;נ מענה שעז].}}.<br /> <br /> ==חלקי התניא==<br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.<br /> <br /> {{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}<br /> <br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}<br /> <br /> [[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]<br /> ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי&quot;צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[ה'תש&quot;א]] עמוד 142:}}:<br /> <br /> #'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ&quot;ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס&quot;ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע&quot;ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע&quot;ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> <br /> ===ספר של בינונים===<br /> שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).<br /> <br /> בליקוטי אמרים פורש [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.<br /> <br /> ===שער היחוד והאמונה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}<br /> בחלק זה מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;. כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק &quot;לעולם ה' דברך ניצב בשמים&quot;}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===אגרת התשובה===<br /> {{ערך מורחב|אגרת התשובה}}<br /> חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב&quot;ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב&quot;ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, &quot;על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של &quot;עסק&quot;, ואפילו באופן של &quot;קריאה&quot; – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז&quot;ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה&quot;{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ&quot;ט, תורת מנחם חלק נ&quot;ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: &quot;הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה&quot;.}}.<br /> ===אגרת הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}<br /> התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ&quot;ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים &quot;[[אגרת הקודש]]&quot; ו&quot;[[קונטרס אחרון]]&quot; - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.<br /> <br /> בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר&quot;ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|הרבי הרש&quot;ב]] את התניא לטובת הישיבה - &quot;נחתם&quot; ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.<br /> <br /> אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר&quot;ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא &quot;זכו&quot; לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י&quot;ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י&quot;ט, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ&quot;ב.<br /> <br /> עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע &quot;מכתבים כלליים&quot;{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע&quot;י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''<br /> <br /> ===קונטרס אחרון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}<br /> כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע&quot;ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה&quot;קונטרס&quot; כולל תשעה סימנים:<br /> * חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם &quot;פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר&quot;י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם&quot;: שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל&quot;ט עד מ&quot;א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע&quot;ח.<br /> * ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע&quot;ד ועד חתימת התניא בתר&quot;ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).<br /> <br /> ==על התניא==<br /> כשסיים [[אדמו&quot;ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטא לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;. ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא &quot;ספר השכל&quot;{{הערה|בית רבי פרק כ&quot;א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ&quot;ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''&quot;גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים&quot;'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר &quot;אמרי יוסף&quot; (מאמר ז' אות י').}}.<br /> <br /> ===סגולותיו===<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהלים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה &quot;לקוטי ספורים&quot; פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.<br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י&quot;ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהלים). אגרות קודש חלק י&quot;ט אגרת ז'רסח (עם תהלים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ&quot;ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ&quot;ב מענה שלא (חת&quot;ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה &quot;ויש&quot; ולא רצה אדה&quot;ז להתחיל פרק במילה &quot;יש&quot; ולכן התחיל וכתב &quot;ויש&quot;.}}.<br /> <br /> ===השפעתו===<br /> לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב&quot;ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב&quot;ה היא [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר&quot;א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו&quot;ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה&quot;השגחה פרטית&quot;{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'.}}.<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב&quot;ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.<br /> <br /> ===לימודו===<br /> {{תקנות הרבי|}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] לי&quot;ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת &quot;הריני מקבל&quot;){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ&quot;ט.}}.<br /> <br /> הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.<br /> <br /> שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.<br /> <br /> ===תניא בעל פה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}<br /> [[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י&quot;ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ&quot;א עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot; וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.<br /> <br /> מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.<br /> <br /> ===דפוסיו===<br /> [[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ&quot;ו]]]]<br /> בשנת תקנ&quot;ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו&quot;ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ&quot;ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר&quot;י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=40&amp;lang=hebrew מאה שנה להדפסת &quot;התניא דתומכי תמימים&quot;:]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה{{הערה|ראה אגרות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אגרת א'תצה }} זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב&quot;ד]] בשם [[קה&quot;ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה&quot;ת על ידי מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ====מבצע הדפסת התניא====<br /> {{ערך מורחב|הדפסת התניא}}<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;. מאז מדפיסים חסידי חב&quot;ד את התניא בכל מקום ונכון לשנת [[תשפ&quot;ג|תשפ&quot;ה]] הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים וחמש מאות מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.<br /> <br /> התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.<br /> <br /> הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ&quot;ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב&quot;ד אף אם}}.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג|תשפ&quot;ה]], הודפס ספר התניא בלמעלה מ-8,500<br /> <br /> ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> ====תרגומי התניא====<br /> {{ערך מורחב|תרגומי התניא}}<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], [[צרפתית]], רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י&quot;ח כסלו התשע&quot;ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס&quot;א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע&quot;א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.<br /> <br /> ====הוצאת התניא השלימה====<br /> בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי&quot;ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של &quot;הוצאת התניא השלימה&quot;, ובה: &quot;התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'&quot;. גם ב[[ספר התולדות - אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] הוצאת [[תש&quot;ז]]{{הערה|ע' 12 בכוכבית.}} מתייחס הרבי לדברים שיודפסו &quot;בהוספה להוצאה החדשה של התניא&quot;.<br /> <br /> הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור &quot;פירוש קצר&quot;, ו&quot;תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש&quot;נ&quot; בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי. בג' תמוז [[תשפ&quot;ה]] הכריזה הוצאת ספרים קה&quot;ת על פתיחת הזמנות מראש לספר, המתעד לצאת מן דפוס באזור יום הבהיר ח״י אלול. כמו כן הכריזו על הוצאת חוברת דוגמא לתוכן הספר עם מבוא{{מקור}}.<br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> {{ערך מורחב|חלוקת תניא}}<br /> בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשל&quot;ה]], ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תשל&quot;ט]], [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]], בי&quot;א ניסן [[תשד&quot;מ]], ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;נ]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תנש&quot;א]], וכן בימי הספירה [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> ==תניא - מהדורה קמא==<br /> [[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}<br /> '''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו&quot;ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב&quot;ועד להפצת שיחות&quot; בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].<br /> <br /> בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה&quot;ועד להפצת שיחות&quot; ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ&quot;ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י&quot;ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.<br /> <br /> ==ביאורים על התניא==<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]<br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר &quot;לקוטי פירושים&quot; על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.<br /> <br /> ===ביאורי אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> ====ספרים שחוברו על סדר התניא====<br /> *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש&quot;ח]].<br /> *'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי&quot;ד (כקובץ בפ&quot;ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי&quot;צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו &quot;פתח דבר&quot; מהרבי{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-handwritten-corrections-to-tanya-uncovered-after-70-years/ לאחר 70 שנה - הגהות הרבי נחשפו].}}.<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע&quot;י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז&quot;ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב&quot;ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.<br /> * נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.<br /> <br /> ====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע&quot;י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ&quot;ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.<br /> *'''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל&quot;ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס&quot;ג]]. נערך ע&quot;י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.<br /> *'''[[לקוטי אמרים תניא השלם|תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו]]''' יצא לאור בחוברות ע&quot;י [[קה&quot;ת]] החל מ[[ח&quot;י אלול]] [[תשע&quot;ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ה]] הודיעה קה&quot;ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר לאור.<br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ&quot;ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט (בהוספות).<br /> * '''&quot;ליקוטי אגרות&quot;'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ&quot;ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע&quot;ד.<br /> <br /> ===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ&quot;א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===<br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;ט ול&quot;ט.}}.<br /> <br /> ====עד דור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> *'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע&quot;ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג&quot;כ בר&quot;ת: &quot;מהרי&quot;ק&quot;). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה&quot;ת אייתו (בשפה העברית) &quot;מקיידאן&quot;.}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ובשנת [[תשע&quot;ג]] ע&quot;י קה&quot;ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.<br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.<br /> <br /> ====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====<br /> *'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב&quot;ד]], [[תש&quot;ל]]).<br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע&quot;י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו&quot;א ירושלים, נדפס ע&quot;י [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> *'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו&quot;ת לוד וכפ&quot;ח, נרשם ע&quot;י תלמידיו ויצא לאור ע&quot;י קה&quot;ת.<br /> *'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע&quot;י תלמידיו.<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו&quot;ת ניו יורק. נרשם ע&quot;י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.<br /> *'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו&quot;ת ברינואה. נרשם ע&quot;י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות&quot;ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש&quot;ג. נערך ע&quot;י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ====דור השישי ודור השביעי====<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].<br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].<br /> *'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].<br /> *'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.<br /> *'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]<br /> *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על &quot;אגרת התשובה&quot;. מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].<br /> * תניא, מהדורת &quot;פאר מקדושים&quot; - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע&quot;ד<br /> * '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ&quot;ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י&quot;ז כסלו ה'תשפ&quot;ב 21.11.2021.}}.<br /> *'''אוצר פירושים''' על ספר התניא (פרקים א-ג) - הרב אליהו מטוסוב.<br /> *'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - ערוכים עם מראי מקומות והשוואות (לעת עתה יצא לאור עד פרק כ&quot;א){{הערה|השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} - בקבצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]] במשך קיץ תשפ&quot;ג{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}}.<br /> <br /> ====קיצורים וסיכומים====<br /> *[https://abc770.org/article_node_6231/ סיכום חלק ליקוטי אמרים בתניא], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], מתוך [[פניני התניא]] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *[[מפת התניא]], הרב [[שת טאוב]]<br /> *[[עץ התניא]], הרב [[מיכאל דורון]]<br /> *סיכום התניא, הרב [[שמואל ששון]]<br /> *חוברת סיכום, [[קרן דור דעה]] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשע&quot;א]]<br /> *לומדים תניא, הרב [[חיים הבר]]<br /> <br /> ===עיבודים===<br /> *'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).<br /> *'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].<br /> *'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע&quot;ו.<br /> *'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע&quot;ה, וחלק ב' בכסלו תשע&quot;ז).<br /> *'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.<br /> <br /> ===הוצאות הקשורות לתניא===<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ&quot;ב]].<br /> *'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-��מספרים-תניא-הוספות-להדפסה.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רחובות==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]<br /> * '''[[רשימת דפוסי התניא]]'''<br /> * '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא<br /> * '''[[תרגומי התניא]]'''<br /> * קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב&quot;דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד<br /> * [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]]<br /> <br /> === ספרים אודות התניא ===<br /> *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]<br /> *[[תולדות ספר התניא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק לא - תניא בערבית<br /> *'''מסלול הזהב ללימוד התניא''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2097 עמוד 36<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט=ספר התניא|חב&quot;דטקסט=תניא}}<br /> ;ספר התניא לקריאה<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב&quot;ד. {{PDF|}}<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] צורת הדף באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}<br /> <br /> ;קישורי תוכן<br /> *אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע&quot;ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_16.html הרבי הרש&quot;ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;הוצאה לאור<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א {{אינפו|}}<br /> <br /> ;שיעורים<br /> * אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון.<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/book/book_node_2473/ פניני התניא] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> <br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א]. אתר ישיבה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}<br /> * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/שער%20היחוד%20והאמונה סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע&quot;ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל&quot;ף] - י&quot;א [[ניסן]] [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> {{ספרי אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=820811 2026-01-27T15:24:18Z

<p>פועלים למשיח: /* ספר התניא */</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}<br /> =דיונים=<br /> <br /> == [[רוסיה]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:24, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :א. הערך לא כחול כנדרש בקריטריונים, ב. צריל להוסיפ (לדעתי) עוד קעשטרים ב'קישורים חיצוניים' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 15:53, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::א. ישנם שני קישורים אדומים, זה לא משהו שאמור לעכב ב. זה לא משהו שאמור לעכב, במיוחד שקישורים מרובים הם חיסרון {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:20, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::אלו לא נחשבות בעיות. אני ישתדל לעבור על זה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תזכורת}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי ה[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :הערך בעל פונצטיאל גדול, בעז&quot;ה אני יעבור עליו ויערוך לו שיפוצים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::עברתי, אומנם לא מושלם אבל בסדר, {{בעד}}. קורא לחב&quot;דפדים נוספים להצביע להביע את דעתם {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:34, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::חסרים קצת מקורות וכן מקורות מדוייקים (יש לתקן גם את פסקת 'לקריאה נוספת') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:26 • י&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תיקנתי}} את רובם, נראה לי שאפשר. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:02, 14 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::{{א|כתית למאור|האם}} {{א|חלוקת קונטרסים|הערך}} {{א|שמואל חיים|כבר}} {{א|חסיד של הרבי|יכול}} {{א|שיע.ק|להיות}} {{א|ב. א. א.|ערך}} {{א|מ. ברא&quot;ב|מובחר}}? במשך הרבה זמן היו רק שלושה מצביעים.<br /> ::::::[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:01, ט&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:01, 17 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::אף אחד לא ענה לי הרבה זמן. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:56, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:56, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::הערות של חלוקת תוקנו, כך שהוא אמור להיות בעד{{א|חלוקת קונטרסים|.}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:49, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::{{א|שמואל חיים}}, בקשה לי אליך. כבר שמתי את הודעה זו בלוח מודעות ובכמה מקומות, ואף אחד לא התייחס חוץ מחלוקת שלא הבין את מטרתי. אם אכפת לך לטרוח חצי דקה, לקרוא את הקריטריונים לערכים מומלצים (לא טעיתי, מומלצים), ולהגיד לי מה בערך שלנו לא מתאים עם הקריטריונים? ואם לפי דעתך זה מסתדר מצוין, אני מעביר את הדיון לערכים מומלצים. בתודה רבה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:19, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:19, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::אני אכן בעד הערך כמובחר. עדין לא מומלץ מהסיבה שכתבתי בדף שיחתי (לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיבו עוד). בהצלחה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:01 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שמואל חיים}}, מה הפירוש 'לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיב עוד? לא הבנתי [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:20, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 15:20, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==[[אהבה כרשפי אש]]==<br /> הכל עם מקורות, מתומצת. לדעתי עומד בקריטריונים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :לא כל כך אנציקלופדי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::למה? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:38, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::קצת, וזה גם קצר מידי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[גזירת הקנטוניסטים]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי הקריטריונים לקביעת ערך מובחר. (לדעתי). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:10, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:10, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:35, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:35, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::כדאי להוסיף עוד פרטים, אבל בכללתו די יפה ומתאים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:10, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|זאל זיין גאולה}}, {{א|להתראות}}, {{א|ב. א. א.}}, מישהו מוכן להביע דעה? וכן בהמשך הדיונים: שלמה חיים קסלמן, נפש אלוקית? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:43, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:43, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :::אני בעד!~ &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:53, 13 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> ::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' (שהם: תלמוד בבלי, שמואל חיים, ו-זאל זיין גאולה (עבר שבוע מאז תחילת הדיון ולכל כבר אפשר לקבוע)). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ברור שאני בעד! זה ערך חשוב מאוד. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 17:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::לא הייתי בעד, רק ציינתי שהוא קרוב, אם רוצים בעז&quot;ה אני יעבוד על זה עד שיהיה ראוי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:16, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, אנחנו רוצים שתעבוד עליו. אתה יכול? תודה רבה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:57, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:57, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[ספר הניגונים]] ==<br /> <br /> מוכן? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:02, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:02, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :אין מספיק מקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה חיים קסלמן]] ==<br /> <br /> אם אפשר להצביע {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}.<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:47, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 19:47, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1#שלמה חיים קסלמן|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים|אז}} מה, אי אפשר לפתוח דיון חדש? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:53, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 16:53, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::זה היה לפני פחות משנה וחצי ולא היה שינוי משמעותי מאז, בכל אופן במקרה שהיה בעבר כדאי לציין זאת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:42 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|שמואל חיים}}, מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:52, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:52, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[נפש אלוקית]] ==<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:53, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:53, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{בעד חזק}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> :::{{מתלבט}} .יותר נוטה ל{{נגד חזק}} כי הערך מועתק מערכים אחרים וקצר . [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 05:59, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> אם זה קצר, אז מה זה ארוך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:42, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:42, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==[[לקוטי שיחות]]==<br /> {{בעד}}[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני מחדש את ההצבעה להוסיף את הערך [[לקוטי שיחות]] לרשימת [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים|הערכים המובחרים]].<br /> נא להצביע כאן:<br /> <br /> # {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 14:20, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 14:20, 13 ביולי 2023 (UTC)<br /> #אני {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:16, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג<br /> #אני {{בעד}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:17, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> #{{בעד חזק}} מהערכים המשמעותיים והאיכותיים ביותר, ולכל לראש שזהו הסט החשוב ביותר של תורת החסידות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 20:27, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> # {{בעד}} [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 15:11, 6 באוגוסט 2023 (UTC) .<br /> # {{בעד}} [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] -כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ג - 14:01, 17 ביולי 2023 (UTC)<br /> :הערך עדין דורש עריכה. אם כל אחד יעבור עליו ויתקן שגיאות כתיב, יוסיף פרטים ופירוט זה יוכל להיות ערך מובחר. הערך המובחר לא נבחר ע&quot;פ חשיבות הנושא שלו אלא ע&quot;פ איכות כתיבתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 20:31, 3 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::ישר כח {{א|ב. א. א.}} על התיקונים, מי מצטרך? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 19:18, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :::הערך תוקן ונוספו בו פרטים רבים וביניהם פרטים על הספרים עצמם, התאמה לערך אינציקלופדי, הוספת פרטים רבים, השלמת קישורים פנימיים והעלאה לאתר והוספת קישור לכל כרך מהסדרה בפ&quot;ע ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 12:29, ו' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::לא מתנגד, אם כי יש לעבור עליו שוב וראה את עריכתי האחרונה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ג • 19:48, 26 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[גיטה טובה גליצנשטיין]]==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{מפעילי מערכת}} [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:25, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:25, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{בעד חזק}} [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:36, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{נגד}}. הערך אינו מושלם. יש בו אריכות יתר, יש בו שגיאות הקלדה (הישגה במקום השיגה), ומשפטים לא מובנים (בתשמ&quot;ב בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו ממכון חנה וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:40, 5 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == [[לימוד החסידות]] | [[קבלת הנשיאות של הרבי]] | [[בשורת הגאולה]] | [[ספר התניא]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מישהו יכול לעבור על הערכים האלו? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 17:21, 2 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :עברתי קצת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ==ספר התניא==<br /> ספר התניא אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:37, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> {{בעד}}[[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:22, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:22, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> הוחלט ברוב של 3 שייקבע כערך מובחר [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:24, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:24, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות של הרבי==<br /> אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:45, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:45, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> {{בעד}}. [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:23, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:23, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> הוחלט ברוב של 3 שייקבע כערך מובחר [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:23, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:23, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == [[יחודא תתאה]] ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:ב. א. א.]]}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש: פועלים למשיח]]}} מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:39, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:39, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :&lt;nowiki&gt;{{בעד}}&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 15:22, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:22, 16 בינואר 2026 (IST)<br /> {{גופן|4|רשי|[[משתמש:יוצר חב&quot;די]]}} מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:08, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 18:08, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> סליחה על הבסורות, מה פירוש &quot;תבנית פועלים למשיח&quot;? [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:41, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 19:41, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> הוחלט ברוב של 2 שייקבע כערך מובחר. [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:51, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:51, 20 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=820810 2026-01-27T15:23:56Z

<p>פועלים למשיח: /* קבלת הנשיאות של הרבי */</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}<br /> =דיונים=<br /> <br /> == [[רוסיה]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:24, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :א. הערך לא כחול כנדרש בקריטריונים, ב. צריל להוסיפ (לדעתי) עוד קעשטרים ב'קישורים חיצוניים' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 15:53, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::א. ישנם שני קישורים אדומים, זה לא משהו שאמור לעכב ב. זה לא משהו שאמור לעכב, במיוחד שקישורים מרובים הם חיסרון {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:20, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::אלו לא נחשבות בעיות. אני ישתדל לעבור על זה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תזכורת}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי ה[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :הערך בעל פונצטיאל גדול, בעז&quot;ה אני יעבור עליו ויערוך לו שיפוצים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::עברתי, אומנם לא מושלם אבל בסדר, {{בעד}}. קורא לחב&quot;דפדים נוספים להצביע להביע את דעתם {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:34, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::חסרים קצת מקורות וכן מקורות מדוייקים (יש לתקן גם את פסקת 'לקריאה נוספת') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:26 • י&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תיקנתי}} את רובם, נראה לי שאפשר. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:02, 14 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::{{א|כתית למאור|האם}} {{א|חלוקת קונטרסים|הערך}} {{א|שמואל חיים|כבר}} {{א|חסיד של הרבי|יכול}} {{א|שיע.ק|להיות}} {{א|ב. א. א.|ערך}} {{א|מ. ברא&quot;ב|מובחר}}? במשך הרבה זמן היו רק שלושה מצביעים.<br /> ::::::[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:01, ט&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:01, 17 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::אף אחד לא ענה לי הרבה זמן. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:56, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:56, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::הערות של חלוקת תוקנו, כך שהוא אמור להיות בעד{{א|חלוקת קונטרסים|.}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:49, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::{{א|שמואל חיים}}, בקשה לי אליך. כבר שמתי את הודעה זו בלוח מודעות ובכמה מקומות, ואף אחד לא התייחס חוץ מחלוקת שלא הבין את מטרתי. אם אכפת לך לטרוח חצי דקה, לקרוא את הקריטריונים לערכים מומלצים (לא טעיתי, מומלצים), ולהגיד לי מה בערך שלנו לא מתאים עם הקריטריונים? ואם לפי דעתך זה מסתדר מצוין, אני מעביר את הדיון לערכים מומלצים. בתודה רבה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:19, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:19, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::אני אכן בעד הערך כמובחר. עדין לא מומלץ מהסיבה שכתבתי בדף שיחתי (לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיבו עוד). בהצלחה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:01 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שמואל חיים}}, מה הפירוש 'לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיב עוד? לא הבנתי [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:20, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 15:20, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==[[אהבה כרשפי אש]]==<br /> הכל עם מקורות, מתומצת. לדעתי עומד בקריטריונים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :לא כל כך אנציקלופדי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::למה? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:38, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::קצת, וזה גם קצר מידי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[גזירת הקנטוניסטים]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי הקריטריונים לקביעת ערך מובחר. (לדעתי). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:10, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:10, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:35, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:35, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::כדאי להוסיף עוד פרטים, אבל בכללתו די יפה ומתאים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:10, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|זאל זיין גאולה}}, {{א|להתראות}}, {{א|ב. א. א.}}, מישהו מוכן להביע דעה? וכן בהמשך הדיונים: שלמה חיים קסלמן, נפש אלוקית? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:43, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:43, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :::אני בעד!~ &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:53, 13 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> ::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' (שהם: תלמוד בבלי, שמואל חיים, ו-זאל זיין גאולה (עבר שבוע מאז תחילת הדיון ולכל כבר אפשר לקבוע)). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ברור שאני בעד! זה ערך חשוב מאוד. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 17:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::לא הייתי בעד, רק ציינתי שהוא קרוב, אם רוצים בעז&quot;ה אני יעבוד על זה עד שיהיה ראוי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:16, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, אנחנו רוצים שתעבוד עליו. אתה יכול? תודה רבה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:57, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:57, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[ספר הניגונים]] ==<br /> <br /> מוכן? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:02, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:02, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :אין מספיק מקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה חיים קסלמן]] ==<br /> <br /> אם אפשר להצביע {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}.<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:47, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 19:47, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1#שלמה חיים קסלמן|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים|אז}} מה, אי אפשר לפתוח דיון חדש? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:53, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 16:53, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::זה היה לפני פחות משנה וחצי ולא היה שינוי משמעותי מאז, בכל אופן במקרה שהיה בעבר כדאי לציין זאת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:42 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|שמואל חיים}}, מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:52, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:52, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[נפש אלוקית]] ==<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:53, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:53, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{בעד חזק}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> :::{{מתלבט}} .יותר נוטה ל{{נגד חזק}} כי הערך מועתק מערכים אחרים וקצר . [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 05:59, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> אם זה קצר, אז מה זה ארוך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:42, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:42, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==[[לקוטי שיחות]]==<br /> {{בעד}}[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני מחדש את ההצבעה להוסיף את הערך [[לקוטי שיחות]] לרשימת [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים|הערכים המובחרים]].<br /> נא להצביע כאן:<br /> <br /> # {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 14:20, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 14:20, 13 ביולי 2023 (UTC)<br /> #אני {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:16, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג<br /> #אני {{בעד}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:17, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> #{{בעד חזק}} מהערכים המשמעותיים והאיכותיים ביותר, ולכל לראש שזהו הסט החשוב ביותר של תורת החסידות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 20:27, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> # {{בעד}} [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 15:11, 6 באוגוסט 2023 (UTC) .<br /> # {{בעד}} [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] -כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ג - 14:01, 17 ביולי 2023 (UTC)<br /> :הערך עדין דורש עריכה. אם כל אחד יעבור עליו ויתקן שגיאות כתיב, יוסיף פרטים ופירוט זה יוכל להיות ערך מובחר. הערך המובחר לא נבחר ע&quot;פ חשיבות הנושא שלו אלא ע&quot;פ איכות כתיבתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 20:31, 3 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::ישר כח {{א|ב. א. א.}} על התיקונים, מי מצטרך? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 19:18, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :::הערך תוקן ונוספו בו פרטים רבים וביניהם פרטים על הספרים עצמם, התאמה לערך אינציקלופדי, הוספת פרטים רבים, השלמת קישורים פנימיים והעלאה לאתר והוספת קישור לכל כרך מהסדרה בפ&quot;ע ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 12:29, ו' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::לא מתנגד, אם כי יש לעבור עליו שוב וראה את עריכתי האחרונה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ג • 19:48, 26 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[גיטה טובה גליצנשטיין]]==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{מפעילי מערכת}} [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:25, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:25, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{בעד חזק}} [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:36, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{נגד}}. הערך אינו מושלם. יש בו אריכות יתר, יש בו שגיאות הקלדה (הישגה במקום השיגה), ומשפטים לא מובנים (בתשמ&quot;ב בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו ממכון חנה וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:40, 5 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == [[לימוד החסידות]] | [[קבלת הנשיאות של הרבי]] | [[בשורת הגאולה]] | [[ספר התניא]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מישהו יכול לעבור על הערכים האלו? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 17:21, 2 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :עברתי קצת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ==ספר התניא==<br /> ספר התניא אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:37, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> {{בעד}}[[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:22, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:22, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות של הרבי==<br /> אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:45, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:45, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> {{בעד}}. [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:23, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:23, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> הוחלט ברוב של 3 שייקבע כערך מובחר [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:23, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:23, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == [[יחודא תתאה]] ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:ב. א. א.]]}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש: פועלים למשיח]]}} מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:39, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:39, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :&lt;nowiki&gt;{{בעד}}&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 15:22, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:22, 16 בינואר 2026 (IST)<br /> {{גופן|4|רשי|[[משתמש:יוצר חב&quot;די]]}} מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:08, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 18:08, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> סליחה על הבסורות, מה פירוש &quot;תבנית פועלים למשיח&quot;? [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:41, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 19:41, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> הוחלט ברוב של 2 שייקבע כערך מובחר. [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:51, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:51, 20 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=820809 2026-01-27T15:22:58Z

<p>פועלים למשיח: /* ספר התניא */</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}<br /> =דיונים=<br /> <br /> == [[רוסיה]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:24, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :א. הערך לא כחול כנדרש בקריטריונים, ב. צריל להוסיפ (לדעתי) עוד קעשטרים ב'קישורים חיצוניים' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 15:53, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::א. ישנם שני קישורים אדומים, זה לא משהו שאמור לעכב ב. זה לא משהו שאמור לעכב, במיוחד שקישורים מרובים הם חיסרון {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:20, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::אלו לא נחשבות בעיות. אני ישתדל לעבור על זה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תזכורת}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי ה[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :הערך בעל פונצטיאל גדול, בעז&quot;ה אני יעבור עליו ויערוך לו שיפוצים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::עברתי, אומנם לא מושלם אבל בסדר, {{בעד}}. קורא לחב&quot;דפדים נוספים להצביע להביע את דעתם {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:34, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::חסרים קצת מקורות וכן מקורות מדוייקים (יש לתקן גם את פסקת 'לקריאה נוספת') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:26 • י&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תיקנתי}} את רובם, נראה לי שאפשר. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:02, 14 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::{{א|כתית למאור|האם}} {{א|חלוקת קונטרסים|הערך}} {{א|שמואל חיים|כבר}} {{א|חסיד של הרבי|יכול}} {{א|שיע.ק|להיות}} {{א|ב. א. א.|ערך}} {{א|מ. ברא&quot;ב|מובחר}}? במשך הרבה זמן היו רק שלושה מצביעים.<br /> ::::::[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:01, ט&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:01, 17 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::אף אחד לא ענה לי הרבה זמן. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:56, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:56, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::הערות של חלוקת תוקנו, כך שהוא אמור להיות בעד{{א|חלוקת קונטרסים|.}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:49, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::{{א|שמואל חיים}}, בקשה לי אליך. כבר שמתי את הודעה זו בלוח מודעות ובכמה מקומות, ואף אחד לא התייחס חוץ מחלוקת שלא הבין את מטרתי. אם אכפת לך לטרוח חצי דקה, לקרוא את הקריטריונים לערכים מומלצים (לא טעיתי, מומלצים), ולהגיד לי מה בערך שלנו לא מתאים עם הקריטריונים? ואם לפי דעתך זה מסתדר מצוין, אני מעביר את הדיון לערכים מומלצים. בתודה רבה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:19, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:19, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::אני אכן בעד הערך כמובחר. עדין לא מומלץ מהסיבה שכתבתי בדף שיחתי (לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיבו עוד). בהצלחה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:01 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שמואל חיים}}, מה הפירוש 'לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיב עוד? לא הבנתי [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:20, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 15:20, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==[[אהבה כרשפי אש]]==<br /> הכל עם מקורות, מתומצת. לדעתי עומד בקריטריונים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :לא כל כך אנציקלופדי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::למה? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:38, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::קצת, וזה גם קצר מידי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[גזירת הקנטוניסטים]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי הקריטריונים לקביעת ערך מובחר. (לדעתי). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:10, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:10, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:35, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:35, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::כדאי להוסיף עוד פרטים, אבל בכללתו די יפה ומתאים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:10, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|זאל זיין גאולה}}, {{א|להתראות}}, {{א|ב. א. א.}}, מישהו מוכן להביע דעה? וכן בהמשך הדיונים: שלמה חיים קסלמן, נפש אלוקית? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:43, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:43, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :::אני בעד!~ &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:53, 13 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> ::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' (שהם: תלמוד בבלי, שמואל חיים, ו-זאל זיין גאולה (עבר שבוע מאז תחילת הדיון ולכל כבר אפשר לקבוע)). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ברור שאני בעד! זה ערך חשוב מאוד. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 17:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::לא הייתי בעד, רק ציינתי שהוא קרוב, אם רוצים בעז&quot;ה אני יעבוד על זה עד שיהיה ראוי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:16, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, אנחנו רוצים שתעבוד עליו. אתה יכול? תודה רבה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:57, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:57, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[ספר הניגונים]] ==<br /> <br /> מוכן? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:02, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:02, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :אין מספיק מקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה חיים קסלמן]] ==<br /> <br /> אם אפשר להצביע {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}.<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:47, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 19:47, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1#שלמה חיים קסלמן|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים|אז}} מה, אי אפשר לפתוח דיון חדש? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:53, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 16:53, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::זה היה לפני פחות משנה וחצי ולא היה שינוי משמעותי מאז, בכל אופן במקרה שהיה בעבר כדאי לציין זאת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:42 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|שמואל חיים}}, מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:52, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:52, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[נפש אלוקית]] ==<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:53, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:53, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{בעד חזק}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> :::{{מתלבט}} .יותר נוטה ל{{נגד חזק}} כי הערך מועתק מערכים אחרים וקצר . [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 05:59, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> אם זה קצר, אז מה זה ארוך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:42, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:42, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==[[לקוטי שיחות]]==<br /> {{בעד}}[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני מחדש את ההצבעה להוסיף את הערך [[לקוטי שיחות]] לרשימת [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים|הערכים המובחרים]].<br /> נא להצביע כאן:<br /> <br /> # {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 14:20, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 14:20, 13 ביולי 2023 (UTC)<br /> #אני {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:16, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג<br /> #אני {{בעד}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:17, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> #{{בעד חזק}} מהערכים המשמעותיים והאיכותיים ביותר, ולכל לראש שזהו הסט החשוב ביותר של תורת החסידות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 20:27, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> # {{בעד}} [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 15:11, 6 באוגוסט 2023 (UTC) .<br /> # {{בעד}} [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] -כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ג - 14:01, 17 ביולי 2023 (UTC)<br /> :הערך עדין דורש עריכה. אם כל אחד יעבור עליו ויתקן שגיאות כתיב, יוסיף פרטים ופירוט זה יוכל להיות ערך מובחר. הערך המובחר לא נבחר ע&quot;פ חשיבות הנושא שלו אלא ע&quot;פ איכות כתיבתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 20:31, 3 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::ישר כח {{א|ב. א. א.}} על התיקונים, מי מצטרך? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 19:18, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :::הערך תוקן ונוספו בו פרטים רבים וביניהם פרטים על הספרים עצמם, התאמה לערך אינציקלופדי, הוספת פרטים רבים, השלמת קישורים פנימיים והעלאה לאתר והוספת קישור לכל כרך מהסדרה בפ&quot;ע ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 12:29, ו' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::לא מתנגד, אם כי יש לעבור עליו שוב וראה את עריכתי האחרונה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ג • 19:48, 26 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[גיטה טובה גליצנשטיין]]==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{מפעילי מערכת}} [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:25, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:25, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{בעד חזק}} [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:36, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{נגד}}. הערך אינו מושלם. יש בו אריכות יתר, יש בו שגיאות הקלדה (הישגה במקום השיגה), ומשפטים לא מובנים (בתשמ&quot;ב בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו ממכון חנה וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:40, 5 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == [[לימוד החסידות]] | [[קבלת הנשיאות של הרבי]] | [[בשורת הגאולה]] | [[ספר התניא]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מישהו יכול לעבור על הערכים האלו? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 17:21, 2 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :עברתי קצת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ==ספר התניא==<br /> ספר התניא אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:37, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> {{בעד}}[[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:22, ט' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:22, 27 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות של הרבי==<br /> אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:45, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:45, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == [[יחודא תתאה]] ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:ב. א. א.]]}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש: פועלים למשיח]]}} מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:39, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:39, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :&lt;nowiki&gt;{{בעד}}&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 15:22, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:22, 16 בינואר 2026 (IST)<br /> {{גופן|4|רשי|[[משתמש:יוצר חב&quot;די]]}} מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:08, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 18:08, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> סליחה על הבסורות, מה פירוש &quot;תבנית פועלים למשיח&quot;? [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:41, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 19:41, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> הוחלט ברוב של 2 שייקבע כערך מובחר. [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:51, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:51, 20 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=819524 2026-01-20T15:52:58Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{ערך מובחר}}<br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|[[תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל]] חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחוד זו&quot;ן]]}}<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמא דאתגליא|עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול יש האמיתי, אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> <br /> === סובב וממלא ===<br /> השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס&quot;ד]] עמוד קנג.}}. <br /> <br /> === הוי' ואלקים ===<br /> שתי הבחינות של יחודא עילאה ובחינת יחודא תתאה בענין השמות הם שם הוי' ושם אלוקים. יחודא עילאה - שם הוי', יחודא תתאה - שם אלוקים{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] כג, ד.}}. <br /> <br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה [[לקוטי שיחות]] ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:אחדות השם]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=819523 2026-01-20T15:52:20Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div>{{מובחר}}<br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|[[תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל]] חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחוד זו&quot;ן]]}}<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמא דאתגליא|עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול יש האמיתי, אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> <br /> === סובב וממלא ===<br /> השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס&quot;ד]] עמוד קנג.}}. <br /> <br /> === הוי' ואלקים ===<br /> שתי הבחינות של יחודא עילאה ובחינת יחודא תתאה בענין השמות הם שם הוי' ושם אלוקים. יחודא עילאה - שם הוי', יחודא תתאה - שם אלוקים{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] כג, ד.}}. <br /> <br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה [[לקוטי שיחות]] ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:אחדות השם]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=819522 2026-01-20T15:51:22Z

<p>פועלים למשיח: /* יחודא תתאה */</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}<br /> =דיונים=<br /> <br /> == [[רוסיה]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:24, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :א. הערך לא כחול כנדרש בקריטריונים, ב. צריל להוסיפ (לדעתי) עוד קעשטרים ב'קישורים חיצוניים' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 15:53, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::א. ישנם שני קישורים אדומים, זה לא משהו שאמור לעכב ב. זה לא משהו שאמור לעכב, במיוחד שקישורים מרובים הם חיסרון {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:20, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::אלו לא נחשבות בעיות. אני ישתדל לעבור על זה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תזכורת}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי ה[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :הערך בעל פונצטיאל גדול, בעז&quot;ה אני יעבור עליו ויערוך לו שיפוצים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::עברתי, אומנם לא מושלם אבל בסדר, {{בעד}}. קורא לחב&quot;דפדים נוספים להצביע להביע את דעתם {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:34, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::חסרים קצת מקורות וכן מקורות מדוייקים (יש לתקן גם את פסקת 'לקריאה נוספת') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:26 • י&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תיקנתי}} את רובם, נראה לי שאפשר. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:02, 14 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::{{א|כתית למאור|האם}} {{א|חלוקת קונטרסים|הערך}} {{א|שמואל חיים|כבר}} {{א|חסיד של הרבי|יכול}} {{א|שיע.ק|להיות}} {{א|ב. א. א.|ערך}} {{א|מ. ברא&quot;ב|מובחר}}? במשך הרבה זמן היו רק שלושה מצביעים.<br /> ::::::[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:01, ט&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:01, 17 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::אף אחד לא ענה לי הרבה זמן. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:56, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:56, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::הערות של חלוקת תוקנו, כך שהוא אמור להיות בעד{{א|חלוקת קונטרסים|.}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:49, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::{{א|שמואל חיים}}, בקשה לי אליך. כבר שמתי את הודעה זו בלוח מודעות ובכמה מקומות, ואף אחד לא התייחס חוץ מחלוקת שלא הבין את מטרתי. אם אכפת לך לטרוח חצי דקה, לקרוא את הקריטריונים לערכים מומלצים (לא טעיתי, מומלצים), ולהגיד לי מה בערך שלנו לא מתאים עם הקריטריונים? ואם לפי דעתך זה מסתדר מצוין, אני מעביר את הדיון לערכים מומלצים. בתודה רבה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:19, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:19, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::אני אכן בעד הערך כמובחר. עדין לא מומלץ מהסיבה שכתבתי בדף שיחתי (לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיבו עוד). בהצלחה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:01 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שמואל חיים}}, מה הפירוש 'לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיב עוד? לא הבנתי [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:20, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 15:20, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==[[אהבה כרשפי אש]]==<br /> הכל עם מקורות, מתומצת. לדעתי עומד בקריטריונים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :לא כל כך אנציקלופדי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::למה? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:38, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::קצת, וזה גם קצר מידי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[גזירת הקנטוניסטים]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי הקריטריונים לקביעת ערך מובחר. (לדעתי). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:10, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:10, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:35, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:35, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::כדאי להוסיף עוד פרטים, אבל בכללתו די יפה ומתאים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:10, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|זאל זיין גאולה}}, {{א|להתראות}}, {{א|ב. א. א.}}, מישהו מוכן להביע דעה? וכן בהמשך הדיונים: שלמה חיים קסלמן, נפש אלוקית? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:43, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:43, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :::אני בעד!~ &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:53, 13 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> ::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' (שהם: תלמוד בבלי, שמואל חיים, ו-זאל זיין גאולה (עבר שבוע מאז תחילת הדיון ולכל כבר אפשר לקבוע)). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ברור שאני בעד! זה ערך חשוב מאוד. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 17:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::לא הייתי בעד, רק ציינתי שהוא קרוב, אם רוצים בעז&quot;ה אני יעבוד על זה עד שיהיה ראוי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:16, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, אנחנו רוצים שתעבוד עליו. אתה יכול? תודה רבה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:57, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:57, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[ספר הניגונים]] ==<br /> <br /> מוכן? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:02, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:02, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :אין מספיק מקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה חיים קסלמן]] ==<br /> <br /> אם אפשר להצביע {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}.<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:47, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 19:47, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1#שלמה חיים קסלמן|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים|אז}} מה, אי אפשר לפתוח דיון חדש? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:53, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 16:53, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::זה היה לפני פחות משנה וחצי ולא היה שינוי משמעותי מאז, בכל אופן במקרה שהיה בעבר כדאי לציין זאת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:42 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|שמואל חיים}}, מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:52, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:52, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[נפש אלוקית]] ==<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:53, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:53, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{בעד חזק}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> :::{{מתלבט}} .יותר נוטה ל{{נגד חזק}} כי הערך מועתק מערכים אחרים וקצר . [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 05:59, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> אם זה קצר, אז מה זה ארוך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:42, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:42, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==[[לקוטי שיחות]]==<br /> {{בעד}}[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני מחדש את ההצבעה להוסיף את הערך [[לקוטי שיחות]] לרשימת [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים|הערכים המובחרים]].<br /> נא להצביע כאן:<br /> <br /> # {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 14:20, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 14:20, 13 ביולי 2023 (UTC)<br /> #אני {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:16, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג<br /> #אני {{בעד}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:17, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> #{{בעד חזק}} מהערכים המשמעותיים והאיכותיים ביותר, ולכל לראש שזהו הסט החשוב ביותר של תורת החסידות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 20:27, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> # {{בעד}} [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 15:11, 6 באוגוסט 2023 (UTC) .<br /> # {{בעד}} [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] -כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ג - 14:01, 17 ביולי 2023 (UTC)<br /> :הערך עדין דורש עריכה. אם כל אחד יעבור עליו ויתקן שגיאות כתיב, יוסיף פרטים ופירוט זה יוכל להיות ערך מובחר. הערך המובחר לא נבחר ע&quot;פ חשיבות הנושא שלו אלא ע&quot;פ איכות כתיבתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 20:31, 3 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::ישר כח {{א|ב. א. א.}} על התיקונים, מי מצטרך? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 19:18, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :::הערך תוקן ונוספו בו פרטים רבים וביניהם פרטים על הספרים עצמם, התאמה לערך אינציקלופדי, הוספת פרטים רבים, השלמת קישורים פנימיים והעלאה לאתר והוספת קישור לכל כרך מהסדרה בפ&quot;ע ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 12:29, ו' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::לא מתנגד, אם כי יש לעבור עליו שוב וראה את עריכתי האחרונה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ג • 19:48, 26 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[גיטה טובה גליצנשטיין]]==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{מפעילי מערכת}} [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:25, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:25, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{בעד חזק}} [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:36, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{נגד}}. הערך אינו מושלם. יש בו אריכות יתר, יש בו שגיאות הקלדה (הישגה במקום השיגה), ומשפטים לא מובנים (בתשמ&quot;ב בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו ממכון חנה וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:40, 5 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == [[לימוד החסידות]] | [[קבלת הנשיאות של הרבי]] | [[בשורת הגאולה]] | [[ספר התניא]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מישהו יכול לעבור על הערכים האלו? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 17:21, 2 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :עברתי קצת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ==ספר התניא==<br /> ספר התניא אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:37, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> ==קבלת הנשיאות של הרבי==<br /> אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:45, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:45, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == [[יחודא תתאה]] ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:ב. א. א.]]}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש: פועלים למשיח]]}} מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:39, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:39, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :&lt;nowiki&gt;{{בעד}}&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 15:22, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:22, 16 בינואר 2026 (IST)<br /> {{גופן|4|רשי|[[משתמש:יוצר חב&quot;די]]}} מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:08, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 18:08, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> סליחה על הבסורות, מה פירוש &quot;תבנית פועלים למשיח&quot;? [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:41, כ&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ו 19:41, 17 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> הוחלט ברוב של 2 שייקבע כערך מובחר. [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 17:51, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 17:51, 20 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=819020 2026-01-16T13:23:26Z

<p>פועלים למשיח: /* יחודא תתאה */</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}<br /> =דיונים=<br /> <br /> == [[רוסיה]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:24, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :א. הערך לא כחול כנדרש בקריטריונים, ב. צריל להוסיפ (לדעתי) עוד קעשטרים ב'קישורים חיצוניים' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 15:53, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::א. ישנם שני קישורים אדומים, זה לא משהו שאמור לעכב ב. זה לא משהו שאמור לעכב, במיוחד שקישורים מרובים הם חיסרון {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:20, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::אלו לא נחשבות בעיות. אני ישתדל לעבור על זה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תזכורת}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי ה[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :הערך בעל פונצטיאל גדול, בעז&quot;ה אני יעבור עליו ויערוך לו שיפוצים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::עברתי, אומנם לא מושלם אבל בסדר, {{בעד}}. קורא לחב&quot;דפדים נוספים להצביע להביע את דעתם {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:34, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::חסרים קצת מקורות וכן מקורות מדוייקים (יש לתקן גם את פסקת 'לקריאה נוספת') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:26 • י&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תיקנתי}} את רובם, נראה לי שאפשר. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:02, 14 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::{{א|כתית למאור|האם}} {{א|חלוקת קונטרסים|הערך}} {{א|שמואל חיים|כבר}} {{א|חסיד של הרבי|יכול}} {{א|שיע.ק|להיות}} {{א|ב. א. א.|ערך}} {{א|מ. ברא&quot;ב|מובחר}}? במשך הרבה זמן היו רק שלושה מצביעים.<br /> ::::::[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:01, ט&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:01, 17 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::אף אחד לא ענה לי הרבה זמן. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:56, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:56, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::הערות של חלוקת תוקנו, כך שהוא אמור להיות בעד{{א|חלוקת קונטרסים|.}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:49, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::{{א|שמואל חיים}}, בקשה לי אליך. כבר שמתי את הודעה זו בלוח מודעות ובכמה מקומות, ואף אחד לא התייחס חוץ מחלוקת שלא הבין את מטרתי. אם אכפת לך לטרוח חצי דקה, לקרוא את הקריטריונים לערכים מומלצים (לא טעיתי, מומלצים), ולהגיד לי מה בערך שלנו לא מתאים עם הקריטריונים? ואם לפי דעתך זה מסתדר מצוין, אני מעביר את הדיון לערכים מומלצים. בתודה רבה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:19, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:19, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::אני אכן בעד הערך כמובחר. עדין לא מומלץ מהסיבה שכתבתי בדף שיחתי (לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיבו עוד). בהצלחה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:01 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שמואל חיים}}, מה הפירוש 'לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיב עוד? לא הבנתי [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:20, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 15:20, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==[[אהבה כרשפי אש]]==<br /> הכל עם מקורות, מתומצת. לדעתי עומד בקריטריונים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :לא כל כך אנציקלופדי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::למה? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:38, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::קצת, וזה גם קצר מידי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[גזירת הקנטוניסטים]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי הקריטריונים לקביעת ערך מובחר. (לדעתי). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:10, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:10, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:35, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:35, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::כדאי להוסיף עוד פרטים, אבל בכללתו די יפה ומתאים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:10, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|זאל זיין גאולה}}, {{א|להתראות}}, {{א|ב. א. א.}}, מישהו מוכן להביע דעה? וכן בהמשך הדיונים: שלמה חיים קסלמן, נפש אלוקית? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:43, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:43, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :::אני בעד!~ &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:53, 13 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> ::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' (שהם: תלמוד בבלי, שמואל חיים, ו-זאל זיין גאולה (עבר שבוע מאז תחילת הדיון ולכל כבר אפשר לקבוע)). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ברור שאני בעד! זה ערך חשוב מאוד. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 17:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::לא הייתי בעד, רק ציינתי שהוא קרוב, אם רוצים בעז&quot;ה אני יעבוד על זה עד שיהיה ראוי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:16, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, אנחנו רוצים שתעבוד עליו. אתה יכול? תודה רבה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:57, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:57, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[ספר הניגונים]] ==<br /> <br /> מוכן? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:02, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:02, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :אין מספיק מקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה חיים קסלמן]] ==<br /> <br /> אם אפשר להצביע {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}.<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:47, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 19:47, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1#שלמה חיים קסלמן|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים|אז}} מה, אי אפשר לפתוח דיון חדש? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:53, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 16:53, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::זה היה לפני פחות משנה וחצי ולא היה שינוי משמעותי מאז, בכל אופן במקרה שהיה בעבר כדאי לציין זאת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:42 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|שמואל חיים}}, מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:52, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:52, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[נפש אלוקית]] ==<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:53, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:53, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{בעד חזק}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> :::{{מתלבט}} .יותר נוטה ל{{נגד חזק}} כי הערך מועתק מערכים אחרים וקצר . [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 05:59, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> אם זה קצר, אז מה זה ארוך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:42, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:42, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==[[לקוטי שיחות]]==<br /> {{בעד}}[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני מחדש את ההצבעה להוסיף את הערך [[לקוטי שיחות]] לרשימת [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים|הערכים המובחרים]].<br /> נא להצביע כאן:<br /> <br /> # {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 14:20, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 14:20, 13 ביולי 2023 (UTC)<br /> #אני {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:16, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג<br /> #אני {{בעד}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:17, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> #{{בעד חזק}} מהערכים המשמעותיים והאיכותיים ביותר, ולכל לראש שזהו הסט החשוב ביותר של תורת החסידות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 20:27, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> # {{בעד}} [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 15:11, 6 באוגוסט 2023 (UTC) .<br /> # {{בעד}} [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] -כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ג - 14:01, 17 ביולי 2023 (UTC)<br /> :הערך עדין דורש עריכה. אם כל אחד יעבור עליו ויתקן שגיאות כתיב, יוסיף פרטים ופירוט זה יוכל להיות ערך מובחר. הערך המובחר לא נבחר ע&quot;פ חשיבות הנושא שלו אלא ע&quot;פ איכות כתיבתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 20:31, 3 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::ישר כח {{א|ב. א. א.}} על התיקונים, מי מצטרך? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 19:18, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :::הערך תוקן ונוספו בו פרטים רבים וביניהם פרטים על הספרים עצמם, התאמה לערך אינציקלופדי, הוספת פרטים רבים, השלמת קישורים פנימיים והעלאה לאתר והוספת קישור לכל כרך מהסדרה בפ&quot;ע ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 12:29, ו' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::לא מתנגד, אם כי יש לעבור עליו שוב וראה את עריכתי האחרונה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ג • 19:48, 26 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[גיטה טובה גליצנשטיין]]==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{מפעילי מערכת}} [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:25, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:25, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{בעד חזק}} [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:36, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{נגד}}. הערך אינו מושלם. יש בו אריכות יתר, יש בו שגיאות הקלדה (הישגה במקום השיגה), ומשפטים לא מובנים (בתשמ&quot;ב בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו ממכון חנה וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:40, 5 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == [[לימוד החסידות]] | [[קבלת הנשיאות של הרבי]] | [[בשורת הגאולה]] | [[ספר התניא]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מישהו יכול לעבור על הערכים האלו? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 17:21, 2 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :עברתי קצת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ==ספר התניא==<br /> ספר התניא אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:37, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> ==קבלת הנשיאות של הרבי==<br /> אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:45, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:45, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == [[יחודא תתאה]] ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:ב. א. א.]]}} {{פועלים למשיח}} מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:39, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:39, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :&lt;nowiki&gt;{{בעד}}&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 15:22, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:22, 16 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=819019 2026-01-16T13:22:47Z

<p>פועלים למשיח: /* יחודא תתאה */ תגובה</p> <hr /> <div>{{חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/פתיח}}<br /> =דיונים=<br /> <br /> == [[רוסיה]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים|}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:24, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :א. הערך לא כחול כנדרש בקריטריונים, ב. צריל להוסיפ (לדעתי) עוד קעשטרים ב'קישורים חיצוניים' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 15:53, כ&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::א. ישנם שני קישורים אדומים, זה לא משהו שאמור לעכב ב. זה לא משהו שאמור לעכב, במיוחד שקישורים מרובים הם חיסרון {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:20, 24 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::אלו לא נחשבות בעיות. אני ישתדל לעבור על זה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:00 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תזכורת}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי ה[[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/קריטריונים לקביעת ערך מובחר|קריטריונים]] לקביעת ערך מובחר. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :הערך בעל פונצטיאל גדול, בעז&quot;ה אני יעבור עליו ויערוך לו שיפוצים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:31, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::עברתי, אומנם לא מושלם אבל בסדר, {{בעד}}. קורא לחב&quot;דפדים נוספים להצביע להביע את דעתם {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:34, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::חסרים קצת מקורות וכן מקורות מדוייקים (יש לתקן גם את פסקת 'לקריאה נוספת') ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:26 • י&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|תיקנתי}} את רובם, נראה לי שאפשר. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:02, 14 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::{{א|כתית למאור|האם}} {{א|חלוקת קונטרסים|הערך}} {{א|שמואל חיים|כבר}} {{א|חסיד של הרבי|יכול}} {{א|שיע.ק|להיות}} {{א|ב. א. א.|ערך}} {{א|מ. ברא&quot;ב|מובחר}}? במשך הרבה זמן היו רק שלושה מצביעים.<br /> ::::::[[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:01, ט&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:01, 17 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::אף אחד לא ענה לי הרבה זמן. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:56, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:56, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::הערות של חלוקת תוקנו, כך שהוא אמור להיות בעד{{א|חלוקת קונטרסים|.}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:49, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::{{א|שמואל חיים}}, בקשה לי אליך. כבר שמתי את הודעה זו בלוח מודעות ובכמה מקומות, ואף אחד לא התייחס חוץ מחלוקת שלא הבין את מטרתי. אם אכפת לך לטרוח חצי דקה, לקרוא את הקריטריונים לערכים מומלצים (לא טעיתי, מומלצים), ולהגיד לי מה בערך שלנו לא מתאים עם הקריטריונים? ואם לפי דעתך זה מסתדר מצוין, אני מעביר את הדיון לערכים מומלצים. בתודה רבה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 20:19, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:19, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::אני אכן בעד הערך כמובחר. עדין לא מומלץ מהסיבה שכתבתי בדף שיחתי (לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיבו עוד). בהצלחה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:01 • כ&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שמואל חיים}}, מה הפירוש 'לאחר השקעת חיפוש יהיה אפשר להרחיב עוד? לא הבנתי [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:20, כ&quot;ז באדר א', ה'תשפ&quot;ב 15:20, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==[[אהבה כרשפי אש]]==<br /> הכל עם מקורות, מתומצת. לדעתי עומד בקריטריונים. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:45, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :לא כל כך אנציקלופדי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:01, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::למה? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 22:38, 13 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::קצת, וזה גם קצר מידי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:53, 28 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[גזירת הקנטוניסטים]] ==<br /> <br /> הערך מתאים לפי הקריטריונים לקביעת ערך מובחר. (לדעתי). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:10, א' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:10, 4 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:35, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:35, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::כדאי להוסיף עוד פרטים, אבל בכללתו די יפה ומתאים {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:10, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|א' מחב&quot;ד}}, {{א|זאל זיין גאולה}}, {{א|להתראות}}, {{א|ב. א. א.}}, מישהו מוכן להביע דעה? וכן בהמשך הדיונים: שלמה חיים קסלמן, נפש אלוקית? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:43, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 14:43, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> :::אני בעד!~ &lt;span style=&quot;color:blue&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 14:53, 13 במרץ 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!<br /> <br /> ::::'''הוסכם כערך מובחר ברוב של 3''' (שהם: תלמוד בבלי, שמואל חיים, ו-זאל זיין גאולה (עבר שבוע מאז תחילת הדיון ולכל כבר אפשר לקבוע)). [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ברור שאני בעד! זה ערך חשוב מאוד. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 17:48, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 17:48, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::לא הייתי בעד, רק ציינתי שהוא קרוב, אם רוצים בעז&quot;ה אני יעבוד על זה עד שיהיה ראוי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:16, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::{{א|שמואל חיים}}, אנחנו רוצים שתעבוד עליו. אתה יכול? תודה רבה מראש, [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:57, י' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:57, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[ספר הניגונים]] ==<br /> <br /> מוכן? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 18:02, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 18:02, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :אין מספיק מקורות {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה חיים קסלמן]] ==<br /> <br /> אם אפשר להצביע {{חב&quot;דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}.<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 19:47, ב' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 19:47, 5 במרץ 2022 (UTC)<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים/ארכיון 1#שלמה חיים קסלמן|כאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • ג' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים|אז}} מה, אי אפשר לפתוח דיון חדש? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:53, ז' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 16:53, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::זה היה לפני פחות משנה וחצי ולא היה שינוי משמעותי מאז, בכל אופן במקרה שהיה בעבר כדאי לציין זאת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:42 • ח' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::{{א|שמואל חיים}}, מה דעתך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:52, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:52, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[נפש אלוקית]] ==<br /> <br /> :{{חב&quot;דפדים פעילים}}, מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 12:53, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 12:53, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::{{בעד חזק}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ו בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> :::{{מתלבט}} .יותר נוטה ל{{נגד חזק}} כי הערך מועתק מערכים אחרים וקצר . [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 05:59, 14 ביוני 2022 (UTC)<br /> אם זה קצר, אז מה זה ארוך? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:42, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:42, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==[[לקוטי שיחות]]==<br /> {{בעד}}[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אני מחדש את ההצבעה להוסיף את הערך [[לקוטי שיחות]] לרשימת [[חב&quot;דפדיה:ערכים מובחרים|הערכים המובחרים]].<br /> נא להצביע כאן:<br /> <br /> # {{בעד חזק}} [[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 14:20, כ&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 14:20, 13 ביולי 2023 (UTC)<br /> #אני {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:16, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג<br /> #אני {{בעד}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:17, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> #{{בעד חזק}} מהערכים המשמעותיים והאיכותיים ביותר, ולכל לראש שזהו הסט החשוב ביותר של תורת החסידות. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&lt;span style=&quot;color: {{#בחר:שחור|שחור=black|אדום=red|כתום=orange|צהוב=yellow|ירוק=green|חום=brown|אפור=Gray|כחול=blue|סגול=purple|#ברירת מחדל=}};&quot;&gt;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&lt;/span&gt;]]''' • בשעה 20:27, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> # {{בעד}} [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 15:11, 6 באוגוסט 2023 (UTC) .<br /> # {{בעד}} [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] -כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ג - 14:01, 17 ביולי 2023 (UTC)<br /> :הערך עדין דורש עריכה. אם כל אחד יעבור עליו ויתקן שגיאות כתיב, יוסיף פרטים ופירוט זה יוכל להיות ערך מובחר. הערך המובחר לא נבחר ע&quot;פ חשיבות הנושא שלו אלא ע&quot;פ איכות כתיבתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 20:31, 3 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::ישר כח {{א|ב. א. א.}} על התיקונים, מי מצטרך? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בתמוז ה'תשפ&quot;ג • 19:18, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :::הערך תוקן ונוספו בו פרטים רבים וביניהם פרטים על הספרים עצמם, התאמה לערך אינציקלופדי, הוספת פרטים רבים, השלמת קישורים פנימיים והעלאה לאתר והוספת קישור לכל כרך מהסדרה בפ&quot;ע ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 12:29, ו' באב, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::לא מתנגד, אם כי יש לעבור עליו שוב וראה את עריכתי האחרונה שם ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ג • 19:48, 26 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==[[גיטה טובה גליצנשטיין]]==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{מפעילי מערכת}} [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 19:25, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:25, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{בעד חזק}} [[משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|יוצר חב&amp;#34;די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב&amp;#34;די|שיחה]], 19:36, י&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 19:36, 2 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> {{נגד}}. הערך אינו מושלם. יש בו אריכות יתר, יש בו שגיאות הקלדה (הישגה במקום השיגה), ומשפטים לא מובנים (בתשמ&quot;ב בעקבות מעשה שהיה הרבי הוריד את נשיאותו ממכון חנה וניסה לגרום שהרבי יחזיר את הנשיאות). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:40, י&quot;ד בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 00:40, 5 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == [[לימוד החסידות]] | [[קבלת הנשיאות של הרבי]] | [[בשורת הגאולה]] | [[ספר התניא]] ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מישהו יכול לעבור על הערכים האלו? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 17:21, 2 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :עברתי קצת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ==ספר התניא==<br /> ספר התניא אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:37, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> ==קבלת הנשיאות של הרבי==<br /> אני {{בעד}} [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:45, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:45, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == [[יחודא תתאה]] ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:ב. א. א.]]}} {{פועלים למשיח}} מה דעתכם? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 22:39, כ&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:39, 15 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :&lt;nowiki&gt;{{בעד חזק}}&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:פועלים למשיח|פועלים למשיח]] - [[שיחת משתמש:פועלים למשיח|שיחה]], 15:22, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:22, 16 בינואר 2026 (IST)</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818931 2026-01-15T20:17:47Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> <br /> === סובב וממלא ===<br /> השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס&quot;ד]] עמוד קנג.}}. <br /> <br /> === הוי' ואלקים ===<br /> שתי הבחינות של יחודא עילאה ובחינת יחודא תתאה בענין השמות הם שם הוי' ושם אלוקים. יחודא עילאה - שם הוי', יחודא תתאה - שם אלוקים{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] כג, ד.}}. <br /> <br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818930 2026-01-15T20:16:31Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}'''&lt;big&gt;סובב וממלא&lt;/big&gt;'''<br /> <br /> השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס&quot;ד]] עמוד קנג.}}. <br /> <br /> &lt;big&gt;'''הוי' ואלקים'''&lt;/big&gt; <br /> <br /> שתי הבחינות של יחודא עילאה ובחינת יחודא תתאה בענין השמות הם שם הוי' ושם אלוקים. יחודא עילאה - שם הוי', יחודא תתאה - שם אלוקים{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] כג, ד.}}. <br /> <br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818929 2026-01-15T20:15:21Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}'''&lt;big&gt;סובב וממלא&lt;/big&gt;'''<br /> <br /> השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס&quot;ד]] עמוד קנג.}}. <br /> <br /> &lt;big&gt;'''הוי' ואלקים'''&lt;/big&gt; <br /> <br /> שתי הבחינות של יחודא עילאה ובחינת יחודא תתאה בענין השמות הם שם הוי' ושם אלוקים. יחודא עילאה - שם הוי', יחודא תתאה - שם אלוקים. <br /> <br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818928 2026-01-15T20:11:10Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}'''&lt;big&gt;סובב וממלא&lt;/big&gt;'''<br /> <br /> השורש של שתי הבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה בבחינות שלמעלה, הוא שתי הבחינות של [[סובב]] ו[[ממלא]]: בחינת הסובב הוא השורש של יחודא עילאה ובחינת הממלא הוא השורש של יחודא תתאה{{הערה|ספר המאמרים [[תרס&quot;ד]] עמוד קנג.}}. <br /> <br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818925 2026-01-15T20:05:24Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * [[הוי' הוא האלקים]]<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818924 2026-01-15T20:04:42Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> * הויה הוא האלקים<br /> * [[אין עוד מלבדו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818923 2026-01-15T20:02:09Z

<p>פועלים למשיח: </p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש ה[[נפש האלוקית]]{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818922 2026-01-15T19:59:10Z

<p>פועלים למשיח: /* לעומת יחודא עילאה */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818921 2026-01-15T19:57:30Z

<p>פועלים למשיח: /* בעבודת ה&#039; */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים[17] היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה[17] הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818920 2026-01-15T19:56:32Z

<p>פועלים למשיח: /* בעבודת ה&#039; */</p> <hr /> <div>'''יחודא עילאה ויחודא תתאה''' או 'יחוד עליון ויחוד תחתון' הם שמות כלליים לשני אופני התאחדות ה[[עולם (בחסידות)|עולמות]] עם ה[[אלוקות]], ובאים לידי ביטוי ב[[סדר ההשתלשלות]], באופן [[בריאת העולם|התהוות העולמות]], ב[[נפש]] האדם וב[[עבודת השם]].<br /> <br /> יש להעיר שעניין זה מוסבר בחסידות בשני אופנים שונים: לעיתים מוסבר שיחודא עילאה ותתאה הם שני אופני יחוד '''העולמות''' עם אלוקות{{הערה|וראה אודות זה ב[[שער היחוד והאמונה]] (מעיינותיך), עיונים לפרק ז' סעיף ב'.}} אך בערך זה מוסבר רק האופן השני, שהם שני אופני יחוד באלוקות גופא (וראה בפירוט [[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|כאן בהמשך]]).<br /> ==עניינן הכללי==<br /> המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש&quot;דבק הוי חיבור&quot;, כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה.<br /> <br /> למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמה ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות{{הערה|שם=לקו&quot;ת ר&quot;ה|לקו&quot;ת דרושים לר&quot;ה עמ' נו.}} (שהוא ההבדל בין 'עילה ועלול' לבין 'יש מאין', וכדלקמן).<br /> <br /> ===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]===<br /> מציאות{{הערה|שם=לקו&quot;ת ר&quot;ה|}} הספירות באצילות היא באופן של '''עילה ועלול'''. שהגם שיש [[ספירת החסד]] (לדוגמא), אין היא מורגשת כמציאות בפני עצמה, אלא כלולה ומוקפת בבחינת [[ספירת החכמה|החכמה]]{{הערה|כי חסד הוא [[מקו הימין]], והוא ענף החכמה.}}, והחכמה מקפת אותו מכל צד ופינה. הדבר נמשל לשכל התלמיד כפי '''שהרב''' רואה אותו: הרב תופס ומשיג את כל השגת התלמיד מכל צד ופינה, וכל שכל התלמיד נכלל בשכל הרב (כי בכלל מאתיים מנה), ונמצא שהשגת התלמיד אינה בבחינת יש ודבר נפרד אלא כלולה ובטלה בהשגת הרב.<br /> <br /> ומאחר ו'מציאות' הספירות דאצילות בטלות בתכלית לאלוקות ועד שאינן עולות בשם כלל, לכן עולם האצילות כולו אינו נברא ואין בו נבראים (וכידוע הלשון{{הערה|הקדמת פרע&quot;ח בסופה.}} &quot;מי נתן מלאך באצילות&quot;), אלא הוא אלוקות ממש (כפי ש'מצטייר' בציור של ספירות{{הערה|פרדס שער עצו&quot;כ פ&quot;ד, הובא בדרמ&quot;צ נב, א' ועוד. וראה בספר הערכים כרך ד', אורות דספירות – פשיטותם וציורם עמ' קכא ואילך.}}).<br /> <br /> ===בי&quot;ע – יש מאין===<br /> מה שאין כן [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בעולמות בריאה יצירה עשיה]], הדבר הפוך בדיוק. דבר ה' מתעלם בעולמות אותם הוא בורא, שופע בהם בהעלם בבחינת אין ואינו מורגש כלל. והמשל בזה הוא משכל ומידות{{הערה|ישנם בחסידות לעניין זה כמה משלים נוספים, והובא כאן דוקא זה כי הוא פשוט יותר להבנה.}}: למרות שהשכל הוא הוא המוליד את המידות, הנה אחרי שהתעוררה המידה לא מורגש בה שום עניין שכלי, מה שמורגש הוא רגש הלב בלבד, ונדמה לאדם שאין כאן אלא רגש בלבד בלא שכל כלל.<br /> ==מקום ארון אינו מן המידה==<br /> בחסידות מובאת הדוגמה של '[[מקום הארון אינו מן המדה]]' הן ליחודא עילאה והן ליחודא תתאה.<br /> <br /> ===יחודא עילאה===<br /> בחלק מהמאמרים{{הערה|ראו לדוגמה תרמ&quot;ג עמ' ק.}} מפרשים ש'מקום ארון' הכוונה למקום הארון '''עצמו''' (לנפח שהוא תופס).<br /> <br /> לפירוש זה, העובדה שהארון לא תפס מקום הוא משום ש'''הארון'''{{הערה|שבו לוחות הברית, בהם מתגלית האלוקות בגילוי גמור '''בגשמיות העולם'''.}} הוא בחינת יחודא עילאה, ולכן התבטל כל גדר מציאותו ולא תפס מקום. היינו, 'עולם' היא מציאות שמוגדרת ע&quot;י מקום (וזמן), ומכיון שמציאות העולם (במקום הארון) בטילה לאלוקות – לכן גם בגשמיות הוא לא תפס מקום. שתים וחצי האמות של רוחב הארון לא תפסו שום מקום ולא הייתה בהם לא בחינת צפון ולא דרום, אלא היו נקודה אחת בלבד (כי באותן שתים וחצי אמות 'האירה' האלוקות שלמעלה מהעולם בגילוי, ומציאות העולם התבטלה והתכללה באלוקות). {{ערך מורחב|ערך=[[גדר המקום|רוחות העולם]]}}<br /> <br /> <br /> ===יחודא תתאה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא תתאה]]}}<br /> <br /> במאמרים אחרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> ==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות==<br /> בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}} מבואר שישנו הבדל בין האופן בו נראים העולמות מצד [[זעיר אנפין|המידות]] לבין האופן בו הם נראים מצד [[ספירת המלכות|המלכות]]:<br /> <br /> מצד המלכות, למרות שאין לנבראים 'מציאות'{{הערה|כדוגמת דמות המשתקפת לאדם במראה. אם כי ודאי שהדמות היא מציאות בפני עצמה נפרדת מהאדם המסתכל במראה, מאחר וכל 'מציאותה' תלויה באדם העומד אנו אומרים שאין לה מציאות עצמאית משל עצמה. יש להעיר ולהדגיש שעניין זה עמוק מאד, ומשל זה אינו מכוון בכל הפרטים. כדי להבין את העניין לאשורו ולעומקו יש להביא עוד כמה משלים ולהסביר עוד כמה צדדים של הנושא.}} הנה 'חשיבות' '''יש''' להם (שאם לא היה בהם צורך למה נבראו?), אבל מצד המידות (חסד וכו') אין להם גם שום חשיבות כלל{{הערה|כי מצד המידות כל מציאות העולם היא רק התפשטות '''שלהן''' של המידות.}}.<br /> <br /> אלא שהעולם לא נברא רק ממלכות וגם לא רק מהמידות, אלא משילובן - ובשילוב זה שני אופנים:<br /> <br /> ===שילוב אדני בהוי'ה===<br /> שם ה' מורה על המידות הקדושות, ושם אדני לספירת המלכות, ומובא בקבלה{{הערה|זוהר חלק ג רעד א', פרע&quot;ח שער הברכות פרק ז'.}} שישנם שני אופנים בהם משתלבים השמות. אופן אחד הוא שילוב ספירת המלכות והתכללותה באלוקות. בשילוב זה האות הראשונה שהיא הגוברת{{הערה|לקו&quot;ת שבת שובה סה ד.}} היא משם ה': י' א' ה' ד' ו' נ' ה' י'.<br /> <br /> היינו, מצד מידת המלכות כפי שכלולה במידות העליונות גם הדברים הנבראים ממנה (המקום והזמן) בטלים '''בתכלית'''. לא כביטול אור הנר לשמש (שרק אינו מועיל אבל אי אפשר לומר שאינו קיים) אלא כביטול אור השמש בשמש (טרם התפשט ויצא להאיר בחלל העולם). המשל המובא לזה בחסידות{{הערה|שם=מאמרים מלוקט|מאמרים מלוקט ד' עמ' ס&quot;ז ובנסמן שם.}} הוא מעניין הניסים שמעל הטבע: שורש ניסים אלו הוא משם הוי', וכשמאיר שם זה בעולם מתבטלים גדרי העולם. למרות ששם זה מאיר '''בעולם''', הנה באותו רגע מפסיק העולם להתנהג בגדריו הרגילים ומה שמורגש היא המציאות '''שמעל''' העולם.<br /> <br /> ===שילוב הוי'ה באדני===<br /> האופן השני הוא שילוב שם ה' באדנות (א' י' ד' ה' נ' ו' י' ה'). בשילוב זה (יחודא תתאה) המורגש הוא '''העולם''' – אלא שאף על פי כן בהעלם מאיר בו שם הוי'. והמשל לזה{{הערה|שם=מאמרים מלוקט}} הוא ניסים המלובשים בטבע, וכדוגמת נצחון המכבים. שהנצחון בא ע&quot;י מלחמה (פעולה טבעית), אלא שזה שמעטים ניצחו את הרבים (היפך הסדר הרגיל), הוא מפני ששם הוי' פעל שהטבע הנמשך משם אלוקים יפעל בהתאם לרצונו. משל נוסף לזה מובא מעניין השוחד: השופט פוסק על פי שכלו ואינו מרגיש כלל שהשוחד היטהו, ואף על פי כן למסתכל מהצד ברור שהשוחד הוא הוא זה שהיטה את שכלו.<br /> <br /> ==בדרגות האדם==<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים{{הערה|שם=לקו&quot;ש|ראה לקו&quot;ש ח&quot;ה, שיחה ב' לבראשית, סעיף יא ואילך.}} היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ==בעבודת ה'==<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה{{הערה|שם=לקו&quot;ש}} הוא בחינת יחודא עילאה{{הערה|בכללות יותר כן הוא גם בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא שבתפילה מודגש ומורגש יותר ביטולו לאלוקות, שהרי זהו כל עניינה של התפילה.}}, ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[דעת עליון ודעת תחתון]]<br /> * [[יחודא תתאה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלמה מייזלס, '''[https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view כמה ביאורים כללים בהבדל בין הביטול דיחו&quot;ע והביטול דיחו&quot;ת]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסו פרשת תצוה ה'תשפ&quot;ה עמוד 33<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818919 2026-01-15T19:54:34Z

<p>פועלים למשיח: /* ראו גם */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים[17] היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה[17] הוא בחינת יחודא עילאה[18], ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> * [[אחדות ה']]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818918 2026-01-15T19:53:58Z

<p>פועלים למשיח: /* לעומת יחודא עילאה */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים[17] היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה[17] הוא בחינת יחודא עילאה[18], ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818917 2026-01-15T19:53:24Z

<p>פועלים למשיח: /* משמעותו בשמות */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> ==לעומת [[יחודא עילאה]]==<br /> {{ערך מובחר|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]}}<br /> ===בדרגות האדם===<br /> בכללות דרגות האדם, עבודת הצדיקים[17] היא דרגת יחודא עילאה, ואילו עבודת הבינונים עניינה יחודא תתאה.<br /> <br /> ===בעבודת ה'===<br /> אצל כל אחד בפרט הזמן שהוא מקדיש לתפילה[17] הוא בחינת יחודא עילאה[18], ויחודא תתאה הוא הזמן בו הוא נושא ונותן באמונה (וכיו&quot;ב) – שאז למרות שהעיקר אצלו הוא ענייני העולם, הנה הם גופא מונהגים בהתאם לרצון ה'.<br /> <br /> <br /> <br /> ראו גם<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818916 2026-01-15T19:48:45Z

<p>פועלים למשיח: /* משמעותו בשמות */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818915 2026-01-15T19:48:09Z

<p>פועלים למשיח: /* משמעותו בשמות */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|[[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות]]}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%90_%D7%AA%D7%AA%D7%90%D7%94&diff=818914 2026-01-15T19:47:25Z

<p>פועלים למשיח: /* משמעותו בשמות */</p> <hr /> <div><br /> '''יחודא תתאה (=יחוד תחתון)''' הוא: בשונה מ[[יחודא עילאה]], שכוונתו היא שאין עולם, והעולם בטל לגמרי, יחודא תתאה הוא: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות. <br /> <br /> == פירושו ==<br /> יחודא תתאה הוא: אכן [[הקדוש ברוך הוא]] הינו מעל המקום והזמן - ועם זאת הרי הוא [[ממלא כל עלמין|ממלא את כל העולם]]. כלומר: [[עצמות|מהותו ועצמותו]] - שהוא אין סוף - ממלא את כל הארץ בזמן ובמקום, בשמים והארץ ובצדדים. ואף בארץ מתחת: הכל מלא מ[[אור אין סוף]] השווה ממש! אמנם, שוב אין הברואים חשים זאת, משום ש[[ספירת המלכות|מידת המלכות]] - המצומצמת - מסתירה מעיניהם את אור אין סוף, לבל יתבטלו ממציאותם. אך למעשה האור אין סוף של הקב&quot;ה ממלא את כל העולם ממש. זהו יחודא תתאה: יש עולם, אך הוא מלא כולו ב-קב&quot;ה עצמו. הכול הוא אלוקות.<br /> <br /> זהו הנאמר &quot;אני הויה לא שניתי&quot; אין שום שינוי ב-ה'- כי הכל בטל אצלו במציאות. שהרי נבראים מתהווים על ידו ובטלים אליו - לכן בידיעת עצמו יודע את הנבראים. והוא - מהותו ועצמותו ודעתו - הכל אחד. כך שגם עתה - לאחר [[בריאת העולם]] - ישנו אך ורק ה'!<br /> <br /> והנה הברואים יודעים כל דבר בידיעה שחוץ מהם. משום כך אין הם מסוגלים להשיג את ידיעתו של הקב&quot;ה. כי אכן - כשם שאי אפשר להשיג את מהותו ועצמותו - כך אי אפשר להשיג את דעתו. (שהוא ודעתו - אחד){{הערה|תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל חלק א' עמוד 154 ואילך}}.<br /> <br /> יחודא תתאה הוא כינוי לייחוד של [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]].<br /> <br /> בניגוד ל[[יחודא עילאה]] שהוא יחוד תמידי הנצרך לקיום העולמות, יחודא תתאה הוא רק לפרקים.<br /> <br /> במאמרים{{הערה|לדוגמה עטר&quot;ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא [[קודש הקודשים]], היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות.<br /> <br /> עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן.<br /> <br /> == אינו בסתירה ח&quot;ו ל[[אחדות ה']] ==<br /> ועם היות שגם יחודא תתאה - דעת תחתון (שהנבראים הם &quot;יש&quot; ומציאות) הוא אמת, אינו בסתירה ח&quot;ו לאחדות ה', מכמה טעמים: <br /> <br /> '''א'''. זה שהנבראים יש להם ערך וחשיבות, הוא רק לגבי האור האלוקי המתלבש בעולמות, כח הפועל בנפעל. אבל לגבי [[עצמות|עצמות אור אין סוף]] הכל לפניו כלא נחשב. ומכיון שבחינת ה&quot;מקור&quot; להוות את העולמות היא רק הארה חיצונית שאינה תופסת מקום לגבי העצמות, ולגבי העצמות, הרי הכל הוא כלא חשיב - אם כן באמיתות הדברים גם לאחר שנתהוו הנבראים אין להם ערך וחשיבות.<br /> <br /> '''ב'''. מכיוון שגם האור המתלבש בעולמות הוא קדוש ומובדל מהם ואינו נתפס בהם - הרי מובן, שעל ידי התהוות העולמות, לא נעשה שום שינוי גם באור המתלבש בהם, וגם לאחרי שנתהוו הם בטלים במציאות כמו קודם שנתהוו.<br /> <br /> ג. זה שהביטול של יחודא תתאה יש ערך לנבראים, אין זה שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום, אלא מפני שהשלימות של [[אור אין סוף]] היא שכוללת את שתי העניינים: מצד זה שאור אין סוף הוא &quot;למטה עד אין תכלית&quot; - מצד זה הכל הוא אין ערוך לגביו, ומצד זה שאוא&quot;ס הוא &quot;למעלה עד אין קץ&quot; - מצד זה, הנבראים תופסים מקום ויש להם ערך וחשיבות{{הערה|[[ספר הערכים]] חב&quot;ד חלק ט' עמוד שיט ואילך.}}.<br /> <br /> == מעלותיה על [[יחודא עילאה]] ==<br /> עם היות ש[[יחודא עילאה]] היא דרגא נעלית הרבה יותר מיחודא תתאה, אעפ&quot;כ, ישנם מעלות ביחודא תתאה על יחודא עילאה, שלכן גם אלה שעיקר עבודתם היא ביחודא עילאה, צריך להיות אצלם גם ההתבוננות ביחודא תתאה. וממעלותיה של יחודא תתאה:<br /> <br /> '''א'''. תכלית כוונת הבריאה הוא שיהיה [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]] נשא טז}}, כלומר שיהיה &quot;יש&quot; ו[[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלש. וכוונה זו נשלמת דווקא ביחודא תתאה{{הערה|[[ליקוטי תורה]] עקב יד, ריש עמוד ד. ספר המאמרים [[תרס&quot;ט]] עמוד יח}}.<br /> <br /> '''ב'''. [[יחודא עילאה]] היא בבחינת שמיעה, ויחודא תתאה הוא בבחינת ראיה, ומכיוון שגדולה ההתפעלות מראייה יותר מההתפעלות שעל ידי שמיעה, לכן ההתפעלות מיחודא תתאה היא יותר מההתפעלות מיחודא עילאה{{הערה|[[ספר הערכים]] חלק ט עמוד שעה}}.<br /> <br /> ''''ג'''. ב[[יחודא עילאה]] שייך שינויים, משא&quot;כ ביחודא תתאה (שמרומז ב-[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם]], ב-'ועד', (כמאמר [[חז&quot;ל]]{{הערה|[[מסכת עירובין]] נד, א.}} &quot;כל מקום שנאמר ... ועד - אין לו הפסק עולמית&quot;), לא שייך שינויים וזה עניין נצחי{{הערה|ספר המאמרים [[תשל&quot;ה]] עמוד 310}}.<br /> <br /> '''ד'''. הביטול של [[יחודא עילאה]] שבעולמות עליונים, אינו דבר חידוש כלל, כי שם מאיר גילוי [[אור אין סוף]], משא&quot;כ יחודא תתאה, שהוא כאן למטה, אז מכיוון שהעולם נדמה ל&quot;יש&quot;, הרי כאשר אח&quot;כ נעשה [[ביטול היש]]{{הערה|ראה בהמשך הערך בקטע 'משמעותו בעבודה'}}, זה חידוש. ולכן על ידי יחודא תתאה דווקא, נמשך אור חדש שלמעלה מסדר השתלשלות{{הערה|[[אור התורה]] חנוכה (כרך ה) תתקסה, ב. ספר המאמרים [[תרנ&quot;ח]] עמוד סה. ועמוד קיז.}}.<br /> <br /> '''ה'''. העבודה של [[יחודא עילאה]] היא על ידי שמאיר מלמעלה גילוי אור בנפשו, והעבודה של יחודא תתאה היא מצד האדם העובד. ולכן, עיקר המעלה של 'עבודה בכח עצמו' הוא בעבודה של יחודא תתאה.<br /> <br /> ומכיוון שעבודת האדם מגיעה למקום נעלה יותר מהמקום שממנו באה המשכה מלמעלה, לכן, העבודה של יחודא תתאה מגיעה למקום נעלה יותר מהעבודה של יחודא עילאה{{הערה|[[תורת מנחם]] ספר המאמרים חלק ד' עמוד קט ושם הערה 62}}.<br /> <br /> '''ו'''. על העבודה של יחודא עילאה יכולים להיות מונעים ומעכבים, וביטול מונעים ומעכבים אלו זה על ידי העבודה של יחודא תתאה. והטעם לזה: יחודא עילאה היא למעלה מהעולם, והיות שהפעולה שנעשית ב[[קליפה|קליפות]] על ידי גילוי אור מלמעלה היא לא בדרך בירור אלא בבחינת ביטול, נמצא, שזה שעל ידי העבודה של יחודא עילאה מתבטלים כל המניעות ועיכובים שמצד הקליפות הוא לא באופן שהניצוצות שהיו בקליפות מתבררים ונכללים בקדושה, אלא שהם מתבטלים מצד גילוי אור שלמעלה מהם, ולכן בדרך זו יכול להיות שהביטול הוא רק לפי שעה והרע יכול לחזור ולהתעורר.<br /> <br /> משא&quot;כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב&quot;יש&quot; - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע&quot;י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי&quot;ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.<br /> <br /> '''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה&quot;יש&quot; של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח&quot;ו{{הערה|ראה בכל זה ביאורי הזוהר ל[[צ&quot;צ]] חלק ב' עמוד תרי. וספר המצוות לצ&quot;צ כד, א.}}.<br /> <br /> == יחוד [[ז&quot;א]] ו[[נוקבא]] ==<br /> יחוד זה הינו החיבור הפנימי בין ספירת ה[[תפארת]] וספירת ה[[מלכות]], כאשר ה[[ז&quot;א]] משפיע מה[[יסוד]] ל[[מלכות]] השפעה פנימית. השפעה זו מהווה את תחילת תהליך ההולדה וה[[השפעה]] של המלכות.<br /> יחוד זה אמנם הוא יחוד נמוך, והינו בסוף הספירות, אך עם זאת, האור הנמשך ממנו הינו אור גבוה ביותר, הנמשך מ[[כתר]].<br /> <br /> מבואר כי כיוון שעניינה של מלכות הוא דיבור, מיחוד זה נמשכת השפעה הדומה לדיבור, ותוצאות היחוד מרגישים נפרדים ממקורם (בדומה לדיבור שנמשך מהבל הלב אל חיצוניות האדם ונפרד ממנו). ולכן על ידי יחוד זה מקבלים העולמות התחתונים, הנקראים [[עלמין דאתגליא]], בהם נדמה כאילו ישנה מציאות נפרדת מאלוקות ח&quot;ו.<br /> <br /> == משמעותו בעבודה ==<br /> יחודא תתאה יוצר את [[ביטול היש]] אצל הנברא.<br /> <br /> כיוון שיחוד זה הוא המקור לעולמות, בדרגא זו העולמות תופסים מקום ואינם בטלים במציאות. עם זאת, הם חשים כי הבורא מהווה אותם, וכי אינם יכולים להתקיים באופן נפרד ח&quot;ו. לכן, הם מבטלים את ישותם מול [[יש האמיתי]], אך עדיין ישנו מקום וגדר לקיומם.<br /> <br /> עם היות שיחודא עילאה הוא יחוד עליון יותר, אך הוא אינו נותן מקום לעולמות, ולכן לא ניתן לעבוד את ה' באופן פעיל בדרגא זו. בשל כך, מיד לאחר אמירת [[שמע ישראל]], מגיע יחודא תתאה באמירת [[בשכמל&quot;ו|ברוך שם וכו']]. זאת בכדי שיהודי יוכל לקיים את מצוות ה', כמציאות.<br /> <br /> == משמעותו בשמות ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות}}<br /> עניינו של הפסוק [[בשכמל&quot;ו]] הוא יחודא תתאה. ב[[שער היחוד והאמונה]] [[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא תתאה הוא שילוב [[שם הוי']] ב[[אדנ&quot;י|שם אדנות]] ב&quot;ה. באופן זה עניינו של שם אדנות גובר, ולכן הביטול נמוך יותר - יחודא תתאה. <br /> <br /> לעומתו עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]]. שהוא שילוב [[אדנ&quot;י|שם אדנות]], [[ספירת המלכות]], ב[[שם הוי']], המורה על [[עצמות|מהותו ועצמותו]] יתברך. באופן זה עניינו של שם הוי' גובר ולכן הביטול נעלה יותר - יחודא עילאה.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]] <br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

פועלים למשיח