חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום דובער גוראריה

2022-02-27T04:08:48Z

פד:

[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד [[אמא|אמו]] בביקור אצל האדמו"ר מ[[סאטמר]]]]
[[קובץ:מצבת בארי.jpeg|ממוזער|מצבתו]]
'''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד בעיני הריי"צ והרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].

על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו"ר הריי"צ]] צולמו על ידו.

בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.

בשנת [[תש"י]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם [[הרבי]]. באותה תקופה עבר להתגורר ב[[ניו ג'רזי]].

בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=ר'_יואל_כהן_-_סיון_תשי”ג מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.

נפטר ב[[ד' באדר|ד' אדר ב']] [[תשס"ה]] מבלי שהשאיר צאצאים אחריו.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''דידן נצח''' הרב [[שמואל לובעצקי]], הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
* '''דידן נצח''' הרב [[משה בוגמילסקי]], (ב[[אנגלית]] תשס"ז. ב[[עברית]] תשס"ח).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת גוראריה|ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]

גוראריה (פירושונים)

2022-02-27T04:08:19Z

פד:

{{פירושונים|
*[[אליהו יוחנן גוראריה]] - [[שליחות|שליח הרבי]] ו[[רב|רבה]] של העיר [[חולון]]
*[[דוד גוראריה]] השליח הראשי לעיר חולון ומנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] בעיר
*[[אליעזר גוראריה]] - [[שליחות|שליח הרבי]] ו[[רב העיר]] [[קרקוב ]]
*[[חיים שמריהו גוראריה]] - גביר חב"די תושב [[תל אביב]]
*[[יחיאל צבי גוראריה|יחיאל צבי (הערשל) גוראריה]] - בנו של הרב [[נתן גוראריה]], מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]]
*[[יצחק מאיר גוראריה]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת תומכי תמימים מונטריאול
*[[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] 'חברה ש"ס' ב[[קראון הייטס]] וחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]
*[[משה גוראריה]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד בתל אביב
*[[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] - חבר הנהלת ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]]
*[[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] - מקהילת חב"ד ב[[קרמנצ'וג]] שנפטר בצעירותו
*[[נתן גוראריה]] - מחסידי אדמו"ר הזקן
*[[נתן גוראריה (בופולו)|נתן גוראריה]] - שליח הרבי לצפון מדינת ניו יורק, ומייסד מרכז חב"ד לסטודנטים באוניברסיטנת ניו יורק בבופולו
*[[שניאור זלמן גוראריה]] (ג'ימי) - יו"ר מועצת המנהלים של ישיבות תומכי תמימים וממקורבי הרבי ואדמו"ר הריי"צ
*[[מנחם מענדל גוראריה]] - אביו של [[הרש"ג]]
*[[חנה גוראריה]] - בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]
*[[שלום דובער גוראריה]]
'''מבית רבי'''

*[[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)]]

}}
[[קטגוריה:משפחת גוראריה|*]]

חיים ליברמן

2022-02-27T04:07:31Z

פד:

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיים ליברמן]]
'''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] (1892) - [[כ"ו סיוון]] [[תנש"א]] (1991)) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לאביו הרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע הוא לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא ללא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, לאחר תלאות שונות הוא הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]], בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

ליברמן מעולם לא נישא, הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה.

בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לו בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], , [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

במשפט היה יברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערעה נאמנותו לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב.

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.

מאז ניתק ר' ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}.

==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו יברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{מקור}}.

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.
*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].

==חיבוריו==
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את הכסף.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]
* [[שלום דובער גוראריה]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א' באתר 'היברו בוקס']
;מכתבי הרבניות לליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

שלום דובער גוראריה

2022-02-23T03:53:32Z

פד: הסרת כל התוכן מהדף

שלום דובער גוראריה

2022-02-23T03:51:32Z

פד:

ימ"ש

שמריהו גוראריה

2022-02-23T03:50:21Z

פד:

{{דמות
|שם=שמריהו גוראריה
|תמונה=[[קובץ:הרשג.jpg|250px|ללא מסגרת|הרב שמריהו גוראריה על אוהל הרבי הריי"צ]]
|כינוי=הרש"ג
|תיאור=חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]]
|תאריך לידה=[[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]]
|מקום לידה=[[קרעמנצ'וג]]
|תאריך פטירה=[[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=מנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

הרב '''שמריהו גוראריה''' ([[א' בכסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ו' באדר א']] [[תשמ"ט]]; מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הרש"ג'''), היה חתנו של [[הרבי הריי"צ]], גיסו של [[הרבי]] ומנהל רשת ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[מצרים]] (שם ביקר יחד עם הרבי הריי"צ).

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
[[קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה בביתו בקומה השלישית שב-[[770]] ([[סיוון]] [[תשמ"ה]]).]]
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]] ולמרת שיינדל.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

ב[[י"ב תמוז תר"פ]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק א' ע' 199.}} (שלושה חודשים לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרש"ב) נערכו קישורי ה[[תנאים]] בינו לבין בת [[הרבי הריי"צ]] [[חנה גוראריה|חנה]], וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה [[חתונה|חתונתם]] ב[[רוסטוב]]. החתונה שהתקיימה כשנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, נערכו באווירה קודרת, כשאפילו לא התקיימו ריקודים{{הערה|שמועות וסיפורים שם עמוד 201.}}.

מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו [[הרבי הריי"צ]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.

בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסרו של חמיו]] הרבי הריי"צ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את [[רוסיה]] ל[[ריגה]] שב[[לטביה]], ומשם ל[[פולין]]. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ בישראל|לארץ ישראל]] בשנת [[תרפ"ט]] ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של הרבי בארצות הברית]].

כאשר הגיע עם הרבי הריי"צ ל[[ארצות הברית]], מגוריו נקבעו בקומה השלישית של [[770]]. על פי הוראת הרבי הריי"צ{{הערה|בעת קישורי התנאים שלו.}} היה הרש"ג מתוועד וחוזר [[מאמר דא"ח]] בכל שבת ב[[רעווא דרעווין]] ב-770.

==התקשרותו לרבי==
[[קובץ:רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]]

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}}, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי כשהוא מעט מבושם: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! היורש היחיד של [[הבעש"ט]] הוא גיסי. מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתחזיקוני כפי שחותננו החזיקני", כמו כן, ביקש הרש"ג מחילה מהרבי, על מאורע כל שהוא שאירע לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}.

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי|
מאמר כעין שיחה]].

כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש"ג ובנו את ביתו.

הייתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - על אף שהיו אנשים עד אז שחשדו שאין התקשרותו לרבי שלימה, התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.

==פטירתו==
[[קובץ:הרשג 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|ציון הרש"ג ליד [[האוהל]] - ניו יורק]]
[[קובץ:מכתב רש''ג לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרש"ג לרבי, לקראת צאתו לביתו ב[[ר"ח כסלו תשל"ח]]:... היות ששמעתי אשר כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א יחזור היום - בשטומ"צ - לביתו, אשר ע"כ הנני לאחל...]]
[[קובץ:הרבי על ציון רשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] על ציון הרש"ג]]

בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו.

בבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלוויה|הלוויתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל.

===לאחר פטירתו===
בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה.

בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}.

בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}.

בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערה|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}.

==משפחתו==
*רעייתו, [[חנה גוראריה]] - בת הרבי הריי"צ
*בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה|שלום דובער (בערי) גוראריה]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90-%E2%80%A2-%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E/ "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי] {{אינפו}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1869&CategoryID=651 גיסא דבי נשיאה]
*שניאור זלמן לוין, [https://chabad.info/magazine/453329/ חתנא וגיסא דבי נשיאה] [[שבועון בית משיח]]
;וידאו
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1814 הקמת מצבתו של הרב גוראריה] ([[י"ד באדר א']] [[תשמ"ט]]){{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63932 הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי]{{וידאו}} - [[י"ג באלול]] [[תשמ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3749 הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג] {{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%95-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%90-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92-%D7%A2%D7%94/ שיחת הרבי על הרב גוראריה] - ליל [[ז' אדר א']] [[תשנ"ב]]{{וידאו}}{{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109648 וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים]{{וידאו}}{{חב"ד און ליין}}

;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59695 הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58467 הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26834 צרור תמונות מהרב גוראריה]{{תמונה}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/originalsize/891/89059.jpg פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי]{{תמונה}} - ערב [[י' בשבט]] [[תשל"ד]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19162 הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת']{{תמונה}} - מכתב ששלח לרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשמ"ב]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80216 גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80226 הרש"ג ושז"ר]{{תמונה}}{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}

{{מיון רגיל:גוראריה, שמריהו}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]

חיים ליברמן

2022-02-23T03:45:48Z

פד: הסרת כל התוכן מהדף

שלום דובער גוראריה

2022-02-23T03:44:19Z

פד: הסרת כל התוכן מהדף

חנה גוראריה

2022-02-23T03:42:40Z

פד:

[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גוראריה ובנה [[בארי גוראריה|בארי]] לאחר ביקור אצל האדמו"ר מסאטמר]]
[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גוראריה בצעירותה]]
[[קובץ:חנה גורארי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גוראריה (בחלון השמאלי וכלתה מינא (בחלון בצד ימין) ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]
[[קובץ:מצבת חנה גורארי'.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי]]
'''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]] – [[ט"ז אדר]] [[תנש"א]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]].

==תולדות חייה==
===צעירותה===
חנה נולדה ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרנ"ט]]{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביה ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].

כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערה|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}.

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.

בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].

בי"א סיון [[תרפ"א]] נישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר הריי"צ]] וכמה מחשובי החסידים.

ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לעצור את [[אדמו"ר הריי"צ]], התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1=מסירות נפשה כלפי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] מתוארת בידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=חתן+אדמו\%22ר ברשימת המאסר].}}.

למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[וורשה]].

בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת [[תרע"ט]]}}.

ב[[תרצ"ה]] עקרה ל[[אטווצק]].

ב[[כ"ו שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה לצד [[אדמו"ר הריי"צ]], בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].

===בארצות הברית===
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבניין [[770]] והיא עם בעלה ובנם התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].

משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] תחת ידה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.

מאז ה[[הסתלקות]] שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת [[תש"י]] ועד ל[[הסתלקות]] אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].

בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.

ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[הרבי]] אירוע [[לב]], דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערה|על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.

ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.

==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי.

ביום שבת [[פרשת פנחס]], [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ה]], היא נפגעה בפניה על ידי אחד הבחורים שנקש בחוזקה על דלת דירתה והיא פתחה את הדלת (משום שחשבה שמדובר באחד הבחורים שהיו עוזרים לה במשק הבית) ומשגילתה שמדובר במישהו אחר ניסתה לסגור את הדלת, והלה בצעד מופרע - שגונה על ידי הרבי נמרצות - טרק את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. למקום הוזעק אמבולנס של 'הצלה' סניף [[קראון הייטס]] וכן ד"ר [[משה פלדמן]] והיא הובהלה בעיצומה של השבת לבית הרפואה קורנל. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב"ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש"ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. לאחר ששוחררה מבית הרפואה כבר לא חזרה עוד לדירתה, אלא השתקעה בשנותיה האחרונות בבית בנה וכלתה ב[[ניו ג'רזי]]. כל רכושה כולל חפציה האישיים ואפילו המלתחה האישית נותרו בדירה שבקומה השלישית עד לאחר סיומו המוחלט של [[משפט הספרים]] וגרורותיו בשנת [[תש"נ]] ואז נארזה התכולה ונשלחה לניו ג'רזי{{הערה|פרטים בפיסקא זו על פי ה[https://col.org.il/news/136387 ראיון בעקבות סערת המכירה המזוייפת של שאול שמעון דויטש]}}. בהמשך לכך נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערה|מפי ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}.

===פטירתה===
נפטרה ב[[ט"ו אדר]] - [[שושן פורים]] [[תנש"א]], בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי [[סאטמר]], ארונה הועבר מול [[770]].

[[הרבי]] הביע רצונו שתטמן בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] אך בנה סירב. חברי המשלחת היו: הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]{{הערה|הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.}} אך בנה העדיף לטומנה ב[[ניו ג'רזי]], בחלקת מונקאטש-סאטמר [[בית קברות|בבית הקברות]] פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוראריה, חנה}}

[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]

חנה גוראריה

2022-02-23T03:41:54Z

פד:

[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גוראריה ובנה [[בארי גוראריה|בארי]] לאחר ביקור אצל האדמו"ר מסאטמר]]
[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה בצעירותה]]
[[קובץ:חנה גורארי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה (בחלון השמאלי וכלתה מינא (בחלון בצד ימין) ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]
[[קובץ:מצבת חנה גורארי'.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי]]
'''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]] – [[ט"ז אדר]] [[תנש"א]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]].

==תולדות חייה==
===צעירותה===
חנה נולדה ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרנ"ט]]{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביה ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].

כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערה|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}.

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.

בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].

בי"א סיון [[תרפ"א]] נישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר הריי"צ]] וכמה מחשובי החסידים.

ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לעצור את [[אדמו"ר הריי"צ]], התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1=מסירות נפשה כלפי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] מתוארת בידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=חתן+אדמו\%22ר ברשימת המאסר].}}.

למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[וורשה]].

בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת [[תרע"ט]]}}.

ב[[תרצ"ה]] עקרה ל[[אטווצק]].

ב[[כ"ו שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה לצד [[אדמו"ר הריי"צ]], בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].

===בארצות הברית===
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבניין [[770]] והיא עם בעלה ובנם התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].

משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] תחת ידה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.

מאז ה[[הסתלקות]] שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת [[תש"י]] ועד ל[[הסתלקות]] אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].

בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.

ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[הרבי]] אירוע [[לב]], דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערה|על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.

ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.

==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי.

ביום שבת [[פרשת פנחס]], [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ה]], היא נפגעה בפניה על ידי אחד הבחורים שנקש בחוזקה על דלת דירתה והיא פתחה את הדלת (משום שחשבה שמדובר באחד הבחורים שהיו עוזרים לה במשק הבית) ומשגילתה שמדובר במישהו אחר ניסתה לסגור את הדלת, והלה בצעד מופרע - שגונה על ידי הרבי נמרצות - טרק את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. למקום הוזעק אמבולנס של 'הצלה' סניף [[קראון הייטס]] וכן ד"ר [[משה פלדמן]] והיא הובהלה בעיצומה של השבת לבית הרפואה קורנל. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב"ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש"ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. לאחר ששוחררה מבית הרפואה כבר לא חזרה עוד לדירתה, אלא השתקעה בשנותיה האחרונות בבית בנה וכלתה ב[[ניו ג'רזי]]. כל רכושה כולל חפציה האישיים ואפילו המלתחה האישית נותרו בדירה שבקומה השלישית עד לאחר סיומו המוחלט של [[משפט הספרים]] וגרורותיו בשנת [[תש"נ]] ואז נארזה התכולה ונשלחה לניו ג'רזי{{הערה|פרטים בפיסקא זו על פי ה[https://col.org.il/news/136387 ראיון בעקבות סערת המכירה המזוייפת של שאול שמעון דויטש]}}. בהמשך לכך נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערה|מפי ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}.

===פטירתה===
נפטרה ב[[ט"ו אדר]] - [[שושן פורים]] [[תנש"א]], בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי [[סאטמר]], ארונה הועבר מול [[770]].

[[הרבי]] הביע רצונו שתטמן בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] אך בנה סירב. חברי המשלחת היו: הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]{{הערה|הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.}} אך בנה העדיף לטומנה ב[[ניו ג'רזי]], בחלקת מונקאטש-סאטמר [[בית קברות|בבית הקברות]] פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוראריה, חנה}}

[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]