חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חיים סולובייצ'יק

2010-09-01T11:28:37Z

ענייני:

{{דמות
|שם=חיים סולובייצ'יק
|כינוי=ר' חיים
|תמונה=[[קובץ:Chaim Soloveitchik.JPG|250px]]
|תיאור= ראש ישיבת וולוז'ין ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[שושן פורים]] [[תרי"ג]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] רבי [[שמעון יהודה שקופ]], רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]], העילוי ממייצ'עט, רבי [[יחזקאל אברמסקי]], רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[איסר זלמן מלצר]].
|חיבוריו= חידושי רבי חיים הלוי, חידושי הגר"ח
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
[[רב|הרב]] '''חיים הלוי סולוביצי'ק''' (מכונה '''ר' חיים מבריסק''' או '''ר' חיים בריסקער'''), ([[שושן פורים]] [[תרי"ג]] - [[כ"א במנחם אב]][[תרע"ח]]). נולד לאביו רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייציק ה"בית הלוי", שהיה מגדולי הדור ההוא - בשנת [[תרי"ג]]. היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וולוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וולוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.

רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה בשנת [[תרל"ג]]. בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. בשנת [[תרנ"ב]] עם סגירת הישיבה נעשה ל[[רב]] העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית.

== קירבתו לחסידות ==
רבי חיים היה [[גאון]] גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה, בחכמתו, היה גם ידוע בחכמתו{{הערת שוליים|ראה [[רשימות הרבי]] חוברת ח', "הוא היה אדם חכם מאוד".}} ובצדקתו. הוא אהד ביותר את ה[[חסיד]]ים בדורו ואף השתדך אך ורק עם [[חסידים]], כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה, למעט משידוך אחד שנעשה ללא רשותו ושלא בידיעתו.

כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו. בצעירותו למד עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (הגאון מרוגטשוב) שהיה חסיד חב"ד, והיה ידיד של [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר מגור - רבי [[יהודה לייב אלתר]] מ[[גור]] בעל השפת אמת, ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים.

הוא התנצל לפני רבה של מינסק, על ריבוי התלאות שהיו לאנשי עירו מצד ה[[מתנגדים]], והסביר את המנעותו של ה[[גר"א]] מלקבל את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], בכך שהיה אנוס בגזירת [[מצוות כיבוד אב ואם|כיבוד אם]]. {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}

== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב ==
היה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. הידידות הגיעה עד לכדי כך שכאשר הקים [[הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] ורצונו היה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה ב[[עיון]] ובהעמקה כנהוג בחב"ד, הוא רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה, והציע לו את ההצעה. רבי חיים התנה את קבלת התפקיד בקבלת אותו משכורת כפי שקיבל בעבר{{מקור}}.

השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי חיים מבריסק]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]</REF>.

ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}.

באותה אסיפה, כדרכו לספר סיפורי צדיקים, הוא סיפר כי אמירת ה[[כתר]] של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ב[[ימים הנוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה, ורבי חיים אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערת שוליים|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}

אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב לפרטרבורג, והתעכבו בה עד סוף חודש סיוון, בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר על המדרש רבה "ברכי נפשי את ה', מה הקב"ה ממלא את כל העולם אף נשמה ממלאת את כל הגוף", והסביר על פי שיטת הרס"ג שכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, וע"פ המובא במ"ר: רבי ירמיה וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת נפש לפי שהיא תמימה{{הערת שוליים|אג"ק מהריי"צ מכתב א' תל"ט, תורת חיים.}}.

באותם אסיפות, בהם השתתפו כל גדולי הדור, שהה רבי חיים ברוב הזמן עם ידידו [[אדמו"ר הרש"ב]]. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן '''[[קדושה]]''' באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערת שוליים|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}.

באחת מהאסיפות הכפויות שקיימה הממשלה, השתתפו גדולי הדור החרדים ולהבדיל המשכילים. הגר"ח נאם נאום חוצב להבות אש, ומכיון שלמשכילים לא היה מה לענות, הם גיחכו וצחקו באמצע דבריו של הגר"ח. בראות זאת אדמו"ר הרש"ב, הוא עזב את האסיפה, כשהוא משאיר פתק ביד נאמן ביתו ר' [[מנדל חן]]. לאחר האסיפה דרש ר' מנדל שהאסיפה תברר את דבר הסתלקותו של הרש"ב מהאסיפה, ותוך כדי דיבור פתח את הפתק שמסר בידו אדמו"ר הרש"ב בה היה כתוב: "לא אוכל להשתתף באסיפה בה לועגים לגדולי ישראל". לאות הזדהות עם דברי אדמו"ר הרש"ב, עזבו כל גדולי הדור את האסיפה. באותה הזדמנות אמר הגר"ח: אני מקנא ברש"ב, שבין מקורביו נמצא אדם נפלא כר' מנדל חן.

==מסע משותף==
מסופר, כי כאשר נסעו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב יחד, ונעצרו בעיירות שונות, באו החסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הרש"ב, ואילו את הגר"ח לא באו לקבל. אמר הגר"ח: עכשיו אני מבין את החילוק בין חסידים למתנגדים. החסידים מכבדים את רבם בחייו, אך כאשר רבם נפטר הם קוברים אותו מיד ללא שהיות והספדים. לעומת את, המתנגדים מכבדים את רבם דווקא לאחר מותו, אז הם מכבירים בהספדים ארוכים, אך בעודו חי אינם מעוניינים לכבדו{{הערת שוליים|תורת חייפ לפרשת ויקרא עמ' קי"ב.}}.

באחד ממסעותיהם, נעצרו הגר"ח והרש"ב בעיירה נידחת, והתפללו בבית כנסת של קנטוניסטים. הם ראו את אחד מהקנטוניסטים ניגש לעמוד התפילה ואומר: רבונו של עולם, מה יש לנו להתפלל אליך. חיי? מה טעם יש לנו מחיים כאלו. בני? אני כבר זקנים, ולא יתכן שיהיו לנו בנים. מזוני? יש לנו די הצורך. אלא מה אנו רוצים להתפלל רבונו של עולם? יתגדל ויתקדש שמיה רבה{{הערת שוליים|ספר זכרון לרבי [[יעקב ליפשיץ]], קונטרס נאד של דמעות.}}.

==סומך את רבי לוי יצחק לרב==
יש לציין, כי כאשר הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי [[הרבי]], רצה לקבל סמיכה, בא רבי לוי יצחק לרבי חיים מבריסק, שאכן הסמיך אותו. דרכו היה שבנוסף לשאלות אותם שאל את הנבחן, היה גם נותן לנבחן להשיב על שאלות שבאו לפניו בשעת מעשה.

כאשר בא אליו רבי יצחק לוי, היה אז [[חג הסוכות]], והתעוררה באותה זמן שאלה בנוגע למקום מסוים ששכחו לערב בו ערוב חצרות. רבי חיים הציג את השאלה בפניו של רבי לוי יצחק, שפסק כי ה[[סוכה]] עצמה מערבת, ובדיעבד אפשר לבשל<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב ח"ג עמ' 214 (241)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=119&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 91 (עמ' 119)]</REF>.

רבי חיים היה נכד של הגאון [[רבי חיים מוולוז'ין]], שהיה היחיד מתלמידי ה[[גר"א]] שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. כאשר שאלו את רבי חיים מבריסק לימים אודות התחברותו עם החסידים למרות המלחמה נגדם על ידי הגר"א ותלמידיו, אמר: בשעת המחלוקת עם החסידים היו שתי מחנות בקרב המתגדים; אלו שחיפשו את האמת ומצאו אותה לבסוף, ולעומתם אלו שחיפשו לחרחר ריב. מנכדיהם של האחרונים, צריכים לשמור מרחק כמפני אש{{הערת שוליים|תורת חיים.}}.

רבי חיים מבריסק נפטר בשנת [[תרע"ח]].

== ספריו ==
רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם:
*חידושי הגר"ח על הש"ס.
*חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא).
*חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).

== תלמידיו ==
*הגאון רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] - בעל ה"ברכת שמואל"
*הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]] - בעל ה'שערי יושר'
*הגאון רבי [[אלחנן בונם ווסרמן]] בעל ה'קובץ שיעורים'
*העילוי ממייצ'עט.
*הגאון רבי [[יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל
*בנו הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] - ר' ועלול'ה זצ"ל.
*הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]] מסלוצק.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]]

שיחה:חסידות ביאלא

2010-08-29T08:33:59Z

ענייני: /* עריכה */

לדעתי עדיף לעשות תבניות קטנות של שושלת ביאלא, שושלת צ'רנוביל, וכו', והם יהיו רק בערכים של השושלת, ובשורה העליונה תהיה הפניה לכל השושלות האחרות, כמו שכתבתי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:51, 26 בפברואר 2010 (UTC)
:עם התבניות כבר נסתדר. בינתיים יישר כח גדול על העבודה המשובחת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:54, 27 בפברואר 2010 (UTC)

== האם ניתן לערב את חבדפדיה במחלוקות של חצרות אחרות חלילה? ==

בחצר ביאלא ישנה מחלוקת ותיקה הפורצת לצערנו מפעם לפעם, בפעם האחרונה היה זה סביב ה"אני מאמין" וכו', לדעתי, ברור שאנו בחבדפדיה אמורים לעמוד מן הצד, ולא חלילה לרבות שנאה בכלל ישראל, אלא אדרבה ולהיפך..., בואו ונכבד את כולם ונרבה באחדות ישראל כרצונו של אדמו"ר שליט"א. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 17:03, 19 באוגוסט 2010 (UTC)

:א. בין מי למי המחלוקת? מדובר בבעיה הלכתית, לא? ב. שחזרתי. יש לבצע דיון מסודר ורק אח"כ למחוק לפי תוצאות הדיון. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:15, 19 באוגוסט 2010 (UTC)

::לפי הנכתב בערך יש מחלוקת בין הפלגים בענין "אני מאמין", לא נראה לי שחבדפדיה אמורה להתערב בזה. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 21:31, 19 באוגוסט 2010 (UTC)
:::הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[י"ג עיקרים|שיצא במכתב חריף נגד ההוספות]], שייך לאחד מהפלגים? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 22:31, 19 באוגוסט 2010 (UTC)
===עריכה===
ערכתי את הערך, '''מבלי שאני מכיר את הנושא'''. הסרתי את המיותר ותימצתתי את הדרוש. אני מבקש את הבקיאים בנושא, לחוות את דעתם '''כאן'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב באלול ה'תש"ע 16:36, 22 באוגוסט 2010 (UTC)
:ישר כח! עכשיו זה נראה הרבה יותר טוב, אך לדעתי אנו לא צריכים כלל להתערב בנידון, לא כל פסקיו של הגאון החסיד הרב לנדא שליט"א יש להם קשר לחב"ד. ושוב ישר כח! יחי המלך! [[משתמש:ענייני|ענייני]] 08:33, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

== מרכזים ==

עניני,האם יש לרב"צ מרכזים בעולם? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ט באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 07:43, 29 באוגוסט 2010 (UTC)
:כן. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 08:07, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

חסידות ביאלא

2010-08-29T08:27:56Z

ענייני: /* המשך השושלת */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]] ובמספר ערים בעולם.

לאחר כחצי שנה מינו חלק מחסידי ביאלה גם את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף.

בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה ממספר טעמים. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו רבנים נוספים.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'

2010-08-29T08:27:20Z

ענייני:

[[קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|left|thumb|250px|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ' ב
[[חלוקת דולרים]]]]
[[תמונה:משה.jpg|left|thumb|250px|בנו רבי משה באירוע הכנה ל[[י"א ניסן]] [[תשס"ה]]]]
'''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] בא לביקור אצל [[הרבי]] וסיפר שנוסע ל[[ארץ ישראל]]. [[הרבי]] הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין [[תורה]] כתורת [[ארץ ישראל]]" ובירכו בהצלחה רבה.

האדמו"ר הציג בפני [[הרבי]] את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א מביאלא פשיסחא <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 1 (17:07-18:00)]</REF>.

== צאצאיו ==
*בנו רבי '''אלימלך רבינוביץ''', האדמו"ר מביאלא פשיסחא, חיפה.
*בנו רבי '''מנחם מנדל רבינוביץ''', האדמו"ר מפשיסחא, בני ברק.
*חתנו רבי ישראל חיים וייס '''האדמו"ר מספינקא''', בני ברק{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 12:45].}}.
*בנו רבי '''ברוך רבינוביץ''' האדמו"ר מביאלא לונדון, לונדון.
*בנו רבי '''שמחה רבינוביץ''', רמות ירושלים, מח"ס פסקי תשובות.
*בנו רבי '''צמח דוד רבינוביץ''' ר"מ בישיבת נדבורנא, בני ברק.
*בנו רבי '''משה רבינוביץ''', הר נוף ירושלים.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:רבנים]]

יעקב יצחק רבינוביץ'

2010-08-29T08:26:17Z

ענייני:

[[קובץ:רבינוביץ'.JPG|left|thumb|250px|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' ב[[חלוקת דולרים]]]]'''רבי יעקב יצחק רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מ[[ביאלא]] - רמת אהרן. אביו רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע" שהינו צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]).

ר' יעקב מונה לאדמו"ר מס' שנים לאחר פטירת אביו שנפטר ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]] בעודו גר ב[[פתח תקווה]]. לאחר מכן עבר לבני ברק, ופתח את בית מדרשו בשכונת רמת אהרן ב[[בני ברק]].

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] ר' יעקב בא לביקור אצל [[הרבי]] ושאל מה הסיבה להיחלשות הפרנסה אצל כלל ישראל. האדמו"ר הציע כפתרון שיכוונו בפסוק "פותח את ידיך" את פירוש רש"י, ואמר לרבי כי ישנם יהודים שאומרים כי על האדמו"רים להשפיע פרנסה ממקום גבוה. הרבי ביטל זאת ואמר כי קודם כל יאמרו אותם יהודים לעצמם מה לעשות ורק אחר כך יאמרו לאדמו"רים מה לעשות.

האדמו"ר הוסיף ושאל: "מה הרבי מציע לכלל ישראל כדי לחזק את הפרנסה"? השיב הרבי: "חיזוק בלימוד ה[[תורה]] ונתינת [[צדקה]]". לשאלת האדמו"ר אולי גם צריך חיזוק במידת ההכנעה<REF>כמ"ש בגמרא (ברכות ל ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י: [[הכנעה]]</REF> [[הרבי]] הגיב, על ידי שנותנים צדקה לפני התפילה מביאים לשפע בכל הענינים. בסיום השיחה ביקש האדמו"ר שוב מ[[הרבי]] שיתפלל לשלוח לכלל [[ישראל]] שפע רב<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 7 (49:50-51:50)]</REF>.

== משפחתו ==
*הרב ירחמיאל צבי רבינוביץ שליט"א - בנו (מחבר הספר עיוני הלכות - שלושה חלקים. בספר מברר מאות מנהגים של רביים ונשיאי החסידויות השונות כיצד הם מתאימים על פי ההלכה, וכן מברר את דעתם ההלכתית של ה[[אדמו"ר]]ים. בין השאר מברר רבי ירחמיאל בספרו עשרות מנהגים חבדי"ם, כשהוא מביא ראיות לדבריו בעיקר מספרי [[אגרות קודש]] של [[אדמו"ר שליט"א]], אותם הוא מתמצת היטב).
*רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] - אחיו מביאלא פשיסחא.
*רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א - אחיינו מביאלא פשיסחא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]

יעקב יצחק רבינוביץ'

2010-08-29T08:25:57Z

ענייני:

[[קובץ:רבינוביץ'.JPG|left|thumb|250px|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' ב[[חלוקת דולרים]]]]'''רבי יעקב יצחק רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מ[[ביאלא]] - רמת אהרן. אביו רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע" שהינו צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]).

ר' יעקב מונה לאדמו"ר מס' שנים לאחר פטירת אביו ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]] בעודו גר ב[[פתח תקווה]]. לאחר מכן עבר לבני ברק, ופתח את בית מדרשו בשכונת רמת אהרן ב[[בני ברק]].

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] ר' יעקב בא לביקור אצל [[הרבי]] ושאל מה הסיבה להיחלשות הפרנסה אצל כלל ישראל. האדמו"ר הציע כפתרון שיכוונו בפסוק "פותח את ידיך" את פירוש רש"י, ואמר לרבי כי ישנם יהודים שאומרים כי על האדמו"רים להשפיע פרנסה ממקום גבוה. הרבי ביטל זאת ואמר כי קודם כל יאמרו אותם יהודים לעצמם מה לעשות ורק אחר כך יאמרו לאדמו"רים מה לעשות.

האדמו"ר הוסיף ושאל: "מה הרבי מציע לכלל ישראל כדי לחזק את הפרנסה"? השיב הרבי: "חיזוק בלימוד ה[[תורה]] ונתינת [[צדקה]]". לשאלת האדמו"ר אולי גם צריך חיזוק במידת ההכנעה<REF>כמ"ש בגמרא (ברכות ל ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י: [[הכנעה]]</REF> [[הרבי]] הגיב, על ידי שנותנים צדקה לפני התפילה מביאים לשפע בכל הענינים. בסיום השיחה ביקש האדמו"ר שוב מ[[הרבי]] שיתפלל לשלוח לכלל [[ישראל]] שפע רב<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 7 (49:50-51:50)]</REF>.

== משפחתו ==
*הרב ירחמיאל צבי רבינוביץ שליט"א - בנו (מחבר הספר עיוני הלכות - שלושה חלקים. בספר מברר מאות מנהגים של רביים ונשיאי החסידויות השונות כיצד הם מתאימים על פי ההלכה, וכן מברר את דעתם ההלכתית של ה[[אדמו"ר]]ים. בין השאר מברר רבי ירחמיאל בספרו עשרות מנהגים חבדי"ם, כשהוא מביא ראיות לדבריו בעיקר מספרי [[אגרות קודש]] של [[אדמו"ר שליט"א]], אותם הוא מתמצת היטב).
*רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] - אחיו מביאלא פשיסחא.
*רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א - אחיינו מביאלא פשיסחא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]

יעקב יצחק רבינוביץ'

2010-08-29T08:24:56Z

ענייני: ידוע כבעל ה"חלקת יהושע"

[[קובץ:רבינוביץ'.JPG|left|thumb|250px|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' ב[[חלוקת דולרים]]]]'''רבי יעקב יצחק רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מ[[ביאלא]] - רמת אהרן. אביו רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע" שהינו צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]).

ר' יעקב מונה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]] בעודו גר ב[[פתח תקווה]]. לאחר מכן עבר לבני ברק, ופתח את בית מדרשו בשכונת רמת אהרן ב[[בני ברק]].

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] ר' יעקב בא לביקור אצל [[הרבי]] ושאל מה הסיבה להיחלשות הפרנסה אצל כלל ישראל. האדמו"ר הציע כפתרון שיכוונו בפסוק "פותח את ידיך" את פירוש רש"י, ואמר לרבי כי ישנם יהודים שאומרים כי על האדמו"רים להשפיע פרנסה ממקום גבוה. הרבי ביטל זאת ואמר כי קודם כל יאמרו אותם יהודים לעצמם מה לעשות ורק אחר כך יאמרו לאדמו"רים מה לעשות.

האדמו"ר הוסיף ושאל: "מה הרבי מציע לכלל ישראל כדי לחזק את הפרנסה"? השיב הרבי: "חיזוק בלימוד ה[[תורה]] ונתינת [[צדקה]]". לשאלת האדמו"ר אולי גם צריך חיזוק במידת ההכנעה<REF>כמ"ש בגמרא (ברכות ל ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י: [[הכנעה]]</REF> [[הרבי]] הגיב, על ידי שנותנים צדקה לפני התפילה מביאים לשפע בכל הענינים. בסיום השיחה ביקש האדמו"ר שוב מ[[הרבי]] שיתפלל לשלוח לכלל [[ישראל]] שפע רב<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 7 (49:50-51:50)]</REF>.

== משפחתו ==
*הרב ירחמיאל צבי רבינוביץ שליט"א - בנו (מחבר הספר עיוני הלכות - שלושה חלקים. בספר מברר מאות מנהגים של רביים ונשיאי החסידויות השונות כיצד הם מתאימים על פי ההלכה, וכן מברר את דעתם ההלכתית של ה[[אדמו"ר]]ים. בין השאר מברר רבי ירחמיאל בספרו עשרות מנהגים חבדי"ם, כשהוא מביא ראיות לדבריו בעיקר מספרי [[אגרות קודש]] של [[אדמו"ר שליט"א]], אותם הוא מתמצת היטב).
*רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] - אחיו מביאלא פשיסחא.
*רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א - אחיינו מביאלא פשיסחא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]

שיחה:חסידות ביאלא

2010-08-29T08:07:35Z

ענייני: /* מרכזים */

לדעתי עדיף לעשות תבניות קטנות של שושלת ביאלא, שושלת צ'רנוביל, וכו', והם יהיו רק בערכים של השושלת, ובשורה העליונה תהיה הפניה לכל השושלות האחרות, כמו שכתבתי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:51, 26 בפברואר 2010 (UTC)
:עם התבניות כבר נסתדר. בינתיים יישר כח גדול על העבודה המשובחת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:54, 27 בפברואר 2010 (UTC)

== האם ניתן לערב את חבדפדיה במחלוקות של חצרות אחרות חלילה? ==

בחצר ביאלא ישנה מחלוקת ותיקה הפורצת לצערנו מפעם לפעם, בפעם האחרונה היה זה סביב ה"אני מאמין" וכו', לדעתי, ברור שאנו בחבדפדיה אמורים לעמוד מן הצד, ולא חלילה לרבות שנאה בכלל ישראל, אלא אדרבה ולהיפך..., בואו ונכבד את כולם ונרבה באחדות ישראל כרצונו של אדמו"ר שליט"א. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 17:03, 19 באוגוסט 2010 (UTC)

:א. בין מי למי המחלוקת? מדובר בבעיה הלכתית, לא? ב. שחזרתי. יש לבצע דיון מסודר ורק אח"כ למחוק לפי תוצאות הדיון. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:15, 19 באוגוסט 2010 (UTC)

::לפי הנכתב בערך יש מחלוקת בין הפלגים בענין "אני מאמין", לא נראה לי שחבדפדיה אמורה להתערב בזה. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 21:31, 19 באוגוסט 2010 (UTC)
:::הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[י"ג עיקרים|שיצא במכתב חריף נגד ההוספות]], שייך לאחד מהפלגים? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 22:31, 19 באוגוסט 2010 (UTC)
===עריכה===
ערכתי את הערך, '''מבלי שאני מכיר את הנושא'''. הסרתי את המיותר ותימצתתי את הדרוש. אני מבקש את הבקיאים בנושא, לחוות את דעתם '''כאן'''. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב באלול ה'תש"ע 16:36, 22 באוגוסט 2010 (UTC)

== מרכזים ==

עניני,האם יש לרב"צ מרכזים בעולם? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ט באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 07:43, 29 באוגוסט 2010 (UTC)
:כן. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 08:07, 29 באוגוסט 2010 (UTC)

חסידות ביאלא

2010-08-29T08:04:02Z

ענייני: /* רבי יחיאל יהושע מביאלא */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]] ובמספר ערים בעולם.
לאחר כחצי שנה מינו חלק מחסידי ביאלה גם את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף.

בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה ממספר טעמים. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו רבנים נוספים.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות ביאלא

2010-08-29T08:03:33Z

ענייני: /* רבי יחיאל יהושע מביאלא */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]] ובמספר ערים בעולם.
לאחר כחצי שנה מינו חלק מחסידי ביאלה גם את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף.

בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה ממספר טעמים. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו רבנים נוספים.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות ביאלא

2010-08-29T07:41:39Z

ענייני: /* המשך השושלת */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]] ובמספר ערים בעולם.
לאחר כחצי שנה מינו חלק מחסידי ביאלה גם את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף.

בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ"ה' הוסיפו בנוסח ה"אני מאמין", בשם האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש"אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת". נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה ממספר טעמים. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו רבנים נוספים.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2010-08-19T21:35:30Z

ענייני: /* שיחה:חסידות ביאלא */ פסקה חדשה

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__
== ערכים לכתיבה ==
כדאי להסיר את [[יהדות]] מרשימת הערכים המבוקשים ע"פ [[שיחה:יהדות]], וכן את הערך השני שהכחלתי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:29, 27 ביוני 2010 (UTC)
:לא הבנתי מדוע להסיר. בנוגע ל"רפאלוביץ'", אנחנו לא ממהרים. יכול להיות שיש למאן דהו משהו להוסיף לערך. גם אם נחכה יום יומיים, לא יזיק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:33, 27 ביוני 2010 (UTC)
::אם לא הבנת, אז תגגיב שם בדף השיחה. האם יש מידע שראוי להכתב בערך לדעתך? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"ז בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 03:27, 29 ביוני 2010 (UTC)
:::הגבתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:24, 29 ביוני 2010 (UTC)

== האם להמשיך בערכים חדשים? ==

כתבתי ערך לאיתמר בשומרון, זה לא בסדר? לישיבה כן מגיע ערך?
לפי איזה כללים פותחים ערך?
לא הבנתי האם לא לעשות בכל יישוב של פעילות חב"ד.
האם זה הולך לפי גודל היישוב/עיר? אם כן רק 20 ערים הגדולות???
אשמח לקבל תגובה אפילו לאימייל!
יוסי

:הרעיון הוא שערך צריך שיכיל מידע מכובד. באם אין מספיק מידע על ישוב וכדו', עדיף לאחד מספר ישובים ולפתוח לכולם ערך משותף וכך הערך יהיה מכובד יותר. הערכים שפתחת הם מעולים ונשמח שתמשיך בכיוון האמור. לדוגמא הערך [[אבן יהודה]] הוא קצר מידי ולא נראה שיהיה מה להוסיף בו. אם היית פותח ערך [[יישובי השומרון]] ושם כותב על כל היישובים בשומרון, זה היה ערך מכובד יותר. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:34, 29 ביוני 2010 (UTC)

1. התודה על המחמאות.
2. אשתדל בישובים הבאים להוסיף יותר מידע וגם לאסוף על הישנים.
3. לדעתי כדאי שיהיה על כל ישוב מידע קצר (כאשר יתרחב בהמשך בעז"ה) וביחד עם זה לעשות ערכים "מכובדים" כמו השומרון וכו'
2. הערה קטנה, אני לא יודע איך מעבירים אבל כדאי להעביר את היישובים שכן עשיתי לרשימת קהילות חב"ד בארץ הקודש.
בתקוה להמשך שיתוף פעולה ו...יחי המלך :)
יוסי
:אטפל בזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:56, 29 ביוני 2010 (UTC)

== דף המשתמש שלך ==
שם, שונה על ידי משתמש אנונימי בשם "דרכיה דרכי נועם". בברכה --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:37, 4 ביולי 2010 (UTC)
:"משתמש אנונימי בשם" - קצת סותר.. הגבתי שם. תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:46, 4 ביולי 2010 (UTC)
::גם הוא הגיב שם, וכן הגיב בדף המשתמש של מכניס הערך, ובדף השיחה שך הערך, ומצפה להתפתחויות. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ב בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 20:59, 4 ביולי 2010 (UTC)
:::אני עוקב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:00, 4 ביולי 2010 (UTC)

== ערכים לכתיבה ==

ראיתי שהעלת מחדש את השורה של ערכים לכתיבה.
א. יישר כח. ב. מומלץ לעשות ערך אחד על אישיות ערך נוסף על מקום וערך נוסף על אירוע ועוד ערך על ספר/תאריך וכיו"ב. כך זה יעניין את המשתמשים שמתחים בדברים שונים. ג. בכל כמה ימים מומלץ לשנות את הערכים שלא נכתבו משום שכנראה אין למשתמשים הקבועים מה להוסיף. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 17:54, 5 ביולי 2010 (UTC)
:אשתדל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:08, 5 ביולי 2010 (UTC)
::מסכים לדברי לל, אך לדעתי, את הערכים על האנשים, לא להוריד כלל, כי תמיד יכול לבוא מישהו שיש לו מידע עליהם, ולהוסיף. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ג בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:12, 5 ביולי 2010 (UTC)

אפשר להחליף את הערכים לכתיבה? הערכים הנוכחיים נראים כבר חלק מהעיצוב של הדף...--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 02:49, 16 באוגוסט 2010 (UTC)
:תוכל לעדכן את הערכים שנראים לך שיש להוסיף ב[[שיחת מדיה ויקי:Recentchangestext]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באלול ה'תש"ע 19:50, 16 באוגוסט 2010 (UTC)

==גודל תמונה==
מהו גודל תמונה סטנדרטי ב[[חב"דפדיה]] 200px או 250px? או שזה משתנה לפי אורך התמונה? --יחי המלך המשיח! [[משתמש:28|'''28''']] ¤ [[שיחת משתמש:28|'''שיחה''']] 09:45, 6 ביולי 2010 (UTC)
:250px. לא משנה איזה תמונה. זה נהיה צגם אוטומטי כשלוחצים על הלחצן האמצעי בשורת הלחצנים שבתיבת העריכה. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:26, 6 ביולי 2010 (UTC)
::אחד מהסיבות לכך היא, מראה אחיד של רוחב התמונות לאורך הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:29, 6 ביולי 2010 (UTC)

== שלום אורח ==
ברוך בואך לחבדפדיה :)

:מקובל ומומלץ, להמשיך דיונים שהתחלת, ולא להפסיק במשך שעה בין שורה לשורה. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:14, 6 ביולי 2010 (UTC)
::כלפי מה דברים אמורים? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:17, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::ראה [[שיחת משתמש:שלום|כאן]]. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:21, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::מה בדיוק? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:22, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::::השורה נכתבה, כאשר הפסקת באמצע דיון למשך חצי שעה, ועסקת בדברים אחרים. תפתח את דף השיחה שלי, ותעיין בשיחה האחרונה כמה זמן עבר בין תגובתי לתגובתך. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:24, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::::אני לא בן אדם...? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:26, 6 ביולי 2010 (UTC)
:::::::דווקא כן. לא התכוונתי לעשות "מצב" כ"כ גדול, אבל זה קצת הפריע לי. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:28, 6 ביולי 2010 (UTC)
::::::::האמן לי שהפסקת השיחה נבעה גם מהפרעה קשה ביותר, אנושית-טבעית.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:30, 6 ביולי 2010 (UTC)

== אידיש ==
בדף המשתמש של חבדני"ק, הצגת את עצמך כדובר וכותת שוטף בשני שפות. האם אתה יודע איך כותבים "תבנית" באידיש? איך אני מחפש בויקיפעדיע את התבניות שלהם? --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:31, 6 ביולי 2010 (UTC)
:translate.google. מתרגם "פֿאָרמאַטירונג" מל' פורמט-תבנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:34, 6 ביולי 2010 (UTC)
::תודה, זה לא עזר לי בנושא, אבל הסתדרתי בדרך אחרת. --בברכה, היום כ"ד בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 17:41, 6 ביולי 2010 (UTC)

== כל הכבוד! ==

אתה כותב פה עכשיו? אני לא מאמין! כל הכבוד! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אחריות זו אחריות!... --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:21, 10 ביולי 2010 (UTC)
::אגב, אני רואה שאתה ממש מעודכן. כל הכבוד! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:26, 10 ביולי 2010 (UTC)

== מזל טוב להולדת הבן ==

מה עם קצת מענטשלכקייט?! במקום לעזור ליולדת אתה אץ-רץ לחולל שמות בויקיפדיה. דו שעמט זיך נישט? בכל אופן שיהיה במזל טוב, א חסידישע נחת, שיגדל להיות חייל מסור לעטרת ראשנו - כדבעי למהוי. ידידך התמים הנעלה. [[מיוחד:תרומות/77.126.207.14|77.126.207.14]] 00:46, 13 ביולי 2010 (UTC)
:או שאתה מזדהה או שאני חוסם אותך על התחצפות אנונימית למפעיל מערכת.. ובכלל, מה נראה לך יכול לעזור ליולדת, יותר מאשר קצת שקט בבית (גם מבעלה)? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:05, 13 ביולי 2010 (UTC)
::הוא הזדהה, חיים, זה התמים הנעלה. --בברכה, היום ב' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 15:31, 13 ביולי 2010 (UTC)
:::שלום, היכן ראית שהוא הזדהה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:54, 14 ביולי 2010 (UTC)

::::הדגשתי עכשיו את המקום בו הוא הזדהה, אחרי שתראה זאת תוכל למחוק את ההדגשה. --בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:28, 14 ביולי 2010 (UTC)
:::::תודה רבה. פלא שלא הבחנתי. ולתמים הנעלה: נשמח לראותך נרשם ותורם כאן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:30, 14 ביולי 2010 (UTC)
::::::בענין תרומות, כבר מילתי אמורה (בשיחתנו הקודמת באתר זה). באמת חבל, אם האתר היה אובייקטיבי, אין ספק שהייתי תורם, ותורם רבות. אך במצב הנוכחי, לדעתי, זו תהיה טעות לעזור למיזם לשגשג. [[מיוחד:תרומות/84.228.108.156|84.228.108.156]] 17:14, 14 ביולי 2010 (UTC)
:::::::(באופן אישי) אשמח לשמוע ממך בדף השיחה שלי בקיצור עכ"פ את אי האוביקטיביות של המיזם. כל דבר הפיך, עי"ע [[האוהל]] וגרסאותיו השונות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::::::אין ספק שזהו מיזם שנותן במה רחבה לדעה המשיחיסטית, אך יחד עם זאת זהו אנציקלופדיה לכל דבר ואנחנו משתדלים מאוד לשמור על אובייקטיביות עובדתית. לשם כך אנחנו זקוקים למשתמשים נוספים שאינם משיחיסטים, נוסף על אלה שכבר קיימים פה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:12, 15 ביולי 2010 (UTC)
::::::::::מבחינת התמים הנעלה כל עוד שה'יחי' מתנוסס בדף השער, יחד עם 'מלך המשיח' ו'שליט"א', הרי זו אינה אינצקלופדי' אובייקטיבית. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::::::::::לא נראה לי.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:18, 15 ביולי 2010 (UTC)
::::::::::::ראה בדף השיחה שלי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:חיים 'מזל טוב' --[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:32, 18 ביולי 2010 (UTC)
:::תודה. בקרוב אצלכם בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:17, 18 ביולי 2010 (UTC)
::::מזל טוב, אולי תספר איך קוראים ל'מנחם מענדל' שלך? יהי רצון שיגדל חי"ל--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 11:43, 18 ביולי 2010 (UTC)
:::::אני בעצמי עדיין לא יודע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:49, 18 ביולי 2010 (UTC)

== החלפת שם משתמש ==

איך אני מחליף את שם המשתמש שלי? אני לא אוהב אותו אני רוצה שיהיה 'מנחם'. אח"כ אני יכתוב על עצמי.
וגם למה כולם מסתתרים ממי הם מפחדים? למה יש רק שמות כמו חסיד, חבדני"ק, שלום, אלחנן, יוסף, חיים נהר, וכו'?
וגם כמה עורכים קבועים יש?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:06, 14 ביולי 2010 (UTC)

מזה יהודיים משוחחים ושיג ושיח?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:11, 14 ביולי 2010 (UTC)

א. אין אפשרות עדיין בחב"דפדיה להחליף שם משתמש. האפשרות היחידה העומדת בפניך, היא לפתוח חשבון חדש, ולציין בדף המשתמש שתי החשבונות שהם שייכים לאותו אחד. ב. אגב, אני מקווה שהבנת מה זה דף המשתמש, [[משתמש:LASKER770|מנחם]], שם אתה יכול לרשום פרטים על עצמך (לא דווקא פרטים מזהים). ג. יש הרבה עורכין קבועים, אבל כל אחד עם התקופות והמצב רוח שלו. ג. הקישור [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]], מוביל לדף השיחה שלי, ואם תלחץ על הקישור ותגיע לדף השיחה שלי תוכל לשוחח עימי, ואם תלחץ על הקישור [[שיחת משתמש:חיים נהר|שיג ושיח]] תגיע לדף המשתמש של חיים נהר. ביכולתך להכניס גם כן כזה קישור, לעצמך, אם תכניס למשל את הקישור הבא [[שיחת משתמש:LASKER770|בואו לשוחח]] להעדפות שלך, באותו מקום בו שינית את חתימתך ל"מנחם", ותלחץ גם על ה"וי" שיזהה זאת בכקוד ויקי, אז יוכלו גם להגיע לדף השיחה שלך דרך חתימתך. בתקווה שהבנת הכל --בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:30, 14 ביולי 2010 (UTC)
:לסקר, שמעת על "הצנע לכת עם ה' אלוקיך"? כנראה שהמשתמשים כאן צנועים.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:55, 14 ביולי 2010 (UTC)

== ערים וקהילות ==
מזה כל הבלגן הזה שמה? איך אפשר לערוך את זה?--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:11, 14 ביולי 2010 (UTC)
:אנא פרט על איזה ערך אתה מדבר, ומה הבלגן? --בברכה, היום ג' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 03:31, 14 ביולי 2010 (UTC)

למשל יש לך קהילות בארה"ב, ואח"כ יש לך בנפרד את ניו יורק. פתאום יש לך באמצע פורטל כל הקטגוריה מתחלקת לשתיים אני רוצה שיהיה רק קטגוריה אחת ורשימה או של ערים או מדינות או יבשות כגון דרום אמריקה צפון אמריקה אירופה (שזה כולל את רוסיה או לקרוא לזה בנפרד מזרח אירופה) אסיה אפריקה וכו'--[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 04:38, 14 ביולי 2010 (UTC)
==@==
אני פה עכשיו לעש דקות עכשיו. הגב על האימייל. --בברכה, היום ד' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:06, 15 ביולי 2010 (UTC)

== מל"ח ==

??? (ראה [[שיחה:מרכז לעניני חינוך]]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:נראה הכוונה לתוכן, לא לניסוח. ראה גם @. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:16, 15 ביולי 2010 (UTC)
::לא עובד לי משום מה המייל. על הטענות אני מגיב כרגע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::האם האנונימי שייך לוועדה הרוחנית? כללו של דבר, טענותיו הם בייחוד טענות הצד של הרב סימפסון, ואני השתדלתי מאד לשמור על '''אוביקטיביות''', מה שלצערי אין בגרסא החדשה ובטענות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::אכן כן. אך גם מדובר באדם הבקי ויודע היטב את רזי העניינים ולא חשוד בלהיטות יתר לשום צד. כדאי שתעדכן באימייל ששלחתי לך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:34, 15 ביולי 2010 (UTC)

== שפע ימים ==

שלום חיים נהר
ביום חמישי האחרון עמלתי רבות על מנת לסגנן היטב את הערך על חברת שפע ימים
מאחר שהנני עושה זאת מטעם החברה אינני מבין מדוע שינית בחזרה את הערך למתכונתו הישנה
אשמח אם תענה בהקדם.
יוסי טאוב
:שלום יוסי. העריכה הייתה נראית יותר העתקה של ה"אודות" מאתר החברה. נשמח באם תוסיף מידע לערך, אך חובה לשמור על ניסוח אנציקלופדי, ללא תיאורים מרגשים ומליצות. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:18, 18 ביולי 2010 (UTC)

== גודל תמונות ==
פעמים רבות נהוג להקטין את גודל התמונה, כאשר היא מדי גדולה במקור, לפעמים לפי העיצוב וכו', וכן נהוג גם בויקפדיה. ראה למשל בערך קובץ הערות וביאורים בויקי. --בברכה, היום ח' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:03, 19 ביולי 2010 (UTC)
:הגודל לא מאפשר לתמונה לחרוג מהפיקסלים. גם תמונה בגודל 20 אינץ' לא יכולה לחרוג ממה שאני מגדירים (250 פיקס'). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:05, 19 ביולי 2010 (UTC)
::ובכל זאת. הערך קובץ הערות נראה יפה מאוד כשהוא מוקטן יותר משום מה, ואף ידידינו מויקי סבורים כך. --בברכה, היום ח' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:07, 19 ביולי 2010 (UTC)
:::לאו ששם זה עקרוני. הגודל של התמונות משתנה בהתאם למסך, כך שזה ממש לא עקרוני ולדעתי עדיף שלא לחרוג מהסטנדרט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:09, 19 ביולי 2010 (UTC)
::::זאל זיין. --בברכה, היום ח' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:11, 19 ביולי 2010 (UTC)
== תבנית בית רבי ==
האם ביכולתך, בכוונתך לטפל בתבנית החדשה שסכמנו? או שאני אנסה. כמובן שעדיף שאתה, כי אתה מומחה בזה. --בברכה, היום ח' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:11, 19 ביולי 2010 (UTC)
:כבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:11, 19 ביולי 2010 (UTC)
::תודה מראש. --בברכה, היום ח' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:21, 19 ביולי 2010 (UTC)

== טאלק ==
מה זה "טאלק"? ראה בערך [[רבי עקיבא]]. --בברכה, היום ח' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 21:21, 19 ביולי 2010 (UTC)
:באידיש הכוונה בלאגן. לא מצאתי הקשר לתוכן שם. צריך לעיין במקור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:23, 19 ביולי 2010 (UTC)

== צמצום ערכים ==
ראיתי שחברת את הספריים של יצחק רייטפארט איתו, אם כך יש עוד הרבה מחברים וספריהם שאפשר לחברם יחד למשל הרב [[ישבעם סגל]] עם חיבורו [[חסיד באמונתו יחיה (קונטרס)|חסיד באמונתו יחיה]], לשתי הערכים האלו לא יותר משורה אחת. --[[משתמש:מנחם-|מנחם]] 14:15, 20 ביולי 2010 (UTC)
:תודה. אטפל בזה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:25, 20 ביולי 2010 (UTC)
==מקורות למי צדיק ==
הוספתי אותם לא בגלל שצריך מקורות, אלא כקישור חיצוני וכלקריאה נוספת. אוכל לשחזר? --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:50, 21 ביולי 2010 (UTC)
:עדיף שתוסיף אותם ב"קישורים חיצונים" באם אכן הם מוסיפים מידע שלא קיים בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:51, 21 ביולי 2010 (UTC)
::נכון, אבל כך הם משמשים גם כמקור - לקבר, וגם כקישור חיצוני כאחת. --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:56, 21 ביולי 2010 (UTC)
:::א. הקבל אינו צריך מקור. ב. אנשים יותר נכנסים ל"קישורים חיצונים" מאשר להערות (שהם) שוליים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:57, 21 ביולי 2010 (UTC)
::::האם זה עקרוני? כי אין לי כח עכשיו להעביר הכל לקשורים. לכן: א. או שאשחזר עכשיו וכשיהיה לי זמן אעביר. ב. או שאתה תעשה זאת. מסכים? בכל אופן חשוב מאוד שהקישור יופיע בערך. --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:59, 21 ביולי 2010 (UTC)
:::::למה זה חשוב מאוד? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:02, 21 ביולי 2010 (UTC)
::::::אוי. אין לי כח. עשה כרצונך. --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:06, 21 ביולי 2010 (UTC)
:::::::ברכת ב' ברכות.. ("הנותן ליעף" ו"שעשני כרצונו"). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:07, 21 ביולי 2010 (UTC)
::::::::זאל זיין. וואס שטער דיך אז סאיז גיווען אזוי וי פריער? סאיז גיווען אפעס נישט גוט?. --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:14, 21 ביולי 2010 (UTC)
:::::::::ס'איז פאשעט געווען איבעריק. ניט מער. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:24, 21 ביולי 2010 (UTC)
::::::::::ני, סהאט זעך אלעס גילוינט צו הערך וו דו רעסט דער מאמע לשון. אונז ביידע זענען "ביזי" (דו פארשטייסט?) אונז מען וועט דאס לאזען ביז דער ווייל. --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:28, 21 ביולי 2010 (UTC)
:::::::::::בסיידער. אין פארשטיי וואס הייסט "ביזי" אבער ביי מיר איז דאס ניט מעמע לאשען. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:30, 21 ביולי 2010 (UTC)
::::::::::::איך האב גימנייענט צו זאגן מאמע לשון אויף [[יידיש]]. [[סטרא אחרא|ענגליש]], אז ב"ה ביי מיר אויך נישט קיין מאמע לשון. איך בין גיבוירן גיווארן און אשטאט איין שאר צו פארן (40 מינוט אויב מען פאר שנעל) פון ווי דו ביסט גויבוירן גיווארן. --בברכה, היום י' באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:32, 21 ביולי 2010 (UTC)
:::::::::::::פון וואנעט ווייסטו א וואו איך בין געבוירן? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:10, 23 ביולי 2010 (UTC)
::::::::::::::פון דער זעלבע מקור וואס פון דארט וייס יעך ווען האסט דו חתענע גיהאט. --אסאך הצלחה, און א פרילעכע טאג, היום י"ב באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:09, 23 ביולי 2010 (UTC)

== [[מסכת ביצה]] ==

א. יש לך רעיון על תמונה מתאימה לערך זה?

ב. מה דעתך, האם אפשר כבר להתחיל ליישם את פורטל תורה? כבר סיימתי עם רוב הערכים, נשארו רק ערכים מועטים בסדרי [[זרעים]] ו[[טהרות]], שספק רב אם אמצא עליהם חומר. יש לי תוכנית מסודרת בשביל הפורטל, שיכלול את סדרי התורה שבכתב = כל הפרשיות, תורה שבע"פ - כל המסכתות, חכמי התורה - [[תנאים]] ו[[אמוראים]] ו[[ראשונים]], נושאים בהלכה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י"ט באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 19:19, 30 ביולי 2010 (UTC)
:א. תמונה של ביצה.. ב. כיון שגם אחר שתסיים עם הערכים על הש"ס עוד יהיה לנו הרבה עבודה, מוטב קודם לסיים את הש"ס ואחמ"כ להתקדם לבניית הפורטל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:13, 31 ביולי 2010 (UTC)
::א. האם כוונותך בתשובה זו דומה להצעתך לשים פרה בערך על חג השבועות? אני פשוט לא יודע מתי אתה מתכוין ברצינות... ב. אגמור על מה שיש. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"א באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 06:02, 1 באוגוסט 2010 (UTC)
:::לא למדתי את המסכת, כך שאיני יודע במה עיקר עיסוקה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:48, 1 באוגוסט 2010 (UTC)
::::עיסוקה בהלכות [[יום טוב]]. שים איזה תמונה שקשורה ליו"ט. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::::איזה? (במקום שלום..). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:41, 1 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::זה כבר לא התפקיד שלי, תשברו את ה[[ראש]] לבד (:. סתם, אין לי מושג. מה מופיע בויקיפדיה בערך יום טוב, או בערך על המסכת? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::::גם לא נורא שלע"ע לא יהיה תמונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:44, 1 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::::א. למה לא לשים תמונה של ביצה? הרי כל הפרק הראשון מדבר בהלכות ביצה שנולדה ביום טוב, וזהו גם שם המסכת. ב. אודות המסכתות, סיימתי היום כל מה שאפשר לעשות, על שאר המסכתות קשה מאוד למצוא, למרות שמסתבר מאוד שבהמשך הדרך כאשר אתקל בשיחות מהרבי הנוגעים למסכת אוכל לצרפם, בכל זאת עכשיו חסר לי על כמה מסכתות מסדרי זרעי וטהרות. לדעתי אפשר לגשת לפורטל, מה דעתך? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ב באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:31, 2 באוגוסט 2010 (UTC)

{{שס}}

אתחיל להתעסק עם זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:40, 2 באוגוסט 2010 (UTC)

== תבנית חב"דפדיה ==

יש צורך לפעול בנוגע לתבנית חב"דפדיה בויקיקליפה, ערכים חדשים מועתקים מדי יום. אתמול הועתק ערך. ברגעים אלו הועתק עוד ערך. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום א' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 17:45, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
:תוכל להציב את התבנית בדפי השיחה ובהמשך יהיה ניתן תמיד לשנות אותה וזה יתעדכן בכל המקומות. אגב, איזה ערך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:47, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
::עוד אגב, לא נראה שהתבנית תחזיק מעמד הרבה זמן. גם כך הם לא מחבבים את חב"דפדיה והם יציינו שדי באיזכור בדף השיחה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:48, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
::::מעניין שאחד מממפעילי המערכת שיפר את התבנית והגיה אותה. כוונתי להציב את התבנית בדפי השיחה. ההעתיקו אתמול ערך על הרב דרוקמן, והיום על תומכי תמימים קריות. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום א' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 17:51, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::שיניתי שם כפי ראות עיני. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:58, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::::ציינתי לך שם בעיה ולא התייחסת אליה. יש בעיה טכנית בתבנית, שכל מה שכותבים מתחתיה נכנס לתוך טקסט התבנית. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום א' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:03, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
::::::::טיפלתי והתייחסתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:08, 11 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::::::אחד מידידנו היקרים (נחש מי?) הציב תבנית חשיבות, והתפתח דיון מעניין. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ב' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:34, 12 באוגוסט 2010 (UTC)

==גדולי ישראל==
@ לפני שבת! חבל על הערכים שאוכל לעשות עד יום ראשון! --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ג' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:15, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
:כבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:16, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
::אשמח גם אם תוכל להעלות את התמונות עוד לפני שהערכים מוכנים ולא אחריהם, וכמה שיותר מוקדם. זה נותן לי יותר חשק לעבוד. תודה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ג' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:21, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
:::בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:25, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
::::שלחתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:35, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::ממש תודה. וכאמור: ההפסד על כל הערכים שלא יכתבו הוא לחב"דפדיה, אבל לא אתעקש. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ג' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 14:48, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
::::::אם לא היה עניין של זכויות יוצרים, הייתי שולח הכל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:05, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::::הרי בלאו הכי בסוף תשלח את כל הערכים שצריך לכתוב כאן? וצע"ג. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ג' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:07, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
::::::::כשאני בטוח שזה נערך. וק"ל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:13, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
:::::::::הערכים מוכנים. כדאי שתשלח עוד שנים (שציינתי). --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ג' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:17, 13 באוגוסט 2010 (UTC)
::::::::::היה אצלנו שבת. כבר אשלח עוד שניים. בזמן שבינתיים ניתן לשפר את הניסוח ולהסיר תיאורים והדמייות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:59, 14 באוגוסט 2010 (UTC)

== [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56543 ראוי לערך]? ==

--אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ח' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:22, 18 באוגוסט 2010 (UTC)
:לא יודע. בכל אופן, המידע שבכתבה אינה מצדיקה ערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' באלול ה'תש"ע 20:23, 18 באוגוסט 2010 (UTC)

== [[שיחה:חסידות ביאלא]] ==

שלום עליכם! האם חבדפדי"ה אמורה להתערב במחלוקת של חסידות אחרת? כל טוב! [[משתמש:ענייני|ענייני]] 21:35, 19 באוגוסט 2010 (UTC)

שיחת משתמש:ענייני

2010-08-19T21:33:22Z

ענייני:

{{בה}}
אשמח לעזור בכל המצטרך. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:38, 19 באוגוסט 2010 (UTC)
:שכייח. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 21:33, 19 באוגוסט 2010 (UTC)

שיחה:חסידות ביאלא

2010-08-19T21:31:32Z

ענייני: /* האם ניתן לערב את חבדפדיה במחלוקות של חצרות אחרות חלילה? */

חסידות ביאלא

2010-08-19T17:06:18Z

ענייני: /* רבי יחיאל יהושע מביאלא */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]] ובצלו מסתופפים מאות חסידים.

לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות ביאלא

2010-08-19T17:05:47Z

ענייני: /* רבי יחיאל יהושע מביאלא */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]] ובצלו מסתופפים מאות חסידים.

לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות ביאלא

2010-08-19T17:05:05Z

ענייני: /* השושלת */

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים חזר רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]] ובצלו מסתופפים מאות חסידים.

לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

שיחה:חסידות ביאלא

2010-08-19T17:03:54Z

ענייני: /* האם ניתן לערב את חבדפדיה במחלוקות של חצרות אחרות חלילה? */ פסקה חדשה

חסידות ביאלא

2010-08-19T16:56:52Z

ענייני:

[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]
[[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]
[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].

==השושלת==
תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח"ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

ארבעה בנים ושני בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה"ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין זצוק"ל ולאחר שנים שלא זכו לזש"ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו"ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב"ד בני ברק.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו"ר בז' חשון [[תרס"ו]].

== רבי יחיאל יהושע מביאלא ==

שמונה עשרה שנים לאחמ"כ בשנת תרפ"ד נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.

לאחר שנות סבל ונדודים חזר רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.

בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]].

רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

בשנת [[תשל"ב]] חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: לכ"ק אדמו"ר שליט"א, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".<REF>לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 119.</REF>

== המשך השושלת ==

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]] ובצלו מסתופפים מאות חסידים.

לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]