https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T11:02:15Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=529283משה שילת2022-03-15T06:05:00Z<p>עמוד ראשי: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]<br />
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע"ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע"ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.<br />
<br />
בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.<br />
<br />
כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.<br />
<br />
עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].<br />
<br />
במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.<br />
<br />
לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לזוג שילת שמונה ילדים.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
===תורת חב"ד לבני הישיבות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.<br />
<br />
הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].<br />
<br />
לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.<br />
<br />
במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.<br />
<br />
===יריד החסידות===<br />
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}<br />
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.<br />
<br />
לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.<br />
<br />
במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.<br />
<br />
בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!<br />
<br />
===גזבר צדקה===<br />
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.<br />
<br />
כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.<br />
<br />
===צעירי אגודת חב"ד===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}<br />
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.<br />
<br />
הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.<br />
<br />
בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].<br />
<br />
לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.<br />
<br />
===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}<br />
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.<br />
<br />
עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.<br />
<br />
על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.<br />
<br />
===פעילות כללית===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.<br />
<br />
כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.<br />
<br />
בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}<br />
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.<br />
<br />
==ספריו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.<br />
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.<br />
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.<br />
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.<br />
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.<br />
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.<br />
*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
חתנים:<br />
<br />
*חתנו הרב מנחם מענדל בלוי<br />
*חתנו הרב ליאור קליין<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}<br />
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו<br />
*'''[https://col.org.il/news/131538 "חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021<br />
<br />
;טורים פרי עטו:<br />
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז<br />
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שילת, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=529282משה יהודה בלוי2022-03-15T05:59:26Z<p>עמוד ראשי: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>הרב '''משה יהודה בלוי''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הוא שליח הרבי ורב המועצה האיזורית הערבה התיכונה שבדרום ארץ ישראל.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשל"א]] כבן זקונים לאביו איש החינוך הרב [[עמרם בלוי]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא לרעייתו מרת חנה בתו של הרב [[שלום דובער כהן]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב[[נחלת הר חב"ד]], ולאחר החתונה נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] ושימש במשך תקופה כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"א]] יצא לפעול בשליחות הרבי ומונה לשמש כרב המועצה האזורית הערבה התיכונה בדרום ארץ ישראל.<br />
<br />
מתוקף תפקידו, והיות וסחורה חקלאית רבה גודלת בשטחי הערבה, נחשב הרב כסמכות בולטת ב[[כשרות|עולם הכשרות]] בכל הנוגע לגבולות הארץ, וארגוני כשרות רבים מתאמים עמו את נתינת הכשרות על פירות וירקות תוצרת הערבה התיכונה.<br />
<br />
מתגורר בישוב ספיר, וביתו משמש כנקודת התרעננות למטיילים ב'שביל ישראל', וצעירים רבים הצועדים בשביל פוקדים את ביתו, בפרט בשבתות, ומקבלים הכנסת אורחים יפה ומנה גדושה של גשמיות ורוחניות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל בלוי, חתן הרב משה שילת.<br />
* בתו, מרת חיה מושקא, אשת הרב מנחם מענדל זיילער.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-70-E.pdf קול קורא במדבר ישרו בערבה]''', 'כי קרוב' גליון 70 פרשת ראה תשפ"א<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, משה יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=495601שלום בער כהן2021-09-26T04:38:44Z<p>עמוד ראשי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית הר"מ נחלת הר חב"ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה שבה מכהן כראש ישיבה]]<br />
הרב '''שלום בער כהן''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים בית הר"מ]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב שלום בער כהן נולד ב[[ו' אדר]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[אברהם הערש כהן]] ב[[ירושלים]], ולאמו רבקה מאטיל לבית וויספיש.<br />
את חוק לימודיו בישיבה עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת]] בשנת [[תשכ"ט]] עבר ל[[נחלת הר חב"ד]] ושימש כמורה ב[[תלמוד תורה]] שב[[נחלת הר חב"ד]] בחודש [[אלול]] [[תשמ"ח]] התחיל לכהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[תומכי תמימים]] [[בית הר"מ]]<br />
<br />
== שיעוריו ותפקידיו בישיבה ==<br />
שיעוריו של הרב כהן ב[[ליקוטי שיחות]] מתייחדים בצורה שבה הוא מנתח ו"מסדר" את השיחות כך שהם נחקקים בזיכרון תלמידיו שנים רבות, השיעורים מתקיימים מידי יום שישי ולפני כל חג ומועד.<br />
<br />
בנוסף לתפקידו בתור [[ראש ישיבה]] הרב כהן מכהן גם [[מגיד שיעור]] לשיעור ג' ומוסר שיעור [[תניא]] כללי יומי ובנוסף גם שיעור כללי בעיונא מידי יום חמישי.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, הרב אלחנן ישראל כהן - [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ומתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
* בנו, הרב שמואל כהן - שליח ב[[באר גנים]] וראש [[כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
* חתנו, [[משה יהודה בלוי|הרב משה בלוי]] - [[שליח הרבי]] ורב המועצה האזורית הערבה התיכונה.<br />
* בנו, הרב שניאור זלמן כהן - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל כהן - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br />
* חתנו, הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (קרית טבעון)|פנחס טודרוס אלטהויז]] - שליח הרבי ורב באלראי - קריית חרושת (קריית טבעון).<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן מושקוביץ - שליח הרבי באשקלון ומשגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br />
* בנו הרב אהרון כהן - כפר חב''ד<br />
* בנו, הרב נחום כהן - שליח בראש העין<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן רבינוביץ' - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים קריית גת<br />
<br />
{{מיון רגיל:כהן, שלום בער}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=495600שלום בער כהן2021-09-26T04:37:38Z<p>עמוד ראשי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית הר"מ נחלת הר חב"ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה שבה מכהן כראש ישיבה]]<br />
הרב '''שלום בער כהן''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים בית הר"מ]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרב שלום בער כהן נולד ב[[ו' אדר]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[אברהם הערש כהן]] ב[[ירושלים]], ולאמו רבקה מאטיל לבית וויספיש.<br />
את חוק לימודיו בישיבה עשה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תורת אמת]] בשנת [[תשכ"ט]] עבר ל[[נחלת הר חב"ד]] ושימש כמורה ב[[תלמוד תורה]] שב[[נחלת הר חב"ד]] בחודש [[אלול]] [[תשמ"ח]] התחיל לכהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[תומכי תמימים]] [[בית הר"מ]]<br />
<br />
== שיעוריו ותפקידיו בישיבה ==<br />
שיעוריו של הרב כהן ב[[ליקוטי שיחות]] מתייחדים בצורה שבה הוא מנתח ו"מסדר" את השיחות כך שהם נחקקים בזיכרון תלמידיו שנים רבות, השיעורים מתקיימים מידי יום שישי ולפני כל חג ומועד.<br />
<br />
בנוסף לתפקידו בתור [[ראש ישיבה]] הרב כהן מכהן גם [[מגיד שיעור]] לשיעור ג' ומוסר שיעור [[תניא]] כללי יומי ובנוסף גם שיעור כללי בעיונא מידי יום חמישי.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו, הרב אלחנן ישראל כהן - [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ומתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
* בנו, הרב שמואל כהן - שליח ב[[באר גנים]] וראש [[כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
* חתנו, הרב [[משה יהודה בלוי (ערבה)|http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99]] - [[שליח הרבי]] ורב המועצה האזורית הערבה התיכונה.<br />
* בנו, הרב שניאור זלמן כהן - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br />
*בנו הרב מנחם מענדל כהן - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br />
* חתנו, הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (קרית טבעון)|פנחס טודרוס אלטהויז]] - שליח הרבי ורב באלראי - קריית חרושת (קריית טבעון).<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן מושקוביץ - שליח הרבי באשקלון ומשגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br />
* בנו הרב אהרון כהן - כפר חב''ד<br />
* בנו, הרב נחום כהן - שליח בראש העין<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן רבינוביץ' - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים קריית גת<br />
<br />
{{מיון רגיל:כהן, שלום בער}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=333071שיחת משתמש:שיע.ק2020-04-27T12:37:02Z<p>עמוד ראשי: /* הרשאה */</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<!--ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--><br />
<br />
<br />
== אתרים ==<br />
<br />
יישר כח על ההתייחסות.<br />
אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];<br />
בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש"ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)<br />
<br />
==הרשאה==<br />
יחי המלך. יש"כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]<br />
<br />
אפשר לקבל הרשאה לעלות תמונות, אני רוצה לעלות תמונות לערך עמרם בלוי [[משתמש:עמוד ראשי]]<br />
<br />
אני יכול הרשאה להעלאת תמונות? יש לי תמונות רבות להוסיף וכן לחדש משחור לבן לצבעוני. [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 13:00, 17 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
??? [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:23, כ"ו בניסן, ה'תש"ף 11:23, 20 באפריל 2020 (IST)<br />
:לוי שלום, יש לנו בעיה בנושא, מקווה שתיפתר בימים הקרובים בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תש"ף 00:10, 21 באפריל 2020 (IST)<br />
::תודה. אם ניתן לעדכן כשתסתדר.<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:53, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 21:53, 23 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== ריענון לא יזיק ==<br />
<br />
בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ"ב באדר ה'תש"ף<br />
:תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תש"ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)<br />
::#?<br />
::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק "להורדת הקובץ". אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ"ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ"ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ"ו באדר ה'תש"ף<br />
:::ראשית יש"כ על הזירוז שאתה נותן בעניין 'למחיקה', טופל. <br />
:::שנית, זה קישור מורכב, לא הצלחתי להבין איזה דומיין אני צריך להתיר ברשימת הספאם. שנית אני חושב שכפי שהכנסת כעת - קישור לכתבה שמוביל לקישור לקובץ - עדיף. לגבי הבעיה להכניס אותו בדף הבקשות ממפעילים, ניסית את את הפתרון שמוצע שם? <br />
:מכיוון שלא ניתן לכתוב את הכתובת המלאה של האתר, שאינו מופיע עדיין ברשימה הלבנה, רשמו אותו ללא הקידומת www. או הקידומת http:// לדוגמה:<br />
אם האתר החסום הוא http://chabadpedia.co.il. רישמו: נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadpedia.co.il --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:28, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
<br />
== [[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]] ==<br />
<br />
[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=prev&oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)<br />
:ואולי כבר כדאי להחליף את התבנית עם מה שעשו בויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F כאן] שהוא עץ יותר מלא ומעוצב יפה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • א' בניסן ה'תש"ף • 03:14, 26 במרץ 2020 (UTC)<br />
::{{א|יצחק ב}} יש"כ על תשומת הלב שחזרתי לגרסה לפני השיבוש שלי. <br />
::{{א|חלוקת קונטרסים}} מומלץ בהחלט, מזכיר שכשמעתיקים מויקיפדיה יש לציין את מקור העתקה ולשים לינק (אפשר גם בלי הקידומת בגלל חוסם הספאם) אפשר לעשות את זה בתקציר או בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 18:58, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
:::חובה לשים לינק או מספיק לכתוב 'הועתק מויקיפדיה'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:23, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
::::לפי הכללים שלהם חובה לשים לינק כי הרישיון המלא נמצא שם בלינק. במקרה שבו מעתיקים תוכן חופשי לגמרי (כגון תמונה ששוחררה לציבור) מספיק לכתוב 'מועתק מויקיפדיה' כי כאן המטרה לא לציין את המקור, אלא למנוע מצב שבו לא יודעים מי בעל זכויות היוצרים ומאיפה הגיעה הקובץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:22, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
:::::להעתיק עכשיו ולשים קישור לדף משתמש שלו או לחכות שהוא יעלה את זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' בניסן ה'תש"ף • 00:20, 1 באפריל 2020 (IST)<br />
:::::אפשר להעתיק עכשיו, כל מה שבויקיפדיה גם בדף המשתמש מצוי תחת הרישיון שלהם שמאפשר העתקה תוך ציון מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:16, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
::::::יש בעיה ב[[תבנית:ביאור]] שהיא לא עובדת כמו שצריך אז כל הערך נמרח ויש בו הרבה קודים באנגלית. צריך מישהו שיסדר את זה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 06:28, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== מחיקת משתמש ==<br />
<br />
נוצר שם משתמש שאינו מתאים, רצוי למוחקו.[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 14:13, ז' בניסן, ה'תש"ף 14:13, 1 באפריל 2020 (IST)<br />
:בוצע, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:15, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== העריכות שלי ==<br />
<br />
שלום.<br />
ערכתי איזה שינויים קודם שהפכתי למשתמש רשמי [היינו עם שם]. איך אני יכול לרשום על שמי את השינויים הללו? איך בכלל אני יכול לראות את רשימת השינויים שעשיתי?<br />
תודה מראש.<br />
--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 14:12, י"ח בניסן, ה'תש"ף 14:12, 12 באפריל 2020 (IST)<br />
:גוט מועד. א. לא. אבל אתה יכול לראותך מהם העריכות שעשית וגם לציין שזה העריכות שלך לפי כתובת I.P. תסתכל בהיסטוריית העריכות של ערך שערכת ללא שם משתמש ותוכל למצוא מה היה כתובת האיי פי שלך. ב. בראש האתר, בצד שמאל למעלה, יש כפתור 'תרומות' שמראה את השינויים שעשית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תש"ף 22:12, 12 באפריל 2020 (IST)</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=333070שיחת משתמש:שיע.ק2020-04-27T12:36:09Z<p>עמוד ראשי: /* הרשאה */</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<!--ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--><br />
<br />
<br />
== אתרים ==<br />
<br />
יישר כח על ההתייחסות.<br />
אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];<br />
בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש"ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)<br />
<br />
==הרשאה==<br />
יחי המלך. יש"כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]<br />
<br />
אפשר לקבל הרשאה לעלות תמונות, אני רוצה לעלות תמונות לערך עמרם בלוי [[עמוד ראשי]]<br />
<br />
אני יכול הרשאה להעלאת תמונות? יש לי תמונות רבות להוסיף וכן לחדש משחור לבן לצבעוני. [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 13:00, 17 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
??? [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:23, כ"ו בניסן, ה'תש"ף 11:23, 20 באפריל 2020 (IST)<br />
:לוי שלום, יש לנו בעיה בנושא, מקווה שתיפתר בימים הקרובים בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תש"ף 00:10, 21 באפריל 2020 (IST)<br />
::תודה. אם ניתן לעדכן כשתסתדר.<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:53, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 21:53, 23 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== ריענון לא יזיק ==<br />
<br />
בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ"ב באדר ה'תש"ף<br />
:תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תש"ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)<br />
::#?<br />
::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק "להורדת הקובץ". אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ"ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ"ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ"ו באדר ה'תש"ף<br />
:::ראשית יש"כ על הזירוז שאתה נותן בעניין 'למחיקה', טופל. <br />
:::שנית, זה קישור מורכב, לא הצלחתי להבין איזה דומיין אני צריך להתיר ברשימת הספאם. שנית אני חושב שכפי שהכנסת כעת - קישור לכתבה שמוביל לקישור לקובץ - עדיף. לגבי הבעיה להכניס אותו בדף הבקשות ממפעילים, ניסית את את הפתרון שמוצע שם? <br />
:מכיוון שלא ניתן לכתוב את הכתובת המלאה של האתר, שאינו מופיע עדיין ברשימה הלבנה, רשמו אותו ללא הקידומת www. או הקידומת http:// לדוגמה:<br />
אם האתר החסום הוא http://chabadpedia.co.il. רישמו: נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadpedia.co.il --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:28, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
<br />
== [[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]] ==<br />
<br />
[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=prev&oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)<br />
:ואולי כבר כדאי להחליף את התבנית עם מה שעשו בויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F כאן] שהוא עץ יותר מלא ומעוצב יפה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • א' בניסן ה'תש"ף • 03:14, 26 במרץ 2020 (UTC)<br />
::{{א|יצחק ב}} יש"כ על תשומת הלב שחזרתי לגרסה לפני השיבוש שלי. <br />
::{{א|חלוקת קונטרסים}} מומלץ בהחלט, מזכיר שכשמעתיקים מויקיפדיה יש לציין את מקור העתקה ולשים לינק (אפשר גם בלי הקידומת בגלל חוסם הספאם) אפשר לעשות את זה בתקציר או בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 18:58, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
:::חובה לשים לינק או מספיק לכתוב 'הועתק מויקיפדיה'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:23, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
::::לפי הכללים שלהם חובה לשים לינק כי הרישיון המלא נמצא שם בלינק. במקרה שבו מעתיקים תוכן חופשי לגמרי (כגון תמונה ששוחררה לציבור) מספיק לכתוב 'מועתק מויקיפדיה' כי כאן המטרה לא לציין את המקור, אלא למנוע מצב שבו לא יודעים מי בעל זכויות היוצרים ומאיפה הגיעה הקובץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:22, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
:::::להעתיק עכשיו ולשים קישור לדף משתמש שלו או לחכות שהוא יעלה את זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' בניסן ה'תש"ף • 00:20, 1 באפריל 2020 (IST)<br />
:::::אפשר להעתיק עכשיו, כל מה שבויקיפדיה גם בדף המשתמש מצוי תחת הרישיון שלהם שמאפשר העתקה תוך ציון מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:16, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
::::::יש בעיה ב[[תבנית:ביאור]] שהיא לא עובדת כמו שצריך אז כל הערך נמרח ויש בו הרבה קודים באנגלית. צריך מישהו שיסדר את זה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 06:28, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== מחיקת משתמש ==<br />
<br />
נוצר שם משתמש שאינו מתאים, רצוי למוחקו.[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 14:13, ז' בניסן, ה'תש"ף 14:13, 1 באפריל 2020 (IST)<br />
:בוצע, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:15, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== העריכות שלי ==<br />
<br />
שלום.<br />
ערכתי איזה שינויים קודם שהפכתי למשתמש רשמי [היינו עם שם]. איך אני יכול לרשום על שמי את השינויים הללו? איך בכלל אני יכול לראות את רשימת השינויים שעשיתי?<br />
תודה מראש.<br />
--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 14:12, י"ח בניסן, ה'תש"ף 14:12, 12 באפריל 2020 (IST)<br />
:גוט מועד. א. לא. אבל אתה יכול לראותך מהם העריכות שעשית וגם לציין שזה העריכות שלך לפי כתובת I.P. תסתכל בהיסטוריית העריכות של ערך שערכת ללא שם משתמש ותוכל למצוא מה היה כתובת האיי פי שלך. ב. בראש האתר, בצד שמאל למעלה, יש כפתור 'תרומות' שמראה את השינויים שעשית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תש"ף 22:12, 12 באפריל 2020 (IST)</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=333069שיחת משתמש:שיע.ק2020-04-27T12:35:26Z<p>עמוד ראשי: /* הרשאה */</p>
<hr />
<div>{{/פתיח}}<br />
<!--ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--><br />
<br />
<br />
== אתרים ==<br />
<br />
יישר כח על ההתייחסות.<br />
אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];<br />
בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש"ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)<br />
<br />
==הרשאה==<br />
יחי המלך. יש"כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]<br />
<br />
אפשר לקבל הרשאה לעלות תמונות, אני רוצה לעלות תמונות לערך עמרם בלוי<br />
אני יכול הרשאה להעלאת תמונות? יש לי תמונות רבות להוסיף וכן לחדש משחור לבן לצבעוני. [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 13:00, כ"ג בניסן, ה'תש"ף 13:00, 17 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
??? [[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:23, כ"ו בניסן, ה'תש"ף 11:23, 20 באפריל 2020 (IST)<br />
:לוי שלום, יש לנו בעיה בנושא, מקווה שתיפתר בימים הקרובים בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בניסן ה'תש"ף 00:10, 21 באפריל 2020 (IST)<br />
::תודה. אם ניתן לעדכן כשתסתדר.<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 21:53, כ"ט בניסן, ה'תש"ף 21:53, 23 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== ריענון לא יזיק ==<br />
<br />
בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ"ב באדר ה'תש"ף<br />
:תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תש"ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)<br />
::#?<br />
::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק "להורדת הקובץ". אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ"ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ"ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ"ו באדר ה'תש"ף<br />
:::ראשית יש"כ על הזירוז שאתה נותן בעניין 'למחיקה', טופל. <br />
:::שנית, זה קישור מורכב, לא הצלחתי להבין איזה דומיין אני צריך להתיר ברשימת הספאם. שנית אני חושב שכפי שהכנסת כעת - קישור לכתבה שמוביל לקישור לקובץ - עדיף. לגבי הבעיה להכניס אותו בדף הבקשות ממפעילים, ניסית את את הפתרון שמוצע שם? <br />
:מכיוון שלא ניתן לכתוב את הכתובת המלאה של האתר, שאינו מופיע עדיין ברשימה הלבנה, רשמו אותו ללא הקידומת www. או הקידומת http:// לדוגמה:<br />
אם האתר החסום הוא http://chabadpedia.co.il. רישמו: נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadpedia.co.il --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:28, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
<br />
== [[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]] ==<br />
<br />
[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=prev&oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)<br />
:ואולי כבר כדאי להחליף את התבנית עם מה שעשו בויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F כאן] שהוא עץ יותר מלא ומעוצב יפה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • א' בניסן ה'תש"ף • 03:14, 26 במרץ 2020 (UTC)<br />
::{{א|יצחק ב}} יש"כ על תשומת הלב שחזרתי לגרסה לפני השיבוש שלי. <br />
::{{א|חלוקת קונטרסים}} מומלץ בהחלט, מזכיר שכשמעתיקים מויקיפדיה יש לציין את מקור העתקה ולשים לינק (אפשר גם בלי הקידומת בגלל חוסם הספאם) אפשר לעשות את זה בתקציר או בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 18:58, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
:::חובה לשים לינק או מספיק לכתוב 'הועתק מויקיפדיה'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:23, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
::::לפי הכללים שלהם חובה לשים לינק כי הרישיון המלא נמצא שם בלינק. במקרה שבו מעתיקים תוכן חופשי לגמרי (כגון תמונה ששוחררה לציבור) מספיק לכתוב 'מועתק מויקיפדיה' כי כאן המטרה לא לציין את המקור, אלא למנוע מצב שבו לא יודעים מי בעל זכויות היוצרים ומאיפה הגיעה הקובץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:22, 31 במרץ 2020 (IST)<br />
:::::להעתיק עכשיו ולשים קישור לדף משתמש שלו או לחכות שהוא יעלה את זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' בניסן ה'תש"ף • 00:20, 1 באפריל 2020 (IST)<br />
:::::אפשר להעתיק עכשיו, כל מה שבויקיפדיה גם בדף המשתמש מצוי תחת הרישיון שלהם שמאפשר העתקה תוך ציון מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:16, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
::::::יש בעיה ב[[תבנית:ביאור]] שהיא לא עובדת כמו שצריך אז כל הערך נמרח ויש בו הרבה קודים באנגלית. צריך מישהו שיסדר את זה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 06:28, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== מחיקת משתמש ==<br />
<br />
נוצר שם משתמש שאינו מתאים, רצוי למוחקו.[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 14:13, ז' בניסן, ה'תש"ף 14:13, 1 באפריל 2020 (IST)<br />
:בוצע, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:15, 2 באפריל 2020 (IST)<br />
<br />
== העריכות שלי ==<br />
<br />
שלום.<br />
ערכתי איזה שינויים קודם שהפכתי למשתמש רשמי [היינו עם שם]. איך אני יכול לרשום על שמי את השינויים הללו? איך בכלל אני יכול לראות את רשימת השינויים שעשיתי?<br />
תודה מראש.<br />
--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 14:12, י"ח בניסן, ה'תש"ף 14:12, 12 באפריל 2020 (IST)<br />
:גוט מועד. א. לא. אבל אתה יכול לראותך מהם העריכות שעשית וגם לציין שזה העריכות שלך לפי כתובת I.P. תסתכל בהיסטוריית העריכות של ערך שערכת ללא שם משתמש ותוכל למצוא מה היה כתובת האיי פי שלך. ב. בראש האתר, בצד שמאל למעלה, יש כפתור 'תרומות' שמראה את השינויים שעשית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תש"ף 22:12, 12 באפריל 2020 (IST)</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=333008עמרם בלוי2020-04-26T17:24:35Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[ל' אב|ל' מנחם-אב]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, ב[[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]], בשעה שקיפד את חייו באורח טראגי כאשר ניסה לעלות לאוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, אך מעד ונפל, ונהג האוטובוס שלא הבחין בנפילתו פתח בנסיעה והרב בלוי נמחץ מתחת לגלגלי האוטובוס.<br />
<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17<br />
* נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18<br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכת ר' משה אייזיק בלוי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=333007עמרם בלוי2020-04-26T17:21:21Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[ל' מנחם-אב]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, ב[[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]], בשעה שקיפד את חייו באורח טראגי כאשר ניסה לעלות לאוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, אך מעד ונפל, ונהג האוטובוס שלא הבחין בנפילתו פתח בנסיעה והרב בלוי נמחץ מתחת לגלגלי האוטובוס.<br />
<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17<br />
* נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18<br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכת ר' משה אייזיק בלוי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332983עמרם בלוי2020-04-26T14:27:27Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17<br />
* נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18<br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכת ר' משה אייזיק בלוי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332982עמרם בלוי2020-04-26T13:44:32Z<p>עמוד ראשי: /* כתביו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17<br />
* נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18<br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכת ר' משה אייזיק בלוי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332981עמרם בלוי2020-04-26T13:41:29Z<p>עמוד ראשי: /* כתביו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17<br />
* נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18<br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332980עמרם בלוי2020-04-26T13:39:37Z<p>עמוד ראשי: /* כתביו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332979עמרם בלוי2020-04-26T13:39:21Z<p>עמוד ראשי: /* כתביו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
* גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.<br />
* ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).<br />
* גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.<br />
* פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.<br />
* חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג. <br />
<br />
* פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.<br />
* שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).<br />
* בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.<br />
* קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.<br />
* קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.<br />
* ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.<br />
* יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.<br />
* התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט<br />
מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16 <br />
* בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332978עמרם בלוי2020-04-26T13:22:15Z<p>עמוד ראשי: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8&diff=332976ז' באדר2020-04-26T13:20:02Z<p>עמוד ראשי: /* ימי חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{חודש אדר}}{{אדרים}}<br />
'''ז' באדר''' הוא היום השביעי ב[[חודש אדר]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'שס"ח (אדר ראשון{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=294&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 204].}}) - [[משה רבינו]], מקבל ונותן ה[[תורה]], נולד ל[[עמרם]] ו[[יוכבד]].<br />
*ב'תפ"ח - משה רבינו נפטר.<br />
*[[שע"ט]] - נפטר רבי [[שלמה אפרים לונטשיץ]] מחבר פירוש 'כלי יקר' על התורה.<br />
*[[תשנ"ה]] (אדר שני) - רבי [[חיים צימרמן]], מגדולי הרבנים בארצות הברית, נפטר.<br />
*[[תשע"ב]] - רבי [[יששכר בער רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]], נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
=== נפטרו ===<br />
*[[תרצ"ז]] - הרב [[שניאור זלמן פלסר]], מחסידי חב"ד ב[[תל אביב-יפו]], סוחר ואיש חסד.<br />
*[[תש"ו]] (אדר ראשון) - הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבן של העיירות [[פסטוב]] ו[[גלובקע]] ולאחר מכן אב"ד ב[[חיפה]], וסגן יו"ר [[אגו"ח ארה"ק]].<br />
*[[תנש"א]] - ר' [[אבנר לביוב]], חסיד חב"ד שמסר את נפשו על שמירת מצוות ב[[ברית המועצות]], ומראשי התומכים הכספיים בפעילות החב"דית המחתרתית.<br />
*[[תשס"ב]] - הרב [[נחום וולוסוב]], חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ב[[ברית המועצות]].<br />
*[[תשע"ט]] - [[עמרם בלוי|הרב עמרם בלוי]], מנחה ומרצה, ומנהל קרן חסד מנחם מענדל שע"י כולל חב"ד.<br />
<br />
==מנהגי חב"ד==<br />
לפי [[מנהג חב"ד]] אומרים [[תחנון]] ביום זה, אולם [[רבותינו נשיאנו]] אין אומרים תחנון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{להיום יום|ז'|אדר א'}}<br />
{{להיום יום|ז'|אדר ב'}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב ז]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8&diff=332975ז' באדר2020-04-26T13:19:29Z<p>עמוד ראשי: /* נפטרו */</p>
<hr />
<div>{{חודש אדר}}{{אדרים}}<br />
'''ז' באדר''' הוא היום השביעי ב[[חודש אדר]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'שס"ח (אדר ראשון{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=294&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 204].}}) - [[משה רבינו]], מקבל ונותן ה[[תורה]], נולד ל[[עמרם]] ו[[יוכבד]].<br />
*ב'תפ"ח - משה רבינו נפטר.<br />
*[[שע"ט]] - נפטר רבי [[שלמה אפרים לונטשיץ]] מחבר פירוש 'כלי יקר' על התורה.<br />
*[[תשנ"ה]] (אדר שני) - רבי [[חיים צימרמן]], מגדולי הרבנים בארצות הברית, נפטר.<br />
*[[תשע"ב]] - רבי [[יששכר בער רוזנבוים]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]], נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
=== נפטרו ===<br />
*[[תרצ"ז]] - הרב [[שניאור זלמן פלסר]], מחסידי חב"ד ב[[תל אביב-יפו]], סוחר ואיש חסד.<br />
*[[תש"ו]] (אדר ראשון) - הרב [[מנחם מענדל קופרשטוך]], רבן של העיירות [[פסטוב]] ו[[גלובקע]] ולאחר מכן אב"ד ב[[חיפה]], וסגן יו"ר [[אגו"ח ארה"ק]].<br />
*[[תנש"א]] - ר' [[אבנר לביוב]], חסיד חב"ד שמסר את נפשו על שמירת מצוות ב[[ברית המועצות]], ומראשי התומכים הכספיים בפעילות החב"דית המחתרתית.<br />
*[[תשס"ב]] - הרב [[נחום וולוסוב]], חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]] שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ב[[ברית המועצות]].<br />
*[[תשע"ט]] - [[הרב עמרם בלוי]], מנחה ומרצה, ומנהל קרן חסד מנחם מענדל שע"י כולל חב"ד.<br />
<br />
==מנהגי חב"ד==<br />
לפי [[מנהג חב"ד]] אומרים [[תחנון]] ביום זה, אולם [[רבותינו נשיאנו]] אין אומרים תחנון.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{להיום יום|ז'|אדר א'}}<br />
{{להיום יום|ז'|אדר ב'}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב ז]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=332972כולל חב"ד בארץ הקודש2020-04-26T13:15:52Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]<br />
'''כולל חב"ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה ככלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון ה[[צדקה]] הוותיק ביותר שקים כיום{{מקור}}. <br />
<br />
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. דבר זה גרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד.<br />
<br />
בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי מתקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מידי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו דבר חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של [[עמרם בלוי|הרב עמרם בלוי]] בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.<br />
<br />
== הוועד המרכזי ==<br />
<br />
מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק.<br />
<br />
כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות [[ארץ הקודש]] שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br />
<br />
אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שב[[ארץ הקודש]] בימים ההם.<br />
<br />
גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה.<br />
<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן [[כ"ק אדמו"ר הזקן]] וגיסו הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום בן כ"ק אדמו"ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.<br />
<br />
כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:<br />
<br />
עד [[תרי"ב]]: ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]].<br />
<br />
תרי"ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].<br />
<br />
[[תרט"ו]] ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].<br />
<br />
בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br />
<br />
בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שב[[ארץ הקודש]] ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי [[חברון]] ושאר ערי הקודש.<br />
<br />
על אף מחאתם הנמרצת של יושבי [[חברון]] ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני [[ירושלים]] בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]<br />
<br />
בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:<br />
<br />
איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br />
<br />
מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה אדמו"ר [[הצמח צדק]] את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר אדמו"ר [[הצמח צדק]] "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".<br />
<br />
מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br />
<br />
מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז, ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.<br />
<br />
מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br />
<br />
הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].<br />
<br />
== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==<br />
<br />
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br />
<br />
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br />
<br />
שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק [[חברון]] ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br />
<br />
על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק [[חברון]] ת"ו" וכיו"ב.<br />
<br />
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:<br />
<br />
תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.<br />
<br />
תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.<br />
<br />
תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.<br />
<br />
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.<br />
<br />
תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.<br />
<br />
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.<br />
<br />
תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.<br />
<br />
תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.<br />
<br />
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.<br />
<br />
תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br />
<br />
תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.<br />
<br />
תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.<br />
<br />
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.<br />
<br />
מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).<br />
<br />
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br />
<br />
בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".<br />
<br />
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.<br />
<br />
באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br />
<br />
בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והישוב החב"די בחברון שבת.<br />
<br />
== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==<br />
<br />
הישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br />
<br />
הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תר"ז והשלישי שנולד ב[[ארץ הקודש]] בשנת תקצ"ה.<br />
<br />
אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br />
<br />
ב"יהודה וירושלים" [[תרל"ח]] (מהדורת קרסל, [[ירושלים]] תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..<br />
<br />
הממונה שלהם".<br />
<br />
בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br />
<br />
בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב [[רוסיה]] והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br />
<br />
גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".<br />
<br />
על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):<br />
<br />
אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br />
<br />
מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:<br />
<br />
אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.<br />
<br />
עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל עפ"י פקודת דו"ז אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס.<br />
<br />
ב"אבני זכרון" חלק י"ב ביום ד' [[ניסן]] [[תרס"ו]] רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ [[ירושלים]] מד' [[ניסן]] תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:<br />
<br />
בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שב[[רוסיה]] הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ"י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br />
<br />
בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):<br />
<br />
אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br />
<br />
כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:<br />
<br />
אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, עפ"י פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.<br />
<br />
ב"החבצלת" מיום כ"ז [[ניסן]] תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".<br />
<br />
ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.<br />
<br />
בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):<br />
<br />
נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.<br />
<br />
ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br />
<br />
כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".<br />
<br />
מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".<br />
<br />
כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט [[סיוון]] תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):<br />
<br />
בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק.<br />
<br />
בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br />
<br />
כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני [[ירושלים]] האמורים כאן ושלשת ממוני [[חברון]] האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br />
<br />
מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת [[תרס"ו]] הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:<br />
<br />
כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.<br />
<br />
ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי [[תרס"ה]] (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א [[תרס"ז]] (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.<br />
<br />
ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב [[סיוון]] תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.<br />
<br />
== כולל חב"ד המיוחד ==<br />
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].<br />
<br />
==תקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
מעת קבלת [[אדמו"ר הריי"צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br />
<br />
וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br />
<br />
==תקופת הרבי==<br />
מאז קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.<br />
<br />
החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב"לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.<br />
<br />
בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מידי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''אגרות קודש אדמו"ר הזקן''' במבוא.<br />
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="right"<br />
|-<br />
! style="background-color: #CCFF99;" | חברי הכולל<br />
|-<br />
| align="center" | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br />
|}<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="left"<br />
|-<br />
! style="background-color: #CCFF99;" | מוסדות שעל ידי כולל חב"ד<br />
|-<br />
| align="center" | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]] <br />
|}<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"<br />
|-<br />
! style="background-color: #CCFF99;" | מוסדות הקשורים לכולל חב"ד<br />
|-<br />
| align="center" | [[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארה"ב]] | [[ישיבת צמח צדק]] <br />
|}<br />
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 21.5%;" align="right"<br />
|-<br />
! style="background-color: #CCFF99;" | הוצאה לאור של הכולל<br />
|-<br />
| align="center" | [[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]] | <br />
|}<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332970עמרם בלוי2020-04-26T13:13:38Z<p>עמוד ראשי: /* כולל חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - רב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332969עמרם בלוי2020-04-26T13:13:13Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרב '''עמרם בלוי''' ([[א' אלול]] [[תרצ"ז]] - [[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תשע"ט]]) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י [[כולל חב"ד]]. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].<br />
<br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
<br />
לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב [[צבי אייזנבאך]]). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
===הפצת המעיינות===<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.<br />
<br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.<br />
<br />
===כולל חב"ד===<br />
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו בכולל חב"ד לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר.<br />
<br />
עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה.<br />
<br />
בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון, בז' אדר א' תשע"ט, עת הלך לבית עולמו באורח טראגי, בגיל 81.<br />
הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.<br />
<br />
===בעולם המחקר===<br />
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.<br />
<br />
עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
בשנת [[תש"ע]] יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק<br />
*בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב משה בלוי - רב המועצה האזורית ערבה תיכונה<br />
*בתו מרת שרה קוביטשעק - [[קרית גת]]<br />
*בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמרי מחקר פרי עטו שפורסמו באתר 'שטורעם': '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3118 המאור הגדול - רבי שמרי' נח מבאברויסק] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1188אדמו"ר מהר"ש תורם לאודסה] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1095 הסניף הראשון של אגו"ח בארץ] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1036 7 פרקים על 'ימי חב"ד']''' {{שטורעם}}<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלוי, עמרם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=332933ערב חב"ד2020-04-25T23:30:28Z<p>עמוד ראשי: /* פעילים בערבי חב"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף מרטון]] (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך ערב חב"ד שנערך בהיכל התרבות ב[[תל אביב]] ([[ניסן]] תש"ל)]]<br />
'''ערב חב"ד''' הוא הכינוי המקובל לאירועים חב"דיים שנערכו על ידי פעילי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]] ברחבי [[ארץ הקודש]] בשנים הראשונות לפעילות הארגון. האירועים נערכו בעיקר בקיבוצים ובמושבים, וכללו תכנית מוזיקלית לצד שיחות עומק על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו.<br />
<br />
במתכונת דומה נערכו ערבי חב"ד גם במקומות נוספים ברחבי העולם, וכן כינוסים דומים לקהלי יעד ספציפיים כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגון [[נשי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
פעילויות אלו התמעטו עם מהפכת ה[[שליחות]], ובשנת [[תשע"ה]] חזרו להתקיים במתכונת דומה ביוזמת אגף [[פעילי חב"ד]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בשנים הראשונות לפעילותו של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], עוד לא החלה מהפכת ה[[שליחות]] וחסידי חב"ד היו מרוכזים בעיקר בקהילות החסידיות ב[[כפר חב"ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]], ו[[חיפה]].<br />
<br />
לאור קריאת '[[ופרצת]]' של הרבי ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות בישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.<br />
<br />
עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים קודם לכן בפני אנשים פרטיים{{הערה|ראו לדוגמא עדותו של הרב [[צבי גרינוולד]] בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ב[[יחידות]] ל[[אליהו כי טוב]] בשנת [[תשי"ג]]: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".}}, שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ליהדות ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.}}.<br />
<br />
הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}.<br />
<br />
אירועים אלו היו נערכים בתיאום מלא עם הנהלת הקיבוץ כערבי פולקלור ומוזיקה, וחסידי חב"ד היו מגיעים לקיבוצים וליישובים בקבוצות שכללו נואם בעל כושר דיבור, [[בעל מנגן]] חסידי, ומספר פעילים שיסייעו להלהיב את הקהל. באירועים גדולים יותר שנערכו ביישובים העירוניים, התגבשה קבוצה גדולה יותר ופעמים אף היו מופיעים בהרכב מלא של הופעה חב"דית עם תזמורת ומקהלה.<br />
<br />
תכנית הכינוס כללה בדרך כלל קטעי שירה והסבר סביב הניגון ומשמעותו, וכן שיחות עומק קצרות על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו{{הערה|באסיפת פעילים בה דנו בנושאים עליהם צריך לשים דגש בערבים אלו, הביע ר' [[אברהם פריז]] את דעתו בצורה נחרצת: "לא צריך לדבר כלום. צריך לומר דבר אחד ויחיד - שיש רבי!..." (חייל בשירות הרבי עמוד 179).}}.<br />
<br />
האירועים זכו להצלחה רבה, והיה להם ביקוש רב בקרב כל סוגי הקיבוצים והיישובים ברחבי הארץ{{הערה|כך לדוגמא העיד הרב [[ישראל לייבוב]] בכינוס חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנת [[תשכ"ב]], כי אפילו מקיבוצים הנמנים על חוגי 'השומר הצעיר' מבקשים: "בואו וצודו נפשות מאיתנו" (גליון התקשרות, א'קסה עמוד 12).}}, ובעקבותיהם התקרבו רבים לאורה של תורת החסידות והחלו להקפיד על אורח חיים יהודי.<br />
<br />
במקביל לקיום האירועים, שבתו חסידי חב"ד בקיבוצים ובמושבים, כאשר אופי הפעילות בשבתות היה עמוק יותר, והוקדש בעיקר ללימוד מעמיק של פרקי [[תניא]] ושיחות עומק ארוכות על תכלית האדם בעולמו ונושאי פילוסופיה נוספים לאור תורת החסידות.<br />
<br />
כמו כן נערכו ערבי חב"ד לקהלי יעד מסויימים, כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגונם של [[נשי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הנחת רוח של הרבי מהפעולות<br />
|תוכן=גודל הנחת רוח מהפעולות אודותם כותב, בוודאי למותר להאריך בזה. ובוודאי אשר נשיאינו רבותינו הקדושים אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת כל אחד ואחד מישראל, והפליגו בדבריהם גודל הענין, יוסיפו בהתעוררות רחמים רבים במקום עבודתם בקדש עתה, להוסיף הצלחה מרובה בפעולות האמורות, והצלחה מופלגה וברכה והצלחה גם בענינים הפרטיים של כל אלו המתעסקים בזה, ובוודאי שעל ידי זה יוסיפו בפעולות אלו, ומצוה גוררת מצוה.<br />
<br />
וכמו שזכה לעורר רעיון הביקורים, וזכה לראות הבפועל שבזה ופרי טוב מפעולות אלו, כן יזכה גם להבא לבשר טוב בזה, אשר הולכות הפעולות ומתגברות הן בכמות והן באיכות עדי יקוים היעוד ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.<br />
<br />
{{יישור טקסט|שמאל|{{כתב קטן|(אגרות קודש חט"ו עמוד י"ב, ה' ניסן תשי"ז)}}}}<br />
}}<br />
<br />
פעילות 'ערבי חב"ד' זכתה להדרכות מפורטות מהרבי, שקיבל דיווח על כל הפעולות והקדיש זמן להדריך ולכוון את אופי הפעילות.<br />
<br />
בין ההוראות של הרבי היה לסדר שערבי חב"ד יתקיימו בסמיכות למועדים שצריך להוסיף בהם בתורה ובמצוות, כדי לעורר על כך בזמן האירוע, וזה ישפיע יותר{{הערה|'הפצת היהדות' עמוד 306.}}, להימנע מדיבורים שעלולים להרחיק{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי, פרק 14.}}, להקפיד לחלוטין על הפרדה בין נשים וגברים{{הערה|חייל בשירות הרבי עמוד 172.}}, להימנע משירת [[שלמה קרליבך|ניגוני קרליבך]] ולהקפיד לנגן ניגוני חב"ד בלבד{{הערה|ימי תמימים חלק ד' עמוד 285.}}, וכן לסדר באופן דיפלומטי לא לשלוח לערבי חב"ד חסידים שעלולים להיות מושפעים מהאווירה שם{{הערה|מקדש מלך חלק א' עמוד 121.}}.<br />
<br />
==הפסקת הפעילות וחידושה==<br />
האירועים בסגנון זה נערכו בעיקר בין השנים [[תשי"ז]]-[[תשל"ה]], והחל מאז הלכו ופחתו עקב התפשטות הפעילות החב"דית הממוסדת ברחבי הארץ באמצעות השלוחים ששיגר הרבי והקמת קהילות חב"דיות במקומות נוספים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
זניחת הפעילות בקיבוצים ובישובים היתה למורת רוחו של הרבי{{הערה|במכתב מ[[מזכירות הרבי]] אל הרב [[ישראל לייבוב]] בכ"ג טבת תשמ"ב: "בעבר ביקרו צא"ח בקיבוצים והפיצו יהדות. כיום אין שומעין על דבר זה. צריכים לחדש את הענין הנ"ל שכן אנשי הקיבוצים מסוגלים לקבל, וזוהי חזית שעבדו עליה בעבר והדבר רק נשתכח".}}. הגיע הדבר לידי ביטוי שפעם אחת שסוחח הרב יוסף בלוי עם הרב חודוקוב שאל אותו הרב חודוקוב במורת רוח מדוע הפסיקו הערבי חב"ד להתקיים.<br />
<br />
ביוזמת האגף לפעולות מיוחדות בצעירי אגודת חב"ד, בשנת [[תשע"ה]] החלו להיערך שוב ערבי חב"ד בצורה מסודרת ובמתכונת חדשנית, שיועדו בעיקר להעצמת הקשר בין [[פעילי חב"ד]] ובין האנשים עמם הם באים במגע, וכן ערבי חב"ד לסטודנטים, המיועדים אף הם להעצמת הקשר בין שלוחי הרבי באוניברסיטאות ובין הסטודנטים עמם הם עומדים בקשר.<br />
<br />
==הפקות מוזיקליות==<br />
לאחר ערבי חב"ד שנערכו בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב, יזמו אולפני די.בי.אס הפקת תקליטים מתוך קטעי המוזיקה שהושמעו על ידי מקהלת חב"ד בערבים אלו, תוך שילוב קטעי ההסבר.<br />
<br />
הפקת תקליטים אלו העלתה מספר שאלות הנוגעות להפצת 'הניגונים המכוונים' של רבותינו נשיאינו מתוך חשש שרוכשי התקליטים לא ישמרו על קדושתם, ורק לאחר הסכמת הרבי אישרו עסקני חב"ד את ההפקה.<br />
<br />
תקליטים אלו נכללו בסופו של דבר בסדרת התקליטים של חברת [[ניח"ח]] (מספרים 9 ו-10).<br />
<br />
יוזמה זו חזרה על עצמה לאחר אירועי י"ט כסלו בבניני האומה בארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], שהתקיימו במתכונת דומה לערבי חב"ד, ובעקבותיהם הופקה סדרת הדיסקים 'צמאה' בהשתתפות טובי האומנים והזמרים מכל המגזרים.<br />
<br />
==ישובים בהם נערכו ערבי חב"ד==<br />
*[[באר שבע]] - כסלו תשכ"ג{{הערה|מכתב הרבי כמענה ליו"ר המועצה שכתב דיווח על האירוע, נדפס באגרות קודש חלק כ"ב עמוד שפט.}}<br />
*[[כפר סבא]] - בית העם<br />
*ירושלים - בניני האומה, ז' ניסן תש"ל{{הערה|דיווח מפורט על האירוע נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 271.}}<br />
*חיפה - אולם רוטשילד<br />
*תל אביב - היכל התרבות, לרגל 20 שנה לנשיאות הרבי<br />
*כפר גלעדי - תל חי, ל' שבט תשכ"ה{{הערה|רשמים מהביקור נדפסו בעלון המשק, והועתקו בספר 'דור ודור' עמוד 178.}}<br />
*צפת - במסגרת פסטיבל החסידות, ליל י"ט כסלו תשל"א{{הערה|דיווח נדפס בימי תמימים חלק ה' עמוד 200.}}<br />
<br />
==פעילים בערבי חב"ד==<br />
{{טורים|מספר=3|תוכן=<br />
*[[אברהם אנקונה]]<br />
*[[שמואל בלזינסקי]]<br />
*[[אלכסנדר בן נון]]<br />
*[[זלמן ברונשטיין]]<br />
*[[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[חנוך גליצנשטיין]]<br />
*[[מרדכי צבי גרינוולד]]<br />
*[[יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br />
*[[ראובן דונין]]<br />
*[[צבי הלפרין]]<br />
*[[יוסף הרטמן]]<br />
*[[הלל זלצמן]]<br />
*[[בערק'ה חן]]<br />
*[[דוד חנזין]]<br />
*[[שמואל חפר]]{{הערה|1=הוראות והדרכות מהרבי בקשר עם פעילותו, נדפסו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chefer-Raskin%20-%20Marcheshvan%205,%205775.pdf תשורה מחתונת צאצאיו].}}<br />
*[[מיכאל כ"ץ]]<br />
*[[שמואל לו]]<br />
*[[בנימין לוין]]<br />
*[[זלמן לוין]]<br />
*[[אברהם לידר]]<br />
*[[שלום דובער ליין]]<br />
*[[אברהם ליסון]]<br />
*[[מנחם מלוב]]<br />
*[[משה צבי סגל]]<br />
*[[מנחם פליישמן]]<br />
*[[טוביה פלס]]<br />
*[[ליפא קורצוויל]]<br />
*[[שמואל קטן]]<br />
*[[אליהו ריבקין]]<br />
*[[עמרם בלוי]]<br />
*[[טוביה בלוי]]<br />
}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*'''מקהלת חב"ד'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*התקשרות, גליון תרצב 'מלחמת תנופה'<br />
*'''הטרקטוריסט של הרבי''', פרק ארבע עשרה<br />
*'''סמרקנד''', עמוד 367-373<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/21-09-2015-19-40-47-%D7%93%D7%A2%D7%9D-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1-%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A2%D7%A8.pdf בראי העיתונות: ערב חסידות חב"ד]''', בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ו<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332917עמרם בלוי2020-04-25T22:43:09Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
==הפצת המעיינות==<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים. <br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כך הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
בסדרת תקליטי ניח"ח, נשמע קולו של ר' עמרם בחלק מן התקליטים (תקליט מספר 9 ו-10), כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332916עמרם בלוי2020-04-25T22:41:02Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
==הפצת המעיינות==<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים. <br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כך הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
בסדרת תקליטי ניח"ח, נשמע קולו של ר' עמרם בחלק מן התקליטים (תקליט מספר 9 ו-10), כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332915עמרם בלוי2020-04-25T22:40:45Z<p>עמוד ראשי: /* הפצת המעיינות */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
<br />
<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
==הפצת המעיינות==<br />
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים. <br />
עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כך הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.<br />
משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.<br />
בסדרת תקליטי ניח"ח, נשמע קולו של ר' עמרם בחלק מן התקליטים (תקליט מספר 9 ו-10), כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332914עמרם בלוי2020-04-25T22:28:23Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:דוגמה.png|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
<br />
<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
==הפצת המעיינות==</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332913עמרם בלוי2020-04-25T22:27:38Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div><br />
[[|מסגרת|שמאל|הרה"ח ר' עמרם בלוי]]<br />
<br />
<br />
== עמרם בלוי ==<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.<br />
<br />
==הפצת המעיינות==</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332912עמרם בלוי2020-04-25T22:24:58Z<p>עמוד ראשי: </p>
<hr />
<div><gallery><br />
דוגמה.jpg|הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה<br />
</gallery><br />
== עמרם בלוי ==<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332911עמרם בלוי2020-04-25T22:22:58Z<p>עמוד ראשי: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>== עמרם בלוי ==<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.</div>עמוד ראשיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=332910עמרם בלוי2020-04-25T22:21:49Z<p>עמוד ראשי: /* עמרם בלוי */</p>
<hr />
<div>== עמרם בלוי ==<br />
הרה"ח ר' עמרם בלוי (א' אלול תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער'בירושלים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלוי, שהיה מראשי תנועת פאג"י ובנו של ר' משה בלוי, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.<br />
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש בכל ליל שישי, מפי [[הרנ"ש ששונקין]]. <br />
בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.<br />
בעקבות הוראת כ"ק אדמו"ר החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).<br />
לאחר נישואי החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרה"ח צבי אייזנבך ע"ה). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ולאחר מכן (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.</div>עמוד ראשי