חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם ברוד

2026-02-02T00:27:26Z

עדי: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תש"כ]]) הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ב[[ארץ ישראל]], עורך העלון '[[שיחת השבוע]]' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגה]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לאביו ר' [[ישראל ברוך ברוד]].

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

[[קובץ:מענדי ברוד בתהלוכה.jpg|ממוזער|הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי [[ארץ הקודש|הארץ]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שהפיצה את [[מבצעי הרבי]] ו[[ביאת המשיח]] כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר]]
בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר{{הערה|שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו}} ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור ב[[חודש]] [[תשרי]] [[תשמ"ב]]. בשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ב]] הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] כשבמקביל הסתובב במשרדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והתיידד עם הרב [[משה סלונים]] כשמסייע לפעילויות השונות.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב [[יצחק רודרמן]] מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.

בשנת [[תשמ"ז]] ייסד, תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], את העלון השבועי הפופלארי [[שיחת השבוע]] בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.

בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.

משנת [[תשס"ד]] כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.

בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כ[[דובר חב"ד]] בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב [[שלום דובער וולף]]. את הרב ברוד החליף בתפקיד דובר צא"ח, ר' מוני אנדר ולאחר מכן ר' [[שמעון סגל|שימי סגל]] כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.

== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], [[תשנ"ו]].
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ותשנ"ט.
* '''[https://drive.google.com/file/d/1qDtagBD_MItTAQvUDyYYZeebnRpSmu2D/view צעירי אגודת חב"ד]''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''[[נשמה עם עצמה]]''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
* '''[[צדיקים למופת]]''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]].
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]].
* '''[[להבין חסידות]]''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תשע"ט]].
*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
*אחיו, הרב [[חיים בנימין ברוד (לוד)|חיים בנימין ברוד]], שליח הרבי בשכונת גני אביב ב[[לוד]]
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
*בנו, ר' [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
*בנו, הרב שמואל גרשון ברוד - [[ביתר עילית]].
*בנו, הרב אברהם ברוד.
*בנו ר' חיים ברוד חבר מועצת "שדות דן" [[כפר חב"ד]]
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל אנגלסמן]], שליח הרבי לאי איביזה, [[ספרד]].

== קישורים חיצוניים ==
*[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61273_he_1.flv הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{צליל}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134165 א סוד אין ברוד: הפובליציסט שמשפיע על מיליונים ב-4 שפות]''' {{COL}}

;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[https://col.org.il/news/41022 האם את השיחה של 'נביא הדור' הרבי אמר על עצמו? ● מאמר{{col}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך שבועון בית משיח.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:דוברים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:משפחת רודרמן]]

זאב וולף קסלמן

2026-02-02T00:17:30Z

עדי: /* משפחתו */

[[קובץ:זאב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וועלוועל קסלמן]]
[[רב (תואר)|הרב]] '''זאב וולף (וועלוועל) קסלמן''' ([[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] - [[ג' אדר שני]] [[תשע"ט]]) היה בנו של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], מזקני חסידי חב"ד, התגורר ב[[כפר חב"ד]] ושימש כמשפיע [[אנ"ש]] בבית הכנסת "[[בית מנחם]]".

==תולדות חיים==

הרב זאב וולף קסלמן נולד בי"ז [[אייר]] [[תרפ"ז]] ברוסיה לאביו המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ולאמו מרת בלומא ברונשטיין, ביחד עם אחיו התאום ה[[משפיע]] הרב [[שלום דובער קסלמן]]. בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

בבואו ב[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]] העניקו לו הוריו את השם 'זאב וולף' על שם סבו הרב [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]] (מטש'ערקאס).

בשנת [[תש"ז]] השתתף ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], יצא את גבולות [[רוסיה]] והגיע למחנה המעבר ב[[פוקינג]], שם היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים פאקינג]]. בשנת [[תש"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]] יחד עם אביו, ובשנת [[תש"ט]] התיישב ב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשי"ד]] התחתן עם חנה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/קסלמן%26אלרואי%20סופי.pdf '''תשורה''' (קסלמן–אלרואי)], כ"ה אלול ה'תשפ"ג, ע' 4–7.}} בת ר' אליעזר אהרונוב. עסק בחינוך, ובשנת [[תשכ"ד]] הורה לו הרבי "להשתדל להיות מורה בדרגא חשובה"{{הערה|שם, ע' 8–9.}}.

בשנת [[תש"נ]] מונה לאחראי על [[קופת רבינו]] ו[[דמי מעמד]] ב[[ארץ הקודש]], כממלא מקומו של הרב [[חיים דובער חן]].

בשנת [[תשס"ג]] היה הרב קסלמן מהדוחפים לחדש את [[איגוד המשפיעים]] ומונה לחבר בהנהלת האיגוד.

הרב קסלמן היה מופקד על [[ועדת ההגרלה]] לנסיעה ל{{ה|רבי}} משנת [[תשל"ט]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. הרב קסלמן היה ידוע בדבקותו באמונת החסידים ש[[הרבי חי וקיים]] ושיש לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]], והיה נוהג להתוועד על כך רבות. היה משתתף קבוע ברבות מהחופות של זוגות אנ"ש והיה מכריז בהם את 'הכרזת הקודש' - [[יחי אדוננו]] ואף נאם בכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

נפטר ביום ראשון, [[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשע"ט]] בגיל 91, ונטמן בב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*בנו הרב [[יוסף יצחק קסלמן]] שליח [[הרבי]] ליוהנסבורג, דרום אפריקה.
*בנו הרב אליעזר קסלמן שליח הרבי ומחנך במוסדות חב"ד בלונדון, אנגליא.
* בנו הת' מענדל, עורך הספר ר' שלמה חיים קסלמן, קראון הייטס
* בנו ר' שלמה חיים, איש חינוך ב[[כפר חב"ד]].
*חתנו הרב [[יצחק גרוזמן]] - [[שליח הראשי]] של הרבי ל[[ראשון לציון]].
*חתנו הרב חיים גוטליב - שליח הרבי לתלפיות ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/07/blog-post_48.html הרב וועלוועל קסלמן מחזק בתשנ"ד: יש להפנים שנמצאים ברגעי ההתגלות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4323364/jewish/Velvel-Kesselman-91-a-Devoted-Chassid-in-Stalins-USSR-and-Kfar-Chabad-Israel.htm חסיד מסור בברית המועצות של סטלין ובכפר חב"ד]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_67.html וידאו מיוחד: הרב זאב (וועלוועל) קסלמן בדביקות באמירת פרק תהלים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן, זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]

זאב מינצברג

2026-02-01T23:59:22Z

עדי:

{{אין תמונה}}
הרב '''ברוך בנימין זאב מינצברג''' (נולד ב[[ב' בתמוז]] [[תשכ"ט]], 1969) הוא [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים רחובות|תומכי תמימים 'מאור מנחם']] בעיר [[רחובות]], ומשפיע בקהילת חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשכ"ט]] בירושלים לר' [[מאיר מינצברג]] ולאמו מרת יוכבד, ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו.

לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יהודית, בת הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]], דור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]].

לאחר חתונתו, קבע את מגוריו ב[[אשדוד]], ובשנת [[תשנ"ה]] נקרא על ידי הרב [[חיים אהרן]] לסייע לו בייסוד ישיבת [[תומכי תמימים רחובות|תומכי תמימים 'מאור מנחם']] בעיר [[רחובות]].

בעקבות ייסוד הישיבה, עבר להתגורר ברחובות, ומאז משמש כר"מ וכ[[משפיע]] ראשי בישיבה.

לצד פעילותו בישיבה, נמנה על משפיעי קהילת חב"ד בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' לוי יצחק הרשקוביץ
*בתו מרת רבקה רעיית הרב חיים גלבשטיין - רחובות.
*בתו מרת מלכה שיינדל, רעיית ר' דודי מרוזוב – בית שמש.
*חתנו ר' שמעון וולס.
* בנו מענדי

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92/ ה'הקהל' הכי חזק שאפשר לעשות]''' {{אינפו}}

{{מיון רגיל:מינצברג, זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]]
[[קטגוריה:משפחת מינצברג]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רחובות]]

יצחק חיים מרטון

2026-02-01T23:56:32Z

עדי: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון ז"ל.jpg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
[[קובץ:מרטון.jpg|ממוזער|הרב מרטון באירוע 'ירחי כלה' בכפר חב"ד]]
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף '[[חסד מנחם מענדל]]' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "[[אוי רבי]]" בתרגום לעברית, אלבום שכולו רגש של התקשרות וגעגועים לרבי.

בשנת [[תשנ"ז]] הקים את קעמפ '[[גן ישראל כפר חב"ד]]', שהפך לאחר כמה שנים לקעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

ב[[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ט]], התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], את מקום מגוריהם קבעו בעיר [[ביתר עילית]].

בשנת [[תשנ"ט]] ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים ב[[כותל המערבי]], אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_cYEyv6y6zLlYN-YCp3UeNNMXzQY0nag/view?usp=sharing סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד]}}, הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך אכפתיות דאגה ואהבה אין סופית.

הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}, בחתונת בנו יענקי התפרסמה התשורה שוב במהדורה נרחבת יותר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1M0QNFPlM0BjY7JO_UtJlk5puJaW40Bcn/view?usp=sharing/ 'תוונא דלבא' תשורה מחתונת משפחת מרטון-דייטש]}}. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.

בכינוס [[התוועדות]] [[י' שבט]] [[ה'תשפ"ד]] ביצעו [[הפנסאים]], את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט [[ה'תשי"א]] על החיבה העצומה לצד התביעה של [[הרבי הריי"צ]] מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בניו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ו[[שמחה פרידמן]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1aBcSO8Bnjf5plHkgXLXLdxmxnK2b7uIw/view?usp=sharing/ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד] {{וידיאו}}}}.

כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו{{הערה|[https://col.org.il/news/147466 במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה] {{COL}}}} פרסמה משפחתו קובץ מיוחד בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים{{הערה|[https://col.org.il/news/147470 "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה] {{COL}}}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Q2WkFey5FYpSsu8ntlPTGxzaX6DmQ-2L/view?usp=sharing קולמוס הלב]}}.

הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.

הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] דרך משרדי [[כולל חב"ד]] אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] [[תשפ"ג]] מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם נטמן לצד אביו.

בנר ראשון של חנוכה [[תשפ"ו]] נולד נכדו<ref>בנו של ר' יעקב מרטון</ref> שנקרא בשמו - "יצחק"<ref>[https://col.org.il/news/173479 ברית מילה למשפחת מרטון: התינוק נקרא ע"ש הסב הרב איציק ז"ל] {{חב"ד און ליין}}</ref>

==משיריו הידועים==
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/אוי-רבי-שבת-צבאות-השם-תשעח/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{צליל}}}}.
*'''דמעה נושרת מעיניו''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Hy3z9yOucyUpaRoka5rDahI2NqO6aYvj/view?usp=sharing/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{צליל}}}}.
*'''טוט אלץ וואס איר קענט{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11vppUZpWEjyWxURAVOq_7vlomrkKHX0V/view?usp=sharing לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{צליל}}}}.
*'''משליך חייו מנגד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kyQBZyJbXf-Xp39hr-AfTUnr7VXSncGi/view?usp=sharing לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי'] {{צליל}}}}.
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/הייתי_בקעמפ.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{צליל}}}}.
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{צליל}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/הוא_עומד_במקומו.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{צליל}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/הוא-עומד-במקומו-הקבוע-הקליפ-הרשמי/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''צבאות השם''' - כתב '''והלחין''' בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U5Fdbiwjp-w8uLULCpr3zwHNCgMpyJfo/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד] {{צליל}}}}.
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://col.org.il/news/142121 יש מי שחושב על כל נשמה: שיר על רבי, יהודי ושליח] {{חב"ד און ליין}} (תמלול וביצוע של מקהלת הפנסאים)}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1vdpADw9nfOfPoNWP6vLpLzTxpUhqf8fa/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה] {{צליל}} {{דרייב}}}}{{הערה|[https://www.jdn.co.il/flashes/1733808/ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי] {{וידאו}}}}.
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1a2765mqCh4KSbKThMHYZyeQ0EXoIvdfn/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון] {{צליל}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/142456 צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון] {{וידיאו}}}}.
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אין דבר העומד בפני הרצון''' - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להורות להם''' - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''נולדנו להתייגע''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''עשו כל אשר ביכלתכם''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אב אחד לכולנה''' - נכתב בשנת תשע"ה.
*'''הרועה הנאמן''' - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אני יכול''' - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U9_oPCUliAAGnZq33LhIkCGUXGojz9LR/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון] {{צליל}}}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1259968. האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה]}}.
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''בזכותנו''' - נכתב בי' שבט תשפ"ג {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1soHyLJqIlkLtgkdTvD1WpRrfk33H0xcL/view?usp=sharing/ המנון "בזכותנו] {{צליל}}}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת.
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]], שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
*גיסו, הרב [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
*גיסו, הרב [[נועם דקל]] שליח הרבי הראשי ביקנעם.
*גיסו, הרב [[שמואל גדליה מנדלזון]], ביתר עילית.
*גיסו, הרב [[דניאל מקובצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
*גיסו, הרב [[יעקב פינסון]] מנהל אגף פרויקטים ב[[לב חב"ד]]
*גיסו, הרב [[שמחה ליפסקר]] שליח הרבי לעיר נשר
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]
*בנו, הבעל מנגן ר' [[יעקב מרטון|יענקי מרטון]], [[ביתר עלית]]
*בנו ר' שלום מרטון [[קריית מלאכי]]

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371
*"החסיד השלם", [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2020.
*{{כפר|ד. ליפקין|איפה הקול שאיחד הלבבות|2119|42|תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/147042 בדרך תמים: רגשותיו העזים של הרב יצחק מרטון מ"תומכי תמימים" {{COL}}]
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים {{COL}}]
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]

{{מיון רגיל:מרטון, יצחק חיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]
[[קטגוריה:משפחת מרטון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

ניסן מור יוסף

2026-02-01T23:55:46Z

עדי: /* משפחתו */

[[קובץ:ניסן מור יוסף.jpeg|ממוזער|הרב מור יוסף ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] במקום שליחותו. [[תשפ"א]].]]
הרב '''ישראל ניסן מור יוסף''' (נולד ב[[כ"ח אדר]] [[תשכ"ח]], 1968) הוא מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם בצפת]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בחצור הגלילית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח אדר]] [[תשכ"ח]] ב[[צפת]] לר' [[עמרם מור יוסף]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב"ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע"ה]}} ול עליה מור יוסף.

כנער למד בישיבות בית לוי יצחק, תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים קרית גת ו[[כפר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנים תש"נ-תשנ"ה. יצא ל'שליחות' בניידות חב"ד להפצת יהדות בגזרת הגליל התחתון והעליון המזרחי והמערבי ורמת הגולן. הוא המשיך בזה גם לאחר נישואיו בשנת תנש"א עם רעייתו מרת חנה ז'קלין (ילידת [[מרוקו]]), אז יצא לשליחות בצורה רשמית במסגרת ניידות חב"ד.

בשנת [[תשנ"ו]], בהמשך לפעילותו בניידות, יצא בשליחות קבע ב[[חצור הגלילית]].

במשך השנים הביא תחתיו משפחות נוספות של שלוחים, הרב מנחם מענדל חמו,והרב שלום קנייבסקי והקים מבנה בן 2 קומות של בית כנסת חב"ד ומרכז פעילות, ופועל להקמת מקווה טהרה לנשים, המיועד לשמש כמקווה בוטיק שימשוך אליו משפחות צעירות מכל רחבי הגליל.

== משפחתו ==
* אחיו, הרב [[מאיר מור יוסף]], שליח הרבי לפרדסיה ומנהל [[תלמוד תורה דברי מנחם נתניה|תלמוד תורה דברי מנחם]] חב"ד ב[[נתניה]] לשעבר.
* אחיו, יוסף יצחק מור יוסף, [[נחלת הר חב"ד]], מנהל חברת שיפטמדיה.
* בנו, ר' לוי יצחק מור יוסף.
* בנו, ר' שניאור זלמן מור יוסף.
*בתו, מרת יעלה חיה.
*בתו, מרת נחמה.
*בתו, מרת רחל לאה.
*חתנו ר' יהודה ישראלי [[צפת]]
*גיסו, הרב שלמה אלמלם.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מור יוסף, ניסן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]

יצחק חיים מרטון

2026-02-01T23:50:07Z

עדי: בן חדש שהתחתן

[[קובץ:הרב יצחק חיים מרטון ז"ל.jpg|ממוזער|הרב יצחק חיים מרטון]]
[[קובץ:מרטון.jpg|ממוזער|הרב מרטון באירוע 'ירחי כלה' בכפר חב"ד]]
הרב '''יצחק חיים מרטון''' ([[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] - [[י"א מנחם אב]] [[ה'תשפ"ג]]) היה מנהל אגף '[[חסד מנחם מענדל]]' (יתומים ואלמנות) ב[[כולל חב"ד ארץ הקודש]].

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תשל"ה]] לאביו בעל המנגן המפורסם הרב [[יוסף יהודה מרטון]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בתורת אמת ולאחר מכן בישיבה המרכזית [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה חבר בהוצאת קובצי הערות.

תירגם והוציא לאור יחד עם כמה מחבריו את אלבום "[[אוי רבי]]" בתרגום לעברית, אלבום שכולו רגש של התקשרות וגעגועים לרבי.

בשנת [[תשנ"ז]] הקים את קעמפ '[[גן ישראל כפר חב"ד]]', שהפך לאחר כמה שנים לקעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]].

ב[[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ט]], התחתן עם רעייתו מרת שטערנא רחל, בת ר' [[שלמה יהודה ויגלר]] מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], את מקום מגוריהם קבעו בעיר [[ביתר עילית]].

בשנת [[תשנ"ט]] ארגן את אירוע הבר מצווה לאלף ילדים עולים ב[[כותל המערבי]], אירוע שלאחריו החל לעבוד בארגון החסד [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_cYEyv6y6zLlYN-YCp3UeNNMXzQY0nag/view?usp=sharing סקירה על מעצמת החסד כולל חב"ד]}}, הקים מינף וניהל את אגף "חסד מנחם מענדל" - מפעל סיוע לאלמנות ויתומים שדואג ומלווה את המשפחות במשך כל ימות השנה כולה, במסגרת זו היה עורך חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה, ליתומים ויתומות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. היה דואג לשיעורי עזר וחונכים, חוגי העשרה טיפולים רפואיים ועוד, והכל מתוך אכפתיות דאגה ואהבה אין סופית.

הרב מרטון ניחן ברגש חסידי חם, חיבר במשך השנים עשרות רבות של שירי התקשרות וגעגוע לרבי ולבית חיינו, עבור מחנות הקיץ '[[גן ישראל]]' - שירים שהפכו לפס הקול החסידי של ילדי אנ"ש בשנים אלו ועוררו את לבבות חניכי הקעמפים בהתקשרות אמיתית לרבי. לרגל חתונת בנו ר' מענדי הוציא בנו יענקי תשורה מיוחדת שנקראה בשם "תוונא דלבא" בה קובצו חלק משירי גן ישראל שחיבר{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דלבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]}}, בחתונת בנו יענקי התפרסמה התשורה שוב במהדורה נרחבת יותר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1M0QNFPlM0BjY7JO_UtJlk5puJaW40Bcn/view?usp=sharing/ 'תוונא דלבא' תשורה מחתונת משפחת מרטון-דייטש]}}. כמו כן שימש כבעל תפילה בתפילות הימים-נוראים ואף התאים לחנים וניגונים לקטעים שונים בתפילה.

בכינוס [[התוועדות]] [[י' שבט]] [[ה'תשפ"ד]] ביצעו [[הפנסאים]], את ההמנון האחרון שכתב הרב מרטון בדיוק שנה קודם לכן. ההמנון שנקרא "בזכותנו" מבוסס על מכתבו של הרבי מר"ח שבט [[ה'תשי"א]] על החיבה העצומה לצד התביעה של [[הרבי הריי"צ]] מהנוער שימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה. השיר בוצע על ידי בניו של הרב מרטון יחד עם מקהלת הפנסאים ו[[שמחה פרידמן]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1aBcSO8Bnjf5plHkgXLXLdxmxnK2b7uIw/view?usp=sharing/ לצפיה בביצוע ההמנון בכינוס י' שבט תשפ"ד] {{וידיאו}}}}.

כישרון הכתיבה בא לידי ביטוי אף במאמרים מיוחדים שכתב ופורסמו במשך השנים מעל בימות שונות. טורים ומאמרי הגות מיוחדים בשלל נושאים בהם בולטת השקפתו החסידית הבהירה והברורה. לרגל אירוע השלושים לפטירתו{{הערה|[https://col.org.il/news/147466 במלאת ה'שלושים': עצרת ההתעוררות לזכרו של הרב מרטון ע"ה] {{COL}}}} פרסמה משפחתו קובץ מיוחד בשם "קולמוס הלב" בה קובצו חלק מאותם מאמרים{{הערה|[https://col.org.il/news/147470 "קולמוס הלב": הקובץ שחולק בערב ה'שלושים' לרב מרטון ע"ה] {{COL}}}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Q2WkFey5FYpSsu8ntlPTGxzaX6DmQ-2L/view?usp=sharing קולמוס הלב]}}.

הרב מרטון חלה במחלה קשה והזדכך בייסורים בבית רפואה במנהטן. התבקש לישיבה של מעלה ביום השבת קודש [[י"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]] כשהוא בן ארבעים ושמונה שנים בלבד.

הותיר אחריו את רעייתו ואת תשעת ילדיו.

הלוויתו יצאה ביום ראשון [[י"ב מנחם אב]] תשפ"ג מ-[[770 מרכז חב"ד העולמי]] דרך משרדי [[כולל חב"ד]] אל ארץ ישראל, משם המשיכה ביום שני [[י"ג מנחם אב]] [[תשפ"ג]] מבית הלוויות שמגר בהשתתפות מאות חסידים לכיוון [[הר המנוחות]], [[ירושלים]], שם נטמן לצד אביו.

בנר ראשון של חנוכה [[תשפ"ו]] נולד נכדו<ref>בנו של ר' יעקב מרטון</ref> שנקרא בשמו - "יצחק"<ref>[https://col.org.il/news/173479 ברית מילה למשפחת מרטון: התינוק נקרא ע"ש הסב הרב איציק ז"ל] {{חב"ד און ליין}}</ref>

==משיריו הידועים==
*'''אוי רבי''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://sinun770.org/אוי-רבי-שבת-צבאות-השם-תשעח/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{צליל}}}}.
*'''דמעה נושרת מעיניו''' - תרגום השיר מאנגלית{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Hy3z9yOucyUpaRoka5rDahI2NqO6aYvj/view?usp=sharing/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{צליל}}}}.
*'''טוט אלץ וואס איר קענט{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11vppUZpWEjyWxURAVOq_7vlomrkKHX0V/view?usp=sharing לשמיעת השיר בביצוע מקהלת הפנסאים] {{צליל}}}}.
*'''משליך חייו מנגד{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kyQBZyJbXf-Xp39hr-AfTUnr7VXSncGi/view?usp=sharing לשמיעת השיר מתוך אלבום 'אוי רבי'] {{צליל}}}}.
*'''הייתי בקעמפ עם כולם''' - נכתב בשנת תשנ"ז{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/0/0b/הייתי_בקעמפ.mp3 לשמיעת השיר בביצוע מקהלת אורו של משיח] {{צליל}}}}.
*'''הוא עומד במקומו הקבוע'''{{הערה|[https://col.org.il/news/146898 לשמיעת השיר מפיו] {{צליל}}}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/6/61/הוא_עומד_במקומו.mp3 לשמיעת השיר מפי מקהלת אורו של משיח (בשינויים)] {{צליל}}}}{{הערה|[https://sinun770.org/הוא-עומד-במקומו-הקבוע-הקליפ-הרשמי/ לשמיעת השיר בביצוע מקהלת פנסאים] {{וידאו}}}}.
*'''דור השביעי''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל.
*'''צבאות השם''' - כתב '''והלחין''' בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U5Fdbiwjp-w8uLULCpr3zwHNCgMpyJfo/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע גן ישראל כפר חב"ד] {{צליל}}}}.
*'''בעיר רחוקה''' - נכתב בשנת תשנ"ח עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://col.org.il/news/142121 יש מי שחושב על כל נשמה: שיר על רבי, יהודי ושליח] {{חב"ד און ליין}} (תמלול וביצוע של מקהלת הפנסאים)}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1vdpADw9nfOfPoNWP6vLpLzTxpUhqf8fa/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע של יוני שלמה] {{צליל}} {{דרייב}}}}{{הערה|[https://www.jdn.co.il/flashes/1733808/ הקליפ המרגש של מקהלת הפנסאים באצטדיון טדי] {{וידאו}}}}.
*'''ניצב האב''' - נכתב בשנת תשנ"ט עבור קעמפ גן ישראל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1a2765mqCh4KSbKThMHYZyeQ0EXoIvdfn/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע משפחת מרטון] {{צליל}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/142456 צפו: 'ניצב האב' בחתונת משפחת מרטון] {{וידיאו}}}}.
*'''אזוי און ניט אנדערש''' - נכתב בשנת תש"ע.
*'''מסירות נפש''' - נכתב בשנת תש"ע עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אין דבר העומד בפני הרצון''' - נכתב בשנת תשע"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להורות להם''' - נכתב בשנת תשע"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''נולדנו להתייגע''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''עשו כל אשר ביכלתכם''' - נכתב בשנת תשע"ד עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אב אחד לכולנה''' - נכתב בשנת תשע"ה.
*'''הרועה הנאמן''' - נכתב בשנת תשע"ו עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''אני יכול''' - נכתב בשנת תשע"ז עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''רבי בטל אני''' - נכתב בשנת תשע"ח עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''להכריע את הכף''' - נכתב בשנת תשע"ט עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''הניצחון''' - נכתב בשנת תשפ"א{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1U9_oPCUliAAGnZq33LhIkCGUXGojz9LR/view?usp=drive_link לשמיעת השיר בביצוע בנו יענקי מרטון] {{צליל}}}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1259968. האזינו למארש: חב"ד רושמת ניצחון בגרמניה]}}.
*'''ווער א שליח''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''מעיינותיך''' - נכתב בשנת תשפ"א עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''טאפארו דא פלאחו''' - נכתב בשנת תשפ"ב עבור קעמפ ארץ הקודש.
*'''בזכותנו''' - נכתב בי' שבט תשפ"ג {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1soHyLJqIlkLtgkdTvD1WpRrfk33H0xcL/view?usp=sharing/ המנון "בזכותנו] {{צליל}}}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אורי מרטון|אוריאל בנימין מרטון]], צפת.
*אחיו, הרב יעקב מרטון, מגבאי ביהכנ"ס חב"ד המרכזי 'בית אריה' בלוד.
*אחיו, הרב [[פינחס מרטון]], שליח הרבי בגבעת הרקפות, קריית ביאליק.
*גיסו, הרב [[צבי אריה ביר]] מירושלים.
*גיסו, הרב [[נועם דקל]] שליח הרבי הראשי ביקנעם.
*גיסו, הרב [[שמואל גדליה מנדלזון]], ביתר עילית.
*גיסו, הרב [[דניאל מקובצקי]] ר"מ בישיבת תות"ל אלעד.
*גיסו, הרב [[בנימין מנשה ליפקין]]
*גיסו, הרב [[יעקב פינסון]] מנהל אגף פרויקטים ב[[לב חב"ד]]
*גיסו, הרב [[שמחה ליפסקר]] שליח הרבי לעיר נשר
*בנו ר' מענדי מרטון, [[כפר חב"ד]]
*בנו, הבעל מנגן ר' [[יעקב מרטון|יענקי מרטון]], [[ביתר עלית]]
*בנו ר'שלום מרטון [[קריית מלאכי]]

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות הרב יצחק חיים מרטון ע"ה''' ,[[שבועון בית משיח]] גיליון 1371
*"החסיד השלם", [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2020.
*{{כפר|ד. ליפקין|איפה הקול שאיחד הלבבות|2119|42|תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/147042 בדרך תמים: רגשותיו העזים של הרב יצחק מרטון מ"תומכי תמימים" {{COL}}]
*[https://chabad.info/bdh/974427 טרגדיה בקהילת חב"ד בביתר עילית: הרב יצחק חיים מרטון ע"ה] ידיעה באתר {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/146897 פס הקול של ה'קעמפים': שירי הרב מרטון ע"ה שריגשו המונים {{COL}}]
*[https://www.bhol.co.il/news/1573869 טרגדיה בחב"ד: איש החסד נפטר בדמי ימיו] ידיעה באתר בחדרי חרדים
*[https://online.fliphtml5.com/cfaho/ngyf/ 'תוונא דליבא' ממיטב השירים שחיבר לקעמפ גן ישראל ארץ הקודש]

{{מיון רגיל:מרטון, יצחק חיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]
[[קטגוריה:משפחת מרטון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]