חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהושע מונדשיין

2020-04-29T12:22:36Z

סקרן:

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות, כמו גם מאמרים נגד אישים בולטים בחב"ד.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצרה גם "[[יניקת החיצונים]]" של גורמיים לא חב"דיים ששמחו להוכיח שאין ערך ל[[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשאינו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ע"מ להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תשמ"ב]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקווה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקוה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצונים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שיחה:עולם הבריאה

2020-04-13T17:36:43Z

סקרן:

סומכוס, אני מבין שערך זה בבניה, ולא התכוונת שהוא יישאר כך. מכל מקום, כמה הערות. בתקווה להבנה ולבניה נכונה, בהצלחה! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==קליפת נוגה בעולם הבריאה==
ציטוט: "בעולם זה קליפת נוגה היא רובה טוב ומיעוטה רע". תוכל להסביר את זה? או לפחות להרחיב מעט אודות קליפת נוגה, או להביא לכאן את הערך המורחב של קליפת נוגה? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

לדעתי ניתן להוריד את התבנית לעריכה. האם מישהו מסכים איתי?--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 00:44, 8 באפריל 2013 (IDT)

===== קישורים =====
איך דואגים שהקישור על המילה [[חומר]] והמילה [[צורה]] יפנה לערך [[חומר וצורה]]? אותו דבר צריך לעשות גם בערך [[עולם הבריאה]]--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 18:36, י"ט בניסן, ה'תש"ף 18:36, 13 באפריל 2020 (IST).

שיחה:עולם הבריאה

2020-04-13T17:36:18Z

סקרן:

סומכוס, אני מבין שערך זה בבניה, ולא התכוונת שהוא יישאר כך. מכל מקום, כמה הערות. בתקווה להבנה ולבניה נכונה, בהצלחה! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==קליפת נוגה בעולם הבריאה==
ציטוט: "בעולם זה קליפת נוגה היא רובה טוב ומיעוטה רע". תוכל להסביר את זה? או לפחות להרחיב מעט אודות קליפת נוגה, או להביא לכאן את הערך המורחב של קליפת נוגה? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

לדעתי ניתן להוריד את התבנית לעריכה. האם מישהו מסכים איתי?--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 00:44, 8 באפריל 2013 (IDT)

איך דואגים שהקישור על המילה [[חומר]] והמילה [[צורה]] יפנה לערך [[חומר וצורה]]? אותו דבר צריך לעשות גם בערך [[עולם הבריאה]]--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 18:36, י"ט בניסן, ה'תש"ף 18:36, 13 באפריל 2020 (IST).

חומר וצורה

2020-04-13T17:32:55Z

סקרן:

'''חומר וצורה''' הם שני המרכיבים היסודיים שיש בכל נברא: '''חומר''' הוא [[גוף]] ועצם הדבר (לדוגמא, חומר השמים), ו'''צורה''' היא ציורו של הדבר - גודלו, תוארו וכל תכונותיו (לדוגמא, צורתם הכדורית של השמים).

==החומר והצורה בעולמות==
החומר של הדבר נוצר בעצם [[בריאה|בריאתו]] [[יש מאין]], ב[[עולם הבריאה]]. לאחר מכן מקבל הדבר את צורתו ב[[עולם היצירה]]{{הערה|שם=תשכט|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/5/44.htm ד"ה תפלה למשה תשכ"ט ס"ח].}}. גם לאחר שמקבל את צורתו, עדיין אינו נשלם והופך למציאות גמורה עד השלב הסופי, "'''תיקון'''", ב[[עולם העשיה]]{{הערה|ראה באריכות אודות שלושת השלבים ב[http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/42/332.htm המשך תער"ב חלק א', פרק קסה].}}.

ב[[ספירות]], חומר הספירה הוא ה[[כלי]] שלה, וצורת הספירה הוא [[אור]] ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] שמאיר בה מ[[עולם האצילות]]{{הערה|שם=תרסג|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=124 ספר המאמרים תרס"ג ע' קטו] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=77 תש"ח ע' 67] ואילך.}}.

ב[[אדם]], החומר הוא ה[[גוף]] שלו, והצורה היא [[נפש|נפשו]]. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם ותכונותיו (השונה מתמונת גוף השור למשל); וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - ה[[נפש (חלק הנפש)|נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] הם חומר וכלי ל[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], שהיא הצורה{{הערה|שם=תרסג}}.

==החומר והצורה בעבודת ה'==
כאשר אדם מתאווה ל[[תאווה|תאוות]] רעות, יש בכך שני הענינים: חומר התאווה הוא עצם ה[[כח המתאווה]], וצורת התאווה היא הרצון הפרטי לעשות כך וכך. החומר, הכח המתאווה כשלעצמו, אינו רע גמור ויכולים להפוך אותו לטוב; לעומת זאת הצורה, דהיינו התאווה הפרטית לענין רע מסויים, היא רע גמור. לכן עבודת האדם היא לשלול ולבטל לגמרי את צורת התאווה - הסרת ה[[לבושים הצואים]], המחשבה דיבור ומעשה הלא טובים; ואת חומר התאווה, הכח המתאווה, להפוך לטוב.

המשל לעבודה זו הוא [[שריפה|שריפת]] [[פרה אדומה|הפרה האדומה]]: בשריפה זו מתבטלת לגמרי צורת הפרה (שהיא משל לצורת התאוות הגשמיות ששרשם מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]), אך נשאר ה[[אפר]], חומר הפרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56d.htm לקוטי תרה חוקת נו, ד] ואילך.}}.

==המקור להתהוות החומר והצורה==
החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות:
* לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/3/17.htm ספר המאמרים תרכ"ט ע' יז] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&st=&pgnum=18&hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/13/103.htm ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז].}}.
* לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}.
הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&st=&pgnum=243 שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}.

במקומות אחרים מבארים גם שהחומר השתלשל מה[[העלם העצמי]] שב[[עצמותו ומהותו]] יתברך, ואילו הצורה מ[[אור הסובב]], כוח הגילוי שב[[עצמותו]] ומהותו יתברך{{הערה|שם=תשכט}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

עולם היצירה

2020-04-13T17:26:29Z

סקרן: /* ענינו */

{{עולמות אבי"ע}}
'''עולם היצירה''' הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], [[בריאה]], יצירה ו[[עשיה]].

עולם היצירה הוא השני מבין העולמות הנפרדים [[עולמות בי"ע]], והוא נמוך יותר מן [[עולם הבריאה]] וגבוה יותר מן [[עולם העשיה]].

עולם היצירה נוצר מן [[עולם הבריאה]] באופן של [[יש מיש]]. בניגוד ל[[עולם הבריאה]] הנמשך מן [[עולם האצילות]] בחינה של [[יש מאין]], ועדיין נרגש בו מקורו, הרי שבעולם היצירה, והרי הוא גילוי חדש והתגשמות חדשה.

עולם זה ממוקם מעל [[עולם העשיה]] שהוא העולם הנמוך והמגושם ביותר.

בעולם זה שורים ה[[מידות]] של עולם האצילות, כמאמר ה[[תיקוני זוהר|תיקונים]],"[[שית ספירין מקננן ביצירה]]". עולם זה בכללותו נקרא בשם "[[עולם המלאכים]]", שבו שורים ה[[מלאכים]] העובדים את בוראם ב[[אהבה]] ויראה טבעיים.

==ענינו==
עולם היצירה הוא העולם השני מבין שלושת עולמות [[בי"ע]], שענינם הוא ירידת וצמצום האור המתקבל מן [[עולם האצילות]], בו שורה [[אור אין סוף]] ומתאחד עימו באחדות גמורה, עד התהוות [[עולם העשיה]] שהוא עולם התחתון שאין תחתון ממנו, הקרוב למדור החיצונים והקליפות.

בפרטות, [[עולם הבריאה]] הוא העולם הראשון התהווה כעולם נפרד, ביחס ל[[עולם האצילות]] שהוא באחדות גמורה. לאחר ההתהוות של [[עולם הבריאה]] בבחינה של [[יש מאין]] מן [[עולם האצילות]], יורד האור עוד עד להתהוות של עולם היצירה, שהוא בחינה של [[יש מיש]]. ההבדל בין [[עולם הבריאה]] לעולם היצירה הוא כי [[עולם הבריאה]] מתהווה ישירות מן [[עולם האצילות]], ולכן נרגש בו מקורו, עד שנקרא הוא בשם [[עולם הכסא]], שהוא בבחינת [[כלי]] לגילוי של האורות של עולם האצילות. לעומת זאת, עולם היצירה הוא שלב נוסף בצמצום האור שכן כיוון שהוא נוצר מן [[עולם הבריאה]] הרי שאין נרגש בו מקורו.

בעולם היצירה מקבלת ה[[מציאות]] הנפרדת מ[[אלוקות]] [[צורה]] (נוסף ל[[חומר]] שלה שנברא ב[[עולם הבריאה]]), ובזה היא הופכת למציאות של ממש, ומכאן גם שמו - יצירה.

לעומת זאת, ביחס ל[[עולם העשיה]], שהוא עולם הנמוך ביותר מבין עולמות [[אבי"ע]], עולם היצירה הוא עדיין בבחינה של גילוי אלקות. עולם היצירה הוא התגלות של מה שהיה בהעלם ב[[עולם הבריאה]], לעומת [[עולם העשיה]] שהוא התהוות של דבר חיצוני ומחודש. משום כך, [[עולם הבריאה]] הוא בבחינה של [[מחשבה]], לעומת עולם היצירה שהוא בבחינה של [[דיבור]], והרי ה[[מחשבה]] מגיעה לידי גילוי והתבטאות ב[[דיבור]], אולם רחוק הוא הדבר מ[[מעשה]], שהוא כנגד [[עולם העשיה]] שהוא בגדר של התהוות דבר חדש לגמרי.

==התהוותו והתגלויות בו==
[[מלכות דמלכות]] של עולם ה[[בריאה]] נעשה [[עתיק יומין]] לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מ[[עולם הבריאה]] בדרך של [[יש מיש]] לעומת התהוות עולם ה[[בריאה]] מעולם האצילות שנעשה באופן של [[יש מאין]]

בעולם היצירה ישנם [[עשר ספירות]] שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מב[[עולם העשיה]] ומהם נבראו ה[[מלאכים]] סתם ו[[חיות הקודש]]. בעולם היצירה ישנה גם כן [[קליפת נוגה]] שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת [[עולם העשיה]] שהיא רובו רע.

==עשר ספירות של עולם היצירה==
עשר הספירות של עולם היצירה הם בבחינת מציאות, מה
[[מלכות דאצילות]] מתלבשת בעולם היצירה ב[[מט"ט]] הנקרא שרו של עולם. [[ו' קצוות]] של עולם היצירה נקרא בחינת [[סנד"ל]] ועליו נאמר ברייתות של [[שיעור קומה]]. השגת התנאים בעלי [[רוח הקודש]] שנכנסו לפרדס היה בעולם היצירה, לעומת ה[[נביא|נביאים]] שהשיגו ב[[עולם הבריאה]].

הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי [[ו' קצוות]] של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]].

==[[נשמה|נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם היצירה==
מבחינת התגלות הספירות של עולם האצילות בעולמות [[אבי"ע]], נאמר כי "[[שית ספירין מקננין ביצירה]]", כלומר כי ששת ה[[מידות]] של עולם האצילות שורות בעולם היצירה. משום כך, ענינו של עולם היצירה ושל ה[[נשמה|נשמות]] וה[[מלאכים]] של עולם היצירה היא עבודה בבחינת המידות, כלומר עבודה במידות טבעיים. משום כך עולם היצירה בכללותו נקרא בשם "[[עולם המלאכים]]", שכן העבודה בדחילו ורחימו טבעיים היא עיקר עבודתם של המלאכים, ולכן עיקר מקום ה[[מלאכים]] הוא בעולם זה.

ה[[מלאכים]] של עולם היצירה נקראים בשם [[חיות]]. ענינם הוא עבודת בבחינת המידות, ולכן יש בהם התפעלות ושינוי, וכמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב", שעבודם היא ב[[רצוא ושוב]]. ואף שכתוב בחיות "בעמדם תרפינה כנפיהם", מכל מקום עמידה זו היא מצד הגילוי של בחינת ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים.

ה[[נשמה|נשמות]] של עולם היצירה נקראות בשם [[שור]] הבר.

[[מלאכים]] של עולם היצירה מתהווים מזיווג [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] של עולם ה[[בריאה]].

==קליפת נוגה של עולם היצירה==
קליפת נוגה של עולם היצירה היא חציה טוב וחציה רע.

[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:חסידות]]

משל

2020-04-13T17:18:53Z

סקרן:

'''משל''' הוא בעצם הלבשה של [[שכל]] עמוק בדבר אחר וזר מהשכל, כשמטרתו היא להוריד את השכל למקומות נמוכים יותר שמצד עצמו אינו יכול להגיע אליהם, אך עם זאת להשאיר את השכל בשלימותו. ככזה, מוכרח המשל להכניס בתוכו (בהעלם עכ"פ) את כל פרטי הנמשל אחד לאחד.

ב[[תורת החסידות]] מובא המשל עצמו כמשל ל(חלק מ)ה[[צמצומים]] שישנם ב[[סדר השתלשלות]].

כדוגמא לכך, היו משלי [[שלמה]], שהעלים עמקות [[חכמה]] במשלים. השומע את המשל בלבד אינו מבין מה שנרמז בתוכו, ואין המשל אצלו רק דברים בטלים בעלמא, וגם מי שמבין השכל הנרמז בו גם כן איננו משיגו כמו שהוא רק אפס קצהו ממה שמובן מתוך דברי המשל, והרי זה כמי שרואה את האור הגדול דרך המסך המבדיל בינו לבין האור, שאיננו רואה מהות האור ממש רק הארתו דרך המסך כנ"ל{{הערת שוליים|1=[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], [[תקס"ו]] ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל עמ' פ.}}.

המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכשלמה [[המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.

כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.

== ראו גם ==

*[[אויר (משל)]]
*[[רב ותלמיד (משל)]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:משלים בחסידות|*]]

עולם הבריאה

2020-04-13T17:11:00Z

סקרן: /* ראשית הפירוד */

{{עולמות אבי"ע}}
'''עולם הבריאה''' הוא השני מבין ארבעת העולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], בריאה, [[יצירה]], [[עשיה]]. והוא הראשון מבין עולמות [[בי"ע]] שהם העולמות הנפרדים.

התהוותו של עולם הבריאה מן [[עולם האצילות]] היא על ידי [[פרסא]] המעלמת ומסתרת על האור. משום כך עולם הבריאה נברא באופן של בריאת [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]]. אך אף על פי שהוא בבחינת נפרד ממקורו, מכל מקום, בעולם זה מורגש מקורו ([[עולם האצילות]]), ועל כן נקרא הוא בשם עולם הכסא ביחס ל[[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]].

משום שעולם הבריאה נמצא עדיין בהעלם, ואינו בגילוי כעולם היצירה, הוא נקרא באופן פרטי בשם [[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות יצירה ועשיה שהם [[עלמא דאתגליא]].

עולם זה הוא גם משכנם של ה[[מלאכים]] השכליים, העובדים את ה' ב[[אהבה]] ויראה שכלית, ובכללות נקרא הוא גם בשם [[עולם הנשמות]].

==ענינו==
עולם הבריאה הוא השלב הראשון בירידת העולמות מ[[עולם האצילות]] (בו שוכן [[אור אין סוף]] בגילוי מכיון שששם אין [[נבראים]] אלא [[נאצלים]] בלבד, שהם עדיין [[אלוקות]] וממילא הם ב[[ביטול]] גמור כל הזמן), אל [[עולם העשיה]] שהוא העולם הנפרד ביותר, שתחתיו הוא מדור ה[[חיצונים]] וה[[קליפות]]. וככל שהעולמות יורדים כן מצטמצם האור האלוקי שבהם, והם נעשים בבחינת [[ישות]].

בפרטות, הירידה מעולם ה[[אצילות]] לעולם הבריאה הוא צמצום גדול בדרך של [[אין ערוך]], שכן הירידה של האור מעולם האצילות לעולם הבריאה היא באמצעות [[פרסא]], כלומר, מסך המסתיר את האור. ה[[פרסא]] מסתירה את האור של עולם האצילות, והאור היורד לעולם הבריאה הוא {{מונחון|אור של תולדה|כאור שהופחתה עוצמתו לאחר שעבר וילון עבה, עד שהוא כאור חדש לגמרי}}. מצד ההסתר של ה[[פרסא]], עולם הבריאה הוא עולם נפרד, ונחשב הוא כ[[יש מאין]] ביחס ל[[עולם האצילות]].

ומצד שני, בעולם זה עדיין מורגש המקור המהווה ([[עולם האצילות]]), ונקרא הוא בשם עולם הכסא, ביחס לגילוי של [[עולם האצילות]].

כמו כן אף שבכללות נחשב עולם האצילות ל[[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[עלמא דאתגליא]], הרי שבפרטות (לגבי עולמות [[בי"ע]]) גם עולם הבריאה נחשב עלמא דאתכסיא, שכן עדיין אינו בא לידי גילוי. ומשום כך אנו אומרים: "יוצר אור ובורא חושך", שעולם הבריאה הוא עדיין בבחינת חושך, לעומת [[עולם היצירה]] שהוא בבחינת אור.

==ראשית הפירוד==
עולם הבריאה הוא העולם הראשון ב[[סדר ההשתלשלות]] בו נוצרים ברואים נפרדים. זהו ענינו של הפסוק, "ונהר יוצא מעדן", כלומר, [[ספירת הבינה]] הנקראת [[נהר]] יוצאת מ[[ספירת החכמה]] הנקראת בשם [[עדן]], "להשקות את הגן" כלומר את [[מלכות דאצילות]], "ומשם יפרד לארבעה ראשים" שהחל מעולם הבריאה, ישנו התחלקות ופירוד, וישנם ברואים נפרדים.

ברם, המציאות המתחדשת בעולם הבריאה נחשבת כמציאות רק לגבי [[עולם האצילות]] שמעליה, אך באמת עדיין אינה מציאות של ממש היות ובעולם הבריאה ישנו רק ה[[חומר]] של הנבראים אך אין להם עדיין [[צורה]], והיות וחומר ללא צורה לא יכול להיות קיים לכן מוגדר עולם זה כ"אפשרי המציאות" בלבד (כשאת הצורה מקבלים הנבראים ב[[עולם היצירה]]).

ראשית ההתחלקות לברואים נפרדים היא לארבע מחנות, והוא בין ב[[מלאכים]] והן ב[[נשמות]], וכל אחד מן ארבע מחנות אלו מתחלק לשלושה פרקים. וכך ה[[מלאכים]] נמשכים מ[[י"ב בקר]] שהם בחינת ה[[מרכבה]]. וה[[נשמה|נשמות]] נמשכות מ[[י"ב השבטים]]. כל בחינות אלו יונקות מ[[י"ב גבולי אלכסון]] של [[זעיר אנפין]] של עולם האצילות.

==הספירות בעולם זה==
עולם זה הוא הראשון בו מתגלות עשר הספירות כ[[כלים]], היות שהוא בא לאחר [[עולם האצילות]], בו עשר הספירות הם רק [[אורות]] ולא כלים.

כלומר, הספירות בעולם האצילות הם כמו [[מים]] שקופים המונחים בכלים מצויירים בצבעים שונים. הנה, אף שהמים נראים בצבעים שונים, מכל מקום, הם אותם המים. אולם לאחר הכלי, מי שעומד תחתיו רואה רק את הצבע, ולכן '''לגביו''' זה ממש [[מים]] צבועים. ואותו הדבר באצילות אין ההתלבשות משנה את האורות, אך כלפי בריאה, הרי זה כאילו נשתנה לגמרי.

==ברואי עולם זה==
בכל עולם מתגלה בחינה אחת מה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]]. ונאמר כי "אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא", כלומר, שבעולם הבריאה מתגלה בחינת אמא עילאה, שהיא פרצוף ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות. וזאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה [[בינה]] והתפשטות, לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת [[חכמה]] וב[[יטול]].

ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם [[מלאכים]] שכלים. [[מלאכים]] אלו נקראים בשם [[שרפים]].

מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים הוא בעולם הבריאה. כתוב ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש"אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא" שהוא עולם הבריאה, ולכן הוא מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים עובדי השם ב[[יראה|דחילו]] ו[[אהבה|רחימו]] שנמשכו מ[[התבוננות]] בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]].

עולם הבריאה הוא בחינת [[יחודא תתאה]], שבו הבריאה שבטלה ומיוחדת בקדוש ברוך הוא היא, כפי שמתוארת בתפילה - "וצבא השמים לך משתחוים". כלומר, שביטול והשתחוואה זו של צבא השמים לקדוש ברוך הוא - הם באופן של "[[יש מי שבטל]]", והיינו, שאף על פי שבטל, מכל מקום, נותר מציאות לעצמו.

גם ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם בבחינת מהות ומציאות נפרדת מאלקות, ואף על פי שהם בטלים ומשתחוים כלפיו - מכל מקום מהותם ועצמותם של ה[[מלאכים]] הוא בבחינת כיסוי והסתר לאלופו של עולם, שהוא אין עוד מלבדו ממש, בבחינת [[יחודא עילאה]]. וכיון שאינם בטלים במציאות מעוצם השגתם, זה מראה על כך שהם מציאות של יש.

==הופעת הקליפות==
בעולם זה ה[[קליפת נוגה]] מופיעה לראשונה, כיון שבעולם האצילות "לא יגורך רע" - שאין שם מציאות של רע כלל. אזי בעולם הבריאה כשמופעיה קליפה זו הוא חידוש, אולם בכל זאת הוא באופן שהרע בטל לטוב ורובו (ככולו) טוב. ולכן הטוב שבעולם גובר אלא שמתחילה להיות מציאות של [[ישות|יש]].

==כינוייו==
*'''עולם הנשמות''' - הואיל וה[[נשמות]] נחצבו מתחת ל[[כסא הכבוד]] בעולם הבריאה. טעם הדבר שמקור ה[[נשמה|נשמות]] הוא בעולם זה, שכן עולם זה הוא בבחינת פנימית, ולכן ה[[נשמות]] שהם מבחינה פנימית נמשכות מעולם זה.

*'''עולם הכסא''' - ככתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם" שהוא בבחינת כסא לגילוי של [[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]]. אחד הפירושים ב"עולם ה'''כסא'''" הוא: כס אל"ף. כלומר, שהוא בבחינת '''כיסוי''' לגבי '''א'''לופו של עולם, שמעלים ומסתיר עליו.

[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:חסידות]]

עולם הבריאה

2020-04-13T17:08:21Z

סקרן:

{{עולמות אבי"ע}}
'''עולם הבריאה''' הוא השני מבין ארבעת העולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], בריאה, [[יצירה]], [[עשיה]]. והוא הראשון מבין עולמות [[בי"ע]] שהם העולמות הנפרדים.

התהוותו של עולם הבריאה מן [[עולם האצילות]] היא על ידי [[פרסא]] המעלמת ומסתרת על האור. משום כך עולם הבריאה נברא באופן של בריאת [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]]. אך אף על פי שהוא בבחינת נפרד ממקורו, מכל מקום, בעולם זה מורגש מקורו ([[עולם האצילות]]), ועל כן נקרא הוא בשם עולם הכסא ביחס ל[[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]].

משום שעולם הבריאה נמצא עדיין בהעלם, ואינו בגילוי כעולם היצירה, הוא נקרא באופן פרטי בשם [[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות יצירה ועשיה שהם [[עלמא דאתגליא]].

עולם זה הוא גם משכנם של ה[[מלאכים]] השכליים, העובדים את ה' ב[[אהבה]] ויראה שכלית, ובכללות נקרא הוא גם בשם [[עולם הנשמות]].

==ענינו==
עולם הבריאה הוא השלב הראשון בירידת העולמות מ[[עולם האצילות]] (בו שוכן [[אור אין סוף]] בגילוי מכיון שששם אין [[נבראים]] אלא [[נאצלים]] בלבד, שהם עדיין [[אלוקות]] וממילא הם ב[[ביטול]] גמור כל הזמן), אל [[עולם העשיה]] שהוא העולם הנפרד ביותר, שתחתיו הוא מדור ה[[חיצונים]] וה[[קליפות]]. וככל שהעולמות יורדים כן מצטמצם האור האלוקי שבהם, והם נעשים בבחינת [[ישות]].

בפרטות, הירידה מעולם ה[[אצילות]] לעולם הבריאה הוא צמצום גדול בדרך של [[אין ערוך]], שכן הירידה של האור מעולם האצילות לעולם הבריאה היא באמצעות [[פרסא]], כלומר, מסך המסתיר את האור. ה[[פרסא]] מסתירה את האור של עולם האצילות, והאור היורד לעולם הבריאה הוא {{מונחון|אור של תולדה|כאור שהופחתה עוצמתו לאחר שעבר וילון עבה, עד שהוא כאור חדש לגמרי}}. מצד ההסתר של ה[[פרסא]], עולם הבריאה הוא עולם נפרד, ונחשב הוא כ[[יש מאין]] ביחס ל[[עולם האצילות]].

ומצד שני, בעולם זה עדיין מורגש המקור המהווה ([[עולם האצילות]]), ונקרא הוא בשם עולם הכסא, ביחס לגילוי של [[עולם האצילות]].

כמו כן אף שבכללות נחשב עולם האצילות ל[[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[עלמא דאתגליא]], הרי שבפרטות (לגבי עולמות [[בי"ע]]) גם עולם הבריאה נחשב עלמא דאתכסיא, שכן עדיין אינו בא לידי גילוי. ומשום כך אנו אומרים: "יוצר אור ובורא חושך", שעולם הבריאה הוא עדיין בבחינת חושך, לעומת [[עולם היצירה]] שהוא בבחינת אור.

==ראשית הפירוד==
עולם הבריאה הוא העולם הראשון ב[[סדר ההשתלשלות]] בו נוצרים ברואים נפרדים. זהו ענינו של הפסוק, "ונהר יוצא מעדן", כלומר, [[ספירת הבינה]] הנקראת [[נהר]] יוצאת מ[[ספירת החכמה]] הנקראת בשם [[עדן]], "להשקות את הגן" כלומר את [[מלכות דאצילות]], "ומשם יפרד לארבעה ראשים" שהחל מעולם הבריאה, ישנו התחלקות ופירוד, וישנם ברואים נפרדים.

ראשית ההתחלקות לברואים נפרדים היא לארבע מחנות, והוא בין ב[[מלאכים]] והן ב[[נשמות]], וכל אחד מן ארבע מחנות אלו מתחלק לשלושה פרקים. וכך ה[[מלאכים]] נמשכים מ[[י"ב בקר]] שהם בחינת ה[[מרכבה]]. וה[[נשמה|נשמות]] נמשכות מ[[י"ב השבטים]]. כל בחינות אלו יונקות מ[[י"ב גבולי אלכסון]] של [[זעיר אנפין]] של עולם האצילות.

==הספירות בעולם זה==
עולם זה הוא הראשון בו מתגלות עשר הספירות כ[[כלים]], היות שהוא בא לאחר [[עולם האצילות]], בו עשר הספירות הם רק [[אורות]] ולא כלים.

כלומר, הספירות בעולם האצילות הם כמו [[מים]] שקופים המונחים בכלים מצויירים בצבעים שונים. הנה, אף שהמים נראים בצבעים שונים, מכל מקום, הם אותם המים. אולם לאחר הכלי, מי שעומד תחתיו רואה רק את הצבע, ולכן '''לגביו''' זה ממש [[מים]] צבועים. ואותו הדבר באצילות אין ההתלבשות משנה את האורות, אך כלפי בריאה, הרי זה כאילו נשתנה לגמרי.

==ברואי עולם זה==
בכל עולם מתגלה בחינה אחת מה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]]. ונאמר כי "אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא", כלומר, שבעולם הבריאה מתגלה בחינת אמא עילאה, שהיא פרצוף ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות. וזאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה [[בינה]] והתפשטות, לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת [[חכמה]] וב[[יטול]].

ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם [[מלאכים]] שכלים. [[מלאכים]] אלו נקראים בשם [[שרפים]].

מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים הוא בעולם הבריאה. כתוב ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש"אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא" שהוא עולם הבריאה, ולכן הוא מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים עובדי השם ב[[יראה|דחילו]] ו[[אהבה|רחימו]] שנמשכו מ[[התבוננות]] בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]].

עולם הבריאה הוא בחינת [[יחודא תתאה]], שבו הבריאה שבטלה ומיוחדת בקדוש ברוך הוא היא, כפי שמתוארת בתפילה - "וצבא השמים לך משתחוים". כלומר, שביטול והשתחוואה זו של צבא השמים לקדוש ברוך הוא - הם באופן של "[[יש מי שבטל]]", והיינו, שאף על פי שבטל, מכל מקום, נותר מציאות לעצמו.

גם ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם בבחינת מהות ומציאות נפרדת מאלקות, ואף על פי שהם בטלים ומשתחוים כלפיו - מכל מקום מהותם ועצמותם של ה[[מלאכים]] הוא בבחינת כיסוי והסתר לאלופו של עולם, שהוא אין עוד מלבדו ממש, בבחינת [[יחודא עילאה]]. וכיון שאינם בטלים במציאות מעוצם השגתם, זה מראה על כך שהם מציאות של יש.

==הופעת הקליפות==
בעולם זה ה[[קליפת נוגה]] מופיעה לראשונה, כיון שבעולם האצילות "לא יגורך רע" - שאין שם מציאות של רע כלל. אזי בעולם הבריאה כשמופעיה קליפה זו הוא חידוש, אולם בכל זאת הוא באופן שהרע בטל לטוב ורובו (ככולו) טוב. ולכן הטוב שבעולם גובר אלא שמתחילה להיות מציאות של [[ישות|יש]].

==כינוייו==
*'''עולם הנשמות''' - הואיל וה[[נשמות]] נחצבו מתחת ל[[כסא הכבוד]] בעולם הבריאה. טעם הדבר שמקור ה[[נשמה|נשמות]] הוא בעולם זה, שכן עולם זה הוא בבחינת פנימית, ולכן ה[[נשמות]] שהם מבחינה פנימית נמשכות מעולם זה.

*'''עולם הכסא''' - ככתוב "ועל הכסא דמות כמראה אדם" שהוא בבחינת כסא לגילוי של [[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]]. אחד הפירושים ב"עולם ה'''כסא'''" הוא: כס אל"ף. כלומר, שהוא בבחינת '''כיסוי''' לגבי '''א'''לופו של עולם, שמעלים ומסתיר עליו.

[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:חסידות]]

אברהם סנדר נמצוב

2020-04-12T15:52:04Z

סקרן:

[[תמונה:נמצוב.jpg|left|thumb|280px|הרב אברהם סנדר נמצוב]]
הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, בערך בשנת [[תרל"א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.

מקובל לספר, שהרב נמצוב זכה שב[[התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]] ביקש מ[[הרבי]] להגיד מאמר ולאחר בקשתו החל הרבי במאמר: [[באתי לגני]]. היה איש אמת ונחשב לתלמיד חכם דגול. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.
במשך השנים כתב ספר חידושים "עדות לאסף" שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת", כפי שנכתב בהתחלה.

==ילדותו==
סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגה, עד שבני העיירה כינוהו ‘אברהם האילם'. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות.

הדבר נודע לאמו והיא חששה מאוד מהקללות. בצר לה פנתה לאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. "אם הוא שומע, הוא גם ידבר", פסק בן הרבי. אברהם סנדר יצא עם אמו מהבית, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדם.

בשל אילמותו, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבות, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריף, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל ישיבה בה יחפץ, והם ישלמו לו את כל הוצאותיו: הנסיעה, הספרים, [[בגד|בגדים]] ואוכל.

עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו ישיבה לנסוע, ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצאר.

==בצבא הצאר==

בגיל עשרים גוייס לצבא הצאר, שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.

המכשול הראשון שעמד לו, היה האוכל הכשר. אברהם סנדר שמר ב[[מסירות נפש]] על כשרות ה[[מזון]] שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, [[לחם]] ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאי, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד לא קיבל את דבריו.

בו במקום הגה מוחו של אברהם סנדר רעיון: "המפקד, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצוני, ולאחר מכן תבדוק את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכל". מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנס.

כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירות, אך אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניו, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. "החזק אותו במשך כמה דקות על יד אחת!" פקד עליו. אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכון.

לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם מלפני שש שנים, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

==בליובאוויטש==

אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו"ר הרש"ב, רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע הרב [[אלחנן מרוזוב]].

לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' בצילם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילו[[רוסיה]] ולאחר מכן היה נודד במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים.

==באנגליה==

צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס"ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו [[אדמו"ר הרש"ב]] להגר לאנגליה.

ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה.

==[[התוועדות]] י"א שבט תשי"א==

מקובל לספר, שכשעה לאחר תחילת [[התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]], קם ממקומו שמאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות". דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי.

ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י.

לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הרב נמצוב בירך ברכת ‘שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.

ה[[התוועדות]] נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. לאחר שסיים, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן.

סיפור זה הופרך ע"י כמה מהנוכחים בשעת מעשה<ref>ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[זושא פויזנר]].</ref>

==קווים לדמותו==

ר' אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת, המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מורא.

גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאוד. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים - לחם וגם ניצח.

כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאל.

ר' אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. לאחר יום עבודה בשחיטה, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמרא, הלכה וחסידות.

במשך השנים כתב ספר חידושים "עדות לאסף" שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת", כפי שנכתב בהתחלה.

בשנים בהם התגורר הראי"ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!"

ב[[חודש שבט]] תרצ"ז, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שהה בפריז, הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת ה[[יחידות]] אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את האמת, מצאת את האמת, ואתה חי את האמת". ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.

==פטירתו==

בשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.

לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|יום טוב שני של חג השבועות]] [[תשכ"ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשה, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח.

כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו, והוא בן 97. הוא זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1041 בית משיח 448]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1.pdf תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]''' (באנגלית)
{{מיון רגיל:נמצוב, אברהם סנדר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מנצ'סטר: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לונג-איילנד: אישים]]

יהושע מונדשיין

2020-04-12T15:43:46Z

סקרן:

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות, כמו גם מאמרים נגד אישים בולטים בחב"ד.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצרה גם "[[יניקת החיצונים]]" של גורמיים לא חב"דיים ששמחו להוכיח שאין ערך ל[[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשאינו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ע"מ להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תש"מ]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקווה]], מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקוה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצונים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

יהושע מונדשיין

2020-04-12T15:42:49Z

סקרן:

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך זה לא יצא לפועל.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. ביניהם מאמרים חשובים אודות הסידור החב"די ומעלותיהם של הוצאותיו השונות, כמו גם מאמרים נגד אישים בולטים בחב"ד.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצרה גם "[[יניקת החיצונים]]" של גורמיים לא חב"דיים ששמחו להוכיח שאין ערך ל[[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשאינו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ע"מ להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י ([[תש"מ]]).

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקוה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצונים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

משתמש:סקרן

2020-04-12T13:21:50Z

סקרן: מי אני ולמה אני

שלום, הגעתי לכאן מתוך רצון להנות מידע חב"די מונגש בשלל נושאים, ועל הדרך לתרום קצת מהידע שלי. כרגע ערכתי רק טיפה בערך [[הרב אברהם יצחק קוק]], אבל עוד תשמעו ממני. הדעות וההשקפות שלי לא תואמות את "כל התורה הכתובה בספר הזה", אבל לפחות לבנתיים אני שותק וזורם עם החבר'ה... נו, עוד רגע והרבי מתגלה, הוא מחכה רק לנו!!!

שיחת משתמש:שיע.ק

2020-04-12T13:12:46Z

סקרן: /* העריכות שלי */

{{/פתיח}}


== אתרים ==

יישר כח על ההתייחסות.
אתר זה: sites.google.com/site/bokss2 – בערך [[ספרי הרבי מליובאוויטש]];
בקשר לאתר השני (s3.wasabisys.com) – לא ברור לי מהותו, אבל ברשימת ספרי רש"ב לוין (כאן: https://www.chabadlibrary.org/books/pdf/), לחיצה על רוב הספרים מובילה לאתר זה, וקישורים אלו פעילים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 00:35, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:35, 26 בדצמבר 2019 (UTC)

==הרשאה==
יחי המלך. יש"כ על הטיפול בבקשתי על ההרשאה להעלאת תמונות, אבל כפי מה הבנתי לא נתת לי את ההרשאה הנכונה, איני יכול להעלות תמונות. אשמח שתטפל בזה. [[מוישע זוכמיר]]

== ריענון לא יזיק ==

בהמשך לבקשת שינוי השם שכתבתי ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעילים]], חשבתי שמא לא יזיק איזה ריענון קטן של ביקור מפעיל שימחק את כל ערכי הזבל שב[[:קטגוריה:למחיקה מהירה|מחיקה מהירה]], ב[[:קטגוריה:דפים מועמדים למחיקה|מחיקה]], וגם ב[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים שיש להבהיר את מעמדם|חשיבות]] יש הרבה שצריכים מחיקה (או שהתבנית מונחת עליהם שנתיים ואין קול ואין עונה, ולא יתעורר דיון, אז צריך להחליט למחוק את הערך או את התבנית). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:04, כ"ב באדר ה'תש"ף
:תודה על הפניה, יטופל בהמשך הערב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באדר ה'תש"ף 17:26, 21 במרץ 2020 (UTC)
::#?
::#בהערה 9 בערך [[הידורים וחומרות בפסח]] יש קישור שצריך להכניס, הבעיה שאפילו ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] הוא לא נותן לי להכניס אותו. מדובר בקובץ שנמצא [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ בכתבה זו] בלינק "להורדת הקובץ". אודה לך אם תוכל ללחוץ על הלינק הנ"ל ולהכניסו כקישור בהערה 9 הנ"ל. תודה מראש. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:52, כ"ו באדר ה'תש"ף
:::ראשית יש"כ על הזירוז שאתה נותן בעניין 'למחיקה', טופל.
:::שנית, זה קישור מורכב, לא הצלחתי להבין איזה דומיין אני צריך להתיר ברשימת הספאם. שנית אני חושב שכפי שהכנסת כעת - קישור לכתבה שמוביל לקישור לקובץ - עדיף. לגבי הבעיה להכניס אותו בדף הבקשות ממפעילים, ניסית את את הפתרון שמוצע שם?
:מכיוון שלא ניתן לכתוב את הכתובת המלאה של האתר, שאינו מופיע עדיין ברשימה הלבנה, רשמו אותו ללא הקידומת www. או הקידומת http:// לדוגמה:
אם האתר החסום הוא http://chabadpedia.co.il. רישמו: נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadpedia.co.il --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:28, 31 במרץ 2020 (IST)

== [[תבנית:עץ אדמו"רי חב"ד]] ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A2%D7%A5_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=prev&oldid=318228 מאז העריכה הזו שלך] התבנית השתבשה, יש סיבה לזה? או לחזור לגירסא הקודמת? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:15, 25 במרץ 2020 (UTC)
:ואולי כבר כדאי להחליף את התבנית עם מה שעשו בויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%91%D7%92%D7%93/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA/%D7%A2%D7%A5_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F כאן] שהוא עץ יותר מלא ומעוצב יפה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • א' בניסן ה'תש"ף • 03:14, 26 במרץ 2020 (UTC)
::{{א|יצחק ב}} יש"כ על תשומת הלב שחזרתי לגרסה לפני השיבוש שלי.
::{{א|חלוקת קונטרסים}} מומלץ בהחלט, מזכיר שכשמעתיקים מויקיפדיה יש לציין את מקור העתקה ולשים לינק (אפשר גם בלי הקידומת בגלל חוסם הספאם) אפשר לעשות את זה בתקציר או בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 18:58, 31 במרץ 2020 (IST)
:::חובה לשים לינק או מספיק לכתוב 'הועתק מויקיפדיה'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:23, 31 במרץ 2020 (IST)
::::לפי הכללים שלהם חובה לשים לינק כי הרישיון המלא נמצא שם בלינק. במקרה שבו מעתיקים תוכן חופשי לגמרי (כגון תמונה ששוחררה לציבור) מספיק לכתוב 'מועתק מויקיפדיה' כי כאן המטרה לא לציין את המקור, אלא למנוע מצב שבו לא יודעים מי בעל זכויות היוצרים ומאיפה הגיעה הקובץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בניסן ה'תש"ף 22:22, 31 במרץ 2020 (IST)
:::::להעתיק עכשיו ולשים קישור לדף משתמש שלו או לחכות שהוא יעלה את זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ז' בניסן ה'תש"ף • 00:20, 1 באפריל 2020 (IST)
:::::אפשר להעתיק עכשיו, כל מה שבויקיפדיה גם בדף המשתמש מצוי תחת הרישיון שלהם שמאפשר העתקה תוך ציון מקור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:16, 2 באפריל 2020 (IST)
::::::יש בעיה ב[[תבנית:ביאור]] שהיא לא עובדת כמו שצריך אז כל הערך נמרח ויש בו הרבה קודים באנגלית. צריך מישהו שיסדר את זה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 06:28, 2 באפריל 2020 (IST)

== מחיקת משתמש ==

נוצר שם משתמש שאינו מתאים, רצוי למוחקו.[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 14:13, ז' בניסן, ה'תש"ף 14:13, 1 באפריל 2020 (IST)
:בוצע, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תש"ף 00:15, 2 באפריל 2020 (IST)

== העריכות שלי ==

שלום.
ערכתי איזה שינויים קודם שהפכתי למשתמש רשמי [היינו עם שם]. איך אני יכול לרשום על שמי את השינויים הללו? איך בכלל אני יכול לראות את רשימת השינויים שעשיתי?
תודה מראש.
--[[משתמש:סקרן|סקרן]] - [[שיחת משתמש:סקרן|שיחה]], 14:12, י"ח בניסן, ה'תש"ף 14:12, 12 באפריל 2020 (IST)

שיחת משתמש:שיע.ק

2020-04-12T13:10:31Z

סקרן: /* העריכות שלי */ פסקה חדשה

אברהם יצחק קוק

2020-04-12T12:27:42Z

סקרן: /* הקשר לחב"ד */

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, ויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]]-[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].

==תולדותיו==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת [[האדר"ת]] שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לא"י. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].

בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאות שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==הקשר לחב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב״ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש״ט נ״ע, שבודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה...".<ref>אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].</ref>

בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו}}.

בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק<ref>ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.</ref>.

==עם אדמו"ר הריי"צ==
{{להשלים|סיבה=חסרים פרטים מהותיים אודות ביקור הרבי הרי"צ אצלו, ועוד}}

בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

בשנת [[תרפ"ט]] ביקר הריי"צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו. לקראת יב' תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו.
בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה 469-470.}}, הריי"צ מכנה את הראי"ה: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר...."

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].
*[[מסע הרבי לארץ הקודש]].
[[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]