https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%98 2026-04-23T09:38:39Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=207906 2016-01-20T01:03:03Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שטרנא שרה.jpg|left|thumb|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית שטרנא שרה הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד. <br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד בניו יורק.<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצמח צדק נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. <br /> באותה השנה [[י' סיון תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - אדמו&quot;ר הצמח צדק התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' ב[[אלול]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי המהר&quot;ש לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי המהר&quot;ש ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> <br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה הרבי הריי&quot;צ למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון וצעקה במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. <br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[תמונה:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|left|thumb|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר תהילים קודם התפילה ולאחריה, ללמוד מדרש, אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר שבת קודש פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה באותה עת בשיקאגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט תש&quot;ב]]. מנוחתה כבוד בניו יורק ליד אהל בנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד הרבי הריי&quot;צ רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> <br /> '''אביה:''' רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> '''אמה:''' הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. <br /> <br /> '''בעלה:''' [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''בנה:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> '''אחיה:''' ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> <br /> '''אחותה:''' הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]] [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=207905 2016-01-20T01:01:22Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שטרנא שרה.jpg|left|thumb|250px|מרת שטרנא שרה, אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]]]הרבנית שטרנא שרה נולדה ב[[ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו טבת תרי&quot;ט]], לאביה [[אדמו&quot;ר יוסף יצחק (בן הצמח צדק)]], ולאמה הרבנית חנה - בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]], חתנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הרבנית '''שטרנא שרה שניאורסון''' הייתה הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב&quot;ד. <br /> <br /> הסתלקה ב[[י&quot;ג שבט תש&quot;ב]] ומנוחתה כבוד בניו יורק.<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> [[קובץ:שטערנא שרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שטערנא שרה בשנותיה האחרונות]]<br /> באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצמח צדק נכח במקום גם נכדו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אז בגיל ארבע. הצמח צדק התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. <br /> באותה השנה [[י' סיון תרכ&quot;ה]] נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו - 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא - אדמו&quot;ר הצמח צדק התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל - 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ [[תרל&quot;ה]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' ב[[אלול]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה והרבנית רבקה לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. הרבנית שטערנא שרה נכנסה אל הרבי המהר&quot;ש לבקש את ברכתו, אך רק לאחר שעשתה כבקשתו וגזרה את הנוצה מכובעה הרבי המהר&quot;ש ברך אותה.<br /> <br /> ==לאחר חתונתה==<br /> <br /> בשנתיים הראשונות לאחר החתונה הרבנית הייתה מעתיקה עבור בעלה &quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; [[מאמר|ממאמרי חסידות]] ששמע מאביו. יסדה אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה&quot;חדרים&quot; בליובאוויטש ופעלה רבות לטובת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> כאשר לקחו את בנה הרבי הריי&quot;צ למאסר עמדה על ספסל ליד ארון הקודש, כפפה את ראשה וחצי גופה היה שקוע בארון וצעקה במרירות בתחינה ובבקשה לבורא עולם.<br /> <br /> ב[[ט' אדר ת&quot;ש]] הגיעה יחד עם בנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. <br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[תמונה:ציון רבנית שטערנא שרה.jpg|left|thumb|250px|ציונה של הרבנית שטערנא שרה, ניו יורק]]<br /> שנתיים לפני הסתלקותה הייתה חלושה ותחת השגחת רופאים. שלושה חודשים לפני הסתלקותה בשנת [[תש&quot;ב]] שכבה במיטתה, אך המשיכה להתפלל שלוש פעמים ביום, לומר תהילים קודם התפילה ולאחריה, ללמוד מדרש, אגדה וחסידות.<br /> <br /> בבוקר שבת קודש פרשת בשלח ([[י&quot;ג שבט תש&quot;ב]]) לפני התפילה אמרה: &quot;היום שבת שירה והתפילה צריכה להיות אחרת&quot; כאשר הגיעה בתפילה ל&quot;נשמת כל חי&quot; נסתלקה כשהסידור מונח בידיה. כיון ובנה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה באותה עת בשיקאגו, ההלוויה התעכבה עד שובו ביום שני [[ט&quot;ו שבט תש&quot;ב]]. מנוחתה כבוד בניו יורק ליד אהל בנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ייסד הרבי הריי&quot;צ רשת בתי ספר לבנות &quot;[[בית שרה]]&quot; על שם אמו.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> <br /> '''אביה:''' רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> '''אמה:''' הרבנית חנה בת הרה&quot;ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]]. <br /> <br /> '''בעלה:''' [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''בנה:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> '''אחיה:''' ר' שניאור זלמן מרדכי.<br /> <br /> '''אחותה:''' הרבנית שיינא ברכה דוליצקיא.<br /> <br /> ==מגילת חייו של הרב מליאדי==<br /> בצעירותה כתבה מרת שטערנא שרה שניאורסון חיבור על מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן בשם &quot;מגילת חייו של הרב מליאדי&quot;. במהלך השנים זה נאבד ובשנת [[ת&quot;ש]] הוא נמצא על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|5]] [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=207904 2016-01-20T01:00:43Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> |כותרת=אֲדוֹן עוֹלָם<br /> |רוחב=30%<br /> |תוכן=אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא{{ש}} לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא{{ש}} וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא{{ש}} וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה{{ש}} וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה{{ש}} [וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אֵחֲרוֹן / לְכָל חוֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]{{ש}} בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה{{ש}} [בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.{{ש}} בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.]{{ש}} וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה{{ש}} וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא{{ש}} [וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]{{ש}} בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה{{ש}} וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא{{ש}} [בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.{{ש}} וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְּשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]<br /> |מקור=בסוגריים: תוספות לפי [[נוסח הספרדים]]<br /> |ניקוד=כן}}<br /> '''אדון עולם''' היא תפילה אותה אומרים בבוקר, והיא כעין גילוי דעת על הכונה שצריכים לכוין בשמות שכל אותו היום.<br /> <br /> == ביאורים ==<br /> <br /> &quot;אדון עולם&quot; - בגימטריא &quot;[[אין סוף]]&quot;, שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|1=במאמר ד&quot;ה זה דשנת [[תש&quot;ג]] - נדפס בספר המאמרים תש&quot;ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי הקב&quot;ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי אין מלך בלא עם {{הערת שוליים|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}.<br /> <br /> הריי&quot;צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל&quot;ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא בעצמותו יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו ית' - אמיתיות ענין א&quot;ס, ומכיון שעצמותו ית' הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא.<br /> <br /> &quot;ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא&quot; - מבאר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: קטע זה נאמר על הגילוים ד[[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] שיאיר בחינת העצמות ד[[אור אין סוף]] כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם כי אם יהיה הכל [[אלקות]] ובפרט בנשמות ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו'.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%A8&diff=156941 2014-01-29T03:29:10Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>הרב '''יחיאל קמיסר''' היה ראש הישיבה הראשון והבוחן הממונה על קבלת התלמידים לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], וכיהן גם כ[[ר&quot;מ]] בישיבה.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בעיירה [[שצעדרין]] למשפחה של חסידי קוידינאוו, לאביו ר' חלאוונא.<br /> <br /> למרות שלא היה בכל כשרונות מיוחדים, היה מתמיד גדול בלימודו, ו[[יראת שמים|ירא שמים]] גדול. לאחר חתונתו, התמנה לראש הישיבה בקוידנאוו, וכשנפתחה הישיבה בליובאוויטש התמנה כריש מתיבתא, והחל למסור שיעורים שהתאפיינו בשימת דגש עיקרי על דיוק בדברי ה[[בעלי התוספות|תוספות]].<br /> <br /> גם לאחר שהתקבל כ[[ר&quot;מ]] בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], נשאר מקושר לאדמו&quot;ר מקוידינוב במשך מספר שנים, והיה נוסע אליו מדי פעם בהסכמת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אך בסופו של דבר [[התקשרות|התקשר]] לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] והתפזרותם של תלמידי ישיבת ליובאוויטש במחלקות השונות ברוסיה, עבר יחד עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להתגורר ב[[רוסטוב]], שם התפרנס ממכירה בחנות מכולת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו שניאור זלמן ואהרן למדו בישיבות תומכי תמימים, ביתו, התחתנה עם התמים [[זושא דבורץ]], (זיסקע דווינסקער).<br /> <br /> {{מיון רגיל:קמיסר יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=156940 2014-01-29T03:28:47Z

<p>סקרלט: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''ט&quot;ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - &quot;לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים&quot;&lt;REF&gt;[[תענית]] כו ע&quot;ב.&lt;/REF&gt;. ב[[גמרא]]&lt;REF&gt;[[בבא בתרא]] דף קכ&quot;א ע&quot;ב.&lt;/REF&gt; נאמר שמיום זה והלאה, &quot;דמוסיף - יוסיף&quot; - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש&quot;נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז&quot;ל זו.&lt;REF&gt;[[שלשלת היחס]] עמ' 35.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *&quot;יום שבירת המגלים&quot; - בתקופת [[בית המקדש]] היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.<br /> *בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.<br /> *ב'תפ&quot;ז - [[דור המדבר]] שחטא בחטא ה[[מרגלים]] פסק מלמות.<br /> *ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם [[משה רבינו]].<br /> *ב'תק&quot;ג - בוטל האיסור על נישואין בין השבטים ב[[עם ישראל]].<br /> *ב'תקל&quot;ג - [[שבט בנימין]] הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת &quot;פילגש בגבעה&quot;.<br /> *ג'קפ&quot;ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם ב[[שלושת הרגלים]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.<br /> *ג'תתק&quot;ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו ב[[ט' במנחם אב]].<br /> *שמ&quot;ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, [[מרוקו]] ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.<br /> *[[תקמ&quot;ב]] - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי חברון ו[[שד&quot;ר]], נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ג]] - רבי [[אשר פרלוב]] מ[[קרלין]], נפטר.<br /> *[[תרל&quot;ח]] - רבי יעקב ליינר מ[[איזביצא]], מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ח]] - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק – [[צאנז]], נפטר.<br /> *[[תש&quot;ג]] - מרד יהודי גטו ביאליסטוק ב[[שואה]].<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקפ&quot;ו]] - מרת [[חיה שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|חיה שרה]], בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב]] משקלוב.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרמ&quot;ה]] - הרב [[ישראל לוין]] (ר' ישראל נעוולער) ש[[מסירות נפש|מסר נפשו]] על [[הפצת יהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]].<br /> *[[תרצ&quot;ט]] - הצייר החסידי ר' [[ברוך נחשון]]. <br /> *[[תש&quot;ט]] - הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *[[תשל&quot;ג]] - הסופר החב&quot;די ר' [[זושא וולף]] מנהל סניף [[jem]] ב[[ארץ הקודש]] ועורך הסדרה [[ימי תמימים]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תש&quot;נ]] - הרב [[יעקב יהודה הכט]] - מייסד '[[מחנה אמונה]]', מנחה כינוסי הילדים המיתולוגי בנוכחות [[הרבי]], ומנכ&quot;ל ארגון [[של&quot;ה]].<br /> <br /> ==מבט החסידות==<br /> ב[[חסידות]] מבואר&lt;REF&gt;ספר המאמרים מלוקט ח&quot;ד עמ' שמד ואילך, מאמר ט&quot;ו באב תשל&quot;ה ועוד.&lt;/REF&gt; שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.<br /> <br /> ומעלתו של יום זה הוא שביום זה &quot;קיימא סיהרא באשלמותא&quot; (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של [[הקב&quot;ה]], שבשעה שמלכותו של [[הקב&quot;ה]] בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא ב[[ישראל]] ולכן מידת ה[[מלכות]] נקראת גם &quot;כנסת ישראל&quot; (&quot;שכונס כל נשמות ישראל&quot;), כי היא מקור נשמות ישראל.<br /> <br /> והמעלה שביום ט&quot;ו בחודש זה, על ט&quot;ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב&quot;ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שבתשעה באב היה העלם מלכותו של [[הקב&quot;ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש&quot;הרג את עצמו&quot; ח&quot;ו&lt;REF&gt;[[גיטין]] נו ע&quot;ב.&lt;/REF&gt;, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב&quot;ה]] ולאחר מכן בט&quot;ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב&quot;ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.<br /> <br /> בט&quot;ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - ע&quot;י [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט&quot;ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד&quot;ה לא היו תשמ&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=145 ט&quot;ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br /> *[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=426 היציאה מתשעה באב לט&quot;ו באב - שיעור מאת] הרב [[זלמן נוטיק]]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להיום יום|ט&quot;ו|מנחם אב}}<br /> {{חגים ומועדים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|כ יה]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|ב יה]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=156141 2014-01-22T02:20:13Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div><br /> שמעון הכופר היה משכיל מוכשר, עם יד ושם בחכמת הדקדוק ובלימודי התנ&quot;ך, שנשלח על ידי המשכילים לעיר וילנא על-מנת לצוד ברשת ההשכלה את בחירי התלמידים וטובי המוחות מצעירי וילנא.<br /> <br /> לאחר שהצליח לרכוש את ליבו של [[הגר&quot;א]] שהפקיד אותו על לימודי הדקדוק בעיר, החל לרכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של &quot;הוי גולה למקום תורה&quot;, כשלהוריהם התמימים הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.<br /> <br /> בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.<br /> <br /> למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר שאדמו&quot;ר הזקן שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז&quot;ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה &quot;להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: &quot;כשאדם בא מוילה ואומר שהוא מזאמוטש. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגהינם פתוחה מתחתיו...&quot;.<br /> <br /> קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את [[מחול היחידות]], ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.<br /> <br /> לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית. קורותיו המתוארים על ידיו באובייקטיביות, נשתמרו בידינו, ומהווים עדות חיה ואותנטית להנהגת החסידים כלפי מורם ורבם בדור הראשון של חסידות חב&quot;ד.<br /> [[קטגוריה:משכילים]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=156136 2014-01-22T02:18:48Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>'''משכיל''' הינו כינוי למי שהשתייך ל[[תנועת ההשכלה]] ופרק מעצמו עול תורה ומצוות.<br /> <br /> היו אלה יהודים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות ודגלו בהשכלה כללית, לפעמים גם באצטלא דאגנית כלפי פרנסת היהודים בעולם המתפתח וכדומה.<br /> <br /> אדמו&quot;רי חב&quot;ד נלחמו ב'משכילים' בכל האמצעים שעמדו לרשותם, לבל יפריעו את העם ממלאכת הקודש, עבודת ה' ולימוד תורתו הקדושה.<br /> <br /> משכילים הידועים לשמצה: [[שמעון דוב לזרוב]], יהודי &quot;משכיל&quot; ואיש עסקים עשיר, מהמקורבים לשלטונות ברוסיה שהתגורר בעיר סטרדוב.<br /> [[יהודה ליב נווחוביץ']], [[אברהם פרץ]] וידידם [[נתן נטע נוטקין]] מראשוני המשכילים בתחומי [[מזרח אירופה]], והם החלוצים של העברת ההשקפות והחיבורים של השכלת ברלין אל תחומי האימפריה הרוסית, [[שמעון הכופר]] שניסה לשמש כ[[מלמד]] ב[[ליובאוויטש]] ונתגלה על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקלונו.<br /> ==ראו גם==<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד <br /> * [[ועד חיילי בית דוד - 770]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים]''', רשימת שמעון הכופר, כ&quot;ד טבת תשע&quot;ב {{PDF}}.<br /> [[קטגוריה:תנועת ההשכלה]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=156135 2014-01-22T02:18:23Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div><br /> שמעון הכופר היה משכיל מוכשר, עם יד ושם בחכמת הדקדוק ובלימודי התנ&quot;ך, שנשלח על ידי המשכילים לעיר וילנא על-מנת לצוד ברשת ההשכלה את בחירי התלמידים וטובי המוחות מצעירי וילנא.<br /> <br /> לאחר שהצליח לרכוש את ליבו של [[הגר&quot;א]] שהפקיד אותו על לימודי הדקדוק בעיר, החל לרכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של &quot;הוי גולה למקום תורה&quot;, כשלהוריהם התמימים הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.<br /> <br /> בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.<br /> <br /> למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר שאדמו&quot;ר הזקן שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז&quot;ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה &quot;להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: &quot;כשאדם בא מוילה ואומר שהוא מזאמוטש. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגהינם פתוחה מתחתיו...&quot;.<br /> <br /> קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את [[מחול היחידות]], ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.<br /> <br /> לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית. קורותיו המתוארים על ידיו באובייקטיביות, נשתמרו בידינו, ומהווים עדות חיה ואותנטית להנהגת החסידים כלפי מורם ורבם בדור הראשון של חסידות חב&quot;ד.<br /> [[קטגוריה:תנועת ההשכלה]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=156134 2014-01-22T02:17:45Z

<p>סקרלט: מחיקת מידע השייך לערך נפרד, הוספת משכילים ידועים</p> <hr /> <div>'''משכיל''' הינו כינוי למי שהשתייך ל[[תנועת ההשכלה]] ופרק מעצמו עול תורה ומצוות.<br /> <br /> היו אלה יהודים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות ודגלו בהשכלה כללית, לפעמים גם באצטלא דאגנית כלפי פרנסת היהודים בעולם המתפתח וכדומה.<br /> <br /> אדמו&quot;רי חב&quot;ד נלחמו ב'משכילים' בכל האמצעים שעמדו לרשותם, לבל יפריעו את העם ממלאכת הקודש, עבודת ה' ולימוד תורתו הקדושה.<br /> <br /> משכילים הידועים לשמצה: [[שמעון דוב לזרוב]], יהודי &quot;משכיל&quot; ואיש עסקים עשיר, מהמקורבים לשלטונות ברוסיה שהתגורר בעיר סטרדוב.<br /> [[יהודה ליב נווחוביץ']], [[אברהם פרץ]] וידידם [[נתן נטע נוטקין]] מראשוני המשכילים בתחומי [[מזרח אירופה]], והם החלוצים של העברת ההשקפות והחיבורים של השכלת ברלין אל תחומי האימפריה הרוסית, [[שמעון הכופר]] שניסה לשמש כ[[מלמד]] ב[[ליובאוויטש]] ונתגלה על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקלונו.<br /> ==ראו גם==<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד <br /> * [[ועד חיילי בית דוד - 770]], '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים]''', רשימת שמעון הכופר, כ&quot;ד טבת תשע&quot;ב {{PDF}}.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=156133 2014-01-22T02:16:24Z

<p>סקרלט: מהערך משכיל (תנועת ההשכלה)</p> <hr /> <div>==שמעון הכופר==<br /> שמעון הכופר היה משכיל מוכשר, עם יד ושם בחכמת הדקדוק ובלימודי התנ&quot;ך, שנשלח על ידי המשכילים לעיר וילנא על-מנת לצוד ברשת ההשכלה את בחירי התלמידים וטובי המוחות מצעירי וילנא.<br /> <br /> לאחר שהצליח לרכוש את ליבו של [[הגר&quot;א]] שהפקיד אותו על לימודי הדקדוק בעיר, החל לרכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של &quot;הוי גולה למקום תורה&quot;, כשלהוריהם התמימים הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.<br /> <br /> בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.<br /> <br /> למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר שאדמו&quot;ר הזקן שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז&quot;ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה &quot;להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: &quot;כשאדם בא מוילה ואומר שהוא מזאמוטש. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגהינם פתוחה מתחתיו...&quot;.<br /> <br /> קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את [[מחול היחידות]], ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.<br /> <br /> לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית. קורותיו המתוארים על ידיו באובייקטיביות, נשתמרו בידינו, ומהווים עדות חיה ואותנטית להנהגת החסידים כלפי מורם ורבם בדור הראשון של חסידות חב&quot;ד.<br /> [[קטגוריה:תנועת ההשכלה]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%98&diff=156131 2014-01-22T02:11:19Z

<p>סקרלט: /* ברוך שובך */</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> --[[משתמש:ברוקולי|ברוקולי]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 04:16, 10 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == ברוך שובך ==<br /> <br /> בשם כלל עורכי חב&quot;דפדיה בעבר ובהווה אני מתכבד לברך על שובך בשם המלכות: &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!&quot;... {{קריצה}} [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 06:04, 23 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> :יחי, יחי, יחי. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] - [[שיחת משתמש:סקרלט|שיחה]] 02:11, 22 בינואר 2014 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=151887 2013-10-22T20:19:05Z

<p>סקרלט: יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}} --~~~~&quot;</p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] - [[שיחת משתמש:סקרלט|שיחה]] 20:19, 22 באוקטובר 2013 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%A8&diff=151886 2013-10-22T20:18:14Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>רבי '''ישראל הגר''' הוא ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[ויז'ניץ]] אוהד חב&quot;ד ומקושר אל [[הרבי]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> נולד בו' אייר ה'תש&quot;ה להאדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]] זצ&quot;ל.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] חצי שעה ב[[יחידות]]. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו. ר' ישראל אומר, כי ע&quot;י לימוד בספר ה&quot;[[תניא]]&quot;, מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי ה[[חסידות]] ואכן ידיו לו בחסידות חב&quot;ד ואף בתורתו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאח&quot;ז בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של חסידות חב&quot;ד, מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב&quot;ד]] בכלל. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח הרה&quot;צ בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן דיבר ברגש: &quot;מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארה&quot;ב]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, וע&quot;י הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.<br /> <br /> זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה&quot;ק רבי אהרן מבעלזא זי&quot;ע]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה&quot;ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה&quot;ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.<br /> <br /> בסיום שיחתו, הורה הרה&quot;צ לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].&lt;REF&gt;רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב&quot;ד און ליין]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תש&quot;ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים בתורת החסידות ע&quot;פ משנת חסידות חב&quot;ד, כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, וחשובי המשפיעים בחב&quot;ד הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]].<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל ר' ישראל] באתר col<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50351 ניגון חב&quot;ד ב'טיש' בויז'ניץ] {{וידאו}} {{אינפו}} <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62450 הרה&quot;צ סיפר לחסידי ויז'ניץ על &quot;כוחו האדיר של הרבי&quot;] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=151885 2013-10-22T20:17:58Z

<p>סקרלט: /* המשך השושלת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זושא מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל]]<br /> <br /> '''רבי משולם זוסיא מצ'רנוביל''' ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[צ'רנוביל]] (ר&quot;ח [[אלול]] שנת [[תרע&quot;ז]] - [[י&quot;ז בחשוון]] [[תשמ&quot;ח]]).<br /> <br /> רבי משולם זוסיא נולד בשנת תרע&quot;ז, ב[[רוסיה]] לאביו רבי יצחק טברסקי מלועוו-קיוב, שהיה נצר לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].<br /> <br /> בבחרותו התחנך באחת מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]]. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בברחו מאימת שלטון ה[[קומוניסטים]]. בשנת [[תרצ&quot;ו]] חזר ל[[פולין]] להסתופף בצלו של זקינו אבי אמו הרה&quot;ק ר' ישעיה מטשעחויב בנו של הרה&quot;ק רבי [[חיים מצאנז]]. קודם פרוץ המלחמה זכה לשוב לארץ הקודש ובנה את ביתו עם בת רבי יעקב מרדכי בראנדוויין מסטרעטין, מיקירי עיר הקודש ירושלים. בשנת [[תשי&quot;ז]] העתיק מושבו ל[[בני ברק]], שם בנה את חצר קדשו ברחוב ראב&quot;ד 20, כשסביבו התלקטו חסידים ואנשי מעשה. נסתלק ביום י&quot;ז [[מרחשון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> == דבריו על הרבי ==<br /> <br /> כאשר דברו עם אחד מבניו - לאחר פטירתו - על גדלותו של [[הרבי]], סיפר שאביו רבי משולם זוסיא היה מדבר שעות שלמות ב[[התפעלות]] ובהתרגשות, על גדלותו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> רבי משולם זוסיא הוא היה שוקד על ספרי ה[[חסידות]] של ה[[בעל שם טוב]] ותלמידיו ובמיוחד בספר [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. ספר זה היה מונח על שולחנו באופן קבוע.<br /> <br /> == המשך השושלת ==<br /> את דרכו ממשיכים בניו ה[[אדמו&quot;ר]]ים: רבי מנחם נחום האדמו&quot;ר מצ'רנוביל ב[[ארץ ישראל]], בית מדרשו בעיר [[בני ברק]], רבי ישעיה אדמו&quot;ר מצ'רנוביל ארה&quot;ב, בית מדרשו בבורו פארק, רבי חיים יצחק פתח בשנת [[תשס&quot;ט]] בית מדרש בבורו פארק, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי האדמו&quot;ר מצ'רנוביל אשדוד. בנו הצעיר רבי יעקב מרדכי - רב חסידי צ'רנוביל בעיר [[אלעד]] בארץ הקודש. <br /> <br /> חתניו הינם רבי [[ישראל הגר]] האדמו&quot;ר מ[[ויז'ניץ]], ורבי ניסן חיים רוזנבוים (בן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]) אדמו&quot;ר מקרטשניף ירושלים.<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F&diff=151884 2013-10-22T20:16:42Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>==התמונה==<br /> לפי ידעיתי אין חב&quot;ד משתמשים בכלי מכסף למים אחרונים ולדעתי צריך להחליף תמונה--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 18:31, 22 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> :תשיג לנו תמונה אחרת של ברכון וכיו&quot;ב. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] - [[שיחת משתמש:סקרלט|שיחה]] 20:16, 22 באוקטובר 2013 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=151142 2013-09-25T04:42:16Z

<p>סקרלט: הפניה לדף ניגון לר&#039; מיכל&#039;ע מזלוטשוב</p> <hr /> <div>#הפניה [[ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=151141 2013-09-25T02:04:08Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>על [[מלך המשיח]] נאמר &quot;ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] . . רוח דעת<br /> ו[[יראת ה']]&quot;, [[הרמב&quot;ם]] כותב כי מלך המשיח &quot;בעל חכמה יהיה יתר משלימה&quot;<br /> עליו נאמר &quot;ויחכם מכל אדם&quot;, כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם<br /> בשאר חכמות. <br /> <br /> מבואר במקורות רבים,&lt;REF&gt;[[ספר התניא]], ועוד.&lt;/REF&gt; כי מי ששלם בידיעת התורה מותר וצריך ללמוד גם חכמות חיצוניות כדי לנצלם לעבודת ה', חכמי הסנהדרין היו בקיאים בחכמות רבות, וכן מצינו גדולי ישראל מכל הדורות שהיו בקיאים בחכמות רבות, שפות שונות, חכמת גרמי השמים, רפואה ועוד.<br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> זכה דורנו הנבוך מפני המדע המודרני, למורה הנבוכים הגדול - [[הרבי]] מלך המשיח, שהצטייד בידיעות מדעיות על ידם קיים &quot;ודע מה שתשיב&quot;, &quot;ורבים השיב מעון&quot;. <br /> <br /> בהוראת חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], למד הרבי חכמות מדעיות, תחילה בביתו ברוסיה, בהמשך באוניברסיטת ברלין שב[[גרמניה]], ואחר כך בפריז שב[[צרפת]]. <br /> <br /> העידו עליו עדי ראיה כי בכל אותם תקופות היה ניכר כ[[צדיק]], שמר על קדושת העיניים והתנהג בצורה מעוררת השתאות, כשהוא מקדיש את רוב שעות יומו ללימוד התורה ועבודת ה', שרוי ב[[תענית|תעניות]] ומניח ארבעה זוגות [[תפילין]].<br /> <br /> בחכמתו האדירה למד תוך זמן קצר ביותר וללא כל יגיעה חכמות שונות, רכש ידיעות מקיפות וציוניו היו המעולים ביותר. <br /> <br /> הרבי אף השתלם בעשרות שפות זרות, והגיע לידיעה טובה של מרבית השפות האירופאיות הנפוצות. <br /> <br /> לרבי יש תארים אקדמאים במקצועות שונים ומגוונים: פיזיקה, מתמטיקה, רפואה, הנדסה ועוד תחומים. בכל המקצועות הגיע לתואר דוקטורט.<br /> <br /> מדענים רבים ביקרו אצל הרבי ונדהמו לגלות שהוא שולט היטב בתחומם, ואף יותר טוב מהם, בשלימות ידיעות מפליאה עד לעדכונים<br /> המתקדמים ביותר. מדען שהגיש לרבי סדרה של ארבעים כרכים<br /> בענייני מדע, נדהם לגלות לאחר זמן כי הרבי שולט בהם! ידועים<br /> סיפורים על פרוייקטים מדעיים שהשתתף בהם, דברים מסובכים שגילה,<br /> ותחומי ידע שונים שעזר בהם רבות לאנשי מדע שהגיעו אליו. בחכמה<br /> עצומה ובחדות עין הבחין בנקודות שהמדען - העוסק בתחום לא הבחין<br /> בהם כל העת.<br /> <br /> הרבי ניצל את ידיעותיו להדרכת המדענים לאמונה ולקיום תורה<br /> ומצוות, הרבי עודד אותם להוסיף בעבודתם מתוך גאווה באמונתם.<br /> <br /> עוד בהיותו בין כתלי האקדמיה הקרין מאורו על צעירים יהודים שנקלעו<br /> לשם, הדריכם ועודדם להמשיך להיות יהודים מאמינים שומרי מצוות, ולא<br /> חס על זמנו להציל יהודים ולקרבם לתורה ומצוות.<br /> <br /> מאות מתוך עשרות אלפי מכתביו עוסקים בענייני אמונה ומדע, בהם<br /> סותר הרבי בכל תחום ונושא את 'הוכחות' המדע כביכול נגד<br /> האמונה, ומוכיח כי לא יתכן כלל להפריך על פי המדע, הבנוי על סבירויות<br /> בלבד, את אמת היהדות שהיא [[אמת]] מוחלטת. אלפי יהודים מדענים ולומדי<br /> אקדמיה זכו להתקרב לתורה ומצוות כתוצאה מקריאת מכתביו וספריו, או<br /> לאחר שיחה עמו ב[[יחידות]]. <br /> <br /> כמו כן כתב הרבי תשובות רבות<br /> בהתייחס לבעיות הלכתיות הקשורות לחכמת מדעי טבע וכן בענייני הלכה<br /> ו[[רפואה]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=151140 2013-09-25T02:04:06Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>על [[מלך המשיח]] נאמר &quot;ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] . . רוח דעת<br /> ו[[יראת ה']]&quot;, [[הרמב&quot;ם]] כותב כי מלך המשיח &quot;בעל חכמה יהיה יתר משלימה&quot; עליו נאמר &quot;ויחכם מכל אדם&quot;, כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם<br /> בשאר חכמות. <br /> <br /> מבואר במקורות רבים,&lt;REF&gt;[[ספר התניא]], ועוד.&lt;/REF&gt; כי מי ששלם בידיעת התורה מותר וצריך ללמוד גם חכמות חיצוניות כדי לנצלם לעבודת ה', חכמי הסנהדרין היו בקיאים בחכמות רבות, וכן מצינו גדולי ישראל מכל הדורות שהיו בקיאים בחכמות רבות, שפות שונות, חכמת גרמי השמים, רפואה ועוד.<br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> זכה דורנו הנבוך מפני המדע המודרני, למורה הנבוכים הגדול - [[הרבי]] מלך המשיח, שהצטייד בידיעות מדעיות על ידם קיים &quot;ודע מה שתשיב&quot;, &quot;ורבים השיב מעון&quot;. <br /> <br /> בהוראת חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], למד הרבי חכמות מדעיות, תחילה בביתו ברוסיה, בהמשך באוניברסיטת ברלין שב[[גרמניה]], ואחר כך בפריז שב[[צרפת]]. <br /> <br /> העידו עליו עדי ראיה כי בכל אותם תקופות היה ניכר כ[[צדיק]], שמר על קדושת העיניים והתנהג בצורה מעוררת השתאות, כשהוא מקדיש את רוב שעות יומו ללימוד התורה ועבודת ה', שרוי ב[[תענית|תעניות]] ומניח ארבעה זוגות [[תפילין]].<br /> <br /> בחכמתו האדירה למד תוך זמן קצר ביותר וללא כל יגיעה חכמות שונות, רכש ידיעות מקיפות וציוניו היו המעולים ביותר. <br /> <br /> הרבי אף השתלם בעשרות שפות זרות, והגיע לידיעה טובה של מרבית השפות האירופאיות הנפוצות. <br /> <br /> לרבי יש תארים אקדמאים במקצועות שונים ומגוונים: פיזיקה, מתמטיקה, רפואה, הנדסה ועוד תחומים. בכל המקצועות הגיע לתואר דוקטורט.<br /> <br /> מדענים רבים ביקרו אצל הרבי ונדהמו לגלות שהוא שולט היטב בתחומם, ואף יותר טוב מהם, בשלימות ידיעות מפליאה עד לעדכונים<br /> המתקדמים ביותר. מדען שהגיש לרבי סדרה של ארבעים כרכים בענייני מדע, נדהם לגלות לאחר זמן כי הרבי שולט בהם! ידועים סיפורים על פרוייקטים מדעיים שהשתתף בהם, דברים מסובכים שגילה, ותחומי ידע שונים שעזר בהם רבות לאנשי מדע שהגיעו אליו. בחכמה עצומה ובחדות עין הבחין בנקודות שהמדען - העוסק בתחום לא הבחין בהם כל העת.<br /> <br /> הרבי ניצל את ידיעותיו להדרכת המדענים לאמונה ולקיום תורה ומצוות, הרבי עודד אותם להוסיף בעבודתם מתוך גאווה באמונתם.<br /> <br /> עוד בהיותו בין כתלי האקדמיה הקרין מאורו על צעירים יהודים שנקלעו לשם, הדריכם ועודדם להמשיך להיות יהודים מאמינים שומרי מצוות, ולא חס על זמנו להציל יהודים ולקרבם לתורה ומצוות.<br /> <br /> מאות מתוך עשרות אלפי מכתביו עוסקים בענייני אמונה ומדע, בהם<br /> סותר הרבי בכל תחום ונושא את 'הוכחות' המדע כביכול נגד<br /> האמונה, ומוכיח כי לא יתכן כלל להפריך על פי המדע, הבנוי על סבירויות<br /> בלבד, את אמת היהדות שהיא [[אמת]] מוחלטת. אלפי יהודים מדענים ולומדי<br /> אקדמיה זכו להתקרב לתורה ומצוות כתוצאה מקריאת מכתביו וספריו, או<br /> לאחר שיחה עמו ב[[יחידות]]. <br /> <br /> כמו כן כתב הרבי תשובות רבות<br /> בהתייחס לבעיות הלכתיות הקשורות לחכמת מדעי טבע וכן בענייני הלכה<br /> ו[[רפואה]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=151139 2013-09-25T02:00:27Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>על [[מלך המשיח]] נאמר &quot;ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] . . רוח דעת<br /> ו[[יראת ה']]&quot;, [[הרמב&quot;ם]] כותב כי מלך המשיח &quot;בעל חכמה יהיה יתר משלימה&quot;<br /> עליו נאמר &quot;ויחכם מכל אדם&quot;, כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם<br /> בשאר חכמות. <br /> <br /> מבואר במקורות רבים,&lt;REF&gt;[[ספר התניא]], ועוד.&lt;/REF&gt; כי מי ששלם בידיעת התורה מותר וצריך ללמוד גם חכמות חיצוניות כדי לנצלם לעבודת ה', חכמי הסנהדרין היו בקיאים בחכמות רבות, וכן מצינו גדולי ישראל מכל הדורות שהיו בקיאים בחכמות רבות, שפות שונות, חכמת גרמי השמים, רפואה ועוד.<br /> ==הרבי כמלך המשיח==<br /> זכה דורנו הנבוך מפני המדע המודרני, למורה הנבוכים הגדול - [[הרבי]] מלך המשיח, שהצטייד בידיעות מדעיות על ידם קיים &quot;ודע מה שתשיב&quot;, &quot;ורבים השיב מעון&quot;. <br /> <br /> בהוראת חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], למד הרבי חכמות מדעיות, תחילה בביתו ברוסיה, בהמשך באוניברסיטת ברלין שב[[גרמניה]], ואחר כך בפריז שב[[צרפת]]. <br /> <br /> העידו עליו עדי ראיה כי בכל אותם תקופות היה ניכר כ[[צדיק]], שמר על קדושת העיניים והתנהג בצורה מעוררת השתאות, כשהוא מקדיש את רוב שעות יומו ללימוד התורה ועבודת ה', שרוי ב[[תענית|תעניות]] ומניח ארבעה זוגות [[תפילין]].<br /> <br /> בחכמתו האדירה למד תוך זמן קצר ביותר וללא כל יגיעה חכמות שונות, רכש ידיעות מקיפות וציוניו היו המעולים ביותר. <br /> <br /> הרבי אף השתלם בעשרות שפות זרות, והגיע לידיעה טובה של מרבית השפות האירופאיות הנפוצות. <br /> <br /> לרבי יש תארים אקדמאים במקצועות שונים ומגוונים: פיזיקה, מתמטיקה, רפואה, הנדסה ועוד תחומים. בכל המקצועות הגיע לתואר דוקטורט.<br /> <br /> מדענים רבים ביקרו אצל הרבי ונדהמו לגלות שהוא שולט היטב בתחומם, ואף יותר טוב מהם, בשלימות ידיעות מפליאה עד לעדכונים<br /> המתקדמים ביותר. מדען שהגיש לרבי סדרה של ארבעים כרכים<br /> בענייני מדע, נדהם לגלות לאחר זמן כי הרבי שולט בהם! ידועים<br /> סיפורים על פרוייקטים מדעיים שהשתתף בהם, דברים מסובכים שגילה,<br /> ותחומי ידע שונים שעזר בהם רבות לאנשי מדע שהגיעו אליו. בחכמה<br /> עצומה ובחדות עין הבחין בנקודות שהמדען - העוסק בתחום לא הבחין<br /> בהם כל העת.<br /> <br /> הרבי ניצל את ידיעותיו להדרכת המדענים לאמונה ולקיום תורה<br /> ומצוות, הרבי עודד אותם להוסיף בעבודתם מתוך גאווה באמונתם.<br /> <br /> עוד בהיותו בין כתלי האקדמיה הקרין מאורו על צעירים יהודים שנקלעו<br /> לשם, הדריכם ועודדם להמשיך להיות יהודים מאמינים שומרי מצוות, ולא<br /> חס על זמנו להציל יהודים ולקרבם לתורה ומצוות.<br /> <br /> מאות מתוך עשרות אלפי מכתביו עוסקים בענייני אמונה ומדע, בהם<br /> סותר הרבי בכל תחום ונושא את 'הוכחות' המדע כביכול נגד<br /> האמונה, ומוכיח כי לא יתכן כלל להפריך על פי המדע, הבנוי על סבירויות<br /> בלבד, את אמת היהדות שהיא [[אמת]] מוחלטת. אלפי יהודים מדענים ולומדי<br /> אקדמיה זכו להתקרב לתורה ומצוות כתוצאה מקריאת מכתביו וספריו, או<br /> לאחר שיחה עמו ב[[יחידות]]. <br /> <br /> כמו כן כתב הרבי תשובות רבות<br /> בהתייחס לבעיות הלכתיות הקשורות לחכמת מדעי טבע וכן בענייני הלכה<br /> ו[[רפואה]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A2&diff=151136 2013-09-25T01:58:32Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> רבי '''צבי אלימלך טורנהיים''', ה[[אדמו&quot;ר]] לבית לוקווע וולברוז', נכדו של רבי עקיבא-מאיר טורנהיים, נולד לפני למעלה משמונים שנה בעיר ביאלא, לאביו ר' יאיר אלימלך. בהיותו ילד קטן התייתם מאביו ובהיותו בגיל 16 כבר כיהן כראש-ישיבה בעיר לודז'ט שליד שעדליץ, שם הרביץ תורה לעדרים במשך שנים מספר. <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ניצל בנס מהתופת, לאחר שחצה את הגבול לבריסק שב[[רוסיה]] הלבנה, אז החל את טלטוליו הרבים שנסתיימו רק בסיום המלחמה הנוראה. גם בבריסק ניצל רבי צבי בנס מגזירותיו של סטאלין הצורר, ששלח אלפי אנשים לסיביר. רבי צבי היה בין האלפים המיועדים להישלח לסיביר, אולם הוא הפיל את עצמו מהרכבת וכך ניצל פעם שניה ממוות. <br /> <br /> בהמשך הגיע ל[[סמרקנד]], שם יהודי מהשלטון הקומוניסטי &quot;הלשין&quot; וטפל עליו עלילה, בעקבות זאת נשפט לשנת גלות אחת בסיביר. לאחר שריצה את רוב עונשו, הצליח להשיג אישור מהרופא המקומי, כי אינו כשיר לשבת במקום, וכך ניצל פעם שלישית.<br /> <br /> במלחמת העולם השניה נספו כל משפחתו, חוץ מאחיו, שעבר להתגורר ב[[ברזיל]].<br /> <br /> == היכרותו עם חב&quot;ד ==<br /> את היכרותו הראשונה עם [[חסידות חב&quot;ד]] עשה רבי צבי ב[[סמרקנד]], אליה הגיע במהלך נדודיו. בסמרקנד התחבר עם גדולי [[חסיד]]י חב&quot;ד ששהו שם בשנות המלחמה, כגון ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] ועוד. רבי צבי התחבב עליהם והיה לומד איתם חסידות חב&quot;ד. <br /> <br /> לאחר מלחמת העולם השניה הוא נישא לבתו של הרב יוסף-אליעזר מילגרוד מ[[קייב]], שחתניו נמנו עם חסידי חב&quot;ד, ביניהם - הרב [[ישראל לייבוב]]. <br /> <br /> לאחר שהצליחו לצאת מ[[מסך הברזל]] - שוב, בעזרתם הרבה של חסידי חב&quot;ד, דרך מעבר לבוב-למברג - הגיע רבי צבי ל[[פריז]], שם המשיך את קשריו עם חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> == נסיעתו לברזיל ==<br /> אחיו שנותר חי הזמינו לבוא אצלו לברזיל, אך לרבי צבי הייתה כבר אשרת כניסה (-ויזה) מוכנה ל[[ארה&quot;ב]] והוא התלבט לאן לנסוע. ב[[י&quot;ט שבט]] [[תש&quot;ז]] החליט רבי צבי לפנות ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולשאול בעצתו. וכחודש לאחר-מכן, ב[[כ&quot;ח אדר]], זכה לקבל מענה מפורט מכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בזה הלשון: אל התלמיד החשוב מר צבי שי' טארענהיים. שלום וברכה! במענה על מכתבו מי&quot;ט שבט העבר בוודאי ימצא במחנהו מזקני [[אנ&quot;ש]] שי' אשר יוכל בעזה&quot;י ללמוד אצלם תורת החסידות ודרכי החסידות. <br /> <br /> ההצעה שיסע לבראזיל נכונה היא, ויתחזק ויתאמץ במלוי השליחות המוטלת עליו מההשגחה העליונה בחזוק התורה והיהדות עד בכדי שיוכל להאציל מרוחו גם על סביבתו במדינה שיהיה שם שגם הם יעזרו לו בעבודתו. השי&quot;ת יברכו ויצליחו בכל הצריך לו בגשמיות וברוחניות.&quot; <br /> <br /> רבי צבי אכן נסע לברזיל. עם בואו, החליט רבי צבי לייסד במקום ישיבה גדולה בה יוכלו להגות כל היום בתורת ה', זאת בעקבות המצב בריאו-דה-ז'נירו באותה עת אשר גם ב'ישיבות' החרדיות למדו רק שלוש שעות ביום לימודי קודש. על כך הוא זכה לעידוד מכ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע, אשר במכתב מתאריך מ[[חודש סיון]] [[תש&quot;ט]] כתב לו בזה הלשון: ידידי וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר צבי שי'. במענה על מכתבו מיום ב' ל[[חודש אייר]] העבר אודות מצב הלימודים בהישיבה של החרדים אשר מתנהגת ת&quot;ל בטוב. אמנם לפי הסדר לומדים רק שלש שעות ובכן ברצונו בעזה&quot;י לסדר מחלקה גבוה מתלמידי הישיבה. בודאי בהתיישבות ובהסכמת מנהל ת&quot;ת יחיו. השי&quot;ת יהי' בעזרם ויצליחו להעמיד תלמידים יראי אלקים ועוסקים בתורה ועבודה ויגדיל תורה ויאדיר. <br /> <br /> בהמשך המכתב כותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: יואיל נא כת&quot;ר להגיד ברכתי לעדת ישראל אשר במחנם הט' וביחוד להעסקנים לסדר בחורים לומדים תורה. בדבר תכנית לימודים וספרי לימוד יעמוד בקישור עם מוסדי ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot;. לפני חתימת יד-קדשו, אחרי תיבת &quot;המברכם&quot;, הוסיף כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ בכתב-ידו הקדושה &quot;ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]&quot;. <br /> <br /> כשהגיע הבשורה בשנת [[תש&quot;י]] על [[הסתלקות]]ו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, קרא רבי צבי לתושבי ריאו-דה-ז'נירו להתאסף ביום ה'שלושים' ל&quot;הספד&quot; בבית-הכנסת הגדול &quot;עדת ישראל&quot; .<br /> <br /> == בקשר עם הרבי ==<br /> הפעם הראשונה שביקר רבי צבי הכהן טורנהיים אצל [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]], הייתה בחתונת בנו בכורו, ר' ברוך-אייזיק טורנהיים, בשנת [[תשל&quot;א]], אז נכנס לראשונה ל'[[יחידות]]' שנמשכה קרוב לשעה. בתחילה דיבר עם הרבי אודות ענייניו האישיים, הוא ביקש ברכה שיצליח לחנך את כל ילדיו בברזיל לתורה ויראת-שמים ושיצליח לחתן את כולם. בהמשך ה'יחידות' הראה לרבי את ספרי זקנו בעל ה&quot;עבודת יששכר&quot;. הרבי לקח לידיו את הספר &quot;עבודת יששכר&quot;, דיפדף בו במשך מספר דקות וביקש ממנו להדפיס את הספר. בקשה זו חזרה ונשנתה מספר פעמים במשך ה'יחידות'; הרבי לא הירפה ממנו וביקש להדפיס דווקא את הספר &quot;עבודת יששכר&quot; למרות שהביא עוד מספר ספרים של אבותי. <br /> <br /> למרות שהרבי ביקש ממנו ב'יחידות' להדפיס את הספר, לא יצא הדבר אל הפועל, וכשהגיע שוב לארה&quot;ב לאחר למעלה משנה, לרגל חתונת בנו ר' חיים-יוסף-אליעזר ([[שליח]] הרבי בברידזשפרט, קונטיקט), ונכנס שוב ל'יחידות' אצל הרבי, שאל אותו הרבי בתחילת ה'יחידות' &quot;מה עם הספרים?&quot;. הרבי ביקש ממנו שוב שיעשה כל שביכולתו כדי שהספרים יראו את אור הדפוס, והוציא מכיסו 100דולר ונתנם בתור השתתפות בהדפסת הספרים. <br /> <br /> בהמשך באמת הודפס הספר בשמונה מהדורות.<br /> <br /> == בארץ הקודש ==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] עלה רבי צבי ל[[ארץ הקודש]] בברכתו ובהסכמתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א. <br /> <br /> ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;נ]] הגיע שוב לארה&quot;ב. הוא השתתף ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[שבת]], וב[[יום ראשון]] שלאחריו עבר ב[[חלוקת דולרים]] ומסר לרבי את ההוצאה השלישית של הספר &quot;עבודת יששכר&quot;. הרבי ברכו ש&quot;יאריך ימים על ממלכתו&quot; ושיצליח להפיץ תורה וחסידות בבית-המדרש שפתח ב[[בני ברק]]. <br /> <br /> מאז בואו של האדמו&quot;ר מלוקווע-וולברוז' לארץ-הקודש הוא השתתף קבוע בכל [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] בעיר, וכן באירועי וכינוסי חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, כמו גם בכינוסי &quot;משיח וגאולה&quot; שהתקיימו בארץ הקודש.<br /> <br /> == &quot;תודה גלויה&quot; ==<br /> בכל ספרי הקודש של בעל ה&quot;עבודת יששכר&quot;, אשר יצאו בשמונה מהדורות ב-20 השנים האחרונות, מופיעים בעמוד הראשון, תחת הכותרת &quot;תודה גלויה&quot;, השורות הבאות: &quot;הנה כאשר הו&quot;כ [=הוד כבוד] קדושת אדמו&quot;ר דליובאוויטש שליט&quot;א הפציר בי כמה פעמים ולזכות את הרבים להוציא הספר הזה לאור וע&quot;פ פקודתו אשר אמץ אותי מאז והוזיל מכיסו סכום הגון לאפשר את הדפסת ספרן של צדיקים הריני ממלא בקשת כ&quot;ק תוה&quot;ר שליט&quot;א בדחילו ורחימו. וה' יאריך ימיו בשיבה טובה ויזכה לנהג את עדתו קהל חסידיו וכל עמינו אחינו בני ישראל לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו א&quot;ס [=אמן סלה]&quot;. <br /> <br /> [[קטגוריה:אדמור&quot;ים|טורנהיים יששכר דוב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|טורנהיים יששכר דוב]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=148817 2013-08-05T18:25:45Z

<p>סקרלט: לא מתאים שבערך הקדש הזה תופיע תמונה של מרכז הסט&quot;א בעולם</p> <hr /> <div>'''קודש הקודשים''' החדר הפנימי והחשוב ביותר ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]].<br /> <br /> אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים.<br /> <br /> ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] שכן בתוך קודש הקודשים [[ארון הברית]] ובו [[לוחות הברית]], ועליו ה[[כפורת]] עם ה[[כרובים]] מעליה. נצבו לצדי הארון, על פי המקרא, שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפוי זהב, שגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן [[צנצנת המן]], ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת [[בית ראשון]] גנז [[יאשיהו המלך]] את הארון וב[[בית שני]] נותר רק סלע היסוד של ההר - [[אבן השתיה]] (בגובה של שלוש אצבעות ובאורכו ורחובו של הארון), שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם ע&quot;פ המסורת היהודית.<br /> <br /> על פי המובא בגמרא, עמד הארון בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - &quot;כשני דדי אישה&quot;, זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.<br /> <br /> == הכניסה אליו ==<br /> בדרך כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. בין קודש הקודשים לבין ה[[קודש]] - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו ה[[מנורה ]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן]] [[לחם הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - חומת אבנים, ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהם ונקראת דביר . מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש.<br /> <br /> במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.<br /> <br /> == בבית שני ==<br /> <br /> בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. הרבי ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון.<br /> <br /> ==מיקומו כיום==<br /> ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו.<br /> <br /> השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת &quot;כיפת הסלע&quot;. הרדב&quot;ז{{הערה|1=רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב&quot;ז (ה'רל&quot;ט, 1479 - ה'של&quot;ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.}} אחז בשיטה זו, ובספרו{{הערה|1=שו&quot;ת דברי דוד.}} ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם.<br /> <br /> שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה.<br /> <br /> לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה ר' [[אהרן רוקח מבעלז]] הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]] ב[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ#מסעותיו|ביקורו בארץ]] התפלל במקום, ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים.<br /> <br /> ==בפנימיות הענינים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==במקדש השלישי==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A9_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=148815 2013-08-05T18:25:07Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>רבי '''דב בעריש ווידנפלד''' נולד ב[[ה' בשבט]] [[תרמ&quot;א]] בעיר הרימלוב שבפולין לרבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר &quot;כוכב מיעקב&quot;, מגדולי פוסקי הדור בתקופתו. שהיה [[רב]] העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה שקד שעות רבות בלימוד [[תורה]] והתפרסם בכל רחבי [[פולין]] בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ואדמו&quot;רי פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.<br /> <br /> למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל ב[[תרע&quot;ח]] נאלץ בעל כרחו לקבל משרת מורה-הוראה, ובשנת [[תרפ&quot;ג]] התמנה לרב העיר טשיבין. הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם &quot;כוכב מיעקב&quot; (על שם אביו) שהייתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, וזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ&quot;ט]] התעורר חשש כבד לחיי הרב, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית דר שטירמר הוא תואר כ&quot;גדול התלמודיים בעולם&quot;. הרב נמלט מפולין ללבוב שבברית המועצות, והתגורר בבית האדמו&quot;ר מהוסיאטין. בקיץ [[ת&quot;ש]] נעצר בידי המשטרה החשאית כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיביר, שם הועסק בעבודת פרך. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת [[תש&quot;ג]] הועבר לבוכרה, ובשנת [[תש&quot;ו]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמו.<br /> <br /> בארץ הלך שמו של הרב לפניו והוא זכה באופן מיידי למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד [[החזון איש]] והרב מבריסק רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר שלושתם נחשבו ל&quot;גדולי הדור&quot;. הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של &quot;אגודת ישראל&quot; ועמד בראש מאבקיה הציבוריים. למרות תמיכתו ב&quot;אגודת ישראל&quot; שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו&quot;ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]], ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדיים.<br /> <br /> הוא התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, וייסד את ישיבת &quot;כוכב מיעקב - טשיבין&quot; ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון.<br /> <br /> נפטר בירושלים בי' ב[[חשוון]] [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> == גדלותו התורנית ופועלו ==<br /> <br /> בצעירותו נכנס פעם ה'כוכב מיעקב' לשוחח בלימוד עם רבה של לבוב ה&quot;שואל ומשיב&quot; וגיסו הגאון ה'מפרשי הים' זצ&quot;ל. לאחר שיחה של כמה שעות קם רבה של לבוב בהתרגשות מכסאו ואמר: &quot;אברך, איני מתפלא על מה שהנכם זוכרים הכל בעל פה ואינכם מאבדים אפילו טיפה אחת ממה שלמדתם, אבל תמה אני מתי הספקתם ללמוד את כל זה&quot;... <br /> <br /> ב[[ירושלים]] אף ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ&quot;ל שכיהן עד אז כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[לוד]] לעמוד ולכהן בראשה. השם &quot;ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב&quot; ניתן ע&quot;י הגאון מטשעבין בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על שום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת. <br /> <br /> == שמן ששון מחבריך ==<br /> רבי [[חיים גוטניק]] ע&quot;ה היה מספר שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על [[הרבי]] שיש לו &quot;כתפיים רחבות&quot; להנהיג עולם ומלואו.<br /> <br /> על יחסו המיוחד של הרבי אליו תעיד העובדה הבאה: כשביקר ה'פני מנחם' מגור אצל הרבי גילה לו הרבי באחד השיחות אשר התכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.<br /> <br /> ובעלות הרבי על כס הנשיאות שיגר הגאון מברק ברכה:<br /> <br /> &quot;לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז&quot;ט. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל על מבועי התורה והיראה, לרומם את קרן החסידות, כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד&quot;.<br /> <br /> כשביקרוהו י&quot;ב האברכים שלוחי הרבי בשנת תשט&quot;ז, קיבלם בסבר פנים מיוחד וביקש להזכיר שמו ושם אמו לפני הרבי. <br /> <br /> יצויין שכאשר סיפר הגרפ&quot;מ את הדברים לחתנו של הגאון מטשעבין הגרב&quot;ש שניאורסון גילה שבאמת לא נטמנה מגילה זו בארץ.<br /> <br /> נפטר ב[[חודש חשוון]] [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים|ווינפלד דוב בעריש]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%A2%D7%A9%D7%A8&diff=148814 2013-08-05T18:24:21Z

<p>סקרלט: ערך מורחב אינו מתאים כאשר הנושא מוזכר בערך אלא רק כאשר כל הקטע עוסק בנושא הזה</p> <hr /> <div>המספר אחד עשרה מורה על למעלה מהשתלשלות, כיון שפרצוף האצילות (סדר ההשתלשלות) מורכב מעשרה ספירות, ואחד עשר שהוא יותר מעשר הוא למעלה מההשתלשלות.<br /> <br /> ולכן נאמר &quot;אחד עשר יום מחורב&quot;, שהמספר אחד עשרה הוא למעלה מהדברות שהן ב[[סדר ההשתלשלות]], והיינו בחינת הכתר או למעלה יותר עצמותו ית'.<br /> <br /> כיון שכך, אזי הקליפה יש לה שייכות לאחד עשר, ולכן אחד מסממני [[הקטורת]] הוא החלבנה, שריחה רע. והם במספר י&quot;א כשהעיקרי שבהם הוא הלבונה, וזאת {{הדגשה|כידוע שי&quot;א ארורים דקליפה מתבררים ע&quot;י י&quot;א סממני הקטרת}}.<br /> <br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> המספר אחד עשרה מורה על מעל הטבע, והמספר עשר מורה על הטבע.<br /> <br /> בי&quot;א ניסן נולד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, בי&quot;א שבט - חודש הי&quot;א נתמנה לרבי, כשבעשירי בו הסתלק האדמו&quot;ר הקודם.<br /> <br /> *&quot;יום אחד עשר בחודש הראשון (ניסן) קשור עם התחלת הגילוי - &quot;הלידה&quot; - של בחינת אחד עשר&quot;.<br /> *&quot;ויום אחד עשר בחודש אחד עשר קשור עם שלימות הגילוי של אחד עשר, באופן של נשיאות בגלוי&quot;.<br /> <br /> עבודת כל הדורות היתה בכדי להחדיר את הי&quot;א ביו&quot;ד. בי&quot;א ישנם ב' בחינות - שבערך לעשר, ושלגמרי למעלה ממנו. וזה נראה בהפרטים דלעיל:<br /> <br /> [[יו&quot;ד שבט]], הוא היו&quot;ד שבי&quot;א, שמורה על הי&quot;א כפי שהוא עדיין בערך ליו&quot;ד, והי&quot;א כפי שהוא לעצמו, שהוא הגילוי של הגאולה, הוא הי&quot;א שבחודש הי&quot;א. ובפרט שהוא ג&quot;כ בחודש הי&quot;א, וזה נותן את הכח לחבר את היו&quot;ד עם הי&quot;א.<br /> <br /> <br /> {{מספרים}}<br /> [[קטגוריה:מספרים]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%27_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=148811 2013-08-05T18:19:19Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>{{חודש אייר}}<br /> '''ב' באייר''' הוא היום השני ב[[חודש אייר]].<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *[[תקע&quot;ב]] - רבי אברהם דב אוירבך, אב&quot;ד חמלניק ופולנאה.<br /> *[[תרע&quot;ה]] - רבי משה זקן מאזוז מג'רבה.<br /> *[[תש&quot;נ]] - רבי אברהם בדוש ממקסיקו, מחבר ספר 'מאורות אברהם'.<br /> *[[תשס&quot;ה]] - רבי אברהם אבא ברמן, ראש ישיבת 'עיוני התלמוד'.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - הרב [[יעקב יוסף]]- [[רב]] בעיר [[ירושלים]], [[ראש ישיבה]] ועסקן חרדי שלחם ב[[מסירות נפש]] עבור [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תק&quot;ה]] - נולד ר' [[שלמה באשעס]], מעמודי התווך של עדת החסידים בדענעבורג.<br /> *[[תקצ&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]].<br /> *[[תש&quot;ב]] - החלה כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (מ[[שמחת תורה]] [[תש&quot;ב]]).<br /> *[[תשט&quot;ו]] - הוקם ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] ב[[ניו-יורק]].<br /> ==הוראות בנוגע ליום זה==<br /> ביום [[ב' אייר תקצ&quot;ד|ב' אייר]] נולד [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> א. ב' אייר והימים הסמוכים הוא זמן מסוגל להוסיף מכאן ולהבא בלימוד תורתו וקיום הוראותיו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. מתחיל מההוראה העיקרית, בפתגמו המפורסם שכללות ההנהגה צריכה להיות באופן ד&quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;, שזו היתה דרכו המיוחדת של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> <br /> ב. ה&quot;לכתחילה אריבער&quot; צריך להיות הן בעניני התורה ומצוותיה וגם בעניני הרשות, &quot;[[כל מעשיך יהיו לשם שמים]]&quot; ו&quot;[[בכל דרכיך דעהו]]&quot;; הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לפעולה על הזולת.<br /> <br /> ג. הנ&quot;ל הוא בהדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ביחד עם ההוספה בכל עניני התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה שנתגלתה בתורת החסידות וכנ&quot;ל, הן לעצמו והן בפעולה על הזולת. וגם הדגשה מיוחדת בהענין ד&quot;לכתחילה אריבער&quot; בנוגע ללימוד והפצת פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות - לכל אחד ואחת מישראל, אנשים ונשים וגם טף, באופן ד&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;, בכל העולם כולו.<br /> <br /> ד. לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] ביום ההולדת ובימים הסמוכים אליו, - כולל ובמיוחד - ביום השבת קודש &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot; באופן שיחזקו ויעודדו להוסיף בכל עניני התורה ומצוות באופן ד&quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;.<br /> <br /> לסדר ההתוועדויות בכל מקום ומקום - החל מ - [[770]].<br /> <br /> ה. לקבל החלטות בנוגע להדפסת ספרי החסידות של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש מחדש באותיות מרובעות דוקא, שרובם נדפסו באותיות &quot;עגולות&quot;, שהקריאה והלימוד בהם היא בקל יותר ועל דרך זה לשאר ספרי חסידות.<br /> <br /> לפרסם כל הנ&quot;ל בכל מקום האפשרי.<br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' אייר (מנהגים)]]<br /> {{להיום יום|ב'|אייר}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ח ב]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=87766 2010-09-15T02:36:00Z

<p>סקרלט: /* רעיון */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>תבנית נחוצה כדי לשלבה עם תבנית רב. רק חבל שזה לא הולך. [[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 17:46, 27 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :בשביל מה היא בדיוק נחוצה? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ח באלול ה'תש&quot;ע 19:35, 28 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::התבנית רב משולבת עם תמונה. במקרה שאין תמונה, היא משולבת עם תבנית זו. דוגמאות ניתן לראות במקור התבניות... אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 01:28, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::עבור מה צריך את זה? זה כל כך נחוץ? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט באלול ה'תש&quot;ע 10:07, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::חיים היקר, לדעתי התבנית נחוצה בהחלט, והיא צריכה להיות מקושרת לדף שמעודד גולשים מזדמנים שיש ברשותם תמונה רלונטית, להעלות אותה לחב&quot;דפדיה תוך פירוט האפשרויות (הרשמה משלוח בדוא&quot;ל וכו'). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:35, 5 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> :::::נחכה לדעות נוספות ובאם יהיו, התבנית תשוחזר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באלול ה'תש&quot;ע 13:51, 6 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::לא יהיו. הבטחה. --[[משתמש:משחית.|משחית.]] 13:56, 6 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::על פי החלטת הרוב (2 מול 1) העליתי שוב את התבנית. עכשיו צריכים להתאים אותה ולבדוק למה התמונה לא עולה. [[משתמש:חנה|חנה]] 02:25, 13 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::הוספתי תבנית לעריכה, עד להשלמת ההתאמה ופתרון הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ה' בתשרי ה'תשע&quot;א 12:10, 13 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == רעיון ==<br /> <br /> ערכתי את התבנית מחדש, שתהיה רק אפשרות אחת של הצגת תבנית אין תמונה, בלי האפשרויות של גבר/אשה, וכן שיהיה קישור מהתמונה ל[[עזרה:העלאת תמונות]]. צריך רק לתקן הקישור שיעבוד, משום מה לחיצה על התמונה לא מגיעה לדף ההוא, מי שיודע יעשה זאת. [[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 02:36, 15 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=87765 2010-09-15T02:33:38Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:רבי אברהם בר יעקב אבוחצירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי אברהם אבוחצירא בנו של האביר יעקב בטבריה]]<br /> [[תמונה:קבר הבבא סאלי.jpg|left|thumb|250px|קבר הבאבא סאלי]]<br /> שושלת '''אבוחצירא''', היא שושלת של חכמים ספרדיים, המכונים בשם המסורתי &quot;באבא&quot;.<br /> <br /> ראש השושלת היה רבי יעקב אבוחצירא. מחבר הספר &quot;פיתוחי חותם&quot;, מכונה בפי יהודי מרוקו &quot;האביר יעקב&quot;.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבאבא סאלי, היה ידוע בכל העולם בצדקותו. הוא נערץ על כל העדות מכל החוגים. הרב צעד בדרך הבעל שם טוב הקדוש, מלבד חכמי הספרדים.<br /> <br /> לבאבא סאלי היה בן רבי [[מאיר אבוחצירא]], שאביו העיד עליו כי הוא עולה עליו בגדולתו. היה בקי אדיר בנגלה ובנסתר ובחסידות. הוא נפטר על פני אביו.<br /> <br /> אחרי פטירתו של הבאבא סאלי, התפצלה השושלת.<br /> <br /> בנו, רבי ברוך אבוחצירא. מכונה ה&quot;בבא ברוך&quot;. לאחר פטירת אביו, ייסד חצר עצמאית בנתיבות ומיצב את עצמו כממשיך דרכו של אביו.<br /> <br /> גם בניו של רבי מאיר אבוחצירא מנהלים עדה. הרב [[דוד חי אבוחצירא]], בנו של הבבא מאיר ונכדו של הבבא סאלי, אדמו&quot;ר, באבא, רב העיר נהריה לשעבר וידיד חב&quot;ד שלמד במוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> אחד מחתניו של רבי מאיר אבוחצירא הוא הרב [[ישר אדרעי]], מנהל מוסדות [[בית חב&quot;ד]] ב[[נתיבות]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *רבי יעקב אבוחצירא, וחסידות חב&quot;ד. [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52257 חב&quot;ד אינפו]<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=87764 2010-09-15T02:33:07Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> [[קובץ:רבי אברהם בר יעקב אבוחצירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי אברהם אבוחצירא בנו של האביר יעקב בטבריה]]<br /> [[תמונה:קבר הבבא סאלי.jpg|left|thumb|250px|קבר הבאבא סאלי]]<br /> שושלת '''אבוחצירא''', היא שושלת של חכמים ספרדיים, המכונים בשם המסורתי &quot;באבא&quot;.<br /> <br /> ראש השושלת היה רבי יעקב אבוחצירא. מחבר הספר &quot;פיתוחי חותם&quot;, מכונה בפי יהודי מרוקו &quot;האביר יעקב&quot;.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבאבא סאלי, היה ידוע בכל העולם בצדקותו. הוא נערץ על כל העדות מכל החוגים. הרב צעד בדרך הבעל שם טוב הקדוש, מלבד חכמי הספרדים.<br /> <br /> לבאבא סאלי היה בן רבי [[מאיר אבוחצירא]], שאביו העיד עליו כי הוא עולה עליו בגדולתו. היה בקי אדיר בנגלה ובנסתר ובחסידות. הוא נפטר על פני אביו.<br /> <br /> אחרי פטירתו של הבאבא סאלי, התפצלה השושלת.<br /> <br /> בנו, רבי ברוך אבוחצירא. מכונה ה&quot;בבא ברוך&quot;. לאחר פטירת אביו, ייסד חצר עצמאית בנתיבות ומיצב את עצמו כממשיך דרכו של אביו.<br /> <br /> גם בניו של רבי מאיר אבוחצירא מנהלים עדה. הרב [[דוד חי אבוחצירא]], בנו של הבבא מאיר ונכדו של הבבא סאלי, אדמו&quot;ר, באבא, רב העיר נהריה לשעבר וידיד חב&quot;ד שלמד במוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> אחד מחתניו של רבי מאיר אבוחצירא הוא הרב [[ישר אדרעי]], מנהל מוסדות [[בית חב&quot;ד]] ב[[נתיבות]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *רבי יעקב אבוחצירא, וחסידות חב&quot;ד. [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52257 חב&quot;ד אינפו]<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=87763 2010-09-15T02:32:28Z

<p>סקרלט: ביטול גרסה 87762 של סקרלט (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:Noimage.png|שמאל|ממוזער|250px|קישור=עזרה העלאת תמונות]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=87762 2010-09-15T02:32:07Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>קובץ:Noimage.png|שמאל|ממוזער|250px|קישור=עזרה העלאת תמונות</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=87761 2010-09-15T02:31:29Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Noimage.png|שמאל|ממוזער|250px|קישור=עזרה העלאת תמונות]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=87760 2010-09-15T02:30:37Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Noimage.png|שמאל|ממוזער|250px|קישור=[[עזרה העלאת תמונות]]]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=87759 2010-09-15T02:28:45Z

<p>סקרלט: החלפת הדף עם &#039;250px&#039;</p> <hr /> <div>[[קובץ:Noimage.png|שמאל|ממוזער|250px]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=87450 2010-09-12T07:15:16Z

<p>סקרלט: /* התייחסויות הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב]]<br /> [[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג זצ&quot;ל, ממנהיגי ברסלב]]<br /> [[קובץ:אודסר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה]]<br /> '''חסידות ברסלב''' (או '''ברצלב'''){{הערת שוליים|כפי שמוזכר בדברי [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] כרך יב ד'קלד, למו&quot;ל של ספרי ר&quot;נ ששלח לו את ספריו.}} נוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> רבי נחמן ייסד שיטה מיוחדת ב[[עבודת השם]], עליה יצאו חוצץ רבים מגדולי ישראל בדורו, כמו [[הסבא משפולי]], אדמור&quot;י [[צ'רנוביל]], ובחסידיות רבות מקפידים שלא לעיין בספריו, כמו בחסידיות [[בעלזא]], [[צ'רנוביל]], [[באבוב]], ועוד.<br /> <br /> ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מח&quot;ס ליקוטי הלכות, ועוד.<br /> <br /> מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי יעקב מאיר שכטר, רבי משה שמואל קרמר, הרב גדליהו אהרן קניג ([[תרפ&quot;א]], - כ&quot;ג ב[[תמוז]] [[תש&quot;ם]]) ובנו רבי אלעזר מרדכי קניג ועוד. ישנם מנהיגים נוספים שלהם שיטות מיוחדות, ונודו מהחסידות על ידי מנהיגי ברסלב, ביניהם נמנים הרב אליעזר ברלנד ראש ישיבת שובו בנים, ורבי אליעזר שלמה שיק שליט&quot;א (מוהרא&quot;ש), המתגורר כיום ב[[בורו פארק]], ולו מוסדות בעיר יבניאל, בית מדרש בעיר [[בורו פארק]], ובשנים [[תשס&quot;ט]] - [[תש&quot;ע]] הוקמו ישיבה ותלמוד תורה בנשיאותו ב[[ויליאמסבורג]]. בנוסף לכך, ישנה קבוצה מחסידי ברסלב הדוגלים בפתק מסוים שנשלח אל רבי [[ישראל דוב אודסר]] לפי טענתו - מרבי נחמן מברסלב ששלח לו משמים, ועל פיו הם מכנים את רבם בכינוי &quot; נ נח נחמ נחמן מאומן&quot;. <br /> <br /> == התייחסות חסידות חב&quot;ד לשיטת ברסלב ==<br /> <br /> מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של [[הבעל שם טוב]], היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים{{הערת שוליים|על החילוק בין [[חב&quot;ד]] לברסלב אפשר ללמוד מהעובדה הבאה: בפרק כ&quot;ט ב[[תניא]] מופיע קטע האומר כי על האדם לרגוז על ה[[יצר הרע]] ב[[מחשבה|מחשבתו]] ולומר לו: &quot;אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' ככל השמות שקראו לו חכמינו&quot;. ב[[ליקוטי מוהר&quot;ן]] מופיע אותו קטע, בהשמטת המילה 'במחשבתו'..}}. אודות כך מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר&quot;ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: &quot;חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים...&quot;<br /> <br /> טענות שהופנו עוד מאת אדמו&quot;רים שונים{{הערת שוליים|ביניהם אדמו&quot;רי [[טשרנוביל]].}} על חסידי ברסלב, הם על שלא מינו לעצמו ממשיך דרך. כאשר ח&quot;כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: &quot;ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?&quot;{{הערת שוליים|גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[ה'פרצת]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}<br /> <br /> כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: &quot;בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אף נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו&quot;ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול&lt;REF&gt;.[[ספר התולדות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] עמ' שע&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> אודות התייחסותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות בקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא חסיד ברסלב. כששמע זאת אדמו&quot;ר הצמח צדק, הוא הגיב: אמר: &quot;ברסלב?! [[ליצנות]]!&quot;. {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: &quot;וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!&quot; או &quot;ברסלב? איז א דורש אל המתים&quot;?{{מקור}}}}.<br /> <br /> == התייחסויות הרבי ==<br /> <br /> כאשר עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת [[תלמוד תורה|ת&quot;ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: &quot;אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן&quot; שאלו הרבי: &quot;היית שם בראש השנה הקודם?&quot; וענה &quot;כן, ואני נוסע לשם גם כעת&quot;; אמר לו הרבי &quot;תבטיח ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות&quot;{{הערת שוליים|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&amp;m=2&amp;cat1ID=29&amp;cat2ID=0 ציטוט מוידיאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}. מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר&quot;ן{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בלקוטי מוהר&quot;ן.}} וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&amp;hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba&amp;st=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9f חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&amp;hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&amp;pgnum=328 ח&quot;ב.].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%A7%D7%90_%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=87232 2010-09-06T02:56:39Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ניקלשבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג]]<br /> רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> נולד בשנת [[תפ&quot;ו]] לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורקוב, מגאונו וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת.&lt;REF&gt;עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> היתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה&quot;ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] הידוע בשם החוזה.<br /> <br /> == מחזק את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך ==<br /> בני אדה&quot;ז מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי [[פנחס הורביץ]] לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו&quot;ר הזקן, &quot;וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל&quot;.<br /> <br /> נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל&quot;ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ&quot;ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D&diff=87135 2010-09-05T02:36:09Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>'''רבי אליהו&lt;ref&gt;הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[השם המפורש]] (י-ה-ו-ה). &lt;/ref&gt; בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: &quot;רבי אליהו [[בעל שם]]&quot;) ([[1564]] - [[1636]]) היה [[רב]], [[הוגה דעות]], [[מקובל]], [[דרשן]], ו[[פיוט|פייטן]] [[אשכנזים|אשכנזי]].<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ&quot;ג באייר]] [[ה'שכ&quot;ד]]&lt;ref&gt;ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, [[ה'שט&quot;ו]], [[ה'שכ&quot;ה]]. בספר &quot;די יודען אי ווארמס&quot; מופיע שנולד ב [[1555]].&lt;/ref&gt; למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן [[יוסף לואנץ]], נודע בכינויו [[רבי יוסלמן]], שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר&quot;ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות ב[[פולדא]], [[הנאו]], [[פרידברג]], ולבסוף ב[[ורמייזא]].<br /> <br /> בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו &quot;רבי אליהו בעל שם&quot;.<br /> <br /> בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא &quot;ויכוח היין עם המים&quot;.<br /> <br /> רבי אליהו לואנץ נפטר ב[[וורמס]] ב[[כ&quot;ט בתמוז]] שצ&quot;ו, ויש אומרים שנפטר ביום כ&quot;א [[תמוז]].&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16071&amp;hilite=c24b5283-1268-43fd-80d2-77cb9fae6b64&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]&lt;/REF&gt; [[שצ&quot;ו]].<br /> <br /> רבי [[ברוך בטלן]], שהיה אביה של [[הרבנית רחל (זקנתו של אדמו&quot;ר הזקן)]], חונך על ידי תלמידיו.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&amp;hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D עטרת מלכות]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == חבורת הנסתרים ==<br /> עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&amp;hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> בשנת [[ה'שפ&quot;א]] ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל [[בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> * ה[[תוספות יום טוב]]<br /> *תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&amp;hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב]&lt;/REF&gt;<br /> * רבי יוזפא שמש, מחבר &quot;ספר מנהגי ורמיזא&quot;<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו. <br /> <br /> ספריו הידועים לנו:<br /> <br /> *'''רינת דודים''' על שיר השירים.<br /> *'''מכלול יופי''' על קהלת.<br /> *'''אדרת אליהו''' על ה[[ספר הזוהר|זוהר]].<br /> <br /> עדיין לא נדפסו:<br /> *פירוש על מדרש [[בראשית רבה]].<br /> *'''מעגלי צדק''' על פירוש רבי [[בחיי בן אשר]] על התורה.<br /> * פירוש על ספר [[חובות הלבבות]].<br /> *'''צפנת פענח''' על [[תיקוני זוהר]].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/33720 הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים] <br /> <br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *שיחת [[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]]. <br /> *[[ספר הזכרונות]] בארוכה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים בחסידות חב&quot;ד]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D&diff=87134 2010-09-05T02:35:41Z

<p>סקרלט: מויקיפדיה</p> <hr /> <div>'''רבי אליהו&lt;ref&gt;הי כותב את שמו אליהו בא' (אליא) על מנת לא לחתום ב[[השם המפורש]] (י-ה-ו-ה). &lt;/ref&gt; בן משה לואנץ''' אשכנזי (מכונה: &quot;רבי אליהו [[בעל שם]]&quot;) ([[1564]] - [[1636]]) היה [[רב]], [[הוגה דעות]], [[מקובל]], [[דרשן]], ו[[פיוט|פייטן]] [[אשכנזים|אשכנזי]].<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> לואנץ נולד ב[[פרנקפורט]] ב[[כ&quot;ג באייר]] [[ה'שכ&quot;ד]]&lt;ref&gt;ישנם דעות אחרות לגבי שנת הולדתו, [[ה'שט&quot;ו]], [[ה'שכ&quot;ה]]. בספר &quot;די יודען אי ווארמס&quot; מופיע שנולד ב [[1555]].&lt;/ref&gt; למשפחה מיוחסת. סבו, אבי אביו, היה השתדלן [[יוסף לואנץ]], נודע בכינויו [[רבי יוסלמן]], שהיה מאנשי חצרו של קיסר גרמניה. למד בישיבתו של ה[[מהר&quot;ל מפראג]], ואצל רבנים נוספים. כיהן ברבנות ב[[פולדא]], [[הנאו]], [[פרידברג]], ולבסוף ב[[ורמייזא]].<br /> <br /> בוורמס כיהן רבי אליהו כרב העיר וגם כראש הישיבה שפעלה בה. נודע בשל עיסוקו ב[[קבלה]] ובכתיבת [[קמע|קמעות]], והתפרסם בכינויו &quot;רבי אליהו בעל שם&quot;.<br /> <br /> בנוסף לכהונתו כרב וראש ישיבה ולעיסוקו בקבלה, היה רבי אליהו גם דרשן, חזן, ופייטן. פיוטו המפורסם ביותר הוא &quot;ויכוח היין עם המים&quot;.<br /> <br /> רבי אליהו לואנץ נפטר ב[[וורמס]] ב[[כ&quot;ט בתמוז]] שצ&quot;ו, ויש אומרים שנפטר ביום כ&quot;א [[תמוז]].&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16071&amp;hilite=c24b5283-1268-43fd-80d2-77cb9fae6b64&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]&lt;/REF&gt; [[שצ&quot;ו]].<br /> <br /> רבי [[ברוך בטלן]], שהיה אביה של [[הרבנית רחל (זקנתו של אדמו&quot;ר הזקן)]], חונך על ידי תלמידיו.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&amp;hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D עטרת מלכות]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == חבורת הנסתרים ==<br /> עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו ב[[תורת הקבלה]] ב[[קדושה]] ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&amp;hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> בשנת [[ה'שפ&quot;א]] ייסד הרב אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל [[בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה.<br /> <br /> == תלמידיו ==<br /> * ה[[תוספות יום טוב]]<br /> *תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&amp;hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&amp;st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב]&lt;/REF&gt;<br /> * רבי יוזפא שמש, מחבר &quot;ספר מנהגי ורמיזא&quot;<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> רבי אליהו לואנץ היה מחבר פורה, וחיבר ככל הנראה ספרים רבים שלא הגיעו לידינו. <br /> <br /> ספריו הידועים לנו:<br /> <br /> *'''רינת דודים''' על שיר השירים.<br /> *'''מכלול יופי''' על קהלת.<br /> *'''אדרת אליהו''' על ה[[ספר הזוהר|זוהר]].<br /> <br /> עדיין לא נדפסו:<br /> *פירוש על מדרש [[בראשית רבה]].<br /> *'''מעגלי צדק''' על פירוש רבי [[בחיי בן אשר]] על התורה.<br /> * פירוש על ספר [[חובות הלבבות]].<br /> *'''צפנת פענח''' על [[תיקוני זוהר]].<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/33720 הספר מכלול יופי באתר ספרים עבריים] <br /> <br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *שיחת [[ח&quot;י אלול]] [[תש&quot;א]]. <br /> *[[ספר הזכרונות]] בארוכה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים בחסידות חב&quot;ד]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8&diff=87133 2010-09-05T02:31:28Z

<p>סקרלט: /* רגוע */</p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.<br /> <br /> למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> {|<br /> |}<br /> {{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}<br /> <br /> __toc__<br /> <br /> == ערך החזו&quot;א ==<br /> <br /> ראיתי ששינת את הכותרת שהכנסתי. הסיבה לכך שלא הסתפקתי בנוסח &quot;הקשר לחב&quot;ד&quot;, אלא שיניתי ל&quot;היחס בין חסידות חב&quot;ד לחזו&quot;א&quot; היא מכיון שבפסקה מובא גם היחס בחב&quot;ד כלפי החזו&quot;א וגם יחסו של החזו&quot;א כלפי חב&quot;ד. בכותרת שלך &quot;היחס לחב&quot;ד&quot; משמע שהפיסקה עוסקת (רק) ביחסו של החזו&quot;א לחב&quot;ד. <br /> אולי נכון להכניס 2 פסקאות, אחת תעסוק ביחס חב&quot;ד כלפי החזו&quot;א והשניה הפוך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:28, 28 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :&quot;יחס&quot; גם יכול להיות הדדי. שינתי כיון שכותרת ארוכה לא הייתה נראית לי כל כך. מה דעתך על &quot;הקשר עם חב&quot;ד&quot;? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ח באלול ה'תש&quot;ע 19:31, 28 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ==רגוע==<br /> מה הבהילות למחוק? [[קובץ:כוכב מסתובב.gif|שמאל]] --[[משתמש:חנה|חנה]] 18:37, 30 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :ראי [[שיחת משתמש:חנה]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;א באלול ה'תש&quot;ע 15:51, 31 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ==תבנית כ==<br /> הסרתי משם את תבניות המחיקה. היא מקושרת לערך [[של&quot;ה (ארגון)]], וכפי שהובהר בעבר יש צורך לעודד תבניות כאלו כדי שיוכלו להעתיק לכאן ערכים נחוצים מויקיפדיה. אנאנ, התנהג בעדינות ובהתחשבות כלפי משתמשים אחרים, ואל תשחזר את עריכותי. בתקווה --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 02:31, 5 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%22%D7%94_(%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=87129 2010-09-05T02:23:07Z

<p>סקרלט: מויקיפדיה</p> <hr /> <div>ארגון '''של&quot;ה''' ([[ראשי תיבות]] '''ש'''עורי '''ל'''ימודי '''ה'''דת) או בשמו המלא &quot;ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר&quot; הוא ארגון המנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש ([http://en.wikipedia.org/wiki/Released_time{{כ}} en]:{{כ}}'''Released time Program'''), המתקיימת ב[[בית ספר|בתי ספר]] העממים ב[[ניו יורק]], ונוסד בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> מטעם ה[[חוקת ארצות הברית|חוקה האמריקנית]] המחייבת [[הפרדת הדת מהמדינה]], וכן בעקבות [[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית]], האומר אשר: {{ציטוטון|הקונגרס לא יחוקק כל חוק בנוגע למיסוד דת, או יגביל חופש פולחן של דת...}} אסור לימוד שיעורי דת איזו שהיא במסגרת בתי הספר הממלכתיים. בשנת [[1940]] נחקק חוק אשר מתיר מתן חופש שבועי בן שעה אחת ביום רביעי בבתי הספר הממלכתיים על מנת לאפשר לתלמידים ללמוד את דתם מחוץ למסגרת בית הספר. החוק נכנס לתוקפו ב[[חורף]] [[1941]]. בתחילה ניצלו חוק זה אירגונים [[נוצרים]] בעיקר על מנת להקנות לילדים את שיעורי הדת, ארגונים יהודים שונים התנגדו לכך, מתוך מתן לגיטימציה ללימוד בתוך בתי הספר העממים.&lt;br /&gt;<br /> בשנת [[1942]], הורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על הקמת ארגון שישלח תלמידים מישיבות שונות ברחבי [[ניו יורק]], על מנת להעביר שיעורי דת, לתלמידים הלומדים בבתי ספר העממים. את הארגון ניהל הרב יעקב יהודה העכט.<br /> <br /> בארגון תמכו ארגונים [[אורתודוקסים]] רבים באותה התקופה כגון, &quot;אגודת הרבנים של [[ארה&quot;ב]] ו[[קנדה]]&quot; וכן &quot;אגודת ה[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]]<br /> של ארה&quot;ב וקנדה&quot; וכן &quot;איגוד הקהילות היהודיות בארה&quot;ב&quot;. קריאות שונות יצאו מאת גדולי האדמו&quot;רים וחשובי הרבנים בארה&quot;ב להשתתף בארגון.<br /> <br /> מקריאת האדמו&quot;ר מ[[חסידות בויאן|בויאן]]: {{ציטוט|תוכן=לפני חמש שנים התנדבה קבוצת תלמידי מתיבתות מפורסמות בניו יורק, חלוצי צבא השם, ויסדו &quot;ועד מגיני ומרחיבי חינוך הכשר&quot;. ועד זה עומד בהשגחת מרכז לענייני חינוך, הידוע בודאי לקהל העברי בכל מדינות אמריקה בעבודתו החשובה והקדושה למען החינוך הטהור. הוא שם לו למטרה . . . לייסד &quot;שיעורים לענייני הדת&quot; בבתי ספר עממים בשביל אלה הילדים שמפני איזהו סיבה שהיא אין להם אפשרות להיות בישיבה. . . חברי הועד הנזכר בהיותם מסורים לרעיונם זה הגדול בכל כוחותיהם ובהקדישם לו כל חלב ודם לבם, כל אש נפשותיהם הצעירות, הספיקו במשך שנים מועטות להכניס תחת כנפי השכינה יותר מששת אלפים ילדים וילדות המקבלים חינוך שלם וכשר . . . התחברו נא אל תלמידי הישיבות והמתיבתות המעולות אליהם לעבוד שכם אחד, לרפא את מזבח השם ההרוס להציל את הנוער היהודי בארץ זו מכליון הנפש ומשריפת הנשמה|מרכאות=כן}}.&lt;br /&gt;<br /> בעקבות קריאות אלו יצאו תלמידים מישיבות שונות ומהם: [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], ו[[מישיבת רבנו חיים ברלין]], [[תורה ודעת]], [[מתיבתא תפארת ירושלים]] (MTJ), [[ישיבת בית יוסף]], וישיבת יבנה, ובמקביל, תלמידות [[בית יעקב]], ובית רבקה.<br /> <br /> == הפעילות ==<br /> כל יום רביעי, לאחר אספת הילדים מבתי הספר היו מתאספים המדריכים עם הילדים ב[[בית הכנסת]] הסמוך וקוראים איתם [[מודה אני]] ו[[תפילה]] קצרה, ולאחר מכן מלמדים את הילדים ללבוש [[ציצית]] ולומר [[ברכה]] על האוכל, ובעיקר מלמדים את הילים מושגים בסיסים שונים ביהדות. כגון [[שבת]] ו[[כשרות]]. במשך השנים נדפסו על ידי הארגון חוברות שונות של הסברים וסיפורים מצוירים שניתנו לילדים. וכן חוברות הדרכה למדריכים על מנת להכינם לפעולה.<br /> <br /> == התנגדות ==<br /> קולות שונות של התנגדות לארגון נשמעו מצדים שונים, מהם על ידי נציגי היהדות ה[[יהדות מתקדמת|רפורמית]], שטענו ששעת לימוד זו נוגדת את החוקה האמרקאית המפרידה בין דת למדינה. קולות אחרים של התנגדות נשמעו מצד יהודים [[חרדים]] שטענו, על הלגיטימציה שניתנת ללימוד בבתי הספר העממים, כתחליף ללימוד ב[[תלמוד תורה]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז לענייני חינוך]].<br /> * [[הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב זקליקובסקי, '''שיעורי לימודי הדת''', הוצאת [[מחנה ישראל]], [[ניו יורק]], [[ה'תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב&quot;ד בארה&quot;ב''', הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44605 יש קונה עולמו בשל&quot;ה אחת], בשבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]<br /> [[קטגוריה:ארגונים ומוסדות בארה&quot;ב]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=87128 2010-09-05T02:20:07Z

<p>סקרלט: מויקיפדיה</p> <hr /> <div>'''בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל' [[חב&quot;ד]]''' הוא [[בית כנסת]] גדול וותיק בצידה הצפוני של גינת שיינקין שבמרכז שכונת [[לב העיר]] [[תל אביב]]. הוא שופץ לאחרונה ונהפך לאחד מבתי הכנסת המפוארים בארץ.<br /> <br /> בשנים [[1912]]-[[1913]] יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים, ובראשם [[מתתיהו וינוקור]] ו[[מנחם שיינקין]] רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת &quot;[[אחוזת בית]]&quot;, במקום שנקרא תחילה &quot;שכונת מחניים&quot;. הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> <br /> בשנת 1927 הקימו התושבים בית כנסת בשכונה בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי &quot;גאולת ישראל&quot; שהחל להיבנות בשנת תרצ&quot;ג 1933. ביום י&quot;ח באלול 1937 נחנך מבנה הקבע.<br /> <br /> מאז ימי בית הכנסת הראשונים הובטחו מסגרות הלימוד למבוגרים ולנשים וגם כיום מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה למבוגרים (במסגרת כולל תפארת זקנים) ולנשים. לתורה עולים בני מצווה וחתנים, נכדים ונינים לחבורת המייסדים.<br /> <br /> בתחילת שנות ה-80 החל משמש הרב יוסף גערליצקי, שליח [[הרבי מליובאוויטש]] לתל-אביב כרב בית הכנסת. עם כניסת חב&quot;ד למקום פעלו אנשי התנועה לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת, וכעת מתקיימות בו פעילויות מיוחדות לילדים מגני הילדים, בתי הספר והמתנ&quot;ס, תוך דגש על חגי ישראל. בבית הכנסת כ-580 מקומות ישיבה, כולל עזרת נשים.<br /> <br /> למקום מגיעים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שיינקין משפיעה על פעילותו, ולא מעט מבעלי התשובה המקומיים נמנים עם ה&quot;שינקינאים&quot; ש&quot;הציצו ונפגעו&quot;.<br /> <br /> בשנת 1990 שופץ האולם הקטן בבית הכנסת ע&quot;י ר' מרדכי דוד וחנה בוימלגרין מ[[ארצות הברית]]. ובית הכנסת הועבר לרשות [[חסידות חב&quot;ד]], ובקומתו העליונה נבנה [[בית חב&quot;ד]] המרכזי של [[תל אביב]], אך עם זאת נשמר אופיו המיוחד של בית הכנסת.<br /> <br /> ב-[[2009]] התחילו שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ ואולם הגדול נבנה מחדש. וחזית המבנה חודש. המאפיין הארכיטקטוני הבולט הינם 12 החלונות עליהם חרוטים שמות שבטי ישראל. פרי עיצובה של [[זהבה בנימין]], שעבדה בתיאום עם הארכיטקט זורב אייבזשבילי. היועץ הראשי של פרוייקט החידוש הוא ממיסטבלוב יוסף (יוסקה). זהבה בנימין אף עיצבה את הבימה ואת ארון הקודש.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * חיים פיקרש, <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadtlv.org/showNews.php?id=88 אתר מרכז חב&quot;ד תל אביב השוכן בבית הכנסת].<br /> * [http://cafe.themarker.com/image/1622112// ארון הקודש והבימה באתרה של האדריכלית זהבה בנימין].<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55117/ תמונת חזית בית הכנסת].<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55169 תמונות מפנים בית הכנסת המפואר]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=87127 2010-09-05T01:06:42Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=יעקב ישראל קנייבסקי<br /> |כינוי= הסטייפלר<br /> |תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[ה'תרנ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה<br /> |תאריך פטירה= [[כ&quot;ג באב]] [[ה'תשמ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה= בני ברק<br /> |מקום פעילות=[[ליטא]]<br /> |תפקידים נוספים= <br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= <br /> |חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' ('''הסטייפלר''') [[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ט]] - [[כ&quot;ג באב]] [[תשמ&quot;ה]] - כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> <br /> הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ&quot;ח]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע&quot;ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי זי&quot;ע]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.&lt;ref&gt;את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: &quot;הרה&quot;ג והרה&quot;ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] זצ&quot;ל ראש ישיבת &quot;כוכב מיעקב&quot; טשיבין סיפר בשם בעל ה&quot;קהילות יעקב&quot;' שנקרא על שמו של רי&quot;י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר &quot;עמק תפלה&quot; [להרי&quot;י מטשערקאס].&quot; (תולדותיהם של צדיקים דף י')&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי ל[[ישיבת נובהרדוק]], למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.<br /> <br /> הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]&lt;ref&gt;[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב&quot;די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי&quot;נ הללו]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה&quot;ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה&quot;ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].<br /> <br /> שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו&quot;א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> נפטר בליל [[שבת קודש]], כ&quot;ג [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==אות בספר התורה - תש&quot;ה==<br /> [[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב&quot;ד]].]]<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר==<br /> <br /> בטרם צאתו של הרה&quot;ח [[אוריאל צימר]] לאה&quot;ק בראשית קיץ [[תשט&quot;ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה&quot;ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי &quot;יש ל[[חזון איש]] גיס [הסטייפלר] שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]&quot;. הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות&lt;ref&gt;עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד&quot;ס חב&quot;ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==אות בספר התורה של משיח - תש&quot;ל==<br /> <br /> גם בשנת [[תש&quot;ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].<br /> <br /> היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו יהודים התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] שי' ו[[אליהו אריה פרידמן]] ע&quot;ה. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.<br /> <br /> כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב&quot;ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבת פוניבז' טען כי עניין הס&quot;ת שייך ל[[עבודה זרה]] עפ&quot;ל, והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש ר&quot;ק קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם ר&quot;א פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית ע&quot;ה פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.<br /> <br /> הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: &quot;מה רצונם?&quot; והם כתבו לו על דף נייר: &quot;היות ומסיימים ס&quot;ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות&quot; הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח&quot;ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח&quot;ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא&quot;. <br /> <br /> הם ענו לו בכתב: &quot;כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח – אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ס&quot;ת שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ&quot;. <br /> <br /> הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: &quot;אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף&quot;. <br /> <br /> איחלנו לו ערב טוב ופנינו לצאת מהבית.<br /> <br /> כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: &quot;כתיבת ס&quot;ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס&quot;ת שמשתתפים בו כ&quot;כ הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם&quot;. <br /> <br /> המטבע הובא לסטייפלר, שמו הוסף לרשימה&lt;ref&gt;עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> במקום אחר&lt;ref&gt;[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 205.&lt;/ref&gt; כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==למען 'מיהו יהודי'==<br /> <br /> בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק&lt;ref&gt;קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==<br /> [[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br /> ימים אלו היו ימים סוערים, רב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]].<br /> <br /> הרב [[טוביה בלוי]] שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: &quot;מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי דיבר על הפסול בלוחות עגולות, נשאל בעל ה&quot;קהילות יעקב&quot; זצ&quot;ל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו לדרמן שינו את הלוחות למרובעות.&lt;ref&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2247 חב&quot;ד אינפו]&lt;/ref&gt;<br /> <br /> פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] - בשנת [[תש&quot;מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו&lt;ref&gt;נכדו הרב ברים.&lt;/ref&gt; הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.<br /> <br /> ==עם הגרא&quot;ח נאה==<br /> <br /> בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. ואילו ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.<br /> <br /> הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערת שוליים|חלק-שני לקונטרס &quot;[[אבני צדק]]&quot; שנדפס בסוף-ספר &quot;[[שיעור מקוה]]&quot;}} להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא&quot;ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: &quot;כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו&quot;.&lt;ref&gt;הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערת שוליים|הרב [[אברהם משה הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.<br /> <br /> ==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==<br /> <br /> הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכסנת של הסטייפלר. בתקופה זו, נוכח הסטייפעלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפעלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה. <br /> <br /> שניהם היו משוחחים בקביעות בדברי תורה - מספרים מכריו - הר&quot;ר יעקב ישראל קנייבסקי נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט. <br /> <br /> אף את בר-המצוה של בנו ר' דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה&lt;ref&gt;ספר [[גאון וחסיד]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> =='המותר בפיך'==<br /> <br /> בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלר על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו&lt;ref&gt;http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799&lt;/ref&gt; כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו &lt;ref&gt;http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ציפיה לביאת המשיח==<br /> <br /> הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: &quot;אנו קרובים מאד לביאת המשיח&quot;. בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי &quot;לאבא הי' [[מעיל]] מיוחד ל[[ביאת משיח]]&quot;&lt;REF&gt;ראה: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב&quot;ד אינפו]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==לוחות הברית==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו לדרמן שינו את הלוחות למרובעות&lt;ref&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2247 חב&quot;ד אינפו]&lt;/ref&gt;. עמיתו, מראשי ישיבת [[פוניבז']] כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שוליים|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש&quot;ע]].}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *שערי תבונה<br /> <br /> *קריינא דאגרתא<br /> <br /> *קהילות יעקב<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו ה[[גאון]] ר' [[חיים קנייבסקי]].<br /> <br /> *בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערת שוליים|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרה&quot;ח ר' [[נחום גולדשמיד]] ע&quot;ה}}.<br /> <br /> *בתו הרבנית אהובה ברמן.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=87126 2010-09-05T01:03:07Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=יעקב ישראל קנייבסקי<br /> |כינוי= הסטייפלר<br /> |תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[ה'תרנ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה<br /> |תאריך פטירה= [[כ&quot;ג באב]] [[ה'תשמ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה= בני ברק<br /> |מקום פעילות=[[ליטא]]<br /> |תפקידים נוספים= <br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= <br /> |חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' ('''הסטייפלר''') [[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ט]] - [[כ&quot;ג באב]] [[תשמ&quot;ה]] - כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> <br /> הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ&quot;ח]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע&quot;ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי זי&quot;ע]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.&lt;ref&gt;את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: &quot;הרה&quot;ג והרה&quot;ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] זצ&quot;ל ראש ישיבת &quot;כוכב מיעקב&quot; טשיבין סיפר בשם בעל ה&quot;קהילות יעקב&quot;' שנקרא על שמו של רי&quot;י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר &quot;עמק תפלה&quot; [להרי&quot;י מטשערקאס].&quot; (תולדותיהם של צדיקים דף י')&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי ל[[ישיבת נובהרדוק]], למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.<br /> <br /> הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]&lt;ref&gt;[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב&quot;די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי&quot;נ הללו]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה&quot;ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה&quot;ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].<br /> <br /> שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו&quot;א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> נפטר בליל [[שבת קודש]], כ&quot;ג [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==אות בספר התורה - תש&quot;ה==<br /> [[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב&quot;ד]].]]<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר==<br /> <br /> בטרם צאתו של הרה&quot;ח [[אוריאל צימר]] לאה&quot;ק בראשית קיץ [[תשט&quot;ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה&quot;ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי &quot;יש ל[[חזון איש]] גיס [הסטייפלר] שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]&quot;. הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות&lt;ref&gt;עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד&quot;ס חב&quot;ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==אות בספר התורה של משיח - תש&quot;ל==<br /> <br /> גם בשנת [[תש&quot;ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].<br /> <br /> היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו יהודים התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] שי' ו[[אליהו אריה פרידמן]] ע&quot;ה. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.<br /> <br /> כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב&quot;ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבת פוניבז' טען כי עניין הס&quot;ת שייך ל[[עבודה זרה]] עפ&quot;ל, והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש ר&quot;ק קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם ר&quot;א פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית ע&quot;ה פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.<br /> <br /> הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: &quot;מה רצונם?&quot; והם כתבו לו על דף נייר: &quot;היות ומסיימים ס&quot;ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות&quot; הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח&quot;ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח&quot;ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא&quot;. <br /> <br /> הם ענו לו בכתב: &quot;כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח – אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ס&quot;ת שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ&quot;. <br /> <br /> הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: &quot;אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף&quot;. <br /> <br /> איחלנו לו ערב טוב ופנינו לצאת מהבית.<br /> <br /> כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: &quot;כתיבת ס&quot;ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס&quot;ת שמשתתפים בו כ&quot;כ הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם&quot;. <br /> <br /> המטבע הובא לסטייפלר, שמו הוסף לרשימה&lt;ref&gt;עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> במקום אחר&lt;ref&gt;[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 205&lt;/ref&gt; כי בהדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==למען 'מיהו יהודי'==<br /> <br /> בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק&lt;ref&gt;קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==<br /> [[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br /> ימים אלו היו ימים סוערים, רב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]].<br /> <br /> הרב [[טוביה בלוי]] שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: &quot;מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו&quot;.<br /> <br /> כאשר הרבי דיבר על הפסול בלוחות עגולות, נשאל בעל ה&quot;קהילות יעקב&quot; זצ&quot;ל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו לדרמן שינו את הלוחות למרובעות.&lt;ref&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2247 חב&quot;ד אינפו]&lt;/ref&gt;<br /> <br /> פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] - בשנת [[תש&quot;מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו&lt;ref&gt;נכדו הרב ברים.&lt;/ref&gt; הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.<br /> <br /> ==עם הגרא&quot;ח נאה==<br /> <br /> בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. ואילו ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.<br /> <br /> הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערת שוליים|חלק-שני לקונטרס &quot;[[אבני צדק]]&quot; שנדפס בסוף-ספר &quot;[[שיעור מקוה]]&quot;}} להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא&quot;ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: &quot;כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו&quot;.&lt;ref&gt;הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערת שוליים|הרב [[אברהם משה הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.<br /> <br /> ==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==<br /> <br /> הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכסנת של הסטייפלר. בתקופה זו, נוכח הסטייפעלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפעלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה. <br /> <br /> שניהם היו משוחחים בקביעות בדברי תורה - מספרים מכריו - הר&quot;ר יעקב ישראל קנייבסקי נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט. <br /> <br /> אף את בר-המצוה של בנו ר' דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה&lt;ref&gt;ספר [[גאון וחסיד]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> =='המותר בפיך'==<br /> <br /> בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלר על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו&lt;ref&gt;http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799&lt;/ref&gt; כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו &lt;ref&gt;http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ציפיה לביאת המשיח==<br /> <br /> הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: &quot;אנו קרובים מאד לביאת המשיח&quot;. בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי &quot;לאבא הי' [[מעיל]] מיוחד ל[[ביאת משיח]]&quot;&lt;REF&gt;ראה: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב&quot;ד אינפו]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==לוחות הברית==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו לדרמן שינו את הלוחות למרובעות&lt;ref&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2247 חב&quot;ד אינפו]&lt;/ref&gt;. עמיתו, מראשי ישיבת [[פוניבז']] כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולו, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שוליים|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש&quot;ע]].}}.<br /> <br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *שערי תבונה<br /> <br /> *קריינא דאגרתא<br /> <br /> *קהילות יעקב<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו ה[[גאון]] ר' [[חיים קנייבסקי]].<br /> <br /> *בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערת שוליים|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרה&quot;ח ר' [[נחום גולדשמיד]] ע&quot;ה}}.<br /> <br /> *בתו הרבנית אהובה ברמן.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A0%D7%94&diff=86935 2010-09-02T23:33:06Z

<p>סקרלט: /* חידה */</p> <hr /> <div>{{בה}}. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> [[קובץ:כוכב מסתובב.gif]]<br /> == חידה ==<br /> <br /> איפא בתלמוד מוזכר השם &quot;חנה&quot; כשם של בן? --[[משתמש:חנה|חנה]] 15:02, 8 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> :עם הארצות! לא שמעתם על חנה, אחיו של [[רבי חייא]], אביו של רבה בר חנה וסבו של רבה בר בר חנה? --[[משתמש:חנה|חנה]] 15:18, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::רק עכשיו ראיתי את השאלה והתכוננתי לענות, עד שעברתי לגירסא הבאה.. כיום גם יש 'חנא'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::אנא הזכירי (הזכר) נא לי: הי' אחיו מאב או מאם? (הי' שם איזה משהו). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::''התערבות לא מנומסת:'' חנה היה אחיו של רבי חייא מאביו, ואמו גם היתה אחותו של רבי חייא. לעומת זאת, רבה בר חנה היה רק אחיינו של רבי חייא - רק מצד אביו. ראה ב[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=5&amp;format=pdf סנהדרין ה ע&quot;א.]. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 23:33, 2 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == הרשאות ==<br /> <br /> {{הרשאות}}<br /> --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:11, 16 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == תבניות ==<br /> <br /> שלום חנה, כשאת מעתיקה תבניות מוויקיפדיה, הציעי זאת קודם ב[[אולם דיונים]] ותני אפשרות לקהילת התורמים לחוות דעתם בנחיצות התבנית ו(באם תמצה נחוצה ב)התאמתה לחב&quot;דפדיה. התבניות שהעתקת היום נמחקו על ידי מסיבה זו, [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#פישוט השימוש בחב&quot;דפדיה|לאחר שנתבקשת כבר בעבר]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באלול ה'תש&quot;ע 16:29, 30 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :עידוד מדהים של תורמים לתרום! כשתורם עושה משהו מועיל, מוסיף תבנית נחוצה, מסביר את חשיבותה בדף השיחה, מוחקים לו בלי חשבון. חבל! --[[משתמש:חנה|חנה]] 18:36, 30 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::לא [[שיחת תבנית:אין תמונה|כאן]] ולא [[שיחת תבנית:קישור לתוכן נטען|כאן]] מצאתי נימוק נחיצות. לתשומת ליבך: הסבר זה לא נימוק. דבר נוסף, התבקשת בעבר להציע קודם את התבניות באולם הדיונים של חב&quot;דפדיה ולא עשית זאת. גם אם תבנית נחוצה מאוד לחב&quot;דפדיה, עדיין יש צורך להתאים זאת, אחרת זה יוצר בעיות שטיפולן נופל עלי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;א באלול ה'תש&quot;ע 15:35, 31 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=86934 2010-09-02T23:27:19Z

<p>סקרלט: /* עדכוני מערכת */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]]}}<br /> <br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == מפעיל מערכת ==<br /> נראה לי שהגיע הזמן לתת למשתמש [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] לאחרי כמעט שנה שהוא תורם למערכת, והכניס עד כה 14,500 (!) תרומות באותו שם משתמש... (מפעילי המערכת, חיים נהר תרם מהיום הראשון 21,000 חסיד תרם 12,000 וחבדני&quot;ק תרם 4,500) הגיע הזמן לשדרג אותו למעמד מפעיל מערכת ומהסיבה ראשונה של כמות התרומות ובנוסף יש הרשאות ופעולות שיכול לעשות רק מפעיל מערכת, ולמרות הכמות הקטנה של המשתמשים בדיונים נראה אחרת מי שמפעיל מערכת. בברכה--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|מכל מלמדי השכלתי]]). 09:12, 16 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::עם זאת אין להמעיט כלל מחשיבותם של חיים וחסיד וחבדניק שכל אחד מהם נמצא בתמידות שנתיים שלוש. לוותק יש משמעות חשובה מאוד! --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 19:20, 16 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::שלום נוכח כאן כשמונה חודשים (וזה פחות משנה). מצדד גם בעד לתת לו הרשאות מפעיל, תוך ציון לשבח את ההשתלבות המהירה שלו במערכת ומאור פניו וכו'. מצד שני, כפי שכתב גם קוריצה, יש משמעות לוותק, למרות שלשלום וותק מכובד, אולי בכל זאת כדאי להמתין עוד קצת. הַמלצתי, להפנות את תשומת לבו של חב&quot;דניק (אחרי הכל הוא המייסד והבירוקרט היחיד) לדיון כאן ואף אני אשתדל ליצור עימו קשר בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' באלול ה'תש&quot;ע 20:00, 16 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::לשאלתם של משתמשים אבהיר את כוונתי: לא התכוונתי להצהיר נגד מתן ההרשאות, אלא סה&quot;כ התכוונתי להדגיש שבכל זאת יש חשיבות מסוימת לחסיד וחיים נהר שאין להתעלם ממנה, והוא הוותק. כמובן שאין זה סותר כלל לחשיבות של משתמשים אחרים. --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 14:28, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::מתנצל על כך שתגובתי מגיעה רק עכשיו. <br /> :::::דעתי: לא כל משתמש שיגיע למספר תרומות מסוים, או למספר שנות וותק, יקבל את ההרשאות. ההרשאות ניתנות כאשר יש צורך במיזם למפעיל נוסף. ממילא, הסיבות שנכתבו לעיל לא רלוונטיות. רלוונטי יהיה דיון האם ישנו צורך במפעיל נוסף. במידה והמסקנא תהיה שיש צורך כזה, נעלה דיון מי מהמשתמשים שרוצה בהרשאות מתאים לעניין.<br /> :::::אגב, הרשאות מפעיל לא מקנות למשתמש שום עליונות על משתמשים אחרים, דעתו היא כדעת כל חב&quot;דפד אחר. ההרשאות הן רק למקרים בהם צריך למחוק ערך לא מתאים, לחסום מתשמש, לשחזר וכדומ'. כמובן שאין למפעיל רשות למחוק ערך או עריכה של משתמש אחר - כאשר התוכן לא נראה לו - ללא דיון קודם ב[[דף השיחה]].<br /> :::::אני לא כ&quot;כ 'חי' את המיזם, ולכן מאד יכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שכרגע, אין צורך במפעיל נוסף. המשתמשים חיים נהר וחסיד עושים עבודה מעולה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:37, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::החבל מכל: חבדני&quot;ק מבקר במיזם לעיתים רחוקות, מה שמונע קשר עימו. בין תגובה לתגובה אורך ארבע ימים. כך אי אפשר לבנות מדינה... [[משתמש:חנה|חנה]] 03:04, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::::::אכן: חב&quot;דפדיה זקוקה לישועה: חבדני&quot;ק מבקר פעם בחודשיים, חיים נהר עסוק עד למעלה ראש במיזמיו, ואנו, אנה אנו באים? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:03, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::::כלפי מה דברים אמורים? אוכל לעזור במשהו? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 18:05, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::::::::חיים נהר סובר שכדאי למנות מפעיל מערכת נוסף. למה הוא לא פונה לחבדניק. כי הוא עסוק (ככל הנראה). ואם יפנה? יעבור שבוע עד שיקבל תגובה ועוד שבועיים עד שיקבל עוד תגובה. בנתיים יוצא לי החשק לעבוד. ההרשאות הטכניות הניתנות למפעיל מערכת יעזרו לי מאוד בעבודתי, והעדרן מוציא לי את הכוח והחשק להשקיע כאן בצורה רצינית. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:10, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::::::חיים נהר פנה לחב&quot;דניק וקיבל תשובה מיידית. התלוננתי על איחוריו בתגובותיו והוא הסביר שזו תוצאה של בעיה טכנית והבטיח להגיב יותר. התגובה כאן של חב&quot;דניק מבהירה היטב את עמדתו לגבי הרשאות מפעיל ולמרות שבדעתי האישית יש להגמיש את נושא ההרשאות, אני רואה בדעתו של חב&quot;דניק דעת חבר-ותיק וחכם ממני ובעוד זמן סביר אפנה אליו שוב בנידון, לראות האם נטה לדעתי או נשאר בעמדתו. אחרי הכל הוא נוכח כאן מידי יום ביומו ורואה את ההתקדמות של התורמים והמיזם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 18:27, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::::::::התגובות המידיות עליהם אתה מדבר, הם דרך האימייל? גם באולם הדיונים לא היה כך. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:30, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::גם. במקרה הזה מדובר בפגישה גשמית. יכולת גם לראות את תוצאותיה בימים האחרונים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 18:32, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> הרשאות מפעיל הן לא פרס למצטיינים בחב&quot;דפדיה, הרשאות מפעיל מקבל משתמש כשיש צורך בזה - לא למפעיל באופן אישי (הרי ההרשאות יעזרו לכל משתמש באופן אישי...) אלא כשיש בזה צורך ל'''מיזם'''. אני מבקר במיזם כמה פעמים בשבוע - אמנם לא באופן מקיף אלא באופן שטחי - ולא נראה שיש למיזם צורך במפעיל נוסף. במידה והחברים הפעילים חושבים אחרת - דעתם מבינה יותר ממני וממילא תתקבל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:10, 26 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == צור קשר/תרומה ==<br /> <br /> לתשומת ליבכם, הוספתי בתיבת הניווט קישור לדף [[חב&quot;דפדיה:תרומות ויצירת קשר]]. אשמח לקבל חוות דעתכם והגהותיכם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ז' באלול ה'תש&quot;ע 20:07, 17 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :דף נחוץ ביותר, וטוב שהוסף לתיבת הכלים. התוכן נראה מתאים. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ז' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 22:38, 17 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> אולי להוסיף שישנה אפשרות של נתינת הקדשת יום/שבוע פעילות באתר לזכות, לרפואת או לע&quot;נ. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 22:42, 17 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :הוספתי. ייש&quot;כ על הרעיון. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' באלול ה'תש&quot;ע 20:39, 18 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::הרעיון מבורך, הייתי מציע לעצב את הדף בצורה מיוחדת, עם יותר תוכן.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|מכל מלמדי השכלתי]]). 23:51, 18 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::נשמח לקבל רעיונות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' באלול ה'תש&quot;ע 09:23, 19 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[פורטל:ערכים מומלצים]] ==<br /> <br /> כדאי שיהיה בחב&quot;דפדיה פורטל של ערכים מומלצים, תועלתו רבה: הן כדי לזרז את העורכים להכין ערכים מומלצים, והן כדי להציג את ערכינו הנבחרים בפני הצופים. אבקש להביע את חוות דעתכם. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:52, 20 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :בפעם הבאה עדיף קודם לקיים דיון ואח&quot;כ להתחיל בצעדים מעשיים. כבר היה בעבר בעמוד הראשי תיבה עם ערך מומלץ מתחלפת והיא התבררה כלא יעילה וקצת מגוחכת. לדעתי, כדאי להמתין עוד קצת, שיהיה לנו קצת יותר ערכים מלאים ומושלמים. אפשר להכין דף מיזם עם רשימה וכדו', אבל עד לפורטל, עוד הזמן לפנינו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ב באלול ה'תש&quot;ע 15:41, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::למחוק תמיד אפשר, אך הזמן שעובר אינו חוזר. ובקשר לנושא: לדעתי יש בכך עידוד רב שהוכיח את עצמו, לעודד חבדפדים להביא ערכים לידי גמר. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ב באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 21:24, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::יש הרבה דרכים לעודד חב&quot;דפדים, אני לא רואה את הבלאגן כמוצדק. אשמח לשמוע הסבר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג באלול ה'תש&quot;ע 16:44, 23 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::מה הם הדרכים? אם יש כאלו, למה לא עושים אותם? --[[משתמש:חנה|חנה]] 03:01, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::למשל, מיזמים! ראי [[חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 14:55, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::ממש עידוד מדהים מחזק וממריץ... איך לא חשבתי על זה? --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 13:35, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::::::חושבני, שכדאי שיהיה ערכים מומלצים, אבל שיופיע שם ערכים משלל הפורטלים כמו ערך אחד של עיר, מושג בחסידות, אישיות ידועה וכו'. כך שכל אחד יתאים את עצמו. מומלץ שיופיעו שם רק [[דפים מבוקשים]]. דעתי, העידוד הכי גדול לחב&quot;דפדים, כאשר מישהו מגיב למה שאתה עושה, בלי קשר למיזמים שזה פרוייקט אישי!--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|מכל מלמדי השכלתי]]). 13:55, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::::מסכים מאוד עם יוסי לגבי העידוד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באלול ה'תש&quot;ע 15:20, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == תבנית:ציטוטון ==<br /> <br /> הנני לבשר בשורות טובות לקהל הרחב, על תבנית חדשה ומתקדמת בשם &lt;nowiki&gt;{{ציטוטון}}&lt;/nowiki&gt;.<br /> <br /> התבנית נועדה לצטט בתוכה אגרות, מכתבים וכדומה.<br /> <br /> ראו ההבדל:<br /> <br /> עד עכשיו היה נהוג לעשות כך:<br /> <br /> :::''אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח.<br /> <br /> ועכשיו:<br /> <br /> {{ציטוטון|אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח}}. --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 14:25, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> :ייש&quot;כ. נחוץ מאוד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ב באלול ה'תש&quot;ע 15:42, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את &lt;nowiki&gt;{{תבנית:ציטוט}}&lt;/nowiki&gt;. התבנית היא שונה מהתבנית הנ&quot;ל, פרטים בויקי. --[[משתמש:חנה|חנה]] 03:02, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == פישוט השימוש בחב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> לאחרונה פתחו כמות גדולה של תבניות שתפקידן לשכלל את רמת הביצועים של חב&quot;דפדיה, אך בד בבד חסרונן הגדול שהם, לדעתי, כלל לא נחוצות והוספתן למערכת רק מעמיסה ומסבכת את השימוש בחב&quot;דפדיה. הצבתי תבנית &quot;למחיקה&quot; ברובן ואני מחכה לשמוע את חוות דעתכם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 16:30, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :דבר סתומים להפליא,ואשמח אם תבהיר כיצד הם מעמיסות וממסבכות? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:34, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::לכל תבנית הוראות שימוש בה והגדרה למה היא מיועדת. פתיחת ריבוי תבניות מעמיסה על ב' העניינים דלעיל. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 18:38, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::אני '''מתנגד''' להסרת התבניות בכל תוקף. רק מי שעורך ערכים בתדירות וחשוב לו מראיהם של הערכים מבין את חשיבותם! ראו דוגמאות בערך [[שבע מצוות בני נח]]. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט&quot;ו באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:23, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::אני לא הבנתי מה הבעיה שקיים במערכת עוד תבניות ועל מה זה מעמיס. אמנם, אני לא יודע עדיין להשתמש בשלל התבניות, אבל אני חושב שכל אפשרות לשכלול המערכת זה דבר מבורך.--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|מכל מלמדי השכלתי]]). 13:32, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::הבעיה היא שהתבניות הועתקו בהעתקה מסחרית, ללא הבחנה והתאמה מינימאלית. אני מציע להתאים קודם את התבניות לחב&quot;דפדיה ואז ניווכח בנחיצותם (ע&quot;ד מה ששלום התחיל לעשות). --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באלול ה'תש&quot;ע 15:24, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::::::::אם אפשר להסיר א התבנית למחיקה מ&lt;nowiki&gt;[[תבנית:ציטוט]]&lt;/nowiki&gt; מכיון שהיא כבר מופיעה בערכים, הן בגלל שכבר הוכחה נחיצותה, והן כדי שלא תקלקל את הערכים בהם היא מופיעה כמו [[שבע מצוות בני נח]]. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 23:16, 25 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::::::הסרתי. להבא יש לסיים את הדיון בעניין ורק לאחמ&quot;כ להתחיל לפעול בהתאם להחלטה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ז באלול ה'תש&quot;ע 10:55, 26 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :בינתיים הסרתי את התבניות שלא הובהרה נחיצותם. להבא יש קודם להציע את התבנית ולקבל את הסכמת הקהילה ורק לאחר מכן להוסיפה לחב&quot;דפדיה. כמובן שבמקרים יוצאי דופן בהם הנחיצות ברורה, אין צורך בהבהרה מראש וניתן להסתפק בהבהרה רטרואקטיבית. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט באלול ה'תש&quot;ע 14:02, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == '''מזל טוב - 4,000,000!!!''' ==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56658 '''כתבה בחב&quot;ד אינפו על חגיגות ה-4,000,000!''']<br /> <br /> כבר מזמן לא מדובר ב&quot;מיזם חב&quot;די&quot; גרידא. והפעם חב&quot;דפדיה - האנציקלופדיה החב&quot;דית - מזנקת לשיא חדש: 1,000,000 (מיליון) צפיות בשלושת החודשים האחרונים בלבד! <br /> <br /> האנציקלופדיה החב&quot;דית החופשית הועלתה לרשת ביום ראשון, כ&quot;ד סיוון תשס&quot;ז. המאורע דווח בחב&quot;ד אינפו כ'מהפך בליובאוויטש', אלא שאז טרם ידעו על מימדי המהפכה. <br /> <br /> כעבור שנתיים, בתחילה שנה זו (תש&quot;ע), התחילו עורכיה הראשיים של חב&quot;דפדיה לחוש את עוצמתו של מיזם חב&quot;דפדיה כאשר הם הגיעו לשני מליון צפיות. בדיווח של חב&quot;ד אינפו מהמאורע, ניתן לראות את הנתונים דאז: עשרות עריכות ושינויים כל יום, מאות משתמשים רשומים, 3,300 ערכים ולמעלה מ-‏32,000 שינויים עריכות. בסיום פונה המערכת לגולשים שיצרפו לעזור להרחיב את חב&quot;דפדיה. <br /> <br /> כיום, בסיום שנת תש&quot;ע, הכפיל האתר את עצמו ל-‏4,000,000 צפיות בדפים, כאשר מיליון מתוכם נצפו בשלושת החודשים האחרונים בלבד! נתונים נוספים: 4,337 ערכים, 85,000 עריכות ומאות שינויים ועדכונים מידי יום. <br /> <br /> במקביל נוכל לראות את מגוון אמצעי התקשורת נעזרים במידע שבחב&quot;דפדיה, המצוטטת כמקור לכל נושא השייך לחסידות ו/או חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> חב&quot;דפדיה נוסדה על ידי אתר החדשות 'חב&quot;ד אינפו' וכיום הוא פועל גם בחסות האתר 'חב&quot;ד בישראל'. <br /> <br /> את הסטטיסטיקות המפורטות של חב&quot;דפדיה ניתן לראות כאן. <br /> <br /> מערכת חב&quot;דפדיה מאפשרת לקהל הגולשים להיות חלק ממהמפכה שבעיצומה. <br /> <br /> ● לכניסה לאנציקלופדיה ● להרשמה<br /> <br /> <br /> '''קדימה חב&quot;דפדים - לשיא הבא'''!... --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באלול ה'תש&quot;ע 17:39, 24 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == דיון חשוב ==<br /> <br /> [[שיחה:אברהם ישעיה קרליץ#יחס הרבי]]. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ז באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 00:26, 27 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == עדכוני מערכת ==<br /> <br /> עידכונים חדשים לשיפור מראה חב&quot;דפדיה, לשיקול דעתכם:<br /> <br /> 1. הסתרת שורת הכותרת בעמוד הראשי.<br /> <br /> 2. הקטנת גודל הטקסט בהערות שוליים.<br /> <br /> 3. הסתרת אייקון של קישורים חיצוניים.<br /> <br /> :אשמח לקבל הערות והארות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג באלול ה'תש&quot;ע 22:58, 2 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> ::לא הבנתי בדיוק הדבר הראשון.<br /> <br /> בקשר לשתי הדברים האחרונים - נחוץ מאוד מאוד - יישר כוחכם!! --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 23:27, 2 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D)&diff=86933 2010-09-02T23:24:17Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>העתקתי לכאן את המאמר ב[[היום יום]] שמופיע היום בעמוד השער, עם עיבוד קל. מן הראוי שמפעילי המערכת, יעתיקן קישורים חיצוניים כמו כאן, לתבנית שבעמוד השער. יש המון, והקישורים החיצונייפ בעמוד השער נחוצים ביותר, מכיון שהם משתמשי כהפניה מהירה לכל המבקרים בעמוד השער. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 13:40, 2 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> :תוכל להסביר את עצמך? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג באלול ה'תש&quot;ע 14:37, 2 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> ::נדבר עברית: אתה מתכוון לשים קישורים חיצוניים בתבנית היום יום? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::חסיד הסביר יפה, אכן טעות שלי; התכוונתי לקישורים פנימיים. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 23:24, 2 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=86894 2010-09-02T17:55:58Z

<p>סקרלט: ביטול גרסה 86893 של סקרלט (שיחה) נעלם</p> <hr /> <div>&lt;span class=&quot;usermessage&quot;&gt;ברוכים הבאים לדף השיחה שלי. '''לא!''', למרות שזה נראה כך - אין לכם הודעות חדשות, אבל כאלה יהיו לי אם רק&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span class=&quot;usermessage&quot;&gt;תמשיכו לכתוב בנושא קיים או {{פסקה חדשה|תלחצו כאן}} על-מנת לפתוח נושא חדש.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{משתמש:חסיד/ארכיוני שיחה}}<br /> <br /> <br /> == מידע על ר' [[חיים מוולוז'ין]] ==<br /> <br /> יש לך? היום בערב היומא דהילולא. יש עליו ערך לא רע. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:11, 26 במאי 2010 (UTC)<br /> :אני יכול להפנות אותך למקורות (וודאי שיש אותם באוצר החכמה): '[[תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל]]' בנוגע להצמצום. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם כמובן. אולי גם ב[[שמן ששון מחבריך]] ח&quot;ג, אמנם זה פחות נראה לי. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :תודה. לא ראיתי את תגובתך בנוגע לתקנות של אולמי ההתוועדויות, ואשמח אם תאשר לי להכניס בעצמי לתוך הדף. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:22, 26 במאי 2010 (UTC)<br /> <br /> ==אולי אתה יודע==<br /> <br /> אולי אתה יודע, מה פירוש &quot;ביץ'&quot; ו&quot;סאהן&quot;??<br /> (קשור לערך על משפחת אדה&quot;ז) (מתוך צ'אט.) --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:26, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> :מה פי'? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|יהודים משוחחים]]<br /> ::[[בורוכוביץ']], [[שניאורסון]]. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:32, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::סיומות [[רוסי]]ות אופייניות לשמות משפחה. לדוגמא: גורביץ'; רבינוביץ'; לייבוביץ'. רובינסון; לוינסון; קלמנסון. (הסון יכל להתחלף גם ב'זאהן'. מצינו כותבים ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כ'שלום דובער שניאורזאהן'. ויש גם 'ליברזון' ועוד). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :השאלה היא ממ&quot;נ איזה מהם הוא תרגום של המילה &quot;בן&quot; כמו [[בורוכביץ']] או [[שניאורסון]]. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:46, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::כל מקרה לגופו: ברוכוביץ', שניאורסון, ליברזון, לוינסון, קלמנסון, ליבוביץ' ועוד, הינם במשמעות של בן. רבינוביץ' גם הוא במשמעות של 'בן רבי', וכן רובינסון. בגורביץ' המקרה שונה כיוון דזהו שיבוש הגי' של 'הורביץ'. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :ק&quot;ק ממ&quot;נ, איך אפשר שיהיה שתי מילים - ביץ', סון. - למשמעות אחת - בן. אם הייתי בטוח שזה אכן התרגום לא היה איכםת לי השאלה הנ&quot;ל, אבל אתה מנין לך? וכי מרוסיה מוצאך? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:51, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::אפשרי הדבר, כידוע לכל יוצא רוסי' (מוצא משפחתי מכל צדדי' הוא מרוסי'). זה אכן התרגום. תוכל לשאול כל יוצא רוסי' ממוצע. (ואגב, לאלטער-זיידע שלי ע&quot;ה קראו '..סון'.). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :תודה. אקווה לציין בערך עצמו. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:59, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == תודה ==<br /> על התוכן המעניין שאתה מגיש לקהל בדף המשתמש שלך. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:32, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> :עיין בערך על [[שושלת באבוב]] ואולי תרווה נחת מהמידע המעניין. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ד' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:40, 16 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::שלחתי לך אימייל מעניין.. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:33, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::אין בעיה, אין לי דווקא אינטרס, למחוק זאת, אבל ראיתי ש[[משתמש:חיים נהר]] עושה זאת לפעמים כששולחים לו &quot;אימייל&quot; בנימוק &quot;מיותר&quot;... וחשבתי שהוא צודק אולי --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:47, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::::כן, זוהי דעתו. לי אישית אין בעי' עם זה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::ראה [[שיחת משתמש:שלום/פורטל:תורה]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:52, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::::::אגב: שלום, יש הבדל בין מחיקה של [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&amp;diff=prev&amp;oldid=73838 דברי תוכן] (גם הקלוש ביותר) לבין פניה טכנית (&quot;כנס למייל&quot;). עצם זה שאמרת שהמייל ששלחת הוא מעניין, כבר אמרת משהו שניתן לדרוש את אי-מחיקתה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 09:58, 18 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[שושלת חוסט]] ==<br /> הצבתי תבנית למחיקה. יש לך מידע? --[[משתמש:מנתם ציון.|מנתם ציון.]] 07:15, 22 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ==<br /> <br /> אשמח שתגיב בדף השיחה שם לטענה שהועלתה ל[http://chabadpedia.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%28%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%29&amp;diff=41054&amp;oldid=37345 שינוי שם הערך] שביצעת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 10:06, 25 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == המשך שיחה ==<br /> <br /> ראה [[שיחה:יהדות]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט&quot;ו בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 06:59, 27 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[שיחה:שי&quot;ת]] ==<br /> <br /> אשמח שתגיב שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:28, 29 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == ספר הזכרונות ==<br /> אם תשלח לי את הכתבות, אולי (בלי התחייבות) אוכל לעזור. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ&quot;ג בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:27, 5 ביולי 2010 (UTC)<br /> :תודה, קיבלתי. באם יהיה לך זמן פנוי, תוכל להביע את דעתך ב[[אולם הדיונים#מיזם תניא-שם הפרק]] מעניין אותי מה היא דעתך. --בברכה, היום כ&quot;ד בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:09, 6 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[יהושע העשיל צייטלין]] ==<br /> <br /> א. למה מחקת את הקטע על הספר, האם ראוי לערך נפרד? ב. האם אתה יודע איך עושים תו זה '=' במחשב? --בברכה, היום כ&quot;ה בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:18, 7 ביולי 2010 (UTC)<br /> :א. תיאורו מופיע ב[[מנחם זיגלבוים]], אפש' להפנות אליו ב'לקריאה נוספת'. ב. כן בוודאי, רק שאיני יודע איך בנוי' המקלדת שלך. אצלי זה נמצא באותו לחצן של +, ליד | ו\ מימין ו-, ו_, משמאל, מעל לחצן 'אנטר'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == יישר כוחך ==<br /> <br /> יישר כוחך על האדרת הערך [[מרכז לענייני חינוך]]. ממך יראו וכן יעשו ואני בתוכם! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:37, 7 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == בדוק ==<br /> <br /> את [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;oldid=77569 זה]. --בברכה, היום כ&quot;ה בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:55, 7 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> :הכוונה, לבדוק בגירסא שהפניתי אליה, את החילוקים, בין הגירסא הזו לגירסא הקודמת. --בברכה, היום כ&quot;ו בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:12, 8 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::ראיתי, ואני מתלבט מאד על-מי נאמר הפתגם. מסתבר לי לומר שהכוונה על אדמוהריי&quot;צ, ובירכתיים האחוריות מצלצל לי שזה נאמר בשנת [[תרפ&quot;ו]]; אבל על-סמך צלצולים אי אפש' לכתוב ערכים. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == תורה אור ולקוטי תורה ==<br /> <br /> בערך [[תורה אור (ספר)]] מובא: &quot;תורה אור הינו ספר ובו מאמרי אדמו&quot;ר הזקן משנת תקנ&quot;ה - תקע&quot;ב. הודפס לראשונה בג' שבט תקצ&quot;ז בעיר קפוסט&quot;<br /> <br /> בערך [[לקוטי תורה (ספר)]] מובא: לקוטי תורה הינו ספר ובו מאמרי אדמו&quot;ר הזקן אשר שמע מפיו אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשמם והוציאם לאור&quot;.<br /> <br /> א. באיזה שנים נאמרו המאמרים שליקוטי תורה? ב. האם האדמו&quot;ר הצמח צדק שמע רק את המאמרים שלקוטי תורה ולא את המאמרים שבתורה אור? --[[משתמש:Israel.M|Israel.M]] 20:53, 10 ביולי 2010 (UTC)<br /> :ראה בתיקון שלי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> ראיתי את התיקון.<br /> <br /> :הסבא של אמא של סבא שלי היה חבדניק שמו היה רבינוביץ, שהיגר לקנדה טורנטו עם משפחתו בשנת תר&quot;ע בערך, (כשהגיעו לקנדה שמם הוחלף לרובינוף) ובנו שם בית כנסת האר&quot;י, שקיים עד היום רק ששנו את מקומו, האם הוא קשור ל[[דוד מאיר רבינוביץ]], ואיך אפשר לברר על כך. --[[משתמש:Israel.M|Israel.M]] 21:50, 10 ביולי 2010 (UTC)<br /> :אני לא יכול לדעת אם הוא קשור, אני יכול לנסות לבדוק; בכל מקרה הייתי ממליץ לך לפנות לרב שלום דובער לוין, (המייל שלו מופיע באתר 'ספריית חב&quot;ד'), שחקר את תולדות חב&quot;ד בארצה&quot;ב ובקנדה בשנים ההם. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == תומכי תמימים מונטריאול ==<br /> <br /> למה מחקת את הדגש על [[אהרון קליין]] הוא הרי למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]]?--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 14:49, 13 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == מיכאל אטלן ==<br /> <br /> תגיד לי מאיפה היה לך את האינפורמציה? מכפר חב&quot;ד? הערך הזה נעשה כדי לעשות צחוק. --[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:16, 14 ביולי 2010 (UTC)<br /> @<br /> <br /> == בענין האובייקטיביות ==<br /> <br /> אל תמהר לכתוב שכל דבר הפיך. שכן, הבעיה יסודית ונדמה לי שאין פניכם לשינוי בה. כגון התואר המוצמד לרבי או הכרזת הקודש המככבת בדף השער. אתה צריך להבין שבמצב כזה אין על מה לדבר. דבר אחד הוא לשבת בפארבריינגען ביחד (או א חסידישע דב&quot;ט, כמו שזכיתי לעשות גם עם חלק מהכותבים כאן), ודבר אחר לחלוטין הוא להשתתף כך במיזם. בכל אופן, אשמח לשוחח איתך במייל באריכות ובהרחבה (איני זוכר את הכתובת... אבל תשלח למייל בויקי, זה יגיע אליי). [[מיוחד:תרומות/84.228.97.87|84.228.97.87]] 18:18, 14 ביולי 2010 (UTC)<br /> :אוקיי, chasid1213@gmail.com. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == במילה אחת: ==<br /> <br /> '''אייכה'''?! אנחנו יודעים שאתה עסוק מאוד בעניינים חשובים. רק רצינו לוודא שאתה חי ומתי נזכה להרגיש זאת? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:21, 19 ביולי 2010 (UTC)<br /> :מה אפש' לעשות? החיים קשים...(:. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == ערכים חדשים ==<br /> <br /> אשמח אם תוסיף מידע בסיסי ונחוץ לשני ערכים אלו:<br /> * [[אור מנחם רחובות]]<br /> *[[אור מנחם כפר חב&quot;ד]]<br /> --בברכה, היום י' באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:26, 21 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> הערכים הבאים הינם כפילות? [[דונאי]], [[ניגון זא רעקאיו]]. --אסאך הצלחה, און א פרילעכע טאג, היום י&quot;ב באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:12, 23 ביולי 2010 (UTC)<br /> :לא נראה לי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == חזק ואמץ! ==<br /> <br /> [[מלך המשיח|הערך המוצלח]]!! --אסאך הצלחה, און א פרילעכע טאג, היום י&quot;ד באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 23:31, 25 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתך ==<br /> <br /> חסיד, מה דעתך בנוגע לעשרות ערכים על התנאים והאמוראים הקדושים, שלע&quot;ע כמעט ולא נמצא להם קשר אישי לכל אחד מהם לחב&quot;ד? אולי אפשר לרכז בקצרה את כל התנאים שיש עליהם מידע חב&quot;ד בערך [[תנאים]] וכיו&quot;ב? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:30, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> :לדעתי תנא שיש עליו הרבה, או שיכול להימצא עליו הרבה (וזה רק בתנאים מסוימים, אציין לדוגמא: רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי ישמעאל ורבי עקיבא, חמשת מוסמכי ר&quot;י בן בבא, ר'מתיא בן חרש, עקביא בן מהלאל וכו'), צ&quot;ל בערך נפרד. כל השאר (לדוגמא [[רבי חלפתא]], [[רבי נתן הבבלי]]), צריכים להיכנס לערך כללי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::ייש&quot;כ. נצטרך להתפנות לזה מתישהו. כדאי גם לעדכן את שלום בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:40, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == ערך כפול? ==<br /> <br /> הערכים [[אחים חסידים]] ו[[אחים אוהבים (ספר)|אחים אוהבים]], הם כפולים? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:29, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> :כן, והספר הזה בקושי שווה איזכור קלוש בערך על אחד מהאחים...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::כבר אעשה זאת מחר, באם ישאר כך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:45, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::חיים, הסבר את דבריך &quot;באם ישאר כך&quot;, הרי וודאי שצריך לאחד?! --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט&quot;ו באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 22:41, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::באם חסיד לא יעשה זאת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 08:51, 27 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::::חסיד, צריך לעדכן בערך [[ברוך שלום כהן]] את השם המקורי של הספר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 09:00, 27 ביולי 2010 (UTC)<br /> ==[[שושלת ברסלב]]==<br /> :?? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> בטעות שמרתי באמצע עריכה. האם יש לך מידע אודות דיוק הביטויים החריפים כגון &quot;ברסלב איז דורש אל המתים&quot;? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:14, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> :דווקא לאחרונה מישהו הביא קישור מהרבי שהוא מצטט את ספרי ר&quot;נ.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:16, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::קשה לי להאמין; לדעתי ה'דורש אל המתים' נולד אחרי ג' תמוז... ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::'''לחיים נהר:''' א. את הקישור הזה אני הבאתי. ב. יש כידוע חלוקה בין רבי נחמן עצמו, לבין שיטת החסידות כפי שהונהגה על ידי רבי נתן ותלמידיו, ידוע לי אישית שבהרבה חסידויות מתייחים בחיוב לרבי נחמן עצמו, ובשלילה לרבי נתן ותלמידיו. ג. '''לחסיד:''' בכל זאת, זה סיפור ששלושה אנשים מצטטים אותו בשלושה גרסאות בפורום הידוע באינפו, לכן ככל שהפורום אינו מקור, שמע שזה סיפור ידוע, ניט אזוי? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:22, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::סימן שאחרי ג' תמוז רבים השתמשו בו.. בשנים ההם גולשי הפורום היו בעיקר בחורים ב-770, שחיים ביחד ושומעים אותם דברים. לדעתי יש להשאיר עם דרוש מקור וכו' ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::לשלום: א. לכן הוספתי ב' נקודות.. ב. את הליקומוהר&quot;ן כתב ר' נתן. ג. פורום מהווה רבע מקור ותו לא. אני יכול להיכנס 10 פעמים לכל פורום ולרשום 15 גירסאות לכל סיפור. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:25, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::היו (סאווארן) גם שטענו שלקוטי מוהר&quot;ן זוייף ע&quot;י רבי נתן. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::::הכוונה שהוסיף מדילי'. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:27, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::{{כתב קטן|הוספתי לאחר התנגשות עריכה.}}א. הבנתי. ב. ידוע לי, אבל יש חילוק בין הליקוטי מוהר&quot;ן שכתב רבי נתן מפיו של רבי נחמן בדיוק רב, שבהם אין כ&quot;כ הבעיות של ברסלב, לבין הוספותיו של רבי נתן אח&quot;כ בספריו האחרים ועל ידי תלמידיו. ג. כפשוט. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:28, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::::::::ראה לעיל שחסיד טוען לבעיותיות גם בליקוטי מוהר&quot;ן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:30, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::בכל אופן, מעניין שבכל ספרי הרבי אין שום ציטוט מר&quot;נ, וגם אותה פעם יחידה שיש זה בשיחה לא מוגהת... כך שיתכן מאוד שהרבי לא רהצ שיצא מתחת ידו הזכרה של ר&quot;נ, גם אם לא פסל אותו --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:39, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::שיחה לא מוגהת, היא עדיין שיחה של הרבי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:42, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::כידוע הרבה פעמים הרבי הגיה את שיחותיו והיה דברים שלא הרשה לפרסם. גם אם הזכיר פעם דרך אגב את ספרי ר&quot;נ, זה עוד לא אומר שהסכים רשמית שזה יהיה מצוטט בספריו. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:48, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::::::::::::::מישהוא הראה לי פעם ב[[ליקוטי שיחות]] שהרבי מביא בהערה את &quot;ליקוטי מהר&quot;ן&quot;.--[[משתמש:חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ([[שיחת משתמש:חב&quot;ד|שיחה]]) 01:08, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::::כדאי מאוד שתברר או שתזכר בבירור האם מדובר בספר [[לקוטי שיחות]] בדווקא שהינו ספר מוגה, או ב[[שיחות קודש]] וכיו&quot;ב שאינו מוגה. אם מדובר אכן ב[[ליקוטי שיחות]] אאלץ לתקן את הקטע הבא מהערך: &quot;הרבי עצמו לא הזכיר את רבי נחמן או רבי נתן בספריו, והוא מוזכר רק בשיחה אחת לא מוגהת- [[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&amp;hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&amp;pgnum=328 ח&quot;ב.]. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:23, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::::::ב[[ימי מלך]] מובא מפי עד שהרבי הי' לומד ובקיא בלקוטי מוהר&quot;ן. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::::::::::::::::[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&amp;hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba&amp;st=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9f בליקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 בהערה מביא הרבי את לקוטי מוהר&quot;ן]; וראה בהוספות לשיחו&quot;ק תשל&quot;ז ח&quot;ב על ספר של ר' נחמן שהרבי שילם עבורו 50 סענט...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::::::::::::::::::ייש&quot;כ. אגב, אולי עכשיו ח. נ. יואיל להוריד משם את התבנית &quot;אי דיוקים&quot;. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:59, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == לרשותך ==<br /> <br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חתום על קול קורא עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]].]]<br /> העליתי את הקובץ שביקשת, ואתה מוזמן להעלות אותו לערך על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אם תמצא שם מקום פנוי לעוד תמונה. אני בכל אופן לא מצאתי. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 05:00, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ==<br /> <br /> כיון שיש לו שם פרטי ושם משפחה ייחודיים משלו, אין צורך להוסיף בסוגריים את ייחוסו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 19:49, 7 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :אתה בטוח? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::כל הסוגריימים באים כאשר ישנם אשפרויות נוספת לאותו שם ערך. לא מצאתי שזה יוצא דופן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:01, 7 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::לעת&quot;ל וודאי יהי' ערך על ר' שלום בער גורארי' מדרום אפריקה וכו'; הבנתי בעבר שהסוגריים באים לכל בית רבי ללא יוצא מן הכלל. ואם טעיתי - ה' יכפר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::אכן, כיון שלרוב השמות חוזרים על עצמם וכן יש שכלל אין להם שם משפחה. באם הרשב&quot;ג אכן ראוי' לערך, כדאי להשאיר הסוגריים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:13, 7 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::ראוי, ראוי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == מחיקת קטעים ==<br /> <br /> משתתף בצערך על מחיקת הקטע בערך על מלך המשיח. מה קרה? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:48, 8 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :בעי' במודם. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::גם אם האינטרנט התנתק באמצע, זה לא סיבה שקטע ימחק. אפשר תמיד לחזור אחורה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:50, 8 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::לא בחב&quot;דפדיה; שם הקטע נמחק, אם הוא לא נשמר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::עצתי, אחרי עבודה משמעותית, לשמור בלוח את החומר לפני ה&quot;שמירה&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 10:41, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> {{משתמש - נגד ציונות}}<br /> הסבר באימייל. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום א' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:14, 11 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == שם אביו של אדמוה&quot;ז ==<br /> <br /> תוכל, בבקשה, לברר את שמו המדוייק של אביו של אדמו&quot;ר הזקן; ברוך או ישראל ברוך? ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באלול ה'תש&quot;ע 16:36, 30 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :ישנו פולמוס בעניין; בפועל הרב שד&quot;ב לוין כתב (ביגד&quot;ת?) מאמר בנושא שעבר את הגהת הרבי ממנו עולה ששמו אכן הי' 'ישראל ברוך'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=86893 2010-09-02T17:55:21Z

<p>סקרלט: /* שם אביו של אדמוה&quot;ז */</p> <hr /> <div>&lt;span class=&quot;usermessage&quot;&gt;ברוכים הבאים לדף השיחה שלי. '''לא!''', למרות שזה נראה כך - אין לכם הודעות חדשות, אבל כאלה יהיו לי אם רק&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;span class=&quot;usermessage&quot;&gt;תמשיכו לכתוב בנושא קיים או {{פסקה חדשה|תלחצו כאן}} על-מנת לפתוח נושא חדש.&lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{משתמש:חסיד/ארכיוני שיחה}}<br /> <br /> <br /> == מידע על ר' [[חיים מוולוז'ין]] ==<br /> <br /> יש לך? היום בערב היומא דהילולא. יש עליו ערך לא רע. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:11, 26 במאי 2010 (UTC)<br /> :אני יכול להפנות אותך למקורות (וודאי שיש אותם באוצר החכמה): '[[תורת הבעש&quot;ט בראי חז&quot;ל]]' בנוגע להצמצום. נשיאי חב&quot;ד ובני דורם כמובן. אולי גם ב[[שמן ששון מחבריך]] ח&quot;ג, אמנם זה פחות נראה לי. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :תודה. לא ראיתי את תגובתך בנוגע לתקנות של אולמי ההתוועדויות, ואשמח אם תאשר לי להכניס בעצמי לתוך הדף. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י&quot;ג בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:22, 26 במאי 2010 (UTC)<br /> <br /> ==אולי אתה יודע==<br /> <br /> אולי אתה יודע, מה פירוש &quot;ביץ'&quot; ו&quot;סאהן&quot;??<br /> (קשור לערך על משפחת אדה&quot;ז) (מתוך צ'אט.) --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:26, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> :מה פי'? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|יהודים משוחחים]]<br /> ::[[בורוכוביץ']], [[שניאורסון]]. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:32, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::סיומות [[רוסי]]ות אופייניות לשמות משפחה. לדוגמא: גורביץ'; רבינוביץ'; לייבוביץ'. רובינסון; לוינסון; קלמנסון. (הסון יכל להתחלף גם ב'זאהן'. מצינו כותבים ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כ'שלום דובער שניאורזאהן'. ויש גם 'ליברזון' ועוד). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :השאלה היא ממ&quot;נ איזה מהם הוא תרגום של המילה &quot;בן&quot; כמו [[בורוכביץ']] או [[שניאורסון]]. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:46, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::כל מקרה לגופו: ברוכוביץ', שניאורסון, ליברזון, לוינסון, קלמנסון, ליבוביץ' ועוד, הינם במשמעות של בן. רבינוביץ' גם הוא במשמעות של 'בן רבי', וכן רובינסון. בגורביץ' המקרה שונה כיוון דזהו שיבוש הגי' של 'הורביץ'. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :ק&quot;ק ממ&quot;נ, איך אפשר שיהיה שתי מילים - ביץ', סון. - למשמעות אחת - בן. אם הייתי בטוח שזה אכן התרגום לא היה איכםת לי השאלה הנ&quot;ל, אבל אתה מנין לך? וכי מרוסיה מוצאך? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:51, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::אפשרי הדבר, כידוע לכל יוצא רוסי' (מוצא משפחתי מכל צדדי' הוא מרוסי'). זה אכן התרגום. תוכל לשאול כל יוצא רוסי' ממוצע. (ואגב, לאלטער-זיידע שלי ע&quot;ה קראו '..סון'.). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :תודה. אקווה לציין בערך עצמו. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:59, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == תודה ==<br /> על התוכן המעניין שאתה מגיש לקהל בדף המשתמש שלך. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ&quot;ו בסיוון ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 08:32, 8 ביוני 2010 (UTC)<br /> :עיין בערך על [[שושלת באבוב]] ואולי תרווה נחת מהמידע המעניין. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ד' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:40, 16 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::שלחתי לך אימייל מעניין.. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:33, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> :::אין בעיה, אין לי דווקא אינטרס, למחוק זאת, אבל ראיתי ש[[משתמש:חיים נהר]] עושה זאת לפעמים כששולחים לו &quot;אימייל&quot; בנימוק &quot;מיותר&quot;... וחשבתי שהוא צודק אולי --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:47, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::::כן, זוהי דעתו. לי אישית אין בעי' עם זה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::ראה [[שיחת משתמש:שלום/פורטל:תורה]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:52, 17 ביוני 2010 (UTC)<br /> ::::::אגב: שלום, יש הבדל בין מחיקה של [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&amp;diff=prev&amp;oldid=73838 דברי תוכן] (גם הקלוש ביותר) לבין פניה טכנית (&quot;כנס למייל&quot;). עצם זה שאמרת שהמייל ששלחת הוא מעניין, כבר אמרת משהו שניתן לדרוש את אי-מחיקתה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 09:58, 18 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[שושלת חוסט]] ==<br /> הצבתי תבנית למחיקה. יש לך מידע? --[[משתמש:מנתם ציון.|מנתם ציון.]] 07:15, 22 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ==<br /> <br /> אשמח שתגיב בדף השיחה שם לטענה שהועלתה ל[http://chabadpedia.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%28%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%29&amp;diff=41054&amp;oldid=37345 שינוי שם הערך] שביצעת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 10:06, 25 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == המשך שיחה ==<br /> <br /> ראה [[שיחה:יהדות]]. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט&quot;ו בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 06:59, 27 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[שיחה:שי&quot;ת]] ==<br /> <br /> אשמח שתגיב שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 13:28, 29 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == ספר הזכרונות ==<br /> אם תשלח לי את הכתבות, אולי (בלי התחייבות) אוכל לעזור. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ&quot;ג בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:27, 5 ביולי 2010 (UTC)<br /> :תודה, קיבלתי. באם יהיה לך זמן פנוי, תוכל להביע את דעתך ב[[אולם הדיונים#מיזם תניא-שם הפרק]] מעניין אותי מה היא דעתך. --בברכה, היום כ&quot;ד בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 14:09, 6 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[יהושע העשיל צייטלין]] ==<br /> <br /> א. למה מחקת את הקטע על הספר, האם ראוי לערך נפרד? ב. האם אתה יודע איך עושים תו זה '=' במחשב? --בברכה, היום כ&quot;ה בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 13:18, 7 ביולי 2010 (UTC)<br /> :א. תיאורו מופיע ב[[מנחם זיגלבוים]], אפש' להפנות אליו ב'לקריאה נוספת'. ב. כן בוודאי, רק שאיני יודע איך בנוי' המקלדת שלך. אצלי זה נמצא באותו לחצן של +, ליד | ו\ מימין ו-, ו_, משמאל, מעל לחצן 'אנטר'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == יישר כוחך ==<br /> <br /> יישר כוחך על האדרת הערך [[מרכז לענייני חינוך]]. ממך יראו וכן יעשו ואני בתוכם! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:37, 7 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == בדוק ==<br /> <br /> את [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;oldid=77569 זה]. --בברכה, היום כ&quot;ה בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:55, 7 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> :הכוונה, לבדוק בגירסא שהפניתי אליה, את החילוקים, בין הגירסא הזו לגירסא הקודמת. --בברכה, היום כ&quot;ו בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:12, 8 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::ראיתי, ואני מתלבט מאד על-מי נאמר הפתגם. מסתבר לי לומר שהכוונה על אדמוהריי&quot;צ, ובירכתיים האחוריות מצלצל לי שזה נאמר בשנת [[תרפ&quot;ו]]; אבל על-סמך צלצולים אי אפש' לכתוב ערכים. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == תורה אור ולקוטי תורה ==<br /> <br /> בערך [[תורה אור (ספר)]] מובא: &quot;תורה אור הינו ספר ובו מאמרי אדמו&quot;ר הזקן משנת תקנ&quot;ה - תקע&quot;ב. הודפס לראשונה בג' שבט תקצ&quot;ז בעיר קפוסט&quot;<br /> <br /> בערך [[לקוטי תורה (ספר)]] מובא: לקוטי תורה הינו ספר ובו מאמרי אדמו&quot;ר הזקן אשר שמע מפיו אדמו&quot;ר הצמח צדק, רשמם והוציאם לאור&quot;.<br /> <br /> א. באיזה שנים נאמרו המאמרים שליקוטי תורה? ב. האם האדמו&quot;ר הצמח צדק שמע רק את המאמרים שלקוטי תורה ולא את המאמרים שבתורה אור? --[[משתמש:Israel.M|Israel.M]] 20:53, 10 ביולי 2010 (UTC)<br /> :ראה בתיקון שלי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> ראיתי את התיקון.<br /> <br /> :הסבא של אמא של סבא שלי היה חבדניק שמו היה רבינוביץ, שהיגר לקנדה טורנטו עם משפחתו בשנת תר&quot;ע בערך, (כשהגיעו לקנדה שמם הוחלף לרובינוף) ובנו שם בית כנסת האר&quot;י, שקיים עד היום רק ששנו את מקומו, האם הוא קשור ל[[דוד מאיר רבינוביץ]], ואיך אפשר לברר על כך. --[[משתמש:Israel.M|Israel.M]] 21:50, 10 ביולי 2010 (UTC)<br /> :אני לא יכול לדעת אם הוא קשור, אני יכול לנסות לבדוק; בכל מקרה הייתי ממליץ לך לפנות לרב שלום דובער לוין, (המייל שלו מופיע באתר 'ספריית חב&quot;ד'), שחקר את תולדות חב&quot;ד בארצה&quot;ב ובקנדה בשנים ההם. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == תומכי תמימים מונטריאול ==<br /> <br /> למה מחקת את הדגש על [[אהרון קליין]] הוא הרי למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]]?--[[משתמש:LASKER770|LASKER770]] 14:49, 13 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == מיכאל אטלן ==<br /> <br /> תגיד לי מאיפה היה לך את האינפורמציה? מכפר חב&quot;ד? הערך הזה נעשה כדי לעשות צחוק. --[[משתמש:LASKER770|מנחם]] 03:16, 14 ביולי 2010 (UTC)<br /> @<br /> <br /> == בענין האובייקטיביות ==<br /> <br /> אל תמהר לכתוב שכל דבר הפיך. שכן, הבעיה יסודית ונדמה לי שאין פניכם לשינוי בה. כגון התואר המוצמד לרבי או הכרזת הקודש המככבת בדף השער. אתה צריך להבין שבמצב כזה אין על מה לדבר. דבר אחד הוא לשבת בפארבריינגען ביחד (או א חסידישע דב&quot;ט, כמו שזכיתי לעשות גם עם חלק מהכותבים כאן), ודבר אחר לחלוטין הוא להשתתף כך במיזם. בכל אופן, אשמח לשוחח איתך במייל באריכות ובהרחבה (איני זוכר את הכתובת... אבל תשלח למייל בויקי, זה יגיע אליי). [[מיוחד:תרומות/84.228.97.87|84.228.97.87]] 18:18, 14 ביולי 2010 (UTC)<br /> :אוקיי, chasid1213@gmail.com. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == במילה אחת: ==<br /> <br /> '''אייכה'''?! אנחנו יודעים שאתה עסוק מאוד בעניינים חשובים. רק רצינו לוודא שאתה חי ומתי נזכה להרגיש זאת? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:21, 19 ביולי 2010 (UTC)<br /> :מה אפש' לעשות? החיים קשים...(:. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == ערכים חדשים ==<br /> <br /> אשמח אם תוסיף מידע בסיסי ונחוץ לשני ערכים אלו:<br /> * [[אור מנחם רחובות]]<br /> *[[אור מנחם כפר חב&quot;ד]]<br /> --בברכה, היום י' באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 07:26, 21 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> הערכים הבאים הינם כפילות? [[דונאי]], [[ניגון זא רעקאיו]]. --אסאך הצלחה, און א פרילעכע טאג, היום י&quot;ב באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 18:12, 23 ביולי 2010 (UTC)<br /> :לא נראה לי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == חזק ואמץ! ==<br /> <br /> [[מלך המשיח|הערך המוצלח]]!! --אסאך הצלחה, און א פרילעכע טאג, היום י&quot;ד באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 23:31, 25 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == מה דעתך ==<br /> <br /> חסיד, מה דעתך בנוגע לעשרות ערכים על התנאים והאמוראים הקדושים, שלע&quot;ע כמעט ולא נמצא להם קשר אישי לכל אחד מהם לחב&quot;ד? אולי אפשר לרכז בקצרה את כל התנאים שיש עליהם מידע חב&quot;ד בערך [[תנאים]] וכיו&quot;ב? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:30, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> :לדעתי תנא שיש עליו הרבה, או שיכול להימצא עליו הרבה (וזה רק בתנאים מסוימים, אציין לדוגמא: רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי ישמעאל ורבי עקיבא, חמשת מוסמכי ר&quot;י בן בבא, ר'מתיא בן חרש, עקביא בן מהלאל וכו'), צ&quot;ל בערך נפרד. כל השאר (לדוגמא [[רבי חלפתא]], [[רבי נתן הבבלי]]), צריכים להיכנס לערך כללי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::ייש&quot;כ. נצטרך להתפנות לזה מתישהו. כדאי גם לעדכן את שלום בעניין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:40, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == ערך כפול? ==<br /> <br /> הערכים [[אחים חסידים]] ו[[אחים אוהבים (ספר)|אחים אוהבים]], הם כפולים? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:29, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> :כן, והספר הזה בקושי שווה איזכור קלוש בערך על אחד מהאחים...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::כבר אעשה זאת מחר, באם ישאר כך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:45, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::חיים, הסבר את דבריך &quot;באם ישאר כך&quot;, הרי וודאי שצריך לאחד?! --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט&quot;ו באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 22:41, 26 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::באם חסיד לא יעשה זאת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 08:51, 27 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::::חסיד, צריך לעדכן בערך [[ברוך שלום כהן]] את השם המקורי של הספר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 09:00, 27 ביולי 2010 (UTC)<br /> ==[[שושלת ברסלב]]==<br /> :?? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> בטעות שמרתי באמצע עריכה. האם יש לך מידע אודות דיוק הביטויים החריפים כגון &quot;ברסלב איז דורש אל המתים&quot;? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:14, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> :דווקא לאחרונה מישהו הביא קישור מהרבי שהוא מצטט את ספרי ר&quot;נ.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:16, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::קשה לי להאמין; לדעתי ה'דורש אל המתים' נולד אחרי ג' תמוז... ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::'''לחיים נהר:''' א. את הקישור הזה אני הבאתי. ב. יש כידוע חלוקה בין רבי נחמן עצמו, לבין שיטת החסידות כפי שהונהגה על ידי רבי נתן ותלמידיו, ידוע לי אישית שבהרבה חסידויות מתייחים בחיוב לרבי נחמן עצמו, ובשלילה לרבי נתן ותלמידיו. ג. '''לחסיד:''' בכל זאת, זה סיפור ששלושה אנשים מצטטים אותו בשלושה גרסאות בפורום הידוע באינפו, לכן ככל שהפורום אינו מקור, שמע שזה סיפור ידוע, ניט אזוי? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:22, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::סימן שאחרי ג' תמוז רבים השתמשו בו.. בשנים ההם גולשי הפורום היו בעיקר בחורים ב-770, שחיים ביחד ושומעים אותם דברים. לדעתי יש להשאיר עם דרוש מקור וכו' ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::לשלום: א. לכן הוספתי ב' נקודות.. ב. את הליקומוהר&quot;ן כתב ר' נתן. ג. פורום מהווה רבע מקור ותו לא. אני יכול להיכנס 10 פעמים לכל פורום ולרשום 15 גירסאות לכל סיפור. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:25, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::היו (סאווארן) גם שטענו שלקוטי מוהר&quot;ן זוייף ע&quot;י רבי נתן. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::::הכוונה שהוסיף מדילי'. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:27, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::{{כתב קטן|הוספתי לאחר התנגשות עריכה.}}א. הבנתי. ב. ידוע לי, אבל יש חילוק בין הליקוטי מוהר&quot;ן שכתב רבי נתן מפיו של רבי נחמן בדיוק רב, שבהם אין כ&quot;כ הבעיות של ברסלב, לבין הוספותיו של רבי נתן אח&quot;כ בספריו האחרים ועל ידי תלמידיו. ג. כפשוט. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:28, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::::::::ראה לעיל שחסיד טוען לבעיותיות גם בליקוטי מוהר&quot;ן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:30, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::בכל אופן, מעניין שבכל ספרי הרבי אין שום ציטוט מר&quot;נ, וגם אותה פעם יחידה שיש זה בשיחה לא מוגהת... כך שיתכן מאוד שהרבי לא רהצ שיצא מתחת ידו הזכרה של ר&quot;נ, גם אם לא פסל אותו --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:39, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::שיחה לא מוגהת, היא עדיין שיחה של הרבי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:42, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::כידוע הרבה פעמים הרבי הגיה את שיחותיו והיה דברים שלא הרשה לפרסם. גם אם הזכיר פעם דרך אגב את ספרי ר&quot;נ, זה עוד לא אומר שהסכים רשמית שזה יהיה מצוטט בספריו. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 20:48, 29 ביולי 2010 (UTC)<br /> :::::::::::::::מישהוא הראה לי פעם ב[[ליקוטי שיחות]] שהרבי מביא בהערה את &quot;ליקוטי מהר&quot;ן&quot;.--[[משתמש:חב&quot;ד|חב&quot;ד]] ([[שיחת משתמש:חב&quot;ד|שיחה]]) 01:08, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::::כדאי מאוד שתברר או שתזכר בבירור האם מדובר בספר [[לקוטי שיחות]] בדווקא שהינו ספר מוגה, או ב[[שיחות קודש]] וכיו&quot;ב שאינו מוגה. אם מדובר אכן ב[[ליקוטי שיחות]] אאלץ לתקן את הקטע הבא מהערך: &quot;הרבי עצמו לא הזכיר את רבי נחמן או רבי נתן בספריו, והוא מוזכר רק בשיחה אחת לא מוגהת- [[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&amp;hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&amp;pgnum=328 ח&quot;ב.]. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:23, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::::::ב[[ימי מלך]] מובא מפי עד שהרבי הי' לומד ובקיא בלקוטי מוהר&quot;ן. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::::::::::::::::::[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&amp;hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba&amp;st=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9f בליקוטי שיחות חלק ו' עמ' 283 בהערה מביא הרבי את לקוטי מוהר&quot;ן]; וראה בהוספות לשיחו&quot;ק תשל&quot;ז ח&quot;ב על ספר של ר' נחמן שהרבי שילם עבורו 50 סענט...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::::::::::::::::::ייש&quot;כ. אגב, אולי עכשיו ח. נ. יואיל להוריד משם את התבנית &quot;אי דיוקים&quot;. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:59, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == לרשותך ==<br /> <br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חתום על קול קורא עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]].]]<br /> העליתי את הקובץ שביקשת, ואתה מוזמן להעלות אותו לערך על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אם תמצא שם מקום פנוי לעוד תמונה. אני בכל אופן לא מצאתי. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 05:00, 30 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ==<br /> <br /> כיון שיש לו שם פרטי ושם משפחה ייחודיים משלו, אין צורך להוסיף בסוגריים את ייחוסו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 19:49, 7 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :אתה בטוח? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::כל הסוגריימים באים כאשר ישנם אשפרויות נוספת לאותו שם ערך. לא מצאתי שזה יוצא דופן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:01, 7 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::לעת&quot;ל וודאי יהי' ערך על ר' שלום בער גורארי' מדרום אפריקה וכו'; הבנתי בעבר שהסוגריים באים לכל בית רבי ללא יוצא מן הכלל. ואם טעיתי - ה' יכפר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::אכן, כיון שלרוב השמות חוזרים על עצמם וכן יש שכלל אין להם שם משפחה. באם הרשב&quot;ג אכן ראוי' לערך, כדאי להשאיר הסוגריים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 20:13, 7 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::::ראוי, ראוי. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == מחיקת קטעים ==<br /> <br /> משתתף בצערך על מחיקת הקטע בערך על מלך המשיח. מה קרה? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:48, 8 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :בעי' במודם. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::גם אם האינטרנט התנתק באמצע, זה לא סיבה שקטע ימחק. אפשר תמיד לחזור אחורה. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ&quot;ח באב ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 15:50, 8 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::לא בחב&quot;דפדיה; שם הקטע נמחק, אם הוא לא נשמר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::עצתי, אחרי עבודה משמעותית, לשמור בלוח את החומר לפני ה&quot;שמירה&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 10:41, 9 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> {{משתמש - נגד ציונות}}<br /> הסבר באימייל. אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום א' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 03:14, 11 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == שם אביו של אדמוה&quot;ז ==<br /> <br /> תוכל, בבקשה, לברר את שמו המדוייק של אביו של אדמו&quot;ר הזקן; ברוך או ישראל ברוך? ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באלול ה'תש&quot;ע 16:36, 30 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :ישנו פולמוס בעניין; בפועל הרב שד&quot;ב לוין כתב (ביגד&quot;ת?) מאמר בנושא שעבר את הגהת הרבי ממנו עולה ששמו אכן הי' 'ישראל ברוך'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::ראה [[שיחה:מידות טובות]], ותגיד לי רבונו של עולם אם משהו לא מובן. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 17:55, 2 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D)&diff=86870 2010-09-02T13:40:38Z

<p>סקרלט: דף חדש: העתקתי לכאן את המאמר בהיום יום שמופיע היום בעמוד השער, עם עיבוד קל. מן הראוי שמפעילי המערכת, יעתיקן ק…</p> <hr /> <div>העתקתי לכאן את המאמר ב[[היום יום]] שמופיע היום בעמוד השער, עם עיבוד קל. מן הראוי שמפעילי המערכת, יעתיקן קישורים חיצוניים כמו כאן, לתבנית שבעמוד השער. יש המון, והקישורים החיצונייפ בעמוד השער נחוצים ביותר, מכיון שהם משתמשי כהפניה מהירה לכל המבקרים בעמוד השער. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 13:40, 2 בספטמבר 2010 (UTC)</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D)&diff=86869 2010-09-02T13:37:58Z

<p>סקרלט: /* מידות טובות ותורה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא &quot;הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי&quot;, בעלמא. {{הערת שוליים|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]<br /> '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.<br /> <br /> בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמיאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}<br /> <br /> == מכל מלמדי השכלתי ==<br /> על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. <br /> <br /> העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.<br /> <br /> כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] זצ&quot;ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:<br /> <br /> * הצנע לכת.<br /> <br /> * מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. <br /> <br /> *דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.<br /> <br /> * עמל בטרחא גדולה.<br /> <br /> * זריזות.<br /> <br /> *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. <br /> <br /> *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}<br /> ==מידות טובות ותורה==<br /> ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י&quot;א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&amp;daf=67&amp;format=text ס&quot;ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר&quot;ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ&quot;ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י&quot;א שנה{{הערת שוליים|[[היום יום]], [[כ&quot;ג אלול]].}}.<br /> <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[מידת העזות]]<br /> *[[רחמנות]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D)&diff=86868 2010-09-02T13:37:06Z

<p>סקרלט: /* מידות טובות ותורה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא &quot;הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי&quot;, בעלמא. {{הערת שוליים|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]<br /> '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.<br /> <br /> בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמיאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}<br /> <br /> == מכל מלמדי השכלתי ==<br /> על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. <br /> <br /> העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.<br /> <br /> כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] זצ&quot;ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:<br /> <br /> * הצנע לכת.<br /> <br /> * מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. <br /> <br /> *דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.<br /> <br /> * עמל בטרחא גדולה.<br /> <br /> * זריזות.<br /> <br /> *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. <br /> <br /> *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}<br /> ==מידות טובות ותורה==<br /> ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י&quot;א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&amp;daf=67&amp;format=text ס&quot;ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[בי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר&quot;ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ&quot;ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י&quot;א שנה{{הערת שוליים|[[היום יום]], [[כ&quot;ג אלול]].}}. <br /> ==ראו עוד==<br /> *[[מידת העזות]]<br /> *[[רחמנות]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

סקרלט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%90%D7%93%D7%9D)&diff=86867 2010-09-02T13:35:27Z

<p>סקרלט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא &quot;הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי&quot;, בעלמא. {{הערת שוליים|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]<br /> '''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.<br /> <br /> בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמיאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}<br /> <br /> == מכל מלמדי השכלתי ==<br /> על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. <br /> <br /> העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.<br /> <br /> כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] זצ&quot;ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:<br /> <br /> * הצנע לכת.<br /> <br /> * מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. <br /> <br /> *דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.<br /> <br /> * עמל בטרחא גדולה.<br /> <br /> * זריזות.<br /> <br /> *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. <br /> <br /> *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערת שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}<br /> ==מידות טובות ותורה==<br /> רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בלמדו - והוא אז כבן ח'-י&quot;א שנה - הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[גיטין]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&amp;daf=67&amp;format=text ס&quot;ז א].}}, נסתפק במאמר [[רשב&quot;י]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר&quot;ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}} כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ&quot;ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י&quot;א שנה{{הערת שוליים|[[היום יום]], [[כ&quot;ג אלול]].}}. <br /> *[[מידת העזות]]<br /> *[[רחמנות]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

סקרלט