https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA 2026-04-18T23:52:53Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%96%D7%A2%D7%A7&diff=840994 2026-04-11T21:50:20Z

<p>ספירת המלכות: /* מקורו */ עריכה - תיקון פשט לפי ביאור המצו&quot;ד ורש&quot;י על המקום.</p> <hr /> <div>[[קובץ:אבן מקיר תזעק.jpg|שמאל|ממוזער|קריקטורה של היעוד. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]<br /> הייעוד '''אבן מקיר תזעק''' הוא אחד מיעודי ה[[גאולה]] שה[[דומם]] הגשמי יהיה חדור במציאות הבורא ירגישו ויכירו, וינגד למעשים שמנוגדים לרצון הבורא.<br /> <br /> יעוד זה הוא מענייניה העיקריים של [[ימות המשיח]] אשר לפי ביאורי החסידות ענינה הוא גילוי אלוקי באופן הכי מושלם בבריאה הגשמית.<br /> <br /> מצב זה היא תוצאה ישירה מעבודת בני ישראל החל ממתן תורה בלימוד התורה וקיום המצוות, שתוכנם ומטרתם המשכת וגילוי האור האלוקי בגשם וחומר הבריאה.<br /> <br /> ==מקורו==<br /> בחזיון נבואתו מתאר הנביא חבקוק:<br /> {{ציטוט|תוכן=כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.|מקור=חבקוק ב', י&quot;א|מרכאות=כן}}<br /> בפשטות נבואתו עסקה ביכולתו של הקב&quot;ה לשפוט אדם גם כשאין עדים אנושיים למעשיו, כאשר עצם החפץ בו בוצע המעשה - מעיד על הפעולות שנעשו בו. נבואה זו נאמרה בהקשר חטאיהם של בני ישראל בתקופת חבקוק הנביא.<br /> <br /> אולם חז&quot;ל במדרש תהלים דרשו{{הערה|סוף פרק עג}}: &quot;לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, היא צווחה ואמרה [[שבת]] היום... לעתיד אדם רוצה לילך לאשתו נדה האבן צועק ואומר נדה היא&quot;. מעין הרעיון זה דרשו חז&quot;ל במסכת [[תענית]]{{הערה|תענית יא, א}} דרשו: &quot;אבני ביתו של אדם וקורות ביתו מעידים בו שנאמר: &quot;כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה&quot;&quot;.<br /> <br /> ==עניינו: גילוי אלקות בגוף הנבראים==<br /> {{ציטוט|תוכן=על [[לעתיד לבוא]] כתוב: &quot;אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה&quot;. עכשיו שותק ה[[דומם]], דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן ב[[גילוי]] של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי [[תורה]], למה דרכו עליו.<br /> <br /> האדמה שדורכים עליה, שאלפי שנים, מששת ימי בראשית, דרכו עליה בינתיים כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו [[יהודי]], שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!<br /> |מקור=[[תבנית:היום יום/ט&quot;ו אדר א'| היום יום ט&quot;ו אדר א']]<br /> }}<br /> יעוד זה הוא מהיעודים המתארים את מצב חומר הגשם בזמן הגאולה, ומעין היעודים שניבא הנביא ישעיהו: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot;{{הערה|יא, ט}} &quot;וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר&quot;,{{הערה|שם מ, ה.}} וכפי שמוסבר ב[[תורת החסידות]] דיוקי הלשונות בנבואות אלו שב'ארץ' וב'בשר' עצמם יאיר הגילוי. לפי שיעודים אלו האחרונים הוא מתוכנם ועניינם של ימות המשיח וביאת המשיח, שבאותו הזמן יתגלה בעולם הזה התחתון מציאותו של הקב&quot;ה, כחלק מהשלמת מטרת הבריאה לעשות לבורא [[דירה בתחתונים]]. ויוכר ויורגש בכל פרטי הבריאה כי כל קיומם והימצאותם הם על ה[[אור אין סוף|אור]] והכוח האלוקי. גילוי זה יחדור ויורגש גם בנבראים הנמוכים ביותר כדרגת ה[[דומם]].{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ב דיבור המתחיל ונחה עליו תשכ&quot;ה ובהערה 7 (עמוד מה).}} שאותם הנבראים ששייכים להבנה יבינו אלקות ושאר הנבראים יראו וירגישו.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6959.htm חלק יח אגרת ו'תתקנ&quot;ט].}} ולכן באותו הזמן מעשה הנוגד את רצונו של אלקים תסתור למציאות האבן עד שהאבן תזעק כנגדו. (משמעותה של הזעקה היא לא ששכל האדם ינגד באותו הזמן לפעולות שאסרה התורה, אלא הטבע עצמו ינגד לכך. לדוגמה, העובדה שהאדם אינו מכניס ידו לאש, שאין זה רק מפני הגיון שכלו, אלא שטבע חום האש גורם לאדם באופן '''טבעי''' שירחיק ידו ממנה. כך לעתיד לבוא טבע הבריאה מצד עצמה תרחיק את פעולות המנוגדות לרצון ה'.{{הערה|תורת מנחם חלק כה עמוד 225.}}).<br /> <br /> ברובד עמוק יותר, יש ביעוד זה מעלה יתירה על היעודים: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot;, &quot;וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה'&quot;. משום שיעודים אלו מתארים התגלות אלוקית בנבראים שמקורה מחוץ למציאות הנבראים. אמנם היעוד &quot;אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק&quot; תוכנו הוא שהאבן זועקת ומגלה אלקות. מסביר הרבי, שההסבר בזה נעוץ במבואר ב[[תורת החסידות]] אודות שרש החיות של מציאות הגשמי. המקור האלוקי שבורא את מציאות הגשמי נעלה יותר מכל הגילויים האלוקיים והרוחניים הנעלים ביותר, משום ששורש הגשמי הוא ב[[עצמות]] שדווקא ב[[כח העצמות]] לברוא נברא גשמי יש מאין.{{הערה|תניא, אגרת הקודש סימן כ'.}} אמנם כח זה נעלם ואינו נרגש בנברא. ולעתיד יתגלו גילויים נעלים בנבראים (ואלו מתוארים בפסוקים &quot;כי מלאה..&quot; וב&quot;וראו כל..&quot;) ונוסף לכך תתגלה גם שורש חיותה של מציאות הגשמי שהיא נעלית יותר מכל הנבראים - כח ה[[עצמות ומהות|עצמות]] (וגילוי זה מתואר בפסוק: &quot;אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק&quot; שהיא עצמה השורש שמגלה אלקות.) ולפי זה יוצא שאדרבה מציאות הגשם נעשית משפיעה ומקור של הגילוי האלוקי.{{הערה|1=ספר השיחות [[תשנ&quot;ב]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&amp;hilite=172f02f1-0b21-45e4-9c04-c853b0b31243&amp;st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05de%u05e7%u05d9%u05e8+%u05ea%u05d6%u05e2%u05e7&amp;pgnum=104 חלק א עמוד 146] ש&quot;פ ויצא אות יג.}}<br /> <br /> ===תוצאה ממעשינו ועבודתנו===<br /> גילוי אלוקי זה החל ב[[מתן תורה]]. בשעה שאמר ה': &quot;אָֽנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ&quot;{{הערה|שמות כ, ב. דברים ה, ו.}} אומרת התורה שהיה זה &quot;קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף&quot;.{{הערה|דברים ה, יט.}} ומבארים חז&quot;ל שלקול זה לא היה &quot;בת קול&quot; (הד).{{הערה|שמות רבה סוף פרשה כ&quot;ח.}} מבאר הרבי כי ההד נוצר כתוצאה מהתנגשות גלי הקול בחפץ הגורם לגלי הקול לשוב חזרה (על דרך [[אור חוזר]]). אמנם במתן תורה קול ה' חדר בבריאה ולא &quot;התנגש&quot; בה. כמבואר בחז&quot;ל (במדרש שם) כי כל הבריאה שתקה (&quot;כשנתן [[הקב&quot;ה]] את התורה, צפור לא צווח.. הים לא נזדעזע.. אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול: אנכי..&quot;) שתיקה זו נוצרה בבריאה משום שבעת דיבורו של הקב&quot;ה שמעו הנבראים, הבינו וקבלו את הדברים. כלומר, הגילוי האלוקי שהתרחש במתן תורה לא סתר למציאותם למרות היותם גשמיים, אלא חדר בהם ובמציאותם. (וזאת משום שהאור האלוקי היה &quot;קול '''גדול'''&quot;. רוחניות לא נרגשת בגשמיות, אולם האור האלוקי שהתגלה הוא אור שמופשט מכל גדר הן מרוחני והן מגשמי, ולכן ביכולתו להאיר גם בגשמי).<br /> <br /> מתן תורה נתן את הכוח שמעשיו של האדם יחדרו ויפעלו במציאות ה[[דומם]] שסביבו, ואכן זו משמעות אמרת חז&quot;ל שלעתיד לבוא קורות ביתו של אדם מעידים על מעשיו, משום שמעשיו משפעים בהם הן לטוב והן למוטב, ובלימוד תורה וקיום המצוות האדם מגלה בהם אור אלוקי שיתגלה לעתיד לבוא. בעבודת האדם עניינו, שעל [[לימוד התורה]] לחדור מכל מציאותו ולהנחותו בכל פעולותיו, שכל פרט מחייו יהיה חדור בתורה ומצוותיה.<br /> ביעוד זה בא גם לידי ביטוי נצחיותם של המצוות למרות [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|ביטולם לעתיד לבוא]], היות וגדר המצוות לעתיד לא יהיו כאדם המצווה לזולתו, אלא התחברות והתאחדות מוחלטת בין המצווה לעולם - שהעולם מעצמו מתנהל כפי רצון הבורא.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0182.tif&amp;ilIF=G&amp;ilSC=30 קונטרס מצוות בטלות לעתיד לבוא, תשנ&quot;ב הערה 42].}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39391&amp;st=&amp;pgnum=373 תורת חיים שמות חלק א דף קפה] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39391&amp;st=&amp;pgnum=394 ראה פרק טז])''' דיבור המתחיל &quot;תפול עליהם אימתה ופחד&quot;. הוצאת קה&quot;ת, תשס&quot;ג, ברוקלין נ&quot;י.<br /> * [[הרבי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15980&amp;st=&amp;pgnum=94&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1092]''' ואילך שיחת פרשת ואתחנן, הוצאת קה&quot;ת, תשס&quot;ו, ברוקלין נ&quot;י.<br /> * הרבי, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3175.htm אגרות קודש חלק י אגרת ג'קע&quot;ה]''', הוצאת קה&quot;ת, ברוקלין נ&quot;י. באתר ספריית חב&quot;ד.<br /> * הרבי, '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/18/225.htm תורת מנחם חלק כ&quot;ה עמוד 225]''', [[התוועדות]] אחרון של פסח תשי&quot;ט, הוצאת קה&quot;ת, ברוקלין נ&quot;י, באתר ספריית חב&quot;ד.<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23999.htm אבנים בשירות המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[en:A stone shall cry out from the wall]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=764218 2025-05-02T11:46:50Z

<p>ספירת המלכות: ניסוח, לבקשת הנזכר.</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], הרב [[מאיר וילשאנסקי]] ור' מנחם מענדל קרץ.<br /> <br /> ==הקמת הארגון==<br /> בתחילת שנות הסמכי&quot;ם חלה תנופה גדולה בהתיישבות החב&quot;דית בצפת, ומאות משפחות קבעו בה את מגוריהם. בעקבות התפתחותה הקהילה, נוצר צורך ממשי להקים ארגון שיאגד את הפעילות החב&quot;דית בין מאות האברכים שהתיישבו בקהילה, ויגרום לכך שלא יתקבעו במקום כבעלי-בתים בלבד, אלא ימשיכו להתעסק בענינים של הרבי ויצטרפו לפעילות הקיימת בהבאת בשורת הגאולה לתושבי האזור.<br /> <br /> ==פעילות הארגון==<br /> ===עידוד היציאה למבצעים===<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===חיזוק הקשר עם בית חיינו===<br /> בכל חודש [[תשרי]], נערכים מניינים בהתאם לסדרים של [[770]] על ידי הוועד. המניין מיועד לאלו שמסיבות שונות לא הגיעו בפועל לבית חיינו, אך רוצים להתפלל באופן הקרוב ביותר שניתן. המניין מותאם לילדים בכדי לאפשר גם לנשות הקהילה לחוש את חודש החגים כראוי.<br /> <br /> בשנת ה[[הקהל]] תשפ&quot;ג ערך הוועד מבצעים מיוחדים לעידוד הנסיעה לחצרות קודשנו, כולל פרסום הטסים בכדי לעודד טיסה של משפחות נוספות.<br /> <br /> ===שבתות קהילתיות===<br /> <br /> ===התוועדויות ושיעורים===<br /> ===עלון ליובאוויטש===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לצאת לאור גליון שבועי בשם 'ליובאוויטש' שנועד להגביר את הקשר בין התושבים, ולהוות בימה לפרסום הפעילות של אנשי הקהילה בבחינת &quot;קנאת סופרים תרבה חכמה&quot;.<br /> <br /> בעלון מתפרסמים תאריכי ימי ההולדת ואירועי השמחה הקשורים עם הקהילה, תמונות מהפעילות, טור הלכתי של הרב [[שבתי יונה פרידמן]], מדור ביאורי מושגים ועניינים בהלכה ובחסידות (בעריכת הרב [[יואל דובקין]] ור' [[רפאל אברהם דובקין]]), ומדורים מתחלפים נוספים.<br /> <br /> ===מדריכים הלכתיים - פרקטיים===<br /> בשנת תשע&quot;ט פורסם מדריך בענייני לידת בן ובת, ברית ופדיון הבן (בעריכת ר' [[רפאל אברהם דובקין]]) אשר גרר תשואות רבות. המדריך הורד מאתר הפעילות מעל 70 פעמים תוך יומיים בלבד מאז עלה. בפתח הדבר צויין אשר מדריך זה הינו ראשון מתוך סדרת המדריכים שתצא לאור בחסות הארגון.<br /> בתחילת שנת תש&quot;פ התווסף מדריך שני בנושא תספורת ראשונה (בעריכת הנ&quot;ל), אף מדריך זה זכה לפרסום ולתגובות חיוביות רבות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://vaa770.org/home/ דף הבית של הארגון]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=764217 2025-05-02T11:45:48Z

<p>ספירת המלכות: הוספת &quot;הרב&quot; לוילישנסקי.</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב מנחם מענדל קרץ.<br /> <br /> ==הקמת הארגון==<br /> בתחילת שנות הסמכי&quot;ם חלה תנופה גדולה בהתיישבות החב&quot;דית בצפת, ומאות משפחות קבעו בה את מגוריהם. בעקבות התפתחותה הקהילה, נוצר צורך ממשי להקים ארגון שיאגד את הפעילות החב&quot;דית בין מאות האברכים שהתיישבו בקהילה, ויגרום לכך שלא יתקבעו במקום כבעלי-בתים בלבד, אלא ימשיכו להתעסק בענינים של הרבי ויצטרפו לפעילות הקיימת בהבאת בשורת הגאולה לתושבי האזור.<br /> <br /> ==פעילות הארגון==<br /> ===עידוד היציאה למבצעים===<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===חיזוק הקשר עם בית חיינו===<br /> בכל חודש [[תשרי]], נערכים מניינים בהתאם לסדרים של [[770]] על ידי הוועד. המניין מיועד לאלו שמסיבות שונות לא הגיעו בפועל לבית חיינו, אך רוצים להתפלל באופן הקרוב ביותר שניתן. המניין מותאם לילדים בכדי לאפשר גם לנשות הקהילה לחוש את חודש החגים כראוי.<br /> <br /> בשנת ה[[הקהל]] תשפ&quot;ג ערך הוועד מבצעים מיוחדים לעידוד הנסיעה לחצרות קודשנו, כולל פרסום הטסים בכדי לעודד טיסה של משפחות נוספות.<br /> <br /> ===שבתות קהילתיות===<br /> <br /> ===התוועדויות ושיעורים===<br /> ===עלון ליובאוויטש===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לצאת לאור גליון שבועי בשם 'ליובאוויטש' שנועד להגביר את הקשר בין התושבים, ולהוות בימה לפרסום הפעילות של אנשי הקהילה בבחינת &quot;קנאת סופרים תרבה חכמה&quot;.<br /> <br /> בעלון מתפרסמים תאריכי ימי ההולדת ואירועי השמחה הקשורים עם הקהילה, תמונות מהפעילות, טור הלכתי של הרב [[שבתי יונה פרידמן]], מדור ביאורי מושגים ועניינים בהלכה ובחסידות (בעריכת הרב [[יואל דובקין]] ור' [[רפאל אברהם דובקין]]), ומדורים מתחלפים נוספים.<br /> <br /> ===מדריכים הלכתיים - פרקטיים===<br /> בשנת תשע&quot;ט פורסם מדריך בענייני לידת בן ובת, ברית ופדיון הבן (בעריכת ר' [[רפאל אברהם דובקין]]) אשר גרר תשואות רבות. המדריך הורד מאתר הפעילות מעל 70 פעמים תוך יומיים בלבד מאז עלה. בפתח הדבר צויין אשר מדריך זה הינו ראשון מתוך סדרת המדריכים שתצא לאור בחסות הארגון.<br /> בתחילת שנת תש&quot;פ התווסף מדריך שני בנושא תספורת ראשונה (בעריכת הנ&quot;ל), אף מדריך זה זכה לפרסום ולתגובות חיוביות רבות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://vaa770.org/home/ דף הבית של הארגון]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%22%D7%9C&diff=739822 2025-02-12T09:06:11Z

<p>ספירת המלכות: הוספת תבנית</p> <hr /> <div>{{עריכה}}{{שמות}}{{יג מידות הרחמים|}}<br /> שם '''א&quot;ל''' הוא אחד מן שבע שמותיו של [[הקב&quot;ה]] שאינם נמחקים. מבואר כי שם א&quot;ל הוא במידת החסד, כמו שנאמר &quot;[[ספירת החסד|חסד]] אל כל היום&quot;, והוא שמו של כלי [[ספירת החסד]] של [[עולם האצילות]]. בד&quot;מ שמות מוסבר ששם א&quot;ל הוא למעלה מהשתלשלות.<br /> <br /> ==א&quot;ל הוי&quot;ה==<br /> שם '''א&quot;ל הוי&quot;ה''' ענינו הוא המשכה של שם [[א&quot;ל]], שהוא תיקון הראשון מ[[י&quot;ג תיקוני דיקנא]], שנמשך ומתגלה ב[[עולם היצירה]] בשם [[הוי&quot;ה]] ונקרא בשם א&quot;ל הוי&quot;ה. [[גימטריא]] של א&quot;ל הוי&quot;ה הוא נ&quot;ז, שם זה מאיר ב[[עולם היצירה]] לנ&quot;ז אלפים וכו'.<br /> ==בי&quot;ג תיקוני דיקנא==<br /> ישנם שני שמות א-ל בתיקון ראשון מי&quot;ג תיקוני דיקנא דעתיק, הנמשכים משני שמות [[אלהי&quot;ם]] שבעתיק, אלא שאותיות [[י]] - [[ה]] הם ב[[מצח]], זה מימין וזה משמאל, ואילו שמות א-ל הם בתיקוני דיקנא, בתחילתם ומשם שורש כל י&quot;ג מידות הרחמים.<br /> <br /> מתיקון הראשון שהוא תיקון א&quot;ל נמשכים עולמות [[בי&quot;ע]]. וזהו מה שנאמר באדרא רבא (ד' קל&quot;ב ע&quot;א) בעניין תלת עלמין דנפקין מתקונא קדמאה כו'. וזהו לכאורה פליאה גדולה איך יהיה דילוג המדרגה מבחינת י&quot;ג תיקוני דיקנא ד[[אריך אנפין]] של [[עולם האצילות]] שהיא מקור האצילות, שיומשך מזה ג' עולמות [[בי&quot;ע]]. אלא הענין הוא משום שאדרבה כדי שיבוא האור עד למטה כל כך בעולמות [[בי&quot;ע]] צריך שיבוא ממקום הנעלה ביותר, כי לעוצם הרוממות יוכל להשפיל את עצמו למטה יותר. וזהו שתיקון זה הוא &quot;מי אל כמוך&quot;, שפירושו מי אל כמוך שיוכל לישפל את עצמו כך כל למטה מטה.<br /> <br /> המשכה של תיקון א&quot;ל לעולמות [[בי&quot;ע]] היא על ידי שלושת השמות [[א&quot;ל שד&quot;י]], [[א&quot;ל הוי&quot;ה]], [[א&quot;ל אדנ&quot;י]]. ששם [[א&quot;ל שד&quot;י]] ממשיך מתיקון א&quot;ל ל[[עולם הבריאה]], ושם [[א&quot;ל הוי&quot;ה]] ממשיך אל [[עולם היצירה]], ושם [[א&quot;ל אדנ&quot;י]] ממשיך ל[[עולם העשייה]].<br /> [[קטגוריה:שמות ה']]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:י&quot;ג מידות הרחמים]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%98&diff=736051 2025-01-30T10:34:27Z

<p>ספירת המלכות: /* תולדות חיים */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב עדי אלפנט תוקע בשופר.jpeg|ממוזער|הרב עדי אלפנט תוקע בשופר]]<br /> הרב '''עדי אלפנט''' (יליד שנת [[תשד&quot;מ]], 1984) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ‎לצעירים וסטודנטים‎ - מרכז [[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשד&quot;מ]] ב[[ארצות הברית]] וגדל ב[[זכרון יעקב]] למשפחה שאינה שומרת מצוות.<br /> <br /> בנערותו התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] על-ידי השליח במקום מגוריו הרב [[יוסף יצחק פריימן]], ואחרי שירותו ב[[צה&quot;ל]] פנה ללמוד ב[[ישיבת חזון אליהו]] ב[[תל אביב]].<br /> <br /> עם הזמן השתלם בלימודי ה[[תורה]] והפך ל[[חסיד חב&quot;ד]], אז נהיה חלק מצוות הישיבה והחל למסור שיעורים לתלמידיה. לאחר [[נישואין|נישואיו]] עם רעייתו טליה הוצע לו מארגון [[חב&quot;ד בקמפוס]] לפתוח [[בית חב&quot;ד]] לצעירים, והוא הקים מרכז חב&quot;ד לצעירים במרכז [[תל אביב]].<br /> <br /> בתחילה הפעילות רוכזה בבית חב&quot;ד צפון תל אביב של הרב מנחם הכט איתו עבדו בשיתוף פעולה. בין השאר מקיים מיזם 'חברותא' (או 'רב על הבר') של לימוד [[תורת החסידות]] ו[[שיחה|שיחות]] הרבי אל תוך הלילה עם מנהלי עסקים ותושבים באיזור בבתיהם או במקום העסק. זאת בנוסף לשיעורי תורה שוטפים, הפעילות הרגילה של הפצת היהדות, [[סעודת שבת|סעודות שבת]], [[מבצע תפילין]] ושאר ה[[מבצעים]], כשהוא שם דגש רב על [[לימוד החסידות]].<br /> <br /> מוסר שיעור שבועי ב[[ספר התניא]] ברדיו גלי ישראל 94FM יחד עם ד&quot;ר דביר קוה. מקיים ערוצים פופולריים ברשתות החברתיות, בהם מועלים שיעורי החסידות אותם מעביר בשפה בהירה.<br /> <br /> על מקורביו נמנים אישים מפורסמים שונים.<br /> <br /> מידי פעם עולה לערוצי התקשורת השונים כ[[רב]] מייצג. בשנת [[תשפ&quot;ג]], לאחר סערה תקשורתית סביב התנכלות לדוכני התפילין של חב&quot;ד, סייע בשידור חי למגיש ערוץ 14 שי גולדן ב[[הנחת תפילין]] בשידור חי בתכניתו הקבועה{{הערה|[https://chabad.info/news/967005/ קידוש שם ליובאוויטש: המגיש הבכיר הניח תפילין בשידור חי], דיווח באתר {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/96949 הכירו את השליח שסוחף את הצעירים התל-אביבים]''', {{COL}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%aa/%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%94-2/ בועה של מעלה]''', בגליון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] [[ט&quot;ז תמוז]] [[תשע&quot;ח]]<br /> *'''[https://www.bhol.co.il/news/225199 מדוע התגייס הכוכב החילוני לעזרת הרב מחב&quot;ד?]''' באתר בחדרי חרדים<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלפנט, עדי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חזון אליהו]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=732923 2025-01-16T11:06:56Z

<p>ספירת המלכות: /* החומר והצורה בעולמות */ הרחבה</p> <hr /> <div>'''חומר וצורה''' הם שני המרכיבים היסודיים שיש בכל נברא: '''חומר''' הוא [[גוף]] ועצם הדבר (לדוגמה, חומר השמים), ו'''צורה''' היא ציורו של הדבר - גודלו, תוארו וכל תכונותיו (לדוגמה, צורתם הכדורית של השמים).<br /> <br /> ==החומר והצורה בעולמות==<br /> בכללותו של דבר, נאמר: {{ציטוט| תוכן=דע שבכל עולם יש חומר וצורה, שהם עצמות וכלים. אלא שהכלים של עולם העליון הם אור וצורה בערך עולם שלמטה ממנו. כלל העולה: כי אין נקרא כלי וגוף גמור כ&quot;א הד' יסודות הארץ השפלה הזו... |מקור= עץ חיים שער נ' פרק י'}}<br /> <br /> על כך מבואר באריכות{{הערה|במקומו בעץ חיים}} כי כל דרגה מורכבת מעצם הדרגה ומן הכלי שבה, המאוחדות יחד לחלוטין. צורת הדרגה היא עצמותה, בה מאיר ה[[אור]] האלוקי כפי שמתבטא בה, וה[[כלי]] שהוא החומר, והוא המצמצם את האור כך שיוכל להשתלשל אל הדרגה שלמטה ממנה.<br /> עם זאת, בכל הדרגות הרוחניות ישנו ביטוי לצורה שתראה דרך החומר (כלומר שהאלוקות מאירה גם לאחר צמצום הכלי), מלבד [[עולם הזה]] שבו חומריות העולם מסתירה על האלוקות באופן מוחלט, ורק הצורה היא המגלה את ה[[קדושה]] הנסתרת בבריאה.<br /> <br /> <br /> <br /> החומר של הדבר נוצר בעצם [[בריאה|בריאתו]] [[יש מאין]], ב[[עולם הבריאה]]. לאחר מכן מקבל הדבר את צורתו ב[[עולם היצירה]]{{הערה|שם=תשכט|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/5/44.htm ד&quot;ה תפילה למשה תשכ&quot;ט ס&quot;ח].}}. גם לאחר שמקבל את צורתו, עדיין אינו נשלם והופך למציאות גמורה עד השלב הסופי, &quot;'''תיקון'''&quot;, ב[[עולם העשייה]]{{הערה|ראה באריכות אודות שלושת השלבים ב[http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/42/332.htm המשך תער&quot;ב חלק א', פרק קסה].}}.<br /> <br /> ב[[ספירות]], חומר הספירה הוא ה[[כלי]] שלה, וצורת הספירה הוא [[אור]] ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] שמאיר בה מ[[עולם האצילות]]{{הערה|שם=תרסג|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&amp;st=&amp;pgnum=124 ספר המאמרים תרס&quot;ג ע' קטו] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&amp;st=&amp;pgnum=77 תש&quot;ח ע' 67] ואילך.}}.<br /> <br /> ב[[אדם]], החומר הוא ה[[גוף]] שלו, והצורה היא [[נפש|נפשו]]. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם (השונה מתמונת גוף השור למשל) ותכונותיו ; וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - ה[[נפש (חלק הנפש)|נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] הם חומר וכלי ל[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], שהיא הצורה{{הערה|שם=תרסג}}.<br /> <br /> ==החומר והצורה בעבודת ה'==<br /> כאשר אדם מתאווה ל[[תאווה|תאוות]] רעות, יש בכך שני הענינים: חומר התאווה הוא עצם ה[[כח המתאווה]], וצורת התאווה היא הרצון הפרטי לעשות כך וכך. החומר, הכח המתאווה כשלעצמו, אינו רע גמור ויכולים להפוך אותו לטוב; לעומת זאת הצורה, דהיינו התאווה הפרטית לענין רע מסויים, היא רע גמור. לכן עבודת האדם היא לשלול ולבטל לגמרי את צורת התאווה - הסרת ה[[לבושים הצואים]], המחשבה דיבור ומעשה הלא טובים; ואת חומר התאווה, הכח המתאווה, להפוך לטוב.<br /> <br /> המשל לעבודה זו הוא [[שריפה|שריפת]] [[פרה אדומה|הפרה האדומה]]: בשריפה זו מתבטלת לגמרי צורת הפרה (שהיא משל לצורת התאוות הגשמיות ששרשם מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]), אך נשאר ה[[אפר]], חומר הפרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56d.htm לקוטי תרה חוקת נו, ד] ואילך.}}.<br /> <br /> ==המקור להתהוות החומר והצורה==<br /> החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב&quot;ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות:<br /> * לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר &quot;בדבר ה' שמים נעשו&quot;, והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר &quot;כל אשר חפץ ה' עשה&quot;{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/3/17.htm ספר המאמרים תרכ&quot;ט ע' יז] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס&quot;ג ותש&quot;ח שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/13/103.htm ד&quot;ה פתח אליהו תשט&quot;ו ס&quot;ז].}}.<br /> * לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}.<br /> הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&amp;st=&amp;pgnum=243 שיחת מוצאי ש&quot;פ אחרי תשל&quot;ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ&quot;ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}.<br /> <br /> במקומות אחרים מבארים גם שהחומר השתלשל מה[[העלם העצמי]] שב[[עצמותו ומהותו]] יתברך, ואילו הצורה מ[[אור הסובב]], כוח הגילוי שב[[עצמותו]] ומהותו יתברך{{הערה|שם=תשכט}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב משה וישצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view חומר וצורה]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ&quot;ג עמוד 19<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view בגדר הביטול דחומר וצורה]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י&quot;א ניסן תשפ&quot;ד (גליון ד') עמוד 241<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=706573 2024-08-07T12:56:13Z

<p>ספירת המלכות: הוספת פרמטר חוסר מקורות</p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> <br /> '''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]] ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. ה' ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]] ומ[[עץ החיים]]. ה[[נחש הקדמוני]] פיתה את [[חוה]] לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי.<br /> <br /> על ידי החטא הסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע הראשון.<br /> <br /> ==השתלשלות הדברים כפשוטם של דברים==<br /> ה[[נחש הקדמוני]] פנה לחוה ופיתה אותה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יצרה אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תפרו לעצמם חגורות מעלי התאנה.<br /> [[הקב&quot;ה]] כעס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית ה[[שדה]] ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא.<br /> <br /> [[הקב&quot;ה]] גירש את אדם וחוה מ[[גן עדן]], וחסם את האפשרות לחזור אליו.<br /> <br /> ==משמעותו הפנימית==<br /> על ידי החטא פגם [[אדם הראשון]] ב&quot;הרגשה&quot;, זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ב[[רוחניות]] וב[[אלוקות]] אך הבעיה הייתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מ[[עץ הדעת]] (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] ג, ד.}} &quot;ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי '''תאוה''' הוא לעיניים ו'''נחמד העץ להשכיל'''&quot; דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות ב[[עבודת ה']] רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי&quot;ב.}}.<br /> <br /> הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך [[אדם הראשון]] עליו רע.<br /> <br /> ==העונש על החטא==<br /> בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא&lt;ref&gt;שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.&lt;/ref&gt; ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם).<br /> ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.<br /> <br /> ==תיקונו==<br /> מבואר כי תיקון חטא [[עץ הדעת]] הוא בפרט על ידי מצוות [[ערלה]]. ש[[אדם הראשון]] נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור [[ערלה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3817748#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content חטא עץ הדעת - החטא שהרס לנו את החיים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:פרשת בראשית]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%90_%D7%A2%D7%A5_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=706572 2024-08-07T12:51:21Z

<p>ספירת המלכות: ניסוח, תקלדה</p> <hr /> <div>'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]] ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. ה' ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]] ומ[[עץ החיים]]. ה[[נחש הקדמוני]] פיתה את [[חוה]] לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי.<br /> <br /> על ידי החטא הסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע הראשון.<br /> <br /> ==השתלשלות הדברים כפשוטם של דברים==<br /> ה[[נחש הקדמוני]] פנה לחוה ופיתה אותה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יצרה אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תפרו לעצמם חגורות מעלי התאנה.<br /> [[הקב&quot;ה]] כעס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית ה[[שדה]] ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא.<br /> <br /> [[הקב&quot;ה]] גירש את אדם וחוה מ[[גן עדן]], וחסם את האפשרות לחזור אליו.<br /> <br /> ==משמעותו הפנימית==<br /> על ידי החטא פגם [[אדם הראשון]] ב&quot;הרגשה&quot;, זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ב[[רוחניות]] וב[[אלוקות]] אך הבעיה הייתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מ[[עץ הדעת]] (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] ג, ד.}} &quot;ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי '''תאוה''' הוא לעיניים ו'''נחמד העץ להשכיל'''&quot; דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות ב[[עבודת ה']] רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי&quot;ב.}}.<br /> <br /> הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך [[אדם הראשון]] עליו רע.<br /> <br /> ==העונש על החטא==<br /> בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא&lt;ref&gt;שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.&lt;/ref&gt; ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם).<br /> ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.<br /> <br /> ==תיקונו==<br /> מבואר כי תיקון חטא [[עץ הדעת]] הוא בפרט על ידי מצוות [[ערלה]]. ש[[אדם הראשון]] נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור [[ערלה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3817748#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content חטא עץ הדעת - החטא שהרס לנו את החיים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:פרשת בראשית]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=672743 2024-04-06T19:18:42Z

<p>ספירת המלכות: /* מידת העזות בקדושה */ עיצוב</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי [[יהודה בן תימא]] לפי רוב הדיעות בעלמא{{הערה|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]<br /> '''מידת העזות''' היא מידה מגונה ביותר, וכמאמר: עז פנים לגיהנום.<br /> <br /> == מידת העזות בקדושה ==<br /> <br /> מידה זו קיימת גם בקדושה, המילים הפותחות את הטור ואת השו&quot;ע הן: {{ציטוט|[[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''.}}<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל&quot;ט ח&quot;א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן. <br /> <br /> ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי &quot;על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת&quot;. הכינוי &quot;קשה עורף&quot; המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%27&diff=671649 2024-03-31T18:29:08Z

<p>ספירת המלכות: /* קישורים חיצוניים */ תיקון קישור</p> <hr /> <div>[[קובץ:ומעין חדש.jpg|270px|ממוזער|שער הקונטרס]]<br /> קונטרס '''ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים''' כולל סדרת [[מאמר]]י חסידות של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], העוסקים בביאור הפסוק הנ&quot;ל על פי החסידות.<br /> <br /> ==תוכן הקונטרס==<br /> בכל יהודי יש התוקף הנובע מה[[חכמה]] שב[[נפש|נפש]] והוא המעין המשקה גם את נחל השטים, שטות [[היצר הרע]]. הנלכד בפתויי היצר הרע צריך לעורר תוקף זה. בכך יוכל לעשות בפועל ההיפך מנטיותיו הטבעיות ובזה יברר את חומרו הגס ויתנהג על פי הדעת דקדושה.<br /> <br /> == נסיבות חיבור הקונטרס ==<br /> את קונטרס ומעין חיבר הרבי [[הרש&quot;ב]] לאור בקשתם של ארבעים וששה קהילות חסידיות לחומר לימודים בחסידות, שיהיה לפי ערכם ויביא לחיזוקם בעבודת ה' על פי דרכי החסידות. ואכן, כלשונו של הרבי [[הריי&quot;צ]], הקונטרס, למרות תכנו העמוק והעשיר, מבואר באופן כזה &quot;שגם אנשים בינונים יוכלו להבינו&quot;.<br /> <br /> הקונטרס במקורו נאמר בהמשך של שבעה מאמרים, החל מי&quot;ב תמוז תרס&quot;ג, שאח&quot;כ נכתבו כתבנית הקונטרס בשפה פשוטה שתהיה לפי ערך הבעלי בתים.<br /> <br /> הקדמה לקונטרס כוללת יומן ארוך ומפורט של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הכולל את הרקע לכתיבת הקונטרס - הקמת [[תומכי תמימים]], הקמת [[חברת מחזיקי הדת]], אסיפות הרבנים, המלחמה ב[[תנועת ההשכלה]] וב[[ציונות]].<br /> <br /> הקונטרס כולל כ&quot;ח מאמרים, שבכל אחד מהם יש בין אחד לשישה פרקים.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ כתב לרבי{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%27%27%D7%93.pdf בקונטרס עמוד 6.]}}, כי יהיה נכון לפרסם לפחות חלק מרשימותיו (של הרבי הריי&quot;צ) מהשנים [[תר&quot;ס]]-[[תרס&quot;א]], בכדי שיוודע אופן ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]] והשפעתה.<br /> <br /> הקונטרס נדפס שוב בשנת [[תשע&quot;ד]] על ידי [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> == הקונטרס בספרדית==<br /> [[קובץ:ומעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס בספרדית]]<br /> כאשר הגיע ר' [[דובער בוימגרטן]] כשליח הראשון של הרבי למדינת ארגנטינה, הוא קיבל שורה של הוראות מיוחדות, ביניהם להוציא לאור בשפת המדינה, ספרדית, את [[קונטרס ומעין]] של הרבי הרש&quot;ב. בשנת [[תשס&quot;ט]] הוראה מיוחדת זו התממשה על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] בדרום אמריקה בהנהלת הרב [[נתן גרינבלאט]], מתרגם ספר זה. <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&amp;pgnum=1 קונטרס ומעין] באתר [[Hebrewbooks]]<br /> * '''[http://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%27%27%D7%93.pdf קונטרס ומעיין מבית ד' - הוצאה חדשה ומתוקנת]''', [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/4400000000 קונטרס ומעין - מנוקד] {{ספרייה}}<br /> *שלמה יוסף זוין, '''[https://toratchabad.com/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91 סקירת קונטרס 'ומעין']''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[יקותיאל גרין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=705 ה&quot;מורה נבוכים&quot; של החסידות], מאמר דעה באתר &quot;[[שטורעם.נט]]&quot; {{קישור שבור}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קונטרסים|ו]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=662622 2024-02-22T17:20:27Z

<p>ספירת המלכות: /* דרגתו */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|הכהן הגדול]]<br /> [[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה]]<br /> '''כהן גדול''', הוא ראש הכהנים בעבודת בית המקדש, אשר נתמנה לכך ב[[משכן]] וב[[בית ראשון]] על ידי [[שמן המשחה]]{{הערה|עד דורו של [[יאשיהו המלך]] שגנז את [[שמן המשחה]] יחד עם הארון.}}, וב[[בית שני]] על ידי ששימש בשמונה [[בגד|בגדים]].<br /> <br /> הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.<br /> <br /> == מי ראוי להיות כהן גדול ==<br /> <br /> כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח ב[[עושר]] בחכמה ובמראה. <br /> <br /> אם אין לו די ממון כדי שיהיה [[עשירות|עשיר]] יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שי[[עשירות|עשיר]] יותר מ[[עשירות|עשיר]] שבכולן.<br /> <br /> בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים.<br /> <br /> == כבודו ==<br /> <br /> חייב הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו. לא יראו אותו ערום לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא ולא כשמסתפר.<br /> <br /> לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה. <br /> <br /> אם רצה הכהן, יכול הוא ללכת לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים &quot;תנוחמו&quot;. והן מחויבים לכבד אותו כפי כוחם.<br /> <br /> כמו כן הוא לא מחויב להעיד מלבד למלך, בכדי להרבות בכבודו.<br /> <br /> == הנהגת הכהן במקרי אבל ==<br /> <br /> אם מת לו מת, אינו יוצא אחריו ללוותו. ואינו יוצא אפילו מפתח ביתו או מן המקדש. <br /> <br /> גם בניחומו נוהגים בו כבוד, כל העם באים לנחמו לביתו, והוא עומד בשורה וסגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, ואומרים לו &quot;אנו כפרתך&quot;, והוא אומר להם &quot;תתברכו מן השמים&quot;.<br /> <br /> הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו. <br /> <br /> == תספורת הכהן הגדול ==<br /> <br /> אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב [[שבת]] לע&quot;ש. <br /> <br /> גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.<br /> <br /> בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערה|1=[[מסכת נדרים]].}}.<br /> <br /> == לשכת כהן גדול ==<br /> <br /> לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת &quot;לשכת העץ&quot; או &quot;לשכת פרהדרין&quot;. ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב ב[[מקדש]] כל היום.<br /> <br /> == דרגתו ==<br /> <br /> דרגתו של הכהן גדול היא [[יחידה]], והוא נכנס ל[[קדש הקדשים]] שענינו הוא היחידה במקום, ב[[יום הכיפורים]] שהוא היחידה בזמן{{הערה|מאמר ד&quot;ה &quot;וכל אדם לא יהיה באוהל מועד&quot; [[תשכ&quot;ג]]}}.<br /> <br /> שאלו פעם את הוד אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול [[צדיק]] גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד [[אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש]], שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]]. מובא ב[[תורת שמואל ספר השיחות]].}}.<br /> <br /> כל הכהנים ענינם הוא &quot;איש חסד&quot;, והכהן הגדול הוא המעורר [[אהבה]] רבה (שלמעלה מחסד סתם) ב[[נשמה|נשמות]] ישראל.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> [[בגדי כהונה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%94&diff=659291 2024-02-09T13:28:34Z

<p>ספירת המלכות: </p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר&quot;י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר באויר קדמון לאחר ש[[ה&quot;א]] האחרונה של [[שם ס&quot;ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין &quot;עצם השמים לטוהר&quot;.<br /> <br /> טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.<br /> <br /> על ענין טהירו עילאה נאמר &quot;הוא ושמו לבד&quot;, שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]].<br /> <br /> במאמר הזוהר &quot;[[בריש הורמנותא דמלכא]]&quot; מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות. <br /> <br /> במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות]] החקיקה, לעומת עשר הספירות של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].<br /> <br /> טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי&quot;ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.<br /> <br /> בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת ה[[תענוג הפשוט]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בריש הורמנותא דמלכא]]<br /> *[[שעשועי המלך בעצמותו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אורות וכלים]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:עולם המלבוש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&diff=646863 2023-12-11T13:23:22Z

<p>ספירת המלכות: /* דרגתו הרוחנית */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצורת סלע המכונה &quot;כיסא אליהו&quot; למרגלות הר [[מירון]]]]<br /> '''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]].<br /> <br /> אליהו יבוא לפני [[ביאת המשיח]] על מנת לבשר על [[הגאולה האמיתית והשלימה]], כדברי הנביא{{הערה|שם=מלאכי}}: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.<br /> <br /> ישנם דיעות{{הערה|[[רש&quot;י]] ורלב&quot;ג בשמואל ב'. רד&quot;ק במעשה של פילגש בגבעה.}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם &quot;הנני נותן לו את בריתי שלום&quot;, אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&amp;hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&amp;st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&amp;pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו].}}.<br /> <br /> אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב&quot;ן{{הערה|פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.}}, או לא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&amp;hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&amp;st=מי+הוא+אליהו+הנביא&amp;pgnum=2 ראה בהקדמת תנא דבי אליהו].}}.<br /> <br /> ==דרגתו הרוחנית==<br /> שרשו של אליהו הוא מ[[ב&quot;ן]] (מלכות), ולכן התעכב עיבורו שנים עשר חודשים{{הערה|מסכת יבמות דף פ' עמוד ב'. המשך תרס&quot;ו ע' קנז.}}. בהתאם לכך, עניינו הוא [[ביטול]] חיצוני - [[אתכפייא]], ו[[בירור]] התחתון על ידי [[העלאת מיין נוקבין]] מלמטה למעלה. אמנם, בשונה משאר הנשמות ששרשם מב&quot;נ, אליהו הנביא זיכך את גופו בתכלית והמשיך אף בו ה[[ביטול]] לאלוקות מצד מציאותו הוא, ולכן עלה בגופו השמימה{{הערה|ראה מאמרי אדמו&quot;ר הזקן תקס&quot;ג חלק א' ע' תא. שם תקס&quot;ו חלק א' עמוד צד. מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] דרושי חתונה ח&quot;א ע' קיג ואילך. אור התורה פרשת בחוקותי עמוד רי. שם על סידור תפילה עמוד רפ. שם ספר מלאכי עמוד תקמ&quot;א. דרך מצוותיך איסור כניסת כהן בעל מום. המשך תרס&quot;ו עמוד קנח ואילך. ועוד.}}{{הערה|בשונה מ[[משה רבינו]] ששרשו מ[[מ&quot;ה]], ועניינו ביטול פנימי - [[אתהפכא]], על ידי המשכת [[מים דכורין]]. ולאידך, משה רבינו פחות המשיך את הביטול בחיצוניותו ובגופו ולכן גופו נקבר. - שם.}}.<br /> <br /> אליהו הנביא קשור גם עם מידת ה[[אמת]]{{הערה|אור התורה פרשת ראה עמוד תרצח.}}, עם ספירת ה[[דעת]]{{הערה|ובזה גופא - דעת דנוקבא ([[תורת לוי יצחק]] ע' שכח. [https://drive.google.com/file/d/1_nMxhE6GdaexoPNQpPrrgw8xslvUxKGx/view ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק ב' עמוד 573 בשולי הגיליון.]) או דעת דגדלות (אוה&quot;ת על ספר מלכים א' עמוד ע'. שם ברשימות על שיר השירים עמוד קסב).}}, ועם חלק ה[[רוח]] שבנשמה{{הערה|ראה ספר הגלגולים פרק יט. שער הגלגולים הקדמה לא (אות ו). ספר המאמרים תרצ&quot;ט עמוד 207.}}.<br /> <br /> ==גילוי אליהו==<br /> {{ערך מורחב|גילוי אליהו}}<br /> גילוי אליהו הוא כינוי להתגלותו של אליהו הנביא לאחר שעלה בסערה השמיימה. בדרך כלל, משתמשים בביטוי לתאר את הופעתו לצדיקים ויחידי סגולה לגלות להם סודות התורה, אך ישנם מקרים נוספים בהם נוכח אליהו: בליל הסדר, בברית מילה, מגיע לעשות ניסים מסויימים, או לבשר בשורות טובות.<br /> == ביאת אליהו ==<br /> בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}{{הערה|שם=מלאכי|מלאכי ג, כג.}}.<br /> <br /> לפני [[ביאת משיח]] יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיעה הברכה המפורסמת: &quot;הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות&quot;.<br /> <br /> ===זמן ביאתו===<br /> הפסוק {{ציטוטון|&quot;הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא&quot;}}{{הערה|מלאכי ג' כ&quot;ג.}} מלמד כי אליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח, יבשר על ביאתו ויכין את העולם להתגלותו.<br /> <br /> בגמרא{{הערה|עירובין מ&quot;ג ב.}} נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח.<br /> <br /> במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{הערה|פרשה לה.}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל. <br /> <br /> בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב&quot;ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}.<br /> <br /> לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ&quot;ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> אפשרות נוספת ליישב את המדרשות החלוקים מציע הרבי לאור דברי ה'סדר עולם רבא' האומר{{הערה|פרק י&quot;ז.}} שאליהו הנביא נגנז {{ציטוטון|עד שיבוא מלך המשיח ונראה ונגנז שנייה ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג}}{{הערה|מכתב כללי פרטי י' כסלו תשכ&quot;ח, אגרות קודש חכ&quot;ה ע' לד.}}.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&amp;st=&amp;pgnum=84&amp;hilite= שיחת ז' תשרי תנש&quot;א].}}.<br /> <br /> ===אופן ומקום ביאתו===<br /> אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}, וכפי שמוכח בגמרא{{הערה|עירובין מג, א.}} שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ב ע' 207.}}. <br /> <br /> אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י&quot;א באייר תשמ&quot;ט.}}, אמר הרבי: &quot;במדרשי חז&quot;ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש&quot;טובה ראייתה&quot;, אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא&quot;.<br /> <br /> ===מטרת ביאתו===<br /> במסכת עדויות{{הערה|פרק ח' משנה ז'.}} נאמר: {{ציטוטון|אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.}}.<br /> <br /> לשיטת הרבי{{הערה|שם=שג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&amp;st=&amp;pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)].}} אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב{{ה|גאולה}}.<br /> <br /> בגמרא{{הערה|שם=עירובין|עירובין מג, ב.}} נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.<br /> <br /> בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק&quot;ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו&quot;[[תורה לא בשמים היא]]&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{הערה|שקלים דף יד, ב.}} &quot;[[תחיית המתים]] - מביאה לידי אליהו זכור לטוב&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון אליהו הנביא]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=385 סקירה מקיפה על אליהו הנביא]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נביאים]]<br /> [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&diff=646862 2023-12-11T13:21:50Z

<p>ספירת המלכות: /* זמן ביאתו */ עריכה, קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצורת סלע המכונה &quot;כיסא אליהו&quot; למרגלות הר [[מירון]]]]<br /> '''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] מתקופת מלכי ישראל. תלמידו של [[אחיה השילוני]], ורבו של אלישע הנביא. נודע בזכות המעמד בהר הכרמל בו החזיר את [[עם ישראל]] ב[[תשובה]] לאחר ש[[עבודה זרה|עבדו]] לבעל. אליהו עלה בסערה השמימה ב[[גוף|גופו]] ולא נפטר, ומאז מגיע לכל [[ברית מילה]].<br /> <br /> אליהו יבוא לפני [[ביאת המשיח]] על מנת לבשר על [[הגאולה האמיתית והשלימה]], כדברי הנביא{{הערה|שם=מלאכי}}: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בימי 250 נביאי הבעל (עובדי [[עבודה זרה]]) החזיר אליהו הנביא את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.<br /> <br /> ישנם דיעות{{הערה|[[רש&quot;י]] ורלב&quot;ג בשמואל ב'. רד&quot;ק במעשה של פילגש בגבעה.}} כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם &quot;הנני נותן לו את בריתי שלום&quot;, אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי אליהו היה משבט בנימין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&amp;hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&amp;st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&amp;pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו].}}.<br /> <br /> אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - אלישע הנביא.<br /> <br /> ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב&quot;ן{{הערה|פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.}}, או לא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&amp;hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&amp;st=מי+הוא+אליהו+הנביא&amp;pgnum=2 ראה בהקדמת תנא דבי אליהו].}}.<br /> <br /> ==דרגתו הרוחנית==<br /> שרשו של אליהו הוא מ[[ב&quot;ן]] (מלכות), ולכן התעכב עיבורו שנים עשר חודשים{{הערה|מסכת יבמות דף פ' עמוד ב'. המשך תרס&quot;ו ע' קנז.}}. בהתאם לכך, עניינו הוא [[ביטול]] חיצוני - [[אתכפייא]], ו[[בירור]] התחתון על ידי [[העלאת מיין נוקבין]] מלמטה למעלה. אמנם, בשונה משאר הנשמות ששרשם מב&quot;נ, אליהו הנביא זיכך את גופו בתכלית והמשיך אף בו ה[[ביטול לאלוקות]] מצד מציאותו הוא, ולכן עלה בגופו השמימה{{הערה|ראה מאמרי אדמו&quot;ר הזקן תקס&quot;ג חלק א' ע' תא. שם תקס&quot;ו חלק א' עמוד צד. מאמרי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] דרושי חתונה ח&quot;א ע' קיג ואילך. אור התורה פרשת בחוקותי עמוד רי. שם על סידור תפילה עמוד רפ. שם ספר מלאכי עמוד תקמ&quot;א. דרך מצוותיך איסור כניסת כהן בעל מום. המשך תרס&quot;ו עמוד קנח ואילך. ועוד.}}{{הערה|בשונה מ[[משה רבינו]] ששרשו מ[[מ&quot;ה]], ועניינו ביטול פנימי - [[אתהפכא]], על ידי המשכת [[מיין דכורין]]. ולאידך, משה רבינו פחות המשיך את הביטול בחיצוניותו ובגופו ולכן גופו נקבר. - שם.}}.<br /> <br /> אליהו הנביא קשור גם עם מידת ה[[אמת]]{{הערה|אור התורה פרשת ראה עמוד תרצח.}}, עם ספירת ה[[דעת]]{{הערה|ובזה גופא - דעת דנוקבא ([[תורת לוי יצחק]] ע' שכח. [https://drive.google.com/file/d/1_nMxhE6GdaexoPNQpPrrgw8xslvUxKGx/view ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק ב' עמוד 573 בשולי הגיליון.]) או דעת דגדלות (אוה&quot;ת על ספר מלכים א' עמוד ע'. שם ברשימות על שיר השירים עמוד קסב).}}, ועם חלק ה[[רוח]] שבנשמה{{הערה|ראה ספר הגלגולים פרק יט. שער הגלגולים הקדמה לא (אות ו). ספר המאמרים תרצ&quot;ט עמוד 207.}}.<br /> <br /> ==גילוי אליהו==<br /> {{ערך מורחב|גילוי אליהו}}<br /> גילוי אליהו הוא כינוי להתגלותו של אליהו הנביא לאחר שעלה בסערה השמיימה. בדרך כלל, משתמשים בביטוי לתאר את הופעתו לצדיקים ויחידי סגולה לגלות להם סודות התורה, אך ישנם מקרים נוספים בהם נוכח אליהו: בליל הסדר, בברית מילה, מגיע לעשות ניסים מסויימים, או לבשר בשורות טובות.<br /> == ביאת אליהו ==<br /> בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם}}{{הערה|שם=מלאכי|מלאכי ג, כג.}}.<br /> <br /> לפני [[ביאת משיח]] יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיעה הברכה המפורסמת: &quot;הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות&quot;.<br /> <br /> ===זמן ביאתו===<br /> הפסוק {{ציטוטון|&quot;הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא&quot;}}{{הערה|מלאכי ג' כ&quot;ג.}} מלמד כי אליהו הנביא יבוא קודם ביאת המשיח, יבשר על ביאתו ויכין את העולם להתגלותו.<br /> <br /> בגמרא{{הערה|עירובין מ&quot;ג ב.}} נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת משיח.<br /> <br /> במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו. בפסיקתא רבתי{{הערה|פרשה לה.}} מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל. <br /> <br /> בהלכות מלכים{{הערה|פרק יב, הלכה ב.}} כתב ה[[רמב&quot;ם]]: {{ציטוטון|יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת [[ימות המשיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו}}.<br /> <br /> לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ&quot;ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> אפשרות נוספת ליישב את המדרשות החלוקים מציע הרבי לאור דברי ה'סדר עולם רבא' האומר{{הערה|פרק י&quot;ז.}} שאליהו הנביא נגנז {{ציטוטון|עד שיבוא מלך המשיח ונראה ונגנז שנייה ואינו נראה עד שיבוא גוג ומגוג}}{{הערה|מכתב כללי פרטי י' כסלו תשכ&quot;ח, אגרות קודש חכ&quot;ה ע' לד.}}.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שמכיון שמשיח יכול לבוא בכל יום, לכן מגיע אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש בכל יום ומבשר אודות ביאת המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&amp;st=&amp;pgnum=84&amp;hilite= שיחת ז' תשרי תנש&quot;א].}}.<br /> <br /> ===אופן ומקום ביאתו===<br /> אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות{{מקור}}, וכפי שמוכח בגמרא{{הערה|עירובין מג, א.}} שביאתו קשורה עם ענין איסור תחומין בשבת, השייך רק בגוף גשמי למטה מעשרה טפחים{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ב ע' 207.}}. <br /> <br /> אליהו יבוא ל[[בית הדין הגדול]]{{הערה|שם=עירובין}} - נציגם של כל בני ישראל. בית דין הגדול מקומו יהיה ב[[טבריה]], כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו ה[[סנהדרין]], ולשם ישובו בתחילה. ב[[יחידות]] ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנים הראשיים]], הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]{{הערה|י&quot;א באייר תשמ&quot;ט.}}, אמר הרבי: &quot;במדרשי חז&quot;ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש&quot;טובה ראייתה&quot;, אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא&quot;.<br /> <br /> ===מטרת ביאתו===<br /> במסכת עדויות{{הערה|פרק ח' משנה ז'.}} נאמר: {{ציטוטון|אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע . . רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.}}.<br /> <br /> לשיטת הרבי{{הערה|שם=שג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&amp;st=&amp;pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)].}} אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב{{ה|גאולה}}.<br /> <br /> בגמרא{{הערה|שם=עירובין|עירובין מג, ב.}} נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.<br /> <br /> בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק&quot;ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו&quot;[[תורה לא בשמים היא]]&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר{{הערה|שקלים דף יד, ב.}} &quot;[[תחיית המתים]] - מביאה לידי אליהו זכור לטוב&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון אליהו הנביא]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=385 סקירה מקיפה על אליהו הנביא]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נביאים]]<br /> [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=646706 2023-12-10T00:14:36Z

<p>ספירת המלכות: </p> <hr /> <div>{{להשלים}}<br /> <br /> הלשונות '''המשכה''' ו'''האצלה''' מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות{{הערה|תניא, שעהיוה&quot;א, ע&quot;פ ביאורי הרי&quot;כ במאור שבתורה עמ' 358.}}.<br /> <br /> ==הקושי בהבנת מציאות הספירות==<br /> הנבראים הם &quot;מחודשים&quot; (יש מאין), ולכן מהות מציאותם (גם בשעה שהם קיימים) היא &quot;אין&quot;{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.}} (מאחר והם &quot;עשויים&quot; מ&quot;אין&quot;, שהרי הקב&quot;ה לקח &quot;[[אין ואפס]]&quot; '''וממנו''' עשה את ה&quot;יש&quot;). אבל חס ושלום לומר דבר כזה על הספירות דאצילות (שהם &quot;אין&quot; או &quot;בטלים במציאות&quot;) – שהרי הן אלוקות, וממילא הן מציאות אמיתית '''מצד עצמן''' (ולא כהנבראים – שכל מציאותם היא רק מצד רצון ה').<br /> <br /> וממילא נשאלת שאלה עצומה: כיצד &quot;מסתדרת&quot; העובדה שהספירות הן מציאות עם האמונה שה' הוא אחד הפשוט? אם הוא אחד '''פשוט''' (שאינו מורכב מחלקים ואיברים), מה הפירוש בזה שיש לו רצון וחכמה ובינה וחסד וכו'?<br /> <br /> ==הסבר אדמו&quot;ר הזקן==<br /> ועל זה עונה אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם, שם פרקים ח'-י'.}} שהספירות הן &quot;המשכה והאצלה&quot;, היינו, שאינן מחודשות מאין אלא המשכה והאצלה '''שלו'''{{הערה|המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו&quot;ר הזקן דן בפרקים הנ&quot;ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[עולם האצילות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%97&diff=645757 2023-11-27T19:04:34Z

<p>ספירת המלכות: תקלדה</p> <hr /> <div>'''דבר מלכות וישלח''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת וישלח]], [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> השיחה עוסקת במעלתו של היום [[י&quot;ט כסלו]] וכל [[חודש כסלו]].<br /> <br /> שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].<br /> {{ציטוט צף|המעלה המיוחדת דראש השנה ומתן תורה דתורת החסידות, חג החגים – '''שבו מתחילה ההתגלות דתורתו של משיח''', טעמי תורה (&quot;סוד טעמי' ומסתר צפונותי'&quot;), &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;, באין-ערוך להתגלות שהייתה במתן-תורה, כמארז&quot;ל &quot;התורה שאדם למד בעוה&quot;ז הבל הוא לפני תורתו של משיח&quot;}}<br /> {{ציטוט צף|אבל, לאחרי &quot;מעשינו ועבודתינו&quot; דכל בנ&quot;י במשך כל הדורות, כולל ובמיוחד לאחרי גילוי תורת החסידות בי&quot;ט כסלו, שאז התחיל עיקר הענין ד&quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;, ומוסיף והולך ע&quot;י רבותינו נשיאינו מדור לדור, עד לכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, שעל ידו הופצו המעיינות חוצה בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, '''כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם &quot;צחצוח הכפתורים&quot;, והכל מוכן לביאת המשיח'''}}<br /> ==תוכן השיחה==<br /> בשיחה מסביר הרבי שליט&quot;א שהסיבה שישנו סדר של מיעוט הלבנה, אף על פי שלכאורה &quot;מעלין בקודש ואין מורידין&quot;, הוא מכיוון שבחציו הראשון של החודש הלבנה מקבלת את אור החמה, ולכן הולך ומתווסף אורה. מט&quot;ו בחודש ואילך הלבנה מתקרבת לגוף החמה עצמה עד שמתאחדת אתה, ולכן מתמעט אורה. מסיבה זו, בני ישראל המונים את ימי החודש ממשיכים בספירה כלפי מעלה{{הערה|כלומר, שגם כשמתמעטת הלבנה, הספירה לא יורדת אלא עולה עוד יותר: ט&quot;ז י&quot;ז..}}, כיון שהם הולכים ומוסיפים בהתקשרותם והתאחדותם עם הקב&quot;ה.<br /> <br /> הרבי גם ציין את מעלתו של [[חודש כסלו]] שהוא חודש [[מתן תורה]] של [[תורת החסידות]] שבו מודגשת יותר ה'''לבנה''' - עבודתם של ישראל בכח עצמם, גם שמו של החודש ''''כסלו'''' מורה על [[התגלות]] ה[[עצם]]. הרבי גם הסביר שהסיבה ש[[י&quot;ט כסלו]] חל דוקא בחציו השני של החודש מכיון שזה הזמן המורה על ההתאחדות האמיתית והעצמית של ישראל והקב&quot;ה, ושלימות העבודה. הרבי קישר זאת ל[[פרשת השבוע]] - [[פרשת וישלח]] שבה יעקב שולח מלאכים ל[[עשיו]] בשביל להראות שהכל מוכן לגאולה ושהעבודה הושלמה. הרבי הוסיף שבדורנו כבר הסתיימה [[עבודת הבירורים]], והכן מוכל ל[[גאולה]] ונותר רק לפקוח את העיניים, ה שת לפרשת השבוע, ורמז לכך ניתן למצוא ומרומז גם בהפטרת פרשתנו המזכירה את תיקון [[צרפת]] על ידי בית יוסף, שהכוונה לדורנו בו בשליחות ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] השלימו את בירורה מדינת צרפת{{הערה|שהגימטריא שלה הוא [[770 (מספר)|770]].}}.<br /> <br /> בסיום השיחה עורר הרבי על עריכת התוועדויות י&quot;ט כסלו בכל מקום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378NzFFTDVHbnVuTzQ/view?usp=drive_link&amp;resourcekey=0-fqhjlpaQnweSj-sfY199UA מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1YFj6yxG9joA5t7w44s_QUkYhzeIJ38oxaJ9Q1drMrXE/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SARWZoQkEwb1JneFE/edit?usp=drive_link&amp;ouid=113047085946654283603&amp;resourcekey=0-AzrIml2EX9PnsGHxJkFYGg&amp;rtpof=true&amp;sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''<br /> *גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwbjQwNGppWnd6bGM דף עזר] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwVTFDZUdrMDlWZnc/edit# סיכום]'''.<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וישלח]]<br /> [[קטגוריה:חומש בראשית]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92)&diff=644460 2023-11-14T12:53:07Z

<p>ספירת המלכות: /* קישורים חיצוניים */ מחיקת קישור לא פעיל (הקובץ כבר לא נמצא שם)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג &quot;חיילי בית דוד&quot;|אחר='ועד חיילי בית דוד'|ראו='[[ועד חיילי בית דוד 770]]'}}<br /> '''&quot;חיילי בית דוד&quot;''' הוא הכינוי שניתן לתלמידי ה[[תמימים]], על ידי [[הרבי הרש&quot;ב]] נשמתו עדן, מייסד ישיבת '''&quot;[[תומכי תמימים]]&quot;'''.<br /> <br /> == ביאור המושג ==<br /> <br /> הכינוי ניתן על-יסוד מאמר חז&quot;ל {{ציטוטון|כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הסביר כי על תלמידי התמימים, לכתוב גט כריתות - להתנתק לגמרי, מ&quot;אשתו&quot; - ענייני העולם.<br /> <br /> ב[[שיחה]] שנשא הרבי הרש&quot;ב ב[[שמחת תורה]] [[תרס&quot;א]], במלאת שלוש שנים להתייסדות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, הטיל הרבי על התמימים תפקידים יסודיים וחשובים, המתחלקים באופן כללי לשני חלקים הנפרשים על פני שתי תקופות. הרבי הרש&quot;ב הביא על שני החלקים את הפסוק &quot;אשר חרפו אויביך השם, אשר חרפו עקבות משיחך&quot;: בתחילה, יהיה על תלמידי התמימים להילחם באלו &quot;אשר חרפו אויביך השם&quot; - המשכילים הכופרים בתורת השם, האוייבים הגלויים של היהדות הנאמנה. ואילו בדור לאחר מכן, יהיה על תלמידי התמימים לשום מלחמתם באלו &quot;אשר חרפו עקבות משיחך&quot;. אלו, אמר הרבי, גרועים מהקודמים, שכן יהיו הם יראי אלוקים, ואילו לפועל יחרפו את עקבות משיחך - יהרסו את האמונה התמימה והאמיתית בביאת ה[[משיח]], בעיקר בשל חזותם החיצונית.<br /> <br /> במלחמה זו מכונים התמימים &quot;חיילי בית דוד&quot; העומדים בפרץ להילחם את מלחמת ה', ומול שני &quot;אויבים&quot; אלו יהיה על התמימים להילחם, ואת הכוח והעוז לעמוד מולם יישאבו התמימים מלימוד התורה בצורה הנהוגה ב&quot;תומכי תמימים&quot;, בה [[לימוד התורה]] הופך לחלק בלתי נפרד מה&quot;[[תמים]]&quot;, וכך יכול הוא לעמוד איתן מול כל הרוחות שבעולם.<br /> <br /> בדורנו זה, [[דור השביעי]], גילה [[הרבי]], כי שיחה זו של הרבי הרש&quot;ב, הייתה &quot;מאמר נבואה&quot;, שכן כבר אז חזה הרבי הרש&quot;ב את המלחמה נטולת הפשרות שיערכו תלמידיו ותלמידי תלמידיו, התמימים &quot;חיילי בית דוד&quot;, הן במשכילים האפיקורסים, והן ב&quot;ציונים&quot; הדוגלים בשיטה המעוותת של &quot;[[אתחלתא דגאולה]]&quot;, ובכך מערערים את האמונה הפשוטה בביאת המשיח, והופכים להיות &quot;מחרפי עקבות משיחך&quot;.<br /> <br /> הכינוי &quot;חיילי בית דוד&quot; דבק בכלל חסידי [[חב&quot;ד]] בעולם כולו. רצף המילים &quot;חיילי בית דוד&quot; יוצר ב[[השגחה פרטית]] את ראשי-התיבות &quot;חב&quot;ד&quot; (לבד מראשי התיבות הידועים - חכמה, [[בינה]] ודעת).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk 'כל היוצא להמלכת בן דוד'], בקובץ ויעקב הלך לדרכו עמ' 41, תשפ&quot;א<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658704/ כל היוצא למלחמת בית דוד]''', קטע וידיאו יומי מהרבי, ב' ניסן תשפ&quot;א {{וידפו}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%94&diff=618411 2023-08-02T03:31:41Z

<p>ספירת המלכות: /* בתורת החסידות */ הוספת מקורות</p> <hr /> <div>'''אבן השתיה''' היא האבן שהייתה במרכז [[קודש הקודשים]] עליה היה מונח [[ארון הברית]]. עליה אמרו חז&quot;ל שהיא יסוד הבריאה. על פי [[הקבלה]] היא מסמלת את [[ספירת המלכות]] ובחסידות מבואר שתוכנה בנפש האדם הוא הקשר התקיף שב[[נשמה|נשמות]] ישראל.<br /> <br /> ==מהותה==<br /> אבן השתיה, היא אבן שהייתה ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], ו[[ארון הברית]] היה נתון עליה{{הערה|תוספתא יומא פ&quot;ב, רמב&quot;ם בית הבחירה ד, א.}}, אלא שהאבן הייתה בולטת מן הארון לצד מזרח{{הערה|תנחומא קדושים: &quot;ואבן שתיה לפני הארון&quot;. ראה עוד יומא נב ב, שהאבן הייתה במקום בין הבדים.}}. הארון היה מונח עליה ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה המלך יאשיהו לגנוז את הארון במקום מסתור שהכין [[שלמה המלך]] בבית המקדש, בכדי שלא ייפול ליד הגויים כשיחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|לקוטי שיחות חלק כא עמוד 156 ואילך}})- הייתה אבן השתיה בקודש הקדשים ללא הארון.<br /> <br /> ביום הכיפורים כשנכנס [[הכהן הגדול]] לבית קדש הקדשים להקטיר קטורת, היה מניח עליה את המחתה. בבית ראשון היה מניח את המחתה על האבן במקום שבין בדי הארון ובמקדש שני - שלא היה בו ארון - היה מניחה באותו המקום שהיה בין בדי הארון במקדש ראשון. אף הזיית הדם בקודש הקודשים ביום זה הייתה על אבן זו.{{הערה|[[מסכת יומא]] נב, ב ונג, ב.}}<br /> <br /> ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זוהר חלק א דף עב, ב. (וראה שם בנוגע לסתירה הרי ממנו הושתת העולם).}} מבואר שאבן השתיה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.<br /> <br /> ==שמה==<br /> חז&quot;ל מסבירים שהשם &quot;אבן השתייה&quot; הוא על שם ש&quot;ממנה הושתת העולם&quot;‏{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]‏{{הערה|מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|רש&quot;י מסכת יומא נד, ב.}}.<br /> <br /> וכך מובא גם בזהר:{{ציטוט|תוכן=וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור=ספר הזהר חלק א רלא, א}}<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ם]] בפירוש ה[[משניות]] מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן &quot;מקום העבודה הוא יסוד העולם&quot;{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב&quot;ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב', מאירי שם.}},‏ וכן מסביר המאירי &quot;שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו&quot;{{הערה|[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא - ועבודת [[בית המקדש]] ש&quot;נתייסדה&quot; ממנה - לא היה ה' בורא את העולם). הרמב&quot;ן מבאר כי אבן השתיה הוא ה[[צורה]] הבסיסית ([[ד' יסודות]]) שלבשה את חומר [[היולי]] וממנו הורכבו לאחר מכן כל מיני הצורות והנבראים.{{הערה|בפירושו על התורה ספר בראשית א, ב ('וכבר נודע').}}<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> <br /> ===עניינה בספירות===<br /> <br /> עניינה הוא ספירת ה[[מלכות]] (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט{{הערה|הובא בפירוש [[הרמ&quot;ז]] על הזהר חלק ג ריג, ב.}} &quot;נטל [[הקב&quot;ה]] אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת [[פוטיפר]]) הרי משליכו ומחריב את העולם&quot; שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.{{הערה|ספר המאמרים תרל&quot;א ח&quot;א, ד&quot;ה כמראה הקשת, עמוד שמ&quot;ה.}}<br /> <br /> ===עניינה===<br /> <br /> אבן השתיה מרמז על בירור [[אותיות]] (שאבנים עניינם [[אותיות]]{{הערה|&quot;שני אבנים בונות שני בתים&quot; ספר יצירה פ&quot;ד מי&quot;ב.}}) והכלים שנפלו ב[[שבירת הכלים]] של [[עולם התוהו]] ו&quot;ממנה הושתת כל העולם&quot; הוא לפי שעבודה זו היא עיקר ותכלית הבריאה ובה תלוי כל העליות והבירורים שבעולמות.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/10/index.htm מאמר ד&quot;ה מזבח אדמה תר&quot;ם].}} <br /> <br /> אבן השתיה הוא המשפיע גילוי אלקות בעולם להיותו מעיקרי [[בית המקדש]] וגם יסוד העולם (ממנו הושתת העולם). עניינו הוא הפעולה בעולם (ככל יסוד שפועל בבניין שעליו אף שמכוסה וודאי הוא כך גם באבן השתיה שנמצאת גלויה מאז בריאת העולם ועד עכשיו) לחבר אותו עם אלוקות שהאיר בבית המקדש שיתגלה בעולם שמציאותו הוא האותיות ודבר ה' שמחייה אותו. (פעולה זו נעשית בשני אופנים: א. '''המשכת''' גילוי אלוקי בעולם מלמעלה למטה שמרומז בשם אבן שכוללת את האותיות 'א' ו'ב' בסדר ישר מתחילת האותיות מלמעלה למטה (תחילה האות 'א' הרומזת על [[הקב&quot;ה]] ('אלופו של עולם') וזה נמשך באות ב' שבה נבראה עולם ('''ב'''ראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ) וכן הלאה). ב. תיקון ו'''העלאת''' העולם ממטה למעלה וזה מרומז בזה ששמה של אבן השתיה כוללת את האותיות 'ת' ו'ש' שרומז על סדר האותיות ממטה למעלה).{{הערה|1=שיחת ליל א דחג הסוכות [[תשנ&quot;ב]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0098.tif&amp;ilIF=G&amp;ilSC=30 התוועדויות [[תשנ&quot;ב]] כרך א עמוד 98]) וראה שיחת עקב תנש&quot;א.}}{{הערה|1=ראה גם שיחת הרבי ב'התוועדויות' [[תשמ&quot;ח]] [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\48\4\B0057.tif&amp;ilIF=G&amp;ilSC=30 חלק ד עמוד 57].}}<br /> <br /> ===בעבודה ובנפש האדם===<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/30/19/269.htm [[תשכ&quot;א]] ח&quot;ב עמוד 269]}} שאבן השתיה היא הקשיות והתוקף של יהודי הנקרא גם &quot;[[איתן שבנשמה]]&quot;. ותוכנה ש&quot;אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח&quot;ו מאלוקות&quot;.{{הערה|1=אג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ד ע' שפד (הובא ב&quot;היום יום&quot; כה תמוז). שם ע' תקמז (הובא ב&quot;היום יום&quot; כא סיון). ועוד.}} על שם תוקף זה מכונים היהודים &quot;עם קשה עורף&quot;. משום שקשר זה הוא למעלה מהבנת השכל ולכן תוקפה וחוזקה אינו מוגבל.<br /> &quot;וממנה הושתת העולם&quot; לפי שדווקא כשהעבודה מבוססת על 'יסוד' זה, בכחו של האדם לברר ולתקן את [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] ועל ידו דווקא הוא הבירור של כל העולמות.{{הערה|ספר המאמרים תר&quot;ם עמוד סט.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=30546&amp;hilite=67ed459c-d2f2-45d3-805b-61c9002a4b9f&amp;st=%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%AA%D7%99&amp;pgnum=35 ספר הערכים - חב&quot;ד, ערך אבן השתיה]'''<br /> *[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3810 אנציקלופדיה יהודית דעת, ערך אבן השתיה]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:כלי המקדש]]<br /> {{בית המקדש}}</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=618069 2023-07-31T19:18:43Z

<p>ספירת המלכות: תגובה</p> <hr /> <div>== הערה 1 ==<br /> טרם ידעתי או פגשתי מאמר אשר שמו &quot;וידעת היום רנ&quot;ט&quot;, ואינו נמצא בספר המאמרים רנ&quot;ט אשר תחת ידי.<br /> האם מדובר בבורות שלי, או שמא שגיאת קליד?<br /> <br /> (וכמובן, אם מדובר בשגיאה פשוטה, מהו המקור הנכון לעניין המדובר בערך?)--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 19:18, י&quot;ג באב, ה'תשפ&quot;ג 19:18, 31 ביולי 2023 (UTC)</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=617210 2023-07-29T18:56:32Z

<p>ספירת המלכות: /* משפחתו */ ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ייצ סגל.jpg|ממוזער|[[רב|הרב]] סגל]]<br /> [[קובץ:יוסף יצחק סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סגל נואם ב[[כינוס התמימים העולמי]] ב-[[770]] ([[תשרי]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''יוסף יצחק הלוי סגל''' (יליד [[תשי&quot;א]]), הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ויו&quot;ר [[צא&quot;ח]] בעיר [[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשי&quot;א]] ב[[ירושלים]] לאביו, הרב [[חיים שלום סגל]], ונקרא על שמו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> אף שחלק מקרוביו למדו בצעירותם בישיבות לא חב&quot;דיות, הנה בעצת דודו הרב [[יוסף צבי סגל]] הלך כבר בתחילת דרכו בעולם הישיבות למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ב'פרדס' והיה מתלמידיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לשנת ה[[קבוצה]], ולמד בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ה [[נישואין|נשא]] את זוגתו רבקה, בתו של ר' [[מרדכי לוין]].<br /> <br /> לאחר חתונתם גרו במשך שלש שנים (לערך) ב[[שליחות]] במושב ברוש בתור מורה ב[[בית ספר חב&quot;ד ברוש]], כשבד בבד עם לימודיו ב[[כולל]], מסר [[שיעורי תורה]] בכיתות ו' בבית הספר המקומי.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט הצטרף לקבוצת שלוחי הרבי שעברו להתגורר ב[[מגדל העמק]] והקימו את מוסדות חב&quot;ד במקום, ועם הקמת הישיבה התמנה בה למשפיע. בד בבד, ניהל במשך עשרות שנים את [[בית חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> במשך שנים רבות היה מארח בביתו אנשים סיעודיים. בעקבות זאת הוקם בסופו של דבר בביתו לשעבר מוסד סיעודי שנוהל על ידו במשך כמה וכמה שנים שבמשך הזמן עבר הניהול לידי [[כולל חב&quot;ד]] כיום נקרא המקום בשם מרכז גראבסקי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *בנו, הרב [[ישראל סגל]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> *בנו, הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[שליח]] הרבי ב[[באקו]], [[אזרבייג'אן]].<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל סגל]], שליח הרבי בפוקט תאילנד.<br /> *בנו, הרב [[נחמיה סגל]] - [[משפיע]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומחנך בתלמוד תורה חב״ד אלעד(לשעבר [[שליח]] [[וורשא|בוורשא]] [[פולין|שבפולין]]).<br /> *בנו, הרב [[חיים שלום סגל (יבנה)|חיים שלום סגל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ביבנה<br /> *בנו, הרב [[שלמה יהודה סגל (קטמון)|שלמה יהודה סגל]] - שליח [[הרבי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]].<br /> *בנו, הרב מרדכי סגל, [[שליח]] הרבי ב[[וינה]], אוסטריה.<br /> *בנו, ר' אברהם סגל, [[ביתר עילית]].<br /> *בתו, נחמה דינה, רעייתו של הרב [[מאיר וילשנסקי]] - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *בתו, חנה מיכלא, מנהלת [[בית ספר]] לבנות ב[[מגדל העמק]], רעייתו של הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *בתו, יהודית - מטפלת בפסיכודרמה ב[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], רעיית הרב [[יואל נפרסטק]] - [[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *בתו, חיה מושקא, רעייתו של הרב שלום דובער גינזבורג - [[סופר סת&quot;ם]], משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_13.html הרב סגל מסביר: מדוע 'עבודת התפילה' היא יסוד?]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=602722 2023-06-15T17:00:53Z

<p>ספירת המלכות: /* הידעת */ תגובה</p> <hr /> <div>{{עמוד ראשי/שיחה}}<br /> {{מעבר לתחתית הדף}}<br /> <br /> == תבנית הידעת ==<br /> <br /> {{א|שמואל חיים}}, קטע הידעת לא מעוצב למעלה, ייתכן ושכחת בעיצוב את המסגרת עליונה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 05:30, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 05:30, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:19 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> ::ייש&quot;כ רב. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:47, כ&quot;ז בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 08:47, 3 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:44, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:44, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:45, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:45, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == ברוכים הבאים ויחי ==<br /> <br /> ממליץ להחזיר לגופן ברירת מחדל. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:13 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == תאריך מעודכן ==<br /> <br /> משום מה התאריך ב'ימי חב&quot;ד' מעודכן אצלי לכ&quot;ט מרחשון. האם זה טעות או שזה מכוון? אם זו טעות נא לתקן. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:16, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תירוץ אחד אני יכול לנחש שמא בשעון של מדינת האתר (נראה לי ארה&quot;ב) עוד לא עברו לשעון חורף ולכן כבר אחרי 12 כביכול (למרות ששם 7 שעות לפני).. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:29, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 21:29, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::שמתי לב שקיימת בעיה גם בשעה שבחתימות למעלה, וכנראה שגם בשורה זו שאכתוב עכשיו. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:30, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::אכן השעון באתר מעודכן לפי איזור UTC שהוא שעתיים-שלוש 'אחרי' ישראל, מה שאומר שישראל תעבור לכ&quot;ט חשוון לפני שהאתר יגיע לכ&quot;ט חשוון. אך זה ענין אחר. מי שנרשם לאתר יכול לסדר ב{{העדפות|מראה}} שיציג לו את שעון ישראל ומלבד בחתימות השעות יסתדרו אצלו.<br /> :::הסיבה למעבר המוקדם של האתר בתבנית זו לכ&quot;ט נעוצה בכך שהתבנית משתמשת בתבנית {{תב|תאריך עברי נוכחי}} שמשתמשת בתבנית {{תב|שקיעה}} וכמו התאריך העברי גם התבנית אמורה להתחלף בשקיעה. אנסה בעז&quot;ה לבדוק אם זה מוחלף בשקיעה האמיתית או לפי שעון UTC גם אצל מי שסידר בהעדפות שעון ישראל (שא&quot;כ התבנית אמורה להתחלף בשעה {{שקיעה}} שזה ממש מוקדם ויש לסדר זאת בהקדם) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:39 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הרב מטוסוב ==<br /> <br /> מופיע כעת בעמוד הראשי שהוא מאלה שנולדו היום (י&quot;ט טבת) ובגוף הערך כתוב שנולד בי&quot;ז טבת. מה נכון? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:51, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:51, 22 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :בדרך כלל הערך יותר מדוייק, כי בעוד וגם משתמשים מתחילים יודעים לשנות את הנכתב בערך, מעט מאוד יודעים להגיע לתבנית ולעדכן אותה. אם רוצים להיות בטוחים, אפשר להסתכל בגרסאות של התבנית ושל הערך עצמו, ולוודא איזה כיתוב התווסף אחרון. 'הלכתא כבתראי'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:41, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 05:41, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&amp;diff=304964&amp;oldid=303077 לאו דווקא], זה אנונימי לא ברור ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:06 • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::בדרך כלל המשמעות של אנונימי בתיקונים כאלו, הוא בן משפחה 'אורח לרגע' שתיקן מידע אישי מכלי ראשון. שוב, לא אומר שזה החלטי, אבל מסתברא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:38, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 09:38, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::בדיוק ראיתי שפורסם היום: בהתחלה חשבו שיום הולדתו בי&quot;ז, בהמשך התברר שבי&quot;ט. כך הוא מספר. ביחידות שלו אצל הרבי הרבי אמר לו (תוכן) &quot;לפי מה שאתה כותב שזהו יום הולדתך, תעבור על הסדרה&quot;. ולאחר שנים שהתברר התאריך המדוייק הבין את לשון הרבי. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 12:24, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב.<br /> :::::תוקן בערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:55 • כ' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==עצה==<br /> מה אומרים על שיפור הדף הראשי של חב&quot;דפדיה? הוא לא מעודכן, ה&quot;תמונה היומית&quot; מתחלפת פעם בחודש.. לדעתי אפשר לצרף גם כמו באתרי ויקי אחרים מקום לערך אחד מתוך הערכים המובחרים, מומלצים, ורגילים ועוד דברים.. נקודה למחשבה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:58, 5 בינואר 2022 (UTC)<br /> :התמונה היומית מתחלפת פעם ב4-5 ימים. לגבי ערכים מובחרים/מומלצים ראה [[#תיבת מומלץ|כאן]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> איף מוחקים משהו מדף המשתמש? [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:12, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:12, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==הסמל של חב&quot;דפדיה==<br /> הוא קטן מידי צריך להגדיל אותו. מתייג {{מפעילי מערכת}} (למרות שזה לא קשור אליהם אלא למתכנת) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]]<br /> :אם כך אולי יותר נכון לתייג את משתמשים פעילים {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:10 • ה' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אבל למה לשגע אותם אם אפשר לשגע אתכם? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 03:11, 6 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == לגבי תבנית כא אדר א ==<br /> <br /> משום מה התבנית של היום לא תקינה כנראה בגלל מחיקת התבנית ע&quot;י חלוקת, חבל שאין תחליף לזה לשנה זו לפחות עד שימצא פיתרון קבוע. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:10, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:10, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :בעצם אני מבין מפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר א']] ומפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר ב']] שהמצב יותר חמור, לדעתי עדיף לבטל זמני את התבנית הידעת בעמוד הראשי לפחות עד שיתוקן החוסר שם --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:33, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:33, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::בוצע עד סוף אדר א'. אדר ב' יותר קל להעתיק. בכל אופן נשאר עוד עבודה. אם נהיה שוב קרובים לתאריך חסר אני יחליף בתבנית קבועה עד סיום העבודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:28 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::תודה רבה, האם תוכל לסדר גם את תבנית ימי חב&quot;ד לפחות לאדר א'? בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:20, כ&quot;ג באדר א', ה'תשפ&quot;ב 03:20, 24 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::אופס, לא שמתי לב לזה... סידרתי שזה יביא לבינתיים את א' וב' כמו את אדר בשנה רגילה. תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:53 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::עכשיו אני שם לב שהחוסר לא היה מתחילת החודש אלא רק מהבוקר, עד כ&quot;ג באדר יש תבניות מחולקות גם לאר א' וב'. כדאי פשוט להמשיך את פתיחת התבניות עד סוף החודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::נוספו התבניות ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::אמנם דייה לצרה בשעתה אבל חוץ משתי ימים על אייר אין כלום על כל חודשי האביב והקיץ --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:21, כ&quot;ט באדר א', ה'תשפ&quot;ב 01:21, 2 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::::לפני חודשיים לא היה גם על החורף... הכל קיים רק צריך להעביר לפי התאריכים הכתובים במיזם לשמות הנכונים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:21 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::ישר כח גדול 'חלוקת'. 23:43, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> למה הפורטלים הללו לא רשומים בעמוד ראשי? {{מפעילי מערכת}}?<br /> <br /> פורטל:הפצת המעיינות<br /> <br /> פורטל:הקהל<br /> <br /> פורטל:כפר חב&quot;ד<br /> <br /> פורטל:קראון הייטס<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:41, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:41, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> :טוב שאתה מעלה את הנושא, נראה לי שמתוך הנ&quot;ל רק הפצת המעיינות עוסק בנושא מרכזי ומהותי, והשאר עם כל הכבוד לא צריכים להופיע בעמוד הראשי. אשמח לשמוע עוד דעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 23:48, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אכן, זו הסיבה גם שרק הפצת המעיינות נוסף לרשימת הפורטלים בתפריט הצד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:55 • י&quot;ט באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> בעיה שעורר עליה מאן דהו באיזהו מקומן, שמפריעה גם לי תקופה, שתחת הכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד ראשי נכנסים כל המאורעות מהלוח שנה היהודי. חמור מכך, לפעמים איזה פטירה של אדמו&quot;ר גוטער איד מחסידות אחרת וכיו&quot;ב מופיע לפני מאורעות מרכזיים כמו י&quot;ט כסלו וכדומה. מה ניתן לעשות בנידון? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, כ&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :בעד להשאיר רק כאלו שיש להם ערך. אבל זה אומר שצריך למצוא מישהו שמוכן לעשות עבודה ידנית... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:12 • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::האם ניתן לעשות הפרדה בין &quot;אירועים ביהדות&quot; לבין &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד הראשי כמו שזה בערכים של התאריכים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:04, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :::דוגמא למצב האבסורדי הקיים כעת: &quot;בכ&quot;ח באדר תשמ&quot;ו - רבי מרדכי חברוני, ראש ישיבת 'חברון-כנסת ישראל', נפטר.&quot; איך המשפט דלעיל - מהתבנית של היום המוצגת בעמוד הראשי - קשור למען השם לכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot;, ומדוע זה בא לפני הימי חב&quot;ד? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:14, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::כרגע יש הפרדה של פס בין ימי חב&quot;ד האמיתיים לאלו שיש להם קשר עקיף לחב&quot;ד (כמו האבות והתנאים וכו'). מסכים אתך שאין קשר לאלו שנמצאים שם כרגע וצריך משתמש שמוכן לעבור להסיר את מה שלא קשור (מה שאין עליו ערך). ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:04, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ובהזדמנות זו, כדאי שיעבור גם על ערכי התאריכים לראות אם יש מה להוסיף ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:05, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == בנות ==<br /> <br /> לא מתאים (ואולי אף אסור) לשים תמונות של נשים (גם אם זה מהצד האחורי), ועוד בעמוד הרשי - עיי' בערך של ג'ם, התלונות עליהם.--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 11:44, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> :אשמח אם תציין לתאריך של תמונה ספציפית ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:48, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ויקפעדיא ==<br /> <br /> האם לפענ&quot;ד הק'אפ' להעתיק ערכים מויקפעדיא החסרים בק&quot;ק דהכא?<br /> <br /> לדוג'- עשיתי-ספרי [[הבן איש חי]], [[רבנו גרשום מאור הגולה|החרמות של רגמ&quot;ה]], וכיו&quot;ב.<br /> :עיין [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת ==<br /> <br /> למה התמונה הנבחרת מתחלפת פעם בשנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 11:30, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :היא מתחלפת אחת ל4-5 ימים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:43, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :וזה הרבה ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 06:19, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}} אני יכול להעלות כעוד 10-20 תמונות של הרבי עם הסבר עליהם אם יסבירו לי איך לשים אותם בתור תמונה נבחרת --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:23, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> :::10-20 תמונות לא שווים את העבודה ביחס לזמן שתקצר את התחלופה. אפשר להעלות 50-60 תמונות שמותרים בהעלאה ואין עליהם זכויות יוצרים, להוסיף להם הסבר וכך התמונות בעמוד הראשי יתחלפו בערך כל יומיים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 18:58, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::למיטב ידיעתי {{א|זינגען א ניגן}} יכול להעלות גם 1500 תמונות. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:48, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::חחח . למה אתה מגזים . אפשר יותר . חלוקת זה לא עבודה קשה מידי . אני אוסיף 60 תמונות ביחד עם יונה זאב סטמבלר . האם מותר להעלות מרבי דרייב תמונות? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::לא הייתי אומר שזה כ&quot;כ פשוט למצוא תמונות ללא זכויות יוצרים. רבי דרייב זו שאלה קשה מאז שהם נתבעו. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 14:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::ומ[[JEM]] מותר? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 15:23, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::פשוט תבדוק אם מה שאתה רוצה להעלות מ[[JEM]] מוגן בזכויות יוצרים או לא. [[User:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:43, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::הכול שם מוגן בזכויות יוצרים אבל השאלה היא האם יש לנו רישיון להעלות מהם תמונות. --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:57, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת 2 ==<br /> <br /> בתמונה הנוכחית כדי להוסיף '''פורים''' תשמ&quot;ט !!<br /> <br /> התמונה ידועה בתאריך הנ&quot;ל, וכן נראה כובע ליצן.......<br /> <br /> יישר כח!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:07, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 20:07, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == חסר ==<br /> <br /> חסר את המילה '''נפטר''' על הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:16, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:16, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == קישורים מומלצים ==<br /> <br /> אולי כדאי להוסיף את האתר 'רבי דרייב'? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 03:36, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 03:36, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :[https://www.rebbedrive.org/ מתכוון לזה]? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 12:57, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::וואלה מה זה? לא הכרתי.. בכ&quot;א התכוונתי ל[https://www.rebbedrive.com/ זה].. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 15:20, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:20, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::חשבתי שלא התכוונת, לכן שאלתי... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 16:14, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חסר 2 ==<br /> <br /> להוסיף '''נולד''' ל[[ברוך סלונים]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 18:34, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:34, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{תוקן}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אגב, שאלה: איך אני בעצמי יכול לתקן בעמוד הראשי? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:58, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:58, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::למשל היום צריך לכתוב בשורת החיפוש &quot;תבנית:י&quot;ג בתמוז&quot; ולתקן לפי הצורך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:24, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::: {{לייק}} [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:28, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:28, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אותו האיש 2 ==<br /> <br /> <br /> הכדאי לבנות ערך '''''מינימלי''''' אודות האיש שאודותיו התבטא הרבי שהוא שליח הס&quot;מ, שבו תוצג דעתו (באופן שלילי) אודות שטחים, הדלקת נרות, נאום השפנים וכיו&quot;ב?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 12:14, י&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 12:14, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> יכול לגרום רק חילול ה' שמישהו יבוא ויראה וכו' אם אינו מבין עניין לאישורו זה יגרום לו הפך הכבוד לחב&quot;ד ומוסדותיה. [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 17:39, ז' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:39, 29 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הקהל ==<br /> <br /> :מדוע בעמוד הראשי לא מופיע הפורטל [[פורטל:הקהל|הקהל]]? ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> מסכים!! טאקע, למה לא?! --[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 04:08, כ&quot;ט בניסן, ה'תשפ&quot;ג 04:08, 20 באפריל 2023 (UTC)<br /> <br /> == שאלות משתמש ==<br /> <br /> איך מוחקים משהו מהדף משתמש [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:14, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:14, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> כמו ב&quot;עריכה&quot; רגילה... או שתיכנס [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A1&amp;action=edit לכאן]--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:30, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == קטעי הידעת ==<br /> <br /> קריאה למנהלי המערכת - אולי ס&quot;ס יגיע הזמן ויחליפו את קטעי הידעת?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> :האמת בעבר דיברתי על זה כשהמפעילים היו פעילים ותוקן חלקי אז עכשיו כשאף אחד מהם לא פעיל אז בהצלחה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:57, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:57, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> און דרך לפרוץ ולשנות?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 08:44, י&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;ג 08:44, 5 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == אין מוסיפים מראה מקום וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר ==<br /> <br /> וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר [[משתמש:חלק מעצם אמיתי|חלק מעצם אמיתי]] - [[שיחת משתמש:חלק מעצם אמיתי|שיחה]], 10:51, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;ג 10:51, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הווידיאו הראשון מהרבי ==<br /> <br /> מישהו יודע מתי הוסרט הסרטון הראשון שרואים את הרבי? האם יש תמונות של הרבי בגיל 14-15-16? [[משתמש:זלמן770|זלמן770]] - [[שיחת משתמש:זלמן770|שיחה]], 18:19, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג 18:19, 9 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> הסרט הראשון הוא מהתועדות י’ שבט תשי”ב [[משתמש:מענדי מעטוף|מענדי מעטוף]] - [[שיחת משתמש:מענדי מעטוף|שיחה]], 10:11, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 10:11, 2 ביוני 2023 (UTC)<br /> <br /> == הידעת ==<br /> <br /> מדוע קטע הידעת לא מתחלף?--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 10:17, י&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:17, 8 במאי 2023 (UTC)<br /> :{{א|ספירת המלכות}} מתחלף אחת לכמה ימים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:08, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :: משום מה נראה שזה אותו הידעת על אסיפת הרבנים של הצ&quot;צ כבר כמה חודשים...--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 23:22, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 23:22, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::{{א|ספירת המלכות}} עכשיו אני שם לב שאתה צודק!! אולי תעבוד על המיזם זה ותוסיף קטעי הידעת, אין על חלק מחודש ניסן ואין בכלל על חודשים אייר סיוון תמוז אב אלול! (בימים הקרובים אני הולך לעבוד על העלאת ניגונים, לכן לא אוכל לעשות זאת) אשמח מאוד שתיקח אחריות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:27, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::רעיון טוב. אשמח להסבר כיצד לעשות זאת ואיזה סוג קטעים מתאימים (אפשר בדף השיחה שלי).--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 17:00, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 17:00, 15 ביוני 2023 (UTC)</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=602057 2023-06-13T23:22:44Z

<p>ספירת המלכות: /* הידעת */ תגובה</p> <hr /> <div>{{עמוד ראשי/שיחה}}<br /> {{מעבר לתחתית הדף}}<br /> <br /> == תבנית הידעת ==<br /> <br /> {{א|שמואל חיים}}, קטע הידעת לא מעוצב למעלה, ייתכן ושכחת בעיצוב את המסגרת עליונה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 05:30, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 05:30, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:19 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> ::ייש&quot;כ רב. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:47, כ&quot;ז בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 08:47, 3 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:44, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:44, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:45, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:45, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == ברוכים הבאים ויחי ==<br /> <br /> ממליץ להחזיר לגופן ברירת מחדל. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:13 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == תאריך מעודכן ==<br /> <br /> משום מה התאריך ב'ימי חב&quot;ד' מעודכן אצלי לכ&quot;ט מרחשון. האם זה טעות או שזה מכוון? אם זו טעות נא לתקן. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:16, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תירוץ אחד אני יכול לנחש שמא בשעון של מדינת האתר (נראה לי ארה&quot;ב) עוד לא עברו לשעון חורף ולכן כבר אחרי 12 כביכול (למרות ששם 7 שעות לפני).. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:29, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 21:29, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::שמתי לב שקיימת בעיה גם בשעה שבחתימות למעלה, וכנראה שגם בשורה זו שאכתוב עכשיו. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:30, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::אכן השעון באתר מעודכן לפי איזור UTC שהוא שעתיים-שלוש 'אחרי' ישראל, מה שאומר שישראל תעבור לכ&quot;ט חשוון לפני שהאתר יגיע לכ&quot;ט חשוון. אך זה ענין אחר. מי שנרשם לאתר יכול לסדר ב{{העדפות|מראה}} שיציג לו את שעון ישראל ומלבד בחתימות השעות יסתדרו אצלו.<br /> :::הסיבה למעבר המוקדם של האתר בתבנית זו לכ&quot;ט נעוצה בכך שהתבנית משתמשת בתבנית {{תב|תאריך עברי נוכחי}} שמשתמשת בתבנית {{תב|שקיעה}} וכמו התאריך העברי גם התבנית אמורה להתחלף בשקיעה. אנסה בעז&quot;ה לבדוק אם זה מוחלף בשקיעה האמיתית או לפי שעון UTC גם אצל מי שסידר בהעדפות שעון ישראל (שא&quot;כ התבנית אמורה להתחלף בשעה {{שקיעה}} שזה ממש מוקדם ויש לסדר זאת בהקדם) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:39 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הרב מטוסוב ==<br /> <br /> מופיע כעת בעמוד הראשי שהוא מאלה שנולדו היום (י&quot;ט טבת) ובגוף הערך כתוב שנולד בי&quot;ז טבת. מה נכון? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:51, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:51, 22 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :בדרך כלל הערך יותר מדוייק, כי בעוד וגם משתמשים מתחילים יודעים לשנות את הנכתב בערך, מעט מאוד יודעים להגיע לתבנית ולעדכן אותה. אם רוצים להיות בטוחים, אפשר להסתכל בגרסאות של התבנית ושל הערך עצמו, ולוודא איזה כיתוב התווסף אחרון. 'הלכתא כבתראי'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:41, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 05:41, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&amp;diff=304964&amp;oldid=303077 לאו דווקא], זה אנונימי לא ברור ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:06 • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::בדרך כלל המשמעות של אנונימי בתיקונים כאלו, הוא בן משפחה 'אורח לרגע' שתיקן מידע אישי מכלי ראשון. שוב, לא אומר שזה החלטי, אבל מסתברא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:38, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 09:38, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::בדיוק ראיתי שפורסם היום: בהתחלה חשבו שיום הולדתו בי&quot;ז, בהמשך התברר שבי&quot;ט. כך הוא מספר. ביחידות שלו אצל הרבי הרבי אמר לו (תוכן) &quot;לפי מה שאתה כותב שזהו יום הולדתך, תעבור על הסדרה&quot;. ולאחר שנים שהתברר התאריך המדוייק הבין את לשון הרבי. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 12:24, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב.<br /> :::::תוקן בערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:55 • כ' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==עצה==<br /> מה אומרים על שיפור הדף הראשי של חב&quot;דפדיה? הוא לא מעודכן, ה&quot;תמונה היומית&quot; מתחלפת פעם בחודש.. לדעתי אפשר לצרף גם כמו באתרי ויקי אחרים מקום לערך אחד מתוך הערכים המובחרים, מומלצים, ורגילים ועוד דברים.. נקודה למחשבה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:58, 5 בינואר 2022 (UTC)<br /> :התמונה היומית מתחלפת פעם ב4-5 ימים. לגבי ערכים מובחרים/מומלצים ראה [[#תיבת מומלץ|כאן]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> איף מוחקים משהו מדף המשתמש? [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:12, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:12, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==הסמל של חב&quot;דפדיה==<br /> הוא קטן מידי צריך להגדיל אותו. מתייג {{מפעילי מערכת}} (למרות שזה לא קשור אליהם אלא למתכנת) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]]<br /> :אם כך אולי יותר נכון לתייג את משתמשים פעילים {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:10 • ה' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אבל למה לשגע אותם אם אפשר לשגע אתכם? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 03:11, 6 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == לגבי תבנית כא אדר א ==<br /> <br /> משום מה התבנית של היום לא תקינה כנראה בגלל מחיקת התבנית ע&quot;י חלוקת, חבל שאין תחליף לזה לשנה זו לפחות עד שימצא פיתרון קבוע. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:10, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:10, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :בעצם אני מבין מפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר א']] ומפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר ב']] שהמצב יותר חמור, לדעתי עדיף לבטל זמני את התבנית הידעת בעמוד הראשי לפחות עד שיתוקן החוסר שם --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:33, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:33, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::בוצע עד סוף אדר א'. אדר ב' יותר קל להעתיק. בכל אופן נשאר עוד עבודה. אם נהיה שוב קרובים לתאריך חסר אני יחליף בתבנית קבועה עד סיום העבודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:28 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::תודה רבה, האם תוכל לסדר גם את תבנית ימי חב&quot;ד לפחות לאדר א'? בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:20, כ&quot;ג באדר א', ה'תשפ&quot;ב 03:20, 24 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::אופס, לא שמתי לב לזה... סידרתי שזה יביא לבינתיים את א' וב' כמו את אדר בשנה רגילה. תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:53 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::עכשיו אני שם לב שהחוסר לא היה מתחילת החודש אלא רק מהבוקר, עד כ&quot;ג באדר יש תבניות מחולקות גם לאר א' וב'. כדאי פשוט להמשיך את פתיחת התבניות עד סוף החודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::נוספו התבניות ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::אמנם דייה לצרה בשעתה אבל חוץ משתי ימים על אייר אין כלום על כל חודשי האביב והקיץ --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:21, כ&quot;ט באדר א', ה'תשפ&quot;ב 01:21, 2 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::::לפני חודשיים לא היה גם על החורף... הכל קיים רק צריך להעביר לפי התאריכים הכתובים במיזם לשמות הנכונים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:21 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::ישר כח גדול 'חלוקת'. 23:43, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> למה הפורטלים הללו לא רשומים בעמוד ראשי? {{מפעילי מערכת}}?<br /> <br /> פורטל:הפצת המעיינות<br /> <br /> פורטל:הקהל<br /> <br /> פורטל:כפר חב&quot;ד<br /> <br /> פורטל:קראון הייטס<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:41, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:41, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> :טוב שאתה מעלה את הנושא, נראה לי שמתוך הנ&quot;ל רק הפצת המעיינות עוסק בנושא מרכזי ומהותי, והשאר עם כל הכבוד לא צריכים להופיע בעמוד הראשי. אשמח לשמוע עוד דעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 23:48, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אכן, זו הסיבה גם שרק הפצת המעיינות נוסף לרשימת הפורטלים בתפריט הצד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:55 • י&quot;ט באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> בעיה שעורר עליה מאן דהו באיזהו מקומן, שמפריעה גם לי תקופה, שתחת הכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד ראשי נכנסים כל המאורעות מהלוח שנה היהודי. חמור מכך, לפעמים איזה פטירה של אדמו&quot;ר גוטער איד מחסידות אחרת וכיו&quot;ב מופיע לפני מאורעות מרכזיים כמו י&quot;ט כסלו וכדומה. מה ניתן לעשות בנידון? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, כ&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :בעד להשאיר רק כאלו שיש להם ערך. אבל זה אומר שצריך למצוא מישהו שמוכן לעשות עבודה ידנית... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:12 • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::האם ניתן לעשות הפרדה בין &quot;אירועים ביהדות&quot; לבין &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד הראשי כמו שזה בערכים של התאריכים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:04, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :::דוגמא למצב האבסורדי הקיים כעת: &quot;בכ&quot;ח באדר תשמ&quot;ו - רבי מרדכי חברוני, ראש ישיבת 'חברון-כנסת ישראל', נפטר.&quot; איך המשפט דלעיל - מהתבנית של היום המוצגת בעמוד הראשי - קשור למען השם לכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot;, ומדוע זה בא לפני הימי חב&quot;ד? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:14, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::כרגע יש הפרדה של פס בין ימי חב&quot;ד האמיתיים לאלו שיש להם קשר עקיף לחב&quot;ד (כמו האבות והתנאים וכו'). מסכים אתך שאין קשר לאלו שנמצאים שם כרגע וצריך משתמש שמוכן לעבור להסיר את מה שלא קשור (מה שאין עליו ערך). ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:04, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ובהזדמנות זו, כדאי שיעבור גם על ערכי התאריכים לראות אם יש מה להוסיף ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:05, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == בנות ==<br /> <br /> לא מתאים (ואולי אף אסור) לשים תמונות של נשים (גם אם זה מהצד האחורי), ועוד בעמוד הרשי - עיי' בערך של ג'ם, התלונות עליהם.--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 11:44, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> :אשמח אם תציין לתאריך של תמונה ספציפית ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:48, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ויקפעדיא ==<br /> <br /> האם לפענ&quot;ד הק'אפ' להעתיק ערכים מויקפעדיא החסרים בק&quot;ק דהכא?<br /> <br /> לדוג'- עשיתי-ספרי [[הבן איש חי]], [[רבנו גרשום מאור הגולה|החרמות של רגמ&quot;ה]], וכיו&quot;ב.<br /> :עיין [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת ==<br /> <br /> למה התמונה הנבחרת מתחלפת פעם בשנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 11:30, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :היא מתחלפת אחת ל4-5 ימים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:43, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :וזה הרבה ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 06:19, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}} אני יכול להעלות כעוד 10-20 תמונות של הרבי עם הסבר עליהם אם יסבירו לי איך לשים אותם בתור תמונה נבחרת --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:23, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> :::10-20 תמונות לא שווים את העבודה ביחס לזמן שתקצר את התחלופה. אפשר להעלות 50-60 תמונות שמותרים בהעלאה ואין עליהם זכויות יוצרים, להוסיף להם הסבר וכך התמונות בעמוד הראשי יתחלפו בערך כל יומיים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 18:58, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::למיטב ידיעתי {{א|זינגען א ניגן}} יכול להעלות גם 1500 תמונות. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:48, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::חחח . למה אתה מגזים . אפשר יותר . חלוקת זה לא עבודה קשה מידי . אני אוסיף 60 תמונות ביחד עם יונה זאב סטמבלר . האם מותר להעלות מרבי דרייב תמונות? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::לא הייתי אומר שזה כ&quot;כ פשוט למצוא תמונות ללא זכויות יוצרים. רבי דרייב זו שאלה קשה מאז שהם נתבעו. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 14:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::ומ[[JEM]] מותר? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 15:23, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::פשוט תבדוק אם מה שאתה רוצה להעלות מ[[JEM]] מוגן בזכויות יוצרים או לא. [[User:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:43, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::הכול שם מוגן בזכויות יוצרים אבל השאלה היא האם יש לנו רישיון להעלות מהם תמונות. --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:57, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת 2 ==<br /> <br /> בתמונה הנוכחית כדי להוסיף '''פורים''' תשמ&quot;ט !!<br /> <br /> התמונה ידועה בתאריך הנ&quot;ל, וכן נראה כובע ליצן.......<br /> <br /> יישר כח!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:07, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 20:07, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == חסר ==<br /> <br /> חסר את המילה '''נפטר''' על הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:16, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:16, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == קישורים מומלצים ==<br /> <br /> אולי כדאי להוסיף את האתר 'רבי דרייב'? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 03:36, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 03:36, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :[https://www.rebbedrive.org/ מתכוון לזה]? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 12:57, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::וואלה מה זה? לא הכרתי.. בכ&quot;א התכוונתי ל[https://www.rebbedrive.com/ זה].. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 15:20, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:20, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::חשבתי שלא התכוונת, לכן שאלתי... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 16:14, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חסר 2 ==<br /> <br /> להוסיף '''נולד''' ל[[ברוך סלונים]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 18:34, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:34, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{תוקן}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אגב, שאלה: איך אני בעצמי יכול לתקן בעמוד הראשי? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:58, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:58, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::למשל היום צריך לכתוב בשורת החיפוש &quot;תבנית:י&quot;ג בתמוז&quot; ולתקן לפי הצורך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:24, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::: {{לייק}} [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:28, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:28, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אותו האיש 2 ==<br /> <br /> <br /> הכדאי לבנות ערך '''''מינימלי''''' אודות האיש שאודותיו התבטא הרבי שהוא שליח הס&quot;מ, שבו תוצג דעתו (באופן שלילי) אודות שטחים, הדלקת נרות, נאום השפנים וכיו&quot;ב?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 12:14, י&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 12:14, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> יכול לגרום רק חילול ה' שמישהו יבוא ויראה וכו' אם אינו מבין עניין לאישורו זה יגרום לו הפך הכבוד לחב&quot;ד ומוסדותיה. [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 17:39, ז' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:39, 29 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הקהל ==<br /> <br /> :מדוע בעמוד הראשי לא מופיע הפורטל [[פורטל:הקהל|הקהל]]? ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> מסכים!! טאקע, למה לא?! --[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 04:08, כ&quot;ט בניסן, ה'תשפ&quot;ג 04:08, 20 באפריל 2023 (UTC)<br /> <br /> == שאלות משתמש ==<br /> <br /> איך מוחקים משהו מהדף משתמש [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:14, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:14, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> כמו ב&quot;עריכה&quot; רגילה... או שתיכנס [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A1&amp;action=edit לכאן]--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:30, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == קטעי הידעת ==<br /> <br /> קריאה למנהלי המערכת - אולי ס&quot;ס יגיע הזמן ויחליפו את קטעי הידעת?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> :האמת בעבר דיברתי על זה כשהמפעילים היו פעילים ותוקן חלקי אז עכשיו כשאף אחד מהם לא פעיל אז בהצלחה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:57, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:57, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> און דרך לפרוץ ולשנות?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 08:44, י&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;ג 08:44, 5 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == אין מוסיפים מראה מקום וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר ==<br /> <br /> וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר [[משתמש:חלק מעצם אמיתי|חלק מעצם אמיתי]] - [[שיחת משתמש:חלק מעצם אמיתי|שיחה]], 10:51, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;ג 10:51, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הווידיאו הראשון מהרבי ==<br /> <br /> מישהו יודע מתי הוסרט הסרטון הראשון שרואים את הרבי? האם יש תמונות של הרבי בגיל 14-15-16? [[משתמש:זלמן770|זלמן770]] - [[שיחת משתמש:זלמן770|שיחה]], 18:19, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג 18:19, 9 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> הסרט הראשון הוא מהתועדות י’ שבט תשי”ב [[משתמש:מענדי מעטוף|מענדי מעטוף]] - [[שיחת משתמש:מענדי מעטוף|שיחה]], 10:11, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 10:11, 2 ביוני 2023 (UTC)<br /> <br /> == הידעת ==<br /> <br /> מדוע קטע הידעת לא מתחלף?--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 10:17, י&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:17, 8 במאי 2023 (UTC)<br /> :{{א|ספירת המלכות}} מתחלף אחת לכמה ימים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:08, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :: משום מה נראה שזה אותו הידעת על אסיפת הרבנים של הצ&quot;צ כבר כמה חודשים...--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 23:22, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 23:22, 13 ביוני 2023 (UTC)</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D&diff=595515 2023-05-16T14:17:22Z

<p>ספירת המלכות: /* האם נמנית במניין המצוות */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>'''ידיעת השם''' היא הידיעה אודות מציאותו של [[ה']], ידיעה שהיא הבסיס ל[[יהדות]] - ל[[עיקרי האמונה|יסודות האמונה]] ול[[תורה]] וה[[מצוות]] - ובלשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק א, הלכה א.}}: &quot;יסוד היסודות ועמוד החכמות&quot;. לדעת חלק מה[[ראשונים]] זו המצוה הראשונה ב[[מניין המצוות|מניין]] [[מצוות עשה]], ולדעת חלקם זו ידיעה בסיסית כל כך עד שאין למנותה במניין המצוות, מפני שהיא הקדמה הכרחית עוד לפני המצוות.<br /> <br /> ==עניינה==<br /> ידיעת ה' כוללת כמה ענינים ודרגות{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ו סעיף ד ואילך, ובפרט בסעיף ח.}}:<br /> <br /> א. עצם הידיעה אודות מציאותו של ה'.<br /> <br /> ב. הידיעה וההתבוננות השכלית במציאותו של ה', ובשלימותו - כלומר, שממנו נמצאו כל הנמצאים, וכולם תלויים בו, והוא אינו תלוי בהם.<br /> <br /> ג. הידיעה וההכרה בהיותו של הקב&quot;ה למעלה מהשכל, ולכן גדרי השכל אינם מחייבים אותו.<br /> <br /> השלב הראשון בידיעת ה' - הידיעה בעצם מציאותו - הוא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא ייתכנו התורה והמצוות, שהרי התנאי למצוות הוא שישנו מי שמצווה. מסיבה זו, בפנימיות ישנה מעלה לידיעת ה' זו על השלבים הנעלים יותר בידיעת ה' - שהרי היא הסיבה והמקור להן. ידיעת ה' בשלבים הבאים קשורה להתבוננותו של האדם, ואילו ידיעת עצם מציאותו של ה' בשלב הראשון באה מכך ש[[עצמות|עצמותו]] של ה' היא בגילוי{{הערה|הדרן שם סעיף ה, ובהערה 13.}}.<br /> <br /> השלב השני - ההתבוננות השכלית - כולל את כל הפרטים אודות שלימותו של ה': הן אותם המפורטים בדברי הרמב&quot;ם בהלכות הראשונות בספרו: {{ציטוטון|יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו . . ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים - הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא לבטולם, שכל הנמצאים צריכין לו, והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם, לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם . . המצוי הזה הוא אלוקי העולם אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית}}{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח סעיף ב, והנערות 20 ו-22 שם, ובשולי הגליון.}}; והן כל עניני [[מעשה מרכבה]] ו[[מעשה בראשית]], המפורטים בכל ארבעת הפרקים הראשונים בספר{{הערה|לקוטי שיחות חלק כו, שיחת יתרו א (ע' 114 ואילך).}}.<br /> <br /> השלב השלישי - ההכרה באלוקות שלמעלה מהשכל - הוא המפורט בדברי הרמב&quot;ם{{הערה|שם, הלכה ב.}}: {{ציטוטון|ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי - אין דבר אחר יכול להמצאות}}. בדברים אלו נרמזת ידיעה בקב&quot;ה כפי שהוא למעלה מגדר &quot;מצוי&quot;, כלומר, כזה ששייך להמציא עוד נמצאים ולהוות עולם. ידיעה זו היא נעלית יותר מהידיעה בה' כ&quot;מצוי&quot; ומהווה העולם, כנרמז בלשון הרמב&quot;ם &quot;ואם '''יעלה''' על הדעת&quot;. ומצד דרגה זו שבה &quot;אינו מצוי&quot;, אין מקום למציאות העולם - &quot;אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשל&quot;ה סעיף ח-ט (לקוטי שיחות חלק מ' ע' 38-9). הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ו סעיף ז, ובהערה 22.}}. בלשון החסידות, זו הידיעה ב[[סובב כל עלמין]] (בשונה מהידיעה וההתבוננות השכלית, התופסת רק ב[[ממלא כל עלמין]]){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. ראה בהדרן תשמ&quot;ו הנ&quot;ל בהערה 23 המקשר בין דברי הצמח צדק והרמב&quot;ם. וראה גם הדרן תשל&quot;ה הנ&quot;ל הערה 109.}}.<br /> <br /> ידיעת ה' כיום - גם הידיעה המוכרחת על פי שכל שהיא מוחשית כמו ראיה (ועליה נאמר &quot;מבשרי אחזה אלוקה&quot; - כשם שהרואה את הבשר משוכנע בקיומה של הנפש המחיה אותו בוודאות כמו ראיה, כך ראיית העולמות משכנעת בקיומו של ה' בוודאות כמו ראיה) - היא רק [[ידיעת המציאות]]. רק לעתיד נוכל להגיע ל[[ידיעת המהות]] כ[[ראיה]] ממש.<br /> <br /> ===האם נמנית במניין המצוות===<br /> בעל הלכות גדולות לא מנה את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. [[הרמב&quot;ן]] הסביר את דעתו{{הערה|השגותיו לספר המצוות, מצות עשה א.}}, שכיון שהאמונה היא בסיס הכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום המצוות, לכן לא שייך למנותה במניין המצוות. [[הצמח צדק]] הוסיף להעמיק בזה, שכיון שהידיעה בעצם מציאות ה' מוחשית וברורה כל כך, שאין סיבה שלא להאמין בה, ולכן אין טעם לצוות עליה. אמנם, לדעתו הוא מתייחס אך ורק לשלב הראשון בידיעה - עצם מציאות ה'.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] ו[[ספר החינוך]] מנו את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. לשיטתם, מדובר לא רק על עצם האמונה, אלא על הידיעה וההתבוננות בשלימותו של ה' - השלב השני. כמו כן, כלולה במצוה זו גם האמונה שלמעלה מהשכל - השלב השלישי{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#ידיעה או אמונה|ידיעה או אמונה]].}}. שני ענינים אלו נמנים כמצוה אחת.<br /> <br /> שיטה נוספת היא שיטת רבינו יונה{{הערה|שערי תשובה שער שלישי, יז.}}, שמנה כשתי מצוות את הידיעה ואת האמונה - השלב השני והשלב השלישי{{הערה|דרך מצותיך שם.}}.<br /> <br /> ==ידיעה או אמונה==<br /> בספרו [[משנה תורה לרמב&quot;ם|משנה תורה]] כתב הרמב&quot;ם אודות מצות ידיעת השם: &quot;יסוד היסודות וכמוד החכמות '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון&quot;. וב[[ספר המצוות]]{{הערה|מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.}} כתב: &quot;הצווי אשר צונו . . '''שנאמין''' שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים&quot;. ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על ה[[אמונה]] שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל.<br /> <br /> יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית{{הערה|ראה שו&quot;ת הריב&quot;ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.}}.<br /> <br /> אבל רבים מגדולי ישראל כתבו שעיקר הציווי הוא על הידיעה וההבנה בשכל, ועל כן דייק הרמב&quot;ם בלשונו &quot;לידע&quot;{{הערה|ראש אמנה פרק יז. מצודת דוד לרדב&quot;ז מצוה א. אור נערב חלק ב פרק א. מעשה רקח על הרמב&quot;ם שם.}}. והדבר מוכרח גם מעצם העובדה שידיעת השם נמנית במניין המצוות{{הערה|ראה לעיל בפיסקה [[#האם נמנית במניין המצוות|האם נמנית במניין המצוות]].}} - והרי את עצם האמונה לא שייך למנות במניין המצוות, שהיא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא שייכות המצוות, וכמו כן לא שייך לצוות על אמונה, שאינה תלויה ברצון האדם. ואם כן, הציווי הוא על הידיעה{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח ס&quot;ב, על פי ראש אמנה פ&quot;ד ופי&quot;ז.}}.<br /> <br /> לשיטה זו, מה שכתב הרמב&quot;ם בספר המצוות את הלשון &quot;שנאמין&quot; - ביאר [[הרבי]], שדבריו בספר משנה תורה מדוייקים יותר (כי נכתבו מאוחר יותר, וייתכן שחזר בו; או כי בספר המצוות לא דייק כיון שאינו ספר הלכתי; או שהתרגום מערבית אינו מדוייק); וכמו כן ייתכן שגם בספר המצוות התרגום המדוייק הוא ידיעה ולא אמונה{{הערה|הערת הרבי בקונטרס תורת החסידות פרק יג. לקוטי שיחות חלק יא, ע' 339.}}.<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור ה[[ממלא כל עלמין]]), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים &quot;לידע&quot;; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור ה[[סובב כל עלמין]]), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. קונטרס תורת החסידות שם.}}. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה{{הערה|קונטרס תורת החסידות שם.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר שחלוקים הרמב&quot;ם ו[[הראב&quot;ד]] בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב&quot;ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב&quot;ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] דומה לשיטת הרמב&quot;ם: הספר מיוסד על הידיעה ש&quot;קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו&quot;, כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד [[אהבה טבעית|האהבה הטבעית]], אבל יש להתייגע ב&quot;דרך ארוכה וקצרה&quot;, על ידי [[התבוננות]] ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/11/2/index.htm לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב].}}.<br /> <br /> == ידיעת השם לעתיד לבוא ==<br /> {{לשכתב|פסקה=כן}}<br /> בסיום ספרו, מתאר הרמב&quot;ם את תקופת [[ימות המשיח]], כתקופה שבה תהיה ידיעת ה' בשלימותה הגדולה ביותר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב&quot;ם הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק יב, הלכה ה|תוכן=ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא [[קנאה]] ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.}}<br /> <br /> בהתאם לכך, בשיחותיו הרבות של הרבי - ובמיוחד ב[[הדרנים על הרמב&quot;ם]] - בהן דן אודות הדרגות השונות בידיעת ה', מבאר גם כיצד מדברי הרמב&quot;ם מובן כיצד יהיו דרגות אלו בשלימות בימות המשיח, ולפי זה מבוארים בפירוט דיוקי לשונות הרמב&quot;ם בתיאור זה.<br /> <br /> בהדרן על הרמב&quot;ם [[תשל&quot;ה]], מבאר הרבי אודות השלימות בשתי הדרגות של ידיעת ה' - הידיעה וההתבוננות השכלית בדרגת &quot;מצוי&quot;, והידיעה שלמעלה מהשכל בדרגת &quot;אינו מצוי&quot;. בהתאם לכך, מבאר שבלשונות הרמב&quot;ם &quot;יודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם&quot;; וכן בפסוק שמביא &quot;מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים&quot; - נרמז כיצד בימות המשיח תהיה שלימות הידיעה בשתי הדרגות.<br /> <br /> בהדרן על הרמב&quot;ם [[תשמ&quot;ו]], מבאר אודות השלימות בשלושת הדרגות של ידיעת ה' - הידיעה בעצם מציאותו הקודמת לכל, ואחר כך שתי הדרגות בידיעה הנ&quot;ל. בהתאם לכך, מבאר שבלשונות הרמב&quot;ם &quot;כפי כח האדם&quot;, ו&quot;כמים לים מכסים&quot; נרמז כיצד בימות המשיח תהיה שלימות הידיעה בשתי הדרגות; ואילו הידיעה בעצם מציאותו של ה' הקודמת להן, נרמזת בעצם ביאתו של מלך המשיח, שידעו שהוא [[משיח ודאי|משיח בודאי]].<br /> <br /> בנוסף לכך אומר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח.}}, כי [[לעתיד לבוא]], כתוצאה משלימות פעולת התורה והמצוות בעולם, שהתחילה ב[[מתן תורה]], תתגלה לא רק הדרגה של [[הוי' דלתתא]] אלא גם [[הוי' דלעילא]], ובלשון הרמב&quot;ם &quot;שם השם ככתבו&quot; ו&quot;שם השם בכינויו&quot;, שההפרש ביניהם הוא ש&quot;ככתבו&quot; מורה על האלוקות שלמעלה מגדרי העולם ועד לעצמותו יתברך, ושם השם &quot;בכינויו&quot; מורה על האלוקות כפי שיורדת להיות בערך לנבראים, אף על פי שגם שם זה מורה על עצמותו יתברך, מכל מקום כיוון שהוא נאמר על ידי הנבראים מורה שיש לו איזה שייכות לעולם, ובלשון של תורת החסידות &quot;הוי מלשון מהווה&quot;. ומכיוון שלעתיד לבוא תתגלה דרגת האלוקות שלמעלה מהתלבשות בעולמות, ועד לעצמותו יתברך, לכן מוסיף הרמב&quot;ם את המילים &quot;כמים לים מכסים&quot;, שמורה על ביטול במציאות בגלל התגלות העצמות.<br /> <br /> הרבי מסביר שידיעת ה' ב[[גאולה]] תהיה באופן שהאדם לא ישאר במציאותו, אלא יורגש אצלו, שכל המציאות היא מציאות האלוקות, ואין שם מציאות חל אלא על מציאות האלוקות. בידיעה זו מציאות האדם תתעלה למציאות האלוקות{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט - ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;א ע' 146 ואילך.}}, ומכיוון שלאדם לא יהיה מציאות לעצמו, תוכל להיות לו ידיעה גם בדרגות שלמעלה ממציאותו, שהדרגות שלמעלה ממנו יוכלו לחדור בידיעתו המבטאת את מציאותו{{הערה|ולא כאמונה שעניינה - ביטול השכל והמציאות.}} שלא תהווה סתירה לדרגות אלו, ולכן בגאולה הידיעה תהיה בדרגות שלמעלה ממציאות האדם והעולם{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תש&quot;נ - ספר השיחות תש&quot;נ חלק א' ע' 121 ואילך.}}. שלימות זו בידיעת ה' תהיה לא רק בישראל אלא גם בעולם{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תנש&quot;א.}} שלא רק שמציאותו תהיה מלאה בידיעת ה' שזה השלימות של העולם מצד עצמו, אלא שהוא יהיה בטל בתכלית לאלוקות ולא ישאר במציאותו. אמנם עדיין יהי חילוק בין הידיעה בישראל להידיעה בעולם: בישראל תהיה ידיעת ה' מצד מציאותם ועניינם הם, מה שאין כן ידיעת ה' בעולם שתהיה מצד ביטול הנבראים ולא מציאותם ועניינם{{הערה|הדרן הנ&quot;ל תש&quot;נ.}}. <br /> <br /> ועל פי זה מבאר הרבי, את לשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות יסודי התורה שם.}}, &quot;לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו&quot;, &quot;אם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;: בתחילה כותב הרמב&quot;ם, שהלשון מצוי נופל על דבר גשמי &quot;כל הנמצאים בשמים ובארץ&quot;, אבל אלוקות היא באופן ש&quot;אינו מצוי&quot;, ובהלכה הבאה מדבר על אופן נעלה יותר &quot;אין דבר אחר יכול להמצאות&quot;, שהוא המציאות היחידה ובלעדיו אי אפשר לקרוא לאף מציאות אחרת בשם מציאות. <br /> <br /> ====ראה גם====<br /> * [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%97_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=595473 2023-05-16T13:06:15Z

<p>ספירת המלכות: הסרת תבניות לאחר תיקון.</p> <hr /> <div>'''היולי''' הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של [[ארבעת היסודות]]. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה).<br /> <br /> ==הסבר כללי==<br /> &quot;היולי&quot; הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.<br /> <br /> לכל דרגת בריאה, ישנו הכח ההיולי שלה. כיוון שהיא מגיעה מדרגה פשוטה, ומאותה דרגה פשוטה נמשכים כוחות שונים. בשל כך, כל דרגה פשוטה נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנה (אף על פי שהיא דרגה מסויימת הנוגעת לעניין מסויים בלבד, ואינה פשוטה בתכלית הפשיטות).<br /> כך הוא בכל צורת התהוות של [[עילה ועלול]]: הכח כפי שהוא כלול בשרשו באופן נעלם, מכונה '''כח היולי העצמי'''. דרגה זו של הכח היא היש הראשון בהשתלשלות זו, וממנה באים כל הפרטים. <br /> <br /> דוגמא לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל ה[[עץ]] צומח מה[[גרעין]], לא ניתן לומר שיש בגרעין [[שורש|שורשים]], גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמא נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.<br /> <br /> ==בבריאת העולם הגשמי==<br /> חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב&quot;ן &quot;נקרא ליונים היולי&quot; וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.<br /> <br /> עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב&quot;ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים &quot;היולי&quot;. ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}<br /> <br /> דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ &quot;[[תוהו]]&quot; (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, &quot;מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל&quot; רמב&quot;ן, שם. וביאור נוסף בתו&quot;א הוספות ויקהל, דף קי&quot;ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה&quot;בוהו&quot; {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של &quot;אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).<br /> <br /> ===ביאורי הראשונים===<br /> יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב&quot;ן|רמב&quot;ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&amp;st=&amp;pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון &quot;ברא&quot; ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה&quot;מאמר אחד&quot; המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון &quot;ויאמר אלוקים&quot; היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש&quot;א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).<br /> <br /> ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר&quot;ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר&quot;ן - דרוש א].}}.<br /> <br /> בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר&quot;ן}}.<br /> אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר&quot;ן שם &quot;ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות...&quot; ובאברבנאל דלהלן &quot;יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&amp;st=&amp;pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.<br /> <br /> הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&amp;st=&amp;pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ&quot;א].}}.<br /> <br /> כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: &quot;שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר...&quot;{{הערה|שם=אברבנאל}}<br /> {{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> תורת הקבלה והחסידות הרחיבו את מושג היולי, כך שהוא משמש לא רק בנוגע לבריאת היש הגשמי, אלא גם לבריאת עולמות רוחניים, אלוקיים ומופשטים.<br /> בעוד בתורת הראשונים ההיולי הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] והבסיס ל[[יש הגשמי]], תורת החסידות משתמשת במונח &quot;היולי&quot; ככינוי לשלב הביניים בין [[אין ואפס]] ו[[יש הנברא]]. הגדרה זו אינה קשורה (ישירות) להגדרת [[ארבעת היסודות]] הרוחניים. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשת השלבים הכלליים '''[[חומר וצורה|חומר צורה]] ותיקון'''{{מקור}}.<br /> <br /> '''חומר''' הוא הכח ההיולי, והוא [[פשוט]] ומופשט מכל הצורות שיווצרו בו. הוא התחלת ה[[מציאות]] מ[[אין]]. למשל: המשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות]] ד[[אצילות]] מהמאציל, המצאת היש ד[[בי&quot;ע]] מ[[מלכות דאצילות]]. ובנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], גרעין העץ וכדומה.<br /> <br /> '''צורה''' הוא היש הממשי שנוצר בחומר הפשוט. בשלב זה החומר כבר מוגדר בצורתו ואיננו פשוט כמו בשלב הקודם. עם זאת, צורתו אינה מפורטת אלא כללית. למשל: [[נש&quot;י]] לפני התחלקותן ל[[שישים ריבוא]], ולאחר התחלקותן. ובנבראים: המשכת הכוחות מכח כללי לכח פרטי, שתיל עץ (שעדיין אינו עץ גדול המוציא פירות).<br /> <br /> '''תיקון''' הוא הנברא בשלימותו, על כל פרטיו. כך הם כל הנבראים הגלויים, לאחר יציאתם ממקורם לגמרי. בשלב זה הנברא נראה כדרגה או יצור נפרד בפני עצמו{{הערה|שאינו המקור}}. ניתן לראות זאת בכל דרגה גלויה, כמו היש ד[[בי&quot;ע]]. בנבראים: כל נברא שלם, כמו עץ נושא פירות, נשמה בגוף, כח היוצא אל הפועל וכו'.{{הערה|תורה אור פרשת בראשית, דף ו' עמ' ד'.}}<br /> <br /> החומר קיים בכל דרגה, ולכן ישנו כח היולי בכל דרגה פרטית, והוא תחילת קיומה. עם זאת, ישנו גם כח היולי כללי יותר, היוצר את התהוות העולמות מאין סוף הפשוט.<br /> באופן כללי ב[[סדר ההשתלשלות]] ישנם שלושה מקומות עיקריים בהם מופיע הכח ההיולי באופן מיוחד{{הערה|3 מקומות אלה הם בהתאם ל3 הדרגות הכלליות של: בי&quot;ע דכללות, בי&quot;ע הפרטיים, ובי&quot;ע של היש הגשמי.}}:<br /> :א) תחילת התהוות של [[עולם האצילות]] מ[[אין סוף]].<br /> :ב) תחילת התהוות של [[בי&quot;ע]], והאפשרות לקיומו של [[יש נפרד]].<br /> :ג) תחילת התהוות [[עולם העשיה הגשמי]]. כח היולי זה הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] הגשמיים.<br /> <br /> ===עשר ספירות הגנוזות===<br /> {{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}<br /> <br /> [[עשר הספירות]] הינן כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הערה|אף שמידותיו של הקב&quot;ה אינן מוגבלות באמת, כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה נחשב הגבלה ממש.}}. כדי ליצור [[ספירה]] מוגדרת, מ[[אין סוף]] ה[[בלתי מוגבל|בלי גבול]], יש צורך בשלבים רבים של [[צמצום]].<br /> <br /> באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בצמצום הספירות בהעלם, באור אין סוף, קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:<br /> <br /> לפני הצמצום הספירות, הן כלל אינן קיימות מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית. בדרגה זו ישנה האפשריות בלבד, לקיומן של הגדרות (כלומר, ספירות). מצד שני, יכולות להיות אין סוף ספירות, כיוון שהרעיון של &quot;הגדרה&quot; אינו מפורט עדיין, ויכולים להתהוות מכך כל סוגי הקיום האפשריים. המשל לכך הוא: שמו של האדם אינו מציאות ממשית. רק כאשר קוראים לו בשמו - נוצרת מציאות מכך (אבל אין מקום שאדם יקרא לעצמו בשם, אשר רק הוא לבדו קיים).<br /> <br /> דרגה זו בסדר ההשתלשלות היא בעולם ה[[עקודים]], והיא המקור לקיומן הגלוי של עולמות אבי&quot;ע. עם זאת, בעולמות הנעלים יותר (כמו [[א&quot;ק]]) ישנה גם מציאות הספירות הגנוזות, אך דבר זה הוא בהעלם יותר, בבחינת &quot;מקור דמקור&quot;.{{הערה|בשעה שעלה משה תשכ&quot;ה, אות ז'. ועיין בהמשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויגדלו הנערים.}}<br /> <br /> לאחר ה[[צמצום]], נעשתה מציאות הספירות למציאות ממשית. גם זה נעשה בשלבים רבים. תחילה נוצר כח היולי פרטי, ולאחר מכן השתלשלו ממנו צורה ותיקון פרטיים, עד שנוצרה הספירה בגלוי ממש (בדומה הכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים, שיש בהם השתלשלות כזו עד ליציאתו של הכח אל הפועל).<br /> בדרגה זו, הספירות כלולות כמו אש הכלולה בצור חלמיש{{הערה|אבן שלאחר שפשוף רב יוצא ממנה ניצוץ אש.}}. כפי שלא ניתן לומר שהאבן עצמה היא אש, כך אין כאן כלל '''מציאות''' ספירות אלא רק כח לספירות.<br /> <br /> ההבדל בין דרגה זו והדרגה הקודמת, היא שכאן הכח מגיע מצד הדרגה עצמה, ולא מצד [[העלאת מ&quot;ן]].<br /> <br /> ===עולם הבריאה===<br /> &lt;!-- :*פדה בשלום רנ&quot;ט, תער&quot;ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ&quot;ו.<br /> --&gt;<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===חומר היולי===<br /> הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי. עליו מבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.<br /> <br /> דרגה זו היא היחידה שיש לה שייכות לגשמיות ממש.<br /> <br /> ==מאפיינים==<br /> ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן:<br /> <br /> ;הפרטים כעין המקור<br /> כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגוש זהב, יהיו עשויות זהב (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה.<br /> כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות{{הערה|ספר המאמרים תרפ&quot;ט, ד&quot;ה ועבדתם את ה' אלוקכם.}}.<br /> <br /> ;פשיטות<br /> אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בהגדרת העלולים שמשתלשלים ממנו.<br /> <br /> הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|&quot;וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]&quot; או &quot;כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]&quot;(ראה ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סג). שהמקור הוא אמנם מקור ההמשכה, אך לא ניתן לומר שהוא כולל את פרטי ההמשכה באותה אות או מחשבה.}}, היולי לעומת זאת הינו פשוט. כלומר: כל הפרטים נמצאים בו לפני הגדרתם, כאשר רק ישנה האפשרות להגדירם לאחר גילויים{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סב.}}.<br /> <br /> ;אפשרי המציאות<br /> מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''..&quot;}}. מכיוון שלא תיתכן הימצאות של חומר ללא שתהיה לה צורה כל שהיא, ולהיולי אין צורה כלל{{הערה|רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}.<br /> <br /> עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב&quot;ן &quot;..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל..&quot;}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב&quot;ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&amp;st=&amp;pgnum=6&amp;hilite= הקדמת הראב&quot;ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{הערה|כיוון שלא יתכן חומר בלי צורה. צורה רוחנית פירושו הגדרה פרטית.}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח).<br /> <br /> מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר &quot;אפשרי המציאות&quot;{{הערה|אין הכוונה &quot;אפשרי&quot; בניגוד לתוארו של הקב&quot;ה &quot;מחוייב המציאות&quot;, כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל&quot;אפיסת המציאות&quot; וניגוד ל&quot;מציאות ממש&quot; {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ&quot;ט עמוד רי&quot;ג (מהדורה חדשה): &quot;'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו&quot;).}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית.<br /> <br /> ;יש מאין<br /> מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות ההיולי, וכל המציאויות הנמשכות ממנו אינן אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.<br /> <br /> היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט..&quot;}}, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות.<br /> כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח]: &quot;..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'&quot;}}.<br /> לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז.}}<br /> <br /> &lt;!-- ;המשכת הכוחות מכח היולי<br /> *תער&quot;ב חלק ב' עמוד תרנו.<br /> *באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג&quot;כ. --&gt;<br /> <br /> ;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין<br /> <br /> במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות){{הערה|1=[[הרש&quot;ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ&quot;ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&amp;hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&amp;st=אפשרי+המציאות&amp;pgnum=125 ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 117].}}.<br /> <br /> בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ&quot;ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...<br /> {{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}<br /> סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ&quot;[[אש הכלול בצור החלמיש]]&quot;...(ראה רנ&quot;ט ע' קצז ובמ&quot;מ)<br /> * אפילו אוא&quot;ס מושלל מהיולי היות וסו&quot;ס ההיולי הוא שורש לספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס&quot;ו, שבועות רנ&quot;ט, ועוד)<br /> <br /> ==בנפש האדם==<br /> *כוחות הכלולים בנפש<br /> עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.<br /> <br /> כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.<br /> אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.<br /> והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,<br /> היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל{{הערה|המשך תרס&quot;ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}.<br /> <br /> &lt;!-- התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ&quot;ט ע' קצז (חדש)<br /> עצם הנפש נעלה מהיולי (שעצם הנפש נעלה מן הכוחות הכלולים בו).<br /> *כח השכל --&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ד' יסודות]]<br /> *[[בריאה יצירה עשיה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==מ&quot;מ==<br /> *עטר&quot;ת שבועות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)<br /> *שערי אורה ד&quot;ה יביאו לבוש מלכות פרק פ&quot;ט<br /> *מורה נבוכים פרק כ&quot;ו<br /> *עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי&quot;ע פרק י</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F&diff=595472 2023-05-16T13:03:39Z

<p>ספירת המלכות: /* תולדות חיים */ מחיקה קישורים לערכים לא קיימים.</p> <hr /> <div>{{חז&quot;ל<br /> |שם=הרמב&quot;ן<br /> |תמונה=[[קובץ:הרמב&quot;ן.jpg|250px]]<br /> |רבותיו=[[רשב&quot;א]]<br /> |תאריך לידה=ד'תתקנ&quot;ה<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א ניסן]] ה'ל<br /> }}<br /> [[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב&quot;ן בעיר העתיקה]]<br /> רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב&quot;ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ&quot;ה ונפטר ב[[י&quot;א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]].<br /> {{שכתוב|מועתק מויקיפדיה}}<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרמב&quot;ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח [[ספרד]] המודרנית, בערך בשנת 1194.<br /> <br /> בצעירותו למד מפי רבי [[יהודה בר יקר]] מתלמידי [[הריצב&quot;א]] מדמפיר, וממנו קיבל הרמב&quot;ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב&quot;ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר &quot;מורי נ&quot;ר&quot; (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב&quot;ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל ה[[ראב&quot;ד השלישי|ראב&quot;ד בעל ההשגות]] ובהמשך למד אצל הריצב&quot;א,(פעמים 91) וגם אותו הוא מכנה בתואר &quot;מורי&quot;,{{הערה|חידושי הרמב&quot;ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ&quot;ר בה&quot;ר מאיר ז&quot;ל פירש... וכן בדרשת הרמב&quot;ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת פרובנס, עם תורת צרפת.<br /> <br /> כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי [[יונה גירונדי]] ושלח מדברי תורתו לרבי [[יחיאל מפריז]] ועוד.{{הערה|דרשה לראש השנה}}<br /> <br /> הרמב&quot;ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי. גם בתקופת תור הזהב של גדולי ה[[ראשונים]], אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.<br /> <br /> הרמב&quot;ן עסק במספר רב של תחומים - פרשנות [[מקרא]], וה[[תלמוד]], [[קבלה]] ו[[שירה]], הרמב&quot;ן זכור כאחד מהוגי הדעות של ה[[יהדות]]. <br /> <br /> תלמידיו ה[[רשב&quot;א]] ורבי יצחק דמן עכו העידו שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה| רבי יצחק דמן עכו בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות הרשב&quot;א ח&quot;א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד דוד מרגלית: &quot;[https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/ חכמי ישראל כרופאים]&quot; עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם &quot;מאמר השלשול לאבן רשד שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב&quot;ן&quot; בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל&quot;ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, &quot;רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני&quot; תרביץ יח, תש&quot;ז, עמ' 144 - 194}} עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה {{הערה| בראשית לא לה}}, לגבי איסור מאכלות אסורות {{הערה| ויקרא יא יג}} לגבי נגע הצרעת {{הערה| ויקרא יג ג}} ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.{{הערה|ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, &quot;תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי&quot;ג והי&quot;ד&quot; ירושלים 2004}}<br /> <br /> חותמו האישי של רמב&quot;ן התגלה בשנת 1972 על ידי אורי טהון בתל כיסון, בדרומה של עכו, והכיתוב עליו הוא: 'משה בר נחמן ננ (נוח נפש) גירונדי חזק',{{הערה|ישעיהו שחר, חותמו האישי של הרמב&quot;ן, בתוך ''פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים', עמודים 137–147, וכן כתדפיס נפרד בשם &quot;חותם הרמב&quot;ן&quot; ירושלים, תשל&quot;ב.}} היו שערערו על יחוסו לרמב&quot;ן אך מחקר שהתפרסם הפריך ערעורים אלו.{{הערה|מגן ברושי ויורם ניר-אל, &quot;חותם הרמב&quot;ן בדיקת אותנטיות&quot; [[תרביץ]] סה, תשנ&quot;ו, עמ' 527 - 528.}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאנו==<br /> [[הרבי]] מבאר שתקופותו של הרמב&quot;ן הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז&quot;ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. }} <br /> <br /> ב[[חב&quot;ד]] קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב&quot;ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב&quot;ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.{{מקור}}<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]], מביא בשם הרמב&quot;ן {{הערה|ככל הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&amp;search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}.<br /> <br /> על קושיתו של הרמב&quot;ן כיצד ע&quot;י ה[[תפילה]] משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב&quot;ה יש שינוי רצון, [[הבעש&quot;ט]] תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע&quot;י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/87b.htm כתר שם טוב עמ' פז ב]}}.<br /> <br /> [[הבעש&quot;ט]] מביא גם בשם הרמב&quot;ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה לשמה, שאם הוא מתמלא על ידי כך [[יראה]] ו[[אהבה]] אז סימן שהוא עוסק לשמה.{{מקור}}<br /> <br /> בשיחת אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]] של הרמב&quot;ן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&amp;search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}<br /> =<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים]]<br /> [[קטגוריה :מקובלים]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=595464 2023-05-16T12:59:47Z

<p>ספירת המלכות: תיקון פרמטרים</p> <hr /> <div>[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז&quot;ר]]]]<br /> [[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]<br /> {{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}<br /> '''חדרו של הרבי''' (מכונה גם '''גן עדן העליון'''), וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ב' עמוד קכו: '''&quot;עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, ו[[הרבי]] הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך&quot;'''. מובא ב[[קונטרס בית רבנו שבבבל]] הערה 74. ביטוי דומה ניתן למצוא במענה ששיגר [[הגאון הרוגוצ'ובר]] על תמיכה כספית ששלח לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] &quot;גם עתה מונחת צמצת המן בקודש הקודשים&quot; (כידוע שצנצנת ופרשת המן הינם סגולה לפרנסה, שממנה ניזונו בני ישראל במדבר). שבועון כפר חב&quot;ד 1929 עמוד 30.}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל-[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חדר המזכירות]], בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ&quot;ט]] גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> החל מרכישת בניין 770 (בשנת [[ת&quot;ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תש&quot;א]]) שימש החדר כחדר ה[[יחידות]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלישי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב &quot;ניו יורק&quot;, לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].<br /> <br /> עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מרכז לענייני חינוך]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל&quot;ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש&quot;ז]] הועבר חדר זה לרשות המל&quot;ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש&quot;ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל&quot;ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}.<br /> <br /> ==תכולת ומבנה החדר==<br /> כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי&quot;צ ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]) בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל&quot;ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ליחידות. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו&quot;דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.<br /> <br /> בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב [[איסטרן פארקווי]] שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי&quot;צ בעת שהותו בחדר{{הערה|שם=שולחן}}, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים עמוד רע&quot;ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים ל{{ה|שלאש}}, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות. לאחר ג' תמוז תשנ&quot;ד הפכו את הספרייה שבצד ימין של הנכנס ל[[ארון קודש]].<br /> <br /> בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו [[קבלת פ&quot;נים]], [[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] (ראה תמונה), ו[[חלוקת מצות]] לקהל החסידים בערב [[חג הפסח]]. ארבע פעמים נערך מעמד [[חלוקת דולרים]], שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ט]] לאחר מעמד קבלת פ&quot;נים. [[הושענא רבה]] [[תשנ&quot;ב]] לאחר חלוקת הלעקאח. יום ראשון [[י&quot;ז כסלו]] תשנ&quot;ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ&quot;ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע &quot;[[דמי חנוכה]]&quot;. החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.<br /> <br /> ==היחס אל החדר==<br /> חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב&quot;ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהלים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש&quot;החדר שיושב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו&quot;{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא &quot;היכל משיח&quot;{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[תרצ&quot;ו]] בתחילתו.}}.<br /> <br /> בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של [[רבותינו נשיאינו]] גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי&quot;צ בתוך [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, [[הרבי הרש&quot;ב]], שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות{{הערה|שנת [[תרמ&quot;ה]] או [[תרמ&quot;ו]]}}, תקופה לאחר הסתלקות סבו [[הרבי המהר&quot;ש]]. הרבי הריי&quot;צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש&quot;ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר&quot;ש, כשהוא קורא בדמעות [[פ&quot;נ]] כביכול לפני אביו, הרבי המהר&quot;ש. הרבי הריי&quot;צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שב[[עולם האצילות]], ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359&amp; &quot;ראשית גויים עמלק&quot;], [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים תר&quot;פ-תרפ&quot;א]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359&amp; עמוד י'], והובא ביתר הרחבה ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות תש&quot;ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;st=&amp;pgnum=14&amp;hilite= עמוד 6] (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה ב[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&amp;st=&amp;pgnum=32 חלק ל&quot;ב עמוד 19] (הסיפור עצמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&amp;st=&amp;pgnum=37 עמוד 24])}}.<br /> <br /> מהתייחסויות אלו, למדים החסידים לדורנו זה מקל וחומר, שאם הדברים הנאמרים מתייחסים לרבותינו נשיאינו שהסתלקו, קל וחומר שעלינו לנהוג בקדושה כלפי חדרו של [[הרבי]] שהוא חי וקיים{{הערה|ראו [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של הרבי]]}}.<br /> <br /> ===הכניסה אליו===<br /> אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].<br /> <br /> ה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים ה[[משב&quot;ק|משבקי&quot;ם]]) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה&quot;[[גארטל]]&quot; מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.<br /> <br /> כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]], הרב [[שלום הכט]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].<br /> <br /> כיום יש המנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[תפילת שחרית]] של ימי שני וחמישי, שבתות וימים טובים. מנהל החדר הוא הרב [[מאיר הרליג]] ונקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים. רבים מ[[חסידי חב&quot;ד]] נמנעים מהכניסה אל החדר, כחלק מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|הרב חזן}}. וחלקם נמנעים מהכניסה אליו בשל העובדה שזהו חדרו הפרטי של [[הרבי]] והקדושה נמצאת בו תמיד, גם לאחר [[ג' תמוז]]. כמו כן מפני שהרבי גילה את דעתו על ההימנעות מהכניסה אל חדרו, לאחר שנת הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|עלותו על כס הנשיאות]]{{הערה|הרב חזן}}.<br /> <br /> {{גלריה חדר הרבי}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/490778/ &quot;אין שינוי דגניזה&quot;: 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור]''', {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי מה&quot;מ] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/75898 הרב עמאר בחדר הרבי: &quot;פה כולם בוכים&quot; ● תיעוד וידאו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גן עדן התחתון]]<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=592937 2023-05-08T10:17:45Z

<p>ספירת המלכות: /* הידעת */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{עמוד ראשי/שיחה}}<br /> {{מעבר לתחתית הדף}}<br /> <br /> == תבנית הידעת ==<br /> <br /> {{א|שמואל חיים}}, קטע הידעת לא מעוצב למעלה, ייתכן ושכחת בעיצוב את המסגרת עליונה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 05:30, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 05:30, 30 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:19 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> ::ייש&quot;כ רב. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:47, כ&quot;ז בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 08:47, 3 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:44, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:44, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> כל כמה זמן זה מתחלף? [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 12:45, ח' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 12:45, 30 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == ברוכים הבאים ויחי ==<br /> <br /> ממליץ להחזיר לגופן ברירת מחדל. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:13 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == תאריך מעודכן ==<br /> <br /> משום מה התאריך ב'ימי חב&quot;ד' מעודכן אצלי לכ&quot;ט מרחשון. האם זה טעות או שזה מכוון? אם זו טעות נא לתקן. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:16, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תירוץ אחד אני יכול לנחש שמא בשעון של מדינת האתר (נראה לי ארה&quot;ב) עוד לא עברו לשעון חורף ולכן כבר אחרי 12 כביכול (למרות ששם 7 שעות לפני).. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:29, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 21:29, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::שמתי לב שקיימת בעיה גם בשעה שבחתימות למעלה, וכנראה שגם בשורה זו שאכתוב עכשיו. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:30, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::אכן השעון באתר מעודכן לפי איזור UTC שהוא שעתיים-שלוש 'אחרי' ישראל, מה שאומר שישראל תעבור לכ&quot;ט חשוון לפני שהאתר יגיע לכ&quot;ט חשוון. אך זה ענין אחר. מי שנרשם לאתר יכול לסדר ב{{העדפות|מראה}} שיציג לו את שעון ישראל ומלבד בחתימות השעות יסתדרו אצלו.<br /> :::הסיבה למעבר המוקדם של האתר בתבנית זו לכ&quot;ט נעוצה בכך שהתבנית משתמשת בתבנית {{תב|תאריך עברי נוכחי}} שמשתמשת בתבנית {{תב|שקיעה}} וכמו התאריך העברי גם התבנית אמורה להתחלף בשקיעה. אנסה בעז&quot;ה לבדוק אם זה מוחלף בשקיעה האמיתית או לפי שעון UTC גם אצל מי שסידר בהעדפות שעון ישראל (שא&quot;כ התבנית אמורה להתחלף בשעה {{שקיעה}} שזה ממש מוקדם ויש לסדר זאת בהקדם) ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:39 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הרב מטוסוב ==<br /> <br /> מופיע כעת בעמוד הראשי שהוא מאלה שנולדו היום (י&quot;ט טבת) ובגוף הערך כתוב שנולד בי&quot;ז טבת. מה נכון? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:51, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:51, 22 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :בדרך כלל הערך יותר מדוייק, כי בעוד וגם משתמשים מתחילים יודעים לשנות את הנכתב בערך, מעט מאוד יודעים להגיע לתבנית ולעדכן אותה. אם רוצים להיות בטוחים, אפשר להסתכל בגרסאות של התבנית ושל הערך עצמו, ולוודא איזה כיתוב התווסף אחרון. 'הלכתא כבתראי'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:41, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 05:41, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&amp;diff=304964&amp;oldid=303077 לאו דווקא], זה אנונימי לא ברור ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:06 • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::בדרך כלל המשמעות של אנונימי בתיקונים כאלו, הוא בן משפחה 'אורח לרגע' שתיקן מידע אישי מכלי ראשון. שוב, לא אומר שזה החלטי, אבל מסתברא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:38, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 09:38, 23 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::בדיוק ראיתי שפורסם היום: בהתחלה חשבו שיום הולדתו בי&quot;ז, בהמשך התברר שבי&quot;ט. כך הוא מספר. ביחידות שלו אצל הרבי הרבי אמר לו (תוכן) &quot;לפי מה שאתה כותב שזהו יום הולדתך, תעבור על הסדרה&quot;. ולאחר שנים שהתברר התאריך המדוייק הבין את לשון הרבי. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 12:24, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב.<br /> :::::תוקן בערך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:55 • כ' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==עצה==<br /> מה אומרים על שיפור הדף הראשי של חב&quot;דפדיה? הוא לא מעודכן, ה&quot;תמונה היומית&quot; מתחלפת פעם בחודש.. לדעתי אפשר לצרף גם כמו באתרי ויקי אחרים מקום לערך אחד מתוך הערכים המובחרים, מומלצים, ורגילים ועוד דברים.. נקודה למחשבה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:58, 5 בינואר 2022 (UTC)<br /> :התמונה היומית מתחלפת פעם ב4-5 ימים. לגבי ערכים מובחרים/מומלצים ראה [[#תיבת מומלץ|כאן]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> איף מוחקים משהו מדף המשתמש? [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:12, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:12, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==הסמל של חב&quot;דפדיה==<br /> הוא קטן מידי צריך להגדיל אותו. מתייג {{מפעילי מערכת}} (למרות שזה לא קשור אליהם אלא למתכנת) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]]<br /> :אם כך אולי יותר נכון לתייג את משתמשים פעילים {{חיוך}} ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:10 • ה' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אבל למה לשגע אותם אם אפשר לשגע אתכם? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 03:11, 6 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == לגבי תבנית כא אדר א ==<br /> <br /> משום מה התבנית של היום לא תקינה כנראה בגלל מחיקת התבנית ע&quot;י חלוקת, חבל שאין תחליף לזה לשנה זו לפחות עד שימצא פיתרון קבוע. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:10, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:10, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :בעצם אני מבין מפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר א']] ומפה [[חב&quot;דפדיה:הידעת?/אדר ב']] שהמצב יותר חמור, לדעתי עדיף לבטל זמני את התבנית הידעת בעמוד הראשי לפחות עד שיתוקן החוסר שם --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 06:33, כ&quot;א באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:33, 22 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::בוצע עד סוף אדר א'. אדר ב' יותר קל להעתיק. בכל אופן נשאר עוד עבודה. אם נהיה שוב קרובים לתאריך חסר אני יחליף בתבנית קבועה עד סיום העבודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:28 • כ&quot;א באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::תודה רבה, האם תוכל לסדר גם את תבנית ימי חב&quot;ד לפחות לאדר א'? בתודה מראש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 03:20, כ&quot;ג באדר א', ה'תשפ&quot;ב 03:20, 24 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::אופס, לא שמתי לב לזה... סידרתי שזה יביא לבינתיים את א' וב' כמו את אדר בשנה רגילה. תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:53 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::עכשיו אני שם לב שהחוסר לא היה מתחילת החודש אלא רק מהבוקר, עד כ&quot;ג באדר יש תבניות מחולקות גם לאר א' וב'. כדאי פשוט להמשיך את פתיחת התבניות עד סוף החודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:58 • כ&quot;ג באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::נוספו התבניות ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:22 • כ&quot;ד באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::אמנם דייה לצרה בשעתה אבל חוץ משתי ימים על אייר אין כלום על כל חודשי האביב והקיץ --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:21, כ&quot;ט באדר א', ה'תשפ&quot;ב 01:21, 2 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::::לפני חודשיים לא היה גם על החורף... הכל קיים רק צריך להעביר לפי התאריכים הכתובים במיזם לשמות הנכונים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:21 • ל' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::ישר כח גדול 'חלוקת'. 23:43, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> למה הפורטלים הללו לא רשומים בעמוד ראשי? {{מפעילי מערכת}}?<br /> <br /> פורטל:הפצת המעיינות<br /> <br /> פורטל:הקהל<br /> <br /> פורטל:כפר חב&quot;ד<br /> <br /> פורטל:קראון הייטס<br /> <br /> [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי ♦]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 13:41, ח' באדר ב', ה'תשפ&quot;ב 13:41, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> :טוב שאתה מעלה את הנושא, נראה לי שמתוך הנ&quot;ל רק הפצת המעיינות עוסק בנושא מרכזי ומהותי, והשאר עם כל הכבוד לא צריכים להופיע בעמוד הראשי. אשמח לשמוע עוד דעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 23:48, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אכן, זו הסיבה גם שרק הפצת המעיינות נוסף לרשימת הפורטלים בתפריט הצד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:55 • י&quot;ט באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> בעיה שעורר עליה מאן דהו באיזהו מקומן, שמפריעה גם לי תקופה, שתחת הכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד ראשי נכנסים כל המאורעות מהלוח שנה היהודי. חמור מכך, לפעמים איזה פטירה של אדמו&quot;ר גוטער איד מחסידות אחרת וכיו&quot;ב מופיע לפני מאורעות מרכזיים כמו י&quot;ט כסלו וכדומה. מה ניתן לעשות בנידון? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, כ&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :בעד להשאיר רק כאלו שיש להם ערך. אבל זה אומר שצריך למצוא מישהו שמוכן לעשות עבודה ידנית... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:12 • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::האם ניתן לעשות הפרדה בין &quot;אירועים ביהדות&quot; לבין &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בעמוד הראשי כמו שזה בערכים של התאריכים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:04, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :::דוגמא למצב האבסורדי הקיים כעת: &quot;בכ&quot;ח באדר תשמ&quot;ו - רבי מרדכי חברוני, ראש ישיבת 'חברון-כנסת ישראל', נפטר.&quot; איך המשפט דלעיל - מהתבנית של היום המוצגת בעמוד הראשי - קשור למען השם לכותרת &quot;ימי חב&quot;ד&quot;, ומדוע זה בא לפני הימי חב&quot;ד? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:14, כ&quot;ח באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::כרגע יש הפרדה של פס בין ימי חב&quot;ד האמיתיים לאלו שיש להם קשר עקיף לחב&quot;ד (כמו האבות והתנאים וכו'). מסכים אתך שאין קשר לאלו שנמצאים שם כרגע וצריך משתמש שמוכן לעבור להסיר את מה שלא קשור (מה שאין עליו ערך). ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:04, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::ובהזדמנות זו, כדאי שיעבור גם על ערכי התאריכים לראות אם יש מה להוסיף ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 07:05, 31 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == בנות ==<br /> <br /> לא מתאים (ואולי אף אסור) לשים תמונות של נשים (גם אם זה מהצד האחורי), ועוד בעמוד הרשי - עיי' בערך של ג'ם, התלונות עליהם.--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 11:44, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:44, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> :אשמח אם תציין לתאריך של תמונה ספציפית ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:48, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == ויקפעדיא ==<br /> <br /> האם לפענ&quot;ד הק'אפ' להעתיק ערכים מויקפעדיא החסרים בק&quot;ק דהכא?<br /> <br /> לדוג'- עשיתי-ספרי [[הבן איש חי]], [[רבנו גרשום מאור הגולה|החרמות של רגמ&quot;ה]], וכיו&quot;ב.<br /> :עיין [[חב&quot;דפדיה:זכויות יוצרים]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת ==<br /> <br /> למה התמונה הנבחרת מתחלפת פעם בשנה? ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 11:30, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :היא מתחלפת אחת ל4-5 ימים ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ב • 22:43, 30 במאי 2022 (UTC)<br /> :וזה הרבה ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 06:19, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}} אני יכול להעלות כעוד 10-20 תמונות של הרבי עם הסבר עליהם אם יסבירו לי איך לשים אותם בתור תמונה נבחרת --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:23, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> :::10-20 תמונות לא שווים את העבודה ביחס לזמן שתקצר את התחלופה. אפשר להעלות 50-60 תמונות שמותרים בהעלאה ואין עליהם זכויות יוצרים, להוסיף להם הסבר וכך התמונות בעמוד הראשי יתחלפו בערך כל יומיים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 18:58, 31 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::למיטב ידיעתי {{א|זינגען א ניגן}} יכול להעלות גם 1500 תמונות. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:48, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::חחח . למה אתה מגזים . אפשר יותר . חלוקת זה לא עבודה קשה מידי . אני אוסיף 60 תמונות ביחד עם יונה זאב סטמבלר . האם מותר להעלות מרבי דרייב תמונות? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::לא הייתי אומר שזה כ&quot;כ פשוט למצוא תמונות ללא זכויות יוצרים. רבי דרייב זו שאלה קשה מאז שהם נתבעו. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 14:56, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::ומ[[JEM]] מותר? --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 15:23, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::פשוט תבדוק אם מה שאתה רוצה להעלות מ[[JEM]] מוגן בזכויות יוצרים או לא. [[User:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר| ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 05:43, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::הכול שם מוגן בזכויות יוצרים אבל השאלה היא האם יש לנו רישיון להעלות מהם תמונות. --[[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 05:57, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == תמונה נבחרת 2 ==<br /> <br /> בתמונה הנוכחית כדי להוסיף '''פורים''' תשמ&quot;ט !!<br /> <br /> התמונה ידועה בתאריך הנ&quot;ל, וכן נראה כובע ליצן.......<br /> <br /> יישר כח!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:07, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 20:07, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == חסר ==<br /> <br /> חסר את המילה '''נפטר''' על הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:16, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:16, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{בוצע}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == קישורים מומלצים ==<br /> <br /> אולי כדאי להוסיף את האתר 'רבי דרייב'? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 03:36, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 03:36, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :[https://www.rebbedrive.org/ מתכוון לזה]? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 12:57, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::וואלה מה זה? לא הכרתי.. בכ&quot;א התכוונתי ל[https://www.rebbedrive.com/ זה].. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 15:20, י&quot;א בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(10 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 15:20, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::חשבתי שלא התכוונת, לכן שאלתי... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 16:14, 10 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חסר 2 ==<br /> <br /> להוסיף '''נולד''' ל[[ברוך סלונים]]. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 18:34, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:34, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :{{תוקן}} [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:36, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אגב, שאלה: איך אני בעצמי יכול לתקן בעמוד הראשי? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:58, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:58, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::למשל היום צריך לכתוב בשורת החיפוש &quot;תבנית:י&quot;ג בתמוז&quot; ולתקן לפי הצורך. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:24, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::: {{לייק}} [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:28, י&quot;ב בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 22:28, 11 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == אותו האיש 2 ==<br /> <br /> <br /> הכדאי לבנות ערך '''''מינימלי''''' אודות האיש שאודותיו התבטא הרבי שהוא שליח הס&quot;מ, שבו תוצג דעתו (באופן שלילי) אודות שטחים, הדלקת נרות, נאום השפנים וכיו&quot;ב?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שפי&amp;#34;ץקייט]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 12:14, י&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 12:14, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> יכול לגרום רק חילול ה' שמישהו יבוא ויראה וכו' אם אינו מבין עניין לאישורו זה יגרום לו הפך הכבוד לחב&quot;ד ומוסדותיה. [[משתמש:אאק|אאק]] - [[שיחת משתמש:אאק|שיחה]], 17:39, ז' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 17:39, 29 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הקהל ==<br /> <br /> :מדוע בעמוד הראשי לא מופיע הפורטל [[פורטל:הקהל|הקהל]]? ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> מסכים!! טאקע, למה לא?! --[[משתמש:טיכואוט|טיכואוט]] - [[שיחת משתמש:טיכואוט|שיחה]], 04:08, כ&quot;ט בניסן, ה'תשפ&quot;ג 04:08, 20 באפריל 2023 (UTC)<br /> <br /> == שאלות משתמש ==<br /> <br /> איך מוחקים משהו מהדף משתמש [[משתמש:יחי המלך1|יחי המלך1]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך1|שיחה]], 17:14, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:14, 2 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> כמו ב&quot;עריכה&quot; רגילה... או שתיכנס [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A1&amp;action=edit לכאן]--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:30, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:30, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == קטעי הידעת ==<br /> <br /> קריאה למנהלי המערכת - אולי ס&quot;ס יגיע הזמן ויחליפו את קטעי הידעת?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 17:29, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:29, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> :האמת בעבר דיברתי על זה כשהמפעילים היו פעילים ותוקן חלקי אז עכשיו כשאף אחד מהם לא פעיל אז בהצלחה.. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:57, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 17:57, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> און דרך לפרוץ ולשנות?--[[משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|ונזכה זע&amp;#39;הן זיך מיט&amp;#39;ן רבי&amp;#39;ן בב&amp;#34;א.]] - [[שיחת משתמש:שפי&amp;#34;ץקייט|שיחה]], 08:44, י&quot;ד בשבט, ה'תשפ&quot;ג 08:44, 5 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == אין מוסיפים מראה מקום וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר ==<br /> <br /> וכן אין מוסיפים קישור לערך אחר [[משתמש:חלק מעצם אמיתי|חלק מעצם אמיתי]] - [[שיחת משתמש:חלק מעצם אמיתי|שיחה]], 10:51, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;ג 10:51, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == הווידיאו הראשון מהרבי ==<br /> <br /> מישהו יודע מתי הוסרט הסרטון הראשון שרואים את הרבי? האם יש תמונות של הרבי בגיל 14-15-16? [[משתמש:זלמן770|זלמן770]] - [[שיחת משתמש:זלמן770|שיחה]], 18:19, ט&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ג 18:19, 9 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> == הידעת ==<br /> <br /> מדוע קטע הידעת לא מתחלף?--[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 10:17, י&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:17, 8 במאי 2023 (UTC)</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=592406 2023-05-04T18:46:48Z

<p>ספירת המלכות: /* שייכותה */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{אהבה ויראה}}<br /> '''אהבה בתענוגים''' היא הדרגה הגבוהה ביותר ב[[אהבת ה']]. אהבה זו שייכת בעיקרה ב[[צדיקים]]. אהבה זו מגיעה על ידי העבודה ב[[שמחה]], בשמחה של מצווה ומדורגת במעלתה אחרי ה[[אהבה רבה]].<br /> <br /> ==ענינה==<br /> אהבה בתענוגים היא בבחינת אהבה כמים{{הערה|ראה [[תורת מנחם]] חלק י&quot;ז עמוד 177}}, המרווה את הצמאון מ[[אהבה כרשפי אש]]. שאהבה זו היא בבחינת [[ביטול]] במציאות לגמרי{{הערה|שם=א|תורת מנחם חלק כ&quot;א עמוד 312}}, וממילא מתקרר חום האש הטבעית שב[[נפש האלוקית]]. ומשל לכך הוא מאהבת הבן אל האב, שכשרוצה להתקרב אליו ועדיין הוא קצת רחוק אזי האהבה נראית ונגלית מן הלב ולחוץ שצועק אבא אבא, מה שאין כן כשהוא אצל אביו ממש הנה הלב תוכו רצוף אהבה אבל אינה נראית ונגלית חוץ מן הלב. ולכן נקראת אהבה זו אהבה כמים שמקרר בחינת האש שלא תתגלה לחוץ כי אם נסתרת בתוך הלב.<br /> <br /> ==מעלתה==<br /> כללות החילוק בין אהבה בתענוגים לסתם אהבה הוא בין עבודת [[אתהפכא]] לעבודת [[אתכפייא]]. שאהבה בתענוגים היא כעין עבודת האתהפכא, שמהפך עצמו מקצה לקצה, שזהו בחינת [[צדיק גמור]]. ואהבה סתם היא אהבה שעל פי טעם ודעת, וזו שייכת לעבודת האתכפייא שהיא עבודה על פי טעם ודעת, שבדרגה זו יש נתינת מקום לענינים של ה[[גוף]] ו[[נפש הבהמית]], אלא שמצד השכל מכריח את עצמו.<br /> <br /> ==שייכותה==<br /> עבודה זו בעיקרה שייכת רק במדרגת [[צדיק]] שלמעלה ממדרגת ה[[בינוני]], שמהתגלות אהבה זו בבינונים מה שלמעלה ממדרגתו יוכל להיות נמשך בו בחינת יש ויוהרא. ולכן אהבה זו בבינונים היא באופן שלא ידע מזה בעצמו. וזהו כענין רבן יוחנן בן זכאי שמגודל טרדתו בעיון וב[[התבוננות]] לא ידע מהאהבה וזהו &quot;איני יודע באיזה דרך&quot; וכו'.<br /> <br /> עם זאת, בגאולה יזכו לכך כל ישראל כיוון שתהיה התגלות בחינת [[צדיק עליון]] וכל עם ישראל יזכו להגיע לדרגת ה[[צדיק]]{{הערה|ליקוטי תורה ואתחנן, דף ה' ע&quot;ד.}}<br /> <br /> ==להרחבה==<br /> *ביאור &quot;חכלילי עינים&quot; ב[[לקוטי תורה]]<br /> <br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אהבת השם]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=590077 2023-04-22T18:26:49Z

<p>ספירת המלכות: /* ענין הפרשה */ עיצוב</p> <hr /> <div>{{איחוד|פרשת שמע ישראל|קריאת שמע}}<br /> [[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].<br /> על פי הקבלה, שמע ישראל הוי&quot;ה אלקינו - [[יחוד או&quot;א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו&quot;נ]]. [[בשכמל&quot;ו]] - [[יחודא תתאה]].<br /> <br /> == ענין הפרשה ==<br /> <br /> סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחינת [[אהבה]] ו[[יראה]], הנמשכים על ידי ה[[התבוננות]] שמע ישראל כו'. <br /> <br /> אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]]. <br /> <br /> וזהו כסדר ההמשכה של שם [[הוי&quot;ה]] ב&quot;ה. י&quot;ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&amp;search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}<br /> <br /> ==כוונה==<br /> ההלכה אומרת, שבפסוק זה, חובה שתהיה כונת הלב. באם הוא נאמר ללא כוונה, האדם יוצא ידי חובתו בדיעבד.<br /> <br /> בחסידות מובאים כוונות רבות שאפשר לכוון בפסוק זה.<br /> <br /> ==יחודא עילאה==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=589446 2023-04-18T19:10:24Z

<p>ספירת המלכות: ניסוח</p> <hr /> <div>'''ביטול''' הוא מושג יסודי ב[[עבודה]] וב[[משכיל|השכלה]], שענינו העדר ענין ה[[ישות]], והעדר תפיסת מקום. <br /> <br /> ==חשיבות הביטול==<br /> בחסידות מובא במקומות רבים כי ההקדמה לקבלת התורה והמצוות, היה הביטול של בני ישראל בהכרזת 'נעשה ונשמע', כאשר הם ביטלו את שכלם ומציאותם, והתחייבו לבצע את כל אשר יצוו עליהם.<br /> <br /> בתורת החסידות ניתן למושג זה עומק נוסף, כחלק מהשיטה הכללית של תורת החסידות להחדיר בתודעת האדם את המציאות האלוקית המוחלטת, וההכרה בכך שאין שום מציאות אמיתית מלבדו והכל בטל אליו.<br /> <br /> אצל חסידים ראו את ה[[גאווה]] וה[[ישות]] כדבר המאוס והאסור ביותר.<br /> <br /> בחסידות מובא גם שכל ענין של צמיחה והתחדשות הוא על ידי ביטול דווקא, הן ריקבון הגרעין באדמה כהקדמה לצמיחת אילן חדש, הן ריקבון הזרע בגוף האשה{{הערה|וכן טהרת סוטה לבעלה היא על ידי עפר דווקא, תכלית הביטול, התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ג' עמוד 461, בשולי הגיליון.}}.<br /> <br /> == אופן הביטול ==<br /> <br /> הביטול נעשה על ידי הכרה והרגשה בענינים הגבוהים ממנו, עד שישותו אינה תופסת בעיניו מקום. ענינה הפנימי של [[ספירת החכמה]] הוא הביטול.<br /> <br /> בכללות בביטול יש שתי דרגות: &quot;ביטול היש&quot; ו&quot;ביטול במציאות&quot;. בכל דרגא מדרגות אלו, ישנם תתי מדרגות רבות.<br /> <br /> ===ביטול היש===<br /> ביטול היש היא התבטלות של נברא לבורא, עד כדי הפיכת רצונו העצמי שיהיה כרצונו של [[הקב&quot;ה]], באופן שלמתבטל אין שום רצון משלו. דוגמה לכך היא ביטול ה[[אבות]] ל[[הקב&quot;ה]], שמהות ביטול זה היא כביטול המרכבה לרוכב, שבה נראה בבירור שלמרכבה אין שום דיעה אישית והיא כפופה לדעת הרוכב לגמרי; וכך גם אמר [[אברהם אבינו]] על עצמו ואני עפר ואפר, המורה על ביטול היש - &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot; - כעפר שהכל דורכים עליו, אם כי נשארת עדיין ישות מסוימת, שהיא מתבטלת כלפי [[הקב&quot;ה]] - &quot;יש מי שבטל&quot;.<br /> <br /> ===ביטול במציאות===<br /> לעומת זאת ישנו הביטול במציאות, והיינו, שכלל אינו מציאות אפילו לא מציאות שבטלה, והוא כדגים שבים שכלל אינם נחשבים מציאות לעצמם{{הערה|וכך היא ההלכה לגבי מקוה, שהם נכללים בחשבון המ' סאה ואף עושים מקוה בעין הדג - זבחים כב, ב.}}. והיא דרגת ביטולו של [[משה רבינו]] שאמר: &quot;ונחנו מה&quot; - ביטול גמור מכל וכל, שהוא כלל לא נמצא במציאות.<br /> <br /> ==יין ושמן==<br /> ב[[לשכת בית השמנים]] שב[[בית המקדש]] היו בה [[יין]] ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&amp;st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&amp;pgnum=226 חלק ד'].}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[אתכפיא]]<br /> * [[דעת עליון ודעת תחתון]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''עס איז ניטא קיין איך''', פתגמים קצרים מדא&quot;ח, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1850 עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *''''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=80&amp;CategoryID=200 ביטול]''' באתר צעירי אגודת חב&quot;ד<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/678679/ רבי יומי: ביאור נפלא על מידת הענווה והביטול]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/13teeABM2GZKrPG2mYRHSJu21LM0i9cW7/view דרגות בביטול]''', הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג, עמוד מה<br /> <br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:נפש]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=580936 2023-02-09T16:49:40Z

<p>ספירת המלכות: /* חיזוק הקשר עם בית חיינו */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].<br /> <br /> ==הקמת הארגון==<br /> בתחילת שנות הסמכי&quot;ם חלה תנופה גדולה בהתיישבות החב&quot;דית בצפת, ומאות משפחות קבעו בה את מגוריהם. בעקבות התפתחותה הקהילה, נוצר צורך ממשי להקים ארגון שיאגד את הפעילות החב&quot;דית בין מאות האברכים שהתיישבו בקהילה, ויגרום לכך שלא יתקבעו במקום כבעלי-בתים בלבד, אלא ימשיכו להתעסק בענינים של הרבי ויצטרפו לפעילות הקיימת בהבאת בשורת הגאולה לתושבי האזור.<br /> <br /> ==פעילות הארגון==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===עידוד היציאה למבצעים===<br /> <br /> ===חיזוק הקשר עם בית חיינו===<br /> בכל חודש [[תשרי]], נערכים מניינים בהתאם לסדרים של [[770]] על ידי הוועד. המניין מיועד לאלו שמסיבות שונות לא הגיעו בפועל לבית חיינו, אך רוצים להתפלל באופן הקרוב ביותר שניתן. המניין מותאם לילדים בכדי לאפשר גם לנשות הקהילה לחוש את חודש החגים כראוי.<br /> <br /> בשנת ה[[הקהל]] תשפ&quot;ג ערך הוועד מבצעים מיוחדים לעידוד הנסיעה לחצרות קודשנו, כולל פרסום הטסים בכדי לעודד טיסה של משפחות נוספות.<br /> <br /> ===שבתות קהילתיות===<br /> <br /> ===התוועדויות ושיעורים===<br /> ===עלון ליובאוויטש===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לצאת לאור גליון שבועי בשם 'ליובאוויטש' שנועד להגביר את הקשר בין התושבים, ולהוות בימה לפרסום הפעילות של אנשי הקהילה בבחינת &quot;קנאת סופרים תרבה חכמה&quot;.<br /> <br /> בעלון מתפרסמים תאריכי ימי ההולדת ואירועי השמחה הקשורים עם הקהילה, תמונות מהפעילות, טור הלכתי של הרב [[שבתי יונה פרידמן]], מדור ביאורי מושגים ועניינים בהלכה ובחסידות (בעריכת הרב [[יואל דובקין]] ור' [[רפאל אברהם דובקין]]), ומדורים מתחלפים נוספים.<br /> <br /> ===מדריכים הלכתיים - פרקטיים===<br /> בשנת תשע&quot;ט פורסם מדריך בענייני לידת בן ובת, ברית ופדיון הבן (בעריכת ר' [[רפאל אברהם דובקין]]) אשר גרר תשואות רבות. המדריך הורד מאתר הפעילות מעל 70 פעמים תוך יומיים בלבד מאז עלה. בפתח הדבר צויין אשר מדריך זה הינו ראשון מתוך סדרת המדריכים שתצא לאור בחסות הארגון.<br /> בתחילת שנת תש&quot;פ התווסף מדריך שני בנושא תספורת ראשונה (בעריכת הנ&quot;ל), אף מדריך זה זכה לפרסום ולתגובות חיוביות רבות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://vaa770.org/home/ דף הבית של הארגון]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%A7&diff=580934 2023-02-09T16:46:30Z

<p>ספירת המלכות: /* בבחינת יוסף */ עיצוב</p> <hr /> <div>'''יסוד דא&quot;ק''' הוא [[ספירת היסוד]] של [[אדם קדמון]] ועל ידה מושפע [[שם מ&quot;ה]] שעל ידו תיקון [[שבירת הכלים]].<br /> <br /> ==שורש המצוות==<br /> מבואר כי ענין [[מלכות דא&quot;ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]]. {{מקור}}<br /> <br /> ==בבחינת יוסף==<br /> באופן כללי, [[יוסף הצדיק]] הוא בבחינת יסוד{{הערה|כמ&quot;ש &quot;וצדיק יסוד עולם&quot;.}}. כיום, הוא בבחינת יסוד ד[[אצילות]], ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת '''יסוד דא&quot;ק'''. דבר זה מרומז בפסוק:{{ציטוטון|והיה אור הלבנה כאור החמה}}{{הערה|ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.}}.<br /> <br /> ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא&quot;ק, לעומת ה[[שבטים]] שעניינם הוא [[מלכות דא&quot;ק]]. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק {{ציטוטון|ויוסף הורד מצרימה}}: יסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת [[פרעה]], העורף העליון{{הערה|זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה}}. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות &quot;שר המשקים&quot;, &quot;שר הטבחים&quot; ו&quot;שר האופים&quot;, ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא&quot;ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך [[אחוריים]] (למצריים).<br /> {{מקור}}<br /> <br /> ==המשכה של עולם התיקון==<br /> ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא&quot;ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא&quot;ק, ובשל כך לא נאמר בו &quot;וימת&quot;. כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]]. {{מקור}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= סידור עם דא&quot;ח שער המילה קלט, ד ואילך]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מלכות דא&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:א&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת היסוד]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%A7&diff=580933 2023-02-09T16:45:25Z

<p>ספירת המלכות: /* בבחינת יוסף */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>'''יסוד דא&quot;ק''' הוא [[ספירת היסוד]] של [[אדם קדמון]] ועל ידה מושפע [[שם מ&quot;ה]] שעל ידו תיקון [[שבירת הכלים]].<br /> <br /> ==שורש המצוות==<br /> מבואר כי ענין [[מלכות דא&quot;ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]]. {{מקור}}<br /> <br /> ==בבחינת יוסף==<br /> באופן כללי, [[יוסף הצדיק]] הוא בבחינת יסוד{{הערה|כמ&quot;ש &quot;וצדיק יסוד עולם&quot;}}. כיום, הוא בבחינת יסוד ד[[אצילות]], ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת '''יסוד דא&quot;ק'''. דבר זה מרומז בפסוק:{{ציטוטון|והיה אור הלבנה כאור החמה}}{{הערה|ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.}}.<br /> <br /> ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא&quot;ק, לעומת ה[[שבטים]] שעניינם הוא [[מלכות דא&quot;ק]]. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק {{ציטוטון|ויוסף הורד מצרימה}}: יסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת [[פרעה]], העורף העליון{{הערה|זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה}}. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות &quot;שר המשקים&quot;, &quot;שר הטבחים&quot; ו&quot;שר האופים&quot;, ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא&quot;ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך [[אחוריים]] (למצריים).<br /> {{מקור}}<br /> <br /> ==המשכה של עולם התיקון==<br /> ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא&quot;ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא&quot;ק, ובשל כך לא נאמר בו &quot;וימת&quot;. כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]]. {{מקור}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= סידור עם דא&quot;ח שער המילה קלט, ד ואילך]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מלכות דא&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:א&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת היסוד]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%A7&diff=580932 2023-02-09T16:45:07Z

<p>ספירת המלכות: </p> <hr /> <div>'''יסוד דא&quot;ק''' הוא [[ספירת היסוד]] של [[אדם קדמון]] ועל ידה מושפע [[שם מ&quot;ה]] שעל ידו תיקון [[שבירת הכלים]].<br /> <br /> ==שורש המצוות==<br /> מבואר כי ענין [[מלכות דא&quot;ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]]. {{מקור}}<br /> <br /> ==בבחינת יוסף==<br /> באופן כללי, [[יוסף הצדיק]] הוא בבחינת יסוד{{הערה|כמ&quot;ש &quot;וצדיק יסוד עולם&quot;}}. כיום, הוא בבחינת [[יסוד דאצילות]], ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת '''יסוד דא&quot;ק'''. דבר זה מרומז בפסוק:{{ציטוטון|והיה אור הלבנה כאור החמה}}{{הערה|ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.}}.<br /> <br /> ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא&quot;ק, לעומת ה[[שבטים]] שעניינם הוא [[מלכות דא&quot;ק]]. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק {{ציטוטון|ויוסף הורד מצרימה}}: יסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת [[פרעה]], העורף העליון{{הערה|זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה}}. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות &quot;שר המשקים&quot;, &quot;שר הטבחים&quot; ו&quot;שר האופים&quot;, ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא&quot;ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך [[אחוריים]] (למצריים).<br /> {{מקור}}<br /> <br /> ==המשכה של עולם התיקון==<br /> ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא&quot;ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא&quot;ק, ובשל כך לא נאמר בו &quot;וימת&quot;. כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]]. {{מקור}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= סידור עם דא&quot;ח שער המילה קלט, ד ואילך]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מלכות דא&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:א&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת היסוד]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%A7&diff=580931 2023-02-09T16:42:48Z

<p>ספירת המלכות: /* בבחינת יוסף */ ניסוח, הגהה</p> <hr /> <div>'''יסוד דא&quot;ק''' הוא [[ספירת היסוד]] של [[אדם קדמון]] ועל ידה מושפע [[שם מ&quot;ה]] שעל ידו תיקון [[שבירת הכלים]].<br /> <br /> ==שורש המצוות==<br /> מבואר כי ענין [[מלכות דא&quot;ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]].<br /> <br /> ==בבחינת יוסף==<br /> באופן כללי, [[יוסף הצדיק]] הוא בבחינת יסוד{{הערה|כמ&quot;ש &quot;וצדיק יסוד עולם&quot;}}. כיום, הוא בבחינת [[יסוד דאצילות]], ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת '''יסוד דא&quot;ק'''. דבר זה מרומז בפסוק:{{ציטוטון|והיה אור הלבנה כאור החמה}}{{הערה|ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.}}.<br /> <br /> ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא&quot;ק, לעומת ה[[שבטים]] שעניינם הוא [[מלכות דא&quot;ק]]. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק {{ציטוטון|ויוסף הורד מצרימה}}: יסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת [[פרעה]], העורף העליון{{הערה|זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה}}. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות &quot;שר המשקים&quot;, &quot;שר הטבחים&quot; ו&quot;שר האופים&quot;, ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא&quot;ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך [[אחוריים]] (למצריים).<br /> {{מקור}}<br /> <br /> ==המשכה של עולם התיקון==<br /> ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא&quot;ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא&quot;ק, ובשל כך לא נאמר בו &quot;וימת&quot;. כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= סידור עם דא&quot;ח שער המילה קלט, ד ואילך]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מלכות דא&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:א&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת היסוד]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%A7&diff=580930 2023-02-09T16:27:35Z

<p>ספירת המלכות: /* המשכה של עולם התיקון */ מחיקת קישורים אדומים</p> <hr /> <div>'''יסוד דא&quot;ק''' הוא [[ספירת היסוד]] של [[אדם קדמון]] ועל ידה מושפע [[שם מ&quot;ה]] שעל ידו תיקון [[שבירת הכלים]].<br /> <br /> ==שורש המצוות==<br /> מבואר כי ענין [[מלכות דא&quot;ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]].<br /> <br /> ==בבחינת יוסף==<br /> ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא&quot;ק, לעומת ה[[שבטים]] שענינם הוא [[מלכות דא&quot;ק]]. וזהו ענין &quot;ויוסף הורד מצרימה&quot; שיסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת גרון ד[[אריך אנפין]] ד[[קליפה]] שהוא ענין [[פרעה]], העורף העליון. וענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף. וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו &quot;כי רוממות אל&quot; המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים ד[[אריך אנפין]].<br /> <br /> ==המשכה של עולם התיקון==<br /> ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא&quot;ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא&quot;ק, ובשל כך לא נאמר בו &quot;וימת&quot;. כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= סידור עם דא&quot;ח שער המילה קלט, ד ואילך]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מלכות דא&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:א&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת היסוד]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%A7&diff=580929 2023-02-09T16:27:06Z

<p>ספירת המלכות: /* המשכה של עולם התיקון */ ניסוח, עריכה</p> <hr /> <div>'''יסוד דא&quot;ק''' הוא [[ספירת היסוד]] של [[אדם קדמון]] ועל ידה מושפע [[שם מ&quot;ה]] שעל ידו תיקון [[שבירת הכלים]].<br /> <br /> ==שורש המצוות==<br /> מבואר כי ענין [[מלכות דא&quot;ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]].<br /> <br /> ==בבחינת יוסף==<br /> ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא&quot;ק, לעומת ה[[שבטים]] שענינם הוא [[מלכות דא&quot;ק]]. וזהו ענין &quot;ויוסף הורד מצרימה&quot; שיסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת גרון ד[[אריך אנפין]] ד[[קליפה]] שהוא ענין [[פרעה]], העורף העליון. וענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף. וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו &quot;כי רוממות אל&quot; המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים ד[[אריך אנפין]].<br /> <br /> ==המשכה של עולם התיקון==<br /> ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא&quot;ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני ([[הדר]]), נמשך מיסוד דא&quot;ק, ובשל כך לא נאמר בו &quot;וימת&quot;. כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43365&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= סידור עם דא&quot;ח שער המילה קלט, ד ואילך]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מלכות דא&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:א&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת היסוד]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA)&diff=580928 2023-02-09T16:20:44Z

<p>ספירת המלכות: /* לפני אבימלך */ עיצוב</p> <hr /> <div>'''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''&quot;המקיפים דמלכות&quot;'''. ולכן נקרא &quot;אבימלך&quot; - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]].<br /> <br /> ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי&quot;ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי [[אין מלך בלא עם]] - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.{{הערה|המילה &quot;עם&quot; היא מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.}}<br /> <br /> ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי&quot;ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת &quot;כתר&quot;. שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.<br /> <br /> התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]], שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר [[הקב&quot;ה]] ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא &quot;בחינת אבימלך&quot;.<br /> <br /> ==לפני אבימלך==<br /> על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה הנקראת &quot;לפני אבימלך&quot;.<br /> <br /> דבר זה רמוז בפרק ל&quot;ד ב[[תהלים]]: {{ציטוטון|לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך}}. &quot;בשנותו את טעמו&quot; - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]]. עבודה זאת נעשית על ידי &quot;לפני אבימלך&quot; - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת [[אור הקו]] שנמשך מ[[אור אין סוף]]{{הערה|בחינת מלכות ד[[אין סוף]].}}.<br /> <br /> עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של &quot;ויגרשהו וילך&quot; - [[אתכפיא]] וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA)&diff=580927 2023-02-09T16:18:51Z

<p>ספירת המלכות: /* לפני אבימלך */ עיצוב</p> <hr /> <div>'''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''&quot;המקיפים דמלכות&quot;'''. ולכן נקרא &quot;אבימלך&quot; - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]].<br /> <br /> ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי&quot;ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי [[אין מלך בלא עם]] - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.{{הערה|המילה &quot;עם&quot; היא מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.}}<br /> <br /> ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי&quot;ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת &quot;כתר&quot;. שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.<br /> <br /> התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]], שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר [[הקב&quot;ה]] ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא &quot;בחינת אבימלך&quot;.<br /> <br /> ==לפני אבימלך==<br /> על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה הנקראת &quot;לפני אבימלך&quot;.<br /> <br /> דבר זה רמוז בפרק ל&quot;ד ב[[תהלים]]: {{ציטוטון|לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך}}. &quot;בשנותו את טעמו&quot; - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]]. עבודה זאת נעשית על ידי &quot;לפני אבימלך&quot; - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת [[אור הקו]] שנמשך מ[[אור אין סוף]]{{הערה|בחינת מלכות ד[[אין סוף]]}}.<br /> <br /> עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של &quot;ויגרשהו וילך&quot; - [[אתכפיא]] וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_(%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA)&diff=580926 2023-02-09T16:17:24Z

<p>ספירת המלכות: /* לפני אבימלך */ ניסוח</p> <hr /> <div>'''אבימלך''' הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מ[[עולם האצילות]], בחינת [[סובב כל עלמין]], שממנו נמשכת [[ספירת המלכות]] באצילות, והם הנקראים '''&quot;המקיפים דמלכות&quot;'''. ולכן נקרא &quot;אבימלך&quot; - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת [[מלכות דאצילות]].<br /> <br /> ספירת המלכות היא השורש להתהוות ה[[נברא|נבראים]] - עולמות [[בי&quot;ע]], והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי [[אין מלך בלא עם]] - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.{{הערה|המילה &quot;עם&quot; היא מלשון {{מונחון|עוממות|מלשון גחלים עוממות - שהאש כבר כמעט ואיננה}} ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.}}<br /> <br /> ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי&quot;ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת &quot;כתר&quot;. שהוא ה[[רצון]] וה[[תענוג]] שיש לו מ[[ביטול]] הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.<br /> <br /> התעוררות [[רצון]] ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם ד[[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]], שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר [[הקב&quot;ה]] ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא &quot;בחינת אבימלך&quot;.<br /> <br /> ==לפני אבימלך==<br /> על ידי העבודה ב[[אתהפכא]] [[סטרא אחרא]] {{מונחון|ממרירו למתקא|- ממר למתוק, כלומר, ממרות הקליפה למתיקות הקדושה}}, באים לבחינה הנקראת &quot;לפני אבימלך&quot;.<br /> <br /> דבר זה רמוז בפרק ל&quot;ד ב[[תהלים]]: &quot;[[לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך]]&quot;. &quot;בשנותו את טעמו&quot; - שהעבודה בבחינת [[אתהפכא]]. עבודה זאת נעשית על ידי &quot;לפני אבימלך&quot; - הדרגה שלמעלה מהמקיפים. כלומר, על ידי בחינת [[אור הקו]] שנמשך מ[[אור אין סוף]]{{הערה|בחינת מלכות ד[[אין סוף]]}}.<br /> <br /> עם זאת, דרגה זו אינה נמשכת מאליה, ויש להקדים לה את העבודה של &quot;ויגרשהו וילך&quot; - [[אתכפיא]] וגירוש הרע, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עולמות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=580925 2023-02-09T16:08:43Z

<p>ספירת המלכות: /* חיזוק הקשר עם בית חיינו */ הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ&quot;ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br /> '''ועד אברכי אנ&quot;ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב&quot;ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] והרב [[שמחה זילברשטרום (צפת)|שמחה זילברשטרום]].<br /> <br /> ==הקמת הארגון==<br /> בתחילת שנות הסמכי&quot;ם חלה תנופה גדולה בהתיישבות החב&quot;דית בצפת, ומאות משפחות קבעו בה את מגוריהם. בעקבות התפתחותה הקהילה, נוצר צורך ממשי להקים ארגון שיאגד את הפעילות החב&quot;דית בין מאות האברכים שהתיישבו בקהילה, ויגרום לכך שלא יתקבעו במקום כבעלי-בתים בלבד, אלא ימשיכו להתעסק בענינים של הרבי ויצטרפו לפעילות הקיימת בהבאת בשורת הגאולה לתושבי האזור.<br /> <br /> ==פעילות הארגון==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===עידוד היציאה למבצעים===<br /> <br /> ===חיזוק הקשר עם בית חיינו===<br /> בכל חודש [[תשרי]], נערכים מניינים בהתאם לסדרים של [[770]] על ידי הוועד. המניין מיועד לאלו שמסיבות שונות לא הגיעו בפועל לבית חיינו, אך רוצים להתפלל באופן הקרוב ביותר שניתן. המניין מותאם לילדים בכדי לאפשר גם לנשות הקהילה לחודש את חודש החגים כראוי.<br /> <br /> בשנת ה[[הקהל]] תשפ&quot;ג ערך הוועד מבצעים מיוחדים לעידוד הנסיעה לחצרות קודשנו, כולל פרסום הטסים בכדי לעודד טיסה של משפחות נוספות.<br /> <br /> ===שבתות קהילתיות===<br /> <br /> ===התוועדויות ושיעורים===<br /> ===עלון ליובאוויטש===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לצאת לאור גליון שבועי בשם 'ליובאוויטש' שנועד להגביר את הקשר בין התושבים, ולהוות בימה לפרסום הפעילות של אנשי הקהילה בבחינת &quot;קנאת סופרים תרבה חכמה&quot;.<br /> <br /> בעלון מתפרסמים תאריכי ימי ההולדת ואירועי השמחה הקשורים עם הקהילה, תמונות מהפעילות, טור הלכתי של הרב [[שבתי יונה פרידמן]], מדור ביאורי מושגים ועניינים בהלכה ובחסידות (בעריכת הרב [[יואל דובקין]] ור' [[רפאל אברהם דובקין]]), ומדורים מתחלפים נוספים.<br /> <br /> ===מדריכים הלכתיים - פרקטיים===<br /> בשנת תשע&quot;ט פורסם מדריך בענייני לידת בן ובת, ברית ופדיון הבן (בעריכת ר' [[רפאל אברהם דובקין]]) אשר גרר תשואות רבות. המדריך הורד מאתר הפעילות מעל 70 פעמים תוך יומיים בלבד מאז עלה. בפתח הדבר צויין אשר מדריך זה הינו ראשון מתוך סדרת המדריכים שתצא לאור בחסות הארגון.<br /> בתחילת שנת תש&quot;פ התווסף מדריך שני בנושא תספורת ראשונה (בעריכת הנ&quot;ל), אף מדריך זה זכה לפרסום ולתגובות חיוביות רבות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://vaa770.org/home/ דף הבית של הארגון]'''<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%97_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=577837 2023-01-11T04:24:10Z

<p>ספירת המלכות: /* עשר ספירות הגנוזות */ הוספת מקור</p> <hr /> <div>{{פיצול|הערה=לחלק ל:1. כח ההיולי של ארבעת היסודות. 2. כח ההיולי בחסידות (ממוצע בין אין ליש).}}<br /> {{לשכתב}}<br /> '''היולי''' הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של [[ארבעת היסודות]]. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה).<br /> <br /> ==הסבר כללי==<br /> &quot;היולי&quot; הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.<br /> <br /> לכל דרגת בריאה, ישנו הכח ההיולי שלה. כיוון שהיא מגיעה מדרגה פשוטה, ומאותה דרגה פשוטה נמשכים כוחות שונים. בשל כך, כל דרגה פשוטה נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנה (אף על פי שהיא דרגה מסויימת הנוגעת לעניין מסויים בלבד, ואינה פשוטה בתכלית הפשיטות).<br /> כך הוא בכל צורת התהוות של [[עילה ועלול]]: הכח כפי שהוא כלול בשרשו באופן נעלם, מכונה '''כח היולי העצמי'''. דרגה זו של הכח היא היש הראשון בהשתלשלות זו, וממנה באים כל הפרטים. <br /> <br /> דוגמא לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל ה[[עץ]] צומח מה[[גרעין]], לא ניתן לומר שיש בגרעין [[שורש|שורשים]], גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמא נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.<br /> <br /> ==בבריאת העולם הגשמי==<br /> חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב&quot;ן &quot;נקרא ליונים היולי&quot; וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.<br /> <br /> עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב&quot;ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים &quot;היולי&quot;. ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}<br /> <br /> דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ &quot;[[תוהו]]&quot; (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, &quot;מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל&quot; רמב&quot;ן, שם. וביאור נוסף בתו&quot;א הוספות ויקהל, דף קי&quot;ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה&quot;בוהו&quot; {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של &quot;אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).<br /> <br /> ===ביאורי הראשונים===<br /> יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב&quot;ן|רמב&quot;ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&amp;st=&amp;pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון &quot;ברא&quot; ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה&quot;מאמר אחד&quot; המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון &quot;ויאמר אלוקים&quot; היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש&quot;א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).<br /> <br /> ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר&quot;ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר&quot;ן - דרוש א].}}.<br /> <br /> בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר&quot;ן}}.<br /> אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר&quot;ן שם &quot;ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות...&quot; ובאברבנאל דלהלן &quot;יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&amp;st=&amp;pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.<br /> <br /> הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&amp;st=&amp;pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ&quot;א].}}.<br /> <br /> כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: &quot;שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר...&quot;{{הערה|שם=אברבנאל}}<br /> {{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> תורת הקבלה והחסידות הרחיבו את מושג היולי, כך שהוא משמש לא רק בנוגע לבריאת היש הגשמי, אלא גם לבריאת עולמות רוחניים, אלוקיים ומופשטים.<br /> בעוד בתורת הראשונים ההיולי הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] והבסיס ל[[יש הגשמי]], תורת החסידות משתמשת במונח &quot;היולי&quot; ככינוי לשלב הביניים בין [[אין ואפס]] ו[[יש הנברא]]. הגדרה זו אינה קשורה (ישירות) להגדרת [[ארבעת היסודות]] הרוחניים. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשת השלבים הכלליים '''[[חומר וצורה|חומר צורה]] ותיקון'''{{מקור}}.<br /> <br /> '''חומר''' הוא הכח ההיולי, והוא [[פשוט]] ומופשט מכל הצורות שיווצרו בו. הוא התחלת ה[[מציאות]] מ[[אין]]. למשל: המשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות]] ד[[אצילות]] מהמאציל, המצאת היש ד[[בי&quot;ע]] מ[[מלכות דאצילות]]. ובנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], גרעין העץ וכדומה.<br /> <br /> '''צורה''' הוא היש הממשי שנוצר בחומר הפשוט. בשלב זה החומר כבר מוגדר בצורתו ואיננו פשוט כמו בשלב הקודם. עם זאת, צורתו אינה מפורטת אלא כללית. למשל: [[נש&quot;י]] לפני התחלקותן ל[[שישים ריבוא]], ולאחר התחלקותן. ובנבראים: המשכת הכוחות מכח כללי לכח פרטי, שתיל עץ (שעדיין אינו עץ גדול המוציא פירות).<br /> <br /> '''תיקון''' הוא הנברא בשלימותו, על כל פרטיו. כך הם כל הנבראים הגלויים, לאחר יציאתם ממקורם לגמרי. בשלב זה הנברא נראה כדרגה או יצור נפרד בפני עצמו{{הערה|שאינו המקור}}. ניתן לראות זאת בכל דרגה גלויה, כמו היש ד[[בי&quot;ע]]. בנבראים: כל נברא שלם, כמו עץ נושא פירות, נשמה בגוף, כח היוצא אל הפועל וכו'.{{הערה|תורה אור פרשת בראשית, דף ו' עמ' ד'.}}<br /> <br /> החומר קיים בכל דרגה, ולכן ישנו כח היולי בכל דרגה פרטית, והוא תחילת קיומה. עם זאת, ישנו גם כח היולי כללי יותר, היוצר את התהוות העולמות מאין סוף הפשוט.<br /> באופן כללי ב[[סדר ההשתלשלות]] ישנם שלושה מקומות עיקריים בהם מופיע הכח ההיולי באופן מיוחד{{הערה|3 מקומות אלה הם בהתאם ל3 הדרגות הכלליות של: בי&quot;ע דכללות, בי&quot;ע הפרטיים, ובי&quot;ע של היש הגשמי.}}:<br /> :א) תחילת התהוות של [[עולם האצילות]] מ[[אין סוף]].<br /> :ב) תחילת התהוות של [[בי&quot;ע]], והאפשרות לקיומו של [[יש נפרד]].<br /> :ג) תחילת התהוות [[עולם העשיה הגשמי]]. כח היולי זה הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] הגשמיים.<br /> <br /> ===עשר ספירות הגנוזות===<br /> {{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}<br /> <br /> [[עשר הספירות]] הינן כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הערה|אף שמידותיו של הקב&quot;ה אינן מוגבלות באמת, כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה נחשב הגבלה ממש.}}. כדי ליצור [[ספירה]] מוגדרת, מ[[אין סוף]] ה[[בלתי מוגבל|בלי גבול]], יש צורך בשלבים רבים של [[צמצום]].<br /> <br /> באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בצמצום הספירות בהעלם, באור אין סוף, קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:<br /> <br /> לפני הצמצום הספירות, הן כלל אינן קיימות מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית. בדרגה זו ישנה האפשריות בלבד, לקיומן של הגדרות (כלומר, ספירות). מצד שני, יכולות להיות אין סוף ספירות, כיוון שהרעיון של &quot;הגדרה&quot; אינו מפורט עדיין, ויכולים להתהוות מכך כל סוגי הקיום האפשריים. המשל לכך הוא: שמו של האדם אינו מציאות ממשית. רק כאשר קוראים לו בשמו - נוצרת מציאות מכך (אבל אין מקום שאדם יקרא לעצמו בשם, אשר רק הוא לבדו קיים).<br /> <br /> דרגה זו בסדר ההשתלשלות היא בעולם ה[[עקודים]], והיא המקור לקיומן הגלוי של עולמות אבי&quot;ע. עם זאת, בעולמות הנעלים יותר (כמו [[א&quot;ק]]) ישנה גם מציאות הספירות הגנוזות, אך דבר זה הוא בהעלם יותר, בבחינת &quot;מקור דמקור&quot;.{{הערה|בשעה שעלה משה תשכ&quot;ה, אות ז'. ועיין בהמשך ס&quot;ו ד&quot;ה ויגדלו הנערים.}}<br /> <br /> לאחר ה[[צמצום]], נעשתה מציאות הספירות למציאות ממשית. גם זה נעשה בשלבים רבים. תחילה נוצר כח היולי פרטי, ולאחר מכן השתלשלו ממנו צורה ותיקון פרטיים, עד שנוצרה הספירה בגלוי ממש (בדומה הכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים, שיש בהם השתלשלות כזו עד ליציאתו של הכח אל הפועל).<br /> בדרגה זו, הספירות כלולות כמו אש הכלולה בצור חלמיש{{הערה|אבן שלאחר שפשוף רב יוצא ממנה ניצוץ אש.}}. כפי שלא ניתן לומר שהאבן עצמה היא אש, כך אין כאן כלל '''מציאות''' ספירות אלא רק כח לספירות.<br /> <br /> ההבדל בין דרגה זו והדרגה הקודמת, היא שכאן הכח מגיע מצד הדרגה עצמה, ולא מצד [[העלאת מ&quot;ן]].<br /> <br /> ===עולם הבריאה===<br /> &lt;!-- :*פדה בשלום רנ&quot;ט, תער&quot;ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ&quot;ו.<br /> --&gt;<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===חומר היולי===<br /> הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי. עליו מבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.<br /> <br /> דרגה זו היא היחידה שיש לה שייכות לגשמיות ממש.<br /> <br /> ==מאפיינים==<br /> ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן:<br /> <br /> ;הפרטים כעין המקור<br /> כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגוש זהב, יהיו עשויות זהב (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה.<br /> כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות{{הערה|ספר המאמרים תרפ&quot;ט, ד&quot;ה ועבדתם את ה' אלוקכם.}}.<br /> <br /> ;פשיטות<br /> אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בהגדרת העלולים שמשתלשלים ממנו.<br /> <br /> הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|&quot;וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]&quot; או &quot;כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]&quot;(ראה ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סג). שהמקור הוא אמנם מקור ההמשכה, אך לא ניתן לומר שהוא כולל את פרטי ההמשכה באותה אות או מחשבה.}}, היולי לעומת זאת הינו פשוט. כלומר: כל הפרטים נמצאים בו לפני הגדרתם, כאשר רק ישנה האפשרות להגדירם לאחר גילויים{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סב.}}.<br /> <br /> ;אפשרי המציאות<br /> מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''..&quot;}}. מכיוון שלא תיתכן הימצאות של חומר ללא שתהיה לה צורה כל שהיא, ולהיולי אין צורה כלל{{הערה|רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}.<br /> <br /> עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב&quot;ן &quot;..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל..&quot;}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב&quot;ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&amp;st=&amp;pgnum=6&amp;hilite= הקדמת הראב&quot;ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{הערה|כיוון שלא יתכן חומר בלי צורה. צורה רוחנית פירושו הגדרה פרטית.}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח).<br /> <br /> מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר &quot;אפשרי המציאות&quot;{{הערה|אין הכוונה &quot;אפשרי&quot; בניגוד לתוארו של הקב&quot;ה &quot;מחוייב המציאות&quot;, כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל&quot;אפיסת המציאות&quot; וניגוד ל&quot;מציאות ממש&quot; {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ&quot;ט עמוד רי&quot;ג (מהדורה חדשה): &quot;'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו&quot;).}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית.<br /> <br /> ;יש מאין<br /> מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות ההיולי, וכל המציאויות הנמשכות ממנו אינן אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.<br /> <br /> היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט..&quot;}}, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות.<br /> כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח]: &quot;..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'&quot;}}.<br /> לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז.}}<br /> <br /> &lt;!-- ;המשכת הכוחות מכח היולי<br /> *תער&quot;ב חלק ב' עמוד תרנו.<br /> *באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג&quot;כ. --&gt;<br /> <br /> ;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין<br /> <br /> במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות){{הערה|1=[[הרש&quot;ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ&quot;ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&amp;hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&amp;st=אפשרי+המציאות&amp;pgnum=125 ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 117].}}.<br /> <br /> בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ&quot;ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...<br /> {{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}<br /> סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ&quot;[[אש הכלול בצור החלמיש]]&quot;...(ראה רנ&quot;ט ע' קצז ובמ&quot;מ)<br /> * אפילו אוא&quot;ס מושלל מהיולי היות וסו&quot;ס ההיולי הוא שורש לספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס&quot;ו, שבועות רנ&quot;ט, ועוד)<br /> <br /> ==בנפש האדם==<br /> *כוחות הכלולים בנפש<br /> עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.<br /> <br /> כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.<br /> אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.<br /> והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,<br /> היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל{{הערה|המשך תרס&quot;ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}.<br /> <br /> &lt;!-- התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ&quot;ט ע' קצז (חדש)<br /> עצם הנפש נעלה מהיולי (שעצם הנפש נעלה מן הכוחות הכלולים בו).<br /> *כח השכל --&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ד' יסודות]]<br /> *[[בריאה יצירה עשיה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==מ&quot;מ==<br /> *עטר&quot;ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)<br /> *מורה נבוכים פרק כ&quot;ו<br /> *עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי&quot;ע פרק י</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=575670 2022-12-23T04:34:32Z

<p>ספירת המלכות: /* אמירתה */</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> |כותרת=אֱלֹקַי נְשָׁמָה<br /> |רוחב=30%<br /> |תוכן=אֱלֹקַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא: כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱ־לֹהַי וֵא־לֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל-הַנְּשָׁמוֹת: {{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> ברכת '''אלקי נשמה''' היא ברכה מ[[ברכות השחר]], הברכה הראשונה שנאמרת בסדר ברכות השחר (מלבד ברכת אשר נטילת ידים ואשר יצר).<br /> <br /> ==משמעות הברכה==<br /> בכתבי האר&quot;י מבואר כי ברכה זו מכוונת כנגד חמשת חלקי הנשמה. &quot;אתה בראת&quot; כנגד חלק הנשמה שבבריאה, אתה יצרתה - כנגד חלק ה[[רוח]] שביצירה, ו&quot;אתה נפחת בי&quot; כנגד חלק הנפש שב[[עשיה]]. בתורת החסידות מוסיפים על כך כי &quot;נשמה שנתת בי טהורה היא&quot; מכוון כנגד החיה וה[[יחידה]] שאין בהם פגם. <br /> <br /> בנוגע לכך מבואר שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - &quot;נעשה אדם&quot;, ונעשית בבחינת [[נברא]], ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - &quot;דמות כמראה אדם&quot;, הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}.<br /> <br /> אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר&quot;ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: &quot;אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'&quot;, מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח&quot;ו אלא &quot;דבר אחד ממש עם אלקותו ית'&quot;, עליה נאמר: &quot;[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא&quot;.<br /> ==טעם הברכה==<br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;א]] מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי בעת [[לימוד תורה]], קיום [[מצוות]] ו[[תפילה]], צריך להיות ענין [[מסירות נפש]] לה'. כלומר, שהקשר לקב&quot;ה יגבר על הקשר לעולם הזה, בדומה לאדם שנפטר ואין לו יותר קשר לגופו ולעולם הגשמי. אלא המצב הנכון הוא, שיהודי יתמסר לאותיות הקדושה או למצווה, כך שלא יתאחד עימן לחלוטין. בכדי לעורר זאת, תקנו לומר קודם התפילה את ברכת &quot;אלוקי נשמה&quot;. בה אנו מזכירים כי הקב&quot;ה הוא זה שמחייה אותנו, והוא עתיד גם להפסיק את חיות הגוף. אם כך, כל חיות הגוף היא רק מחיות אלוקית, ובעצם גם בעת החיים - הגוף שייך לה'. מכאן יכול יהודי להתבונן ולחוש כי עליו למסור נשפו לה' ולהתאחד עימו גם אתה, כיוון שזו האמת של חייו.<br /> <br /> התבוננות זו היא הכנה ל[[תפילה]] ולקיום ה[[מצוות]] במשך כל היום כולו.<br /> <br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ט]] מוכיח אדה&quot;ז מנוסח ברכה זו, שנאמר בה &quot;'''נשמה''' שנתת '''בי''' טהורה היא&quot; כי ישנו הבדל בין האדם המדבר (בי) ובין הנשמה. דבר זה שונה אצל [[צדיק|צדיקים]], אצלם הנשמה היא בגילוי. לכן נשמות הצדיקים נקראות &quot;אדם&quot; וגופם נקרא &quot;בשר אדם&quot;.<br /> <br /> ==אמירתה==<br /> אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי ב[[ניגון]] בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש&quot;ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות [[האריז&quot;ל]]{{מקור}}.<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:ברכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94&diff=575669 2022-12-23T04:34:01Z

<p>ספירת המלכות: /* טעם הברכה */ ניסוח</p> <hr /> <div>{{חלונית<br /> |כותרת=אֱלֹקַי נְשָׁמָה<br /> |רוחב=30%<br /> |תוכן=אֱלֹקַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא: כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱ־לֹהַי וֵא־לֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל-הַנְּשָׁמוֹת: {{ש}}בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים:<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> ברכת '''אלקי נשמה''' היא ברכה מ[[ברכות השחר]], הברכה הראשונה שנאמרת בסדר ברכות השחר (מלבד ברכת אשר נטילת ידים ואשר יצר).<br /> <br /> ==משמעות הברכה==<br /> בכתבי האר&quot;י מבואר כי ברכה זו מכוונת כנגד חמשת חלקי הנשמה. &quot;אתה בראת&quot; כנגד חלק הנשמה שבבריאה, אתה יצרתה - כנגד חלק ה[[רוח]] שביצירה, ו&quot;אתה נפחת בי&quot; כנגד חלק הנפש שב[[עשיה]]. בתורת החסידות מוסיפים על כך כי &quot;נשמה שנתת בי טהורה היא&quot; מכוון כנגד החיה וה[[יחידה]] שאין בהם פגם. <br /> <br /> בנוגע לכך מבואר שלמרות ש[[נשמה|נשמות]] ישראל הן חלק מ[[עצמותו]] יתברך, וכמו שכתוב {{ציטוטון|חלק ה' עמו}} - חלק משם [[הויה]] ברוך הוא, כדכתיב {{ציטוטון|ויפח באפיו נשמת חיים}} ואיתא על זה ב[[זוהר]] {{ציטוטון|מאן דנפח מתוכיה נפח}} - מתוכיותו ופנימיותו, מכל מקום, אחר כך כשנזקקה ה[[נשמה]] לרדת ולהתלבש ב[[גוף]] הנברא, ירדה והשתלשלה ב[[סדר השתלשלות]], כדי להברא - ככל [[נברא]] שהוא [[יש מאין]] - על ידי מאמר ה' - &quot;נעשה אדם&quot;, ונעשית בבחינת [[נברא]], ואז היא גם מוגדרת ומצויירת - &quot;דמות כמראה אדם&quot;, הנאמר גם על הספירות העליונות, וכמו שכתוב: {{ציטוטון|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם}}.<br /> <br /> אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר&quot;ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: &quot;אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'&quot;, מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח&quot;ו אלא &quot;דבר אחד ממש עם אלקותו ית'&quot;, עליה נאמר: &quot;[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא&quot;.<br /> ==טעם הברכה==<br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;א]] מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי בעת [[לימוד תורה]], קיום [[מצוות]] ו[[תפילה]], צריך להיות ענין [[מסירות נפש]] לה'. כלומר, שהקשר לקב&quot;ה יגבר על הקשר לעולם הזה, בדומה לאדם שנפטר ואין לו יותר קשר לגופו ולעולם הגשמי. אלא המצב הנכון הוא, שיהודי יתמסר לאותיות הקדושה או למצווה, כך שלא יתאחד עימן לחלוטין. בכדי לעורר זאת, תקנו לומר קודם התפילה את ברכת &quot;אלוקי נשמה&quot;. בה אנו מזכירים כי הקב&quot;ה הוא זה שמחייה אותנו, והוא עתיד גם להפסיק את חיות הגוף. אם כך, כל חיות הגוף היא רק מחיות אלוקית, ובעצם גם בעת החיים - הגוף שייך לה'. מכאן יכול יהודי להתבונן ולחוש כי עליו למסור נשפו לה' ולהתאחד עימו גם אתה, כיוון שזו האמת של חייו.<br /> <br /> התבוננות זו היא הכנה ל[[תפילה]] ולקיום ה[[מצוות]] במשך כל היום כולו.<br /> <br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ט]] מוכיח אדה&quot;ז מנוסח ברכה זו, שנאמר בה &quot;'''נשמה''' שנתת '''בי''' טהורה היא&quot; כי ישנו הבדל בין האדם המדבר (בי) ובין הנשמה. דבר זה שונה אצל [[צדיק|צדיקים]], אצלם הנשמה היא בגילוי. לכן נשמות הצדיקים נקראות &quot;אדם&quot; וגופם נקרא &quot;בשר אדם&quot;.<br /> <br /> ==אמירתה==<br /> אמר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: כשיהודי אומר את תפילת אלקי נשמה כראוי ב[[ניגון]] בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש&quot;ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות [[האריז&quot;ל]].<br /> {{תפילה}}<br /> [[קטגוריה:ברכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%97_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=572362 2022-11-17T22:49:28Z

<p>ספירת המלכות: /* עולם הבריאה */בקשת השלמה</p> <hr /> <div>{{פיצול|הערה=לחלק ל:1. כח ההיולי של ארבעת היסודות. 2. כח ההיולי בחסידות (ממוצע בין אין ליש).}}<br /> {{לשכתב}}<br /> '''היולי''' הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של [[ארבעת היסודות]]. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה).<br /> <br /> ==הסבר כללי==<br /> &quot;היולי&quot; הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.<br /> <br /> לכל דרגת בריאה, ישנו הכח ההיולי שלה. כיוון שהיא מגיעה מדרגה פשוטה, ומאותה דרגה פשוטה נמשכים כוחות שונים. בשל כך, כל דרגה פשוטה נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנה (אף על פי שהיא דרגה מסויימת הנוגעת לעניין מסויים בלבד, ואינה פשוטה בתכלית הפשיטות).<br /> כך הוא בכל צורת התהוות של [[עילה ועלול]]: הכח כפי שהוא כלול בשרשו באופן נעלם, מכונה '''כח היולי העצמי'''. דרגה זו של הכח היא היש הראשון בהשתלשלות זו, וממנה באים כל הפרטים. <br /> <br /> דוגמא לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל ה[[עץ]] צומח מה[[גרעין]], לא ניתן לומר שיש בגרעין [[שורש|שורשים]], גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמא נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.<br /> <br /> ==בבריאת העולם הגשמי==<br /> חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב&quot;ן &quot;נקרא ליונים היולי&quot; וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.<br /> <br /> עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב&quot;ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים &quot;היולי&quot;. ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}<br /> <br /> דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ &quot;[[תוהו]]&quot; (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, &quot;מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל&quot; רמב&quot;ן, שם. וביאור נוסף בתו&quot;א הוספות ויקהל, דף קי&quot;ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה&quot;בוהו&quot; {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של &quot;אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).<br /> <br /> ===ביאורי הראשונים===<br /> יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב&quot;ן|רמב&quot;ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&amp;st=&amp;pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון &quot;ברא&quot; ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה&quot;מאמר אחד&quot; המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון &quot;ויאמר אלוקים&quot; היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש&quot;א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).<br /> <br /> ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר&quot;ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר&quot;ן - דרוש א].}}.<br /> <br /> בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר&quot;ן}}.<br /> אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר&quot;ן שם &quot;ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות...&quot; ובאברבנאל דלהלן &quot;יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&amp;st=&amp;pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.<br /> <br /> הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&amp;st=&amp;pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ&quot;א].}}.<br /> <br /> כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: &quot;שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר...&quot;{{הערה|שם=אברבנאל}}<br /> {{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> תורת הקבלה והחסידות הרחיבו את מושג היולי, כך שהוא משמש לא רק בנוגע לבריאת היש הגשמי, אלא גם לבריאת עולמות רוחניים, אלוקיים ומופשטים.<br /> בעוד בתורת הראשונים ההיולי הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] והבסיס ל[[יש הגשמי]], תורת החסידות משתמשת במונח &quot;היולי&quot; ככינוי לשלב הביניים בין [[אין ואפס]] ו[[יש הנברא]]. הגדרה זו אינה קשורה (ישירות) להגדרת [[ארבעת היסודות]] הרוחניים. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשת השלבים הכלליים '''[[חומר וצורה|חומר צורה]] ותיקון'''{{מקור}}.<br /> <br /> '''חומר''' הוא הכח ההיולי, והוא [[פשוט]] ומופשט מכל הצורות שיווצרו בו. הוא התחלת ה[[מציאות]] מ[[אין]]. למשל: המשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות]] ד[[אצילות]] מהמאציל, המצאת היש ד[[בי&quot;ע]] מ[[מלכות דאצילות]]. ובנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], גרעין העץ וכדומה.<br /> <br /> '''צורה''' הוא היש הממשי שנוצר בחומר הפשוט. בשלב זה החומר כבר מוגדר בצורתו ואיננו פשוט כמו בשלב הקודם. עם זאת, צורתו אינה מפורטת אלא כללית. למשל: [[נש&quot;י]] לפני התחלקותן ל[[שישים ריבוא]], ולאחר התחלקותן. ובנבראים: המשכת הכוחות מכח כללי לכח פרטי, שתיל עץ (שעדיין אינו עץ גדול המוציא פירות).<br /> <br /> '''תיקון''' הוא הנברא בשלימותו, על כל פרטיו. כך הם כל הנבראים הגלויים, לאחר יציאתם ממקורם לגמרי. בשלב זה הנברא נראה כדרגה או יצור נפרד בפני עצמו{{הערה|שאינו המקור}}. ניתן לראות זאת בכל דרגה גלויה, כמו היש ד[[בי&quot;ע]]. בנבראים: כל נברא שלם, כמו עץ נושא פירות, נשמה בגוף, כח היוצא אל הפועל וכו'.{{הערה|תורה אור פרשת בראשית, דף ו' עמ' ד'.}}<br /> <br /> החומר קיים בכל דרגה, ולכן ישנו כח היולי בכל דרגה פרטית, והוא תחילת קיומה. עם זאת, ישנו גם כח היולי כללי יותר, היוצר את התהוות העולמות מאין סוף הפשוט.<br /> באופן כללי ב[[סדר ההשתלשלות]] ישנם שלושה מקומות עיקריים בהם מופיע הכח ההיולי באופן מיוחד{{הערה|3 מקומות אלה הם בהתאם ל3 הדרגות הכלליות של: בי&quot;ע דכללות, בי&quot;ע הפרטיים, ובי&quot;ע של היש הגשמי.}}:<br /> :א) תחילת התהוות של [[עולם האצילות]] מ[[אין סוף]].<br /> :ב) תחילת התהוות של [[בי&quot;ע]], והאפשרות לקיומו של [[יש נפרד]].<br /> :ג) תחילת התהוות [[עולם העשיה הגשמי]]. כח היולי זה הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] הגשמיים.<br /> <br /> ===עשר ספירות הגנוזות===<br /> {{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}<br /> <br /> [[עשר הספירות]] הינן כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הערה|אף שמידותיו של הקב&quot;ה אינן מוגבלות באמת, כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה נחשב הגבלה ממש.}}. כדי ליצור [[ספירה]] מוגדרת, מ[[אין סוף]] ה[[בלתי מוגבל|בלי גבול]], יש צורך בשלבים רבים של [[צמצום]].<br /> <br /> באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בצמצום הספירות בהעלם, באור אין סוף, קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:<br /> <br /> לפני הצמצום הספירות, הן כלל אינן קיימות מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית. בדרגה זו ישנה האפשריות בלבד, לקיומן של הגדרות (כלומר, ספירות). מצד שני, יכולות להיות אין סוף ספירות, כיוון שהרעיון של &quot;הגדרה&quot; אינו מפורט עדיין, ויכולים להתהוות מכך כל סוגי הקיום האפשריים. המשל לכך הוא: שמו של האדם אינו מציאות ממשית. רק כאשר קוראים לו בשמו - נוצרת מציאות מכך (אבל אין מקום שאדם יקרא לעצמו בשם, אשר רק הוא לבדו קיים).<br /> <br /> דרגה זו בסדר ההשתלשלות היא בעולם ה[[עקודים]], והיא המקור לקיומן הגלוי של עולמות אבי&quot;ע. עם זאת, בעולמות הנעלים יותר (כמו [[א&quot;ק]]) ישנה גם מציאות הספירות הגנוזות, אך דבר זה הוא בהעלם יותר, בבחינת &quot;מקור דמקור&quot;.{{הערה|בשעה שעלה משה תשכ&quot;ה, אות ז'.}}<br /> <br /> לאחר ה[[צמצום]], נעשתה מציאות הספירות למציאות ממשית. גם זה נעשה בשלבים רבים. תחילה נוצר כח היולי פרטי, ולאחר מכן השתלשלו ממנו צורה ותיקון פרטיים, עד שנוצרה הספירה בגלוי ממש (בדומה הכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים, שיש בהם השתלשלות כזו עד ליציאתו של הכח אל הפועל).<br /> בדרגה זו, הספירות כלולות כמו אש הכלולה בצור חלמיש{{הערה|אבן שלאחר שפשוף רב יוצא ממנה ניצוץ אש.}}. כפי שלא ניתן לומר שהאבן עצמה היא אש, כך אין כאן כלל '''מציאות''' ספירות אלא רק כח לספירות.<br /> <br /> ההבדל בין דרגה זו והדרגה הקודמת, היא שכאן הכח מגיע מצד הדרגה עצמה, ולא מצד [[העלאת מ&quot;ן]].<br /> {{להשלים}}<br /> &lt;!--<br /> *ע&quot;ח שער מ&quot;א וכו'<br /> *חכמה דאצילות (ספרי המגיד)<br /> --&gt;<br /> <br /> ===עולם הבריאה===<br /> &lt;!-- :*פדה בשלום רנ&quot;ט, תער&quot;ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ&quot;ו.<br /> --&gt;<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ===חומר היולי===<br /> הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי. עליו מבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.<br /> <br /> דרגה זו היא היחידה שיש לה שייכות לגשמיות ממש.<br /> <br /> ==מאפיינים==<br /> ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן:<br /> <br /> ;הפרטים כעין המקור<br /> כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגוש זהב, יהיו עשויות זהב (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה.<br /> כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות{{הערה|ספר המאמרים תרפ&quot;ט, ד&quot;ה ועבדתם את ה' אלוקכם.}}.<br /> <br /> ;פשיטות<br /> אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בהגדרת העלולים שמשתלשלים ממנו.<br /> <br /> הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|&quot;וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]&quot; או &quot;כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]&quot;(ראה ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סג). שהמקור הוא אמנם מקור ההמשכה, אך לא ניתן לומר שהוא כולל את פרטי ההמשכה באותה אות או מחשבה.}}, היולי לעומת זאת הינו פשוט. כלומר: כל הפרטים נמצאים בו לפני הגדרתם, כאשר רק ישנה האפשרות להגדירם לאחר גילויים{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סב.}}.<br /> <br /> ;אפשרי המציאות<br /> מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''..&quot;}}. מכיוון שלא תיתכן הימצאות של חומר ללא שתהיה לה צורה כל שהיא, ולהיולי אין צורה כלל{{הערה|רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}.<br /> <br /> עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב&quot;ן &quot;..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל..&quot;}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב&quot;ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&amp;st=&amp;pgnum=6&amp;hilite= הקדמת הראב&quot;ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{הערה|כיוון שלא יתכן חומר בלי צורה. צורה רוחנית פירושו הגדרה פרטית.}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח).<br /> <br /> מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר &quot;אפשרי המציאות&quot;{{הערה|אין הכוונה &quot;אפשרי&quot; בניגוד לתוארו של הקב&quot;ה &quot;מחוייב המציאות&quot;, כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל&quot;אפיסת המציאות&quot; וניגוד ל&quot;מציאות ממש&quot; {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ&quot;ט עמוד רי&quot;ג (מהדורה חדשה): &quot;'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו&quot;).}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית.<br /> <br /> ;יש מאין<br /> מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות ההיולי, וכל המציאויות הנמשכות ממנו אינן אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.<br /> <br /> היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט..&quot;}}, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות.<br /> כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח]: &quot;..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'&quot;}}.<br /> לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז.}}<br /> <br /> &lt;!-- ;המשכת הכוחות מכח היולי<br /> *תער&quot;ב חלק ב' עמוד תרנו.<br /> *באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג&quot;כ. --&gt;<br /> <br /> ;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין<br /> <br /> במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות){{הערה|1=[[הרש&quot;ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ&quot;ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&amp;hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&amp;st=אפשרי+המציאות&amp;pgnum=125 ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 117].}}.<br /> <br /> בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ&quot;ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...<br /> {{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}<br /> סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ&quot;[[אש הכלול בצור החלמיש]]&quot;...(ראה רנ&quot;ט ע' קצז ובמ&quot;מ)<br /> * אפילו אוא&quot;ס מושלל מהיולי היות וסו&quot;ס ההיולי הוא שורש לספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס&quot;ו, שבועות רנ&quot;ט, ועוד)<br /> <br /> ==בנפש האדם==<br /> *כוחות הכלולים בנפש<br /> עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.<br /> <br /> כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.<br /> אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.<br /> והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,<br /> היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל{{הערה|המשך תרס&quot;ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}.<br /> <br /> &lt;!-- התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ&quot;ט ע' קצז (חדש)<br /> עצם הנפש נעלה מהיולי (שעצם הנפש נעלה מן הכוחות הכלולים בו).<br /> *כח השכל --&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ד' יסודות]]<br /> *[[בריאה יצירה עשיה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==מ&quot;מ==<br /> *עטר&quot;ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)<br /> *מורה נבוכים פרק כ&quot;ו<br /> *עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי&quot;ע פרק י</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%97_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99&diff=572361 2022-11-17T22:48:44Z

<p>ספירת המלכות: /* עשר ספירות הגנוזות */עריכה</p> <hr /> <div>{{פיצול|הערה=לחלק ל:1. כח ההיולי של ארבעת היסודות. 2. כח ההיולי בחסידות (ממוצע בין אין ליש).}}<br /> {{לשכתב}}<br /> '''היולי''' הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של [[ארבעת היסודות]]. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}.<br /> <br /> בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה).<br /> <br /> ==הסבר כללי==<br /> &quot;היולי&quot; הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.<br /> <br /> לכל דרגת בריאה, ישנו הכח ההיולי שלה. כיוון שהיא מגיעה מדרגה פשוטה, ומאותה דרגה פשוטה נמשכים כוחות שונים. בשל כך, כל דרגה פשוטה נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנה (אף על פי שהיא דרגה מסויימת הנוגעת לעניין מסויים בלבד, ואינה פשוטה בתכלית הפשיטות).<br /> כך הוא בכל צורת התהוות של [[עילה ועלול]]: הכח כפי שהוא כלול בשרשו באופן נעלם, מכונה '''כח היולי העצמי'''. דרגה זו של הכח היא היש הראשון בהשתלשלות זו, וממנה באים כל הפרטים. <br /> <br /> דוגמא לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל ה[[עץ]] צומח מה[[גרעין]], לא ניתן לומר שיש בגרעין [[שורש|שורשים]], גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמא נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.<br /> <br /> ==בבריאת העולם הגשמי==<br /> חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב&quot;ן &quot;נקרא ליונים היולי&quot; וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.<br /> <br /> עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב&quot;ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים &quot;היולי&quot;. ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}<br /> <br /> דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ &quot;[[תוהו]]&quot; (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, &quot;מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל&quot; רמב&quot;ן, שם. וביאור נוסף בתו&quot;א הוספות ויקהל, דף קי&quot;ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה&quot;בוהו&quot; {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של &quot;אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).<br /> <br /> ===ביאורי הראשונים===<br /> יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב&quot;ן|רמב&quot;ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&amp;st=&amp;pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון &quot;ברא&quot; ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה&quot;מאמר אחד&quot; המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון &quot;ויאמר אלוקים&quot; היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש&quot;א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).<br /> <br /> ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר&quot;ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר&quot;ן - דרוש א].}}.<br /> <br /> בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב&quot;ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר&quot;ן}}.<br /> אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר&quot;ן שם &quot;ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות...&quot; ובאברבנאל דלהלן &quot;יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&amp;st=&amp;pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.<br /> <br /> הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&amp;st=&amp;pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ&quot;א].}}.<br /> <br /> כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: &quot;שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר...&quot;{{הערה|שם=אברבנאל}}<br /> {{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> תורת הקבלה והחסידות הרחיבו את מושג היולי, כך שהוא משמש לא רק בנוגע לבריאת היש הגשמי, אלא גם לבריאת עולמות רוחניים, אלוקיים ומופשטים.<br /> בעוד בתורת הראשונים ההיולי הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] והבסיס ל[[יש הגשמי]], תורת החסידות משתמשת במונח &quot;היולי&quot; ככינוי לשלב הביניים בין [[אין ואפס]] ו[[יש הנברא]]. הגדרה זו אינה קשורה (ישירות) להגדרת [[ארבעת היסודות]] הרוחניים. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשת השלבים הכלליים '''[[חומר וצורה|חומר צורה]] ותיקון'''{{מקור}}.<br /> <br /> '''חומר''' הוא הכח ההיולי, והוא [[פשוט]] ומופשט מכל הצורות שיווצרו בו. הוא התחלת ה[[מציאות]] מ[[אין]]. למשל: המשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות]] ד[[אצילות]] מהמאציל, המצאת היש ד[[בי&quot;ע]] מ[[מלכות דאצילות]]. ובנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], גרעין העץ וכדומה.<br /> <br /> '''צורה''' הוא היש הממשי שנוצר בחומר הפשוט. בשלב זה החומר כבר מוגדר בצורתו ואיננו פשוט כמו בשלב הקודם. עם זאת, צורתו אינה מפורטת אלא כללית. למשל: [[נש&quot;י]] לפני התחלקותן ל[[שישים ריבוא]], ולאחר התחלקותן. ובנבראים: המשכת הכוחות מכח כללי לכח פרטי, שתיל עץ (שעדיין אינו עץ גדול המוציא פירות).<br /> <br /> '''תיקון''' הוא הנברא בשלימותו, על כל פרטיו. כך הם כל הנבראים הגלויים, לאחר יציאתם ממקורם לגמרי. בשלב זה הנברא נראה כדרגה או יצור נפרד בפני עצמו{{הערה|שאינו המקור}}. ניתן לראות זאת בכל דרגה גלויה, כמו היש ד[[בי&quot;ע]]. בנבראים: כל נברא שלם, כמו עץ נושא פירות, נשמה בגוף, כח היוצא אל הפועל וכו'.{{הערה|תורה אור פרשת בראשית, דף ו' עמ' ד'.}}<br /> <br /> החומר קיים בכל דרגה, ולכן ישנו כח היולי בכל דרגה פרטית, והוא תחילת קיומה. עם זאת, ישנו גם כח היולי כללי יותר, היוצר את התהוות העולמות מאין סוף הפשוט.<br /> באופן כללי ב[[סדר ההשתלשלות]] ישנם שלושה מקומות עיקריים בהם מופיע הכח ההיולי באופן מיוחד{{הערה|3 מקומות אלה הם בהתאם ל3 הדרגות הכלליות של: בי&quot;ע דכללות, בי&quot;ע הפרטיים, ובי&quot;ע של היש הגשמי.}}:<br /> :א) תחילת התהוות של [[עולם האצילות]] מ[[אין סוף]].<br /> :ב) תחילת התהוות של [[בי&quot;ע]], והאפשרות לקיומו של [[יש נפרד]].<br /> :ג) תחילת התהוות [[עולם העשיה הגשמי]]. כח היולי זה הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] הגשמיים.<br /> <br /> ===עשר ספירות הגנוזות===<br /> {{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}<br /> <br /> [[עשר הספירות]] הינן כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הערה|אף שמידותיו של הקב&quot;ה אינן מוגבלות באמת, כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה נחשב הגבלה ממש.}}. כדי ליצור [[ספירה]] מוגדרת, מ[[אין סוף]] ה[[בלתי מוגבל|בלי גבול]], יש צורך בשלבים רבים של [[צמצום]].<br /> <br /> באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בצמצום הספירות בהעלם, באור אין סוף, קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:<br /> <br /> לפני הצמצום הספירות, הן כלל אינן קיימות מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית. בדרגה זו ישנה האפשריות בלבד, לקיומן של הגדרות (כלומר, ספירות). מצד שני, יכולות להיות אין סוף ספירות, כיוון שהרעיון של &quot;הגדרה&quot; אינו מפורט עדיין, ויכולים להתהוות מכך כל סוגי הקיום האפשריים. המשל לכך הוא: שמו של האדם אינו מציאות ממשית. רק כאשר קוראים לו בשמו - נוצרת מציאות מכך (אבל אין מקום שאדם יקרא לעצמו בשם, אשר רק הוא לבדו קיים).<br /> <br /> דרגה זו בסדר ההשתלשלות היא בעולם ה[[עקודים]], והיא המקור לקיומן הגלוי של עולמות אבי&quot;ע. עם זאת, בעולמות הנעלים יותר (כמו [[א&quot;ק]]) ישנה גם מציאות הספירות הגנוזות, אך דבר זה הוא בהעלם יותר, בבחינת &quot;מקור דמקור&quot;.{{הערה|בשעה שעלה משה תשכ&quot;ה, אות ז'.}}<br /> <br /> לאחר ה[[צמצום]], נעשתה מציאות הספירות למציאות ממשית. גם זה נעשה בשלבים רבים. תחילה נוצר כח היולי פרטי, ולאחר מכן השתלשלו ממנו צורה ותיקון פרטיים, עד שנוצרה הספירה בגלוי ממש (בדומה הכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים, שיש בהם השתלשלות כזו עד ליציאתו של הכח אל הפועל).<br /> בדרגה זו, הספירות כלולות כמו אש הכלולה בצור חלמיש{{הערה|אבן שלאחר שפשוף רב יוצא ממנה ניצוץ אש.}}. כפי שלא ניתן לומר שהאבן עצמה היא אש, כך אין כאן כלל '''מציאות''' ספירות אלא רק כח לספירות.<br /> <br /> ההבדל בין דרגה זו והדרגה הקודמת, היא שכאן הכח מגיע מצד הדרגה עצמה, ולא מצד [[העלאת מ&quot;ן]].<br /> {{להשלים}}<br /> &lt;!--<br /> *ע&quot;ח שער מ&quot;א וכו'<br /> *חכמה דאצילות (ספרי המגיד)<br /> --&gt;<br /> <br /> ===עולם הבריאה===<br /> &lt;!-- :*פדה בשלום רנ&quot;ט, תער&quot;ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ&quot;ו.<br /> --&gt;<br /> ===חומר היולי===<br /> הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי. עליו מבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.<br /> <br /> דרגה זו היא היחידה שיש לה שייכות לגשמיות ממש.<br /> <br /> ==מאפיינים==<br /> ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן:<br /> <br /> ;הפרטים כעין המקור<br /> כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגוש זהב, יהיו עשויות זהב (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה.<br /> כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות{{הערה|ספר המאמרים תרפ&quot;ט, ד&quot;ה ועבדתם את ה' אלוקכם.}}.<br /> <br /> ;פשיטות<br /> אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בהגדרת העלולים שמשתלשלים ממנו.<br /> <br /> הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|&quot;וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]&quot; או &quot;כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]&quot;(ראה ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סג). שהמקור הוא אמנם מקור ההמשכה, אך לא ניתן לומר שהוא כולל את פרטי ההמשכה באותה אות או מחשבה.}}, היולי לעומת זאת הינו פשוט. כלומר: כל הפרטים נמצאים בו לפני הגדרתם, כאשר רק ישנה האפשרות להגדירם לאחר גילויים{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ט עמוד סב.}}.<br /> <br /> ;אפשרי המציאות<br /> מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''..&quot;}}. מכיוון שלא תיתכן הימצאות של חומר ללא שתהיה לה צורה כל שהיא, ולהיולי אין צורה כלל{{הערה|רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}.<br /> <br /> עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב&quot;ן &quot;..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל..&quot;}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב&quot;ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&amp;st=&amp;pgnum=6&amp;hilite= הקדמת הראב&quot;ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{הערה|כיוון שלא יתכן חומר בלי צורה. צורה רוחנית פירושו הגדרה פרטית.}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח).<br /> <br /> מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר &quot;אפשרי המציאות&quot;{{הערה|אין הכוונה &quot;אפשרי&quot; בניגוד לתוארו של הקב&quot;ה &quot;מחוייב המציאות&quot;, כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל&quot;אפיסת המציאות&quot; וניגוד ל&quot;מציאות ממש&quot; {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ&quot;ט עמוד רי&quot;ג (מהדורה חדשה): &quot;'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו&quot;).}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית.<br /> <br /> ;יש מאין<br /> מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות ההיולי, וכל המציאויות הנמשכות ממנו אינן אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.<br /> <br /> היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות{{הערה|ברמב&quot;ן שם &quot;אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט..&quot;}}, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות.<br /> כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח]: &quot;..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'&quot;}}.<br /> לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס&quot;ב עמוד שנז.}}<br /> <br /> &lt;!-- ;המשכת הכוחות מכח היולי<br /> *תער&quot;ב חלק ב' עמוד תרנו.<br /> *באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג&quot;כ. --&gt;<br /> <br /> ;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין<br /> <br /> במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות){{הערה|1=[[הרש&quot;ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ&quot;ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ&quot;ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&amp;hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&amp;st=אפשרי+המציאות&amp;pgnum=125 ספר המאמרים תש&quot;ו עמוד 117].}}.<br /> <br /> בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ&quot;ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...<br /> {{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}<br /> סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ&quot;[[אש הכלול בצור החלמיש]]&quot;...(ראה רנ&quot;ט ע' קצז ובמ&quot;מ)<br /> * אפילו אוא&quot;ס מושלל מהיולי היות וסו&quot;ס ההיולי הוא שורש לספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס&quot;ו, שבועות רנ&quot;ט, ועוד)<br /> <br /> ==בנפש האדם==<br /> *כוחות הכלולים בנפש<br /> עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.<br /> <br /> כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.<br /> אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.<br /> והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,<br /> היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל{{הערה|המשך תרס&quot;ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}.<br /> <br /> &lt;!-- התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ&quot;ט ע' קצז (חדש)<br /> עצם הנפש נעלה מהיולי (שעצם הנפש נעלה מן הכוחות הכלולים בו).<br /> *כח השכל --&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ד' יסודות]]<br /> *[[בריאה יצירה עשיה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==מ&quot;מ==<br /> *עטר&quot;ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)<br /> *מורה נבוכים פרק כ&quot;ו<br /> *עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי&quot;ע פרק י</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA&diff=572360 2022-11-17T22:23:39Z

<p>ספירת המלכות: ניסוח</p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים &quot;גנוזות&quot; אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה&quot;אור ששיער בעצמו&quot; לאחרי &quot;עלות הרצון&quot; לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער&quot;ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר&quot;ה תער&quot;ג}} ספירות אלו מהווות שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]].<br /> <br /> הכלל הוא ש&quot;אין מציאות לגנוזות&quot;{{מקור}} ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא מ[[שמות]] כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.{{הערה|תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס&quot;ו מאמר כי עמך מקור חיים.}} והמצאתם מאין הוא על דרך ה&quot;שבחים&quot; שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד [[העלאת מ&quot;ן]] (מיניה וביה{{הערה|צאינה וראינה רנ&quot;ט.}})<br /> <br /> ==מקומם==<br /> מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]<br /> <br /> עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מאמר דיבור המתחיל [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/47/index.htm בשעה שעלה משה למרום תשכ&quot;ה], ובמקורות שנסמנו שם (הערות 30; 47; 49) {{ספרייה}}<br /> <br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספירות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:עולם המלבוש]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%94%D7%91&diff=571337 2022-11-04T10:17:46Z

<p>ספירת המלכות: /* בבית המקדש */ מחיקת קישור פנימי</p> <hr /> <div>{{לפשט}}<br /> [[קובץ:אבני זהב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אבני זהב גולמיות]]<br /> '''זהב''' הוא מתכת בצבע בהיר כהה והנחשבת למתכת היקרה והחשובה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות. נמשלת כנגד החלק העליון שב[[מידת הגבורה]] שיתגלה לעתיד לבא בחינת [[אהבה]] כ[[רשפי אש]].<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> הסיבה שהזהב יקר יותר מה[[כסף (מתכת)|כסף]], מוסבר בחסידות כי שורש ה[[גבורה]] גבוה יותר ממידת החסד, ואכן לעתיד לבא תהיה עיקר העבודה בלוים שהם בחינת זהב, אך כעת בזמן הגלות יש לכלול את הגבורות בחסדים ולכן העבודה כעת היא הכהנים שהם כנגד החסד שנמשלת בכסף.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] מפרש את הפסוק &quot;תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף&quot;, שלמרות שעיקר העבודה ותחילתה הוא על ידי זהב שהוא [[יראה]], מכל מקום הכסף דהיינו הכיסופין היא נקודת העבודה. והמשיל זאת למי שלמד מלאכת הנפחות, אך לא ידע כי כדי להתחיל את המלאכה יש להבעיר את הזהב באש כי אם לא עושה כן אין הזהב ניתך{{הערה|כתר שם טוב ע' רפו}}.<br /> <br /> ==בבית המקדש==<br /> רוב כלי המקדש נעשו מזהב{{הערה|על פי הכלל &quot;אין עניות במקום עשירות&quot;.}}, מלבד אלו שהייתה סיבה מיוחדת שיהיו ממתכת אחרת. ביניהם: [[מזבח הזהב]], [[מנורת הזהב]], [[שולחן לחם הפנים]], ה[[מנורות]], [[הכרובים]] ושנים מתוך שלשת הארונות שמהם היה מורכב [[ארון הברית]]{{הערה|כמפורט בפרשיות תרומה ותצווה.}}.<br /> <br /> ב[[בית המקדש השני]], כל דלתות העזרה צופו זהב על ידי המלך הורדוס חוץ מ[[שער ניקנור]]{{הערה|סיבות שונות הובאו לכך במסכת יומא, דף ל&quot;ח ע&quot;א.}}.<br /> <br /> הסיבה הפנימית לכך היא כיוון שלזהב ישנה מעלה מיוחדת על שאר המתכות, ושורשו גבוה יותר משורשי החומרים הזולים יותר. בהשתלשלות המדרגות נשמר הסדר, ולכן גם בעולם הזה, הזהב נחשב יקר יותר מאשר הכסף{{הערה|לעומת השמיטה הראשונה, בה הייתה לכסף מעלה על הזהב.}}. בזהר{{הערה|ח&quot;א, דף ר&quot;נ ע''א}} מבואר כי לזהב יש קשר מיוחד לאור השמש, והוא נעלה יותר וקשור לרוחניות יותר מאשר שאר [[כסף]] ו[[נחושת]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/25/658.htm ועיין מזה בתורת שמואל תר&quot;מ ח&quot;ב, דף תרנ&quot;ח.]}}.<br /> <br /> ==אהבה כרשפי אש==<br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא &quot;אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה&quot;, היא שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר&quot;י]] על פסוק &quot;והכהנים הלוים&quot;, שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים הייתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ&quot;ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: &quot;ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח&quot;ו.}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=903&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=19 זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה']''' שיחה של הרבי מעובדת, מתוך גליון [[שיחת השבוע]]<br /> *הרב אלישע גרינבוים, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/477641 זהב! זהב! זהב! - ה' לא מחפש מדליית זהב]''' באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מתכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%94%D7%91&diff=571336 2022-11-04T10:17:05Z

<p>ספירת המלכות: /* בבית המקדש */ עיצוב</p> <hr /> <div>{{לפשט}}<br /> [[קובץ:אבני זהב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אבני זהב גולמיות]]<br /> '''זהב''' הוא מתכת בצבע בהיר כהה והנחשבת למתכת היקרה והחשובה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות. נמשלת כנגד החלק העליון שב[[מידת הגבורה]] שיתגלה לעתיד לבא בחינת [[אהבה]] כ[[רשפי אש]].<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> הסיבה שהזהב יקר יותר מה[[כסף (מתכת)|כסף]], מוסבר בחסידות כי שורש ה[[גבורה]] גבוה יותר ממידת החסד, ואכן לעתיד לבא תהיה עיקר העבודה בלוים שהם בחינת זהב, אך כעת בזמן הגלות יש לכלול את הגבורות בחסדים ולכן העבודה כעת היא הכהנים שהם כנגד החסד שנמשלת בכסף.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] מפרש את הפסוק &quot;תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף&quot;, שלמרות שעיקר העבודה ותחילתה הוא על ידי זהב שהוא [[יראה]], מכל מקום הכסף דהיינו הכיסופין היא נקודת העבודה. והמשיל זאת למי שלמד מלאכת הנפחות, אך לא ידע כי כדי להתחיל את המלאכה יש להבעיר את הזהב באש כי אם לא עושה כן אין הזהב ניתך{{הערה|כתר שם טוב ע' רפו}}.<br /> <br /> ==בבית המקדש==<br /> רוב כלי המקדש נעשו מזהב{{הערה|על פי הכלל &quot;אין עניות במקום עשירות&quot;.}}, מלבד אלו שהייתה סיבה מיוחדת שיהיו ממתכת אחרת. ביניהם: [[מזבח הזהב]], [[מנורת הזהב]], [[שולחן לחם הפנים]], ה[[מנורות]], [[הכרובים]] ושנים מתוך שלשת הארונות שמהם היה מורכב [[ארון הברית]]{{הערה|כמפורט בפרשיות תרומה ותצווה.}}.<br /> <br /> ב[[בית המקדש השני]], כל דלתות העזרה צופו זהב על ידי המלך [[הורדוס]] חוץ מ[[שער ניקנור]]{{הערה|סיבות שונות הובאו לכך במסכת יומא, דף ל&quot;ח ע&quot;א.}}.<br /> <br /> הסיבה הפנימית לכך היא כיוון שלזהב ישנה מעלה מיוחדת על שאר המתכות, ושורשו גבוה יותר משורשי החומרים הזולים יותר. בהשתלשלות המדרגות נשמר הסדר, ולכן גם בעולם הזה, הזהב נחשב יקר יותר מאשר הכסף{{הערה|לעומת השמיטה הראשונה, בה הייתה לכסף מעלה על הזהב.}}. בזהר{{הערה|ח&quot;א, דף ר&quot;נ ע''א}} מבואר כי לזהב יש קשר מיוחד לאור השמש, והוא נעלה יותר וקשור לרוחניות יותר מאשר שאר [[כסף]] ו[[נחושת]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/25/658.htm ועיין מזה בתורת שמואל תר&quot;מ ח&quot;ב, דף תרנ&quot;ח.]}}.<br /> <br /> ==אהבה כרשפי אש==<br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא &quot;אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה&quot;, היא שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר&quot;י]] על פסוק &quot;והכהנים הלוים&quot;, שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים הייתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ&quot;ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: &quot;ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח&quot;ו.}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=903&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=19 זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה']''' שיחה של הרבי מעובדת, מתוך גליון [[שיחת השבוע]]<br /> *הרב אלישע גרינבוים, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/477641 זהב! זהב! זהב! - ה' לא מחפש מדליית זהב]''' באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מתכות]]</div>

ספירת המלכות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%94%D7%91&diff=571334 2022-11-04T10:05:21Z

<p>ספירת המלכות: /* בבית המקדש */ ניסוח ופישוט, הרחבה</p> <hr /> <div>{{לפשט}}<br /> [[קובץ:אבני זהב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|אבני זהב גולמיות]]<br /> '''זהב''' הוא מתכת בצבע בהיר כהה והנחשבת למתכת היקרה והחשובה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות. נמשלת כנגד החלק העליון שב[[מידת הגבורה]] שיתגלה לעתיד לבא בחינת [[אהבה]] כ[[רשפי אש]].<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> הסיבה שהזהב יקר יותר מה[[כסף (מתכת)|כסף]], מוסבר בחסידות כי שורש ה[[גבורה]] גבוה יותר ממידת החסד, ואכן לעתיד לבא תהיה עיקר העבודה בלוים שהם בחינת זהב, אך כעת בזמן הגלות יש לכלול את הגבורות בחסדים ולכן העבודה כעת היא הכהנים שהם כנגד החסד שנמשלת בכסף.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] מפרש את הפסוק &quot;תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף&quot;, שלמרות שעיקר העבודה ותחילתה הוא על ידי זהב שהוא [[יראה]], מכל מקום הכסף דהיינו הכיסופין היא נקודת העבודה. והמשיל זאת למי שלמד מלאכת הנפחות, אך לא ידע כי כדי להתחיל את המלאכה יש להבעיר את הזהב באש כי אם לא עושה כן אין הזהב ניתך{{הערה|כתר שם טוב ע' רפו}}.<br /> <br /> ==בבית המקדש==<br /> רוב כלי המקדש נעשו מזהב{{הערה|על פי הכלל &quot;אין עניות במקום עשירות&quot;.}}, מלבד אלו שהייתה סיבה מיוחדת שיהיו ממתכת אחרת. ביניהם: [[מזבח הזהב]], [[מנורת הזהב]], [[שולחן לחם הפנים]], ה[[מנורות]], [[הכרובים]] ושנים מתוך שלשת הארונות שמהם היה מורכב [[ארון הברית]]{{הערה|כמפורט בפרשיות תרומה ותצווה.}}.<br /> <br /> ב[[בית המקדש השני]], כל דלתות העזרה צופו זהב על ידי המלך [[הורדוס]] חוץ מ[[שער ניקנור]]{{הערה|סיבות שונות הובאו לכך במסכת יומא, דף ל&quot;ח ע&quot;א.}}.<br /> <br /> הסיבה הפנימית לכך היא כיוון שלזהב ישנה מעלה מיוחדת על שאר המתכות, ושורשו גבוה יותר משורשי החומרים הזולים יותר. בהשתלשלות המדרגות נשמר הסדר, ולכן גם בעולם הזה, הזהב נחשב יקר יותר מאשר הכסף{{הערה|לעומת השמיטה הראשונה, בה הייתה לכסף מעלה על הזהב.}}. בזהר{{הערה|ח&quot;א, דף ר&quot;נ ע''א}} מבואר כי לזהב יש קשר מיוחד לאור השמש, והוא נעלה יותר וקשור לרוחניות יותר מאשר שאר [[כסף]] ו[[נחושת]]. {{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/25/658.htm ועיין מזה בתורת שמואל תר&quot;מ ח&quot;ב, דף תרנ&quot;ח.]}}.<br /> <br /> ==אהבה כרשפי אש==<br /> ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ']] כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי עבודת הלוים שהיא &quot;אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה&quot;, היא שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת ה[[זהב]] על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]], דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר&quot;י]] על פסוק &quot;והכהנים הלוים&quot;, שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים הייתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמרא [פ&quot;ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב אחר כך אודות הבנת הדברים: &quot;ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח&quot;ו.}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=903&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=19 זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה']''' שיחה של הרבי מעובדת, מתוך גליון [[שיחת השבוע]]<br /> *הרב אלישע גרינבוים, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/477641 זהב! זהב! זהב! - ה' לא מחפש מדליית זהב]''' באתר בית חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מתכות]]</div>

ספירת המלכות