https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 2026-05-05T11:09:27Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=743424 2025-02-26T09:51:54Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>ממש ראוי לערך...[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:59, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> :נמחק. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' בתמוז ה'תשע&quot;א 09:45, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> <br /> : איפה גר? [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 21:44, כ&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ה 21:44, 25 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::{{א|מיד}} לדעתי הערך לא בר חשיבות, מה גם שנמחק בעבר... בברכה, [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:05, 25 בפברואר 2025 (IST)<br /> :::גר בירושלים ובתל אביב. מה שנמחק בעבר היה כשה'ערך' כלל שורה בודדת, בלי פירוט מי אביו ומי ילדיו, מה עשה, מתי נולד, ומה ההקשר החב&quot;די הרחב. אני מסכים שבפני עצמו הוא אולי לא כל כך עומד, אבל אני כן חושב שכחוליה המקשרת בין דורות, הערך הזה משלים פאזל בהבנת ההיסטוריה החב&quot;דית הקשורה עם משפחת הבלין, ומה שקורה עם מי שלא מתבטל לנשיא הדור. ממשפחה שהיתה חוד החנית של חב&quot;ד בארץ הקודש ומונתה כנאמני רבותינו נשיאינו על חלקות, כספים, קופות והקדשים - נפרדו תוך דור אחד וכמעט ונעלמו בתהום הנשיה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:32, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 00:32, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::למה להגזים. הרב זלמן הבלין היה מנהל אחד הסניפים של תו&quot;ת ברוסיה, וניהל את תורת אמת בחברון ובירושלים. כל הפירוט הנ&quot;ל כלול בענייני הישיבה בלבד. מפאת התפקיד היו עוד קצת עניינים. אבל כל החלקות, והקדשים וכו' זה הכל מבנים של תורת אמת. אבל אין בהירות בערך מה מהותו של הבן שלום, ולמה צריך ערך, רק כי אבא שלו היה מנהל ישיבה [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 06:32, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 06:32, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::::אין בינינו מחלוקת בעובדות, אלא בפרשנות. נסה לחשוב כמה חסידים היו באותה תקופה בארץ הקודש, ומה הטעם ששלחו במיוחד מעבר לים, פעמיים, אישיות מסויימת בדווקא, ותקרא מי היו חתניו לוקחי בנותיו ותקרא על תולדות חייהם פעולתם והשפעתם. הוא בהחלט לא טיפל רק בעניני הישיבה (שלענ&quot;ד כנ&quot;ל הם בהחלט לא היו 'רק' אלא תפסו אחוז נכבד ומכריע מכלל עניני חב&quot;ד בארה&quot;ק באותה שעה), אלא גם בענינים נוספים דוגמת הסרטיפיקטים, היה מקורב מאוד לרבותינו נשיאינו, התלווה לאדמור הרייצ במסעו הראשון בארהב, ועוד ועוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:40, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 07:40, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> <br /> ==ויקיזציה==<br /> הערך דורש ויקיזציה. יתכן והוספת אינפורמציה תעצים את חשיבות הערך. ועם זאת להשמיט חלקים שאינם קשורים לערך ולכן מחקתי פרטים מיותרים בקשר לזיוו&quot;ש של רעייתו, כי אין לזה כל קשר לנשוא הערך. וגם מקורות בודאי לא יזיקו לערך [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 11:51, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 11:51, 26 בפברואר 2025 (IST)</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=743393 2025-02-26T04:51:06Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>'''נס ציונה''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]].<br /> הוקמה בשנת [[תרמ&quot;ב]] ע&quot;י הרב [[ראובן לרר]] - מחסידי [[קאפוסט]].<br /> <br /> [[שליח הרבי]] לנס ציונה הוא הרב [[שגיא הר שפר]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] הקים הרב [[ראובן לרר]] מחסידי [[קאפוסט]] את המושבה 'נס ציונה' - ישוב יהודי במסגרת ההכנה להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> בתחילה נרשמה בתור מושבה יהודית, ובשנת [[תשנ&quot;ב]] הוכרזה ע&quot;י [[מדינת ישראל]] בתור עיר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד ושלוחים בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הרב [[ראובן פייגין]] ייסד את [[בית חב&quot;ד]] בנס ציונה, שהיה מהבתי חב&quot;ד הראשונים שנפתחו ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> במשך 17 שנה נוהל הבית חב&quot;ד על ידי הרב פייגין . בחודש מרחשון תשנ&quot;ב מסר הרב פייגין לרבי את [[מפתח העיר]] יחד עם תעודת הוקרה חתומה על ידי כל פרנסי העיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשנ&quot;ב]] מסר הרב פייגין את ניהול הבית חב&quot;ד לידי הרב [[שגיא הר שפר]] ועבר להתגורר ב[[עמנואל]] שבשומרון שם נמנה על ראשוני ומייסדי הקהילה החב&quot;דית בעיר שנבנתה והתאכלסה באותן שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף הרב שניאור לבל לשליחות ואחראי על חב&quot;ד לנוער בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הצטרף הרב יוסף ברוד לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת יד אליעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הצטרף הרב ניתאי אריאל לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת לב המושבה.<br /> <br /> כיום מסייעים לרב הר שפר הרב מנחם מענדל פלדמן המשמש כמנהל מוסדות החינוך ואגף הפעילות, הרב אמיר הרשקוביץ המשמש כמזכ&quot;ל הבית חב&quot;ד המרכזי וכפעיל בשכונת סביוני נצר ובבית הכנסת משכן משה, הרב מתניה רוטשילד המשמש כמנהל מכון בר מצווה, והרב אסף אלטרס המשמש כמנהל חנות 'חב&quot;ד יודאיקה.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> בית חב&quot;ד משמש כבית כנסת פעיל וממוקם ברחוב הראשי במרכז העיר, וסביבו התפתחה קהילה חב&quot;דית קטנה, בה חברים השלוחים ועוד מקורבים, ובראשות השליח הראשי הרב שגיא הר שפר.<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> בנס ציונה קיים עשרות שנים בית ספר חב&quot;ד בנות, ובו לומדות מאות תלמידות.<br /> מנהלים:<br /> *הרב [[מאיר בר]]<br /> *הרב [[יעקב מינסקי]]<br /> *גב' [[חנה זלמנוב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/115766 עשרת שלוחי הרבי לנס ציונה בהתוועדות עם ראש העיר] {{תמונה}}{{col}}<br /> *תמונות השמורות בספריית הרבי המתעדות את פעילות חב&quot;ד בנס ציונה: [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=9750&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple טנק המבצעים - פורים קטן תשמ&quot;א] {{*}} [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=9749&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple פעילות במרכז יד לקשיש]<br /> *נעם בס, שמואל גנדל, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf בפרדס המאור - זכרונות ויחידויות]''', מסכת חייו של הרב ראובן פייגין שליח הרבי בנס ציונה בתוך [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ&quot;ה עמוד 6<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=743392 2025-02-26T04:50:43Z

<p>נתנוביץ: /* בית ספר חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''נס ציונה''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]].<br /> הוקמה בשנת [[תרמ&quot;ב]] ע&quot;י הרב [[ראובן לרר]] - מחסידי [[קאפוסט]].<br /> <br /> [[שליח הרבי]] לנס ציונה הוא הרב [[שגיא הר שפר]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] הקים הרב [[ראובן לרר]] מחסידי [[קאפוסט]] את המושבה 'נס ציונה' - ישוב יהודי במסגרת ההכנה להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> בתחילה נרשמה בתור מושבה יהודית, ובשנת [[תשנ&quot;ב]] הוכרזה ע&quot;י [[מדינת ישראל]] בתור עיר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד ושלוחים בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הרב [[ראובן פייגין]] ייסד את [[בית חב&quot;ד]] בנס ציונה, שהיה מהבתי חב&quot;ד הראשונים שנפתחו ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> במשך 17 שנה נוהל הבית חב&quot;ד על ידי הרב פייגין . בחודש מרחשון תשנ&quot;ב מסר הרב פייגין לרבי את [[מפתח העיר]] יחד עם תעודת הוקרה חתומה על ידי כל פרנסי העיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשנ&quot;ב]] מסר הרב פייגין את ניהול הבית חב&quot;ד לידי הרב [[שגיא הר שפר]] ועבר להתגורר ב[[עמנואל]] שבשומרון שם נמנה על ראשוני ומייסדי הקהילה החב&quot;דית בעיר שנבנתה והתאכלסה באותן שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף הרב שניאור לבל לשליחות ואחראי על חב&quot;ד לנוער בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הצטרף הרב יוסף ברוד לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת יד אליעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הצטרף הרב ניתאי אריאל לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת לב המושבה.<br /> <br /> כיום מסייעים לרב הר שפר הרב מנחם מענדל פלדמן המשמש כמנהל מוסדות החינוך ואגף הפעילות, הרב אמיר הרשקוביץ המשמש כמזכ&quot;ל הבית חב&quot;ד המרכזי וכפעיל בשכונת סביוני נצר ובבית הכנסת משכן משה, הרב מתניה רוטשילד המשמש כמנהל מכון בר מצווה, והרב אסף אלטרס המשמש כמנהל חנות 'חב&quot;ד יודאיקה.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> בית חב&quot;ד משמש כבית כנסת פעיל וממוקם ברחוב הראשי במרכז העיר, וסביבו התפתחה קהילה חב&quot;דית קטנה, בה חברים השלוחים ועוד מקורבים, ובראשות השליח הראשי הרב שגיא הר שפר.<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> בנס ציונה קיים עשרות שנים בית ספר חב&quot;ד בנות, ובו לומדות מאות תלמידות.<br /> מנהלים:<br /> *הרב [[מאיר בר]]<br /> *הרב [[יעקב מינסקי]]<br /> *גב' [[חנה זלמנוב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/115766 עשרת שלוחי הרבי לנס ציונה בהתוועדות עם ראש העיר] {{תמונה}}{{col}}<br /> *תמונות השמורות בספריית הרבי המתעדות את פעילות חב&quot;ד בנס ציונה: [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=9750&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple טנק המבצעים - פורים קטן תשמ&quot;א] {{*}} [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=9749&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple פעילות במרכז יד לקשיש]<br /> *נעם בס, שמואל גנדל, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf בפרדס המאור - זכרונות ויחידויות]''', מסכת חייו של הרב ראובן פייגין שליח הרבי בנס ציונה בתוך [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ&quot;ה עמוד 6<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=743391 2025-02-26T04:50:24Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''נס ציונה''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]].<br /> הוקמה בשנת [[תרמ&quot;ב]] ע&quot;י הרב [[ראובן לרר]] - מחסידי [[קאפוסט]].<br /> <br /> [[שליח הרבי]] לנס ציונה הוא הרב [[שגיא הר שפר]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] הקים הרב [[ראובן לרר]] מחסידי [[קאפוסט]] את המושבה 'נס ציונה' - ישוב יהודי במסגרת ההכנה להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> בתחילה נרשמה בתור מושבה יהודית, ובשנת [[תשנ&quot;ב]] הוכרזה ע&quot;י [[מדינת ישראל]] בתור עיר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד ושלוחים בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הרב [[ראובן פייגין]] ייסד את [[בית חב&quot;ד]] בנס ציונה, שהיה מהבתי חב&quot;ד הראשונים שנפתחו ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> במשך 17 שנה נוהל הבית חב&quot;ד על ידי הרב פייגין . בחודש מרחשון תשנ&quot;ב מסר הרב פייגין לרבי את [[מפתח העיר]] יחד עם תעודת הוקרה חתומה על ידי כל פרנסי העיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשנ&quot;ב]] מסר הרב פייגין את ניהול הבית חב&quot;ד לידי הרב [[שגיא הר שפר]] ועבר להתגורר ב[[עמנואל]] שבשומרון שם נמנה על ראשוני ומייסדי הקהילה החב&quot;דית בעיר שנבנתה והתאכלסה באותן שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף הרב שניאור לבל לשליחות ואחראי על חב&quot;ד לנוער בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הצטרף הרב יוסף ברוד לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת יד אליעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הצטרף הרב ניתאי אריאל לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת לב המושבה.<br /> <br /> כיום מסייעים לרב הר שפר הרב מנחם מענדל פלדמן המשמש כמנהל מוסדות החינוך ואגף הפעילות, הרב אמיר הרשקוביץ המשמש כמזכ&quot;ל הבית חב&quot;ד המרכזי וכפעיל בשכונת סביוני נצר ובבית הכנסת משכן משה, הרב מתניה רוטשילד המשמש כמנהל מכון בר מצווה, והרב אסף אלטרס המשמש כמנהל חנות 'חב&quot;ד יודאיקה.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> בית חב&quot;ד משמש כבית כנסת פעיל וממוקם ברחוב הראשי במרכז העיר, וסביבו התפתחה קהילה חב&quot;דית קטנה, בה חברים השלוחים ועוד מקורבים, ובראשות השליח הראשי הרב שגיא הר שפר.<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> בנס ציונה קיים עשרות שנים בית ספר חב&quot;ד בנות, ובו לומדות מאות תלמידות.<br /> מנהלים:<br /> *הרב מאיר בר<br /> *הרב יעקב מינסקי<br /> *גב' חנה זלמנוב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/115766 עשרת שלוחי הרבי לנס ציונה בהתוועדות עם ראש העיר] {{תמונה}}{{col}}<br /> *תמונות השמורות בספריית הרבי המתעדות את פעילות חב&quot;ד בנס ציונה: [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=9750&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple טנק המבצעים - פורים קטן תשמ&quot;א] {{*}} [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=9749&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple פעילות במרכז יד לקשיש]<br /> *נעם בס, שמואל גנדל, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2025/02/06-02-2025-20-38-02-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%94-LR.pdf בפרדס המאור - זכרונות ויחידויות]''', מסכת חייו של הרב ראובן פייגין שליח הרבי בנס ציונה בתוך [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון נ&quot;ה עמוד 6<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=743390 2025-02-26T04:49:11Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''נס ציונה''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]].<br /> הוקמה בשנת [[תרמ&quot;ב]] ע&quot;י הרב [[ראובן לרר]] - מחסידי [[קאפוסט]].<br /> <br /> [[שליח הרבי]] לנס ציונה הוא הרב [[שגיא הר שפר]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] הקים הרב [[ראובן לרר]] מחסידי [[קאפוסט]] את המושבה 'נס ציונה' - ישוב יהודי במסגרת ההכנה להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> בתחילה נרשמה בתור מושבה יהודית, ובשנת [[תשנ&quot;ב]] הוכרזה ע&quot;י [[מדינת ישראל]] בתור עיר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד ושלוחים בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הרב [[ראובן פייגין]] ייסד את [[בית חב&quot;ד]] בנס ציונה, שהיה מהבתי חב&quot;ד הראשונים שנפתחו ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> במשך 17 שנה נוהל הבית חב&quot;ד על ידי הרב פייגין . בחודש מרחשון תשנ&quot;ב מסר הרב פייגין לרבי את [[מפתח העיר]] יחד עם תעודת הוקרה חתומה על ידי כל פרנסי העיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשנ&quot;ב]] מסר הרב פייגין את ניהול הבית חב&quot;ד לידי הרב [[שגיא הר שפר]] ועבר להתגורר ב[[עמנואל]] שבשומרון שם נמנה על ראשוני ומייסדי הקהילה החב&quot;דית בעיר שנבנתה והתאכלסה באותן שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף הרב שניאור לבל לשליחות ואחראי על חב&quot;ד לנוער בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הצטרף הרב יוסף ברוד לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת יד אליעזר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הצטרף הרב ניתאי אריאל לשליחות ואחראי על בית חב&quot;ד בשכונת לב המושבה.<br /> <br /> כיום מסייעים לרב הר שפר הרב מנחם מענדל פלדמן המשמש כמנהל מוסדות החינוך ואגף הפעילות, הרב אמיר הרשקוביץ המשמש כמזכ&quot;ל הבית חב&quot;ד המרכזי וכפעיל בשכונת סביוני נצר ובבית הכנסת משכן משה, הרב מתניה רוטשילד המשמש כמנהל מכון בר מצווה, והרב אסף אלטרס המשמש כמנהל חנות 'חב&quot;ד יודאיקה.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> בית חב&quot;ד משמש כבית כנסת פעיל וממוקם ברחוב הראשי במרכז העיר, וסביבו התפתחה קהילה חב&quot;דית קטנה, בה חברים השלוחים ועוד מקורבים, ובראשות השליח הראשי הרב שגיא הר שפר.<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> בנס ציונה קיים עשרות שנים בית ספר חב&quot;ד בנות, ובו לומדות מאות תלמידות.<br /> מנהלים:<br /> *הרב מאיר בר<br /> *הרב יעקב מינסקי<br /> *גב' חנה זלמנוב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/115766 עשרת שלוחי הרבי לנס ציונה בהתוועדות עם ראש העיר] {{תמונה}}{{col}}<br /> <br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=743389 2025-02-26T04:43:22Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שלום הבלין''' ([[תרס&quot;ו]]-[[ב' אדר]] [[תשל&quot;ב]]), היה חבר קהילות חב&quot;ד ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]], ובמשך תקופה היה אחראי מטעם אביו על המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ו]] ברוסיה, לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מחשובי החסידים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> במשך תקופה היה אחראי מטעם אביו על המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה{{הערה|תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש פרק לד}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ&quot;ט עם רעייתו מרת רינה (ריינא) דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו מיכל היילפרין]]{{הערה|כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.}} והזיווג לא עלה יפה{{הערה|1=ראו בספר [https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view המשפיע עמוד שח ואילך], מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.}}, ובני הזוג התגרשו.<br /> <br /> לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בני משפחת הבלין סירבו לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב&quot;ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהפקיע את הנהלת מוסדות תורת אמת מידי משפחת הבלין. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר באופן עקיף להתרחקות מסויימת שלו מעדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר בגיל 66 ב[[ב' אדר]] [[תשל&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: &quot;&quot;פ&quot;נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר&quot;ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ&quot;ל הבלין&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, חוקר התלמוד הרב '''שלמה זלמן הבלין''', מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין<br /> *בנו, ר' צבי אליעזר הבלין<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הבלין, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין הר הזיתים]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=743388 2025-02-26T04:36:01Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''שלום הבלין''' ([[תרס&quot;ו]]-[[ב' אדר]] [[תשל&quot;ב]]), היה חבר קהילות חב&quot;ד ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]], ובמשך תקופה סייע לאביו כנציג הנהלת מוסדות תורת אמת בניהול סניף תורת אמת בתל אביב.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ו]] ברוסיה, לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מחשובי החסידים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ברישומים משנת [[תרפ&quot;ד]] מופיע כאחראי על נכסי הסניף של ישיבת תורת אמת המרכזית בתל אביב.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ&quot;ט עם רעייתו מרת רינה (ריינא) דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו מיכל היילפרין]]{{הערה|כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.}}.<br /> <br /> הזיווג לא עלה יפה{{הערה|1=ראו בספר [https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view המשפיע עמוד שח ואילך], מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.}}, ובני הזוג התגרשו.<br /> <br /> לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.<br /> <br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בני משפחת הבלין סירבו לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב&quot;ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהפקיע את הנהלת מוסדות תורת אמת מידי משפחת הבלין. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר באופן עקיף להתרחקות מסויימת שלו מעדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר בגיל 56 ב[[ב' אדר]] [[תשל&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: &quot;&quot;פ&quot;נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר&quot;ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ&quot;ל הבלין&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, חוקר התלמוד הרב '''שלמה זלמן הבלין''', מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין<br /> *בנו, ר' צבי אליעזר הבלין<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הבלין, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין הר הזיתים]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=743387 2025-02-26T04:32:57Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>ממש ראוי לערך...[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:59, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> :נמחק. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' בתמוז ה'תשע&quot;א 09:45, 10 ביולי 2011 (UTC)<br /> <br /> : איפה גר? [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 21:44, כ&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ה 21:44, 25 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::{{א|מיד}} לדעתי הערך לא בר חשיבות, מה גם שנמחק בעבר... בברכה, [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:05, 25 בפברואר 2025 (IST)<br /> :::גר בירושלים ובתל אביב. מה שנמחק בעבר היה כשה'ערך' כלל שורה בודדת, בלי פירוט מי אביו ומי ילדיו, מה עשה, מתי נולד, ומה ההקשר החב&quot;די הרחב. אני מסכים שבפני עצמו הוא אולי לא כל כך עומד, אבל אני כן חושב שכחוליה המקשרת בין דורות, הערך הזה משלים פאזל בהבנת ההיסטוריה החב&quot;דית הקשורה עם משפחת הבלין, ומה שקורה עם מי שלא מתבטל לנשיא הדור. ממשפחה שהיתה חוד החנית של חב&quot;ד בארץ הקודש ומונתה כנאמני רבותינו נשיאינו על חלקות, כספים, קופות והקדשים - נפרדו תוך דור אחד וכמעט ונעלמו בתהום הנשיה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:32, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 00:32, 26 בפברואר 2025 (IST)<br /> ::::למה להגזים. הרב זלמן הבלין היה מנהל אחד הסניפים של תו&quot;ת ברוסיה, וניהל את תורת אמת בחברון ובירושלים. כל הפירוט הנ&quot;ל כלול בענייני הישיבה בלבד. מפאת התפקיד היו עוד קצת עניינים. אבל כל החלקות, והקדשים וכו' זה הכל מבנים של תורת אמת. אבל אין בהירות בערך מה מהותו של הבן שלום, ולמה צריך ערך, רק כי אבא שלו היה מנהל ישיבה [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 06:32, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;ה 06:32, 26 בפברואר 2025 (IST)</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=742461 2025-02-23T06:32:48Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]<br /> [[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]<br /> הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]]-[[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אבא דוד גורביץ, נולד ב[[מוסקבה]], [[ברית המועצות]] ב[[כ&quot;ח בכסלו]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן ה[[שואה]] והגיעה ל[[סמרקנד]]. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].<br /> <br /> התחתן עם גב' מלכה וגרו ב[[לבוב]] וב[[טשקנט]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.<br /> <br /> יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל&quot;א]], התיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולימד ב[[ישיבת הבוכרים]], לאחר מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]] ועסק בסת&quot;ם. בשנת תש&quot;נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת [[אוזבקיסטן]].<br /> <br /> ==שליח באסיה התיכונה==<br /> <br /> הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי &quot;בית מנחם&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה. <br /> <br /> [[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]<br /> <br /> בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב&quot;ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.<br /> <br /> ===גירוש===<br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21299 אונסק&quot;ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב&quot;ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שולח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב&quot;ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 מנחלת הר חב&quot;ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב&quot;ד אינפו}}}}. ב[[תשס&quot;ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב&quot;ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא.<br /> <br /> בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].<br /> *אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב&quot;ד)|שמואל גורביץ]] ע&quot;ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> *בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].<br /> *בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''חייל-גנרל בשירות הרבי''', סיפור השליחות של הרב גורביץ, [[שבועון בית משיח]] 1448<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24.<br /> *[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע&quot;ה{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב&quot;ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=740119 2025-02-13T15:50:03Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אביגדור דיקשטיין.jpeg|ממוזער|250px]]<br /> הרב '''אביגדור דיקשטיין''' (נולד ב[[ו' כסלו]] [[תשמ&quot;ט]], 1988) הוא סגן אלוף בצה&quot;ל ראש ענף חרדים בחטיבת תכנון ומנהל כח אדם באגף כוח אדם.<br /> <br /> ==תלדות חיים==<br /> הרב אביגדור דיקשטיין, נולד ב[[באר שבע]] ב[[ו' כסלו]] [[תשמ&quot;ט]] לשלוחי הרבי מליובאוויטש הרב [[משה דיקשטיין]] ולאימו שושנה דיקשטיין בת ר' [[יוסף לבנהרץ]].<br /> <br /> בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבה גדולה למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].<br /> <br /> היה מנהל מקהלת [[אורו של משיח]], וגם היה בין מפיקי הסרט קוד קב''ע ביחד עם חברו הרב [[שמעיה הכט]] והמפיק החב&quot;די [[אהרון אוריאן]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר שנת הקבוצה פעל בשליחות הרבי ברוסיה, כמנהל פעילות בבית הספר חב&quot;ד בעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]].<br /> <br /> == שרותו בצה&quot;ל ==<br /> לאחר סיום תקופת השליחות במוסקבה, קיבל הצעות לשליחות בישיבת תות״ל ברנואה שבצרפת,<br /> אך בעקבות מענה הרבי באגרות הקודש ובעצת המשפיע - חזר לארץ והתגייס לצה״ל.<br /> <br /> בטקס סיום הטירונות קיבל את אות ״מצטיין המחזור״, דבר שפורסם בכלי התקשורת וגרם לקידוש ה׳ עצום. <br /> <br /> את שירותו החל במחנה בקציעות בדרום הארץ. <br /> <br /> עקב הבנתו בתחום עריכת הוידיאו וכושר הכתיבה וההבעה - עבר ליחידת ״דובר צה״ל״ בבסיס ״הקריה״ בתל אביב.<br /> <br /> במסגרת תפקידו זה הופקד על הפקת צילום ועריכת תרגילים צבאיים לצרכי למידה והפקת לקחים, ישיבות, אימונים תקופתיים וסיכומי שירות של בכירים.<br /> <br /> לאחר תום תקופת שירותו הסדיר ובברכת הרבי באגרות הקודש, יצא לקורס קציני לוגיסטיקה.<br /> <br /> תוך כדי הקורס נשא את מרת רחל בת הרב [[שלום בער בלוי]] ובסיום השלמת הקורס נבחר להיות ״נציג הבוגרים״ בנאומי הטקס בפני המשפחות.<br /> <br /> לאחר שירות ממושך כמפקד בגדודים קרביים, הועלה לדרגת רב סרן בטקס מצטיניים רב רושם ואף שם נבחר להיות נציג מקבלי הדרגות והמצטיינים ונשא נאום שגרם לקידוש ה׳ עצום.<br /> <br /> בדרגתו החדשה רב סרן, קודם להיות קצין ההספקה של חטיבת האש 215 ולאחר השלמת לימודים אקדמאים שירת כשנתיים באוגדת עזה - כעוזר קצין הלוגיסטיקה האוגדתי.<br /> <br /> במהלך שמחת תורה תשפ״ד נכח בבסיס רעים הסמוך לגבול בזמן חדירת המחבלים למחנה.<br /> <br /> לקח חלק בלחימה בגזרת העוטף בחמ&quot;ל אוגדת עזה.<br /> <br /> == בתור ראש תחום חרדים ==<br /> בשרותו הלוגיסטי הוא עלה לדרגת סגן אלוף .הוא מונה להיות ראש תחום חרדים בצה&quot;ל. ולאחר עלותו לתפקיד זה הוא החל לעבוד על החטיבה החדשה חטיבת חשמונאים עליה הוא הולך להיות ממונה משום שהיא מיוחדת לחרדים דווקא בא הם יכולו לשמור על כשרות המאכלים וכל מה שכרוך החיים חסידים וחרדים בצה''ל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/news/1130942/ החיילים החב&quot;דים יקודמו בדרגות בצה&quot;ל] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דיקשטיין, אביגדור}}<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד המשרתים בצה&quot;ל]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=735197 2025-01-27T15:05:14Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>לא מובהרת חשיבות הערך. וגם לא מובן מה תפקידו בגדרה [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 16:57, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ה 16:57, 27 בינואר 2025 (IST)<br /> :רשום מחנך ושליח. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:58, 27 בינואר 2025 (IST)<br /> ::כל מחנך או שליח (בכל תפקיד) זכאי לערך? [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 17:05, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ה 17:05, 27 בינואר 2025 (IST)</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=735196 2025-01-27T15:04:13Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{מפנה|פריז}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:טקס ההדלקה המרכזי למרגלות מגדל האייפל בפריז.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|טקס ההדלקה המרכזי למרגלות מגדל האייפל בפריז]]<br /> '''פריז''' (בצרפתית: '''פארי''') היא עיר הבירה של מדינת [[צרפת]], בעיר מתגוררים כשני מיליון איש, מתוכם עשרות אלפי יהודים. <br /> בעיר קיימות קהילות חב&quot;ד עניפות עם עשרות [[שלוחים]] ומוסדות ובהם אלפי תלמידים. בראש השלוחים בפריז עומד הרב [[מענדל אזימוב]]- מנהל [[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]] בן וממלא מקום הרב [[שמואל אזימוב]].<br /> בעיר עצמה קיימים מוסדות במסגרת בית ליובאוויטש בראשות הרב מענדל אזימוב ומתחם מוסדות 'סיני' בראשות הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] הכוללים בתי ספר וגם בית כנסת. בעיירה ברינואה הסמוכה לעיר ישנה ישיבת תומכי תמימים בראשות הרב יצחק נמנוב והרב מענדל גורביץ וסביבה קהילה מתפתחת, בעיירה ייער מוסדות בית רבקה בראשות הרב יוסף רבה וסביבה קהילה מתפתחת ובעיירה אוברוויליע מוסדות לכל הגילאים בניהול משפחת קלמנסון וקהילת מקורבים גדולה.<br /> מאות בתי חב&quot;ד פזורים בכל רובעי הכרך הגדול, ועוסקים בקירוב היהודים המקומיים כמו גם תיירים. רוב השלוחים בצרפת הם דור ראשון שני ושלישי למקורבים מצרפת.<br /> בפריז שוכנת 'הלשכה' המנוהלת על ידי הרב [[ראובן מטוסוב]] שנשלח על ידי הרבי לפעול בלשכה. <br /> <br /> == רבותינו נשיאנו בפריז ==<br /> === ביקורי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ===<br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ביקר בפריז פעמים ספורות.<br /> <br /> מעשה מפורסם התרחש עימו בעת שהחזיר יהודי מסויים בתשובה, באותו זמן התארח במלון &quot;אלכסנדר הוטל&quot; שהיה בבעלות משפחת קליין ושכר סוויטה של שלושה חדרים בקומת חדרי ההימורים והמשחקים. ניגש אליו כ״ק האדמו״ר מהר״ש ואמר לו ״יונגערגמאן יין נסך מטמטם הלב והמוח״ ויצא מהחדר אחר כך אותו יהודי חזר בתשובה שלימה ויצאו ממנו משפחת ק׳ (קליין) שהם ״יריאים ושלימים״. במאמר הידוע ד&quot;ה באתי לגני תשי&quot;א הזכיר הרבי שליט״א מה״מ סיפור זה.<br /> <br /> === ביקורי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ===<br /> כחלק מביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת רבים מהם ביקר בפאריז. הנה ביקוריו בפאריז ממה שידוע לנו:<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> === ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה מספר פעמים ב[[צרפת]] ואף דר בה למשך תקופה{{מקור| באיזה שנה}}.<br /> <br /> בנסיעותיו למען עסקנות הכלל שהה במלונות שונים. בשנת [[תער&quot;ב]] שהה במלון &quot;גאר די נארד&quot;.<br /> <br /> === תקופת הרבי בפריז ===<br /> [[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] המגולל את המאורעות סביב שלושת התקופות בהן שהה הרבי בפריז]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> [[הרבי]] התגורר בפריז במשך שבע שנים ([[תרצ&quot;ג]] - [[ת&quot;ש]]), דבר ששנים אחר כך אמרה הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] &quot;אנחנו חרשנו וזרענו - ואתם תפקידכם לקצור&quot;. ובשנת [[תש&quot;ז]] הגיע הרבי לתקופה להתגורר במקום כדי לסדר את הרישיונות של נסיעת אמו [[הרבנית חנה]] שהבריחה את הגבול מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]] לאחר [[הסתלקות]] בעלה, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] לארצות הברית. <br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> קהילת [[חב&quot;ד]] הראשונה נוצרה במקום לאחר [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאת מצרים תש&quot;ז]], בעת שיצאו מ[[רוסיה]] מאות [[חסידים]], ורבים מאיתם עברו להתגורר בפריז.<br /> <br /> ב' אייר תשכ&quot;ח, כשהגיע הרב שמואל אזימוב וזוגתו לפריז כ[[שליח]], התחילה מהפכת התשובה ב[[צרפת]] ומאות יהודים חזרו בתשובה. חלקם עבר ל[[ארץ ישראל]], ורבים אחרים משמשים כשלוחים בפריז וגלילותיה. כיום, קהילת חב&quot;ד בצרפת בנויה על אותם בעלי תשובה.<br /> <br /> קהילה זו היא מהגדולות שבקהילות חב&quot;ד ב[[אירופה]].<br /> <br /> בין הרבנים המשמשים כמורי צדק בקהילה, משמש הרב [[לוי יצחק קאהן]].<br /> <br /> == מוסדות ונקודות עניין ==<br /> בפריז וסביבותיה ישנם מאות בתי חב&quot;ד, מוסדות ותלמודי תורה.<br /> בכל רובע בפריז (ישנם 20 רבעים) ניתן למצוא לפחות [[בית חב&quot;ד]] אחד, להלן רשימה חלקית.<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}.<br /> * [[זיבעצן]] בית כנסת חב&quot;ד ברובע הרביעי בו נהג הרבי להתפלל בזמן שהותו בפריז<br /> *בית חיה מושקא - בית ספר לבנות ברובע ה19 בניהול הרב [[בנימין מרגי]], בבניין קיים בית כנסת בו מכהן כרב השליח הרב משה וישצקי<br /> * חדר ליובאוויטש פאריז - בניהולם של יוסף יצחק גורודצקי ו[[לוי יצחק אזימאוו]]. <br /> *[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש]]- המוסד הראשי של השלוחים בצרפת בניהול הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ואחיו הרב [[לוי יצחק אזימוב]].<br /> *[[סיני]] - רשת בתי ספר בניהול הרב [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)]]<br /> *בית חב&quot;ד 'שערי בינה' - נוהל על ידי הרב [[פנחס גדליה פאשטר]] ז’’ל.<br /> *[[לשכת ליובאוויטש באירופה]] בניהולם של הרבנים יוסף יצחק גורודצקי ו[[ראובן מטוסוב]]<br /> * ישיבה תומכי תמימים ליובאוויטש ברונוא נוהל ע’’י ר’ יצחק נעמאנאוו.<br /> * מוסדות חינוך שניאור בעיר ''אובערוויליע'' בהנהלת הרב מאיר שמחה קלמנסון <br /> *מקוה טהרה, גן, ובית ספר בעיר ’’סורען’’ תחת ניהולו של הרב מ״מ ואישתו אואקי<br /> * [[בית רבקה צרפת|בית ספר לבנות בית רבקה בעיר יער]].<br /> * גן חיה מושקא בעיר ’’ברי סור מארן’’ תחת ניהולו של השליח המקומי הרב ישראל אליעזר אסרף.<br /> * מוסד חינוך ’’אור מנחם’’ בעיר ’’ווילייע סור מארן’’ בניהולו של השליח המקומי הרב מנחם מענדל מרגי.<br /> * גן בית מנחם בעיר ’’שארונטון’’ בניהולו של השליח הרב ישראל נג'אר<br /> * מוסדות ’’גאולת ישראל’’ בעיר ’’סארסעל’’ תחת הנהלת השליח המקומי הרב יעקב ביטון.<br /> * ’’משרד לעזרת השלוחים’’ תחת הנהלת השליח הרב לוי יצחק מימון.<br /> === גן ישראל ===<br /> המושג ''גן ישראל'' בצרפת מתייחס לקייטנות או קעמפים המאורגנים ע&quot;י בתי ספר ומוסדות חב&quot;ד, בכל בית ספר ניתן למצוא ''גן ישראל'' הפועל בימי הקיץ ומארגן קייטנה עבור ילדי בית הספר וילדים מבתי הספר האחרים שאינם חב&quot;ד.<br /> המדריכים והמדריכות הינם נערי ונערות חב&quot;ד המתנדבים לפקח על הילדים, במהלך השנים הופקו אלבומי מוזיקה מיוחדים על ידי הרב [[ראובן ישראליוויטש]] ואחרים<br /> <br /> ===עלונים===<br /> *לה סידרה (הפרשה) - עלון שבועי היוצא לאור מידי שבוע על ידי בית ליובאוויטש.<br /> * מדריך לחג היוצא תחת הבית ליובאוויטש לפני כל חג<br /> <br /> ==== קו לחיים ====<br /> בית חב&quot;ד בפריז מפעיל מספר טלפון בשם &quot;קו לחיים&quot; המאפשר להאזין ל[[חת&quot;ת (תקנה)|שיעור התניא היומי]], [[תקנת הרמב&quot;ם|שיעור הרמב&quot;ם היומי]], לסיפור חסידי או [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|לניגון חסידי]] או אפילו לשאול שאלות את הרב.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], '''הרבי בפאריז''', [[חזק הוצאה לאור]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/in-focus/1110106/ הצלם החב&quot;די בביקור מצולם בפריז] {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> <br /> {{עיירות בצרפת}}<br /> [[קטגוריה:צרפת]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=735193 2025-01-27T14:57:02Z

<p>נתנוביץ: יצירת דף עם התוכן &quot;לא מובהרת חשיבות הערך. וגם לא מובן מה תפקידו בגדרה ~~~~&quot;</p> <hr /> <div>לא מובהרת חשיבות הערך. וגם לא מובן מה תפקידו בגדרה [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 16:57, כ&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ה 16:57, 27 בינואר 2025 (IST)</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7/%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=735191 2025-01-27T14:56:15Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{חשיבות}}<br /> {{אין תמונה}}<br /> הרב '''אשר ברוצקי''' הוא משלוחי הרבי לגדרה ומחנך ב[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בגדרה לאבא ואמא שהגיעו במקורם ממשפחה חב&quot;דית (אמו הייתה נכדת הרב החסיד ר' [[מנחם נחום גורלניק]]), הסנדק שלו היה השליח בגדרה.<br /> <br /> דודו הוא הנגן המוכר ר' [[מרדכי ברוצקי]].<br /> <br /> כבר כילד התחבר לחב&quot;ד, אך התחנך במוסדות ליטאיים למרות רצונו העז ללמוד בחב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שנות לימוד במוסדות ליטאיים - בגיל של שיעור ב' עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נסע לשנת הקבוצה אצל הרבי.<br /> <br /> לאחר מכן נסע לשליחות בישיבת [[מאור מנחם ליובאוויטש ברחובות]].<br /> <br /> לאחר השליחות נשא את רעייתו לבית מיכאלי מ[[כפר סבא]].<br /> <br /> החל להתעסק בחינוך ובמקביל בעבודת השליחות בגדרה.<br /> <br /> כיום הוא משלוחי הרבי בגדרה ובמקביל משמש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]].<br /> <br /> בשנת [[ה'תשפ&quot;ה]] הכניס את בנו בברית והסנדק היה הרב [[בנימין קרניאל]] שהיה גם הסנדק שלו עצמו, לאחר הסיפור פורסם ראיון עם הרב ברוצקי בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן הוא מתמחה בנגינה בגיטרה והגיש ביצוע מיוחד לניגון ד' בבות.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> * [https://chabad.info/simches/223192/ כפר חב&quot;ד: חתונת משפחות ברוצקי-מיכאלי] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/167288 בימים ההם, בזמן הזה: סיפורה של תמונה] {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברוצקי, אשר}}<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורלניק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוצקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בגדרה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=734898 2025-01-26T15:47:36Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב עמרם מור יוסף ע&quot;ה]]<br /> [[קובץ:אגרת עמרם מור יוסף.jpeg|ממוזער|שמאל|אגרת מהרבי אליה צורפה קבלה על מעמד]]<br /> הרב '''עמרם מור יוסף''' ([[תרפ&quot;ו]]-[[כ&quot;א באלול]] [[תשפ&quot;ד]]) - מורה ומחנך בישיבות חב&quot;ד ב[[מרוקו]] - [[קזבלנקה]] ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]], שו&quot;ב ובעל תפילה ב[[צפת]], נודע בעבודת ה' בתפילה ובמסירות מיוחדת לטבילה ב[[מקווה]], ידוע בהתקשרותו המיוחדת לרבי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> ===משפחה מיוחסת===<br /> <br /> הרב עמרם מור יוסף נולד באלכארא ב[[מרוקו]] בשנת [[תרפ&quot;ו]], לאביו הרב רפאל ואמו מרת פריחה{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_036.jpg כרטיסו בספר חסידים]}}. משפחתו נחשבה מיוחסת וחשובה במרוקו, אחיו הגדול הרב שאול התחתן עם בת רבי דוד אבוחצירא הי&quot;ד אחיו של [[הבבא סאלי]]. ואילו בת אחיו הרבנית מזל התחתנה עם ה[[בבא מאיר]] רבי [[מאיר אבוחצירא]] בנו של [[הבבא סאלי]]. <br /> <br /> למד בתחילה אצל אביו ואחר כך בתלמוד תורה מקומי, וישיבת אוצר התורה{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}.<br /> <br /> ==מחנך בישיבת חב&quot;ד קזבלנקה==<br /> כבחור מבוגר, התקרב לחב&quot;ד על ידי השלוחים הראשונים למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[שלמה מטוסוב]] ובשנות הי' פעל במוסדות חב&quot;ד בכפרי מרוקו.<br /> <br /> בשנות הי' והכ' כיהן כמורה ומחנך בישיבת חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], בניהולם של שלוחי הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|ראה בספר [[תולדות חב&quot;ד במרוקו]], פרק מורים- קזבלנקה}}.<br /> <br /> ==מחנך בישיבת חב&quot;ד באגאדיר==<br /> [[קובץ:אגרת עמרם מור יוסף אגאדיר.jpeg|ממוזער|שמאל| ברכות ועידוד כמחנך באגאדיר]]<br /> מספר שנים כיהן כמורה ומחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]{{הערה|ראה בספר [[תולדות חב&quot;ד במרוקו]], שער אגאדיר}}, במשך מספר שנים נוהלה הישיבה על ידי שליח הרבי הרב [[עזריאל חייקין]] ולאחר עזיבתו על ידי בוגרי ישיבות חב&quot;ד ובהם הרב חיים אלבז. <br /> <br /> בזמן עבודתו כמחנך באגאדיר כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות ובהן הדרכות פרטיות.<br /> <br /> הרב מור יוסף עבד באגאדיר עד שנת [[תש&quot;כ]], זמן קצר לפני רעידת האדמה שהחריבה את הישיבה באגאדיר{{הערה|תולדות חב&quot;ד במרוקו וכרטיס הרב מור יוסף בספר חסידים}}.<br /> <br /> הרב מור יוסף היה טרוד בעבודת החינוך, אבל הרבי עודדו למצוא שידוך ובשנת תשכ&quot;ב התחתן עם גברת עליה (עליזה) שתחי' לבית מלכא מהעיר שאץ{{הערה|כרטיסו בספר חסידים}}. לאחר עלייתה לארץ הקודש עבדה במעון יום חב&quot;ד בצפת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/catalog/index.php?catalog=tcatalog תמונת משפחת מור יוסף, ובגב התמונה כיתוב עם הסבר אודות עבודת האמא]}}.<br /> <br /> ==שו&quot;ב בצפת==<br /> ממרוקו עלה לארץ הקודש והתיישב בשכונת כנען בצפת, הוסמך לשוחט ובודק על ידי רבי [[מאיר אבוחצירא]] התפרנס כשו&quot;ב. כאשר ה[[בבא סאלי]] ביקר באזור צפת אמר שיאכל רק משחיטת הרב מור יוסף.<br /> <br /> נודע בעבודת התפילה המיוחדת שלו.<br /> <br /> הייתה לו מסירות נפש עצומה לטבילה במקווה, וגם בשנים בהם הלך בקושי רב וגילו התקדם, עשה הכל כדי לטבול במקווה מידי יום לפני תפילת שחרית{{הערה|סטטוס בצפון}}.<br /> <br /> הקים משפחה חסידית לתפארת, מהם שלוחי הרבי ברחבי ארץ הקודש מ[[חצור הגלילית]] ועד [[יפו]].<br /> <br /> ==אגרות הרבי==<br /> בתקופת כהונתו כמחנך באגאדיר החל לכתוב לרבי וקיבל תשובות באגרות שהרבי שלח איליו וכוללות הוראות פרטניות.<br /> <br /> מאז במשך עשרות שנים כתב לרבי וביקש ברכות וקיבל אגרות מהרבי. האגרות וגם מענות מהמזכירות וקבלה על תרומה ל&quot;[[מעמד]]&quot; פורסמו על ידי המשפחה בתשורה לחתונת נכדתו בת בנו ר' אביעזר מור יוסף, בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] זכה להגיע אל [[הרבי]] לחודש תשרי{{הערה|תשורת אלמליח-מור יוסף תשע&quot;ט}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> נפטר ב[[כ&quot;א אלול]] [[תשפ&quot;ד]] הלווייתו יצאה מכפר חב&quot;ד לצפת כאשר נשמעות אזעקות מפני טילי החיזבאללה במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]. נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> פטירתו פורסמה בהבלטה באתרי האינטרנט החב&quot;דיים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]}} וכך גם בעיתוני צפת ועיתונים אזוריים בצפון אה&quot;ק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' אביעזר מור-יוסף – [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו: ר' [[ניסן מור יוסף]] – שליח הרבי ב[[חצור הגלילית]]<br /> *בנו: ר' [[מאיר מור יוסף]] – שליח הרבי ב[[פרדסיה]] ומנהל ת&quot;ת חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בנו: ר' בצלאל מור-יוסף (בץ) - סלעית (שומרון)<br /> *בנו: ר' יוסף יצחק מור-יוסף – מנהל [[חב&quot;דיגיטל]], [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו: מרת יוכבד תמם – שליחה ב[[יפו]]-כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת רותי רחמים – כפר חב&quot;ד<br /> *בתו: מרת גאולה גרינברג – צפת <br /> *בתו: מרת יעל כהן – צפת<br /> *בתו: מרת מיכל אלמלם – צפת<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * ירא שמים מרבים, תיעוד קורות חייו והעשיה למן הכלל במרוקו ובארץ הקודש, בית משיח 1444 עמוד 40-45<br /> *'''&quot;רבי עמרם&quot; שוחט ובודק, חזן ומורה דרך לרבים מבני העיר''', סטטוס הצפון גיליון 256 עמוד 20<br /> * ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד במרוקו (ספר)]]<br /> * סטטוס בצפון גיליון 256<br /> * תשורה אלמליח- מור יוסף תשע&quot;ט<br /> * '''תמים בכל מעשיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 2082<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135118/ מוותיקי קהילת חב&quot;ד בצפת: הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה]<br /> * [https://col.org.il/news/165021 עבד בישיבות חב&quot;ד במרוקו: הרב עמרם מור-יוסף ז&quot;ל מצפת]<br /> * [https://chabad.info/bdh/1135417/ תיעוד דומע: הלווית הרב עמרם מור-יוסף ע&quot;ה בצפת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, עמרם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=733429 2025-01-19T15:32:22Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי&quot;ד.<br /> <br /> בחשון תשפ&quot;ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד.<br /> <br /> בחשון תשפ&quot;ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר. בהפסקת האש היו הפרות רבות.<br /> <br /> בטבת תשפ&quot;ה החלה הפסקת אש עם חמאס, בעיסקה בה שוחררו שבויים יהודים תמורת מאות מחבלים עם דם על הידיים, הפסקת אש והכנסת מאות משאיות ציוד ביום.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> <br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> <br /> ====דעת הרבי====<br /> בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה &quot;ימין על מלא&quot; תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.<br /> <br /> הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל&quot;ט:<br /> <br /> &quot;..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה&quot;ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.<br /> <br /> אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע&quot;י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים&quot;{{הערה|שיחת במדבר תשל&quot;ט, ספר השיחות תשל&quot;ט}}.<br /> <br /> ===עסקאות מסוכנות===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;.<br /> {{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה===<br /> בטבת תשפ&quot;ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב&quot;ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל&quot;ט]].<br /> [[קובץ:פסק דין רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים]]<br /> רבני חב&quot;ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].<br /> <br /> בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.<br /> <br /> צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח&quot;ו לשפיכות דמים המונית היל&quot;ת.<br /> <br /> ====הפגנות====<br /> נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.<br /> <br /> הפגנה נערכה בצומת כפר חב&quot;ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.<br /> <br /> ===החלטת ממשלה על העסקה===<br /> ביום שישי י&quot;ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.<br /> <br /> שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם מבצעים לשחרור מחבלים והפעם היו שהחליטו להתנגד והם: שרי הציונות הדתית ושרי עוצמה יהודית וגם שני שרי ליכוד.<br /> <br /> עוצמה יהודית בראשות השר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> <br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד]] [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> * '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי&quot;ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר&quot;ח מרחשוון תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב&quot;ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי&quot;ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב&quot;ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב&quot;ד-מצפה יצהר ובשת תשפ&quot;ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב&quot;ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br /> * הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ&quot;ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות.<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> <br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> <br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים העולמי==<br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ד===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ה===<br /> ====קבלת פני משיח====<br /> [https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ====הכינוס לע&quot;נ השליח שנרצח==== <br /> הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן &quot;וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות&quot;.<br /> <br /> בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br /> <br /> בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז&quot;ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי&quot;ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br /> <br /> ====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br /> <br /> ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו&quot;ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br /> https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח&quot;כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br /> <br /> ====עיתונאים בפאנל ניסים====<br /> [[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br /> בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב&quot;ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ&quot;ה]}}.<br /> <br /> ====שר הביטחון מודה על הניסים====<br /> בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב&quot;ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב&quot;ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br /> <br /> ==גזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> <br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל&quot;ג בעומר המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, ובישיבת חב&quot;ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי י&quot;ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;נסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ===הפסקת אש===<br /> בחשון [[תשפ&quot;ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br /> <br /> במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה&quot;ב]] תקדם מו&quot;מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br /> <br /> בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br /> <br /> השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: &quot;הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br /> <br /> בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br /> <br /> ====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br /> ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br /> &quot;ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ &quot;בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא&quot;]{{בית משיח}}}}.<br /> <br /> ====כיבוש המורדים בסוריה====<br /> בתחילת [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br /> <br /> ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br /> <br /> [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה. <br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> בכ&quot;ח אלול, ארה&quot;ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ&quot;ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ===מבצע ימי תשובה===<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> <br /> ===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br /> ביום חמישי כ' חשון [[תשפ&quot;ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב&quot;ט של בית חב&quot;ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br /> <br /> רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br /> <br /> כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ&quot;ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי&quot;ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.<br /> <br /> חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732478 2025-01-14T06:24:56Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל ערד.jpg|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל ערד]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ערד''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]]) הוא איש חינוך, יועץ ומרצה ולשעבר שליח ב[[מרוקו]], מנהל [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]], סופר [[שבועון בית משיח]] ועורך המגזין &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] לר' [[עזרא ערד]], למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשס&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> נישא עם בתו של הרב [[רפאל חרותי]], ולאחר נישואיו יצא בשליחות הרבי לעיר מרקש שב[[מרוקו]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/593520/ פיקחות של רב • חיי השליחות של הרב איידלמן ע&quot;ה] {{אינפו}}}}. לאחר מספר שנים חזר לארץ והתיישב ב[[אלעד]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] עקר את מגוריו ל[[קרית מלאכי]] והתיישב בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בעיר. <br /> <br /> ==מרצה ויועץ==<br /> הרב ערד משמש כמרצה מוכר, ומוסר הרצאות ברחבי הארץ המתמקדות בעיקר בנושאי חינוך. <br /> <br /> בנוסף משמש הרב ערד כיועץ אירגוני, סופר ויועץ שידוכין ונישואין{{הערה|השתלם במרכז י.נ.ר. ללימודי משפחה ונישואין}}.<br /> <br /> ==סופר ועורך==<br /> הרב ערד פירסם ב[[שבועון בית משיח]] כתבות בז'אנרים שונים. סיפורים מבתי חב&quot;ד, מופתים וטורים אקטואליים.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] ובמשך מספר שנים, שימש כעורכו של הירחון &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> <br /> ==מנהל תלמוד תורה==<br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] מונה למנהל ה[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה בכפר חב&quot;ד]] למשך מספר שנים{{הערה|[https://col.org.il/news/91604 הרב מנחם-מענדל ערד מונה למנהל ת&quot;ת בכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. כיום משמש כמחנך בתלמוד תורה פאר מנחם ב[[אלעד]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] מונה לנהל קורס שלוחי חינוך במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. במסגרת הקורס המשתתפים משתלמים במגוון תחומים ובסוף הקורס זכאים לתעודה הוראה ותואר ראשון.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/הרב-מנחם-מענדל-ערד/ מנחם מענדל ערד]''' {{אינפו}}.<br /> * [https://chabad.info/magazine/593590/ מידה כנגד מדיה • ראיון אקטואלי] באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ערד מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה: סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מדריכי חתנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732477 2025-01-14T06:23:48Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל ערד.jpg|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל ערד]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ערד''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]]) הוא איש חינוך, יועץ ומרצה ולשעבר שליח ב[[מרוקו]], מנהל תלמוד תורה כפר חב&quot;ד, סופר בית משיח ועורך המגזין &quot;דרך המלך&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] לר' [[עזרא ערד]], למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשס&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> נישא עם בתו של הרב [[רפאל חרותי]], ולאחר נישואיו יצא בשליחות הרבי לעיר מרקש שב[[מרוקו]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/593520/ פיקחות של רב • חיי השליחות של הרב איידלמן ע&quot;ה] {{אינפו}}}}. לאחר מספר שנים חזר לארץ והתיישב ב[[אלעד]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] עקר את מגוריו ל[[קרית מלאכי]] והתיישב בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בעיר. <br /> <br /> ==מרצה ויועץ==<br /> הרב ערד משמש כמרצה מוכר, ומוסר הרצאות ברחבי הארץ המתמקדות בעיקר בנושאי חינוך. <br /> <br /> בנוסף משמש הרב ערד כיועץ אירגוני, סופר ויועץ שידוכין ונישואין{{הערה|השתלם במרכז י.נ.ר. ללימודי משפחה ונישואין}}.<br /> <br /> ==סופר ועורך==<br /> הרב ערד פירסם ב[[שבועון בית משיח]] כתבות בז'אנרים שונים. סיפורים מבתי חב&quot;ד, מופתים וטורים אקטואליים.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] ובמשך מספר שנים, שימש כעורכו של הירחון &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> <br /> ==מנהל תלמוד תורה==<br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] מונה למנהל ה[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה בכפר חב&quot;ד]] למשך מספר שנים{{הערה|[https://col.org.il/news/91604 הרב מנחם-מענדל ערד מונה למנהל ת&quot;ת בכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. כיום משמש כמחנך בתלמוד תורה פאר מנחם ב[[אלעד]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] מונה לנהל קורס שלוחי חינוך במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. במסגרת הקורס המשתתפים משתלמים במגוון תחומים ובסוף הקורס זכאים לתעודה הוראה ותואר ראשון.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/הרב-מנחם-מענדל-ערד/ מנחם מענדל ערד]''' {{אינפו}}.<br /> * [https://chabad.info/magazine/593590/ מידה כנגד מדיה • ראיון אקטואלי] באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ערד מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה: סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מדריכי חתנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732476 2025-01-14T06:22:06Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל ערד.jpg|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל ערד]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ערד''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]]) הוא איש חינוך, יועץ ומרצה ולשעבר שליח ב[[מרוקו]], מנהל תלמוד תורה כפר חב&quot;ד, סופר בית משיח ועורך המגזין &quot;דרך המלך&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] לר' [[עזרא ערד]], למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשס&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> נישא עם בתו של הרב [[רפאל חרותי]], ולאחר נישואיו יצא בשליחות הרבי לעיר מרקש שב[[מרוקו]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/593520/ פיקחות של רב • חיי השליחות של הרב איידלמן ע&quot;ה] {{אינפו}}}}. לאחר מספר שנים חזר לארץ והתיישב ב[[אלעד]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] עקר את מגוריו ל[[קרית מלאכי]] והתיישב בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בעיר. <br /> <br /> ==מרצה ויועץ==<br /> הרב ערד משמש כמרצה מוכר, ומוסר הרצאות ברחבי הארץ המתמקדות בעיקר בנושאי חינוך. <br /> <br /> בנוסף משמש הרב ערד כיועץ אירגוני, סופר ויועץ שידוכין ונישואין{{הערה|השתלם במרכז י.נ.ר. ללימודי משפחה ונישואין}}.<br /> <br /> ==סופר ועורך==<br /> הרב ערד פירסם ב[[שבועון בית משיח]] כתבות בז'אנרים שונים. סיפורים מבתי חב&quot;ד, מופתים וטורים אקטואליים.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] ובמשך מספר שנים, שימש כעורכו של הירחון &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> <br /> ==מנהל תלמוד תורה==<br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] מונה למנהל ה[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה בכפר חב&quot;ד]] למשך מספר שנים{{הערה|[https://col.org.il/news/91604 הרב מנחם-מענדל ערד מונה למנהל ת&quot;ת בכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. כיום משמש כמחנך בתלמוד תורה פאר מנחם ב[[אלעד]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] מונה לנהל קורס שלוחי חינוך במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. במסגרת הקורס המשתתפים משתלמים במגוון תחומים ובסוף הקורס זכאים לתעודה הוראה ותואר ראשון.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/הרב-מנחם-מענדל-ערד/ מנחם מענדל ערד]''' {{אינפו}}.<br /> * [https://chabad.info/magazine/593590/ מידה כנגד מדיה • ראיון אקטואלי] באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ערד מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מדריכי חתנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732475 2025-01-14T06:21:14Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל ערד.jpg|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל ערד]]<br /> הרב '''מנחם מענדל ערד''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]]) הוא איש חינוך, מרצה ולשעבר שליח ב[[מרוקו]], מנהל תלמוד תורה כפר חב&quot;ד ועורך המגזין &quot;דרך המלך&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] לר' [[עזרא ערד]], למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשס&quot;ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> נישא עם בתו של הרב [[רפאל חרותי]], ולאחר נישואיו יצא בשליחות הרבי לעיר מרקש שב[[מרוקו]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/593520/ פיקחות של רב • חיי השליחות של הרב איידלמן ע&quot;ה] {{אינפו}}}}. לאחר מספר שנים חזר לארץ והתיישב ב[[אלעד]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] עקר את מגוריו ל[[קרית מלאכי]] והתיישב בשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בעיר. <br /> <br /> ==מרצה ויועץ==<br /> הרב ערד משמש כמרצה מוכר, ומוסר הרצאות ברחבי הארץ המתמקדות בעיקר בנושאי חינוך. <br /> <br /> בנוסף משמש הרב ערד כיועץ אירגוני, סופר ויועץ שידוכין ונישואין{{הערה|השתלם במרכז י.נ.ר. ללימודי משפחה ונישואין}}.<br /> <br /> ==סופר ועורך==<br /> הרב ערד פירסם ב[[שבועון בית משיח]] כתבות בז'אנרים שונים. סיפורים מבתי חב&quot;ד, מופתים וטורים אקטואליים.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ג]] ובמשך מספר שנים, שימש כעורכו של הירחון &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> <br /> ==מנהל תלמוד תורה==<br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] מונה למנהל ה[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה בכפר חב&quot;ד]] למשך מספר שנים{{הערה|[https://col.org.il/news/91604 הרב מנחם-מענדל ערד מונה למנהל ת&quot;ת בכפר-חב&quot;ד] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. כיום משמש כמחנך בתלמוד תורה פאר מנחם ב[[אלעד]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] מונה לנהל קורס שלוחי חינוך במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. במסגרת הקורס המשתתפים משתלמים במגוון תחומים ובסוף הקורס זכאים לתעודה הוראה ותואר ראשון.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/הרב-מנחם-מענדל-ערד/ מנחם מענדל ערד]''' {{אינפו}}.<br /> * [https://chabad.info/magazine/593590/ מידה כנגד מדיה • ראיון אקטואלי] באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ערד מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מדריכי חתנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732474 2025-01-14T06:13:43Z

<p>נתנוביץ: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב עזרא ערד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב ערד (תשע&quot;ז)]]<br /> הרב '''עזרא ערד''' (נולד ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ד]]), הוא מהגרעין המייסד של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], גבאי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, אשר שימש בעבר כ[[משב&quot;ק]] בבית [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עירק]] לר' יצחק ולמרת סעידה. כשהיה ילד בגיל שלוש, עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בזמן לימודיו בחצר הרבי, זכה לשמש כ[[משב&quot;ק]] ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ו[[מפי השמועה]] כאשר התבקש לקבל על עצמו את התפקיד ביקש להתנות זאת בכך שהרבי יברך אותו שלא יספר מאומה ממה שיראה, ואכן לאורך כל השנים נמנע לחלוטין מלספר על תקופה זו{{מקור}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יעל יפה, ששימשה כמחנכת בבית ספר אהל יוסף יצחק ביישובי ה[[תענך]]. לאחר נישואיו, התיישב ב[[מגדל העמק]] ונמנה על הגרעין הראשוני של קהילת חב&quot;ד המקומית שקמה לצד ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[השלוחים לארץ הקודש]] שהתיישבו בעיר, היה ממייסדי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, ושימש בו כגבאי במשך עשרות שנים, לצד היותו ה[[בעל קורא]] לאורך השנה ושליח ציבור בחודש החגים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד (קריית מלאכי)|מנחם מענדל ערד]] -שליח במרוקו, סופר בית משיח, איש חינוך, מרצה, בעבר היה עורך מגזין &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> *ר' חיים מאיר ערד - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ערד - [[מגדל העמק]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ערד]] - שחקן במאי ומפיק חב&quot;די (לשעבר, מפיק ה'[[צבאות השם#ראלי|ראלי]] ויום [[צבאות השם]] - [[חריש]].<br /> *ר' שמואל ערד - [[קרית שמואל]].<br /> *ר' ישראל ערד.<br /> *ר' לוי ערד - [[לוד]].<br /> ;חתניו:<br /> *הרב לוי יצחק שמח משגיח בישיבה קטנה תומכי תמימים [[אור יהודה]].<br /> *הרב חיים יצחק שוורץ שליח בשכונת שייפסד ביי, [[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> *הרב דותן משה פסטר משרת בצה&quot;ל בסיס פיקוד צפון [[מגדל העמק]].<br /> *הרב שמואל זלץ מנהל כולל אברכים מכון הוראה אהלי יוסף יצחק [[חיפה]].<br /> *הרב מיכאל גולכובסקי שליח הרבי ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:ערד, עזרא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ערד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732473 2025-01-14T06:12:37Z

<p>נתנוביץ: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב עזרא ערד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב ערד (תשע&quot;ז)]]<br /> הרב '''עזרא ערד''' (נולד ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ד]]), הוא מהגרעין המייסד של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], גבאי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, אשר שימש בעבר כ[[משב&quot;ק]] בבית [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עירק]] לר' יצחק ולמרת סעידה. כשהיה ילד בגיל שלוש, עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בזמן לימודיו בחצר הרבי, זכה לשמש כ[[משב&quot;ק]] ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ו[[מפי השמועה]] כאשר התבקש לקבל על עצמו את התפקיד ביקש להתנות זאת בכך שהרבי יברך אותו שלא יספר מאומה ממה שיראה, ואכן לאורך כל השנים נמנע לחלוטין מלספר על תקופה זו{{מקור}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יעל יפה, ששימשה כמחנכת בבית ספר אהל יוסף יצחק ביישובי ה[[תענך]]. לאחר נישואיו, התיישב ב[[מגדל העמק]] ונמנה על הגרעין הראשוני של קהילת חב&quot;ד המקומית שקמה לצד ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[השלוחים לארץ הקודש]] שהתיישבו בעיר, היה ממייסדי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, ושימש בו כגבאי במשך עשרות שנים, לצד היותו ה[[בעל קורא]] לאורך השנה ושליח ציבור בחודש החגים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד (קריית מלאכי)|מנחם מענדל ערד]] -שליח, סופר בית משיח, איש חינוך, מרצה, בעבר היה עורך מגזין &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> *ר' חיים מאיר ערד - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ערד - [[מגדל העמק]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ערד]] - שחקן במאי ומפיק חב&quot;די (לשעבר, מפיק ה'[[צבאות השם#ראלי|ראלי]] - [[חריש]].<br /> *ר' שמואל ערד - [[קרית שמואל]].<br /> *ר' ישראל ערד.<br /> *ר' לוי ערד - [[לוד]].<br /> ;חתניו:<br /> *הרב לוי יצחק שמח משגיח בישיבה קטנה תומכי תמימים [[אור יהודה]].<br /> *הרב חיים יצחק שוורץ שליח בשכונת שייפסד ביי, [[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> *הרב דותן משה פסטר משרת בצה&quot;ל בסיס פיקוד צפון [[מגדל העמק]].<br /> *הרב שמואל זלץ מנהל כולל אברכים מכון הוראה אהלי יוסף יצחק [[חיפה]].<br /> *הרב מיכאל גולכובסקי שליח הרבי ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:ערד, עזרא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ערד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732472 2025-01-14T06:11:56Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור ערד.jpg|ממוזער]]<br /> ר' '''שניאור זלמן מרדכי ערד''' (יליד [[תשמ&quot;ח]]), הוא שחקן במאי ומפיק חב&quot;די תושב [[חריש]], לשעבר - מפיק תכנית המולטימדיה החודשית של [[צבאות השם בארץ הקודש]], ה'[[צבאות השם#ראלי|ראלי]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד כסלו]] [[תשמ&quot;ח]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' [[עזרא ערד]] ולאמו מרת יעל יפה.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], שם כבר החל לגלות את כישורי המשחק שבו כאשר שיחק בתפקיד ראשי בסרט 'גזירת הקנטוניסטים' שהופק בשיתוף פעולה בין חברת [[ניצוצות של קדושה]] והתלמוד תורה.<br /> <br /> כבחור למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> כבר כבחור השתתף בהרכבים שונים של הצגות לנוער במסגרת [[קעמפ אורו של משיח]], ופעילויות [[צבאות השם]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לירון בת ר' לב ויעל ויסמן מ[[כפר סבא]], החל לעבוד בשיתוף פעולה עם [[צבאות השם ארץ הקודש]] ובחודש ניסן תשע&quot;ב החל להפיק תוכנית מולטימדיה חודשית בשם ה'[[ראלי (צבאות השם)|ראלי]]', שתוך מספר שנים הגיעה לתפוצה של אלפי בתי אב, ויצרה מהפכה בעולם התוכן הוירטואלי לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> במסגרת תפקידו, שימש כבמאי והשתתף בעצמו בתכניות רבות כשחקן, ואף היה שותף בביום והפקה של ההצגות הגדולות של [[יום צבאות השם]], יזם את ההפקה של בובת ה'ראלי', ועוד, וכן את סרטי הוידאו הפופולאריים 'שליחות באפריקה' ו'מקום בטוח'.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו במסגרת צבאות השם, שימש כשותף בצוות ההפקה והבימוי של '[[עולם ומלואו]]', ובין השאר סייע בהפקת סדרת סרטוני [[יהדותון]], וכן ביים והפיק באופן פרטי קליפים שונים דוגמת קליפ לזמר מוטי שטיינמץ, ועוד.<br /> <br /> לאחר שש וחצי שנים של הפקת תכניות ה'ראלי', פרש מצבאות השם והחל לעבוד בשיתוף פעולה עם השחקן החב&quot;די [[שלום בר זוהר|שלומק'ה בר זוהר]], תחת המותג 'שניאור ושלומק'ה של הילדים', והפיקו יחד תכניות הצגות וסרטי וידאו שונים, חוגי דרמה ועוד, כשבין השאר קיימו שיתוף פעולה עם [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בתקופת [[מגפת הקורונה]] עבור הטמעת לימוד וערכים, וכן עם 'שינובי מדיה'.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] יצא לדרך עצמאית, וכיום מתגורר בקהילת חב&quot;ד ב[[חריש]], מעביר חוגי דרמה, ומופיע בפני קהלים שונים, כשאחד המפאיינים הבולטים בהפעלות שלו, הוא שיתוף הילדים עצמם במופעים.<br /> <br /> ==הצגות תכניות ומופעים==<br /> *[[צבאות השם#ראלי|ראלי]]<br /> *יום צבאות השם<br /> *גזירת הקונטוניסטים<br /> *הרפתקאה בעיירה<br /> *תכנית הראלי<br /> *המאסר והגאולה (בצלאל המספר)<br /> *התעלומה המסתורית<br /> *בלון תיאטרון<br /> *מגלים את הסוד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%93/ תגית: שניאור ערד]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ערד, שניאור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחריש]]<br /> [[קטגוריה:שחקנים]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732471 2025-01-14T06:10:29Z

<p>נתנוביץ: /* הצגות תכניות ומופעים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור ערד.jpg|ממוזער]]<br /> ר' '''שניאור זלמן מרדכי ערד''' (יליד [[תשמ&quot;ח]]), הוא שחקן במאי ומפיק חב&quot;די תושב [[חריש]], לשעבר - מפיק תכנית המולטימדיה החודשית של [[צבאות השם בארץ הקודש]], ה'[[ראלי (צבאות השם)|ראלי]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד כסלו]] [[תשמ&quot;ח]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' [[עזרא ערד]] ולאמו מרת יעל יפה.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], שם כבר החל לגלות את כישורי המשחק שבו כאשר שיחק בתפקיד ראשי בסרט 'גזירת הקנטוניסטים' שהופק בשיתוף פעולה בין חברת [[ניצוצות של קדושה]] והתלמוד תורה.<br /> <br /> כבחור למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> כבר כבחור השתתף בהרכבים שונים של הצגות לנוער במסגרת [[קעמפ אורו של משיח]], ופעילויות [[צבאות השם]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת לירון בת ר' לב ויעל ויסמן מ[[כפר סבא]], החל לעבוד בשיתוף פעולה עם [[צבאות השם ארץ הקודש]] ובחודש ניסן תשע&quot;ב החל להפיק תוכנית מולטימדיה חודשית בשם ה'[[ראלי (צבאות השם)|ראלי]]', שתוך מספר שנים הגיעה לתפוצה של אלפי בתי אב, ויצרה מהפכה בעולם התוכן הוירטואלי לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> במסגרת תפקידו, שימש כבמאי והשתתף בעצמו בתכניות רבות כשחקן, ואף היה שותף בביום והפקה של ההצגות הגדולות של [[יום צבאות השם]], יזם את ההפקה של בובת ה'ראלי', ועוד, וכן את סרטי הוידאו הפופולאריים 'שליחות באפריקה' ו'מקום בטוח'.<br /> <br /> במקביל לעיסוקו במסגרת צבאות השם, שימש כשותף בצוות ההפקה והבימוי של '[[עולם ומלואו]]', ובין השאר סייע בהפקת סדרת סרטוני [[יהדותון]], וכן ביים והפיק באופן פרטי קליפים שונים דוגמת קליפ לזמר מוטי שטיינמץ, ועוד.<br /> <br /> לאחר שש וחצי שנים של הפקת תכניות ה'ראלי', פרש מצבאות השם והחל לעבוד בשיתוף פעולה עם השחקן החב&quot;די [[שלום בר זוהר|שלומק'ה בר זוהר]], תחת המותג 'שניאור ושלומק'ה של הילדים', והפיקו יחד תכניות הצגות וסרטי וידאו שונים, חוגי דרמה ועוד, כשבין השאר קיימו שיתוף פעולה עם [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בתקופת [[מגפת הקורונה]] עבור הטמעת לימוד וערכים, וכן עם 'שינובי מדיה'.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] יצא לדרך עצמאית, וכיום מתגורר בקהילת חב&quot;ד ב[[חריש]], מעביר חוגי דרמה, ומופיע בפני קהלים שונים, כשאחד המפאיינים הבולטים בהפעלות שלו, הוא שיתוף הילדים עצמם במופעים.<br /> <br /> ==הצגות תכניות ומופעים==<br /> *ראלי<br /> *יום צבאות השם<br /> *גזירת הקונטוניסטים<br /> *הרפתקאה בעיירה<br /> *תכנית הראלי<br /> *המאסר והגאולה (בצלאל המספר)<br /> *התעלומה המסתורית<br /> *בלון תיאטרון<br /> *מגלים את הסוד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%93/ תגית: שניאור ערד]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ערד, שניאור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחריש]]<br /> [[קטגוריה:שחקנים]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)&diff=732470 2025-01-14T06:08:55Z

<p>נתנוביץ: /* תוכנית וידאו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו צבאות-השם-בארץ הקודש.png|ממוזער|250px|סמל צבאות השם בישראל]]<br /> '''צבאות ה'''' (ישראל) היא תנועת נוער חב&quot;דית הפועלת בישראל. לתנועה למעלה מ-400 סניפים ברחבי הארץ המשמשים כמועדוני פעילות שבועיות לעשרות [[חיילי צבאות ה']], בנוסף, עשרות אלפי ילדים מנויים לתוכנית המשפחתית של צבאות ה', בהתאם לדרישות האוכלוסייה במקום. מרכז הארגון נמצא ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> התנועה היא חלק מארגון [[צבאות השם]] שייסד הרבי מליובאוויטש להחדרת מסרים יהודיים בקרב ילדי ישראל מכלל האוכלוסיות. הארגון בנוי על בסיס צבאי בו מחלקים דרגות והחניכים בו מכונים &quot;חיילים&quot;. את הארגון בישראל הקים הרב [[דוד נחשון]]. הרבי התייחס רבות לארגון, הגיה את תכניו ואף שלח תקציב קבוע לארגון.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ:צבאות השם הארצי פסח מא.jpeg|ממוזער|250px|'פקודת מבצע', עלון שהופץ בישראל לקראת פסח [[תשמ&quot;א]] (1981), שנת הקמתו של הארגון]]<br /> [[קובץ:Nayadot chabad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]: [[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש|ניידות חב&quot;ד]] הוא מוסד עצמאי שעל ידו מתנהלת פעילות צבאות השם]]<br /> {{הערה|[https://chabad.info/special/929772/ צו גיוס: מנשר נוסטלגי{{אינפו}}]}}<br /> <br /> ==מחלקות ופעולות של הארגון==<br /> *'''מחלקת רישום''' - עידוד רישום חיילים לצבאות השם.<br /> *'''מרכז הכשרה והדרכה''' - הוצאת חוברות פעילות חודשיים וארגון כנסי הכשרה למדריכים בקייטנות וקעמפים ומנהלי סניפים ברחבי הארץ.<br /> *'''מחלקת מסלול הדרגות''' - אחראית על תיפקוד מסלול הדרגות של צבאות ה', בשנת [[תשע&quot;ד]] הקימה מערכת טלפונית הנקראת &quot;[[טלמסר צבאות ה']]&quot; בה יכולים החיילים להתקדם בקלות במסלול הדרגות של צבאות ה'.<br /> *'''מרכז צבאות השם''' - הספקת ספרי קודש והפקת מוצרים מיוחדים לצרכי הסניפים.<br /> *'''חנות צבאות השם''' - מכירה ושליחה של מוצרי משיח, יהדות וצבאות ה' לכל רחבי הארץ, בנוסף ישנם חנויות צבאות השם ברחבי ארץ ישראל.<br /> *'''מחלקת המדיה''' - הפקת דיסקים וקלטות חינוכיים לילדים. עד עתה הונפקו: הבית המסתורי, מסיפורי רבותינו נשיאנו, שרגא ושמשון בשושן הבירה, המאסר והגאולה. דיסק לצפייה בשם הרפתקאה במצרים (בשיתוף עם [[ניצוצות של קדושה]]), שליחות באפריקה. הצגת המחזמר החסידי הראשון אורגנה אף היא על ידי צבאות השם. בשנת [[תשע&quot;א]] יזם צבאות השם הקרנת הסרט [[מקום בטוח (סרט)|מקום בטוח]] (בשיתוף עם חברת ההפקות 'עולם ומלואו' על ידי בתי חב&quot;ד), בכנסי צבאות השם וכדומה. ביום צבאות ה' בשנת תשע&quot;ו הוקרן סרט בשם מכתב ממקסיקו שהופק בשיתוף עם עולם ומלואו.<br /> === מרכז הארגון ===<br /> <br /> החל מיום הקמת הארגון מרכז הארגון שוכן במשרדים בעיר [[נוף הגליל]]{{הערה|ליד מרכז מד&quot;א וחברת 'שטראוס'.}}. בשנת [[תשפ&quot;ב]] קיבל הארגון הקצאה מהעירייה לבניית 'בית צבאות השם' - המרכז החדש של הארגון, העתיד להכיל מספר אגפים שיאפשרו שדרוג משמעותי של הארגון במספר תחומים{{הערה|[https://chabad.info/news/801486/ חשיפה: ההקצאה אושרה - בית צבאות ה' יוצא לדרך] {{אינפו}}}}. חלק נכבד מהשטח יוקדש למרכז לוגיסטיקה, המשנע מידי חודש 700 ארגזים לכל רחבי הארץ, למאות סניפים ומועדונים, בהתאם לאוכלוסיות ושכבות גיל שונות, וכן יפעל בו מרכז הכשרה והדרכה עבור צוות הפיקוד של הסניפים בכל רחבי הארץ, משרדים וחדרי ישיבות שיאפשרו עבודה יעילה ואיכותית על תכניות וכן האולפן החדש והמשוכלל של תכנית הראלי{{הערה|שיבנה ע&quot;י צוות מקצועי שיתאים את התנאים לתכנית החודשית.}}.<br /> ===הסניפים===<br /> התנועה מפעילה כ-400 סניפים ברחבי הארץ, לבנים ובנות, לילדי חב&quot;ד ולכל ילדי ישראל, <br /> ולקראת שנת תשפ&quot;ד, אף הוקם סניף נבחרת בזום לבנות השלוחים.<br /> <br /> הסניפים מתקיימים בכל עיר. תפקיד הסניף הוא לשמור על קשר בין החיילים למפקדיהם בסניף ובמפקדה הראשית, לסניף ישנה פעילות המתקיימת פעמיים בכל שבוע, במפגש משתתפים החניכים בלימוד חוויתי ובמשחק מאתגר המחדיר את התכנים, בסניף אף מתקיימים מבצעים מיוחדים{{הערה|1=לדוגמא: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84662 מבצע הסניפים תשע&quot;ה].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נפתחה תכנית לימודים מיוחדת בסניפי הבנים בשם '''חסידישע צייט''' (זמן חסידי), במסגרת זו נפגשים התלמידים פעמיים בשבוע ולומדים מערך שיעורים מסודר ומותאם לרמתם של הילדים מתוך חוברת ייעודית שיצאה לאור לשם כך על ידי מרכז ההוצאה לאור של צבאות ה'{{הערה|1='''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/498806259480.html ילדים מתפללים לגאולה בעבודה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> מידי תקופה, נערך ערב הכשרה והדרכה לרכזי הסניפים.<br /> <br /> ===הפקות===<br /> ====יום צבאות השם====<br /> {{הפניה לערך מורחב|יום צבאות ה'}}<br /> [[קובץ:יום צבאות השם עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חיילים ביום צבאות השם]]<br /> החל משנת [[תשע&quot;ב]] עורך הארגון לרגל יום הולדתו של הרבי ב[[י&quot;א ניסן]] &quot;יום צבאות השם&quot;. זהו כינוס ארצי בהשתתפות אלפי ילדים המשלב תכנים חסידיים וחוויות מהנות. בשנתיים הראשונות היה הכינוס מיועד לבנים בלבד, ובשנת [[תשע&quot;ה]] נפתח הרישום גם לבנות, והשתתפו קרוב ל-6,000 ילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81523 יום צבאות ה' - גליון סיכום] {{אינפו}} כ&quot;ח [[ניסן]] התשע&quot;ד (28.04.2014)}}.<br /> <br /> ====שבת צבאות ה'====<br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] התקיימה שבת צבאות ה' ארצית לכל הילדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1503 קליפ וידאו המסכם את אירועי השבת] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. החל משנת תשע&quot;ז השבת מיועדת רק לחיילים שחברים בתוכנית '[[חסידישע צייט]]' ובהשתתפות כאלף חיילים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/מכל-הארץ-לשבת-צבאות-השם-•-גלרית-ענק/ מכל הארץ לשבת צבאות השם] {{אינפו}}}}, בנוסף מתקיימות שבתות לבנות בהן משתתפות מדי שנה מעל לאלף בנות מכל רחבי הארץ. השבתות משולבות עם הועידה השנתית של חיילות צבאות ה', ובמהלכן מתקיימות הבחירות למועצת הארצית של התנועה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=58683 גלריה משבת צבאות ה' לבנות - טבת ה'תשע&quot;א] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. בשנת תשע&quot;ח, התקיימה גם שבת לחברי תוכנית 'בדרך תמים' בהשתתפות 200 חיילים.<br /> <br /> ====ערוץ אלף====<br /> [[קובץ:לוגו ערוץ אלף.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו 'ערוץ אלף']]<br /> ב[[חודש מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] הוקם על ידי ארגון צבאות ה' בארץ ערוץ אלף, ובו תוכניות מולטימדיה, סדרות ושירי המקהלה של צבאות ה'. האתר מיועד עבור [[חיילי צבאות ה']] המנויים לתכנית המשפחתית של צבאות ה'{{הערה|[https://chabad.info/child/624181/ צבאות השם מתחדש: ערוץ הוידאו החדש &quot;אלף&quot;] {{אינפו}}}}. באתר משודרים לעיתים תוכניות וכנסי צבאות ה', עקב מגבלות [[נגיף הקורונה]].<br /> <br /> המאגר כולל קרוב לאלף סרטי וידיאו שהופקו על ידי התנועה והוא מתוחזק על ידם.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשפ&quot;א]] השיקה הנהלת התנועה את מדור הערוץ המיועד לבנות, בו קיימים למעלה מחמש מאות תכני מולטמדיה המנוסחים בתוכן חסידי ואיכותי לחיילות צבאות השם.<br /> <br /> ====גן ישראל - מחנה משיח====<br /> הוא מחנה מיוחד המתקיים ב[[חודש תשרי]] עבור חיילי צבאות ה' הבאים לשהות ב-770 בחודש החגים, באחריות צבאות ה' שדואגים למסגרת מסודרת, ומפעילה את [[קעמפ מחנה משיח]] בו משתתפים כ - 100 חיילי צבאות ה'.<br /> <br /> ====תוכנית &quot;חסידשע צייט&quot;====<br /> זמן איכות בסניפי צבאות השם - תוכנית מיוחדת להצלחת הסניפים וכוללת: ספר לימוד ודפי עבודה, התוועדויות ביומי דפגרא, מלאכות יצירה ועוד.<br /> <br /> ====רשת מחנות הקיץ====<br /> [[קובץ:רשת מחנות הקיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל רשת מחנות הקיץ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]}} רשת המאגדת תחתיה עשרות קייטנות וקעמפים ברחבי הארץ, בתוכה מחנה הקיץ '[[אורו של משיח]]' המונה את מספר החניכים הגדול בעולם - במחנות הקיץ החב&quot;דיים, הרשת מחברת המנון ארצי, חומר לימודים מיוחד, תוכניות לקייטנה ו&quot;יום צבאות השם&quot; לילדי ה&quot;רשת&quot;.<br /> <br /> ===טלמסר צבאות ה'===<br /> כחלק ממערך הדרגות בארגון, הוקמה בשנת [[תשע&quot;ד]] מערכת טלמסר שמספרה 079-9234-770. במערכת ניתן לבצע בין היתר:<br /> *דיווח על קיום ה&quot;פקודת יום&quot;.<br /> *פתירת שעשועונים ל&quot;[[במחנה צבאות השם|במחנה צבאות השם ג'וניור]]&quot;.<br /> *תא לניקוד ביצוע משימות בסניפי צבאות השם.<br /> *פתירת שעשועונים ל&quot;[[במחנה צבאות השם]]&quot; לילדי ישראל ולילדי אנ&quot;ש וקבלה אוטומטית של הנקודות למסלול הדרגות.<br /> *שמיעת סיפור החודש.<br /> *שמיעת ניגון החודש.<br /> *כנסים מיוחדים בטלמסר ועוד.<br /> <br /> ===מקהלת צבאות השם ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|מקהלת צבאות ה'}}<br /> [[קובץ:מקהלחת צבאות ה' בארוע המעמד הגדול.jpg|ממוזער|שמאל|ילדי המקהלה מופיעים בארוע המעמד הגדול (י&quot;א ניסן תשפ&quot;ד)]]<br /> מקהלת צבאות ה' נוסדה בשנת [[תשע&quot;ח]] במטרה להחדיר בחיילי צבאות ה' את מטרת דורינו קבלת פני משיח צדקנו, להפיץ את בשורת הגאולה וזהותו של הגואל וללבות את אש האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א, באמצעות השירים על ידי תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש, בקשר עם שבת צבאות ה' הארצית המתקיימת מדי שנה לילדי הסניפים.<br /> <br /> המקהלה שרה בהופעות של יום צבאות השם, [[מטה משיח (ישראל)#מפעולות הארגון|המעמד הגדול]], עצרת גאולה ומשיח שבארגון [[האגודה למען הגאולה]], שבת צבאות ה' ועוד{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/ניגונים/469010/ הדיסק עומד לצאת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> כמו כן, המקהלה מוציאה שירים לארגון [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/518801/ ההמנון של רשת מחנות הקיץ להורדה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> המקהלה בריכוזו של הרב [[יוסף יצחק בן ציון]]. על תוכן השירים וניהול המקהלה עומדים ה[[תמים|תמימים]] מנחם מענדל כץ, ר' מנחם מענדל ששון, יוסף יצחק עובדיה, ר' אברהם משה אורן, ר' שניאור זלמן רחמים, חיים יהודה לוי. שליימה בלניצקי, מאיר אלטין, יוספי נביאן וברוך שניאור זלמנוב.<br /> <br /> התלמידים המופיעים בה הם מסניף צבאות השם ב[[צפת]].<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> ====במחנה צבאות השם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[במחנה צבאות השם]]}}<br /> העלון השבועי של צבאות השם. נוסד על ידי התנועה בתשמ&quot;ט ונקרא בשם &quot;[[במחנה צבאות השם]]&quot;. העיתון יוצא לאור במספר מהדורות (לכלל ילדי ישראל ולילדי חב&quot;ד{{הערה|מתפרסמת כמוסף ל[[שבועון בית משיח]].}}. העיתון קיבל מענות ועידודים מיוחדים מהרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] הוסיפה מחלקת ההוצאה לאור עלון לחיילי צבאות ה' בגילאים נמוכים יותר (0 -5) הנקרא &quot;במחנה צבאות השם ג'וניור&quot;.<br /> בנוסף, מוציאה התנועה דף משימות ופקודות חודשיות לחיילי צבאות השם. יוצא לאור בשני מהדורות לילדי ישראל ולילדי חב&quot;ד. הדף החל לצאת מיד עם הקמת הארגון בשנת תשמ&quot;א.<br /> כן כל חייל שנרשם לתוכנית המשפחתית של צבאות ה' נכנס אוטומטית להגרלה דו חודשית ל[[טיסה לרבי]] ומקבל 'כרטיס חייל'.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] קיבל העיתון שדרוג וצורה חדשה והחל לצאת לחברים בתוכנית המשפחתית (בנוסף לעיתונים לילדי אנ&quot;ש ב'בית משיח' ולילדי ישראל){{הערה|[http://chabad.info/child/להורדה-המגזין-החדש-של-חיילי-צבאות-ה/ המגזין החדש של חיילי צבאות ה']}}.<br /> <br /> ====ראלי====<br /> [[קובץ:תוכנית הראלי.jpg|ממוזער|מתוך אחד הסרטים של &quot;הראלי&quot;]]<br /> החל משנת [[תשע&quot;ב]] מפיק הארגון תוכנית וידאו חודשית לילדים הקרויה 'ראלי', בעלת תכניים חסידים המועברים בצורה חוויתית ועלילתית לילדים. התוכנית מופצת לאלפי החיילים שרשומים לתוכנית המשפחתית.<br /> כמו&quot;כ בשנת [[תשפ&quot;א]] נפתחה אתר מיוחד בשביל כל הסרטונים.<br /> <br /> ====ספרים====<br /> [[קובץ:בפקודת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר '[[בפקודת הרמטכ&quot;ל]]', מבית 'צבאות השם' בארץ הקודש]]<br /> הארגון הוציא 34 ספרים.<br /> *'''במחנה צבאות השם'''<br /> *'''[[שיחות קודש צבאות ה' (ספר)|שיחות קודש צבאות ה']]<br /> *'''[[דבר מלכות לנוער]]''' - סדרה המתמצתת את שיחות ה[[דבר מלכות]], 5 חלקים<br /> *'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - סדרה המסכמת חלק משיחות הדבר מלכות בהתאמה לילדים, 5 חלקים<br /> *'''גאולה יומית לילדים''' (הדפסה מחודשת של הספר 'בפקודת הרמטכ&quot;ל')<br /> *'''עבודת התפילה''' - ספר לימוד אודות [[עבודת התפילה]]<br /> *'''מתקשרים'''<br /> *'''צבאות השם'''<br /> *'''12 הפסוקים'''<br /> *'''[[בדרך תמים]]'''<br /> *'''היינו כחולמים'''<br /> *'''דרכו של חסיד'''<br /> *'''חיים גאולה במעגל השנה''' - 2 חלקים<br /> *'''הפסוקים שלי'''<br /> *'''לה' הארץ ומלואה''' - 3 חלקים<br /> *'''הצבא שלנו'''<br /> *'''הסידור החסידי'''<br /> *'''הגאולה''' - 2 חלקים<br /> *'''ליובא''' - ספר לימוד אודות [[אהבת ישראל]]<br /> *'''א חסידישע קאפ''' - 2 חלקים<br /> *'''ציור הגאולה'''<br /> *'''כוחה של השרשרת'''<br /> *'''הרועה הנאמן'''<br /> *'''מעשי חסידים'''<br /> *'''הרבי מדבר לילדים''' - 2 חלקים<br /> <br /> ====פרסומים נוספים====<br /> * '''מבצעים''': מזמן לזמן מתקיימים מבצעי חורף וקיץ לחיילי צבאות השם. בשנת [[תשע&quot;ה]] הוציאה המחלקה את &quot;אלבום המבצעים לחיילי צבאות השם בארצינו הקדושה&quot; והשתתפו במבצע מאות חיילים מכל רחבי הארץ.<br /> * '''חוברות פעילות''' למועדני צבאות השם: מדי חודש יוצאים לאור שני פורמטים של חוברות פעילות למועדוני צבאות השם במהדורה לילדי ישראל ולילדי חב&quot;ד, בעונת מחנות הקיץ ומועדוני של&quot;ה, יוצאים לאור חוברות עבודה מהודרות בפורמט צבעוני ועריכה מקצועית, עד כה הפיעו החוברות: 'מוצאים את האוצר!', 'מביאים את הגאולה', 'בונים את בית המקדש', 'חושפים את המטמון', 'ילדי הגאולה', 'בעקבות הרועה', 'כובשים את האי', 'סימני דרך'.<br /> * '''ספרוני הילדים''' המחולקים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] של ילדי ישראל בסדרת נפלאות המשיח, ספורים מנשיא הדור יצאו עד כה: 'מי יגלה לי את הסוד', סודו של הכסא', 'התרופה שנצחה את הרופאים', 'לראות אמונה', 'המחאה ללא כיסוי', 'החמצה מכונת' 'נגד כל הסיכויים' 'על מה הסערה' 'מה שבטוח', 'אורו של עולם', 'הצלה במקסיקו', 'היהלום'{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/hayaalom/index.html#p=1 לדפדוף בספרון] {{אינפו}} ל' [[ניסן]] התשע&quot;ד (30.04.2014)}}. לתהלוכות [[ל&quot;ג בעומר]] מוציאה מחלקת ההוצאה לאור של צבאות ה' שלטים לתהלוכה, כובעים בהדפסה מיוחדת ועוד.<br /> * תחת ההוצאה לאור של '''ספריית צבאות השם''' יצאו הספרים: &quot;במחנה צבאות השם&quot;, סט כרכים המאגד את העיתונים משנות תשמ&quot;ט-תשנ&quot;ב, סדרת הספרים המצליחה [[דבר מלכות לנוער]] שהודפסה בשלושה מהדורות, סדרת הספרים [[דבר מלכות לילדים]], הספר &quot;יום יום משיח וגאולה&quot; המכיל 'פקודה' יומית מדברי הרבי להבאת [[הגאולה]] והודפס במספר מהדורת נוספות.<br /> * בשנת תשע&quot;א הוציא הארגון תקליטור [[טריוויה חסידית]] עם 3,500 שאלות על נושאים מגוונים בעולם החב&quot;די.<br /> <br /> ==הנהלה==<br /> *הרב '''[[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]]''' - יושב ראש.<br /> *הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל כללי.<br /> <br /> === צוות ===<br /> *הרב [[יוסף יצחק בן ציון]] - סמנכ&quot;ל<br /> *הרב שלמה דקשטיין - מנהל אגף הסניפים<br /> *הרב מנחם מענדל שטיינר - מנהל אדמיניסטרטיבי<br /> *הרב יהודה ליפש - מנהל מפעלים ופרויקטים<br /> *הרב רפאל קורקוס - מנהל תוכן ערוץ אלף<br /> *הרב משה גרינוולד - מנהל אגף מועדונים<br /> <br /> *מנוחה רחל זקס - מנהלת אגף בנות<br /> *אפרת תם - מנהלת אגף סניפי בנות<br /> *זהבה הלפרין - מנהלת פרויקטים<br /> *ר' אייל דוייב - מזכיר<br /> *פריידי תמרין - מזכירה<br /> *רחל שוורץ - מזכירה<br /> *ר' לייזר פרלשטיין - גזברות<br /> *ר' חנוך גרינפלד - מנהל מחסן תפעולי<br /> *ר' מענדי אלטבוים - מוצרי צבאות השם<br /> <br /> ===וועדה רוחנית===<br /> <br /> '''כיום'''<br /> * הרב [[מאיר וילשאנסקי]].<br /> * הרב מנחם מענדל הלפרין.<br /> <br /> '''לשעבר'''<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צבאות השם]]<br /> *[[צבאות ה' (ניו יורק)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://www.th770.co.il/ דף הבית של 'צבאות השם' בישראל]'''<br /> * '''[https://www.th770.co.il/alef ערוץ אלף]''' - מאגר כל תוכניות וסרטי הארגון<br /> * '''[http://www.sadna-jew.com חוויה של סדנה]''' סדנאות ויצירות סביב מעגל השנה היהודי<br /> * '''[https://chabad.info/category/video/kids/tzh/ ארכיון מקהלת צבאות השם באתר חב&quot;ד אינפו'''] {{וידפו}}<br /> <br /> ===אודות===<br /> *'''[http://chabad.info/special/כך-הקים-הרבי-את-ארגון-צבאות-השם-באהק/ כך הקים הרבי את ארגון צבאות השם באה&quot;ק]''' - ראיון עם הרב נחשון {{אינפו}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1tTpzBXOUFIzswhExeFQWO1y0enKl4m2D/view?usp=drivesdk לקט מכתבים ששלח הרב דוד נחשון לרבי וקיבל ממנו בקשר לצבאות ה'], קובץ ויקה הלך לדרכו עמ' 10–15<br /> <br /> ===הפקות===<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75188 חדש: צבאות השם גם לקטנטנים]<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/81040_he_1.pdf חיילי צבאות ה' יוצאים ממצרים]''' - חוברת עבודה ולימוד לפגרת הפסח [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82262 מי אנחנו? - מסע מרתק בעקבות צבאות השם'''] - חוברת לימוד במסגרת [[קרן דור דעה]] {{אינפו}} י&quot;ג [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (11.06.2014)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=18902 מבצע 'המצווה היומית' יוצא לדרך...]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74556 פורים אצל הרבי? זו ההזדמנות שלך ושל ילדיך!]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39264 ילדי אנ&quot;ש ילמדו על הגאולה ויזכו בפרסים]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&amp;url=article&amp;id=84960 אלבום המבצעים כבש את חיילי צבאות ה']''' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?setlang=he#!g=1&amp;url=article&amp;id=84662 סניפי צבאות השם נפתחים בתנופה]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=17 עלוני 'במחנה צבאות ה'] {{קישור שבור|ח' אדר שני תשפ&quot;ב}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/update/824.pdf דף משימות חודשי (סיון תשע&quot;ג)]<br /> * [https://chabad.info/tag/מקהלת-צבאות-השם/ כתבות אודות המקהלה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צבאות השם|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732469 2025-01-14T06:07:52Z

<p>נתנוביץ: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב עזרא ערד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב ערד (תשע&quot;ז)]]<br /> הרב '''עזרא ערד''' (נולד ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ד]]), הוא מהגרעין המייסד של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], גבאי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, אשר שימש בעבר כ[[משב&quot;ק]] בבית [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עירק]] לר' יצחק ולמרת סעידה. כשהיה ילד בגיל שלוש, עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בזמן לימודיו בחצר הרבי, זכה לשמש כ[[משב&quot;ק]] ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ו[[מפי השמועה]] כאשר התבקש לקבל על עצמו את התפקיד ביקש להתנות זאת בכך שהרבי יברך אותו שלא יספר מאומה ממה שיראה, ואכן לאורך כל השנים נמנע לחלוטין מלספר על תקופה זו{{מקור}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יעל יפה, ששימשה כמחנכת בבית ספר אהל יוסף יצחק ביישובי ה[[תענך]]. לאחר נישואיו, התיישב ב[[מגדל העמק]] ונמנה על הגרעין הראשוני של קהילת חב&quot;ד המקומית שקמה לצד ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[השלוחים לארץ הקודש]] שהתיישבו בעיר, היה ממייסדי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, ושימש בו כגבאי במשך עשרות שנים, לצד היותו ה[[בעל קורא]] לאורך השנה ושליח ציבור בחודש החגים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד (קריית מלאכי)|מנחם מענדל ערד]] -שליח, סופר בית משיח, איש חינוך, מרצה, בעבר היה עורך מגזין &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> *ר' חיים מאיר ערד - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ערד - [[מגדל העמק]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ערד]] - שחקן במאי ומפיק חב&quot;די (לשעבר, מפיק ה'[[ראלי (צבאות השם)|ראלי]]') - [[חריש]].<br /> *ר' שמואל ערד - [[קרית שמואל]].<br /> *ר' ישראל ערד.<br /> *ר' לוי ערד - [[לוד]].<br /> ;חתניו:<br /> *הרב לוי יצחק שמח משגיח בישיבה קטנה תומכי תמימים [[אור יהודה]].<br /> *הרב חיים יצחק שוורץ שליח בשכונת שייפסד ביי, [[ברוקלין]], [[ניו יורק]].<br /> *הרב דותן משה פסטר משרת בצה&quot;ל בסיס פיקוד צפון [[מגדל העמק]].<br /> *הרב שמואל זלץ מנהל כולל אברכים מכון הוראה אהלי יוסף יצחק [[חיפה]].<br /> *הרב מיכאל גולכובסקי שליח הרבי ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:ערד, עזרא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ערד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%A8%D7%93&diff=732468 2025-01-14T06:05:22Z

<p>נתנוביץ: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב עזרא ערד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב ערד (תשע&quot;ז)]]<br /> הרב '''עזרא ערד''' (נולד ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשי&quot;ד]]), הוא מהגרעין המייסד של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], גבאי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, אשר שימש בעבר כ[[משב&quot;ק]] בבית [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עירק]] לר' יצחק ולמרת סעידה. כשהיה ילד בגיל שלוש, עלתה משפחתו לארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בזמן לימודיו בחצר הרבי, זכה לשמש כ[[משב&quot;ק]] ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], ו[[מפי השמועה]] כאשר התבקש לקבל על עצמו את התפקיד ביקש להתנות זאת בכך שהרבי יברך אותו שלא יספר מאומה ממה שיראה, ואכן לאורך כל השנים נמנע לחלוטין מלספר על תקופה זו{{מקור}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת יעל יפה, ששימשה כמחנכת בבית ספר אהל יוסף יצחק ביישובי ה[[תענך]]. לאחר נישואיו, התיישב ב[[מגדל העמק]] ונמנה על הגרעין הראשוני של קהילת חב&quot;ד המקומית שקמה לצד ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[השלוחים לארץ הקודש]] שהתיישבו בעיר, היה ממייסדי בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי בעיר, ושימש בו כגבאי במשך עשרות שנים, לצד היותו ה[[בעל קורא]] לאורך השנה ושליח ציבור בחודש החגים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד (קריית מלאכי)|מנחם מענדל ערד]] - איש חינוך, מרצה, בעבר היה עורך מגזין &quot;[[דרך המלך]]&quot;.<br /> *ר' חיים מאיר ערד - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ערד - [[מגדל העמק]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן ערד]] - שחקן במאי ומפיק חב&quot;די (לשעבר, מפיק ה'[[ראלי (צבאות השם)|ראלי]]') - [[חריש]].<br /> *ר' שמואל ערד - [[קרית שמואל]].<br /> *ר' ישראל ערד.<br /> *ר' לוי ערד - [[לוד]].<br /> ;חתניו:<br /> *הרב לוי יצחק שמח משגיח בישיבה קטנה תומכי תמימים [[אור יהודה]].<br /> *הרב חיים יצחק שוורץ שליח בשכונת שייפסד ביי.<br /> *הרב דותן משה פסטר שליח בצה&quot;ל פיקוד צפון [[מגדל העמק]].<br /> *הרב שמואל זלץ מנהל כולל אברכים מכון הוראה אהלי יוסף יצחק [[חיפה]].<br /> *הרב מיכאל גולכובסקי שליח הרבי ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:ערד, עזרא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ערד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=731336 2025-01-08T11:08:53Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד בצפת==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==יסוד ישוב חב&quot;ד בחברון==<br /> בשנת [[תקפ&quot;א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד&quot;י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל&quot;ז]], הייתה קהילת חב&quot;ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק&quot;מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב&quot;ד, נותרו בצפת. בשנת תק&quot;מ חזרו חסידי חב&quot;ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת תקפ&quot;א, אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד&quot;י בחברון.<br /> <br /> ניתן לומר שבין השנים תקפ&quot;א-[[תקפ&quot;ג]] החל היישוב החבד&quot;י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד&quot;ר|שדרי&quot;ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי&quot;ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב&quot;ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].<br /> <br /> [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר&quot;ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ&quot;ח]]<br /> {{הערה|מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] נבג&quot;מ, לאנ&quot;ש דפה עיה&quot;ק בשנת תקפ&quot;ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ&quot;ש]] בחברון ת&quot;ו. וכתב בזה&quot;ל: מצאתי כתוב בשם הרדב&quot;ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה&quot;ק חברון ת&quot;ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו&quot;ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו&quot;ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה&quot;ק חברון ת&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים==<br /> החל מקיץ [[תקפ&quot;ה]] החלו לדון עדת חסידי חב&quot;ד עם עדת הספרדים אודות שותפות יחד בקניית שטחים בחברון.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תקפ&quot;ה]] נחתם ההסכם הראשון ביניהם.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;צ]] בר&quot;ח [[אלול]] נחתם ההסכם השני בין חב&quot;ד לספרדים אודות השותפות.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה|מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק&quot;ק חב&quot;ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת&quot;ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו&quot;ר ומנהיגי כו[ולל] ק&quot;ק הספרדים הי&quot;ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ&quot;י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}}<br /> <br /> אותו הסכם גם כלל שדרו&quot;ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ&quot;ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד&quot;ר משותף של שתי העדות.<br /> <br /> ==פרעות תקצ&quot;ד==<br /> בשנת [[תקצ&quot;ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב&quot;ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב&quot;ד בפנייה ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף.<br /> <br /> ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו&quot;ר הצמח צדק בעקבות כך{{הערה|יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ&quot;ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ&quot;ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ&quot;ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים.<br /> הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר&quot;ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ&quot;ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו ועל ידי הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה&quot;ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב&quot;ה אשר יד השרים הייתה להצילנו מת&quot;י. גם אנ&quot;ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שעל ידי הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה.<br /> ביום ב' כ&quot;ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס&quot;ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס&quot;ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה&quot;כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה&quot;כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}}<br /> <br /> בעקבות כך נשלח השד&quot;ר רבי [[נתן עמרם]] בשביל לגייס כסף, בין השנים [[תקצ&quot;ד]] - [[תר&quot;א]] עבד רבי נתן עמרם כשד&quot;ר עד שהפסיק.<br /> <br /> ==תמיכת אדמו&quot;ר הצמח צדק ביישוב היהודי בחברון==<br /> עוד בימי נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] פעל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] למען יהודי חברון, ואם התמנותו לנשיאות החל לפעול בכל הכוח.<br /> <br /> מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי [[יהודה לייב סלונים]], רבי [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|לוי יצחק]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק בשביל לגייס כסף למען יהודי חברון.<br /> <br /> ==תמיכת משה מונטיפיורי==<br /> בחודש [[תמוז]] [[תקצ&quot;ט]] הגיע השר [[משה מונטיפיורי]] לביקור בארץ הקודש, במהלך הביקור הגיעו אליו נציגים מהקהילה החבדי&quot;ת בחברון וביקשו את עזרתו למען הקהילה.<br /> <br /> השר מונטיפיורי ביקש לעשות מפקד אוכלסין כמה יש בקהילה החבדי&quot;ת וכמה בספרדית ולבסוף תרם את הכסף הנדרש.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תר&quot;ט]] ביקשו העדה החבדי&quot;ת שהוא יביא רופא ליישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת [[תרס&quot;ו]]{{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}.<br /> <br /> גם לאחר פטירתו של השר [[משה מונטיפיורי]] המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי&quot;ת ב[[חברון]].<br /> <br /> ==ההגירה לירושלים==<br /> בשנת [[תקצ&quot;ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית.<br /> <br /> רק בשנת [[תרי&quot;ח]] נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, נעשה קצת יותר שקט בחברון אך לא משביע מספיק.<br /> <br /> בעיתון '''החבצלת''' של שנת [[תר&quot;ס]] מתאר הכותב את המצב בחברון:<br /> {{ציטוט|תוכן=גורל עיר חברון, אשר אך חושך וצלמות בעריפי', אין בה לא בתי משכנות לעניים, ולא מקום מפלט לחולים נדכאים, לא סעד לזקנים, ולא תמיכה לפרחי ת&quot;ח, כזקן, כמלא עלומים מבקשים לחם ואין, נשאר בעיר שמה, ושאי' יוכת שערי', קריית תוהו תכונה ועיר נעזבה קורא לה.<br /> היפלא איפוא, אם מספר אחינו תושבי חברון יגרע ויצער מיום ליום, אחרי אשר הראשונים ספים תמים, מהם אשר סעו למנוחות ומהם -יבדלו לחיים- הנודדים לבקש טרף להשבית רעבונם ורעבון עולליהם, באשר ימצאון, ותושבים חדשים, לא יתוספו אף גם אחד, ובמצב כזה תמה אני אם בזמן מצער -אשורנו וקרוב- יהי' עוד מושב לאחינו בעיר הקדושה הזאת המשולשת בשלוש קדושות לקדוש, והיתכן?}}<br /> <br /> בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי&quot;ת מ[[חברון]] ל[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תמיכת נשיאי חב&quot;ד ביישוב היהודי בחברון==<br /> ===חצר רומנו===<br /> בשנת [[תרל&quot;ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה באותה עת בעל ה[[שדי חמד]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרס&quot;ו]] הגיע רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] לגביר יהושע ברלין במטרה לשכנע אותו לקנות את בית רומנו, הגביר הסכים לשלם חצי מהסכום, ושאר הכסף הגיע מגבירים אחרים.<br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרס&quot;ז]] התחילה הקנייה, ובשנת [[תרס&quot;ח]] נקנה הבניין לגמרי.<br /> <br /> ===ישיבת מגן אבות===<br /> {{ערך מורחב|מגן אבות חברון}}<br /> ישיבת &quot;'''מגן אבות'''&quot; נוסדה בשנת [[תרמ&quot;ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] ייסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל&quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. אולם הרבי הרש&quot;ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]].<br /> <br /> ===תורת אמת חברון===<br /> {{ערך מורחב|תורת אמת חברון}}<br /> בשנת [[תרע&quot;א]] שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] קבוצת בחורים לחברון במטרה להקים שם ישיבה, הבחורים הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ב]],<br /> <br /> בתחילה הבחורים שכנו במבנה שבו היה בעבר ישיבת [[מגן אבות חברון|מגן אבות]] אולם לאחר מכן הם עברו לבית רומנו, בשנת [[תרע&quot;ד]] חזרו הבחורים לרוסיה בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]].<br /> <br /> ===חצר רומנו לאחר מלחמת עולם הראשונה===<br /> אחרי פטירתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[תר&quot;פ]] מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כיורש לבניין, בשנת [[תרפ&quot;ב]] רצה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה מחדש את הישיבה אולם בפועל זה לא קרה, בינתיים השתלטה הממשלה על הבניין ונהגה בו כרצונה.<br /> <br /> ===מצב קהילת חב&quot;ד בחברון לאחר המלחמה===<br /> בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב&quot;ד מארץ ישראל.<br /> <br /> לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד&quot;י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ&quot;ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב&quot;דיות בלבד.<br /> <br /> ===ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארץ הקודש וגם ב[[חברון]] ביקר זה נסך תקווה על יהודי חברון ובכלל בארץ.<br /> <br /> ===פרעות תרפ&quot;ט===<br /> {{ערך מורחב|פרעות תרפ&quot;ט}}<br /> זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחודש [[אב]] נעשה פרעות ביישובים היהודיים, לאחר פרעות אלו עזבו לגמרי חסידי חב&quot;ד את חברון.<br /> <br /> ==היישוב החבד&quot;י בירושלים==<br /> בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב&quot;דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר&quot;ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות.<br /> <br /> עוד סיבה להגירת חסידי חב&quot;ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|&quot;הגיעה השעה, שחוג אנ&quot;ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}.<br /> <br /> בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב&quot;ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב&quot;ד ב[[ירושלים]], ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי&quot;ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע&quot;ש [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה}} עד שבשנת [[תרל&quot;ג]] כבר היה 103 משפחות חב&quot;דיות ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===ישיבת תורת אמת ירושלים===<br /> {{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}<br /> לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע&quot;ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ&quot;ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.<br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> ==היישוב בחב&quot;די בצפת וטבריה==<br /> בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל&quot;ז]] התיישבו רוב חסידי חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים.<br /> <br /> עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה בצפת בשנת [[תקצ&quot;ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת&quot;ר]] עד שנת [[תר&quot;ל]] לא היו בכלל חסידים בערים צפת ו[[טבריה]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל דוב בער יפה]] וחותנו [[אשר יחזקאל הורביץ]], עם הזמן התרחב הקהילה החבדי&quot;ת, בשנת [[תרנ&quot;ג]] היה בצפת כ-38 נפשות מקהילת חב&quot;ד וב[[טבריה]] 22 נפשות.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב&quot;ד אולם בסוף דבר זה לא ארע.<br /> <br /> רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] היה רבה של קהילת חב&quot;ד בצפת בין השנים [[תרס&quot;ט]] עד לשנת [[תרפ&quot;ד]].<br /> <br /> ==היישוב החבד&quot;י בתל אביב - יפו==<br /> ביישוב החב&quot;די ב[[תל אביב-יפו]] החל מהגירתו של הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] מ[[חברון]] ל[[יפו]], מאז הקהילה התרבה, בשנת [[תרס&quot;ג]] כבר היו 15 משפחות חב&quot;דיות ובשנת [[תרפ&quot;ד]] היו 65 משפחות.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ס]] הביאה הקהילה את הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שכיהן כרב הקהילה, ובשנת [[תרס&quot;ג]] הקימה את בית הכנסת החב&quot;די.<br /> <br /> בשנים [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ז]] הגיעו המוני חסידים שעלו מ[[רוסיה]] ל[[תל אביב]], החל מאז היה תל אביב מרכז חב&quot;ד ליוצאי רוסיה לעומת ירושלים שהייתה המרכז לוותיקי הארץ.<br /> <br /> ===ישיבת אחי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|אחי תמימים תל אביב}}<br /> '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תרח&quot;צ]] מנערים ממשפחות חב&quot;דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].<br /> <br /> במהלך חודשי החורף [[תרח&quot;צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב&quot;ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.<br /> <br /> ==כולל חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|כולל חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה&quot;כולל&quot; מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו&quot;ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה&quot;ק.<br /> <br /> כך היה בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו&quot;ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה&quot;ק היה הממונה בתחלה הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה&quot;ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו&quot;ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה&quot;ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br /> <br /> אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב&quot;ד שבארץ הקודש - בשנת [[תקס&quot;ה]], וכן במשך תקופת אדמו&quot;ר אדמו&quot;ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו&quot;ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב&quot;ד שבארה&quot;ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב&quot;ד שבארץ הקודש בימים ההם.<br /> <br /> גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו&quot;ל מי שאפשר לכנותו בשם &quot;גבאי הכללי&quot;, בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס&quot;ה.<br /> <br /> שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם &quot;ממוני דק&quot;ק אשכנזים הנקראים חב&quot;ד דפה עיה&quot;ק [[חברון]] ת&quot;ו&quot;, או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br /> <br /> עד לשנת [[תרמ&quot;ח]] מרכז כולל חב&quot;ד היה ב[[חברון]] ואף באסיפות הכולל היו משתתפים רק תושבי חברון, רק לעיתים רחוקות השתתפו גם נציגים מ[[ירושלים]].<br /> <br /> החל משנת [[תרמ&quot;ח]] עבר המרכז של הכולל ל[[ירושלים]], תושבי הקהילה החבדי&quot;ת אף ניסו לפרוק מעליהם לגמרי את נציגי כולל חב&quot;ד בחברון והכריזו שהם הממונים על הכולל ויש לשלוח להם את הכסף.<br /> <br /> בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב&quot;ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב&quot;ד בירושלים:<br /> {{הערה|את קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א&quot;ע בשם ראשי כולל חב&quot;ד.. להפר דעת קדו&quot;ע ופקודתו אשר ביד הרד&quot;ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.}}<br /> <br /> בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס&quot;ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון:<br /> {{הערה|בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת&quot;ו.. והנה עה&quot;ק חברון ת&quot;ו אשר עד לפני איזה שנים הייתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת&quot;ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח&quot;ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי&quot;ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה..<br /> ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ&quot;מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע וכן אאזמו&quot;ר שצוקללה&quot;ה נ&quot;ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו&quot;ר האמצעי זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ&quot;ק אאזמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע&quot;ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ&quot;ז אין בחברון.<br /> <br /> וזה א' מהדברים אשר חשבתי, ותקותי אי&quot;ה שיבוא לידי פועל במשך הזמן, להחזיק את הישיבה של חברון ולגדלה, למען תת היכולת לאברכי כוללינו להיות בחברון לעסוק בתורה ועבודה תמימה. וכבר החלטנו בשנה דאשתקד לייסד חברה מיוחדת אשר תקרא בשם חברונים, לדאוג לטובת חברון להרימה בעזרתו ית' בשביל הכוונה הטובה הנ&quot;ל, אך מפני השערורית דהאי שתא לא בא הדבר עדיין לפועל. וה' החפץ בהגדלת וחיזוק התורה והיראה יהי' בעזרינו אי&quot;ה, ונבוא אי&quot;ה אל אמיתית כוונתינו}}<br /> <br /> ===הסכמים עם כוללים אחרים===<br /> *ב[[י&quot;ט תמוז]] [[תרכ&quot;ח]] נחתם הסכם ראשון בין כולל חב&quot;ד לכולל אשכנז אודות שיתוף פעולה ביניהם{{הערה|נוסח ההסכם {{ציטוטון|בעז&quot;ה מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב&quot;ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת&quot;ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ&quot;ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב&quot;י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה&quot;ק ירושלם תובב&quot;א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ&quot;ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ&quot;ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו&quot;ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו&quot;ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ&quot;ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ&quot;ל אשר בעד ארץ הקדושה ת&quot;ו! הן מאשר יתנו על סת&quot;ם א&quot;י ע&quot;ש רמבעה&quot;נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ&quot;ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ&quot;ל, לא על ידי שליח ולא על ידי מכתב, לא מעה&quot;ק ולא מחו&quot;ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ&quot;ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ&quot;ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ&quot;ל. [וכ]משפט חמשת הערים הנ&quot;ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ&quot;ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ&quot;ל ע&quot;פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ&quot;ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א&quot;י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ&quot;ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות. ומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ&quot;ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה&quot;ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו&quot;ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו&quot;ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג&quot;כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו&quot;ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו&quot;ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו&quot;ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ&quot;ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו על ידי גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ&quot;ל!<br /> ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ&quot;ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ&quot;ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב&quot;א. כל הנ&quot;ל נעשה ונגמר מכולנו הח&quot;מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח&quot;מ יום ה' י&quot;ט תמוז שנת תרכ&quot;ח ל' פה ירושלם תובב&quot;א}}}}<br /> *בשנת [[תרל&quot;ב]] נחתם הסכם עם שאר הכוללים בארץ הקודש{{הערה|נוסח תחילת ההסכם{{ציטוטון|בשם ה' המברך את עמו בשלום<br /> בהתאם יחד ראשי ומנהלי כוללות הפרושים מכל המחוזות וכולל חסידים וואלין אשר בירושלם צפת וטברי' עם ראשי ומנהלי כולל חב&quot;ד הי&quot;ו להתאחד יחד כל הכוללות הנ&quot;ל עם כו' חב&quot;ד בהכנסות מדינות ראסיי וסעביריא למען לא יתפרדו עוד בבקשת נדבות מאחינו יושבי המדינות הנ&quot;ל, ולמען הסר חיה&quot;ש הצומח מזה, ולמען אהבת השלום, חפץ ה' הצליח בידינו להתאחד יחד באחדות גמורה בלי שום פירוד כלל וכלל.<br /> ואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה.}}}}<br /> *בשנת [[תרס&quot;ו]] התבטלו ההסכמים בעקבות כך שקהילת חב&quot;ד לא קיבלה את הכסף הראוי לה, במכתב ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הם כותבים:{{ציטוטון|עד שנת תרס&quot;ו הי' חב&quot;ד משותף עם ועה&quot;כ בירושלם על פי הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב&quot;ד 20 ושמונים פרוצענט לועה&quot;כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב&quot;ד 30 ולועה&quot;כ 70. ומשנת תרס&quot;ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב&quot;ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב&quot;ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב&quot;ד (רק הי' חב&quot;ד מתחשבים עם ועה&quot;כ בכל שנה על פי הפשר הנ&quot;ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב&quot;ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס&quot;ו.}}<br /> <br /> ===כולל חב&quot;ד המיוחד===<br /> כולל חב&quot;ד המיוחד התפלג מכולל חב&quot;ד בשנת [[תרע&quot;ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו&quot;ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].<br /> <br /> ===נשיאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> זמן קצר אחרי ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארץ בחודש [[אב]] [[תרפ&quot;ט]] הוחלט למנות את הרבי הריי&quot;צ בתור נשיא כולל חב&quot;ד.<br /> <br /> ==אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> בקיץ [[תש&quot;א]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה <br /> {{הערה|נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק ת&quot;ו, במטרה עקרית לעורר את ידידינו אנ&quot;ש ותלמידי התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא&quot;ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.<br /> בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ&quot;ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב&quot;ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני.<br /> המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק תובב&quot;א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב&quot;ד שבאה&quot;ק תובב&quot;א.<br /> והנני פונה בזה אל ידידינו אנ&quot;ש תלמידי תומכי תמימים, ישיבת צמח צדק ותורת אמת, ה' עליהם יחיו, בקריאה לבבית להתרכז, איש איש מהם במקום מגורו, באגודות חב&quot;ד, לבא את שלחן הטהור לקבוע שיעור לימוד דא&quot;ח ברבים והתועדות אנ&quot;ש שי' בקריאת השיחות ובהתעוררות לתשובה והתחזקות להתנהג בדרכי החסידים והחסידות.<br /> ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר שאול דוב זי' זיסלין, וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר משה שי' גורארי', וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב&quot;ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה&quot;ק ת&quot;ו למטרה האמורה.}}<br /> <br /> בהמשך המכתב כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות<br /> <br /> {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי&quot;ט תמוז תש&quot;א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב&quot;ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב&quot;ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר&quot;ל לא רק מעניני חב&quot;ד אלא ח&quot;ו מעניני קיום מצות מעשיות.<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב&quot;ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב&quot;ד, צ&quot;ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב.<br /> ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ&quot;ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.}}<br /> <br /> בהמשך אף הבהיר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ש[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] הוא ארגון הגג של חב&quot;ד{{הערה|ולא [[כולל חב&quot;ד]] כפי שהיה עד אז}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התייסדות קהילות חב&quot;ד|א]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=731335 2025-01-08T11:06:09Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>הקטע הבא הושמט, כי אינו רלוונטי לערך, עכ&quot;פ אם יוחזר כדאי לתמצת ולקשר לחב&quot;ד:<br /> ==עליית החסידים לארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|עליית החסידים}}<br /> רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח&quot;ת [[תשמ&quot;ח]] (סעיף י&quot;ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב&quot;ד.}}. בשנת [[תקל&quot;ז]] עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו&quot;ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדנייפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש&quot;ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].<br /> <br /> אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=28 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}.<br /> <br /> עלייה זו פגשה בארץ עלייה נוספת של כ-130 יהודים מצפון אפריקה, כנראה מתוניס אף הם הגיעו באותה תקופה והתיישבו בגליל.<br /> <br /> בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]].<br /> <br /> אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם, עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק&quot;מ]].<br /> <br /> מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]].<br /> <br /> ==קופת המעות של ארה&quot;ק==<br /> {{ערך מורחב|קופת מעות ארץ הקודש}}<br /> עם הגעת תלמיד המגיד הגיע גם רבי [[ישראל מפולוצק]] לארץ, ר' ישראל מפולוצוק החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] לארץ הקודש והיה נוסע מידי פעם ל[[רוסיה]] בשביל להשיג כסף ליהודי ארץ ישראל, באותם נסיעות הוא היה גם נפגש עם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ככול הנראה בשנת [[תקמ&quot;א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים.<br /> <br /> בין השנים [[תקמ&quot;ב]] ל[[תקמ&quot;ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק, לפיכך התמנה [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה&quot;ק, אדמו&quot;ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי&quot;ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם.<br /> <br /> ===השדרים===<br /> *רבי [[שלמה זלמן הכהן מוילנה]]<br /> *רבי [[אליעזר זוסמן]]<br /> *רבי אהרון<br /> *רבי [[צבי הירש בעשט]]<br /> *רבי [[צבי הירש סגל]]<br /> *רבי [[מאיר ישן]]<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ד]] יסד רבי [[אברהם מקאליסק]] כולל ליהודי ארץ הקודש מתרומות שהגיעו יהודי [[פולין]].<br /> <br /> ==יסוד כולל נפרד בארה&quot;ק==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] החל ויכוח בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]].<br /> <br /> לפיכך הקים להם אדמו&quot;ר הזקן קופה נפרדת.<br /> [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 13:04, ח' בטבת, ה'תשפ&quot;ה 13:04, 8 בינואר 2025 (IST)<br /> {{הערות שוליים}}</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=731334 2025-01-08T11:05:34Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>הקטע הבא הושמט, כי אינו רלוונטי לערך, עכ&quot;פ אם יוחזר כדאי לתמצת ולקשר לחב&quot;ד:<br /> ==עליית החסידים לארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|עליית החסידים}}<br /> רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח&quot;ת [[תשמ&quot;ח]] (סעיף י&quot;ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב&quot;ד.}}. בשנת [[תקל&quot;ז]] עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו&quot;ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדנייפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש&quot;ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].<br /> <br /> אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=28 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}.<br /> <br /> עלייה זו פגשה בארץ עלייה נוספת של כ-130 יהודים מצפון אפריקה, כנראה מתוניס אף הם הגיעו באותה תקופה והתיישבו בגליל.<br /> <br /> בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]].<br /> <br /> אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם, עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק&quot;מ]].<br /> <br /> מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]].<br /> <br /> ==קופת המעות של ארה&quot;ק==<br /> {{ערך מורחב|קופת מעות ארץ הקודש}}<br /> עם הגעת תלמיד המגיד הגיע גם רבי [[ישראל מפולוצק]] לארץ, ר' ישראל מפולוצוק החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] לארץ הקודש והיה נוסע מידי פעם ל[[רוסיה]] בשביל להשיג כסף ליהודי ארץ ישראל, באותם נסיעות הוא היה גם נפגש עם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ככול הנראה בשנת [[תקמ&quot;א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים.<br /> <br /> בין השנים [[תקמ&quot;ב]] ל[[תקמ&quot;ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק, לפיכך התמנה [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה&quot;ק, אדמו&quot;ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי&quot;ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם.<br /> <br /> ===השדרים===<br /> *רבי [[שלמה זלמן הכהן מוילנה]]<br /> *רבי [[אליעזר זוסמן]]<br /> *רבי אהרון<br /> *רבי [[צבי הירש בעשט]]<br /> *רבי [[צבי הירש סגל]]<br /> *רבי [[מאיר ישן]]<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ד]] יסד רבי [[אברהם מקאליסק]] כולל ליהודי ארץ הקודש מתרומות שהגיעו יהודי [[פולין]].<br /> <br /> ==יסוד כולל נפרד בארה&quot;ק==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] החל ויכוח בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]].<br /> <br /> לפיכך הקים להם אדמו&quot;ר הזקן קופה נפרדת.<br /> [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 13:04, ח' בטבת, ה'תשפ&quot;ה 13:04, 8 בינואר 2025 (IST)<br /> [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 13:05, ח' בטבת, ה'תשפ&quot;ה 13:05, 8 בינואר 2025 (IST)</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=731333 2025-01-08T11:04:40Z

<p>נתנוביץ: יצירת דף עם התוכן &quot;הקטע הבא הושמט, כי אינו רלוונטי לערך, עכ&quot;פ אם יוחזר כדאי לתמצת ולקשר לחב&quot;ד: ==עליית החסידים לארץ הקודש== {{ערך מורחב|עליית החסידים}} רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים בבלארוס ובליטא{{הערה|ראה שיחת ליל שמח&quot;ת תשמ&quot;ח (סעיף י&quot;ט) שהרבי...&quot;</p> <hr /> <div>הקטע הבא הושמט, כי אינו רלוונטי לערך, עכ&quot;פ אם יוחזר כדאי לתמצת ולקשר לחב&quot;ד:<br /> ==עליית החסידים לארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|עליית החסידים}}<br /> רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח&quot;ת [[תשמ&quot;ח]] (סעיף י&quot;ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב&quot;ד.}}. בשנת [[תקל&quot;ז]] עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו&quot;ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדנייפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש&quot;ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].<br /> <br /> אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=28 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}.<br /> <br /> עלייה זו פגשה בארץ עלייה נוספת של כ-130 יהודים מצפון אפריקה, כנראה מתוניס אף הם הגיעו באותה תקופה והתיישבו בגליל.<br /> <br /> בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]].<br /> <br /> אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם, עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק&quot;מ]].<br /> <br /> מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]].<br /> <br /> ==קופת המעות של ארה&quot;ק==<br /> {{ערך מורחב|קופת מעות ארץ הקודש}}<br /> עם הגעת תלמיד המגיד הגיע גם רבי [[ישראל מפולוצק]] לארץ, ר' ישראל מפולוצוק החל לשמש כ[[שד&quot;ר]] לארץ הקודש והיה נוסע מידי פעם ל[[רוסיה]] בשביל להשיג כסף ליהודי ארץ ישראל, באותם נסיעות הוא היה גם נפגש עם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ככול הנראה בשנת [[תקמ&quot;א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים.<br /> <br /> בין השנים [[תקמ&quot;ב]] ל[[תקמ&quot;ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק, לפיכך התמנה [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה&quot;ק, אדמו&quot;ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי&quot;ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם.<br /> <br /> ===השדרים===<br /> *רבי [[שלמה זלמן הכהן מוילנה]]<br /> *רבי [[אליעזר זוסמן]]<br /> *רבי אהרון<br /> *רבי [[צבי הירש בעשט]]<br /> *רבי [[צבי הירש סגל]]<br /> *רבי [[מאיר ישן]]<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ד]] יסד רבי [[אברהם מקאליסק]] כולל ליהודי ארץ הקודש מתרומות שהגיעו יהודי [[פולין]].<br /> <br /> ==יסוד כולל נפרד בארה&quot;ק==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] החל ויכוח בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]].<br /> <br /> לפיכך הקים להם אדמו&quot;ר הזקן קופה נפרדת.<br /> [[משתמש:נתנוביץ|נתנוביץ]] - [[שיחת משתמש:נתנוביץ|שיחה]], 13:04, ח' בטבת, ה'תשפ&quot;ה 13:04, 8 בינואר 2025 (IST)</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=731332 2025-01-08T11:04:00Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> <br /> <br /> ==יסוד ישוב חב&quot;ד בחברון==<br /> בשנת [[תקפ&quot;א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד&quot;י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל&quot;ז]], הייתה קהילת חב&quot;ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק&quot;מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב&quot;ד, נותרו בצפת. בשנת תק&quot;מ חזרו חסידי חב&quot;ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת תקפ&quot;א, אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד&quot;י בחברון.<br /> <br /> ניתן לומר שבין השנים תקפ&quot;א-[[תקפ&quot;ג]] החל היישוב החבד&quot;י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד&quot;ר|שדרי&quot;ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי&quot;ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב&quot;ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].<br /> <br /> [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר&quot;ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ&quot;ח]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] נבג&quot;מ, לאנ&quot;ש דפה עיה&quot;ק בשנת תקפ&quot;ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ&quot;ש]] בחברון ת&quot;ו. וכתב בזה&quot;ל: מצאתי כתוב בשם הרדב&quot;ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה&quot;ק חברון ת&quot;ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו&quot;ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו&quot;ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה&quot;ק חברון ת&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים==<br /> החל מקיץ [[תקפ&quot;ה]] החלו לדון עדת חסידי חב&quot;ד עם עדת הספרדים אודות שותפות יחד בקניית שטחים בחברון.<br /> <br /> בחודש [[תמוז]] [[תקפ&quot;ה]] נחתם ההסכם הראשון ביניהם.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;צ]] בר&quot;ח [[אלול]] נחתם ההסכם השני בין חב&quot;ד לספרדים אודות השותפות.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה|הידוע לנו}}.<br /> <br /> בראש ההסכם נכתב:<br /> {{ציטוט|תוכן=מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק&quot;ק חב&quot;ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת&quot;ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו&quot;ר ומנהיגי כו[ולל] ק&quot;ק הספרדים הי&quot;ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ&quot;י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}}<br /> <br /> אותו הסכם גם כלל שדרו&quot;ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ&quot;ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד&quot;ר משותף של שתי העדות.<br /> <br /> ==פרעות תקצ&quot;ד==<br /> בשנת [[תקצ&quot;ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב&quot;ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב&quot;ד בפנייה ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף.<br /> <br /> ראש עדת החסידים כתב מכתב אל אדמו&quot;ר הצמח צדק בעקבות כך:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ&quot;ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ&quot;ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ&quot;ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים.<br /> הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר&quot;ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ&quot;ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו ועל ידי הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה&quot;ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב&quot;ה אשר יד השרים הייתה להצילנו מת&quot;י. גם אנ&quot;ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שעל ידי הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה.<br /> ביום ב' כ&quot;ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס&quot;ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס&quot;ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה&quot;כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה&quot;כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}}<br /> <br /> בעקבות כך נשלח השד&quot;ר רבי [[נתן עמרם]] בשביל לגייס כסף, בין השנים [[תקצ&quot;ד]] - [[תר&quot;א]] עבד רבי נתן עמרם כשד&quot;ר עד שהפסיק.<br /> <br /> ==תמיכת אדמו&quot;ר הצמח צדק ביישוב היהודי בחברון==<br /> עוד בימי נשיאותו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] פעל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] למען יהודי חברון, ואם התמנותו לנשיאות החל לפעול בכל הכוח.<br /> <br /> מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי [[יהודה לייב סלונים]], רבי [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|לוי יצחק]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק בשביל לגייס כסף למען יהודי חברון.<br /> <br /> ==תמיכת משה מונטיפיורי==<br /> בחודש [[תמוז]] [[תקצ&quot;ט]] הגיע השר [[משה מונטיפיורי]] לביקור בארץ הקודש, במהלך הביקור הגיעו אליו נציגים מהקהילה החבדי&quot;ת בחברון וביקשו את עזרתו למען הקהילה.<br /> <br /> השר מונטיפיורי ביקש לעשות מפקד אוכלסין כמה יש בקהילה החבדי&quot;ת וכמה בספרדית ולבסוף תרם את הכסף הנדרש.<br /> <br /> בביקורו בשנת [[תר&quot;ט]] ביקשו העדה החבדי&quot;ת שהוא יביא רופא ליישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת [[תרס&quot;ו]]{{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}.<br /> <br /> גם לאחר פטירתו של השר [[משה מונטיפיורי]] המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי&quot;ת ב[[חברון]].<br /> <br /> ==ההגירה לירושלים==<br /> בשנת [[תקצ&quot;ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית.<br /> <br /> רק בשנת [[תרי&quot;ח]] נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, נעשה קצת יותר שקט בחברון אך לא משביע מספיק.<br /> <br /> בעיתון '''החבצלת''' של שנת [[תר&quot;ס]] מתאר הכותב את המצב בחברון:<br /> {{ציטוט|תוכן=גורל עיר חברון, אשר אך חושך וצלמות בעריפי', אין בה לא בתי משכנות לעניים, ולא מקום מפלט לחולים נדכאים, לא סעד לזקנים, ולא תמיכה לפרחי ת&quot;ח, כזקן, כמלא עלומים מבקשים לחם ואין, נשאר בעיר שמה, ושאי' יוכת שערי', קריית תוהו תכונה ועיר נעזבה קורא לה.<br /> היפלא איפוא, אם מספר אחינו תושבי חברון יגרע ויצער מיום ליום, אחרי אשר הראשונים ספים תמים, מהם אשר סעו למנוחות ומהם -יבדלו לחיים- הנודדים לבקש טרף להשבית רעבונם ורעבון עולליהם, באשר ימצאון, ותושבים חדשים, לא יתוספו אף גם אחד, ובמצב כזה תמה אני אם בזמן מצער -אשורנו וקרוב- יהי' עוד מושב לאחינו בעיר הקדושה הזאת המשולשת בשלוש קדושות לקדוש, והיתכן?}}<br /> <br /> בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי&quot;ת מ[[חברון]] ל[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תמיכת נשיאי חב&quot;ד ביישוב היהודי בחברון==<br /> ===חצר רומנו===<br /> בשנת [[תרל&quot;ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה באותה עת בעל ה[[שדי חמד]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תרס&quot;ו]] הגיע רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] לגביר יהושע ברלין במטרה לשכנע אותו לקנות את בית רומנו, הגביר הסכים לשלם חצי מהסכום, ושאר הכסף הגיע מגבירים אחרים.<br /> <br /> ב[[קיץ]] [[תרס&quot;ז]] התחילה הקנייה, ובשנת [[תרס&quot;ח]] נקנה הבניין לגמרי.<br /> <br /> ===ישיבת מגן אבות===<br /> {{ערך מורחב|מגן אבות חברון}}<br /> ישיבת &quot;'''מגן אבות'''&quot; נוסדה בשנת [[תרמ&quot;ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] ייסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל&quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. אולם הרבי הרש&quot;ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]].<br /> <br /> ===תורת אמת חברון===<br /> {{ערך מורחב|תורת אמת חברון}}<br /> בשנת [[תרע&quot;א]] שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] קבוצת בחורים לחברון במטרה להקים שם ישיבה, הבחורים הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תרע&quot;ב]],<br /> <br /> בתחילה הבחורים שכנו במבנה שבו היה בעבר ישיבת [[מגן אבות חברון|מגן אבות]] אולם לאחר מכן הם עברו לבית רומנו, בשנת [[תרע&quot;ד]] חזרו הבחורים לרוסיה בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]].<br /> <br /> ===חצר רומנו לאחר מלחמת עולם הראשונה===<br /> אחרי פטירתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[תר&quot;פ]] מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כיורש לבניין, בשנת [[תרפ&quot;ב]] רצה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להקים בה מחדש את הישיבה אולם בפועל זה לא קרה, בינתיים השתלטה הממשלה על הבניין ונהגה בו כרצונה.<br /> <br /> ===מצב קהילת חב&quot;ד בחברון לאחר המלחמה===<br /> בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב&quot;ד מארץ ישראל.<br /> <br /> לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד&quot;י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ&quot;ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב&quot;דיות בלבד.<br /> <br /> ===ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש}}<br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארץ הקודש וגם ב[[חברון]] ביקר זה נסך תקווה על יהודי חברון ובכלל בארץ.<br /> <br /> ===פרעות תרפ&quot;ט===<br /> {{ערך מורחב|פרעות תרפ&quot;ט}}<br /> זמן קצר אחרי ביקורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחודש [[אב]] נעשה פרעות ביישובים היהודיים, לאחר פרעות אלו עזבו לגמרי חסידי חב&quot;ד את חברון.<br /> <br /> ==היישוב החבד&quot;י בירושלים==<br /> בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב&quot;דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר&quot;ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות.<br /> <br /> עוד סיבה להגירת חסידי חב&quot;ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|&quot;הגיעה השעה, שחוג אנ&quot;ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}.<br /> <br /> בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב&quot;ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב&quot;ד ב[[ירושלים]], ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי&quot;ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע&quot;ש [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה}} עד שבשנת [[תרל&quot;ג]] כבר היה 103 משפחות חב&quot;דיות ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===ישיבת תורת אמת ירושלים===<br /> {{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}<br /> לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע&quot;ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ&quot;ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ&quot;ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.<br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> ==היישוב בחב&quot;די בצפת וטבריה==<br /> בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל&quot;ז]] התיישבו רוב חסידי חב&quot;ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים.<br /> <br /> עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה בצפת בשנת [[תקצ&quot;ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת&quot;ר]] עד שנת [[תר&quot;ל]] לא היו בכלל חסידים בערים צפת ו[[טבריה]].<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל דוב בער יפה]] וחותנו [[אשר יחזקאל הורביץ]], עם הזמן התרחב הקהילה החבדי&quot;ת, בשנת [[תרנ&quot;ג]] היה בצפת כ-38 נפשות מקהילת חב&quot;ד וב[[טבריה]] 22 נפשות.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב&quot;ד אולם בסוף דבר זה לא ארע.<br /> <br /> רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] היה רבה של קהילת חב&quot;ד בצפת בין השנים [[תרס&quot;ט]] עד לשנת [[תרפ&quot;ד]].<br /> <br /> ==היישוב החבד&quot;י בתל אביב - יפו==<br /> ביישוב החב&quot;די ב[[תל אביב-יפו]] החל מהגירתו של הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] מ[[חברון]] ל[[יפו]], מאז הקהילה התרבה, בשנת [[תרס&quot;ג]] כבר היו 15 משפחות חב&quot;דיות ובשנת [[תרפ&quot;ד]] היו 65 משפחות.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ס]] הביאה הקהילה את הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שכיהן כרב הקהילה, ובשנת [[תרס&quot;ג]] הקימה את בית הכנסת החב&quot;די.<br /> <br /> בשנים [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ז]] הגיעו המוני חסידים שעלו מ[[רוסיה]] ל[[תל אביב]], החל מאז היה תל אביב מרכז חב&quot;ד ליוצאי רוסיה לעומת ירושלים שהייתה המרכז לוותיקי הארץ.<br /> <br /> ===ישיבת אחי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|אחי תמימים תל אביב}}<br /> '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תרח&quot;צ]] מנערים ממשפחות חב&quot;דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]]-[[תרצ&quot;ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].<br /> <br /> במהלך חודשי החורף [[תרח&quot;צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב&quot;ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל&quot;חדר&quot; ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|פרדס]] בלוד.<br /> <br /> ==כולל חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|כולל חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה&quot;כולל&quot; מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו&quot;ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה&quot;ק.<br /> <br /> כך היה בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו&quot;ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה&quot;ק היה הממונה בתחלה הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה&quot;ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו&quot;ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה&quot;ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br /> <br /> אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב&quot;ד שבארץ הקודש - בשנת [[תקס&quot;ה]], וכן במשך תקופת אדמו&quot;ר אדמו&quot;ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו&quot;ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב&quot;ד שבארה&quot;ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב&quot;ד שבארץ הקודש בימים ההם.<br /> <br /> גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו&quot;ל מי שאפשר לכנותו בשם &quot;גבאי הכללי&quot;, בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס&quot;ה.<br /> <br /> שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם &quot;ממוני דק&quot;ק אשכנזים הנקראים חב&quot;ד דפה עיה&quot;ק [[חברון]] ת&quot;ו&quot;, או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br /> <br /> עד לשנת [[תרמ&quot;ח]] מרכז כולל חב&quot;ד היה ב[[חברון]] ואף באסיפות הכולל היו משתתפים רק תושבי חברון, רק לעיתים רחוקות השתתפו גם נציגים מ[[ירושלים]].<br /> <br /> החל משנת [[תרמ&quot;ח]] עבר המרכז של הכולל ל[[ירושלים]], תושבי הקהילה החבדי&quot;ת אף ניסו לפרוק מעליהם לגמרי את נציגי כולל חב&quot;ד בחברון והכריזו שהם הממונים על הכולל ויש לשלוח להם את הכסף.<br /> <br /> בעקבות כך הוציאו נציגי כולל חב&quot;ד בחברון מכתב נגדי על דברי נציגי כולל חב&quot;ד בירושלים:<br /> {{ציטוט|תוכן=את קול הקורא קול ענות שמעתי וראיתי, את אשר השמיעו איזה אנשים מבאי הארץ בשנים אלו, המכנים א&quot;ע בשם ראשי כולל חב&quot;ד.. להפר דעת קדו&quot;ע ופקודתו אשר ביד הרד&quot;ת יריצו נדבותים לקודש.. שישלחו המנדבים בעם כסף תרומתם לידם, להשתרר בחזקה על צאן קדשים, ואנחנו יושבי עמק הבכא עמק חברון כארבע מאות נפשות נבקש לחמינו מידם.}}<br /> <br /> בעקבות כך החלה גם להתדרד מצבם של הקהילה בחברון, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ניסה לתמוך כמה שיותר ביישוב, הם אף הקימו בשנת [[תרס&quot;ה]] וועד שידאג לתושבי חברון, וכן כתבו קונטרס בנושא זכותיהם של תושבי חברון:<br /> {{ציטוט|תוכן=בשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון, ומשם יצאה השפע לירושלים ת&quot;ו.. והנה עה&quot;ק חברון ת&quot;ו אשר עד לפני איזה שנים הייתה נקי' וברורה מכל תערובות פסולת. בשנים האחרונות נמצא גם בה סיגים ופסולת, אם כי עד עתה ת&quot;ל עלה בידי היראים ובראשם הרב והממונים לבלי להניח להטות לב בני הנעורים ולעבירם ח&quot;ו מדרך התורה והמצוה, ויעזור להם השי&quot;ת על להבא שלא יבא דבר תועבה למחנם הק' בזכות האבות הק' הקבורים בה..<br /> ונוכל לומר דעם היות דירושלים מקודשת יותר מ&quot;מ עתה קדושת המקום יותר בחברון מבירושלים, כי החוטאים והפושעים שבה מטמאים את הארץ .. והלא אבותינו רבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע ידעו יותר ממנו מעלת קדושת ירושלים, והרי הדבר ידוע ומפורסם לכל אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע וכן אאזמו&quot;ר שצוקללה&quot;ה נ&quot;ע בחרו בחברון דוקא, וכאשר יש מכתב אדמו&quot;ר האמצעי זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע אודות ישוב חברון בדברי חסידות מדבר במעלת חברון, וכ&quot;ק אאזמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע שלח את בני משפחתינו לחברון דוקא.. ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.. החלוקה [בחברון] אינה מספקת למקבלי' ומוכרחים המה למצוא דבר ממה להתפרנס, ובירושלים יש כמה ישיבות שנותנים סכום נכון להלומדים בהם, והאברכים לומדי תורה מכוללינו לומדים בכל הישיבות ומקבלים פרס ע&quot;ז, גם יש בה בתים הרבה של נדיבים שנותנים דירות בחנם, אשר כ&quot;ז אין בחברון.<br /> <br /> וזה א' מהדברים אשר חשבתי, ותקותי אי&quot;ה שיבוא לידי פועל במשך הזמן, להחזיק את הישיבה של חברון ולגדלה, למען תת היכולת לאברכי כוללינו להיות בחברון לעסוק בתורה ועבודה תמימה. וכבר החלטנו בשנה דאשתקד לייסד חברה מיוחדת אשר תקרא בשם חברונים, לדאוג לטובת חברון להרימה בעזרתו ית' בשביל הכוונה הטובה הנ&quot;ל, אך מפני השערורית דהאי שתא לא בא הדבר עדיין לפועל. וה' החפץ בהגדלת וחיזוק התורה והיראה יהי' בעזרינו אי&quot;ה, ונבוא אי&quot;ה אל אמיתית כוונתינו}}<br /> <br /> ===הסכמים עם כוללים אחרים===<br /> *ב[[י&quot;ט תמוז]] [[תרכ&quot;ח]] נחתם הסכם ראשון בין כולל חב&quot;ד לכולל אשכנז אודות שיתוף פעולה ביניהם{{הערה|נוסח ההסכם {{ציטוטון|בעז&quot;ה מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב&quot;ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת&quot;ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ&quot;ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב&quot;י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה&quot;ק ירושלם תובב&quot;א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ&quot;ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ&quot;ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו&quot;ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו&quot;ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ&quot;ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ&quot;ל אשר בעד ארץ הקדושה ת&quot;ו! הן מאשר יתנו על סת&quot;ם א&quot;י ע&quot;ש רמבעה&quot;נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ&quot;ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ&quot;ל, לא על ידי שליח ולא על ידי מכתב, לא מעה&quot;ק ולא מחו&quot;ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ&quot;ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ&quot;ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ&quot;ל. [וכ]משפט חמשת הערים הנ&quot;ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ&quot;ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ&quot;ל ע&quot;פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ&quot;ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א&quot;י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ&quot;ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות. ומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ&quot;ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה&quot;ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו&quot;ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו&quot;ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג&quot;כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו&quot;ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו&quot;ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו&quot;ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ&quot;ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו על ידי גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ&quot;ל!<br /> ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ&quot;ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ&quot;ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב&quot;א. כל הנ&quot;ל נעשה ונגמר מכולנו הח&quot;מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח&quot;מ יום ה' י&quot;ט תמוז שנת תרכ&quot;ח ל' פה ירושלם תובב&quot;א}}}}<br /> *בשנת [[תרל&quot;ב]] נחתם הסכם עם שאר הכוללים בארץ הקודש{{הערה|נוסח תחילת ההסכם{{ציטוטון|בשם ה' המברך את עמו בשלום<br /> בהתאם יחד ראשי ומנהלי כוללות הפרושים מכל המחוזות וכולל חסידים וואלין אשר בירושלם צפת וטברי' עם ראשי ומנהלי כולל חב&quot;ד הי&quot;ו להתאחד יחד כל הכוללות הנ&quot;ל עם כו' חב&quot;ד בהכנסות מדינות ראסיי וסעביריא למען לא יתפרדו עוד בבקשת נדבות מאחינו יושבי המדינות הנ&quot;ל, ולמען הסר חיה&quot;ש הצומח מזה, ולמען אהבת השלום, חפץ ה' הצליח בידינו להתאחד יחד באחדות גמורה בלי שום פירוד כלל וכלל.<br /> ואלו הם הפרטים אשר על פיהם נגמר דבר השלו' והפרטים הללו לא יזוזו ממקומם ויהי' עומדים וקיימים עד כי יבא שילה.}}}}<br /> *בשנת [[תרס&quot;ו]] התבטלו ההסכמים בעקבות כך שקהילת חב&quot;ד לא קיבלה את הכסף הראוי לה, במכתב ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הם כותבים:{{ציטוטון|עד שנת תרס&quot;ו הי' חב&quot;ד משותף עם ועה&quot;כ בירושלם על פי הפשר שנעשה מכבר והי' הסדר כך מהכנסת ערי ראשיי וסיבביר [מלבד 4 או 5 העיירות המפורטות לעיל] נחשב לחלק חב&quot;ד 20 ושמונים פרוצענט לועה&quot;כ, לבד הכנסת שלשה העיירות פעטערבורג חרקוב מאסקווא הי' נחשב לחב&quot;ד 30 ולועה&quot;כ 70. ומשנת תרס&quot;ו והלאה נתפרד השותפות, ולא נתנו לחב&quot;ד מאומה מכל הכסף שהגיע לידם ולא נשאר לחב&quot;ד רק מה שהגיע ישר לידינו, מהעיירות שהיו נוהגים מכמה שנים לשלח לחב&quot;ד (רק הי' חב&quot;ד מתחשבים עם ועה&quot;כ בכל שנה על פי הפשר הנ&quot;ל) ואיזה עירות שהתחילו לשלח לחב&quot;ד מעת שנפרד השותפות היינו מש' תרס&quot;ו.}}<br /> <br /> ===כולל חב&quot;ד המיוחד===<br /> כולל חב&quot;ד המיוחד התפלג מכולל חב&quot;ד בשנת [[תרע&quot;ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. יו&quot;ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]].<br /> <br /> ===נשיאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> זמן קצר אחרי ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארץ בחודש [[אב]] [[תרפ&quot;ט]] הוחלט למנות את הרבי הריי&quot;צ בתור נשיא כולל חב&quot;ד.<br /> <br /> ==אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> בקיץ [[תש&quot;א]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה:<br /> {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק ת&quot;ו, במטרה עקרית לעורר את ידידינו אנ&quot;ש ותלמידי התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא&quot;ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.<br /> בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ&quot;ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב&quot;ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני.<br /> המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק תובב&quot;א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב&quot;ד שבאה&quot;ק תובב&quot;א.<br /> והנני פונה בזה אל ידידינו אנ&quot;ש תלמידי תומכי תמימים, ישיבת צמח צדק ותורת אמת, ה' עליהם יחיו, בקריאה לבבית להתרכז, איש איש מהם במקום מגורו, באגודות חב&quot;ד, לבא את שלחן הטהור לקבוע שיעור לימוד דא&quot;ח ברבים והתועדות אנ&quot;ש שי' בקריאת השיחות ובהתעוררות לתשובה והתחזקות להתנהג בדרכי החסידים והחסידות.<br /> ובזה הנני ממלא את ידי ידידי עוז הרב וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר שאול דוב זי' זיסלין, וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר משה שי' גורארי', וו&quot;ח אי&quot;א מוה&quot;ר חיים יוסף שי' ראזענבלום, ומטיל עליהם להיות חברי ועד המיסד אגודת חסידי חב&quot;ד בכל עיר ומושבה וקיבוץ באה&quot;ק ת&quot;ו למטרה האמורה.}}<br /> <br /> בהמשך המכתב כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות:<br /> <br /> {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי&quot;ט תמוז תש&quot;א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב&quot;ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב&quot;ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר&quot;ל לא רק מעניני חב&quot;ד אלא ח&quot;ו מעניני קיום מצות מעשיות.<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב&quot;ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב&quot;ד, צ&quot;ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב.<br /> ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ&quot;ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.}}<br /> <br /> בהמשך אף הבהיר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ש[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] הוא ארגון הגג של חב&quot;ד{{הערה|ולא [[כולל חב&quot;ד]] כפי שהיה עד אז}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש] {{ספרייה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התייסדות קהילות חב&quot;ד|א]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=730909 2025-01-05T10:06:00Z

<p>נתנוביץ: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה'טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> <br /> ==מנהגי ה' טבת==<br /> <br /> בחודש טבת תשמ&quot;ט עורר הרבי אודות רכישת ספרים על ידי כל אחד כהתעוררות מפרשת הספרים.<br /> <br /> הרבי חילק 2 דולרים, אחד לצדקה והשני השתתפות ברכישת ספרים.<br /> <br /> בימים הבאים חסידי חב&quot;ד בכל העולם רכשו ספרים ובחנויות החב&quot;דיות היו תורים היסטריים.<br /> <br /> ==='פרענומעראנטן' - מנויים ===<br /> <br /> בשבת ז' טבת תשנ&quot;ב בימים בהם ציינו את חג הספרים דידן נצח, דיבר הרבי בהתוועדות על מעלת רכישת הספרים והציע לעשות 'פרענומעראנטן' - מנויים מראש על ספרים.<br /> <br /> בסיום ההתוועדות הרב [[יעקב רייך]] מנהל קה&quot;ת עלה לקחת מהרבי בקבוק משקה והודיע כי לוקח לברכה עבור תוכנית ה'פרענומעראנטן'.<br /> <br /> שעתיים אחר צאת שבת נפתחה חנות קה&quot;ת ותוכנית ה'פרענומעראנטן' כבר החלה לפעול בניצוחו של הרב רייך{{הערה|בית משיח 1441 עמוד 30}}.<br /> ===מכירות ה' טבת===<br /> כדי לממש את הוראת הרבי אודות רכישת ספרים בקשר לה' טבת, עם השנים התפתחו ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים במיוחד לרגל ה' טבת.<br /> <br /> ===הוראות ומנהגים===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> * '''מבצע מנויים של הרבי בה' טבת תשנ&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> * זכרונות מימי הניצחון, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[שבועון בית משיח]] 1441 <br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> * לנצח בכח הספרים, משמעות חג הדידן נצח, הרב [[מנחם טל]], [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> * ניצחון מעל השכל, הרב [[משה אורנשטיין]] על הקשר המופלא בין ה' טבת לשמחת תורה, [[שבועון בית משיח]] 1441<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}. <br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%27%20%D7%98%D7%91%D7%AA כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=725345 2024-12-22T11:14:21Z

<p>נתנוביץ: /* דיכוי הדת */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ&quot;ג]] עד שנת ה'[[תשנ&quot;ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב&quot;ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.<br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 מדינות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שחלקן נכבשו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ===רפובליקות ברית המועצות===<br /> #[[רוסיה]]<br /> #[[אוקראינה]]<br /> #[[בלארוס]]<br /> #[[מולדביה]]<br /> #[[אזרביג'ן]]<br /> #[[אוזבקיסטן]]<br /> #[[קזחסטן]]<br /> #טג'קיסטן<br /> #קריגיזיה<br /> #טורקמניסטן<br /> #[[מולדביה]]<br /> #[[גרוזיה]]<br /> #[[ליטא]]<br /> #[[לטביה]]<br /> #אסטוניה<br /> <br /> ===כלכלת בריה&quot;מ===<br /> מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.<br /> <br /> השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.<br /> <br /> ==דיכוי הדת==<br /> <br /> ===חוקים נגד דת===<br /> <br /> הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: <br /> <br /> *איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. <br /> <br /> *פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. <br /> <br /> *נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> ===ק.ג.ב. ויבסקציה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|יבסקציה}}<br /> לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> ===ישיבות במחתרת===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. <br /> <br /> ===מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> {{הפניה לערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}} [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ===גלי מאסרים===<br /> {{הפניה לערך מורחב|מאסר חסידים תרצ&quot;ח}}<br /> בשנות הצ' המשטרה החשאית ביצעה גלי מאסרים בהם נאסרו חסידים רבים ברחבי ברית המועצות: <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. <br /> <br /> במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}}.<br /> <br /> גל המאסרים בשנת [[תרצ&quot;ח]] התרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השנייה==<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> ‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.<br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> *[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> *הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד 1949 עמוד 50<br /> *'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ&quot;א עמוד 14<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י&quot;ב אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ&quot;ג<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=725343 2024-12-22T11:09:32Z

<p>נתנוביץ: /* גלי מאסרים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ&quot;ג]] עד שנת ה'[[תשנ&quot;ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב&quot;ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.<br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 מדינות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שחלקן נכבשו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ===רפובליקות ברית המועצות===<br /> #[[רוסיה]]<br /> #[[אוקראינה]]<br /> #[[בלארוס]]<br /> #[[מולדביה]]<br /> #[[אזרביג'ן]]<br /> #[[אוזבקיסטן]]<br /> #[[קזחסטן]]<br /> #טג'קיסטן<br /> #קריגיזיה<br /> #טורקמניסטן<br /> #[[מולדביה]]<br /> #[[גרוזיה]]<br /> #[[ליטא]]<br /> #[[לטביה]]<br /> #אסטוניה<br /> <br /> ===כלכלת בריה&quot;מ===<br /> מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.<br /> <br /> השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.<br /> <br /> ==דיכוי הדת==<br /> <br /> ===חוקים נגד דת===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: <br /> <br /> *איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. <br /> <br /> *פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. <br /> <br /> *נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> ===ק.ג.ב. ויבסקציה===<br /> לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> ===ישיבות במחתרת===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. <br /> <br /> ===מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ===גלי מאסרים===<br /> בשנות הצ' המשטרה החשאית ביצעה גלי מאסרים בהם נאסרו חסידים רבים ברחבי ברית המועצות: <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. <br /> <br /> במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}}.<br /> <br /> גל המאסרים בשנת [[תרצ&quot;ח]] התרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השנייה==<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> ‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.<br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> *[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> *הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד 1949 עמוד 50<br /> *'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ&quot;א עמוד 14<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י&quot;ב אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ&quot;ג<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=725342 2024-12-22T11:03:50Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]<br /> '''מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י&quot;ב תמוז]]-[[י&quot;ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.<br /> <br /> השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).<br /> <br /> לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ&quot;ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.<br /> <br /> ==המאסר==<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> <br /> בליל יום רביעי, [[ט&quot;ו בסיוון]] שנת [[תרפ&quot;ז]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב&quot;ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ&quot;ט (בתקופת ה&quot;טיהורים הגדולים&quot; של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ&quot;ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי&quot;צ. כפר חב&quot;ד גליון 1991, י&quot;ב טבת תשפ&quot;ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר&quot;. הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את בני ביתו ואמר: &quot;מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע&quot;.<br /> <br /> נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר לו: &quot;אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי&quot;.<br /> <br /> לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.<br /> <br /> לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ&quot;ח}}<br /> <br /> עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.<br /> דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי&quot;ת יעזור'.<br /> <br /> ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.<br /> <br /> מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.<br /> <br /> ==מאמצים להצלת הרבי==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> <br /> שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד&quot;ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו&quot;ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ&quot;ז, ובו כתב: &quot;מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות&quot;.<br /> <br /> המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ&quot;ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.<br /> <br /> במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.<br /> <br /> ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.<br /> לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.<br /> <br /> לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: &quot;ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.<br /> <br /> עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי&quot;ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי&quot;ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח&quot;ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות&quot;.<br /> <br /> כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.<br /> <br /> ==הרבי משתחרר==<br /> גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.<br /> <br /> כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.<br /> <br /> ==חגיגות הגאולה==<br /> [[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]<br /> במכתב שכתב האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב &quot;לא אותי בלבד גאל [[הקב&quot;ה]] בי&quot;ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה&quot;.<br /> <br /> גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ&quot;ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י&quot;ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות{{הערה|אשכבתא דרבי עמ' 110}}.<br /> <br /> ימי י&quot;ב וי&quot;ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ&quot;ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.<br /> <br /> גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ&quot;ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רשימת המאסר]]<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> *[[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז]]<br /> *[[ג' תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> *[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י&quot;ב תמוז.<br /> *'''עשר עובדות על חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43<br /> *'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י&quot;ג סיון תש&quot;פ עמוד 32<br /> *'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ&quot;ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}<br /> *{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ&quot;ב}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===קבצים===<br /> *'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים] {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע&quot;א.{{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע&quot;ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ישראל|צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב&quot;ד}}.<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב&quot;ד בישראל}}.<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf &quot;רשימות המאסר&quot;] שכתב הרבי הריי&quot;צ<br /> *[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/עשרה_שיושבין.pdf סיכומים וביאורים במאמר &quot;עשרה שיושבין&quot; תשמ&quot;ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> <br /> ===מדיה===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 &quot;בלתי נכנע&quot;] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{וידאו}}{{COL}})<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62667]. כארבע שעות של וידאו בליווי כתוביות בעברית, יומן ותקצירים.{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי&quot;צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> ===שונות===<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב&quot;ד]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי&quot;ב י&quot;ג תמוז - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{בית משיח}}<br /> *ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32<br /> *'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/163596/ שאפלערקע – מבט אל תוך בית הכלא האימתני{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=725339 2024-12-22T11:00:44Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ&quot;ג]] עד שנת ה'[[תשנ&quot;ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב&quot;ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] ניהלו מאבק איתנים כדי להחזיק את היהדות והחסידות בברית המועצות בכל תקופת השלטון הקומוניסטי.<br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 מדינות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שחלקן נכבשו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ===רפובליקות ברית המועצות===<br /> #[[רוסיה]]<br /> #[[אוקראינה]]<br /> #[[בלארוס]]<br /> #[[מולדביה]]<br /> #[[אזרביג'ן]]<br /> #[[אוזבקיסטן]]<br /> #[[קזחסטן]]<br /> #טג'קיסטן<br /> #קריגיזיה<br /> #טורקמניסטן<br /> #[[מולדביה]]<br /> #[[גרוזיה]]<br /> #[[ליטא]]<br /> #[[לטביה]]<br /> #אסטוניה<br /> <br /> ===כלכלת בריה&quot;מ===<br /> מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה בתקופה הראשונה לתחילת השלטון הקומוניסטי נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.<br /> <br /> השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים ברוסיה לבדה ב-150000, אך יש הנוקטים במספרים גבוהים יותר{{הערה|ויקיפדיה ערך יהדות רוסיה}}.<br /> <br /> ==דיכוי הדת==<br /> <br /> ===חוקים נגד דת===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: <br /> <br /> *איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. <br /> <br /> *פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. <br /> <br /> *נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> ===ק.ג.ב. ויבסקציה===<br /> לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> ===ישיבות במחתרת===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. <br /> <br /> ===מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> ===גלי מאסרים===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השנייה==<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> ‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.<br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> *[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> *הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד 1949 עמוד 50<br /> *'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ&quot;א עמוד 14<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י&quot;ב אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ&quot;ג<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=725036 2024-12-17T21:00:19Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ&quot;ג]] עד שנת ה'[[תשנ&quot;ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br /> '''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות.<br /> ==רקע==<br /> ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-[[י&quot;א טבת]], ה'[[תרפ&quot;ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 יחידות משנה שנקראו &quot;רפובליקות סוציאליסטיות&quot;, שרובן נכבשו בשנות [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> ===רפובליקות ברית המועצות===<br /> #[[רוסיה]]<br /> #[[אוקראינה]]<br /> #ביילורוסיה<br /> #מולדביה<br /> #אזרביג'ן<br /> #אוזבקיסטן<br /> #קזחסטן<br /> #טג'קיסטן<br /> #קריגיזיה<br /> #טורקמניסטן<br /> #מולדביה<br /> #גרוזיה<br /> #ליטא<br /> #לטביה<br /> #אסטוניה<br /> <br /> ===כלכלת בריה&quot;מ===<br /> מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br /> <br /> השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח במקום שוק שחור ובו היו משיגים דברים אלו, כחלק מאותו שוויון ניסו השלטונות למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br /> <br /> בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים{{מקור}}.<br /> <br /> ==דיכוי הדת==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח]]}}<br /> <br /> הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח&quot;ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}. <br /> <br /> בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: <br /> <br /> *איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. <br /> <br /> *פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. <br /> <br /> *נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br /> <br /> לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ&quot;ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ&quot;ד עד [[תש&quot;ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי&quot;ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש&quot;א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל&quot;מסוכנים&quot; יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ&quot;ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח &quot;[[תלמוד תורה|חדרים]]&quot; מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה&quot;שקאלעס&quot;) עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל &quot;מסך הברזל&quot;{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] תשל&quot;ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br /> <br /> בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|נאסר]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ט&quot;ו סיון]] [[תרפ&quot;ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי&quot;ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]].<br /> <br /> ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי&quot;צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי&quot;א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ&quot;ה - [[תרצ&quot;ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ&quot;ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן &quot;ליל עשרת הרוגי מלכות&quot;, שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ&quot;ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השנייה==<br /> <br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ&quot;ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי&quot;צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה==<br /> {{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש&quot;ו}}<br /> לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש&quot;ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי&quot;צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה &quot;הרכבת משפחות&quot; כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של&quot;ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br /> <br /> במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש&quot;ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br /> <br /> ==בדור השביעי==<br /> ===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br /> [[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br /> <br /> עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש&quot;פ צו תש&quot;ל, שיחות קודש [[תש&quot;ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br /> <br /> עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55836 עיתון המבשר].}}.<br /> <br /> ===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br /> ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ&quot;ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br /> <br /> בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי&quot;ר]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==התפרקות ברית המועצות==<br /> ‏{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br /> בסוף שנות המ&quot;מים החלו להפציע סדקים ב&quot;מסך הברזל&quot; של ברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה&quot;פרסטרויקה&quot; (=בנייה מחדש) וה&quot;גלאסנוסט&quot; (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ&quot;ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס&quot;א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br /> <br /> עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תנש&quot;א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br /> <br /> ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ&quot;ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.<br /> ===התייחסויות הרבי לנושא===<br /> פעמים רבות בשנים [[תש&quot;נ]], [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש&quot;פ בלק, ואתחנן, עקב תנש&quot;א. בא, משפטים תשנ&quot;ב. ועוד}}.<br /> <br /> ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |תוכן=כולל גם ה&quot;פלא&quot; שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ&quot;ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של &quot;נפלאות&quot;, שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br /> <br /> ש&quot;נפלאות&quot; אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר &quot;כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות&quot;}}<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשנ&quot;ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאיתים]]&quot; שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש&quot;פ משפטים תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ&quot;ו [[ניסן]] תנש&quot;א, ש&quot;פ ויקהל [[תשנ&quot;ב]] ועוד.}}.<br /> <br /> ==כיום==<br /> בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br /> <br /> על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב&quot;ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> <br /> ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב&quot;ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רוסיה]]<br /> *[[ק.ג.ב.]]<br /> *[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]]<br /> *הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס&quot;ה]].<br /> *הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב&quot;ד 1949 עמוד 50<br /> *'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ&quot;א עמוד 14<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י&quot;ב אדר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ&quot;ג<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=723833 2024-12-10T09:34:51Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קרית גת<br /> |תמונה=[[קובץ:שלוחי הרבי בקרית גת בפגישה עם ראש העיר תשפ&quot;ג.jpg|ללא מסגרת|250px|]]<br /> |כתובית=[[שלוחי הרבי]] בפגישה עם ראש העיר ([[תשפ&quot;ג]])<br /> |עיר=קרית גת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[משה הבלין]]<br /> |משפיע הקהילה=הרב [[אהרון גולד]]<br /> |מוסדות בקהילה=[[ישיבת חב&quot;ד קרית גת|ישיבת תומכי תמימים]], [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה אוהלי מנחם]], בי&quot;ס בנות<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[שלמה בוטבול]] והרב [[אהרון בוטבול]]<br /> |מספר שלוחים= כ21<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=כ8<br /> |מספר משפחות בקהילה= כ300<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]<br /> }}<br /> [[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]], 65,798 תושבים. בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב&quot;די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br /> <br /> חסיד חב&quot;ד הראשון שהגיע לקרית גת הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טוביה הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו הקים בית ספר חב&quot;ד בעיר, ומאז כיהן כמנהל בית הספר. הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק היהדות והחסידות של תושבי העיר, בשנת תשי&quot;ט הגיע לעיר כדי לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי&quot;ט הקים את ישיבת תומכי תמימים בקרית גת. חסידי חב&quot;ד שהתמנו לתפקידים חינוכיים בישיבה ובבית ספר, התגבשו לקהילה קטנה אשר הלכה וצמחה עם השנים וכיום גרים בה כ-300 משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> ===מנהל בית הספר הרב אבלסקי===<br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], להקים את בית ספר חב&quot;ד בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> [[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב&quot;ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב&quot;ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב&quot;ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב&quot;ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב&quot;ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב&quot;ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ&quot;ז. מייסד בית הכנסת חב&quot;ד הראשון בקרית גת וקהילת חב&quot;ד ליובאוויטש בעיר.<br /> בית הספר בעיר זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, בשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים ונפתח מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;.<br /> <br /> פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב&quot;די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט&quot;א מלך המשיח &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;. בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב&quot;ד ועמך בית ישראל.<br /> <br /> הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).<br /> <br /> ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית בעיר, הקים את בית כנסת חב&quot;ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב&quot;דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב&quot;ד שייסד.<br /> <br /> כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.<br /> <br /> הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב&quot;ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף &quot;רב העולים בקרית גת&quot;).<br /> <br /> ===מנהל המוסדות הרב וולפא===<br /> במשך השנים תשל&quot;ג - תשנ&quot;ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ&quot;ל המוסדות, לצד הרה&quot;ג הרה&quot;ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה.<br /> <br /> ===מנהל הגנים הרב לוין===<br /> את מוסדות גני חב&quot;ד ניהל הרה&quot;ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע&quot;ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה.<br /> ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב&quot;ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב&quot;ד אהל מנחם - חידקל.<br /> <br /> ==ישיבת תומכי תמימים==<br /> ===ישיבה גדולה===<br /> [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]] (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב&quot;ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת בקריית גת. נוסדה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב&quot;ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב&quot;דית. בישיבה שלוש מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים כיום קרוב ל-400 תלמידים.<br /> <br /> ====התפתחות הישיבה====<br /> [[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]<br /> הישיבה הוקמה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב&quot;ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב&quot;ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ&quot;ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br /> <br /> הרבי עודד{{הערה|[https://chabad.info/news/252774/ סקירה: הקמת הישיבה בקריית גת במעורבות הרבי] {{אינפו}}}} במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי&quot;ט: &quot;יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת&quot;, ובשנת תשמ&quot;ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה&quot;ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - &quot;קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב&quot;.<br /> <br /> את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ&quot;ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ&quot;ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ&quot;ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ&quot;ה באלול]] שנת תשכ&quot;ט התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב גרשון לוין, והרב וולפא שימש מאז כמנהל הישיבה במשך עשרות שנים בהם הצמיח ופיתח את הישיבה, תוך גיוס תקציבים ותרומות בסכומי עתק, שהביאו לבניה ושגשוג.<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. בשנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשד&quot;מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br /> בשנת תש&quot;נ, תוך כדי משבר כלכלי, עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה למנהל במקביל לתפקידו כראש הישיבה.<br /> [[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם &quot;לשם ולתפארת&quot; המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br /> [[קובץ:7BFCB13E-19A9-4EC6-9245-BDDCAC33B13D.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של שיעור ג' תשפ&quot;א והרבנים, על רקע בניין הישיבה]]<br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשפ&quot;ד]] נפתחה הפנימיה החדשה בבניין מהודר בן 5 קומות, וב[[כ&quot;ז טבת]] [[תשפ&quot;ד]] נערך טקס חנוכת הבית של הפנימייה החדשה באירוע חגיגי ומפואר.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] כיהן כראש רשימת חב&quot;ד בקרית גת ובמקום השני ר' חיים שלום. <br /> <br /> ר' [[חיים שלום]] כיהן כנציג חב&quot;ד וסגן ראש העיר במשך מספר קדנציות{{הערה|מנדי דיקשטיין '''חיים ושלום יוסיפו לך''', שבועון {{בית משיח}} 1422 עמוד 30}}.<br /> נציג חב&quot;ד לשעבר בעיריית [[קרית גת]] ר' [[זלמן הכט]]. כיהן כנציג קהילת חב&quot;ד והישיבות בראשות הרב [[משה הבלין]]. בבחירות תשפ&quot;ד שובץ במקום השני ברשימה יחד עם עוצמה יהודית שקבלה מנדט אחד והוא לא נכנס למועצה.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד הוחלט על שילוב של סיעת חב&quot;ד, הסיעה הכלל-חסידית שמייצגת את הקהילות החסידיות בעלז, סלונים, באיאן, נדבורנא והציבור הכלל-חסידי אך יומיים לפני החבירות הם הודיעו על הסרת תמיכתם ברשימה.<br /> לקראת [[חודש אב]] [[תשפ&quot;ג]] ר' זלמן העכט נציג חב&quot;ד בעיריית קרית גת פרש מהסיעה החרדית המשותפת בעיר &quot;שס&quot;ג&quot; והקים מפלגה נפרדת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|שם=נצ}}.<br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> בפועל הרב זלמן הכט ששימש כנציג חב&quot;ד בעיריית קרית גת, לא נכנס לעירייה.<br /> לראשות העיר חב&quot;ד תמכה בראש העיר אבירם דהרי, והוא הפסיד בבחירות.<br /> <br /> ==יסוד ופעילות ועד הקהילה==<br /> ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ&quot;ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה המונה למעלה מ-300 משפחות אנ&quot;ש.<br /> <br /> {{הערה|כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל&quot;ג בעומר]] לכל אנ&quot;ש (בעקבות האירוע הושק הועד)}}.<br /> <br /> ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ&quot;ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר.<br /> <br /> בערב [[חג הפסח]] [[תשפ&quot;ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג.<br /> <br /> ===חברי הוועד תשפ&quot;ג===<br /> * ר' שלום דב בער גרונר<br /> * ר' מנחם מענדל כהן<br /> * ר' איל ימין<br /> * ר' יונתן רמון<br /> * ר' פרץ פרידמן<br /> * ר' ישראל נח בליניצקי<br /> * ר' רועי צנעני<br /> * ר' יעקב יוסף רסקין<br /> ועוד<br /> <br /> ===בחירות לועד תשפ&quot;ה===<br /> בז' כסלו תשפ&quot;ה נערכו לראשונה בחירות לועד, בבחירות השתתפו 212 משפחות מהקהילה (מתוך כ-300 משפחות).<br /> <br /> הבחירות נערכו בפיקוח וועדת הבחירות: הרב [[מאיר מאירי]], הרב [[יעקב סנגאווי]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].<br /> <br /> שבעת החברים שנבחרו ברוב קולות (לפי אחוזי ההצבעה) הם:<br /> <br /> הרב [[ישראל נח בליניצקי]] (185).<br /> <br /> הרב [[פרץ פרידמן]] (182).<br /> <br /> הרב אייל ימין (171).<br /> <br /> הרב בערלה גרונר (בן הרב [[מנחם מנדל גרונר]]) (116).<br /> <br /> הרב משה זקהיים (116).<br /> <br /> הרב מנחם מענדל כהן (114).<br /> <br /> הרב יעקב יוסף רסקין (105).<br /> <br /> הבחירות התקיימו בברכת רב הקהילה ורב העיר הרב [[משה הבלין]], וביוזמת חברי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/elections/1159331/ 212 משפחות בחרו: ועד חדש לקהילת חב&quot;ד בקריית גת]{{אינפו}}}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ביוזמתו של מייסד ישיבת חב&quot;ד בעיר, הרב [[יעקב פלס]] מסר ראש העיר מפתח זהב של העיר קרית גת לרבי. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב&quot;ד בעיר, במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קריית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|'תומכי תמימים' בקריית גת]], שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], הרב [[זלמן אבלסקי]], הזמינו לבוא לבקר את הרבי בחצרו בניו יורק, במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקריית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot;{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}.<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקריית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים כ-300 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *[[כולל אברכים]] &quot;שערי גאולה&quot; חב&quot;ד, - ראש הכולל: הרב [[מאיר מאירי]], מנהל הכולל: הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ [[גן ישראל]] לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול]].<br /> *מרכז אגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].<br /> *רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד הכוללת 26 גנים ומעונות.<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה]] בראשות הרב [[משה הבלין]].<br /> *[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] בראשות הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> *[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת|תלמוד תורה]] לבנים ו'[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת#מתיבתא|מתיבתא]]' המכינה נערים לישיבה - בניהולו של ר' [[טוביה חבקין]].<br /> *בית ספר יסודי - בנות 'אהלי יוסף יצחק' - בניהול מרת חנה פרסמן.<br /> *בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש, נוסד בשנת תשע&quot;ז.<br /> *ספריית החסידות בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים ב[[חסידות]] ומכירת ספרי [[חסידות]] - מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> *תיכון 'בית דוד' - מסגרת לימודים לנערים מתקרבים בשילוב מקצועות חול - מנוהל על ידי הרב נתנאל בוני.<br /> *בית ספר [[שלהבות חב&quot;ד]] - בניהול הגברת נועה נתן.<br /> <br /> ==שלוחים ובתי חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:הרב משה הבלין עם ראש העיר קרית גת בעירייה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[משה הבלין]] עם ראש העיר אבירם דהרי בכינוס לכבוד י&quot;א ניסן בעירייה]]<br /> מנהלי הפעילות: הרב שמואל בוטמן והרב זלמן הכט.<br /> *בית חב&quot;ד המרכזי - מרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודאיקה, משרדים, דוכן תפילין, מרכז [[איגרות קודש]] - יו&quot;ר: שליח הרבי לקרית גת, הרב [[שלמה בוטבול]]{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}.<br /> מנכ&quot;ל: שליח הרבי לקרית גת, הרב [[אהרון בוטבול]].<br /> *בית חב&quot;ד המרכזי - אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם/ מרכז אגרות קודש. משרדי המנכ&quot;ל, שליח הרבי לקרית גת, הרב [[אהרון בוטבול]].<br /> *[[בית חב&quot;ד]] באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הבנים מנוהל על ידי השליח הרב [[ראובן שניאורסון]].<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע הפרחים מנוהל על ידי השליח הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע המגדים מנוהל ע&quot;י השליח הרב [[אלישיב קפלון]].<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע גליקסון מנוהל ע&quot;י השלוחים הרב [[מנחם מענדל רייצס]] והרב ניסן פייזקוב.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] כרמי גת מנוהל על ידי השלוחים הרב דובער אלעזר הבלין הרב מנחם מענדל מוסקוביץ והרב מנחם מענדל זאוול איידלקאפ.<br /> *[[חב&quot;ד לנוער]] מנוהל ע&quot;י השליח הרב יוראי ברימט.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] חינוך וערכים. מטרתו להעניק ערכים יהודיים לילדי ישראל. מנוהל ע&quot;י השליח הרב שלמה וולפא.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע צה&quot;ל והסביבה מנוהל ע&quot;י השליח הרב יעקב הכהן גינדי.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] שער דרום ורובע ההעפלה מנוהל ע&quot;י השליח הרב יוחאי מדליה.<br /> *[[בית חב&quot;ד]] רובע מלכי ישראל והקוממיות מנוהל ע&quot;י השליח הרב שניאור זלמן גולדמן.<br /> *[[חב&quot;ד בעליה]] מנוהל ע&quot;י השליח הרב ישראל גוטליב.<br /> <br /> ==בתי כנסת חב&quot;ד==<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי - בניהולו של הרב גרשון לוין. רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;בית חב&quot;ד המרכזי&quot; בראשות השליח הרב [[שלמה בוטבול]] ובניהולו של השליח הרב [[אהרון בוטבול]].<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].<br /> *בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל' (הגדול) - רב הקהילה: הרב משה הבלין.<br /> *בית הכנסת 'חסדי שי' - מניינים [[שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]] לאנ&quot;ש - בניהולו של הרב [[יצחק אלישביץ]] והרב יעקב יוסף רסקין. רב הקהילה: הרב [[משה הבלין]].<br /> * קהילת יהודי [[בוכרה]] בראשות השליח שמואל כהן סעידוב במקום בית הכנסת שעורי תורה והלכה ומנינים בימי חול שבתות וחגים<br /> * בית כנסת חב&quot;ד &quot;כרמי ליובאוויטש&quot;. הוקם ע&quot;י כ-20 משפחות משכונת כרמי גת. מתפתח עם הגעתם של עוד ועוד משפחות חבדיו&quot;ת לשכונת כרמי גת. <br /> * בית כנסת ספריית החסידות - מבית [[מעייני ישראל]] מיועד לחסידים כללים הלומדים חסידות הנמשכים לדרך חסידות חב&quot;ד. מנוהל ע&quot;י השליח ר' מנחם מענדל משי זהב<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע&quot;י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת] {{חב&quot;ד}} [https://www.chabadkg.org.il/ אתר נוסף] {{חב&quot;ד}}<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127443 יוזמה אחת מקורית שפרצה דרך: כך כבשה חב&quot;ד את קריית גת]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/73344 הדפסת ספר התניא במוסדות חב&quot;ד קרית גת]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144825 21 שלוחי חב&quot;ד בקרית גת התכנסו בלשכתו של ראש העיר]''' {{COL}}<br /> *[https://www.yeshivatchabad.co.il/ אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=723832 2024-12-10T09:32:53Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]]]]<br /> '''[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' היתה באור ליום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-54. אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], בעת שהגיע למילה &quot;חיים&quot;. ההסתלקות אירעה בעיר [[ניעז'ין]] שב[[אוקראינה]] ובה נטמן, ועל מקום מנוחתו כבוד הוקם [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|אוהל]]. את מקומו בנשיאות חב&quot;ד מילא חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ש[[קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק|קיבל את הנשיאות]] באופן רשמי ב[[ג' בסיוון]] [[תקפ&quot;ט]], כשנה וחצי לאחר ההסתלקות.<br /> <br /> ==רקע== <br /> שנה קודם ההסתלקות, ב[[י' בכסלו]] [[תקפ&quot;ז]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|נגאל אדמו&quot;ר האמצעי ממאסרו]] בעקבות מלשינות. הגאולה לא היתה שלימה, והרבי חשש שמא יילקח שנית למאסר או למשפט. בתקופה זו חלה.<br /> <br /> לפני הסתלקותו, רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ&quot;ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: &quot;כשאבי, אדמו&quot;ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה&quot;.<br /> <br /> בקיץ [[תקפ&quot;ז]] נפוצה השמועה שאדמו&quot;ר האמצעי עומד להלקח למאסר ב[[פטרבורג]]. לקראת הימים הנוראים שנת [[תקפ&quot;ח]], נסע אל [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: &quot;פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: &quot;הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל ([[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;{{הערה|שם=בר|בכל זה ראה בית רבי, פרק ו.}}.<br /> <br /> במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו&quot;ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: &quot;כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי&quot;. הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו &quot;כשתחזור&quot;, ולא &quot;כשנחזור שנינו&quot;. לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}.<br /> <br /> ==ההסתלקות==<br /> ===המחלה האחרונה===<br /> תוך כדי המסע של אדמו&quot;ר האמצעי לביתו ב[[ליובאוויטש]], בעברו בעיר [[ניעז'ין]] שבפלך [[צ'רניגוב]] - [[אוקראינה]], התגברה עליו מחלתו, והגיעו רופאים רבים לעזור לו. הרופאים נתנו תרופות שונות, ואסרו עליו לומר חסידות, מה שציער אותו ביותר עד שאמר &quot;קצתי בחיי&quot;. מיום ליום חוליו התגבר, עד שבכל פעם שהיו נוגעים בו התעלף.<br /> <br /> בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}.<br /> <br /> במקום זאת פתח ואמר: &quot;לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד &quot;שבע יפול צדיק וקם&quot; הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת&quot; - ואמר את המאמר &quot;להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל&quot;, המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראה במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}.<br /> <br /> ===ההסתלקות===<br /> ביום [[ח' בכסלו]] רצה אדמו&quot;ר האמצעי לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. שאלו החסידים: &quot;הלוא בקרוב יהיה י' כסלו - חג גאולתו של הרבי, ואז נשמח, אבל כעת לשמחה מה זו עושה?&quot; השיב הרבי: &quot;אף על פי כן עשו כדברי, ואני אלמוד משניות [[טהרות]] ואתענג קצת&quot;.<br /> <br /> בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: &quot;מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?&quot; השיב הרבי: &quot;שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?&quot; הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק &quot;אחרי ה' אלקיכם תלכו&quot;, והמאמר השלישי ד&quot;ה &quot;זכר רב טובך&quot; הנדפס ב[[סידור עם דא&quot;ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot;, ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר &quot;חיים&quot; בפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה &quot;חיים&quot; שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot;, עיין שם). ב&quot;בית רבי&quot; מובא שהסתלק אחר אמירת המילים &quot;מקור חיים מחיי החיים&quot;. בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, &quot;באורך נראה אור&quot;. וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה &quot;חיים&quot; ג' פעמים. ראה בנושא זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> באותו יום, ט' בכסלו, התקיימה הלוייתו. לפי צוואתו, התקיימה ההלויה במהירות גדולה{{הערה|לשמע אזן, ע' מז.}}. נטמן ב[[ניעז'ין]] [[אוקראינה]] [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|ועל קברו נבנה אוהל]].<br /> <br /> ==אירועים הקשורים להסתלקות==<br /> בזמן ההסתלקות ציוה אדמו&quot;ר האמצעי את בנו, רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], שמכיון שמסתלק בקיצור ימים ושנים, מטיל על בנו את האחריות להמשיך את אורו על ידי הדפסת ספרו &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot; על כל פרשיות התורה{{הערה|הקדמת רבי מנחם נחום לתורת חיים. בפועל הספיק להדפיס על ספר בראשית בלבד. תורת חיים לספר שמות נדפס על ידי [[הרבי]], ושאר מאמרי פרשיות התורה נדפסו בהוראת הרבי בסדרת &quot;[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]]&quot;.}}.<br /> <br /> בין הדברים שנשמעו מפי הרבי בסמיכות להסתלקות, היה המשפט: &quot;יש לי אברך עילוי, ושמו פרץ מסמיליאן&quot;. החסיד ר' משה מריאנוב שמע את הדברים. לאחר זמן היה לגביר חשוב ב[[צ'רניגוב]], ומנהגו היה להתנצח בדברי תורה עם כל אחד מהמועמדים לרבנות העיר, על מנת להקניטו ולהניא אותו ממשרת הרבנות. כאשר הגיע החסיד ר' [[פרץ חן]] לכהן ברבנות העיר, חרג ר' משה ממנהגו וכפף את עצמו מיד לרב. לפליאתו סיפר ר' משה על הדברים ששמע מאדמו&quot;ר האמצעי שנים קודם לכן{{הערה|מגדל עז, ע' קצב.}}.<br /> <br /> בשעת הסתלקותו בניעז'ין, נפל נר דולק על שולחנו ב[[ליובאוויטש]]. השולחן וארגז עם כתבים מהרבי ב[[תורת הנגלה]] שהיה מונח על הכסא ליד השולחן, נשרפו כליל, מלבד כתבים בודדים{{הערה|מדברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, י' כסלו תרס&quot;ז (התמים חלק א, ע' 172).}}.<br /> <br /> הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי גרמה לכך שחגיגת חג הגאולה הראשון שלו, למחרת בי' בכסלו, לא נחגגה כראוי מחמת האבל. ענין זה גרם לכך שחג הגאולה י' כסלו לא נקבע כל כך אצל חסידים כמו י&quot;ט כסלו{{הערה|ראה ספר השיחות תש&quot;א [המתורגם] ע' מד. מבוא ל&quot;בד קודש&quot; בסופו (ע' 9).}}. עם זאת, הרבי עורר שבשנים הבאות חוגגים גם את י' כסלו בסערה{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הערה 147.}}.<br /> <br /> ==לאחר ההסתלקות==<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ישב [[שבעה]], וכן התפלל לפני התיבה ואמר [[קדיש|קדישים]] בשנת האבילות. בערב שבת של השבעה, לאחר אמירת הקדיש אמר: &quot;לגביו - הכל אחד. הוא אומר חסידות ב[[גן עדן]], ונשמות מקשיבות לו. גם לגבינו יכול היה להיות אותו הדבר, לו רק יכולנו לקבל משם איזו אגרת&quot;{{הערה|הנוסח נמסר מפי הרב [[פרץ חן]] שנכח בשעת מעשה, על ידי הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - מגדל עז, ע' קצד. בספר השיחות תורת שלום (ע' 89) מופיע בשם ר' פרץ רק המשפט: &quot;חמי אומר חסידות בגן עדן, וכולם רצים לשמוע&quot;.}}.<br /> <br /> ==אודות ההסתלקות==<br /> ===מעלת הסתלקותו בדומה לרשב&quot;י===<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז הסתלקות [[רשב&quot;י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק &quot;כי שם ציוה ה' את הברכה חיים&quot;, ולא הספיק לומר &quot;חיים&quot; עד שהסתלק.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר את הקשר שבין אדמו&quot;ר האמצעי ל[[רשב&quot;י]], על פי המבואר בחסידות{{הערה|סידור עם דא&quot;ח שער הל&quot;ג בעומר דש, ג ואילך.}} שהסתלקות רשב&quot;י [[ל&quot;ג בעומר]] מרומזת בפסוק{{הערה|ויצא לא, נב (פרשת ויצא נקראת בסמיכות ליום הילולת אדמו&quot;ר האמצעי, ט' כסלו, וגם בכך רמז לקשר בין הדברים (לקוטי שיחות שבהערה הבאה)).}} &quot;עד ה'''גל''' הזה&quot; - הגל והמחיצה שהקימו [[יעקב אבינו]] ו[[לבן הארמי]], המסמלת שאסור להם לעבור את הגבול ביניהם לרעה, אלא לצרכי שלום. מכאן רמז למחיצה בין שני חלקי התורה - [[תורת הנגלה]] הגלויה, ו[[פנימיות התורה]] הנסתרת - שהמחיצה נדרשת רק כאשר גילוי פנימיות התורה יהיה &quot;לרעה&quot;, אך במקרים מסויימים הוא נצרך וראוי; וזה היה תפקידו של רשב&quot;י שגילה סודות התורה. מכאן הקשר לאדמו&quot;ר האמצעי, שגילה את פנימיות התורה בהרחבה אפילו ביחס לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה', שיחת ט' כסלו.}}.<br /> <br /> הרבי מבאר גם שהפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; אותו ביאר אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, מדבר על בחינה כזו שביחס אליה גם מקור החיים של כל העולמות הוא טפל ובטל. לדרגה זו הגיע אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, בדומה לרשב&quot;י שהעיד בהסתלקותו כי &quot;בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא&quot;{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א', ע' תקט.}}.<br /> <br /> ===מעלת הסתלקותו ביום הולדתו===<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז&quot;ל{{הערה|ר&quot;ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} &quot;הקב&quot;ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא&quot; - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב&quot;ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו&quot;ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=&amp;pgnum=453&amp;hilite= ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשמ&quot;ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&amp;st=&amp;pgnum=410&amp;hilite= ט' כסלו תשמ&quot;ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: &quot;אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו &quot;שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א ע' 52.}}, וכן &quot;שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ג ע' 13.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד עמוד 95, [[תשע&quot;ג]]<br /> * הרב [[חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[קה&quot;ת]].<br /> * הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, [[מכון אהלי שם]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/1159447/ מדוע ניעז'ין? • סקירה מיוחדת לרגל ט' כסלו]{{אינפו}}<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב&quot;י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;פ {{PDF|}}<br /> * ציון אדמו&quot;ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&amp;st=&amp;pgnum=461 מגדל עז, ע' תח] ואילך<br /> * [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/3/32.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי, נספח 32]<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;st=&amp;pgnum=142 אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק טז, ע' 129 ואילך]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=723831 2024-12-10T09:31:02Z

<p>נתנוביץ: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי דובער שניאורי<br /> |תמונה=אדמו&quot;ר האמצעי.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר האמצעי<br /> |תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו&quot;ר האמצעי &lt;BR&gt;(תמונה ממנו לא נמצאת)<br /> |תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]]<br /> |מקום פטירה=[[ניעז'ין]]<br /> |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br /> |רבותיו= אביו אדמו&quot;ר הזקן<br /> |תלמידיו= חסידי חב&quot;ד<br /> |חיבוריו ותורתו= דרך חיים, אמרי בינה, תורת חיים, מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי, אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> <br /> '''[[רבי]] דובער [[שניאורי]] - ה[[אדמו&quot;ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערה|הכינוי &quot;האמצעי&quot; דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו&quot;רים ([[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי דובער ואדמו&quot;ר הצמח צדק). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם &quot;אדמו&quot;ר האמצעי&quot;}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל&quot;ד]] - ט' בכסלו [[תקפ&quot;ח]]), הוא האדמו&quot;ר השני בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי|מאמרי חסידות]]. הוא התפרסם בכינוי 'האדמו&quot;ר האמצעי', לאחר מותו- לאחר שהתמנה האדמו&quot;ר השלישי של תנועת חב&quot;ד, ה'צמח-צדק', לאדמו&quot;ר החסידות. בשלב זה, היה רבי דובער האמצעי מבין שלושה אדמו&quot;רים. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.<br /> <br /> ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל&quot;ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר לאדמו&quot;ר הזקן את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, וכן את סדר ה[[וואכנאכט (ליל ברית)]], ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).<br /> <br /> לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל&quot;ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו&quot;ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.<br /> <br /> בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים ח&quot;ב עמ' רכה}}.<br /> <br /> בסעודת הברית נכחו כמה מגדולי תלמידיו של [[המגיד]], כמו רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].<br /> <br /> ===חינוכו===<br /> עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[מלמד תינוקות|מלמד]] מיוחד{{הערה|המלמד מליאזנא, זקנו של ר' דובער ב&quot;ר פסח מלמד. ספה&quot;ש השי&quot;ת עמ' 395.}}, מתלמידי המגיד שילמד את בנו [[תורה]] והדריכו כיצד לנהוג בילד. מלמד נוסף היה ר' [[אברהם מליעפלי]].<br /> <br /> כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.<br /> <br /> ===בר מצווה===<br /> {{הערה|1=תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו&quot;ר האמצעי, מסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכ&quot;ה שבט תרצ&quot;ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ב. ג.]] השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות}}לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזנא תקמ&quot;ג, נדפסו באגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן חלק א' ע' נג.}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.<br /> <br /> ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ&quot;ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו&quot;ר הזקן מאמר על הפסוק &quot;כי לקח טוב&quot;, ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק &quot;מגיד דבריו ליעקב&quot;, אדמו&quot;ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.<br /> <br /> לאחר מכן לקח אדמו&quot;ר הזקן חתיכת &quot;[[לעקאח]]&quot; וכוסית &quot;[[משקה]]&quot;, ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.<br /> <br /> לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו&quot;ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה&quot;בעל קורא&quot; שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.<br /> <br /> ===נישואיו===<br /> בשנת [[תקמ&quot;ח]], בהיות אדמו&quot;ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש, הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו&quot;ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו&quot;ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.<br /> <br /> רבי דובער נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.<br /> <br /> ואכן, בגלל ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] השתדך עם רבי יעקב, במהרה נהיו לו עוד חתנים לשתי בנותיו האחרות, ר' ישראל ש&quot;ץ, ור' שמריה ברלין{{הערה|שמות חתני רבי יעקב, מובאים בספר [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] עמודים פג פד}}.<br /> <br /> ===הדרכת צעירי החסידים===<br /> בשנת [[תק&quot;נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים.<br /> <br /> באותה שנה גם החל לשמש כ&quot;[[מניח]]&quot; אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.<br /> יצויין שהרב הקדוש ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] כתב לאדמו&quot;ר הזקן במכתב משנת תקנ&quot;ח ,,וחס אנכי על זרעי' דאבא, ה&quot;ה בנו המופלג הוותיק מו&quot;ה דוב בער, לאשר כת&quot;ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת&quot;ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים וכלי מלחמה אין לו, ואיה רחמי האב על הבן.&quot;<br /> <br /> ===קבלת הנשיאות===<br /> בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביום [[כ&quot;ד בטבת]] שנת [[תקע&quot;ג]], שהה אדמו&quot;ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו&quot;ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות.<br /> <br /> חלק מחסידי אדמו&quot;ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו&quot;ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב&quot;אדמו&quot;רות&quot;.<br /> <br /> בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב&quot;ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו&quot;ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו&quot;ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע&quot;ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה &quot;[[מסע ההכתרה (תקע&quot;ג)|מסע ההכתרה]]&quot; שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו&quot;ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו&quot;ר האמצעי, בנו של אדמו&quot;ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו&quot;ר האמצעי.<br /> <br /> ===ליובאוויטש===<br /> [[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}<br /> המסע הסתיים בבחירת אדמו&quot;ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח&quot;י באלול]] [[תקע&quot;ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו&quot;ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו&quot;ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש]]. והוסיף וסיפר שאדמו&quot;ר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.<br /> <br /> הנסיך צ'חווסקי, ששלט על העירה, צווה על עובדיו לכרות מהיערות שלו כדי להקים בתים עבור הרבי והחסידים.<br /> <br /> מליובאוויטש החלה תורתו של הרבי, [[תורת חסידות חב&quot;ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.<br /> <br /> כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו&quot;ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו&quot;ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;לאו כל מוחא סביל דא&quot; (לא כל מוח סובל זאת).<br /> <br /> בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו&quot;ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע&quot;ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חברון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון]]}}<br /> בשנת [[תקפ&quot;ג]], עלו חסידי חב&quot;ד ל[[חברון]], ואדמו&quot;ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי &quot;אברהם אבינו&quot; וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב&quot;ד.<br /> בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב&quot;די העתיק בעולם.<br /> <br /> ===מאסרו וגאולתו===<br /> [[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> בשנת [[תקפ&quot;ה]] הגיש יהודי בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו&quot;ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו&quot;ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו&quot;ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהייתה בזמן [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו&quot;ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ&quot;ז]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו]] תקפ&quot;ז השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.<br /> <br /> ===הסתלקותו===<br /> [[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] בניעז'ין]]<br /> {{ערך מורחב|הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> לפני הסתלקותו רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ&quot;ח]] שיהיו בה גזירות. לקראת חגי [[חודש תשרי]] תקפ&quot;ח יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]]. במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה ב[[ניעז'ין]]. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. בלילה התעלף פעמים רבות וכשהתעורר ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> באור ל[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ&quot;ח]] התחיל אדמו&quot;ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק &quot;אחרי ה' תלכו&quot;. לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot; והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת &quot;בית תורה דמשק אליעזר&quot; בפלטבוש.<br /> <br /> ====ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו====<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז&quot;ל{{הערה|ר&quot;ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} &quot;הקב&quot;ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא&quot; - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב&quot;ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו&quot;ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=&amp;pgnum=453&amp;hilite= ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשמ&quot;ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&amp;st=&amp;pgnum=410&amp;hilite= ט' כסלו תשמ&quot;ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: &quot;אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו &quot;שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א ע' 52.}}, וכן &quot;שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ג ע' 13.}}.<br /> <br /> == תורתו ==<br /> אדמו&quot;ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.<br /> <br /> לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו&quot;ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו&quot;ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו&quot;ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו&quot;ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.<br /> <br /> על הביאורים שהוסיף רבינו בדברי אביו העיד רבינו בעצמו בריבוי מקומות שאינם אלא דברי אביו במאמרים אחרים כיון שדברי תורה מעטים במקום אחד ומרובים במקום אחר, אף שבודאי הוסיף ריבוי נופך משלו.<br /> מעלה נוספת בביאורי רבינו מובאת בהקדמת התורת חיים, שם כותב בנו - הרה&quot;ג רבי מנחם נחום איך שדרכו של רבינו הזקן היה לדרוש בשני פנים האחד לכלל החסידים והיה מסתיר שם שורשי הדברים והשנית מה שדרש ליחידי סגולה והאמו&quot;ר ז&quot;ל לקח את שני העצים ועשה אותם עץ אחד. דהיינו שעיקר ביאורי אדמו&quot;ר האמצעי הם לבאר הדרושים שנדרשו לכלל החסידים לפי הביאורים הנבחרים שנמצאים בדרושים ליחידי סגולה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חלק גדול מהמאמרים שאמר אדמו&quot;ר האמצעי, הודפסו על ידו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שגם עברו עריכה עבור ההדפסה. הרבי ציין במיוחד את טירחתו ויגיעתו של אדמו&quot;ר האמצעי בהדפסת ספריו, ועד שטרח להדפיסם בקבצים-קבצים על מנת להקל על החסידים מעוטי היכולת לקנות אותם - חידוש שלא נמצא אצל שאר רבותינו נשיאינו{{הערה|שיחת י' כסלו תשמ&quot;ה.}}.<br /> <br /> חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.<br /> <br /> ===הספרים שהודפסו על ידו===<br /> *[[סידור עם דא&quot;ח]] ו[[ביאורי הזוהר]] ממאמרי אביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], שנכתבו על ידו (ולכן ספר &quot;ביאורי הזוהר&quot; מיוחס לפעמים לאדמו&quot;ר האמצעי) (תקע&quot;ו)<br /> *קונטרס [[פוקח עורים]] - הדרכה לבעל תשובה (תקע&quot;ז. נכתב במקור בשפת ה[[אידיש]])<br /> *[[שערי תשובה]] - על תשובה, תפילה ובחירה (תקע&quot;ז - ח&quot;א, תקע&quot;ח - ח&quot;ב)<br /> *[[דרך חיים]] - ח&quot;ג מספר שערי תשובה. נדפס בהוצאות הבאות בפני עצמו (תקע&quot;ט)<br /> *[[נר מצוה ותורה אור]], המחולק לשני חלקים: שער האמונה - מאמרים על אמונה ועניני חג הפסח, ושער היחוד - ביאור ענין ההתבוננות לפי סדר ההשתלשלות (תק&quot;פ)<br /> *[[אמרי בינה]] - על מצות קריאת שמע ואחדות ה', מצות תפילין ומצות ציצית (תקפ&quot;א)<br /> *[[עטרת ראש]] - מאמרים לימים הנוראים (תקפ&quot;א)<br /> *[[שערי אורה]] - מאמרים לחנוכה ופורים (תקפ&quot;ב)<br /> *[[תורת חיים]] - מאמרים לפרשיות התורה (בראשית ח&quot;א - עד פרשת חיי שרה, נדפס על ידי אדמו&quot;ר האמצעי בעצמו; בראשית ח&quot;ב - תולדות-ויחי, נדפס בשנת תרכ&quot;ו על ידי בנו; שמות - נדפס בשנת תש&quot;ז על ידי [[הרבי]]) (תקפ&quot;ו)<br /> <br /> ===הספרים שהודפסו אחר הסתלקותו===<br /> *קונטרס [[בד קודש]] - מכתב בקשה למושל מחוז וויטבסק שישפוט אותו בצדק, שנכתב בתקופת [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|מאסרו]]<br /> *[[פירוש המילות (ספר)]] - ביאורים על התפילה<br /> *[[פסקי דינים]] - פסקים בהלכה על שולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]] - שאר מאמריו שלא הודפסו והגיעו לידינו, יצאו לאור בדור השביעי בהוראת הרבי: על התורה, נ&quot;ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י&quot;ח כרכים - [[תשמ&quot;ה]]-[[תנש&quot;א]])<br /> *[[מאמרים יקרים]] - כתבי יד קדשו מדברים שנאמרו לו מאביו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)|אגרות קודש]] - מאגרותיו שהגיעו לידינו. הודפס בשני כרכים ובהם אגרות אדמוה&quot;ז, אדמוה&quot;א ואדמו&quot;ר הצ”צ.<br /> <br /> ==תקנותיו וחידושיו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב&quot;ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד&quot;ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד&quot;רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י&quot;א עמוד קכז.}}.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב&quot;די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו&quot;ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב&quot;ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו&quot;ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.<br /> בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] מביט בהם.<br /> אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.<br /> <br /> ==תואר פניו==<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב&quot;ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.<br /> <br /> באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר הרבי את הוראת [[חז&quot;ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה &quot;יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו&quot;, והסביר שאצל כל [[רבותינו נשיאנו]] אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו&quot;ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז&quot;ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב&quot;ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק &quot;'''כאילו''' הוא עומד כנגדו&quot;, אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב '''[[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''<br /> *בנו הרב '''[[ברוך (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|ברוך]].'''<br /> *בתו '''[[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[מאיר מפיקוב]]''' בן רבי '''[[לוי יצחק מברדיטשוב]]'''.<br /> *בתו '''[[ביילא|הרבנית ביילא וולס]]''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס&quot;ז]].<br /> *בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו&quot;ר ה'''[[צמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס&quot;ד]].<br /> *בתו '''[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]]''' - נישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע&quot;א]].<br /> *בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[י&quot;ד שבט]] [[תקס&quot;ח]]. גרו כל חייהם ב[[ליובאוויטש]].<br /> *בתו '''[[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]''' - נישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.<br /> *בתו '''[[אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]].}}.<br /> *בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תקפ&quot;ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[כ&quot;ד אייר]] [[תקצ&quot;ז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)]]''', בשנת [[תר&quot;ג]].<br /> *בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב&quot;ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> * [[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה&quot;ת]].<br /> * [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה&quot;ת.<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד עמוד 95, [[תשע&quot;ג]]<br /> *הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם <br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי<br /> *'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו&quot;ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1933 עמוד 51<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=88 הרבי מספר על אדמו&quot;ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב&quot;ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב&quot;ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=193&amp;article=1788 סוד נשמתו של אדמו&quot;ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב&quot;ד בישראל|חב&quot;ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/1159447/ מדוע ניעז'ין? • סקירה מיוחדת לרגל ט' כסלו]{{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב&quot;י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;פ {{PDF|}}<br /> * ציון אדמו&quot;ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> *'''[https://col.org.il/news/134749 &quot;פדה בשלום&quot;: תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו&quot;ר האמצעי]''' {{COL}}<br /> *יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 &quot;פרוייקט&quot; ההדפסות של אדמו&quot;ר האמצעי]'''<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=האמצעי}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ&quot;ח]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|4]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאזנא]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=723830 2024-12-10T09:30:33Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|אוהל אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין]]<br /> [[קובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|מצבת אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין]]<br /> '''[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] אדמו&quot;ר האמצעי''' הוא מבנה שעל מקום {{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הנמצא בעיר [[ניעזי'ן]].<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ&quot;ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. <br /> <br /> לאחר חגי [[חודש תשרי]] יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו ב[[האדיטש]], כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ&quot;ח]] התחיל אדמו&quot;ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק &quot;אחרי ה' תלכו&quot;. לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot; והסתלק בהיותו בן 54.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> בספר &quot;[[סיפורים נוראים]]&quot;{{הערה|ע' כב, ב.}} מסופר כי ביום היארצייט כאשר התאספו על הציון, היה אחד מחסידיו שבכה בכיות נוראות על הציון במרירות נוראה ולשאלתו של בנו [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי נחום]] הסביר לו החסיד כי ביקש מאדמו&quot;ר האמצעי היות שהוא לא יכול להפרד מהאוהל לכן ביקש שימות ויקבר יחד עמו באוהל. רבי נחום חשב כי האיש משוגע, אך סיפר כי לאחר שבאותו הלילה נפטר האיש ידע כי אכן האיש אדם חשוב, ואכן האיש נקבר סמוך למקום מנוחת אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין.<br /> <br /> מנהג החסידים היה להתפלל ביום היארצייט של אדמו&quot;ר האמצעי בבית המדרש שבנוי על אוהל הציון, ולמדו שם את כל המשניות לפי סדר שמו הקדוש.<br /> <br /> מסופר על מופתים נפלאים שהתרחשו בעקבות תפילה באוהל קדוש זה. אחד מהסיפורים הוא על אדם שנאבד לו סכום כסף גדול ונדר על הציון כי יתן סכום כסף בשביל נר למאור על הציון ומצא מיד את אבידתו{{הערה|סיפורים נפלאים ע' כג.}}. כמו כן מסופר על [[מתנגד]] שלאחר תפילה באוהל נתרפאה בתו באורח ניסי, וכן מופתים רבים אחרים.<br /> [[קובץ:ציון מענדל חן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב חן הסמוכה ל'אוהל' של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]]]]<br /> <br /> ==הרב חן נטמן ליד הציון==<br /> הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]] הי&quot;ד רבה של ניעז'ין, נטמן בסמיכות לציון של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/1159447/ מדוע ניעז'ין? • סקירה מיוחדת לרגל ט' כסלו]{{אינפו}}<br /> * ציון אדמו&quot;ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=723829 2024-12-10T09:27:54Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]]]]<br /> '''[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' היתה באור ליום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-54. אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], בעת שהגיע למילה &quot;חיים&quot;. ההסתלקות אירעה בעיר [[ניעז'ין]] שב[[אוקראינה]] ובה נטמן, ועל מקום מנוחתו כבוד הוקם [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|אוהל]]. את מקומו בנשיאות חב&quot;ד מילא חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ש[[קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק|קיבל את הנשיאות]] באופן רשמי ב[[ג' בסיוון]] [[תקפ&quot;ט]], כשנה וחצי לאחר ההסתלקות.<br /> <br /> ==רקע== <br /> שנה קודם ההסתלקות, ב[[י' בכסלו]] [[תקפ&quot;ז]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|נגאל אדמו&quot;ר האמצעי ממאסרו]] בעקבות מלשינות. הגאולה לא היתה שלימה, והרבי חשש שמא יילקח שנית למאסר או למשפט. בתקופה זו חלה.<br /> <br /> לפני הסתלקותו, רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ&quot;ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: &quot;כשאבי, אדמו&quot;ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה&quot;.<br /> <br /> בקיץ [[תקפ&quot;ז]] נפוצה השמועה שאדמו&quot;ר האמצעי עומד להלקח למאסר ב[[פטרבורג]]. לקראת הימים הנוראים שנת [[תקפ&quot;ח]], נסע אל [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: &quot;פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: &quot;הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל ([[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;{{הערה|שם=בר|בכל זה ראה בית רבי, פרק ו.}}.<br /> <br /> במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו&quot;ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: &quot;כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי&quot;. הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו &quot;כשתחזור&quot;, ולא &quot;כשנחזור שנינו&quot;. לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}.<br /> <br /> ==ההסתלקות==<br /> ===המחלה האחרונה===<br /> תוך כדי המסע של אדמו&quot;ר האמצעי לביתו ב[[ליובאוויטש]], בעברו בעיר [[ניעז'ין]] שבפלך [[צ'רניגוב]] התגברה עליו מחלתו, והגיעו רופאים רבים לעזור לו. הרופאים נתנו תרופות שונות, ואסרו עליו לומר חסידות, מה שציער אותו ביותר עד שאמר &quot;קצתי בחיי&quot;. מיום ליום חוליו התגבר, עד שבכל פעם שהיו נוגעים בו התעלף.<br /> <br /> בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}.<br /> <br /> במקום זאת פתח ואמר: &quot;לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד &quot;שבע יפול צדיק וקם&quot; הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת&quot; - ואמר את המאמר &quot;להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל&quot;, המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראה במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}.<br /> <br /> ===ההסתלקות===<br /> ביום [[ח' בכסלו]] רצה אדמו&quot;ר האמצעי לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. שאלו החסידים: &quot;הלוא בקרוב יהיה י' כסלו - חג גאולתו של הרבי, ואז נשמח, אבל כעת לשמחה מה זו עושה?&quot; השיב הרבי: &quot;אף על פי כן עשו כדברי, ואני אלמוד משניות [[טהרות]] ואתענג קצת&quot;.<br /> <br /> בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: &quot;מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?&quot; השיב הרבי: &quot;שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?&quot; הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק &quot;אחרי ה' אלקיכם תלכו&quot;, והמאמר השלישי ד&quot;ה &quot;זכר רב טובך&quot; הנדפס ב[[סידור עם דא&quot;ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot;, ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר &quot;חיים&quot; בפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה &quot;חיים&quot; שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot;, עיין שם). ב&quot;בית רבי&quot; מובא שהסתלק אחר אמירת המילים &quot;מקור חיים מחיי החיים&quot;. בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, &quot;באורך נראה אור&quot;. וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה &quot;חיים&quot; ג' פעמים. ראה בנושא זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> באותו יום, ט' בכסלו, התקיימה הלוייתו. לפי צוואתו, התקיימה ההלויה במהירות גדולה{{הערה|לשמע אזן, ע' מז.}}. נטמן בניעז'ין [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|ועל קברו נבנה אוהל]].<br /> <br /> ==אירועים הקשורים להסתלקות==<br /> בזמן ההסתלקות ציוה אדמו&quot;ר האמצעי את בנו, רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], שמכיון שמסתלק בקיצור ימים ושנים, מטיל על בנו את האחריות להמשיך את אורו על ידי הדפסת ספרו &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot; על כל פרשיות התורה{{הערה|הקדמת רבי מנחם נחום לתורת חיים. בפועל הספיק להדפיס על ספר בראשית בלבד. תורת חיים לספר שמות נדפס על ידי [[הרבי]], ושאר מאמרי פרשיות התורה נדפסו בהוראת הרבי בסדרת &quot;[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]]&quot;.}}.<br /> <br /> בין הדברים שנשמעו מפי הרבי בסמיכות להסתלקות, היה המשפט: &quot;יש לי אברך עילוי, ושמו פרץ מסמיליאן&quot;. החסיד ר' משה מריאנוב שמע את הדברים. לאחר זמן היה לגביר חשוב ב[[צ'רניגוב]], ומנהגו היה להתנצח בדברי תורה עם כל אחד מהמועמדים לרבנות העיר, על מנת להקניטו ולהניא אותו ממשרת הרבנות. כאשר הגיע החסיד ר' [[פרץ חן]] לכהן ברבנות העיר, חרג ר' משה ממנהגו וכפף את עצמו מיד לרב. לפליאתו סיפר ר' משה על הדברים ששמע מאדמו&quot;ר האמצעי שנים קודם לכן{{הערה|מגדל עז, ע' קצב.}}.<br /> <br /> בשעת הסתלקותו בניעז'ין, נפל נר דולק על שולחנו ב[[ליובאוויטש]]. השולחן וארגז עם כתבים מהרבי ב[[תורת הנגלה]] שהיה מונח על הכסא ליד השולחן, נשרפו כליל, מלבד כתבים בודדים{{הערה|מדברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, י' כסלו תרס&quot;ז (התמים חלק א, ע' 172).}}.<br /> <br /> הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי גרמה לכך שחגיגת חג הגאולה הראשון שלו, למחרת בי' בכסלו, לא נחגגה כראוי מחמת האבל. ענין זה גרם לכך שחג הגאולה י' כסלו לא נקבע כל כך אצל חסידים כמו י&quot;ט כסלו{{הערה|ראה ספר השיחות תש&quot;א [המתורגם] ע' מד. מבוא ל&quot;בד קודש&quot; בסופו (ע' 9).}}. עם זאת, הרבי עורר שבשנים הבאות חוגגים גם את י' כסלו בסערה{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הערה 147.}}.<br /> <br /> ==לאחר ההסתלקות==<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ישב [[שבעה]], וכן התפלל לפני התיבה ואמר [[קדיש|קדישים]] בשנת האבילות. בערב שבת של השבעה, לאחר אמירת הקדיש אמר: &quot;לגביו - הכל אחד. הוא אומר חסידות ב[[גן עדן]], ונשמות מקשיבות לו. גם לגבינו יכול היה להיות אותו הדבר, לו רק יכולנו לקבל משם איזו אגרת&quot;{{הערה|הנוסח נמסר מפי הרב [[פרץ חן]] שנכח בשעת מעשה, על ידי הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - מגדל עז, ע' קצד. בספר השיחות תורת שלום (ע' 89) מופיע בשם ר' פרץ רק המשפט: &quot;חמי אומר חסידות בגן עדן, וכולם רצים לשמוע&quot;.}}.<br /> <br /> ==אודות ההסתלקות==<br /> ===מעלת הסתלקותו בדומה לרשב&quot;י===<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז הסתלקות [[רשב&quot;י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק &quot;כי שם ציוה ה' את הברכה חיים&quot;, ולא הספיק לומר &quot;חיים&quot; עד שהסתלק.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר את הקשר שבין אדמו&quot;ר האמצעי ל[[רשב&quot;י]], על פי המבואר בחסידות{{הערה|סידור עם דא&quot;ח שער הל&quot;ג בעומר דש, ג ואילך.}} שהסתלקות רשב&quot;י [[ל&quot;ג בעומר]] מרומזת בפסוק{{הערה|ויצא לא, נב (פרשת ויצא נקראת בסמיכות ליום הילולת אדמו&quot;ר האמצעי, ט' כסלו, וגם בכך רמז לקשר בין הדברים (לקוטי שיחות שבהערה הבאה)).}} &quot;עד ה'''גל''' הזה&quot; - הגל והמחיצה שהקימו [[יעקב אבינו]] ו[[לבן הארמי]], המסמלת שאסור להם לעבור את הגבול ביניהם לרעה, אלא לצרכי שלום. מכאן רמז למחיצה בין שני חלקי התורה - [[תורת הנגלה]] הגלויה, ו[[פנימיות התורה]] הנסתרת - שהמחיצה נדרשת רק כאשר גילוי פנימיות התורה יהיה &quot;לרעה&quot;, אך במקרים מסויימים הוא נצרך וראוי; וזה היה תפקידו של רשב&quot;י שגילה סודות התורה. מכאן הקשר לאדמו&quot;ר האמצעי, שגילה את פנימיות התורה בהרחבה אפילו ביחס לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה', שיחת ט' כסלו.}}.<br /> <br /> הרבי מבאר גם שהפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; אותו ביאר אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, מדבר על בחינה כזו שביחס אליה גם מקור החיים של כל העולמות הוא טפל ובטל. לדרגה זו הגיע אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, בדומה לרשב&quot;י שהעיד בהסתלקותו כי &quot;בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא&quot;{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א', ע' תקט.}}.<br /> <br /> ===מעלת הסתלקותו ביום הולדתו===<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז&quot;ל{{הערה|ר&quot;ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} &quot;הקב&quot;ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא&quot; - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב&quot;ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו&quot;ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=&amp;pgnum=453&amp;hilite= ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשמ&quot;ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&amp;st=&amp;pgnum=410&amp;hilite= ט' כסלו תשמ&quot;ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: &quot;אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו &quot;שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א ע' 52.}}, וכן &quot;שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ג ע' 13.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד עמוד 95, [[תשע&quot;ג]]<br /> * הרב [[חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר האמצעי<br /> * [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה&quot;ת.<br /> *הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב&quot;י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;פ {{PDF|}}<br /> * ציון אדמו&quot;ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&amp;st=&amp;pgnum=461 מגדל עז, ע' תח] ואילך<br /> * [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/3/32.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי, נספח 32]<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;st=&amp;pgnum=142 אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק טז, ע' 129 ואילך]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=723828 2024-12-10T09:12:46Z

<p>נתנוביץ: /* המחלה האחרונה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]]]]<br /> '''[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' היתה באור ליום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-54. אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], בעת שהגיע למילה &quot;חיים&quot;. ההסתלקות אירעה בעיר [[ניעז'ין]] שב[[אוקראינה]] ובה נטמן, ועל מקום מנוחתו כבוד הוקם [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|אוהל]]. את מקומו בנשיאות חב&quot;ד מילא חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ש[[קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק|קיבל את הנשיאות]] באופן רשמי ב[[ג' בסיוון]] [[תקפ&quot;ט]], כשנה וחצי לאחר ההסתלקות.<br /> <br /> ==רקע== <br /> שנה קודם ההסתלקות, ב[[י' בכסלו]] [[תקפ&quot;ז]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|נגאל אדמו&quot;ר האמצעי ממאסרו]] בעקבות מלשינות. הגאולה לא היתה שלימה, והרבי חשש שמא יילקח שנית למאסר או למשפט. בתקופה זו חלה.<br /> <br /> לפני הסתלקותו, רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ&quot;ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: &quot;כשאבי, אדמו&quot;ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה&quot;.<br /> <br /> בקיץ תקפ&quot;ז נפוצה השמועה שאדמו&quot;ר האמצעי עומד להלקח לפטרבורג. לקראת הימים הנוראים, נסע אל [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: &quot;פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: &quot;הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל, הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;{{הערה|שם=בר|בכל זה ראה בית רבי, פרק ו.}}.<br /> <br /> במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו&quot;ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: &quot;כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי&quot;. הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו &quot;כשתחזור&quot;, ולא &quot;כשנחזור שנינו&quot;. לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}.<br /> <br /> ==ההסתלקות==<br /> ===המחלה האחרונה===<br /> כאשר פנה אדמו&quot;ר האמצעי לשוב לביתו ב[[ליובאוויטש]], בעברו בעיר [[ניעז'ין]] שבפלך [[צ'רניגוב]] התגברה עליו מחלתו, והגיעו רופאים רבים לעזור לו. הרופאים נתנו תרופות שונות, ואסרו עליו לומר חסידות, מה שציער אותו ביותר עד שאמר &quot;קצתי בחיי&quot;. מיום ליום חוליו התגבר, עד שבכל פעם שהיו נוגעים בו התעלף.<br /> <br /> בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}.<br /> <br /> במקום זאת פתח ואמר: &quot;לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד &quot;שבע יפול צדיק וקם&quot; הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת&quot; - ואמר את המאמר &quot;להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל&quot;, המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראה במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}.<br /> <br /> ===ההסתלקות===<br /> ביום [[ח' בכסלו]] רצה אדמו&quot;ר האמצעי לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. שאלו החסידים: &quot;הלוא בקרוב יהיה י' כסלו - חג גאולתו של הרבי, ואז נשמח, אבל כעת לשמחה מה זו עושה?&quot; השיב הרבי: &quot;אף על פי כן עשו כדברי, ואני אלמוד משניות [[טהרות]] ואתענג קצת&quot;.<br /> <br /> בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: &quot;מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?&quot; השיב הרבי: &quot;שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?&quot; הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק &quot;אחרי ה' אלקיכם תלכו&quot;, והמאמר השלישי ד&quot;ה &quot;זכר רב טובך&quot; הנדפס ב[[סידור עם דא&quot;ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot;, ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר &quot;חיים&quot; בפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה &quot;חיים&quot; שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot;, עיין שם). ב&quot;בית רבי&quot; מובא שהסתלק אחר אמירת המילים &quot;מקור חיים מחיי החיים&quot;. בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, &quot;באורך נראה אור&quot;. וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה &quot;חיים&quot; ג' פעמים. ראה בנושא זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> באותו יום, ט' בכסלו, התקיימה הלוייתו. לפי צוואתו, התקיימה ההלויה במהירות גדולה{{הערה|לשמע אזן, ע' מז.}}. נטמן בניעז'ין [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|ועל קברו נבנה אוהל]].<br /> <br /> ==אירועים הקשורים להסתלקות==<br /> בזמן ההסתלקות ציוה אדמו&quot;ר האמצעי את בנו, רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], שמכיון שמסתלק בקיצור ימים ושנים, מטיל על בנו את האחריות להמשיך את אורו על ידי הדפסת ספרו &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot; על כל פרשיות התורה{{הערה|הקדמת רבי מנחם נחום לתורת חיים. בפועל הספיק להדפיס על ספר בראשית בלבד. תורת חיים לספר שמות נדפס על ידי [[הרבי]], ושאר מאמרי פרשיות התורה נדפסו בהוראת הרבי בסדרת &quot;[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]]&quot;.}}.<br /> <br /> בין הדברים שנשמעו מפי הרבי בסמיכות להסתלקות, היה המשפט: &quot;יש לי אברך עילוי, ושמו פרץ מסמיליאן&quot;. החסיד ר' משה מריאנוב שמע את הדברים. לאחר זמן היה לגביר חשוב ב[[צ'רניגוב]], ומנהגו היה להתנצח בדברי תורה עם כל אחד מהמועמדים לרבנות העיר, על מנת להקניטו ולהניא אותו ממשרת הרבנות. כאשר הגיע החסיד ר' [[פרץ חן]] לכהן ברבנות העיר, חרג ר' משה ממנהגו וכפף את עצמו מיד לרב. לפליאתו סיפר ר' משה על הדברים ששמע מאדמו&quot;ר האמצעי שנים קודם לכן{{הערה|מגדל עז, ע' קצב.}}.<br /> <br /> בשעת הסתלקותו בניעז'ין, נפל נר דולק על שולחנו ב[[ליובאוויטש]]. השולחן וארגז עם כתבים מהרבי ב[[תורת הנגלה]] שהיה מונח על הכסא ליד השולחן, נשרפו כליל, מלבד כתבים בודדים{{הערה|מדברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, י' כסלו תרס&quot;ז (התמים חלק א, ע' 172).}}.<br /> <br /> הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי גרמה לכך שחגיגת חג הגאולה הראשון שלו, למחרת בי' בכסלו, לא נחגגה כראוי מחמת האבל. ענין זה גרם לכך שחג הגאולה י' כסלו לא נקבע כל כך אצל חסידים כמו י&quot;ט כסלו{{הערה|ראה ספר השיחות תש&quot;א [המתורגם] ע' מד. מבוא ל&quot;בד קודש&quot; בסופו (ע' 9).}}. עם זאת, הרבי עורר שבשנים הבאות חוגגים גם את י' כסלו בסערה{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הערה 147.}}.<br /> <br /> ==לאחר ההסתלקות==<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ישב [[שבעה]], וכן התפלל לפני התיבה ואמר [[קדיש|קדישים]] בשנת האבילות. בערב שבת של השבעה, לאחר אמירת הקדיש אמר: &quot;לגביו - הכל אחד. הוא אומר חסידות ב[[גן עדן]], ונשמות מקשיבות לו. גם לגבינו יכול היה להיות אותו הדבר, לו רק יכולנו לקבל משם איזו אגרת&quot;{{הערה|הנוסח נמסר מפי הרב [[פרץ חן]] שנכח בשעת מעשה, על ידי הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - מגדל עז, ע' קצד. בספר השיחות תורת שלום (ע' 89) מופיע בשם ר' פרץ רק המשפט: &quot;חמי אומר חסידות בגן עדן, וכולם רצים לשמוע&quot;.}}.<br /> <br /> ==אודות ההסתלקות==<br /> ===מעלת הסתלקותו בדומה לרשב&quot;י===<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז הסתלקות [[רשב&quot;י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק &quot;כי שם ציוה ה' את הברכה חיים&quot;, ולא הספיק לומר &quot;חיים&quot; עד שהסתלק.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר את הקשר שבין אדמו&quot;ר האמצעי ל[[רשב&quot;י]], על פי המבואר בחסידות{{הערה|סידור עם דא&quot;ח שער הל&quot;ג בעומר דש, ג ואילך.}} שהסתלקות רשב&quot;י [[ל&quot;ג בעומר]] מרומזת בפסוק{{הערה|ויצא לא, נב (פרשת ויצא נקראת בסמיכות ליום הילולת אדמו&quot;ר האמצעי, ט' כסלו, וגם בכך רמז לקשר בין הדברים (לקוטי שיחות שבהערה הבאה)).}} &quot;עד ה'''גל''' הזה&quot; - הגל והמחיצה שהקימו [[יעקב אבינו]] ו[[לבן הארמי]], המסמלת שאסור להם לעבור את הגבול ביניהם לרעה, אלא לצרכי שלום. מכאן רמז למחיצה בין שני חלקי התורה - [[תורת הנגלה]] הגלויה, ו[[פנימיות התורה]] הנסתרת - שהמחיצה נדרשת רק כאשר גילוי פנימיות התורה יהיה &quot;לרעה&quot;, אך במקרים מסויימים הוא נצרך וראוי; וזה היה תפקידו של רשב&quot;י שגילה סודות התורה. מכאן הקשר לאדמו&quot;ר האמצעי, שגילה את פנימיות התורה בהרחבה אפילו ביחס לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה', שיחת ט' כסלו.}}.<br /> <br /> הרבי מבאר גם שהפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; אותו ביאר אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, מדבר על בחינה כזו שביחס אליה גם מקור החיים של כל העולמות הוא טפל ובטל. לדרגה זו הגיע אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, בדומה לרשב&quot;י שהעיד בהסתלקותו כי &quot;בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא&quot;{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א', ע' תקט.}}.<br /> <br /> ===מעלת הסתלקותו ביום הולדתו===<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז&quot;ל{{הערה|ר&quot;ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} &quot;הקב&quot;ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא&quot; - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב&quot;ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו&quot;ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=&amp;pgnum=453&amp;hilite= ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשמ&quot;ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&amp;st=&amp;pgnum=410&amp;hilite= ט' כסלו תשמ&quot;ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: &quot;אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו &quot;שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א ע' 52.}}, וכן &quot;שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ג ע' 13.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד, [[תשע&quot;ג]]<br /> * הרב [[חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר האמצעי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&amp;st=&amp;pgnum=461 מגדל עז, ע' תח] ואילך<br /> * [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/3/32.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי, נספח 32]<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;st=&amp;pgnum=142 אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק טז, ע' 129 ואילך]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=723827 2024-12-10T09:11:56Z

<p>נתנוביץ: /* רקע */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אדמור_האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]]]]<br /> '''[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' היתה באור ליום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] ה-54. אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], בעת שהגיע למילה &quot;חיים&quot;. ההסתלקות אירעה בעיר [[ניעז'ין]] שב[[אוקראינה]] ובה נטמן, ועל מקום מנוחתו כבוד הוקם [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|אוהל]]. את מקומו בנשיאות חב&quot;ד מילא חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ש[[קבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הצמח צדק|קיבל את הנשיאות]] באופן רשמי ב[[ג' בסיוון]] [[תקפ&quot;ט]], כשנה וחצי לאחר ההסתלקות.<br /> <br /> ==רקע== <br /> שנה קודם ההסתלקות, ב[[י' בכסלו]] [[תקפ&quot;ז]], [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|נגאל אדמו&quot;ר האמצעי ממאסרו]] בעקבות מלשינות. הגאולה לא היתה שלימה, והרבי חשש שמא יילקח שנית למאסר או למשפט. בתקופה זו חלה.<br /> <br /> לפני הסתלקותו, רמז אדמו&quot;ר האמצעי על כך לחסידים מספר פעמים. על שנת [[תקפ&quot;ח]] אמר שהוא חושש ממנה, שיהיו בה גזירות עליו. בהזדמנות אחרת אמר: &quot;כשאבי, אדמו&quot;ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בגיל 54, היתה לפניו הברירה לבחור בהסתלקות או בייסורים, ובחר בייסורים; וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה&quot;.<br /> <br /> בקיץ תקפ&quot;ז נפוצה השמועה שאדמו&quot;ר האמצעי עומד להלקח לפטרבורג. לקראת הימים הנוראים, נסע אל [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציון אביו]] ב[[האדיטש]], ובהיותו בדרך היה מלא רוגז, ולא דרש [[מאמר חסידות|חסידות]]. בימים הנוראים התקבץ קהל רב להאדיטש, והרבי הרבה לומר בפניהם חסידות בבית המדרש שליד ציון אביו. פעם השתטח באריכות על ציון אביו, וביציאתו אמר בשמחה: &quot;פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. חשבו החסידים שכוונתו היא לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כפי שרצה תמיד, ושאלוהו כיצד יניח את החסידים ללא רועה. השיב הרבי: &quot;הלוא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל, הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;{{הערה|שם=בר|בכל זה ראה בית רבי, פרק ו.}}.<br /> <br /> במהלך נסיעתו עבר עם בנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]] בעיר [[הומל]], אצל החסיד רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]]. אדמו&quot;ר האמצעי דיבר אל רבי יצחק אייזיק בחריפות וב[[ביטוש|ביטושים]] שהבהילו את בנו רבי מנחם נחום, וביציאתם שאל את אביו מדוע מדבר אליו כך, והרי זה יגרום לו לבעוט ברבו. השיב הרבי: &quot;כשתחזור לביתך, תראה כיצד הוא מבעט בי&quot;. הבן התפלא ולא הבין מדוע אומר אביו &quot;כשתחזור&quot;, ולא &quot;כשנחזור שנינו&quot;. לאחר ההסתלקות הובנו הדברים, כי רבי מנחם נחום נסע דרך הומיל וראה כיצד צעק רבי יצחק אייזיק בכאב על הסתלקות רבו{{הערה|סיפורים נוראים כא, א.}}.<br /> <br /> ==ההסתלקות==<br /> ===המחלה האחרונה===<br /> כאשר פנה אדמו&quot;ר האמצעי לשוב לביתו ב[[ליובאוויטש]], בעברו בעיר [[ניעז'ין]] שבפלך [[צ'רניגוב]] התגברה עליו מחלתו, והגיעו רופאים רבים לעזור לו. הרופאים נתנו תרופות שונות, ואסרו עליו לומר חסידות, מה שציער אותו ביותר עד שאמר &quot;קצתי בחיי&quot;. מיום ליום חוליו התגבר, עד שבכל פעם שהיו נוגעים בו היה מתעלף.<br /> <br /> בתחילת חודש כסלו היה נראה חסר חיות לגמרי, עד שהרופאים התפלאו ממה הוא חי. אחד הרופאים אמר לחבריו כי יוכלו לראות פלא, כי ברגע שירשו לו לומר חסידות, יתעורר בחיות חדשה. כך היה, והרבי קם בחיות גדולה וקרא לקבץ קהל לומר בפניהם חסידות, ואמר שיגלה להם חדשות שלא גילה מימיו. אך קודם שפתח בדברים, נפל הכובע מאחד העומדים בסמוך על ראשו של הרבי ובלבל אותו, ואז אמר שכנראה משמים לא רוצים שיגלה{{הערה|שם=בר}}.<br /> <br /> במקום זאת פתח ואמר: &quot;לפני שבע שנים הייתי על ציון אבי, וראיתי קטרוג גדול על בחורי {{מונחון|שונאי ישראל|כינוי לבני ישראל בלשון סגי נהור}}, בסוד &quot;שבע יפול צדיק וקם&quot; הגזירה, ועל זה נתייסדה התורה הזאת&quot; - ואמר את המאמר &quot;להבין ענין לקיחת אנשי חיל מישראל&quot;, המבאר את טעמה הרוחני של [[גזירת הקנטוניסטים]]{{הערה|המאמר נדפס במאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - קונטרסים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/7/263.htm ע' רסג] ואילך; ואודות אמירתו ראה במקורות והערות למאמר, ע' ערה ואילך.}}.<br /> <br /> ===ההסתלקות===<br /> ביום [[ח' בכסלו]] רצה אדמו&quot;ר האמצעי לכתוב חסידות על ענייני [[חנוכה]], אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו &quot;לחיים&quot;. שאלו החסידים: &quot;הלוא בקרוב יהיה י' כסלו - חג גאולתו של הרבי, ואז נשמח, אבל כעת לשמחה מה זו עושה?&quot; השיב הרבי: &quot;אף על פי כן עשו כדברי, ואני אלמוד משניות [[טהרות]] ואתענג קצת&quot;.<br /> <br /> בלילה, ליל [[ט' בכסלו]], התעלף פעמים רבות, עד שנדמה היה שאין בו רוח חיים, ונאספו קהל רב ובהם אנשי החברא קדישא. אך אז התעורר הרבי, וכאשר שאלוהו: &quot;מדוע אדוננו מבהיל אותנו, האם לא שמעתם את קול הצעקה שהיה כאן?&quot; השיב הרבי: &quot;שמעתי קול קורא: מה צריכה נשמה כזו ב[[עולם הזה]]?&quot; הרבי ביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.<br /> <br /> אז אמר הרבי שרצונו לומר חסידות, והשמחה היתה רבה, עד שחשבו כי יחזור לאיתנו. הרבי ביקש מאחד העומדים לצידו שאם יתנמנם באמירת החסידות, שיעיר אותו. אמר אז הרבי שני מאמרים על הפסוק &quot;אחרי ה' אלקיכם תלכו&quot;, והמאמר השלישי ד&quot;ה &quot;זכר רב טובך&quot; הנדפס ב[[סידור עם דא&quot;ח]] בהרחבת הביאור יותר. באמירת המאמרים היה הרבי בהתלהבות גדולה. כמה פעמים שאל אם כבר האיר השחר. זמן קצר לפני עלות השחר, סיים הרבי את המאמר באמירת המילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot;, ובמילים אלו הסתלק{{הערה|שם=בר}}{{הערה|כמה גירסאות מובאות בנוגע לרגע הסתלקותו. בהקדמת בנו רבי מנחם נחום לתורת חיים מובא כאמור בפנים, שלא הספיק לומר &quot;חיים&quot; בפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; (וכן מביא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי (לקוטי לוי יצחק - אגרות, ע' שמא). ומבאר, שהמילה &quot;חיים&quot; שאותה לא הספיק לומר נשלמה על ידי בנו שהדפיס את תורותיו בספר &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot;, עיין שם). ב&quot;בית רבי&quot; מובא שהסתלק אחר אמירת המילים &quot;מקור חיים מחיי החיים&quot;. בסיפורים נוראים (שם) מסופר שהסתלק כאשר רצה לבאר את המשך הפסוק, &quot;באורך נראה אור&quot;. וברשימה נוספת נכתב שדיבר על דביקות הנשמה בה' ובענין זה הזכיר את המילה &quot;חיים&quot; ג' פעמים. ראה בנושא זה מגדל עז ע' תח ואילך, ובע' תט הערה 3.}}.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> באותו יום, ט' בכסלו, התקיימה הלוייתו. לפי צוואתו, התקיימה ההלויה במהירות גדולה{{הערה|לשמע אזן, ע' מז.}}. נטמן בניעז'ין [[אוהל אדמו&quot;ר האמצעי|ועל קברו נבנה אוהל]].<br /> <br /> ==אירועים הקשורים להסתלקות==<br /> בזמן ההסתלקות ציוה אדמו&quot;ר האמצעי את בנו, רבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], שמכיון שמסתלק בקיצור ימים ושנים, מטיל על בנו את האחריות להמשיך את אורו על ידי הדפסת ספרו &quot;[[תורת חיים (ספר)|תורת חיים]]&quot; על כל פרשיות התורה{{הערה|הקדמת רבי מנחם נחום לתורת חיים. בפועל הספיק להדפיס על ספר בראשית בלבד. תורת חיים לספר שמות נדפס על ידי [[הרבי]], ושאר מאמרי פרשיות התורה נדפסו בהוראת הרבי בסדרת &quot;[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]]&quot;.}}.<br /> <br /> בין הדברים שנשמעו מפי הרבי בסמיכות להסתלקות, היה המשפט: &quot;יש לי אברך עילוי, ושמו פרץ מסמיליאן&quot;. החסיד ר' משה מריאנוב שמע את הדברים. לאחר זמן היה לגביר חשוב ב[[צ'רניגוב]], ומנהגו היה להתנצח בדברי תורה עם כל אחד מהמועמדים לרבנות העיר, על מנת להקניטו ולהניא אותו ממשרת הרבנות. כאשר הגיע החסיד ר' [[פרץ חן]] לכהן ברבנות העיר, חרג ר' משה ממנהגו וכפף את עצמו מיד לרב. לפליאתו סיפר ר' משה על הדברים ששמע מאדמו&quot;ר האמצעי שנים קודם לכן{{הערה|מגדל עז, ע' קצב.}}.<br /> <br /> בשעת הסתלקותו בניעז'ין, נפל נר דולק על שולחנו ב[[ליובאוויטש]]. השולחן וארגז עם כתבים מהרבי ב[[תורת הנגלה]] שהיה מונח על הכסא ליד השולחן, נשרפו כליל, מלבד כתבים בודדים{{הערה|מדברי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, י' כסלו תרס&quot;ז (התמים חלק א, ע' 172).}}.<br /> <br /> הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי גרמה לכך שחגיגת חג הגאולה הראשון שלו, למחרת בי' בכסלו, לא נחגגה כראוי מחמת האבל. ענין זה גרם לכך שחג הגאולה י' כסלו לא נקבע כל כך אצל חסידים כמו י&quot;ט כסלו{{הערה|ראה ספר השיחות תש&quot;א [המתורגם] ע' מד. מבוא ל&quot;בד קודש&quot; בסופו (ע' 9).}}. עם זאת, הרבי עורר שבשנים הבאות חוגגים גם את י' כסלו בסערה{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הערה 147.}}.<br /> <br /> ==לאחר ההסתלקות==<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ישב [[שבעה]], וכן התפלל לפני התיבה ואמר [[קדיש|קדישים]] בשנת האבילות. בערב שבת של השבעה, לאחר אמירת הקדיש אמר: &quot;לגביו - הכל אחד. הוא אומר חסידות ב[[גן עדן]], ונשמות מקשיבות לו. גם לגבינו יכול היה להיות אותו הדבר, לו רק יכולנו לקבל משם איזו אגרת&quot;{{הערה|הנוסח נמסר מפי הרב [[פרץ חן]] שנכח בשעת מעשה, על ידי הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - מגדל עז, ע' קצד. בספר השיחות תורת שלום (ע' 89) מופיע בשם ר' פרץ רק המשפט: &quot;חמי אומר חסידות בגן עדן, וכולם רצים לשמוע&quot;.}}.<br /> <br /> ==אודות ההסתלקות==<br /> ===מעלת הסתלקותו בדומה לרשב&quot;י===<br /> חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז הסתלקות [[רשב&quot;י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק &quot;כי שם ציוה ה' את הברכה חיים&quot;, ולא הספיק לומר &quot;חיים&quot; עד שהסתלק.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר את הקשר שבין אדמו&quot;ר האמצעי ל[[רשב&quot;י]], על פי המבואר בחסידות{{הערה|סידור עם דא&quot;ח שער הל&quot;ג בעומר דש, ג ואילך.}} שהסתלקות רשב&quot;י [[ל&quot;ג בעומר]] מרומזת בפסוק{{הערה|ויצא לא, נב (פרשת ויצא נקראת בסמיכות ליום הילולת אדמו&quot;ר האמצעי, ט' כסלו, וגם בכך רמז לקשר בין הדברים (לקוטי שיחות שבהערה הבאה)).}} &quot;עד ה'''גל''' הזה&quot; - הגל והמחיצה שהקימו [[יעקב אבינו]] ו[[לבן הארמי]], המסמלת שאסור להם לעבור את הגבול ביניהם לרעה, אלא לצרכי שלום. מכאן רמז למחיצה בין שני חלקי התורה - [[תורת הנגלה]] הגלויה, ו[[פנימיות התורה]] הנסתרת - שהמחיצה נדרשת רק כאשר גילוי פנימיות התורה יהיה &quot;לרעה&quot;, אך במקרים מסויימים הוא נצרך וראוי; וזה היה תפקידו של רשב&quot;י שגילה סודות התורה. מכאן הקשר לאדמו&quot;ר האמצעי, שגילה את פנימיות התורה בהרחבה אפילו ביחס לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה', שיחת ט' כסלו.}}.<br /> <br /> הרבי מבאר גם שהפסוק &quot;כי עמך מקור חיים&quot; אותו ביאר אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, מדבר על בחינה כזו שביחס אליה גם מקור החיים של כל העולמות הוא טפל ובטל. לדרגה זו הגיע אדמו&quot;ר האמצעי בהסתלקותו, בדומה לרשב&quot;י שהעיד בהסתלקותו כי &quot;בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא&quot;{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א', ע' תקט.}}.<br /> <br /> ===מעלת הסתלקותו ביום הולדתו===<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז&quot;ל{{הערה|ר&quot;ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} &quot;הקב&quot;ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא&quot; - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב&quot;ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו&quot;ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&amp;st=&amp;pgnum=453&amp;hilite= ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשמ&quot;ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&amp;st=&amp;pgnum=410&amp;hilite= ט' כסלו תשמ&quot;ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש&quot;פ ויצא, ט' כסלו תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש&quot;פ ויצא תשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: &quot;אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו &quot;שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א ע' 52.}}, וכן &quot;שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ג ע' 13.}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד, [[תשע&quot;ג]]<br /> * הרב [[חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו&quot;ר האמצעי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&amp;st=&amp;pgnum=461 מגדל עז, ע' תח] ואילך<br /> * [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/3/32.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי, נספח 32]<br /> * [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;st=&amp;pgnum=142 אוצר סיפורי חב&quot;ד חלק טז, ע' 129 ואילך]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=722745 2024-11-28T15:21:42Z

<p>נתנוביץ: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ווינברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ווינברג]]<br /> הרב '''יוסף הלוי וינברג''' ([[תרע&quot;ח]]-[[תשע&quot;ב]]) היה [[שד&quot;ר]] ו[[השליח הנודד]] המרכזי של [[הרבי]], נסע לשליחויות במדינות רבות במיוחד ב[[דרום אפריקה]]. נחשב לבעל חוש הסברה בחסידות, וזכה שהרבי יגיה את תוכן ה[[שיעורים בספר התניא]] שמסר באמצעות הרדיו. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot;{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} על מדינות דרום אפריקה.<br /> <br /> שימש כ[[בעל תפילה]] ב[[תפילה עם הרבי|מניין של הרבי]] ב[[ימים הנוראים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו חשוון]] [[תרע&quot;ח]] ביאנוב לובלסקי שבפולין לאביו ר' זאב ויינברג ולאמו מרת פריידא (לבית וייסלבוים).<br /> <br /> בבחרותו למד בסניפים של ישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים ורשה|וורשה]] ב[[תומכי תמימים אוטבוצק|אוטבוצק]] שבפולין וב[[תומכי תמימים ווילנא|ווילנא]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ליווה את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בימי ההפגזות ב[[ורשה]] (את זכרונותיו מאותם ימים העלה על הכתב, והם נדפסו ב&quot;שמועות וסיפורים&quot;, חלק ג{{הערה| עמ' 116 ואילך}}), ובהמשך, לאחר מבצע [[הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ברח עם קבוצה גדולה של תלמידי הישיבה ל[[שנחאי]] שב[[סין]]. בשנת [[תש&quot;ב]] קיבל אשרת כניסה ל[[קנדה]] ונשלח יחד עם תשעה מחבריו לייסד את הקהילה החב&quot;דית ואת ישיבת תומכי תמימים ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, קבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] כשתפקידו הרישמי הוא שליח לאיסוף כספים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כשלצורך כך נדד ברחבי העולם.<br /> <br /> היה מתפלל ב&quot;עבודה&quot; בצורה מעוררת.<br /> <br /> ==שיעורי התניא ברדיו==<br /> בהוראת [[הרבי]] מסר שיעורים מידי [[מוצאי שבת]] בספר ה[[תניא]] בשילוב תוכן מ[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של הרבי מעל גלי ה[[רדיו]].<br /> <br /> את השיעורים שידר מ[[חדר השידורים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52749 התוועדות לציון 50 שנה לשיעורי תניא ברדיו] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ===עידודי הרבי לשיעורי התניא===<br /> <br /> לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם. <br /> <br /> תכנים אלו של שיעורי התניא קובצו לימים ונדפסו בארבעה כרכים בשם &quot;[[שיעורים בספר התניא]]&quot;, ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש ל[[עברית]] ונדפסו תחת [[סניף קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]]. מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור{{הערה|כך לדוגמה הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים ב[[ליל ניטל]] שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר [[סיפורי חסידים]].}}. <br /> <br /> כשהיה לרבי הערות ביקורת על דברים שאמר בשיעור הייתה הביקורת מגיעה בצורה מיידית{{הערה|הרב ויינברג בנאום ב-770 בכ' שבט תשנ&quot;ב}}. <br /> <br /> היו פעמים שהרבי זירז את סדר היום באופן מיוחד כדי שיוכל להאזין לשיעור הרדיו שלו{{הערה|יומן [[הרב גרונר]] שבועון בית משיח 1241 עמוד 33.}}.<br /> <br /> ===חגיגת יובל וראיון היובל===<br /> במוצאי שבת פרשת משפטים תש&quot;ע נערכה חגיגת היובל לשיעורי התניא של הרב ויינברג, ולחגיגה נקבצו ובאו ידידיו ובני משפחתו לחוג איתו, ובראשם רבני קראון הייטס הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]]. הרב יוסף וויינברג דיבר בהתרגשות רבה על חמישים שנות שידור שיעורי התניא והפצת המעיינות, וסיפר על היחס המיוחד שזכה לקבל מהרבי. בהמשך דיבר מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], שסיפר מעדותו על היחס המיוחד של הרבי לשיעורים. אחריו לימד נכדו הרב זאב וויינברג קטע מספר התניא עם ביאורו של הרבי. ובסיום עורר בנו של הרב ויינברג, הרב יצחק הלוי ויינברג את הקהל על החשיבות בקביעת שיעורים בתניא לזירוז הגאולה. בחגיגה חולק [http://teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Hayovel%20-%20Tanya%20on%20the%20Radio%20-%205770.pdf קובץ היובל - שידורי חסידות ברדיו] {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730, עמודים 38-39}}.<br /> <br /> למחרת ביום ראשון, הרב יוסף ויינברג העניק ראיון מיוחד ומקיף לרב [[שלום יעקב חזן]] מ[[שבועון בית משיח]] ובראיון זה, תחת הכותרת: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69912 יובל שנים לשיעורי התניא ברדיו]''' חשף הרב יוסף ויינברג את העידודים הבלתי פוסקים מהרבי, הוראות ומענות מהרבי לשידורי הרדיו ולהכנת הספרים 'שיעורים בספר התניא' ועוד {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 עמודים 38-43}}<br /> <br /> ==שד&quot;ר ועסקן חסידי==<br /> <br /> בנוסף, היה מה[[חוזר]]ים של [[הרבי]], חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ויו&quot;ר [[ועד להפצת חסידות]].<br /> <br /> היה [[שד&quot;ר]] ש&quot;זרע רוחניות וקצר גשמיות&quot; ברחבי העולם, וזכה לתואר &quot;השליח הנודד&quot;.<br /> נסע לשליחויות בדרום אפריקה וארץ הקודש וזכה לקבל הוראות מהרבי על שליחויות אלו{{הערה|באגרות אליו, בית משיח 1436}}.<br /> <br /> היה חזן בעל [[קול]] ערב, ובמשך שנים רבות הייתה לו קביעות לעבור לפני העמוד במניין התפילה של הרבי ב-[[770]] בלילה הראשון בו אומרים את הסליחות, וגם הי' ש&quot;ץ בימים נוראים לתפילת מוסף.<br /> <br /> בשנים בהן עורר הרבי בלהט על העיסוק המוגבר בעניני גאולה ומשיח, היה ממפיצי הבשורה בדבר זהותו של משיח, באמצעות הדהוד אמונת החסידים בתכנית הרדיו השבועית שלו{{הערה|'''ציפייה מוחשית עם כתובת''', מגזין 'ובאותו הזמן' [[חודש אייר]] [[תשפ&quot;א]] עמוד 30.}}.<br /> <br /> נפטר בגיל 94 ביום [[ז' תמוז]] [[תשע&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער ויינברג]] - שליח הרבי בקנזס סיטי ושליח הראשי למדינת [[קנזס]], ארצות הברית<br /> *בנו, הרב אברהם ויינברג - שליח הרבי בבלומפילד, מישיגן<br /> *בנו, הרב [[יצחק ויינברג]] - שליח הרבי בוונקובר ושליח הראשי למדינת בריטיש קולמביה, [[קנדה]]<br /> *בנו, הרב [[לוי ויינברג]] - שליח הרבי ב[[יוהנסבורג]], [[דרום אפריקה]], ראש ישיבת תומכי תמימים ורב קהילת חב&quot;ד המקומית<br /> *בתו, מרת פרידה ינובר<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, אגרות הרבי איליו אודות שליחויות בדרום אפריקה וארץ הקודש<br /> *חשיפות וגילויים, הוראות ועידודים מהרבי לשיגורי התניא ברדיו ועריכת ספרי שיעורים בספר התניא, [[בית משיח]] 730<br /> *שיעורים בספר התניא, סקירה והוראות הרבי, [[כפר חב&quot;ד]] 594<br /> *הרב לוי ויינברג, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 894 סקירה - שיעורים בספר התניא<br /> *ראיון עם הרב יוסף ויינברג, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1214, השתלשלות שיעורי התניא<br /> *[[מענדי קורטס]], '''תניא בשידור חי''' - ריאיון עם הרב לוי וינברג, בנו של הרב וינברג, ובו שורת גילויים וחשיפות סביב הכנת השיעורים ועריכתם בספר, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 2036.<br /> *הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב יוסף ויינברג - שידורי התניא ברדיו, שיעורים בספר התניא, הוראות ומענות מהרבי. [[שבועון בית משיח]] 1387 (אנגלית), גיליון [[י&quot;ט כסלו]], [[תשפ&quot;ד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[[אברהם רייניץ]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/6/739011538467.html השליח הנודד]''' [[שבועון בית משיח]].<br /> *[[שלום יעקב חזן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69912 הרב ווינברג מספר: כך הגיה הרבי את השיעורים בתניא]''' {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Hayovel%20-%20Tanya%20on%20the%20Radio%20-%205770.pdf קובץ היובל - שידורי חסידות ברדיו]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=466 הרב וינברג כחזן בסליחות עם הרבי]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43969 בחלוקת דולרים אצל הרבי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169741 בעיות במנוע]''' {{*}} '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/748982 כיבוד אם]''' - הרב ויינברג מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3318 מברך את הרבי בכינוס השלוחות]''' {{וידפו|}}<br /> *'''[https://anash.org/planting-ruchnius-and-reaping-gashmius/ נוטע רוחניות וקוצר גשמיות]'''{{אנש}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-tanya-on-the-airwaves/ עידודו של הרבי לשיעורי חסידות ברדיו]''', בהפקת חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/669680/ יחס הרבי לפעולות קבלת מלכותו כמשיח]''', עדותו של הרב וינברג בתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]] של [[את&quot;ה העולמי]] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/460.-Shmini-5784_%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%9E%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיעור תניא מעל גלי האתר]''', גליון 'הסיפור שלי' שבוע פרשת שמיני תשפ&quot;ד {{PDF}}<br /> <br /> {{חברי האו&quot;ם החסידי|}}<br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: וינברג יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים וילנא]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינברג]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=722611 2024-11-26T08:12:52Z

<p>נתנוביץ: /* תמונותיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרח&quot;צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.<br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תרס&quot;ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> משנת [[תרע&quot;ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ח]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת [[תרח&quot;צ]].<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].<br /> נמנה בין עשרת התמימים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.<br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> ב[[י&quot;ד אדר א']] [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא ב[[לנינגרד]], כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח ל[[ויטבסק ]] וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח&quot;צ הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1435 פורסמה תמונה לא ידועה של ר' חאניע מרוזוב.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת [[תשס&quot;ה]] בגיל 100. התגוררה ב[[תל אביב]]<br /> *מרת שרה טיבורסקי.<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> <br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> * [[צבי הירש]] - נפטר בהיותו בן 7<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ&quot;ד<br /> * '''חאניע''', סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. [[שבועון בית משיח]] 1435<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ&quot;ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}<br /> *[https://col.org.il/news/164966 תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מרוזוב הי&quot;ד{{col}}]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_6.html החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=722610 2024-11-26T08:12:39Z

<p>נתנוביץ: /* תמונותיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרח&quot;צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.<br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תרס&quot;ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> משנת [[תרע&quot;ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ח]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת [[תרח&quot;צ]].<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].<br /> נמנה בין עשרת התמימים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.<br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> ב[[י&quot;ד אדר א']] [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא ב[[לנינגרד]], כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח ל[[ויטבסק ]] וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח&quot;צ הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1435 פורסמה תמונה לא ידועה של ר' חאניע מרוזוב.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת [[תשס&quot;ה]] בגיל 100. התגוררה ב[[תל אביב]]<br /> *מרת שרה טיבורסקי.<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> <br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> * [[צבי הירש]] - נפטר בהיותו בן 7<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ&quot;ד<br /> * '''חאניע''', סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. [[שבועון בית משיח]] 1435<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ&quot;ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}<br /> *[https://col.org.il/news/164966 תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מרוזוב הי&quot;ד{{col}}]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_6.html החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=722609 2024-11-26T08:11:40Z

<p>נתנוביץ: /* מאסרו הראשון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרח&quot;צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.<br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תרס&quot;ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> משנת [[תרע&quot;ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ח]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת [[תרח&quot;צ]].<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].<br /> נמנה בין עשרת התמימים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.<br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> ב[[י&quot;ד אדר א']] [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא ב[[לנינגרד]], כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח ל[[ויטבסק ]] וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח&quot;צ הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת [[תשס&quot;ה]] בגיל 100. התגוררה ב[[תל אביב]]<br /> *מרת שרה טיבורסקי.<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> <br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> * [[צבי הירש]] - נפטר בהיותו בן 7<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ&quot;ד<br /> * '''חאניע''', סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. [[שבועון בית משיח]] 1435<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ&quot;ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}<br /> *[https://col.org.il/news/164966 תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מרוזוב הי&quot;ד{{col}}]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_6.html החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>

נתנוביץ https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=722608 2024-11-26T08:10:40Z

<p>נתנוביץ: /* לאחר חתונתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן דוב מרוזוב]]<br /> הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה &quot;'''חוני'ע'''&quot;, וכינויו במכתבי אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ: &quot;'''אד&quot;ם'''&quot;) ([[תרל&quot;ח]]-[[תרח&quot;צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל&quot;ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד.<br /> <br /> הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.<br /> <br /> על התקרבותו לחסידו חב&quot;ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ&quot;ז]] פגש בחסיד חב&quot;ד, השד&quot;ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי הרש&quot;ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שם שמע מהרבי הרש&quot;ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב&quot;ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]].<br /> <br /> לאחר חודש תשרי [[תרס&quot;ג]] לערך, הבחין [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש&quot;ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: &quot;לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ט כסלו [[תרס&quot;ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה&quot;תמימים&quot; בגיבויו המלא של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לתמימים &quot;אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי&quot;{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.<br /> <br /> משנת [[תרע&quot;ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו&quot;ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ&quot;ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתו===<br /> ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב&quot;ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש&quot;ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ&quot;ז]], קרוב לגיל מאה.<br /> <br /> בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בתחילה סרב בטענה ש&quot;העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד&quot;, הרבי האזין ברצינות וענה לו: &quot;אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות...&quot; הרבי אמר לו אז: &quot;הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך&quot;, ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד.<br /> <br /> במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש&quot;ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. <br /> <br /> בין השנים [[תרע&quot;ח]] - [[תרפ&quot;ח]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים.<br /> <br /> בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת [[תרח&quot;צ]].<br /> <br /> ===אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] מונה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]].<br /> נמנה בין עשרת התמימים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה.<br /> בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ&quot;ט]] ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ===מאסרו הראשון===<br /> ב[[י&quot;ד אדר א']] [[תרפ&quot;ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא, כעבור ארבעה חודשים, בט&quot;ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]].<br /> <br /> באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לוויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ===מאסרו השני ופטירתו===<br /> בחורף [[תרח&quot;צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ&quot;ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח&quot;צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח&quot;צ הרגו אותו עצמו ביריות.<br /> <br /> ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב&quot;ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.<br /> <br /> == תמונותיו ==<br /> לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש&quot;מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''גיסו:'''<br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומה[[חוזר|חוזרים]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> '''ילדיו:'''<br /> <br /> '''מנישאיו הראשונים'''<br /> <br /> *ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ&quot;ח]].<br /> *מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת [[תשס&quot;ה]] בגיל 100. התגוררה ב[[תל אביב]]<br /> *מרת שרה טיבורסקי.<br /> *ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.<br /> *ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש&quot;ד. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]].<br /> <br /> '''מנישואיו השניים'''<br /> <br /> *ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> * [[צבי הירש]] - נפטר בהיותו בן 7<br /> *ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד&quot;ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ&quot;ד<br /> * '''חאניע''', סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. [[שבועון בית משיח]] 1435<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ&quot;ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}}<br /> *[https://col.org.il/news/164966 תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מרוזוב הי&quot;ד{{col}}]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_6.html החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מנין כריתת הברית}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]</div>

נתנוביץ